thesis :חוויה - תהליך - הגדרה: מיפוי זהות בזירה הישראלית

[email protected]: יצירת קשר . מיפוי זהות בחברה הישראלית:הגירה- תהליך-חויה. .MA, ויקטוריה בראט

מיפוי זהות בזירה הישראלית : הגדרה- תהליך - חוויה

Experience - Process - Definition: Mapping Identity in the

Israeli Arena

ויקטוריה בראט

ר אילן תלמוד "ד: מנחים

ר יובל יונאי"ד

עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות

" האוניברסיטהמוסמך"לקבלת התואר

וניברסיטת חיפה א

מדעי החברה הפקולטה ל

לסוציולוגיה ואנתרופולוגיההחוג

2005, נובמבר


-2-

תוכן העניינים

'ע

V ...........................................................................................................תקציר

VI .....................................................................................רשימת טבלאות ואיורים

1 ...................................................................................רקע תיאורטי: פרק ראשון

1 ............................................................................................. פעלן– תיאורית רשת .1.1

4 ................................................................................. תיאוריה של רשתות חברתיות .1.2

5...................................................................... הפנומנולוגיה של זהות רשתית . 1.2.1

6 ................................................... זהות ופרקטיקות נרטיביות": רשתות של משמעות" .1.3

7 .................................................................................................... פרדיגמה רשתית . 1.4

8 ..................................................................... בפרדיגמה רשתית )של(גבולות . 1.4.1

10 ..................................................................רשת, זהות, הגירה": רשתות של הגירה ". 1.5

13 .......................................................................................................סיכום

14 ........................................................מילון מושגי עבודה הנגזרים מפרדיגמה רשתית. 1.6

15 .........................................................................................מתודולוגיה : פרק שני

15 ................................................................................רשתי– פרדיגמת מחקר נרטיבי .2.1

16 ................................................................................נרטיב רשתי של הגירה .2.1.1

17 ...........................................................................................................מערך מחקר .2.2

17 ................................................................................תהליך איסוף הנתונים .2.2.1

19...... ……………………………………הליך גיוס הנחקרים והרכב המדגם. 2.2.2

22 ...................................................................................................... מדריך הראיון .2.3

23 ............................................................................................... שיטת ניתוח נתונים. 2.4

24 ..................................................................... מיפוי השיטות: מהלך הניתוח. 2.4.1

25 ................................................................. ניתוח קטגוריאלי: מהלך הניתוח. 2.4.2

26 ......................................................................................... תוקף ומהימנות. 2.4.3

28 ........................................................................................ממצאים : פרק שלישי

28 .......................................................................................................סיפורי זהות .3.1

29 ............................................................... שיטת מידור: סיפור זהות ראשון .3.1.1

31 ....................... רשתות חברתיות וזהות: התחברויות כפרקטיקה חברתית . 3.1.1.1

32 ..................................................................................... חווית ההגירה . 3.1.1.2


-3-

webbed( .................................................... 34(שיטה סבוכה : סיפור זהות שני. 3.1.2


37 ...................................................................................... חווית ההגירה . 3.1.2.2

38 .................................................................. שיטה נזילה: סיפור זהות שלישי. 3.1.3


42 ..................................................................................... חווית ההגירה . 3.1.3.2

43 ................................."ענפי הזהות- "השיטה ההיברידית : סיפור זהות רביעי. 3.1.4

45 ........................רשתות חברתיות וזהות: התחברויות כפרקטיקה חברתית .3.1.4.1

48... ………………………………………………………חווית הגירה . 3.1.4.2

49.......................... …………………………………………………סיכום

50........................... ………………………………………… .שיטות למיפוי זהות. 3.2

51 ...................................... מאפייני הפרקטיקות: שיטת ממודרת למיפוי זהות. 3.2.1

52 .................................................................מסלולי תרגום ברשת הגירה .3.2.1.1

52 ............................................................"המפנה הגדול: "חווית הגירה .א.3.2.1.1

54 .......................... "אחרים"ו" ילידים", "רוסים": "הם"לעומת ה" אני" .ב.3.2.1.1

56 ......................................................................... זהות- ו" גיל הגירה" .ג.3.2.1.1

58 .........................................מאפיינים פרקטיקות: שיטה סבוכה למיפוי זהות .3.2.2

59 .................................................................מסלולי תרגום ברשת הגירה 3.3.2.1

59 ................................................... "ישראליות"רשת ה: בריתבעליגיוס .א.3.2.2.1

62 ............................................. המגדר במעבר": זה לא רק להיות נקבה" .ב.3.2.2.1

65 ....................... הבניית נשיות ישראלית": נולדתי אישה ובאתי מרוסיה" .ג.3.2.2.1

66 ........................................... מאפיינים ופרקטיקות: שיטה נזילה למיפוי זהות. 3.2.3

67 ..................................................................מסלולי תרגום ברשת הגירה .3.2.3.1

68 .................................... "הסתגלות הדרגתית: "תהליך הגירה ותכונותיו .א.3.2.3.1

69 ................................. של רשתותהתחברויות": התחשבנויות של זהות" .ב.3.2.3.1

72................................................................................................ דיון : פרק רביעי

73................................................................................................................. מבוא . 4.1

73 ...................................................................................................... שיטות מיפוי. 4.2

.................................................................................. מרחב בהגירה וֵמעבר– זמן . 4.3

75

76.............................................................................................................. השלכות. 4.4

79 ....................................................................................................ביבליוגרפיה


-4-

92 ..........................................................................................מדריך ראיון - נספח

רקע תיאורטי : 1פרק

"What then is a sociologist? Someone who studies associations and dissociations, that is

all, as the word "social" itself implies."

(Callon & Latour, 1981: 300)

) ANT(והתיאוריה של רשת הפעלן )SNT(המחקר מציע לבחון כיצד התיאוריה של רשתות חברתיות

". ת/מהגר"מבהירות את הגורמים המעורבים בתהליכי חוויה והגדרה של זהות ה

חיים , בעקבות זאת המחקר התמקד במיפוי הגורמים השונים המופיעים בנרטיבים לגבי הגירה

נמצא כי במהלכו נחשפים המנגנונים היוצרים תנאים לניהול מתן ומשא . בישראל וייצוג זהות עצמית

. על הזהות בתהליך חציית הגבולות התרבותיים והחברתיים הכרוך בהגירה

- ו SNT (בחיבור בין שתי הפרספקטיבות , הפרק שלהלן יסקור ספרות הקיימת בתחום חקר הרשתות

ANT( ,לאומית מחבר המדינות לישראל בשנות ה-ובסוגיות העולות בהקשר של זהות והגירה טרנס -

90 .

) Social Network Theory(תיאוריה של רשתות חברתיות . 1.1

כי מבנה היחסים בין השחקנים מנבא , ההנחה המרכזית של תיאורית הרשתות החברתיות היא

המבנה החברתי ניתן להמשגה .(Talmud, forthcoming)התנהגות אף יותר מתכונות השחקנים עצמם

, בעקבות זאת. )פוליטיים או סמליים, חברתיים, כלכליים(כדפוסי יחסים מתמשכים בין שחקנים

בעקבות . )חומריים וסמליים(הקשרים בין השחקנים מהווים ערוצים המשמשים מעברים למשאבים

השחקנים ופעולותיהם נובע כי מכאן .1הנחה זו ניתן לנבא התנהגות הן ברמת השחקן והן ברמת הרשת

לכן זהו ניתוח שרואה בזהויות השחקנים תוצר .נתפסים כתלויים אלה באלה ולא כיחידות אוטונומיות

). Emirbayer, 1997 (2של יחסי גומלין עם שחקנים אחרים

היא היכולת לעמוד סימולטנית על תכונות של ניתוח הרשתות החברתיותאחד מהיתרונות המרכזיים

המעניקה , כסביבה מבנית, אם כן, רשתות משמשות.המבנה החברתי והיסודות המרכיבים אותו

ולהסברים הניתנים ברמת השחקן , )מקרו(מקובל לסווג את התיאוריות הסוציולוגיות להסברים הניתנים ברמת המערכת 1

החברתיים משפיע על כיצד דפוס יחסים בין השחקנים: ניתוח רשתות חברתיות מתמקד ברמת הביניים. )מיקרו(הבודד ). Collins, 1988 (התנהגותם


-5-

רשתות חברתיות , בהתבסס על כך ).Wellman,1983(הזדמנויות ומציבה אילוצים עבור פעולת היחיד

עמדת . פעולה של השחקןה מאפשרות או מגבילות את הן: יםימבנ והזדמנויות מתפקדות כאילוצים

קובעת את יכולתו של השחקן לצבור )ברשת יחסי החליפין(היתרון של שחקן במערכת ההזדמנויות

, אם כך, פריסת הרשתות מתארת .מונופול על מעבר משאבים נדרשים ולחמוס תגמול לא הוגן לעצמו

). Brown, 2000(השוויון המבני בין השחקנים -את אי

היות והיא , יוצרת ראפיקציה של מציאות חברתיתכי זוהי תפיסה ה,רוב הביקורת על גישה זו טוענת

)'ארגונים וכ, בני אדם(מניחה כי הרשתות החברתיות מקשרות באופן בלעדי בין הישויות הקונקרטיות

(Wellman, 1983) .כיוון , מהמציאותים ומנותקים מופשטהמודלים השונים של הרשתות , כמו כן

, אינדיווידואליזם מתודולוגי.3 ממסגרת שיח משותפת וממיסוד של הוויה סמבוליתמתעלמים שהם

עם ה/ במנותק מיחסיות חברתית/הסוכנ של ה/ ופעולותיוה/בוחן את בחירותיו, המנחה מחקר מסוג זה

יוצרות דיכוטומיה בין שחקן למבנה כשתי ישויות , הנחות יסוד של מחקר הרשתות, אי לכך. אחרים

. אנליטיות נעדרות יסוד דינמי ופרשני

בתחום זה פתח צוהר לרעיונות חדשים 90- בתחילת שנות הSNTהמפנה הנרטיבי שהתרחש בחקר

. ית/תוך מתן דגש על היבט פרשני ורפלקסיבי של השחקן

זהות ופרקטיקות נרטיביות ": רשתות של משמעות. "1.1.1

העבודה הנוכחית מאמצת את הנחת הבסיס כי זהות השחקן שזורה ברשת בעלת היסטוריה ומשמעות

מטרתו של הניתוח הסוציולוגי להלן היא לחשוף את המנגנונים המעצבים את , בעקבות זאת. משלה

שינוי חברתי מהווה שינוי במערך היחסים , זו(relational)לפי הגישה היחסנית . הדינמיקה הרשתית

.(Somers,1992)בין השחקנים והפרקטיקות החברתיות המרכיבות את הרשתות

(1992) White כי ניתן לעמוד על מקורות השינויים בקשרים החברתיים לפי ניתוח שיחה או , הציע

