120

םיזכיוון כוונה וגיאוד

רולי בלפר ויותם לייכטר

סיון לפענח את יהעיון בכוונת התפילה גילו כגיל התפילה עצמה. יש מעין מחסום מובנה בנ

צופנה של כוונה בכלל וכוונה בתפילה בפרט. שיטות שונות של תיאור הכוונה ממפות אותה לפי

בכוונה, שפה קבלית של ייחודים או תיאור חסידי מינוח הלכתי של דרגות -השפה האופיינית להן

של דביקות. כל אלה אכן מספקות מתאר של פעולת התפילה. עם זאת, יש תחושה של חסרון

סיון לגשת באופן ישיר אל הכוונה בתפילה. החוסר הוא מן הסוג של תיאור יבנ מובנה מראש

טלגיה רומנטית; אפילו יחסי האדם אהבה במונחי דחפים פיזיולוגיים, צרכים פסיכולוגיים או נוס

בין הפילוסופיה הדיאלוגית מבית בובר הבונה על הזיקה –אל רעהו מתנפצים בנסיון לגעת בהם

אישית את כל עולמה כעקרון מכונן, לבין האחרות הלוינסית שדורשת מחויבות אינסופית -הבין

לפני האחר אליו לעולם לא ניתן להגיע עד ועד בכלל.

על דרך תיאורו של ויטגנשטיין את גבולות העולם כגבולות השפה, התיאור של רוצה לומר:

תייחס אל הכוונה ם את עולמה של הכוונה. במאמר זה נהכוונה בתפילה, בעיקר בימינו, תוח

כנושא הלכתי וטכני. הקישור בין כוונה וכיוון הוא יסודי 1בעקיפין, דרך הניתוח של כיוון התפילה

י ביחס של המשנה והתוספתא אל התפילה. בעידן מאוחר יותר כוונת ומהווה רובד תשתית

התפילה וכיוון גופו של המתפלל מקבלים טיפול נפרד בפסיקת ההלכה, אך במובן המטאפורי הינם

יתה הפרדה חדה בין מקום יתה משמעות ולא היקשורים בטבורם כפי שהיו בעידן בו למקום הי

מתפלל את גופו והכוונה המושקעת בתפילה, לכאורה נפשי ומקום פיזי. האופן בו מכוון ה

אך ההשקפה התורנית מעולם לא תמכה בפיצול מוחלט )המקובל -מופרדים בפיצול הנפש והגוף

וי מתאר של וצביע על קפול ההלכתי בכיוון התפילה נבתחומים אחרים( בין גוף ונפש. דרך הטי

הנושא. כיוון התפילה בעולם המודרני אופי הכוונה בתפילה, שאינם נגישים בתיאור ישיר של

וי המתאר המקבילים וובמסגרת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית המהירה שבו, חושפים את ק

של בעייתיות הכוונה בתפילה של האדם בן זמננו.

התיאור המדעי של המרחב היחסותי, משנה עד היסוד את עמידתו של אדם בעולם ושל יחסו

והן אל מקומו בעולם. המצב הפרדוקסלי העולה במציאות הטכנולוגית הן אל מושא ההתכוונות

הנוכחית ובתיאור המדעי של העולם הוא כזה של עושר באפשרויות התמצאות אך חוסר בסיסי

של מוצקות של כיוון ומיקום גופא. עירוב זה של יכולת להשיג מטרה )מיקום, כיוון( ואיבוד

מיקום, שרירותיות המובנית בבחירת כיוון( מהווה בעיה המטען והערך של מטרה זו )יחסיות של

בדמותה של התפילה התואמת קשיים במישורים אחרים של החוויה האנושית והדתית בימינו.

אציע כאן על פי דרכן של בעיות מהותיות, כי שורש האמונה הוא גם שורש המרי: חוסר

ם. ההתמצאות מחזיר את המתפלל לכיוון הלב אל שורשם של דברי

1

קיימים מחקרים בתחומי ההסטוריה וחקר התלמוד שנגעו ישירות או בהשקה עם נושא כיוון התפילה. מאמר זה אינו מהווה

נסיון להוסיף על המחקרים או להתעמת עם מסקנותיהם אלא לקחת את הרעיון של כיווניות ולהתבונן בהשלכותיו ובגורמים

ב עם מחקרים אלו. ניתוח עדכני המרכז את הדיונים בתחום הוא של אורי המשפיעים עליו, כשניתוח כזה ממילא מתייחס ומתכת

"כיוון הפנים" -, הוצאת מאגנס ירושלים תשס"ג, פרק שלישיהשפה הלא מילולית של התפילה –כל עצמותי תאמרנה ארליך,

( את המחקרים 30 (. ארליך מציין )עמ'230-232"מוקדי ההתכוונות של המתפלל" )עמ' -(, פרק שלשה עשר64-96)עמ'

33, בפרק S. Kraus, Synagogale Altertuner, Berlin & Wien 1922הקודמים בנושא:

, חלק ג )ברכות פרק ד(, ניו יורק )הוצאת פירושים וחידושים בירושלמי)עם אי דיוקים היסטוריים ופילולוגיים(; לוי גינצבורג,

.45-50, ירושלים תשל"ו, עמ' חז"ל: פרקי אמונות ודעות ; א"א אורבך, 370-403בית המדרש לרבנים( תש"א, עמ'

121

כיוון וכוונת תפילה בדברי חז"להקשר שבין כוונת הלב והגיאומטריה הפעילה של כיוון, טבוע לא רק במקור הלשוני המשותף.

המטאפורה של גילוי פנים או הסתרתם במידות שונות של פניה, קשורה לנושאי הביטחון

והאמונה שסבבו את ירידת המן במדבר והמתוארים במדרש ההלכה כך:

את יופכו שלא כדי בשנה אחת פעם לישראל יורד המן היה לא מה מפני אומר שמעון' ר

להיות וגזר בנו על שכעס למלך דומה הדבר למה משל אותו מושלין שבשמים מאביהן פניהם

להיות גזר פרנסתו בשעת אלא אביו פני להקביל מביט הבן היה ולא בשנה אחת פעם מפרנסו

דיי פרנסתי בשעת אלא אבא פני מקביל איני אלו אומר הבן אותו והיה ויום יום בכל מפרנסו

לי אוי ואומר ומצפה יושב והוא נקבות חמש או זכרים חמשה אדם של ביתו בתוך היה כך

פניהן הופכין נמצאו שירד מלפניך רצון יהי ברעב מתים בני ונמצא למחר המן ירד לא שמא

2.שבשמים לאביהן

היא הריחוק והקירוב של האדם וקונו, האינטימיות גופא ולא רק הפיכת הפנים )מ או אל( היא

מדד של קרבה. המשל במדרש אף מדגיש את האופן בו פעולה שהיא לכאורה חיצונית ומלאכותית

)התמרון של כמות הפניות של פני הבן אל אביו המלך( קשורה בשינוי פנימי עם הקישור בין

.3הפרנסה והפניה כלפי שמיא

. אופני 4מול מקום המשכן הינו חלק בלתי נפרד מתיאור התפילה מאז התנ"ךהתפילה אל

כולל החוויית גוף כלפי מקום השכינה. 5התפילה משנים קדמוניות

כיוון התפילהבתחומה של תפילה, הקשר בין כיוון וכוונה מתבטא בפעולות של ממש. כמקובל בנושאים

עים אל המקובל והרצוי מנקודת מבט הלכתית:הלכתיים רבים, דרך היוצאים מן הכלל אנו מווד

להחזיר יכול אינו ואם. פניו את יחזיר, לירד יכול אינו ואם. ירד, החמור גבי על רוכב היה

6.קדשים קדשי בית כנגד לבו יכוון, פניובהופעה ראשונית זו של כוונה וכיוון בדברי המשנה, יש רצף לשוני וענייני בין מושג הכוונה

גיאומטרי )כיוון(. המתפלל צריך להיות מעומד לכיוון -אינטנציונלי )כוונה( וזה המרחבי-הנפשי

שתי דרישות אלה מצריכות ירידה – 7הנכון. יש כאן גם צורך במצב נפשי, ביכולת להתכוון כראוי

מן החמור. החזרת הפנים מתוך חוסר אפשרות לרדת היא ביצוע של כיוון הגוף וקודמת בסדר

פויות של המשנה לכוונה פנימית, כיוון הלב. החזרת הפנים, שינוי הכיוון של הגוף, היא העדי

פעולה פיזית שמהווה חלק מעצם התפילה. הפיתרון במצב של חוסר אפשרות להחזיר את הפנים

לכאורה חורג מן הפיזי ומגיע לכוונת הלב, אך גם זו מתוארת במינוח של שינוי כיוון. בדברי

2

.ספרי זוטא יא 3

המדרש כאן מצביע על מהלך הפוך מן הבהביוריזם הפבלובי: האדם אינו רק מבצע את פעולת התפילה כאינסטינקט הישרדות

ך מורכב יותר בנפש האדם, המופעל בזמן קבלת מזון הנדרש להישרדות. המנגנון הגס של צורך במזון וקבלתו מפעיל תהלי

והביטוי לו מקופל בפעולת הפניה הפנימית והחיצונית.4

ל. כמו כן היוצאים למקום רחוק מכוונים את תפילתם אל מקום זה )שם, ח, -ראו למשל בתפילת שלמה, מלכים א פרק ח, כט

; 500ירושלים ותל אביב תש"כ, עמ' ד, -מד(. על כיוון התפילה במקרא ראו גם י' קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, א

.913הערך "תפילה" באנציקלופדיה המקראית מאת מ' גרינברג, כרך ח, עמ' 5

: "וכצאת 58ראו תפילתו של הנער בספר עזרא חיצוני ד )בתוך: הספרים החצונים מהדורת א' כהנא, ירושלים תש"ל(, עמ'

.שמים..." הנער, וישא את פניו השמימה נגד ירושלם, ויברך למלך ה6

משנה מסכת ברכות, פרק ד הלכה ה. 7

בתוספתא המקבילה )ברכות ג,יח( מורחב ההקשר: " היה רוכב על החמור, אם יש לו מי שיאחז החמור ירד למטה ויתפלל,

ת ואם לאו מתפלל במקומו. רבי אומר בין כך ובין כך מתפלל במקומו ובלבד שיהא לבו מכוין". ראו גם ירושלמי מסכת ברכו

שם דף ח עמוד ב: "...שכך לבו מיושב" ; תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל עמוד א: "...לפי שאין דעתו מיושבת עליו".

122

נה והכיוון אינם נפרדים זה מזה אלא מהווים רצף אחיד של דרכי התפילה העומדות הכוו -המשנה

בפני האדם. המיקום והאיכון המרחביים הם חלק בלתי נפרד מן התפילה והכוונה שבלב היא

פרק ג( מעצימה את החיבור הזה בין כיוון הגוף ברכות) המשך ישיר של כוונת הגוף. התוספתא

וכיוון הלב:

שבשמים אביהם כנגד לבם את מכוונין הרוחות את לכוין יכול שאינו ומי סומהיד: הלכה

'וגו אליכם' ה אל ויתפללו' שנ ומתפללין

ארצם דרך ויתפללו' שנ ישראל ארץ כנגד לבם את מכוונין לארץ בחוצה טו: העומדים הלכה

הזאת העיר אל ויתפללו' שנ ומתפללין ירושלם כנגד לבם את מכוונין ישראל בארץ העומדים

הזה הבית אל והתפללו' שנ המקדש בית כנגד לבם את מכוונין בירושלם טז: העומדים הלכה

אל ויתפללו' שנ ומתפללין הקדשים קדשי בית כנגד לבם את מכוונין במקדש העומדים

למערב פניהם במזרח לצפון פניהם בדרום לדרום פניהם בצפון עומדין נמצאו הזה המקום

8.אחד מקום אל מתפללין ישראל כל ונמצאו למזרח פניהם במערב

תפילת הסומה ושל מי שמקומו בעולם אבד לו, חוזרת כמו במקרה של רוכב החמור במשנה,

. התוספתא מפרטת את כיווני הרוחות עבור מי שנמצא רחוק מן 9לכוונת הלב אל מקומו של עולם

עד לנוכחות בציר העולם שבבית המוקד הגיאוגרפי של התפילה, בסדר הולך ומתפרט של דיוק

, סך ההתכוונויות של כלל המתפללים יוצר מעין תבנית עם 10הבחירה. כשיא של המהלך הכיווני

. כיוון הגוף וכיוון הלב משמשים 12עם מרכז ידוע 11מוקד, בה המתפללים מהווים חטיבה אחת

וקים שמדגישים יחדיו בהתכוונות אל מוקד של קדושה, והתוספתא מעמידה את הדברים על פס

כזה שאינו נשאר מעורפל וכללי אלא הופך ליותר מפורט –את הכיוון כחלק אינטגרלי מן התפילה

עבור אלה שנמצאים מחוץ 13ככל שמתקרבים אל מוקד המקדש. הלב משמש כאמצעי האיכון

לירושלים או מחוץ לארץ ישראל )כשאלה האחרונים משמשים מוקד הקדושה עבור אלה

ץ להם(, אך הוא גם המסמן את כיוון הגוף כולו. בכיוון ההופכי, כיוון הלב כאשר הנמצאים מחו

