בכל תחומי הלימוד במשפטים המדינה קובעת את החוקים ואוכפת אותם.

בדיני חוזים החוזה הוא החוק של הצדדים .

במקרה סכסוך בינהם המדינה תאכוף את החוזה על פי הכתוב בו בלבד.

דיני חוזים קשורים לשיטות משפט ליברליות בשל הדגשת חופש הפרט.

אולם

חופש החוזים נתון למרות החוקים הקוגנטיים= כופים. ישנם דברים שחייבים להיות בחוזה.בחוזי עבודה חייבים להיות לדוגמא ימי מחלה, פיצויי פיטורין וכו'.

בקורס הוא המתח המתחים העיקריים אחד

לבין הצורך להגן על אדם, אפילו מעצמו.בין רצון הצדדים בלבד

והמדינה מתערבת, מגינה על החלש מהחזקהחוזה הוא בינהם ללא התערבות המדינה)לדוגמא עובד ומעביד( ולעיתים גם מעצמו.

אגואיזם ואלטוראיזם.מתח וניגוד נוסף הוא בין

דוגמא: אדם חותם חוזה דירה ורשום כי איחור בתשלום מהווה הפרת החוזה ומאפשר ביטולווכן קבלת פיצוי.

ג'רבי ביקש ממזכירתו לשלם סכום מסויים במועד מסויים, היא שילמה במועד אך פחות מהסכום הנקוב. באותו היום התקשר ג'רבי לבן דוד ואמר לו כי הוא שולח לו את היתרה אולם

בן דוד אמר שסכום שגוי זה הוא הפרת החוזה והוא מבטלו.

מדובר במציאות כלכלית בה מחירי הדירות עולים מדיי יום. ג'רבי יכול היה לקבל פיצוי וכןלמכור את הדירה במחיר גבוה יותר.

הגישה האלטרואיסטיתהגישה האגואיסטית הקלאסית

בן דוד ירוויח פיצוי וימכור את הדירה במחיר גבוה יותר כי ג'רבי טעה וטעות זו היתה

במסגרת החוזה הבינהם

תתערב ותאמר שאיחור של יום אינו נחשבאיחור ואין זה הוגן לפגוע כך בג'רבי

המדינה מכתיבה כללים כלליים והצדדיםיריבים, מותר לנצל את טעות היריב לטובתך

מעבר לכללים הטכניים יש לנהוג בחבריותותום לב.

לא ניתן לנצל כל יתרון של השני וצד אחדצריך לבוא למען האחר.

1

שלבי הקורס:

האם נכרת חוזה? מה התנאים לכריתת חוזה?.1איך מבטלים חוזה בשל פגמים בכריתתו.2תוכן החוזה :.3

נפרש הכתוב בו

נשלים פרטים שלא נכתבו

ונתערב כמו בדיני עבודה ופיצויי פיטורין

תרופות בשל הפרת חוזה .4נכפה לקיימו

נפצה על הפרה

או נבטלו

חוזה יכול להיות בע"פ, כתב או בכל דרך אחרת )במקרקעין חייב להיות בכתב( התנאיםלכריתת חוזה והבטחת קיומו הינם גמירות דעת ומסויימות.

, יש להיות ברור כירצון להתחייב דיבור, מעשה,התנהגות המביעים גמירות דעת לא מדובר בהתלבטות או מחשבה על החוזה אלא כי הצדדים מבינים שמדובר בחוזה

משפטי מחייב

האם גמירות דעת נבחנת אובייקטיבית או סובייקטיבית?

סובייקטיבית- שהינה בעצם אובייקטיביאובייקטיבית- לרוב על מנת שייכנס מבחן סובייקטיבי גםמרוכך

: צריכה להיותגמירות הדעתבפרק א של )מצב קרובבעיה חמורה בגמירת הדעת

לפסול דין, אינו יודע קרוא וכתוב( והצד השני.יודע ומנצל זאת

אם יש התנהגות חיצונית המעידה עלהסכמה לפי מבחן האדם הסביר

מה באמת קרה שם, האם האדם באמת הבין,היה מודע לכל הפרטים ואכן התכוון להתחייב

: שחקן בייסבול זכה במשחק חשוב והחתימו אותו חתימות רבות. אחת החתימותדוגמאהיתה על שטר ערבות.

לאחר זמן מה דרשו ממנו להיות ערב לאותו אדם אשר השחקן חתם לו בלא ידיעתו.

סובייקטיביתאובייקטיבית

לא התכוון להיות ערבחתם על החוזה ועל המילים אני ערב

יתרונות הגישה האובייקטיבית:

כי קל להוכיח התנהגות המשקפתקל מאד להוכיחאת הגישה האובייקטיבית .1הסכמה.

2

החוזה הוא בין שחקן הבייסבול לבין הבנק. הבנק לא יודע את השתלשלותהסתמכות.2 העניינים ואת העובדה כי החתימו אותו במרמה ומסתמך על החוזה והחתימה

המבטאת הסכמה.

רוב המדינות הולכות על המבחן האובייקטיבי ובישראל יש גישת ביניים:

: רק התנהגותגמירות הדעת עקרונית מסתכלים במבחן אובייקטיבי נוקשה' של בפרק אחיצונית.

למרות שבשניםסובייקטיבים. של פגמים בכריתת חוזה נתחייס לטיעונים בפרק ב'אך האחרונות בתי המשפט ריככו את המבחן האובייקטיבי והיו כמה מקרים בהם כבר בפרק א'

הדברים נבחנו סובייקטיבית:

לבוחבוט דירה ישנה על שטח נדלנ"י יקר ובנו גר בה. פרץ בונה פרץ בונה הנגב נגד בוחבוט נגב רוצה לרכוש הדירה. נציגי הדירה מגיעים לבוחבוט אשר אינו יודע קרוא וכתוב, במקום

, למכור אתומשכנעים אותו על ידי מניפולציות שונות, כולל כוסית ערקלבנו אשר גר בדירה, הדירה ומחתימים אותו על חוזה.

בנו של בוחבוט אמר לעצמו כי החוזה אינו תקף כי אביו לא הבין ולא התכוון ופשוט לא הפקידאת המקדמה וחשב שבזה החוזה בטל.

על פי פרק א' והמבחן האובייקטיבי- נכרת חוזה

לבטל את החוזה אולם כיוון שזמןוניתן היהאך ע"פ מבחן סובייקטיבי ברור כי לא התכוון הביטול עבר כל פרק ב' בו יש מושגים כמו הטיה ועושק מבוטל ולא ניתן להסתמך עליו.

בפס"ד זה שמגר היה בדעת מיעוט ואמר כי נציגי החברה היו מודעים לבעיה הסובייקטיבית של האב כי אינו יודע קרוא וכתוב, כי הבן שלו מנהל את המו"מ וכי אלכוהול הוא דבר רגיש

אצלו ולכן לא ניתן לטעון להסתמכות לפי המבחן האובייקטיבי.

הסתמכות היא רק במקרה שצד מסויים אינו מודע לבעיה הסובייטקיבית של הצד השני. פרץבונה נגב אינו יכול להתסמך כי עשה מניפולציה על בעיה סובייקטיבית.

בראשי היה קבלן בבית אבות, הוא לאאימצו את דעת שמגר לדעת רוב. בראשי בפס"ד . בני בראשי רביםדין אך במצב קוגינטיבי גבולי:מבוגר,תשוש ולא מודע למעשיוהיה פסול

בינהם על נכסיו.

צד אחד בא לבקרו, מוציא אותו לטיול ובאמצע הטיול "נתקלים" בעו"ד אשר מחתים עלמסמכים שמעבירים נכסיו לצד הזה במשפחה.

פרק ב' לא רלוונטי כי עבר זמן הביטול וכן כי בראשי כבר נפטר .פרק א אובייקטיבי אומר כיהוא כשיר ולכן יש פה גמירות דעת

אולם במקרה זה יש פער גדול בין האובייקטיבי לסוביייקטיבי ועל כן פרק א' נבחן גם סובייקטיבית. ) בד"כ א' אובייקטיבי וב' סובייקטיבי אך במקרים קיצוניים של פערים ושל ניצול

צד אחד את הבעיה הסובייקטיבית של השני- נבחן גם את א' אובייקטיבית(

.

3

מחברת בחינה שניה3דוגמאות של פס"ד בעמוד מסויימותעל כל הפרטים המהותיים של העסקה להיות מסוכמים.

סיבות:2לדרישה זו

כיוון שאם לא יודעים את הפרטים אז כיצד ניתן להתחייב?מסייעת לגמירות הדעת.1אולם אם כל הפרטים מופיעים ומובנים אזי מבינים כי העסקה מחייבת

אלא רק לאכוף את מה שהסכימו בינהםבימ"ש אינו רוצה לכתוב חוזה לצדדים.2ולפעול על פי הכתוב.

על הפרטים המהותיים להיות מסוכמים ואת השאר ניתן להשלים.

אם פריט מסויים לא נמצא- לא ניתן להשלימו ואין חוזה.

)אולם לא תמיד ברור מהם הפרטים המהותיים.( פריטים החייבים להיות בעסקת נדל"ן:6 ניתנה רשמית בפס"ד גני עם נגד עציוני

שמות הצדדים.1זיהוי הנכס: גוש, חלקה, דירה וכו'.2מהות העסקה: מכירה/השכרה/חכירה/שעבוד.3מחיר הדירה.4תנאי העסקה: מתי מוסרים את הדירה ומתי משלמים את הכסף.5הוצאות ומיסים- מי משלם הוצאות עו"ד, מיסים וכו'..6

הפסיקה המקורית היתה נוקשה ודרשה את כל הפרטים האלו ואם לא אז אין מסויימות ואין הפסיקה מתגמשת ומוכנה להשלים גם פרטים מהותיים.80חוזה אך החל משנות ה

גם אם פריט מהותי לא מופיע אך ניתן להשלמה- החוזה לא יבוטל.

מנגוני השלמה:כאשר חסר פריט מהותי ייכנסו הוראות חוקנוהג כללינוהג פרטי

דיזפוזיטביות=חקיקה מרשה

תנאי מכללה

הסתמכות על עסקה קודמת שנעשתה ועל כן בעסקה זו אין צורך

לשוחח על כלהפרטים

אמנם מעולם לא עשינו עסקה ביננו אך כל צד שלישי בתחום

יידע מה פרטיה

אם לא קבעת אחרת אז אנחנו מניחים

שזה מה שחל עליך

אמנם דברים לא נאמרו מפורשות אך

הם טריוויאלים

4

. אח"כאם כל הפרטים לא קיימים- אין חוזה בפסיקה הראשונה- מסויימות-לגבי הפסיקה מתגמשת ויש הוראות השלמה.הוראות השלמה לא יהיו בגבינה שוויצרית

למסויימות צריך את כל הפרטים המהותיים שייכתבושומרוני נ' רוזמבלוםופטפטן= במפורש

אם יש פרט שלא נכתב נבדוק אם ניתן להשלימו

לא נשתמש בהוראות ההשלמה:אך ישנם שני מקרים בהם

חריג הפטפטןחריג הגבינה השוויצרית

צריך יותר גבינה מאשר חורים. לא נשליםבמקרה שאין הרבה תוכן.

כמו כן אם אין פרטים רבים מסוכמים ואיןמסויימות אז ברור גם כי אין גמירות דעת

עדיף לשתוק מאשר לדבר ולא לסכם הכל.

אם יש פרטים מסויימים עליהם לא סיכמנו אזי נבין כי אחת מהוראות ההשלמה חלות

עליו,

אולם אם יש סעיף עליו התווכחנו ואמרנו שנסכים אחר כך אז ברור כי הוראות

ההשלמה לא יחולו עליו.

.אם אין בפרק א גמירות דעת ומסויימות אזי אין חוזהלמסויימות צריך את כל הפרטים המהותיים שייכתבו במפורשאם יש פרט שלא נכתב נבדוק אם ניתן להשלימו .אם מדובר באחד מחריגים אלו לא ניתן להשלים ואין חוזה

חריג על החריגים.

– בכ"ז ניתןמשמע יש פריט שלא הוסכם ולא ניתן להשלימוגם אם מתקיים אחד החריגים . הביצוע האופטימלילרפא את החוזה על ידי

במקרה זה על צד אחד להציע את המצב האופטימלי על מנת לרפא את החוזה.

דוגמא:

הוחלט על מכירת דירה אולם לא הוסכמו תנאי התשלום.

הצד הרוצה לרפא את החוזה מציע לשלם הכל במזומן. אם הוא אכן יכול לעמוד בביצועהאופטימלי אזי זו השלמה ומתקיים חוזה.

5

שאלת דוגמא:

יש קבלן חבר ילדות של משה.

למשה יש עוד אח.

אבא של משה גר בבית ישן עם שטח נדלני טוב.

מנסים לשכנע את אבא של משה לעזוב והוא לא רוצה.

הקבלן פונה למשה ומבקש ממנו לעזור לו לשכנע את האב.

דירות.2 קומות ונותנים למשה ואביו 8בעסקה מחליטים כי מחריבים את הבית, בונים בניין בן

האב אשר אינו רואה טוב חותם על מסמך זה.

הילד השני שומע על כך ומתעצבן. הוא פונה לקבלן וטוען כי העסקה אינה תקפה.

הקבלן רוצה מאד בעסקה זו ופונה אלינו לייעוץ.

שלבים:

מה מטרות הצדדים )הקבלן רוצה בעסקה והאב רוצה לצאת ממנה(.1האם יש חוזה לפי פרק א'? .2

מבחינת גמירות דעת- אובייקטיבית יש גמירות דעת כי חתם על העסקה ואינו פסול דין. מבחינה סובייקטיבית זה דומה לפרץ בונה נגב ויש התלבטות בשל מספר בעיות: האב

אינו רואה טוב,עשו מניפולציה בכך שהביאו את הבן שלו.

אותם טיעונים יכולים לשמש גם להיפך: הביאו בן משפחה שיעזור ויסביר לאב שאינו רואהטוב מה כתוב.

אם אין גמירות דעת- אין חוזה. במידה והחלטנו שיש- נבדוק מסויימות.

הפרטים הקיימים:

שמות הצדדים= יש .1זיהוי הנכס: גוש, חלקה, דירה וכו'= יש .2מהות העסקה: מכירה/השכרה/חכירה/שעבוד ==יש.3מחיר הדירה = אין כי לא ברור מה גודל הדירה שיקבלו, חדרים ,קומה וכו'.4תנאי העסקה: מתי הוא מסיים לבנות.5הוצאות ומיסים- לא כתוב מי משלם הוצאות עו"ד, מיסים וכו'..6

יש דברים שניתן להשלים כמו מועד בנייה מקובל במשק.

לגבי מחיר וגודל הדירה שיקבלו- נעשה ביצוע אופטימלי . אם הקבלן מאד רוצה את העסקהאזי הוא יתן את הדירה הגדולה ביותר בקומה ובצד שהם יבחרו.

יש לשים לב אם אין יותר מדיי השלמות במקרה זה.

6

תרשים במחברת השניה8-9עמודים . הצעה וקיבול

Xבא ל y.ומציע לו לקנות את מכוניתו

זו לא הצעה אם לא תהיה מסויימת: איזו מכונית,איזו שנה, מה מחירה וכו

יאמר כן. Yוחייבת להיות גמירות דעת- ש

אדם פונה לאחר

זו הצעה אם היא מסויימת. הזמנה להציע הצעה אם אינה

ואם יש גמירות דעת . מסויימת ואין גמירות דעת

בעצם ממתינים לתשובתו של האחר :

האחר אמר "כן" האחר אמר "לא" האחר אמר "אחשוב על זה"

=יש קיבול ויש חוזה = דחיית ההצעה ואז קיבל =יש חוזה.

האחר אמר "כן אבל" = קיבול בשינוי וזוהי כבר הצעה חדשה.

עכשיו המציע המקורי מקבל ואז יש חוזה.

האחר אמר "לא" ואז אמר "כן"

הדרך לפקיעת הצעה בהצעה וקיבול:

.תום זמן סביר1

.תום הזמן שהוצע2

.דחיית הצעה3

7

עקרון עדנות המציע" – "אם אתה רוצה את ההצעה אז תשלח לי שיק, תתקשר אליי תוך" יומיים." לא ניתן לומר לאדם לתלות דגל ביום העצמאות וזו תיחשב קבלת ההצעה.