, באמצעותו הם יוצרים: סיפורים מהווים כלי לשחקנים המספרים על עצמם, לטענתו. נראטיב

הזן האנושי ".יוצרים תהליך שינוי ברשת עצמה, כלומר, ומשנים את הקשרים(switching)מחליפים

ובאמצעותם משמר או משנה את המבנה (White, 1992:69 (" באופן בלעדי מעבד קשרים לסיפורים

. הרשתי

טוען כי השיחה מהווה במה לשחקנים החברתיים לעיצוב תפיסת White,Tilly (1998)- בדומה ל

סימטריים של -במהלך השיחה משתקפות עמדות ודפוסים א. העצמי באמצעות משאבים סמליים

כוח ושינוי , השונים היוצרים אי שוויון" האביזרים"לכן סיפור יכול לחשוף את הגורמים או . השחקנים

. בתצורה הקליידוסקופית של הרשת

הם עשויים ליצור ,ימטרייםס-מעוגנים ביחסי כוחות אהם הטרוגניים ו קשרים בין השחקניםהיות וה

, יחסים תחרותיים. )White, 1992 (משלימים אחד את השניאו הסותרים האינטרסים בעלי גוונים

& Brubaker )קבועה ומולדת, התופסת את הזהות כישות אוניברסלית )או הקטגוריאלית( בניגוד לגישה המהותנית 2

Cooper, 2000 (. פירוט לגבי המודלים של ניתוח רשתות חברתיות ". אינסטרומנטליזם מבני-"ו, "דטרמיניזם מבני"הכוונה למודלים של 3

). 2003(י אצל תלמוד ובראט /ראה


-6-

ות השונים של הרשתות באמצעות סיפורים אשכולעשויים ליצור קווים מפרידים בין ה, למשל

. שמסבירים או מצדיקים סוג מובחן של יחסים

בנוגע לקווים המפרידים והמאחדים , "הם"ו" אנחנו", בסיפורים מגולמת הבנה משותפת לגבי המהות

מערכת יחסים תחרותית בין השחקנים השונים מניבה , בעקבות זאת. את הישויות החברתיות

,Tilly, 1998; Lamont & Molnar)תסריטים של סיפורים לגבי מוצא של כל קבוצה ומאפייניה

מפגשים וגבולות יוצרת הגדרות של קטגוריות המתמקדות , התחברות של סיפורים, לכן. )2002

. גזע ומוצא אתני, בזהויות קולקטיביות שונות כמו מעמד

הן מציעות לבחון . גישות קוגניטיביות וסמנטיות תרמו להתפתחות גוף ידע נוסף בתורת זהות רשתית

,Ikegami)את השחקן כמבטא וממחיש בנראטיב את המיפוי הקוגניטיבי הרשתי המעוגן בייצוג מנטלי

כלומר הרשתות נתפסות כישויות בעלות , זוהי תפיסה שמדגישה את ההיבט הפנומנולוגי.(2000

. משמעות מובחנת היוצרות זהות ומיוצרות באמצעותה

מחקרים מתחום רשתות סמנטיות מתמקדים בניתוח ראיונות עומק וסיפורי חיים באמצעות מודלים

הכוונה למיפוי קשרים בין תבניות סמנטיות בנרטיב שלם ובין תבניות . רשתיים של ניתוח טקסטים

ולמיפוי ואפיון קשרים אישיים כמעצבי זהויות באמצעות הנרטיב , )Carley, 2004) 4לאורך זמן

(Lonkila, 2000 .(

המפנה הנרטיבי שחל בתורת הרשתות מסייע בהבנה של תהליכי השינוי ומהות הקשרים ויצירת

העבודה הנוכחית נעזרת בניתוח סיפורים , בעקבות זאת. הגבולות בין הרשתות השונות ביצירת זהות

. לאומי-לגבי יחסי הגומלין בין הכוחות החברתיים הפועלים ברשת הפעלן במרחב טרנס

ומהווה קישור לתיאורית רשתות 80-הפרק הבא יתמקד בפרדיגמה רשת פעלן שהתפתחה בסוף שנות ה

. חברתיות המוצעת בעבודה זו

Actor Network Theory( 5(תיאורית רשת פעלן . 1.2

ANT הינה הפרספקטיבה התיאורטית והמתודולוגית שמקורה בתחום הסוציולוגיה החדשה של לימודי

תיאורית , כישות סגורה" חברה"בניגוד לניתוח מערכתי הרואה ב. )Star, 1995(המדע והטכנולוגיה

זוהי רשת המבוססת על . )Law, 1994; Star, 1995(" רשת של שחקנים"רשת פעלן מגדירה אותה כ

- השונותישויות ה מורכבת מרשת בתור "חברה"ה. דפוסי היחסים בין מוסדות ופרקטיקות חברתיות

ניתוח מפרספקטיבה זו , Bloorבעקבות . ובני אדם המקושרים ביניהם מדינות, ארגונים, מוסדות

התרשים הבא ממחיש את את המבנה הסימטרי של . )Latour,1987 (עיקרון הסימטריהמאמץ את

,H1, H2(" אנושיים"התרשים מדגים עיקרון זה על ידי קישור רב מימדי בין השחקנים ה. רשת הפעלן

H3, H4( לא אנושיים"לבין פעלנים ה) "N1, N2, N3 .(

.Life History Analysis- הכוונה לשילוב ניתוח רשתות ב 4

5. ANT –כינויה של התיאוריה יופיע בצורת קיצור , מכאן והילך


-7-

6רשת סימטרית שנוצרה באמצעות שחקנים היברידיים. 1תרשים

תמונת ראי זה של , למעשה, הינם מחוברים ביניהם כאשר הם מהווים1כל הישויות המופיעות בתרשים

נציג ( H2, לדוגמא" הגירה"אם ניקח את רשת . ההבדל בין הפעלנים נעוץ בעמדתם בסבך של הרשת. זה

N1, )קרובים בישראלH3 (, )שדה תעופה(N2 מרכז מספר קשרים המחברים אותו לפעלנים )סוכנות

. )עיתונאית בשדה התעופה( H1 - ו )בנק(

מגוון רחב של , כלומר: היברידיעיקרון הסימטריה מניח כי טבעם של השחקנים החברתיים הוא

זהו , לפיכך. )Law, 1998(ישויות מסוגל להשפיע על תוכן הזהות ועל הדפוסים של היחסים החברתיים

אלה בתורם . )בני אדם, חוקים, כמו מוסדות(כי רשת השחקנים מכילה מארג של ישויות , ניתוח המניח

אחת , לכן. בין הרשתות השונות- וברמה אנליטית נוספת , בין השחקנים השונים ברשתמתווכים

אלא נוצר , בלבד" אנושיות"כי המרחב אינו בחוזקת ישויות , הטענות המרכזיות של תיאוריה זו היא

רשת פעלנית זו מתחברת . ומעוצב באמצעות התחברויות בין הישויות השונות שביססו רשת יציבה

מוקד פרדיגמה זו הוא , מכאן. מרחב רשתי ואילו שילובן במערך זה יוצר ומהווה 7לרשתות נוספות

של יחסיות " תוצר"המקשרת בין הישויות במרחב החברתי ובבחינת )relationality (יחסיותבמציאת

שנוצרו " היסטוריה"ו" אנושיות" "טבע", "חברה"הכוונה למגוון רשתות מבוססת ויציבות כגון . זו

). Latour, 1996(כתוצאה מהתחברויות בין הקשרים

נקודה זו . כיוון שהיחסים בתוכה הם אלה שמעצבים את התכונות של שחקניה8"פעלנית"הרשת הינה

היא דינאמית כיוון , בנוסף. כפי שהוצג בפרקים הקודמים, משותפת לתיאוריה של רשתות חברתיות

רשת הפעלנים הינה מערך , אי לכך. ות לגבי טבעה/ן של שחקנים/שהיא מושפעת מפרשנותם

פרספקטיבה של , על כן. אינטראקציות הנוצרות ומשתנות בעקבות פעולות השחקנים הממוקמים בה

בעקבות . 9רשת פעלן עוסקת בבחינת התנאים והנסיבות ליצירת תהליכים חברתיים במקביל לתיאורם

: זוהי פרספקטיבה הרואה בבסיס החקירה את סיפורה של הרשת , זאת

). Latour) 1987מופיע במקור אצל 6

7 .בין השחקנים החברתיים )(associations" התחברויות" ואחרים מציעים לסוציולוגים לחקור Latour, לכן ANTהבחנה זו מדגישה כי . -SNTכפי שמקובל ב , "שחקן- "ולא כ" פעלן-"מתורגם בעבודה זו כ" actant"מכאן המונח 8

ואיננה מניחה מכוונות אנושית ואישית מוגדרת , בעקבות ייחוס תכונה זו או אחרת על ידי האחרים" פעלנית"מגדירה ישות כ. 6' ע, י בהרחבה בפרק הבא/ראה, לגבי נקודה זו. כלשהי


-8-

"we have to be as undecided as possible on which elements will be tied together, on when

they will start to have a common fate… we have to be as undecided as the actors we

follow. The question is only this: which of these links will hold and which will break

apart?" (Latour, 1987:175-176).

ייצוגם של תהליכי מיון וסיווג , דהינו,10ית/עולם השחקןמטרת המחקר לעקוב אחר סיפורו של , מכאן

מהווה ארגז כלים אנליטי המאפשר ANT, כפי שנראה בהמשך. המתבטאים בסיפורי זהות הנחקרים

. ה/ת הזהות עצמו/למפות את הגורמים הנתפסים כרלוונטיים על ידי יוצר

והמימד הפנומנולוגי ANT SNT,: זהות רשתית. 1.2.1

בעקבות ההתפתחויות בשנים האחרונות בתחום התיאורטי והמתודולוגי של תורת הרשתות

)Emirbayer & Goodwin,1994; Somers, 1992; Brint,1992( , חלה הכרה מצד החוקרים בחשיבות

. ממד הזהות של השחקנים החברתיים וההקשר התרבותי והפוליטי הרחב בו פועלת הרשת החברתית

מחקרים שהתבססו על ניתוח של רשתות חברתיות החלו להדגיש את היסוד הדינמי המעוגן ברשת

הצביע על החשיבות הפנומנולוגית של הרשת ועל הדרך בה השחקנים מעצבים את White. 11חברתית

: הקשרים באמצעות הסיפורים שהם מספרים

“Social networks are phenomenological realities, as well as measurement constructs.

Stories describe the ties in networks…A social network is a network of meanings” .