"לא יכול להחזיר פניו" מתואר במשנה במונחים של איכון, עם התוצאה של איחוד של כל ישראל

. אמנם היו נסיונות לחלק בין הפניית הלב והפניית הפנים בדברי המשנה והתוספתא, אחד בכיוון

8

א )בובר( וישלח פרק כא )פז ע"ב( , שיר השירים רבה ד, יא ; מדרש תנחומ74ישנן מקבילות להלכה זו: ספרי דברים כט

.ע"ב(; פסיקתא רבתי פרק לג )קמט [99בגנזי שכטר א, 9

אמנם במשנה הכיוון הוא אל "בית קדשי הקדשים", ובתוספתא הוא "לאביהם שבשמים", אך הירושלמי )פ"ד ח ע"ג( מקשר

ביניהם כ"קדשי הקדשים שלמעלן".10

שאינו מופיע בגרסת הפסיקתה רבתי. לפי ליברמן הינו של מסדר אחרון ולא של ר' אליעזר בן יעקב. 11

, מדובר ביציקת משמעות חדשה בתוכן התפילה 85א. לדעת ארליך, כל עצמתי, עמ' עמוד ו ףד ברכות מסכת בבלי תלמוד

ת והאחדות בתפילה סביב מקום אחד.לאומי-עם הוספת הזהות הדתית12

. עיקרון מנחה ביחס ההלכתי לכיוון התפילה בגישת הפוסקים יותר מאשר הדיוק בכיוון עצמוהאחדות שבכיוון המשותף הינו

בתפילה והחיכוכים בין באי בתי הכנסת )במצבים בהם נוצרת קרבה בין קהילות שונות( מביאים במצבים מסוימים כיוון

בדרך כלל טיעון זה כנהוג במצבים כאלה, להעלאת הטיעון של "לא תתגודדו" כנגד המתפללים בכיוון השונה מן המצופה )

חיים סימן ח על בית הכנסת המרכזי בחיפה בו כיוון התפילה מועלה משני עברי המתרס(. ראו למשל שו"ת היכל יצחק אורח

את אחת מן הקהילות שאין להכריחבקומה השניה שונה מזה שבקומה הראשונה )שאלה משנת תשי"ד(. הרב הרצוג פסק

לשנות את הכיוון. השיקול הבעייתי מבחינת הרב הרצוג היה מראית העין ולא הכיוון עצמו. 13

היא מקבלת מעמד עצמאי הדורש אבחנה, נשארת קשורה בכיוון אל קדש הקדשים. ראו פסיקתא רבתי כוונת הלב עצמה, כש

אנכי אנכי: "ילמדינו רבינו המתפלל להיכן הוא צריך לכוין את לבו. כך שנו רבותינו יכוין אדם לבו -)איש שלום( פיסקא לג

במקביל לפירוט של התוספתא, אך בפסיקתא ברירת נגד בית קדשי הקדשים )ברכות פ"ד מ"ה(" ההמשך מפרט את הכיוונים

המחדל של הסבר הכוונה הוא כוונת הלב. כוונה זו נשארת בצורתה המקורית והנחשפת במשנה ובתוספתא "רק" במצבים

"....ך מתואר בכל שלב כ"כוונת הלב אלשבהם כיוון הגוף נחסם. כיוון הגוף המתפרט והול

123

מסביר כי זו אבחנה שלא תואמת את הלשון והמבנה הרעיוני. ההבדל בין 14וטהאך התוספתא כפש

כוונת הלב ובין כיוון ליבו מתואר כהבדל של יישום, לא של מהות:

עיין) בבבלי הגיהו הראשונים מן וכמה וכו' א״י כנגד לבו את יכוין: בבבלי וכן. וכו' מכוונין

( הנ״ל ראבי״ה עיין) והסתייעו לבו״ ״את מליםה את ומחקו( ועוד במקומו ר״י פ׳תוס, פ׳בתוס

הופכין: להלן בספרי שנביא וכן. א״י כלפי פניהן את הופכין: בו שמפורש, כאן הירושלמי מן

רבתי ובפסיקתא. בתוספתא ובבבלי הנוסחאות כל את לשבש מאד קשה אבל. א״י כנגד פניהם

לבו יכוין לארץ בחוצה מתפלל היה יעקב אומר בן אליעזר ר׳: הנ״ל( בתנחומא וכן) רפל״ג

הת״ק על חולק יעקב בן אליעזר ר׳ שאין סבר הפסיקתא שמסדר וכנראה וכו׳. ישראל לארץ

צריך ממש הלב גם אלא גרידא המחשבה בלבד שלא מוסיף אלא(, שבפסיקתא הברייתא של)

שפירושו, עינינו וליה ליה ואנו(: מ״ד פ״ה) בסוכה שאמרו וכמו, א״י כלפי מכוון להיות

המתפלל שכל הזכיר שהת״ק ומכיון. המקדש כלפי מכוונות ממש העינים שאף זה במקום

כלפי מכוון להיות צריך לבו שאף יעקב בן ר״א הוסיף, קה״ק כנגד מכוון לבו שיהא צריך

אדם יכול שבלב שבמחשבה, ממש לבו ובין שבלב המחשבה בין הוא שהפריש אלא. מזרח

הדבר הרי, המקדש למקום ממש לבו את מכוין כשאדם אבל, בקה״ק מתפלל שהוא לצייר

לכוון עצמו את לצמצם אינו יכול בוודאי הרי לא״י מחוץ עומד הוא ואם ,עמידתו במקום תלוי

שבאר כמו, וכו' ירושלים לצד לכוון יכול בא״י הוא ואם גרידא, א״י אלא לצד, המקדש בית

.במקומו להרי״ף ר״י תלמידי בפי׳ ועיין. צ״ד פי׳ ריש לטאו״ח בפרישה לנכון

עם הפניית ך בהמשך דברי התוספתא זה מתמזג, א15לדעת ליברמן יש כיוון לב במובן האנטומי

, יש שיתוף השם בו כוונת הגוף והלב נידונים יחדיו. שיטות אלה 16הפנים ממש. לדעת א"א אורבך

הדבקים ולדבר בנפרד על ובסופו של חשבון בדברי התנאים לא ניתן להפריד את 17די קרובות

כוונה מופשטת ועל איכון הגוף בפועל. כיוון הלב קשור באופן הדוק בתפיסה מרחבית, והטית

. מחלוקת ר' אליעזר בן יעקב ותנא קמא היא על מידת 18הגוף מייצגת קישור נפשי במושא התפילה

ן הלב או שזו אם יש צורך בהטיה המצביעה על כיוו –המעורבות של כוונת הגוף וכוונת הלב

עומדת בתחום לעצמה. הירושלמי מאמץ את הברייתא בגירסא המחזקת את הפעולה הגופנית

כצמודה לכוונת התפילה עצמה:

קדמה משתחויתם והמה קדמה ופניהם' ה היכל אל אחוריהם בתחילה אבון בר יוסי' ר אמר

שנאמר למעלן כלפי מתפללין אילו הרי הרוחות את לכוין יכול שאינו ומי סומא תני לשמש

19.'ה אל והתפללו

קדשי הקדשים שלמעלן ושלמטן –מרחב פנימי וחיצוני המימרות המובאות בידי האמוראים ביחס לכוונת התפילה מפתחות את יחסי הכוונה והכיוון

למורכבות הטמונה במתח שבין תפיסות של כיוון ומיקום אצל חז"ל. ביחס לכוונת הלב ישנו

הפנימי והחיצוני, בין הכיוון במרחב הפנימי והכוונה המבוטאת בפעולת הגוף: פיצול בין הביצוע

14

ה, הוצאת מכון מאיר ליב רבינוביץ שעל יד ביהמ"ד לרבנים, ניו יורק תשט"ו, סדר הרב שאול ליברמן, תוספתא כפשוט

(.15-16)חלק הביאור, ברכות פ"ג עמ' 44זרעים חלק א', עמ' 15

.378-379ראו גם גינזבורג, שם , עמ' 16

מחשבת א היה חד בוף ונפש לאת האופן בו הפיצול בין ג יטתו תואמת את הסברו. ש46-47אורבך, מחשבת חז"ל,שם, עמ'

חז"ל.17

.66ראו ארלי, כל עצמותי, שם, עמ' 18

: "..משמע שהפירוש במשנה ובתוספתא שמי שאינו יכול לכוין את הרוחות מתפלל כדרכו 43תוספתא כפשוטה, שם, עמ'

קה״ק לשכינה." ,ומכוין לבו לבית קה״ק ולשכינה, ואלו הם שני פרטים הנוהגים בכל מתפלל שיצייר כאילו תפלתו עוברת דרך

ראוי לציין שכיוון הרוחות נמצא על אותו הרצף של כוונת הגוף והלב, ולכך נשוב בסופם של הדברים במציאות המודרנית.19

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ד דף ח טור ב /ה"ה.

124

, בפיצול שבין המרחב הנגיש וזה אליו מנסים 20המתפלל צריך לתת עיניו למטה וליבו למעלה

במקביל לכיוון הגוף. ההבדל בין המרחב 21להגיע בתפילה; עליו לראות עצמו כעומד מול השכינה

אופיו של העולם בו מתבצעת התפילה, אם הוא מוגבל לזה בדם נוגע גם הפנימי והחיצוני של הא

החומרי או כולל גם את המעגלים הרחבים יותר של יחסי אדם, עולם ובורא. זוהי הרחבה של

איזה מוקד של נוכחות שכינה נמצא "השאלה שאילת יחסי המרחב הפנימי והחיצוני עד כדי

:22ים הוא עומד: זה שלמעלה או זה שלמטה"בתודעתו של המתפלל וכלפי איזה קדש קדש

כנגד קדיש הקדשים שלמעלן, רבי שמעון בן חלפתא אמר: כנגד בית קדש –רבי חייא רבא

23.הקדשים שלמטן

חטיבה אחת בשמים ובארץ –פרט וכלל הגמרא מרחיבה את התיאור של הכיוון והכוונה כשלובים זה בזה לא רק ביחיד אלא בכלל

הם. כיוון התפילה בהתאם למיקום יחסי בפזורת כנסת ישראל מאגד את כל המתפללים באשר

:לב משותפת-כוונתהמתפללים יחדיו ב

מאי: אבינא רבי ואיתימא אבין רבי אמר. אחד למקום לבם את מכוונין ישראל כל נמצאו

24.בו פונים פיות שכל תל, לתלפיות בנוי צוארך דויד כמגדל'( ד השירים שיר) - קראההכיוון הגיאומטרי המדוקדק, עם כוונת הלב של המתפלל, נמצאים מאוחדים כשמוכלל הכיוון

האישי אל כלל ציבור המתפללים כגוף אחד. כיוון הגוף של כל אחד ואחד הוא הוא כוונת הלב של

כנסת ישראל אל התל שכל הפיות פונים אליו, ציר העולם. הכיוון החיצוני של הגוף וחיבורו עם

התפילה, עובר הפשטה והפנמה אל ליבו של אדם כשלא ניתן לבצע את הפעולה החיצונית. כוונת

זהו מצבה של כנסת ישראל כשהיא מפוזרת, עליה לכוון את ליבה אל אביה שבשמים. הלב הוא

המתכוונן, ומצביע על הגרעין של פעולת ההתכוונות הפנימית והחיצונית של כל אדם ושל אומה

ה חיצונית איננה אפשרית והופכת לפעולה פנימית לגמרי, השואלת מונחים שלימה. כאשר הכוונ

25.למעלן" כלפיאביו שבשמים", " כנגד" –מכיווניות גיאומטרית

מקום שכינה בעולם ומקומו שלעולם של תפיסת כיוון בתפילה: 26י מוקדיםבדברי חז"ל עולים שנ כפי שראינו,

לוהית המרוכזת במיקום -על תפיסת נוכחות אא. העמידה אל מול מיקום מסויים מצביעה

ף והלב בתפילה. מוגדר, המקום שבחר לשכון בו. לפי תפיסה זו, יש מוקד מוגדר של כיוון הגו

20

ר' ישמעאל בר' יוסי בשם אביו. –מסכת יבמות דף קה עמוד א 21

רב חנא בר ביזנא בשם ר' שמעון חסידא. -עמוד א שם,שם; מסכת סנהדרין דף כב 22

.30ראו אורי ארליך, כל עצמותי, שם, עמ' 23

.למי מסכת ברכות פרק ד הלכה ה דף לה ע"בתלמוד ירוש 24

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל עמוד ב. 25

ג /ה"ה(, הכיוון של הגוף מתואר בצורה יותר חדה, הכוללת גם את -בתלמוד הירושלמי )מסכת ברכות פרק ד דף ח טור ב

המצב של חוסר אפשרות לכיוון: "תני סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות הרי אילו מתפללין כלפי למעלן שנאמר והתפללו

ן את פניהן כלפי ארץ ישר' ומה טעם והתפלל אליך דרך אשר נתת לאבותם אל ה' העומדים ומתפללין בחוצה לארץ הופכי

העומדין ומתפללי' בארץ ישר' הופכין את פניהן כלפי ירוש' ומה טעם והתפלל לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את

שם בבבל( לכל הרוחות אין מחזירין, פניו יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים ... אמר רבי יעקב בר אחא: תניי תמן )שונים

חוץ מרוח מזרחית". גם תפילתו של סומא וחסר כיוון מקבלת איכון במרחב: כלפי מעלה.26

מוקדי – 12)ולאורך פרק 222חלוקה מקבילה חלקית לזו המוצעת כאן ניתן לראות אצל ארליך, כל עצמותי, שם, עמ'

דדי חלוקה זו מסיק ארליך כי סוגיית ההתכוונות בתפילה אל המקדש ההתכוונות של המתפלל(. מההופעות השונות של צ

היא קדומה. זאת לעומת מוקד בית הכנסת. החלוקה בין בית קדש הקדשים שלמעלה או למטה, או בין בית המקדש לעומת

ההסטוריה בית הכנסת, הינו חלק מניתוח המתמקד בתפיסת העולם וביחס לחורבן בבבל ובישראל, והינו חשוב בהקשר חקר

של ההלכה. ההתמקדות כאן היא בפרק בתפיסת המוקדים לאור ההתפתחות של רעיון מוקד התפילה בהמשך.

