meyda.education.gov.ilmeyda.education.gov.il/files/noar/emda.doc · web viewהדיאלוג מפתח...

תחום חינוך חברתי - מינהל חברה ונוער - משרד החינוך - מדינת ישראל

ריקי לאופר, עצמונה וקסמן, עלמה כפרי, טוסיה מירה, כתיבה:חיה שפירא, חסידה ויניצקי , נחמה יוחאי מנהלת היחידה למחקר הערכה ומשוב–יעל ברנהולץ

ד"ר דליה עמנואל ייעוץ וליווי אקדמי:

תודה מיוחדת לגב' טובה צור

אמנון ששון עריכה לשונית:

משה סיטבון עיצוב והפקה:

מלכה אייכנטל הדפסה:

02-5602030 פקס: 02-5603192/3 * טל': 91911 * ירושלים 2דבורה הנביאה http://noar.education.gov.ilכתובתנו באינטרנט *

http://noar.education.gov.il/


עמדהעמדה מסמךמסמך –– -קהילתי-קהילתיהחברתיהחברתי החינוךהחינוךהמבוקש לנושא להגיע כדי המודגש הטקסט על לחץ

תוכן העניינים:הקדמה מבוא מטרות

קהילתי אבני היסוד של החינוך החברתי- עקרונות מנחים ודרכי פעולה ליצירת תהליך של למידה חברתית תפקיד הצוות החינוכי בקידום הלמידה החברתית קהילתיתכנים ותוכניות חינוכיות - סילבוס החינוך החברתי-

:ארגון החינוך החברתי בבית הספר - ארגון הלמידה החברתית בראייה מערכתית הוליסטית

בבית הספר-קהילתימסגרות הפעולה של החינוך החברתי-

התוכנית החינוכית-חברתית- בניית

הרכז לחינוך חברתי- עבודת

מחנך הכיתה- עבודת

הערכת החינוך החברתי-קהילתי בבית הספר :נספחים

: תוכניות מינהל חברה ונוער על פי אבני יסוד 1 נספח מס'

-קהילתי : בעלי תפקידים בחינוך החברתי 2 נספח מס'

: החינוך החברתי בבית הספר – מיפוי, תיעוד והערכה 3 נספח מס' : שימוש באתר מינהל חברה ונוער כבסיס לעבודת החינוך 4 מס' נספח

-החברתי

קהילתי

ביבליוגרפיה



http://noar.education.gov.il/main/upload/docs/tiudxp1.pdf


לתוכן העניינים חזרה

הקדמההקדמה

מציאות, המדיני והכלכלי בהתרבותי, החברה בישראל מתמודדת על צביונה החברתי

: לצד קידוםבפני מערכת החינוךגם יחודיים יתגרים . התמודדות זו מעמידה אמורכבת

, תומכת ואכפתית,מסגרת ערכיתהישגים לימודיים קיימת ציפייה שבתי הספר יהוו

ומחזקת את המכנהמסוגלת לתת מענה לשאלות אישיות , הקשובה לצורכי בני הנוער

החברתי-קהילתי המשותף.

אתגרים אלה מקבלים משנה תוקף על רקע שינויים בחברה ובמערכת החינוך:

בית הספר אל הקהילההכרה בפלורליזם תרבותי-חברתי כערך מכונן, היפתחות

מעורבות הורים בחיי בית הספר, נטייה גוברת והולכת לקראת מתן אוטונומיה ביתלו

שעות הפנאי ועוד. החינוך לניצול מושכל של ספרית, הרחבת

מהדורה זו של "החינוך החברתי-קהילתי בבית הספר העל יסודי" יוצאת לאור לאחר

יוחלט ליישם את הדו"ח, באופן מלא או חלקי, יש לחינוך פרסום דו"ח דברת. אם

הבאים המרכיבים מבחינת הספר בית את לקדם שיכול מענה החברתי-קהילתי

בתוכנית הרפורמה:

יצירת רצף פדגוגי איכותי בשלבי החינוך השונים.1

שעות.2 שמונה בן מלא לימודים יום ימים, חמישה בן לימודים שבוע ארגון

ופעילות ביום שישי חופשי

ארגון תוכנית הלימודים בבית הספר על פי אשכולות נושאים.3

הנהגת סטנדרטים של תרבות ואקלים בית הספר.4

בימים אלה מתגבשת במערכת החינוך תוכנית הליבה של התרבות הבית ספרית

והתכנים המוסכמים זו תשקף את הערכים כוללת. תוכנית ליבה כחלק מתוכנית

כתשתית לעיצוב המדיניות הבית ספרית והפעילות החינוכית בו.

מהווה מרכיב מרכזי בקידום ובמימוש ליבת התרבות הבית החינוך החברתי-קהילתי

ספרית.

עם המסרים הערכיים של תחומי הדעתבמשולב -קהילתי של החינוך החברתיפועלו

מעצימים את היכולת להעניק לתלמידים חינוך ערכי במסגרת תוכנית הלימודים הבית

ספרית.




תחום החינוך החברתי-קהילתי בבית הספר העל יסודי מהווה חוליה בתפיסה כוללת

של מינהל חברה ונוער, המתייחסת לתלמיד מבוקר עד ערב, ונותן מענה למגוון רחב

של אוכלוסיות במסגרות השונות.

ברוח זו פותחו במינהל חברה ונוער עקרונות פעולה, מתודות ותוכניות, המבוססים על

תשתית פדגוגית משותפת והישימים במסגרות פעולה שונות )בבית הספר, בקהילה,

בשדה, בתנועות הנוער, עם נוער נורמטיבי ועם נוער בסיכון(.

דווקא ההתמקדות וההעמקה במסגרות פעולה שונות מזמנות זירת התנסויות נרחבת,

מעצימות את הלמידה החברתית ומאפשרות שילוב כלים והזנה הדדית.

במסמך עמדה זה מושם הדגש על המסגרת הבית ספרית.


מבוא למתח המתמיד שביןחינוך חברתי-ערכי מושתת על תפיסה חינוכית המתייחסת

.הפרט לחברה, בין מימוש עצמי למחויבות חברתית

רואה בפרט המימוש העצמיהדגשת שיש ,עולם ומלואו בידו לפתח אתלסייע

.העדפותיו החברתיות ולהוציאן מן הכוח אל הפועלאת נטיותיו האישיות ו

התרבותית למורשת ולערכיה, החברה לצורכי מתייחסת החברתית ,המחויבות

והאוניברסליתהלאומית לתקינות . ערובה היא התרבות לנכסי הפרט מחויבות

החברה ולרציפותה.

החברה באה לידי ביטוי במשנתם שלועם על רקע יחסיו עם הזולת האדםצמיחתו של

בין צורכיהוגים ואנשי חינוך לאורך השנים. עקרון ההדדיות, יחסי הגומלין והדיאלוג

הפרט לבין מחויבותו לחברה הם ציר מרכזי בדבריהם.

טען כי "חינוך הוא חינוך חברתי" )אנציקלופדיה חינוכית(. הוא איפיין את (1946)דיואי

באומרו: "...מאמין אני, כי היחיד שעלינו לחנכו, יחיד של חברהכיחיד חברתיהאדם

יחידים. מעלימים אנו מעיני הילד את הוא: כי החברה היא התאגדות אורגנית של

אנו מתוךהגורם החברתי מוציאים בלבד. אלא הפשטה לנו תישאר לא ושוב -

ושוב לא נשאר לנו אלא המון נטול תנועה וחסר– וידואלייוהגורם האינדהחברה את

חיים ".

שבין האדם לזולתו.ים שצמיחה פנימית של העצמי מושגת ביחס( סבור1959) בובר

על רקע הניכור של האדם בחברה המודרנית מדגיש בובר את "זיקת הגומלין", את

.העובדה שעל האדם להיות פתוח וקשוב לסובבים אותו, ואחריות המענה עליו




)אריך פרום יחס סטאטי1992 אינו לחברה בין האדם שהיחס ו( מניח השפעות,

גיסא: מחד כי טוען הוא האדם. ואת החברתיים התהליכים את הדדיות מבנות

"הנטיות היפות ביותר והמכוערות ביותר של האדם אינן חלק מטבע אנושי מולד ...

אלא נובעות מהתהליך החברתי המעצב את האדם", ומאידך גיסא:" האדם אינו רק

פועל ידיה של ההיסטוריה אלא ההיסטוריה אף היא פועל ידיו של האדם ...האנרגיה

האנושית הופכת לכוחות יצרניים המעצבים את התהליך החברתי".

איינשטיין ולגדולאלברט לצמוח יכול האדם והמעולה שבנפש "הטוב כי מדגיש

במידה שיהא האדם מחובר לציבור ומעורה בו".

: הצמחת המעולה-קהילתידברים אלה רומזים למשימה הכפולה של החינוך החברתי

תוך יצירת קהילה שיש בה מחויבות הדדית בין חבריה.,בכל פרטש

החינוך החברתי-קהילתי מממש מטרה זו על ידי טיפוח הפרט תוך חיזוק התייחסותו

לחברה. זאת במהלך מדורג: מן היחיד אל הקבוצה וממנה אל החברה באמצעות

.מחבר בין המעגלים החברתיים בחיי האדםשדיאלוג ה

לטווח הקצר-קהילתיהחינוך החברתי זמנית מטרות בו בבית הספר מבקש לקדם

ומטרות לטווח הארוך. מצד אחד הוא חותר לכונן חברת נעורים המאפשרת התנסות

מבקש להכין את התלמיד לחיי חברה בעתיד.הוא במצבי חיים כאן ועכשיו, ומצד שני

בבסיס כי המניחה, הומניסטית גישה על מבוססת העצמית ההכוונה תיאוריית

באוטונומיה, הצורך בסיסיים מולדים: צרכים עומדים שלושה ההתנהגות האנושית

הצורך ביכולת והצורך בקשר ובשייכות. על ידי מימוש צרכים אלה מחולל הפרט את

(. בגיל ההתבגרות, תקופה בה הולכת2001עצמו ומממש את אנושיותו )קפלן ועשור,

צרכים אלה בולטים במיוחד, ולעתים אף ומתגבשת עצמאותם של נערים ונערות,

גורמים לקונפליקטים בתוך הפרט ובינו לבין סביבתו.

מדגיש לפיכךבתהליך זה מתעצבת זהותו של הפרט תוך בירור שייכותו הקבוצתית.

את טיפוח מודעותו של המתבגר להיותו ישראלי, בן למורשת-קהילתיהחינוך החברתי

, או הצ'רקסית וכיו"ב.הדרוזיתאו הערבית, או ולתרבות היהודית,

הוא חינוךשה כיוון לעיצוב התורם תהליך, תפיסתו ולגיבוש הפרט של ו החברתי

אליה הוא מתכוון וחותר. ש, עליו להגדיר את אופיה של החברה החברתית

וחברתיים, עולה חשיבות הדיאלוג ודעות בנושאים ערכיים בעידן של ריבוי אמונות

חזון משותף.ת לצורך התוויי

בפעילותו המגוונת מסייע החינוך החברתי-קהילתי למתבגר לברר לעצמו את מערכת

הערכים שלו ולבחון את יישומם במציאות. בכך מבקש החינוך החברתי-קהילתי לעודד

התפתחותם של אזרחים מעורבים ואכפתיים.




בית הספר והקהילה הם בין הזירות המרכזיות שבהן ניתן לקדם מימושם של ערכים

אלה בחיי היום יום.





טרות מ שרונותיו ותחומי התעניינותו באופן שיביאיכ התלמיד, לפתח את אישיותו של.1

.למיצוי יכולתו

ורגישותו לצורכי החברה הסובבת, לפתחהתלמיד לעורר את מודעות .2

אכפתיות ונכונות לעזרה הדדית.

לקידום תהליכי הסתגלותשל התלמיד חברתיות לפתח יכולות וכשירויות .3

לקהילה בה הואו לקבוצה מושכלים, להגברת תחושת שייכות, מעורבות ואחריות

חי.

לגבש לעצמו סולם ערכים שיאפשר לו לקבל הכרעות במגווןתלמיד לסייע ל.4

ויתרום לצמיחתו החברתית-מוסרית.מצבי חיים

לקדם הפנמת ערכים ונורמות ההולמים אורח חיים בחברה דמוקרטית, ולהכשיר.5

לאזרחות פעילה בבית הספר, בקהילה ובחברה.

לעודד יוזמה, התנדבות ותרומה לקהילה, ולחנך לנטילת אחריות במילוי משימות.6

ותפקידים חברתיים.

מימוש זכויותיו.על לחנך לסולידריות ולצדק חברתי המושתתים על כבוד האדם ו.7

המושתתת על ההכרה במגוון מורשות, מסורות ,לטפח זהות יהודית תרבותית.8

מנהגים ושפות שהתהוו בעמנו לאורך הדורות.

. התרבותיתןלטפח את זהותן של אוכלוסיות לא יהודיות להכיר בזכות.9

לחזק את התרבות האזרחית כיסוד משותף..10

להזדהות עם ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, להיות שותף .11

ולתרום לשגשוגה. בעיצוב אופיה ואורח החיים בה





-קהילתיאבני היסוד של החינוך החברתי

על בסיס עיקרי התפיסה והמטרות שהוצגו לעיל בחרנו למקד את יעדיו ופעולותיו של

החינוך החברתי-קהילתי באמצעות מספר אבני יסוד שמכילות את הנושאים והתכנים

של התחום: ישראל, המרכזיים למדינת חיים דמוקרטי,מחויבות לאורח חינוך זהותטיפוח יהודית וישראלית * ואחריות חברתית, , סולידריות טיפוח מנהיגות .חברתיתלמידה קהילתיות, נוער,

ישראלית, דרוזית - ישראלית.–* במגזרים הערבי והדרוזי: טיפוח זהות ערבית

מחויבות למדינת ישראל מדינת ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית, ולפיכך יש להתייחס הן לאופיה היהודי

כמשקף מכנה משותף לאומי, והן לאופיה הדמוקרטי כמשקף מכנה משותף של כלל

אזרחיה.

ועל היהודית, וההיסטוריה התרבות על מושתת ישראל מדינת של היהודי אופיה

ובא לידי ביטוי בזיקתה של המדינה ליהדות התפוצות. מדינת האידיאולוגיה הציונית

יהודים, ערבים:ישראל כמדינה דמוקרטית מבטאת את הזכות לשוויון של כל אזרחיה

והשוויון בפני החוק יוצרים תשתית אזרחית משותפת. שוויון ההזדמנויות ודרוזים.

יחסית, צעירה מדינה היותה בשל במיוחד ישראל חשוב למדינת למחויבות חינוך

הקולטת עלייה, ובה קיימת אוכלוסיה לא יהודית גדולה, וכן מאחר שהיא עדיין נאבקת

על קיומה ועל עיצוב דמותה החברתית, התרבותית והלאומית.