(White, 1992:65)

מושם דגש על היסוד הנרטיבי במציאות )relational sociology(בסוציולוגיה של היחסים , בהקשר זה

הראו כי השחקנים מעצבים את זהותם )1992( ואחרים Waters, 1994).) Somersהחברתית

. 12וכך יוצקים משמעות ליחסים עם שחקנים נוספים ברשת, באמצעות הסיפורים שהם יוצרים

identity)זהות ההמרת רלוונטי נוסף הקיים בסוציולוגיה של הרשתות נוגע לתיאורטי ידע גוף

conversion) ברשת ניתוח העמדה במקביל ל החברתייםהשחקנים של(Goodwin & Emirbayer,

. השונים" האשכולות" ליכולת של השחקנים לבצע מניפולציה בין תמתייחסזו ת אנליטי תפיסה(.1994

לנכס משאבים באמצעות העמדה המבנית המחקרים בדקו כיצד השחקנים יכולים , במסגרת זו

וטיב האינטראקציה , "מאקרו"ו" מיקרו"זוהי תפיסה המאפשרת בחינה של תהליכי יצירה ושעתוק תהליכי , מכאן9

". מבנה-"ל" פעלן"בין ). Lebenswelt) (Husserl, 1964(" עולם חיים"בפנומנולוגיה קיים מושג מקביל 10). MacAdam,1988( היסטוריים המעצבים את זהות השחקנים תהליכיםניתוח המתחקה אחר, למשל11 Giddens ניתן למצוא רעיונות מקבילים לגבי יצירת זהות עצמית באמצעות רפלקסיביות מצד השחקנים החברתיים אצל12 )1991 .(


-9-

דומיננטית באותה תקופהשהייתה תרבותית הקטגוריה ה על ידיבהתאם למניעים המעוצבים ו

(Padgett & Ansell,1993( .

ביקורת רבה מופנית כלפי גישה זו היות והיא מתמקדת בדינמיקה של הרשת בלבד ומתעלמת

(.Tilly, 1998)שיח פוליטי הגמוני כמו בהקשר ההיסטורי המובחן נוספים המתרחשיםתהליכים המ

זוהי תפיסה המאפשרת להבין ולהסביר כיצד השחקן משפיע על היחסים החברתיים בהם , אף על פי כן

. הוא ממוקם

ניתן להגיע להנחה הבאה, לאלו של פנומנולוגיה של זהות רשתיתANTאם נקשר טענות בסיסיות של

זהות השחקנים מהווה ייצוג רשת ההתחברויות של הקשרים המצטלבים בין ":זהות"לגבי מושג ה

, ית/של השחקן" עצמיות"היחסים מעצבים את ה, הדינאמיקה הרשתית ממחישה כי. הישויות שבתוכה

היות ופרדיגמה . ת את מבנה המגבלות וההזדמנויות שמעניק לו מבנה הרשת/ה מפרש/בעודו

" אנושית"היא מציעה לצמצם את החוויה ה, פנומנולוגית חוקרת את מבנה המודעות בחוויה האנושית

התיאור הפנומנולוגי של רשת , לכן. )Maustakas, 1994(החוויה " מהות"למשמעות מרכזית או ל

קוגניציות שיש לשחקנים המספרים על , דימויים, זיכרונות, תפיסות: כגון, מתבטא בתחומים מגוונים

הפרט נתפס כחסר קיום בנפרד מהעולם והעולם נתפס כחסר קיום בנפרד , בעקבות זאת. זהותם

. (Heidegger, 1982)מהאדם

ית בו נחשף הקשר בין החוויה /העמדה הפנומנולוגית מאפשרת ניתוח הנרטיב האישי של השחקן

ת / מצד הנחקררפלקסיביותהניתוח הרשתי של זהות מחייב , מכאן. האישית לבין העולם המקיף אותם

לאלה הממפים וממקמים " אנושיות"תכונה זו מעניקה . ה/על מנת להתחקות אחר תהליך מיפוי זהות

נקודה זו מחדדת את הטענה המבטלת את התפיסה . 13ברשת" אחרים"ן ביחס אל ה/את עצמם

". סובייקט-"ל" אובייקט", " פעלן"ו" מבנה"הדואליסטית המבחינה בין

“ ...the social is a set of processes, of transformations. These are moving, acting,

interacting. The social world is this remarkable phenomenon: in its processes it shapes

its own flows.” (Law, 1994: 15).

ן /ות ובד בבד מבנה ומייצרת אותם/משתנה ומעוצבת על ידי הפעלנים, נעה" חברתית"מכאן המציאות ה

Knorr-Cetina, 1981)( . תהליך הבנייה והייצור של המציאות הינו משותף ליישויות מגוונות הממפים

. וכך יוצרים היסטוריה אישית בעלת תוכן מובחן, אותה במקביל

. בשל עיקרון הסימרטיה המנחה אותהANTרב מבקרי הגישה מטילים ספק ביכולת האנליטית של

,Law)של השחקנים " טבעם"הטענה העיקרית מתמקדת בהיעדר ההבחנה בשונות המאפיינת את

,Callon)מדען או פטנט מדעי , מכשיר, יחידת ניתוח יכולה להיות מעבדה, ANTת /עבור חוקר. 1994)

מדגיש כי לישויות עצמן יש יכולת ייצוג עצמית המתבטאת בפיענוח )Latour) 1996, בד בבד.(1991

. לעמדות ברשת" קירבה"או " מרחק"היוצר " קשרים כוזבים"משמעות העומדת מאחורי סבך של

זמן -המתבטא בתפיסת מרחב" דיכוי"היישות מבטלת , באמצעות תהליך של מיקום עצמי ברשת פעלן

. מוגדרים ונכפים ויוצרת תפיסות משלה

" סובייקט"ו" אובייקט"נקודה זו מחדדת את החיבור בין 13


-10-

יוצרת מילון סוציולוגי חדש לפרקטיקות ישנות ANTבעוד שישנם חוקרים הטעונים כי , כמו כן

(Murdoch, 1997)העבודה הנוכחית מציעה להתמקד בבחינת תהליכי ייצוג הרשת כפיענוח זהויות , 14

המחקר הנוכחי מציע לגשר בין ההנחות , בעקבות זאת. לאומי-הנוצרות כחלק מהמעבר הטרנס

הכוונה .האונטולוגיות של תיאוריית רשת הפעלן לבין ההיבט הפרשני שמציעה הפנומנולוגיה הרשתית

של השחקנים השונים לגבי עצמם ולגבי תסריטים )intentionality (מימד המכוונותלמתן מקום ל

" אנושיים"זהו מימד בניתוח הסוציולוגי המעניקה יכולת לשחקנים . המוכתבים עליהם על ידי הרשת

" פאסיביים"בניגוד לשחקנים , בשדה הרשתי של מגבלות ואפשרויות" להמציא את עצמם מחדש"

הגישה הפמיניסטית בחקר הסוציולוגיה של המדע תומכת . Star, 1995(15(" אובייקטים"שמתוייגים כ

ממויינים על ידי הרשת , )שהינם היברידים בבסיסם(בנקודה זו וטוענות כי השחקנים האנושיים

(.Haraway, 1997)כשחקנים רפלקסיביים בהנחה שהם יעצבו את עצמיותם ביחס לעולמם

מעוצבת ומפורקת באופן מובחן על ידי , הזהות נבנית, בעקבות זאת וכחלק ממתן פרשנות

זהות מתבסס על היסוד הדינמי המשתנה " מיפוי"משמעותית בחינת תהליך , אי לכך. ות/המרואיינים

ית בהתאם לפרשנות של /על ידי השחקן" מפורקת"ו" מאורגנת"הזהות . בהקשר של הזמן והמרחב

. ה וביחס לישויות מגוונות/מיקום העצמי בעולמו

העבודה , )Latour, 1996(כחלק מניתוח סוציולוגי " פרשנות"בעוד שחלק מחוקרי הגישה מציעים לבטל

, בהתבסס על כך. ANT"רשת ה "הנוכחית מציעה לבחון אותו במקביל לכלים נוספים המוצעים על ידי

& Bowker(הרשת , לבין הכלל, האינדיבידואל, זהות מהווה ציר או נקודת מפגש המתווך בין האישי

Star, 1997( .היא פותחת , יחד עם זאת. תפיסה זו מאפשרת חקר תופעות חברתיות ברמות ניתוח שונות

. לזהות זוההשתייכות –לבין התוצר של תהליך זה , זהות רכישתצוהר להבחנה אנליטית בין תהליך

ות ברשת מהווים כלים /יות השונים/תוכן ותצורת הקשרים המתווכים בין השחקנים, במסגרת זו

פרספקטיבה זו תסייע במחקר הנוכחי העוסקת במיפוי הזהות בהקשר של המעבר במרחב . לניתוח

משועתקים , זוהי מסגרת תיאורטית דרכה נבחנים התנאים בהם נוצרים, כמו כן. כגון ההגירה, החברתי

. ומתנתקים הקשרים בין השחקנים השונים בעולמו של מהגר

החלק הבא יעסוק בסקירה של אינטגרציה בין הגישות השונות בפרדיגמה רשתית ויציג את ההשלכות

. של האינטגרציה הזו על חקר הזהות

לגבי ניתוח שיח הגמוני המגלם (1973)מקביל לתורתו של פוקו , למשל, "קופסאות שחורות"ו" משפטי כוח"הרעיון של 14

(.1994)ולרעיון ייצור פרקטיקות תרבותיות בשדה תרבותי של בורדייה , יחסי כוח חברתיים ותרבותיים" לא אנושיים"של ה" פאסיביות"ובמידת ה" אנושיים" מותירה מקום לספק ביכולת הרפלקטיבית של הStar, אף על פי כן 15)ibid. .(


-11-

" זהות"פרדיגמה רשתית ומיפוי : שילוב בין המסגרות התיאורטיות. 1.3

רשתי חמציעות ניתו- רשתות חברתיות ורשת פעלן - כפי שהובהר בפרקים הקודמים שתי הגישות

כי בעוד , יש חוקרים הטוענים. )Fuchs, 2001a; Law, 1998)כדרך להבנת המציאות החברתית

גישה של רשתות חברתיות , מהעולם המטפורי" רשת"שהתיאוריה של רשת הפעלן משאילה את המושג

.(Breiger, 2004)רואה ברשתות ייצוג של מבנה חברתי ושדה של מגבלות והזדמנויות

פרדיגמה –אפשר לראות את שתי הפרספקטיבות כמשלימות אחת את השניה לישות אחת , בניגוד לכך

בקרב השחקנים השונים )שתלויים בעמדה(ברשת פעלן יציבה ישנם תהליכי הפצת תפקידים . רשתית

Breslau (2000), 16היות ומאפייני העמדה והקשרים ברשת חיוניים להבנת פעילותה. מקושרים ביניהם

מבנה של קשרים מוגדרים . הצביע על חשיבות הניתוח של המבנה ואיכות הקשרים ברשת השחקנים

איכות (הומוגניות ושונות , מאפשר לבחון את יצירת מערך היחסים הנוסף כמו כוח )מבנה הרשת(

. )הרשת

האופן בו השחקנים ממפים , (translation) התרגוםהאמצעי המקשר בין תצורה לתוכן הוא תהליך

זהו כלי שמארגן את יחסי הכוחות על פני הרשת באמצעות . )(Callon, 1986ונעים על פני המרחב