125

ארץ ישראל, ירושלים ובית המקדש מכוונות כמעגלי מטרה אל מרכז יוקד של דרגות הקדושה של

ל.-בקשת האדם את הא

- לפיה השכינה נמצאת בכל מקום ובאופן פרדוקסלי ב. לעומת זאת עומדת התפיסה ההופכית

. לפני שהיה בית נבחר הלא הוכרז 27עולם ואין העולם מקומו מקומו של .בד' אמותיו של אדם

ל להצטמצם אפשר שיבחר-ינסופי ובבחירת האש"ושכנתי בתוככם". אין העולם מכיל את הא

ל לכוון את הרוחות מכוון ליבו יכולא ממילא ולשכון גם בלבבות. וכך העם המסתובב במדבר

לאביו.

היסוד הפרטיקולרי )של מקום מוגדר( שמגדיר סדר לכל העולם )כל פיות פונים אליו(, והיסוד

עולם( שחוזר אל הגרעין של כל פרט ופרט )השוכן בלבבות(, משמשים האוניברסאלי )מקומו של

יוון הלב של הפרט אל בית בדיאלקטיקה של קיצונים המאפיינת היטב את היהדות. כ 28יחדיו

של המתפלל כנגד התפילה המכוונת כלפי ליבו הבחירה ושל הכלל אל מוקד העולם, עומדים

המקבל שבפני מקומו של עולם כל הכיוונים שוים הם; ניגוד זה הוא גופא השלמה אהדדי של

יסודות מרכזיים בדמות האמונה היהודית.

צדדיו שלעולם - כיוון הרוחותבדל שבין הפרטיקולרי והאוניברסלי, יש לזכור את ההבדל שבין קריאה נוכחית של בהמשך לה

כיווניות בתקופת חז"ל והאופן בו הם מדברים על רוחות העולם. מיקומה של שכינה במקום אחד

או בכל העולם איננה האפשרות היחידה בעולמם של חז"ל. זוהי חלוקה בסגנון מודרני המחפש

טרנסצנדנטי לעומת אימננטי, סובב כל עלמין לעומת ממלא כל –חלטים עקרונות מטאפיזיים מו

רוחות השמיים, פאות - עלמין. הגמרא מציינת את כיוון הרוחות במובן היותר מקורי של המילה

המפה העולמית בשלמותן. התיחסות אל אופיים של צדדי העולם אינו תואם לגמרי לא את הכיוון

ת כוונת הלב כלפי מעלה. המדוקדק של מקום מסוים ולא א

לגבי ייחוד הצד המערבי של העיר, ממנו לא מרחיקים את הקברות והבורסקי, מובאות

בסוגיית רוחות העולם ואופיים במסכת בבא בתרא שיטות האמוראים לגבי מקום השכינה על

כל:-המעמד וההשלכה של מציאות ממוקמת בצד מסוים לעומת אופפת

וצבא'( ט נחמיה: )דכתיב, תפלה מקום שהודיעו לאבותינו ובהט ונחזיק בואו: ל"דאריב

וחוזר, מרבו פרס שנוטל כעבד ודלמא: יעקב בר אחא רב לה מתקיף. משתחוים לך השמים

מאי, אושעיא רבי דאמר, מקום בכל שכינה: סבר אושעיא ורבי. קשיא! ומשתחוה לאחוריו

בשר כשלוחי לא שלוחיך'? וגו השמים את עשית אתה לבדך' ה הוא אתה'( ט נחמיה: )דכתיב

למקום - שלוחיך אבל, שליחותן מחזירים לשם שמשתלחים ממקום - ודם בשר שלוחי, ודם

לך ויאמרו וילכו ברקים התשלח( ח"ל איוב: )שנאמר, שליחותן מחזירין משם שמשתלחין

רבי ואף. מקום בכל שהשכינה מלמד, ויאמרו וילכו אלא נאמר לא ויאמרו יבואו, הננו

: שנאמר? מקום בכל ששכינה מנין: ישמעאל רבי דבי דתנא, מקום בכל שכינה: סבר ישמעאל

אלא נאמר לא אחריו, לקראתו יוצא אחר ומלאך יוצא בי הדובר המלאך הנה'( ב זכריה)

ששת רב ל"דא, מקום בכל שכינה: סבר ששת רב ואף. מקום בכל ששכינה מלמד, לקראתו

דמורו משום אלא, שכינה ביה דלית משום ולאו, ממזרח לבר אוקמן רוחתא לכל: לשמעיה

29.יה אויר? אוריה מאי: אבהו ר"דא, במערב שכינה: אמר אבהו ורבי. מיני בה

27

י' הדברות פ' קמייתא ; מדרש -בראשית רבה )וילנא( פרשת ויצא פרשה סח ; פסיקתא רבתי )איש שלום( פיסקא כא

תהלים )בובר( מזמור צ ]מדרש תהלים )בובר( מזמור צ

ום אתי שמות ל"ג[הנה מק28

כפי שמתבטא באופן מילולי ומשמעי בקריאת שמע. 29

.בבלי בבא בתרא דף כה עמוד א

126

הכיוון לפי שיטת "שכינה בכל מקום" של רבי אושעיא, רבי ישמעאל ורב ששת אינו מוגדר

לוהי. רב ששת -דה השפעה אלוהית או לפחות ש-מראש כיון שבכל אתר ואתר ישנה נוכחות א

)הסומה( מבקש משמשו שיעמידהו לכל כיוון חוץ מן המזרח על מנת להתבדל מהשתחוויות שאינן

,של ישראל לכיוון זה, אך אין לו כיוון מועדף מעבר להשתתפות עם כלל ישראל. לכל מקום שיפנה

מתאר את חוסר 30מכוון את ליבו אל מקום אחד. התוספות על אתר -ביחד עם כלל ישראל -הוא

ההתאמה עם המשתמע מן הסוגיה במסכת ברכות:

משום ירושלים נגד להתפלל אדם שחייב 31בברכות דתניא הא להו לית אמוראי הני כל

דאמר ומאן שכינה קוםבכל מ דאמר ישמעאל' כר סברי אלא ארצם דרך אליך והתפללו דכתיב

אתון כגון דאמר דשמעתין חנינא' ור תדירה, שהיא מפני דאמר כר' עקיבא סבר במערב שכינה

דברכות... כברייתא לה סבר אדרימו דישראל דארעא לצפונא דיתבון

אפילו בעלי התוספות אינם מציעים הסדרה של כל השיטות השונות בכיוון התפילה יחדיו על

של כיוון מערכות שונות לגמריהסוגיה ככדור. חלק מן הסיבה לכך הוא שמדובר במנת לעגל את

וכוונה בתפילה, הנעוצות בכפילות שבבסיס חוויית האדם בעולם וביחסו עם קונו. תפיסת המוקד

המוחלט )"חייב אדם להתפלל נגד ירושלים"(, תפיסת השדה הפתוח )"בכל מקום שכינה"(, ותפיסת

בעוד שבמשנה ובתוספתא הכיוון המרחבי הוא הדומיננטי 32."שכינה במערב"(צד העולם המועדף )

בתיאור הלשוני של כוונה, הגמרא מציעה תפיסת עולם כפולה בה ישנו מוקד של כיוון ובמקביל

והבנת המשמעות של רוחות העולם היא 33נוכחות אופפת בכל מקום. ההתמקמות במפת העולם

וחות" הנצרכת לכיוון בתפילה.חלק בלתי נפרד מ"ידיעת כיוון הר

מחד התמקדות במיקום מסויים, –הלכתית ניתן לראות תיאורי כיווניות אלה כסותרים

ומאידך הכוונה כללית לרוח מסוימת או הימנעות ממנה. לפחות במישור הרעיוני מדובר בהשלמה

ית. אמנם הדדית של התמונה, המשקפת את הכפילות המובנית באמונה אוניברסלית ופרטיקולר

"המקום" בדברי חז"ל מצביע על אתר בית המקדש כמוקד חשוב ביותר )גם ובעיקר לאחר

אך במקביל לא פחות חזקה היא תפיסת "מלא כל הארץ כבודו". 34(,החורבן

רעיונית של התפתחות ויחסי תמונות הקדושה והמרחב -מבלי להכנס למורכבות ההיסטורית

י תמונת העולם החז"לית מכילה את התבניות השונות יחדיו , יש לזכור כ35בתרבות המעבית בכלל

מצריכה כיוונון הדוק, בעולם שרוחותיו מוגדרים היטב ללא ביטול הדדי: תפילה אל מוקד מוגדר

ל. לעומת זאת תפילתם של חסר הכיוון -התלוי במיקום היחסי של האדם והמקום אשר בחר הא

מכוונת אל מקום –המנועים מן המיקום שהוא ברור ומובן מאליו עבור הפקחים –ושל הסומה

30

.ד"ה לכל רוחתא אוקמן 31

דף ל. 32

המיקום המרוחק. דרךבהתאם לקריאה אפשרית של הדברים ייתכן ומובלעת כאן תפיסה נוספת של כיוון אל המוקד 33

הנושא של מיפוי והמשמעות שלו בהסטוריה של רעיונות הוא מרכזי ביותר להבנה מלאה של תפיסת עולם אנושית. בעידן

העתיק המפה חילקה את העולם לרוחות, ליבשות ולמרכיבים אחרים שלסידורם היתה משמעות פילוסופית, מיתית ודתית.

במרכז המפה ניצב טבורו של עולם. 34

היום כתוצר של החלטת אנשי הכנסת ושאנו מכירים אות בצורה התגבשטת התפיסה שמוסד התפילה ולבמחקר התפילה ב

ל לאחר חורבן המקדש והפיזור בגולה. שמירה על כיוון משותף המאחד -הגדולה, היא בפועל מנגנון הישרדות של עבודת הא

את המתפללים כולם הוא חלק בלתי נפרד מהלכידות האמונית הזו.35

Arthur O. Lovejoy, The Great Chain of Being: A Study of theראו

History of an Idea, Cambridge 1936 על הסדר העולמי הכולל הן את המרחב האנושי והן את מקומו .

את תמונת העולם וגיות עתיקות ותבנית נוצרית סיפקבתווך שבין עולמות עליונים ותחתונים. סידור זה שמשלב בין מיתול

שנים. 1,500בית קרוב להמער

127

גבוה יותר, ואיננה צמודה אל הקואורדינטות ששאר האדם לא מסוגלים להתנתק מהן. ניתן להציע

רעיונית את הפיצול הבא בין כיווני התפילה: המתמצאים פועלים על פי תפיסת המוקד בה "חייב

שלים". חסרי ההתמצאות פועלים על פי תפיסת השדה המוחלט, בה "שכינה אדם להתפלל נגד ירו

בכל מקום" ובכל מקום שאדם מתפלל מחזירים שלוחי המקום את שליחותם עד מקום שליחותם

ועד בכלל. אלה ואלה מתפללים אל אותו מקום עצמו, למרות ההיפוך של התפיסה המנחה אותם.

לגבי כיוונים בעולם ובכל זאת להביע את חוסר רב ששת יכול לקבל הנחיה משמעיה שמשו

ישראל המתפללים בכנסת –כוונת ליבו דרך –העדיפות של כיוון זה או אחר, כל עוד הוא נכלל

למקום אחד כחטיבה אחת.

כיוון כנגד כוונההפיצול בין כוונת הלב ובין כיוון התפילה מבשיל בדיונים ההלכתיים סביב חיוב כוונה

עומת זאת כיוון התפילה נשאר נושא טכני של הטית הגוף בתפילה, המשפיע על ל 36.במצוות

ומנהגים מתפתחים של תרבות הגוף בתפילה; כוונת 37תחומים הלכתיים של כיוון אנשים ומבנים

, החובקת את תחום המצוות שבין אדם למקום. 38לסוגיה הרחבה של כוונה במצוות מסתנפת הלב

אך בנפרד מן הכיוון. כיוון של גוף הוא חלק מסידור הטקס 39לההכוונה היא תנאי הכרחי בתפי

בעוד שהכוונה חורגת מסך הפעולות הנדרשות ונוגעת בתוכן של התפילה.

