3

M.A כנית תואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויותת

ד"ר ליאת פרידמן ראש התוכנית:

גב' נירית נלסון מגמת אוצרות: תמרכז

ד"ר דרור פימנטל יועץ אקדמי:

קרן כהןגב' :התכניתרכזת

02-5631584טלפון:

m.a.prg@bezalel.ac.ilדוא"ל:

תחומית -בעולם, שיח תרבותי חדש שבמוקדו גישה רבבשנים האחרונות הולך ומתהווה, בארץ ו

לתרבות על מרכיביה השונים: האמנות, העיצוב והארכיטקטורה נבחנים לאורן של גישות מחקריות שמוקדן במדעי הרוח והחברה. במסגרת זו מתחזק הצורך בדיון תיאורטי ובהכשרה מקצועית

ת אמנות ותרבות, אוצרות, מוזיאולוגיה, בתחומים הנלווים לעולם האמנות והעיצוב: ניהול מוסדוביקורת האמנות, ההיסטוריה של העיצוב ומדיניות התרבות. תחומים אלו, שמקצתם מסייעים בתיווך

לבין הקהל, הם בעלי חשיבות מכרעת בהתגבשותה של התרבות הישראלית בכלל /תבין היוצר והמדיניות בנושאי האמנויות בפרט.

מקצוע בתחומים אלו הביא ליצירת מחסור משמעותי ולנשות ץ לאנשי העדר מסלולי הכשרה באר

מוסדות תרבות המוכשרים לתרום לעולם התרבות /ותומנהלי /ות, אוצרים/ות, מבקרים/ותבכותבים והיצירה בחברה הישראלית.

אל מול תכניות מ.א. מחקריות העוסקות בהיסטוריה של האמנות והפועלות באוניברסיטאות השונות ץ, ניכר חסרונה של תכנית מ.א. בעלת אופי מחקרי, הצומחת דווקא בתוך סביבה יוצרת ואשר באר

יוכלו לתרום הן להיבטים התיאורטיים והן להיבטים המעשיים של התרבות ובוגרותיה בוגריה בישראל.

מרכיבי התכנית

ראל והבנה , העיצוב והתרבות בישאמנותהתכנית חותרת לשלב בין חקירה תיאורטית של שדה ה

מעמיקה במהות האמנות ותולדותיה לבין התמצאות במתרחש בשדה האמנות והתרבות בישראל כיום, מעורבות בו ופעולה בתוכו.

תואר ראשון שהשלימו את התמחותם בעולמות היצירה השונים הנלמדים /ותהתכנית מיועדת לבוגריחברה, המחפשים לעצמם מסגרת בבצלאל, במוסדות אחרים לאמנות ולעיצוב או במדעי הרוח וה

ייחודית, באמצעותה יוכלו להמשיך את לימודיהם, או לרכוש את הרקע האינטלקטואלי הנדרש להתמחותם המקצועית.

תעניק הביקורתיתהכתיבה התכנית, על שתי מגמות ההתמחות שבה: מגמת האוצרות ומגמת ות והמחקר העכשווי בשדה האמנות בסיס תיאורטי נרחב בתחום התיאוריות הביקורתי /ותלסטודנטים

והתרבות העולמי והישראלי.

תיאורטי ומעשירקע /ותמקצועיים בעלי /ותמיועדת להכשרת דור חדש של אוצרים - מגמת האוצרות, כוללת תכנית הלימודים במגמה מכלול /ותנרחב. מתוך הכרה בחשיבות תהליך ההכשרה של אוצרים

אשר תכליתם למרכיביו ותהאוצר תחוםה לבין הפרקטיקה של של קורסים המשלבים בין התיאורי המוצגים והקהל. /ותתיווך בין היוצריםהעל /תכמי שמופקד /תלהעמיק ולהעשיר את יכולות האוצר

/ותאמנות מקצועיים בעלי /ותמיועדת להכשרת דור חדש של מבקרי – הכתיבה הביקורתיתמגמת

. תכנית הלימודים במגמה כוללת קורסים ת קטלוגים וכיוצא בזה, כותבי/ורקע היסטורי ותיאורטי נרחבהמשלבים בין התיאוריה של היצירה לבין הפרקטיקה של הכתיבה תוך שכלול יכולות הכתיבה,

הניסוח והביקורת של הסטודנטים.

4

לגבש כיוון התמחות /יתמגוון הקורסים המוצע בשתי מגמות ההתמחות של התכנית יאפשר לסטודנטק הן במסלול המחקרי והן במסלול הלא מחקרי. קבוצות הלימוד הקטנות וההנחיה האישית מעמי

. וסביבת היצירה הייחודית של בצלאל /ותלבין המרצים /ותיבטיחו יחס אישי וקרבה בין הסטודנטים מגע ישיר עם פרקטיקת האמנות והעיצוב כיום. /ותתאפשר לסטודנטים

והמרצות סגל המרצים

לסנרד"ר אריק ג ארנה קזין

ד"ר אשר סלה ד"ר דור גז

ד"ר דרור פימנטל ד"ר דליה מרקוביץ פרופ' ויויאן ליסקה פרופ' חנן דה לנגה

ד"ר טל בן צבי יגאל צלמונה

ד"ר יעל כדורי ד"ר יעל רוזין

ד"ר ליאת פרידמן נירית נלסון

ניקולא טרזי דן -ד"ר נעמי מאירי ד"ר ערן ארליך ד"ר רועי ברנד

שמוליק מאירי ד"ר

תקופת הלימודיםבבצלאל הר הצופים ובימי חמישי בבית הנסן הלימודים יתקיימו בימי רביעי וחמישי. בימי רביעי

ירושלים.

היקף הלימודים נ"ז לפרויקט גמר ותזה במסלול המחקרי. 6נ"ז מתוכן 48הדרישות הלימודיות כוללות

א מחקרי. לפרויקט גמר במסלול הל 6נ"ז מתוכן 52-ו

5

וקבלת תואר מוסמך דרישות התוכנית למעבר משנה לשנהמעבר משנה א' לשנה ב' מותנה בנוכחות הסטודנט/ית בכל הקורסים אשר הוגדרו במערכת

לפחות בכל 75לימודיו, בעמידה בכל החובות, ובקבלת ציון ממוצע של לפחות בכל קורסי החובה 85ו קורסי החובה )עבור המשך לימודים במסלול הלא מחקרי( א

)עבור המשך לימודים במסלול המחקרי(.

, יהא על הסטודנט/ית:M.Aלצורך קבלת תואר נ"ז במסלול הלא מחקרי. 52או נ"ז במסלול המחקרי 48לצבור - להגיש פרויקט גמר, כמפורט בהמשך. - הסמינרים הנלמדים בתכנית. 4מתוך 2-עבודות בהיקף סמינריון ל 2להגיש - במהלך השנתיים הראשונות. נוכחות חובה במפגשי קולוקוויום - לעמוד בכל הדרישות המנהליות הנדרשות מסטודנט/ית בבצלאל. -

מדיניות איחור בהגשת מטלות הקורסלא ניתן להגיש באיחור מטלות המוגדרות כמבחן בית, סטודנט שמסיבה כלשהי לא יעמוד -

ת למועד ב'.במועד הגשת מבחן הבית במועד א' ראשי לגשבמקרים חריגים, יש להעביר בקשה להגשה באיחור, על הבקשה -עבודות/עבודות סמינר -

להגיע לרכזת התכנית לפני מועד ההגשה בפועל. אישור הבקשה מותנת באישור ועדת .ההוראה של התכנית ומרצה הקורס

הקורס הגשה באיחור ללא סיבה חריגה ומוצדקת, מותנת באישור וועדת ההוראה ומרצה - נקודות. 5-10וזו תוביל להורדה בציון של

אי הגשת עבודה בקורס תוביל לרישום מחדש בתשלום בשנת הלימודים העוקבת, במידה -וקורס זה לא יתקיים בשנה העוקבת, יהיה על הסטודנט להירשם לקורס אחר ועמוד

בדרישות הקורס כשאר הסטודנטים.

פרויקט גמר בט מעשי של הלימודים. פרויקט הגמר מתייחס להי

נ"ז והוא חלק בלתי נפרד מחובות התכנית. 6הפרויקט מקנה

על כלל הסטודנטים/ות להתמחות במגמתם, השילוב יעשה בדרכים שונות במסלול האוצרות ובמסלול הכתיבה הביקורתית:

פרויקט גמר במגמת אוצרות:

סטודנט/ית במגמת האוצרות כל /תכחלק מפרויקט הגמר מחויב -התמחות במוסד אמנות*

84במוסד מוזיאוני/גלריה ציבורית גדולה בארץ או בחו"ל. משך ההתמחות בהתמחות מעשיתשעות מינימום כשבסופה י/תתבקש הסטודנט/ית להציג אישור והערכת איכות תרמתו/ה מן

מגמת ת מתקיימת באמצעות נירית נלסון מרכזת המוסד בו התמחה/תה. העברת בקשו. מסלול התמחות אחר הוא אצירת תערוכה בהנחיה מקצועית בגלריה בבניין בצלאל האוצרות

. או בחלל אחר

לעלות שאלה מחקרית אותה מתבקש/ת הסטודנט/יתההתמחות בתחילת -מטלת הכתיבהביקורתי -י/תציג את מסקנותיו/ה כטקסט פרשנית/ירצה לחקור במהלך ההתמחות. עם סיומה,

על מטלת הכתיבה להיות מ )היקף מדויק יקבע בהתאם להתמחות(. ע" 20ברמה אקדמית עד בקשר ישיר להתמחות המעשית.

84נטים המעוניינים להשלים לימודים ללימודי תעודת אוצר נדרשים בהתמחות של *סטוד

שעות לפחות באחד המוזיאונים/הגלריות המוכרות ע"י איגוד המוזיאונים.

ורתית:פרויקט הגמר במגמת הכתיבה הביק. המגזין המקוון של התוכנית", פוסט פוסטהתמחות בפרויקט הגמר יעשה במסגרת מגזין "

ידי סטודנטים וסטודנטיות במגמת הכתיבה הביקורתית בתוכנית-מופק ומופעל על המגזין , במסגרתו על הסטודנטים/ות להפיק, לערוך ולכתוב. של ד"ר אריק גלסנרבהנחייתו

6

במה למגוון רחב של מאמרים ורשימות ביקורת בנושאי חברה, תרבות לשמש המגזין מטרת-לתערוכות וירטואליות. המגזין פועל מתוך שיח תרבותי שבמוקדו גישה רבבמה ואמנות, וכן

תחומית לתרבות על מרכיביה השונים, ומתוך חתירה לשילוב החקירה התיאורטית עם .ה העכשווימעורבות ופעולה בתוך שדה האמנות, התרבות והחבר

הנחיית פרויקט גמר

לכל סטודנט/ית מתמחה ת/יותאם מנחה אשר ת/ילווה אותו/ה בתהליך הפרויקט.

התזה במסלול המחקרילפחות רשאי/ת להגיש 85סטודנט/ית שהשלים/מה את הלימודם בשנה א' בציון ממוצע של

זה במסלול המחקרי עבודת תזה במסלול המחקרי. סטודנטים/ות המעוניינים להגיש עבודת תישתתפו בסדנת תזה במהלכה, יגישו הצעת מחקר ראשונית למזכירות התוכנית. ועדת

של התוכנית יסייע לסטודנט/ית M.A-ההוראה של התוכנית תתכנס לדון בהצעה ויועץ ה במציאת מנחה לעבודת התזה.