זהות לאומית יכולה לקבל עמדה מרכזית על מנת , למשל, כך. קיטלוג ושכנוע, אסטרטגיות של הגדרה

ות /השחקנים, על מנת להגיע למעמד זה. לקבע עליונות במאבקים טריטוריאליים בין שתי מדינות

מסמכים היסטוריים , אלה יכולים להיות הסכמים. יות מגייסים בעלי ברית לפעולה זו/מעוניים

". מבוססות"ית ממפים ייצוג של זהויות /שחקן, בעקבות זאת. ופוליטיקאים המבנים את הרשת

הכוונה לזהויות שקיבלו במהלך הפרקטיקות מעמד בלתי מעורער במרחב הרשתי והגיעו לרמת הפשטה

(.black box)" קופסה השחורה"ה, דהיינו, מובחנת

השילוב בין שתי המסגרות התיאורטיות מסייע לבחון את השיטות ליצירת ייצוג זהות על פני רצף

הדואגים לבסס , "צמתים", מרכזי התרגוםהמושג. Fuchs, 2001(b) ;Law, 1994(17(אנליטי המשכי

הכוונה היא לביסוס קשר יציב . באמצעות את המבנה החברתי באמצעות הפרקטיקות של התחברויות

גבולות הרשת עצמם מהווים תנאי מוקדם , לכן. מרחב מובחנים- וממושך בין ישויות הטרוגניות בזמן

באותה מידה שבה פעולות ופרשנות השחקנים יוצרים ומעצבים , ליצירת זהות של שחקנים חברתיים

. White, 1990; Abbott, 1995))אותם

" עצמיות"גבולות ה, כיוון שזהות השחקנים מוגדרת באמצעות יחסיהם עם שחקנים אחרים ברשת

)selfhood( היות והשחקנים , יחד עם זאת. מהווים תוצר של יחסים היברידיים בין השחקנים השונים

במקביל לזהותם של השחקנים ניתנים למאבק ולמשא , גבולות הרשת, בעלי עמדות שונות ואסימטריות

. (Breslau, 2000)ומתן

למפות את דפוסי היחסים בין הישויות המגוונות , אם כך, שילוב בין שתי הגישות התיאורטיות מאפשר

באמצעות הסיפורים נוכל להתחקות אחר פרשנות המהגרים של . בתהליך הייצור של זהות המהגר

נוכל לדלות ידע לגבי , בנוסף. התנאים בהם מבנה הרשת מגביל או מאפשר את פעולתם במרחב החברתי

. יצירת גבולות ואסטרטגיות התמודדות עימם, התהליך שיפורט בחלק הבא

16

. (Burt, 1992; White, 1991)במקביל לחשיבות המיפוי של היעדר הקשרים 17

,Emirbayer & Goodman) וזאת בניגוד להבחנה האנליטית שמציעים שני מודלים של התיאוריה של רשתות חברתיות

1994) .


-12-

בפרדיגמה רשתית )של(גבולות . 1.4

אחד הנושאים המעוררים מחלוקת בתיאורית הרשתות הוא חקר יצירת הגבולות והשפעתם על יחסים

בעוד שרוב החוקרים מתייחסים .(Schensul et al., 1999;White, 1992)חברתיים וזהות השחקנים

שימור , המחקר הנוכחי טוען כי על מנת להבין יצירה, )Burt, 1992(לשאלה זו כשאלה אמפירית בלבד

& Lamont)יש לבחון את מהות הגבולות הנוצרים במרחב החברתי , ושעתוק של יחסים חברתיים

Molnar, 2002) .

Abbott,18בניגוד לתפיסה הטוענת כי הגבולות בין הישויות החברתיות נוצרים על ידי השחקנים עצמם

באמצעות קישור היחסים הקיימים לישויות קיומם האפריורי של הגבולות יוצר זהויותמציע כי )1995(

: חברתיות

“…we should start with boundaries and investigate how people create entities by linking

those boundaries into units.” (Abbott, 1995:1).

טוען כי יציבות הגבולות מחייבת שימור והגדרות מחדש של ממדי התוכן Bourdieu19, במקביל

. גבולות המגדירים זהויות ניתנים לפרשנות מצד השחקנים, כלומר. )1986(והיחסים החברתיים

, לכן. כמרכיבים המסמנים את קצוות הרשתות" גבול" מציעה לבחון את המושג ANTפרספקטיבת

הגבול נוצר במקום , כלומר. המחוברות ביניהן, קיומם של הגבולות מבדיל ישויות חברתיות אחת משניה

או את יצירת (המחקר הנוכחי בוחן את סיומו של הקשר , מכאן. בו הקשרים חדלים מהלתקיים

(. Law, 1994 Star, 1995 ;) בזמן ומרחבכשינוי החל במערך ההתחברויות המעוגנים )הגבולות

ובניגוד לראיה קטגוריאלית של זמן , (Giddens, 1990)בדומה לגישות פנומנולוגיות של הבניה חברתית

הפרדיגמה הרשתית מתמקדת באינטראקציה בין זמן ומרחב כתוצר של (, Abbott, 2001)ומרחב

, מכאן(. Massey, 1991)הם נגלים ברשתות של דפוסי יחסים ופרשנותם , ועל כן. יחסים חברתיים

מרחב היא זו שקובעת את - המוגדרת בזמן(Sommers, 1994) (relational setting)" מסגרת היחסים"

בעקבות זאת הפרדיגמה הרשתית מאמצת את הגישה הנרטיבית על מנת לאפיין יחסים . גבולות הזהות

מציעה לבחון גבולות הנבנים בין השחקנים ההיברידיים שיוצרים את , )2003, תלמוד ובראט(חברתיים

(1964)מרחב -בדומה לדינאמיקה הוסרליאנית של זמן, בהתבסס על כך. ית/זהות הפעלן20

זוהי גישה ,

.Zerubavel, 1991)( כמו מיון קוגניטיבי או השוואה ביחס לקבוצה חיצונית 18

,Wolff(למשל , Simmelסוציולוגיה צורנית של : לה קיימים מספר מקורות, בורדייה מייצג גישה של סוציולוגית היחסים19

ותוצר בעת יוצרהציע לנתח את המבנה החברתי והשחקנים החברתיים ככוח )Tilly, 1998 (Elias, בנוסף לכך. )1964נבנה ביחס )self(" העצמי"אנתרופולוגיה חברתית מציעה השקפה לפיה , במקביל. של מערך יחסים חברתיים ובעונה אחת

). Bird-David, 1999(לסביבתו האקולוגית זמן והמרחב מעוגנת הנחה מערבית לגבי השלמות השואפת להכרה ומכוונות כי בדינאמיקה זו של ה, טוענים מבקריה 20

Shotter & Gergen ואסכולת פרנקפורט ניתן למצוא אצל Geertz ,Derridaלגבי ביקורות מקיפה מצדם של . עצמית

(1989) .


-13-

המאפשרת להתחקות אחר בעלי ברית מגוונים ותפקידם במיפוי יחסי גומלין בין מרחב וזמן תוך מתן

. 21מהותם ומספרם, ייצוגיות למרכיבים השונים בזהות ללא הנחה שיפוטית לגבי טבעם

ית /ישנם חוקרים המתמקדים בקישור בין החוויות המהוות נקודות מפנה בתמונת עולמו של השחקן

(Abbott, 2001); ישנם שמציעים לבחון תקופות מוגדרות בתהליך ההתפתחות (Leiblich et al.,

חוקרי רשתות מדגישים את השינוי במבנה הקשרים ככזה המשקף את השינוים שחלים (. 1999

יחד עם תהליך משא ומתן המתרחש בין השחקנים השונים לגבי (,White, 1997)במציאות רשתית

(.Callon & Law, 1989)הבעלות על התפקידים והעמדות ברשת

כי מיפוי הרשתות של הזהויות נסוב על רצף של ההתחברויות בזמן ,מתוך הפרדיגמה הרשתית עולה

שנבנות באמצעות )רשתות/רשת(בבסיס הניתוח הינה יחידה או יחידות מרחביות , כלומר. ובמרחב

, בעקבות זאת. ית בונה באמצעים ובאופן שונה ומובחן/זהו רצף התחברות שהשחקן. קשרים על פני זמן

. ה בתהליך יצירת הזדהות/ת את עצמו/ת באופן ייחודי ושונה יחסים אלה וממקם/ית מפרש/השחקן

, הציפיות, לרשת ומוטמעת במידת האמון )ego(מתגלה במידת הקישוריות של האגו , ההזדהות בתורה

. תעסוקתית ומגדרית, לאומית, זוהי יכולה להיות רשת של זהות אתנית. הקירבה וההשתייכות אליה

. זוהי יכולה להיות אינטגרציה של הרשתות השונות המשתתפות במיפוי זהות, בד בבד

היא להבין כיצד ובאילו תנאים נבנתה ייצוגיות זו בהקשר מובחן של , מטרת הניתוח בעבודה הנוכחית

. לאומי-המעבר על פני מעבר טרנס

טופולוגיית המרחב : מיפוי זהות רשתית. 1.5

ביססו Mol & Law (1994)חוקרי רשת פעלן , המדעתבעקבות ממצאי המחקר בתחום סוציולוגי

זהו כלי לאפיון של תוצר היחסים ההטרוגניים המארגנים את המציאות כפי שהיא . טופולוגיית המרחב

. מיוצגת על ידי יחסים בין הפעלנים בתוך גבולות משתנים של הרשת

אי . ניתן למפות אותו באופן שונה, היות והמרחב מיוצר בהתאם לקשרים הנבנים, לטענת החוקרים

כיוון . מיונים וסיווגים שונים של המרחב הרשתי, הם מציעים שיטה לבחון כיצד נוצרים שיטות, לכך

יחד . זהו תהליך שנבחן באמצעות ייצוג הקשרים בין הפעלנים ההטרוגניים, שייצור המרחב תלוי יחסים

מיפוי המרחב , כיוון שמבנה הקשרים משתנה בדומה למהות הישויות המשתתפות בתחזוקתם, עם זאת

וזאת על ידי , החוקרים מצאו שלוש שיטות למיפוי המרחב, בהתאם לתפיסה זו. מתרחש באופן מבודל

כי קיימים , החוקרים הראו. בחינת מיקום שחקנים שונים המיוחסים והיוצרים רשת מחלת האנמיה

כאשר אופני מיפוי המחלה , תלויי מבנה ותוכן קשרים ודמויות, מחלה-ייצוגים שונים של מרחב

. 22מובילים לפיענוח של משמעויות השונות של המרחב

היות וטבעו של , (Law, 2003)ככלי לניתוח סוציולוגי " זהות" מתנגדים למושג ANT-חלק מחוקרי ה

המחקר , ובעקבות הטענות שהועלו עד כה, יחד עם זאת. המושג מצביע על קיום מקובע של פעלן

הכוונה היא כי פרשנות . לבין טפולוגיית המרחב" זהות רשתית"הנוכחי מציע לשלב בין המושג