מעורבות תוך ולתרום לשגשוגה,של המדינה המחויבות לשמור על קיומה וביטחונה

ת אצל המתבגר תחושת שותפות ושייכות לעם ולמדינה.ו, מחזקבנעשה בה

חינוך לאורח חיים דמוקרטיהחינוך מטרות ועל העצמאות מגילת על מושתת דמוקרטי חיים לאורח החינוך

יהודיתות המדגישכפי שנוסחו בכנסת, הממלכתי את היות מדינת ישראל מדינה

דמוקרטית.




החינוך החברתי-קהילתי מתמקד בחינוך לאורח חיים דמוקרטי בבית הספר, על ידי

פעילות מובנית בשגרת היום יום.

בית הספר פירושו יצירתבעמדה זו באה לידי ביטוי גם בדו"ח קרמניצר: "אקלים אזרחי

ולהתנסות ולהפנימם אזרחיים ערכים רצוף באופן לחוות לתלמידים אפשרות

(.25עמ' דו"ח קרמניצר, במיומנויות אזרחיות" )

אורטי בלבד של יסודות הדמוקרטיה, ללא התנסות, אינו מכשיר מתחנכיםילימוד ת

בחברה להשפיעדמוקרטית.לחיות בוחרים אנו המתחנכים בקרב עיצובן על

המושתתות על ערכ,והטמעתן של נורמות ,זכויות וחובותשוויון :, כגוןם דמוקרטייםי

רכי המיעוט, סובלנות לאחר ולשונה, שיחוקבלת החלטות הרוב תוך התחשבות בצ

תרבותי במצבי מחלוקת.

החברתיפעילויות החינוך קהילה-קהילתיותוכניות הספר בבית ליצור מכוונות

למעשה הלכה המתנסה דמוקרטיחברתית חיים באורח מסגרות יצירת הכולל ,

חברתיות, כגון: חברת תלמידים, מועצת תלמידים, ועדות רב-גיליות ועוד.

מסגרות אלו מיועדות לאפשר התנסות של התלמידים בהליכים דמוקרטיים, בניהול

דיאלוגים, בהשתתפות ושותפות קהילתית ובתפקידי מנהיגות.

של התלמידים ועל גבולות הסמכות שלהםההתנסות תחומי על כל מוסד חינוכי יחליט

קהילתו.לו לאוכלוסייתו בהתאםבשלבי הגיל השונים,

זהות יהודית וישראלית * טיפוחהזהות התרבותית של החברה הישראלית נמצאת בתהליך של בניה והתהוות.

הרוב היהודי של החברה הישראלית נשען על מורשת תרבותית יהודית רבת שנים.

רוב זה בונה את עצמו במסגרת ריבונית לאומית לאחר אלפיים שנות גלות, מקיים

קשר של סולידאריות ומחויבות עם העם היהודי בתפוצות, וקולט עליה בעלת גוונים

תרבותיים ייחודים.

דתיים מאפיינים בעלות מיעוטים בקבוצות הישראלית החברה מתאפיינת זה עם

ותרבותיים משלהן.

א מציאות קיומית במדינת ישראל. כדי להגיע ליציבות וליצירתותרבותיות היא איפ-רב

מרקם משותף לכל אזרחיה חייבת החברה הישראלית להגן על זכותו של כל אזרח

האזרחית לחזק את התרבות, אך בה בעת עליה לתרבותו הייחודיתלתת ביטוי כיסוד משותף.




בבניית הסביבה התרבותית, גורם משמעותי ומתרחבים, מהווה הולכים במעגלים

לכן יש חשיבות לפעילות אשר תסייע לתלמיד להכיר את האישית של המתבגר.וזהות

חשף לגווניה ולהתוודע לתרבויות אחרות.ילה, תרבותו

. חשוב להכיר ולכבד אתלתרבות המשפחתית במה ולגיטימציה לתתבית הספר על

נוהדבר יתרום לחיזוק ביטחו המטען התרבותי שנושא איתו כל פרט ופרט באמתחתו.

העצמי של התלמיד לגבי זהותו.

פרי יצירתן שליע לתלמידיו להכיר גוונים שונים של מסורות תרבותיות יבית הספר יס

ובכך יבוא לידי ביטוי העושר התרבותי של כלל החברה., עדות שונות

ותרחיב סקרנות תעודד ורחוקים קרובים עמים של אחרות תרבויות עם היכרות

תוך היכרות עם האחר, אופקים. ולגיטימציה לשונות כבוד משמעותה פיתוח,מתן

סובלנות ויכולת לחיות זה לצד זה.

ידי הבלטתלצד כל אלה יחזק בית הספר את התרבות האזרחית הישראלית על

מתן שוויון הזדמנויות,אורח חיים המבוסס על ערכים של כבוד לכל אדם: המשותף

וזכות להשתתף באורח שווה בהליך הבית ספרי לבניית אמנה מייצגת ותקנון ברור

המבטא חובות וזכויות.

הוויה משותפת היא בסיס ואירועים המשקפים ליצירתנוסף הזדהות עם סמלים

.עודנופי ארץ והיכרות עם תרבות אזרחית משותפת, הכוללת: שפה, סמלים, טקסים,

פעילויות מגוונות אלה מכשירות את בני הנוער להיות שותפים פעילים בעיצובה של

התרבות המתהווה.

במגזרים הערבי והדרוזי תיעשה התאמה לאוכלוסיות הערביות והדרזיות.*

חברתית ואחריות סולידריות הדגשת הזהות התרבותית הקבוצתית צופנת בחובה סכנה לפיצול רב לקבוצות ולתת

זה, לצד התרחבותם של פערים כלכליים-חברתיים, מנטרל במידהקבוצות. פיצול

כלפיזהרבה את האפשרות של בני אדם לחיות יחד, לתקשר, לחוש אחווה ואכפתיות

.זה

אח פירושה של וסולידריות הסולידריות מידת החוה. את תקבע הישראלית ברה

דמותה ויכולת עמידתה.

הם, ביסודות הכרה באשר האדם לבני המשותפים בחברה במתרחש מעורבות

לכבוד האדם וחירותו, יוצרות,ורגישות לצדק חברתי, לאכיפת חוק, לשוויון הזדמנויות

וממילא גם של החברה בה הוא פועל.,אחריות חברתית של הפרט עקרונות אלה,




הם הבסיס ליצירת סולידריות לאומית,,לצד הקמתם של מנגנונים חברתיים מתאימים

חברתית ואזרחית.

חיים המחדדים ואורח אקלים ליצירת מכוון בבית הספר החינוך החברתי-קהילתי

ים, ומחנכים למעורבות תוך דיון באקטואליה עלועירנות לתחושות עוול בחברת השו

בסיס ערכי.

במישור המעשי ניתן ביטוי לסולידריות חברתית ולאומית בפרויקטים כגון: "מחויבות

שירות לזולת", "נכונות ומוכנות לשירות משמעותי בצה"ל", טיפוח תרבות של–אישית

הנהגה, פעילות נוער למען נוער, מד"צים )מדריכים צעירים( ומש"צים )מדריכי של"ח

צעירים(.

טיפוח מנהיגות נוער מחקרים מלמדים כי התפתחותו של מנהיג היא תהליך למידה לאורך כל החיים וכי

ניתן, באמצעות שיטות פיתוח ממוסדות, לטפח את פוטנציאל המנהיגות המצוי בבני

הנוער. תרומה מיוחדת לצמיחה יש להתנסות בתפקידי מנהיגות בגיל צעיר )ואן-לינדן

(.GIBONS, 1986; 1990; פופר, 1009ופרטמן,

מינהל חברה ונוער לקח על עצמו את האחריות לאפשר לבני נוער רבים ככל האפשר

להתנסות וחברתיים, אישיים מנהיגות כישורי ולפתח הנהגה מיומנויות לרכוש

תוך והעצמה, עצמית מודעות לפתח דמוקרטיים, ערכים לאור מנהיגות בתפקידי

קבלת משוב בונה ותמיכה של מלווה מבוגר, בעל ניסיון והכשרה.

מוסדות מסגרות חברתיות בהן פעילים בני הנוער וממלאים תפקידים רבים ומגוונים,

. מתוך המגוון ניתן להזכיר: חבריהנהגה, תרומה לחברה וגם אתגר אישישיש בהם

ונוער תלמידים ומועצת מחוזיות רשותיות, ספריות, בית ונוער תלמידים מועצות

- מדריכים צעירים, הכוללים מדריכי ילדים ונוער במסגרות חוץ ביתמד"ציםארצית,

- מדריכי של"ח צעירים, וכן מדריכי קידום נוער, מדריכים בבתי ספרמש"ציםספריות,

קהילתיים, מדריכי מחויבות אישית, מדריכים בתנועות הנוער ורבים נוספים.

קהילתיותלקיום ומשלים תומך אמצעי קהילה בחיי הרואה חברתית גישה היא קהילתיות

יכול ל פתורהאנושי. משמעותה התמודדות קבוצתית עם בעיות שהפרט לבדו אינו

יחדאותן להיות האנושי הצורך עומד הקהילתיות בבסיס הקהילתית. התפיסה .

לסייע. מבקשת לפעול על בסיס של התחשבות בזולת ומוכנות




פיתוח של תחושת קהילתיות ושייכות קהילתית עשוי לצמצם את הניכור בחברה.

ב יחד עם אחרים,ההתנסות לפעול יכולתו של הפרט בונה את קהילתית פעילות

העשייה. על אחריות החלטותולקבל לקבל פעולה, לשתף אנשים מלמדת היא

ולגייס משאבים לטובת הכלל. היא מאפשרתקבוצתיות, לפתור בעיות משותפות

יישום ערכים של ערבות הדדית ועזרה.

העצמת הפרט על ידי פיתוחאת שתתפות במסגרת קהילתית מאפשרת ,מחד גיסא, ה

טחון עצמי, ומאידך גיסאימיומנויות ויכולות המחזקות תחושה של הערכה עצמית וב

.העצמת הקהילה את מאפשרת

.קהילתיות כאורח חייםביצירת תחושת יש חשיבות מרכזית למסגרת הבית ספרית

היא ליצור זיקה ותחושת שייכות שלבבית הספר התפיסה הקהילתית מימוש מטרת

על ידי חיזוק וטיפוח מסגרות בית ניתן לקדם מטרה זו .בני נוער לקהילת בית הספר

מועצות תלמידים,: הכיתה, שכבת הגיל , וכן מוסדות בית ספריים כגון :ספריות כגון

ועדות תלמידים ופורומים משותפים.

יצירת מסגרת קהילתית בבית הספר היא תהליך המשלב מורים, תלמידים, הורים

הפעילות החברתית-קהילתית של בית הספר עומד רציונאלביסודונציגי קהילה. ,

המתבסס על הבהרת תחומי אחריות ומעורבות של כל אחד מהשותפים.

ידגיש יסודות אלה:בית ספר הרואה בקהילתיות נדבך משמעותי בעבודתו

תלמידים, דפוסים של הידברות וקבלת החלטות בין השותפיםצירת י :

מורים והורים.

יצירת מנהיגות וחינוך למעורבות ולמחויבות כלפי כל קהילת בית הספר.

המנותק, החריג, המבוגר והמתבגר, תוך דגש עלפתיחות כלפי השונה ,

וכבוד האדם. זכויות הפרט כי ער

דיאלוג פתוח בקבוצות רב-גיליות ושיתוף בהתגייסות לפתרון בעיותקיום

. או לחלקםהמשותפות לכלל השותפים

בחיי הקהילהגם יש חשיבות לשילובם של בני נוער בנוסף ליצירת קהילה בית ספרית יותר, שמחוץ לכותלי בית הספר,שבתוכה הם חיים.הרחבה בית הספר הוא חלק

יותר בחיי קהילתם וככל שהתלמידים מעורבים גוברת,אינטגרלי מהסביבה, כך

לפיכך חשובאחריותם לגבי חובותיהם כתלמידים ולגבי חובותיהם כאזרחים צעירים.

קהילתיתוהתנדבות לעודד תרבות לטפח במטרה הקהילה למען לתרום מוכנות

ערכית.

הוא הקהילתי צדו-סיטריהתהליך את להדגיש דואג הספר בית הקהילה,ו: רכי

והקהילה מרגישה אחריות לנעשה בבית הספר.




קיימות למימוש התפיסה. בבית הספר הקהילתי דוגמה הינו בית הספר הקהילתי

הנהלה, מורים, תלמידים והורים, לבין–שותפויות והסכמות בין אוכלוסיית בית הספר

הרשות המקומית והקהילה.

מערכת החינוך רואה את ההורים כשותפים מרכזיים התורמים ומשפיעים על עיצוב

חינוך ילדיהם.

הורים מורים, בין כבוד הדדי דיאלוג מתמיד מתוך על מערכת היחסים שתושתת

ותלמידים והקהילה, עשויה לשפר ולהעשיר את המוסד החינוכי, להעלות את הישגי

התלמידים וכן להעצים את ההורים ואת הקהילה.

ת חברתי למידה ד( ")אבות א', י" אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי - מה אני"

החינוך החברתי-קהילתי נע במרחב של מגמות וצרכים שונים: בין צורכי ההווה לצורכי

העתיד, בין צורכי הפרט לצורכי הכלל, בין הוקרה לבין ביקורתיות, בין הכרה בערכים

לבין מימושם הלכה ולמעשה.

ומימושו הפרט בין קיים מתח מתמיד כי גורסת החינוך החברתי-קהילתי תפיסת

חברה לחיי התלמיד הכשרת לפיכך, חברתית. מקבוצה חלק היותו לבין העצמי

והתמודדות עם מתחים מסוג זה דורשת למידה חברתית.

הלמידה החברתית מכוונת להתפתחות ולצמיחה של הפרט, לפיתוח תפיסה חברתית

ערכית, להקניית מיומנויות חברתיות וכשירות חברתית.

החינוך החברתי-קהילתי בוחר להתערב ולהשפיע על הלמידה החברתית באמצעות

מערך של התנסויות מגוונות, המאפשרות למתבגר לפתח כשירויות חברתיות ולחוות

את המשמעות של הבחירות הערכיות שלו, הכרוכות לעתים במאבק, ולעתים בוויתור

ובפשרה.

פיתוח הכישורים החברתיים של בני נוער, על ידי התנסות, מכוון לאפשר להם לתפקד

את בתוכה למצות זאת ועם משתייכים, הם שאליה החברתית במסגרת כראוי




הפוטנציאל האישי שלהם. כישורים אלה מחזקים את תהליכי ויסות הפרט והקבוצה

תוך התמקדות ביעדים שיביאו לרווחת הפרט והקבוצה גם יחד.