לא ניתן לכפות על אדם קיבול בשתיקה אלא אם :

, אם יש מע' מתמשכת ואין תגובת ביטול אזי זהפס"ד אדרת-שומרון.יש יחסים מתמשכים, 1קיבול.

8

שוב נבדוק בו יישום של גמירות דעת זכרון דברים-דוגמא נוספת לכריתת חוזה היא ומסויימות.

דוגמא קלאסית למצב של זיכרון דברים: הגענו לאתר בנייה ואיש המכירות אומרשתיכף הכל נמכר, אנו חוששים לסגור עסקה ללא עו"ד ולכן חותמים על זכרון דברים. אנחנו רוצים לשריין לעצמנו את הדירה מבלי להיות מחוייבים משפטית בעוד החברה

רוצה לעשות להיפך: לתת לנו להרגיש שאנחנו לא מחוייבים אך אנחנו כן.

בזכרון הדברים כותבים את הפרטים המרכזיים של העסקה וקובעים מועד לסגירת עד לסגירת העסקה. בהמשך אם הכל תקין, מביאיםשלב בינייםהעסקה.זהו בעצם

עו"ד ,חותמים ואז זכרון הדברים אינו משנה. זכרון הדברים מעניין אותנו במקרה ובהמשך צד אחד רוצה את העסקה שטרם נחתמה באופן סופי אולם הצד השני לא

רוצה בעסקה.

זהו שלב ביניים או חוזה סופי?אם כך מה מעמד זכרון הדברים? האם

שוב, נבדוק על פי השלבים האם יש גמירות דעת משמע אם הצדדים הבינו שגם אםמחייב.לא ייחתם חוזה סופי אזי הזכרון דברים

ע"מ לדעת אם הצדדים גמרו בדעתם בזיכרון הדברים: מבחני עזרהפסיקה קבעה היו צד אחד התלהב מהדירה, חתם על זכרון הדברים בהם . רבינאי נ' שקדבפס"ד

כל הפרטיים המהותיים בעסקה ולכן הוא מעין חוזה.

יש מספר קריטריונים לבדוק אם זכ"ד היה תחנת ביניים או סופי:

כסופי או כמצב- מה נכתב בזכ"ד? האם הצדדים מתייחסים אליו נוסחת הקשר.1 למה היתהבהמשך יהיה חוזה סופי. או זכ"ד יזכירו כי אמצע בד"כ בהסכם ביניים? נדע ע"פ הניסוח:הכוונה

"טקס חגיגי יהיה בעוד שבועיים ואם לא יהיה טקס אזי נפעל לפי חוזה זה". מניסוח זהברור כי היתה גמירות דעת.

"הצדדים יתכנסו במהלך השבועיים הקרובים לדון בפרטים השנויים במחלוקת, אם יצליחו לעשות כך אזי ייחתם החוזה." אם בסוף לא הצליחו להסכים אז ברור כי אין

גמירות דעת.

היו הדיבורים בין הצדדים לקראת חתימת הזכ"ד מה -מה היו הנסיבות החיצונית.2 עד שעו"ד רואהסוגר כלום ולא מתחייב אם הצד אמר שהוא לא .אם יש עדויות לכך

את החוזה אך איש המכירות אמר לו שיחתום כדי שיזכרו מה סיכמו בינהם אזי ברור כי כל היום הצדדיםבפרשת בוטובסקי- גתזה שלב ביניים ולא חוזה סופי. לעומת זאת

היו במו"מ מתיש, בסוף היום הם עשו תרשומת של הסיכומים, השיקו כוסיות וקבעו

9

מעידה על גמירות דעתהשקת הכוסיותי תאריך לקבוע על חוזה. בימ"ש קבע כ ה כי הם דנו בכל וניהלו מו"מ קשוח בכל הנושאים. המיוחדותפיסת העסקה כסגור

חובתבפס"ד זה הינו שלא נדרשה חתימה, ענו על דרישת הכתב אך לא היתה דוגמא נוספת לאי חובת חתימה: איש המכירות מוציא טופס ממחשב החברהחתימה.

ומחתים לקוח אך הוא בעצמו לא חותם. מתקשרים לאשה ורוצים לבטל את העסקה אך היא לא מסכימה. החברה מכרה את החברה לאחר ובימ"ש פסק לטובת האשה

למרות שהחברה לא חתמה כי הטופס יצא מהמחשב שלה והיו בו כל הפרטיםהמהותיים.

- לפעמים בהסכם עצמוגובה פיצוי מוסכם. 4יחד עם דמי קדימה ורצינות . 3 סכום גבוה כדירוצה את העסקה אזי תן קובעים דמי רצינות. אם אתה הקונה ומאד

בטוחים זה גם יעיד על גמירות דעת מלאה. אם לא רוצים בעסקה ולא .להוכיח רצינות בה אז ינתן סכום נמוך.

אםלתת פיצוי- אזי זו גמירות דעת.אם נאמר כי במידה ואחד הצדדים מתחרט עליו לא מדובר בפיצוי או ששני הצדדים יכולים להתחרט אזי אין גמירות דעת.

מסויימות.5

כבכל חוזה אם יש גמירות דעת ומסויימות- הזכ"ד משמש כחוזה.

אם אין גמירות דעת/ מסויימות- הזכ"ד אינו חוזה ורק שלב ביניים.

אולם בחיים זה לא דיכוטומי ולא שחור-לבן, יש או אין חוזה. לעיתים הצדדים חותמים על זכ"ד כדי שהעסקה לא תיחטף ותינתן לאחר, לעיתים פשוט כי הם חייבים עו"ד

לנושא הפורמלי ולעיתים כי הסכימו רק על ארבע מתוך שבע=זו תחנת ביניים. "הסכמנו על ארבעת אלו ומהם לא ניסוג אולם באחרים עוד לא הסכמנו ולכן לא ניתן

לסגור חוזה בגינם."

ולא תמיד נחליט יש או אין חוזה סופי.לגישות אמצעהיום בפסיקה יש נכונות הואאפשרות האמצע היא אותם מקרים בהם הזכ"ד מדבר על איך נמשיך את המו"מ.

מתחייבים לא לסגת מהקיים.לא חוזה לעסקה אלא חוזה להמשך תהליך המו"מאך מחליטים להמשיך ולדון על מה שלא הוסכם.

אם צד אחד לא ממשיך במו"מ ופשוט נעלם אזי לא יקבל חזרה את דמי הרצינות או שיהא חייב בפיצוי אולם אם הגיע למו"מ ובסוף לא הסכימו על הפרטים אזי יקבל

אדם פשוט הגיע לאתר בניה בו היה איש מכירות נועזדוגמא:חזרה את דמי הרצינות. עם טופס מנוסח היטב. איש המכירות רצה להחתימו ואמר לו שזה רק כדי שישמרו לו

את הדירה וזה לא מחייב, האדם אמר שהוא רוצה עו"ד ובכ"ז חתם. אח"כ הבן של האדם הפשוט מביט בזכ"ד וחושכות עיניו כי הוא רואה כי בטופס זה יש הרבה פרטים

עקרוניים שסוכמו וניתן יהיה לטעון למסויימות. אח"כ בהמשך לזכ"ד עו"ד החברה עו"ד של האדם הפשוט לא יכולשולח חוזה מפורט בו יש סעיפים רבים נוספים.

לטעון כי הזכ"ד אינו תקף כי האדם כבר חתם עליו בצלילות דעת ועם הבנת לכן הוא צריך לשלוח השגות על שאר הסעיפים)גם אם אלוהפרטים שהיו כתובים

סעיפים לא עקרוניים כמו אם תהיה אנטיפדה אז זמן הבנייה יתאחר בשנה(, לא אלו

10

שהסכימו עליהם בזכ"ד כדי שהשגות אלו יגרמו לבסוף לביטול העסקה. פה יתחיל תהליך "פינג-פונג" בו עו"ד החברה מקבל רק השגה וחצי ולא את שאר ההשגות .עו"ד

האדם הפשוט דורש גם את שאר הפרטים, זו זכותו להתעקש עליהם וזכותו לא לחתום אלו לא הפרטים עליהם סיכמו בזכ"ד אלא דברים אחרים. הואעל החוזה כי

מודיע לחברה כי אם הם יסכימו לכל ההשגות תוך שבוע אז יחתמו ואם לא- אזהם מוותרים על העסקה.

זה כמו בסומו בו משתמשים במשקל היריב כנגדו, בגלל שהחוזים של החברה מאדדרקוניים יש להשתמש בדיוק במאפיין זה כנגדם.

עקרון תום הלב , לפיו יש לנהל מו"מ לכריתת חוזה12מופיע פעמיים בחוק החוזים- בפרק א', סעיף

בתום לב.

לחוק החוזים המדבר בביצוע חוזה בתום לב משמע כבר יש39פעם שנייה בסעיף חוזה ולא ממלאים אותו בתום לב.

שאלות:2מכך נגזרות

מה הגדרת תום הלב .1מה התוצאה המשפטית אם לא פועלים בתום לב?.2

אם פעלנו שלא בתום לב נגזור פיצויים שליילים. נבדיל בין פיצויים שליליים לחיובייים:

– אם נכרתה עסקה ולאחרפיצויים חיוביים רווחמכן הופרה: נפצה בהוצאות נלוות +

שהיה לי מעסקה אחרתעתידי

- לא נכרתה עסקה וצד אחדשליליים פעל שלא בתום לב: הוצאות נלוות והפסד

רק הוצאות שנגרמועסקה אלטרנטיבית= במהלך המו"מ

כמה היה לי בארנק אם לא היית מפר את העסקה )כמה הוצאתי יותר בגלל הפרת

העסקה (

כמה הייתי מוציאה מהארנק אם לא הייתיחותמת על החוזה מלכתחילה

ואחת800,000 דירות. אחת עולה 2היו . מן הסתם בחרתי את100,0000עולה

. 800000הדירה של ה בשל המחשבה כי אקנה את הדירה הלכתי

לעו"ד + אדריכל ע"מ לעשות תכנונים בדירה ₪ .100,000ושילמתי להם סה"כ

לבסוף הקבלן לא רוצה למכור לי את הדירה ולכן אני רוצה לקנות את800,000של ה

אולם זו כבר נמכרה1,000,000הדירה של הולא נותרה לי ברירה אלא לקנות דירה ב

1,100,000.סה"כ הוצאותיי:

לקבלן החדש1,100,000

אולם לא חתמנו חוזה800,000יש דירה ב עליה ולכן מראש הייתי הולכת לקבלן

1,000,000שמוכר ב לעו"ד ואדריכל.100,000חוץ מזה הייתי

בעוד1,100,000סה"כ הייתי מוציאה .1,300,000כאמור הוצאתי

200,000סה"כ נפצה בגין : 2פיצוי שלילי מורכב מ

ששילמתי בגללך בשלהוצאות ישירות.1 לעו"ד100,000העסקה שנכרתה:

ואדריכל

11

לעו"ד ואדריכל קודמים100,000 לעו"ד ואדריכל חדשים.100,000

כאשר אם העסקה1,300,000סה"כ המקורית היתה מקויימת הייתי מוציאה

900,000. נפצה. 400,000ב

הפיצוי מורכב: בשל הפרשיאבדן רווח הינו 300,000

והשניה ב800,000הדירה הראשונה ב1,1,00000

הוצאות נלוות 100,000+

- אלמלאאבדן עסקה אלטרנטיבית.2 כרתתי את העסקה איתך הייתי כורת עם

הפרש בין הדירה100,000מישהו אחר. לדירה שעלתה1,000,000שיכלה לעלות 1,1,000,000.

סיפור מהגמרא: ₪, הוא הציע לפועל לעבוד אצלו ולוותר100איש רצה פועל. מחיר רגיל לפועלים הינה

₪. אותו פועל הגיע לאדם אולם כבר לא היתה לו120על העבודה הקיימת תמורה ₪ בגין העובדה כי הפסדתי שכר100 ₪ בגין החוזה שנכרת או 120עבודה. איך נפצה: ב

זה מעבודה אחרת?

במצבי חוסר תום לב לא נקבל סעד על כל הרווחים שהפסדנו אלא ? אין לכך נוסחא ברורה יש רקמהו תום לבאם כך פיצויים שלילים בלבד.

שהכירו בהן בפסיקה:קטגוריות של חוסר תום לב

- כשמנהלים מו"מ זו רק בדיקה ולא חייבים להתקשר ניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות.1 כוונת התקשרות ויש לתת סיכויצריכה להיות בחוזה אולם כשמנהלים מו"מ אזי

לעסקה. )לדוגמא: מנהלים מו"מ סתם כדי לדעת את ערך הרכב שלי בשוק, אואמיתי שחברה משתמשת בלקוח א' כפתיון להעלות את המחיר ללקוח ב' אזי החברה תפצה את לקוח א' בפיצוי שלילי: אבדן יום העבודה והוצאות על המו:מ שלו או עסקה אחרת

בגין הרווח שיכול היה לעשות מעסקה חלופית(לאאותה הפסיד אבל - הרי לאדם מותר לפרוש ממו"מ אולם תלוי באיזה שלב. אם פרישה מאוחרת ממו"מ.2

ופוצצת את העסקה רק שסוכמו פרטים מרכזיים ולאחר בשלב מאד מתקדםאתה קטנים אזי פיצוץ העסקה בשלב זה הינה חוסר תום לב. ככל שהמו"מבשל פרטים

יותר רציני ועמוק כך צריך סיבה מוצדקת יותר בכדי לפרוש. נבדוק אם יש הסכם כי יש גמירות דעת ומסויימות ולכן מגיע לי פיצויבמבחן: ראשית-

חיובי. תמיד נעדיף לטעון כי נכרת חוזה ונוכיח זאת. אם נכרת חוזה נתבע הפרת חוזה נכתוב כי אם טענהשנית -ופיצוי חיובי

זו נדחתה ובימ"ש מחליט כי לא נחתם הסכם בשל העובדה כי אין מסויימות מלאה בשל הפרטים החסרים אזי כטענה חליפית ומגבה אותנו אזי נטען כי הצד השני פרש

מהמו"מ בשלב מאוחר ולא בתום לב ועל כן מגיע לי פיצוי שלילי על ההוצאות הנלוות. מצג כי רק הוא- מותר לעשות זאת אבל אם יצרתי אצל האחר ניהול מו"מ מקביל.3

ואני דנה רק איתו אזי זה ניהול המו"מ בחוסר תום לב)בראיון למשרה בכירהבתמונה נתנו הרגשה כי רק אני ולכן בנתיים לא בדקתי משרות אחרות(

עד כה שלושת אלו עסקו במצב בו לא נכרת חוזה ולכן נוכל לפצות רק בפיצוי שלילי:הוצאות מו"מ ואבדן עסקה אלטרנטיבית אך לא רווח שיכולתי להרוויח

שיכולנו להרוויח.120 שהפסדנו ולא ב 100 בדוגמת הגמרא נפצה רק במעסקה זו.

12

ומספרים לו לפני כן כיאדם שוכר מכבסה בקניון- דוגמא: הפרת חובת גילוי במו"מ.4 בקניון העתידי תהיה תחבורה ציבורית, קולנוע, סופר וכו' משמע הרבה אנשים שיבואו

למכבסה. נחתם חוזה ומסתבר כי אין תחבורה ציבורית, קולנוע והסופר הופך למכולת. אם הסיפורים האלו לא היו כתובים בחוזה והיו רק בגדר סיפורים, אם בעצם

לא סיפרו לו שהמקום שומם ונידח זו הטייה ואז הוא אומר- לא רוצה את המכבסה ורוצה לבטל את החוזה. אפשרות שניה היא לומר- אני רוצה את החוזה ואת המכבסה

כי כבר שיפצתי ופירסמתי. אולם עדיין הפרת את חובת תום הלב כי אם הקניון היה כמו שטענת אזי הייתי מרוויחה יותר לכן אני רוצה פיצוי . בדוגמא זו אכן היה שקר

אקטיבי והאדם יכול לבחור אם להתיר את החוזה או להמשיך בו.

וזו הפרת חובתלא מגלים את כל האמתאולם יש מצבים פחות ברורים בהם לא משקרים אך גילוי ופעולה שלא בתום לב.