מול כחלק מן -אל-עם זאת, בתיאורים של כוונת התפילה ישנם משקעים מתמידים של עמידה

נה, כשיא של עידון ושכלול הכוונה. יש המציגים כיווניות פנימית זו כרובד גבוה מאד של כוו

מפירוש המילים אל משמעות הבקשה והלאה לאיחוד הרצון והשכל באינטנציונליות של - הכוונה

המתפלל. לעומתם יש הנמנעים ממדרג שכזה ומותירים את כיוון הלב כחלק מפעולת התפילה

של הפשטה. המתפלל רואה לפניו את מושא תפילתו, אפילו אם זה אינו ברמה גבוהה –הפשוטה

הכיוון נותר באופן מסויים גם בעיסוק בכוונה. במקביל, תיאור האומה כולה כמכוונת אל מוקד

משותף יכול להצביע על קשר שנותר לכוונה ולמשמעות האיכון גם לאחר שהעיסוק בכיוון

מצטמצם לזויות וחישוב הרוחות.

ל דברים, לשפוך אור על הטיפול הנפרד בכוונה ובכיוון מסוגל, דרך קשר שכזה בטבורם ש

ניתוח הכיוון הוא המצביע על תהליכי עומק במרחב הכוונה )בו –אופי התפילה. במסגרת דיון זה

כפי שהקדמנו העיסוק הוא בעייתי ביותר עבור תיאור ישיר(. לשם כך יש לראות את התמודדות

יוון עוברת שידוד ההלכתית על כיווניות בעידן בו התפיסה האינטואטיבית של מקום, תנועה וכ

ת המשנות את תמונת העולם ללא היכר. ות וטכנולוגיומערכות כללי בשל התפתחויות תיאורטי

36

בברכות דף יג עמוד א במסכת :מרכזיותסוגיות 2-במסגרת התלמוד הבבלי, בעיקר ב כוונה במצוות היא נושא המקבל טיפול

ובמסכת ראש השנה דף כח עמוד ב.37

מעמדו של בית הכנסת כמקדש מעט מצד אחד וכמכוון אל מוקד מקום המקדש מצד שני משחקות תפקיד ממשי

ראו יצחק ספיר, "כיוון התפילה ומקום הפתח בבתי כנסת הקדומים" ,טללי .יטקטורה של בתי הכנסת בעת העתיקהבארכ

F. Landsberger, The sacred direction in synagogue andכמו כן ראו אורות ד, תשנ"ג.

Church, Hebrew Union College Annual 28 (1957), pp. 181-273 בנוגע להשוואת

נושא הכיוון לכנסיות בנצרות. 38

שנט. -ראו הרב שילת, ראש דברך, סוגיה י"ד: כוונה עמידה וביטול מלאכה בק"ש, עמ' שמה 39

ביד החזקה, הלכות תפילה ד, טז .ראו למשל

128

פילוסופיה של מיפוי –הגיון הלב וטבור העולם OH, East is East, and West is West, and never the twain shall meet, Till Earth and Sky stand presently at God’s great Judgment Seat

Rudyard Kipling,

The Ballad of East and West

העולם איננו שטוח, כפי שידעו התוכנים, אנשי חכמת התשבורת והאיצטגנינים מקדמת דנא.

תמונת העולם השטוחה ממשיכה בכל זאת ללוות את מציירי המפות תקופה ארוכה, בה המפות

אלא את תמונת העולם -שהכירו היטב את תחום עיסוקם -משקפות לא רק את נסיון השייטים

הדתית והמטאפיסית. הציור המקובל במפות מימי הביניים הוא של עולם המחולק למוקד

המקודש וסביבו החלקים המזוהים של אירופה, אסיה, אפריקה המסודרים לפי חשיבות ודירוג

הפיזיים של העולם היא חלק בתפיסת העולם השלטת. המעבר למפות העוקבות אחרי המימדים

בלתי נפרד מן המעבר לתמונת עולם חדשה )שכוללת בסופו של דבר גם את המהפכה המדעית(.

מרחקים נמדדים ומערכות קואורדינטות של אורך ורוחב פני הכדור מוטלות על המפות החדשות.

וי עתיק בפרק זה נתבונן בכמה מאפיינים פילוסופיים של מיפוי דרך האספקלריה של מיפ

רעיוני של הפילוסופיה יכול בקלות להתחיל כתיאור של פער הייצוג -ומודרני. תיאור היסטורי

והמקור, ממשל המערה ועד המטריקס. העיסוק במקור בחיקוי ובייצוג מתווה את דרכה של

הפילוסופיה באפיסטמולוגיה, באונטולוגיה, ואף באסתטיקה ואתיקה. הקשר בין תפיסה מרחבית

עולם האפיסטמי והקוגניטיבי, מתבטא בכלים הטכניים המשמשים לייצוג המרחב: המפות. לבין ה

מיפוי העולם מצייר את תמונת המיקרוקוסמוס )הנפש( ואת הסדר העולמי הכולל. יצירת מפה

דין וחשבון מלא על המציאות, השקיפות והנגישות שלה. ארץ. היא נותנתמבטאת בטחה במבנה ה

הממפה הוא שבונה את הטופוס. - וי להוות מקור של משמעותמעבר לכך יכול המיפ

יש תוכן פילוסופי גם בנסיגה ממיפוי טעון וגדוש סימבולית. כלומר, הניסיון להגיע לייצוג

"פשוט", נטול פניות פוליטיות דתיות ותרבותיות, מביא לתוצאה הבלתי נמנעת של התפצלות סוגי

היטל אחד מיני רבים של המפה המקורית, שבעבר המפות. המפה המקובלת כיום איננה אלא

(, כפשוטו ממש. גם לאחר עליית המדע המודרני בקול תרועה τόπος, הטופוס )נושאהייתה ה

על יותר ויותר אגפים במציאות יביות אמפיריתהשאיפה לאובייקטהשתלטות , ו40דתי-כעין

משמשות לתר אלא לא הפכו לאמיתיות יו –הכלים המחקריים –האנושית, הרי שהמפות

הולך ומתרחב של אפשרויות הפרקטיקה צרה, משקפות אמת של הקשר טכני או תיאורטי. דיוקן

מיפוי מביא לניכור אנושי מהדיסציפלינות המדעיות. התפתחות הקרטוגרפיה עוברת כברת דרך ה

לאורך התפתחותה. מן הציור המעורפל והמיתי בו מיקום משקף ערך וכיוון מהווה משמעות,

המפות הפכו לתרשימים של דיוק כמותי וריקנות איכותית. זהו הביטוי המושלם לעליית

הטכנולוגיה על חשבון החוויה: הסימנים העיקריים לכך הם מדידת הזמן והמרחב המסורבלים זה

בזה.

נייד – 41העולםציר – axis mundiבעבר, אחד התפקידים הראשוניים של מפה היה לספק

הניתנים שונים אובייקטים וב ידיאניות, באתרים סודייםאומטרי, בנקודות מרוזמין: במרכז גי

40 ת הסקולריזציה, לפיה תופעות המודרניות הינן חילון של תופעות דתיות ושימור המבנה הפנימי שלהן.לדעת השקפ 41

מחבר בין האדם המאמין, בו טבורו של עולםהוא בסיסי בתפיסת העולם של -ציר העולם – axis mundiהרעיון של

. האבן 81, עמ' 2003אביב : נמרוד, תשס"ג -תל . ראו מירצ'ה אליאדה: תבניות בדת השוואתית לזה הרוחני העולם המוחשי

הקדושה, אומפלוס )טבור(, "מרכז העולם".

129

T-O (orbis terrae )לסימון או רמיזה על קלף ונייר. בייצוג המעגל העולמי הסובב ציר זה, מפות ה

Hereford Mappa Mundi [~ 1300]הקלאסיות, כגון

ו משמעות ומיקום בחדא סדנא דארעא.סיפק

ים ומיתיים של אנשים ומקומות ביטוי קרטוגרפי של מטענים דתיהנם מרכז העולם וסביבו

בסימול המפה שאינו מפריד בין מקום ומשמעות. מיפוי העולם במפות העתיקות אינו הטמונים

שונה בהרבה ממיפוי מפת השמים ומציאת משמעות בתבנית שראו אנשים בכוכבים שברצועת

תיבי שמים וארץ, בין שבילי נהרדעא ושבילי הרקיע אינו בין קיצונים הזודיאק. החיבור בין נ

רחוקים אלא בין שני מרחבים מקבילים בעלי משמעות סמלית עמוקה.

תפקיד זה של המפה הולך ומיטשטש ככל שהיא הולכת ומתמקצעת, נכנסת למידה ומנין של

42ת בה כל נקודה היא המרכזהעידן המודרני. המפה המודרנית שואפת למימוש הרעיון של מציאו

וההיקף הוא אינסופי. בסופו של דבר, הציר העולמי מאבד את משמעותו יחד עם ההתכוונות

אליו, וכל מה שנותר הוא סימון מרחקים מינימאליים בין נקודות שרירותיות. בעבר המפה סיפקה

, קוד במציאותאלא רק לתפ מיקום חיובי, מאשש. המפות המודרניות חדלו מן היומרה לממשות

כשהשימוש בהן הינו לכל היותר ריק ממטען משמעי לטובת השגת מטרה. השימוש במפה

לרכבת -בזמן-האיבוד, הגעה-מן-המודרנית מצמצם את ההתמצאות במרחב לפעולה של הימנעות

עולמית )המאופסת על שעון גריניץ'( המסונכרנים -ושימור שערים יציגים של מסחר בבורסה כלל

יגור של לווייני תקשורת ) שהאסטרונאוטים המשייטים בינותם שומרים על זמן עם זמני ש

הממופה ועוקפת את היחס האנושי 43של המיפוי באה על חשבון האובייקט הטקסס(. הפרגמאטיק

עימו.

42

(. 7-10, טקסט ראשון עמ' בוכים בזמן)מ מלווה את המחשבה האנושית מראשיתהבורחס משתמש ברעיון זה וסוקר אותו כ

למשל במחשבתו של ,כאן מתייחסת בעיקר לעדנה שהיתה לרעיון זה בסוף ימי הביניים ובראשית המהפכה המדעית והבאת

היא גם תיאולוגית וגם מרחבית. שמרכזו בכל מקום והיקפו באינסוף ניקולאוס קוזאנוס. חשיבות המציאות ככדור43

: "המפה היא לא הטריטוריה", המועקה של Alfred Korzybskiבמובן בסיסי, זהו שורש ההתבטאות המיוחסת ל

Ding an, ה"דבר כשלעצמו" )noumenon -תורת הסימון בעידן המודרני. הביטוי הקנטיאני של המועקה, בעיית ה

Sich ,וזעקת השבר שלה. זהו ביטוי של (, היא משיאי הפילוסופיה המודרניתUnheimlich טכנולוגי במודרנה, -מדעי

המשבר אליו הוא מתיחס הוסרל ובעטיו בונה את הפנומנולוגיה שלו.

130

)עליית האדם 44אנשים החיים בעולם משתנה ומתמפה, מוצאים עצמם במרכזו באשר הם

ים את ההערכה למרכז, שאיבד את תכונותיו הנדירות. מציאות זו המודרני(. אך במקביל הם מאבד

מתפרקת ומתפוררת תוך כדי ייצוגה. בסופו של דבר, כלל אין מרכזיות, אין משמעות. החורבות

של המפה המושלמת הן התפוררות המציאות מכובד המשקל של ייצוגה המלא. לחילופין, הן

עם עליית המיקוד של הדיוק המפרט והחודר.האיבוד של הגורם הפנימי, המלכד, שמתפוגג

תהליך המיפוי נמשך כיום: באובדן המרכז האונטולוגי, המיפוי הוא שיקוף של מאמצי ייעול

בשרטוט מערכת קואורדינטות 45ודיוק שאינם יכולים להיפסק ושוברים ללא הרף את ההתמצאות

ית תמיד נמצאת לוקה מימד-מימדית של מציאות תלת-המתאימה למטרה כלשהי. המפה הדו

מימדית המקובלת כמעט בכל מפה -בחסר ונדרש שיפור ושדרוג. ההיטל של מפה כדורית על זו הדו

גורם לעיוות "לטובת" המדינות הצפוניות )גרינלנד נראית גדולה – 46היטל מרקטור –כיום

ה מקבעת . אפילו הבחירה של ציור כדור הארץ עם הצפון למעלה והדרום למט47בהרבה מאפריקה(

תפיסת עולם.