שלישי בדרגת עבודת התזה תיבחן על ידי לא פחות משלושה בוחנים, כולם/ן בעלי/ות תואר מרצה בכיר ומעלה. לפחות שניים מהם/ן חברי סגל במוסדות אחרים להשכלה גבוהה

הפעילים/ות במחקר, ולפחות אחד/ת מהם חבר/ת סגל באוניברסיטה )כל זאת, בהתאם לנדרש בהחלטת המועצה בדבר לימודים לתואר שני עם תזה במכללות(. היקף עבודת התזה יהיה עד

סימני דפוס(. 22,000עמודים ) 80תלמיד/ה שנבחר/ה למסלול המחקרי ולא הגיש/ה עבודת תזה ת/יוכל להשלים קורסים חסרים

לא מחקרי עד שנתיים מיום סיום הלימודים בתוכנית. M.Aלצורך קבלת

7

מבנה התוכנית

מבנה תכנית הלימודים במסלול המחקרי

שנה א'*

נ"ז 12 = ש"ש 6 קורסי חובה מבואיים 6 נ"ז 8 = ש"ש 4 קורסי בחירה מבואיים 4 נ"ז 8 = ש"ש 4 סמינרים 2

_________________________________________ נ"ז 28 ש"שש = 14 סה"כ

* תכנית הלימודים בשנה א' הנה זהה עבור כלל הסטודנטים בתכנית.

שנה ב'

נ"ז 4 = ש"ש 2 קורסים מתקדמים 2 נ"ז 2 ש"ש = 1 ס בחירהקור 1 נ"ז 8 = ש"ש 4 סמינרים 2

נ"ז 6 = ש"ש 1 פרויקט גמר_________________________________________

נ"ז 20 ש"שש = 8 סה"כ

נ"ז. 48ש"ש = 22סה"כ לימודי התכנית במסלול המחקרי: החובות האקדמיים. עמידה בדרישות פרויקט גמר והתזה מהווה תנאי להשלמת

8

מבנה תכנית הלימודים במסלול הלא מחקרי

שנה א'* נ"ז 12 = ש"ש 6 קורסי חובה מבואיים 6 נ"ז 8 = ש"ש 4 קורסי בחירה מבואיים 4 נ"ז 8 = ש"ש 4 סמינרים 2

_________________________________________ נ"ז 28 ש"שש = 14 סה"כ

* תכנית הלימודים בשנה א' הנה זהה עבור כלל הסטודנטים בתכנית

שנה ב'

נ"ז 4 ש"ש = 2 קורסים מתקדמים 2 נ"ז 6 = ש"ש 3 קורסי בחירה 3 נ"ז 8 = ש"ש 4 סמינרים 2

נ"ז 6 = ש"ש 1 פרויקט גמר_________________________________________

נ"ז 24 ש"שש = 10 סה"כ

נ"ז. 52ש"ש = 24סה"כ לימודי התכנית במסלול הלא מחקרי: עמידה בדרישות פרויקט הגמר מהווה תנאי להשלמת החובות האקדמיים.

9

הקורסים פירוט שנה א'

לימודי חובה

סמסטר א' נקודות זכות שם המרצה שם הקורס

נ"ז 2 ד"ר דרור פימנטל מילון מונחי הביקורת א' נ"ז 2 קזין ארנה סדנה בכתיבת ביקורת תרבות

נ"ז 2 ד"ר שמואל מאירי סוגיות במוזיאולוגיה נ"ז 2 ליאת פרידמןד"ר אמנות, שפה ומודעות נ"ז 4 ד"ר דליה מרקוביץ סמינר: אמנות וזהות

א+ב -קולוקוויוםנדרשת במפגשי כמו כן, נוכחות

רועי ברנד וד"ר דור גז עורכי הקולקוויום: ד"ר

סמסטר ב' נקודות זכות שם המרצה שם הקורס

נ"ז 2 ד"ר דרור פימנטל 'במילון מונחי הביקורת נ"ז 2 ד"ר טל בן צבי בישראלאמנות לכתוב אחרת את תולדות ה

נ"ז 4 ד"ר רועי ברנד אמנות שדה הסמינר:

א+ב -כמו כן, נוכחות נדרשת במפגשי קולוקוויום עורכי הקולקוויום: ד"ר רועי ברנד וד"ר דור גז

לימודי בחירה

קורסי בחירה 4לבחור בשנה א' על כל סטודנט סמסטר א'

נקודות זכות שם המרצה שם הקורס נ"ז 2 ד"ר רועי ברנד * ביקורי סטודיו

נ"ז 2 נירית נלסון פרקטיקות אוצרותיות נ"ז 2 ד"ר טל בן צבי קטלוגים

History of Exhibitions )נ"ז 2 ניקולא טרזי )באנגלית נ"ז 2 ד"ר דרור פימנטל האירוע

: תיאוריה, אוצרות וכתיבה על Iמרחב פעולה אפטקר

נ"ז 2 ד"ר ערן ארליך

נ"ז 2 ד"ר אשר סלה תרבות וזהות בעידן הגלובלי

בין השעות תל אביב אחת לשבועיים 60סטודיו יתקיים בימי ראשון בסלמה ביקורי*הקורס 15.00-18.00

סמסטר ב'

נקודות זכות שם המרצה שם הקורס : תיאוריה, אוצרות וכתיבה על IIמרחב פעולה

קראפט נ"ז 2 ד"ר ערן ארליך

נ"ז 2 ד"ר שמואל מאירי לא למדענים בלבד ;השפות החזותיות של המדעים

נ"ז 2 נירית נלסון מעשה באוצרות נ"ז 2 ד"ר טל בן צבי אמנות פלסטינית ותיאוריה פוסט קולוניאלית

אוצרות ועיצוב תערוכות בין תיאוריה לפרקטיקה

יגאל צלמונה הפרופ' חנן דה לנג

נ"ז 2

נ"ז 28 סה"כ

10

שנה ב' כתיבה ביקורתיתגמת מ

לימודי חובה נקודות זכות שם המרצה שם הקורס

מהמניפסט אל -סדנה בכתיבה ביקורתית המסה

נ"ז 2 ארנה קזין

נ"ז 4 ד"ר אריק גלסנר ל ביקורת תרבותעל תרבות וע -סמינר

נ"ז 4 ד"ר ליאת פרידמן ביקורת ובקרה -סמינר שנתי נ"ז 6 ד"ר אריק גלסנר "פוסט פוסט"מגזין -פרויקט גמר

נ"ז 2 דן -ד"ר נעמי מאירי * מתולדות האמנות לתרבות חזותית ללא נ"ז ד"ר ליאת פרידמן סדנת תזה –לכותבי תזה

עורכי הקולקוויום: ד"ר רועי ברנד וד"ר דור גז כחות נדרשת במפגשי קולקוויום א+ב, ו כן, נוכמ

שדות –*סטודנטים שלמדו בשנת הלימודים תשע"ז את הקורס "מתולדות האמנות לתרבות חזותית

נ"ז 2דן , נדרשים להירשם לקורס בחירה במקום קורס זה בהיקף של –ומתודולוגיות" עם נעמי מאירי

שנה ב'

מגמת אוצרות לימודי חובה

נקודות זכות שם המרצה שם הקורס

נ"ז 2 נירית נלסון אוצרות במבט ביקורתי דן -ד"ר נעמי מאירי * תרבות חזותיתמתולדות האמנות ל

נ"ז 2

נ"ז 4 ד"ר טל בן צבי היסטוריה והתיאוריה בין סמינר: המוזיאון נ"ז 4 ד"ר ליאת פרידמן ביקורת ובקרה -שנתי סמינר

נ"ז 6 הנחייה אישית פרויקט גמר

עורכי הקולקוויום: ד"ר רועי ברנד וד"ר דור גז כחות נדרשת במפגשי קולקוויום א+ב, כמו כן, נו שדות –סטודנטים שלמדו בשנת הלימודים תשע"ז את הקורס "מתולדות האמנות לתרבות חזותית *

נ"ז 2דן , נדרשים להירשם לקורס בחירה במקום קורס זה בהיקף של –ומתודולוגיות" עם נעמי מאירי

פתוחים לשתי המגמות - לימודי בחירה

1על סטודנט במסלול מחקרי לבחור קורס בחירה קורסי בחירה 3דנט במסלול שאינו מחקרי לבחור על סטו

נקודות זכות שם המרצה שם הקורס

נ"ז 2 ד"ר רועי ברנד *ביקורי סטודיו

נ"ז 2 נירית נלסון פרקטיקות אוצרותיות

נ"ז 2 צבי ד"ר טל בן קטלוגים

נ"ז 2 ד"ר דרור פימנטל האירוע

)באנגלית( History of Exhibitions נ"ז 2 ניקולא טרזי נ"ז 2 ד"ר ערן ארליך תיאוריה, אוצרות וכתיבה על קראפט - I מרחב פעולה

נ"ז 2 נירית נלסון שנתי, אחת לשבועיים -De Factoתערוכה

Reading Kafka )נ"ז 2 ויאן ליסקה פרופ' וי )באנגלית

נ"ז 2 ד"ר יעל רוזין, ד"ר ליאת פרידמן אנחנו זה לא כולם.ן

נ"ז 2 ד"ר יעל כדורי על המוזיקלי באמנות

נ"ז 2 ד"ר אשר סלה ביקורת, פרשנות ומה שבניהן 15.00-18.00תל אביב אחת לשבועיים בין השעות 60סטודיו יתקיים בימי ראשון בסלמה ביקוריהקורס *

נ"ז 24 למסלול בלי תזה סה"כ נ"ז 20 סה"כ למסלול עם תזה

11

שינויים בידיעון בצלאלרשויות המחלקה והאקדמיה רשאיות לערוך שינויים ותיקונים בתכנים המופיעים בידיעון זה,

ים. הודעה על כל שינוי להוסיף עליהם, לגרוע מהם או לבטלם בכל עת במהלך שנת הלימודכאמור, תפורסם במודעות בלוחות המחלקה ו/או בדרך ראויה אחרת. השינויים מחייבים את

כלל הסטודנטים, גם אם נקבעו או נכנסו לתוקף לאחר שהחלו את לימודיהם.

רשימת הקורסים

שנה א' לימודי חובה

*מילון מונחי הביקורת: תיאורטי והיסטורי א' + ב'

ור פימנטלד"ר דר קורס חובה

נ"ז 4, שש" 2למן התקופה הקלאסית –על מושגי היסוד שלה –הקורס יעקוב אחרי התהוות המחשבה האסתטית

. הסמסטר הראשון ייפתח בדיון במחשבת האמנות של אפלטון ואריסטו. בהמשך 20-ועד המאה הדיון בהוראציוס, יום, , תוך 18-נעקוב אחרי התפתחות המחשבה האסתטית מהרנסנס ועד המאה ה

לסינג, וינקלמן, קאנט והרומנטיקה. הסמסטר השני יוקדש לדיון במחשבה האסתטית למן סוף המאה . במסגרת זו נדון במחשבתם האסתטית של ניטשה, בנימין, היידגר, 20-ועד המאה ה 19-ה

סטרוקטורליזם.-הפורמליזם הסטרוקטורליזם והפוסט

תתקיים קבוצת תרגול קריאה לטקסטים הנלמדים בקורס אחת לשבועיים -*תרגול קריאה

סדנה בכתיבת ביקורת תרבות ארנה קזין

חובהקורס נ"ז 2ש"ס, 2

מטרת הסדנה היא להעמיק את היכרותם של הסטודנטים עם שדה ביקורת התרבות, על הסוגות הספרותיות השונות המובילות אותו, בשני תחומים עיקריים:

–רשימות ביקורת על תערוכות, מופעים, ספרים – ית על יצירות התרבות ומוצריהביקורת אקטואל. 1 המופיעה באופן מסורתי בעיתונים ובכתבי עת ובאחרונה גם בבלוגים ומגזינים מקוונים.

מסות של ביקורת על אודות הנורמות, הערכים – ביקורת התרבות במובן הרחב, הסוציולגי. 2כפי שזו מופיעה באופן מסורתי –כולל יצירות התרבות ומוצריה[ והסמלים המשותפים לחברה ]

בכתבי עת ובספרים.בסדנה נכיר כמה יצירות של ביקורת תרבות, שיסמלו נקודות ציון בהתפתחות הביקורת בתחום

התרבות, מ"הדרשה על ההר" של ישו, דרך "וואלדן" של הנרי דיוויד תורו, "חדר משלך" של וירג'יניה ולדות המיניות" מאת מישל פוקו, ועד ליצירות עכשוויות של ביקורת תרבות ובהן "כלכלה וולף ו"ת

בגרוש" של ברברה ארנרייך, "אומת המזון המהיר" מאת אריק שלוסר, "נו לוגו", מאת נעמי קליין, ו"להתבונן בסבלם של אחרים" מאת סוזן סונטג.