התוכנה אני כמוכרת אמרתי לקונה לבדוק את .הבעייתיות היא במקרים שאנשים יכולים לבדוק שאני יודעת שיש בה באגים, הקונה לא עשה בדיקה מהימנה ואני יודעת כי הוא לא עלה על

עד כמה נרחיב את חובת הגילוי? הבאגים. במקרה זה יש מלחמה בתחום:

הצדדים כחברים- צד אחד צריך לבוא למען האחר. חובת הגילוי הינה גם כנגד האינטרסים

שלך. יש לספר הכל גם אם זה יגרום לעסקהפחות רווחית

הצדדים כיריבים – מותר לנצל חולשתוטעות האחר.

יש אדם בעל קרקע בראשל"צ ובכל הקרקעות בשכונה זו ניתן - פס"ד ספקטור נ' צרפתי ע"פ התב"ע. קבלנים באים12 קומות. על הקרקע שלו מותר לבנות רק 16לבנות בניינים בני

אליו, מציעים מחיר מסויים, מגלים את הכתוב בתב"ע ואז חוזרים בהם מהעסקה או מציעים מחיר נמוך יותר. ואז מגיע אליו קבלן רשלן שמציע הצעה ולא יורד ממנה והם חותמים על

קומות. כאשר הקבלן רוצה16חוזה כאשר לאיש ברור כי הקבלן חושב שהוא הולך לבנות קומות ולכן הוא רוצה לבטל את12לבנות הוא הולך לתב"ע ואז מגלה שיכול לבנות רק

החוזה. האם מדובר בהפרה של חובת הגילוי? הקבלן אומר : אתה הרי ידעת שאני מניח קומות וניצלת את זה שלא בדקתי לעומק. 16שאבנה

אכן היה פה חוסר תום לב של האיש, נכון שהקבלן יכול היה לבדוק לבד אולם האיש ידע שהוא לא בדק והוא ידע שזה סעיף בעייתי כי

הקבלנים האחרים נסוגו מהעסקה

אנשים רוצים להרוויח ואם הקבלן עשה עסקה ולא נזהר ולא בדק את העובדות אז

אין לצפות מהאיש להעיר את תשומת הקומות ולגרום לכך12ליבו לעניין

שהקבלן יוריד את הצעתו והוא יקבלפחות כסף ו"ידפק".

בסוף נקבע כי הוא נהג בחוסר תום לב וישלפצות את הקבלן.

שותפים בחברה שהנכס המרכזי שלה הוא2 – יש שפילמן נגד שפניקלעומת זאת בפס"ד

מוסך והמוסך הזה מופקע כי סוללים את נתיבי איילון. אחד מהצדדים מגלה כי הולך להיות שינוי בתוואי של נתיבי איילון וכנראה שיחזירו להם את המוסך אז הוא פונה לשותפו , אומר לו

ולא מגלה לו כי כנראהשהוא יודע שהוא רוצה לפרוש לפנסיה אז שימכור לו את החלק שלו . ויחזירו להם את המוסך

13

בימ"ש טען כי מדובר באנשי עסקים הרוצים להרוויח ואין חובה על השותף

לספר על שינוי התוואי וכי השותף האחרהיה צריך לבדוק.

מדובר בקרקעות חקלאיות של יורשים שכלל לא גרים בארץ.בפס"ד קינסיגר נגד איליה בתקופה זה אין בניה ולכן הקרקע לא עולה הרבה. אז בא מישהו שיודע באילו איזורים יהיו

הפשרות בנייה ומוצא את אותם היורשים. הוא מספר להם על הקרקע שלהם, נותן להם לא מספרהערכת שמאי לפי מצב בו אין הפשרות בנייה ואף משלם להם קצת יותר אך הוא

הפשרת בנייה וערך הקרקע עולה. להם שבאיזור זה צפויה היורשים תבעו ובימ"ש פסק לטובתם כי הוא איש

מקצוע והם לא היו אמורים לדעת על ענייןההפשרות.

המגמה היום היא המגמה המרחיבה.

ובניית חוזה היא על ידי עקרון תוםעקרון זה מדבר על מצב בו לא היה חוזה .5הלב:

חברה נתנה הצעה בלתי- שיכון עובדים נ' זפניק - סעד ממי שמנע עשיית קיבול . 1 חוזרת למכירת נכס. "אלו התנאים שלנו למכירת הנכס, מי שרוצה יכול לתת קיבול

יום". חברות בד"כ לא נותנות הצעה כזו כי לפעמים אחרי פרסומה מגלים כי20תוך הניסוח כללי מדיי, כי יש יותר מדיי קונים, כי יש פגם בהצעה ואכן כך קרה: החברה

גילתה כי העסקה לא משתלמת לה ויש יותר מדיי מקבלים אולם הם עדיין בטווח הזמן בה העסקה בתוקף ואין להם איך לבטלה. לכן הרעיון של החברה היה אחר: במודעה

הם נעלו אתהראשונית היה כתוב כי מי שרוצה יגיע למשרדי החברה או ישלח פקס אז מבחינה טכנית אכן לא היה קיבול ) מבחינת עדנותהמשרדים וניתקו את הפקס....

המציע החברה קבעה כי קיבול יהיה בפקס או הגעה( אולם נעילת הדלת וניתוק הפקס הינה התנהגות שלא בתום לב ולכן נתייחס כאילו נכרת חוזה והיה קיבול מצד

האנשים.

סיכום: אם מנעתי ממך טכנית לעשות קיבול בתקופה הצעת בלתי חוזרת אזי עקרון תום הלב יגרום לכך שבימ"ש יתייחס לכך כאילו נעשה קיבול ונכרת חוזה ואז נקבל פיצוי חיובי )בדוגמא

זו אם הדירה היתה אמורה לעלות מליון ועכשיו מחירי השוק הם מליון וחצי אז בפיצוי חיובי נוכל לתבוע חצי מליון בגין הרווח שיכולנו לעשות בעסקה. זאת בניגוד לפיצוי שלילי על הוצאות

יום עבודה(

גבסו היא חברה קבלנית . פס"ד זומנשטיין נגד גבסו- תום לב נגד דרישת הכתב . 2 וגב' זונ' רוצה לרכוש מהם דירה. היא חותמת על זכ"ד עם החברה בו מופיעים רוב

הדברים האמורים להופיע בזכ"ד, מה שלא מופיע הוא מועד המסירה ותנאי התשלום. הקבלן רצה תנאים מסויימים וגב' זונ' לא ידעה אם תוכל לעמוד בהם והם קבעו כי

יסכמו בהמשך ולכן לא ניתן להשתמש בהוראות ההשלמה )חריג הפטפטן(. הם ממשיכים את המו"מ וגב' זונ' טוענת כי בפגישה לאחר מכן הם כבר סיכמו את תנאי התשלום בע"פ )במקרקעין חייב להיות על הכתב( וגבסו הקבלן מוציא חוזה בו כתוב

סכום נמוך ממה ששוחחו. גב' זונ' שמחה ושואלת מדוע ההנחה הזו... הקבלן אכן רצה אלף כדי להתחמק ממע"מ. גב' זונ' לא250מליון כפי שסוכם אך רצה במזומן

הסכימה לכך כי זה לא חוקי וסירבה והקבלן אמר לה : אוקיי,אז אין הסכם. גב' זונ' דורשת את אכיפת העסקה על סמך הזכ"ד בה לא מסוכם תנאי תשלום ומועד מסירה.

בימ"ש בודק : האם יש חוזה? יש גמירות דעת ויש מסויימות חלקית. חסרים פרטי מועד מסירה ומחיר ולא ניתן להשלימם ע"י הוראות ההשלמה. הסיכום לגבי מחיר ומועד היה רק בע"פ והקבלן מסתמך על זה וטוען כי כיוון שמדובר במקרקעין הכל צריך להיות מסוכם בכתב והסיכום בע"פ אינו תקף. עו"ד של גב' זונ' יודע כי לפי

14

הכללים הרגילים אין חוזה כי הוא לא בכתב ולא ניתן להכיל את הוראות ההשלמה, אולם הסיבה לכך שאין חוזה ושהסיכום לא כתוב היא בשל הדרישה הלא חוקית של

הקבלן. דרך העובדה שהחוזה לא כתוב הקבלן דורש דרישה לא תמת לב ורוצה לבטל גישות: ברק כשופט לא2את החוזה ולכן יש להתייחס כאילו החוזה נכתב. בבימ"ש יש

פורמליסט טוען כי הקבלן לא יכול להתחמק מהחוזה בשל דרישה פורמלית כגון כתב ולכן ברק טוען כי תום הלב מנצח את הכתב ואם הפריט האחרון לא הוסכם בשל

דרישה שאינה תמת לב אזי תום הלב יגרום להשלמת החוזה. מול ברק עומד השופט בייסקי שאומר שיש חוק הקובע כי עסקת מקרקעין צריכה להיות כתובה, אמנם יש

דברים שניתן להשלים בהוראות ההשלמה אבל תום הלב הוא עיקרון רחב מדיי ועלול להשתלט על כל מקרה בו אין סיכום בכתב. הוא מסכים שיש חוסר תום לב אך הוא

אינו יכול לבנות חוזה. השופטת השלישית היתה בן פורת והיא טענה כי בכלל אין פה נושא של חוסר תום לב. אתם מבלבלים בין תום לב לאי חוקיות. הקבלן עשה דבר

אסור מבחינת העלמת מס ולכן יש לדון לפי חוזה לא חוקי אך אין פה בעיה של חוסר תום לב )טענתה קצת מופרכת כי הקבלן עושה דבר לא חוקי ומאלץ את גב' זונ' להיות

מעורבת בו( .כיוון שזה חוזה לא חוקי אז הוא חוזה בטל והיא בעצם יחד עם השופט שופטים וחובת הכתב גברה והקבלן ניצל)למרות2בייסקי לטובת הקבלן וזה רוב של

שלגופו של עניין הניצחון היה כי בן פורת כלל לא האמינה שמדובר בתום לב( דברים בכתב והשישי לא סוכם5סיכמו - הכל זהה לזוננשטיין אולם בראון נ' מנדיס

ואמרו שיסכמו אותו בהמשך ולכן לא ניתן להחיל עליו את הוראות ההשלמה.)בעסקת מקרקעין, אם חסר סעיף ושתקו לגביו= הוראות ההשלמה ואז נתייחס כאילו יש חוזה( לאחר מכן הוא סוכם בהמשך אך רק בע"פ .אם היו שותקים לגביו=הוראות השלמה.

מאחר ולא שתקו= גירשנו הוראות השלמה ולכן חייבים הכל כתוב בעסקה .לאור זאתבימ"ש קבע כי לאור העובדה שלא סוכם בכתב = אין חוזה.

ארכיטקטים בעסקת קומבינציה= בא2יש בעל קרקע שמתקשר עם קלמר נ' גיא לקבלן/ארכטיקט, נותן לו את הקרקע הרשומה על שמך, הוא בונה בניין, אתה מעביר

את הקרקע על שמו ומקבל בחזרה חלק מהדירות. לו. הארכי' אחראים על2 להם ו2 וילות: 4הוא סיכם עם הארכיטקטים שהם בונים

בניית הפרוייקט, הבאת אנשי מקצוע וכו'. כל הסיכום הזה היה בע"פ בלבד עם מספר על העסקאות: מכירת פתקים וזאת מסיבה לא חוקית והיא ע"מ שלא לשלם מיסים

הקרקע לקבלן/ארכיטקט ואז מכירת הדירות לפרטי. הוילות של עצמם הם חתמו כבעלי2מבחינת חתימות בנושאים שונים בטאבו וכו' על

הוילות שלו הם חתמו כארכיטקטים. אח"כ יש בינהם סכסוך והוא לא מוכן2נכס ועל הוילות על שמם . הם תובעים אותו להעביר את הוילות על שמם והוא2לכתוב את

אומר : זו עסקת מקרקעין ועל כן חייבת להיות בכתב. )בימ"ש קיבל את העובדה כי היה פה הסכם וגמירות דעת כי אכן כבר בנו את הוילות והן קיימות, חתמו על חלק

כבעלים וחלק כארכיטקטים וכו'. אבל לא ניתן לעשות פה שימוש בהוראות ההשלמה כי כלום לא כתוב פה=גבינה שוויצרית( אך בעצם האדם עושה שימוש ציני וחסר תום לב בדרישת הכתב ולמרות שהם כבר בנו לו הכל הוא לא מוכן לתת להם את הדירות

חוסר תום לבשלהם. ברק דן בנושא זה ונזכר בנושא זונ' נ' גבסו ובדעת רוב קבעו כי )בשל החששות והמתנגדים ברק מבטיח כי איןמנצח את דרישת הכתב ומקימים חוזה

זה אומר שדרישת הכתב נמחקת ורק במקרים קיצוניים עקרון חוסר תום הלב ינצח( . בפס"ד זה אין דעת מיעוט אך יש דעת יחיד בה זמיר מסביר את דרכו הייחודית: אין

. במקרקעין החובה לכתיבת הנושאים היאפה תחליף לכתבפה תום לב נגד כתב, יש ע"מ להוכיח גמירות דעת אקסטרא. כשאדם כותב זה מוכיח כי הוא חשב על הדברים והחליט לחתום עליהם וזה מעיד על רצון והסכמה להתחייב משפטית. במקרה זה אין

ספק שלאדם לא היתה גמירות דעת כיוון שהוא נתן להם להכנס לשטח, לבנות עליו

15

, כשם שהכתב מוכיח גמירות דעת גםביצוע בשטח הוא בעצם תחליף לכתבוכו'. הביצוע מוכיח זאת ולכן אין צורך להשתמש בכלל בתום הלב.

שאלת דוגמא אם היום בימ"ש היה צריך לבדוק סיטואציה כזו: אמרו נסכם בהמשך, בסופו של דבר השישי סוכם רק6 דברים סוכמו בכתב, על 5

בע"פ.אחד הצדדים מתנער מהחוזה בטענה כי זה לא כתוב, זאת למרות שברור שהואסיכם את הנושא אך לא בכתב. עו"ד יצירתי יטען כי זה חוסר תום לב.

אם בימ"ש ידון בנושא זה שוב אזי דוגמא לתשובה: יש גמירות דעת ומסויימות כי הכל סוכם. .1יש מבחינה פורמלית בעיית כתב כי זו עסקת מקרקעין,.2 כמו כן לא ניתן לעשות שימוש בהוראות השלמה כי אמרו שיסכמו אחר כך..3 בימ"ש פסק כי אין עסקה כי השישי אינו כתוב בבראון נ' מנדיס נזכיר כי .4 יתכן ובימ"ש יקבע כי מדובר בחוסר תום לב נגדבקלמר נ' גיאאך לאור הפסיקה .5

כתב ,נכון שאין כתב אך זה בשל חוסר תום הלב של אחד הצדדים ובעצם חוסרתום הלב גובר על הכתב ויקבעו שיש חוזה.

דוגמא נוספת: לפני נישואין איש רוצה לעשות הסכם ממון לפיו מה שהוא מרוויח- שלו ומה שהיה לו לפני הנישואין-שלו. בגירושין תהיה הפרדת ממון. הסכם ממון צריך להיות בכתב

והסכם גירושין צריך להיות מאושר על ידי רשם.בהסכם הממון הוא מוסיף כי בנה לפני הנישואין, כל עוד הם חיים יחד, בנה יגור בביתם והוא יפרנס אותו. את הסכם הממון הם עשו

שנה הבעל רוצה15על ידי רב עורך הנישואין אשר כלל אין לו סמכות לעשות זאת. אחרי להתגרש והאשה תובעת חצי. העו"ד של הבעל אומר שאין מה לדאוג כי יש הסכם ממון בו יש

הפרדת רכוש. האשה אומרת כי הסכם ממון זה נערך על ידי רב שאינו מוסמך ולכן הסכם הממון אינו תקף ויש לחלק את הכסף. הבעל פונה אלינו לייעוץ ושואל אם ניתן לערער על

החלטה זו.

בדיוק כמו בקלמר נ' גיא- יש אפשרות להתגבר על בעיות פורמליות, בקלמר נ' גיא זה דרישתהכתב ופה זה עניין סמכותו של הרב:

.אם האשה ידעה מראש כי הרב לא מוסמך=חוסר תום לבאם גם היא לא ידעה שהרב אינו מוסמך משמע שניהם חיו בהרגשה ומחשבה כאילו

יש הסכם ממון ורק פריט טכני של סמכות הרב מונע את קיום חוזה זה..נסתמך גם על זמיר שאומר שביצוע הסכם הוא תחליף לכתב או אישור פורמלי

ההסכם אכן בוצע כי הם חיו יחד, הוא פירנס את הבן וכו'.= הסכם הממון הזה בתוקף.