עקרונות מנחים ודרכי פעולה ליצירת תהליך של למידה חברתית

החינוך החברתי-קהילתי עוסק באופן ישיר וממוקד בתכנים ערכיים חברתיים, בירור

ובמשימות תפקידים במילוי התלמידים התנסות של בהקשר נעשה מתמיד ערכי

חברתיות בבית הספר ובקהילה. הבירור הערכי עשוי להעלות את המתח שבין ערכים

מחייבים לבין ביקורתיות ותפיסה יחסית של ערכים. התמודדות עם מתח זה מסייעת

לו לקבל הכרעות במגוון מצבי חיים לתלמיד לגבש לעצמו סולם ערכים, שיאפשר

ויתרום לצמיחתו החברתית-מוסרית.

למידה חברתית מאופיינת בתהליך שיטתי ומובנה הכולל:

חשיפה לתחומי תוכן ערכיים, נקיטת עמדה מנומקת על בסיס ערכי ודיון.-

למידה מתוך התנסות ועיבוד ההתנסות בתהליך רפלקטיבי.-

יישום הנלמד; התנהגות על בסיס ערכי במציאות חברתית.-

לשם הבטחת קיום תהליך חינוכי שיטתי כזה יש להגדיר מסגרות זמן קבועות מראש

בתוכנית הבית ספרית.

מבחנה של הלמידה החברתית כחלק גלוי ומובחן בתוכנית הלימודים יהיה בהשפעתה

המעשית על אורח החיים בבית הספר, על האקלים החינוכי בו ועל אורחות חייו של

התלמיד כאדם מתבגר בחברה.

עקרונות מנחים: LEARN I NG BY DOIN G ) ) עקרון ההתנסות

השונות. על מסגרותיה לתפקוד בחברה להכשרת האדם מכוונת למידה חברתית

כגון: ההתנסות בבית הספר מזמנת עיסוק בהיבטים שונים של ההוויה החברתית,

מערכות יחסים, קשרי גומלין בין הפרט לקבוצה-קהילה, ערכים, וכן מנגנונים וחוקים

להבטחת קיומה של חברה מתוקנת.

ההתנסות בארגון החיים החברתיים בבית הספר עשויה לחשוף בפני הנערים את

עשויה היא מורכבותם. על החוקים יצירת בבסיס העומדים הדמוקרטיים הערכים




להגביר את המודעות לדילמות כגון המתח שבין צורכי הפרט לצורכי הקבוצה, הכרעת

רוב וזכויות המיעוט.

קבלת של בתהליכים בבית הספר השונות החיים בזירות ועקבית רחבה התנסות

עשויה ליצור למידה,החלטות ויישומן, או במילים אחרות - חקיקת חוקים ואכיפתם

חברתית משמעותית.

וכך לדוגמה:

בבניי לחשיבותתהתנסות התייחסות מזמנת הספר בית תקנון או כיתה תקנון

וכן להשתתף בתהליך ואי הסכמות החוקים, מאפשרת לתלמידים לחוות מחלוקות

החשוב של יישוב סכסוכים ויצירת הסכמות על ידי ראייה רחבה, הכוללת פשרה

וויתור. ההתנסות החינוכית כוללת הן את הרמה המחוקקת והן את הרמה המבצעת,

כלומר יצירת החוקים ואכיפתם, ובכך היא מזמנת לתלמידים התמודדות חשובה עם

הקשיים הכרוכים בהסדרת החיים החברתיים הלכה למעשה. ההתנסות באכיפת

החוקים בקרב קבוצת השווים מזמנת לתלמידים התמודדות לא קלה עם חבריהם.

התמודדות זו עשויה להעמיד את בני הנוער בפני קונפליקטים כמו בין הרצון להיות

פופולריים מצד אחד לבין קידום הערכים והחוקים החברתיים החשובים להם מצד

שני.

יישוב קונפליקטים הקשור בהתנסות זו ממחיש את המחיר שאדם צריך לשלם עבור

עמדותיו. לעתים יהיה בדעת מיעוט מול חברים או מורים ויחוש את הקושי לעמוד

בלחצים, ולעתים יצדד בדעת הרוב ויצטרך לקבל את אלה החולקים עליו כבעלי זכות

שווה לשלו בהבעת עמדות.

השתתפות בתהליכים חברתיים כאלה עשויה להרחיב את זווית הראייה האישית,

לפתח אמפתיה כלפי הזולת ולטפח כישורים של מנהיגות, אחריות ואסרטיביות.

"עדה בזעיר אנפין ונבט,הזירה החברתית בבית הספר היא, אם כן, כדברי דיואישל החברה".

נטית לחיי היומיום ומסייעת לפרט לנהל את חייוווכאשר ההתנסות משמעותית, רל

בבית הספר ביתר שליטה, יש סיכוי רב יותר ללמידה של ממש, בעלת משמעות הן

והן לעתיד לבוא. בפעילות כזו עשויים התלמידים לממש את חירותם לכאן ועכשיו

.בחקיקת חוקיהם, תוך התחשבות במערכת הרחבה יותר, על אפשרויותיה ואילוציה

שונות עקרון עידוד ההישראלית, בחברה ככל האפשר רחב ביצירת מכנה משותף בצורך ההכרה לצד

.מהווה בית הספר בבואה של החברה הישראלית על גווניה החברתיים והתרבותיים




וכן מהייחודיות של הפרטים פלורליזם זה נוצר מרב-תרבותיות של קבוצות בחברה

( מבחין בין תפיסת השונות כבעיה לבין תפיסתה כערך. תפיסת1995בתוכה. גורדון )

ואילו ופרטים, אוכלוסיות בין רצויים בלתי פערים לצמצם תבקש כבעיה השונות

של פעמיות ולחד לייחודיות ושחרור ביטוי לתת תבקש כערך השונות תפיסת

אינה התרבותית שהשונות התפיסה ומתבססת הולכת הלאומית ברמה הפרטים.

שיש לטפחו כמקור להעשרה לאומי לסולידריות אלא אדרבה, משאב איום מהווה

פנימית של החברה באמצעות דיאלוג שוטף בין הקבוצות התרבותיות בתוכה )סבר,

(. מה שנכון לגבי הדיאלוג בין הקבוצות התרבותיות נכון גם לגבי הדיאלוג בין2000

הפרטים. כלומר, הגיוון התרבותי והאישי עשוי לתרום להעשרת הפרטים ולהעשרת

הקהילה.

עדות, מגזרים, לתרבויות, ביטוי לתת הראוי מן זו עקרונית תפיסה לממש כדי

ואחרים דיואי שונות. עולם והשקפות כישורים ה אינטליגנציות, את צמיחהרואים

עשור,אישית כתהליך המאפשר מימוש נטיות ויכולות פנימיות ייחודיות של הפרט )ה

. (תשנ"ו

בית הספר, אם כן, יאפשר לקבוצות ולפרטים לתת ביטוי לייחודם בגישה מכבדת

יוכל לתרום את חלקו לקבוצה מתוך הכרתותומכת, לטובת הפרטים והקהילה. הפרט

ה בלחץ חברתי, שתקל עליו להתמודד בעולםיפתח יכולת עמיד ובו בזמן הייחוד שבו,

משתנה.

גיבושב לסייע , חיובילדימוי אישי עשויה לתרום הבלטת נקודות החוזק של הפרט

חשיפה וביטוי למגוון ולריבוי. למימוש הפוטנציאל שלוולתרוםהזהות האישית

ת, והכרה בזכות האדם לבטא אתיסובלנתרבות מעשירים את הקבוצה, מפתחים

(. בטווח2001 )דיואי, בתוך קפלן ועשור, עצמו ולהתפתח בתנאים של צמיחה וגדילה

עם מצבים חדשים, משתנים מוצלחת להתמודדותהרחוק עשויה גישה כזו לתרום

(.1994 )סלומון ואלמוג, ובלתי צפויים

עקרון חירות הבחירה אמונת האדם באפשרות הבחירה והיכולת לבחור בחירה שקולה מהוות מרכיב חשוב

לפרט מאפשרת הבחירה והחברתית. האישית הזהות ועיצוב הצמיחה בתהליך

ולקבוצה להשפיע על מציאות החיים, ועשויה לקדם תחושה של עוצמה ואופטימיות.

ספר במהותו אינו מאפשר בחירה חופשית, לא בעצם ההצטרפות אליו ולא לגביהבית

התפקוד בתוכו. הנוכחות בבית הספר הינה חובה המעוגנת בחוק. עם זאת חשוב

יש חשיבות חופשית. במסגרת הלמידה מתוך התנסות, לאפשר מידה של בחירה




להתנסות גם במצבים המחייבים בחירה ונקיטת עמדה. הדבר חשוב הן לגבי התפקוד

בהווה והן לגבי הלמידה ארוכת הטווח.

בטווח הקצר הדבר יסייע לאזן את המסגרת המחייבת של בית הספר, המעוררת לא

לתלמידים מאפשרת הבחירה ההתבגרות. בגיל נוער בני בקרב התנגדות מעט

לאפשר יכול הספר בית הספר. בבית היום סדר על מסוימת במידה להשפיע

ההצטרפות בתוכן. למשימות או פעילות למסגרות להצטרף בחירה לתלמידים

ולפעילות מועצת התלמידים ידונו בשיעורי,ועדותול נושאים שעליהם בחירת לצד

חברה הן מקצת הדוגמאות לעקרון הבחירה.

מיצוי מאפשרת הבחירה כאמור, והגיוון. השונות לעקרון מתקשר הבחירה עקרון

לתלמידים מקנה הבחירה מגוונים. עניין לתחומי ומענה ביטוי ונותנת פוטנציאל

תחושת ערך. התלמידים יכולים לבחור מסגרות ופעילויות המדגישות את יכולותיהם

וכישוריהם הייחודיים. הדבר תורם להעלאת הדימוי העצמי ולהכרה חברתית.

לבחירה יש תפקיד מוטיבציוני חשוב ביותר, הן לגבי תהליכים של למידה וחקר והן

לגבי פעילות חברתית בבית הספר ומחוצה לו. הצטרפות מתוך בחירה אישית משמרת

את המוטיבציה ומעודדת נטילת אחריות. הבחירה יוצרת מחויבות למסגרת, לעשייה

ולשותפות )עשור, תשנ"ו(.

במסגרת בית הספר נחשפים התלמידים למגוון מצבים המבטאים מתח בין ערכים

שונים. על התלמידים לבחור בין ערכים מתנגשים ומתחרים ולהתמודד עם סוגיות

מוסריות. פעולת הבחירה היא תוצאה של תהליך קבלת החלטות ומאפשרת בדיקת

העדפות ובניית סולם ערכים אישי מוסרי. כאשר הבחירה היא פומבית, יש צורך לעמוד

לנמקה ולהגן עליה. תהליכים אלה עשויים לתרום לטיפוח חשיבה מוסרית,מאחוריה

ערכית ולגיבוש הזהות האישית והחברתית.

אישית כתהליך המזמן בחירה מתוך מחשבההצמיחה הוגים ואנשי חינוך רואים את ה

מעמיקה ומושכלת, משוחררת מקונפורמיות, תלות ולחצים. הבחירה מעידה על

,התהליך כרוך לעתים בכאב וסבל )קאנט, קולברג, גורדון גם אם תהליך של צמיחה

(.אצל עשור, תשנ"ו

יתופיות עקרון הש נקודת המוצא לפעילות שיתופית היא תרומתו הסגולית של כל פרט לקידום התוצר

מעניקה בקבוצה, הפרט שאותו ממלא לתפקיד המתורגמת זו, תרומה הקבוצתי.

ומאפשרת לו לפעול למען הכלל בלי משמעות לעשייתו, מחזקת את דימויו האישי

לוותר על ייחודו.




ברוח פעולה את שיתוף מחזק הוא צוות. רוח ויוצר משותפים יעדים מקדם זו

להפיק תועלת מןהסולידריות והאכפתיות בין חברי הקבוצה, ובמקביל מסייע לפרט

הקבוצה וללמוד בתנאים של תמיכה.

, הקשבה,משא ומתןבפעילות שיתופית ניתן לפתח מיומנויות וכישורים, כגון: ניהול

הצורךלהטמיע את עבודת צוות, תהליך קבלת החלטות בקבוצה ועוד. כמו כן ניתן

הלוקחת בחשבון את,להגיע לוויתור ולפשרה הוגנת לשם קידום המטרה המשותפת

הצרכים הלגיטימיים של השותפים.

שהישגיה,משימות ואתגרים משותפים מעצימים את הפרט ובונים קבוצה סינרגטית

כל פרט בנפרד. שיתוף בקבלת החלטות ובביצוען מעוררשיגטובים ממה שהיה מ

מאפשר הרחבת מעגל עקרון הרוטציה עניין, מעודד יוזמה ומפתח אחריות הדדית.

השותפים והפעילים.

דיאלוגיות ה דדיות ו ה ה עקרון מאפיינת את היחסים הפדגוגיים שבין,הדדיות בלתי סימטרית, על פי מרטין בובר

לתלמידים מורים בין "אני-אתה" ביחסי מתבטאת ההדדיות לתלמידיו. המחנך

ומחייבת מאמץ של שותפי השיח כסובייקטים המכבדים זה את זה. הדיאלוג מפתח

תוקף פנימי ועמידה על הזכות של כל בני האדם לשאול,–במשתתפים בו עוצמה

ולהשקפת לחקור ולבקר. החינוך הדיאלוגי טוען שהמורה אינו הסמכות היחידה לידע

עולם ומקיים אקלים המבוסס על חירות, דמוקרטיה והגינות. אי הסימטריות מתייחסת

המחשבה, לחופש מקום מתן תוך החינוכיים, לתהליכים המבוגר של לאחריותו

(.1999הבחירה והפעולה של התלמידים )תדמור,

כך שיהיו, מבוגרים וצעירים,גישה זו מובילה למיסוד היחסים בין השותפים לפעילות

מבוססים על תיאום הדדי של עקרונות וציפיות, בלי שתהיה לאף צד אפשרות לכפות

את רצונו על השני.

דיאלוגבני הנוערמסגרות פעולה המחייבות תיאום הדדי ושותפות בהחלטות מזמנות ל

והדרכים הלגיטמיות עם עולם המבוגרים, המבוסס על שכנוע הדדי לגבי המטרות

להשגתן.

