ח ל שלך אנשים ויתורו את ארץ שלח הק' פירש"י כנען. כל האריכו כבר לדעתך, לך חטא ענין לבאר המפרשים שבני אחר כי המרגלים, כל בעיניהם ראו ישראל

האותות והמופתים אשר הבורא ב"ה עשה בקרבם, היאך אפשר שלא האמינו בדברי ה' שהבטיח להם כי הארץ היא

ארץ טובה ורחבה.עוד צ"ב, אחר שהקב"ה אמר למשה "חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים", למה שלחם אחר כך משה מדעתו, גם מהו וישלח אותם משה "על פי ה'", הרי הקב"ה אמר לו אני איני מצוה לך. וגם להלן כתיב, ויקרא משה להושע בן נון יהושע, וידוע מה שפירש בתרגום יונתן, כד חמא משה ענוותנותיה קרא להושע בן נון יהושע. וצריך ביאור מה הכוונה בזה, דמפני ענוותנותיה

דייקא קרא שמו יהושע.ונסביר הענין דידוע מספרים הקדושים, דבענין מלחמת בני ישראל עם שבעת העממין היו טמירין וגניזין ענינים המדות שבעת נגד רומזים הם אשר ועמוקים פנימיים שבכח ישראל לבני צוה והקב"ה וכו'. הקליפה שמצד ויכניעו את כח שבעת המדות הרעות, קדושתם ילחמו ואחר שיבערו הכחות הרעים מן הארץ, יוכלו לעבוד את ה' בארץ הקדושה, ולהשיג שם השגות גדולות בעבודת שמו יתברך. וכאשר בני ישראל ראו והתבוננו במלחמה ונתייאשו גדולה יראה הגדולה המוטלת עליהם, אחזם זו, כי לא האמינו בעצמם, שיש מללחום מלחמה קשה בהם כח הקדושה להכניע ולנצח כחות הטומאה והקליפות האלה, לכן אמרו נשלחה אנשים לפנינו, לראות את הארץ מה היא, כי רצו לראות ולהווכח בעצמם, בגודל כח הטומאה של שבעת העממין, ולראות אם יש בכחם ללחום ולהכניע

קליפות קשות ורעות כאלה.במחשבתם ודעתם הרעה הלזו, כפרו באחר מיסודות האמונה של בני ישראל. כי אחד מעיקרי יסודות האמונה,

הוא האמונה בהבחירה, שכל להאמין מחויב ישראל בר ביד הבחירה נתן שהקב"ה האדם לבחור בטוב או ברע, לבני הקב"ה צוה וכאשר ישראל ליכנס לארץ ישראל, וללחום מלחמת מצוה להכניע את שבעת העממין, היה להם להאמין באמונה שלימה וברורה, שבודאי יש בכח בחירתם להכניע את כחות הרעות ולנצח את אויביהם, כיון שכן צוה להם הקב"ה, והבורא ב"ה בודאי לא צוה להם דבר שאין בכחם לעשות, כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו )ע"ז ג' ע"א(. אבל הם על ידי ענוה פסולה ושפלות מרומה, התייאשו ללחום מלחמתם, ובזה

כפרו באחד מעיקרי יסודות האמונה.וכשראה משה רבינו ע"ה שנאבד מהם כח האמונה ונפלו ביאוש, לא רצה למונעם בעל כרחם מלרגל את הארץ, כי בזה עדיין לא יבואו לכלל אמונה, אלא רצה לחפש עצה שיש ולהכיר להאמין שיתחילו עליהם, להשפיע היאך כח בידם לנצח אויביהם. לכן נמלך בשכינה, לשמוע מפי הגבורה היאך לעורר כח האמונה של בני ישראל, והקב"ה אמר לו, שלח לך, לדעתך, היינו כי ידוע שמשה רבינו ע"ה היה כללות הדעת של כל ישראל, ועל ידי הדעת יש בכח האדם להטות את מדותיו שבלבו לטוב או להיפך ח"ו, וזהו שאמר לו הקב"ה, שלח לך, "לדעתך", פי' שתשלח לתוכם את דעתך, היינו שתאיר את כח הדעת שבך לתוך לבבות בני ישראל, ועל ידי שיאיר בהם כח הדעת המכריע, על ידי זה כאשר יבואו לארץ, יפקחו עיני שכלם, ויטו לבבם להאמין בכח הבחירה הניתנה בידם, ולהכיר שיש בכחם

לנצח אויביהם.ומשה רבינו כן עשה, וישלח אותם משה "על פי ה'", היינו כמו שציווהו ה', להאיר בקרבם כח הדעת שבו. אבל המרגלים לא הכניעו עצמם לכח הדעת אשר משה רבינו האיר בהם, כי כבר באו לידי יאוש וענוה פסולה, וזה שכתב בתרגום יונתן, כד חמא משה ענוותנותיה קרא שמו יהושע. היינו דמפני מדת הענוה שהיתה בו, התיירא משה רבינו שאר כמו ושפלות פסולה בענוה יכשל שבניקל מאוד, המרגלים, וחלילה יתפתה לעצתם הרע, להאמין להם שאין בכחם להכניע כח הקליפות של שבעת העממין, לכן קרא

שמו יהושע, והתפלל עליו יה יושיעך מעצת המרגלים.הארץ, מתור חזרו כאשר המרגלים שאמרו וזהו אפס כי עז העם הישב בארץ, היינו שכחות הקליפה של

העממים עזים וקשים מאוד, שבעת הוא ולא נוכל לעלות אל חזק כי העם,

ממנו, ואין בכחנו ללחום עמהם ולהכניעם, וכל העם אשר

ראינו בתוכה אנשי "מדות", היינו שהעממין הם נגד שבעת

המדות שבקליפה, שהם כחות קשים ורעים מאוד, ואין

בכוחנו להכניעם ולנצחם במלחמה.)עבו"ע דב"ק שלח(

והייתם קדושים לאלהיכם וגו' להיות "לכם" לאלהים. שבענינים שיש בהם הנאה "לכם", צריכין להזהר ביותר לכוין בהם לאלהים, כדי לקיים רצון הבורא ב"ה, ועל ידי זה "והייתם קדושים לאלהיכם", כי אז תשרה הקדושה עליכם.)עבודת עבודה דב"ק מטות(

ולא תתורו אחרי לבבכם. רש"י הק' מביא הפסוק של תחילת הפרשה וישובו מתור הארץ, ולבבכם היינו בשני יצריך יצר טוב ויצר הרע, כמו שדרשו חז"ל בפרשת קרי"ש בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר הרע, וזה בא כאן הכתוב לומר ולא תתורו אחרי לבבכם, שלא תתור אחרי הן היינו יצה"ר, אחרי ולא טוב היצר אחר לא לבבכם, הדברים אשר אין לעשות לא תתור אחריו לשאול ולהבין למה ועל מה, וכן הדברים אשר מצוה לעשות לא תתור אחריו לחקור ולדרוש, דתכלית ירידת האדם לעוה"ז הוא כדי לעשות רצון קונו, וכדי לקיים מצות בוראו, ולא לחקור

ולדרוש להבין הכל. )עבודת עבודה אמ"ק מקץ(

באור חייBויקוY מדברות קודA אAר ZכיBו AמוG מאת

כ"ק מרI רביה"ק AיY"א

הגליון נתנדב לע"נ חיים זאב ב"ר אברהם אשר זעליג מאירוביץ

ע"ה

הונצח ע"י בניו ומשפחתו שיחו

באור רבותיBוG"יZ ת מרבוה"קAהפר מאמרים ע

עם את תיראו אל ואתם תמרודו אל בה' אך פי על בזה, לרמז לי נראה אפשר ובדרך הארץ. עולמו ברא ויתעלה שמו יתברך שהבורא הידוע של רצונו עושין שישראל ובזמן ישראל, בשביל יהא זה וסימן בהם. שולטת אומה כל אין מקום, מסור בידך, באם יעלה מורא על ראש האדם, הוא מסיבת שאין מתיירא מפחד הבורא יתברך שמו, או מחמת חטאיו אשר חטא, כי אם היה באמת דבוק ומשום אדם משום יירא לא אזי שמו, יתברך בו נברא בעולם, כי כל הפחדים כאפס וכאין נחשב נגד לנו שמרמז וזה ויתעלה. שמו יתברך הבורא פחד הקרא כאן, "אך בה' אל תמרודו", אם תלכו בדרכיו אל "ואתם אזי נגדו, תחטאו ואל מצוותיו לקיים מורא נגד כי הם, לחמנו כי הארץ" עם את תיראו הבורא יתברך שמו הם לא נחשב כלום, ואם תעשו את רצון אביכם שבשמים, אזי יכול נוכל להם, ולא

תראו מהם. ודו"ק כי נכון הוא.

)באר מנחם(

א

יו“ל ע“יאיחוד

תלמידיוחסידי

טאהשגליון פנימי

גליון

מצורף בתוכו יריעה מיוחדת לרגל יו"ד קדישא של מרן רבינו השרף זי"ע

יוסף למטה וגו' נון בן הושע אפרים למטה

למטה מנשה גדי בן סוסי. לכאורה קשה למה הוזכר

לפרש ויש אפרים. במטה ולא מנשה, במטה אלא "יוסף"

נזהר היה שלא המרגלים, לחטא הגורם מעין היה יוסף כי

ומנשה והיות "מרגלים אתם", ואמר לאחיו במצרים בלשונו

היה המליץ והוציא גם הוא מפיו תיבת מרגלים אתם, הוזכר

"יוסף", נזכר גבי אפרים לא יוסף בשבטו, משא"כ שמו של

ולאמיתו של דבר לא כל השבטים נכשלו במרגלים, שמצינו

וגם יצא כלב שלא היה בעצת מרגלים, יהודה למשל שבט

בשבט יוסף הי' רק חלק אחד שבשבטו נכשל, ולכן נענש רק

שבט מנשה )חלק משבט יוסף( שהוא היה המליץ והוציא מפיו

"מרגלים אתם", ולכן היה אחד המרגלים משבטו ולא משבט

אפרים שיצא ממנו הושע בן נון.)מובא באוצר חיים בשם ספר כפליים לתושיה(

בזוהר הקדוש רב. החזק הוא הרפה המעט הוא אם

פירוש, זעיר", איהו דרב ומאן רב איהו דזעיר "מאן איתא:

מי שמחזיק עצמו לקטן הוא באמת גדול, ומי שמחזיק עצמו

לגדול ושלם סימן שהוא עוד קטן. ובזה יתפרש הכתוב "החזק

הוא" מי שהוא חזק ותקיף בדעתו שכבר הגיע הוא לשלימות

בעבודת השם, סימן הוא, ש"הוא הרפה", שהוא באמת רפה

וחלש בעבודת השם. אבל "המעט הוא" שמחזיק עצמו לקטן

בעבודת השם, זהו רק "אם רב", זהו סימן שהוא באמת רב

וגדול.)הרה"ק רבי משה צבי מסאווראן זי"ע(

ויקרא משה להושע בן נון יהושע. בתרגום יונתן, וכד

חמא משה ענוותנותיה קרא משה להושע בר נון יהושע. וצריך

ביאור מה שייך ענוותנותו להיות נקרא יהושע. ונראה על פי

מה דאיתא במדרש שבשעת תחיית המתים יקראו אותם על

שמם על פי סדר אל"ף בי"ת, א'ברהם ב'נימין וכו'. ועוד איתא

שמי שיש בו מדת ענוה יעמוד תחלה בתחיית המתים. ועל

פי זה יבואר התרגום יונתן, כשרצה משה לקרוא אותו יהושע

אמר פן יתרעם יהושע על דבר זה כי יאמר שגרמתי לו בזה

היה התחלת כי מתחלה לעמוד בתחיית המתים, שיתאחר

שמו בה"א ועתה ביו"ד, אמנם "כד חמא משה ענוותנותיה"

כשראה בו מדת עניוות נמצא הוא יעמוד בתחלה לתחייה, אז

"קרא להושע בן נון יהושע", והבן.

)אוהב ישראל(

ויקרא משה להושע ִבן נון יהושע. שמעתי בשם הרב הצדיק א"ה מנחם מענדל מרימניב זצלה"ה שהקשה למה לא בסגול רק הבית בחיריק תחת בן בכל התורה הלשון מצינו תחת הבית פלוני בן פלוני. ותירץ הוא הקדוש כי ידוע שלקח משה היוד משרה ונתנה ליהושע )סנהדרין קז.( אולם שם באמנו שרה לא היה להיוד שום נקודה כי שם היתה בסוף התיבה, לקח ומאין בשבא היוד לנקד צריך היה יהושע אצל ובכאן כתיב כן על חיריק, רק ונשאר שם ֶב"ן של מהבית השבא,

דייקא בכאן תיבת ִבן בחיריק ודפח"ח.)דבש השדה(

סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך וכאשר נשאת נאמר כאשר סלחת. לא ויש לדקדק דלמה וכו'. לעם הזה ונראה דבפ"ק בקידושין דף ל"ב אמרו מלך שמחל על כבודו לפניהם הולך וה' והכתיב הגמ' והקשה מחול, כבודו אין מדבר ובס' דילי', עלמא דכולי הקב"ה שאני ומתרץ יומם, קדימות כתב דהא דתיקנו אנשי כנה"ג בתפילת י"ח סלח לנו אבינו דאף דמלך אין יכול למחול על כבודו אבל הקב"ה אבינו אבינו כי לנו הראה דהקב"ה לומר ויש למחול, יכול ושפיר הוא דהרי הקב"ה אמר ואשא אתכם על כנפי נשרים דהיינו כבודו. על מחל דהקב"ה הרי לפניהם, ה' דהלך ענן עמוד וכי הזה, לעון העם נא קודש סלח מובן היטב מקרא ועתה תימא מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, על זה אמר הלא כאב אתה כאשר נשאת על כנפי נשרים לעם הזה ממצרים יכול דהקב"ה הרי נשרים, כנפי על אותנו נשאת הנה ועד למחול, יכול דהקב"ה רבינו משה להלכתא ופסק למחול,

ולכך ויאמר ה' סלחתי כדבריך, ונחמד הוא.)פני מבין(

את והמתה וגו' מצרים ושמעו ה' אל ויאמר משה אחד, כאיש שאמר מה לבאר ויש אחד. כאיש הזה העם ראשונה פעם עבירה עבר ז"ל חכמינו שאמרו מה פי על

ושני' מוחלין לו, שלישית אין מוחלין לו, ופריך הגמרא

לא לו, מוחלין אין רביעית לו מוחלין שלישית והתניא

קשיא הא ביחיד הוא בציבור, דבציבור מוחלין עד ד', והנה

רש"י ז"ל כתב בפרשת קרח על הפסוק וישמע משה ויפול על

פניו, שכבר היה בידם סרחון רביעי, חטאו בעגל ויחל משה

אמר מצרים, ושמעו במרגלים משה, ויתפלל במתאוננים

מעתה אין בי כח להתפלל עליהם. והטעם יש לומר, משום

דבציבור נתלה עד ד' פעמים לפיכך על השלשה פעמים היה

טענת היתה וזו כחו, תשש הד' החטא ועל להתפלל יכול

אף הזה, העם את והמתה ואמר השלום עליו רבינו משה

על פי שהם רבים. כאיש אחד, כאילו היה איש אחד שנפקד

חטאו בפעם השלישית כדאיתא בדברי הגמרא הנזכרים לעיל.)משכנות יעקב(

הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ וגו'.

