img2.timg.co.ilimg2.timg.co.il/communafiles/54456994.docx · web viewשאלון 2115 קיץ...

בית חינוךירקון

קיץ2115 שאלון תשע"ד

1משה ורדהרצל והציונות

ב. התנועה הלאומית היהודית המודרנית - הציונותהגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית

:מבוא המושג "ציונות" נטבע במשרדי הארגון שהקים הרצל כדי לקדם את שיבת היהודים

לארצם. הוא גזור משמה של תנועה עממית בת עשרות אגודות, עם מטרה של המאה80משותפת. השם המקובץ שניתן להן: "חובבי ציון" שהוקמה בשנות ה-

בתגובה לאנטישמיות ברומניה וברוסיה. מזכירו של הרצל בווינה, נתן19ה- את המושג "ציונות". הרצל אהב את המושג וקבע1893בירנבאום, טבע בשנת

אותו כשמה של התנועה הלאומית היהודית שהקים.

19 השפעת רעיונות הלאומיות והפעילות של התנועות הלאומיות במאה ה-על היהודים.

התנועה הציונית – תנועת השחרור הלאומי של העם היהודי, הוקמה בהשפעות התנועות הלאומיות באירופה. היהודים, שחיו בתוך העמים האירופאים וכמהו לשוב

לציון, אימצו את עקרונות הלאומיות והשחרור הלאומי האירופי. בספרו "רומי וירושלים" 1880הסופר משה הס כתב בשנת

"עם שחרורה של עיר הנצח שעל נהר הטיבר ]רומא[ יתחיל גם שחרורה של עיר

הנצח שבהר המוריה, ]ירושלים[ עם תחייתה של איטליה תתחיל גם תקומתה של

יהודה. גם בניה המיותמים של ירושלים יהיו רשאים לקחת חלק בתחיית העמים

הגדולה".

הצלחת התנועות הלאומיות באיטליה, גרמניה, יוון להקים מדינות לאום השפיעה עלהיהודים ששאפו גם הם להגדרה עצמית בטריטוריה הישנה שלהם.

הסופר וכותב המילון העברי הראשון, אליעזר בן יהודה הביע את דעתו על חלקו שלהעם היהודי בתחייה הלאומית הכלל אירופאית

עליה לבל ימח "...אם באמת הצדקה לכל עם ולאום להגן על לאומותו ולסוכך

שמה מתחת השמים, הלא אז גם לנו העברים )כה ישפט שכל ישר של כל בן

כי מדוע יגרע חלקנו מחלק כל העמים? במה נופליםתמותה( הצדקה הזאת; "?אנחנו מהם

)אליעזר בן יהודה, "שאלה לוהטה"(




לסיכום: יהודים ראו עצמם לאום אתני עם מאפיינים הדומים לשאר הלאומים האירופאים. הם היו עדים למאבקים הלאומיים של העמים בהם הם חיו והבינו שגם

להם, כלאום אתני, מגיע שחרור לאומי.

ראשית הטלת הספקות בפתרון האמנסיפציה לאור גילויי האנטישמיותבמערב ומרכז אירופה.

מהי האמנסיפציה חל שינוי משמעותי בחיי היהודים במערב19 ובתחילת המאה ה-18בסוף המאה ה-

ומרכז אירופה. עקב השינויים החברתיים והפוליטיים שעברה אירופה בעקבות המהפיכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון, שונה גם מצבם יהודי אירופה. מנתינים חסרי זכויות הם הפכו לאזרחים שווי זכויות בארצותיהם. השינוי הפוליטי חברתי נקראה

אמנסיפציה שמשמעה בלטינית 'שחרור עבד'. היהודים ניצלו את מעמדם החדש כשווי זכויות והחלו לשנות את דרכיהם, להשתלב

במוסדות לאומיים ולאמץ את התרבות המקומית.:19דוגמאות להשתלבות היהודים בחברה המרכז והמערב אירופית במאה ה-

– יהודים במספרים גדלים והולכים השתלבו כתלמידים במערכותהשכלה וחינוך החינוך השונות: בתי ספר של המדינה, אוניברסיטאות, קונסרווטוריונים ]ללמוד

מוזיקה[ ומכללות מקצועיות. קודם לכן נאסר עליהם ללמוד במוסדות אלו. – משכילים יהודים, בוגרי אוניברסיטאות ובתי ספר גבוהים השתלבוכלכלה

במקצועות ותיקים וחדשים: רפואה, בנקאות, עיתונאות, חשבונאות ויזמות עסקית. ]בנק רוטשילד – שהיו לו סניפים בערי אירופה השונות, הברון הירש – בונה מסילות

הברזל[ – יהודים החלו להשתלב במוסדות האומנות בארצותיהם:אומנות ותרבות

מוזיקאים, מלחינים, במאים, שחקנים ועוד. ]גוסטאב מהאלר מאוסטריה, מנדלסון,גרמניה –שניהם המירו דתם[

– יהודים השתלבו במגוון המפלגות הפוליטיות באירופה ובתפקידיםפוליטיקה-1874 ובשנים 1868-1869בכירים למדי. ]בנימין דיזראלי –רו"מ בריטניה בשנים

, פרדיננד לסל- מנהיג1870, 1848, אדולף כרמייה - שר האוצר בצרפת 1880המפלגה הסוציאליסטית הגרמנית[.

– יהודים בעלי יכולת כספית החלו לצאת את גבולות הגטו לשכונותדמוגרפיה'טובות' יותר. כך צומצם הקשר עם הקהילה והתחזקה מגמת ההתבוללות בשכנים.




– כדי להביע את רצונם ונכונותם להיות חלק מן העםאימוץ הלאומיות המקומית הסובב, שינו היהודים את הגדרתם. לא עוד 'יהודים', מושג דתי לאומי, אלא "בני דת

משה". ]צרפתים / גרמנים / אוסטרים בני דת משה[. שינוי ההגדרה לימד על כך שהאדם נאמן לארצו מבחינה לאומית ואין לו לאום אחר. השוני בינו ובין אדם אחר

בארצו הוא באמונתו הדתית. לכך האירופים היו רגילים.

תופעות הדחייה למרות הצלחת היהודים במאמצי ההשתלבות השונים, ולמרות ששינו את הגדרת

דתם ולאומיותם, השכנים, אנשי העם בו חיו, דחו את היהודים ולא רצו לקבלם האנטישמיותלתוכם. תופעה חדשה צצה באירופה שלאחר האמנסיפציה:

.הגזעית

שנאת יהודים ואנטישמיות במשך מאות שנים נשנאו היהודים על ידי שכניהם מסיבות משתנות. החל משנאת היהודים על התבדלותם בעת העתיקה, דרך שנאה דתית של הנוצרים והמוסלמים

,19על דבקותם באמונתם השונה, וכלה בשנאה החדשה שהחלה במאה ה-האנטישמיות המודרנית-הגזעית.

האנטישמיות הגזעית – מקורה בתפיסה מעוותת של עקרונות הדארוויניזם. אנשי מדע ורוח אירופים החלו מחלקים את בני האדם לפי גזעים עליונים ונחותים.

להבנתם, בכל גזע יש גנים העוברים בתורשה. גנים אלו קובעים את תכונותיו של בן הגזע. שונאי ישראל אימצו את התאוריה הגזעית מדעית החדשה וקבעו כי לגזע

היהודי, השמי, יש אשכול תכונות תורשתיות רעות, ולכן לעולם לא יוכלו להשתלב בקרב עמי אירופה. היהודים שונים מבחינה גזעית מבני אירופה וגם תכונותיהם

שליליות ומשפיעות לרעה. במרכז ומערב אירופה התפתחו קבוצות פוליטיות שעיקר עיסוקן היה בשינאת

ישראל. מפלגות אלו קנו להן תומכים רבים והאווירה האנטישמית הקשתה מאוד עלהקיום היהודי בארצות אלו.

לסיכום: למרות הצלחת האמניספציה בשילוב היהודים בחברה האירופית מבחינה משפטית וחוקית, במחינה חברתית נתקלו נסיונות ההשתלבות היהודית בהתנגדות

נמרצת מצד החברה האנטישמית שהקיפה את האליתה החברתית, פוליטית




כלכלית, אומנותית וחינוכית האירופית. לסיכום: האמנסיפציה הביאה לשתי תופעותמנוגדות בחברה היהודית:

רצון להשתלב בחברה על ידי התנצרות, התבוללות תוך תקווה לקבלה מלאה יותר בחברה הסובבת.

הסתגרות בקהילה המסורתית כאמצעי הגנה על הדת המסורת והכבוד היהודי. התפתחה התפיסה שאם הם ]הגויים[ אינם רוצים בנו, אין לנו מה

לחפש אצלם.

החשש מאובדן הזהות היהודית בד בבד עם תהליכי החילון וההשתלבותבחברת הרוב.

תהליכי החילון שעברו על האוכלוסייה האירופית לא פסחו על היהודים שחיו בקרבם. תהליך החילון החלו במערב אירופה ואט אט עבר למזרח אירופה.

. 18בעקבותם באה גם תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה- תהליכי החילון והאמנסיפציה ערערו קשות את בסיס הקהילה היהודית האירופית

מכמה בחינות: איבוד הזהות היהודית המסורתית – המשכיל היהודי שינה את לבושו והתאימו לחברה

המשכילה הסובבת, שפתו הפכה להיות שפת המדינה בה הוא חי, הוא התרחק מן הקהילה בגופו וברוחו. הוא עבר לגור ברובעים עשירים יותר רחוקים מן הגיטו. הוא המעיט או הפסיק לבקר במוסדות הקהילה: בית כנסת, בית מדרש, הפסיק לשלם את דמי החבר ]ובכך החליש את מוסדות הקהילה[. הפסיק לתת לילדיו חינוך יהודי

והעדיף לשלחם לבתי ספר של המדינה, שם במקרים רבים קיבלו חינוך נוצרי. ברוחו, המשכיל שרצה להשתלב בחברה הסובבת הפסיק להאמין בעקרון

המשיחיות, משום שיש בכך פגיעה בלאומיותו האירופית ]עקרון המשיחיות מדבר עלשיבה לציון- והוא הרי גרמני/ צרפתי, ומה לו ציון והשיבה אליה?[

הצורך להתמודד עם אתגר האמנסיפציה והדחייה שבאה בעקבותיה הובילו אתיהודי אירופה למספר פתרונות:

ועיקרה היה נסיון19 – תנועה שקמה בעשור השני של המאה ה-תנועת הרפורמה לגשר בין החברה היהודית לחברה הסובבת. התנועה הרפורמית עקרה מתוך המסורת היהודית את עקרון המשיחיות, את עקרון ההתבדלות ]הכשרות[, כדי

לאפשר ליהודי להיות זמין יותר לקשרים עם החברה הסובבת. במסגרת השינויים




הרפורמים שונה גם אופי הפולחן היהודי. סיסמתם של אלו, כסיסמתם שלהמשכילים: "היה יהודי בביתך, אדם בצאתך...."

- כתגובה לתנועה הריפורמית שהפכה למאוד אהודה עלהחרדים וההסתגרות יהודי אירופה, החליטו קבוצות יהודים שומרי מסורת על הסתגרות מרצון בחומות

האמונה היהודית – החרדים. סיסמתם הייתה "חדש אסור מן התורה". – קבוצות גדולות של יהודים, בעיקר משכילים,שרצו מאודהמתבוללים ומתנצרים

להשתלב בחברה הסובבת, המירו את דתם לדת הרוב במדינה. כך הצליחו, לפחותחלקית, לעבור את מחסום האנטישמיות שמנע מהם קידום מקצועי וחברתי.

– קבוצה יהודית שלדעתה האמניספציה לא היטיבה עם היהודים וכי איןהציונות ולא יהיה שינוי ביחסה של החברה הסובבת ליהודי אירופה, החליטה על הקמת

תנועת שחרור לאומית יהודית והשבת היהודים למולדתם ההיסטורית: ציון.