התרבות ומוצריה, נשוחח על שקיעתה בסדנה תעכב על סוגת הביקורת האקטואלית של יצירות יצירות שמקיימות –בשנים האחרונות של הסוגה הזאת, ונתוודע ליצירות של ביקורת ספרות במיטבה

מהעת האחרונה. –שיחה עם היצירה ועם הקוראים ואולם עיקרה של הסדנה הוא עצם ההתנסות בכתיבת ביקורת. בסדנה יוזמנו הסטודנטים לעמוד

–כתיבה במיטבה: דיוק, כנות, חקירה; הם יונחו לרכוש כלים של ביקורת תרבות בסטנדרטים של התבוננות במניעים ובכוחות הפועלים בחברה; הם יודרכו לשאול שאלות על המובן מאליו.

ז'אנר הביקורת הוא סוגה ספרותית העומדת בזכות עצמה, בעלת סט של ערכים וסטנדרטים, כדי כתיבה. במהלך הסדנה יתבקשו הסטודנטים לבחור יצירה אחת והסטודנטים ילמדו להכירה תוך

ולכתוב עליה רשימת ביקורת מהסוג –יצירה ספרותית, יצירת אמנות, מופע או מחזה –אקטואלית העיתונאי. וכן, יתבקשו הסטודנטים לבחור תופעה חברתית שמעניינת אותם בישראל כיום, ולכתוב

בהיקף ובאיכות שמתאימים לפרסום בכתב –בות במובן הרחב על אודותיה חיבור של ביקורת תר עת.

12

סוגיות במוזיאולוגיה מאירי שמואלד"ר

קורס חובה נ"ז 2ש"ס, 2

מה הוא מוזיאולוגיה היא תחום דעת חדש באופן יחסי העוסק בחקר המוזיאון על היבטיו השונים. ם ובמה מתייחד מוזיאון האמנות מן מוזיאון? מה היא מוזיאולוגיה? מה המשותף למוזיאונים השוני

המוזיאונים למדע, לטבע, להיסטוריה, לאתנוגרפיה וכו'? הקורס מתמקד בפרספקטיבות השונות של חקר המוזיאונים והפרקטיקה המוזיאלית, תוך הצגת מקרי בוחן של נושאים המעסיקים הן את

מרכזיים: האוסף, החלל, הממסד המוזיאני והן את המחקר האקדמי. דגש יושם בארבעה היבטים התצוגה והמבקרים, על יחסי הגומלין ביניהם ועל השתנותם ברוח הזמן. הסוגיות שידונו יוצגו הן

. תדון ההגדרה המשתנה של המושג מוזיאון, אוספים, וגיאוגרפיבחיתוך היסטורי והן בחיתוך תכני ו"קאנון" ידונו בפירוט רב כמו (provenanceמקור ) מיון, טקסונומיה וייצוג. מושגי היסוד אותנטיות,

בין דידקטיקה לפופוליזם, והתפתחות אדריכלות בין קבוע לארעי, –גם מקומה של התערוכה דגש מיוחד יושם על המוזיאולוגיה החדשה, תהליכי המוזיאונים ממקדש ל"קליפה ריקה."

.הדמוקרטיזציה של המוזיאונים וחווית המבקר

אמנות, שפה ומודעות ליאת פרידמןד"ר

קורס חובה נ"ז 2ש"ס, 2

על שאלות לתודעה האמנות מעלה זה, במעשה עצמה. משל ושפה דימויים של עולם מציגה אמנות נבחן זה בקורס והנקרא. הנראה בהבנת התודעה של תפקידה ועל דימוים של כוחם על השפה, מבנה

בהגותםן נקרא אלו. מרכיבים ושתשל של שונים שילובים ועל והתודעה דימוים שפה, בין הקשר את נעלה והיילס. רנסייר סונטאג, פונטי,-מרלו מיטשל, ברייסון, גודמן, גומבריך, כגון חוקרים.ות של

כוחם את גם נבחן ולמילים. לדימויים מעבר להבין או לראות יכולתה ואת מודעות על שאלות למודעות העולם. תפיסת את ותלשנ ומבקשים מודע-הלא על הפועלים ושפה דימויים של

סמינר: אמנות וזהות ד"ר דליה מרקוביץ

סמינר חובה נ"ז 4ש"ס, 4

סמינר זה מוקדש לבחינת הזיקה שבין אמנות וזהות, תוך שימת דגש על דפוסי ההזדהות השונים שנרקמו בין האובייקט האמנותי הלוקאלי לבין נמעניו בהקשר הלאומי הישראלי. בתוך כך נעמוד על

מהותניים, מודלים -פיסות שונות שהנחו את הגדרת המושג זהות )לאומית(: מודלים פרימורדיאלייםתפעמיות", זמניות ונזילות -שהעלו על נס את כושר הדימיּון וההמצאה האנושיים, והבניות "חד

המתגבשות )ומתפרקות( סביב נושא, סוגיה או דילמה ספציפיים. תפיסות אלה ישמשו כרקע לבחינת ופעים שלבש שדה האמנות המקומי ומאפייניו החברתיים והפוליטיים. בין היתר נדון באופנים בהם המ

ביקש האובייקט האמנותי ליצור זהות לאומית לכידה ומגובשת, ובמעבר מעיסוק בקולקטיב ה"גדול", זדהות. נרטיבים, בהגדרות ובגבולות, לעיסוק בפן הדינמי, הזמני וה"לא יציב" של השייכות והה-במטא

13

-קולוקוויום ש"ש, ללא נ"ז )שנתי, אחת לשבועיים נוכחות נדרשת( 2

עורכי הקולקווים: ד"ר רועי ברנד, ד"ר דור גז הקולקוויום השנתי של תכנית התואר השני במדיניות ותיאוריה של האמנויות בשיתוף תכנית התואר

מרצים ומרצות, מבצלאל אוניברסיטאות בארץ יפגש אחת לשבועיים ובמהלכו יציגוהשני באמנויות, ובחו״ל את מחקרם/ן האחרון. נושא הקולוקוויום ופירוט ההרצאות יפורסם בהמשך .

בישראלאמנות לכתוב אחרת את תולדות ה ד"ר טל בן צבי

קורס חובה נ"ז 2ש"ס, 2

ה בשדה האמנות בישראל, כלומר את היצירה האמנותית שנוצרהשיעור יציג את תולדות האמנות בהקשר היסטורי, סוציולוגי ופוליטי. בישראל באופן כרונולוגי מראשית המת בצלאל ועד היום

כטבעית בהתחשב במרכזיותו של מושג ה"מקום" בתרבות הישראלית, ומשום שהוויה זו נתפסת, נוף המקוםייצוג של שדה האמנות בישראל ב המרכזיותכמה מהנחות היסוד הקורס יבחן והכרחית,

מולדת, זהות מקומית וילידית ושייכותה הן לזהות הישראלית והן לתרבות הישראלית. בהמשך נעמוד בין זהות מקומית להגירה, גלות ופליטות ומחשבה כפי שבא ידי ביטוי באמנות בישראל המתחעל

את תודעת דיאספורית יהודית. הקורס יעסוק בגורמים ההיסטוריים והאידיאולוגיים שהשפיעו ועיצבו הגלות בתרבות הישראלית וממנה את גלי ההגירה לישראל ואת ייצוגם באמנות עכשווית בישראל.

מהלכים אלה ייבחנו באמצעות עבודתם של יוצרים מרכזיים הפועלים בשדה האמנות בישראל בנוסף נוע דוקומנטארי. להשפעות מרכזיות ויחסי גומלין של דימויים וויזואליים בין אמנות, קולנוע עלילתי וקול

במסגרת הקורס נעמוד על המתח שבין מושגי העלייה/הגירה לבין מושגי גלות/דיאספורה בתרבות הישראלית ונצפה בסרטים ובקטעי סרטים דוקומנטריים ועלילתיים, בעבודות וידיאו ארט וצילום

מסע הביוגרפי מתקופות שונות ומז'אנרים שונים ונעמוד על האופן שבו הם מייצגים מתח זה. את השל האמנים העכשוויים המייצגים נושאים אלה ילווה גם מסע סוציולוגי, שבמהלכו נציג את תולדות

הלאומי הציוני המערבי לבין -במונחים של זירת התמודדות בין המרחב הקולקטיביבישראל האמנות האם ניתן בחןהמרחב הרב התרבותי הכולל זהויות של עולים, מהגרים ופליטים. מתוך כל אלה נ

לכתוב אחרת את תולדות האמנות בישראל וכיצד כתיבה כזאת היא כלי ביקורתי המאפשר שינוי המתחים הרב תרבותיים בישראל. והבנה של

שדה האמנות סמינר: ד"ר רועי ברנד

סמינר חובה נ"ז 4ש"ס, 4

שמגדירות ופוליטיות יותאת, אסתטיות בשאלות לדיונים רחבה תרבותית מסגרת לספק נועד הסמינר, אמנות מהי כמו מרכזיות שאלות נסקור הסמסטר בתחילת. האמנות בשדה העוסקים את ומאתגרות

בהמשך. ולסגנון לתרבות, התבוננות לאופני, חיים לצורות קשורה היא וכיצד התפתחה היא כיצד. והעיר הציבורי רחבולמ לחברה אמנות שבין הקשר ועל ישראלית אמנות, עכשווית אמנות על נרחיב וסיפרותים פילוסופים בטקסטים קריאה באמצעות רחבה תרבותית מזווית ואחרות אלו שאלות נחקור

האמנות שדה של חשובים נציגים ונארח נבקר הסמינר במסגרת. וסרטים אמנות יצירות ובעזרת .אמנות מוסדות ומנהלי אמנים, אוצרים, מבקרים—והבינלאומי המקומי

14

ודי בחירהלימ קורסי בחירה 4על כל סטודנט לבחור

סמסטר א'

*ביקורי סטודיו ד"ר רועי ברנד

קורס בחירה נ"ז 2ש"ס, 2

18.00-15.00אחת לשבועיים בין השעות 60*הקורס יתקיים בסמסטר א' בימי ראשון בסלמה תלמידים של בסטודיו וביקורת לאוצרות מהתכנית הסטודנטים של מפגשים על מבוסס קורסה

וכל לזוגות נתחלק קצרה שיחה לאחר .אביב בתל שבועיים כל ניפגש .באמנויות שני לתואר בתכנית האמנות עולם של החשובות מהפרקטיקות באחת נתנסה כך .אמנים שלושה של דיוובסט יבקר זוג

גם נדון והאמנים האוצרים ,הסטודנטים בין ההיכרות מלבד .הקלעים מאחורי נותרת שלעיתים ,אמנותיים באמצעים מחקר מול אמנות של במחקר ,ציבורי במרחב תצוגה מול בסטודיו בעבודה נעדיף ותמיד ומפרה פתוחה אווירה ליצור ננסה .למבקר האמנית ובין לאוצרת האמן בין ובקשר .שיפוטי במובן ביקורת פני על אורחים והכנסת ביקור של במובן ביקורת

פרקטיקות אוצרותיות ית נלסוןניר

קורס בחירה נ"ז 2ש"ס, 2

תשתית והן טקסטואלית תשתית הן לסטודנטים/ות ויציע באוצרות, עכשוויות סוגיות יבחן הקורס מהארץ שונות תערוכות של מבחן מקרי על השונות התיאוריות את ננתח הקורס במהלך פרקטית. פיתוחים בין ההלימה את בירשמס וטכנולוגי כלכלי חיבור -הסטורי מבוא ראשון: חלק ומהעולם.