התכללותו של מושג הכיוון –והיה המישור לעקוב עם ההשתכללות של סוגי המיפוי, מתחדד ההבדל שבין ציור העולם על פני גוף כדורי לבין

ציורו על נייר שטוח. על מנת לעבור ממפה כדורית לשטוחה יש להשמש בהיטל, שמדגיש את

מימדי. בפרק -ננה הקו הישר המחבר שתי נקודות על נייר דוהאופן בו תנועה ישרה על פני כדור אי

זה נתבונן בהשלכות שיש לשכלול המיפוי והפיתוח התיאורטי של טיפול במרחבים עקומים על

כיוון וכיווניות.

במקום החוקיות הפשוטה של כיוון ומשפט פיתגורס המתלווה אליה לשם מדידה בסיסית של

פני כדור מידה זו תלויה ברדיוס הכדור ובזוויות הראשיות אורכים, המטריקה שלה, הרי שעל

נקודות אינו נקבע על פי שתיהמרחק בין )הגובה לעומת קו המשווה וסביב הציר של הכדור(.

:התלויים ברדיוס ובזויות הראשיות של הכדור משפט פיתגורס אלא על פי מרחקי קשת

44

כאן", המבצעות נאמנה את תפקידן ובהכרח אינן מסמלות דבר. הקצנה של מצב עניינים "אתה נמצאחשבו למשל על מפות

גרפי, בו משתמש המכשיר תמיד נמצא במרכז העולם המוצג. עם ממשק GPS-זה הוא השימוש ב45

בעידן האינפורמציה משהו בסיסי יותר נשבר, שאפשר והוא משמעותי לא פחות מאיבוד המרכז של העידן המודרני. זהו

ותר את העולם, אלא זו החודרת עוד י 1:1עקרון קנה המידה המשתנה: המפה המדויקת ביותר לא תהיה זו שמשכפלת ביחס

מסמנת את איבוד המרכז, בגרסתו נכוןומגדילה את העולם המיקרוסקופי, מקטינה את קנה המידה הגלקטי. שאלת קנה מידה ה

מתמטית.-האנליטית46

. 1569 בשנת מרקטור שהומצא על ידי גרארדוס 47

יותר עבור רצועות צרות ומדוייק 1722(, הוצע בשנת Transverse Mercatorהיטל הופכי, הנקרא היטל מרקטור רוחבי )

(. ראו Israel Transverse Mercatorבהיטל הקודם. על היטל זה מבוססת מפט רשת ישראל החדשה )1024.jpg-tm-http://www.mapi.gov.il/images/ct

:1תמונה מס'

131

ן כדור הארץ איננו ספירה מושלמת.רק קרוב שכגם המדידה הזאת היא

מימדי יש צורך להתמודד עם השינוי -מימדי על כדור תלת-כלומר, בניסיון למצוא כיוון דו

שמתרחש במימדים גבוהים יותר מפני השטח של המפה. למרות הסיבוך לכאורה שמתרחש כאן,

בעצם מדובר בשינוי יחסית פשוט. רוב אנשי המדע הקלאסי והפוסקים שעסקו בנושי קידוש

החודש ברצינות היו בעלי שליטה במתמטיקה הנדרשת למדידה שכזו.

ו הוא בעל מימד הנושא ניתן לתיאור של שינוי בנקודת מבט: ק-מימד ותלת-כל עוד מדובר בדו

ח הוא בעל שלשה מימדים. ניתן למתוח קו שנמצא שני מימדים ונפ מימד אחד. משטח הוא בעל

עקומה סגורה. מנקודת –על משטח ולעקם אותו כך שבסופו של דבר סופו יתחבר לתחילתו

נקודות( החיים על הקו, ניתן ללכת רק קדימה או אחורה. –ממדיים )קרי -מבטם של יצורים חד

ת ההתחלה. זו תוצאה של קיפול הליכה קדימה מספיק זמן תוביל יצורים אלה בפליאה אל נקוד

מדיים מ-היצורים החד מימדי(.-המימד עליו הם עומדים )מימד אחד(, במימד גבוה יותר )משטח דו

כמו כן שמים לב לעיקום זה דרך התוצאה נוגדת האינטואיציה של חזרה אל נקודת המוצא.

יים כמו מרחק אוקליד-מדיים החיים על פני משטח מצפים לכללים גיאומטרייםמ-יצורים דו

181ויות של ומינימאלי המחבר בין שתי נקודות בדמות קו אחד ויחיד; משולשים בעלי סכום ז

מעלות, וכן הלאה. אך אם יצורים אלה יהיו על פני כדור, תוצאות המדידה של ציור מסלולים

נקודות ; המרחק הקצר ביותר בין שתי 48מעלות 181-תשתנה: סכום הזויות במשולש יהיה גדול מ

חישוק המקיף את כל –( orthodromeעל פני כדור יהיה המסלול הנמצא על פני מעגל גדול )

שתי נקודות קוטביות על הכדור )הנמצאות משני עברי מעגל -הכדור ועובר דרכן. בין אנטיפודים

גדול, כמו הקוטב הצפוני והדרומי( עוברים אינסוף חישוקים כאלה, כך שבמילים אחרות המרחק

הקצר ביותר ביניהן איננו קו אחד ויחיד אלא אינסוף קוים.

מדית המנסה לייצג מ-, כיוון שמפה דויש לכל זאת השפעה ישירה ומובנת על תפיסת הכיוון

שטח -מדית שטוחה של פנימ-כשבונים מפה דושטח פנים כדורי איננה עושה זאת בשלמות:

חדש את מושג הכיוון, ומציבים במקום הקו בגיאומטריה הכדורית מגדירים מ השינוייםכדוריים,

הישר את המסלול הקצר ביותר בתור אב הטיפוס של כיוון.

מייצגת את פני כדור הארץ . היא מפת מרקטור, על שם ממציאההמפה המוכרת כיום בדרך כלל

המפה המודרנית המשמשת אותנו מדית. זוהי בעצם מ-למפה דו בדיוק של יחסי כיוון ובשיטוח

היום:

48

כדור למעלה עד לקוטב הצפוני. בקוטב, לשנות כיוון ימינה ולנוע בניצב לדוגמא: מנקודה על קו המשווה לנוע על פני ה

לכיוון התנועה עד כה. התנועה ממשיכה עד לקו המשווה, ואז שוב פניה ימינה בניצב לכיוון התנועה. תנועה זו נמשכת עד

90זויות של 3א בעל אך משולש זה הו –מימדי שנע, המסלול יצר משולש -לנקודת המוצא. מנקודת המבט של היצור הדו

מעלות. 180מעלות. ניתן לצייר גם משטח המעוקם בצורת אוכף במקום כדור, ושם סכום הזויות של המשולש יהיה קטן מ

132

Carta do Mundo de Mercator (1569(

:ו ופריסת הגליל למשטחמדובר בהיטל של פני הכדור על גליל המכיל אות

וי אורך ורצויה כגון ק 49התוצאה המתקבלת מעוותת את פני השטח אך מייצרת סדירות

המשמרת את הכיוונים היחסיים בין גופים, אובדת התמימות של 50אחידים. דווקא במפה כזו

מול מקום אליו מכוונים. כשרוצים "לכוון חץ" כבר לא ניתן להסתמך -אל-כיווניות בסיסית בעמידה

על כללים פשוטים בהם הכיוון מוגדר על ידי מתיחת קו ישר בין שתי נקודות. נוצרת הפרדה בין

מתפצל במפת ההיטל, כך 51יות. מה שהיה מאוחד בעולם שטוחהמרחק הקצר ביותר ובין הכיוונ

שקו ישר לא מייצג מרחק קצר בין שתי נקודות ומרחק קצר שכזה כבר לא נראה כמו קו ישר.

למשל, על היטל מרקטור המייצר מפה שטוחה, מסלולו של לווין נראה כמו קו סינוסואידלי.

: מפה המשוטחתהמסלול הקצר בין שתי נקודות משורטט כעקום על ה

49

המשמר יחסי זוויות בין הגופים מהמרחב המקורי למרחב ההיטל. –המינוח המתמטי הוא "היטל קונפורמי" 50

UTM (Universalאת יחסי הגדלים בין היבשות כמו רשת ישנם היטלים יותר מורכבים המשמרים גם

Transverse Mercator coordinate system בה יש מערכת מורכבת יותר של היטלים, או מפת היטל )

( בו המעגלים הגדולים מיוצגים על ידי קוים ישרים.Gnomonic projectionגנומוני )51

ידעו על כדוריותו של העולם. על צורתו של העולם ידעו החוקרים משלב חשוב להבהיר שאין הכוונה כאן שהקדמונים לא

מאד מוקדם. הדעות המצהירות במפורש על עולם שטוח הינן היוצאות דופן. "שטיחותו" של העולם בתיאורו הקלאסי מתבטאת

י. היכולת להקיף את בהתמקדות במרכז המפה והפקרת הקצוות לאיזור בו מצויות מפלצות ושדים, מרחב החיצוני לזה האנוש

העולם על הצרכים והאתגרים שיכולת זו מעמידה שינתה את פני המיפוי.

133

במפה זו, עבור 52.הקו האדום איננו עקום על פני הכדור, אך הוא נראה כזה בציור מפה זו

( bearingנקודת המוצא ניו יורק ונקודת היעד ירושלים, יש יותר מדרך אחת לייצר מסלול. הכיוון )

קילומטר(. 6,1,9)של המסלול האדום בכל שלב מוגדר כך שבתנועה בו המרחק יהיה מינימאלי

לעומת זאת שרטוט של קו ישר על פני המפה )החץ השחור( לא מיתרגם במציאות למסלול חסכני

אם המכוון היה בוחר ללכת 53.וי האורך נשאר קבועווית התנועה לעומת קובמרחק אלא לכך שז

אפשרויות בסיסיות אלה זמינות )מתוך שלל היו שתיעל פני הכדור על מנת להגיע ליעד,

המסלולים האפשריים(: המסלול האדום העובר על הקשת הנ"ל ומהווה תנועה מינימאלית, או

לחלופין מסלול שבמפת ההיטל השטוח נראה כקו ישר )חץ שחור(, ומהווה תנועה הנמצאת בזוית

וי האורך בהם ייתקל במהלכו. וקבועה לכל ק

כיוון קבוע מצריך שימוש כמה הבדלים מצויים בין שני המסלולים: ראשית, המסלול של

וי אורך. רק באופן כזה ניתן לשמור על כיוון ומערכת ק אליו תצויןבכיוון צפון מוגדר היטב שביחס

קבוע של תנועה במסלול העובר על פני כדור הארץ. שנית, המסלול הקצר ביותר הוא קשת שהינה

ההבדל בין הדרכים חלק ממעגל המקיף את הכדור ועובר בין נקודת המוצא ונקודת היעד.

האפשריות מודגש כשפורסים את מפת הכדור על דף ישר. ההיטל המקובל לדף ישר )שעודנו היטל

י אורך המייצגים ומדי עם קומ-כך שהעולם נראה כמתאים לדף דו מרקטור( מעוות את המרחקים

י האורך וומסלול ישר לגמרי על מפה זו חוצה את ק 54.יב ציר הסיבוב של כדור הארץבויות סוז

( אינו בזוית קבועה. לעומת זאת מרחק מינימאלי על פני הכדור )אפשר להיעזר בחוט ושני נעצים

כאמור מציב את נקודת המוצא והיעד על מעגל גדול המקיף את הכדור. תואם בהכרח קו זה אלא

ה ביותר ז-קצר-כאמור, כשנקודת המוצא נמצאת בצד השני של העולם מן היעד )האנטיפוד( מסלול

ון שעל פני כדור ניתן לשרטט אינסוף מעגלים גדולים שעוברים דרך שתי איננו היחיד האפשרי, כיו

הנקודות.

מה אמור להיות הכיוון כאשר נמצאים במרחק גדול מן היעד? האם זהו האיכון עם המסלול

יווט, המינימאלי או עם הזוית הקבועה? הראשון נוגד אינטואיציה אך על פני כדור הוא המשמש לנ

בכל מקרה תפיסת –בעוד שהשני לכאורה פשוט יותר אך בפועל מייצר תנועה מסובכת יותר

אין כיוון מוחלט. השינוי כאן –שאר תמימה אלא תלויה בבחירת האדם יהכיוון לא יכולה לה

. אפילו לפי שיטת מאן דהוא שיטען בעצם ההגדרה של כיוון גופאבתפיסת הכיוון הוא בתשתית,

52

.googlemaps באדיבות 53

החץ השחור הינו בעצם מסלול המצוי על הגליל ולא על הכדור. 54

גלגול פשוט של הנייר לא מחזיר את ההיטל למקורו אלא מייצר עולם גלילי.

134

הרי –קרי שיטה בה יש כיוון מוחלט –ל ההלכתי המוחלט הוא זה של מינימום תנועה כי המסלו

למסלול של מעגל גדול GPSשכיוון זה כבר אינו דומה כלל לזה המצוי במשנה. כיוון באמצעות

" בגרסה המודרנית, לבין זה שילוב בין "היודע לחשב את הרוחותאל מקום המקדש אינו אלא

ת הרוחות בגרסה של ימי קדם; היודע את מקומו והאובד במדבר: שניהם שאינו יודע לחשב א

יה האישית. האובד בימי קדם או זה שלא ידע לכוון במנותק מן החוו מכוונים אל מוקד התפילה

את הרוחות.