עפ"י דברי הה"ק ממעזבוז זצ"ל שאמר עוה"ז מה טוב ונעים

אתה אם אין נכנסין למטעמים שלך, ומה רע אתה אם נכנסין

למטעמים שלך, והנה העצה להשמר מלהתגאל בפת בתענוגי

עוה"ז הוא ע"י התבוננות אשר העוה"ז הוא עולם "עובר". וזהו

הארץ אשר "עברנו" בה, אז היא טובה.)אמרי חיים(

כדבריך ז"ל רש"י פירש כדבריך. סלחתי ה' ויאמר

בא מה יפלא ולכאורה כו'. יאמרו פן שאמרת מה בשביל

רש"י להשמיענו. ונראה שזה כוונת רש"י דהנה משה התפלל

השם חילול ח"ו יהי' שלא בטענה ישראל בעד להקב"ה

ביד ולכאורה קשה הלא כו' ושמעו מצרים כמאמר הפסוק

הקב"ה כל מחשבות בני אדם וכל דרכי בני אדם להטות לאשר

יחפוץ אם כן יטה מחשבות האומות שלא יאמרו מבלתי כו'

ולא יהי' ח"ו חילול השם, אבל הענין דיבור של צדיק עושה

ותגזור כח( כב, )איוב הכתוב כמאמר ולמטה למעלה רושם

אומר כו' ואם כן כיון שאמר משה בתפלתו שיהי' ח"ו חילול

השם כשיעשה ח"ו כלה בישראל בוודאי כך יהי' ח"ו חילול

כו' יאמרו פן מה שאמרת בשביל רש"י שפירש וזהו השם.

ודיבורך עשה רושם ובוודאי יאמרו אבל זולת דיבורך שאמרת

פן יאמרו לא היו האומות אומרים כך, אבל כיון שאמרת אתה

שיאמרו בוודאי יאמרו כמאמר הכתוב ותגזור אומר וכנ"ל.)קדושת לוי(

באור האיחודמאמרים בBGיBי אחדות והתקAרות Mדיקים

ההארה, מא ( בגודל מאיר הצדיק ככה העולמות, בכל שמאיר הרקיע כמו פניו עור ובקירון ההארה בגודל מאיר הוא עליו יקרב אשר איש ובכל העולמות, בכל ההארה מאתו ולקבל בצילו להסתופף לעבודתו ית', "כי מפני זה הוא גודל התועלת השלם הצדיק בפני להסתכל להאדם ומאיר המופיע הקדוש האור כי והאמיתי, הרואה באדם פעולה יעשה הצדיק בפני והתעוררות ההארה גודל מאתו לקבל בו",

לעבודתו ית'.)באר משה - קאזניץ(

ידי מב ( על העיקר ישראל אחדות עזה, בצדיק אמת באהבה נפשו התדבקות

ונותן בו רוחו.)נוצר חסד פ"ו(

באור הפרAהGבוAת הAפר מאמרים ע

להם ועשו רבינו ציצית. הזקן עוד בהיותו אחר אברך נישואין נסע פעם על הדרך לעיר נירבאטור, וכמה בעלי בתים נסעו אז ג"כ עם רבינו הקדוש לעיר הנ"ל לצורך מסחרם, וכשנכנסו לחנות אחד דשם לקנות צרכם, אירע שבדיוק אז נמצא שם אחד איזה שר משרי הצבא הגדולים, שג"כ בא לקנות משם לצורכו סחורה, ופתאום ניגש לרביה"ק ואחז בהציצית שלו, ושאלו תגיד לי יהודי מהו החבלים האלו התלוים עליך?. תפס רביה"ק את חרבו של השר שהיה תלוי על מתניו, ושאלו. ומה זאת התלוי עליך?. השיב לו השר "דאס איז מיין שוטץ זעבעל". השיב לו רביה"ק הנה אלו הציצית הם "דאס איסט אויך, מיין שוטץ זעבעל". התרגז השר מאוד כמובן על תשובתו של רבינו, ואמר לרבינו, אם כן אפוא, בא עמי למלחמה, ונראה מה "שוטץ זעבעל" הוא זה. ורביה"ק השיב לו הן לו יהי כדבריך, ואני מוכן ומזומן עם חרבי הזה לצאת למלחמה ולקרב נגדך, אכן הכין עצמו לילך אתו למלחמה, לנצחו בכח הד' כנפות שלו. אך אנשי שלומיו שהלכו אתו הפצירו מאוד בהשר, שלא יפנה לדברי היהודי הזה, כי מה לו לצרה הזאת. והשר

עזב אותם והלך לדרכו. לאחר כך היה רבינו הק'

מצטער, באמרו. חבל חבל שלא נתתם לי ללחום אתו, כי מיד כשהייתי מרים נגדו את ציציותי, היה נופל לפני, והיתה מתקדש

שמו יתברך בעולם. )פאר משולם(

פעם טייל רבינו בביהמ"ד שלו בין המתפללים לפנות ערב של שבת קודש זמן מה לפני שהתחילו להתפלל מנחה, ובשקט אחז באיש אחד, מבין המתפללים דשם, ואמר לו שיצא החוצה, מביהמ"ד שלו, וכולם ראו זה, ונשתוממו על המראה והמעשה הזה, כיון שכלםהכירו וידעו את האיש הזה שהוא איש תם וישר וירא ה', ואמנם בין החסידים ואנ"ש, היה שם אז איש חכם ומבין אחד שהבין דבר מתוך דבר, ותיכף ומיד אמר להאיש הזה, וציוה עליו שינסה לבדוק ציציותיו, אולי הם פסולים, ומה מאד עמד משתומם האיש הזה כשרצה לבדוק ציציותיו ואיננו לגמרי עליו הטלית קטן, ובטח בעת שהיה במקוה לטבול עצמו לכבוד שב"ק והחליף בגדיו מבגדי חול לבגדי שב"ק, בטח אז שכח ללבוש את הטלית קטן שלו, ורביה"ק הרגיש זאת, וע"כ ציוה עליו שיצא החוצה, ונתנו להאיש הנ"ל "טלית קטן" ללבשו שם, ואח"ז נכנס לביהמ"ד

ושוב לא אמר לו רביה"ק שום דבר.להתפלל )פאר משולם(

קGYי Gובדות G"יZ וקיKרף אAו הBמרבי

GבוAת הAפסוקי פר KG

ב

באור האבותמאמרים על פרקי אבות

פרק שלישי

וכו' אומר חסמא בן אלעזר רבי

פרפראות "וגימטריאות" תקופות

אברהם רבי מהרה"ק שמעתי לחכמה.

גדול עצים סוחר זצ"ל, מסטראפקוב שלום

בא פעם אל הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב

זי"ע בבקשתו שיתפלל שירד שלג כדי שיוכל

היער אל שוק מן בניקל את העצים להוביל

המסחר )שכן היה סדרי ההובלה בימים ההם שעל

ידי השלג היו מתיישרים המעלות והמורדות שביערות,

ידי שליט"ן(, ידי השלג היה אפשר להובילם על ועל

ורבינו קצב לו שיתן סך שלש מאות ושלשים

זהובים, הסוחר נתן את הכסף, ורבינו הבטיח

ירד גשם לו שירד שלג כרצונו, אבל לבסוף

ולא שלג.

שלא רבינו אל בטענה הסוחר בא

לא אם רבינו לו שאלו הבטחתו. נתקיימה

היה בינתיים אצל רבי אחר עבור הענין הזה,

ונזכר הסוחר וסיפר לרבינו שכאשר עזב את

ונמלך אחר, רבי הדרך אם על פגש רבינו

ואף האחד, מן השנים טובים הלוא בדעתו

יזכיר ישועתו, את לו הבטיח כבר שרבינו

רבינו: השני. שאלו הרבי אצל גם עצמו את

ומהו סכום הפדיון שנתן להרבי השני השיב

הלא רבינו לו ויאמר זהובים. עשר לו שנתן

העסק, כל את בעצמך קלקלת זו בהוספה

שלש של סך במכוון ממך ביקשתי אני כי

מאות ושלשים ושלשה כמספר 'שלג', ועל ידי

שהוספת עוד עשר זהובים נעשה מזה מספר

'גשם' ועל כן ירד גשם במקום שלג.)י"ג אורות - מובא בשיח צדיקים על פרקי אבות(

עובד ה' בקדושה א.

ומתלהב ובטהרה

כאש ובתפלה בתורה

בוערה.)נוסח מצבתו(

והיה נודע לאיש שרף למאוד.ב. )דברים ערבים(

הי' איש שרף למאוד.ג. )עו"ש בדברים ערבים(

אשר ממש היה שלהבת אשר בשעת עבודת הקודש ובפרט בעת תפלת שבת ד.

היה פניו כלפיד אש.)שמועה טובה בהקדמה(

הרה"ק השרף מה"ר פייש זי"ע.ה. )בית יחזקאל(

היו פניו תמיד בוער כאש להבה.ו. )מראה אש(

וגודל התלהבותו ושרגא זה בהאירו בעבודת שמים נודע לכל באי שעריו.ז. )חתן סופר(

וכן בצדיק הסמוך לדורינו, הגה"ק השרף מהר"ר פייש ז"ל אבד"ק ח.

טאהשש. )מתן שבת(

שמעתי מפי זקיני הק', כי אביו הק' היה בוער בשבת כל כך כאש ט.

מקדושת שבת, עד כי פעם אחת נגע איש אחד במטפחתו בשבת, ונכוה

מחום המטפחת, "און עס האט אים געבריהט כל ימיו".)עבו"ע שיח"ק ויקהל(

סיפר הרה"ק ר"ר הירצקא מראצפערט זי"ע - שהיה דרכו לשבות בכל י.

שבת מברכים בצל רבה"ק כמסופר לקמן - שבכל פעם כשהסתופף בצל

רבה"ק בשבת קודש, ראה כי נשתנה צורת רבה"ק מאימת השבת, עד

שכמעט לא הכירוהו מפני תבערת פניו שבערו כאש להבה מפחד השי"ת.)פאר משולם(

העיד הגה"ק המקובל מוה"ר חיים פריעדלאנדער בעל מחבר ספה"ק יא.

טל חיים זצ"ל, חתנו וממלא מקומו של הרה"ק בעל אך פרי תבואר מליסקא

זי"ע, שכשהיה אצל רבה"ק על שבת קודש, ראה כי בער כלפיד אש, ובזה"ל

סיפר ואמר: "ער האט געקאכט וויא א דאמפף קעססעל וואס שטייט אויף

דעם פייער און עס זיהט שטענדיג" ע"כ.)פאר משולם(

כאשר רבינו הזקן היה מתחיל לשורר שלום עליכם בליל שבת, היה יב.

אמרו בהתלהבות נורא, וכל דיבור ודיבור יצא ממנו במסירות נפש ממש,

וכמעט נתקיים בו "נפשי יצאה בדברו".)כתבי בעל שו"ת משנה שכיר בסו"ס מליצי אש(

בשעה שקידש על היין בליל שבת קודש, בער כאש להבת, ומרוב יג.

התלהבותו לא הרגיש כי היין נשתפך מהכוס, והיו צריכין לעמוד אצלו

עם צלוחית היין, למלאות תמיד הכוס, כדי שתהיה הברכה על כוס מלא.)עבו"ע שיח"ק שלח(

ווי מ'פארציילט אויפ'ן הייליגן עלטער זיידן זי"ע אז מ'האט געהערט יד.

שבת ווי ער האט געזאגט די אני מאמין'ס ברבים מיט א געוואלדיגע ברען

אזוי אז ס'האט געריסן דאס הארץ.)עבו"ע אמ"ק שלח(

ביי כל מקדש איז ער געווען ממש א אש להבה, ער האט זיך געווארפן טו.

און ארומגעלאפן, און ארויפגעשפרונגען אויפ'ן טיש, און נאך און נאך

וואס דארט איז אלץ געווען, ווייל ער האט געשפירט די זיסקייט ער האט

געשפירט דעם נועם השבת.)עבו"ע אמ"ק ויצא(

רבינו הראשון ה'שרף' אלהיעבודתו באש מבערת

מלוקט מתוך ספרי רבותינו הקדושים זי"ע ומתוך ספרי רבינו הק' שליט"א

ג

מבוא המאמר

הנה מה טוב ומה נעים להתחיל לכתוב

נכבד ומה גליון לתת לפניכם היום ברכה, עלי

לגלות בנעימים לנו נפלה חבלים אשר היום

דהילולא יומא לרגל אלו בימים לפניכם

מהרמ"פ אלקי השרף רבינו מרן של קדישא

ולהזכיר להגיד הבעל"ט, סיון כ"ח יום זי"ע,

היקרים לבנינו ולמסור לבבינו, וחדות רגשי

ולדורות הבאים אחריהם כמה וכמה ענינים ועובדות

רביה"ק מרן של בחיים והליכות הקודש העבודת

פקד אשר בעת והמרומם הנשגב בעידן שליט"א

והשתטח ושפך שיח ערב על מקום מנוחתם בקודש

תבל, ומצוקי מעלה שרפי הקדושים רבותינו של

אבותיו דא, קדישא משושילתא החסידות אבות

הקדוש רבינו מרן כ"ק הוד של הקדושים ורבותיו

עם ראשי ובהתאספות בהשתתפות שליט"א,

ואנשי חסידים רב עם מקהלות וחסידים תלמידים

מעשה אשר באו והתכנסו מכל קצוי תבל להשתתף

במסע הקודש המרומם בכמה שנים העעל"ט בשבת

מרן של קדישא דמהימנותא בצילא יחד גם אחים

רביה"ק שליט"א.