אווירה של פתיחות וכבוד, המאפשרת ביקורת הוגנת, מעודדת אמון הדדי. בטווח

מוסכמות בקבלת מסייעת כהוגנים הנתפסים יחסים במערכת התנסות הארוך,

(.1974התנהגות חברתית, המתבססות על ערכים אוניברסליים )כהנא,





תפקיד הצוות החינוכי בקידום הלמידה החברתית

עליו: מצד אחדבליווי ההתנסות החברתית הוא כפולתפקיד הצוות החינוכי

ליצור מסגרות תומכות, המאפשרות מימוש פעילות חברת התלמידים בהווה

. מצד שני עליו(על כך נתעכב בהמשך לגבי כל אחד מהעקרונות שתוארו)

ליצור את הגשר בין התנסות זו לבין עקרונות וערכים במעגלים רחבים יותר:

הקהילה, החברה והמדינה. במסגרת הלמידה החברתית לטווח הרחוק יסייע

באמצעות ובהמשגתה ההתנסות שמזמנת הסוגיות בליבון החינוכי הצוות

דוגמאות רלוונטיות מחוץ לחיי בית הספר, וכן בחשיפה למושגים ולתיאוריות

מכלילות.

על מנת לממש את תפקיד הצוות החינוכי, חשוב ליצור תנאים של קירבה,

אכפתיות ודאגה לתלמיד כפרט ולהיותו חלק מקבוצה.

המנחים: הצוות החינוכי ביישום העקרונות להלן פירוט תפקיד

מימוש עקרון ההתנסות ההסכמה על ערכה של למידה מתוך התנסות מחייבת את בית הספר, מוריו ומחנכיו

החיים את לארגן לתלמידים יאפשרו מסגרות ובאילו תחומים באילו להגדיר

ובית הספר, הכיתה בחיי חשובים בנושאים ולהובילם. התנסות רחבה החברתיים

עשויה ליצור אקלים של שותפות ושיח פתוח בין מבוגרים לצעירים. אקלים כזה עשוי

בין מחנכים לתלמידים, ולטפח תלי המוסד החינוכי,ולהגביר את יחסי האמון בין כ

במסגרת בעתיד. ואחראים פעילים ואזרחים בהווה, מעורבים ליוויתלמידים יעודדההתנסות וו המקצועיים המורים חלק,םמחנכיה בה לקחת התלמידים את

יסייע להגדיר את מטרותיהם, להם וכןויסייעו בתכנון הדרכים להשגת המטרות,

עמם כלי משוב רפלקטיביים ואחרים להערכת ההתנסות ולקידום ההתנסותויגבש

חיוביות התנסויות מגוון ביצירת סגולית תרומה יש הכיתות למחנכי הבאה.

אישיתתהמוש משמעות הפקת ועל הכישלון עיבוד על ההצלחה, חוויית על תות

וחברתית שתסייע להתנסות הבאה.

טיפוח עקרון עידוד השונותליצירת ומוריו שיעודד את מחנכיו מן הראוי בטיפוח השונות, הדוגל חינוכי, מוסד

תנאים שבהם יפותחו מסגרות והזדמנויות רבות, הן לגילוי ולפיתוח הייחודיות של

כישורים והישגים פעילויות, למגוון מתן סטטוס מוסדיתלמידיו והן לביטויה ולהערכתה.




הערכתבהםהכרה ו ולקבלת עצמית להערכה נוספים מוקדים יצירת מאפשרים

הקבוצה.

טיפוח השונות והסובלנות אינו מוגבל לזמנים ומקומות מסוימים. מן הראוי שיתרחש

פורמליות, ובלתי פורמליות פעילויות במהלך הספר בבית אתר ובכל עת בכל

ביןכבוד ואמוןאכפתיות, ובלתי מתוכננות. על כן יש לחתור ליחסים של מתוכננות

יזהה את הצוות החינוכי המורים והתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם. המחנכים,

התחומים שמייחדים את הפרט ויהיה קשוב לקולות השונים בקבוצה. המחנך יטפח

ת הזהות האישית והתודעהו, שבו מתפתחבכיתתו אקלים של תמיכה וקבלה הדדית

האישית לצד התודעה החברתית והזהות החברתית.

שום עקרון חירות הבחירה י יכך בחירה, בתהליכי להתנסות והזדמנויות תנאים ליצור החינוכי הצוות תפקיד

לבחו יוכל ון שהתלמיד דעתלהפעיל אלטרנטיבות האלטרנטיבהשיקולי בבחירת

. הרצויה לו

הצוות החינוכי ילווה את התלמידים לקראת מצבים של בחירה, במהלכם ובהערכתם.

בדרך זו יגביר את המודעות לחשיבות מצבי הבחירה, על מגבלותיהם ויתרונותיהם,

לפרט ולקבוצה. כמו כן יחשפו מחנכי הכיתות מגוון מודלים וכלים לקבלת החלטות,

ויתנסו בהם עם התלמידים כדי לשפר את תהליכי הבחירה שלהם וכדי לחשוף את

הדילמות הערכיות-מוסריות הכרוכות בהם.

יזכו,מן הראוי שתהליכי הבחירה, שלא אחת כרוכים בהתלבטות, מבוכה ואף מצוקה

לתמיכה רגשית ועידוד מצד המחנכים והמורים.

חיזוק עקרון השיתופיות יצור אקלים ותנאים שבהם שיתוף פעולה בין תלמידים יהיהל תפקיד הצוות החינוכי

יתרונה של הגישה השיתופית על פני הגישה התחרותית.מושתת על

זה תהליך הגדרת מטרות,נה חברתיים המושתתים על:ושכלול תפקודי הכוילווה ב

יערכות לקבלת בקרה ומשוב.התכנון אסטרטגיות פעולה משותפות ו

כגון: הקשבה, ניהול ,כשירויותמיומנויות ופיתוח ההתנסות בפעילות שיתופית תלווה ב

. עודמשא ומתן, קבלת החלטות, קבלת משוב ומתן משוב ו

ראות במסגרת הקבוצתית מקוםעידוד התלמידים ל תפקיד חשוב במורים ולמחנכיםל

ולתועלת הקבוצה. לטובת צמיחתם האישיתבטא את הייחודי שבהםל

ישום עקרון ההדדיות והדיאלוגיות י02-5602030 פקס: 02-5603192/3 * טל': 91911 * ירושלים 2דבורה הנביאה

http://noar.education.gov.ilכתובתנו באינטרנט *



עיקרון זה מצביע על טיב היחסים שבין הצוות החינוכי והתלמידים, ומן הראוי שיבוא

לידי ביטוי בכל פעילות חברתית, ורוחו תשפיע גם על הפעילויות הפורמליות של בית

יוכלו שבהן והזדמנויות, ייחודיות מסגרות ייצור החינוכי שהצוות חשוב הספר.

התלמידים להשפיע על תחומים משמעותיים בחיי בית הספר.

מן הראוי ליצור במסגרות אלה שיח משמעותי בין מורים לתלמידים, כדי לתאם ציפיות

ולהגביר את ההבנה ההדדית ביניהם.

פתיחות של המבוגרים לביקורת עניינית עשויה ליצור התייחסות דומה אצל הצעירים.

כגון: מדור ומזדמנים ביקורת ממוסדים יש לאפשר את קיומם של ערוצי כך לשם

בעיתון, ועדת ביקורת, שיחות בירור ועוד.


- סילבוס החינוך החברתי-קהילתיכניות חינוכיותותכנים ות , מהתכנים החינוך הממלכתי נגזרים ממטרות-קהילתי תוכני החינוך החברתי

,-קהילתיוממטרות החינוך החברתיומהנושאים של ליבת התרבות הבית ספרית

ערכיות.-כניות חברתיותוומהווים בסיס לפיתוח ת

התכנים מתייחסים הן לעולמם הפנימי של בני הנוער והן לתהליכים חברתיים במעגלי

. הם מהווים אמצעי להתמודדות ערכית ולפיתוח כישוריםההשתייכות הסובבים אותם

אירועים מורכבים בהווה ובעתיד.ובהתרחשויות ומתן הזדמנות להתנסות ב

-קהילתי פירוט התכנים לחינוך החברתי

כנית החברתית-ערכית של בית הספר,ועליהם נבנית התש ,הנושאים המרכזיים

: מחויבות למדינת-קהילתי לאבני היסוד של החינוך החברתיובהלימהעומדים בזיקה

, סולידריותיהודית וישראליתחינוך לאורח חיים דמוקרטי, טיפוח זהות , ישראל

)פירוט תוכניותרות חברתית יכשלמידה וקהילתיות, מנהיגות נוער, חברתית, ואחריות

(.1 ראה נספח מס' –המינהל על פי אבני היסוד

נושאים אלה מאפשרים טיפול במכלול רחב של תכנים בעלי אופי אישי, חברתי, ערכי,

התלמיד של עולמו בין ומגשרים ואקטואלי לבין תרבותי בבית הספר המתרחש

מחוצה לו.ו

א צרכיו והתפתחותו של התלמיד. וכנית הועליו נבנתה התשהציר




וכיתתויבכ משפחתו - לתלמיד הקרובים המעגלים על הדגש מושם ז' ועם,תה

בית הספר,- תה י"ב, מתרחבים מעגלי ההתייחסות הסובבים אותו יהתבגרותו, עד כ

הקהילה, המדינה והעולם.

ויושמו הערכים הנגזרים מאבני היסוד י ויבוטאוהמשכיות לאורך שש שניםבברצף ,

המותאמיםבנושאים מרכזי הגיל שלוים לצורכי קבוצת להתפתחותו של התלמיד,

ובדרגותוולת יטופלו במינונים שונים כנית הלימודים המיושמת בבית הספר. אלה

שונות של הרחבה והעמקה.

נועדה ההמלצה גיל. שכבת בכל לעיסוק מומלצים נושאים רשימת להלן מוצעת

להבטיח את הטיפול בערכים הנובעים מאבני היסוד, אך עם זאת יש לאפשר גמישות

על פי נסיבות הזמן והמקום. ,רכי התלמידים והמוריםוביטוי לצכדי לתת ,ביישומם

תיעמדולרשות המחנך מבחר רלו לחינוךווכניות סיוע מקצועי של הרכז וכן נטיות

חברתי או המנחה לחינוך חברתי במחוז.

נושאים לכיתה ז' כנית לכיתה ז' שמה דגש על מעבר התלמיד מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים,והת

המפגש עם חברים חדשים ויצירת תא חברתי לימודי חדש.

זה דורש טיפוח כשירויות חברתיות וחיזוק הכשל המעבר תה כקבוצהיפרט

חברתית.

בפעילויות הקשורות בשנת בר המצווהשל התלמיד תחוזקזהותו התרבותית והאישית

ימי חגלעבודות החקר בנושא "שורשים". הנושא מזמן מתן תשומת לב ללוח השנה ובו

זוהי הזדמנות להכיר ברבגוניות של מסורות ומנהגים שונים של עדות שונות.ומועד

ולפתח בתלמידים סובלנות לשונה.

שנה זו : ל ערכית - כנית החברתית ו הנושאים המומלצים בת מכינת שילוב.–המעבר לחטיבת הביניים

ארגון הכיתה כקבוצה חברתית.

תהליך ההתבגרות.

כנית בר/בת מצווה.ות

אני ומשפחתי.

מורשת תרבות ישראל.

טיפול באקטואליה.

טיולים ופעילות תרבותית חינוכית.




מכינה לשילוב חברתי, לקראת קהילה הוגנהמבחר מתוכניות מינהל חברה ונוער:

)במיוחד הפרקים שמתייחסים לארגון הכיתה, הגינות מהי, מהלך פתרון הוגן(, תרבות

חוקרים צעירים על מורשת–השיחה והדיון, שיחות על רעות, תוכנית בר מצווה, ח"ץ

משפחתית וקהילתית, על סדר היום, מודל לטיפול באקטואליה, על סמלים טקסים

ומועדים, בית הספר הקהילתי העל יסודי.

נושאים לכיתה ח' כנית לכיתה ח' מתרכזת במתרחש בחייו של התלמיד בתקופת גיל ההתבגרות,והת

ביחסיו עם סביבתו הקרובה בבית הספר ובארגון וטיפוח חברת התלמידים כמסגרת

חברתית קהילתית.

שהשפעתה רבה על חיי,בית הספר הינו מסגרת דינמית של חיים ופעילות רב תחומית

כפרט תורם לקהילה בעתיד. של כל אחד מהםהתלמידים בהווה, ועל מקומו

תחושת הניכור ומגבירה את הסולידריות בין באיה. פועלת כנגדההשתייכות לקהילה

ויהיוהקהילה וככל שתלמידי בית הספר העל יסודי יהיו מעורבים יותר בחיי בית הספר

בקבלת החלטותשותפים תגבר, כך לביצוען, ובאחריות ומבצעים פעולות בתכנון

מידת כשירותם ואחריותם הן לגבי חובותיהם כתלמידים והן לגבי חובותיהם כאזרחים

צעירים.

שנה זו : ל ערכית - כנית החברתית ו הנושאים המומלצים בתבית הספר כארגון וכחברת תלמידים.

טיפוח אקלים בית ספרי מצמצם אלימות.

טיפוח מנהיגות צעירה.

מועצת התלמידים הבית ספרית.

היכרות עם הקהילה שלי.




התמודדות עם– לקראת קהילה הוגנת מבחר מתוכניות מינהל חברה ונוער:

קונפליקטים, ניהול דיונים בדילמות מוסריות, פרוייקט ח"ץ, על סמלים טקסים

ומועדים, מודל לטיפול באקטואליה, חברת תלמידים פעילה ויוזמת.




נושאים לכיתה ט' כנית לכיתה ט' מתרכזת בהבנת מקומו של המתבגר בקהילה ובחברה. הדגשוהת

המבוססת על אחריות הדדית ועל מערכת זכויות וחובות,מושם על טיפוח השותפות

והקהילה.בית הספרבמעגלי הבית,

שלמסגרת בית הספר עשויה לאפשר התנסות הלכה למעשה בתהליכי ניהול עצמי

על בסיס עקרונות דמוקרטיים, כגון: יצירת פורומים להבעת דעות, לקבלתהתלמידים

תוך שימוש במשא ומתן הוגן המוביל להחלטות,החלטות ולקביעת משימות משותפות

. שונותודעות שונים מורכבות, הלוקחות בחשבון צרכים

חשוב לטפח את המנהיגות הצעירה ולהקנות לתלמידים אמות מידה ערכיות בבחירת

ונ נורמות לקבוע ואף וההתנהגות ונציגיהם הפעילות לארגון מערך ביןהלי פעולה

.ובבית הספרכותלי הכיתה

זו התלמידים עלבנוסף, בשנה המשך מסלול לימודיהםלבחור את ועל כן חשוב,

ההחלטות קבלת בתהליך ועדיפויותהקשור ,לטפל ערכים שבין במתח לעתים

בוחרבו ש , מרכיב חשוב בתהליך רפלקטיבי זההיא המודעות לבחירה גם .מתחרות

מסלול לימודים העונה לצרכיו ואף שוקל את המסגרת הלימודית שבה יוכלהפרט

יכולתו.ללתת ביטוי לכישוריו ו

שנה זו: ל ערכית - כנית החברתית ו הנושאים המומלצים בתמקומו של המתבגר בקהילת בית הספר ובחברה.