תערוכות האוצרות. מעשה של לפיתוחו ביחס בעולם פוליטית ועמדות כלכלי שגשוג טכנולוגיים, יצירות ועד להשתתפות מצפייה המעבר ודוקומנטות, ביאנלות כמו ענק תערוכות לעומת אינטימיות

נדון אמנות. על לדיון (תיאוריים )ולא תיאורטיים כלים של פיתוחם שני: חלק הציבורי. במרחב ובדוקומנטות בביאנלות שנוסחו ובגישות בטקסטים נעיין כיום. אוצרים של גישות כמה ונסביר

התייחסות מהי אליו, מתייחסים ואיך הצופה הוא מי בחלל, היררכיה של בשאלות עיסוק ספציפיות, גבולות דרך חברתית תביקור של שאלות וכן מרחבית הבנייה דרך סוגסטיביות משתתף, מול לצופה החלל. וגבולות השיח

קטלוגים

ד"ר טל בן צבי קורס בחירה

נ"ז 2ש"ס, 2

עיצוב ספרי אמנות וקטלוגים נחשב לאחד התחומים הנחשבים של עולם העיצוב, והוצאת קטלוג וקא מודפס עדין נתפסת כתו איכות בקרב אמנים, מעצבים, אוצרים ומנהלי מוסדות תרבות. אולם, דו

בעידן הדיגיטלי שמאפשר הפצה רבה יותר של ידע, יש מקום לשאול מהו תפקידו של הקטלוג באיזה אופן עוצב התפקיד ההיסטורי של הקטלוג בתיקוף והאם הוא אכן משיג אותו? המודפס

והענקת ערך לאובייקט האמנותי. איך התפתחו הטקסטים המלווים את האובייקט האמנותי י האמנות הגדולים במאות הקודמות עד לקטלוגים של רטרוספקטיבות מהקטלוגים של אוספ

ותערוכות נושא רחבות הקף כיום. מהן הנחות היסוד שעיצבו את הפורמט הקטלוגי המוכר בשדה האמנות לעומת שדות תרבותיים אחרים. באיזה אופן ניתן כיום לתקף, להעניק ערך, להעניק הון

וכל 21לפרש, לתווך בטקסטים את המרחב המוזיאלי במאה ה סימבולי וממשי לאובייקט אמנותי,

15

זאת בפורמט קטלוגי, האובייקט שהוא רק "תיעוד" של מה שהתרחש בחלל התערוכה וזה שנשאר האם הקטלוג המודפס עדין רלוונטי ליצירה האמנותית לאחר סגירת התערוכה. בהמשך לכך נבחן

ודות סאונד. ואיזה פורמטים אלטרנטיביים התפתחו שחלקה הגדול בווידיאו ארט, מיצב, מיצג ועבלתיעוד התערוכות והענקת החוויה המוזיאלית באובייקט מודפס/אתר דיגיטלי שנשאר בארכיון

בנוסף, במהלך הקורס נקרא מאמרים מתוך קטלוגים, נבחן פורמטים שונים של התרבות ההיסטורי. סקות בעיצוב קטלוגים ובכתיבה "פופולרית" על קטלוגים ושל כתיבה, ונבחן תיאוריות מרכזיות העו

כותבים, -אמנות ועיצוב. כמו כן, נכיר דמויות מפתח שקשורות לתחום בעולם הקטלוגים המקומי .עורכים ומעצבים

History of Exhibitions – באנגלית

ניקולא טרזי, נ"ז 2ש"ס, 2

The goal of the course is to draw a different understanding of the history of art. In doing so the course will investigate the history of exhibitions, from the Pavillon du Réalisme, created, build, curated (?) by artist Gustave Courbet in 1855, to “When Attitudes Become Form” curated by Harald Szeemann in 1969 at the Kunsthalle Bern. Through the analysis of the work of artists, here filtered by the format of the exhibition, the course aims at expanding the students’ awareness of visual art, its field, and its protagonists, starting with the artists, continuing with the curator and including even the collector, as in the case of “Post Human,” curated by Jeffrey Deitch in 1992 and drawn from the collection of Dakis Joannou, and “Sensation,” curated by Norman Rosenthal in 1997 and drawn from the collection of Charles Saatchi. The course will require to students a mandatory presentation conceived in team and it is conceived for students of the Master in Policy & Theory of the Arts but open also to MFA students.

האירוע ד"ר דרור פימנטל

קורס בחירה נ"ז 2ש"ס, 2

-לא-( הוא אחד ממושגי המפתח בפילוסופיה העכשווית, אם לא העיקרי שבהם. מושגEventהאירוע )מודרנית. ככזה, -מושג זה יכול לשמש כסמן של המפנה מהפילוסופיה המסורתית לפילוסופיה הפוסט

ו בעולם ובאשר לאופן התנהלותנו בו. באמצעות קריאה הוא בעל כוח הסברי רב באשר לעובדת היותנצמודה בטקסטים נתחקה בקורס אחר מקור המושג בהגות המאוחרת של היידגר, ונעקוב אחר מופעיו

בהקשר הפנומנולגי, אך גם בהקשר התיאולוגי, הפסיכואנליטי והאסתטי. בהקשר זה השונים, בעיקר דרידה ופרויד. נקרא טקסטים משל היידגר, מריון, בנימין,

16

: תיאוריה, אוצרות וכתיבה על קראפט Iמרחב פעולה ד"ר ערן ארליך

קורס בחירה נ"ז 2ש"ס, 2

( הולך ותופס משקל גדל בשדות מגוונים של העשייה craftהמרחב של העשייה הקראפטית )של היוצרת. מהאמנות היפה ועד לתחומי העיצוב השונים גוברת ההכרה במשקל המשמעותיהפעולה הקראפטית כמרחב של ניסוחים חדשים ואלטרנטיביים לשיח האמנות והעיצוב

המיינסטרימים. דרך הקראפט מתאפשר לנו אופן התייחסות אחר למישורים מושתקים של מיומנות, איכויות חומרים, תהליכי היצירה והתוצרים שלהם, לדוגמא, דרך סוגיות כגון

הקורס ועוד מתאפשרת התייחסות לאקט כנושא משמעות.מסורת, מקומיות, דקורטיביות משלב בין התעמקות ופרשנות של טקסטים המוקדשים לקראפט בהיבטיו השונים והתנסויות

ראשוניות בפעולות עשייה, לבין עבודה סדנאית של פיתוח ומימוש של הצעות לתערוכות א נפתח מודלים במהלך סמסטר ולכתיבה עיתונאית ותיאורטית המוקדשות לקראפט.

תיאורטיים לשדה הקראפט על בסיס של חומרים ממשיים אותם "נדוג" מתוך העשייה בבצלאל.

תרבות וזהות בעידן הגלובלי ד"ר אשר סלה קורס בחירה

נ"ז 2ש"ס, 2גלובליזציה, פוסט מודרניזם, מהפכת המידע, הם נושאים שנכנסו לשיח הציבורי העכשווי, בתחומים

לוסופיה, אדריכלות, כלכלה, אנתרופולוגיה. בקורס זה נביא הסברים ופרשנויות של מושגים כגון: פיתרבותיות, בהתבסס על מספר מיקרי מבחן בהקשרים -אלה בהקשר של סוגית הזהות והרב

תרבותיים ובמסורות היסטוריות שונים. ננסה להראות הן את החשיבות התיאורטית של השיח הזמן והמרחב בהם אנו חיים והן את השפעת ההקשר החדש הפילוסופי אודות הגדרות

הסוציואקונומי בייצור ובתכנון מוצרי צריכה. כמו כן קורס זה יעסוק ביחסי הגומלין בין הכוחות הגלובליים והלוקליים בעולם העכשווי ובמסגרתו נארח מרצים מובילים בתחום הפרקטיקה והתאוריה

בארץ

אוצרות וכתיבה על קראפט: תיאוריה, IIמרחב פעולה ד"ר ערן ארליך

קורס בחירה נ"ז 2ש"ס, 2

בסמסטר זה נתרגם את המסגרת התיאורטית העוסקת בקראפט לכדי מעשה ונתמקד הפעם בפיתוח הצעות אוצרותיות. נבחר מתוך מאגרי הקורסים העוסקים בקראפט בבצלאל במסגרת המחלקה

חקר. במסגרת הסמסטר הזה נלכד ביחד התנסות בעשייה לזכוכית וקרמיקה רעיון אוצרותי ושאלת מקראפטית יחד עם גיבוש תכנים תיאורטיים שיגובשו לכלל ניסוח של עמדה אוצרותית/תיאורטית

שתציע אלטרנטיבות ואופני קריאה מקוריים לפרויקטים מתוך המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בנוסף הביקורת של פרויקטיי הגמר במחלקה ויגבשו הסטודנטים המשתתפים בקורס יקחו חלק בצוותי

בעקבות כך מהלכים אוצרותיים לפרויקטים בהם יבחרו. תוצרי הצעות אלו יוצגו הן במחלקה והן במוזיאון המזגגה.

17

לא למדענים בלבד ;השפות החזותיות של המדעים מאירי שמואלד"ר

קורס בחירה נ"ז 2ש"ס, 2

וטבע בשנים האחרונות זירה להצגת אמנות ועיצוב.לא בכדי משמשים מוזיאוני מדע כדי להבין מה עומד מאחורי מה שמסתמן כאופנה יש להידרש, בין היתר, לסוגיית השפות החזותיות

של המדעים., מודל של מערכת השמש ודגם של דינוזאור הם DNA-מפת מזג האוויר, תרשים הסליל הכפול של ה

." המוכרים לכולנודוגמות ל"דימויים חזותיים מדעייםחזותיים של המדעים השונים )דוגמת גיאולוגיה, ביולוגיה, -קורס זה יסקור את ההיבטים התקשורתיים

רפואה ואסטרונומיה(, כפי שהם באים לידי ביטוי במגוון רחב של מדיה וצורות ביטוי )מפות, תרשימים, מודלים והדמיות(.

רש לשתי סוגיות נפרדות:למעשה, על מנת להבין את התחום עלינו להיד חזותיים? דימוייםהמדעים נזקקים למה לשםו ?"דימוי חזותי מדעי" מהו .א ליצירות האקדמי השן מגדלהמעבדה או מן" מדעייםחזותיים מתגלגלים "דימויים כיצד .ב

? T וחולצות , גרפיטיפרסומות, קומיקס סרטי, אמנותי יעד ומתאפיינים בהתאם. לפיכך, השפה החזותית הדימויים המדעיים מיועדים למגוון רחב של קהל

המשמשת לתקשורת בצוות מחקר מצומצם שונה במהותה מזו המשמשת את קהילת המדענים בכללותה, מחד גיסא, ואת הציבור הרחב, מאידך גיסא. זאת ועוד, לכל תחום דעת מדעי כלים

ות החזותיות של המדעים )בלשון חזותיים משלו, בחלקם ייחודיים. על כן, נכון יותר לדבר על השפ רבים(.

-ובשימוש שעושה העולם ה"לא ידגש מיוחד יושם בגילומים החזותיים של המדע הפופולארבין שמדובר בשדה –מדעי )כמו למשל האסטרולוגיה( בדימויים מתחומי המדעים -מדעי" והפסאודו

החזותית הפופולרית )קולנוע, האמנות ה"גבוהה" )אפילו האדריכלות( ובין שמדובר בשדה התרבות קומיקס, פרסום וכו'(.

כמו כן יוקדש מקום לייצוגי המדעים ולהנגשתם באמצעות מוזיאוני מדע, טבע וטכנולוגיה, על תצוגות הקבע שלהם, התערוכות המתחלפות והקטלוגים שלהם.