גליון עלי ולכתוב לתאר כלל אפשר אי באמת

היקרים שלומינו אנשי והנורא, הנשגב המעמד

השעות באלו נוכח ולהיות להשתתף שזכו שיחיו

עמוד כ"ק בראשות הקודש מסע של הרוממות

צלותהון דישראל מרן רביה"ק שליט"א אפילו פעם

נפש, עיניהם עבוה"ק במסירת ראו במו אחד המה

וזה ישאר להם לזכרון עולם ולא ימוש מזכרונם לעד

ולנצח נצחים, רק מצפים אנו בעז"ה לתאר ולהוציא

החסידים מן הקודש רגשי המעט מן מעט עכ"פ

והתלמידים אשר זכו ליהנות מן האור בעת הנסיעות

בקודש והליכות העבודת בעיניהם וראו הרוממות,

של אבינו רוענו מרן רבינו הקדוש שליט"א בזמנים

קודש אדמת הקודש מקום עלי עמד אשר שונים

קל, בית של אהלה שם היה אשר המקום הוא,

המקום אשר בם בערה אש ה', המקום אשר הגחלים

בערות הגעילו בו תמיד, תמיד היה האש תוקד בו,

רבותינו של הבהיר אורם הדריך שם אשר המקום

הקדושים שרפי מעלה, חצרו הקודש של מרנו ורבנן

מהר"א הסב"ק ורבינו מהרמ"פ אלקי השרף רבינו

זי"ע, המקום אשר בו נתגדל ונתחנך בדרכי הקודש

הקדוש רבינו ראשינו עטרת רועינו אבינו מרן

ונראה אל לבו הטהור שליט"א, בהיותו דבוק סמוך

של להבחל"ח זקינו הק' רבינו מהר"א זי"ע, המקום

אשר חקוק וקרוץ בקירות הנסתרות שבלבבינו כאש

בית אם כי זה אין הזה המקום נורא מה נלהבה,

אלקים וזה שער השמים.

מרן של קודש דברות מתוך נעתיק זו בהזדמנות

ליום כ"ח רביה"ק שליט"א בספה"ק עבודת עבודה

יקרת הזמן של השתטחות מרן סיון, לראות בגודל

רביה"ק שליט"א על מקום מנוחתם בקודש של

אבותיו ורבותיו הקדושים, וזלה"ק:

וכן בכל פעם כאשר הלכנו להשתטח על הציון הק',

כי רבה, והתעוררות גדולה קדושה שם הרגשנו

ומשפיע היא, קודש אדמת הצדיק, מנוחת מקום

על האדם קדושה גדולה ואור גדול. וזקיני הק' היה

שעל האוהל מן עץ חתיכות ולקרוע לחתוך נוהג

ולחשוכי לילד למקשה לסגולה ליתנם הק', הציון

בנים ועוד, וכל מי שקיבל חתיכת עץ כזו מזקיני הק',

שלמה חיים רבי הרה"צ ודודי רבה. בישועה נושע

כשנסע הק', זקיני של בנו מחוסט, אדמו"ר זצ"ל,

לאמעריקע בשנת תרצ"ט, הביא אתו חתיכות עצים

לסגולה נותנם והיה הק', מאביו שקיבלם כאלה

מכח נוושעו ישראל בני והרבה ולרפואה, לישועה

זה. כי כמו שבחייו היה אא"ז הק' מוסר נפשו לפעול

הוא פטירתו לאחר גם כן ישראל, לבני ישועות

ממשיך לפעול ישועות על ידי כח הקדושה השורה

במקום מנוחת כבודו.

וכן אמר אא"ז הק' על בית המדרש שלו, שהשאיר

איבער לאז "איך אמר: ובזה"ל רבה, קדושה בו

האב איך המדרש, בית דעם אין קדושה אסאך

זקיני היה ולכן אויסגעארבעט". שפענדל יעדעס

הק' מקפיד מאוד כל ימיו, שלא לבנות ולתקן בבנין

הזה של הבית המדרש כלום, רק פעם אחת הוצרכו

להוסיף קצת, אבל בלי לגרוע אף קיסם קטן מהחלק

הישן, כי אביו הק' אמר שהשאיר קדושה רבה בכל

קיסם שבו.

וכן ראו בחוש, שכאשר נכנסו לבית המדרש הזה,

חופפת היתה והקדושה רבה, התעוררות הרגישו

לעורר את לבב העם להתפלל, ולא הצטרכו באויר,

ס'האט לתפלה, התעוררות כח בו שרתה תמיד כי

הבאים כל העידו וכן אליין, זיך פון געדאווענט זיך

שהיה מי רק בדברים, זאת לתאר וקשה לשם,

יכול להבין כח זה, הוא שם והתפלל בבית המדרש

הקדושה שהיה מוטבע שם. עכלה"ק.

והננו בזה להודיע שמצפים אנו לכתוב כל הנסיעות

לפ"ק, תשל"ט ובשנת לפ"ק תשל"א משנת החל

לכל שטוחות ובקשתינו וכו', לפ"ק תשס"ב ושנת

אל לפנות נא הוספה או הערה איזה לו שיש מי

להיות שנזכה למרום נשואות ועינינו המערכת,

שליחי דרחמנא בעד אנשי שלומינו הע"י האומרים

ונסיים בברכה לראש צדיק, שזכותם מי יראני טוב,

יתחדש שהשי"ת דרכם לממשיך יעמוד הגדול

וימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו כנשר נעוריו,

ויאריך ודור, ממלכתו דור על ימים

בריאות , מתוך ת ו מ י ל ש ה

ויוליכינו במהרה לקבל פני משיח צדקינו

ובאנפין מעליא ונהורא גופא בבריות

נהירין, ובא לציון גואל בב"א:

פון בוך טאג א פון יודיש אויף געשריבן איינע פון די מיטרייזענדע: הרה"ח ר' אהרן יענע אין בקודש )משמש הי"ו, קרויס יארען( בתוספות נופך פון עטליכע פון די אברהם ישראל ר הרה"ח זיי צווישען פמליא, קרויס הי"ו און הרה"ח ר טובי' פעקעטע הי"ו, ראזענצווייג אלימלך ר' דורך צוזאמגענומען

הי"ו, און באארבעט דורך וש"ע

רבינו האט תשל"א, שנת סיון כ"ח אויף

א אויף געלאזט ארויס זיך שליט"א הקדוש

אונגארין אין הקדושים מקומות די צו נסיעה

און אין ארץ ישראל.

האט שליט"א רבינו פארוואס סיבה די

ווי אנגעהויבן זיך האט נסיעה די געוואלט

זילבער יעקב שלמה ר' הרה"ח פאלגענד:

מזכיר רבי'ן צום אריינגעקומען איז ע"ה

האט וואס משפחה א עפעס בשליחות זיין

איז זי וואס חולנית, א טאכטער א געהאט

האבן זיי געזונט, נישט שטארק געווען

דאקטוירים די אז זאגן רבי'ן צום געשיקט

נישט האט רבי דער אפגעזאגט, איר האבן

אנגעוואונטשען. האט דער איד געזאגט פאר

רבי'ן, פארן זאגן זאל ער אז יעקב, שלמה ר'

דער אויף אלעס טוהן צו גרייט איז ער אז

רפואה א האבן זאל טאכטער זיין אז וועלט,

שלימה. דער איד איז געווען א פארמעגליכער

געזאגט רבי דער האט הבית. בעל שיינער א

זיידן צום פארן וועל איך אז "אפשר בזה"ל:

דער ישועה", א פועל'ן קענען מען וועט

עפעס נישט זעהט ער אז געזאגט האט רבי

נאך א קורצע איבערטראכטונג איז אנדערש.

גענומען און דערויף איינגעגאנגען איד דער

אויף זיך די עול פון די גאנצע נסיעה.

נאך צוגעלייגט, אז דערנאך האט דער רבי

היות ער פארט אוועק, דארף דאך זיין איינער

וואס זאל נושא בעול זיין מיט די חובות פון די

אין געליגן כסדר איז ישיבה די ווייל ישיבה,

אמאל דאלער, טויזנט צען אין אמאל חובות

פופצען טויזענט און אמאל צוואנציג טויזענט,

און דרייען, ארום כסדר פלעגט רבי דער און

שאפן דאס געלט צו דעקן די בענק. האט דער

יוד געזאגט אז ער וועט דאס אויך נעמען אויף

פון אחריות די זיך אויף נעמען וועט ער זיך,

דעקן די באנק, ער וועט נעמען אחריות אויפ'ן

בודזשעט ביז דער רבי קומט אהיים. אויך האט

פאר נסיעה די באצאלט ער אז געזאגט ער

רבי דער שוין איז דעם אויף אידן. צען

איינגעגאנגען.

בMיKא קדיAא BסיGה הרוממה Gם כ"ק רביBו הקדוKA AיY"א

Aאר> הקוד - IאריDBאו - AאהYK כ"ח סיוBA Iת BAת תKA"א

ד

צו אנגהויבן מען האט דעמאלטס

און סיון, כ"ח אויף נסיעה די פלאנען

רבי ארום נסיעה, האט דער גאנצע די במשך

פרוי, די פון רפואה די אויף אלעס געארבעט

איר מ'זאל אז יעדן פאר אנגעזאגט האט ער

אינזין האבן, און דאס פארן און אהיים קומען

אלעס האט זיך געוואנדן אין די רפואה פון די

פרוי, ווי מ'וועט שפעטער זעהן.

סיון כ"ח איז תשל"א שנת יאר יענע

און קרח, פרשת מאנטאג אום אויסגעפאלן

זיך האט נסיעה די פאר פלאנירונג גאנצע די

הרה"ח און בהעלותך, שבת נאך אנגעהויבן

ר' בנימין זאב זוסמאן ז"ל משב"ק האט זייער

פארען שוין זאל שליט"א רבינו אז געוואלט

וויילן אין לאנדאן וועט מען אויף שבת, שבת

אדער און אנטווערפען, ווייל עס האט זיך זייער

וויכטיג אויסגעפעלט געלט פאר די ישיבה, און

אז מ'פארט שוין ממילא, זאל מען שוין פארן

געלט מאכן שוין מ'זאל פריער, טאג אפאר

פאר די ישיבה. און אויך אויב וועט מען נישט

פארן אויף שבת, וועט לכאורה זיין אוממעגליך

אנצוקומען קיין טאהש אויף די יארצייט.

נישט אופן בשום אבער האט רבי דער

געוואלט פארן אויף שבת, ער וויל טאקע זייער

איז ער זיידן, דאס פון עלטער ציון צום פארן

נישט מוותר, אבער ער פארט בשום אופן נישט

אויף שבת. ר' בנימין זאב האט נישט געקענט

פארשטיין, פארוואס דער רבי וויל נישט פארן

אויף שבת.

שליט"א שטערן יצחק ר' הרה"ג אויך

האט יארען[, יענע אין הק' הישיבה ]מנהל

געהאט זייער חשק אז דער רבי זאל שוין פארן

מען אז געמיינט בעיקר האט ער שבת, אויף

ער יאהרצייט, די אויף אנקומען קענען זאל

האט ער טובה, רבי'נס פארן געוואלט האט

השתוקקות וואפארא מיט געזעהן שטענדיג

און געגועים דער רבי רעדט דאך כסדר פון די

זיידעס, האט ער פרובירט צו צורעדן אז דער

רבי זאל שוין פארן אויף שבת.

און פאר ר' יצחק איז יא געלונגען צו ארויס

וויל רבי דער פארוואס רבי'ן, פון באקומען

אים האט רבי דער שבת, אויף פארן נישט

איך האב דעתי על עמדי "מיום אז געזאגט,

דעם שבת מוצאי זאגען צו פארפעלט נישט

שבת מוצאי פארגאנגענעם דעם און 'וישלח'

בהעלותך האב איך יא פארפעלט עס צו זאגן".

איז וישלח דעם פארגעסן פון סיבה די

געווען איז זמן יענע ווייל געווען, לכאורה

איינגעפירט אז רבינו שליט"א

האט פארהערט די בחורים יעדן מוצאי שבת,

און יענע וואך איז פונקט געווארן שפעט, און

עס איז נישט אויסגעקומען צו זאגן "וישלח".

ציגעברענגט האט וואס סיבה א נאך און

קרויס אהרן ר' פארציילט געווען, איז דערצו

דאס מיר האט יצחק רבי ווען אזוי: הי"ו

דער אז געכאפט, מיך איך האב פארציילט

ס'איז ווייל געזאגט, נישט טאקע האט רבי

שווערע א זייער דעמאלטס אריינגעקומען

תיכף האט שליט"א רבינו און הזכרה,

דאך ס'איז און תהלים, זאגען אנגעהויבען

צו שווער זייער איז עס און זומער געווען

מלכה, מלוה סעודת אפילו אזוי סתם אניאגן

זאגען צו אויסגעקומען נישט איז ממילא

"וישלח".

שלח פרשת וואך יענע פון אנהייב עכ"פ,

איז נאך ממש גארנישט געווען אויסגעארבייט,

באשטעטיגט איז דעמאלטס הערשט ווייל

געווארן די גאנצע נסיעה. און אין יענע גאנצע

אריינגעלייגט זיך עסקנים די האבן וואך,

מיט נסיעה די אויסצוארבעטן ונפש בלב

מיט ז"ל זוסמאן זאב בנימין ר' פרטים, אלע

יבלחט"א ר' חיים רפאל אסבאג הי"ו האבן זיך

פאספארטן די ערלעדיגען צו אריינגעווארפן

)די געהאט. נישט האבן וואס אלע די פאר

וויזע"ס האט מען הערש ערלעדיגט שפעטער ביים

אנקומען, ווי מ'וועט שפעטער זעהן(.

מיט נאכצוקוקען אנגעהובן האט מען

איז עס פארן, זאל מען פליגער וועלכע

ארויסגעקומען אז נאר אויב מען וועט פארן מיט

מעגליכקייט די דא איז פליגער געוויסע איין

פליגער דער יארצייט, צום אנצוקומען נאך

,''AIR FRANCE'' ערליין די פון געווען איז

שבת הייבן געדארפט זיך האט פליגער דער

צו אנגעהויבן מ'האט .9:30 אום פארנאכט'ס

זיך זאל עס אז פראנטן, אלע אויף ארבעטן

גארנישט האט עס אבער שפעטער, הייבן

געהאלפן.

ביז עס האבן זיך אריינגעלייגט די עסקנים,

ר' בנימין זאב זוסמאן ז"ל, צוזאמען מיט ראביי

דארי )ר' יעקב ברוך דארי, א גרויסע עסקן אין יענע

יארן לטובת ישיבתינו הק'(, און זיי האבן געמאלדן

דער אז ,''AIR FRANCE" ליי"ן עי"ר די פאר

דיפלאמאטן גרויסע פון גרופע א מיט רבי

דארפען זיך טרעפן מיט גרויסע מיניסטארן און

אייראפע, און מ'קען דאס נישט שפעטיגן, און

ס'וועט זיין א גרויסער כבוד פאר עי"ר פרענ"ס

די טראגען דיפלאמאטן.צו

דאס מ'זאל אז געזאגט זיי מ'האט

אפהאלטן דעם פליגער נאר מיט א האלבע

אזייגער. 10:00 דארט זיין מ'וועט און שעה

ווייל געווען, נישט מעגליך איז באמת )וואס דאס

דער זמן מוצאי שבת איז געווען 10:00 אזייגער(. ר'

בנימין זאב האט פרובירט צו ארבעטן אז רבינו

שליט"א זאל קענען פארען צום ערפארט מיט

נישט זיך האט עס אבער העליקאפטער, א

אויסגעארבייט.