במכרז גוף מסויים פונה לכמה חברות, מבקש תום לב ועקרון השוויון במכרזים- . 3 מהן הצעות וקובע כללים. לעיתים הכלל הוא שאתם תתנו לי הצעות אולם אני לא

מחוייב לכלום, לעיתים הכלל יהיה שאקח את ההצעה הגבוהה ביותר. יש מכרזים ציבוריים על ידי המדינה או גוף מעין ציבורי כגון חברת חשמל ולהם כללים

מסויימים וכן יש מכרזים פרטיים: אני כחברה רוצה לקבל שירות מסויים ואני עושה מכרז פרטי לעודד אנשים להתחרות בינם לבין עצמם ואני אקבל את המחיר הטוב

חברה פרטית עושה מכרז, מבקשת הצעות עד תאריך : רביב נ' בית יוליסביותר. 2 חברות נגשו למכרז: 3מסויים ומבקשת ערבות כתנאי להגשת המכרז ועיון בו.

והיא זו שזכתה במכרזלא שמה ערבות 1מתוכן נהגו לפי הכללים ושמו את הערבות. כי הגישה כנראה הצעה טובה ביותר,לכן "החליקו" את העובדה שהיא לא שמה

וטוענת כיערבות. אחת החברות שהפסידו תובעת את החברה שערכה את המכרז

16

ון כלפי כולם ולא עמדו בדרישה שהם הציבוהם לא נהגו בתום לב כי לא נהגו בשווי לערבות. בימ"ש דן בערעור אזרחי ודיון נוסף וטוען כי גם בחוק המכרזים יש חובת

במכרזשוויון ויש לנהוג בשוויון כלפי כולם אולם זו היתה דעת מיעוט ובימ"ש קבע כי וויון ומותר לחברה המציבה את המכרז לבחור.פרטי זה לא חוסר תום לב לנהוג באי ש

אם החברה דרשה להביא ערבות היא דרישה למען החברה בלבד כדי שתוכל להתעלם ממי שלא הביא ערבות או כדי לחשוב שחברה מסויימת רצינית. אם חברה

לא הביאה ערבות ואני סומך עליה אזי זכותי לבחור בה גם ללא ערבות. : יש מכרז פרטי בו אומרים כי כלבקל בניין –מקרה ראשוןנושא זה נידון פעם נוספת

ההצעות צריכות להגיע עד תאריך מסויים ומתחייבים לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר. קל בניין הציעה הצעה גבוהה ביותר אולם חברה מסויימת מגיעה לאחר

שבועיים שנסגר התאריך עם הצעה גבוהה יותר מהקודמת והיא הזוכה. חברת קל בניין טוענת כי נהגו לא בתום לב כי התחייבו לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר עד

כי גםבימ"ש מבטל את הלכת רביב נ' יוליס וטועןתאריך מסויים. במקרה זה במכרז פרטי יש חובת שוויון וקבלת חברה לאחר התאריך הינה בחוסר תום לב.

קל בניין רוצה פיצוי חיובי- את הרווח שהיתה יכולה לקבל מההסכם הזה. כי- בימ"ש חורג מכל מה שנלמד עד כה וטוען קל בניין מקרה שניואז מתחיל מקרה

ונותן תום לב לא נותן רק פיצוי שלילי אלא גם פיצוי חיוביבמקרה קיצוני מעין זה לה את כל הרווחים שהיתה מרוויחה בעסקה זו. בעצם חל פה טשטוש בין שלב

המו"מ לחוזה ובימ"ש יצר חוזה כאשר החוזה כלל לא נוצר.

דרמטיים:קל בניןשני המקרים של .כללי המכרז מחייבים אותי כלפי כל המשתתפים1.הפיצוי על חוסר תום לב הוא לא רק שלילי אלא גם חיובי2

עקרונות משותפים לכל העילות:

צריך להיות חוזה.1הביטול לא אוטומטי.2הביטול אוטונומי.3דרך הביטול –צורנית בכל דרך ומהותית שחייב להיות חד משמעי.4זמן הביטול- מרגע שידעת מלבד כפיה בה מרגע שמפסיקים לפחד.5סעדי ביטול. .6

פרק ב- פגמים בכריתת חוזה: ההנחה העומדת ביסוד דיני החוזים היא שצד מתקשר בחוזה מתוך הבנה ורצון חופשי )גמירות

דעת(,פגמים אלו פוגעים בהנחה זו ויתכן שאם היה מודע אליהם בזמן המו"מ לכריתת החוזה

היה חותם על החוזה. ולא יתכן במקרים האלו הסכמת אחד הצדדים פגומה)גמירותאזי

( ועל כן מאפשר החוק לטועה, למוטעה, לנכפה ולנעשק לבטל את החוזה.הדעת

עילות מרכזיות שמאפשרות ביטול חוזה:טעות, הטעיה, כפיה ועושק. למרות שיש4בפרק זה עילות נפרדות וכל אחת עומדת בפני עצמה. )לרוב העילות יהיה משולבות( יש להן גם מן4

המשותף:

17

יתכן כי אובייקטיבית היתה גמירות דעת אולםחייב להיות חוזה ע"מ שנבטלו..1 בפרק ב' צד אחד יטען סובייקטיבית כי היו פגמים בכריתה, נכון שנוצר חוזה אולם

פרק ב' הינו חידוד של פרק א'-. היתה טעות/הטיה/כפיה/עושק נטען כי אין חוזה בשל אי גמירות דעת או מסויימות. נבדוקבשלב ראשוןבמבחן:

אזי נבקש לבטלו לפי פרק ב. בשלב שניאותם ואם נחליט כי יש חוזה

הנפגע יכול לממש ביטול אך לא חייבהביטול הוא אף פעם לא אוטומטי- הצד .2 : הציגו לי מצג לא נכון על הקניון ולכן פתחתי מכבסה.בדוגמאת המכבסה( 20)סעיף

בעצם יש פה הטייה, אני יכול לבקש ביטול החוזה אולם כיוון שכבר השקעתי ופתחתי לא משתלם לי לבטלאת המכבסה אזי לא אממש את אופציית ביטול החוזה כי

בדיוק בשל דוגמאבמבחן יש לכתוב את מטרות הצדדים ואולי אבקש פיצוי. החוזה אפשוריות פעולה: אופציה אחת-הצד הנפגע רוצה לבטל החוזה,2כזו.לצד הנפגע יש

אופציה שניה- אינו רוצה לבטל חוזה, רוצה רק פיצוי. אם רוצים לממש את אופצייתוהחוזה לא מבוטל אוטומטית. הביטול אזי יש לעשות פעולה אקטיבית

הביטול אינו דרך בית משפט )למעט חריג( אלאהביטול נעשה באופן עצמאי-.3 דוגמא. זו עוצמה גדולה אולם גם אחריות גדולה. בתקשורת ישירה בין הצדדים

: חתמתי חוזה על המכבסה ואז הבנתי שהוטעיתי. אני לא רוצה את המכבסהלעוצמה ובהתאם לא רוצה לשלם את דמי השכירות. לכן אני שולחת הודעת ביטול לבעלי

הקניון. מצב אידאלי היה שבימ"ש היה בודק מראש האם היתה פה הטעיה אולם זה לא קורה

יתכן כי בעלי הקניון לא ולכן זו דוגמא לאחריות:והצדדים אחראים לעצמם כך מסכימים ומבקשים את דמי השכירות. הנושא מגיע לבימ"ש ובבימ"ש בכלל אומר

שלא היתה פה הטעיה ואני הופכת להיות מפירת החוזה כי לא שילמתי את דמי השכירות. כאשר טוענים לביטול חוזה עלינו להיות מאד מאד בטוחים בעצמנו כי יש

עילה כזו.

סוגי שאלות בנושא זה:2במבחן יש לעיתים הסיפור הוא דיווח מהשטח: יום אחרי האירוע של טעות/הטעיה וכו'- מה

תמליצו? דוגמאת פרץ נ' בוחבוט, הבן מגיע הביתה, רואה את אביו שיכור ואת החוזה נמליץ לו על ביטול בגיןופונה אלינו לייעוץ ואז נאמר- הבן לא רוצה בעסקה אזי

.עושק

שנים אחרי- הבן שלח את השיק שלהם וכתב עליו "גנבים". לא5סוג שאלות שני הוא .אבל נפרש את שליחת השיק כפעולת ביטולנוכל להציע לו לבטל כי זה מאוחר

בעצם בהתנהגות הקודמת מחפשים עילה לביטול:עושק וביטול בפועל. המוכרים פרסמו מודעה למכירת דירה בה ציינו שהדירה , וופנה נ. אוגש בפרשת

נמצאת באזור שקט אף על פי שבפועל הנכס ניצב בסמיכות לאזור תעשייה סואן ורועש. על בסיס המודעה, הגיעו הקונים ביום שלמחרת—יום שבת—לשאת ולתת עם

המוכרים. במהלך המשא ומתן הדגישו הקונים עד כמה חשוב להם שהדירה נמצאת במקום שקט. אף על פי כן, המוכרים לא טרחו ליידעם על בעיית הרעש. המוכרים

ביקשו לבטל בגין הטעייה אולם המוכר טען כי זו בעייה שלהם שהם באו בשבת לבדוק. בימ"ש פסק כי אכן הייתה הטעייה אולם ייתכן כי בימ"ש לא היה טוען כי יש

בעצם במבחן עלינו לבדוק שניהטעייה. דברים: האחד- האם אנחנו בטוחים שיש

עילה? ושתיים- האם אנחנו יכולים לחיותעם המצב בו לא נבטל חוזה? משמע נמשיך לחיות ברעש או נמשיך לעבוד במכבסה.

18

של הביטול הינה או בכתב, או הצורה נחלקת לשתיים- צורה ומהות.דרך הביטול.4 מבחנית- אם מדובר ביום אחרי האירוע אז נמליץ לשלוח מכתב. בע"פ או בהתנהגות

ברור ומסודר. אם מדובר במספר שנים אחרי אזי נפרש התנהגות מסויימת כביטול: על הביטול להיות חד משמעיבמהותמשלוח שיק בחזרה, אמירת "רמאי,שקרן" וכו'.

דוגמא: אשה עושה הסכם עם קבלן לבנית יחידת מגורים. היחידה גדולה מדיי למגורים לאשה והיא מתכננת לחלק את היחידה ולהשכיר את חלקה. מראש היא

שואלת את הקבלן האם מבחינת היתרים ומצב בפועל ניתן יהיה לחלק את היחידה לשתי יחידות בהוצאה סבירה יחסית. הוא לא מתחייב לזה בחוזה אבל יש לנו הוכחות כי הוא אמר מראש כי ניתן לחלק את הנכס לשתי יחידות. בפועל כאשר היא רואה את

הנכס מול העיניים, למרות שלא הסתיימה הבנייה, היא מבינה כי לא ניתן לחלקו לבטל את החוזה בשל הטעייה אולם בעצם היא לא רוצה ביטול חוזה היאורוצה

לכן היא רושמת לו מכתברוצה שהוא יתקן את המצב למען חלוקת היחידות. כי הוא נדרש להיפגשאבל בתוכן שלו בעצם כתובשהכותרת שלו היא ביטול חוזה

בתור קבלן הוא. עם מעצב הפנים שלה ולשנות את המצב למען חלוקת שתי היחידות יכול לקחת סיכון שהיא תבטל את החוזה אולם הוא יכול גם לסיים את בניית היחידה

את המצב. זה אכן מה שהוא עשה בפועל אולם היא שלחה עוד מכתב בו ואז לתקן דרשה ביטול חוזה בשל הטעייה. בימ"ש טען כי הוא אכן תיקן את המצב, אולי לא

אופטימלית כפי שהיא רצתה אך מתוקן . כמו כן נטען כי הביטול הראשון שלה כלל לא היה ביטול לפי הנוסח. בימ"ש הפך אותה למפירת חוזה וחייב אותה בגין פיצויים

. מה שהיא היתה צריכה לומר לו: יש לי זכות לבטל, לפנים משורת הדין אנילקבלןנותנת לך אפשרות לתקן את המצב ואם לא תעשה כך- אנצל את הביטול.

:שמגר פירש את שליחת השיק הקרוע כהודעת ביטולפרץ נ' בוחבוט

הקבלן- זמן סביר צריך להיות קצר כיבדוגמאת. זמן הביטול הוא הזמן הסביר.5

החוזה עדיין בביצוע, כיוון שהוא לא סיים לבנות אזי לא ניתן לדרוש ממנו לסיים את

העבודה ותוך כדי הוא תחת האיום של ביטול החוזה.מבחינת האשה היא רוצה לדעת

יחידות, זה דורש זמן להביא אנשי מקצוע שיעריכו2כמה יעלה לה לחלק את זה תוך

זאת. בפועל אכן הארכיטקט שלה נפגש עם הקבלן והם החלו לתכנן , בזמן זה ירדו

מחירי הדירות ולכן היא החליטה שהיא רוצה לבטל. בפס"ד קבעו כי הטועה לא יכול

לרכב על תנודות השוק, משמע היא לא יכולה לבטל את החוזה בשל משהו שאינו

מירוץ הזמן הסביר מתחיל מהרגע בו נודע לי על הטעות/הטעיה וכו'.קשור לטעות.

יש חריג- אם חטפו ילד של מישהו, כל עוד הילד אצלו אז האדם חותםבכפייה רק

על החוזה כי הוא חושש לגורל בנו. זמן סביר לביטול יהיה רק אחרי שהמשטרה

בכפיה, מרוץ הזמן מתחיל מהרגע בו נסתיימה או פסקה החזירה את הילד. הכפייה. ההנחה היא שכל עוד מצוי הנכפה תחת איומו של הכופה הוא אינו

חופשי להביע את רצונו לבטל את החוזה.

י הצדדים לא= שנשלילית תוצאות: 2– לאחר ביטול חוזה יש סעדי ביטול חוזה.6

כל=חיוביתה, שני הצדדים מפסיקים לקיים את החוזה. מחוייבים לפעול לפי החוז

הדברים הם. זה המצב היחיד בו אחד יחזיר לאחר את מה שהיה בגין החוזה : אני פטורה לקיים את החוזה וגם הצד השני צריך. אני אקבל בחזרה אתסימטריים

19

מה שנתתי לקבלן- דמי קדימה, הקבלן יחזיר לי את הכספים שנתתי על הדירה ושכר

המכבסה- אני מחזירה את המכבסהבדוגמאת ראוי על הזמן שגרתי בדירה הרועשת.

ואת לא גובה ממני דמי שכירות. אולם לגבי העבר- הוא יחזיר לי דמי שכירות קודמים

חודשים. אם בחוזה היה כתוב לשלם4ואני אשלם לו שכר ראוי כי השתמשתי בנכס

20,000 ₪ כאשר מדובר בקניון הומה אדם, הוא יחזיר לי 20,000דמי שכירות של

חודשים של קניון הומה אדם4לו שכר ראוי על חודשים. אני לא אשלם 4כפול . מה האינטרקציה בין סעד הביטול והשבה לתום הלב? עדאלא קניון עלוב נפש.....

. כל אחד מחזיר. אך2. אי קיום החוזה מעתה והלאה 1 תוצאות: 2כה דיברנו על

בהרבה מקרים יש מצב בו שילמתי הוצאות נלוות, הפסדתי עסקה אחרת וכו' וזו

: ביטלנו את החוזה לאחר. בדוגמאת המכבסהדרישת פיצויים הקשורה לתום הלב

חודש , קיבלנו את חודש השכירות ושילמנו שכר ראוי. אבל אני גם שילמתי כסף על

המכבסה, הצד השני של בעלי הקניון לא יכול להשתמש בזה כי הולכת להיות שם

גם וחוץ מזה נתבע נתבע בגין הטעיה ונקבל ביטול והשבהחנות ולא מכבסה לכן פיצויים עקב חוסר תום לב.

במצב השני -אם לא רוצים לבטל לא נתבע הטעיה ולא נקבל ביטול והשבה אבל כן

נגיש תביעת פיצוי עקב חוסר תום לב ונבקש הפרש בין כמה שהייתי מרוויח אם זה

היה קניון הומה לבין כמה שאני מרוויח עכשיו בשל מצג השווא שלך. בעצם דרישה

לפיצוי עקב תום לב היא גם בביטול וגם לא בביטול.

