שקופים / סדרת חוברות המתארת את יחסי גבעת עמל ועירית תל אביב לאורך שונים. ממקורות שנאספו ארכיוניים בחומרים שמשתקפים כפי ההיסטוריה,

רון חולדאי / -1998

משרד עורך דין אמנון סלומי

3.5.76

לכבודמר שלמה להט

ראש עירית ת“א-יפו

נכבדי, הנני פונה אליך על פי בקשת משתכני גבעת עמל ב‘. לצערי הרב לאחר כל הפגישות שהיו בעניין הנדון ואשר חלק מהם כבדת בנוכחותך, לא נעשתה כל התקדמות בפתרון הבעיה מטעם סולל בונה, ואנו נמצאים באותה נקודת מוצא

התחלתית.

אנשי סולל בונה חזרו וטענו כי לחברה אין כיום אמצעים כספיים לפתור את עתה מתחילה בונה סולל כי השכונה לתושבי נמסר והנה עמל, גבעת בעית בפרוייקט ענק של בניה ברח‘ ויצמן בתל-אביב בסדר גודל של עשרות מיליוני ע“י רבות פעמים כן לעשות התחייבו כי אם מפצים אין שאותם שעה לירות בשכונה רוחות לסערת גרם זה דבר כבודו. בפני וגם משפט בבתי הצהרות

והתושבים מרגישים מרומים.

ועד גבעת עמל מבקש פגישה דחופה עמך כדי לדון במצב.

בכבוד רבא. סלומי, עו“ד.

1987

שלמה להט / 1974-1993

ארגון משתכני פליטי הספר בגבעת עמל

24.6.73

לכבודמר י. רבינוביץ‘

ראש עירית ת“א יפו

...התנהגותה של החברה דיור ב.פ בע“מ, שהיא חברה צבורית, היא מראשיתה מחפירה ומהווה שערוריה ציבורית.

לא די בכך שלא הגישה בזמן לתושבים הצעות של דיור אקויולנטים בהתאם לחוזה הקניה, אלא שעשתה משפטים לתושבים בהם כונו פולשים ומשיגי גבול. טענה זו נדחתה על ידי בתי המשפט כולל בית המשפט העליון, והם כבר אינם מגישים תביעות מאותו סוג אך מטרידים את התושבים בצורת תביעות תתשלום שכר שימוש בקרקע, זאת לאחר שהתושבים מחזיקים בקרקע למעלה מ-25 שנים.

שמכרה במגרשים רק תושבים לפנות והנה היתה הבסיסית תוכניתה אולם לקבלנים, ואשר כבר הקימו עליהם בנינים או שעומדים לבנות בהם בנינים רבי קומות, הכל לפי מדת הצורך במגרש ואילו באזור שהבניה טרם הגיעה אליו, אינם מעונינים להציע שום דיור כדי לפנותו, למרות שזו חובתם גם לפי פסק לרשויות מיסים מתשלום להמנע כדי זאת כל העליון. המשפט בית של דין

השונות כבעלי מגרשים פנויים.

בגלל מטרה מפוקפקת זו, היא דוחה הפתרון ולא איכפת לה אם רבים בתוכנו והתפוררות התישנות בגלל שנוצרו נסבלים בלתי צפיפות בתנאי חיים חוקים לעצור יכולה זו חברה אין הרי המשפחות. גידול וכן הצריפים

ביולוגיים שונים של התפתחות וגידול משפחות.

הם יכלו למנוע זאת ע“י משא ומתן אינטנסיבי ופינוי מברי כפי שהיא עושה במקומות שמוקמים עליהם כבר בנינים רבי קומות. אבל אם אפשר להבין את המניעים והחישובים המסחריים שלהם, הרי אין להבין מדוע מח‘ הפקוח של עירית תל אביב מסכימה לשמש זרוע מסייעת לחברה זו. יתירה מזו, החברה שולחת את הזוגות הצעירים שלנו לעירית תל אביב כדי שהעירית תפתור בעיתם הזו, מהעסקה עתק הון הרויחה זו כשחברה וזאת המיסים, משלם חשבון על

וכאמור גם התחייבה בחוזה הקניה לפתור הבעיה בעצמה.אנו מבקשים מכב‘ להתערב למען דחית בצוע צוי הריסה, ואולי צעד זה ישכנע

את החברה לזרז את פנוי השכונה ולא רק במגרשים שהיא מעונינת לפנותם.