מוצש"ק פ' שלח כ"ז סיון

פארנומען געווען רבי דער איז שבת פאר

הגה"צ מיט רבנים, מיט רעדן צו אדורך זיך

דער הגה"צ מיט און ז"ל, רב טאבער דער

בעלזער-פאפער רב ז"ל, וועגן דאווענען מעריב

צאת פארן שבת מוצאי הבדלה מאכן און

הכוכבים, אזוי אז תיכף ביים זמן מוצאי שבת

זאל מען זיך קענען ארויסלאזן, אבער למעשה

דערמיט גערעכענט נישט זיך רבי דער האט

סעודות שלש ביי געבענטשט האט ער נאר

נאכן זמן מוצאי שבת.

מוצאי שבת איז אנגעקומען א ספעציעלע

צו געשיקט האט פרענ"ס עי"ר וואס באס,

אפנעמען די גרויסע דיפלאמאטן.

אין הבדלה געמאכט האט שליט"א רבינו

זיך ער האט נאכדעם הגדול, המדרש בית

געזאגט האט ער בחורים, די פון געזעגענט

בעט איך בחורים, די פון מיך געזעגן "איך

ענק זייער, איך וועל ענק אלע אינזינען האבן,

מיין הצלחה וועט זיין אז עטץ וועט'ס לערנען

געזעגנט ער האט דעם מיט און פלייסיג".

נישט האט ער צוזאמען, איינעם יעדעם

זיך האט ער ווייל עקסטער יעדעם געזעגנט

געיאגט, דער עולם האט זיך אבער געשטיפט

צו געבן די האנט, האט ער געגעבען די האנט,

ער האט נישט געוואלט זאגן אז ער וויל נישט

געבען.

דערנאך איז ער אריין אין די קאר פון הרה"ח

ר' וואלוויש ברוין ני"ו פון מאנטריאל, ער האט

א זאגן נאר אינדערהיים אפגעשטעלט זיך

גוטע וואך פאר די רעבעצין, און זיך אנגעטוהן

די שלש סעודות געבליבן מיט און היט, דעם

ארויס זיך תיכף דערנאך און בעקיטשע,

געלאזט צום עירפאר"ט. דער איבריגער עולם

פרענ"ס עי"ר וואס באס די מיט געפארן איז

ארויס מ'איז ווילאנג און צוגעשטעלט. האט

געפארן פון טאהש איז שוין געווארן 11:30.

המשך יבא אי"ה

ה

אלו יעמדו על הברכה שלקחו חלק בהוצאות הגליון לרגל השמחה השורה בבתיהם

מו"ה אברהם שלמה פאפלאנאש )ב.פ.(לרגל נישואי בנו

מו"ה אלעזר סטראלעוויטש )וומ"ס(לרגל נישואי בנו

מו"ה אשר אנשיל יונגרייז )קרית טאהש(לרגל הולדות בנו

מו"ה דניאל פיליפסון )מאנסי(לרגל נישואי בנו

מו"ה יעקב זוסמאן )קרית טאהש(לרגל נישואי נכדו

מו"ה ישראל הערש פב"ב )וומ"ב(לרגל הולדת נכדו

מו"ה משה אהרן מאשקאוויטש )ב.פ.(לרגל נישואי בנו

ר' משה טובי גדלי' שווארץ )ב.פ.(לרגל הכנסת בנו לעוהתו"מ

מו"ה שלמה פיליפסון )מאנסי(לרגל נישואי נכדו

מו"ה שמעון דייטש )וומ"ס(לרגל נישואי בתו

'שלם ה' פעלם ותהי משכרתם שלימה מעם ה י

חבורת לבחורי ת"ו גת בקרית מרוממת שבת

"עבודת עבודה" בארה"ק

סיון י"ט בהעלותך פרשת קודש שבת לקראת

"עבודת חבורת חברי החשובים הבחורים נסעו

גת, קרית לעיר הקודש, בארץ ד'טאהש עבודה"

יחזקאל רבי הרה"צ של במעונו בצוותא לשבות

שרגא סג"ל לאווי שליט"א נכד כ"ק מרן רבינו שליט"א.

לפניהם סעודה דשנה של היה ערוך בואם מיד עם

"טועמיה", לאחר שסעדו את ליבם פנו כל אחד לאכסניא

שסודר בעבורו בקרבת מקום.

של מדרשו בבית הבחורים התפללו התפילות את

ואת שליט"א, גת קרית מקרעטשעניף האדמו"ר כ"ק

התרוממו שם שליט"א, הגרי"ש של בביתו הסעודות

מרן כ"ק של בהיכלו המושרים השבת בזמירות יחדיו

אמר הגרי"ש ובהתלהבות. בדביקות שליט"א, רבינו

לפניהם דברי תורה, וכיבד את בנו בכורו הרב מאיר יואל

המשיכו מכן לאחר הכוס, על לברך שליט"א זיסמאן

לשבת יחדיו ולזמר ניגוני קודש ברן יחד כוכבי בוקר.

וביום השבת סעדו שוב את סעודת עתיקא קדישא,

ויחדיו ירננו זמירות שירות ותשבחות, בברכת המזון על

נ"י, זילבער שמעון משה החתן הבה"ח התכבד הכוס

בביהמ"ד קרעטשעניף הסבו שוב מנחה לאחר תפילת

הבחורים בביתו של הגרי"ש שאמר בקול רם את נוסח

של ממשנתו הבחורים בפני והשמיע כנהוג, מלך" "ה'

ולהתחזק להתעורר שליט"א, רביה"ק מרן הגדול זקנו

בלימוד התורה ותיקון המעשים. לפני ברכת המזון קם

על רגליו הבה"ח יוסף אלימלך מאירוביץ נ"י והודה בשם

זכו לה המיוחדת השבת על וב"ב, להגרי"ש הקהל כל

בני החבורה, לאחר מכן בירך הגרי"ש על הכוס והתפלל

תפילת ערבית לפני התיבה, לאחר ההבדלה שרו בצוותא

יצאו הבחורים אז לך", "ויתן ואמרו פיוט המבדיל, את

"ישראל ותפילה רנה ופיהם מלא נלהב, וריקוד במחול

לאחר ישובון", ה' "ופדויי מים", "ושאבתם בה'", נושע

מכן פנו לסדר את מטלטליהם וחזרו לסעוד את סעודת

יוסף הבה"ח הכוס התכבד על בברכהמ"ז מלכה, מלוה

זילבער נ"י.

לקראת שבת לכו ונלכה - בניר טאהש יצ"ו

הבעל"ט השבת לקראת ויבואו יעלו הארץ מכנפות

השרף דרבינו קדישא ההילולא שקודם השבת שהוא

מטאהש זי"ע, יתכנסו אחוזת מרעים, חסידים ותלמידים,

ניר - טאהש מכל רחבי תבל, לעשות את השבת בעיר

בעל של בדרכיו ולהתעלות להתחזק הגר, שבארץ

משאלות כל השי"ת שימלא רצון ויהי זי"ע, ההילולא

לבם לטובה, אכי"ר.

שמחת השבע ברכות בקהילתנו הקדושה - בארא פארק

יצ"ו

במינה ומיוחדת מפוארת ברכות שבע שמחת

התקיימה השבוע ביום ראשון בערב בהיכל בית מדרשנו

בבארא פארק לכבודו של הדומ"ץ הגאון רבי בנימין זאב

לאנדאו שליט"א שהשיא את בנו החתן נ"י. קהל עדתינו

בשמחה, חבל לקחת בהמוניהם ובאו בגדי שבת לבשו

והסב ביהמ"ד היכל את גדש הרב הקהל

לשלחנות הערוכים בסעודה דשנה שנערכה ע"י

יהושע הנגיד הרבני בראשם בעיר הקהילה הנהלת

צבי נפתלי הנגיד והרבני שליט"א גאלדבערגער

שווארץ שליט"א, על במה גבוהה עמד שלחן המזרח

חלק ליטול שבאו העיר וחכמי גדולי פיארו אותו

בשמחתו של הדומ"ץ, ביניהם נראו כ"ק אדמו"ר מבאבוב

שליט"א, כ"ק גאב"ד קארלסבורג שליט"א, כ"ק אדמו"ר

מבארשטין שליט"א, הגה"צ ריח"מ פריעדמאן שליט"א

קהילות דייני הגאונים והרבנים סאטמאר, ראב"ד

היה המעמד יו"ר ספינקא. פאפא, סקווירא, סאטמאר,

הרה"ח ר' אלעזר שטיינבערג שליט"א מחשובי מתפללי

בשבח ודיבר הדומ"ץ בכבוד פתח אשר המדרש, בית

מכן לאחר ה', בית באי ובין בינו שיש המיוחד הקשר

נשא דברים חתנו של הדומ"ץ, הלא הוא הרה"ג שלמה

זלמן עהרענרייך שליט"א ראש כולל 'נתיבות התלמוד'

לאחר השמחה, לכבוד נאה דרוש הקהל בפני שהציע

מכן נשא דברים הרה"ג יצחק זלמן גיפס שליט"א דומ"ץ

הדומ"ץ לכבוד הוא אף שדיבר ספינקא, וראה"כ וויען

ולכבוד שמחת קהל באי בית מדרשנו, ובדברי בדחנות

ושמחה ההנאה את הציבור מוה"ר ר' ישעי' פוקס הי"ו,

לאחר ברכת המזון ושבע ברכות, יצא הקהל בריקודים

ימי ובזה סיימו את שבעת נלהבים בתופים ובמחולות,

המשתה ושמחה, בהם הביעו מתפללי ובאי בית מדרשנו

שליט"א, לדומ"ץ העזה אהבתם את פארק בבארא

ומסור ימות השנה, כל המנהל קהילתינו בחסד במשך

ונפש לכל אחד ואחד מבאי בית המדרש, להורות בלב

לפניהם את דבר ה' זו הלכה, ולשמור את דרך עץ החיים

על פי דרכו של כ"ק מרן רבינו שליט"א.

באור קהיותיBוחדAות מקהיתיBו די בכ אתר ואתר

בית מדרש זכרון אהל אלימלך ד'טאהש-מאנסימשגרים אנו בזה ברכת מזלא טבא וגדיא יאה, להאי גברא רבה מסור

בלב ונפש לקדושת בית טאהש עוסק בצורכי ציבור באמנה בכלל, ובפרט לטובות בית מדרשינו המפואר, ה"ה

מוה"ר שמואל דוד גוטמאן הי"ולרגל תגלחת בנו

ולאביו מוה"ר שלמה גוטמאן שליט"אויזכו לראות נחת לרוב מכל יוצ"ח

ויה״ר מקדם מרן די בשמיא שתזכה לראות רב נחת דקדושה מכל יו״ח בבריות גופא ונהורא מעליא, עדי נזכה בקרוב בימינו לביאת משיח

צדקינו, ומלכינו מרן רביה"ק שליט"א בראשינו אמן.הנהלת הקהילה וועד קרו הבנין

גדול העונה יותר מהמברך: יחיאל אלטער גוטמאן

חלק מהוצאות הגליון

נתנדב

לע"נ הבה"ח יוחנן ע"ה

ב"ר אהרן הי"ו

יו"ד כ"ז סיון

בית מדרש זכרון אהל אלימלך ד'טאהשרון שיר ושבח ושירה, מחדוה ושמחה עצומה, מעומק הלב

פנימה, קול מברכים נרימה, בשפה ברורה ובנעימה, משגרים אנו בזהברכת מזלא טבא וגדיא יאה, לכבוד

מוה"ר זיידא ראטענבערג הי"ולרגל השמחה הגדולה השורה בביתו בשמחת נישיאי בתו למז"ט

יהא רעוא מן קדמי‘ שמשמחה זו ישפע ברכות לרוב ותזכה לראות רב נחת דקדושה מכל יו״ח בבריות גופא ונהורא מעליא, עדי נזכה

בקרוב בימינו לביאת משיח צדקינו, ומלכינו מרן רביה"ק שליט"א בראשינו אמןהנהלת הכוללן

גם אני מצטרף: יחיאל אלטער גוטמאן

בית מדרש זכרון אהל אלימלך ד'טאהשבריגשי גיל וחדוה משגרין אנו כוס של ברכות להאי

גברא רבה מסור בלב ונפש לקדושת בית מדרשינו ה"המוה"ר דניאל פיליפסאן הי"ו

לרגל השמחה הגדולה השורה בביתו בשמחת נישיאי בנו למז"ט

יהא רעוא מן קדמי‘ שמשמחה זו ישפע ברכות לרוב עדי נזכה לילך לקראת משיח צדקינו ומלכינו בראשינו

בב"א.הנהלת הקהילה וועד קרו הבנין

גם אני מצטרף: יחיאל אלטער גוטמאן

להערות והארות וכן לנדב גליון לשבוע נא לקרוא להמערכת

347-927-8674450-419-5055-Ext. 26 או

Ichud Tosh - 5308 13th Ave. Suite 128Brooklyn N.Y. 11219

אלו יעמדו על הברכה שלקחו חלק בהוצאות הגליון

לז"נ השרף אלוקי זי"ע

מוה"ר יצחק ארענשטיין הי"ו

מוה"ר אהרן קרויס הי"ו

מוה"ר משולם איסר )ברצ"א( קרויס הי"ו

מוה"ר חיים יחזקאל לאנדא הי"ו

ן עליהם להתברך ג ל י ו ד זכותו הג טב י דמי ל בכל מי

ו

בתשש ן'ייליגהה יןאא עםטט א רבינו השרף של ל סידורו של שבת קודש במחיצתואסופת סיפורים עובדות והנהגות ע

ע"מטאהש זי מרן משולם פייש

ו"ק ירושלים ת"עיה, הרב משה רויטמאן: מאת

דברים אחדים

כאשר באש לוהט ובהתלהבות מאין כמותה עבד , ביום השבת קודש, טאהשק "אבד ע"זירבי משולם פייש שרף ראו אצל רבינו ה, נפלאה ונשגבה מבינת אנוש, עבודה עילאית

ומכל קצווי ארץ נהרו המוני יהודים , שמעו של יום השבת בצל רבינו היה הולך בכל המדינות. פעל ישועות ותיקן נשמות, עורר נפשות וקירב לבבות, הלוי את עבודת היום

.ותוארו כמלאך האלוקים, ולחזות בנועם קדושת השבת שהיתה נסוכה על פני קדשו, ת מקרוב את העבודה הזאתכדי לראו, בראשם צדיקי אותו הדור, לטאהש