תהליך קבלת החלטות.

מנהיגות.

מהלך בניית תקנון בית ספרי.

הכנה לקראת מחויבות אישית.


דיון בדילמות מוסריות.

.טיפול באקטואליה

.טיולים ופעילות תרבותית חינוכית

חברת תלמידים פעילה ויוזמת, לבחור מחדשמבחר מתוכניות מינהל חברה ונוער:

ביפה, מודל לחיות דיונים בדילמות מוסריות, ניהול זהות, בדמוקרטיה, שאלה של

לטיפול באקטואליה, תהליך קבלת החלטות, בית הספר הקהילתי העל יסודי.




נושאים לכיתה י'ת יעמדו החברתית הפעילות הנתינהובמרכז וערך האישית המחויבות כנית

וההתנדבות.

אשר אותן יבצעו התלמידים במשך,כנית כוללת פעולות של שירות לזולת בקהילהוהת

והיא חלק חשוב בעיצוב דמותו של הנער,שנת הלימודים כולה במסגרת הפעילות

והערכית של בית הספר )ראה חוזר מנכ"ל בנושא המחויבות החינוכית, החברתית

(.2002, ספטמבר האישית

לתלמיד מוענקת י' כיתה זהותיםבסוף תעודת ניתן זו ובהזדמנות את להדגיש

אזרחים למדינת ישראל. חיזוק תחושת השייכות לחברה הישראלית חשובם כמחויבות

הנאבקת על עיצוב,ה, חברה צעירה יחסיתייבמיוחד על רקע היותה חברה קולטת על

דמותה התרבותית-לאומית.

שנה זו: ל ערכית - כנית החברתית ו הנושאים המומלצים בתכנית המחויבות האישית.ות

משמעות קבלת תעודת הזהות.

.כסלו תש"ס חוזר מנכ"ל על פינכונות לשירות ומוכנות לצה"ל )א( –


מנהיגות.

התנדבות.

ישראלית.-זהות יהודית

זהות ערבית-ישראלית )במגזר הערבי(.


מחויבות אישית, להיות אזרח, ניהול דיוניםמבחר תוכניות מינהל חברה ונוער:

בדילמות מוסדיות, מודל לטיפול באקטואליה, חברת תלמידים פעילה ויוזמת, לחיות

בחברה רב גונית, שונים אבל שווים, בית הספר הקהילתי העל יסודי.

א " ושאים לכיתה י נ ובתוך קבוצותביןש וביחסיםכנית לשנה זו מתרכזת ביחסים שבין היחיד לחברה והת

שונות זו מזואוכלוסיותבחברה הישראלית. החברה הישראלית מורכבת מ קבוצות :

חדשים ועוד. הכוונה להעמיק ערכיםעולים דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים, ותיקים ו

על מנת להגשים, הכרה בזכויות, מתן כבוד לזולת והכרה בפלורליזם החברתי:כגון




תוך שימור המרכיבים המייחדים קבוצות ומגזרים בחברה,חיים ביחד במדינת ישראל

זו.

כי השירות בצה"ל הינו זכות וחובהמדגישהכנית "נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל", ותה

רותיאזרחית. בשנה זו מקבל התלמיד מידע על תהליך הגיוס, מידע על מסלולי הש

ו )חוזר מנכ"ל ללבנים ומתנסה ב"שבוע התנסות" בנושא הכנהכסלו בנות תש"ס

.רות משמעותי(ילש

המסע לפולין מהווה נקודת שיא ללימוד נושא השואה והתקומה ודורש הכנה לקראתו

ועיבוד החוויות עם שובם של התלמידים.

שנה זו: ל ערכית - כנית החברתית ו הנושאים המומלצים בתקבוצות בחברה הישראלית והיחסים ביניהן.

העם היהודי בארץ ובעולם.

."סתשכסלו חוזר מנכ"ל על פינכונות לשירות ומוכנות לצה"ל )ב( –

מנהיגות צעירה.



זהות יהודית-ישראלית.

זהות ערבית-ישראלית )במגזר הערבי(.

מסע לפולין.


ונוער: חברה מינהל מתוכניות אנכימבחר אחי את משמעותי, שירות לקראת

מבקש, מודל לטיפול באקטואליה, ניהול דיונים בדילמות מוסריות, חברת תלמידים

פעילה ויוזמת, שונים אבל שווים, בית הספר הקהילתי העל יסודי.

נושאים לכיתה י"בחברתיות ואזרחיות,קבוצת גיל זו בשלה לדון בסוגיות אקטואליות, מוסריות שעמן,

מתמודדים המדינה ואזרחיה במציאות משתנה.

גיוסם לצה"ל, היציאהה התמודדות עם שאלות המעסיקות את התלמידים לקראת

כנית. נושא זה פותח מעגליםומהבית והסתגלות למסגרת הצבאית עומדות במרכז הת

ההיערכות לקראת הגיוס לצה"ל תובעת נוספים בחיזוק המחויבות למדינת ישראל.

מתמודדים התלמידים כפרטים וכחלקשעמםהקדשת תשומת-לב ללבטים ולחששות




המפתחת מידה רבה של לכידות ורצון לחיפוש מסגרת תמיכה והשתייכות,מקבוצה

גם מחוץ לכותלי בית הספר. תלמידים חושפים בגיל זה את עמדותיהם ואף נכונים

אקטואליות חברתיות בסוגיות האישית התעניינותם מימושן. על להיאבק יותר

את הכרעותיהם גם בהקשר הפוליטיגבשמאפשרת להם ל באמצעותן מתפתחתו ,

המאוחר. הבגרות בשלב להכרעותיהם את התשתית המהווה ,תודעה אזרחית פעילה

שנה זו: ל ערכית - כנית החברתית ו הנושאים המומלצים בת.כסלו תש"סחוזר מנכ"ל על פי נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל )ג( –



זהות יהודית-ישראלית.

ישראלית )במגזר הערבי(.-זהות ערבית

חינוכית.-טיולים ופעילות תרבותית

ונוער: חברה מינהל מתוכניות היוםמבחר סדר על משמעותי, שרות לקראת

טוהר במדים, אדם צה"ל, של הערכית הזהות תעודת ומשמאל(, מימין )סרבנות

הבחינות.


ארגון החינוך החברתי-קהילתי בבית הספר

המרכיבים שהועלו ופורטו לעיל: התפיסה הרעיונית, המטרות, אבני היסוד, עקרונות

בתוכנית ביטוי לידי באים והסילבוס, הספרההפעולה בבית חינוכית-חברתית

באחריות הרכז לחינוך חברתי-קהילתי ובעלי תפקידים שהוכשרו לכך.

א. ארגון הלמידה החברתית בראייה מערכתית הוליסטית תרבות הבית ספרית כמערכת ארגונית משקפת את רוחו ואמונותיו של בית הספר,ה

הבאות לידי ביטוי בנורמות ובערכים, והיא ההקשר הרחב בו מתרחשת הפעילות.

- כל ההוויה הבית ספרית בית הספר, המקיפה את כוללת של תפיסה מערכתית

צוותים חינוכיים והורים - מאפשרת היערכות פדגוגית חברתית וחיבור,תלמידים

בבי של התלמיד הלמידה אל מכלול כזות הספרהחינוך החברתי-קהילתי ראייה .




עשויה לקדם את עקרונות הפעולה של הלמידה החברתית ולהעמיק את השפעתם

של עקרונות אלה על התנסות התלמיד.

מערכתית משמעותית לתפיסת החינוך החברתי-קהילתי הרואה אתהה יראיה

המערכת על כל חלקיה כשלמות אחת. אתו, התלמיד כשלם

ה כוללת ובניית המערכת בהתאם לה מאפשרות הלימה רבה יותר בין המסריםיראי

הגלויים והמסרים הסמויים כחלק ממנגנון ההטמעה המסייע לצמיחה ערכית של

הפרט.

לתפיסה מערכתית יש משמעות והשלכות בשלושה היבטים : : המערכת צריכה לתת ביטוי ליחסי הגומלין שבין הפרט והחברה על מבני–ארגוני

ידי בניית חיבורים בין החלקים השונים בה. יישום תפיסה זו מבנה קשרים וזיקות בין

היחידות השונות ובעלי התפקידים השונים, מקדם שותפות במטרות ובדרכי הפעולה

ומאפשר הפריה הדדית.

וסוגיפסיכולוגי הערכיים התכנים התאמת את תקבע כשלם התלמיד ראיית :

הפעילות להתפתחותו הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית.

החינוךקוריקולרי: –פדגוגי תוכני של ושילוב חיבור משמעותו זה היבט

תוכנית לימודים על פני רצף של זמן, בניית על ידי תחומי הדעת החברתי-קהילתי עם

שבה נוטלים חלק כל באי בית הספר.

הלימוד השונים, למקצועות בין החינוך החברתי-קהילתי ברורה זיקה :קיימת כגון

ועודיה ודיון בערכיםבהם , שסטוריה, תנ"ך, ספרות, סוציולוגיה, אזרחות יש עיסוק

ובדילמות מוסריות וכן בסוגיות חברתיות ואנושיות.

חינוך חברתי-קהילתי, המשתלב בתוכנית החינוכית הבית ספרית ובתחומי הלימוד,

אישית, הכנה )כגון: מחויבות וליישום להתנסות הזירות ומרחיב את אותם מעצים

לצה"ל, המסע לפולין וכו'(. כמו כן תורם הוא ליתר הלימה בין הלמידה העיונית ובין

ביצירת התרבות הבית יש משקל רב זה לחיבור וההתנהגות בפועל. אורח החיים

ספרית.

לחינוך ייחודיים לתכנים מתאימות זמן מסגרות להקדיש כמובן יש אלה לצד

בהלימה העומדות נוספות, במסגרות והן המחנך הן בשעת החברתי-קהילתי,

לתוכנית החינוכית הבית ספרית.

בבית הספר-קהילתי הפעולה של החינוך החברתיב. מסגרות




תוכניות החינוך החברתי-קהילתי ופעולותיו באות לסייע לבית הספר להביא את אבני

בין במערכת היחסים בין המורים והתלמידים, :היסוד לידי ביטוי באורח החיים שלו

טיולים ועוד. , בפעילויות הפגתיותבבהפסקה, תלמידים לבין עצמם, בשיעור,

המזמנים התנסות חברתית נשענת על מבנים חברתיים קיימים-התוכנית החינוכית

. של מבנים נוספיםםומעודדת הקמת

היא מסגרת בה מתרחשים תהליכים אישיים ובין אישיים כיתת האם כתא חברתי

חיי היום יום משמשים מנוף לבניית נורמות חברתיות של שור הלימודי והחברתי.יבמ

כבוד מצד איש לזולתו, אכפתיות, עזרה הדדית וסולידריות, ועם כל אלה שמירה על

ת בתהליכים אלה מאפשרת צמיחה אישיתיהתערבות מתוכננת ומובנ זכויות הפרט.

של הפרט ולמידה חברתית שלו כחלק מקבוצה.

חשוב קף רחב יותר.יזירת התנסות המזמנת מפגש חברתי בה היא שכבת הגיל

לצורכי הגיל. בין ליזום פעילויות שכבתיות העונות יחזקו את הקשר פעילויות אלה

הכיתות ויתרמו לתחושת השייכות של תלמידי השכבה.

היא מסגרת שבאמצעותה ניתן לממש מטרות ולהפעיל את שכבתמועצת השכבה

מירב שיתוף בתפקידים, רוטציה פומבי, דיווח שקיפות, על הקפדה תוך הגיל

התלמידים ביישום ההחלטות.

אותה חשוב לטפח היא הגוף הייצוגי של כלל תלמידי בית הספר.מועצת התלמידים

כדי שכל תלמיד יחווה עקרונות דמוקרטיים: בבחירה, בדיווח, בביקורת, באחריות על

וייצוג מנהיגות בתפקידי התנסות מנהיגות, פיתוח מאפשרת זו מסגרת הביצוע.

הצרכים הלגיטמיים של חברת התלמידים.

תפקידיה של המועצה בבית הספר מקבלים משנה תוקף כאשר פעילותה מבוססת על

דיאלוג מתמשך עם עולם המבוגרים.

ועדות בית הספר כולו הוא זירת התנסות נוספת במפגש רב גילי.: ועדות רב גיליות

את אפשרויות הבחירה ויביאו לידי ביטויורב גיליות יפעלו בתחומי עניין שונים, ירחיב

מרחיב את,המפגש הרב גילי תורם להכרה בצרכים שונים יכולות וכישורים מגוונים.

יוצר מכנים משותפים לבוגרים ולצעירים. והפרספקטיבה החברתית




שצוברים :חברת תלמידים פעילים, תלמידים בעיקר למבנים המטפחים בנוסף

רצוי להבנות מסגרות המיועדות לכלל התלמידים,,יצוג ובפעילות חברתיתיניסיון ב

כך ואחריות. להם מעורבות, שותפות ליצור ומאפשרות נורמהבבית הספר ניתן

חברתית, שעל פיה כל תלמיד לא רק מיוצג אלא שותף ומשפיע על אורח החיים הבית

ספרי.

כנגד משקל ומהווה האחר כלפי האכפתיות את מטפחת החברתית המעורבות

הנטייה של היחיד להתכנס בדלת אמותיו.

שיתופם הפעיל של כל באי בית הספר בקבלת החלטות ובקביעת חוקים ותקנונים

תורם לטיפוח אורח חיים ואקלים בית ספריים חיוביים.

להעצמה משמעותית שלתורמתהפעילות החברתית הכוללת של בית הספר כקהילה

.כישוריוולתוך מודעות ליכולותיו , התלמיד בזיקה לחבריו

שעת המחנך–שעת החברה שעת המחנך היא חוליה מרכזית במכלול הפעילות:

ונושאיה נגזרים מהתוכנית החינוכית-ערכית שלו. החינוכית-חברתית של בית הספר,

להתנסות שעת המחנך היא במה ראויה ונוחה להתמקד בטיפוח הכיתה כתא חברתי,

לבתהליכי ניהול עצמי על בסיס דמוקרטי, התייחסות לאירועי היום יום של הכיתה,

.חברתיתטיפוח מעורבות לדיון באקטואליה ול

שעת המחנך, כמסגרת קבועה ומתמשכת, מאפשרת למורה המחנך לטפל בעניינים

רכיהם החברתיים ולנושאים שעל סדר היום הציבורי.ו לצ,הקשורים לתלמידיו

לוח וימי אירועים החיים הבית ספרי משולבים חגים באורח :טקסים, מועדים,

חשוב שכל קהילת בית וטקסים, שנותנים ביטוי ל"אני מאמין" החינוכי-תרבותי שלו.