גילויי האיבה כלפי היהודים מצד השלטונות והחברה במזרח אירופה. בעוד שבמרכז ומערב אירופה נהנו היהודים מפירות האמניספציה: שווי זכויות בחוק. ]גם אם לא לגמרי בפועל בגלל האנטישמיות הגזעית[ יהודי מזרח אירופה, שהיוו את

מרביתו של העם היהודי באירופה, סבלו עדיין כנתינים חסרי זכויות באימפריההרוסית.

תחום המושב – מרבית יהודי רוסיה חיו בגבולות תחום המושב בצפיפות ובעוני קשה.נאסר עליהם לצאת את תחום המושב ולהשתלב בעם הרוסי.

– המשטר הרוסי דיכא את תושבי הממלכה ומנע מהםהיהודים שעיר לעזאזל חופש. בנוסף, ניהול המדינה היה כושל והביא לאסונות כלכליים שהשפיעו על העם הרוסי. השלטונות הרוסיים, שרצו להטות מעליהם את זעם ההמונים, טפלו אשמות

שונות על יהודי הממלכה, כולל רצח הצאר אלכסנדר הראשון. בתגובה, פרצו בדרום רוסיה, באוקראינה, סדרה של פרעות קשות ביהודים, "סופות בנגב" בשנים

מליון יהודים.2. כתוצאה מפרעות אלו הגרו מרוסיה לאמריקה כ 1881-1882 כחלק ממלחמתה של הממלכה הרוסית ביהודיה, פורסם ספר השקר "הפרוטוקולים

של זקני ציון". ספר המסביר לאנטישמי המתחיל מדוע כדאי לפגוע ביהודים. השלטון עודד את תושבי אוקראינה לפגוע באוכלוסיה היהודית בעיר קישנייב פעמיים

. כמו כן, המדינה העלילה על שומר יהודי, בייליס, שהוא רצח ילד1904 וב 1903ב למטרות פולחניות.12בן




מצוקתם הקשה של יהודי רוסיה הביאה לכך שראשיתה של התקומה הלאומית היהודית המודרנית, "חובבי ציון" קמה ברוסיה. אלו האמינו שתקוותם היחידה של

היהודים היא לשוב לא"י.

פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה

תחנות בחייו של הרצל למשפחה2/5/1860בנימין זאב )תיאודור( הרצל, חוזה המדינה היהודית, נולד ב

יהודית מתבוללת בבודפסט בירת הונגריה. לימים, חלק מהאימפריה האוסטרו עקרה משפחתו לוינה,18. הרצל חונך על ברכי התרבות הגרמנית, ובגיל 1הונגרית

בירת האימפריה. בוינה למד הרצל משפטים, במסגרת לימודיו הוא למד להכיר את האנטישמיות הגזעית שפגעה בו אישית כתלמיד וכסטודנט. בעת לימודיו

באוניברסיטה של וינה הוא הצטרף לתנועת שחרור לאומית גרמנית "אלביה" שסיסמתה הייתה :"כבוד, חופש, מולדת" אולם הוא עזב אותה עקב ביטויי

אנטישמיות. הרצל לא רצה לעבוד כמשפטן ועבר לכתיבה. לימים טען שעזב את מקצוע המשפט

בגלל'תקרת הזכוכית' שמנעה מיהודים להתקדם במקצוע זה. הוא הפך לכתב בעתון החשוב ביותר באוסטריה, " נויה פרייה פרסה", )עיתונות חופשית חדשה( וגם כתב מחזות, שלא לגמרי הצליחו, אך מיקמו אותו בשורת האומנים ואנשי התיאטרון

שהיו מאוד נערצים על בני התקופה )סלב'ס בלשון ימינו(. הוא נישא ליוליה )ז'ולי( נשאואר ולזוג נולדו שלשה ילדים.1889בשנת נשלח הרצל כנציג העיתון לפריז בירת צרפת, שהייתה המדינה1891בשנת

הראשונה באירופה שביטלה את הפליית היהודים. דווקא בה נתקל הרצל באנטישמיות קשה. הוא החל להבין כי האנטישמיות אינה בעיה של ארץ מסויימת, אלא מחלה ממארת כלל אירופית. במקביל, הוא למד להכיר את המבנה הפוליטי

של יבשת אירופה והבין כי נציגי העם, שנבחרו באופן דמוקרטי, אינם אנשי מוסר גדולי רוח וחכמה, במקרים רבים היו הנציגים האלו תאבי בצע, דמגוגים וחנפנים. הרצל הבין כי אסור ליהודים לבטוח בפרלמנטים והחוקים של אירופה, ואבדה לו

האמונה באירופה הליברלית והמתקדמת בנוגע לשאלת היהודים.

.1867 האיחוד בין המדינות תחת חסותה של אוסטריה אירע ב 1




העלה הרצל בתיאטרון מחזה "הגיטו החדש". במחזה הוא הציג את1894בשנת רעיונותיו בדבר גורלו של העם היהודי. בסוף אותה שנה הוא ראה מקרוב בשיא

האנטישמיות הצרפתית, "משפט דרייפוס", קצין יהודי בצבא צרפת שהואשם בבגידה ומסירת ידיעות לאויב הגרמני. דרייפוס נמצא אשם ונדון למאסר ארוך. אך קודם

הוא עבר טקס משפיל פומבי של קריעת דרגותיו ושבירת חרבו. הרצל התרשם במיוחד מן ההמון שצפה בטקס וזעק "הלאה היהודים". עבורם לא רק דרייפוס היה

האשם, כל היהודים היו אשמים בבגידה בצרפת. לאחר שהתגבשו אצלו המחשבות על הפתרון הרצוי ליהודי אירופה – חזרה לציון,

הוא ניסה לעניין יהודים עשירים ולשכנע אותם שיצטרפו לרעיונותיו, אך כשל. בעלי ממון יהודים התייחסו אליו ולרעיונותיו בזלזול. הוא פרסם את רעיונותיו בספרון קטן,

"מדינת היהודים".

. 2 בעיית היהודים והפתרון המוצע לה בספר "מדינת היהודים" הרצל הוציא לאור ספרון קטן שנקרא "מדינת היהודים". הספר יצא1896בשנת

יחידות וספג ביקורת מצד יהודים משתלבים וחרדים.3000במהדורה ראשונית של אך קבוצה אחת של יהודים שמחה לראותו – "חובבי ציון", שהרצל דיבר מתוך גרונם

והביע את שאיפותיהם. תוך מספר חודשים הפך הספרון לרב מכר שתורגם לשפותרבות.

הספר "מדינת היהודים" מורכב באופן בסיסי משני חלקים עיקריים: תיאורה וניתוחה של האנטישמיות הכללית כלפי היהודים והפתרון שמוצעא.

הוא שעל היהודים להקים לעצמם מדינה משלהם. הרצל הסביר בספרו כי הבעייה המרכזית של יהודי אירופה היא האנטישמיות.

היהודים בכל רחבי אירופה סובלים ממנה, מרגישים דחויים, נרדפים ומופלים לרעה. הפתרונות שנראו בעבר: האמנציפציה וההתבוללות לא סייעו לפתור את הבעייה

אלא דווקא החריפו אותה במערב ובמרכז אירופה. הרצל הסביר כי האנטישמיות מקיימת את הבעיה היהודית והיהדות מקיימת את האנטישמיות, מעגל קסמים ללא מוצא. לטענתו, " ]האנטישמיות[ ...מושרשת כה עמוק בלב העם הפשוט עד שאין

לצפות... לביטולה בזמן סביר"

התלמיד יוכל לעיין בספר "מדינת היהודים" שהועלה לרשת במסגרת פרוייקט בן יהודה2http://benyehuda.org/herzl/herzl_003.html

http://benyehuda.org/herzl/herzl_003.html




הפתרון היחיד אותו ראה היה בהקמת מדינה נפרדת ליהודים. הוא גם לא האמין בהגירה ממדינות אנטימיות כי בהגירתם, מפיצים היהודים את האנטישמיות גם

למקומותיהם החדשים ]כוונתו הייתה לאמריקה[. כיוון שבעיית היהודים, כפי שארה אותה הרצל, היא בעייה לאומית, הפתרון לה צריך

היה להיות פתרון מדיני ]פתרון לאומי-טרטוריאלי[.

שאלת היהודים איננה, לפי דעתי, לא שאלה חברתית ולא שאלה דתית,

שאלה לאומית היא, אף כי הסכינה להתלבש באחת מהצורות האלה.

אשר תיפתר רק אם נעשה אותה לאחת מן השאלות המדיניות שבעולם,

אשר ימתיקו עליה סוד במושב הלאומים והעמים המנומסים יחד.

עם הננו, עם אחד!

הרצל הסביר לקוראיו כי היהודים זקוקים למדינה משלהם, וכי זאת זכותו של כל עםלמדינה משלו.

את מדינתם ישיגו היהודים בעזרת אישור המעצמות הגדולות והסכמה בינלאומית, הפתרון המדיני. היהודים זקוקים לעזרת מדינות העולם כדי לפתור את בעיית מיליוני

היהודים. על המעצמות לסייע כדי שהכל יעשה באופן חוקי וגלוי.

האופן שבו צריך ואפשר להקים את מדינת היהודים המוצעת. ב. כדי להשיג את הפתרון המדיני צריכה לקום תנועה לאומית יהודית, לבנות הנהגה ומוסדות כדי לדון עם מעצמות העולם על ה'צ'רטר' – הזיכיון / האישור המשפטי

הבינלאומי להקים את מדינת היהודים. לאחר השגת הצ'רטר תוכל לבוא התיישבות המונית של יהודים בטריטוריה שתוקצה

להם לשם הקמת "מדינת היהודים". הרצל דבר בספרו על ריבונות יהודית בחבלארץ, שיספיק לצורכי העם היהודי.

הרצל היה אופטימי לגבי הסיכוי להקים מדינה ליהודים: – הסובלים מנוכחות יהודים בארצם. יציאתזהו פתרון טוב גם לעמי אירופה*

היהודים תפנה מקומות עבודה ומגורים ותפחית את התסיסה האנטישמית. את שאיפותיהם - וגם עמים קטנים הצליחו להגשיםזהו עידן של לאומיות *

הלאומיות בעזרת המעצמות ]יוון[. לכן גם ליהודים יש סיכוי.




הרצל התנגד להסתננות של עשרות אלפי יהודים לארץ ישראל העותמנית. הואראה בהסתננות זאת פגיעה בסיכויים להשגת הצרטר.

כדי לטפל בהשגת הצ'רטר וקידום רעיונו באופן כללי, הציע הרצל להקים שנימוסדות:

מוסד מדיני שיוכר בעולם כנציגו של העם היהודי, ותפקידואגודת היהודים – יהיה לנהל את המו"מ עם המעצמות על השגת הצ'רטר. לאחר קבלת

הצ'רטר על טריטוריה כלשהי ]הרצל העדיף את א"י אך חשב שגם ארגנטינה תתאים[ תנהל 'אגודת היהודים' את הטריטוריה כממשלה זמנית עד לעריכת

בחירות. מוסד כלכלי ביצועי שיסייע ליהודים למכור את רכושםחברת היהודים –

בגולה, יטפל ברכישת אדמות ונכסים בטריטוריה שתתקבל ויארגן את הגירתהיהודים לטריטוריה זו.

הקונגרס הציוני הראשון ותכנית באזל. כאשר גמלה בדעתו של הרצל ההחלטה לפעול כדי לקדם את רעיונו בדבר מדינת

היהודים הוא החליט לכנס יהודים בעלי עניין ולדון בתכניתו. בתחילה רצה לקיים את הקונגרס במינכן גרמניה, אולם יהודי העיר: רפורמים ואורתודוכסים כאחד התנגדו

לכך. גם חובבי ציון, שכבר פעלו בא"י, חששו מהפומביות של הרצל. הם פחדושהדבר יפגע בעבודתם השקטה.