תסייע להבין תהליכים ANT- וSNTמסתייגת של גוף ספרותי תיאורטי הקיים עד כה בתחום

(.1964)עצמיות /הכוונה לבחינה של מרחב התודעה כמשקף זהות 21


-14-

שהיא תוצר של מיפוי מעורבב המחבר בין ההגדרות " זהות"המתרחשים בעת הבניית גבולות ויצירת

שיטות מיפוי המוצעות בטופולוגיית המרחב מאפשרים גילויי . השונות באמצעות בני כלאיים שונים

ראייה זו מציעה לבחון מחדש את המנגנונים . מרחב משתנים-המשכיות של הזהות על פני רצף זמן

. לאומי-המשתתפים בכינון והבניה של זהויות בעת המעבר הטרנס

רשת , זהות, הגירה": רשתות של הגירה. "1.5

בשנים האחרונות התגבש גוף ספרותי המבקר את הגישות הסוציולוגיות הדומיננטיות בתחום חקר

;1999, לרנר ( בפרט 90-והגירה של מהגרים מחבר העמים של שנות ה, ההגירה בישראל ככלל

Schuetze & Rapoport, 2001 ;2001, שומסקי ; Siegel, 1998( . חלק מהביקורת מופנית לעבר

המתמקדים בגורמי הדחיפה או המשיכה של " הסברי מאקרו" התיאורטי הסוציולוגי המציע ןההיגיו

" חברה הקולטת"בעוד של, "קולטת"גישות אלו רואות במהגר ישות פסיבית של החברה ה. 23המהגרים

. ומוסדותיה מיוחס תפקיד דומיננטי

הבוחנות את החוויה האישית של , ממד נוסף של הביקורת מתמקד בגישות הפסיכולוגיות להגירה

המלווה במשברי זהות המעצבים והמשליכים על עולמו , המהגר ורואות בהגירה תהליך טרנספורמטיבי

. 24של המהגר, לכאורה, השלם

Berryבעקבות מודלים תיאורטיים של מחקרים סוציולוגים מנסים לאפיין את דפוסי , )1997 (25

). 2000, לשם וליסק;1998, קימרלינג;1999, סמוחה( 90-ההסתגלות של קהילת מהגרים משנות ה

, 26מסה תיאורטית ואמפירית זו המתייחסת ברובה לזהות קולקטיבית של מהגרים מחבר העמים

). 1999, איסקובה( 27ונעדרת פרקטיקות תרבותיות ישות אוניברסלית ולתפיסה עצמית של מהגרים כאל

)2000(מרקוביץ ". תרבות המקור"- ו" תרבות מקומית ": הישויות שתי הפרדה ביןמחקרים אלה יצרו

. ומונוליתיותת וסטטיהן נבנות ומיוצגות כמהויות , כיוון שבדומה לזהויות המהגרים, מבקרת תפיסה זו

) 2000, ליסיצה;2000, ברנשטיין; ;Golden, 1996 ; Seigal, 1998 1999,לרנר(עבודות מאוחרות יותר

המגדרית והלאומית , הראו כי המהגרים משתתפים באופן אקטיבי בתהליכי הבניה של זהותם האתנית

םביחס לאירועיזהויות נבנות הן הדגישו כי ה, בנוסף. תוך כדי משא ומתן עם החברה הישראלית

. ושיחים פוליטיים המשתתפים בעיצוב זהותם של המהגריםהיסטוריים

, ות כי הגירה מהווה קונטקסט חקירה מאתגר לבחינה של תהליך יצירת זהות/ות מדגישים/החוקרים

& Chamberlain(היות וזהו תהליך שמשנה מושגי זמן ומרחב בתפיסת העצמי של בני אדם

. פרק הממצאים יפרט וידון בהרחבה על סוגי המיפוי 22

23. Shuval & Leshem,1998 ; Horowitz ,1998 לדוגמא

ניתן למצוא סקירה ספרותית . )1993(התמקדה בניתוח נרטיבי של משברי אישיות הפוקדים נערה מהגרת , למשל, ליבליך24. )1996(אצל מירסקי - 90מקיפה לגבי גישות ומחקרים פסיכולוגים בתחום ההגירה מחבר העמים של שנות ה

"",assimilation" ,"integration" ," separation": המודל מציע כי קיימים מספר דפוסים בתהליך הסתגלותו של המהגר25

marginalization( "Berry,1997 .)

26 Al-Haj (2002( בישראל תצביע בתהליך הבחירות לכנסת עבור מפלגה המייצגת את " רוסית"כי קהילה , למשל, מראה.האינטרסים של הזהות הקולקטיבית שלה

. Horenczyk (2000), לדוגמא 27


-15-

Leydesdorff, 2004( .המהגרים נאלצים להבנות את ההיסטוריה שלהם בחיי , בשונה מהילידים

היות , תחושת ההשתייכות שלהם איננה מובנת מאליה. היומיום על מנת להבין ולהכיר את מהותם

". הווה"שלהם עורערה יחד עם הביטחון ב" השורשים"ותפיסת

על מנת לאבחן את מצבו של " זהות לימינלית"ישנם מחקרים המשתמשים במושג , בעקבות תפיסה זו

בהתבסס על הפרספקטיבה הפנומנולוגית , )The Stranger" (זר"או במודל של ה )1999, לרנר(המהגר

מחקרים אלו מתמקדים בדפוסי . )1999,לרנר ; Schuetze & Rapoport, 2001(של שוץ וזו של זימל

, "ישראלית"כאשר המהגרים נמצאים בחיפוש מתמיד אחר גיבוש זהות , הסתגלות של המהגר בישראל

. או זהות לאומית אחרת" רוסית"

לסוציולוגיה של ההגירה תלאומיו-בעקבות חדירתם של שיחי הגלובליזציה והטרנס

)Schmitter-Heisler, 2000 ; Baubock & Rundell,1998,( נחשפה החשיבות של הקשרים הכלכליים ,

הפרספקטיבה החדשה ממקמת את היחסים . החברתיים והפוליטיים בין המהגרים לקהילתם

, צירוף של הקשרים הסמליים והחברתיים"לאומי המהווה -החברתיים של המהגרים במרחב טרנס

). Schmitter - Heisler, 2000: 85" (העמדות והרשתות שניתן למצוא לפחות בשני מרחבים

ראיית החברה המקורית והחברה אליה היגרו , פרספקטיבה זו מציעה למזג בין תפיסות העבר וההווה

). Schiller, Basch & Blan-Szanton, 1997(אנשים כמסגרת אנליטית חדשה להבנת תופעת ההגירה

לבחון את חווית )(Brettell, 2000 ;Schuetze & Rapoport, 2001ישנן חוקרות המציעות , באופן דומה

כהגירה המתווכת באמצעות , אלא ביחס לקשרים עם אנשים ומוסדות נוספים, ההגירה לא במנותק

). network mediated immigration) (Brettell, 2000(הרשת

עניינו של המחקר הנוכחי , בהתבסס על הגדרות מחודשות של המרחב החברתי בו מתרחשת ההגירה

לבחון כיצד המהגרים מחבר המדינות ממפים את זהותם ביחס לרשתות המתפרסות בישראל ומדינת

: המחקר יצא מתוך מספר הנחות. 28המוצא

של דפוסים תרבותיים ושל ידע לגבי , חוויית ההגירה מעוררת בחינה מחודשת של זהויות (1)

.העצמי לגבי המציאות החברתית

תרבותי ואילו פעלנים שחווים את הגירה -הינה רשת סיווג במרחב החברתי" ת/זהות מהגר" (2)

. מגלים או מבנים את עצמיותם ביחס אליה

הגירה היא תהליך המאפשר בחינת הדרך בה השחקנים רוכשים את זהותם באמצעות גבולות , לכן

המחקר מציע לבחון כיצד חווית , במילים אחרות. הנבנים על ידי ישויות נוספות במרחב החברתי

לבין ) ילידי ישראל" (אנחנו"בין )bounded object) (Star,1991(" אובייקט ממדר"ההגירה מהווה את

. 29 )המהגרים(" הם"

מטרתו של המחקר הנוכחי היא למפות את הישויות השונות המשתתפות , בעקבות הפרדיגמה הרשתית

כמו חווית ההגירה עצמה והמשפחה , בתהליך יצור זהות המהגר שנמצאו משמעותיות עד כה

28

. הדבר יהיה נתון לבדיקה אמפירית. המחקר מניח כי יכולים להיות מקומות נוספים 29

Star) 1991( תלויה " האובייקט הממדר"הגדרתו של : מציעה לבחון אובייקטים המשמשים להבחנה בין זהויות השונות. באופן בלעדי בהנחת עבודתה של החוקרת


-16-

)Rapoport & Lomsky-Feder, 2000( , חברים)Markowitz, 1991; Schuetze & Rapoport, 2001 ,(

ומוסדות אחרים )Lemish, 2000; Remennick, 1999(מגדר , )2000, פדר ורפופורט-לומסקי(צבא

). Hertzog, 1999( והמנגנונים הביורוקרטים )1999, לרנר)כמו האוניברסיטה , בישראל

ת בכדי ללמוד באופן מעמיק יותר לגבי /מטרת המחקר להשאיר חופש מירבי לנחקר, יחד עם זאת

. זהות וגבולות בחברה הישראלית, הגירה

: הנחה נוספת של המחקר היא כי

.זהותו של המהגר מהווה רשת של הצטלבויות בין הישויות המגוונות (3)

היא יכולה להכיל . משמר והורס קשרים, הכוללת שחקנים עימם המהגר יוצר" רשת ההגירה"זוהי

מיקום חדש במבנה החברתי וקטגוריות , ילידי המקום החדש, מהגרים נוספים, מוסדות בחברה החדשה

לכן היא מאפשרת לבחון את ". עולים"ו" מ"יהודי ברה","רוסים: "הקיימות עבור זהותו של המהגר

רשת של "למרות ש. האופן בו הגבולות הסמליים והחברתיים מסייעים בייצור הזהות של המהגרים

היא נוצרת ונבנית ביחס , הקשורים לחוויית ההגירה עצמה" אביזרים"כוללת ישויות או " הגירה

המחקר יבחן את , בעקבות זאת. מגדרית ועוד, משפחתית, מקצועית, מינית: לרשתות זהות שונות

. תהליך יצירת הזהות של מהגר בהקשר הוליסטי בו ממוקמת חווית ההגירה של הנחקר

עימן נפגש , המחקר הנוכחי בוחן מגוון זהויות וקטגוריות של זהויות, בניגוד למחקרים הקודמים

, בהתבסס על כך. המהגר במהלך ההגירה בישראל ובמדינת המקור בהתאם לתפיסתם של הנחקרים

הן של המהגרים והן של השחקנים : המחקר מתחקה אחר תהליך הייצור המשותף של זהות המהגרים