:חובת השבה הדדיתבעקבות ביטול החוזה הצדדים פטורים מקיום החוזה וכן חלה לסיכום:

, השבה היא מה שנתתי לאחר במסגרתצד צריך להשיב לצד השני את אשר קיבל ממנוכל

החוזה, היא סימטרית

להשיב בעין )קרי, את הנכס עצמו( יש לעשות כןבאם ניתן ;

כאשר השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה )משום שהנכס נהרס, נצרך או עבר

שינויים משמעותיים(= תתבצע השבת שווי )קרי, תשלום שווי הנכס בכסף( באופן

סימטרי

.השבה אינה רק כסף בפועל אלא גם דמי שימוש, אלו לא שווים בהכרח למחיר החוזי

עילות פרק ב לא נותנות פיצויים אך לא שוללות אותם. פיצוי הוא לא מה שנתתי

לאחר ישירות אלא הוצאות מסביב.

טעות- העילות עצמן: חוזהצריך להיות .1

ליו להוכיח. אם האחר טוען לטעות עטעות= פער בין המציאות למצב אמיתיצריכה להיות .2

. אם נרצה לבטל את הטיעון שלו אז נאמר:כי חשב משהו מסויים ואילו במציאות זה אחר

לא חשבת אחרת או חשבת משהו מסויים ואכן זה הדבר ולא אחרת. אין הגבלה לנשוא

הטעות. טעות יכולה להיות לגבי מרפסת או לגבי תהלוכה: יש תהלוכה חשובה ואני

20

שכרתי מרפסת כדי לצפות. שעה לפני- התהלוכה בוטלה. הטעות אינה לגבי המרפסת

אלא התהלוכה.

. קשר סיבתי בין הטעות להתקשרותקש"ס= .3

מה היה קורה אם הייתי יודע את-סובייקטיבי

האמת? מה המציאות ומה בראש?

אובייקטיבי-

יש להוכיח כי אם היית יודע את האמת אז לא

היית חותם על החוזה: שכרת את המרפסת כדי

לצפות בתהלוכה. אם היית יודע שלא תתקיים- לא

היית שוכר

מה יחשוב האדם הסביר, מה חשוב

לרוב האנשים. אם יש משהו שרוב

האנשים לא יבטלו בגללו- אז החוזה

לא יבוטל

יש להוכיח את שניהם:

הזמנתי מכונית והנחתי כי מדובר בצבע ירוק בקבוק. בסופו של דבר יצא שהמכונית היא בירוק

בהיר. אני טוענת שטעיתי ואם הייתי יודעת שזה הצבע אז לא הייתי רוצה בחוזה= סובייקטיבי.

אולם רוב האנשים לא כ"כ רגישים להבדל בצבע ולכן זה לא יעבור.

.... אם אתהשיטה להפוך אובייקטיבי לסובייקטיבי- יש לספר על המוזרויות שלך מראש

חולה אסטמה וקונה דירה, אתה רואה שהאויר טוב ואומר זאת לאיש המכירות, אולם בפועל

מסתבר כי יש אובך. אדם רגיל לא יסוג מהעסקה בשל אובך אולם אתה באופן אישי בשל

האסטמה רוצה לבטל. אם שמרת בסוד את עניין האסטמה וחשיבות האויר לך- לא ניתן

לבטל. אולם אם במעמד החוזה ציינת כי אתה חולה וחשוב לך האוויר- והמוכר לא תיקן אותך

אזי זה אובייקטיבי. גם אם לא כתבנו זאת בחוזה )כי המחלקה המשפטית לא תאשר( ניתן

לשלוח זאת בהודעה כתובה לחברה. יש לשלוח פקס לחברה ולבקש אישור שהפקס הגיע...

החברה תאשר לנו, תתייק זאת איפהשהוא ולא תצרף לחוזה עתידי. בהמשך נוכל להשתמש

בזאת ונוכיח כי אמרנו שהדברים האלו חשובים לנו.

- מה במצב בו האחר לא ידעפיצול אולם עכשיו יש עד כה שלושת אלו קשורים לכל טעות

על הטעות? נאמר ולא ידעו כי חשוב לי אויר טוב. איך נגן על הצד השני?

- לעיתים הצד השני לא יודע כלל שהאחר טעה. ידיעת הצד השני.4

א14 – ידע או היה עליו לדעתצד שני "אחד צדיק, האחר רשע "

ב 14 צד שני לא ידע-""שני צדיקים

כי שמעידע- הצד השני בוופנה נגד דן אוגש

אותם אומרים אחד לשני כי המקום שקט. הוא

המוכרים לא שמעו כי הזוג דיברו על הפארקדוגמא:

היפה ולכן לא ידעו כי הזוג אינו רוצה לגור ליד בית

21

לא אמר להם שזה רק בגלל שמדובר ביום

זוג קונה דירה מעל ביתלדוגמא : שבת.... או

קברות, הם אומרים זה לזה שזה איזור טוב

לגידול ילדים ואיזה פארק יפה יש פה אך הפארק

הוא בית קברות.

12 ספקטור נ' צרפתי פס"ד- היה עליו לדעת

הקומות

קברות, הוא היה בטוח שהם יודעים כי זה כתוב

שחור על גבי לבן.

אופן

ביטול

נבקש ביטול אוטונומי,

אין צורך לערב בימ"ש

יש לפנות לבימ"ש,

לא ניתן לבטל עצמאית

האם

מוחלט

?

הביטול מוחלט ,

הצד שידע על הטעות חשוף לדרישות הקונה

שטעה.

לא חייב –בית המשפט כפוף לשיקולי צדקהביטול : לטועהלבטל, הוא יבדוק למי נגרם יותר נזק

שישאר עם החוזה שהוא לא רצה, או לצד השני.

הבית קברות המוכר לא ידע על הטעות,בדוגמאת

מכר את הדירה וקנה דירה חדשה ונכנס אליה.

בימ"ש לא יחייב את המוכר להחזיר את הכסף כי

הוא כבר קנה בו דירה אחרת, הוא ימליץ לקונים

למכור את הדירה למישהו אחר שאוהב שקט... אולי

מפס"ד ווגנה נ' אוגשלאלו

הפיצוי

לטובת

הטועה

או נגדו

מגובה בדרישתביטול אינו נותן פיצויים אלא אם

. אני טעיתי אך הצד השני לא עדכןחוסר תום לב

אותי: הוא חשוף לביטול והשבה + פיצוי.

יחזיר להם דמי קדימה+ תשלוםבוופנה נ' אגש-

על המונית של אותו היום.

פיצוי לטובת הטועה

.לא רוצה לבטל.1יתכן ובימ"ש יאמר :

.ביטול ללא תנאים2

. ביטול בתנאי- כמו כן יתכן ובימ"ש ירחם על3

הטועה- יאפשר לו לבטל, אולם גם הצד השני נפגע

כי עליו לעשות עסקה חדשה, לכן הביטול הוא רק

אם בוופנה נ' אגש-בתנאי שיפצה את הצד השני. הצד השני לא ידע שהם רוצים שקט, אז בימ"ש

יאפשר ביטול אבל יש לפצות את המוכר שכבר

שילם לעו"ד, למתווך וכו' לכן נפצה אותו.

פיצוי כנגד הטועה

: אדם מוכר דירה כשצד השני חושב שליד הדירה אמור להיות פארק אך בפועלדוגמא

מתוכנן שם מפעל רועש.

14 -המוכר יודע כי שינו את התכנית וכי הולך להיות שם מפעל א

המוכר יודע כי הקונה חושב שהולך להיות שם פארק

המוכר אינו מתקן את הקונה ולא מספר לו על השינוי

22

14 כבר שבועיים יש באיזור הפגנות נגד בניית המפעל, כולם יודעים על כך אולם ב -

הקונה שלנו בחו"ל ולכן לא יודע.

המוכר יודע שהולך להיות שם מפעל אבל הוא לא יודע שהקונה בח"ול ולכן לא יודע על

שינוי התכנית

שניהם לא יודעים ששינו את התכנית והולך להיות שם מפעל סיטואציית ביניים -

, ההבדל הוא אם א+ב צד אחד טועה14ושניהם חושבים שיהיה פארק ירוק. ב

. ששניהם טועיםהצד השני יודע שהאחר טועה. בסיטואציה זו ההבדל הוא

הפסיקה? ששני הצדדים טעו בההטעות המשותפת דהיינו טעות מה דינה של שאלה : מוכר בשוקפס"ד כנען ב' כי הצד השני בתום לב ולכן לפי 14נוטה לפסוק לטובת

הפשפשים מוכר תמונה מקורית ונדירה שנגנבה אולם חושב שהיא פושטית. גב' כנען קונה את

התמונה. ואח"כ מגלים כי זו תמונה אורגינלית והמוכר רוצה לבטל את העסקה..

אם הקונה הוא מומחה בתחום וברור לו שזו תמונה מקורית ושלמוכר אין מושג שזו

א 14 = תמונה מקורית שערכה רב

במקרה ב'.14 לא יודעים שזו תמונה מקורית שערכה רב = שני הצדדיםאך כאמור

זה אפשרו למוכר לבטל את העסקה .

שאינה אלא בכדאיות העסקה ד' – 14 ג' – אפשרות תיקון הטעות14

אם מגלים שהצד השני טעה

ורוצים למנוע ממנו לבטל את

החוזה אזי מתקנים את הטעות.

לפניהודעת תיקוןחשוב לשלוח

על האפשרות לבטל חוזה עקבמגבלה דרמטיתקובע

טעות:

החוק לאטעות בכדאיות העסקה לא מאפשרת ביטול.

23

שהצד השני מבטל.

הודעת התיקון צריכה להיות

מוחלטת תוך כדי זמן סביר.

תיקון מחייב את האחר להישאר בעסקה במסגרת

.הזמן הסביר

עוזר במקרה זה.

ממחיש הוראה זו. במקרה זה כרתו הצדדים נחמני נ. גלאור

חוזה לפיו התחייב נחמני למכור לגלאור דירה שבבעלותו.

בסך משכנתא רובצת הדירה שעל במפורש נאמר בחוזה

הצדדים שהתשלום האחרון825,000 החליטו לפיכך ל"י.

ישירות לבנק805,000בסך ישולם גלאור ע"י ל"י שישולם

לשם סילוק המשכנתא. כמו כן הוסכם בין הצדדים בהסכם

יישא המשכנתא בגין אחר תשלום שבכל נפרד

המוכר (נחמני).

על בהרבה עולה המשכנתא שחוב כשנתברר לימים,

מחמת825,000 החוזה את לבטל )נחמני( המוכר ביקש

טעות.

דחה את תביעתבייסקי,בית המשפט העליון, מפי השופט

נחמני המוכר לביטול.

טעותם של המוכרים במקרה זה היא שלא העריכו נכונה את

חבותם בגין הריבית והפרשי ההצמדה שצמחו מן המשכנתא.

)ד( שאינה14טעות זו אינה אלא טעות בכדאיות העסקה עפ"י

מזכה את הטועה בביטול. המוכר התרשל בבירור גובה החוב

ועליו לשאת בתוצאות רשלנותו.

איך נבדיל בין טעות רגילה בתכונות העסקה לטעות בכדאיות?

24

עבר מול עתיד: האם הטעות היתה בזמן כריתת החוזה או התפתחות מבחן הזמן-.1

מאוחרת?

אם בזמן כריתת החוזה- ניתן לבטל.

אם הטעות היא לגבי התפתחות עתידית-.לא ניתן לבטל

וע"מ להחליט אם01/10קניתי חברה ב דוגמא:

בשנתכמה היא הרוויחהלקנות אותה בדקתי

הרוויחה מליון, אח"כ2009 היא כי והיה כתוב

והחברה הרוויחההדיווח לא היה נכוןמתברר כי

משמע 800,000 200,000= מהנאמר. פחות

הטעות היא כבר בזמן כריתת החוזה כי הנתונים

לא היו נכונים בזמן כריתתו.

אךדוגמא: פארק של במחשבה דירה קניתי

בפועל בזמן כריתת החוזה כבר החליטו על בניית

מפעל

: קניתי את החברה על סמך המאזןדוגמא

האחרון והוא טוב מאד. אח"כ ישבתי עם רו"ח

. הצדצפי לשנים הקרובותוכלכלן ועשינו

השני הציג לי תחזית מנומקת למה הרווחים

בשנה הבאה יוסיפו ויעלו . אך בפועל

הרווחים ירדו ויש הפסדים

דירה במחשבה של פארק אךדוגמא: קניתי

על החליטו החוזה חתימת לאחר בהמשך

בניית מפעל

אולם לעיתים המצב מורכב יותר. אם חלילה מישהו נפגע בת"ד ותבע את חברת הביטוח. עשו

לו בדיקה רפואית מסויימת ועל סמך החוו"ד הרפואית על הפגיעה התפקודית עשה הסכם עם

חברת הביטוח.

לימים הסתבר כי החוו"ד לא היתה נכונה והפציעה חמורה יותר.

הערכה אחת היא שמדובר בהתפתחות עתידית-וזה מה שתטען חברת הביטוח.

הערכה שניה היא שהטעות היא בבסיס הנתונים כאשר הרופאים בדקו ולא עשו הערכה נכונה

וזה יטען התובע שנפגע בת"ד

המסקנה היא שמבחן זה אינו נותן תשובה חד משמעית ולכן עוברים למבחן השני:

תכונות ועובדות לעומת שווי וערך- .2

לגבי )כגון, תכונות הנכס לעובדות טעות בנוגע וערךטעות בכדאיות שווי טעות היא

25

העסקה ואינה מאפשרת ביטולהנמכר( מצמיחה עילת ביטול

פח.דוגמא: פגיעות ורואה רכב קונה אני

לאחר הקנייה מסתבר כי זה לא פגיעות פח

מערך המכונית ירד. 30%אלא שס"י ו

העסקה את לבטל ורוצה למוכר בא הקונה

א' או ב' לפי ידיעת או אי ידיעת המוכר.14ע"פ

פה בעצם מדובר בטעות בתכונה של הנכס,

אני לא ידעתי על תכונה זו.

ברור כי בסופו של דבר הטעות גם גרמה לי

תכונות נגרם בשל הוא אך ניכר כלכלי נזק

העסקה.

אני קונה רכב ורואה פגיעות פח. המוכרדוגמא:

אומר לי מראש כי המכונית עברה פגיעת שס"י

מהמחירון. אחרי הקנייה מסתבר10%ולכן מוריד

מורידים ש"סי על כי טעות30-40%לי =

בכדאיות העסקה .

הצד הטועה, נ. צרפתי למשל ב-ספקטור כך

הנמכר הנכס לתכונות בנוגע טעה קבלן,

)חשב שאפשר לבנות יותר דירות(.

ב- בייסקי גלאורהשופט נ. הסבירנחמני

שטעות לגבי עצם קיום החוב היא טעות רגילה

עםהיה יושבאבל אם ספקטור נ' צרפתי הקבלן

רו"ח והמוכר ואמר : אני יודע שאפשר לבנות רק

דירה12 כל על להרוויח צפוי אני אבל דירות

מליון ולכן רצה בעסקה. בפועל מסתבר כי ערך

יותר אולם הטעות היא הדירה בשוק הוא נמוך

לגבי שווי העסקה ואינה מצמיחה ביטול.

הסביר שטעותנחמני נ. גלאורהשופט בייסקי ב-

בנוגע לגובה החוב היא טעות בכדאיות העסקה

על פני הגישותמועדפת גישת הסיכון קנתה לעצמה אחיזה בפסיקה והיא - .מבחן הסיכון3 האחרות. הוא לא סותר את הקודמים אלא עוזר לכוון אותם. מבחן זה מסיק כי בכל עסקה יש בסיס נתונים ובסיס של הערכות. בכל עסקה יש היבט כלכלי: אני קונה משהו וצופה שארוויח ממנו. גישה הסיכון אומרת: יש דברים שלקחתי אותם כנתוני העסקה ואם הם מתבררים כלא

ב 14 א או 14נכונים אזי אכנס ל

אבל יש גם דברים שהם לא בסיס נתונים. לגבי הערכות אני בעצם לוקח סיכון והם לא וודאים. אם ההערכה שלי כזבה ואם חשבתי שזה סיכון קטן אך בפועל היה סיכון גדול אזי לא אוכל

לבטל עסקה בגללם.