למרות הקשיים וההתנגדויות הצליח הרצל לכנס את הקונגרס הציוני הראשון ב בעיר באזל שבשוויץ. הודעות על הקונגרס נשלחו לקהילות יהודים29/8/1897

צירים הגיעו מכל רחבי העולם היהודי.200ברחבי אירופה וגם לצפון אפריקה. כ- בקונגרס, הציג הרצל את תפיסתו המדינית, שעיקרה היה השגת רשות ותמיכה

ממעצמות העולם להקים מדינה יהודית – הצ'רטר. הוא נקלע לוויכוח עם חסידי התפיסה המעשית, "חובבי ציון", שדגלו בעליה לא"י והתיישבות מידית. אלו כבר

הקימו בא"י מספר מושבות: פתח תקוה, ראשון לציון ועוד.

עבור הרצל המשפטן, הצ'רטר הוא התנאי הבסיסי להקמת מדינה ליהודים.

בספרו "מדינת היהודים" חוזה הרצל מדינת רווחה דמוקרטית, אירופאית, הבנויה על עקרונות הצדק והשוויון. מדינה מודרנית שוחרת שלום שיש בה

דו-קיום בין עמים שונים.




לאחר ויכוחים בקונגרס בין סיעות שונות עם דעות שונות, אושרה תכניתה שלהתנועה הציונית: "תכנית באזל".

האמצעים להגשמת תכנית באזל:א. פיתוח תכליתי של א"י ע"י ישובה ביהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה

ב. אירגון היהדות כולה, ליכודה ע"י מפעלים מקומיים וכלכליים בהתאם לחוקי כלארץ וארץ.

ג. הגברת הרגש הלאומי וההכרה הלאומית ד. פעולות הכנה כדי להשיג את הסכמת הממשלות, שיש בהן צורך להגיע למטרות

הציונות.

בקונגרס הראשון נקבעו גם יסודות הארגון והבניין של התנועה הציונית:א. נוסדה ההסתדרות הציונית העולמית שהקיפה את כל האגודות הציוניות

ומעלה, השוקל "שקל"- מס חבר להסתדרות הציונית, נחשב18ב. כל יהודי בן לחבר ורשאי להצביע.

ג. המוסד העליון של התנועה הציונית הוא הקונגרס, המתכנס לעתים קבועות, ובוהנציגים

הנבחרים של האומה היהודת. ד. הקונגרס בוחר מקרב אנשיו מוסדות שתפקידם לנהל את הפעולה הציונית

בהתאם לרצון הקונגרס. ועד פועל גדול, המתכנס בשנים שאין קונגרס. ועד פועל מצומצם

המבצע את ההחלטות. בראשות הועד הפועל המצומצם נבחר הרצל.

הקמת המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה הציונית. כדי להבטיח את הצלחת המטרות של התנועה הציונית, שקראה עצמה עתה "ההסתדרות הציונית ", היה על מתכנסי הקונגרס הראשון לבנות את הכלים

"תכנית באזל".

"הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בא"י, מובטח לפי משפט הכלל".




שבעזרתם יתבצעו הפעולות הדרושות להעלאת היהודים לא"י. כלים אלו היו הארגונים המקצועיים שבעזרתם תפעל התנועה. נבחרו מוסדות לשלוש קבוצות

פעולה עיקריות:.מוסדות פוליטיים.מוסדות כלכליים.מוסדות התיישבותיים

:המוסדות פוליטיים של ההסתדרות הציונית –המוסד העליון של ההסתדרות הציונית. חבריו נבחרו באופןהקונגרס הציוני

דמוקרטי מדי שנה ע"י חברי התנועה הציונית, "שוקלי השקל". הקונגרס הוא המוסד העליון שמתווה את דרכה של התנועה הציונית. הרצל נבחר להיות נשיאה

הראשון. הקונגרס הציוני בוחר את נשיא ההסתדרות הציונית, את הנהלתה ואתהועד הפועל שלה. – גוף שנבחר מתוך חברי הקונגרס ועליו האחריות להוציאהועד הפועל הציוני

לפועל את החלטות הקונגרס. הועד הפועל הציוני בוחר מקירבו גוף מצוצמם יותר – שהוא למעשה מרכז ההנהלה הציונית. מעיןהועד הפועל הציוני המצומצם

ממשלה אשר הוציאה לפועל והייתה אחראית על הפעולות השוטפות שלההסתדרות הציונית.

מוסדות התיישבותיים של ההסתדרות הציונית , ונחשבת לקרן1901 בשנת 5 –הוקמה בקונגרס ה-הקרן הקיימת לישראל - קק"ל

המרכזית של התנועה הציונית. מטרתה גאולת קרקעות א"י והכשרתן להתיישבות ונטיעת יערות, כדי להפוך את אדמות א"י לקניין הלאום היהודי. אדמות קק"ל,

שניקנו בכספי יהודים ברחבי הגולה אינן ניתנות למכירה אלא לחכירה בלבד. והיה אחראי על תכניות ההתיישבות ועל1907 – הוקם ב המשרד הארצישראלי

ביצוען. כדי לרכוש קרקעות בא"י עבור קרן1908 – הוקמה ב- חברת הכשרת היישוב

קיימת לישראל. מקימיה היו ארתור רופין ואוטו ורבורג. בשירותה עבד שנים רבותיהושע חנקין.

מוסדות מממנים – פיננסיים




החל הרצל לפעול להקמת בנק ציוני שיסייע1896 – ב אוצר התיישבות היהודים הוקמה חברה פיננסית שנקראה "אוצר1899ברכישת הצ'רטר מהתורכים. ב

ההתיישבות היהודים". תפקידה היה קביעת המדיניות הכלכלית של ההסתדרותהציונית.

– המוסד הכספי של ההסתדרות הציונית בא"י. לימיםבנק אנגלו פלשתינה – אפ"ק1902נקרא "בנק לאומי לישראל. נוסד ב-

– מוסד שנועד לממן את העליה וההתישבות היהודית בא"י. נוסד ב-קרן היסוד1920.

טיפוח תרבות ציונית המוסדות הציונים והכינוסים התכופים של הקונגרסים הציונים עזרו להקים תרבות

ציונית נרחבת. התפרסמו ספרים בנושאי הציונות. החשובים ביניהם היו: "אלטנוילנד" של הרצל, )שתורגם לעברית ונקרא תל-אביב(, ו"על פרשת דרכים"

של אחד העם. התפרסמו מאמרים רבים ועיתונים בעברית: הצפירה, המליץ והמגיד,שהרחיבו את השיח העברי והציוני, והפכו את העברית לשפת הדגל בציונות.

הניסיונות של הרצל לקבל צ'רטר ולהשיג את הסכמת המעצמות

הפניה של הרצל לתורכיה א"י הייתה באותה העת חלק מן האימפריה העותמנית, וטבעי הדבר שאת רעיון

ההתיישבות היהודית בא"י צריך היה להציג, בראש ובראשונה לשולטן, שליט האימפריה. הרצל היה בטוח שיש בידו הצעה טובה לשולטן, שמדינתו הייתה באותה העת שקועה בחובות אדירים. בתמורה להסכמת השולטן לתת ליהודים את הצ'רטר

)זיכיון( הרצל הציע:לשלם את חובות הממלכה העותמנית. פיתוח כלכלי וחברתי של ארץ ישראל.

הרצל האמין כי לצידו שני גורמים מסייעים: עשירי העולם היהודי יעזרו לתנועה הציונית בנושא הכספי.א. בעזרת שוחד למקורבי השולטן אפשר יהיה לשכנעו לתת הזיכיון בתמורהב.

לסיוע הכספי.




הרצל ביקר באיסטנבול, בירת האימפריה העותמנית, חמש פעמים והצליח גםלהפגש עם השולטן.

הרצל לא הצליח לשכנע את השולטן לתת ליהודים זיכיון על א"י. לכל היותר הוא הצליח לקבל הצעה מהשולטן להתיר ליהודים להתיישב במפוזר ברחבי

האימפריה, אך לא להתרכז בא"י. הרצל גם לא הצליח לגייס מעשירי היהודים את הכספים שהיו נחוצים לצורך

תכניתו עם תורכיה. לא כל עשירי העולם היהודים תמכו בציונות, והוא הצליח לאסוף רק חצי מליון ליש"ט שלא הספיקו כדי להשפיע על השולטן. גם נסיון לעניין אנשי

עסקים לא יהודים בהשקעה בא"י לא הצליח.את כישלון השיחות עם השולטן מיחסים למספר גורמים:

השולטן לא רצה עוד לאום בארצו מרובת הלאומים, שחלקם היו נרגנים.1וכועסים.

השולטן כנראה גילה כי מאחרי הרצל לא עומדים עשירי היהודים, כפי.2שהוא הציג זאת.

השולטן חשש מהגירה רבה של יהודים מרוסיה, שהייתה אוייבת של.3האימפריה העותמנית.

הפניה של הרצל לגרמניה עוד לפני הקונגרס הראשון נפגש הרצל עם בכירים בשלטון הגרמני. הוא חיפש

הזדמנות להיפגש גם עם קיסר גרמניה. באותה העת היו לגרמניה קשרים טובים עם תורכיה, והרצל קיווה כי לקיסר תהיה השפעה על השולטן בעניין הצ'רטר. הרצל

חשב כי לגרמניה יש עניין בתוכניתו להוצאת היהודים מאירופה מכמה סיבות: א. היהודים היו תומכי המפלגות הסוציאליסטיות והליברליות, שנחשבו מתנגדות

למשטר המלוכה. לכן, יציאת יהודים מגרמניה תחליש את האופוזיציה לשלטוןהקיסר.

ב. התישבות יהודים דוברי גרמנית ואידיש )עגה גרמנית(, יחזקו את היסוד התרבותיהגרמני במזרח התיכון, ויגנו על האינטרסים של גרמניה באזור.

ג. קיבוץ גדול של דוברי גרמנית בא"י יגביר את יחסי הסחר עם גרמניה.ד. פתרון הבעיה האנטישמית בגרמניה.




הרצל נפגש פעמיים עם הקיסר, שניהם בעת שהקיסר היה בביקור באימפריה . הפעם הראשונה בקושטא והשניה בירושלים. בפעם הראשונה1898העותמנית ב

הקיסר הביע עניין ברעיון הציוני, אך בפעם השניה היה קריר מאוד, והודיע שאין בכוונתו לטפל בנושא. את כישלון המגעים עם גרמניה אפשר לייחס לשתי סיבות

עיקריות: התנגדות לתכנית של גורמים בתוך גרמניה. .1 התנגדות השולטן שחשש כנראה מכך שמרבית המתיישבים לא יהיו.2

מגרמניה, אלא מרוסיה, האוייבת הוותיקה של האימפריה העותמנית.

הפניה לבריטניה ו "תכנית אל-עריש" לאחר שנכשל בקבלת הצ'רטר על א"י ניסה הרצל לקבל צ'רטר להתיישבות יהודית

קרוב לא"י, בחצי האי סיני. כנראה שראה בכך אפשרות להיכנס לא"י בדרך האחורית. גם במגעיו עם אנגליה הוא נתן לשומעיו להבין שגם הם ירוויחו מעזרתם

ליהודים: א. התיישבות יהודית בחצי האי סיני תסייע לבריטניה להגן על תעלת סואץ.

היא תיצור חיץ ידידותי לבריטים בינם לבין התורכים שישבו בא"י. ב. לפתור את בעיית הגירת יהודי רוסיה לאנגליה. חלק גדול מהיהודים

שברחו מאימת הפוגרומים מערבה השתקעו באנגליה. הם לא היו אזרחים בריטים והכבידו על שוק העבודה. הרצל הציע להעביר גם את אלו להתיישבות בחצי האי

סיני. למעשה, תכנית ההתישבות היהודית בחצי האי סיני נראתה לבריטים, אולם

היא נפלה בגלל מחסור במים. גם הצעה להעביר מים מהנילוס נפלה בשל התנגדותגורמים שונים במצרים. כחלופה הציעו הבריטים את תכנית אוגנדה.