ון שאמנם המסלול נראה יותר קצר, יה מכיוהמחשבה על המסלול הקצר מנוגדת לאינטואיצ

לא תוביל אותי אל המוקד של הכוונה, אל מקום בית קדשי רבקו ישאך התקדמות באותו הכיוון

הקדשים שלמטן או שלמעלן.

מימדים-השלכות הלכתיות של כיוון במרחב מרובהבמסגרת העיון ההלכתי בפוסקים ובאחרונים בתפילה, כיוון התפילה הנו נושא הקשור אך ורק

וי אורך ורדינאטות של מקום הר הבית בקיות ואיכון הניתנים היום לכימות בקואוובמיקום, זו

העיון ההלכתי הוא טכני לקישור המקורי שבין כוונה וכיוון. חסות ישירה י. אין התי55ורוחב

לחלוטין ועוסק במציאת השיטה הנכונה לקביעת כיוון. אמנם התפילה נמשלה במדרש ליריית חץ

ורה זו. החיבור הזה בין שוזר גם את כיוון התפילה הלכה למעשה במטאפ 57, והפרישה56בקשת

י ומחשבה לצדדים מעשיים לגמרי של ההלכה מולידה דיון הלכתי הנוגע לעולם בו שורטטו קו

תואמו הזמנים בכל רחבי העולם כך שהזמן והמרחב 58,אורך ורוחב המגדירים מעברי שעות וימים

ומנין. 59האנושיים נמצאים בתקן קבוע ומוסכם. הכל במידה

איננה –ארץ ישראל או מקום המקדש למשל –מול -אל-הגוף בעמידה הפעולה של הכוונת

פשוטה כשאדם עומד במקום מרוחק על פני כדור הארץ מירושלים. כפי שראינו לעיל, ישנן לפחות

יומית כיום( -גם היוםכמו שתי אפשרויות שאף אחת מהן לא תואמת את האינטואיציה )הקדומה

מסביר את המחלוקת בין הלבוש ובין בעל אמונת 60טשאוויהערשקשל כיווניות. הרב יהודה

חכמים כתואמת את ההבדל בין בחירת מסלולים בשיטות שונות:

וי והשיטה של בחירת מסלול השומר על כיוון קבוע, היינו חציית ק 61שיטת הלבוש

קרון הגיאוגרפי החשוב יהאורך שהמסלול חוצה בזוית קבועה )"קו שווה"(. הע

וית וצפון והדרום, וזה בדיוק החלק העיקרי בשמירה על זבשיטתו הוא הכרת ה

בשיטת זה וי האורך )המתוחים בין הקוטב הצפוני והדרומי(. דקדוקועם ק 62קבועה

55

31°46′43″N 35°14′5″E. 56

מסכתא דויהי פרשה ב ד"ה וישאו בני : "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי )בראשית -מכילתא דרבי ישמעאל בשלח

.ח כב( וכי בחרבו ובקשתו לקחה אלא לומר לך חרבי זו תפלה בקשתי זו בקשה"מ57

או"ח סימן צד סק"א. 58

קביעת מיקום סביב כדור הארץ היה נושא קשה מאד לביצוע עד להמצאת השעון המיטלטל העמיד )בידי ג'ון האריסון(

שאיפשר לקבוע זמנים מדויקים וכך להשוות זמני זריחה במקומות שונים בעולם. ראו בספרה של דווה סובל, "קו האורך :

. ההחלטה על קוי אורך 1998ת הגדולה ביותר של זמנו", כתר סיפורו האמיתי של הגאון הבודד שפתר את הבעיה המדעי

אוניברסאליים היה אף הוא קפיצת מדרגה שאירעה רק לפני כמאה שנים והצריכה הסכמה של הכוחות הכלכליים והפוליטיים

בעולם דאז. 59

-ידה" )כנרת זמורהעל סיפור המדידה הצרפתית ששאפה למצוא ביסוס טבעי למטר, ראו ספרו של קן אלדר "הכל לפי מ

עקמומיות הלא קבועה של כדור הארץ וסללה את הדרך לסטנדרטיזציה המלאה של ה ת(. מדידה זו הראתה גם א2007ביתן,

מרחקים כיום דרך יציקת המטר המפורסם בפאריז.60

תרב.-, עמ' תקפז(1997אוויטש, "בענין לאיזה צד להתפלל", ישורון מאסף תורני, חלק ג' תשנ"ז )ירושלים, שקיהודה הער 61

הרב מרדכי יפה, לבוש התכלת )אורח חיים( סימן צ"ד סעיף ג. 62

קרי הזוית בה נמצא הנוסע בכל רגע נתון , heading הרב הערשקאוויטש משתמש במונח "רוח קבוע" בהתאמה למונח

)למשל בתיאור מסלולי תנועה של ספנים וטייסים(.

135

בפועל נוסע היה בו המסלול של מזה שונה לכיוון האדם את מכוון הלבוש

. לירושלים

החולק על הלבוש היא של בחירת המסלול הקצר ביותר, 63שיטת האמונת חכמים

היינו הקשת על הכדור שמתלכדת עם מעגל גדול המחבר בין נקודת עמידתו של

המתפלל עם בית המקדש )"קו ישר" או "קו קצר"(. כאמור, כיוון כזה אינו מתיישב

ם תנועה אליו מתרגלי( הheadingבקלות עם המובן הבסיסי של כיוון )במובן של

אנשים הנעזרים במפה שטוחה כל ימיהם, אך הוא נאמן לעיקרון היסודי יותר של

. 64המסלול הקצר ביותר

המסלול הקצר ביותר בין שתי נקודות על כדור, מאבד לכאורה מן המשמעות של כיוון:

תפיסת המינימום של מרחק או מינימום של זמן עבור מסלול אכן משמרים מרכיב יסודי

כיוון, אך כאמור פותחים את הדלת בפני אפשרויות רבות שזרות לאופי המקורי של במשמעות של

כיוון הגוף אל מקום המקדש. למשל, עבור מתפלל הניצב בצידו השני של העולם, ניתן למתוח

מסלולים חלופיים שמספקים את דרישת המינימיזציה. המציאות של טווח רחב מאד של כיוונים

שומטת את הייחוד שבמובלע היווה את הערך שבמציאת כיוון התפילה שכולם עומדים בתנאי זה

הנכון. מצב המקצין את איבוד האינטואיציה הוא מוחשי למשל עבור מי שעומד בדיוק בקוטב

-ההופכי של כדור הארץ מירושלים, ורוצה לכוון אל מקום המקדש: כל כיוון שיבחר בו יהיה שווה

ד על משנהו וכך הכיוון הוא בעצם משולל ערך. ערך, ולכן אין עדיפות של כיוון אח

ה גם היא שרירותית במידת מה בגלל החופש שיש בבחירת זווית שתביא את יהאפשרות השני

שהרי אם כבר נזנחה האפשרות של המסלול הקצר ביותר ניתן להגיע –הנוקט בה אל מחוז חפצו

אורך בזוית זו )גם אם צריך י הואל היעד בכל זווית אפשרית, אם מתמידים בחציית כל קו

וית ולהסתובב כמה פעמים סביב כדור הארץ(. הקפדה על כיוון במובן המצומצם של שמירה על ז

קבועה אמנם דומה בחיצוניות לגרסה הקלאסית של מציאת כיוון, אך גם תפיסה זו עצמה כבר

יומית של כיוון ושל התיאור במשנה.-מנותקת מן המשמעות היום

המוצא את האפשרויות של איכון במרחב עקום )במימד גבוה( כקיימות ,יהחילוק ההלכת

שהתפתח בין הרב 65במרחב ההלכתי, משמר את הגמישות הנדרשת לשם תפיסת הכיוון. בדיון

הערשקאוויטש עם הרב ברוך שובקס לגבי הכיוון לתפילה ולקריאת שמע, הוא מעמיד את

-שמים שסופה להתקיים, אל מול הקביעה החד-החלוקה ההלכתית של מחלוקת הלכתית לשם

נקודות. הרב שובקס נוקט בעמדה בין שתי צדדית של הרב שובקס לטובת המסלול המינימאלי

אזי השיטות -תוך זיהוי המסלול המינימאלי כתמצית הכיווניות - 66כיוון אחד נכוןשמכיוון ויש

63

צילום -;הודפס מחדש בתל אביב תש"ל, דפוס 1888 –ם באזילה )ווארשה תרמח ספר אמונת חכמים לר' אביעד שר שלו

)דפוס וארשה(. 114של מנטובה ת"ץ(, פרק כ"ד, עמ'

על דברי הלבוש לגבי הכיוון המסוים בארצות באירופה הוא מודה, אך מעיר כי "אבל כל מ"ש בטעם זה אחרי המחילה הראוי

לל" הרב הערשקאוויטש מוצא גם פוסקים המצדדים בביקורתו של בעל האמונת חכמים: טעות הוא בידו ואינו ענין לדבר זה כ

ספר נצח ישראל )ישראל בן משה, הלוי, מזמושץ , "שיטת התלמוד בבלי וירושלמי ... התוספות והרמב"ם וגדולי הקדמונים",

ן, מור וקציעה )אלטונה תקכ"א( אורח עמדי בברוקלין נ.י. : אחים גאלדענבערג, תשנ"א( על מסכת ברכות דף ל.; הרב יעק

חיים סימן ק"נ )דף ס' עמוד ב', עמודה ג,ד(.64

" הולך למטרה בדרך הקצרה ביותר.שברור הוא שהחץ בן מאליו כתואם לשיטת הפרישה: "שהרב הערשקאוויטש לוקח כמו

)שם, עמ' תקצו(.65

-יורק", אור ישראל )מאנסי( כח שנה ז ד עמ' קלו הרב ברוך שובקס, "בירור בענין צד שכנגד א"י בתפילת שמו"ע בניו

צד רלח. תשובת הרב שובקס, "בענין-קמד. תגובת הרב יהודה הערשקאוויטש באור ישראל )מאנסי(, כט )שנה ח א( עמ' רלה

קפב.-קעח. תגובת הרב הערשקאוויטש באותו כרך, עמ' קעט-", אור ישראל )מאנסי( מב )שנה יא ב( עמ' קעב...שכנגד א"י66

הכללת מושג הכיוון ואיחודו עם עקרון המינימיזציה הוא רעיון חשוב ומרכזי בתולדות המדע ובהסטוריה של הרעיונות.

136

ית שתביא את הנוסע למחוז חפצו( והאחרות שהינן שרירותיות )מתוך כל האפשרויות במציאת זו

מוטעות בהכרח בנוגע לתפילה.

לעומת זאת הרב הערשקאוויטש נוקט בגישה המקבלת את טווח האפשרויות שמציעה

תיאוריה והטכניקה המתפתחות. בהבאת דברי הרב שובקס הוא נוגע בבסיס המחלוקת סביב ה

ההתמודדות עם דרכי הכיוון:

"ז"ל: 'אנחנו הוספנו שהדרך הקצרה היא הדרך הישרה' ע"כ. ואפשר נמי לומר שהדרך

הישרה היא הדרך הקצרה, דאין לנו שום קבלה מחז"ל או מהראשונים היאך להגדיר דרך

, וא"כ ניתן להגדירו בהרבה אופנים, וכל ויכוח בענין זה למותר יחשב, כי זה תלוי ישרה

בשיקול דעת בני אדם. וכל זמן שאין לנו ראיה מחכמינו שקדמונו בגדר 'דרך ישרה' אין שום

67סיבה לקרוא לאחד מהדרכים שהיא היא הדרך הקצרה ולא זולתה."

זה או אחר, אך ראוי לציין שגישת הגיוון בדעות אין כאן מטרתי לנקוט בעמדה הלכתית לכיוון

ה: ניתן להגן באמצעותה על ההלכה מפני התקבעות והיצמדות לתפיסה יהמיוצגת כאן היא פורי

השלטת במדעי הטבע, ומאפשרת הערכה של השפעת הטכנולוגיה על העולם והאופן בו יש

ב שאין בכוונתו לשלול את להתמודד עם עולם זה הלכתית. הרב הערשקאוויטש מדגיש שוב ושו

לגבי חשיבותו של המסלול הקצר אלא להעמיד אותה כאפשרות הלכתית 68שיטת הרב שובקס

אחת מבין כמה שעבור כולן יש סברא. השיטה של הרב שובקס היא נקיטת האמת האחת וזניחת

עם שיטות הנתפסות כמפגרות אחר הבנת המציאות. זהו דיון פורה להבנת ההתמודדות ההלכתית

התפתחות ההבנה מדעית והטכנולוגית של העולם.

מנקודת מבט מחשבתית בה ניגע להלן, ראוי להכיר בחשיבות שתי הגישות: שמירת הגיוון

ההלכתי מאפשרת הכלה של מציאות בה )מילולית( אין כיוון מוגדר לגמרי. כמו כן, מציאת אמת

חסת ההלכה. האפשרות הראשונה ייפשוטה ונכונה חשובה גם היא לשם בירור המציאות אליה מת

ה מתמקדת בממשות אובייקטיבית ימשמרת את היחס החי אל החוויה האנושית, בעוד שהשני

והניתנת לשיפוט מלא וסופי.