, שבארץ הגר טאהש -ניר לעשות את השבת בעיר , חסידים ותלמידים, ת אחוזת מרעים"בו יתכנסו יחדיו בעזהשי, ולקראת שבת שקודם ההילולא, הילרגל יומא דהילולא דיל

סיפורים ועובדין , עד כמה שידינו מגעת, ולהעלות עלי גליון, מפי ספרים וסופרים, ללקט אורות נפזרים, ת בלבנו מחשבה טובה"נתן השי, סמוך ונראה למקום מנוחת כבודו

העתיק הספרוכן מתוך , א"שליט ק מרן רבינו"מאשר דיבר בקדשו כ "עבודת עבודה" פרי הקודשסכאשר חלק ניכר מהדברים שאבנו מתוך . על אודות עבודת קודש זו, טבין

שבת "עם הילקוט הנפלא "עבודת הלוי"וגם ליקוטי בתר ליקוטי מתוך הזמירות , ק באקאני"ב דק"ל שו"ישראל אלטר ווייס זצ' צ ר"ב הרה"פרי עטו של ש" פאר משולם"

".קדשך

של הנאה שאמר כן לאחר שזכה לשבות בצילו, א"י אמונה שליטצ ממבקש"ק הרה"וזאת על פי דברי כ, ש"טאהת "כי הוא ר, "בתשן 'גייילהין אעם טא "קראנו את שם המאמר

.א"ק שליט"מרן רביה

ובפרט בעד נכדו ממשיך , וזכותו של בעל ההילולא תגן עלינו ובעדינו, ולרעות את גדיותינו על משכנות הרועים, שנזכה לצאת בעקבי הצאן, ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים

, הוא ינחילנו ליום שכולו שבת וקדושה ומנוחה לחיי העולמיםוהרחמן , א שינהלנו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לקבל פני משיח צדקנו"דרכו מרן רבינו הקדוש שליט

.א"בב

א

)א(

הכנה דרבה

בערגה ע"במשך כל ששת ימי המעשה התכונן רבינו זי

וככל שהשבת היתה קרבה , ובסילודין לקראת שבת קודש

.התכונן ביתר שאת והתלהב ביתר עוז, ובאה

היה , וסףע בעל האמרי י"זי יוסף מאיר מספינקאק רבי "הרה

שכבר ביום , שזכה להכיר צדיק אחד, רגיל לומר לתלמידיו

וידעו , אהרביעי בשבוע היה בוער כאש להבה מקדושת השבת

. בע"תלמידיו היטב שכוונתו לרבינו זי

אז היה רגיל , לפעמו' החל רוח ה, ביום החמישי אחר הצהריים

לטייל קמעא, ולצאת אל חצר ביתו, דומלימו להפסיק לרגעים

היות , ונימוקו עמו, ולשאוף אויר צח, חת כיפת השמייםת

ואורה של קדושת השבת כבר מאיר לארץ ולדרים עליה באור

על כן הולך הוא , והאור ההוא מתפשט באויר העולם, גדול

כדי לחזור ללימודו כשהוא ספוג , לשאוב מאותו אויר טהור

.גבהארת קדושת השבת

ובהתלהבות להכין במו אץ רבינו בזריזות, והיה ביום השישי

בעצמו היה משחיז את , ידיו הקדושים את צרכי השבת

ואף את קורי העכביש בבית מדרשו היה מפנה , דהסכין

.הבכבודו ובעצמו

שבשעה שהיה רבינו מפנה את קורי , חסידים מספרים

על שולחנות בית היה רוקד ברשפי אש, רב שבתהעכביש בע

מערבי השבתות נקלע באחד . עם האלונטית בידו, המדרש

ביום שבתא מקמי חול פני שלשה שיש): "יט, תורה אור, מסכת שבת(ה הקדוש "בשל )א

וכן מבואר , "הקדושה אחר מחזרים שהן, רביעי יום עד שבתא תרב ושלושה, שבת עד רביעי

.בספרי החסידות שמיום רביעי מתנוצץ כבר אור קדושת השבת

ל"ם מקאסאן זצ'פנחס שלו' ק ר"בשם הרה" רב חיל"ספר )ב

ל"י פריעדלענדער ז"כתבי רמ )ג

הו מכבוד השבת ויש להשחיז הסכין בערב שבת כי ז: "א אורח חיים סימן רנ סעיף א"ברמ )ד

ק בעל אמרי "שהגה, "זכרון יהודה"ויש לציין ענין פלא שמובא בספר ". שמכין עצמו לאכילה

ופעם אחד עלה בדעתו שיותר , ל היה נוהג להשחיז את הסכין בעצמו מדי ערב שבת"אש זצ

, ולקח את השולחן ערוך ללמוד בו, י אחרים"ושתעשה המלאכה ע, טוב ללמוד בעת הזאת

.א הללו בענין השחזת הסכין"את הספר והנה לנגד עיניו דברי הרמ וכאשר פתח

ובאור . והובאו דבריו גם באליה רבה ובבאר היטב, ח"בשם ר) ריש סימן רסב(במגן אברהם )ה

, )כח, משלי ל(כדי לגרש את הקליפות הנקראים שממית בידם תתפש , צדיקים כתב הטעם

ה "בשם של) אות י(בכף החיים ' ועי, ת"שב ת"תפש ר'ידים ת'ממית ב'ורמז יש בדבר כי ש

.י סוד"הקדוש שמביא טעם לזה עפ

, ה"ע מאיר נפתלי דייטש' ח המפורסם ר"לבית המדרש הרה

מאיר נפתלי ' האם יודע אתה ר: "נענה אליו רבינו בקול נלהב

הרים , "יודע אני, הן: "נ ואמר"השיב רמ, "שהיום יהיה שבת

מאיר ' אבער איר ווייסט ר: "רבינו את קולו יותר וחזר שוב

ור דפק עליו ותוך כדי דיב, "נפתלי אז היינט איז שבת

ובשמחה לקראת יום השבת בהתלהבות, באלונטית שבידו

.וקודש הממשמש ובא

)ב(

בגדי מלכות

על ,ואם במשך כל היום היה רבינו כה מתלהב לקראת השבת

,עלה מן הרחצהכאשר , נטו צללי ערב אחת כמה וכמה טרם

ותפעם רוחו בערגה ,פשט את בגדי הזהב ולבש בגדי לבן

צורתו החלה עד ש ,כאיל תערוג על אפיקי מים ,ובכיסופין

:וזו לשונו" מתן שבת"תב בספר שכ וכפי ,להשתנות

: ק"וזלה )'מאמר ברכת שבת אות ג( בני יששכרק "איתא בספה"

', אור הגנוז שהיו יכולין להביט בו מסוף העולם ועד סופו וכו'

נות מן יכולין גם היום לה, שומרי יום השבת בקדושה וטהרה

ואבותינו סיפרו . ק"עכלה' ומגלה להם נסתרות, האור ההוא

ק "שהוא שמע מפי ההצה', ר וכו"ושמעתי מפי אאמו', לנו וכו

, שמקובל מפי צדיקים, נפתלי הירצקא מראצפערט' ר ר"מה

נועם בעל ' נכד רבינו הק ענסק'נפתלי מליז' ר ר"ק מה"שהצה

ה בו רוח נצצ, כאשר לבש את בגדי השבת, ע"זי אלימלך

יק הסמוך לדורינו וכן בצד. וראה באור הגנוז לצדיקים, הקודש

העידו כמה , ק טאהשש"ל אבד"ר פייש ז"ק השרף מהר"הגה

שראו , א"ובתוכם אבא מארי שליט, אנשים מהימנים חסידים

ולבישת זבו גם כן שבערב שבת קודש אחר טבילת המקוה

א"אשר לעמיל שווארץ שליט' ג ר"הרה )ו

שתוספת שבת ניכרת תיכף אחר הטבילה ומתגלה ל"האריזמובא בשם נגיד ומצוהבספר )ז

רמז ו, שאין קדושת שבת ניכרת באדם עד שיטבול עצמו, שבתי כתב' ובסידור ר, במצח האדם

".ורוח נכון חדש בקרבי" -כ "ואח, ל"ת טב"הוא ר) יב, תהילים נא" (רא'הור ב'ב ט'ל"ז "ע

ב

רים צפונים וראה כמה דב, רוח הקודש שרתה עליו, חבגדי שבת

.ל"עכ, "צפונים ובפרט בשבת קודש

)ג(

ואנפהא נהירין בנהירו עילאה

, השבת את כנפיה הטהורות על הארץ פורסת, ת הלילהברד

ומחממת את , יוקדת ולוהטת, בקרבו של רבינו אש מתלקחת

פניו . קודש בחמימותה של השבת ,כל הבאים בצל קורתו

כי , לו להכירועד שלא יכ, מלאים זיו ומפיקים נוגההקדושים

נפתלי ק רבי "הרהכמו שהיה ,קרן אור פניו ויראו מגשת אליו

שהיה דרכו בקודש לעלות -ע "זי הירצקא מראצפערט

שכל אימת ,משבח ואומר -שבת מברכים טאהש לרגל כלל

שבא התפעל שוב משינוי צורתו הקדושה של רבינו ביום

.טהאישעד שכמעט ולא הכירו מי זה ,שהיה נורא הוד ,השבת

של פניו באור ברכו: ")ב, בראשית רבה יא(ל "ונתקיים בו מאמר חז

כל אדם של פניו אור דומה לא אדם של פניו באור קדשו אדם

ק "דיבר בקדשו כ וכה". בשבת דומה שהוא כמו השבת ימות

ז היה מדת גופו גבוה "ידוע כי אא: "א לאמר"שליט רבינו

: ק"בלה( 'נצע וואךמיט א קאפ העכער ווי א גא'בשבת קודש

אבל לאו כל , י)במידת ראש גבוה ממידת קומתו בימות החול

, אמר רב יהודה אמר רב כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי) "ב, כה(מסכת שבת ' בגמ )ח

ומתעטף ויושב בסדינין , ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו

".צבאות' ודומה למלאך ה המצוייצין

פאר משולם )ט

ק "ע ונעתיק לכאן מה שסיפר אודותיו כ"זי חיים מטשערנאוויץק רבי "כן מסופר על הרה )י

ע "ק בעל באר מים חיים זי"הרה: "ק"וזל) דברות קודש חלק ב -עבודת עבודה (א "רבינו שליט

, ו לגמרי מימות החולכי נשתנה צורת, עדשלא הכירוהו, היה בוער בשבת קודש כאש להבה

ומן האור הזה האיר והשפיע גם , וקומת גופו היתה גבוהה יותר בגודל מדת ראש מימות החול

ואיזה , וכידוע שפעם אחת הוצרך לסכום רב לצדקה, על אנשים פשוטים אשר הסתופפו בצלו

ור שבשכר זה יזכה להרגיש נועם א, ק"בירך אותו הרה, איש פשוט ומגושם נתן לו כל הסכום

וכבר מיום הרביעי היתה קדושת השבת , ומאז נדלקה בלב האיש ההוא קדושת השבת, השבת

והביאוהו בני המשפחה אל , והיה נראה כמשתגע, עד שלא יכלו לדבר אתו, מתלהטת בקרבו

שאי , ק"אמר הרה, כי אין בכחו לסבול אותו, ובקשוהו שיסלק ממנו אור זה, הבאר מים חיים

, תענית כה(דמשמיא מיהב יהבי מישקל לא שקלי , ה שכבר ניתנה לואפשר ליטול ממנו ברכ

, ק להאיש ההוא שישאר לשהות בצלו"ואמר הרה, אלא הוא יעשנו כלי ראוי לקבל האור, )א

עד , ונעשה כלי מפואר ומוכשר לקבל קדושה, למד עמו והעלהו להשגות גבוהות' והוא הק

ולכל זה , קאות ופועל ישועות לבני ישראלוהיה קורא פת, שלבסוף נתעלה לבעל מדרגה גדול

.ל"עכ, "זכה בכח קדושת השבת שהאיר עליו רבו הקדוש

ראו אצל הצדיקים : "ק"וזל) שם חלק א(א "ובאותו ענין דיבר בקדשו עוד רבינו שליט

עד שהגיעו , שבהגיע יום השבת קודש נתעלו למדריגות גבוהות, הקדושים שבכל דור ודור

כך ידעתי מכבר עוד מימי ,אדם זכה להבחין בזה במו עיניו

וכאשר הגעתי , נעורי כאשר שמעתי זאת מבני המשפחה

פגשתי שם את , ו לעיר אראד"לאחר המלחמה בשנת תש

ובסוף (וא ק ריסקאו"ל אבד"זצ ץ"אברהם שלמה כצ רבי "הגה

שאביו , והוא סיפר לי, )ו"ת ק קרית יואל בבני ברק"ימיו אבד

שהיה נמנה על , ק ראסלאוויץ"ל אבד"זצ ץ"כ' אליצ רבי "הגה

שבשבת קודש היה , העיד בתור עד ראיה', ז הק"תלמידי אא

: ש ואמר"וסיים הגרא', מיט א קאפ העכער ווי א גאנצע וואך'

אז ער האט געזאגט , נאר דער טאטע איז נישט געווען קיין'