פולמוס אוגנדה הציעו הבריטים להרצל לארגן התיישבות יהודית באוגנדה שבאפריקה.1902בשנת

ההצעה הועלתה לפני הרצל לאחר סידרת פוגרומים ביהודי רוסיה. הרצל, שחיפש פיתרון מיידי ליהודי רוסיה, הסכים לקבל את ההצעה הבריטית. כאשר נפתח

הציג הרצל לפני הנציגים את התכנית. דווקא ציוני1903 בשנת 6הקונגרס ה- רוסיה, שמצוקתם הייתה הקשה מכל, התנגדו להצעה. הרצל העמיד את ההצעה

שנמנעו. אולם143 ששללו ו-176 קולות מול 292להצבעה, וזו התקבלה ברוב של




המהומה וההתנגדות להצעה הייתה רבה. הרצל שחשש מפילוג בתנועה על רקע ההצעה הסכים להתעלם מההצעה והכריז: "אם אשכח ירושלים תשכח ימיני". ב-

נערכה פגישת פיוס בין הרצל למתנגדי ההצעה מרוסיה. הרצל הסביר4/1904 לשומעיו מרוסיה כי ההצעה דומה לפרוסת לחם שמציעים לעני רעב. זו זכותו של

העני לומר שאינו רוצה בלחם זה, אולם החובה היא להציע לו.

במותו.44. בן 1904זמן קצר לאחר הפגישה עם ציוני רוסיה נפטר הרצל ביולי בשנות פעילותו הציונית הוא פעל בלא לאות בשני מישורים:

המישור המדיני הדיפלומטי – מאמצים להשיג את הצ'רטר..1המישור האירגוני – הקמת אירגונים שיסייעו בהשגת מטרות הציונות..2

הויכוח בין הציונים על דמות החברה שצריכה לקום בא"י התנועה הציונית, בתקופת הרצל ואחרי לכתו, עסקה בשאלה כיצד תיראה החברה

במדינת היהודים, לכשזו תקום.היו שלוש גישות מרכזיות:

* גישת חברת המופת הסוציאליסטית * גישת חברת המופת הליברלית כפי שהשתקפה בספריו של הרצל: "מדינת

היהודים ואלטנוילד )תל-אביב(.* גישת חברת המופת הדתית לאומית ]אותה לא נלמד כאן[.

חברת המופתהנושאהסוציאליסטית

3חברת המופת ההרצליאנית

מובילים

נחמן סירקין ודב ברבורוכוב

בנימין זאב הרצל

המטרה

הקמת מדינה יהודית על בסיס הערכים

הסוציאליסטיים: שוויון חברתי, הפועל חי חיי

כבוד, אין ניצול עובדים.אין הבדלי מעמדות..

חברה צודקת ומתוקנת שמבוססת עלהערכים האנושיים הנעלים ביותר.

שוויון מלא בין הגזעים. המדינה והחברהעוורים לגבי השונה.

אין מעמדות חברתיים.

הקווים לחברת המופת ההרצלאינית נלקחו ברובם מתוך ספרו "אלט נוי לנד".3




הפיכת הפירמידה המסורתית היהודית:

מסוחרים לעובדי אדמה. הייחודבתפיס

ה

התנועות הסוציאליסטיות ברחבי העולם דחו את

הרעיון הלאומי ולא דגלובגבולות לאומיים.

הציונות הסוציאליסטית דיברה בנשימה אחת

סוציאליזם ולאומיות ובכךהיה ייחודה.

בחברה שיתופית ושוויונית אין ניצול וכולם יהיו

מגוייסים לתועלת הציונות.

הקדשת שנתיים מחיי הבוגר לשירות הציבור,בין שמונה עשרה לעשרים.

שוויון זכויות מלא לנשים.עזרה לחולים ולחלשים בחברה.

ירושלים מרכז עולמי של תרבות .קידמה טכנולוגית .

תרבות אירופית מגוונת.

הגשמתהמטר

ה

התיישבות שיתופית על אדמות הלאום כדי למנוע

הווצרות של משק פרטיותופעות של ניצול.

חברת מופת המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון,

כבוש העבודה וסוציאליזם. מופת לתנועה

הסוציאליסטית העולמית. מתנערת מהדת ותומכת

בחילוניות.

הקמת חברת מופת המתאימה לרוחהיהדות. עם הליברליזם המודרני.

בשום ולא החוכמה באבן צורך "אין כדי שדרוש מה כל חדשות, המצאות לעשות את העולם טוב יותר כבר מצוי בו.להראות יכול מי אדם, בן יודע, ואתה אתם אתם! הדרך? את לאנושות כל רע מפני שמצבכם דווקא היהודים! יכולים אין לכם מה להפסיד. אתם כך. למען הניסיונית הארץ את להקים האנושות – שם במקום שביקרנו בו, עלהארץ את תקימו העתיקה האדמה

החדשה: אלטנוילנד!




תחומי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ

.1פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם ה-

: הסיבות לעלייה וקשיי העולים. 1 העלייה לא"י עד מלחמת העולם ה- מליון2.4 היגרו ממזרח אירופה, ובעיקר מרוסיה, כ 1914 – 1881בין השנים

מיליון מהם לארצות אמריקה, מרביתם2.3יהודים. יעדי ההגירה היו מערבה. כ איש. זאת,65,000לארה"ב. באותה התקופה הסתכמה העלייה לארץ ישראל בכ

למרות שמחיר הנסיעה מנמלי רוסיה לארץ ישראל היו זולים משמעותית מכרטיסיהנסיעה לאמריקה.

תיארוך העליות לארץ ישראל נעשה על פי גלי עלייה שהיו בהם מאפיינים מיוחדים. ( היו שני גלי עלייה1 )השנה בה פרצה מלחמת העולם ה-1914 ל 1881בין השנים מאופיינים:

.1904 – 1881העלייה הראשונה – נקבעה כתחילתה של העלייה הראשונה של יהודים לא"י, משום1881שנת

שמדובר בפעם הראשונה של יהודים שעולים מסיבות לא דתיות, אלא ציוניות.התיישבות בא"י כדי לחיות בה ולא למות בה.

הסיבות לגל העלייה הראשונה:גורמי משיכה לא"יגורמי דחיפה לעזיבת ארץ ההולדת

– הגירתם1881-1882 ""סופות בנגב של יהודי רוסיה )וגם רומניה( נבעה

פרעות טירור רצחניים בעיקר בגלל שארגנו שלטונות רוסיה ביהודי תחום

המושב שכללו רצח יהודים, התעללות, בזיזה ועוד. יהודים שרצו לברוח מהטירור

הממלכתי הרוסי הגרו מערבה בהמוניהם. מרביתם של אלה לא הגיעו

לארץ ישראל.

-התעוררות משכילים יהודים*

– התארגנותתנועת "חיבת ציון" * סניפי "חיבת ציון" ברוסיה וברומניה . אחד מביטוייה הראשונים היה הקמת

אגודת ביל"ו ופרסום ספרו של פינסקר ,אוטואמנסיפציה.

– עולים שהגיעומניעים לאומיים* לארץ ממניעים לאומיים , ורצו להקים

יישובים יהודים יצרניים, חקלאיים ברובם שאיפתם: להקים בעתיד מדינה יהודית

בארץ ישראל




אכזבתם של המשכילים היהודים במזרח אירופה מן הרדיפות ומסקנתם כי לא

ניתן למצוא פתרון לבעיית היהודיםבגולה.

בתימן הופצו שמועות - עלייה מתימן* שעשירי היהודים עומדים לרכוש את ארץ הקודש ולחלק את האדמות ליהודים וכי

השלטונות התורכיים מתירים את העלייה.

:קשיי העולים של העלייה הראשונה חלק נכבד מן העולים בגל עלייה זה היו בעלי משפחות שקנו חלקות במושבות

החדשות שהוקמו בא"י. קוני החלקות אלו היו ברובם בורגנים יהודים מזרח אירופים שהחליטו להפוך לאיכרים בא"י. ברובם נכשלו במאמציהם להפוך לאיכרים עצמאיים

ושקעו בחובות כבדים. פעילותו הנמרצת של הברון רוטשילד "שיטתהאפוטרופסות", הצילה את ההתיישבות הזאת.

. 1904קבוצה שנייה של עולים עם מאפיינים ברורים החלה לעלות בסביבות שנת העולים מתימן גם כן נתקלו בקשיים משום שלא נהנו מכספי חלוקה ולא השתייכו

לקהילה מאורגנת שתמכה בהם.

.1914 – 1904העלייה השנייה החל גל עלייה שני של ציונים לארץ ישראל. בגל עלייה זה הייתה1904בסביבות

קבוצה ייחודית של צעירים אידיאליסטים, בעלי תודעה סוציאליסטית עמוקה וחסרי כל. למרות שמספרם לא היה רב, הם הטביעו את שמם על גל העלייה – עליית

החלוצים. הסיבות לגל העלייה השנייה.

גורמי משיכה לארץ ישראלגורמי דחיפה לעזיבת ארץ ההולדת – הפרעות בקישניב בירתהפוגרומים ברוסיה*

יצרו שתי תוצאות מנוגדות,1903סרביה ב – אך משלימות זו את זו, תחושת זעם וחוסר אונים

על הטבח הנורא, תוך ידיעה שהשלטון הרוסי תמך בפורעים וסייע להם. נשמעה קריאה ליצור חוגים של הגנה עצמית למרות איסור הממשל.

התארגנה לראשונה בעיר הומל1903ב-

– מותו שלמותו של הרצל* הרצל הותיר חלל ריק בתנועה הציונית. הציונים חששו שפועלו יאבד ושאפו להמשיך את דרכו

למען השגת מדינה עצמאית.

פרסום "קול קורא" של יוסף* , מורה בכפר תבור , פרסםויתקין




קבוצת הגנה עצמית יהודית. תחושת התסכול ותחושת הגאווה הניעו את היהודים לעלות

לא"י.

כשלון המהפכה הסוציאליסטית ברוסיה ב* – אכזבה עמוקה מהמהפכה בשנת 1905–

ברוסיה , אשר שאפה לשפר את חיי1905הפועל ולהעניק יסודות חוקתיים למשטר.

– האפשרות להתפשר ולעבורמשבר אוגנדה* לשטח מחוץ לתחומי א"י דחפה את הציונים

ובעיקר "ציוני ציון" , לבסס את זיקת היהודיםאל הארץ.

"קול קורא" לצעירי רוסיה ובו מתח ביקורת על המצב במושבות

וקרא להציב אתגרים של ממש בפני התנועה הציונית. קרא

ליהודים להקריב קורבן , כפי שעושים זאת עמים אחרים למען

ארצותיהם.

קשיי עולי העלייה השנייה. קבוצת החלוצים הייתה כאמור בנויה ברובה מבני נוער צעירים, בשנות העשרה

המאוחרות, שהגיעו בחוסר כל וחיפשו דרך להתפרנס בא"י. הם התפזרו במושבות הוותיקות וחיפשו בהן עבודה. אלא שתהום הייתה פעורה בין האכרים לחלוצים.

האכרים היו ברוב המקרים יהודים שומרי מצוות, שניהלו חוות חקלאיות על בסיס עסקי. החלוצים היו צעירים חילוניים, עם אידיאולוגיה סוציאליסטית, פועלים גרועים

שביקשו שכר הגבוה משכרם של ערביי האזור.




הקמת צורות התיישבות חדשות והקמת העיר העברית

. הראשונה

לזכות בני העלייה הראשונה והשנייה נזקפות צורות התיישבות

חדשות בעולם היהודי, וגם הקמתה של עיר חדשה – תל

אביב.

המושבה. עד מלחמת העולם הראשונה

מושבות23הוקמו בארץ ישראל יהודיות. זו הייתה צורת התיישבות

חקלאית שהתבססה על אדמה בבעלות התושבים. ומשק פרטי

כל מושבה ניסחה לעצמה ספר תקנות של פיו חיו המתיישבים

וניהלו את המושבה. אורח החיים במושבה היה מסורתי. המושבות

יצרו טיפוס יהודי חדש-חלוץ הקשור לאדמה . החקלאות הייתה הגורם המשמעותי ביותר בחיי המושבה. המושבות הראשונות התבססו על פלחה )גידולי שדה(.