67

אור ישראל מב, שם, עמ' קעט. 68

ראו גראס, "בירור נכונות כיוון התפילה לא"י בנוא –נסיון שכזה להגן על שיטת הלבוש כנגד עמדת הרב שובקס אכן קיים

קמב.-פי מזרח עם נטיה לדרום' כנהוג", קובץ בית אהרן וישראל צז )שנה יז א( עמ' קלטיארק 'בל

137

כיוון במרחב יחסותיְלָמה אֹור ֹעֶטה שַּ ִים נֹוֶטה כַּ ְיִריָעה ָשמַּ כַּ

קד,ב( )תהלים

מקצרכחומר ביד היוצר, ברצותו מאריך וברצותו

)תפילת ימים נוראים(

-וית קבועה ומציאת כיוון או מסלול "נכון" על פני כדור שאינו מתיישב עם תנועה מורגלת בז

איננה הגרסה הקיצונית ביותר של איבוד האינטואיציה של כיוון. אמנם בעמידה על כדור הארץ

יש קפיצה אל והסתכלות אל אופק שמעבר לו נמצאת ארץ הקודש המיוחלת לאורך שנות הגלות,

עד כמה שיהודים מורגלים לרצות את המופלא מהם, כמוה כתקווה מעבר למוחש והנגיש;

לחידוש העבודה ושיבת ציון. התרגיל של שינוי מושג הכיוון בהיטל המפה הינו פילהבת המובעת

שלה. והקושי במובנים רבים המשכו הישיר של עלילה זו על המורכבות

אך ההתפתחות של תמונת העולם בפיסיקה המודרנית יחד עם ההשתכללות של טכנולוגיה

ת אותנו אל מציאות המערערת מן היסוד את מסע בחלל העמוק, מקרבו לדמייןהמאפשרת לפחות

לא מדובר רק כעת 71.בהגות וגם בהלכה 70,עם הדים רבים בספרות – 69משמעותו של כיוון ומיקום

בהבנה מחדש של עצם מושג הכיוון עצמו. שיקולים בכיוונים שונים על משטח דו ממדי, אלא

של צמצום מסלולים מגדיר מחדש את המרחב על פי תנועת האור בתוכו ב'דרך 72מופשטים

.73הישרה'

אחת המהפכות העמוקות ביותר שעברו על תפיסת העולם האנושית התרחשה בתחילת המאה

לורנץ, –בהישענות על מבנים מתמטיים של קודמיו ין, יהעשרים, דרך עבודתו של אלברט איינשט

69

אות בשנים. דווקא יציאה זאת מעבר לשחיקת הייחוד של מקום מסויים, שהיא תהליך שהחל כאמור לעיל כבר לפני מ

על מנת לא להתבלבל דיוני.המדע הב למרחב הספרותי שבלפחות –את מוקד המקור הראשוני צומים מעצימהעלמרחקים

רצוי להתחיל עם רקע בסיסי במשמעותו של כיוון, כמוצע בסרטי הדרכה מדעיים פופולאריים. ראו : http://www.youtube.com/watch?v=KxyJ0UXmr8U&feature

70עיוותי ועומק( בהשלכות של תורת היחסות ספרות המדע הבדיוני עושה שימוש נרחב ויצירתי )במידה משתנה של יכולת ו

הזמן, המסה והמרחב. ההקשר הדתי של מדע בדיוני הוא נושא מעניין הן כמומנט בז'אנר של ספרות המד"ב )ראו יותם חותם

מננו, רסלינג תשע"א( והן היהדות כאלמנט המופיע בתוך ספרות זו עצמה "תיאודיסיאה בחלל" מדע בדיוני וחינוך לדתיות בז

)ראו רשימה מקושרת של ספרות מד"ב יהודית באתר של סטיבן סילבר:

http://www.sfsite.com/~silverag/jewishsf.html.) 71

ראש נושא קיום מצוות בחלל, ראו "אם אסק שמים: קיום המצוות בחלל", הרב לוי יצחק הלפרין, להתיחסויות הלכתיות ל

סדרת קבצים אור ישראל כרך כח; עריכה מורחבת, בתוספת השלמות והערות: הרב אברהם ,טכנולוגי להלכה-המכון המדעי

ה לזכרו של אל"מ אילן רמון שנספה באסון משה הלפרין. ירושלים : מכון מדעי טכנולוגי להלכה, תשס"ג[. החוברת הורכב

התרסקות מעבורת החלל קולומביה, ובעקבות שאלתו ההלכתית בנושא אופן קיום מצוות ושמירת זמנים בחלל, שנשלחה

ל בפלורידה.רצועת החוף של פעילות החל – space coast-לשליח חב"ד חיים קוניקוב ב

י עצם קיום המצוות בחלל, בספרו של הרב מנחם מנדל כשר "האדם על כמו כן ראו ניתוח של השאלה הבסיסית יותר לגב

.טרס בסוף כתב העת נועם כרך י"גהתפרסם בתחילה כקונמכון תורה שלמה, ירושלים, תש"ל. הירח", פרק ה', הוצאת

קביעת הזמנים על פני מאדים", מעליות כט, טבת תשס"ט. - ראו מארק גוטליב "דמדומי מאדים72

( עבור התקדמותה של מערכת Pierre-Louis de Maupertuisשל פייר מופרטי ) עקרון הפעולה המינימלית :ואף דתיים

, הגיע משיקולים אמוניים לעילא. ניסוחים מתמטיים פיסיקאלית )כשלא מצוינים נתוני זמן( בנתיב המינימאלי האפשרי

מוכללים מגולמים בעיקרון המילטון שיורש את זה של מופרטי, ומתפקד היטב גם בעולם הקוונטי וביחסות הכללית. ראו

Derivation of the laws of motion and equilibrium from a metaphysical principle גרסה אנגלית של גישתו בויקיטקסט של

73ת המחזירות את הארון משדה פלישטים והפירוש הכפול של היושר והשירה על מהלך נפרו טו,-שמואל א ו, ז ראו

קלח - מוד בב, דף קלז ע; חלק זוהר, זוהר חלק א דף קכג עמוד א ;כד ע"ב רהזבודה עמסכת בבלי, תלמוד שבהליכתן.

מלהיבה לגבי , טמונה אופציה דתית יושר-שהיא-ל הפרות בעקמומיותסידית למהלכן שבפרשנות הזוהרית והח .מוד אע

ההתכוונות במרחב עקום.

138

מת הכלים המתמטיים שהם הציעו לעצם הגדרת המציאות הפיזית. ובהפנ –רימאן, הילברט

זמן ולכוחות הפועלים שם. -השינוי היה מרחיק לכת בכל הנוגע למרחב

במקום מרחב כמגרש משחקים בו 74.תה מעמיקהיהשפעה על תפיסת המרחב והכיוון בו היה

אור הפיסיקאלי של מתרחשים תהליכים לאורך זמן, עם הפרדה מהותית בין רכיבים אלה של התי

העולם, נוצק עירוב תחומים: המרחב והזמן צומדו כך שלא ניתן לדבר עליהם בנפרד )בתורת

–(. המערכת ממנה מביטים על העולם משפיעה על הצורה של עולם זה 1611 -היחסות הפרטית

המהירות של מערכת המתבונן קשורה באופן הדוק לזמן, לאורכים ולמסה. לאחר מכן )בתורת

המסה - היחסות הכללית, כעשר שנים לאחר מכן( ההצמדה בין השחקנים ובין המגרש הושלם

והאנרגיה של האובייקטים בעולם מגדירים את עקמומיות המרחב, וזו משפיעה על התנהגות

75.המערכות הנמצאות בו אך ביסודו של דבר על המרחב הממופה עצמו

גופים בעלי מסה משנים את הגיאומטריה של 76,על פי תורת היחסות הכללית של איינשטיין

המרחב עצמו, מעקמים אותו כך שגופים אחרים נעים במרחב באופן שונה, כלומר באופן שעד כה

תה קיימת בעולמו יהוסבר כהפעלת כוח המשיכה הניוטוני. תופעה אופיינית למציאות זו שלא הי

מסלול של אור מסמן 77.ופים כבדיםשל ניוטון, היא שינוי מסלולם של קרני אור העוברים ליד ג

את המסלול הקצר ביותר בין שתי נקודות במרחב עקום, ומסלול כזה של הדרך הקצרה איננו ישר.

מימדי על פני כדור, ישנו המרחב בעל "עיקום חיובי" בו סכום הזויות -בהכללה של העיקום הדו

בו סך הזויות במשולש קטן מעלות. האפשרות ההופכית היא עיקום שלילי, 181-במשולש גדול מ

כך שהכבידה –מעלות. כלומר, תנועה ישרה כבר איננה כזו בנוכחות גוף בעל מסה גדולה 181-מ

78איננה כוח אלא עיוות הגיאומטריה של המרחב.

מצב בו -כוכבי ניתן להגיע לעיוותים גדולים מאד המכונים "עידוש כבידתי" -בקנה מידה בין

ובר גורם לכך שבתצפית ממרחק האור העובר דרכו נראה כמו תמונה עיוות המרחב בו האור ע

: שעברה דרך עדשה מעוותת

,Marco Mamone-Capria, Spatial Directions ושינוי זה ממשיך להכות גלים ולקבל טיפול וחקירה. ראו 74

Anisotropy and Special Relativity, arXiv:1008.3619v1 75

יש קשר הדוק רעיונית, תרבותית ואף תיאורטית בין המיפוי המדויק של העולם הכדורי והזמנים בו, איחוד הזמנים

, עם הפיתוחים התיאורטיים של איינשטין ופואנקרה הנוגעים עד ועד בכלל למרקם של 19והמקומות שבוצע בסוף המאה ה

Peter Galison, "Einstein's clocks, Poincarés maps: empiresהמציאות גופא. ראו

of time", New York: W.W. Norton, 2003 76

, ומשלימה את התיאור של שימור חוקי הטבע במערכות אינרציאליות המתוארת בתורת היחסות 1916שהתפרסמה ב

ה אחת (. בתורת היחסות הכללית חוקי הטבע נשמרים לא רק במערכות אינרציאליות )בעלות מהירות קבוע1905הפרטית )

ביחס לשניה(, אלא גם 77

הניסוי המפורסם שנתפס בעיני רבים כרגע בו התקבל השינוי שהכניס איינשטין בפיסיקה על פני התיאור ניוטוני, היה ניסוי

מדד אדינגטון את מיקומו הנראה של כוכב בסמוך 1919של מדידת עיקום כזה בתנועת קרני אור במעברם ליד השמש שלנו: ב

ומו.לשמש במהלך ליקוי חמה ומדד את הסטיה במיק78

הגופים 'אומרים' למרחב כיצד להתעקם, והמרחב 'אומר' לגופים כיצד לנוע. –בניסוחו הקולע של ריצ'ארד פיינמן

139

ליד גוף מאסיבי ביותר, המרחב מתעקם כך שלא רק גופים אחרים מושפעים מכך )"כוח"

בהתאם. אפילו אור )לו אין מאסה( שעובר במרחב העקום משנה את מסלולואלא ,המשיכה(

.מנקודת המבט על פני כדור הארץ, האור שעבר דרך איזור בעל צפיפות מאסה גבוהה מתעוות

התמונה המתקבלת יכולה אפילו להכיל תמונה כפולה של מקור האור! בהכללה של הרעיון בו

ממדי עקום )פני כדור הארץ(, כך גם בתמונה מורחבת -פגשנו עבור המסלול הקצר על פני מרחב דו

עיקום המרחב התלת ממדי עצמו( הכיוון לעמידה אל מול כדור הארץ הינו על מסלול קרן זו )

ערך )כבתמונה(. אם לשם כך -האור שתגיע אליו. כיוון זה יכול אפילו להתפצל לשני כיוונים שווי

.יש לכוון את המבט בזווית אחרת הרי שהאינטואיציה לגבי כיווניות עברה משבר נוסף

בדיוני, יכולה לעלות השאלה של תפילה במרחק שנות אור -א בגדר מדעבמציאות שהיום הי

מאסיבי, שם שינוי המרחב -מכדור הארץ, קרוב יותר למרכז הכבד של הגלקסיה או ליד גוף סופר

. 79יכול להגיע למידה כזו בה על מנת לעמוד בקו ישר מול כדור הארץ יש להפנות אליו את הגב

מדית על פני כדור הארץ עימו מ-דית של המציאות התלתממ-מצב מד"בי כזה הוא הכללה רב

מתמודדים בעל הלבוש והאמונת חכמים. גם הם מחליטים על התמודדות הלכתית עם הגדרת

ממדי -פני כדור הארץ( הפרוס על גוף במימד גבוה יותר )תלת -ממדי -מד )דומ-נמוךכיוון על משטח

האוזן להסבר העקמומיות של מרחב תלת כדור הארץ(. הבעיה הזו משמשת כמשל המסבר את -

-מימדים )אותם לא ניתן לתאר מילולית ללא סיוע של חומרים מרחיבי-מימדי במציאות מרובת

או מתמטיקה המפשיטה את הבעיה(. זאת כמובן בהנחה שאנחנו מקבלים את ההנחה \תודעה ו

80.המובלעת שהתפילה 'נעה במהירות האור'