' אז ער האט געזען האט ער געוואוסט וואס ער האט געזען

י הוא אז, אם הוא אמר שהוא ראה, אבי לא היה פתי: ק"בלה(

.")ידע מה הוא ראה

'ז הק"אמרו על אא צדיקי דורו: "א"רבינו שליטק "כעוד אמר

שמהשפעת קדושתו בשבת קודש המשיך חיות דקדושה

".בששת ימי המעשה לדביקות התורה

אורו פניו של , במשך כל יום השבת מבואו ועד צאתו, וכך

ועבד הלוי את , צבקות' והיה דומה למלאך ה, רבינו כלפיד אש

ובתבערת , בקדושה ובטהרה, עבודת הקודש באהבה וביראה

,ל"זצ טל חיים מליסקאק בעל "כעדותו של הגה, אש להבה

ער : "נענה ואמר, ינובצילו של רב, לאחר שעשה שבת בטאהש

וואס שטייט אויף דעם האט געקאכט ווי א דאמפף קעסל

, א"ק רבינו שליט"וסיפר כ. יא"פייער אין עס זיהט שטענדיג

רבינו -שאביו הקדוש , ע"ק זי"ששמע מפי זקנו רבינו הסב

עד שפעם אחת נגע איש , ע היה כה בוער מקדושת השבת"זי

און עס האט ", תאחד במטפחתו בשבת ונכוה מחום המטפח

!"...אים געבריהט כל ימיו

איך זעה ווי די ווענט : "ה"ואמר להרבנית ע רבינו ופעם נענה

" פאר קדושת שבתפון בית המדרש טאנצן און קלאטשן

רואה כיצד כותלי בית המדרש רוקדים ומכים הנני: ק"להב(

).כף אל כף לקדושת השבת

נתגבר , כי על ידי כח הנשמה הנשפע ביום זה בתוך הבריאה, משלהתפשטות הגשמיות מ

מאור ק בעל "וכמו שהעיר הרה. עד שחומר גופם נזדכך ונתבטל מכל וכל, בקרבם כח נשמתם

שבכל ערב שבת קודש , ע"זי ענסק'אלימלך מליז' הרבי ר' שראה אצל רבו הק, ע"זי ושמש

, והכוונה בזה. גוף מיוחד לשבת קודש ולבש לעצמו, פשט את גופו של חול ותלאו על החלון

".ונתלבש כל כולו באור רוחני, כי על ידי אור השבת הופשט לגמרי מחומר הגוף הגשמי

פאר משולם )יא

ג

ע"ק זי"בנו של רבינו הסב ל"זצ ל'רבי אליעזרצ "של הרה

.יחלמטה מן ההר

, נפלה אימה ויראה על כולם, השלחןכשנכנס רבינו לערוך את

, ת מרומים ויראת הרוממות שררה במקום במשך כל העתדממ

יראו , שהיו מסובים שם עד שאפילו הצדיקים וגדולי עולם

היה נורא כי רבינו , לתוך פיהם מרוב פחדמליטול את האוכל

.יטליל שבת קודש, בפרט בלילה ההוא, על כל סביביו

כשהיה פותח את פיו בקדושה , ונשמע קולו בבואו אל הקודש

כאשר , "שלום עליכם"בשירה ובזמרה לומר את הפיוט וטהרה

משנה שכירת "ק בעל שו"אנו למדים מפי כתבו של הגה

' כאשר רבינו היה מתחיל לשורר שלום עליכם וכו: "ל"וז, כל"זצ

וכל דיבור ודיבור , היה אומרו בהתלהבות נורא, בליל שבת

נפשי יצאה 'וכמעט נתקיים בו , יצא ממנו במסירות נפש ממש

.")ו, שיר השירים ה(' דברוב

)ו(

מקדש השבת

, כך בערה השלהבת ועלתה מאליה מדרגה בתר מדרגה

ם כשהוא מעלה איתו עמו את צאן מרעיתו בשליבות הסול

.המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה

עד שלא ', היה כה נלהב ודבוק בה ,בשעה שקידש על היין

עומדים והיו המשמשים , הרגיש כלל שהיין נשפך מן הכוס

למען , מוכנים למלא את הכוס שוב ושוב, אצלו עם קנקן היין

ח סימן קפג "ע או"כנפסק בשו( תהיה הברכה על כוס מלא כהלכה

.כא)סעיף ב

הילל ' צ ר"סיפר לי הגה: "א"ק רבינו שליט"כ וכה אמר

ששמע מזקינו הקדוש , ק קראסנא"ל אבד"זצ ליכטענשטיין

יעקב משה ר "ם מוהצ המפורס"הלא הוא הגה, אבי אמו

מאז שלמד עמו בחברותא ' ז הק"שהכיר את אא, ל"זצ שווארץ

, בישיבת קובסדארף שבעיר שאהטעלסדארף בימי עלומיו

עבודת עבודה )יח

פאר משולם )יט

"מליצי אש"מובא בסוף ספר )כ

עבודת עבודה )כא

, נתפרסם למנהיג וגדול בישראל' ז הק"ואחר כך כששמע שאא

, וסיפר שבשעה שקידש על היין בליל שבת קודש, נסע אליו

תו כאילו היה וממש לא הכיר או, ראה שיש לו צורה אחרת

".איש אחר לגמרי

)ז(

כחום היום

ל את מאכלי השבת בעודם רבינו היה מכריח את עצמו לאכו

שאף על פי , ע היה אומר בשמו"ק זי"ורבינו הסב, רותחים

אם אוכלים מאכלים חמים ביותר עלולים הם , שבימות החול

ווי "לא כן בשבת קודש שאז , לבריאות הגוף ו"ח להזיק

ק"וכן נהג אחריו רבינו הסב, כב"ער'אלץ חשובהייסער איז

.ע"זי

שכן ידוע שביום השבת , א ביאר את הענין"ק רבינו שליט"וכ

וחמימותה של , פרוסה אור קדושת השבת על פני כל הארץ

לכן ישנה חשיבות , מאכלי השבת ת בתוככיאותו האור נספג

. מיוחדת לאכול מאכלים חמים

)ח(

רוב ניסים הפלאת בלילה

פרייטיג צונאכטס ": ע היה רגיל לומר בלשון קדשו"ינו זירב

בליל שבת עושה : ק"בלה תרגום( "איך א טובה פאר א יוד הטו

ואכן סיפורי מופת רבים של ניסים ).אני טובה ליהודי

ונפלאות שחולל רבינו בכוחו הגדול נעשו באותו לילה של

ישועות ובורא רפואות לכלל אז היה מצמיח, שבת קודש

כי זהו , ומצוה להטמין לשבת כדי שיאכל חמין בשבת: "כתב) סימן רנז סעיף ח(א "ברמ )כב

הנודר ממעשה קדירה ) א, נדרים נא(וסמך למנהג זה יש בדברי המשנה , מכבוד ועונג שבת

מובא מנהג ) בהערה, דאות ת(ובספר דרכי חיים ושלום ". אין אסור אלא ממעשה רתחתא

, ל שלא לומר דברי תורה רק לאחר אכילת כל המאכלים"זצ שם שלמהק בעל "זקינו הגה

ל ואמר לו בשם אביו "זצ אהרן מקראקא' ק ר"כי פעם היה בצאנז ופגש את הרה, ונימוקו עמו

שדרכו בקודש היה לומר דברי תורה לפני המסובים על שלחנו , ע"זי מאור ושמשק בעל "הרה

וגילו , והיה נמשך בדברי תורתו הרבה עד שנצטננו המאכלים אשר לפניהם, ן מאכל למאכלבי

יען שעל ידי זה מניח את מאכלי שבת קודש , כ מן השמים שמקפידים עליו בזה"לו אח

.להצטנן

ה

ע על רבינו "זי צאנזמ' דברי חיים'ק בעל "לא בכדי העיד הרה

.יב"ער האט א גרויסען חלק אינעם שבת" :לאמר

)ד(

תפילות השבת

ושטחו , שלוחים מקהילה אחת אל רבינו הגיעו, באחד הימים

, שיואיל להעתיק את אהלו לעירם, בפניו את בקשתם

כשהגיע הדבר לאזני יהודי . ולהתמנות לרב ואלוף לראשם

, לו לבל יטוש אותם ןמיהרו לבוא אל רבינו ולהתחנ, טאהש

שבזאת , נענה רבינו ואמר להם. לנהל את עדתם אלא ישאר

אם יוסיפו לו על הסכום , ניאות הוא לשבת הלאה בקרבם

כל אשר : "ואמרו מיד השיבו התושבים, הקצוב לו לכל שבוע

ינו המשיך רב, "לשבת בקרבנו נא ישאר רק, יאמר רבינו נעשה

כימו כולם שהוא שיס שההוספה שהוא מבקש הוא, ואמר

, יגפסוק בפסוק עם הקהל במנחה של ערב שבת" הודו"אמר י

וכן שירת הים , בקבלת השבת" מזמור לדוד"והוא הדין לגבי

ונשאר ,כמובן שהסכימו, ידבצפרא דשבתא" נשמת כל חי"ו

.טובטאהש

במיוחד לעת , ות בערו פני רבינו כאש לוהטבמשך כל התפיל

כבן לפני אביו שבשמים בהשתפך נפשו, תפילת קבלת שבת

.טזעצומהבדביקות

עבודת עבודה )יב

י מנהג "ע התוודע לאור החסידות ע"שרבינו זי, יש לציין את מה שכתב בספר פאר משולם )יג

ובא שמה בערב שבת , ו"חר כך נסע לעיר איהעל יצוא: "ל"וז, זה של אמירת הודו בערב שבת

ושם שמע בפעם הראשון שהחסידים אומרים הודו קודם , קודש בשעת הליכה לבית המדרש

ובתחילה כששמע שהתחילו לומר הודו סבר שיש , אשר מעולם לא שמע זאת, ק"מנחה בעש

שאל , יטל אחדאבל אחר כך כשראה שאין אומרים רק קפ, איזהו חולה בעיר והתפללו עליו

והוטב מאד בעיניו המנהג הזה וגם כל , ק"ואמרו לו שהחסידים אומרים הודו בכל עש, על זה

ומשם הלך לאשווער ולמד , ואמר שגם הוא רוצה להיות חסיד, התפילה שהתפללו בהתלהבות

. שם בנגלה ונסתר עד יום חתונתו

שירת הים והכל יודוך וקל אדון שהלל הגדול ו, מובא) אות סב, זידיטשוב(א "בילקוט מהרי )יד

היושבת בגנים ) "יח, ר ח"שהש(והטעם כי מבואר במדרש , אומרים חזן וקהל פסוק בפסוק

, כשישראל נכנסין לבתי כנסיות וקורין קריאת שמע בכיוון הדעת בקול אחד וטעם אחד' וכו

ש צוחחת ואז רוח הקוד, אני ופמליא שלי מקשיבים לקולך השמיעני' ה אומר להם וכו"הקב

.'וכו" ואומרת ברח דודי

עבודת עבודה )טו

הקדמת שמועה טובה )טז

)ה(

'השלחן הטהור לפני ה

נהרו אורחים רבים להסב על שולחנו , מדי שבת בשבתו

לשתות מבארו , זיוו כדי לחזות בנועם, הטהור של רבינו

מסובים על לכל הפחות היו ששים אורחים ו ,ולשבוע מטובו

עם אלו , אנשי מעלהצדיקים ובין הבאים היו גם . שולחנו

נפתלי הירצקא ק רבי "הרה שבאו לעתים תכופות נמנו

יהושע העשיל ק רבי "והרה )ראה לעיל(ע "זי מראצפערט

שהיו מסתופפים בצילו הרבה מצדיקי עולם . ע"זי מקאפיש

היו שולחים את בניהם ותלמידיהם לעשות את , של רבינו

ייטב לב מסיגעטק בעל "כמו הרה. השבת בצילא דמהימנותא

אברהם אהרן צ רבי "שהיה שולח את בנו הרהע "זי

יצחק אייזיק מזידיטשובק רבי "והרה, יזל"זצ מקאלבעסוב

עמו ו, ע"זי מזידיטשוב' אליק רבי "שלח את בנו הרהש, ע"זי

ק בעל "גם תלמיד אביו הלא הוא הרהבנסיעתו היה מצטרף

א סיפר שזקנו "ק רבינו שליט"כ. ע"זי אמרי יוסף מספינקא

ר היטב את בואם של אותם ע היה זוכ"זיק "רבינו הסב

-ופעם אף הראה לנכדו , ספינקאמזידיטשוב ומ הצדיקים

שהיה סמוך לביתו , א את בית האכסניא שלהם"רבינו שליט

, ק מקאלבעסוב אל רבינו"של הרה א סיפור נפלא אודות בואומבי" פאר משולם"בספר )יז

, ל נסע לאינגערן לקבץ מעות"זצ ייטב לב מסיגעטק בעל "בן הגה צ מקאלבעסוף"הרה: "ל"וז

וביקש את בנו שכשיהיה באינגערן יסע , שו על הדרךונתן לו אביו בחור אחד מתלמידיו לשמ

שהיה בעיר קליינווארדיין , וכן היה. על שבת אחד לטאש לקבל ברכתו של אותו צדיק וקדוש

ובערב שבת מצא בעל עגלה , אבל הוא שמר את פקודת אביו, ק"ובקשו אותו שיהיה שם על ש

בבית הבעל עגלה קודם לכתם איש כפרי והובילם לטאש לביתו ומחמת החום הגדול נחו מעט

, שבא איזהו איש מצויןרבינו הקדוש ראה . ופשטו שם בגדיהם העליונים, ק"לקבל פני הה

קדם והלך לקבל פניו אבל ברעקיל קצר ובלי כובע כדי שלא יכירו אותו ולא ישער את עצמו

תו רגלו אחד החוצה ורגל האחד בבי, הבעל עגלה ישב על מפתן ביתו. כי זה הוא הרבי

ושאלם מי הם , ק בא לבית ונתן להם שלום"הה. ולא זע ולא נע ולא קם מפניו, ומקטרתו בפיו

, ש ששלח אתכם הנהחידוש על אביכם הקדו': "ובתם אמרוכששמע תש, ומה המה עושים פה

ואם יאבה לשמוע , ואינו כדאי לדבר מאתו, אני הנני מכיר את הרב דפה בכל פרטי הענינים

דול יסע כבודו בחזרה לקליינווארדיין כי אינו כדאי להיות אצל אישפשוט לעצתי עוד היום ג

אני ': ק מטאש"ענהו הה', וכבודו מי הוא': צ מקאלבעסוף"ואז שאל אותו הה. 'כזה על שבת

ואחר שנפטר מהם התחיל ', ה פרנסה"לומד פה עם איזהו יונגלעך ומחזיקים אותי ויש לי ב

הנה המלמד הזה הכרת פניו ענתה ': ואמר להמשמשו ,צ מקאלבעסוף להתחרט על ביאתו"הה

: אז אמר הבעל עגלה', בוודאי יודע מה הוא אומר, בו שהוא איש חכם מאד גם ירא אלקים

צ מקאלבעסוף על הבעל עגלה שלמה לא רמז לו שהוא "וחרה מאד להה', הלא זאת היה הרבי'