הספר תהיה שותפה לעיצוב מסורת של אירועים תרבותיים, שהם בבחינת שיאים

חיים בבית הספר.הבשגרת

הקבוצתית השייכות בטיפוח חשוב עיקרון הם לוח ימי וציון והמועד החג עיצוב

,וים מסגרת חשובה לשיתוף פעולה בין התלמידיםווהלאומית של התלמידים. הם מה

הזדמנויות חשובותמהוויםאירועים אלה המורים וההורים, בין בית הספר והקהילה.

במה ליחיד ולקבוצות, שלעתים אינםזמניםגילוי כישרונות של תלמידים, ומלליזמות ו

רועים אלה ניתן לבטא מסורות תרבותיות מגוונות.י בא. לידי ביטוי כללבאים

החוויה הלימודית-חינוכית-חברתית מחוץ לכותלי בית הספר: נופי המולדת להתלמידשל במרחבי נוף שונים מחזקים את הקשר הטיול והסיורים

הם מזמנים מפגש עם צורות חיים שונות ועם אוכלוסיות שונות מורשת ההיסטורית.ול




גילוי מנהיגות אישית שיתוף פעולה,בארץ. ההתנסות בחיי שדה מאפשרת וחו יהו

חברתית.

הםכד' - במוזיאון ו, מחול, מוסיקה, תיאטרוןמופעי ביקור ב - אירועי תרבות מגוונים

התלמיד של ידיעותיו את המעשירה התנסותית ומסגרת חו התרבותיותואת יותיו

מחייבת הכנה לקראתהלכותלי בית הספר חוץ מעין זו מוהחברתיות. יציאה לפעילות

ועיבוד החוויה לאחריה.

היא נושא ראוי לטיפוח.מערכת היחסים בין התלמידים והקהילה על מוסדותיה

יטפח אתוחשוב שבית הספר יכיר את הקהילה, יראה עצמו כשותף ומעורב בחייה

הדיאלוג עם מוסדותיה על בסיס של פעילות הדדית.

החינוך החברתי-קהילתי מעודד מפגשים בין אוכלוסיות :מפגשים בין אוכלוסיות

שונות, כגון: עולים וותיקים, חילונים ודתיים, ערבים ויהודים.

דברות בין קבוצות מגוונותימטרת המפגשים היא לאפשר היכרות עם השונה ולטפח ה

המרכיבות את החברה הישראלית.

-חברתיתג. בניית התוכנית החינוכית החינוכיות של בית הספר בנה בהתאמה למטרות יחברתית תחינוכית-התוכנית ה

היא תיקח בחשבון את ואוכלוסיית התלמידים שלו. עקרונות הליבה של התרבות

עקרונותואת אבני היסוד והסילבוס של החינוך החברתי-קהילתי את הבית ספרית,

.הפעולה המקדמים למידה חברתית

הנהלה,האופן שיתופי בכמה מעגלים, בהשתתפות בתהליך גיבוש התוכנית ייעשה

תפקידים, המורים והתלמידים.הבעלי

התפקידים יש בלבעלי החברתי-קהילתי התהליכיםמקוםחינוך בהובלת מרכזי

בית הספרבלמימוש הפעילות בכיתה, בחברת התלמידים ובמסגרות פעולה נוספות

ובקהילה.

בין המטרות הלימה ליתר תביא השונים הגורמים בין התוכנית בבניית השותפות

החינוכיות ובין אורח החיים בבית הספר.

הרכז לחינוך חברתיד. עבודת




כחבר בצוות ההנהלה שותף הרכז לחינוך חברתי בגיבוש התפיסה החינוכית ומדיניות

בית הספר בזיקה למטרות החינוך הממלכתי ולמסמך הליבה של תרבות בית הספר.

הרעיוני המסד את מהווה לעיל שפורטו הפעולה ועקרונות היסוד אבני הטמעת

והתפקודי לפעילותו בתרבות הבית ספרית.

ל אחראי התוכנית תכנוןהוא של ולהערכה לביצוע והפעילות , החינוכית

החברתית-ערכית בבית הספר.

התוכנית החינוכית נבנית על ידי צוות היגוי שבראשו עומד הרכז לחינוך חברתי. צוות

הספר בבית החברתי-קהילתי החינוך ומצוות ההנהלה מצוות מורכב מנחה: זה

. האישיתמועצת התלמידים, רכז בית ספר קהילתי, רכז המחויבות

תוכנית החינוך החברתי-קהילתי תכלול מטרות ותוכנית פעולה לפי שכבות הגיל

ותהיה פרוסה לאורך כל שנת הלימודים.

צירי התוכנית יכללו:קידום אורח חיים חיובי בבית הספר ועידוד התלמידים להתנסות

בתהליכי ניהול עצמי )ועד כיתה, מועצת תלמידים וכד'(.

טיפוח זיקה לתרבות היהודית-ישראלית באמצעות התנסות בתוכניות

חינוכיות רלוונטיות, קיום טקסים, ימי חג ומועד והיחשפות לאירועי

תרבות ואמנות מגוונים.

דברות ביןיטיפוח הזהות האישית של המתבגר תוך עידוד דיאלוג וה

השונים בקבוצה.םהפרטי

עידוד מעורבות ואכפתיות לנעשה בארץ ובעולם באמצעות דיונים

בנושאי אקטואליה.

,פיתוח כשירות אישית וחברתית באמצעות מיומנויות, כגון: הקשבה

ועוד., פתרון בעיותשא ומתןדיון, מ

טיפוח השייכות לחברה הישראלית והמחויבות לה באמצעות פעילויות

כגון: מחויבות אישית, הכנה לצה"ל, מפגשים עם קבוצות שונות

בחברה.

ביצוע התוכנית הלכה למעשה בחיי היום יום בבית הספר מחייב את הרכז לעבודת

הוא מסייע להם להכיר את צוות עם מחנכי הכיתות ועם חברים נוספים בצוות החינוכי.

בסיגול ,, מנחה אותם ביישום העקרונותהעקרונות המנחים של הלמידה החברתית

התאמה של תוכניות חינוכיות ומדריך אותם בביצוע חלקם בתוכנית השנתית.בו




עשייה זו תתבצע במסגרות בית ספריות, כגון: ישיבות צוותי שכבות וצוותי היגוי בית

ספריים.

על הרכז וצוות החינוך החברתי-קהילתי ליזום שיתוף עם ההורים והגורמים בקהילה

כחלק מתפיסה חברתית קהילתית.

להביא ולצוות לרכז תסייע השונים מרכיביה על התוכנית של מתמדת הערכה

להלימה בין המטרות לבין מימושן באורח החיים הבית ספרי.

הרכז לחינוך חברתי מוכשר על ידי מינהל חברה ונוער ומלווה במהלך עבודתו על ידי

מנחי ומפקחי התחום במחוזות.

חברתי,פירוט) לחינוך הרכז תפקידי הספר בית מועצתהרכז מנחה , קהילתי

(.2 - ראה נספח מס' האישיתהתלמידים ורכז המחויבות

ה. עבודת מחנך הכיתה המחנך מהווה גורם מתווך המתאם בין הצרכים של תלמידיו כפרטים וכקבוצה לבין

המערכת החינוכית הרחבה, כשם שהוא מהווה את חוליית הקישור בין בית הספר,

המשפחה והקהילה.

למחנך הכיתה תפקיד חינוכי-ערכי ומינהלי-ארגוני.

יש לו תפקיד משמעותי בבניית הכיתה כמסגרת חברתית אינטימית, המהווה שדה

התנסות טבעי לתהליכים חברתיים.

מעוררמשמעותי בכיתתומחנך לסייע לתלמידי, דיונים, שתפקידם ומנחה מכוון ו

עמדות וגיבוש התנסויות עיבוד תוך הספר, ובבית בכיתה המתרחש את להבין

המושתתות על רגישות לזולת וחשיבה ערכית-מוסרית וחברתית.

הנחיה של נושאים אקטואלייםבחשיבות רבה נודעת לתפקידו של המחנך בעיסוק ו

ובמעגלי השייכות ערכיים, שחיי היום-יום מזמנים, תוך התחשבות בגיל התלמידים

שלהם.

יהיו מעוגנים בתוכנית החינוכית הבית צירי הפעילות של המחנכים בשעת המחנך

ספרית בתיאום עם הרכז לחינוך חברתי-קהילתי.

ו הכשרה עבודת המחנך מחייבת מתמידיםליווימורכבות במערך, הסתייעות תוך

מסייע של הרכז לחינוך חברתי, צוות החינוך החברתי-קהילתי בבית הספר ובמחוז.





בבית הספר-קהילתיהערכת החינוך החברתי תהליכי הערכה שוטפים ושיטתיים צריכים להיות חלק בלתי נפרד מפעולתו של החינוך

החברתי-קהילתי.

מטרות ההערכהמדיניות התחום וכבסיס קידום תרבות של הערכה מעצבת כבסיס לטפחל

בכל בית ספר.-קהילתילעבודת החינוך החברתי

לקדם תרבות של חשיבה רפלקטיבית, למידה מתמדת והתפתחות עבודת

החינוך

בבית הספר.-קהילתיהחברתי

קהילתי צרכים בתחום החינוך החברתילגבילעודד דיאלוג מתמיד-.

כדי לקדם מטרות אלה הוגדרו קריטריונים ותחומים להערכת החינוך החברתי-קהילתי.

על פי הנושאים הבאים:נקבעו העשייה הקריטריונים להערכת תוכנית שנתית של הפעילות החברתית-ערכית בבית הספר

קהילתישותפים לעשייה בחינוך החברתי-

חברת התלמידים

אירועים כלל בית ספריים

בתחומי החינוך החברתי-קהילתי בביתמעגלי מעורבות ושותפות הורים

הספר

בתי ספר בארץ. מסקנות הניסוי יהוו25ב- החדש בתשס"ג החל ניסוי בכלי המיפוי

בארץ. בשלב הבא יפותחו-קהילתי החינוך החברתי בסיס להנחיות קבע במעקב אחר

בכל-קהילתימספר כלי מדידה להערכת איכות העשייה לאור מטרות החינוך החברתי

אחד מהנושאים הנ"ל.

. 3 בנספח מס' מסמך ההערכה מופיע






: תוכניות מינהל חברה ונוער על פי אבני יסוד1נספח מס'

מחויבות למדינת ישראל:

הידברותיובל למדינת ישראל

על פקודה בלתי חוקית בעליל–כיבוד החוק והמשפט להיות אזרח

להיות עם חופשי בארצנולפקודה תמיד אנחנו

לקראת שלוםלקראת שירות בצה"ל: אדם במדים

לקראת שירות הבת הדתיתלקראת שירות משמעותי

מיובל ליובלות אקטואליה–מסדרת "על סדר היום"

חינוך לאורח חיים דמוקרטי:

אקטואליה על המרקעאקטואליה: לקראת שלום

אקטואליה: סדרות "יד על הדופק", "על סדר היום" משחק סימולציה–בואו עיתון

הזכות לכבוד והחובה לכבדהידברות

זכות לכל גילחברת תלמידים פעילה ויוזמת

חינוך לצריכה נכונה של אמצעי תקשורתכיבוד החוק והמשפט

לבחור מחדש בדמוקרטיהלהיות אזרח

לחיות בחברה רב גונית נכונות ומוכנות–לקראת השירות בצה"ל

לקראת קהילה הוגנתמנהיגות נוער בבית הספר ובקהילה

מעורבות שותפות ואחריותמעלים באקלים

ניהול דיונים בדילמות מוסריות02-5602030 פקס: 02-5603192/3 * טל': 91911 * ירושלים 2דבורה הנביאה




דיון מובנה באקטואליה–תמורות

טיפוח זהות יהודית וישראלית:

את אחי אנכי מבקשאתמול היום ומחר

אל-מווחידון, הפעלות לשעת חברה–הדרוזים הזיכרון חצוב באנדרטאות

הנצח זו ירושליםהקהל

חוקרים צעירים על מורשת משפחתית וקהילתית–ח"ץ חביב אדם שנברא בצלם

חביב עליךחגים בעולם הערבייובל למדינת ישראל

ירושלים שלי, נעלה לירושליםלהיות עם חפשי בארצנולחיות בחברה רב גוונית

לפקודה תמיד אנחנומה עניין שמיטה

מיובל ליובלותעולם של שונות

על סמלים טקסים ומועדים, דגל ישראלעם ועולם

תכניות מורשת: בר מצווה, גירוש ספרד, הכמיהה לציון בארצותהמזרח, ציונות בארצות האסלם, יהדות סוריה, שאלה של זהות

סולידריות ואחריות חברתית:

מפגשים בין דתיים לחילוניים–איך ביחד "אנשים אחים אנחנו", "אבטלה–אקטואליה: "על סדר היום"

שוויון הזדמנויות", מס אמת או מס שפתיים"אקטואליה: הידברות

לקראת שלום–אקטואליה: "יד על הדופק" את אחי אנוכי מבקש

הכנה לצה"ל על קליטת עלייה–ונמשכת שיירה

להיות אזרחלחיות בחברה רבגונית

מחויבות אישיתשישים שנה למרד גטו ורשה

עולם של שונות חודש הילדים והנוער–על נתינה וקבלה ערבות ומעורבות

שישים שנה למרד גטו ורשהשונים אבל שווים




טיפוח מנהיגות נוער:

בדרך להיות מד"צ תוכנית הגרעין–הכשרת בני נוער פעילים בקהילה

טיפוח מנהיגות ייצוגית נבחרת למועצות תלמידים ונוער תוכנית בשפה הערבית–לקראת מנהיגות צעירה

תוכניות להכשרת מנהיגות צעירה במינהל חברה ונוער

קהילתיות:

בית הספר הקהילתי העל יסודיגם בכביש תהיה בן אדם, א.ב. לנהג הצעיר

אל-מווחידון, הפעלות לשעת חברה–הדרוזים חגים בעולם הערבי

להיות אזרח איכות הסביבה–לחיות ביפה

לקראת קהילה הוגנת בבית הספרמחויבות אישית

על נתינה וקבלה

למידה חברתית:

אני נגד אלימות–אנ"א אקלים חברתי מצמצם אלימות

גם בכביש תהיה בן אדם, א.ב. לנהג הצעירטוהר הבחינות

הידברותיחיד וחברה

לחיות בחברה רבגוניתמודלים להתמודדות עם אקטואליה

לשילוב חברתי בחטיבת הביניים–מכינת השילוב ניהול דיונים בדילמות מוסריות

שיחות על רעותתהליך קבלת החלטות

תרבות השיחה והדיון





בחינוך החברתי-קהילתי בבית הספר עלי תפקידים : ב 2 נספח מס'

רכז החינוך החברתי-קהילתי בבית הספר העל יסודי

חבר בצוות ההנהלה של בית הספר, מופקד על התוכנית החינוכית-חברתית בביתומרכז את כל בעלי התפקידים יושב ראש צוות ההיגוי לחינוך חברתי-ערכי הספר,

הפועלים בתחום זה בבית הספר.