בכבוד רבארגון המשתכנים

יהושע רבינוביץ‘ / 1969-1974

1972

א‘ אדר תש“ך29 בפברואר 1960

לכבוד מר א. שנימנהל רשות הפתוח מחוז הדרום

רחוב 302 מס‘ 10תל-אביב=יפו

א“נ

ברצונה של הנהלת עירית תל-אביב=יפו לגשת לפתרון בעית מספר שכונות, על יושבים ואנו עצומים בקשיים כרוכה זו פעולה מחדש. לשקמן שהכרחי

המדוכה, איך להתגבר עליהם.

בינתיים אנו נתקלים בעובדה, המכבידה על פתרון הבעיה, הקשה בלאו הכי: רוב השכונות הנ“ל נמצאות על אדמה השייכת לרשות הפיתוח. והנה נמסר לי ע“י סגני, מר א. שכטר, כי רשות הפתוח מוכרת מגרשים בתוך השכונות הנ“ל לבוא בלא בגבעות-עמל), הוא המדובר הקונקרטי (במקרה פרטיים לבעלים בדברים כלל אתנו בכל הנוגע לתכניותנו בדבר תכנון העיר ובינוייה. היינו

דואגים לזה גם אילו היתה האדמה פרטית. כל שכן כשהיא ממלכתית.

אני פונה, לכן, אליכם בתביעה להפסיק את מכירת הקרקע בתוך השכונות לשיתוף הדרך בדבר בינינו בירור לקיום עד בפרט, עמל ובגבעות בכלל,

הפעולה ההכרחי בשטח זה.

בכבוד רב,מרדכי נמירראש העיריה

1961

מרדכי נמיר / 1959-1969

1 בפברואר 1950

לכבוד מר י. רוקחראש עירית תל אביב

בו הבענו את רצוננו להכנס ב-24 באוקטובר 1949 שלחנו אל כבודו מכתב במו“מ עם נציגיה המוסמכים והמתאימים של העיריה בעניין שיכונם של תושבי גבעות עמל- ג‘מוסין במקומם, ובהתאם להודעת ראש הממשלה מיום 2 בנובמבר עומדים ואנו לפנייתנו, תשובה שום מכב‘ קבלנו לא עתה ועד מאז .1949

מזועזעים מיחס זה כלפינו וכלפי דרישתנו זו הצודקת והאלמנטרית.

איננו סבורים כי מצד כב‘ היה זה מעשה מכוון לא לענות לפנייתנו. אולם חייבים אנו להדגיש בכל לשון הדגשה כי תקיפה החלטתנו להביא את שאלת שיכונם הקבוע של תושבי גבעת עמל-ג'מוסין לידי הסדר חוקי ואנושי ומייד! ציבור זה הוא מחוסר גג פשוטו כמשמעו! הם פליטי המאורעות, שקדמו למלחמת ישראל, ותיקי העיר, וזכותם הפשוטה היא שענותם תיפסק ויהיה שווים בתנאי

חייהם לתושבי העיר.

במכתבנו מאותו תאריך ציינו גם כי יש ברצוננו לבוא לכלל הבנה והסכם עם עיריית תל אביב ועם האפוטרופוס על נכסי נפקדים. הדגשנו כי אין לתושבי

גבעות עמל-ג'מוסין שום מטרה אלא לחיות ביושר ובשקט כאזרחים נאמנים.

התושבים חיים בתנאים קשים: בבקתות, אורוות, צריפים או בבתים הרוסים למחצה וכדומה. כבר קרו להם גם כמה אסונות מתנאים אלה. למי הם נחוצים

אסונות אלה? מי מעונין בהם? ספק אם מעוניינים בכך אזרחי העיר.

אנו פונים אליך וקובעים: סאת היסורין והמרירות הגיעה לשיאה. אל יופקרו חיי משפחות עניות אלה ללא הכרח בכך.

ועד גבעות עמל

ישראל רוקח / 1936-1952

1948

ראש העיר שלי

התכתבויות