אז אמר הבעל עגלה , תוק לבי"שישב על מקומו ולא לקח הפייף מפיו בעת שבא הה, ק"הה

צ "והתחיל הה, כ לביתו"והם הלכו אח, ק רמז לו מבחוץ והזהיר אותו על זה"שהה

.ה ואמר כי הוא אמר רק האמת לפניוק שחק מז"אבל הה, מקאלבעסעף לתרץ את עצמו

". צ מקאלבעסעף סיפר לו זאת"א שהה"ד דפה שליט"ק אב"ג בנש"שמעתי מהה

ד

.והיה צופה ברוח קדשו ובוחן ובודק גנזי נסתרות, כגפרטול

:וכדלהלן, שהם כטיפה מן הים, ונעלה בזה כמה סיפורים

שהיה , ל"מטעגלאש ז ראזענפעלד שמואלהחסיד הנודע רבי

ושימש אצלו כבעל תפילה בימים , ע"ממקורבי רבינו זי

, היה זה בעת צרתו, הגיע פעם לשבות בצל הקודש ,הנוראים

ה לימים אשת רבי ישראל זאב "ה מרת מלכה ע"ה(בתו כאשר

ובא לחלות , ל"נפלה למשכב במחלה אנושה ר) ל"פאנעט ז

כאשר עמד רבינו , ובהגיע ליל שבת. פני רבינו שיעתיר בעדה

לפתע , והגביע בידו מוכן ומזומן להתחיל באמירת הקידוש

האם : "בשאלה מסביב הפסיק לרגע קט ופנה לכל העומדים

א ברפואה ותתרפ שמואל תתחזק' כימים שבתו של רהנכם מס

החלאו אז , "ןה"ואמרו כמובן שכולם כאחד ענו, "שלימה

וכל רואי ישורון הבחינו בפני , בהתלהבות נוראה לקדש רבינו

' כשחזר ר, במוצאי שבת .רבינו שמתאמץ מאד לפעול ישועה

שהרפואה התחילה , התבשר בבשורה טובה, שמואל לביתו

דע לו שאכן ישועה זו החלה בדיוק באותו שעה ונו, לבוא

ותוך זמן קצר החלימה הבת ונתרפאה . שקידש רבינו על היין

.כדלגמרי

א מפי קדשו של זקנו "ק רבינו שליט"סיפור נפלא שמע כ

אמאל ווען דער : "שסיפר בזה הלשון, ע"ק זי"רבינו הסב

ע איז זיך געגאנגען וואשן פרייטיג צונאכאטס נאך "טאטע זי

אז דעם קייזער פראנץ , האט ער געזען ברוח קדשו, ידושק

און זי וועט א , ס א טאכטער איז א גרויסע מרשעת'יאזעף

האט ער איר נאך פארן וואשן , ס טאן פאר יודען'סאך שלעכט

ע פנה ליטול "כשאבי זי, פעם: ק"תרגום ללה(, "אועק געשיקט

צפה ברוח קדשו , ל שבת קודש לאחר קידושאת ידיו בלי

והיא עלולה , שבתו של הקיסר יאזעף הינה מרשעת גדולה

).אזי עוד בטרם נטילת הידיים גירש אותה, להרע לבני ישראל

כיצד הוא , למסובים על שולחנו של רבינו היה ניכר בעליל

מתאמץ ונאזר בגבורה להתיש את כוח הסטרא אחרא ולבערו

ר "מוהק "הרה: "ל"וז" נועם שיח"וכמו שכתב בספר , מן העולם

וזה , והכל פועל להם הצדיק על ידי השבת קודש: "כתב) פרשת בהר( באר משהק "בספה )כג

רמז ' משלה, 'רוצה לומר בכל ימי השבוע' בכל, 'ת"נו הצדיק שממליך השידהיי' ומלכותו'הרמז

פועל להם הצדיק על ידי , דהיינו צרכי ישראל של כל ימות השבוע, שבת'יום ה'יר ל'זמור ש'מ

".השירות ותשבחות שמזמר ומשבח להבורא יתברך בשבת קודש בדביקות העצום והנפלא

.'ויגמול שקדים'ספר וכן ב, ל"י פריעדלענדער ז"כתבי רמ )כד

ע היה דרכו בקודש בליל שבת קודש "משולם פייש מטאהש זי

להתעולל בליצנות מן , בעת סעודת חקל תפוחין קדישין

".והיה לו מנהג זה כמו חיוב, הדאטשען

לבקש שיעורר בא פעם שליח אל רבינו " קירטש"מהישוב

ושמו, ל מאותו הישוב"בעד חולה אנוש אחד ר רחמי שמים

קודש ניגש השליח אל רבינו והזכיר את בליל שבת". אפרים"