מעשה באוצרות

נירית נלסון קורס בחירה

נ"ז 2ש"ס, 2

בשיעור זה נעסוק באוצרות במובן הרחב של המושג, מעבר לדיסיפלינות של תולדות האמנות ומוזיאולוגיה. אסטרטגיות של האוצרות מפנות את תשומת הלב להבטים האסתטיים, החברתיים,

הפוליטים והפילוסופים שעולים בכל מקום וזמן שבו מתרחשת חוויה של אמנות. מדובר בקורס פרקטי בו אוצרים תערוכה הלכה למעשה על כל שלביה

ועשייה חשיבה יעודד הקורס אותו. לפתח מחקר ונערוך לתערוכה קונספט נגבש זה בסמסטר קבוצתי פרויקט בפיתוח נתמקד קבוצתי. דיון על בעיקר יתבססו והמפגשים ושיתופית אינדיווידואלית

הלימודים בשנת המשך קורס במסגרת תצוגה במרחב ויישומה אוצרותית הצעה מחקר, הכולל כמדיום, התצוגה וויזואלית, תרבות ואמן, אוצר בין בדיאלוג נעסוק השאר בין .2019-2018 תשע"ט, פתוח. שיחכ ואוצרות כאתר הקטלוג

18

אוצרות ועיצוב תערוכות בין תיאוריה לפרקטיקה , פרופ' חנן דה לנגה יגאל צלמונה

בחירה קורס נ"ז 2ש"ס, 2

באופן אינטימי את אחורי הקלעים של עולם האוצרות ועיצוב הקורס יאפשר לסטודנטים להכיר התערוכות. הוא יעסוק באופן קבלת ההחלטות בתחומים האלה, בצורת העבודה המשותפת של

האוצר ומעצב התערוכות ובשאלות הניצבות בפניהם במהלך פעילותם המקצועית. הקורס יתבסס על של שני המרצים עם אוצרים שונים ועל ניתוח תערוכות שאצרו ועיצבו בעצמם, מפגשים משותפים לפעמים במשותף.

מרבית השיעורים יתקיימו במוזיאון ישראל, , 13.00-10.00הקורס יתקיים אחת לשבועיים בין ירושלים.

אמנות פלסטינית ותיאוריה פוסט קולוניאלית ד"ר טל בן צבי

קורס בחירה "זנ 2ש"ס, 2

-הם מושגים הקשורים זה בזה אך בלתי" פוסט קולוניאלי"ו" עולם שלישי"בלימודי אמנות ותרבות במהלך ארבעים השנה האחרונות מושגים . רציפים הבאים לתאר ולהגיב על מצב גלובלי עכשווי

-רב, םקולוניאליז-דה, לאומיות-פוסט, לאומיות, ויכוח אלו מוקמו לצד רעיונות של אוריינטליזם-מעורריתפוצה וגלות. קורס זה יציג באופן , מגדר, פוליטיקת זהות, שיח מיעוטים, אתנוגרפיה, תרבותיות

ביקורתי פרדיגמות אלו תוך כדי דיון בדימויים מאמנות פלסטינית עכשווית. דגש יושם על ייצוג הזהות . של אמנים פלסטינים המתגוררים בישראל

בה קושרים עצמם אמנים פלסטינים מתחומי ישראל, הרשות שנושא נוסף שיבחן בקורס הוא הדרך

הפלסטינית, הפזורה הפלסטינים במחנות הפליטים בעולם הערבי, והפזורה הפלסטינית להגדרתם כאמנים פלסטינים. באיזה אופן מושגים של מיעוט לאומי, פליטים, גולים ומהגרים מהווים חלק

דגש מיוחד יינתן לאמנות ככלי מעצבים אותה.מהגדרת זהות זו ומהם יחסי הכוח המורכבים הבהקשר . ם עד אמנות מחאהימאמנות המתעדת אירועים פוליטי. לתגובה למציאות חברתית פוליטית

מאגר דימויים קולקטיבי והבניית זיכרון . זה ידונו היחס בין היסטוריה פוסט קולוניאלית למדיה ותיעודכנקודת מוצא לביקורת של תכנים ושל ייצוג ( נדר'ג/אמוצ/הגדרת מיקום" )עמדת דובר. "קולקטיבי

בהקשר זה תשאל השאלה האם אמנות פלסטינית עכשווית היא . פוליטי-הנוגעים לריבוד החברתיומהם השינויים המרכזיים ? האם ליצירות אמנות יש השפעה חברתית ופוליטית? בהכרח פוליטית

שווית וכיצד הם השפיעו על שדה האמנות באמנות פלסטינית עכ 21-וה 20-שחלו במהלך המאה ה .הפלסטינית העכשווית

19

שנה ב' כתיבה ביקורתיתמגמת

לימודי חובה

מהמניפסט אל המסה -סדנה בכתיבה ביקורתית גב' ארנה קזין

קורס חובה נ"ז 2ש"ס, 2

בה ביקורת האמנות נתפשת בסדנה הזאת כשייכת לשדה הרחב של ביקורת התרבות; שדה של כתיעל החברה ועל המצב האנושי; כתיבה שנעה בעקבות סימן השאלה; כתיבה שמבקשת לעורר את הקוראים לדיון ולמחשבה. הסטודנטים יוזמנו להיכנס לתהליך של התפתחות בכתיבה, דרך שלוש סוגות עיקריות של כתיבת ביקורת תרבות: המניפסט ]החד ממדי, הפוליטי[, מאמר הביקורת ]הדו

למוסי[, והמסה האישית ]הרב ממדית, הפואטית[. זהו תהליך של חקירה, של השתהות ממדי, הפווהתעמקות בסוגיות של ביקורת תרבות, ובהן שאלות על נורמות, על מערך כוחות ומערך אינטרסים;

על שייכות ועל יציאה מן הכלל, על אתיקה ועל אסתטיקה. הסטודנטים יקראו מניפסטים, מאמרי אישיות ממיטב היצירה העולמית בסוגות הללו, ויונחו לעמוד באתגרים של כתיבה ביקורת, ומסות

יצירתית במיטבה: העמקה, כנות, לשון המעטה, בהירות ודיוק. כתיבה שמעוררת לכל הפחות -עיונית למחשבה ולשיחה.

הלימוד בסדנה זו מתקיים בעיקרו דרך ההתנסות בכתיבה. מטרת הסדנה היא להעמיק את היכרותם של הסטודנטים, דרך הכתיבה, עם שדה ביקורת התרבות, על הסוגות השונות המובילות אותו, בשני

תחומים עיקריים:המופיעה –רשימות ביקורת על תערוכות, מופעים, ספרים –. ביקורת על מוצרי התרבות ויצירותיה 1

ם.באופן מסורתי בעיתונים ובכתבי עת ובאחרונה גם בבלוגים ומגזינים מקוונימסות של ביקורת על אודות הנורמות, הערכים –. ביקורת התרבות במובן הרחב, הסוציולגי 2

והסמלים המשותפים לחברה.

על תרבות ועל ביקורת תרבות -על תרבות ואמנות ד"ר אריק גלסנר

סמינר סמסטריאלינ"ז 4ש"ס, 4

ת לונדון, זו עיר כל כך רב תרבותית". "לקרוא לאישה 'בהמה' זו התנהגות לא תרבותית". "אני אוהב אתרבות". "תרבות האוכל של ישראל שונתה ללא היכר בעשור האחרון". "מכל -"'האח הגדול' הוא תת

תחומי התרבות, הכי קרובה אלי היא המוזיקה". מה זו בכלל "תרבות"? מהציטוטים שהובאו לעיל ניתן לראות שיש כמה משמעויות שונות למילה. א.

כנורמה התנהגותית, כרמת מוסר נאותה, או לכל הפחות כנימוס )"לירוק ברחוב/לדחוף תרבות בתור/להיכנס לתוך דברי רעך זה מעשה לא תרבותי"(. ב. תחומים מסוימים של עשייה אנושית

הכוללים: מוזיקה, ספרות, תיאטרון, ציור, פיסול, קולנוע וטלוויזיה וכיוצא באלה )לכן משרד התרבות שמתקצב את תיאטרון חיפה, למשל(. ג. סטנדרט מסוים באותם תחומים ספציפיים )"האח הוא זה

תרבות"(. ד. מאפיינים של קבוצה אנושית מובחנת )"התרבות המזרחית דוכאה בארץ -הגדול הוא תתשנים ארוכות"(. ה. מאפיינים של פעילות אנושית מסוימת )"תרבות הנהיגה בארץ היא מתחת לכל

ביקורת"(. הסמינר ינסה לעשות מעט סדר, לשפוך מעט אור, על המובנים השונים של המושג "תרבות".

מוסד "ביקורת התרבות". שני המושגים -שני מושגים יעמדו בלבו של הסמינר: מושג "התרבות" ומושגקשורים ביניהם, כמובן; כל ביקורת תרבות רואה לנגד עיניה מושג מסוים רצוי של התרבות ומושג

ם פסול שלה.מסוי .

. נעבור במהלך הקורס בכמה תחנות מרכזיות מושג התרבות ינותח מכמה פרספקטיבות תאורטיותבמחשבה על תרבות במערב )החל באפלטון, אריסטו והוראטיוס, עבור לקאנט, שופנהאואר, מתיו

ריימונד ויליאמס, ארנולד, פרויד, יוהאן הויזיניחה, ג'ורג' אורוול ועוד ומשם להוגים בני זמננו כדוגמת

20

ועוד(. נדון ב"תרבות" מפרספקטיבה פייר בורדייה, ז'אן בודריאר, זיגמונט באומן, פרדריק ג'יימסוןפילוסופית, סוציולוגית, אנתרופולוגית, אבולוציונית, פסיכולוגית ופסיכואנליטית. בין הסוגיות שיידונו

בקורס: כאחד? האם תרבות צריכה לחנך או צריכה לבדר או שניהם

האם תרבות היא סובלימציה? משחק? תרפיה? מעשה פוליטי? התחקות אחר "האמת"? במקביל לעולם הקיים סביבם? –עולם האמנות –מדוע בכלל החלו בני האדם ליצור עולם נוסף

במקביל לדיון במושג התרבות ידון הסמינר בחלקו השני בכמה מן המסורות של ביקורת התרבות. -ככל שיאפשר לנו הזמן -ם המוקדמים יותר של המסורת הזו במערב, אולם נחתור נתחיל מהגילויי

להגיע לדיון בביקורת תרבות בת זמננו. בדיון הזה נתמקד בשתי המסורות הלאומיות הגדולות שעיצבו את ביקורת התרבות בעשורים האחרונים, זו האמריקאית וזו הצרפתית. כך נדון בסמינר

וגים אמריקאים כדניאל בל, כריסטופר לאש, נורמאן או.בראון, סוזאן סונטאג, בביקורת התרבות של האירווינג האו, מרשל מקלוהן, נעמי קליין ועוד. מהצד הצרפתי יידונו ז'אן בודריאר, רולאן בארת

פרנסואה ליוטאר, מישל וולבק ועוד. כמו כן יבחן הקורס את רעיונותיה של "אסכולת -המוקדם, ז'אן התרבות ואת הרלוונטיות שלהם להווה. -ביחס לחרושתפרנקפורט"

ביקורת ובקרה ד"ר ליאת פרידמן

שנתיסמינר נ"ז 4ש"ס, 4

זה סוקר גישות ביקורתיות עכשויות. הקורס בוחן את הקשר בין ביקורת, מעשה הביקורת סמינרבחן אם כן, במהלך ותהליכי הבקרה והפיקוח החברתיים המנסים לכלוא או ומנוע ביקורת חברתית. נ

הקורס, גישות ביקורתיות עכשוויות ובאמצעותן נשאל על תפקיד הביקורת בחברה המבקשת לפקח ולבקר את המבקרים/ות אותה.

קולוניאליסטית וביקורת על הגזעה חברתית. -נסקור ביקורת חברתית פמיניסטית, קווירית, פוסט , דלז וגאוטרי, חנה ארנדט, גייל רובין, באליבר,נקרא בהגותם של פוקו, דרידה, לאקן, ליוטר, לוינסנשאל מהי ביקורת חברתית ותרבותית ומה ניתן גיי דאבור, האראווי, בטלר, שטיגלר, לטאור ועוד.