יחד עם שותפי התפקיד, למנהל בית הספר בבניית יסייע הרכז, במסגרת תפקידו הלמידה להעמקת יפעל הוא חברתי-קהילתי. אזרחי, חינוך של הלימודים תוכנית החברתית בבית הספר וביצירת רצפים חינוכיים בין חינוך חברתי-קהילתי בבית הספר

ובין המסגרות לחינוך בלתי פורמלי מחוצה לו.

תיאור התפקיד:.שותף בגיבוש התפיסה החינוכית ומדיניות בית הספר

מוביל הצוות לחינוך חברתי בבית הספר, כגון: רכז מחויבות, מנחה

מועצת התלמידים, רכז הכנה לצה"ל וצוותי המחנכים.

אחראי על גיבוש תוכנית עבודה שנתית בחינוך החברתי-ערכי בשיתוף

הצוות הבית ספרי.

אחראי להטמעת התוכניות של החינוך החברתי-קהילתי, מסייע

בהתאמתן לצרכים הייחודיים של אוכלוסיות בית הספר.

אחראי על פעילות חברת התלמידים וטיפוח ערכי דמוקרטיה באורח

החיים בבית הספר, תוך עידוד מעורבות קהילתית, חברתית ואזרחית.

.מנחה מורים ומחנכים בדרכי יישום של למידה חברתית

.אחראי על תכנים חברתיים לשעת המחנך

אחראי על פעילות בית ספרית סביב אירועים אקטואליים ומועדים

קבועים בלוח השנה.

.אחראי לבניית סל תרבות במגוון תחומי תרבות

.מרכז חומרי עזר רלוונטים לעבודת המורים והמחנכים

מתאם בין בעלי התפקידים המרכזיים הפועלים בבית הספר בזיקה

לנושאי החינוך החברתי-קהילתי: יועץ, רכז פדגוגי, רכזי מקצוע וכו'.

.מתאם פעילות חוץ ואירועים עם הורים, גורמים ומוסדות בקהילה

מזמן את המורים להשתלמויות ופעילויות מחוזיות וארציות של מינהל

חברה ונוער בתחום החינוך החברתי-קהילתי.

.אחראי למשוב ולהערכה בתחום החינוך החברתי-קהילתי




דרישות התפקיד:.תואר ראשון ותעודת הוראהמורה בצוות בית הספר, בעל שלוש שנות ניסיון בהוראה ובחינוך

כיתה..תעודת רכז לחינוך חברתי-קהילתי.השתתפות בהשתלמויות ובימי עיון מטעם מינהל חברה ונוער.נכונות לעבוד במערכת שעות גמישה

כישורים אישיים:.ניהול וארגון צוות.עבודת צוות.ניהול משא ומתן.הדרכה ליחידים ולקבוצות.הנחיה ודיוןיכולת הידברות עם הנהלה, מורים, בני נוער, הורים, אנשי רשות

וקהילה..מיומנויות בתקשורת בין אישית.יוזמה ופתיחות

הכשרה והשתלמויות:

השתתפות בקורס לבעלי תפקידים בחינוך החברתי-קהילתי מטעם מינהל

שעות במהלך שנתיים )או בקורס אחר לרכזי224חברה ונוער בהיקף של

חינוך חברתי-קהילתי בפיקוח ובאישור מפקח החינוך החברתי-קהילתי(.

.השתתפות בפורומים מחוזיים לבעלי תפקידים על פי דרישת המחוז

רשיון לעסוק בתפקיד:מנהל בית הספר ימנה מורה העומד בדרישות התפקיד.

אישור מפקח חינוך חברתי במינהל חברה ונוער.




רכז בית ספר קהילתי על יסודי

תיאור התפקיד:

פועל לגיבוש ולקידום רעיון בית הספר הקהילתי בפני הגורמים השונים

בבית הספר וביישוב.

.פועל לאיתור הצרכים של התלמידים, המורים, ההורים ואנשי קהילה

פועל להקמת המערך הארגוני )מועצה ציבורית וועדות( אשר מיישם

את מטרות בית הספר הקהילתי ונותן מענה לצורכי בית הספר

והקהילה.

מנחה )באופן פרטני וקבוצתי( את השותפים בתהליך פיתוחו של בית

הספר הקהילתי.

מתאם ומקשר בין כל הגורמים השותפים לרעיון בית הספר הקהילתי

כגון:

עירייה, המתנ"ס, גופי מתנדבים ביישוב, תנועות נוער, מורים, תלמידים

והורים

ומסייע בקיום תקשורת רב-כיוונית ביניהם.

.פועל לנתינת משוב, לקבלת משוב ולהפקת לקחים לקראת העתיד

מקיים ומפעיל, במהלך השנה, מערך השתלמויות מכינות ותומכות לכל

הפעילים בבית הספר ובקהילה.

מקיים קשר עם מנחים ומפקחים המלווים את בית הספר הקהילתי ועם

עמיתים מבתי ספר אחרים.

.חבר בצוות ההנהלה של בית הספר

דרישות התפקיד:.תואר ראשון ותעודת הוראה

.מורה קבוע בצוות בית הספר

שלוש שנות ניסיון בתחומים הבאים: הוראה, עבודה בחינוך בלתי

פורמלי, הדרכה, ארגון פעילויות ופרויקטים חינוכיים בתחום החינוך

הבלתי פורמלי בבית הספר ובקהילה.

.משתתף בהשתלמויות ובימי עיון מטעם מינהל חברה ונוער

.נכונות לעבוד גם מעבר לשעות ההוראה




הכשרה:השתתפות בקורס לבעלי תפקידים בחינוך החברתי-קהילתי מטעם מינהל

חברה ונוער.

כישורים אישיים:.בעל יוזמה ופתיחות

.ניהול, ארגון והפעלת צוות

.ניהול משא ומתן

.הנחיית דיון

יצירת קשר אישי עם בני נוער, מורים, תלמידים, הורים וגורמים

בקהילה.

.שיתוף פעולה

.תכנון והפעלת פרויקטים חינוכיים

.בעל אוריינטציה חברתית-קהילתית

רישיון לעיסוק בתפקיד:אישור מפקח מטעם מינהל חברה ונוער במחוז.




מלווה-מנחה מועצת תלמידים

תיאור התפקיד מקדם את מנהיגות התלמידים בבית הספר בכלל ומסייע בעיצוב מנהיגות

מועצת התלמידים בפרט.

.מייצג את הנהלת בית הספר בקשר עם מועצת התלמידים

מסייע בטיפוח יחסי הגומלין בין המועצה, כגוף נבחר ייצוגי, לבין כלל

התלמידים, המורים והנהלת בית הספר.

אחראי, כנציג הנהלת בית הספר, לקיום בחירות דמוקרטיות למועצת

התלמידים ומסייע בקיומן.

.אחראי להכנת התלמידים וצוות המורים לקראת הבחירות למועצה

.)מדריך ומנחה את המועצה הנבחרת )על פי אמנת מועצות התלמידים

דואג לשילובם של נציגי התלמידים בפורומים השונים הקיימים בבית הספר

ובתהליך קבלת ההחלטות.

מנחה את חברי המועצה להתחשב בצרכים הלגיטימיים של כלל התלמידים

וחברי הצוות בבית הספר.

.מסייע בגיבוש תוכנית עבודה שנתית

.מסייע לתלמידים במפגשים קבועים עם צוות ההנהלה והמורים

מקיים קשר עם גורמים בקהילה ומסייע לתלמידים בקשרים עם גורמים בבית

הספר ובקהילה.

.שותף בצוות היגוי לחינוך חברתי-קהילתי בבית הספר


מורה קבוע בצוות בית הספר בעל שלוש שנות ניסיון בהוראה ובחינוך

כיתה.

.תעודת מלווה-מנחה מועצת תלמידים מטעם מינהל חברה ונוער

.השתתפות בהשתלמויות ובימי עיון של מינהל חברה ונוער

.נכונות לעבוד במערכת שעות גמישה

הכשרה:02-5602030 פקס: 02-5603192/3 * טל': 91911 * ירושלים 2דבורה הנביאה




.השתתפות בקורס למלווי מועצות מטעם מינהל חברה ונוער

כישורים אישיים:.בעל יוזמה ופתיחות

.ניהול, ארגון והפעלת צוות


.הנחיית דיון

יצירת קשר אישי עם בני נוער, מורים, תלמידים, הורים וגורמים

בקהילה.

.שיתוף פעולה

.תכנון והפעלת פרויקטים חינוכיים

.בעל אוריינטציה חברתית-קהילתית

רישיון לעיסוק בתפקיד:אישור מפקח מטעם מינהל חברה ונוער במחוז.

רכז "מחויבות אישית" בית ספרי

מחויבות אישית".–מופקד על הפעלת התוכנית החינוכית "שירות לזולת

תיאור התפקיד:מוביל בצוות היגוי לחינוך חברתי-ערכי בבית הספר את יישום התוכנית כיחידה

פנימית לבגרות על פי תו התקן.02-5602030 פקס: 02-5603192/3 * טל': 91911 * ירושלים 2דבורה הנביאה




.מאתר ומאשר מסגרות וארגונים המתאימים לפעילות תלמידים

מכין תוכנית לשיבוץ תלמידים במקומות הקולטים על פי בחירתם והתאמתם

לתפקיד.

מתכנן ומנחה מפגשים קבועים של המחנכים לקראת הפעלת התוכנית

החינוכית ובמהלכה.

מתכנן ומתאם עם המקומות הקולטים את תוכנית ההדרכה והליווי שלהם

במהלך הפעילות.

אחראי לתוכנית הדרכה וליווי התלמידים כגון: ניתוח ההתנסות והפקת הלקחים

הקבוצתיים והאישיים.

.אחראי לפעולות הערכה ותיגמול לפעילות התלמידים

.פועל לפרסום הפעילות של התלמידים בבית הספר ובקהילה

.אחראי למשוב ולהפקת לקחים מהתוכנית


.מורה בצוות בית הספר, בעל שלוש שנות ניסיון בהוראה ובחינוך כיתה

.בעל תעודת רכז "מחויבות אישית" ממינהל חברה ונוער, משרד החינוך

.משתתף בהשתלמויות ובימי עיון מטעם מינהל חברה ונוער

.נכונות לעבוד במערכת שעות גמישה

כישורים אישיים:.ניהול וארגון צוות


.מיומנות בתקשורת בין אישית

.הדרכת יחידים וקבוצות

.קיום קשר עם בני נוער, מורים, אנשי רשות ומוסדות בקהילה

.יוזמה ופתיחות

הכשרה: השתתפות בקורס להכשרת רכזי "מחויבות אישית" מטעם מינהל חברה ונוער, משרד

החינוך.

רישיון לעסוק בתפקיד:אישור מפקח מינהל חברה ונוער במחוז.




:3נספח מס' החינוך החברתי-קהילתי בבית הספר – מיפוי תיעוד והערכה

4נספח מס' תוכניות, דרכי עבודה ומסגרות פעולה במינהל חברה ונוער הנותנים מענהתכנים,

לסטנדרטים של תרבות ואקלים בית ספר

. מוגנות בטיחות ובריאות1

תכנים, תוכניות ודרכיתחומי משנהעבודה

מסגרות פעולה

פרקים מתוך אקליםמוגנות - תנאים בסיסיים חברתי מצמצם אלימות

)תהליך ביית תקנון(, לקראת קהילה הוגנת, מנהיגות נוער, פרקים

מתוך מעלים באקלים, בית הספר הקהילתי, תהליך קבלת החלטות, מועצת

תלמידים, אמנה בית ספרית, מעורבות שותפות

ואחריות

כיתת אם, ועדות, מועצת תלמידים, מועצה פדגוגית,

מועצת בית הספר +נציגות הורים

מדידה והערכה של רמת האלימות והאקלים בבית

הספר ובקהילה

שאלונים למיפוי אקלים ועמדות )קהילה הוגנת, אקלים חברתי(, שאלוני

אס"א

כיתות, צוות חינוכי, הורים,מרכזים קהילתיים

בטיחות התלמיד בטיוליםובפעילות חוץ בית ספרית

חוזר מנכ"ל לסיוריםולטיולים

טיולים, סמינרים, מחנות קיץ, תנועות הנוער,

משלחות חו"ל, קייטנות, משלחות לפולין, זרעים של

שלום, מחויבות אישית, לאורו נלך, מתו"ב,

מועצות, מנהיגות נוער

. תקשורת בין-אישית וקשר בין באי בית הספר2



יחסי אכפתיות וכבוד ביןבאי בית הספר

פרקים מתוך אקלים חברתי מצמצם אלימות,

פתרון קונפליקטים, מהלך פתרון הוגן, הידברות, חיים

כיתת אם, שיחה אישית, ועדות, מועצת תלמידים,

מפגשים בין אוכלוסיות שונות בבית הספר, עיתון,





של כבוד, זכות לכל גיל, לחיות בחברה רב גונית, עולם של שונות, תרבות השיחה והוויכוח, הזכות

לכבוד והחובה לכבד, חביב עליך, המחנך הכי טוב שיש, פרקים מתוך מעלים באקלים, שיחה

אישית מובנית, שיחה של הוגנות, תוכנית הגרעין, בדרך להיות מד"צ, תיק טיפולי ממוחשב )קידום

נוער(

רדיו ואינטרנט ביתספריים, מש"צים, מד"צים

מכינה לשילוב חברתישייכות ומעורבות במעבר לכיתה ז', חברת תלמידים פעילה ויוזמת,

מעורבות, שותפות ואחריות, ערבות ומעורבות,

מעורבות הורים

. התפתחות אישית חברתית-למידה רגשית ולמידה חברתית3



מכינה לשילוב חברתיהכיתה כקבוצה חברתית במעבר לכיתה ז', לקראת

קהילה הוגנת, דיונים בדילמות מוסריות,

הידברות, לחיות בחברה רב גונית, שאלות של זהות, מעלים באקלים, זכות לכל גיל, חביב עליך, חיים של