בהמשך ניסו גם את ענפי המטע. בין המושבות שנוסדו באותה תקופה: ראשון לציון, ראש פינה, זיכרון יעקב, יסוד המעלה, פתח תקווה, עקרון,נס ציונה, באר טוביה וגדרה .

ניתן להבחין בשלושה סוגי מושבות: אלו שהוקמו בעזרת הברון רוטשילד )כמו ראשל"צ(, אלו שהוקמו בעזרת חובבי ציון )כמו באר טוביה( ואלו שהוקמו באופן עצמאי )כמו גדרה –מושבת הביל"ויים(. רוב המתיישבים היו חסרי ניסיון בעבודה חקלאית, המשק התבסס על ענף חקלאי אחד הם העסיקו פועלים שכירים, גם

ערבים, וכשנקלעו למצוקה פנו לברון רוטשילד לעזרה.

מפת ההתיישבות היהודית בא"י בין השנים1881 - 1918




בהקמת1908 המשרד הארץ ישראלי התחיל ב-:החוות לאומיות - חוה חקלאית חוות לאומיות. אלו היו משקים חקלאים גדולים שהוקמו על אדמות קק"ל. לפי התוכניות נועדו החוות ללמד את הפועלים החלוצים עבודה חקלאית, להרגילם

לתנאי הארץ ולהעמיד לרשותם הון קטן שיצטבר מרווחי החוה על מנת שיוכלו לייסד משק חקלאי חדש. החווה הלאומית הראשונה שנוסדה הייתה כנרת. אחריה הוקמו

חולדה ובן-שמן. למעשה, החוות הלאומיות נועדו לעקוף את החוק העות'מני שאסר על הקמת

נקודות ישוב חדשות ללא אישור ממשלתי. החווה החקלאית הייתה דרך לעקוף אתהחוק העותמני ויצירת צורה של התיישבות על הקרקע.

הקבוצה: העולים החלוצים, חסידי האידיאולוגיה הסוציאליסטית של חברה לא מעמדית החייה

חיי שיתוף, אחראים להקמתה של צורת התיישבות חדשה – הקבוצה. צורת ההתיישבות החדשה 'הקבוצה' נוצרה לאחר שהתגלו קשיים בניהול החווה

החקלאית בכנרת. מנהל המשרד הארצישראלי, ארתור רופין, שהיה אחראי לחווה החקלאית הסכים לנסות הדרך החדשה, צורת התיישבות חדשה, הקבוצה.

שאנשיה שאפו ליצור חברה שיוויוניתשהתבססה על עקרונות שוויון ושיתוף חברתי.וצודקת - סוציאליסטית.

: לחברי הקבוצה היו מספר עקרונות בסיסיים - כל הרכוש האישי והציבורי שייך לכולם, כך הביאו איסור על החזקת רכוש פרטי*

לביטול המעמדות בחברה. , עבודה עצמית )ללא ניצול פועלים זרים( – יש איסור על עבודה עבודה עברית*

שכירה. – הקבוצה תתיישב רק על אדמות הלאום ולא על אדמות פרטיות.אדמות הלאום* השוויון בקבוצה התבטא גם באופן קבלת ההחלטות - קבלת החלטות משותפת*

שהיו מתקבלות ע"י הצבעה של כל חברי הקבוצה באספה. את המשק מעבדים בצורה משותפת. מתחלקים בנטל וגם - חלוקת הרווחים*

.ברווחים כל אחד עובד לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיוהקבוצה הראשונה שהוקמה הייתה דגניה.

היישוב העירוני העברי הראשון "אחוזת בית" שהפכה לעיר תל אביב




מרבית עולי העלייה השניה היו בני המעמד הבורגני היהודי שבאו מערים ועיירות באירופה. עולים אלו לא חיפשו את חיי החקלאות ורצו להתיישב באזורים עירוניים,

כפי שהיו רגילים. רובם של עולים אלו פנו להתיישבות עירונית, שהביאה לגידול הערים יפו, ירושלים וחיפה. גידול האוכלוסיה הוביל ליתר צפיפות בערים הצפופות

בלאו הכי. תנאי הדיור בערים הערביות היו קשים, ברמה סניטרית נמוכה ולא התאימו לחלקם של העולים היהודים. אז עלה הרעיון להקים שכונה יהודית נפרדת בסמוך לעיר. השכונה הראשונה שנבנתה ליהודים בסמוך ליפו הייתה "אחוזת בית".

לימים התפתחה "אחוזת בית" לת-אביב של ימינו. מספר משפחות יהודיות מיפו רכשו קרקע מצפון ליפו. את הקרקע חילקו ביניהן

, קיבלו הלוואה מבנק אפ"ק בסיוע המשרד הארצישראלי ובנו1909בהגרלה בשנת הוחלט להעניק לשכונה החדשה את השם "תל-אביב", על1910את בתיהם. בשנת

שמו של ספרו של הרצל "אלטנוילנד" בתרגומו העברי. כבר בשלב זה החלו מוסדות ציוניים מרכזיים בארץ, כולל המשרד הארץ ישראלי

להעביר לתל אביב את משרדיהם. ראש העיר הראשון היה מאיר דיזנגוף.

:לסיכום המושבות, יחד עם החוות הלאומיות והקבוצות הראשונות יצרו מפת התיישבות מרשימה בארץ ישראל. באזורים שונים בארץ התחילה להיות מורגשת נוכחות יהודית. ההתיישבות התבססה בתחילה באזור "יהודה" )מישור החוף(, שיפולי

הכרמל והגליל המזרחי - העליון והתחתון. ממטולה בצפון ועד גדרה בדרום נולדה.רשת של ישובים, שהפכו מוקד משיכה לעולים חדשים וליישובים נוספים שיקומו

הקמת מסגרות חברתיות פוליטיות המתיישבים היהודים בארץ ישראל הקימו מסגרות חברתיות פוליטיות. מסגרות אלו

נועדו לסייע לחבריהם להתגבר על הקשיים שחוו.

ארגוני האכרים במושבות . אז התכנסו נציגי מושבות יהודה1900התארגנות עיכרי המושבות החלה בסוף

1900ברחובות, והחליטו להקים ועד משותף שייצג אותם בפני נציגי הברון ויק"א. ]ב העביר הברון רוטשילד את אחזקותיו בא"י ליק"א מיסודו של הברון הירש[. הפעילות

של ועד המושבות לא הייתה מוצלחת. היו לה בעיות כלכליות והאכרים עצמם לאהרבו להשתמש בשירותי הועד שהקימו.




ארגוני האכרים התפתחו עקב שני גורמים מרכזיים: – ארגון על בסיס אזורי משותף והבעיות המיוחדות של האזורהגורם המרחבי

]פרדסים וגפני יין באזור השפלה[ – לאחר יצירת הארגון בשפלה התפתח הארגון במושבות הגלילהסדר הכרונולוגי

התחתון שעסק בענפים אחרים, בעיקר פלחה. שעתם היפה של ארגוני האכרים הייתה במלחמת העולם הראשונה. אז שימשה

התאחדות האכרים כצינור לתרומות יהודים מחו"ל, ארגון שיווק התוצרת החקלאית )אסם( ושתדלנות מול השלטונות העותמנים. כמו כן פעלו נציגי המושבות אצל רבני

ירושלים, שהתנכלו למושבות ותוצרתן..1927כל התאחדויות האכרים השונות התאחדו לארגון אחד בשנת

.מפלגות הפועלים ומקומן בחיי חבריהן בני העלייה השנייה שהגיעו לא"י מרוסיה עם אידיאולוגיה פוליטית סוציאליסטיות

והקימו את מפלגות הפועלים הראשונות. המפלגה הייתה מסגרת שדאגה למצבו של הפועל בתחומי הבריאות, חינוך, הקימה לשכת עבודה, ספריות, הוצאות ספרים בתי

ספר ערב, חברת ביטוח ועוד. כלומר המפלגה הייתה כמו משפחה ובית לעולים בארץ. המפלגות הקטינו את תחושת הבדידות של העולים הצעירים והקלו על

שהייתה פעילה עוד: "פועלי ציון"קליטתם בארץ. בארץ הוקמו שתי מפלגות שהתארגנה בארץ. שתי המפלגות פעלו והקימו מטבחיםהפועל הצעיר"ברוסיה ו"

משותפים לחלוקת אוכל לנזקקים, פעלו לקידום מעמדם של הפועלים, סייעובחלוקת ימי עבודה וראו בכיבוש העבודה העברית ערך מרכזי וחשוב.

. הקמת המסגרות הביטחוניות פיתחו שני רעיונות שהשלימו האחד את השני: רעיון כיבוש2אנשי העלייה ה-

השמירה וכיבוש העבודה במושבות .. כיבוש השמירה

, שבאו מהפרעות ברוסיה לא אהבו את הרעיון שעל המושבות2אנשי העלייה ה-היהודיות בא"י שומרים ערבים. הם ראו בכך טעם לפגם משתי סיבות:

. פגיעה בכבוד העצמי היהודי – מדוע יהודים לא יכולים להגן על עצמם? מה גםא והשומרים הערבים עשו לעתים קרובות יד אחת עם בני כפרם שבאו לשדוד ולגנוב

מהמושבות.




. רצון להעביר את עבודת השמירה לידיים יהודיות כחלק מרעיון כיבוש העבודה.ב

.כיבוש העבודה יכלו להתפרנס מעבודת אדמה בא"י היא2הדרך היחידה כמעט שאנשי העלייה ה-

מעבודה אצל האיכרים היהודים במושבות. בנוסף, התפיסה האידיאולוגית שלהחלוצים הייתה שהדרך לישועת העם היא בהפיכתו לעם יצרני, עובד אדמה.

אלא שלאיכרים לא היה רצון רב להעסיקם. לפועל היהודי הצעיר, שלא היה רגיל לעבוד בתנאים הקשים בא"י, היה הספק עבודה נמוך בהשוואה לפועל הערבי

המיומן. זאת ועוד, הפועל היהודי דרש שכר גבוה יותר משום שהוצאותיו היו גבוהותיותר: מגורים, תאורה, חומר קריאה, דמי חבר מפלגה ועוד.

לכן, פיתחו הפועלים היהודים את תפיסת כיבוש העבודה מידי הערבים והעברתה לידיים יהודיות. הפועלים היהודים, שגרו במושבות, תבעו מהאיכרים להעסיק אותם

תוך שימוש בטיעונים מוסריים של "עניי עירך קודמים", הקימו קבוצות קבלניות שניסו להתחרות במחיר הזול של העבודה הערבית והפעילו לחצים חברתיים על

האיכרים שלא נתנו עבודה לחלוצים היהודים.

ארגון השומר. רעיון כיבוש השמירה היה חלק מהאידיאולוגיה של אנשי עלייה שנייה. החלוצים

הצעירים האמינו שכדי להיות עם נורמאלי על היהודים גם לשמור על רכושם לבד כדי"בר-גיורא" הם הקימו את ארגון 1907ולא לסמוך על השומר הערבי. ב-

להעביר את העבודה והשמירה מידי הערבים לידיים יהודיות , כשהארגון גדל שינו , וצירפו חברים חדשים. הם1909 ב-השומר"החברים הוותיקים את שמו ל"

הקפידו על שמירה עברית ועבודה עברית. חיקו את הלבוש והמנהגים של הערבים ונמנעו מעימותים ושימוש בנשק. זה היה כוח המגן הראשון של יהודים בא"י מאז

חורבן בית שני. מטרתם הייתה לשנות את דימוי היהודי הכנוע ולהראות שהיהודים יכולים להיות לוחמים אמיצים, הם חיזקו את הביטחון של הישובים היהודים ואפשרו

התיישבות גם במקומות מסוכנים.

.הנחת התשתיות לתרבות וחינוך עברי אנשי העליות הראשונה והשנייה הניחו תשתית חינוכית ותרבותית לישוב היהודי הקיים

בא"י. אנשיהם הקימו מוסדות חינוך ועיתונות בשפה העברית. התרבות העברית




קיבלה תנופה גדולה עם בואם של אנשי העלייה השנייה, שגם אם לא דיברו בעצמםעברית טובה, חלמו על כך ושאפו להפכה לשפה המרכזית בארץ.