. ללא הנחה מוקדמת מראש לגבי העדיפות והיררכיה ביניהם, הנוספים במערך החברתי

של 30"הקווירית"או , ה ההיברידיות/הפרדיגמה הרשתית מדגישה את הכוחות המייצרים את זהותו

על פני הזמן והמרחב המבוססת על עירובן וחיבורן של ההגדרות השונות באמצעות בני " ת/מהגר"ה

). 2001, יונאי(כלאיים שונים

יות /זהות היא אוסף של מרכזי תרגום המצליחים לבסס סדרי עדיפויות והיררכיה בין השחקנים, מכאן

" העצמי"ה באמצעות הפרשנות לגבי /ות בשינוי ושעתוק של זהותו/הן משתתפים/ואילו הם. ברשת

ה באמצעות /הרשת עצמה משתתפת במיפוי זהותו, במקביל. ות/הן ממוקם/והפרשנות של הרשת בה הם

. 31התנאים המבניים המבוססים בה

וכך , ן ביחס אליה/ה מגלה את עצמם/בעודו" ית/שחקן"נהפך ל" ית/פעלן"ה, בעקבות חווית ההגירה

השחקנים . משפיע ומעצב את מרחב ההגירה הקיים, תהליך ההזדהות בתורו. מזדהה עם רשת ההגירה

, בעקבות זאת. ממירים ומנתקים במרחב ההגירה, מייצרים את השינוי באמצעות הקשרים שהם בונים

לאומי מאפשרת לעקוב אחר ייצוגים -ות במרחב טרנס/הלמידה לגבי תוכן ומבנה קשרים של הנחקרים

. השונים הקיימים לקטגוריות הטרוגניות של זהות בחברה הישראלית

משמשת במחקר הנוכחי , לסבי- שמקורה בתיאוריה פמיניסטית והמחקר ההומו )queer theory(התיאוריה הקווירית 30

. כאחד מהקווים המנחים את המיפוי של רשת דינמית והטרוגנית של הזהויות הנגישות למהגר


-17-

סיכום

ואת הפוטנציאל , החלקים הקודמים הציגו על קצה המזלג את הזרמים השונים בפרדיגמה רשתית

-זמן , הועלו סוגיות מרכזיות המהוות אמות בניין למחקר הנוכחי, לאחר מכן. הגלום בשילוב ביניהם

היות ומערכת , מושגים אלו מוקמו במסגרת הרלוונטית עבור עבודה אמפירית זו. מרחב וגבולות

,Abbott(הן החומרי הן התודעתי , מושגית הכרחית על מנת להבנות שיטתיות בגבולות שדה המחקר

2001 .(

, בהמשך. הוצגה סקירת ספרות בנושא ההגירה, היות ותהליך יצירת זהות מתקיים בהקשר מובחן

נגזרו , מתוך גוף ידע הקיים. הועלו תמות מובחנות בנושא הגירה בישראל ומחבר המדינות לשעבר בפרט

. מספר הנחות יסוד המעצבות שיטת איסוף נתונים וניתוח נתונים

a) של הדפוסים תרבותיים ושל הידע , בחוויית ההגירה נוצרת בחינה מחודשת של הזהויות

. לגבי העצמי ולגבי המציאות החברתית

b) "תרבותי ואילו פעלנים שחווים את -הינה רשת סיווג במרחב החברתי" זהות הגירה

. הגירה מגלים או מבנים את עצמיותם ביחס אליה

c) מהווה רשת של הצטלבויות בין הישויות המגוונות " ת/מהגר"ה של ה/זהותו.

מתוך שלושת הנחות אלו נגזרות שאלות ממוקדות יותר שמטרתן להרחיב את הידע לגבי הסוגייה

. הנחקרת

? הן מבחינת ההיבט התוכני והן הצורני, ה/ת ממפה את ייצוג זהותו/כיצד המרואיין .1

? ת/מיוצגת בתפיסת העצמי של הנחקר" מהגר"כיצד זהות ה .2

במדינת מקור ואילו " המהגר"אילו שחקנים משתתפים בתהליך המיפוי זהות .3

)מהגרים אחרים ועוד, קטגוריות של זהות קולקטיבית, מוסדות(? בישראל

ה ואת הקשרים ברשתות חברתיות המתפרסות /ת מגדירים את מיקומו/כיצד הנחקר .4

? לאומי-במרחב טרנס

?ה/ת גבולות הקיימים והנוצרים במהלך סיפור זהותו/ת מפרש/כיצד המרואיין .5

הבחירה .) identity projects") (Laitin,1999"(" פרויקטים של זהות"או ב, קיימת תפיסה המכירה בבחירה בין זהויות31

הגישה מתעלמת ממבנה ההגבלות והאילוצים בו ממוקם . נערכת בהתאם לשיקולים התועלתנים של השחקן ברגע הנתון . השחקן ומהיסוד הדינמי המעוגן בזהות עצמה


-18-

דיון . 4פרק

מבוא . 4.1

זהות "בהגדרה ובניתוח , בשנים האחרונות נוצרה מסה מחקרית ותיאורטית שעיסוקה הוא בתיאור

הנסיבות לכך מגוונות . )Brubaker & Cooper, 2000(" המטושטשתתמודרני-נזילה במציאות הפוסט

בהן נחשף הצורך בהכרה מעמיקה , האקדמית והתרבותית, וכוללות שינוים שהתרחשו בזירה הפוליטית

העיסוק ", שנהב מציין כי, במסגרת ההתייחסות לנושא. על היבטיו הרבים" זהות"יותר של המושג

תקתו אל טריטוריות תרבותיות חדשות המאיימות על הסדר הפוליטי )ע(אלא ה... בזהות אינו חדש

-כי עידן הגלובליזציה והחשיבה הטרנס, מתוך הספרות בתחום ההגירה עולה. )5: 2001(" המוכר

והכלכלית מבנית של , הפסיכולוגית, מחזקים את משמעותם התרבותית, לאומית המתלווה אליה

זהו שיח שהניב קרקע (. Chamberlain, & Leydesdorff, 2004(ולא מטשטשים אותה , הגבולות

. םעל היבטיו הרבגוניי" זהות בהגירה"לעבודה הנוכחית המתמקדת במושג

שחוו הגירה , של המרואיינים )Somers, 1992(המחקר הנוכחי ביקש להציג את הזהות הנרטיבית

עקב כך ניתוח ייצוג הזהות נשען על הפרדיגמה הרשתית המורכבת משתי . מחבר המדינות לישראל

: המחקר הונחה על ידי שלוש הנחות מרכזיות, מכאן. הרשת החברתית ורשת הפעלן–תפיסות

ידע לגבי העצמי , דפוסים תרבותיים, חוויית ההגירה מעוררת בחינה מחודשת של זהויות (4)

. ולגבי המציאות החברתית

קטגוריות , כגון מוסדות, זהותו של המהגר מהווה רשת של הצטלבויות בין הישויות המגוונות (5)

.ועוד" מזרחים", "ילידים", "רוסים"קולקטיביות של

ואילו פרטים , תרבותי-פריורי במרחב החברתי-הינה רשת סיווג שנוצרה א" ת/זהות מהגר" (6)

. שחווים את הגירה מגלים או מבנים את עצמיותם ביחס אליה

ות במהלך /ן של המרואיינים/ההנחות הללו נבחנו באמצעות שיטות מיפוי זהות שעלו מסיפוריהם

. איסוף הנתונים


-19-

שיטות מיפוי . 4.2

העבודה מציעה לפרק את הקופסה , בעקבות ניתוח איכותני של עשרים ואחד ראיונות עומק חצי מובנים

.תהליך והגדרה, חוויה- לשלושה מרכיבים " זהות"השחורה בתוכה ממוקמת רשת הפעלן של ה

" לחלץ"על מנת )Mol & Law) 1994ניתוח הממצאים נשען על טופולוגית המרחב של , בהתבסס על כך

כל אחת . סבוכה ונזילה, ממודרת –נמצאו שלוש שיטות למיפוי זהות . תצורות מגוונות לייצוג זהויות

נרכשת ומוגדרת באופן דיפרנציאלי , הזהות נחווית, מכאן. מהן מדגישה מימד אחר של מושג הזהות

. בקרב המהגרים מחבר המדינות לשעבר בישראל

: מאפייני השיטות מרוכזים בטבלה שלהלן

טבלה המסכמת של שיטות למיפוי זהות : 7טבלה

הדגמה מתוך הראיונות מאפיינים ופרקטיקות

השיטה

הממודרת

אזורי "שמירה על גבולות ביןמובחנים " זהות

ההגדרה באמצעות דמיון בין, אליוהנחקר לבין הקרובים

הדגשת השונה בינו לבין (לרב דיכוטומית)"אחרים"ה

כלי מדידה לשוני ולדמיון

מבנה קבוע של מידור

ישראלי"ו" רוסי"גבולות בין"

רשת חברתית שמשויכיםלקטגוריית זהות זהה של

מול " ישראלי דובר רוסית" "ילידים"

נותנים כסף " רוסים"חברים ספר– ואילו מכר יליד

לא " שראלי י– רוסי"ההגדרה (1סיפור זהות ) משתנה

השיטה

הסבוכה

הרכבת מערך של יחסים

תלות במידת הקשר בין המרכיבים

ניעות חסונה"תכונה של " בין הרשתות" ממדראובייקט "כ

תחזוק היחס בין הארכיטיפ לבין שאר הפעלנים ברשת

הגדרה לפי מידת הרציפות של קשרים כתנאים המגדירים

חברות של מרכיב הנודד העמדה קבוע

סיפור ) על פני רשת הפעלן (2זהות


-20-

השיטה

הנזילה

היעדר אחיזה מוגדרת תחזוקה של המשכיות הרצף

המרכיבים השוניםערבוב בין

קיום בין המרכיבים–דו

קטוע/שינוי הדרגתי

זהותהעדר רצון להגדיר אין נקודת התחלה וסיום

להמשכיותמוגדרים וקבועים

ת מגדר וד, מרכיבים של לאוםמעורבבים בניסיון להגדיר את

אופן ההזדהות של תרכובת " אביזרים"כל ה

ההגירה משתנים בהיעדר קטיעת ההמשכיות

(1 )הסתגלות הדרגתית (סמיון)מתמשכת

מציאות נתפסת כרצף (2)

חתכי "מתמשך של

שמתחברים " מציאות

(נטשה)יחדיו לרצף

ונלמדת באמצעות פרקטיקות של )lived experience) (Wenger, 1998(כיוון שזהות הינה חוויה חיה

הזהות נבחנה דרך הפריזמה של מיפוי הגירה וקשרים היברידיים , השתתפות בקהיליות מובחנות

. ת/במערך ההזדהויות של המרואיין

המחקר . המחקר בוחן את משמעות היחסים בהקשרים מבניים שונים של רשתות החברים, בהקשר זה

מייצרים תפיסות שונות לגבי , היוצרים את מבנה הרשת, בה השחקנים השונים, התמקד בבחינת הדרך