שני המבחנים הקודמים הם מקרה פרטי של מבחן זה:

דברים בעבר ובהווה הם נתונים ועליהם אני לא לוקח סיכון. דברים עתידיים הם הערכה ולכן אני לוקח לגביהם סיכון.

.האם האוטו עבר תאונת פח או ש"סי זו תכונה ועובדה נתונה עליה לא לקחתי סיכון בכמה אוכל למכור אותו אח"כ זו הערכה ולגבי זה לוקחים סיכון.

זו מזוהה עם פרו' דניאל גישה

פרידמן:

לגבי דבר שהצד הטוען שקרתה טעות נטל סיכוןטעות טעות בכדאיות העסקה ואינה מהווה עילת ביטול. לגביו-

26

דבר לגבי לקחוטעות שלא סיכון עילתלגביו יש לטועה -

ביטול.

אשה מבוטחת בחברת ביטוח: ,שלזינגר נ. הפניקס

והחברה מחוייבת להמשיך לבטח אותה בשל עבודה

,חודש לאחר ביטולקודמת. האשה מבטלת את הביטוח

הביטוח היא מגלה שיש לה סרטן. גודל הגידול מעיד כי כבר

בזמן ביטול הביטוח היה לה סרטן. לא ניתן לנתח זאת

: בזמן שהיאלפי מבחן הווה-עברלפי עובדות וערך אבל

ביטלה היא חשבה שהיא בריאה כמו שור אך בעצם כבר

בזמן הביטול הסרטן כינן בגופה ולכן היא יכולה לבטל את

הביטול.

- אם היא היתה עושה בדיקהאך בבדיקת מבחן הסיכון

מקיפה לפני שהודיעה על ביטול והיו אומרים לה שהכל

בסדר ואז התברר כי הבדיקה היתה שגויה- אזי היא בעצם

לא לקחה סיכון על מצבה הבריאותי. השופטים פסקו כי

חוזה ביטוח מחלק סיכון בין הצדדים. גילוי סרטן לאחר

ביטול פוליסה הינו סיכון שהמבטל נטל על עצמו.

המלצה מבחנית: להתחיל עם המבחנים הראשונים שייתנו לנו כיוון והמבחן האחרון יכריע.לרוב התוצאה תהיה זהה מלבד חריגים.

מבחן הסיכון חזק מאד בהסכמי פשרה:

איש מנהל מאבק משפטי עם אחר. הוא בא לעו"ד שלו לבדיקת סיכויים. העו"ד בודק הלכותומעריך סיכוייו כנמוכים. האיש מחליט להתפשר ולמחוק את התביעה בפיצוי קטן.

שבוע לאחר מכן בימ"ש עליון יוצא בפס"ד זהה לשלי וברור שהאיש היה מנצח ולכן דורש לבטלאת הפשרה.

עבר-הווה: האיש לא ידע שבימ"ש כבר עוסק בנושא שכזה וההלכה שונתה

מבחן הסיכון: האיש לקח סיכון לגבי מה היה קורה בבימ"ש והחליט ללכת על פשרה

לא מאפשר עילת ביטולמאפשר עילת ביטולטעות לגבי צפי עתידיטעות בזמן כריתת החוזה

טעות בשווי העסקהטעות בעובדותהקונה נטל סיכון הקונה לא נטל סיכון

27

15הטעיה- סעיף

חוזהצריך שיהיה .1 נבחן על ידי זמן,, למעט כאשר מדובר בכדאיות העסקה. טעותצריך שתהיה .2

תכונות נגד ערך וסיכון.

מבחנית: סיפור עם כל מיני הבטחות שהובטחו ואינן בחוזה. חלק מההבטחות הינן על העבר= יבטלו את החוזה בגין הטעייה. אבל חלק מההבטחות הינן על העתיד= לא יבטלו

כי אינן חלק מהחוזה. אם הבטחות אלו היו חלק מההסכם אזי יהיה להם תוקף כהפרתחוזה אך לא כהטעיה.

הבטחה לגבי עבר= הטעיה גם אם לא חוזיעתיד= לא חלק מהחוזה = כלום , אלא אם נוכיח כי כבר בזמן ההבטחה לא הסכמת

לקיים ואז זו הפרה. הבטחות עתידיות שאינן חלק מהחוזה יבטלו חוזה אם נוכיח שכבר בזמן חתימת העסקה היתה טעות: קבלן מבטיח פארק אך בפועל הוא כבר מעורב

בבניית מפעל רועש.אם חלק מהחוזה= הטעייה. בניגוד לטעות שצריך גם קשר אובייקטיבי. אם אמרת מידעסיבתי סובייקטיביקשר .3

לא נכון לאחר וזה מידע חשוב- אזי אתה חשוף לביטול:הטעייה נחלקת לשלושה סוגים.4

חובת גילוי אמירת חצי אמת אקטיביתבדיבור, אותך מטעים

.פרג' נ. מיטלמעשה וכו'.

דירה מוכרי זה, במקרה

כאשר הקונים את הטעו

אמרו להם שהחדר שנבנה

בעוד כדין נבנה הגג על

שלמעשה החדר נבנה ללא

היתר.

מילולית מה שאתה אומר נכון אך בפועל זה לא

נכון. - יש בנייןבתי חניונים

שעקרונית נראה בניין אחד אך בפועל משפטית הוא

חלקות ולכן2יושב על בניינים. בא אדם2נחשב

ורוצה לשכור שיפודיה וחשוב לו שלא תהיה עוד

שיפודיה כזו במקום. אומרים לו כי בגוש

ובחלקה הזו הוא היחיד. לאחר פתיחת העסק הוא

מ' שיפודיה10מגלה אחרת אך על גוש וחלקה

אחרת....הוא תובע הטעייה ואומרים לו:מה הטעינו? בגוש ובחלקה שלך אין

שיפודיות....

יש מצבים בהם יש לךחובת גילוי אקטיבית .

פה יש את אותן ההתלבטויות לגבי תום

הלב.

קיימת חובה כך, למשל, על המוכר ליידע את הקונה בדבר קיום

אי-התאמה בין הנכס הנמכר בפועל לבין

תיאורו על פי החוזה )חובה המפורטת בסעיף

חוק המכר, תשכ"ח- ל16 (. בסיס מרכזי בדין1968

לקיומה של חובת גילוי חוק ל12מצוי בסעיף

, המחייב צדהחוזים למשא ומתן לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב כלפי

הצד השני כאשר אחד הצדדים יוצר מצג מטעהאקטיבית ופסיבית כאחדלעתים, הטעיה יכולה להיות

כלפי הצד השני ומוסיף חטא על פשע בכך שאינו מגלה מידע רלוונטי שאינו עולה בקנה אחד המוכרים פרסמו מודעה למכירת, וופנה נ. אוגש בפרשת עם המצג המטעה. כך, למשל,

דירה בה ציינו שהדירה נמצאת באזור שקט אף על פי שבפועל הנכס ניצב בסמיכות לאזור תעשייה סואן ורועש. על בסיס המודעה, הגיעו הקונים ביום שלמחרת—יום שבת—לשאת

28

ולתת עם המוכרים. במהלך המשא ומתן הדגישו הקונים עד כמה חשוב להם שהדירה נמצאתבמקום שקט. אף על פי כן, המוכרים לא טרחו ליידעם על בעיית הרעש.

אין את15 א . ביטול אוטומטי ללא בימ"ש, ביטול מוחלט וכן בסעיף 14כשיש הטעיה- כמו   ג- אין תיקון אם שיקרו לי ואין לשקרן מה להתחרט ולרצות להמשיך ולעשות עסקים14

– הטעייה 15 ב14 א14סעיף קיום מרכיב

טעותטעות- כפוף ל

ד'14 ד'14טעות- כפוף לטעות- כפוף ל

ד'. 14

קשר סיבתי

לא רק מהאובייקטיבי -- שחשוב לך אלא מה

שחשוב לכולם. אם זה משהו ספציפי שלך אזי יש להציפו, יש לומר כי

זה חשוב לך.

+

– מהסובייקטיבי שחשוב לך אולם זה לא מספיק, אלא אם נוכיח

שזה חשוב לכל האנשים או שאמרתי מראש שזה

חשוב לי.

לא רק מהאובייקטיבי -- שחשוב לך אלא מה שחשוב לכולם. אם זה משהו ספציפי שלך אזי יש להציפו, יש לומר

כי זה חשוב לך.

+

– מה שחשוב לךסובייקטיבי אולם זה לא מספיק, אלא אם

נוכיח שזה חשוב לכל האנשים או שאמרתי מראש

שזה חשוב לי.

י - בהטעייה- גםסובייקטיב אם השקר הוא שולי, אם

זה משהו חשוב לי- אזי ניתן לבטל את העסקה

בגינו.

ידיעת הצדהשני

הצד השני ידע או היהעליו לדעת

הצד השני גרם לטעותהצד השני לא ידע

תוצאה:זכות

הביטול

מוחלטות הביטול

פיצויים מהצד

המבטל

אפשרות תיקון

זכות ביטול כיאוטונומית

הצד השני ידעזכות ביטול

גם אםמוחלטת אתה ממש

תסבול מהביטול ואילו אני נפגע

קצת. לא מלווה

מצדבפיצויים הטועה משמע

המבטל - גם אם אתה ניזוק

מהביטול לא אפצה אותך או

אשלם לך. -כפופה לתיקון

ג'14סעיף

זכות ביטול אינה אוטונומית ויש לערב את

בימ"שכפופה לשיקולי צדק מלווה בפיצויים מצד

הטועה משמע – יש לפצותהמבטל

גם את הצד השני שניזוק מביטול

החוזה כייון שלא ידעכפופה לתיקון- סעיף

ג'14

זכות ביטול אוטונומית

זכות ביטול מוחלטת

לא מלווה בפיצויים מהצד

המבטל -לא כפופה לתיקון

. לא ניתן ג'14סעיף לכפות תיקון. המטעה לא יכול לומר לו :"אל

תבטל את החוזה, כבר אשלח בקשת תיקון".

ניתן לומר לו: "אתה שקרן ואיתך אני לא

רוצה לעשות עסקים".

טעות בעבר והווה ולא עתיד + טעות - לפי שלושת המבחנים משותף לכולם: ד'14בתכונה ולא בערך+ מבחן הסיכון .

מה שמבדיל בסעיפים הוא תפקיד הצד השני והתוצאה וניתן לסדרם לפי דרגת החומרהובהתאם לפי דרגת ההסדר:

ב ' – דו קרב בין צדיקים, אחד טעה והשני לא ידע על הטעות. זה המקרה הכי סולידי והכי14פחות נפעל לטובת הטועה או "נכנס" בצד השני. נמצא מצב ביניים

29

א' – צדיק מול רשע . הצד השני לא גרם לטעות אך ידע או היה עליו לדעת14

- הצד השני ממש הטעה. ההסדר תמיד לטובת הצד השני ורע למטעה, אין כמעט15התחשבות בצרכיו.

רכיבי העילה: 17כפיה – סעיף

קיום חוזה      א.

 קיומה של כפייה       ב.

משמע הכפייה גרמה  - קשר סיבתי סובייקטיבי בין הכפייה לבין החוזה        ג.

לי להיקשר בחוזה.

תפקידו של הצד השני       ד.

היתה מצומצמת80העמדה המסורתית בנושא עד סוף שנות ה . קיומה של כפייה ב

היתה רק כפייה פיזית לגוף או רכוש.מבחינת הגדרת הכפייה. הגדרת הכפייה

האם ניצול של מצוקה עסקית עלול הכפיה הכלכלית.הפסיקה המקורית לא קיבלה את טענת

מעין אלה, שכן זולהיחשב לכפייה? דיני החוזים הקלאסיים נטו להימנע מהתערבות במצבים

מהותן של עסקאות מסחריות: לעיתים קרובות הן נערכות על רקע של לחץ כלכלי שבו נתון

אחד הצדדים.

קונה דירה מקבלן. התשלום האחרון הוא- פס"ד כהן נ' הרשקוביץ: כלכליתדוגמא לכפייה

כנגד מסירת הדירה. הקבלן מאחר בבניה ועל כן הקונה לא משלם.

ואז מגיע מכתב המבשר על כך שהדירה מוכנה וכי יש לשלם את התשלום האחרון. בתמורה

לתשלום האחרון יתקבל המפתח.

אולם יש מחלוקת בין הקבלן לקונה לגבי התשלום האחרון בשל ריבית והצמדה. הקבלן מבקש

להצמיד את התשלום בהתאם לכתוב בחוזה,

הקונה אומר כי ההצמדה היא בהתאם לזמנים בחוזה ולא לגבי האיחור. כמו כן הקונה רוצה

פיצוי על האיחור.

בפועל מי שמחזיק את המפתח הוא הקבלן, הוא אומר שאין מפתח אם אין תשלום ושאם

הקונה לא ישלם את התשלום האחרון אזי הוא יהפוך להיות מפר החוזה. הלקוח מתעצבן ולא

מוכן לשלם לפי שיקולי הקבלן ואומר לו כי לא יקבל את המפתח וכן מעכשיו הוא ישלם את

הפיצוי המוסכם בחוזה כי הוא בעצם מפר החוזה.

30

הקונה מוכן להכנע ולשלם את הכסף שהוא רוצה אולם הקבלן דואג ממה יהיה אח"כ: הוא

ישלם אבל אח"כ יתבע אותו על רמייה והחזרים.

הקבלן אומר לו: אני לא אוהב לתת מפתח לאנשים שמסוכסכים איתי... אם אתה רוצה את

המפתח אז תחתום לי על הסכם כי לאחר קבלת המפתח כל הסדר קודם בטל והכל ביננו

מוסכם.

הלקוח חותם, מקבל מפתח ונכנס לדירה ואז מבקש את ההפרש על פי החישוב

המקורי.

טענות הקונה ע"מ להגיע להסכם הראשון:

ההסכם השני מבוטל,ההסכם השני עליו חתמתי לא משנה כי הוא היה תחת כפייה- איימת.1

עליי שללא חוזה אין מפתח. אם נקבל את הטענה הזו אזי יטען

בוא נחזור להסכם הראשון- בו אני צודק בחישובים שלי.2

כדי שהקונה ינצח הוא חייב לשכנע אותנו בשתי הטענות גם יחד וטענותיו מצטברות

כדי שהקבלן ינצח הוא יציג טענות חליפיות:

ההסכם השני הוא המחייב ובו נאמר במפורש כי כל השאר בטל. אם הוא ישכנע אותנו כי.1

ההסכם השני תקף ואין בו כפייה אזי כלל לא נצטרך לבדוק את החוזה הראשון. אם לא

ישכנע אותנו

נבדוק את החוזה הראשון, מה הפרשנות לו ומה החישובים, הקבלן יטען כי הפרשנות שלו.2

היא המדוייקת.

בימ"ש ידון קודם בחוזה השני, אם הוא יגיע למסקנה כי החוזה השני תקף אזי הוא

יפסוק לטובת הקבלן.

בדיון אם החוזה השני נדון בקיומה של כפייה.

האם היתהמבחן יש ברירה- אין ברירה : את קיומה של כפייה כלכלית נבחן על ידי

. מדוע הקונה לא הלך לבימ"ש כדי לפתור את הסכסוך עםלו אלטרנטיבה אחרת

הקבלן? לא נאמר "ברירה נעימה" כי סביר להניח שאולי לא היה לו כסף לעו"ד וכו'

פה בימ"ש בעצם מאד מצמצם אתאולם זה לא רלוונטי אם הברירה נעימה או לא. : גם אם מדובר באי נוחות חזקה תמיד יש ברירה. אין ברירהעילת הכפייה הכלכלית

זה רק כאשר יש איום פיזי.

31

. רחמים נ' אקספומדיהב נעשה שינוי ההלכה 80בסוף שנות ה

יש חברה שיש לה שטח ואותו היא משכירה לירידים עסקיים. היא גם מתפעלת את

השטח מבחינת נקיון ובטחון.

יש חברה שניה שהיא חברה טכנולוגית השוכרת את השטח לצורך יריד.

שמגלם את הוצאות בעלת השטח +FIXבניגוד לעסקת שכירות רגילה בה יש מחיר

רווח, הם קבעו כי בעלת השטח מקבל אחוז מסויים מרווחי היריד.