כבוד, תוכנית הגרעין, בדרך להיות מד"צ,

סדנאות מיומנות הטיול, על פי תוכנית–הגיחה

של"ח וידיעת הארץ

כיתת האם

חברת תלמידים פעילהחברת התלמידים ויוזמת, מעורבות, שותפות

ואחריות, ערבות ומעורבות, מנהיגות נוער, מועצת תלמידים, א' ב' לנציג

על פי–מועצה, מש"צים תוכנית של"ח וידיעת הארץ

ועדות מורים-תלמידים, ועדת הוגנות, מועצת בית

ספר

לקראת קהילה הוגנת, ביתקהילת בית הספר הספר הקהילתי, על

סמלים טקסים ומועדים, להיות אזרח, ערבות

ומעורבות, ונמשכת שיירה,

ועדות מורים-תלמידים, ועדת הוגנות, מועצת בית

ספר




פגוש את הצוות, סדנת –"אחריותנו על הארץ"

מתוך תוכנית של"ח וידיעתהארץ

בית הספר הקהילתי,בית הספר והקהילה מחויבות אישית, בשביל הקהילה, הסיור בסביבה

הקרובה

קבוצות מנהיגות והתנדבות, מד"צים,

מש"צים, מועצות נוער רשותיות ומחוזיות, מועצת

הורים, מועצה ציבורית

. התפתחות ערכית, תרבותית4



ניהול דיוני דילמה, הזכותהתפתחות מוסרית לכבוד והחובה לכבד, יהי

כבוד חברך חביב עליך כשלך, על זכויות וחובות תלמידים, זכות לכל גיל, מהלך פתרון הוגן, ועדת הוגנות, שיח של הוגנות,

ניהול דיונים בבעיות חברתיות סביב היבטים

של צדק והוגנות

כיתה, ועדות, פורומים של – תלמידים –מורים

הורים, מסגרות מנהיגות בבית הספר, מועצת

תלמידים

לחיות בחברה רב-גונית,התפתחות תרבותית איך ביחד, עולם של שונות,

זהות ערביי–בעת משבר ישראל, חגי המגזר הערבי

והדרוזי, עם ועולם, ונמשכת שיירה, יובלים, תוכניות מורשת, ישראל

והתפוצות )בתוכניות המינהל(, על סמלים

טקסים ומועדים, סדנת "מפגש תרבויות בארץ

מתוך תוכנית–ישראל" של"ח וידיעת הארץ

מפגשים בין אוכלוסיות ומגזרים, טקסים ואירועים

בית ספריים, ימי לוחומועד, סל תרבות

להיות אזרח, מחויבותהתפתחות אזרחית אישית, על נתינה וקבלה,

לבחור מחדש בדמוקרטיה, –על סדר היום, תמורות דיון באקטואליה, כיבוד

החוק והמשפט, בחירות , אישים ועדות, הכנה96

לצה"ל, לקראת שירות הבת, חוזר מנכ"ל לקראת

שירות בצה"ל, ערבות ומעורבות, סדנאות

"המהפך הציוני במישור

כיתה, שכבה, קהילה, ועדות כיתתיות ושכבתיות,

מועצת תלמידים ומוסדותיה, טקסים

ואירועים, מועצת נוער רשותית ומחוזית, שבוע

התנסות במסגרת הכנהלצה"ל, יום חילות




החוף", "הבקע כגבול מתוך תוכנית–שלום"

של"ח וידה"א התפתחות תפיסה לאומית

וכלל אנושית. הכרת הארץ1 . התייחסות לסמלים2

לאומיים וקיום טקסיםבעלי אופי לאומי

. פיתוח תחושת הזדהות3וסולידריות לאומית

. התייחסות לאירועים4 וסמלים בעלי אופי כלל

אנושי . פיתוח תחושת5

סולידריות כלל אנושית

אקטואליה, על סמלים טקסים ומועדים, להיות

אזרח, לקראת שירות הבת, איך ביחד, יובל למדינת ישראל, ונמשכת שיירה,

את אחי אנוכי מבקש, יובל למדינת ישראל, מיובל

ליובלות,

מאה שנות ציונות, מאה שנה למותו של הרצל,

הזיכרון חצוב באנדרטאות, מקורות על מקומות, ציונות

אתמול היום ומחר, להיות עם חופשי בארצנו,

ראשונים תמיד אנחנו, עם ועולם, הכנה לצה"ל,

ירושלים בתוכניות המינהל, תוכניות לזכר רבין, תוכניות

הקשורות לשואה,

סדנאות של"ח: מכלול הנופאדם בארץ ישראל,

ההר כערש האומה, ירושלים בירת ישראל

ומפגש שאיפות פוליטיות, מורשת קרב, העתיד של

העבר, ממקצב עונותלמקצב חיים.

תוכניות מסעות בתוכניתשל"ח וידה"א:

גולן, גליל עליון, מרכז הארץ, מדבר יהודה, הר

הנגב, הרי אילת

הנפת הדגל, שירת המנון, הצבת סמל המדינה

ומגילת העצמאות

שיעורי מחנך, טקסים ואירועים, טיולים וסיורים,

שיעורי של"ח וידיעת הארץ, טקסים ואירועים בעלי אופי

לאומי, טיולים וסיורים, סמינרים וימי עיון,

משלחות: זרעים של שלום,מסעות לפולין




. מתן מענה דיפרנציאלי בבית הספר לתלמידים עם צרכים ייחודיים5



בית הספר נותן מענה לצרכים מיוחדים של

תלמידים בתחום הקוגניטיבי, הרגשי,

החברתי, המשפחתיוהכלכלי

תוכניות קידום נוער:תוכנה טיפוליתמסע אל עצמי

אנ"א, חל"סTEAMS AND DREAMS קבוצות וחלומות )בשיתוף

הבריטיש קאונסיל(

שיחות מורה-תלמידמפגשי מורה-כיתה

. יחסי גומלין בין בית הספר להורים ומכוונות לקהילה6



מעורבות ושותפות הורים בתכנון ובביצוע של

תוכניותחברתיות-קהילתיות

בית הספר כארגון לומד

חוזרי מנכ"ל רלוונטיים,מעורבות הורים,

בית הספר הקהילתי, לקראת קהילה הוגנת,

מחויבות אישית, מתו"ב נוער )עמ"ן(, מועצות נוער

רשותיות ומחוזיות, מנהיגות נוער לסוגיה,

בדרך להיות מד"צ, פעיל בכל גיל, יוזמות חינוכיות

רשותיות )נו"ק(, ח"ץ, שיטור קהילתי, אס"א,

בשביל הקהילה

כיתה, ועדות, מועצות תלמידים ונוער בקהילה

וברשות, ועד הורים, מועצה ציבורית, מסגרות

להתנדבות בקהילה,מתנ"סים, בתי נוער

מסגרות ללמידה משותפת של הורים-מורים,

הורים-תלמידים

. איכות סביבה ואסתטיקה של הסביבה הפיזית של בית הספר7



התפתחות תפיסהסביבתית-אקולוגית

לחיות ביפה

תוכניות של"ח וידה"א: יופי זה טבע, מפגש טבע בארץ

ישראל

סיורים וטיולים

פעילות בחצר בית הספר





ימוש באתר המינהל כבסיס לעבודת החינוך ש 4 נספח מס' הספר - בבית -קהילתי החברתי

-קהילתיתכנים והפעלות על פי אבני היסוד של החינוך החברתי

מנסה להגיע ליעדיו, תוך כדי מיקוד באבני יסוד:-קהילתיהחינוך החברתי מחויבות למדינת ישראלחינוך לאורח חיים דמוקרטי יהודית וישראלית טיפוח זהות חברתית ואחריות סולידריותקהילתיותכשירות חברתיתלמידה ו

חשפו התלמידים במהלך לימודיהם.ילאבני יסוד אלה י

קהילתיספרי יבנה את סילבוס החינוך החברתי הצוות החינוכי הבית-, היסוד ולוקח בחשבון מאפיינים, צרכים ויעדים חינוכיים מכוון לאבניה

הייחודיים לו. ובדרגות שונות של הרחבה והעמקה,שונים אבני היסוד יופיעו במינונים

שכבת הגיל ולהדגשי בית הספר.לבהתאם באות לסייע לצוות החינוכייו ופעילויות-קהילתיתכניות החינוך החברתי

כנית עבודה.ולבנות ת בבניית תכנית העבודה יכול הצוות החינוכי להסתייע במאגר עשיר של תכנים

והפעלות הנמצא באתר האינטרנט של מינהל חברה ונוער. לנוחות המשתמש,מוינים על פי מילות מפתח, שהן אבני היסוד של החינוך כל הפריטים במאגר מ

החברתי-קהילתי.

כדי להקל על החיפוש באתר, אנא עיין בדפים הבאים.




חיפוש באתר ובמאגר ההפעלות, הורדת קובץ ושמירתו במחשב

בדף הבית וגם בסרגל הצף הנמצא בצד שמאל של הדפדפן ישנו אייקון הנקרא חיפושבאתר, או מאגר הפעלות, לחיצה עליו מכניסה למנגנון החיפוש

,מידע, הפעלה קיימות האפשרויות הבאות: בחרו בסוג המידע המבוקשבסעיף , רצוי לסמן הכל אם לא ידוע לנו מהו סוג המידע שאותו אנחנוהכל או אחר, מאמרים

מחפשים.קיימות שתי אפשרויות חיפוש:

)לרשום במקום המתאים ולחצו עלהמחרוזת לחיפוש. הקלידו את 1מילת מפתח כמו: סולידריות, קהילתיות, כשירות חברתית וכו(.

. אם מחפשים הפעלות בנושא מסויים )לא כולל מידע או מאמרים( אפשר להעזר2בחרו בנושא מתוך הרשימה.ברשימת נושאים שתיפתח לנו מתחת לסעיף

לחצו על לחצן




.הפעלה או מידענפתחת רשימה וליד כל פריט יפורט האם זה בעזרת העכבר לחצו על ההפעלה או המידע בהם אתם מעונינים. מתקבל טופס

הכולל את הפרטים הבאים: שם הפרסום, המחברים, האם זה הפעלה או מידע, שנתההוצאה, תקציר ומילות מפתח.

אם ברצוננו לקבל את ההפעלה במלואה יש ללחוץ על האייקון תתחיל פעולת הורדת הקובץ למחשב. הקובץ ייפתח בתוך הדפדפן וכל מה שצריך

לעשות הוא לשמור אותו במחשב ע"י הפעולות הבאות: קובץ, שמירה בשם, לבחור אתהספרייה אליה רוצים לשמור את הקובץ ולעשות אישור.

הורדת קובץ מאתר האינטרנט של מינהל חברה ונוער

(word)הורדת קובץ כאשר מופיעה יד מעל לכיתוב wordניתן להוריד קובץ ואז ללחוץ על העכבר.

בתחתית המסך בצד שמאל תופיע בדפדפן הודעה: DOWNLOADING FROM SITE:

הקובץ ייפתח בתוך הדפדפן ה בהיכדי לשמור את הקובץ במחשב: נלחץ על קובץ, שמירה בשם, נבחר את הספרי

אנו רוצים לשמור את הקובץ ונעשה אישור.

פנו אלינו

בדף הבית ובסרגל הצף הנמצא בצד שמאל קיים כפתור "פנו אלינו" המאפשר לכתובדואר ובו ניתן להעיר הערות, לבקש בקשות ולתת מחמאות.





ביבליוגרפיה

(. מושגים בדיון החינוכי, הוצאת אוח, ק. ביאליק. 2002אבינון, י' )

(. בסוד שיח, על האדם ועמידתו נוכח ההוויה, מוסד ביאליק, ירושלים.1959בובר,מ' )

(. כולנו ביחד וכל אחד לחוד, החינוך בעולם המחר, משרד החינוך -1995גורדון ,ד' )

המזכירות הפדגוגית.

(. אני מאמין בחינוך,ספריית הפועלים, תל אביב.1946דיואי, ג' )

(. אקלים של צמיחה, ספריית הפועלים, תל אביב.1989דרום,ד' )

(. "קווים לניתוח סוציולוגי של ארגוני נוער בלתי פורמלים", מגמות1974כהנא, ר' )

כ"א.

לם, צ' )תשס"ב(. במערבולת האידיאולוגיות, יסודות החינוך במאה העשרים, הוצאת

מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים.

(. ערכים וחינוך2001עירם, י', שקולניקוב, ש', כהן, י', שכטר, א' - עורכים )תשס"א

בחברה הישראלית, ירושלים.

(. המפגש הבין תרבותי בגן הילדים: היבטים רב-תרבותיים בעבודה2000סבר, ר' )

עם ילדים בגיל הרך והוריהם, הרצאה בכנס הקדם יסודי.

(. הדמות הרצויה של בוגר מערכת החינוך, אוניברסיטת1994סלומון, ג', אלמוג, ת' )

חיפה.

(. צמיחה וקמילה אישית בבית הספר: ניתוח מוטיבציוני, נייר עמדה,1994עשור, א' )

אוניברסיטת בן גוריון .

(. מנוס מחופש, הוצאת דביר.1992פרום, א' )

(. מוטיבציה ללמידה בבית הספר- הלכה למעשה, חינוך2001קפלן, א', ועשור, א' )

, משרד החינוך, מכון ברנקו וייס.20החשיבה, עלון מס'

–(. מילים מחנכות, משרד החינוך התרבות והספורט, קדם בע"מ 1999תדמור, י' )

הוצאה לאור.

חוזר מנכ"ל )תשל"ט(. החינוך החברתי-קהילתי בבית הספר העל-יסודי, חוזר מיוחד א'.

חוזר מנכ"ל )כסלו תש"ס(. הכנה לצה"ל.

(. חינוך לאזרחות לכלל תלמידי ישראל, )דו"ח קרמניצר( ירושלים1996להיות אזרחים )

תשנ"ו .

(. "לקראת תיאוריה של בלתי פורמליות והשלכותיה לנעורים". 2000כהנא,ר' )

מתוך ספרו:2מאמר על פי פרק מס'

The origins of postmodern Youth: Informal Youth Moovments in a 02-5602030 פקס: 02-5603192/3 * טל': 91911 * ירושלים 2דבורה הנביאה




Comparative Perspective.

Berlin & New York de Gruyter, 1997.

Calderwood, P., )2000(. Learning Community. NY: Teachers College, Columbia University.

Zimmerman, B. J. )2000(. Attaining self-regulation: A social cognitive perspective. In M. Boekaerts, P. Pintrich, & M. Zeidner )Eds.(, Handbook of self-regulation )pp.13-39(. San Diego: Academic Press.



meyda.education.gov.ilmeyda.education.gov.il/files/noar/emda.doc · web viewהדיאלוג מפתח...

Documents