המחקר בחן כיצד החברות ברשתות המגוונות , אי לכך". הגירה"משמעות הקשרים כחלק מרשת ה

. ות/ן של הנחקרים/מייצרת מיפוי שונה לזהותם

את " מאלצת"כיוון שהיא , שיטת המידור ממפה הגירה כמרכז תרגום בתהליך ייצוג הזהות, נמצא כי

השיטה מייצרת אזורי זהות מובחנים לפיהם , כמו כן. השחקן לפרש אותה כהכרחית בתהליך המיפוי

זהות ממודרת נוטה לתחום בין , בהתבסס על כך. נבנים הקשרים והרשתות החברתיות של המהגרים

. תרבותיים נוקשים באמצעות פרקטיקות מגוונות-אזורי הזמן והמרחב ולמקם גבולות חברתיים

זהות סבוכה ממקמת את ההגירה בהתאם לכמות ולאופי הקשרים שיוצרים הזדהות ביחס , לעומת זאת

שבה בעלי הברית הצליחו לייצב אותה ובריבוי , נובעת מהמידה" רשת ההגירה"מרכזיות , אי לך. אליה

קשרים חברתיים וקשרי רשת פעלן אחרים מבנים רצף , הגירה, מכאן. השחקנים המשתתפים בבנייתה

. ות/מבוסס על השינוי במערך ההזדהויות של המהגרים, ואילו הרצף בתורו. מרחב רשתי-זמן

הוא מאופיין במיקום . הממודרת והסבוכה–מיפוי נזיל של זהות מכיל מרכיבים של שתי השיטות

ההתחברויות בין המרכיבים ברשת משנות את , מכאן. משתנה של מרכיב ההגירה בייצוגיות העצמי

תחלופה זהות נזילה מאופיינת ב, בעקבות זאת. התצורה שלהן על מנת לאפשר את המשכיות הרצף

זוהי נקודה משמעותית בחקר הקטלוג להגדרות זהות . גבוהה של רשתות וקשרים עם השחקנים


-21-

. מובחנות

מאחורי כל סיפור ישנה דמות שמתווה את הנרטיב . במחקר הנוכחי השתתפו עשרים ואחד סיפורי זהות

החלק הבא של הדיון יעסוק בייחודיות המובחנת . דימויים ואסוציאציות, רגשות, באמצעות מחשבות

. ובהומוגניות שמאחדת את מכלול הנרטיבים המשתתפים בייצור עבודה זו

מרחב בהגירה וֵמעבר –זמן . 4.3

יצאתי , מהרגע שהדלת נפתחה, זו הייתה יותר תחושה, זאת לא הייתה הרגשה"אני עדיין זוכרת את התחושה הזו של . הייתי בהלם, נשמתי את האוויר, למדרגות

אני הוקסמתי , ריחות מוזרים, עם המון ריחות מתוקים, טרופי, אוויר לח: אווירבשבילי , "!וואו"וזה היה , אני זוכרת את הנשימה הראשונה שלקחתי. מהאוויר הזה

. לפחות ראדה[. תלא ידעתי איפה בדיוק אני נמצא, מבחינת התחושה הייתי מאוד מבולבלת

זה די מחזיר לי , עכשיו כשאני מספרת לך, הנה, וזאת. וזה לא עשה לי טוב[צוחקתעכשיו ,פרפרים בגודל של פיל, עם פרפרים בבטן, תחושה של לחץ– את התחושה

אני מרגישה , עכשיו זה משחזר לי את זה, [ מצביעה על בטנהראדה]זה יושב לי כאן (ראדה) ."וואו, ממש עכשיו. אני חיה את זה, את התחושה זו

דבריה של ראדה ממחישים כי רשת הזהות מתוחזקת על ידי חווית ההגירה שמבנה תחושת זמניות

)temporality( תאינטר סובייקטיבי) Gurvitch, 1964( כי , מתוך הממצאים עולה. ות/עבור המהגרים

התפיסות לגבי הזמניות .מרחב נתפסת באופן שונה בהתאם לסוג של מיפוי הזהות-תרכובת זמן

. זמן נזיל - וזמן שזור , זמן ממודר: מופיעות במספר תצורות

בין , הגירה מפוענחת כאירוע המבחין בין זהויות. מאופיין בתחימת קטגוריות של זמן ומרחבזמן ממודר

. ומתחזק את הגבול בין רשת זהות ההגירה לבין רשת זהות הילידים, "כאן"ו" שם"אזורי מרחב כגון

כגון התחברות ברשתות חברתיות אשר ממופות בהתאם , זוהי תפיסה הנגלית בפרקטיקות זהות

) Zerubavel, 1992(זוהי תפיסה של זמן קטגוריאלי . צבא ולימודים גבוהים, בית הספר: לאזורי זהות

גיל - "כי קטגורית הזמן , מתוך הראיונות נמצא. המחלק אזורי רשתות ומחזק את הגבולות ביניהם

. משתתף באופן פעיל בחוויית ההגירה ומשמר את משמעותה ואת יציבותה על פני זמן ומרחב" ההגירה


-22-

את עצמם בחוויית ההגירה " להעלים"על ידי משפחותיהם " הוגרו"זהו איזור המאפשר למרואיינים ש

מהווה מרכז תרגום במכלול הזהויות " ת/מהגר"נמצא כי זהות ה, כנגד זאת. ולא להשתתף בה

. המנווטת הזדהות או דחייה כלפיה

זוהי זירה למשא . נבנה באמצעות בעלי ברית על מנת לשמור על יציבות של רשת פעלן מובחנתזמן שזור

מתרחש מיפוי , כתוצאה מכך. מתמשך בין הקשרים השונים ומשמעותיהם )Murdoch, 1997(ומתן

ואילו . הזמן שזור בבניית קשרים חדשים עם החברה הישראלית, למשל, בסיפורי ההגירה. מרחב-זמן

-הזמן והמרחב מתפרסים על גבולות טרנס, "וירטואלית"בהקשר של שמירה ותחזוקה של רשת זהות

זוהי פרקטיקת זהות המשמרת רצף הזדהותי . לאומיים ומשעתקים את העמדה המרכזית של רשת זו

מתוך דברי המרואיינות ". קהילה רוסית"או " אינטליגנציה סובייטית"כגון , עם הקהיליות השונות

. כי רשת המגדר מהווה מרכיב משמעותי המשמר את עמדתה המרכזית במעבר לישראל, עלה

החיבור יכול . ת/ מיוצר על ידי החיבור בין הנקודות הנבחרות באוטוביוגרפיה של המרואייןזמן נזיל

, מכאן. הוא ערעור על יציבות וקביעות–המאפיין העיקרי של זמן נזיל . להיות המשכי או מקוטע

ההמשכיות מבוססת על הקישוריות בין נקודות מסוימות במרחב הנתפסות כמשמעותיות על ידי

על ידי פרקטיקות )meso-level(מרחב מתוחזק ברמת הביניים -רצף זמן, בעקבות זאת. ות/השחקנים

/ מהגר"/"זר"מפגש עם קטגוריות חיצוניות כגון , לדוגמא ההחלטה להגיע לישראל, מובחנות

". גבר"/"אישה"/"ישראלי"/"רוסי"

הופכת לכלי שמארגן מערך הזדהויות של " רוסיות"קטגורית ה/הממצאים ממחישים כיצד איזור

זוהי נקודה שמבליטה את חשיבות בחינת הגבולות . שחקנים המחפשים איזור מובחן להשתייך אליו

). Abbott, 1995(פריורי לתהליך ההיכרות עימו -א, הנוצרים במרחב התרבותי

" קופסאות שחורות"שלושת שיטות המיפוי משקפות כיצד המרכיב של יצירת הקטגוריות ושמירתן ב

)Law, 1992( במקביל לשאיפה להמירן " אנושיות"מאפיין את הזהויות ה)White, 1992( ולפרקן

)Wenger, 1998( .ות נבנות על ידי מגוון פרקטיקות המתפרסות על הזמן והמרחב /זהויות המהגרים

ברמת : אלה זהויות שנחוות באופן הטרוגני ברמות הזדהות שונות, כמו כן. המקומי והגלובאלי

שלושת השיטות מדגישות מרכיב מובחן מתוך רשת פעלן . ברמת התהליך וברמת החוויה, ההגדרה

. יציבה ומורכבת

השלכות המחקר . 4.4

השלכות תיאורטיות

, שמציעה לפרשפרדיגמה רשתיתמסגרת תיאורטית של " זהות"העבודה הנוכחית בחנה את ייצוג ה

, מתוך הנחה זו.כרשת קשרים שיוצר את העולם הפעלןלתאר ולנתח את החברה ואת סוכניה

מושפעים ותלויים , בתורם, ואילו הם. נבנית ומעוצבת בד בבד עם פעילות סוכניה, המציאות נעה

הפרדיגמה של מיפוי זהות רשתית כתוצר של פרשנות מבנית המוצעת , מכאן. בדינאמיקה של עולמם

. במחקר מהווה נדבך בבחינת ההקשר הרחב בו מיוצרת הן הזהות האישית והן הזהות הקולקטיבית


-23-

) framing(מאפשר מסגור , הן רשתות חברתיות והן רשת הפעלן, הגישור בין שני העולמות התיאורטיים

שיטתי של המרכיבים השונים על פני " חילוץ"הדבר מסייע ב. תהליך המיפוי במערכת מושגים מובחנת

). trials of strength) (Latour, 1988(" כוח משפטי "רצף מובחן של התחברויות בשדה הטרוגני של

ת ברצף /ית המפרש/המחקר הנוכחי הציע ניתוח רשתי של יצירת זהות באמצעות ייצוג שמעניק השחקן

זוהי תפיסה הטוענת כי ייצור הזהות מתרחש במסגרת רשתית של דפוסי יחסים . משלה/ייחודי משלו

אסטרטגיה מחקרית זו , נמצא כי. סיפורים ומוסדות, חוצי גבולות סמליים וחברתיים בין שחקנים

והן , מעניקה הסבר סוציולוגי מעמיק יותר הן לגבי יחסי הגומלין בין השחקנים והמבנה שהם יוצרים

סיפורי זהויות חושפים מארג ישויות המשתתפות בתהליך יצור , כמו כן. לגבי הפרקטיקות של הזהויות

. זהות המהגרים

המחקר מציע כלי תיאורטי באמצעותו ניתן לבחון היקף רחב של ישויות המשתתפות , בעקבות זאת

. תפיסה זו מעוגנת במודל המבחין בין שלושת שיטות מיפוי הזהות". הגירה"במיפוי הזהות של ה

המחקר בחן אמפירית תהליכי מיפוי זהות בעקבות ייצוג זהות עצמית של , בהתבסס על ההבחנה הזו

מיקום ביחס לאחר ברשת וביחס לקטגוריות הזהות האחרות הקיימות במערך החברתי , הפרט

תיאור וניתוח של הגבולות המבנים את זהות , המודל המוצע במסגרת המחקר מאפשר בחינה. שברשותו