חלק מעולי העלייה הראשונה דרשו ללמד את ילדיהם בשפה העברית, אליעזר בן וארגנה את כל1903 העברים שהוקמה ב-והסתדרות המוריםיהודה פתח במאבק

כבר בשנים הראשונות לעליית המושבות על המורים העברים בארץ, המשיכה בו. הקרקע, נוסדו במושבות בתי ספר וגני ילדים ששפת הלימוד בהם הייתה עברית.

כבר מהתחלה כללו הלימודים גם מקצועות כמו ידיעת הארץ, תולדות העם היהודי ואף חינוך גופני. בסיועו של אליעזר בן יהודה יכלו המורים הראשונים והגננות ללמד את הילדים בעברית. מילים נדרשות, שירי משחק וסיפורים לקטנים הומצאו ונכתבו

הילדים הפך למקום שבו העברית היא חלק מהחיים[ במיוחד למטרה זו. ]גן שהפך במשך הזמן לאקדמיה ללשון."ועד הלשון"בתקופת העלייה השנייה. הוקם

הלשון העברית נפוצה בארץ והתנהל מאבק עקשני שניהלה הסתדרות המורים על החדרתה לבתי ספר שבחסות גופים נדבניים כגון כי"ח או עזרה ולטכניון שעמד

להיפתח בחיפה ביוזמת חברת עזרה שרצתה להנהיג את הגרמנית כשפת ההוראה. , סכסוך שבסיכומו ניצחה השפה העברית את1913מאבק זה נקרא :"ריב השפות"-

השפה הגרמנית כשפת לימוד בטכניון. בית ספר החקלאי של כי"ח, 'מקווה-ישראל', את שפת הלימוד מצרפתית לעברית. בהדרגה, הפכה העברית1914החליף בשנת

-1904לשפת ההוראה בכל מוסדות החינוך בארץ. הוקמו מוסדות חינוך חדשים : - בית1906- גימנסיה "הרצלייה" בתל-אביב,וב-1905בית מדרש למורים בירושלים.

מדרש לאומנות "בצלאל" בירושלים. ערב מלחמת העולם הראשונה היה קיים כברתכנון להקמת אוניברסיטה עברית על הר הצופים וטכניון בחיפה.

.הפעילות של אליעזר בן יהודה

. כבר בהיותו1881אליעזר בן יהודה ]אב"י[ עלה לא"י מליטא )אז רוסיה( בשנת בחו"ל החל לדבר בהיגוי הספרדי, לפי כללי הדקדוק העברי, כתב לירחון "השחר",

ועליו חתם בשם העט 'בן-יהודה'. ]שמו מלידה הוא אליעזר יצחק פרלמן[. עם עלותו לא"י החל לעבוד ככתב בעתון "חבצלת", גם שם חתם את מאמריו בשם

ערך שני עיתונים בלשון העברית: "מבשרת ציון" ו"הצבי".1884'בן-יהודה'. בשנת סיסמתו הייתה "דבר עברית והבראת". יסד בן-יהודה יחד עם דוד ילין את "ועד1890הוא כתב ספרי לימוד בעברית. בשנת

הלשון העברית", שנועד לקדם את הלימוד והשימוש של השפה העברית בא"י.




בן יהודה עורר עליו את כעס אנשי הישוב הישן משום שתקף את הנהגת הרבנים על שמרנותם ועל השחיתות שהביאו כספי החלוקה. עד ליום מותו הוא נחשב בעיניהם

ככופר. גם חלק מראשי הציונות וחשוביה ]ביאליק, אחד העם, ברנר, עגנון ועוד [ לא אהבו את בן-יהודה. בעיקר משום חידושי הלשון שלו שנראו בעיני כמה "מלאכותיות לאין

שיעור". השתתף "במלחמת השפות" על מקומה של העברית במערכת החינוך1913בשנת

הצליח לשכנע את הנציב1919]חברת עזרא ושפת הלימוד בטכניון[. בשנת הבריטי, הרברט סמואל, לכלול את העברית כאחת משלושת הלשונות הרשמיות

בא"י תחת שלטון המנדט.

.אישים ואירגונים שסייעו לפעילות הציונית בא"י הנס של הקמת הנוכחות היהודית בא"י לא היה רוקם עור ללא עזרתם של יחידים

מופלאים וארגונים מסורים, ששמו לעצמם מטרה לסייע בהקמתו של הישוב היהודי בא"י. למרות שליחידים ולארגונים השונים היו מטרות שונות, התוצאה של מאמציהם

היא הצלחת ההתיישבות היהודית בא"י.

.הברון רוטשילד, 'שיטת האפוטרופסות' והביקורת עליה הברון אדמונד דה רוטשילד, בן למשפחת רוטשילד הצרפתית )ממשפחת בנקאים

יהודים אירופים ידועה(, היה זה אשר העניק תמיכה מסיבית למפעל ההתיישבות בארץ ישראל בימי העלייה הראשונה. הברון היה אדם שומר מסורת שראה את

ההתיישבות בא"י כפתרון לבעיית ההתבוללות, האנטישמיות וכהוכחה לעולם כיהעם היהודי עוסק גם בחקלאות ויצירה )ולא רק במסחר ובהלוואות( .

אלמלא תמיכתו הכספית במושבות הקורסות לא היו מצליחות המושבות הראשונות להמשיך ולהתקיים. הוא פעל בעילום שם משום שחשש שפרסום שמו יזיק לעיסוקיו

בצרפת לכן נודע גם בכינויו "הנדיב הידוע". בין מעשיו הרבים של הברון רוטשילד נמנים: סיפוק הגנה משפטית למושבות, תשלום שוחד )בקשיש( לשלטונות

העות'מאניים, השקעה כלכלית עצומה בכרמים וביקבים בראשל"צ ובזיכרון יעקב, השקעה בתעשיות רבות )גידול תולעי המשי, בשמים, טבק ואריגה(, תמיכה במטעים

שונים ובמשקי בע"ח, הקמת מוסדות ציבור כמו בתי כנסת, ספריות ובתי ספר, בין השאר סייע לאליעזר בן יהודה בהוצאת המילון העברי הראשון, רכש קרקעות




והקים מושבות חדשות, וחשוב מכל: תמיכה בהקמת תשתיות לישוב )דרכים,משאבות, קיטור, קידוח וכו'(.

(, החל יישום1900-1882: בימי חסותו של הברון רוטשילד )משטר אפוטרופסות שיטת החסות על מושבות ארץ ישראל. משטר האפוטרופסות התפרש כמעט על כל המושבות, אפילו על חלק מהמושבות העצמאיות שהוקמו בעזרת הונם העצמי של

המתיישבים. משטר האפוטרופסות החל לאחר שהמתיישבים היהודים החלו לקרוס כלכלית ועתיד

המושבות בארץ נראה גרוע. הברון התחיל להזרים למושבות סכומי כסף גדלים והולכים קנה את המשקים מידי בעליהם והשאיר את הבעלים במשקים כמקבלי קצבאות ]ע"פ גודל המשפחה[ . כדי לנהל את השקעותיו בא"י מינה הברון צוות

פקידים גדול של יהודים מצרפת. אלו נקראו "מערכת פקידות הברון". פקידי הברון קבעו לאיכרים מה יגדלו והדריכו אותם כיצד לגדל ]גפני יין, יסמין לתעשיית הבושם,

תות עץ ועוד[. פקידות הברון הצרפתית ניהלה את חיי וכלכלת המושבות, והברון תבע מהמתיישבים

לציית להם ציות מוחלט. המתיישבים התחייבו לציית ולא לערער על שיקול דעת הפקידים, אך למעשה היו מקרים רבים של התמרדות של מתיישבים בפקידים כאשר

דעותיהם היו מנוגדות בנוגע לניהול המושבה. הפקידים ניצלו את הכוח שניתן להם כדי לשלוט באיכרים עד כדי חלוקת הקצבאות על פי מידת צייתנותו של האיכר ולא

על פי מידת חריצותו. משטר האפוטרופסות עורר עליו את כעסם של מתיישביםרבים שאף מרדו בפקידות.

הביקורת על שיטת האפוטרופסות: הביקורת לא יכולה להיות נגד מעשיו של הברון, משום שהוא למעשה הציל את

ההתיישבות היהודית בא"י בכספו שלו. הביקורת התרכזה סביב 'שלטון הפקידים'שניהלו את 'שיטת האפוטרופסות':

* רבים מהפקידים לא הבינו את החזון של הברון וראו באיכרים אנשים נחותיםומסכנים שיש ואפשר לנהוג בהם בשרירות לב.

* האיכרים הפכו מאנשים עצמאיים לסמוכים על שולחן הברון ונדרשו לציית להוראות הפקידים. מצב זה עורר מספר 'מרידות איכרים', אך אלו דוכאו במהירות

משום שנשללו מהמורדים קצבאותיהם. * במושבות נוצרה הרגשה של רווחה חומרית שמקורה מהקצבות הברון וללא קשר

לכמות היבול וחריצות האיכר.




1900הברון הפסיק את פעילותו בא"י ואתו את משטר האפוטרופסות בשנת והעביר את ניהול כל המושבות לידי יק"א )גוף שרכש אדמות בא"י, נוסד ע"י הברון

הירש(. ולסיכום, לולא החליט הברון רוטשילד ליטול את מפעל ההתיישבות לידיו, הרי שכל

מאמצי "חיבת ציון" היו יורדים לטמיון, ושום התיישבות ציונית בארץ ישראל לאהייתה מצליחה לקום.

ד"ר ארתור רופין והמשרד הארצישראלי הקימה ההסתדרות הציונית ביפו, בהוראת הקונגרס הציוני, את1908בשנת

"המשרד הארצישראלי". הקונגרס הציוני שעד כה נמנע ממעורבות ישירה במה שקורה בא"י, החליט להיות מעורב והמשרד הארצישראלי היה הזרוע הביצועית

ההסתדרות הציונית בא"י. בראשות המשרד הועמד ארתור רופין, ד"ר לסוציולוגיה,אחד המנהיגים הציונים הבולטים של תקופתו, ומראשי תומכי החקלאות העברית. הקמת המשרד הארצישראלי ביטאה פשרה בין הציונות המדינית לציונות המעשית.

ההסתדרות הציונית אימצה גישה המשלבת את עבודת ההתיישבות עם המשךהפעילות הציונית המדינית זו בעצם הגישה של הציונות הסינתטית.

ארתור רופין היה דמות יוצאת דופן בתפיסתו את צרכי הפועלים ובגישתו האובייקטיבית לבעיית ההתיישבות. משרדו עסק בבדיקת קרקעות, הכנסת זנים חדשים ושיטות עיבוד חקלאיות. הוא תמך ועודד את הפועלים לצורות התיישבות

חדשות התואמות לאידיאולוגיה שלהם כמו : י. יחד עם יהושע חנקין, גואל הקרקעות, יצא לרכוש אדמות דווקא באזורים לא מיושבים. פעולות המשרד

הארצישראלי היו פעולות לקידום התיישבות חדשה מכל מיני סוגים- מהתיישבות פרטית עד התיישבות שיתופית: הבתים הראשונים בת"א נבנו ביוזמת המשרד

הארצישראלי שסייע למתיישבים לקבל מימון מבנק אפ"ק. הקולקטיב של כנרת וקבוצת דגניה הוקמו לאחר שרופין הבין שבקרב החלוצים הפועלים טמון הכוח

להקים התיישבות יהודית בא"י. החוות הלאומיות שהיו משקים גדולים שהוקמו על אדמת קק"ל, שבמסגרתן למדו העולים את עבודת החקלאות. המשרד

הארצישראלי יזם את עליית יהודי תימן ואף הקים עבורם שכונות עם משקי עזרקטנים כמו שכונת שעריים ושבי ציון.