היום הראשון של היריד מתחיל והוא על הפנים, אין קונים ואין לקוחות....

בעלת השטח מבינה שהיא אכלה אותה כי כבר שילמה על בטחון וניקיון ואם זה ימשיך

ככה- הם רק יפסידו כי אין רווח ממנו יש לקבל אחוזים.

לקראת היום השני של היריד הם שולחים מכתב לחברה ששכרה את השטח לצורך

היריד ומבקשים בו התחייבות שהם יכסו לפחות את ההוצאות.

החברה שמתפעלת את היריד בפועל מבינה שבעלת השטח הולכת ליפול... והם

אומרים להם שהם ישלחו שיק ברגע שיהיו רווחים, כרגע הם עוד במינוס ועל פי

ההסכם הם לא צריכים לשלוח כלום.

בעלת השטח מתחילה להיות אגרסיבית ואומרת שאם עד תאריך כך וכך הם לא

ישלמו- אין להם מה לבוא כי השער יהיה סגור. זה איום על המוניטין העסקי של

החברה המציגה בפועל כי זו פדיחה אם יגיעו האורחים שלה והשער יהיה סגור.

בערב מתקיים דיון בין עורכי הדין ושוקלים אף ללכת לבימ"ש אולם כבר ערב, השופט

ישן ואת השופט כונן מעירים רק במקרים חריגים ולכן התוצאה תהיה חמורה לכן

בתכל'ס- אם אתם רוצים יריד עדיף לכם להתחייב על תשלום ההוצאות.

ואכן החברה המציגה שולחת את ההתחייבות.

היריד נגמר בכשלון גמור ואין רווחים.

בעלת השטח מציגה תביעה לתשלום ההוצאות משמע לפעול לפי ההסכם השני בו יש

תשלום על ההוצאות בעוד החברה המציגה רוצה לפעול לפי ההסכם הראשון בו

תשלום הוא רק לפי רווחים.

ומגיע למסקנה כי אין ברירה.מבחן יש ברירה-אין ברירהבימ"ש מפעיל את

תיאורטית הברירה היא לא להכנע, להנזק חמורות במוניטין ואח"כ לקבל פיצוי כספי

אולם בפועל בימ"ש קבע כי לא היתה ברירה וקבע כי יש כפייה והחוזה נחתם בשל

זה בעצם שינוי מדיניות- ניתן לקבל טענת כפייה, לא רק בכפייה פיזיתכפייה זו. אלא גם כלכלית.

32

פתח הדבר תיבת פנדורהברגע שהוכרה בשיטתנו האפשרות של כפייה כלכלית אם כך בעצם איפה נשים את הגבול?.ובעצם נפתח השער לתביעות נוספות

ספק חייב כסף לבעל חנות. בעל החנות בתקופת הפסדים. בעל החנות: דוגמא

מבקש את הכסף עכשיו. בעל החנות אומר לו: אם אתה מתעקש על הכסף עכשיו אז

אני אכריז פשיטת רגל ולא תקבל כלום.... לעומת זאת אתה יכול לעשות לי פרישת

תשלומים, להוריד קצת בחוב ובזה אולי אעמוד. יתכן כי הם יחתמו על חוזה כזה ואזי

אבל לא יתכן שבכל שינוי יבוא הספק ויאמר- החוזה נחתם עקב כפייה כלכלית....חוזה והסכם יבוא צד אחד ויאמר שזה היה תחת כפייה. פה בעצם נפרץ הגבול.

יהלומים ממספר שרכש מאיה הוא איש עסקים- מאיה נ' פנפורד 1569/93 ע"א

ספקים תמורת שיקים דחויים.הוא נקלע לקושי כלכלי ועזב את הארץ אך השאיר

למיופה כוח את עניין הטיפול בעסקאות יהלומים אלו. לכל יהלומן בנפרד הוצעו

יהלומים או נכסים אחרים של מאיה בערך נמוך מהעסקה המקורית והומלץ להם

בו הביע לקבל הצעה זו כי מאיה בחו"ל במקום לא ידוע ואז יאבדו את הסכום כולו.

את הדעה כי כפיה כלכלית תוכר כאשר מקורה בלחץ אשר נוגד חייהשופט חשין

אולם, לחץ כלכלי בלתי. בעצם לא היתה להם עסקה חלופיתעסקים ומסחר תקינים

כזו שהוא בעוצמהראוי הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לביטול. על הלחץ להיות

מעמיד את הצד הנלחץ במצב של העדר ברירה.

בימ"ש אומר שמה שחשוב הוא לא רק כמה לכפוי היתה או לא היתה ברירה.- האם האיום שלו לגיטימי או לא? התנהגות הצד השנימה שחשוב היא

הספק והחנות, איום על פשיטת רגל הוא איום לגיטימי כי החוק מאפשר לובדוגמת

את זה

- בפועל אחרי שכפו עליךמבחן תנאי החוזה הוא פס"ד שףמבחן נוסף שפותח עקב

מה ההסכם שנקבע? הגיוני או לא? אם החוזה היה הגיוני אזי בימ"ש לא יתערב.

מבחני עזר- אולם נבדוק על פי אין קריטריונים ברוריםלסיכום אמנם בתחום

33

עוצמת המצב והאם יש ברירה שהיא ברירה סבירה ולאמבחן יש ברירה אין ברירה -

הם דוגמאות לכך שגםרחמים נ' אקספודמדיה ומאיה נ' פנפורדברירה טכנית .

בנושא כפייה כלכלית יש אפשרות להכיר בה ככפיה. הדגש הוא על הכפוי.

מסתכל על הכופה ואיך הוא מתנהג. האםלגיטימות האיוםמבחן שני הוא -

התנהגותו לגיטימית כמו הכרזה על פשיטת רגל כי זה כלי משפטי לגיטימי. או

שהתנהגותו אינה לגיטימית כמו לטוס לחו"ל ולאיים שלא נחזור.

-מסתכל על החוזה עצמו. אם בסופו של דבר אחרי כל הסיפור החוזהתנאי החוזה

נראה הגון אזי לא "נכנס" בכופה וניתן לו הנחה על התנהגותו הקלוקלת... אם החוזה

ממש לא הגון אזי ניתן פרשנות רחבה למושג כפייה ולהתנהגות הכופה.

. קשר סיבתי בין הכפייה להתקשרות החוזית: ג

סובייקטיבי. הקשר הסיבתי הנדרש הוא

לא נדרש שהכפייה תהיה הסיבה הבלעדית או אף המכרעת

להתקשרות.

 

הכפייה יהיה הצד השני או מישהו הסעיף דורש שמקור תפקידו של הצד השני: ד.

דיור לעולה בע"מ נ' שושנהמה כאשר הכפייה איננה על ידי הצד השני או מטעמו? ו.מטעמ – יש פרוייקט של פינוי-בינוי. מחריבים את הבניין הישן, בונים חדש וכל אחד מקבל קרן ואח'

דירה חדשה ויפה במקום דירתו המיושנת. כל הדיירים מסכימים וחותמים על הסכם דירה

דירות והוא לא מוכן2בעד דירה. חוץ מהדייר בקומה הראשונה שלא מוכן לחתום, יש לו

דירות . החברה לשיפוץ לא יכולה לפעול מבלי הסכמתו. הדיירים4לחתום אלא אם יקבל

, הם כועסים אמנם לא שליחי החברה והם פועלים בשם עצמם ולמען האינטרסים של עצמם

על הדייר שלא מוכן לחתום, תוך כדי איומים אולם לא ברור מה עוצמתם ורצינותם.

כפי שביקש.4 דירות ולא 3השכן הסרבן נכנע ללחצים ונתן הסכמתו לעסקה בתמורה ל-

ממש לפני תחילת השיפוץ הוא התחרט ורצה לבטל את ההסכם בטענת כפייה. )ואז שאר

הדיירים הפכו להיות מאיימים יותר(

החברה לא מוכנה לבטל כי טוענת שכבר חתם.

:האם יוכל לטעון לכפייה? בימ"ש בוחן את הנושא מבחינת

34

ואת רמת האיומים- בימ"ש טוען כי לא ברור מה היתה עוצמת האיומיםקיום הכפייה

של השכנים בפעם הראשונה. בימ"ש חושב מדוע הוא לא פנה למשטרה אם כל כך

פחד מהאיומים שלהם. הוא ענה לשאלה זו שלא פחד מהם... וזה סותר את העובדה

שחתם חוזה בשל האיומים....

דירות זו עסקה טובה, אח"כ הוא התחרט.3בעצם הוא חתם על החוזה כי חשב ש

שהביאו אותו לחתימת העסקה. האיומיםאינם קשר סיבתיהאיומים המוקדמים

המאוחרים יותר אולי אמיתיים אבל הם לא אלו שגרמו לו לחתום על החוזה... כי זה

מאורע מאוחר יותר.

שאינו שלוח של אחדשמקורה בצד ג'ביהמ"ש העליון אינו מכריע בשאלה אם כפייה(

הצדדים אבל הייתה לו ידיעה לגבי הכפייה( תחשב לכפייה זאת משום שהוחלט כי

בנושא זה אין קשר סיבתי.

:פס"ד זה ייחודי מבחינת מה שכתוב בין השורות

כי בעצם בהתחלה למדנו כי כפייה היא מצומצת לאיום פיזי, אח"כ למדנו שהורחבה גם

לכלכלית

אבל פה מסתבר כי גם בכפייה כלכלית מתפלפלים ואומרים שזו לא כפייה, שהאיומים לא היו

הוא לא חשב כי יש לדאוג לרווחת האיש הזה.שרציניים= בעצם בשורה התחתונה בימ"

בעצם היחיד שקיבל דירה וחצי תמורת מה שנתן לעומת כל השכנים שנותנים דירה תחת

דירה. הוא מנצל את העובדה שכולם כבר חתמו, שכולם ביקשו רק דירה אחת, ואז בעצם

מתמקח על קבלת חלק גדול יותר.

פס"ד זה הוא לפני פס"ד שף , בפס"ד שף נאמר במפורש כי בו בודקים את הגינות החוזה.

של זכות אינה בגדר איוםאזהרה בתום-לב על הפעלתה)ב( בחוק הכפייה "17לפי סעיף

מהסעיף זה אומר שאיום שהוא לפי זכות על פי דין אינו כפייה כי זו זכותי. לענין סעיף זה".

לגבי איום בהליכים פלילים?

אלף ₪ אך חושב שגנב לו200לדוגמא: מעביד גילה כי עובד גנב לו. הוא יודע שהוא גנב לו

מליון ₪. אולם אין לו איך להוכיח על המליון, או שמא זו פדיחה להגיע לבימ"ש ולא פונה לדין

אזרחי כדי שלא יידעו שהיתה מעילה בחברה.

35

אלף שגנבת ויש לי הוכחות וגם200המעביד לא פונה לבימ"ש ואומר לעובד: בוא תודה על ה

על שאר הגניבות שאותם איני יכול להוכיח. בנוסף להודאה תחזיר לי את הכסף ואם לא אז אני

פונה למשפחה.

לעובד אין את הכסף כי הוא בזבז, המעביד מבקש את הבית, העובד אומר שגם לאשתו יש

זכות בבית והמעביד אומר כי עדיף למכור את הבית מאשר לגלות תמונה על מעילה בעיתון....

העובד חותם על החוזה הזה ואח"כ מתחרט )מסיבות שונות: האשה מתחרטת, עו"ד אומר לו

שלא היו מכניסים אותו לכלא( ומבקש לבטל עקב כפייה.

פרשנות אחת:

האיום ללכת למשטרה הוא מימוש הזכות שלי. זה לגיטימי. לא איימתי עליך שאפנה לעולם

תחתון ולכן זו לא כפייה

פרשנות אחרת:

משפט אזרחי זו זכות של האדם אולם משפט פלילי ופניה למשטרה כדי להשיג אינטרסים

שלא היית מצליח להשיג אותם במשפט אזרחי היא כפייה . לא לגיטימי לאיים לפנות למשטרה

רק כי לא תצליח להשיג אינטרס זו בדרך אחרת.

בימ"ש מתלבט בתחום ויש כמה פסקי דין בתחום זה:

: אזהרה בתום לב על כוונה לממש ערבויות אינה כפייה. נקבע כי קו ע"א איליט נ. אלב

שאפל אשר הועסק על ידו בהובלת חלב,חשד . שפיר שפיר שפיר נ. אפל784/81בע"א

מעל באמונו והעלים כספים. ערב אחד התייצב שפיר בלווית עורך דינו בביתו של אפל האשימו

במעילה ותבע פיצוי על הנזקים שאפל גרם לו. הוא הוסיף שאם אפל לא יסכים להשיב את

הכספים שגזל ייפנה למשטרה ואף פירט באוזניו את הצפוי לו לכשייעצר. שפיר הוסיף ש"אפל

גמר את הקריירה." אפל, ניצול שואה, חשש מבית כלא, התמלא פחד והסכים לחתום על

התחייבות לפצות את שפיר.

למחרת התייצבו אשתו וילדיו של אפל אצל שפיר בניסיון לבטל את רוע הגזירה, אולם שפיר

חזר על האשמותיו ביתר שאת , טען שאינו פונה למשטרה רק כי מרחם על האב, העו"ד

מהנהן בראשו על ההשלכות הפליליות של אירוע זה ובתום הפגישה השנייה חתמו אף הילדים

על התחייבות לפצות את שפיר ועוד בסכום מוגדל.

החלבן וילדיו מבקשים לבטל התחייבות זו בשל כפייה,

הרפתן אומר שזו לא כפייה כי היתה להם ברירה לקחת סיכון ולהגיע למשטרה שם יבררו את

. השופטת שטרסברגבמקרה זה כן קמה לאפל עילת ביטול בשל כפיההאמת... נקבע כי

בין אדם לחברובהליכים פליליים אינה נושא להסדרה פרטית חוזית כהן סברה שנקיטה

36

)יצויין, עם זאת, שדעתה זו לאולכן איום בנקיטת ההליכים הפליליים נעשה בחוסר תום לב. .נתקבלה על ידי שאר שופטי ההרכב(

מדובר פה בנסיבות קיצוניות: אישאין זה אומר כי מעתה איום בהליך פלילי= כפייה.

מבוגר, יוצא שואה שלחוץ ממעצר, הסכם ראשוני שבו ביקשו פחות כסף וכלל לא היתה גניבה

בעצם = כל זה מעיד על התנהגות מניפולטיבית של הרפתן + עו"ד שלו.

: יש עו"ד המנהל כספים עבור לקוח שנמצאשחם נ' מאנספס"ד נוסף שעסק בנושא זה הוא

בחו"ל. הלקוח מגיע מחו"ל ומבקש את הכסף מהעו"ד. העו"ד מתוודה שהוא מעל בכסף ושאין

לו אותו. הלקוח מגיע לביתו של העו"ד , מספר לאשתו שהיא בכירה בפרקליטות על מעילה

זו, ומבקש יפוי כוח על ביתם כנגד גיוס הכספים והחוב.

הבית הוא לא רק של העו"ד אלא גם של אשתו, האשה במצב מאד קשה: לראשונה היא מגלה

על הגניבה של בעלה, לא נעים אם פרשייה זו תיחשף... ולכן הם חותמים על התחיבות לכיסוי

החוב שנגנב ויפוי כוח להעברת הדירה על שמו של הלקוח.

לאחר זמן האשה מתחרטת- בעלה צריך להחזיר את החוב אולם היא אומרת שהיא לא... אז

למה היא צריכה לוותר על דירתה? היא מבקשת לבטל ההסכם עקב כפייה כי הלקוח איים

עליה שיילך למשטרה.

דווקא את יודעת מה החוק ומהבימ"ש טוען כי זה לגיטימי ללכת למשטרה לדווח על גניבה, ההגנות הפליליות, את לקחת החלטה לחתום ועל כן אין מדובר בכפייה.

סיכום: איום בפנייה למשטרה תלוי בנסיבות החיצוניות ובמכלול הנתונים.

ביטול החוזה צריך להתבצע בהודעה למתקשר תוך זמן סביר )סעיף :ביטול בשל כפיה20 .)

מתי מתחיל מרוץ הזמן?

בכפיה, מרוץ הזמן מתחיל מהרגע בו נסתיימה או פסקה הכפייה. ההנחה היא שכל עוד מצוי הנכפה תחת איומו של הכופה הוא אינו חופשי להביע את רצונו

לבטל את החוזה.