לעשות כדי להשפיע ולשנות חברה.

תרבות חזותית מתולדות האמנות ל דן -ד"ר נעמי מאירי

חובהקורס נ"ז 2ש"ס, 2

מנות ה"מודרניסט" ידע את גבולות השדה שעליו הופקד, כשם שהיה אמון על הכלים היסטוריון הא-המתודולוגיים שניתנו בידיו. תחומי התוכן הרלוונטיים לו התקיימו בגזרות המוגדרות היטב של הציור

אדריכלות. זאת ועוד; ברב המחלקות לתולדות האמנות )בוודאי בישראל( לא העזו במשך שנים -פיסול את גבולותיה של "תרבות המערב". לעזוב

מן הידועות, שבעשורים האחרונים נפרצו הגבולות, הן ככל שהדבר נוגע בשדה המחקר הן תחומיות -ככל שהוא נוגע במתודולוגיות המחקר. השיח ה"פוסטמודרניסטי", שהלך ונפתח לסוגיות רב

המדיה המסורתיים של ובינתחומיות, החל לכרוך תחת מטריית העל של "התרבות החזותית" את האמנות ה"גבוהה" ומדיה שונים של תרבות פופולרית )למן הקולנוע והקומיקס, עבור באופנה ועיצוב

תעשייתי וכלה בגרפיטי, שערי מגזינים, ממשקים אינטראקטיביים ורשתות חברתיות(. בהכרח, ת לו ובבסיסים להידרש לסוגיות הנוגעות במתודולוגיות היאוהחל המחקר המתהווה בשדה החדש

התיאורטיים שעליהם הוא אמור להישען, כמו גם בשאלות שאותן עליו לשאול. וכך, בעוד שלעתים נדמה כי הדיסציפלינה המסורתית של תולדות האמנות פושטת את הרגל, עולות ופורחות אופציות

21

ות זו על מחקר/ כתיבה חלופיות, הממירות מערכת קודים )שלא לומר, חוקים( אחת באחרת ומערער הלגיטימיות והרלוונטיות של זו.

קורס זה יבקש להציע אופציות שונות לקריאה של הדימוי החזותי )באשר הוא( לאורן של

מתודולוגיות מגוונות. המקרים המרתקים הם אלו שמייצרים הצרחה )או שילוב( בין מושאי המחקר ל, שימוש בכלים של מדעי החברה, לבין תחומי דעת, דרכי התבוננות ודיסציפלינות שונים )למש

ובעיקר תקשורת וסוציולוגיה, לצורך ניתוח יצירות אמנות ו/או שימוש במתודולוגיה המסורתית של תולדות האמנות לצורך ניתוח דימויים פופולריים(. כמו כן, נידרש במהלכו של הקורס לסוגיות

בשיטות מחקר מסוימות. למשל: ספציפיות העומדות מאחורי הבחירה במושאי מחקר מסוימים ו/או מה עומד מאחורי זניחתם של מושאי מחקר מסוימים והעדפה של חדשים על פניהם? -מה תפקידו של החוקר )היסטוריון אמנות, פילוסוף/אסתטיקן, מבקר תרבות, אוצר, יוצר ועוד( -

בהגדרת הקאנון ובהמרת קאנון אחד באחר/ים? שיח חדשות וקהילות פרשניות שונות בחקר העבר/ הדימוי? מה מקומם ותפקידם של תצורות -מה בין שימת הדגש על "אתר היצור" )או "כוונת המחבר"( לבין שימת הדגש על "אתר -

ההפצה/צריכה" )או "המבט"(? מה בין מחקר היסטורי לביקורת ובין טקסט אקדמי לטקסט אישי? -שונות )אקדמיות, אוצרותיות, מסאיות, אישיות וכו'( ( כתיבהmodalitiesמה מקומן של אופנויות ) -

ו/או פלטפורמות כתיבה שונות )כתבי עת מדעיים, קטלוגים של מוזיאונים, בלוגים וכו'( בשיח התרבות החזותית?

לכותבי תזה: -סדנת תזה

ד"ר ליאת פרידמן

המבקשים/ות להציע יה,ימטרת הסדנא היא לקדם ולמקד את הסטודנטים/ות, בשנת הלימודים השנמחקר תזה עם סיום הלימודים בתכנית. במהלך הסדנא הסטודנטים/ות מציעים מבחר נושאים ובעזרת חבריהם וחברותיהן ממקדים את תחום המחקר שאותו הם/ן מבקשים לחקור. הם מזהים את הדיסציפלינה שבמסגרתה המחקר יתנהל, מתחילים לבצע סקירה של הספרות המקצועית בתחום המבוקש ולהכיר את הפרסומים המרכזיים של החוקרים והחוקרות הפועלים בתחום. כמו כן, במהלך הסדנא הסטודנטים/ות מנסחים את המבוא של הצעת המחקר הכולל את שאלת המחקר הממוקדת ואיתו פונים אל החוקרים/ות בתחום על מנת לבחון אפשרות הנחיה. הפניה נעשית למנחים/ות מתוך

אות בישראל או מנחיםו/ת באוניברסיטאות בינלאומיות. התמקדות טנחים/ות באוניברסיהתכנית, מבכתיבת הצעת המחקר ובמבוא מאפשרת לסטודנטים/ות לנסח באופן ברור את שאלת המחקר, לבחון את סקירת הספרות ולייצר קהילת קולגות מתוך הסדנא שמהווה מקור לתמיכה וביקורת של

מחקרם/ן.

במסגרת הסדנה, יתקיימו מפגשים קבוצתיים אחת לשבוע. בסמסטר ב' המפגשים בסמסטר א', יתקיימו במתכונת פגישות אישיות.

-קולוקוויום ש"ש, ללא נ"ז )שנתי, אחת לשבועיים נוכחות נדרשת( 2

עורכי הקולקווים: ד"ר רועי ברנד, ד"ר דור גז ותיאוריה של האמנויות בשיתוף תכנית התואר הקולקוויום השנתי של תכנית התואר השני במדיניות

השני באמנויות, יפגש אחת לשבועיים ובמהלכו יציגו מרצים ומרצות, מבצלאל אוניברסיטאות בארץ ובחו״ל את מחקרם/ן האחרון. נושא הקולוקוויום ופירוט ההרצאות יפורסם בהמשך .

22

"פוסט פוסט" פרויקט גמר נ"ז 6

ד"ר אריק גלסנר

(, Raymond Williamsרבות" היא מילה מורכבת להפליא. כפי שמציין ריימונד וויליאמס )המילה "תאחד מחוקריו המובהקים של מושג ה"תרבות", אלה הן שלוש משמעויותיה העיקריות של המילה

"Culture:)שתורגמה לעברית כ"תרבות" מהשפות האירופאיות( "

של רות, שמשוחזר גם בגידולו וחינוכו תהליך התפתחות כללי שעוברת האנושות לאורך הדו .1 וק אנושי. "תרבות" במובן זה היא ניגודו של ה"טבע". כל תינ

שם שניתן למכלול מאפייני הייחוד של קבוצת אנשים מסוימת )"התרבות הישראלית", ה .2

"התרבות הרומית", "תרבות המועדונים" וכו'(.

גון: פיסול, תיאטרון, ספרות, קולנוע, ציור השם שניתן לכלל ענפי האמנות השונים, כ .3 וכדומה.

וויליאמס מדגיש כי חשוב להכיר את שלוש המשמעויות הללו לא רק כשלעצמן, אלא יש לזכור שהמשמעויות השונות מקיימות ביניהן יחסי גומלין מורכבים )למשל: האם הציור שנוצר בחברה

אם ספרות מפותחת בחברה מצביעה על מסוימת מבטא או אמור לבטא את ייחודה כקבוצה? ה ריחוקה מהטבע, והאם ריחוק כזה רצוי בכלל?(.

נועד להוות מגזין הסטודנטים של התכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות ב"בצלאל"

במה מעניינת וחיה לכתיבה על תרבות במובן הרחב ביותר של המילה, כלומר בשלושת המובנים מס. הכתיבה במגזין תהיה בעלת אופי מסאי גמיש, נגיש לקורא המשכיל ולא רק לקהל שהגדיר ויליא

מומחים, אבל תקפיד על הצגת טיעונים מדויקת, מנומקת ובהירה, ועל מסירת מידע רחב ובדוק. המסות במגזין תעסוקנה בשלל נושאים, ביניהם:

כתיבה על תחומי האמנויות השונים -

ות של יצירות אמנותביקור -

כתיבה מעמיקה על תרבות פופולרית -

ותרבות –כתיבה על נושאים שבקו התפר שבין חברה, כלכלה, פוליטיקה -

כתיבה על התרבות הישראלית, והיחסים בין החברה הישראלית לבין האמנות שנוצרת -

בתוכה

של הגות מקורית כתיבה על הוגים וכן כתיבתה -

כתיבה על החיים האינטלקטואליים בכלל ועל חיי הסטודנטים בפרט -

" יעבדו על כתיבת מאמר יסודי ומנוסח היטב למגזין, על פוסט פוסטהמשתתפים בפרויקט הגמר ב"

נושא שיבחרו בעצמם )אחרי התייעצות אתי( ותוך ליווי עריכתי שלי.

הגמר יהוו מעין מערכת למגזין שתתכנס מעת לעת ובמסגרתה יעלו כמו כן, המשתתפים בפרויקטהמשתתפים רעיונות לאיתור מאמרים וכותבים נוספים וכן יציעו נושאים שכדאי לכלול אותם בכתיבה במגזין והצעות נוספות שיועילו להפיכתו של מגזין התכנית למדיניות ותיאוריה לבימה תוססת,

מעניינת ומשפיעה.

23

נה ב' ש

אוצרותמגמת לימודי חובה

*אוצרות במבט ביקורתי נירית נלסון

נ"ז 2ש"ס, 2

הקורס מציע מבט על שדה האוצרות לגווניו ודיון על האפשרויות שבפעולה האוצרותית. המפגש עם גיבוש -התערוכות בשטח, בזמן אמת, יאפשר לנו לבחון את כל מרכיבי התערוכה: מבחינה רעיונית

תפיסת –ון, ניסוח הקונספט, בחירת שם התערוכה, הטקסט המלווה אותה; ומבחינה טכנית הרעיהחלל, תנאי ההצבה וכדומה. לשם כך בכל מפגש נבחן מקום ותערוכה אחת. לעיתים נפגש עם

אוצרים ואמנים כדי לקבל מידע ולהכיר גישות שונות ממקור ראשון. במהלך הקורס נוכל לבחון את ים ואת ההבדלים בין מוזיאונים, גלריות, יוזמות עצמאיות וחללי תצוגה אלטרנטיביים המכנים המשותפ

וכן בין תערוכות קבע לתערוכות מתחלפות; תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד. נדון באופני הגילום של אידיאולוגיה במרחב ובמכלול ההחלטות האוצרותיות הנוגעות להבניית הרעיון האוצרי במדיומים

נים שבהם הוא מתממש. נעסוק בתפקיד המוזיאון במערך הציבורי ובמעמדו של האוצר כסוכן של השו רעיון.