.1התנועה הציונית והיישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם ה-

עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בעת המלחמה. דילמות עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עמדו בפני התנועה הציונית מספר

חריפות: והתנועה היריבים בצבאות שנלחמו יהודים היו הלוחמים הצדדים בשני א.

הציונית לא ראתה דרך לחבר בין הקצוות. ב. התנועה לא רצתה לסכן את ההישגים שהגיעו אליהם בארץ ישראל ולא

רצתה להחריף את היחסים עם השלטונות העות'מנים. ג. הנהגת התנועה הציונית הייתה מפולגת וישבה בשתי הבירות של הצדדים הלוחמים: בברלין ובלונדון. היא לא רצתה להחליט בדבר מדיניותה, במי לתמוךהנבונה הגישה הייתה הנייטראליות לכן, ינצח. צד איזה ידוע היה משום שלא

והבטוחה ביותר. העמדה הניטרלית הביאה את ההסתדרות הציונית להקים משרד קישור בקופנהגן שבדנמרק הניטרלית. מטרתו של משרד זה הייתה לתאם ולקשר בין סניפי התנועהניסיון לשמור על ניטרליות של הקהילות היהודיות ברחבי הציונית העולמית, תוך

העולם. יחד עם זאת, כל מרכז של פעילות ציונית, אם זה בגרמניה, בריטניה, ארה"ב או א"י נקט בקו פעולה שתאם את האינטרסים הפנימיים שלו במדינות בהן הוא נמצא. לדוגמה: המרכז בארץ נקט בתחילה בקו פעולה פרו-עותמני, כדי לא להחריף את היחסים. רבים מבני הישוב קיבלו על עצמם את האזרחות העותמנית והתגייסו לצבא הטורקי. אולם, היה בארץ גרעין קטן של מתנגדים לטורקים, ואלה הקימו מחתרת

פרו-בריטית, ניל"י, שהעבירה ידיעות לבריטים. המרכז של ההסתדרות הציונית בגרמניה, בו ישב נשיא ההסתדרות אוטו ורבורג,בריתם בני בגרמניה להתערב אצל וביקש את השלטונות תמך במדינות המרכז העותמנים עבור יהודי א"י ולהקל עליהם. בקשותיו נענו והעותמנים שיפרו את יחסם

ליהודי א"י. ההנהגה הציונית באנגליה, בראשותו של הד"ר חיים ויצמן ובתמיכתם של מנהיגיםלפעול החלו סוקולוב( ונחום העם אחד רוטשילד, )הלורד אחרים בכירים יש לצרף את כי במסדרונות השלטון הבריטי בעד האינטרס הציוני. הם האמינו של הביאו לפרסומה פעולותיו הבריטיים. לתוכניות המלחמה הציוניות השאיפות




בנובמבר 2"הצהרת בלפור" ) כי בריטניה רואה1917 ( שהצהירה באופן רשמי בציונות שותף לקביעת עתידה של ארץ ישראל.

שני שיאים היו למעורבות ההסתדרות הציונית בבריטניה:א. הקמת הגדודים העבריים

ב. הצהרת בלפור.

הצהרת בלפור – תוכנה והקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה. "הצהרת בלפור" היא איגרת שנישלחה ע"י ממשלת בריטניה לברון ליונל רוטשילד שהיה האיש הבכיר בסניף ההסתדרות הציונית באנגליה. האיגרת נשלחה ללורד

. האיגרת היא1917 בנובמבר 2 ,ביום 1רוטשילד כשנה לפני סוף מלחמה"ע ה - למעשה מסמך ממשלתי הצהרתי שחתום ע"י שר החוץ הבריטי, הלורד בלפור.ההצהרה בריטיים. אינטרסים ומתוך אהדה מתוך היהודי לעם ניתנה ההצהרה הביעה את ההכרה של בריטניה בזכותם של היהודים להקמת בית לאומי בא"י, ואת

הנכונות של בריטניה לעזור בהקמתו. תוכן ההצהרה:

"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בא"י, והיא תפעל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו , מתוך הנחה שלא ייעשה שום דבר שישבזכויותיהם או יהודיות, הלא העדות של והדתיות האזרחיות בזכויות לפגוע בו

ומעמדם של היהודים בכל ארץ אחרת". מה האינטרסנטים של בריטניה במתן ההצהרה?

. שמירה על האינטרסים הבריטיים באזור1השליטה את לבסס במטרה בלפור הצהרת את פרסמה הבריטית הממשלה הבריטית בא"י. אומנם ההסכם אנגלי – צרפתי )הסכם סייקס פיקו( קבע שא"י תהיה תחת שלטון בין לאומי , אך מיד לאחר מכן המדינאים הבריטים שינו את דעתםלהבטיח שליטה מנת על זאת, בריטי. ושאפו להבטיח שא"י תהיה תחת שלטון בריטית מוחלטת בתעלת סואץ אשר שימשה חוליית קשר אסטרטגית בין בריטניה ומושבותיה באסיה ובאפריקה. האינטרס הבריטי הזה , השתלב עם האינטרס הציוני,

ולכן השלטון הבריטי הבטיח לממש את החזון הציוני של היהודים. . נסיון לגרור את ארה"ב למלחמה. 2




נגד כל מאמץ לשכנע את ארה"ב להצטרף למלחמה בריטניה עשתה ממשלת ויצמן הצליח לשכנע את המדינאים חיים ד"ר לסיועה. גרמניה, משום שניזקקה הבריטים שהצהרה בריטית פרו ציונית תניע את יהודי ארה"ב ללחוץ על הקונגרס ועל הנשיא האמריקאי, וודרו וילסון, להצטרף למלחמה נגד גרמניה. רה"מ )ראשג'ימס בלפור שוכנעו מן הטיעון הזה רק משום ושר החוץ ג'ורג לויד הממשלה(

שהצבא של בריטניה היה על סף התמוטטות. . חשש לפרישת רוסיה מהמלחמה. 3

הורד מכיסאו,2 התחוללה ברוסיה מהפכה . הצאר ניקולאי ה-1917בחודש מרץ ורוסיה הפכה לרפובליקה. השלטון עבר לידי הנסיך לבוב ושר הביטחון קרנסקי.ובנות בריתן( )צרפת, בריטניה נאמנותם למעצמות ההסכמה השניים הכריזו על להמשך שהתנגדו גורמים גם היו ברוסיה אך גרמניה. נגד במלחמה והמשיכו המלחמה – הקומוניסטים . אלו, בהנהגתו של לנין וטרוצקי, דרשו שרוסיה תצא מן המלחמה ותחתום עם גרמניה על הסכם שלום בכל מחיר. הבריטים חששו שפרישת רוסיה מהמלחמה תערער את המאזן הצבאי לרעת מעצמות ההסכמה. החליטו לפרסם את הצהרת בלפור על מנת לזכות באהדתם של מיליוני היהודים ברוסיה ,יחזקו את הממשלה הרוסית בהנהגת הנסיך לבוב וקרינסקי מתוך תקווה שאלה

אשר לא התכוונה לפרוש מן המלחמה. להקדים את גרמניה. .4

קיבל המודיעין הבריטי מידע מוסמך, שגרמניה בהנהגת הגנרל לודנדורף,1917ב- מתכוונת לפרסם הצהרה פרו ציונית במטרה לזכות בתמיכתם של מיליוני היהודים במרכז ובמזרח אירופה. לכן, ממשלת בריטניה פרסמה את הצהרת בלפור על מנת לסכל את תוכניותיו של לודנדורף ועל מנת להבטיח את אהדת היהודים למעצמות

ההסכמה.

הקשיים העולים מנוסח ההצהרה: אין מחויבות ברורה במילים "רואה בעין יפה". (1 בריטניה מדברת על הקמת בית לאומי אך לא ברור אם בכל א"י או רק(2

בחלק ממנה. לא מוזכרת ההסתדרות הציונית. (3הערבים מופיעים כעדה ויש התעלמות מזכויותיהם כעם. (4לא ברור למה הכוונה "תעשה את מירב מאמציה". (5




מדוע יש קשיים? התנועה בשאיפות מלאה תמיכה להשיג הרצון שבין מהפער נובעים הקשיים הציונית, ריבונות מלאה על א"י, לבין רצון של הבריטים להגיש הצהרה מאוזנת שלא

תפגע בזכיות הערבים תושבי הארץ ובזכויות היהודים בארצות אחרות.

כיצד התקבלה הצהרת בלפור? – אלו שמחו מאוד משום שהצהרת בלפור הייתה הגשמת חלומו של הרצל,הציונים

השגת הצ'רטר. – יהודים אלו, שלא היו ציונים וראו עצמם כבריטיםהיהודים המשתלבים בבריטניה

לכל דבר, חששו מהצהרת בלפור. הם חששו שההצהרה תפגע במעמדם כאזרחים בריטים. הם דאגו מכך שאם יוקם בית לאומי ליהודים בא"י יבואו האנטישמים וידרשו

מהם לעזוב את בריטניה ולהגר לא"י.– התנועה הלאומית הערבית לא התייחסה להצהרה מיד עם הכרזתה,הערבים

אולם תוך זמן קצר היא הבינה את משמעותה וראתה בהצהרת בלפור עניין חמור שפוגע באינטרסים הערבים. בנוסף, הערבים טענו שרומו על ידי הבריטים, שנתנו גם להם הבטחות לאומיות בתקופת המלחמה בסידרה של מכתבים הנקראת "מכתבי

.4מק-מהון"

השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים – נקודות דמיון ושוני.19אחרים באירופה במאה ה-

התנועה הציונית, היא התנועה הלאומית של העם היהודי שהתפתחה לקראת סוף . ניתן למצוא קווי דמיון בינה לבין תנועות לאומיות מקבילות באירופה19המאה ה-

באותה תקופה, אך יש לה את הייחוד שלה, בו היא שונה מכל תנועה לאומית אחרתבאותה תקופה.

קווי הדמיון:

מק מהון היה מושל מצרים בתקופת המלחמה וניהל תכתובת עם שליט ערב הסעודית, שריף חוסיין4בן עלי, על גבולותיה של הממלכה שיקבל לאחר הניצחון הבריטי.




. כל התנועות הלאומיות באירופה צמחו בעקבות השינויים שחלו במאות118-19ה-

השינויים החברתיים יצרו תנאים שאפשרו צמיחת תנועות לאומיות, השתנה היחס של האירופאים לדת – תופעת החילון וההשכלה החלה להחליף את הדת בקרב בורגנות

משכילה. אצל האירופים החלה גם התעוררות פוליטית חברתית שעניינה הדרישהלעצמאות והגדרה עצמית וזכויות אדם.

תהליך דומה הצמיח גם את התנועה הלאומית הציונית. הדת היהודית, שתפסה קודם מקום מרכזי, איבדה חלק גדול מחשיבותה. החל תהליך של חילון אצל

היהודים ומעבר לרעיונות ההשכלה. החילון הביא לזניחת הרעיון המשיחי והלא ראציונלי של התערבות אלוהית בגאולת ישראל, המשיח. החשיבה הרציונלית של ההשכלה הסיקה שאין לחכות למשיח כדי לשנות את מצב היהודים וכי גם עליהם

להקים מדינה.בנושא גורמי הצמיחה יש בהחלט חיקוי יהודי של תהליך שעבר על עמי אירופה.

היעד / המטרה של כל התנועות הייתה הקמת מדינה עצמאית.. 2 כל תנועה לאומית אירופית שאפה להקים לאיחוד כל העם וכינון משטר ליבראלי

במדינה עצמאית על הטריטוריה בה ישבו בני העם. התנועה הלאומית היהודית שאפה גם כן לכך, אלא שהעם היהודי, בניגוד לעמים האירופים, לא ישב על אדמתו.

המטרה של התנועה הלאומית היהודית הייתה הקמת מדינה עצמאית על אדמתוההיסטורית של העם - ציון.

. טיפוסי המנהיגות של התנועות הלאומיות.3 מנהיגי התנועות הלאומיות של עמי אירופה היו משכילים, בורגנים עם כאריזמה

אישית, שהצליחו לסחוף את בני העם בדרך של הלאומיות. גם המנהיג של התנועה הלאומית היהודית, בנימין זאב הרצל, התאים לדפוס זה.