. עושק18ס'  

א. תנאים לקיומו של עושק:  

קיים חוזה .1

מצב העשוק-מצוקה הנובעת מחולשה שכלית, גופנית או חוסר נסיון .2

37

התנהגות הצד העושק – ניצול המצב על ידי הצד העושק .3

קשר סיבתי בין העושק לבין כריתת החוזה .4

תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל .5

 

: . מצב העשוק2

. בחולשה שכלית, גופנית או חוסר נסיוןהמתקשר מצוי במצוקה שמקורה

מצב חמור

ומתמשך

קושי ארעי

השופט טירקל

פסק דין סאסי נ.ב סבור כי קיקאון

נדרש מצב חמור

ומתמשך של

מצוקה.

לעומתו, השופט לנדוי סבור כי די גם בקושי ארעי

או חולף

שפיר נ. 784/81 ע"א . השופטת שטרסברג-כהן ב מסכימה עם לנדוי שלעיתים די בקושי ארעי או אפל

חולף. אפל הוא ניצול שואה ששלושה מילדיו מתו.

שפיר האשימו ברמאות ותבע דמי שתיקה. המעמד

היה כה מלחיץ שאחד מבניו של אפל איים

להתאבד ואז הסכים אפל לחתום. ביהמ"ש מכיר

במצוקה רגעית אך היא מוכרחה להיות חריפה מאד

)ראו בסילבוס הפרק של משאנז נ. כץגלא כל מצוקה תספיק כדי לבסס עושק. למשל ב-

לשדכן שיימצא את100,000$ומתן(, הסכים רווק חרדי בשנות החמישים לחייו לשלם

בחירת ליבו ולאחר מכן סירב לשלם את הסכום המובטח וטען לעושק. בית המשפט קבע

כי לא הוכח שבעת הכריתה היה המערער שרוי ברמת המצוקה הגבוהה מאד הנחוצה

לביסוס עילת העושק. אכן, מצבו היה לא קל: בהיותו רווק לא צעיר, חבר העדה החרדית,

אין ספק שחש לחץ פסיכולוגי כבד להינשא. אולם עפ"י הראיות, לא ניתן לומר שהוא הגיע

למצב של "חומרה ושקיעה ממש."

 

התנהגות הצד העושק:3

על מצב העשוקנדרשת ידיעה מצידו של העושק "ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו..." כלומר אולם, אין צורך שהצד העושק הוא זה שגרם למצב המצוקה של . וכן ניצול לרעה של מצבו זה

העשוק.

 

38

. קשר סיבתי בין הניצול להתקשרות בחוזה:4

: שפיר נ. אפל -השופטת שטרסברג-כהן בפסק דין

הקשר הסיבתי הנחוץ הוא סובייקטיבי.       ·

אין צורך שהעושק יהיה הגורם הבלעדי או אפילו המכריע להתקשרות.       ·

 

. תנאי החוזה גרועים באופן בלתי סביר מן המקובל:5

;טעות, הטעייה, כפיה(,בנבדל משאר העילותכאן נדרש בית המשפט לבחינה מהותית של החוזה(

החוזה לפני שיכיר בביטולהגינות תנאימחייב החוק את בית המשפט להביא בחשבון את

העובדה שתנאי החוזה גרועים במעט מן המקובל אינה צריכהסטייה מהותית מן המקובלנדרשת ;

להצמיח זכות ביטול.

 

אם אין מדדמה חשיבות "המקובל": במקרה זה הבסיס להשוואה הוא המקובל בחוזים דומים; אך ע"א )למשל, חוזה נדיר שאין לגביו תנאי שוק מקובלים(? שאלה זו התעוררה בהולם להשוואה

איליט חתמה על חוזה עם אלקו לפיו התחייבה להקים עבור אלקו מבנה. איליט נ. אלקו719/78

תעשייתי. כחלק מן החוזה איליט הפקידה בידי אלקו ערבויות בנקאיות שאמורות היו לפצות את אלקו

במקרה של איחור בביצוע. הבניה לא הסתימה במועד ואלקו ביקשה לממש את הערבויות. בין

הצדדים נערך מו"מ בסופו נכרת הסכם חדש בנוגע לערבויות. מאוחר יותר תקפה איליט חלקים מן

הסכם בטענות עושק וכפייה. נשאלת השאלה: האם היו תנאי ההסכם גרועים במיוחד? שמגר: לפנינו

הסכם ייחודי ומכיוון שכך אין בידי בית המשפט היכולת לבחון את תנאי ההסכם ביחס למקובל.

במקרים כאלה יצטרך בית המשפט לבחון את תנאי החוזה ביחס למה שנראה לבית המשפט צודק

והוגן. כאן, לא הובאה כל ראיה המוכיחה כי תנאי החוזה היו גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל.

, אשר נעשו מתוך מצבביחס לחוזי מתנהבמציאות, מתבקשת לעיתים ההפעלה של עילת העושק

כיצד ניתןשל מצוקה שכלית או גופנית. למשל, קשיש שנותן במתנה את רכושו למטפל שלו. להעריך, ביחס לחוזה מתנה, האם תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל?

ניתן להפעיל את העיקרון של שמגר בפסק דין איליט: האם החוזה נראה בעיני בית המשפט כחוזה

הוגן בהתייחס למכלול הנסיבות )למשל: האם המתנה סבירה בהתחשב ברמת הקרבה שבין הנותן

למקבל, האם המתנה סבירה בהתחשב בהיקף המתנה לעומת מצבו הכלכלי של הנותן, האם

מתעורר חשש שיחסי התלות של הנותן במקבל הם שעמדו בבסיס המתנה וכדומה(. ראו בהקשר זה

)ב( לתזכיר חוק דיני ממונות. 116ההצעה המתגבשת בסעיף

 

39

ליתר הסעיפים בפרק ב?18שאלה למחשבה : מהו ההבדל הבולט בין סעיף

פסק דין הממחיש את השימוש בעילת העושק:

בני הזוג סאסי כרתו חוזה לחילופי דירות עם קיקאון. בני הזוג סאסי: קאון סאסי נ. קי403/80ע"א

חדרים ואילו קיקאון התגוררה בבית דו משפחתי צמוד קרקע שערכו עלה בהרבה על4התגוררו בדירת

דרך דירתם של בני הזוג סאסי. כעבור זמן פנתה קיקאון לבית המשפט בבקשה לביטול החוזה מחמת

עושק. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה. בני הזוג סאסי ערערו לעליון. השאלה המשפטית: האם

עומדת לקיקאון טענת העושק?

השופט טירקל:  

מצבו של העשוק: החולשה השכלית או הגופנית או חוסר הנסיון להם טוען העשוק חייבים להיות       ·

.מצב חמור ומתמשך ולא בקושי ארעי או חולףכבדי משקל. על העשוק להראות שמדובר ב

מצד העושק על מצבו של העשוק;בידיעה התנהגותו של העשוק: ע"מ שיתקיים יסוד הניצול יש צורך        ·

ממלאת תנאי זה. עצימת עיניים רשלניתגם

תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל: תנאי זה מתקיים כאשר לא קיים איזון בין       ·

הערכים המוחלפים. ככל שיחס ההמרה נוטה יותר לרעת העשוק תגבר נטיית בית המשפט להתערב.

 

השופט לנדוי סבור כי לעתים די בקושי ארעי או חולף כדי לבסס טענת עושק. אין צורך בהכרח במצב

מתמשך.

 

 

12 היחס בין עילת העושק לבין חוסר תום לב במשא ומתן עפ"י סעיף

 

אך מבליוגן, בו ניצל צד למו"מ את מצוקת הצד האחר באופן חריג ולא ההאם מצב ש

כחוסר תום לב במו"מ?, עשוי עדיין להיחשב שהדבר מקיים את כל תנאי עילת העושק

ועדיין רווק פנה גנז לכץ השדכן וביקשו50בהיותו בן . גנז נ. כץ 4839/92ע"א שאלה זו נדונה ב

אם100,000$לסייע בידו למצוא לו כלה. השניים חתמו על חוזה לפיו התחייב גנז לשלם לכץ

תצלח המשימה בידו. כץ הצליח במשימתו וגנז נשא את העלמה שכץ שידך לו. גנז שילם לכץ

וטען שבכך יצא ידי חובו וחובתו. כץ לא הסתפק בתשלום ששולם ותבע את יתרת20,000$

הסכום שהובטח לו. גנז טען לביטול החוזה בשל עושק. נקבע שלא הוכחו יסודות עילת העושק

)רמת המצוקה לא הייתה גבוהה מספיק וכן לא הוכח שתנאי החוזה גרועים במידה בלתי

40

סבירה מהמקובל. השופט קדמי )בדעת מיעוט( סבר שלמרות שבנסיבות דנן לא הוכחה עילת

. המשיב נהג במערער מנהג12העושק, המשיב נהג במערער בחוסר תו"ל תוך הפרת סעיף

זאבים: הוא היה מודע ללחץ הנפשי בו היה נתון המערער וניצל עובדה זו כדי לסחוט ממנו

תנאים חוזיים בלתי הוגנים. השופטים האחרים דחו הנמקה זו וסברו שאם לא הוכחה עילת

. 12העושק לא ניתן להפעיל גם את העילה שבסעיף

תמיד זה תרשים זרימה:פרשנות-

?פרק א- נוצר חוזה? היתה גמירות דעת ומסויימות

?פרק ב- האם ניתן לבטלו על פי העילות

.פרק ג- נולד חוזה לפי פרק א' ולא בוטל בפרק ב' ולכן בפרק ג' נבדוק את תוכנו

קומות:3לתוכן החוזה

נושאים שהחוזה דיבר עליהם ויש לנו שאלה באיך מפרשים אותם. כל אחדפרשנות-.1

מבין את הדברים אחרת.מאיתנו

גישות פרשנות: 2בסיפרות יש

גישה אובייקטיבית/גישת היצירההגישה הסובייקטיבית/ גישת היוצר

41

כאשר שואלים בספרות "למה התכוון המשורר?"

הכוונה לאדם אמיתי שכתב שיר והיו לו מחשבות

בראש בזמן כתיבת השיר. בתור הפרשן אני

מנסה להכנס לתודעת המשורר על פי מה שהוא

כתב וכן בניסיון להבין מה עבר לו בראש בזמן

הכתיבה.

מלבד השיר יש חומר עזר לפרשנות: התקופה,

בביוגרפיות עליו, שירים קודמים.

בגישה זו השיר הוא רק אמצעי להגיע למטרה

האמיתית. השיר אינו מסמך מחייב כי הוא רק

דרך להבין מה עבר לו בראש.

ברגע שהמשורר סיים עם היצירה הוא לא

משנה לנו יותר. הדבר היחיד שאכפת לנו

הוא היצירה עצמה. המשורר והכותב אינם

פרשנים מוסמכים לעצמם. ליצירה יש

עוצמה משל עצמה.

לגבי פרשנות חוק-

בגישת היוצר מה שמעניין אותנו בחוק הוא מה

התכוון יוצר החוק שכתב את החוק. נתעניין

בדו"חות מהכנסת המסבירים את מה היה

האירוע שהקדים.

לגבי חוזים-

בגישת יוצר- נתעניין בתהליך, בדעת הצדדים

בזמן החוזה. לדוגמא: אם יש ביטוי עמום אם יש

טיוטה בה סעיפים מסויימים שעליהם עשו איקס

לדוגמא- אזי ברור שעל זה הם לא מסכימים.

גישת היצירה לא מתעניינת בדוח"ות,

בעולם המושגים שעמדו בפני החכ"ים או

בפשרות שהיו. הם אומרים שאם החוק לא

יצא כמו שהתכוונו- בעיה שלהם... ברגע

שהחוק התקבל נפרש אותו לפי מילותיו

והגיונו הפנימי.

בגישת היצירה- רק מה שכתוב

בישראל יש גישה משולבת שלעיתים מסתכלת בועדות הכנסת ולעיתים לא, לעומת אנגליה ששם

אסור לבדוק מה נאמר בפרלמנט. באנגליה- גישה אובייקטיבית לגמרי.

א' שלפיו חוזה יפורש לפי אומד דעת הצדדים כפי שהוא משתמע מתוך25בישראל יש את סעיף

החוזה ואם אינו משתמע מתוך החוזה כפי שמשתמע מתוך הנסיבות .

השלבים: 2 הפרשנות היתה לפי תורת 1997עד

בשלב ראשון אין מה לדבר על היוצר ומה היתה ההסטוריה. ראשית נבדוק את מה שמשתמע

מהצדדים. אם הכל ברור נסיים בזה.

רק אם החוזה לא ברור אזי בשלב שני נפנה לנסיבות.

42

השינוי הוא בפס"ד אפורפין נ' מדינת ישראל- יש עלייה גדולה מרוסייה ויש חשש כי הדירות לא

יימכרו. יש עידוד בנייה לקבלנים על מנת לספק דירות לעולים. הקבלנים מבקשים התחייבות שאם

הם לא מוכרים את הדירה אזי המדינה משלמת עליה.

המדינה חוששת שקבלן יפציץ מחירים ואם ינסה בשוק וייכשל אזי יגיע אליה לתשלום ולכן החוזה

שלהם קובע כי על הקבלן להחליט מהר אם הוא רוצה למכור בשוק או למדינה. ==== בניסוח

החוזה זה לא נוסח טוב וניסוח החוזה בעצם אפשר לקבלנים לשחק בשוק ולנסות למכור במחיר

גבוה ואז אם נכשלו לבוא למדינה ולבקש ממנה לקנות את הדירה.

אם נסתכל על הנסיבות- הכוונה היתה לבטח את המדינה מהתנהגות כזו של הקבלנים. אם נסתכל

על המילים- הניסוח הוא בדיוק הפוך.

. מצא שהוא שמרןY אך ברור שהכוונה Xבפס"ד זה השופטים אמרו כי ברור שהמילים אומרות

אמר שכך כתוב וכך נעשה. לעומתו ברק פירק את תורת שני שלבים. הוא אמר שהוא רוצה לדעת

למה הצדדים התכוונו. ראשית אני רואה מה הם כתבו, אולם אם יש לי עדויות כי מה שהם כתבו

נוגד את מה שהתכוונו- אזי נלך על הכוונה.

כי פס"ד זה נותן כוח עצום לשופט בפרשנות שונה מנסח החוזה שכתבד שנוי במחלוקתזה פס"

חוזה חד משמעי. בימ"ש אומר בפס"ד זה שגם אם נכתב משהו חד משמעי- בימ"ש עדיין יכול

להחליט אחרת אם ברור לו כי הכוונה שונה.

מבחנית: בחוזה כתוב א', ב' ג' אך ברור כי הצדדים התכוונו אחרת . אזי:

השלבים לפיה אם החוזה ברור אז כלל לא נבדוק כוונתפ, ובגלל שהחוזה חד משמעי2ע"פ תורת

יש ללכת לפי החוזה עצמו

אולם

ע"פ פס"ד אפרופין יש ללכת לפי כוונת הצדדים ,גם אם מנוגדת לכתוב בחוזה

אולם

השלבים . 2ע"פ השופט דנציגר יש לחזור מפס"ד אפרופין ולחזור לתורת

ואז בלשון עמומה ודו משמעית אולם אם אין סתירה בכוונת הצדדים ולשון החוזה, ומדובר רק

נפנה לנסיבות כדי להבין מה התכוונו.

43

דברים החסרים בחוזה. אולם חוסרים אלו אינם נוראיים ע"מ לפגוע במסויימות ובכ"ז קרההשלמה-.2

כל מה שנלמד במסויימות נכון גם כאן: השופט ישלים לפי נוהג פרטי /לא דיברו בחוזה.אירוע עליו

נוהג כללי/ הוראות החוק הדיספוזיטיביות/ הוראות קוגנטיות.

-לא משנה מה נכתב בחוזה בין הצדדים, אם לא כתבת- נכניס זאת לחוזה, אם כתבתהתערבות.3

הפוך מכך- נשנה את הדברים. אם כתבת משהו לא חוקי- נבטלו. הדברים האלו יהיו בחוזה, אלו

)קבלן הנותן בטוחה לדירה, פיצויי פיטורין בחוזה עבודה( והם יגברו עלהחוק הקוגנטיותהוראות

הכתוב בחוזה.

44