תפיסת התכוונות עצמה נשענת –ורפלת זו של יחסי דת ומדע אך גם אם לא ניכנס לסוגיה מע

על אינטואיציות בנוגע למרחב. האור הוא המסמן הממשי והמטאפורי של התנועה בחלל ושל

השפע במסורת הדתית. האינטואיציות לגבי התנהגות האור נשברות על ידי תורת היחסות

רך ישרה שיבור לו האדם. זמן, ושל משמעות הד-הכללית בהגדרה מחדש של יחסי חלל

כשמתמקדים באופי של מציאת כיוון במרחב יחסותי, הרי שהבעיה המהותית איננה זו של

)אמנם אינטואיציה של חלל מעוות בסביבת ננס חום. שינוי שכזה הלא כבר נדרש-כיווניות שוברת

של פני מדיתמ-גיאומטריה התלתמדית על פני הממ-עה הדוממדים( גם בעיקום של הירי בשני

כדור הארץ בה עוסקים הפוסקים. בעיה יסודית יותר המתעוררת בגלל תורת היחסות, נוגעת יותר

לרובד המחשבתי מאשר לזה ההלכתי. זוהי בעיית השינוי של המרחב על ידי המכוון המצוי באותו

ה זו מרחב. רוצה לומר: לא ניתן להפריד בין האדם, מוקד התפילה והמסלול המחבר ביניהם. הפרד

–תה אפשרית בגיאומטריה הקלאסית ובנגזרת המטאפורית של התמצאות במרחב האמוני ישהי –

כבר איננה נגישה לחיים בעולם יחסותי. העמידה במרחב נותנת לו את העקמימות האופיינית לו,

ועקמימות זו קובעת את אופן הפעולה של העומדים עצמם. כמובן שאין משמעות הדבר שלא ניתן

את מפת ההשפעות והדינמיקה הנגזרות במצב עניינים שכזה )אם משתמשים במחשב לשרטט

מסלול הנמצא עודבעל כח עיבוד על גבול הבלתי סביר(; אך מה שיותר בסיסי מן האפשרות לייצר

79

שלא לדבר על כל הספרות המד"בית ואף המדע הקונקרטי שעוסקים בחורי תולעת יציבים. אלה הם מבנים בגיאומטריה של

בין איזורים מרוחקים מאד. הבעיה המרכזית במחקר המדעי של פתרונות המרחב של עיקום כזה שמייצר מעין מנהרה המחברת

אלה עבור משוואת השדות בתורת היחסות כללית היא נושא חוסר היציבות. האם יש בעיה להתפלל דרך חור תולעת לא יציב

)דרכו לא יהין אסטרונאוט לעבור מחשש לחייו(? 80

חום שאיננו מוגבל על ידי תורת היחסות הפרטית נחקר גם הוא בספרות הרעיון של מערכות הקשורות בתודעה השייכות לת

בה ממילא תפילה במרחקים גלקטיים היא רלוונטית. היחס אל התפילה כאובייקט הכולל גם תנועה היא בעלת –המד"ב

זיהוי של מסורת וותיקה של יחסי מלאכים ואנשים. המסורות האנגלולוגית מקשרת בין המלאכים ובין התפילה )עד כדי

בין: המלאכים עולםאיכותם לאיכות התפילה(, או במלאכים כנושאים את התפילה אל מקומה הראוי. ראו משה אידל,

אגב, הכיוון אליו מצביע אידל בהתפתחות ההסטורית ., בעיקר בפרק המבוא2008, )משכל( אביב תל, להתעלות התגלות

של תפקיד המלאך הוא הפיכתו ליותר ויותר אנושי. ניתן למפות תהליך זה ודומיו עם זה המוצע כאן.

140

כמה רמות של הפשטה מעבר ליכולת הדימוי האנושית, הוא העירוב של האובייקטיבי

ד כה היה לכאורה ניטראלי לחלוטין. היודע לכוון את הרוחות והסובייקטיבי בתהליך הכיוון, שע

צריך להתחשב ביותר מאשר צדדיו של העולם. כיוון וכוונה מתקרבים זה אל זה שוב דרך המסלול

המדעי, לאחר שנים של הפרדה במחשבה הדתית ובפילוסופיה.

141

סיכוםע ֲאִני ִכי ְכאֹוִבי ָנכֹון ְלֶצלַּ .ָתִמיד ֶנְגִדי ּומַּ

לח, יח( )תהלים

I have no way, and therefore want no eyes;

I stumbled when I saw: full oft 'tis seen,

Our means secure us, and our mere defects.

Gloucester (King Lear, Act 4, Scene 1)

כיוון וכוונה החלו את דרכם ביחד, כשני צדדי מטבע המשלימים את התפילה. דרכם נפרדה

הכוונה טופךלה במונחי הלשון והאינטנציונליות. הכיוון נמדד –וכל אחד השתכלל בפינת עולמו

כיוון תשקיף של הקשר ההלכתי של עד דק בכלים הנכנסים למידה ולמניין. עם זאת נותר בנושא

יוון נשאר כמגלם את שאיפת העם לחזור לארצו ועומדו אל מול משאת הנפש, ביחד המקורי: הכ

על מנת להבין את עם האחדות המתגלמת דווקא בפירוד לכל קצוות תבל ובתפילה אל מוקד אחד.

גלגוליו של הכיוון הזה והשפעתו על אופיה של התפילה, ראינו כמה מן התחנות שעבר מושג

הכיוון הכללי בדרכנו.

קדו של העולם בעידנים עברו היה מוצק. הוא גם היה אחיד בחיי האדם ובתפילתו. לבם של מו

הגולים שכן במערב כשגופם היה במזרח והתכוונות וכיוון התפילו היו קשורים ממילא. כיום, עם

GPSמחזיק מכשיר ההכימות וההסדרה המלאה של קואורדינטות, הושלם תהליך ביזור המוקד. כל

מהפונקציות של הטלפון הנייד, הינו המרכז המובן מאליו של עולמו. אותו אדם, בעמדו כחלק

לתפילה צריך לשנות את לא רק את הקואורדינטות או המטריקה של המרחב שלו, אלא להוסיף

יום שלו.-תכונת ערך למוקד שכבר אינו טבעי בחיי היום

כיוון לבודות מטאפורית השל מדעית על האינטואיציההתיאוריה המערערות של ההשלכות ה

בחיי האדם בכלל, ולא מוגבלות רק להלכה. זוהי נחלת העידן הנוכחי בו ישנן הגדרות מדויקות של

מדידה, העוקפות את התפיסה המושרשת של כיווניות ומגדירות מחדש את מבנה העולם.

המוח האנושי כשמדובר בכיוון בשעת תפילה נחשף רובד נוסף מעבר לפער שבין ה'חיווט' של

-אוקלידית( והמכומת-ויכולתו להתמקם בעולם לעומת ההסבר המדעי המופשט )גיאומטריה לא

וי האורך( של העולם. כיוון איננו רק מציאת אזימוט נכון או חישוב מסלול. בעולם בו והסכמי )ק

דווקא בשל כך רוחות השמים אובדות בו. כיוון הוא ההתגלמות -הכיוון מקבל כימות מלא

המוחשית של כוונה ובכיווניות הניתנת למיצוי כמותי מלא צף ועולה החוסר העמוק במהותה של

מדי, חושפת את הבעיה שבהסתפקות בהתכוונות -כוונה. ההכרה בהתכוונות הגיאומטרית כיעילה

משמעי בנוסח התפילה. -סמנטי ותוכני-המנטלית כדרגות של מיקוד לשוני

ביטוי מוקד של העולם בהיסטוריה של הרעיונות מקבל גםמעבר לכך, איבוד הכיווניות וה

במהלך המאה העשרים. דווקא בעידן בו השאיפה היא להביא מוסרי בקיצוניות אליה הגיע האדם

לכימות מלא של דברים, מגיעים הם כמעט אל מחוץ ליכולת המדידה.

דווקא זו הנראית מציאת הכיוון בעולם בו נתרבו המימדים והדרך הקצרה ביותר איננהקשה

לעין או אפילו זו המתקבלת ממצפן ומפה. על מנת למצוא את העמידה הפשוטה במקום ואל מול

מקומו שלעולם, ישנן דרכים בעלות דיוק תיאורטי וטכנולוגי גבוה המופשט מחוויית האדם; ישנם

הבלתי מושלמות, שחזרתן אל תפיסה ותיקה יותר של כיוון באה במחיר -גם שלל הדרכים הלא

142

סביר של שרירותיות הבחירה של כיוון אחד על פני משנהו. העושר של דרכי האיכון מותיר את

קואורדינטות. -האדם בעולם נטול

יתר על כן, המעתק של תורת היחסות מעמיד את האדם בעולם בו עצם עמידתו משנה את

הקואורדינטות בהן הוא עומד. אין כיוון אובייקטיבי במציאות בה הנוכחות גופא משנה את

המרחב גופא. מה שניתן לדיון הלוך ושוב בין שיטות של מסלול מינימאלי לעומת כיוון קבוע על

ל כיוון במרחב יחסותי. לא רק שלא ניתן לטיפול שכזה בשאלה הכללית פני השטח של כדור

האפשרויות השונות לשרטוט מסלול קיימות בעולם כזה, אלא העיקום שבעטיו עולה הפיצול בין

אפשרויות הכיוון נובע מעצם קיומו של המתפלל.

ל מדידה הערפול שמתברר והולך דרך הטכניקה המשתכללת של מציאת כיוון, הטכנולוגיה ש

ומיפוי, מחזיר את המתפלל אל ברירת המחדל של כוונה וכיוון הארוגים יחדיו: מציאות היולית

של תפילה על גב החמור. התפילה חוזרת אל זהותה המקורית כפניה אל המוחלט דווקא מתוך

חוסר יציבות, עמימות של מיצוב בעולם החיצוני והפנימי. עם התגבשותן של הלכות ונוסחים,

ה התפילה מקריאתה של אישה מרת נפש לחלוקת היום לחלקים הנאותים לו לאיש יהודי מן הפכ

יומית, הפכה התפילה -לוהי המנצנץ באפרוריות היום-הישוב. במקום להיות התזכורת לעניין הא

לסימון ותיחום של אותה השגרה. מציאת הכיוון המדויק ביותר מקצינה מגמה זו אך בה בעת גם

לל לעמידה המבקשת כיוון אליו להתפלל עם התחושה ההולכת ומתגבשת מביאה את המתפ

שהמקור לכיוון כזה מתחיל בכוונת הלב.

כדברים –אם ישנה מסקנה המתבקשת מהמסע בנבכי הכיוון והכוונה, היחסות והמוחלטות

הכרחיים ובלתי אפשריים, ראוי לזכור את דברי רוזנצוויג על התפילה:

רת בפני הפושט אליה יד אחת בלבד, בין זו ידו של הפילוסוף, יד הענייניות המדמה לוהית מסתת-האמת הא

להיות נטולת כל הנחות מוקדמות והמרחפת על פני הדברים, ובין שזו יד התיאולוג, יד העיוורון המתייהר

תפילה בחווייתו ומסתגר מפני העולם. היא דורשת שישא אדם אליה את שתי כפיו גם יחד. מי שקורא אליה ב

לוהים חולק מחכמתו הן לזה והן לזה, הן לאמונה והן -הכפולה של המאמין ושל הכופר, אותו לא תשיב ריקם. א

לכפירה, אולם לשתיהן אין הוא נותן אלא אם תבוא תפילתן לפניו באחת. אותו אדם הוא הבא בכל זאת בבקשה

ד הוא צריך להתייצב לפני מי שנתן למקום מאמין כאח-עולם כופר ובן-כפולה ובתודה כפולה לפניו, בן

81ודם וחק ממנה ליראיו.-מחכמתו לבשר

אם נשאיל את דברי רוזנצוויג לתחום הכוונה והכיוון, התפילה תתקבל רק כשתגלם גם את

תפילתו של היודע לכוון את הרוחות ושל המטולטל ואבוד בעולם. כיוון מדוייק וכוונת הלב

גם את הלבבות וגם את האיברים. כאמור, בעידן הנוכחי בכפיפה אחת, מסורת התורה הדורשת

שתי אלה קורסים ל)סופרפוזיציה של(אותו מצב עצמו, בו הכיוון המושלם נותר נטול כוונה, או

לחילופין כוונה טהורה הנצרכת להתעלם מכיוונים מדוקדקים. בתפילת המאמין והכופר יחדיו ניתן

נוכחות פועמת של כיוון וכוונה שאינם דרים יחדיו להפך באופציה דתית מלהיבה את הנעדרות ל

אך קשורים זה בטבורו של זה ושלעולם.

81

יהושע עמיר( –תשנ"ג )מהדורה שניה, תרגום פרנץ רוזנצוויג, כוכב הגאולה, הוצאת מוסד ביאליק ומכון ליאו בק, ירושלים

.322עמ'