אפרים ברויך שוין "נענה רבינו ואמר , החולה לרפואה שלימה

אפרים כבר אינו : ק"בלה" (ער ברויך א ישועה, קיין רפואה

אכן נודע , ובצאת השבת, )הוא זקוק לישועה, זקוק לרפואה

.כההדבר שבליל שבת כבר לא היה אותו אפרים בין החיים

צעד רבינו בבית , עוד קודם קבלת שבת ,באחת השבתות

לפתע אחז איש אחד . ופניו פני להבים, אנה ואנההמדרש

כי לא , האיש נבהל ונשתומם, בית המדרשלחוץ אל מודחפו

כי הכירו את , וגם כל הקהל נדהמו, ידע על מה יצא הקצף

עד שנצצה מחשבה באחד מן . האיש לכשר שבאנשים

כי רבינו , בדוק את ציציותיושי, ויעץ לאיש ההוא, הנוכחים

ואולי ראה ברוח קדשו , כות ציציתהיה ידוע כמקפיד בהל

הרים האיש את בגדו העליון לבדוק את . שציציותיו פסולים

ונזכר שכאשר , או אז ראה שאין עליו כלל טלית קטן, הציצית

שכח ללבוש שוב את, בגדי החול ולבש בגדי שבת פשט את

. כוהטלית קטן

נשמות סיפורים נשגבים על ישועות ותיקוני גלובעיקר התגל

וכאשר יסופר , שפעל רבינו בעת הריקודין בליל שבת קודש

.לקמן

)ט(

עת רקוד

, היתה שעת הריקודין קדישין, מדרגה נוספת בליל שבת

,כשהיה רבינו יוצא במחול בדביקות ובהתלהבות שאין כמותה

" כל מקדש"בדרך כלל היה זה לעת זמר .כזעד כלות הנפש

פאר משולם )כה

.ל"ב מבאראבאש ז"יחיאל שו' ח ר"בשם הרה, פאר משולם )כו

תתקרב , תורתינו נחלקת היראה והאהבה והשמחה: "איתא) מאמר ב אות נ( הכוזריבספר )כז

ואין כניעתך בימי התענית יותר קרובה אל האלוקים משמחתך , אל אלוקיך בכל אחת מהנה

ו

אז היה קם ,"יום קדוש הוא מבואו ועד צאתו"בהגיעו לחרוז

, כחבסערה ובמשך למעלה משעה היה מפזז ומכרכר בכל עוז

. זה לעת הריקודין שלאחר ברכת המזון ולפעמים היה

עד , בינו בעת ההיא גדלה עד לב השמיםהתלהבותו של ר

,מדלג על הספסלים ומקפץ על השולחנות שלפעמים היה

ניכר היה עליו שנפשו .מי כמוך' עצמותיו תאמרנה ה וכל

עד שלא חלי ולא הרגיש כלל בנעשה ,דבוקה בחי העולמים

ים יצא תוך שהתלהב כל כך עד שללא מש פעםהיה . סביבו

היה שגם כל הקהל נסחפו והפלא ,כדי ריקוד אל רחוב העיר

.כטהרגישו בזה כללשלא ל, אחריו לחוצות קריה

כשהיה עומד במרכז בית , בעת הריקודין, נומנהג היה לו לרבי

שהיה מרכין את , המדרש וכל העם מסביבים אותו כחומה

והסביר את , גופו כאדם הטובל את עצמו בתוך מקוה מים

וכאשר בני ישראל , ")יג, יז' ירמי(' מקוה ישראל ה"שכן , כוונתו

.למתאספים יחדיו הרי הם בבחינת מי מקוה המטהרים

ק "יומא דהילולא של הרה -ח בתמוז "חל כשפעם כש, מסופר

נסע רבינו לשבות , להיות בשבת -ע "זי 'ישמח משה'בעל

וערך את שלחנו הטהור יחד , עירו של בעל ההילולא, באוהעל

אך פרי 'ק בעל "ע והרה"זי מסיגעט 'ייטב לב'ק בעל "עם הרה

במשך כל עת עריכת השלחן התאפק . ע"זי מליסקא 'תבואה

עצומות לבל יפרצו רשפי אש שלהבת קה אשר רבינו בעוז ות

. שלא לפגוע בכבודם של שני הצדיקים הללו, בקרבו חוצה

כשהיה נדמה לו ששני , אמנם תיכף ומיד לאחר עריכת השלחן

החל לפזז ולכרכר , הצדיקים כבר לא נמצאים בקרבת מקום

על אתר התקבצו , "שבת שבת קודש: "כדרכו וצווח ככרוכיא

. כדי לראות את המראה הגדול הזה, םסביבו כל הנוכחי

איך וכשהבחינו, עמדו שני הצדיקים על פתח החדר בינתיים

והמה ראו כן תמהו את ,נכנסו גם הם, שהקהל נדחף פנימה

, וכה עמדו שם כל אותו הלילה, עבודתו הקדושה של רבינו

ואם תעבור בך השמחה אל ', תהיה שמחתך בכוונה ולב שלם וכוכש, עדיםבימי השבתות והמו

".הניגון והריקוד היא עבודה ודביקות בענין האלוקי

פאר משולם )כח

ל"יעקב חיים אמססעל ז' ג ר"הרה )כט

בספר ' עי, "אהבת שלום"ע בעל "זימנחם מענדיל מקאסוב ק רבי "כן מסופר גם על הרה )ל

).פרשת ויקהל(תורת חסד

או אז וישא עיניו וירא והנה שני , עד אשר פסק רבינו מלרקוד

לא...ם עליוהצדיקים ניצבי

זכורני עוד : "ע"זי יואל מסאטמאר ק רבי"וכך היה אומר הרה

כמה היה זקיני הקדוש בעל , שהיה גלוי וידוע לכל, מבית אבא

, ע"ק מטאהש זי"ייטב לב מפליא ומפליג מאד בשבחו של הרה

ובמיוחד דיבר בהתפעלות אודות עבודתו הקדושה בעת

.לב"הריקודין בליל שבת קודש

שרבינו החל לטייל , ירע פעם בעת הריקודיןאמעשה נורא

היתה יוקדת ' וקנאת ה, בתוך הציבור הלוך ושוב בלי מרגוע

וכך , עד שנפל פחד גדול על כל הנוכחים, בעיניו הקדושים

היה זה , עד שקרב לאחד מהם, הלך והביט בפני כל אחד ואחד

והיה לבוש בבגדים " זיבענבירגען"אורח שבא ממדינת

, רבינו ניגש אליו. גוברין יהודאיןכים כמנהג מכובדים וארו

דו : "תפס בידיו והתרעם עליו בקול, כמצא את אשר חיפש

, !"גיי ארויס פון בית המדרש! מחלל שבת! פושע ישראל

ך הילוכו מתו שכן, הנוכחים כולם שפשפו עיניהם בתמהון

וכיצד , ירא ושלם שהוא איש כשר וצורתו של האיש הכירו בו

עד כדי צורך לבייש אותו , בינו פגמים כאלומצא בו רזה

האיש ביותר הזדעזעו והשתוממו לראות ש. בצורה כזאת

מבטיח לשוב על כשהוא ,בפני רבינו בוכה ומתוודה ההוא

ורק לאחר , חטאיו ולקבל על עצמו שלא ישוב לכסלה עוד

, שעה ארוכה של תחנונים והפצרות הואיל רבינו להתפייס

עם .'את דרך הוהלאה לשמור מהיום בתנאי שאכן יקבל עליו

וביקשו , האישסיום עריכת השלחן ניגשו כמה מהחסידים אל

נענה , והאם רבינו מכיר אותו מכבר, לדעת את פשר הדבר

אלא , האיש ואמר שרבינו לא הכיר אותו אי פעם בלתי היום

והערלים , שסכה ברוח קדשו שיש לו בביתו מכונת דישה

כעת קיבל על ו, לגונה שלו גם בשבתהעובדים אצלו דשים במכ

.לדביום השבת תשבות המכונה לגמרי עצמו שמהיום והלאה

, שקלים -היה זה פעם בליל שבת קודש פרשת משפטים

הפסיק רבינו ופנה אל , מו של הריקוד הנעלה והנשגבובעיצ

ל"יעקב חיים אמססעל ז' ג ר"הרה )לא

זמירות עבודת הלוי )לב

ע אורח חיים סימן רמו"שו' עי )לג

דברים ערבים, פאר משולם )לד

ז

שהיה , ה מטעגלאש"ע שמואל ראזענפעלדהחסיד הנודע רבי

רבי : "ושאל אותו, בשבת זובין הבאים לחסות בצל הקודש

וויא שטייט אין , האסטו שוין מעביר גיווען די סדרא, שמואל

וואס שטייט ' סקול יסקל השור' )כט - כח , שמות כא(דער סדרא

, האם כבר העברת את הסדרא, שמואל' ר: ק"בלה" (ווייטער

ענה , )מה כתוב הלאה' סקול יסקל השור'כיצד כתוב בפרשה

הכה עליו רבינו עם מטפחתו , "יו יומתוגם בעל"שמואל ' ר

ושוב הפסיק , והמשיך לרקוד" נישט אזוי! ניין! ניין: "ואמר

וואס שטייט ' סקול יסקל השור, 'שמואל' ר"ושאל אותו

ושוב צעק עליו , שמואל כבראשונה' ושוב ענה ר" ווייטער

וכן חזר הדבר, וחזר לרקוד והכה אותו!" נישט אזוי"רבינו

וכמה מהנוכחים , עד שנעשה רעש גדול, מיםכמה פע ונשנה

שם )פסוק כח(שמואל שרבינו מתכוון לפסוק הקודם ' רמזו לר

, "סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי"כתוב

, "ובעל השור נקי"שרבינו שאל אותו שוב ואז ענה , וכן היה

ויהי , "אזוי שטייט טאקע! אזוי! אזוי"מיד אורו פני רבינו ואמר

.לפלא

לאחר אותו מעשה מיד חשש, שוורים שהיה סוחררבי שמואל

בחזרתו ,ממחרת השבת תיכףו, לשווריו מה דבר קרה שמא

וראה שהם , פנה אל הרפת לראות את שלום השוורים ,הביתה

באותו רגע, מהרפת יצא רבי שמואליצוא ויהי אך . בכי טוב

א ניצל ממות והו, השווריםכל ונהרגו ,קרס גג הרפת ממש

שמואל את כל מה שהיה בליל שבת ' או אז הבין ר. לחיים

שהשוורים , את העתיד להיות ואת חזון רבינו שחזה ,שעבר

יהיה נקי מן הדין - בעל השור -והוא עצמו , סקול יסקלו

והביא בידו סכום כסף , מיד חזר לטאהש לספר על הנס. וינצל

.להבעבור נרות בית המדרש כנהוג

)י(

השבת נועם הנשמות

פרייטיג " -התבטאות זו שיצאה מפי קדשו של רבינו

לא היתה אמורה כלפי - " צונאכטס טוה איך א טובה פאר יוד

שמות רבות נ. אלא גם כלפי העליונים, התחתונים בלבד

פאר משולם )לה

שהיו מתדפקים על פתחו של רבינו לבקש , מעולם העליון

וכמו . דשבליל שבת קוושעת הכושר מצאו בו מנוח , תיקון

ששמע , ל"זצ חיים שלמה מחוסטצ רבי "ק הרה"שסיפר כ

שמתחילה היו רגילות נשמות לבוא , ע"ק זי"מאביו רבינו הסב

והיו מבעיתים את בני הבית , אל רבינו לביתו בכל יום ויום

התקין רבינו שלא יבואו אליו כי אם בליל שבת , בקולותיהם

מי שנתן לו ,ואכן, בבית המדרש לעת עריכת השלחן הטהור

זכה להבחין בעבודתו , לשמוע עינים לראות ואוזנייםת "השי

במיוחד בעת , הקדושה של רבינו בלילה הזה בתיקון הנשמות

.הריקוד

חזר , הריקודין קדישין שלאחר ברכת המזון פעם בתוםהיה זה

, רבינו לשבת ליד השלחן לשתות לחיים כמנהגו מדי שבת

דוד שטעל וויין ' ר: "לו ואמר, דוד' לפתע קרא למשמשו ר

שכן ידע , ומםהמשמש עמד משת, !"בעריש קאראסער' פאר ר

אלא שרבינו לא , זמןלעולמו מ הלך כברבעריש ' שאותו ר

בעריש ' דוד שטעל וויין פאר ר' ר: "שוב וציוה עליו, הרפה

כשמוע המשמש את הדברים יוצאים מפורש , "!קאראסער

אז נענה , בעריש' ן בשם רעשה כמצוותו והעמיד יי, מפי רבינו

בעל לב ו, בעריש הרי היה איש ירא שמים' ר: "רבינו ואמר

ומה שלא היה מופיע אצלינו בחיים חיותו זה אינו מגרע , טוב

ועל כן , שהרי היה טרוד תמיד בעסקיו ובעניני ביתו, ממעלתו

והרי הבטחתי לו באמצע , היה כבד ממנו הדבר לבוא אלינו

ו בליל שבת קודש אשתדל בעבורו השבוע שאם יבוא אלינ

".ולא אוכל להחזיר דברי ריקם, לטובה

נפל אברהם' בשם ר ואחד מן הנוכחים, הדבר יצא מפי רבינו

שבאחד הימים ,האיש לאחר שהקיצוהו סיפר, ארצה והתעלף

וכבר החל ,כשהלך לטבול עצמו במקוה, באותו שבוע

המתין, וההגיע פתאום רבינו אל המק ,להפשיט את מלבושיו

עד שיגמור רבינו את ,בחדר החיצון אברהם' אפוא ר

עודו .כדי שיוכל הוא לטבול מיד במים הטהורים, טבילותיו

שמע לפתע את קולו של רבינו מדבר ואומר בקול , עומד שם

הרי כבר אמרתי , מדוע באת עכשיו! בעריש' ר! בעריש' ר: "רם

קודש ולא תבוא אלי בשבת , לך שאם הנך רוצה שאטיב עמך

אברהם את הדיבורים הללו ' כאשר שמע ר ".בימות החול

חטף , נשמה כי הבין שרבינו מדבר עם, חלהאחזתו רעדה וחל

כעת כאשר שמע את דברי , ולכן .ונס לביתו, את מלבושיו

ח

שוב פחד ו אחז, נשמהאל אותה שוב רבינו איך שהוא מדבר

ה רבהואחר כך חזר רבינו לרקוד בשמח. ולכן התעלף, נורא

.לוובאש להבה ויתירה

:וכדלהלן, שוב אירע מעשה כדבר הזה

' ושמו ר הסמוך לטאהש "רבעאי"איש יהודי היה בכפר

הוא היה ". אלימלך אירבער' ר"וכינו אותו , ה"ע אלימלך גראס

ישראל אליעזר גראס' לו אח ושמו רו, רא שמיםאיש פשוט וי

והיה , רבינו ישני האחים הללו היו נמנים על עדת חסיד, ה"ע

ספר ולסיים את כל , רבע לטאהשדרכם ללכת רגלי מאי

.התהילים על הדרך בואכה טאהש

ומשום הסכנה חשש , היה מיושב בערלים רבים "אירבע"כפר

אמנם גם, בשבת אלימלך אירבער לחבוש שטריימל לראשו' ר

שכן , בכובע של ימות החול לא רצה ללכת ביום שבת קודש

על כן עשה , לזמן המדקדקים במצוותהיה הוא איש חסיד

) כעין קוטשמע" (שלאפיל" הנקרא, לעצמו כובע מיוחד לשבת

.הן בקיץ והן בחורף

, אלימלך מן העולם' כעבור זמן מה לאחר שנפטר אותו ר

יצומו של הריקוד הנלהב בליל בע, אירע מעשה אצל רבינו

איהר ! מיילעך' נא ר: "לצעוק בקולרבינו התחיל לפתע , שבת

איר מעגט שוין אויסטאן ! ?נאך אלץ אין שלאפיל? ענט דאז

לח!"...דאס שלאפיל

)יא(

וביום השבת

בתפילת המוספים של יום " כתר"ע היה מקפיד לומר "רבינו זי

וגם כשהיה מתפלל בבית הכנסת , השבת ושאר ימים טובים

לא רצה , ב"כגון בימים הנוראים וכיו, )שטאט שוהל(המקומי

זים אין אף על פי שאצל האשכנ, "כתר"רת לוותר על אמי

פאר משולם )לו

ל "ז) י"האר(ודע כי מורי : "ק"ו וזל"כתה מהרח) א, דף סג, ענין קבלת שבת(בשער הכוונות )לז

והוא שיזהר ששום מין , א הוא צריך לעשות כן"לכל בנ ד שגם"ונלע, הזהרני בענין זה שנאמר

והובא במגן אברהם ". מלבוש מכל מה שלבש האדם בימי החול אין ראוי ללובשו ביום שבת

). ב"סימן רסב סק(

.הקדמת באר מנחם, פאר משולם )לח

ענה להם , נהגמולטענתם שהיתכן לשנות מה. אומרים אותו

אם כן לא אבוא עוד להתפלל כאן ואשאר להתפלל " :רבינו

.לטאו אז הסכימו כולם לומר כתר, "בבית תפילתי

והסביר , ע לא רצה לשנות מהמנהג"ק זי"אולם בנו רבינו הסב

ע בתור "מרבו הקדוש מקאמארנא זיכי כן קיבל , את טעמו

. לא ישנה כלום ממנהג המקום, שכאשר ישמש ברבנות, צוואה

וכשהוצרך בתור רב העיר להתפלל בבית הכנסת המקומי

, בפומבי" כתר"לא אמר שם , בימים טובים ושבתות דריגלא

היה הוא אומר בלחש , "נעריצך"אלא שבשעה שהציבור אמרו

, ומשם ואילך סיים בקול רם, "אךככתוב על יד נבי"עד " כתר"

ר להגיע ובכל זאת היה ממה. וכך לא הרגישו בשינוי הנוסח

עם , כדי שיוכל לומר שוב קדושת כתר בציבורלבית מדרשו

.מאלו שנשארו להתפלל שם

קול רם ב, היה רבינו אומר ביום השבת, עיקרים ג"את הי

, ונשמע קולו עד למרחקים, ובהתלהבות נפלאה ומיוחדת

שכן מבואר בספרי יראה , א ביאר את הענין"ק רבינו שליט"וכ

.וחסידות שבכח השבת זוכים לאמונה טהורה

)יב(

סעודה שלישית

ע נוהג לערוך בחדר סגור "את הסעודה השלישית היה רבינו זי

ע הראה פעם "ק זי"ורבינו הסב, עם מנין עשרה אנשים בערך

.מאואא את החדר הה"ק רבינו שליט"כ -לנכדו חביבו

שמדי , עבודה מופלאה היתה לו לרבינו בעת רעוא דרעוין

, שבת בשבתו בשעת הסעודה הזאת היה נרדם על כסאו

דם יובילוהו לשכב וקודם לכן הורה למשמשו שכאשר יר

נודע שבשבת בקדושת כתר דמוסף יש עלייה : "כתב) פרשת אמור( מאור עיניםק "בספה )לט

על ידי שיתקשרו ויתכללו עם , אפילו לאותן שהם במדריגה תחתונה, מות ישראללכל נש

שאז הצדיקים מתקרבים את עצמם עם חלקי , הצדיקים מתעלים על ידי הצדיקים למעלה

: כתב) פרשת נשא( אור לשמיםק "ובספה. ק"עכלה" הקדושה שבנשמות ישראל למעלה

פירוש בעת שאנו , כל ימי נזרו, ובליןה מל"י זצלה"מוהריר "ושמעתי אומרים בשם כאדמו"

ובעת , כי חייב אדם להקביל פני רבו ברגל', קדוש הוא לה, הוא לשון כתר' נזר'ו' כתר'אומרים

". ויוכל להשיג מאתו גם הארה, אז יש הארה גדולה לרבו, שאומרים קדושת כתר

עבודת עבודה )מ

עבודת עבודה )מא

ט

ולאחר שהקיץ משנתו , אותו בשעה מסוימת ושיעיר, במיטתו

.שב לשלחנו הטהור והמשיך את הסעודה

ם דברי בהקד, ת ענין המנהגא א"ק רבינו שליט"וביאר כ

כי הנה ידוע שבכל , ע"זי הסבא משפאלא לייב' אריק רבי "הרה

וידו , נשמתו עולה למעלה, לילה כשאדם עולה על יצועו וישן

ק "ואמר הרה, כותבת את כל מעשיו שעשה באותו היום

שבשבת קודש עולה הנשמה בעיצומו של יום , משפאלא

את כדי שהיד תכתוב וז, ולא ממתינה למוצאי שבת, השבת

" עולת שבת בשבתו"ורמז לדבר , מעשי יום השבת בעצם היום

ואולי זה הענין שנוהגים בני ישראל לישון ביום , )י, במדבר כח(

שמרן )ב"ח סימן רצ סק"שערי תשובה או(וכמובא , מבהשבת

ע היה ישן שתים או שלוש שעות ביום "ל זי"ק האריז"רביה

ע היה "היתה הסיבה שרבינו זישזאת , ובזה יש לומר. מגהשבת

שהרי עד אותה שעה לא , נרדם בשעת הסעודה השלישית

על כן ראה , לא בלילה ולא ביום, היה ישן כלל במשך השבת

כדי להעלות את , לנכון לישן קמעא קודם יציאת השבת

.עבודתו של אותו היום בשבת קודש עצמו

ת התלהב רבינו מאד בע, שפעם בסעודה שלישית, מסופר

בעוד , בדביקות עילאה אמר כל חרוז וחרוזו, מירת הזמירותא

' מזמור לדוד ה" -ג "ובאמרו את קאפיטל כ. הקהל מזמר אותם

" גם כי אלך בגיא צלמות"בהגיעו לפסוק ', וגו" רועי לא אחסר

ביום השבת ביום השבת יערכנו : "ק"וזל) י שבתרמז(ק תפארת שלמה "וכן מבואר בספה )מב

בשם הרב בעל , ה"י מפשעדבארז זלה"מרגלא בפומיה דהרב הקדוש הגאון מונר', לפני ה

יש להם , כי כל המצות שהאדם עושה בכל ששת ימי המעשה, ל"המחבר ספר מגלה עמוקות ז

אדם עושה ביום אך המצוה שה, וגם ביום השבת יותר בעולמות העליונים, עליה בכל לילה

וזה פירוש , כי הלילה שאחריו הוא חול ופסק כח קדושת השבת, ישלו עליה באותו יום, השבת

לעלות למכונו ' ביום השבת יערכנו לפני ה, מה שנעשה ביום השבת תורה ומצות, ביום השבת

."בעולם העליון

טלה כי עונג הוא ואם רגיל בשינת הצהרים אל יב): "א סעיף א"ה ברמ"וכ, סימן רצ(בטור )מג

ובמאירי . מביא בשם עמק המלך שבשבת יש לישון ביום) ו"סימן ד סקט(ובמגן אברהם . לו

ובירושלמי אמרו במה מענגו ' מצות עונג שבת גדולה עד מאד וכו: "ל"כתב וז) שבת דף קיח(

ופירשו בה , ולא פליגי כאן בתלמיד כאן בבעל הבית, מר אמר בשינה ומר אמר בתלמוד תורה

, ואני אומר היפוך הדברים, שהתלמיד מענגו בתלמוד תורה ובעל הבית בשינה, בותיר

, שלא יהא שכלו לואה יותר מדאי, שהתלמיד ששונה כל ימי השבוע מקיים בשבת עונג שינה

ראוי לו להתעסק מעט בשבת בתלמוד , אבל בעל הבית שמתעסק כל ימות החול בעסקיו

השינה בימי החול טובה אל : "כתב) ודת שחרית דשבתסע(ובשער הכוונות ". תורה דרך עונג

אבל השינה ביום ', זולתי אם יהיה איזה צדיק גמור שבדורו כו, הרשעים ורעה אל הצדיקים

ואין חשש שיפסיד איזה , כי אין דבר רע שולט ביום שבת, השבת היא טובה אל הצדיקים

שיך עמו איזה עיבור נשמת ואדרבא אפשר שירויח וימ, י השינה"עיבור נשמת איזה צדיק ע

ל לישן ביום שבת "וכן היה נוהג מורי ז, ולכן נכון הדבר לישן ביום שבת אחר האכילה, צדיק

".כי אדרבא זהו מכלל עונג השבת, שעות' וג' אחר האכילה שיעור ב

עד שבקושי הצליחו לעוררו , התעלף ונשאר בלא רוח חיים

א רע כי אתה לא איר"ותיכף ומיד המשיך בקול גדול , מעלפונו

מד"...עמדי

)יג(

מוצאי שבת

:א"ק רבינו שליט"סיפר כ

, ע לבקשת ישועה בענין קשה"ז זי"כמה פעמים כשבאו לאא"

ועל ידי זה פעל , עשה בלילה גלגול שלג בחצר שלפני ביתו

ועל פי רוב עשה אותו במוצאי שבת קודש . ישועה ורחמים

ת מסירות כל כך הגיעה מיד, בעודו במדרגת קדושת שבת

"...נפשו לטובת בני ישראל

על עבודת , מסיפור זה אנו למדים על כל מה שקראנו עד הנה

, שהיה למעלה מהשגת אנוש, ק"הקודש של רבינו ביום השב

לסגף עצמו אינו מסוגל כלל , קרוץ מחומר בשר ודםאדם שכן

עבודה שהיא אין זה כי אם, ל שלג לאחר עבודה שכזאתוגבגל

.עליוןמעלה משרתי כעבודתם של מלאכי , למעלה מן הטבע

שגם שם בגבהי מרומים , בטוחים אנו באלה הצדיקים

ויושר יליצו , ולתקן נשמות עותממשיכים הם לפעול ישו

. ר"אכי, בעדינו חיות אש

פאר משולם )מד

י

הגליון נודב

רבינו השרףשל מא דהילולאלכבוד יו

מרדכי' ק ר"הרה ןבמשולם פייש מרן

מטאהש זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן

עלה בטהרה השמימה ביום

ק"לפ ג"ח סיון תרל"כ

ו"טאהש יצ -ניר עיירה כ בבית העלמין שב"ומנו