הוא בא ממשפחה בורגנית, בעל השכלה רחבה ועם כאריזמה אישית. העובדה היא של המאה,80שהיו התארגנויות בנוסח "חובבי ציון" שהתחילו עוד בתחילת שנות ה-

אלא שלהרצל הייתה הכאריזמה והיכולת לאחד ולהנהיג את כל התנועות, ועודלהגדיל את התנועה.

. דפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות.4




- התנועות הלאומיות האירופיות דאגו לטיפוחטיפוח התודעה הפוליטית היסטורית התודעה הפוליטית של בני העם משום שראו תמיכתם מכשיר חיוני להצלחת המאבק

הלאומי. באמצעות בניית מכנה משותף אתני, היסטורי ותרבותי: לימוד את זאת הם עשו

העבר, סיפורים משותפים ומאחדים שירה, ציור ועוד. כל אחת מהתנועות הלאומיות חיפשה את השורשים הקדומים של העם וניסתה להציג חיבור אליו. סיפורי גבורה

על לוחמים קדומים, בחלקם פנו אל הדור הצעיר - כמו סיפוריו של דה-אמיציס באיטליה )"הלב"( וסיפורי האחים גרים בגרמניה בדומה לתנועות לאומיות אחרות

טיפחה גם התנועה הציונית את המיתוס של הגיבור היהודי הקדום שנלחם נגד אויבי יהודה. סיפרי הגבורה שולבו שוב בחגים וימי מועד יהודיים: חנוכה ומלחמות

המכבים, ל"ג בעומר ומרד בר-כוכבא. – אנשי התנועות הלאומיות האירופיות עסקו במחקר לשונייצירת בסיס לשוני אחיד

היסטורי כדי להגיע לשפה אחידה – המילון המשותף לכל העם. תופעה דומה קרתה גם אצל הציונים, הם אימצו את העברית לשפת התנועה.

– לאחר שלב ההקמה וההערכות עברה התנועה הלאומיתמעבר לתנועה המונית האירופית לשלב בו הפכה לתנועה לאומית גדולה עם תמיכה רחבה ומוסדות ניהול.

לאחר שהרצל הצליח לאחד את קבוצות "חובבי ציון" הקטנות והמפוזרות הוקמו מוסדות ההנהלה של התנועה הציונית עם תחומי אחריות וגם בסיס התנועה התרחב

מאוד – יותר ויותר יהודים הצטרפו לשורות התנועה. - התנועות הלאומיות האירופאיות חיפשושימוש בבעלי ברית חזקים ובעלי השפעה

מחוץ לארצם בעלי ברית עוצמתיים בעלי אינטרסים משותפים כדי להשיג את המטרות הלאומיות. ]האיטלקים פנו לעזרת צרפת, היוונים לעזרת המעצמות,

הגרמנים לפרוסיה[ . גם התנועה הציונית חיפשה סיוע מהמעצמות, החל בפנייה לאימפריה הע'ותמנית,

דרך הפנייה לקיסר גרמניה, לאפיפיור, ולממשלת רוסיה. בסופו של דבר נמצאה בריטניה שסייעה לתנועה הלאומית היהודית ]הן בהצעת אוגנדה והן בהצהרת

בלפור[.

במה שונה התנועה הציונית מתנועות לאומיות אחרות: – בניגוד לאיטלקים או הגרמנים, שם פעלהתפיסת היהודים את עצמם כעם

התנועה הלאומית כדי ליצור בהם את ההכרה שהם משתייכים לעם אחד ]"הלב"




של דה-אמיצ'יס, סיפורי האחים גרים[. כמעט כל היהודים, גם אם ראו עצמם בני הלאום בו ישבו ]צרפתי / גרמני בן דת משה[, הבינו שהם משתייכים לעם היהודי. לכן

גם נעשו מאמצים רבים להתנתק מהלאומיות היהודית ]הריפורמה[. ההכרה של המוני היהודים שהם "עם" לכל דבר ומובן סייעה לתנועה הלאומית בכך שיהודים בני

לאומים שונים מצאו בתנועה הלאומית היהודית פתרון כוללני לבעיותיהם. – התנועות הלאומיות האירופיות רצו לממש את זכותם להגדרההכמיהה לציון

עצמית על הקרקע בה הם ישבו. בניגוד להם, היהודים, רצו לממש זכות זו בטריטוריה שמעטי מהם בכלל ביקרו אי פעם. היהודים שמרו בתרבותם, דרך

הפולחן הדתי, את הכמיהה לציון – הרצון לשוב לציון ביום מן הימים. לכן, כאשר קמה התנועה הציונית והציעה ליהודי העולם לשוב לציון, הרעיון התאחד אצלם עם

התקווה הסמויה לשוב לציון. – אצל בני הלאומים האחרים התנועה הלאומיתהענקת משמעות לאומית מודרנית

לא הייתה צריכה לשנות כמיהה שנבעה מפולחן למציאות עתידית ממשית. למעשה, התנועה הלאומית היא שיצרה את הכמיהה לשלטון עצמי. מאידך, התנועה הלאומית

היהודית הפכה כמיהה פולחנית למעשית. היא הצליחה לשכנע את חבריה כי יש אפשרות לממש את הכמיהה לציון ושאפשר להשיגה. נכון, שיש להשקיע מאמצים

רבים, אך זה אפשרי.

.האתגרים הייחודיים שעמדו בפני התנועה הציונית - התנועות הלאומיות באירופה ביקשו להקיםהריחוק הגיאוגרפי של הטריטוריה

מדינת לאום בטריטוריה שעליה ישבו בני עמם מזה דורות. התנועה הציונית ביקשה לאסוף את העם היהודי המפוזר בעמים רבים, דובר שפות שונות, להביאו לטריטוריה

עתיקה, שישבו עליה בני עם אחר. לציונות הייתה קודם כל בעיה של השגת הסכמה פנימית לגבי המיקום הגיאוגרפי של

מקום הריכוז של העם היהודי ולגבי הדרכים להשגתו. - באופן יחסי, קל ופשוט היה לשכנע אתהפיצול הקהילתי, הלשוני והתרבותי

האיטלקים להתאחד למדינה אחת, ולצמצם את ההבדלים בין מחוזות אומבריה וטוסקנה, כדי למצוא את המכנה המשותף: שפה, זיכרונות הסטורים ועוד. התנועה

הציונית הייתה צריכה להגיע לכל יהודי באשר הוא, בכל שפה שבה דיבר, ולשכנעו כי ההבדלים הגדולים הקיימים בין בני העם, שנוצרו במהלך מאות שנים של הפרדה, אינם חשובים כלל. כדוגמא לקושי, אפשר לתת את העלבון שנעלבו ראשי קהילת




יהודי מרוקו, כאשר קיבלו הזמנה לקונגרס הציוני הראשון בגרמנית, ולא בעברית או.לפחות צרפתית שבה דיברו. הם לא הסכימו להגיע לקונגרס בשל העלבון

– בעוד שהתנועות הלאומיות האירופיותהתלות בשליט החוקי של ארץ ישראל התנהלו על הטריטוריה בה ישבו בני העם, התנועה הלאומית היהודית התנהלה

הרחק מאוד מהטריטוריה. זאת ועוד, על הטריטוריה של העם היהודי שלט באופן חוקי השולטן העות'מני, שלא הושפע כלל מההתפתחויות של התנועה הלאומית

היהודית בארצות מרוחקות. - בעוד שהתנועותהסכמת השלטונות השונים בארצות בהן התנהלה פעילות ציונית

הלאומיות האירופיות פעלו ברוב המקרים במדינה אחת, הרי התנועה הלאומית היהודית פעלה במדינות רבות. בכל מדינה היה על אנשיה לציית למערכת חוקים

מקומית, אחרת היו נחשבים לפורעי חוק. ברוסיה ראו בתנועה הציונית אויבת המשטר ורדפו את הציונים, בארצות אחרות הקשו על איסוף הכספים. על אנשי

התנועה הלאומית היהודית היה להתאים עצמם לחוקי המדינות השונות בהן פעלו סניפי התנועה הציונית, בעוד שבני תנועות אחרות פעלו בדרך כלל במערכת חוקים

יחידה.

התנגדות פנימית בתוך העם היהודי לתנועה הציונית כל תנועה לאומית נתקלה בהתנגדות פנימית. תמיד נמצא שחלק מבני העם היו

שבעי רצון מהמצב הקיים ולא רצו את השינוי שהלאומיות הציעה. מספרם של אלה, דרך כלל, לא היה רב וגם ההתנגדות לתנועה הלאומית לא הייתה מרובת פנים.

]למשל, היו בגרמניה מתנגדים לאיחוד המדינה, אולם אלו היו בעלי אינטרסים בפיצול. גם באיטליה היו איטלקים ששיתפו פעולה עם השלטון האוסטרי ולא היו

מעוניינים לשינוי המדיני שהציעה התנועה הלאומית[. בניגוד למה שקרה אצל התנועות הלאומיות האירופיות, התנועה הלאומית היהודית – הציונות נתקלה בשורה ארוכה של מתנגדים: מסיבות לאומיות, פוליטיות ודתיות.

בנוסף, התנועה הציונית צריכה הייתה לעשות דבר שלא עשתה שום תנועה לאומיתאחרת - ולשכנע את היהודים שהם שייכים ללאום אחד ולא רק בני אותה דת!

- חלק מהרבנים היהודים ראו בציונות "עלייההתנגדות היהודים האורתודוכסים בחומה" - כלומר פעולה מתמרדת כנגד הגורל שהטיל האל על עמו. הם טענו שרק

למשיח בן דוד הזכות להעלות יהודים לא"י ולבנות מחדש את המדינה היהודית.רבנים אלה לחמו בציונות ובציונים בכל עוז.




- יהודים רבים מאוד ראו עצמם בני הלאום בקרבוהתנגדות היהודים המשתלבים ישבו. השוני היחיד בינם לבין שכניהם היה ההשתייכות הדתית יהודים אלו קראו

לעצמם: גרמנים / צרפתים / אוסטרים בני דת משה. עבורם המטרות של התנועה הלאומית היהודית היו הרסניות. הם ראו בה הפרעה לשילובם בקרב בני הארץ

משום שהמטרות הלאומיות של הציונות היו במקום אחר – ציון. המשתלבים נלחמובתופעת הציונות והצרו את צעדיה.

– הבונד הייתה תנועה יהודית סוציאליסטית שהתפתחה ברוסיה.התנגדות הבונד תומכי התנועה טענו שאין סיבה ואפשרות טכנית לשאוף לחזרה לציון. לתפיסתם,

היהודים הם עוד עם במרקם העמים ברוסיה, ועליהם להילחם כדי לקבל את הזכויות המגיעות להם, כמו כל עם אחר באימפריה הרוסית. הבונדיסטים ראו

בציונות ודרישותיה הפרעה קשה לתביעות שלהם מהרוסים וממערכת גיוס החברים]שתי התנועות נאבקו על אותו ציבור[. מסיבה זו היה הבונד אויב חריף של הציונות.

- התנועות הסוציאליסטיות והמהפכניות באירופה נתנוסוציאליסטים ומהפכנים אכסניה נוחה ליהודים רבים שהאמינו באידיאולוגיות הללו. במפלגות הקומוניסטיות

והמהפכניות היה ייצוג יהודי נכבד, הרבה מעל מספרם של היהודים באוכלוסייה הסובבת. האידיאולוגיה של התנועות הללו הייתה פנים אירופית ודרשה שינוי במצב

החברתי פוליטי באופן כללי. יהודים חברי התנועות הללו ראו בציונות תנועה בורגנית שלא מעוניינת להילחם למען כל המסכנים, אלא רק עבור המסכנים

היהודים.

הצלחה במבחןמשה

img2.timg.co.ilimg2.timg.co.il/communafiles/54456994.docx · web viewשאלון 2115 קיץ...

Documents