מהמפגשים יתקיימו בתל אביב מרבית*

המוזיאון בין ההיסטוריה והתיאוריה ד"ר טל בן צבי

סמינר סמסטריאלי נ"ז 4ש"ס, 4

גוון רחב של מוזיאונים להיסטוריה מטרת הסמינר לעמוד על מושג ההיסטוריה במרחב המוזיאלי במומוזאונים לאמנות עכשווית. במסגרת זו נשאל על האופן בו מושג ההיסטוריה במוזאונים מושפע כיום

בשינויים במושג ההיסטוריה בתרבות החזותית )סדרות טלוויזיה, קולנוע עלילתי ודוקומנטרי ותאטרון( ורתיות ורדיקליות אל מול ההיסטוריה או תוך התמקדות ביצירות מפתח המייצרות עמדות ביק

הנרטיב הלאומי. בהמשך לכך נתמקד בשוני באפשרויות הייצוג הביקורתיות במוזאונים להיסטוריה לעומת מוזאונים לאמנות עכשווית על פוליטיקת השדה התרבותי השונה בכל אחד מהם כולל נסיבות

אותם וסוכני ההשפעה ושומרי הסף ההזמנה של התערוכות, הפוליטיקה במובנה הרחב המפעילההשונים הפועלים בהם. נושא מרכזי בסמינר יהיה מושג "העדות" ותפקידה בייצוג וניראות הטראומה של אירועים היסטוריים מכוננים ותיקוף ההיסטוריה המוצגת במוזאונית. וזאת לעומת ייצוג ה"עדות"

ות המוצגות במסגרת היצירה האמנותית. כעדות, כווידוי, כביוגרפיה של האמן עצמו או קבוצ –בהמשך לכך נבחן את העדות כאורל היסטורי במרחב המוזיאלי, ובמסגרת זו נבחן באיזה אופן עידן

העדות בכלל וההיסטוריה האורלית השפיע ומגדיר מחדש את תפיסת ההיסטוריה הן במוזאונים עדויות היסטוריות בעידן הטכנולוגי להיסטוריה והן במוזאונים לאמנות עכשווית, ומהו העתיד של

החדש והשפעתו על מוזאונים אלה.

-קולוקוויום ש"ש, ללא נ"ז )שנתי, אחת לשבועיים נוכחות נדרשת( 2

עורכי הקולקווים: ד"ר רועי ברנד, ד"ר דור גז ר הקולקוויום השנתי של תכנית התואר השני במדיניות ותיאוריה של האמנויות בשיתוף תכנית התוא

השני באמנויות, יפגש אחת לשבועיים ובמהלכו יציגו מרצים ומרצות, מבצלאל אוניברסיטאות בארץ ובחו״ל את מחקרם/ן האחרון. נושא הקולוקוויום ופירוט ההרצאות יפורסם בהמשך .

24

לכותבי תזה:

-סדנת תזה ד"ר ליאת פרידמן

יה, המבקשים/ות להציע ים השנמטרת הסדנא היא לקדם ולמקד את הסטודנטים/ות, בשנת הלימודי

מחקר תזה עם סיום הלימודים בתכנית. במהלך הסדנא הסטודנטים/ות מציעים מבחר נושאים ובעזרת חבריהם וחברותיהן ממקדים את תחום המחקר שאותו הם/ן מבקשים לחקור. הם מזהים את

ית בתחום הדיסציפלינה שבמסגרתה המחקר יתנהל, מתחילים לבצע סקירה של הספרות המקצועהמבוקש ולהכיר את הפרסומים המרכזיים של החוקרים והחוקרות הפועלים בתחום. כמו כן, במהלך הסדנא הסטודנטים/ות מנסחים את המבוא של הצעת המחקר הכולל את שאלת המחקר הממוקדת ואיתו פונים אל החוקרים/ות בתחום על מנת לבחון אפשרות הנחיה. הפניה נעשית למנחים/ות מתוך

אות בישראל או מנחיםו/ת באוניברסיטאות בינלאומיות. התמקדות טהתכנית, מנחים/ות באוניברסיבכתיבת הצעת המחקר ובמבוא מאפשרת לסטודנטים/ות לנסח באופן ברור את שאלת המחקר, לבחון את סקירת הספרות ולייצר קהילת קולגות מתוך הסדנא שמהווה מקור לתמיכה וביקורת של

מחקרם/ן.

מסטר א', במסגרת הסדנה, יתקיימו מפגשים קבוצתיים אחת לשבוע. בסמסטר ב' המפגשים בס יתקיימו במתכונת פגישות אישיות.

מתולדות האמנות לתרבות חזותית דן -ד"ר נעמי מאירי

קורס חובה נ"ז 2ש"ס, 2

אמון על הכלים היסטוריון האמנות ה"מודרניסט" ידע את גבולות השדה שעליו הופקד, כשם שהיה -המתודולוגיים שניתנו בידיו. תחומי התוכן הרלוונטיים לו התקיימו בגזרות המוגדרות היטב של הציור

אדריכלות. זאת ועוד; ברב המחלקות לתולדות האמנות )בוודאי בישראל( לא העזו במשך שנים -פיסול לעזוב את גבולותיה של "תרבות המערב".

ים נפרצו הגבולות, הן ככל שהדבר נוגע בשדה המחקר הן מן הידועות, שבעשורים האחרונתחומיות -ככל שהוא נוגע במתודולוגיות המחקר. השיח ה"פוסטמודרניסטי", שהלך ונפתח לסוגיות רב

ובינתחומיות, החל לכרוך תחת מטריית העל של "התרבות החזותית" את המדיה המסורתיים של פולרית )למן הקולנוע והקומיקס, עבור באופנה ועיצוב האמנות ה"גבוהה" ומדיה שונים של תרבות פו

תעשייתי וכלה בגרפיטי, שערי מגזינים, ממשקים אינטראקטיביים ורשתות חברתיות(. בהכרח, להידרש לסוגיות הנוגעות במתודולוגיות היאות לו ובבסיסים החל המחקר המתהווה בשדה החדש

אלות שאותן עליו לשאול. וכך, בעוד שלעתים התיאורטיים שעליהם הוא אמור להישען, כמו גם בשנדמה כי הדיסציפלינה המסורתית של תולדות האמנות פושטת את הרגל, עולות ופורחות אופציות

מחקר/ כתיבה חלופיות, הממירות מערכת קודים )שלא לומר, חוקים( אחת באחרת ומערערות זו על הלגיטימיות והרלוונטיות של זו.

ע אופציות שונות לקריאה של הדימוי החזותי )באשר הוא( לאורן של קורס זה יבקש להצי

מתודולוגיות מגוונות. המקרים המרתקים הם אלו שמייצרים הצרחה )או שילוב( בין מושאי המחקר לבין תחומי דעת, דרכי התבוננות ודיסציפלינות שונים )למשל, שימוש בכלים של מדעי החברה,

צורך ניתוח יצירות אמנות ו/או שימוש במתודולוגיה המסורתית של ובעיקר תקשורת וסוציולוגיה, לתולדות האמנות לצורך ניתוח דימויים פופולריים(. כמו כן, נידרש במהלכו של הקורס לסוגיות

ספציפיות העומדות מאחורי הבחירה במושאי מחקר מסוימים ו/או בשיטות מחקר מסוימות. למשל: אי מחקר מסוימים והעדפה של חדשים על פניהם? מה עומד מאחורי זניחתם של מוש -מה תפקידו של החוקר )היסטוריון אמנות, פילוסוף/אסתטיקן, מבקר תרבות, אוצר, יוצר ועוד( -

בהגדרת הקאנון ובהמרת קאנון אחד באחר/ים? מה מקומם ותפקידם של תצורות שיח חדשות וקהילות פרשניות שונות בחקר העבר/ הדימוי? -בין שימת הדגש על "אתר היצור" )או "כוונת המחבר"( לבין שימת הדגש על "אתר מה -

ההפצה/צריכה" )או "המבט"(? מה בין מחקר היסטורי לביקורת ובין טקסט אקדמי לטקסט אישי? -

25

( כתיבה שונות )אקדמיות, אוצרותיות, מסאיות, אישיות וכו'( modalitiesמה מקומן של אופנויות ) -ורמות כתיבה שונות )כתבי עת מדעיים, קטלוגים של מוזיאונים, בלוגים וכו'( בשיח התרבות ו/או פלטפ

החזותית? לימודי הבחירה פתוחים לשתי המגמות –לימודי בחירה

1על סטודנט במסלול מחקרי לבחור קורס בחירה קורסי בחירה 3על סטודנט במסלול שאינו מחקרי לבחור

סמסטר א

ו*ביקורי סטודי ד"ר רועי ברנד

קורס בחירה נ"ז 2ש"ס, 2

18.00-15.00אחת לשבועיים בין השעות 60*הקורס יתקיים בסמסטר א' בימי ראשון בסלמה תלמידים של בסטודיו וביקורת לאוצרות מהתכנית הסטודנטים של מפגשים על מבוסס קורסה

וכל לזוגות נתחלק קצרה שיחה רלאח .אביב בתל שבועיים כל ניפגש .באמנויות שני לתואר בתכנית האמנות עולם של החשובות מהפרקטיקות באחת נתנסה כך .אמנים שלושה של דיוובסט יבקר זוג

גם נדון והאמנים האוצרים ,הסטודנטים בין ההיכרות מלבד .הקלעים מאחורי נותרת שלעיתים ,אמנותיים מצעיםבא מחקר מול אמנות של במחקר ,ציבורי במרחב תצוגה מול בסטודיו בעבודה נעדיף ותמיד ומפרה פתוחה אווירה ליצור ננסה .למבקר האמנית ובין לאוצרת האמן בין ובקשר .שיפוטי במובן ביקורת פני על אורחים והכנסת ביקור של במובן ביקורת

פרקטיקות אוצרותיות נירית נלסון

קורס בחירה נ"ז 2ש"ס, 2

תשתית והן טקסטואלית תשתית הן לסטודנטים/ות ויציע באוצרות, עכשוויות סוגיות יבחן הקורס מהארץ שונות תערוכות של מבחן מקרי על השונות התיאוריות את ננתח הקורס במהלך פרקטית. פיתוחים בין ההלימה את שמסביר וטכנולוגי כלכלי חיבור -הסטורי מבוא ראשון: חלק ומהעולם.

תערוכות האוצרות. מעשה של לפיתוחו ביחס םבעול פוליטית ועמדות כלכלי שגשוג טכנולוגיים, יצירות ועד להשתתפות מצפייה המעבר ודוקומנטות, ביאנלות כמו ענק תערוכות לעומת אינטימיות

נדון אמנות. על לדיון תיאוריים( )ולא תיאורטיים כלים של פיתוחם שני: חלק הציבורי. במרחב ובדוקומנטות בביאנלות שנוסחו ובגישות בטקסטים נעיין כיום. אוצרים של גישות כמה ונסביר

התייחסות מהי אליו, מתייחסים ואיך הצופה הוא מי בחלל, היררכיה של בשאלות עיסוק ספציפיות, גבולות דרך חברתית ביקורת של שאלות וכן מרחבית הבנייה דרך סוגסטיביות משתתף, מול לצופה החלל. וגבולות השיח

קטלוגים ד"ר טל בן צבי

ורס בחירה ק נ"ז 2ש"ס, 2

עיצוב ספרי אמנות וקטלוגים נחשב לאחד התחומים הנחשבים של עולם העיצוב, והוצאת קטלוג מודפס עדין נתפסת כתו איכות בקרב אמנים, מעצבים, אוצרים ומנהלי מוסדות תרבות. אולם, דווקא

תפקידו של הקטלוג בעידן הדיגיטלי שמאפשר הפצה רבה יותר של ידע, יש מקום לשאול מהו באיזה אופן עוצב התפקיד ההיסטורי של הקטלוג בתיקוף והאם הוא אכן משיג אותו? המודפס

והענקת ערך לאובייקט האמנותי. איך התפתחו הטקסטים המלווים את האובייקט האמנותי מהקטלוגים של אוספי האמנות הגדולים במאות הקודמות עד לקטלוגים של רטרוספקטיבות

26

ת נושא רחבות הקף כיום. מהן הנחות היסוד שעיצבו את הפורמט הקטלוגי המוכר בשדה ותערוכוהאמנות לעומת שדות תרבותיים אחרים. באיזה אופן ניתן כיום לתקף, להעניק ערך, להעניק הון

וכל 21סימבולי וממשי לאובייקט אמנותי, לפרש, לתווך בטקסטים את המרחב המוזיאלי במאה הוגי, האובייקט שהוא רק "תיעוד" של מה שהתרחש בחלל התערוכה וזה שנשאר זאת בפורמט קטל

האם הקטלוג המודפס עדין רלוונטי ליצירה האמנותית לאחר סגירת התערוכה. בהמשך לכך נבחן שחלקה הגדול בווידיאו ארט, מיצב, מיצג ועבודות סאונד. ואיזה פורמטים אלטרנטיביים התפתחו

ת החוויה המוזיאלית באובייקט מודפס/אתר דיגיטלי שנשאר בארכיון לתיעוד התערוכות והענקבנוסף, במהלך הקורס נקרא מאמרים מתוך קטלוגים, נבחן פורמטים שונים של התרבות ההיסטורי.

קטלוגים ושל כתיבה, ונבחן תיאוריות מרכזיות העוסקות בעיצוב קטלוגים ובכתיבה "פופולרית" על כותבים, -יר דמויות מפתח שקשורות לתחום בעולם הקטלוגים המקומי אמנות ועיצוב. כמו כן, נכ

.עורכים ומעצבים

האירוע ד"ר דרור פימנטל

קורס בחירה נ"ז 2ש"ס, 2

-לא-( הוא אחד ממושגי המפתח בפילוסופיה העכשווית, אם לא העיקרי שבהם. מושגEventהאירוע )מודרנית. ככזה, -המסורתית לפילוסופיה הפוסט מושג זה יכול לשמש כסמן של המפנה מהפילוסופיה

הוא בעל כוח הסברי רב באשר לעובדת היותנו בעולם ובאשר לאופן התנהלותנו בו. באמצעות קריאה צמודה בטקסטים נתחקה בקורס אחר מקור המושג בהגות המאוחרת של היידגר, ונעקוב אחר מופעיו

התיאולוגי, הפסיכואנליטי והאסתטי. בהקשר זה בהקשר הפנומנולגי, אך גם בהקשר השונים, בעיקר נקרא טקסטים משל היידגר, מריון, בנימין, דרידה ופרויד.

History of Exhibitions – באנגלית ניקולא טרזי,

נ"ז 2ש"ס, 2

The goal of the course is to draw a different understanding of the history of art. In doing so the course will investigate the history of exhibitions, from the Pavillon du Réalisme, created, build, curated (?) by artist Gustave Courbet in 1855, to “When Attitudes Become Form” curated by Harald Szeemann in 1969 at the Kunsthalle Bern. Through the analysis of the work of artists, here filtered by the format of the exhibition, the course aims at expanding the students’ awareness of visual art, its field, and its protagonists, starting with the artists, continuing with the curator and including even the collector, as in the case of “Post Human,” curated by Jeffrey Deitch in 1992 and drawn from the collection of Dakis Joannou, and “Sensation,” curated by Norman Rosenthal in 1997 and drawn from the collection of Charles Saatchi. The course will require to students a mandatory presentation conceived in team and it is conceived for students of the Master in Policy & Theory of the Arts but open also to MFA students.

27

: תיאוריה, אוצרות וכתיבה על קראפט Iמרחב פעולה ד"ר ערן ארליך

קורס בחירה נ"ז 2ש"ס, 2

( הולך ותופס משקל גדל בשדות מגוונים של העשייה craftהמרחב של העשייה הקראפטית )היוצרת. מהאמנות היפה ועד לתחומי העיצוב השונים גוברת ההכרה במשקל המשמעותי של

הפעולה הקראפטית כמרחב של ניסוחים חדשים ואלטרנטיביים לשיח האמנות והעיצוב מתאפשר לנו אופן התייחסות אחר למישורים מושתקים של המיינסטרימים. דרך הקראפט

מיומנות, איכויות חומרים, תהליכי היצירה והתוצרים שלהם, לדוגמא, דרך סוגיות כגוןהקורס מסורת, מקומיות, דקורטיביות ועוד מתאפשרת התייחסות לאקט כנושא משמעות.

יבטיו השונים והתנסויות משלב בין התעמקות ופרשנות של טקסטים המוקדשים לקראפט בהראשוניות בפעולות עשייה, לבין עבודה סדנאית של פיתוח ומימוש של הצעות לתערוכות

במהלך סמסטר א נפתח מודלים ולכתיבה עיתונאית ותיאורטית המוקדשות לקראפט.תיאורטיים לשדה הקראפט על בסיס של חומרים ממשיים אותם "נדוג" מתוך העשייה

בבצלאל. De Factoכה ערות

נירית נלסון נ"ז 2ש"ס, 2 שנתי, אחת לשבועיים

האמנות תולדות של לדיסיפלינות מעבר המושג, של הרחב במובן באוצרות נעסוק זה בשיעור

החברתיים, האסתטיים, להבטים הלב תשומת את מפנות האוצרות של אסטרטגיות ומוזיאולוגיה. אמנות. של חוויה מתרחשת שבו וזמן מקום בכל שעולים והפילוסופים הפוליטים

יעודד הקורס התערוכה. את המרכיבים ומעשיים עיוניים בחלקים יתמקדו השנה במהלך המפגשים פרויקט בפיתוח נתמקד קבוצתי. דיון על בעיקר יתבססו והמפגשים ושיתופית אינדיווידואלית חשיבה אוצר בין בדיאלוג נעסוק השאר בין תצוגה. במרחב ויישומה אוצרתית הצעה מחקר, הכולל קבוצתי

ציבורי והמרחב אמנות ,קצה פתוחת אוצרות כאתר, הקטלוג כמדיום, התצוגה וויזואלית, תרבות ואמן, ועוד.

Reading Kafka – באנגלית פרופ' ויויאן ליסקה

נ"ז 2ש"ס, 2

reading than ymodernit confronting of way lucid and intense more a hardly is There by texts short of discussions and readings close of consisting course this In Kafka. Prague this that come How questions: of series a address will we Kafka about and

universally the become has oeuvre slim a and life unadventurous an with Jew is What modernity? world modern the of critic and chronicler visionary, acclaimed

in What, art? his of medium the to relate it does how and modernity of vision Kafka’s psychological, aesthetic, theological, – diverse most the inspired has writing, his

28

and 20th many so for reference central the become he has Why readings? – iticalpol and Derrida to Arendt and Benjamin from philosophers, and thinkers century 21st

today? texts his read to mean it does what And Agamben?

Modernism, and Kafka about reflecting part ctoryintrodu an of consist will course The (the modernity of aspect major addressing texts short of readings close of series a

group by followed artist…) the of role the language, of crisis the God, of death Kafka. on texts theoretical from ssagespa selected of analysis an and discussions

the explore to discussions, the in participate actively to asked be will students The

interpretation an propose to and literature/culture/art/film/ Israeli in Kafka of presenceinterests. artistic own their of perspective het from Kafka by text a to approach or

German, English, in need they texts the all with reader a receive will students The

Hebrew in possible, where and,

אנחנו זה לא כולם.ן: ביטויים אמנותיים בשולי החברה הישראלית זיןד"ר ליאת פרידמן, ד"ר יעל רו

קורס בחירה נ"ז 2ש"ס, 2

לדימויים השפעה רחבה ועמוקה על תפיסת והבניית המציאות שלנו, וכוחו הפרפורמטיבי של הביטוי מושאיו יתפוס את המקום המרכזי בקורס זה. מטרת הקורס היא -האמנותי ומערכת היחסים עם צופיו

שווית שנותנים קול ומקום לפתח אמצעים חדשים ויצירתיים למחקר של התרבות החזותית העכ.לשונה, לזר ולאחר, ומתווכים מכלול זהויות חברתיות

במילים אחרות, נבקש לבחון אסטרטגיות שינוי, ואפשרות להשתלבות ונראות של קהילות שוליים למשל/בין היתר בכל הנוגע למרחב -בחברה הישראלית. נבקש לאתגר את מבני הידע המסורתיים

.חב ממסדי ונשלב ידע מהאקדמיה ומחוץ להתצוגה קווירי מול מר

הקורס יאגד יחדיו נשים וגברים מהקהילה הלהט"בית, פעילים ופעילות חברתיים וסטודנטים/יות מהתוכניות לתואר שני בבצלאל כדי לאפשר העברה ורכישה של ידע עדכני וביקורתי מתוך מטרה

יחד נפעל על מנת לפתח אמצעי ביטוי לשמור על הרלוונטיות של המחקר והתיאוריה בתחומים אלו; .ויזואליים אוצרותיים וכתיבת ביקורת באמצעות השיח הקווירי וייצוג

בקורס תשולבנה הרצאות אורח של אמניות ואמנים להט"בים המקיימים פעילות קהילתית מודעת ואפקטיבית, בין אם במסגרת ארגון קהילתי או כפרטים אקטיביסטיים. רבים ורבות מהם.ן

תמודדים.ות עם שאלות הנוגעות לשוליות כפויה ו/או מנוכסת כפרט וכיוצרות/ים ואוצרות/ים במרחב מ.הציבורי של האמנות והעיצוב הויזואלי

29

על המוזיקלי באמנות ד"ר יעל כדורי

קורס בחירה נ"ז 2ש"ס, 2

ם המכונן באמנות עוד במודרניזם הונחו אבני היסוד אשר מקנים למוזיקה ולסאונד את תפקידהפלסטית מאז ועד ימינו. במקביל, מתקרבת העשייה המוזיקלית אל העולם החזותי, כשהיא מדגישה

מרכיבים כמו חומריות הסאונד, חלל ופרפורמנס. בסיועה של הטכנולוגיה, טשטוש הגבולות בין האמנותית ויזואלית מגוונת ועשירה שנמצאת כיום בלב העשייה -יוצר תרבות אודיו האמנויות

והמחשבה על אודותיה. הסמינר יעסוק באתגר ובעניין אשר עומדים בפני הצופה הביקורתי, התיאורטיקן והאוצר במפגש עם

יצירות אמנות עכשוויות המשלבות בין החזותי לשמיעתי, אם ברמת הקונצפט ואם ברמת התוצר. ט, אנימציה, קולנוע, תיאטרון במרכז הדיון יעמדו עבודות פרפורמנס ארט, וידאו ארט, סאונד אר

ומחול. נבחן מגוון אפשרויות לניתוח יצירות מסוג זה ולכתיבה ביקורתית עליהן. בעבודת סיום הקורס יתנסו הסטודנטים בכתיבה על יצירות אמנות עכשוויות המשלבת בין סאונד ודימוי.

ההשתתפות בשיעור אינה מותנית בידע קודם במוזיקה.

נות ומה שבניהןביקורת, פרש ד"ר אשר סלה

נ"ז 2ש"ס, 2אך בראש ובראשונה שיפוט אסתטי, מוסרי ופוליטי, –נקיטת עמדה לגבי יצירת אומנות משמעותה

פעולה ההרמנויטית. ההרמנויטיקה היא תורת הפרשנות על פי שמו של האל הרמס שבמיתולוגיה העתיקה ובימי הביניים ההרמנויטיקה היוונית המופקד על העברת מסרים אלוהיים. בעוד שבעת

הייתה האומנות של פרשנות הטקסטים הקדושים והמשפטיים, בעקבות תרומתם של הוגים במאה ה כגון דילטיי, הידגר וגדמר נהוג לראות בכל תפיסתנו את העולם פעולה הרמנויטית. בקורת, 20ו ה 19

אוריות ההרמנויטיות החדשות ביותר ננסה במסגרת הת תרגום ופרשנות הן כולן פעולות הרמנויטיות.להגדיר את מושג הפרשנות בתחום האומנות החזותית ואת הפרקסיס של הביקורת. הביקורת,

בשונה מפרשנות טקסטואלית מסורתית, הינה גם פעולה פרפורמטיבית, כלומר עשיה שמאפשרת שוני. פעולה פרפורמטיבית לאמנות לממש את הפוטנציאל שלה ליצירת שינוי חברתי וליצירת מהפך ל

זו עלינו לנתח במסגרת היסטורית של צריכת אמנות, של שיווק, של טעמים ושל אופנות. במהלך הקורס נבחן טיפולוגיות ואסכולות שונות של ביקורת אמנות בחמישים השנים האחרונות.