. המהגר בתהליך המעבר במרחב החברתי והתרבותי

באותה המידה שבה , גבולות הרשת מהווים תנאי מוקדם ליצירת זהות שחקנים חברתיים, בהקשר זה

, "מבנה"נקודה זו משמעותית בהבנת מנגנונים המגשרים בין . פעולות השחקנים יוצרים ומעצבים אותם

.(Collins, 1988) 60- מושגים המועלים לדיון סוציולוגי מעמיק החל משנות ה, "פעולה"ו" ית/פעלן"

פרדיגמה רשתית מאפשרת בחינת מנגנונים אלו באמצעות מודל לניתוח דפוסי יחסים ומהות הקשרים

זוהי גישה שמאתגרת תפיסת מושגי זמן ומרחב המארגנים את הזהויות , מכאן. בין פעלנים היברידיים

מציעה תמונת עולם ייחודית , הפרדיגמה הרשתית, מכאן. )Murdoch, 1997(במציאות החברתית

. זהות וגבולות חברתיים, לחקר הגירה

מגשרת בין תכונות , המוצעת בעבודה זו(Law & Mol, 1996)פרשנות של הטופולוגיה המרחבית

. תרבותיים-לאומי וחציית הגבולות החברתיים-כגון המעבר הטרנס, המבנה החברתי לבין התהליכים

הכולל ,הקשרייםגמיש ורגיש לשינוים זהו מימד המאפשר לפרדיגמה רשתית להפוך לכלי תיאורטי

. לממד התרבותי וההיסטורי ולדינאמיקה בין התהליכים , לפעלן חברתי,בנייםמהתייחסות לתנאים

השלכות מתודולוגיות

ת במקביל /המחקר הנוכחי מבוסס על כלי מתודולוגי החושף את הנרטיב הרשתי של זהות הנחקר

הנרטיב הרשתי מאפשר ללמוד לגבי התוצאות , אי לכך. לבחינה של דפוסים השזורים בפעולתו

. כגון רשת מגדר או רשת של חברות, החברתיות של ההגירה בהקשרים מבניים מגוונים

של תהחוויות והזיכרונו, ניתוח נרטיבי רשתי מאפשר נגישות לכמות נדיבה של מידע לגבי המחשבות

, כל סיפור לגביה מובחן ומיוחד,היות וכל זהות היא ישות פנומנולוגית . האנשים המייצרים את זהותם

נרטיבים הניתנים לניתוח רב ממדי מפיקים תובנות לגבי , בנוסף. המעניק חומר עשיר ומגוון לניתוח

ה של /המחקר מעריך את זהותו, מכאן. תהליכים הקשורים ליצירת זהות והתמקמות במקום חדש

ואילו חווית ההגירה כאחת מהרשתות של , ת כעולם עשיר של דמויות מגוונות המייצרות אותה/המהגר


-24-

. הדמויות בעולמו

השיטות למיפוי זהות נמצאו ככלי יעיל בניתוח ותיאור יחסי גומלין בין תצורה לתוכן יחסים , בנוסף

עניינו , כלומר, "בפעולה" "ת/מהגר"הוא אפשר להתחקות אחר תהליך הייצור של זהות ה. חברתיים

ת /של הנחקר" ה/קולו"המחקר מציע לתת ל, אי לכך. ת בלבד/ת של הנחקר/ה האישי/להתמקד בסיפורו

. הניתוח וההערכה של הנתונים, להוביל את תהליך הפרשנות

, בקרב מוסדות, המתנהל בשנים האחרונות, ות חשפו שיח ישראלי/דברי המרואיינים, בעקבות זאת

השיח הציבורי והאקדמי . ות/ות נוספים/פסיכולוגים ושחקנים, היסטוריונים, סוציולוגים, פוליטיקאים

במקביל , של המהגרים בישראל" שוליות"או ה, "הטמעות"ה, "השתלבות"התמקד בבחינת תהליכי ה

המחקר הנוכחי תופס ומפרש את זהות , בניגוד לכך. להשלכות התהליכים הללו על החברה הישראלית

הנרטיבים השתתפו באופן , בהקשר זה. קהיליית המהגרים כישות הטרוגנית המשתנה במרחב ובזמן

בזירה 90-פעיל בתהליך המיפוי של הזהות הקולקטיביות של מהגרים מחבר העמים משנות ה

. הישראלית

ללא התערבות מצד התבניות , המחקר חושף את סיפורם של המהגרים כפי שהוא נתפס על ידם, כמו כן

. וכדומה" השתייכות לקולקטיב הישראלי", "זהות האתנית"כמו ה, המנחות של החוקרים

מיוצגת כאחד מהרבדים של " הגירה"היא בחשיפה התנאים בהם זהות ה, התובנה העיקרית של המחקר

מהווה צעד לקראת תהליך , אם כך, העבודה הנוכחית. ולא הבלעדית, התפיסה העצמית של המהגר

. הבניה ומיפוי של תצורות היברידיות של זהות בזירה הישראלית, גישוש בחקר יצירה

רשימה ביבליוגרפית

הבניית זהות בקרב מהגרים צעירים מחבר : מחסומים בדרך להשתלבות). 2003(. ר, אבנרי

. חיפה: אוניברסיטת חיפה. .M.Aעבודת . ביניים ישראלית העמים בחטיבת

. 192-213 : 16 אלפיים.דג הזהב והמדינה היהודית. )1998(. א, איסקובה

. אביב-תל. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. קהילות מדומיינות). 1999(. ב, אנדרסון

הבניית זהות בקרב מהגרים מחבר העמים דרך : מזון למחשבה). 2000(. י, ברנשטיין

. חיפה. אוניברסיטה חיפה.M.Aעבודת . שימוש במזון

הנטייה להתיידדות בין קבוצתית ותוך קבוצתית בקרב מתבגרים ). 1994(. ד, ברק

. בית ספר לחינוך. אוניבסיטה תל אביב. א. עבודת מ.מ"ישראלים ועולים מברה

לשעבר -תיאורים של יוצאות ברית המועצות: מוסר השכל לאומי. ")2003(. ד, גולדן

עולים : על גבולות תרבותיים וביניהם )עורכת(. מתוך איזיקוביץ ר, 181 – 157' ע". בישראל

. אביב-אוניברסיטת תל: הוצאת רמות. בישראל צעירים


-25-

: התעצמותם הפוליטית של עולי ברית המועצות לשעבר בישראל. ")2001(. ת, הורוביץ

)עורכים(. ולשם א. מתוך ליסק מ. 100-124' ע". מאזרחות פאסיבית לאזרחות אקטיבית

. הוצאת הקיבוץ המאוחד: תל אביב.זהות ותרבות במעבר: מרוסיה לישראל

מכון ירושליים . ירושליים. נשים בפוליטיקה המקומית: נשים ריאליות). 1994(. ח, הרצוג

. לחקר ישראל

-265: סתיו, 19' מסתיאוריה וביקורת. יהודי-מבט קווירי על הסכסוך הערבי. )2001(. י, יונאי

275 .

סיפורי חיים של גברים : המשמעות האישית של חווית המלחמה. )1996(. ע, פדר–לומסקי

. 48-73) : 1(לח , מגמות. ישראלים

: 1' חוב, כרך ג, סוציולוגיה ישראלית. משחקים במודלים של גבריות. )2000(. ע, פדר-לומסקי

31 -51 .

.האינטגרצי ותהליכי זהות גיבוש :בישראל העמים-חבר עולי). 2000( .י ,פרסו. ס ,יסיצהל

. 7-3 ' ע, גכרך ,ישראלית סוציולוגיה

מרכז שיין למחקרים במדעי .מהגרים רוסים באוניברסיטה: דרך הדעת). 1999(. לרנר י

.ירושלים. האוניברסיטה העברית. החברה

יהודי ברית המועצות . התגבשות הקהילה הרוסית בישראל. )2000(. מ, וליסק. א, לשם

.66- 47: 19' חוב, 4כרך . במעבר

המועצות לשעבר בתמורות הזמן -זהותם של המהגרים מברית. ")2001(. פ, מרקוביץ

זהות ותרבות : מרוסיה לישראל )עורכים(. ולשם א. מתוך ליסק מ15-27' עמ". והמקום

. הוצאת הקיבוץ המאוחד: תל אביב.במעבר

. 261 – 239: 17כרך , אלפייםתמורות בחברה הישראלית . )1999(. ס, סמוחה

. עם עובד: תל אביב. אוריינטאליזם). 2000(. א, סעיד

כרך , אלפיים, ריבוי תרבויות ללא רב תרבותיות-הישראלים החדשים. )1998(. ב, קימרלינג

16 :264-308 .

. כתר: הוצאת. קץ שלטון האחוסלים). 2004(. ב, קימרלינג


-26-

' מס, תיאוריה וביקורת. אתניות ואזרחות בתפיסה הישראלים הרוסים. )2001(. ד, שומסקי

. 41- 17: סתיו , 19

. 5-16: סתיו, 19. תיאוריה וביקורת. לאומית–זהות בחברה פוסט . )2001(. י, שנהב

: הוצאת רמות. תיאורייה ויישום–מחקר איכותני . מילים המנסות לגעת). 2003(. א, שקדי

. אביב–אוניברסיטת תל

. סקירה ביקורתית ומבט מהסוציולוגיה של הרנטה: הון חברתי). 2003(. ובראט ו. אי, תלמוד

. 453 -435: 2'מס, כרך ה. סוציולוגיה ישראלית

Abbott, A.(1995). “Things of Boundaries”. Social Research. 62 (4): 857-869.

Abbott, A. (2001). Time Matters. On Theory and Method. The University of Chicago

Press.

Adams, R. G. & Allan, G. (eds.) (1998). Placing Friendship in Context. Cambridge:

Cambridge University Press.

Al - Haj, M. (2002). "Ethnic mobilization in an ethno-national state: the case of

immigrants from the Former Soviet Union in Israel". Ethnic and Racial Studies. (25)

2: 238-257.

Al-Haj, M. (2004). Immigration and Ethnic Formation in a Deeply Divided Society:

The Case of the 1990s Immigrants From the Former Soviet Union in Israel.

Leiden: Brill.

Atkinson, R. (1998). The Life Story Interview. Thousand Oaks, CA : Sage

Publications.

Benko, G. & Strohmayer, U. (1997). Space and Social Theory: Interpreting

Modernity and Postmodernity. Blackwell, Oxford.

Bakhtin, M. M.(1963). Problemy Poetiki Dostoevskogo. Moskva : Sovetskii Pisatel. [in

Russian].


-27-

Bakhtin, M. M.(1981). The Dialogic Imagination: Four Essays. edited by Michael

Holquist; translated by Caryl Emerson and Michael Holquist. Austin: University of

Texas Press.

Baubock, R. & Rundell, J. (1998). “Introduction”. pp. 1-35 in (eds.) Baubock R &

Rundell J. Blurred Boundaries: Migration, Ethnicity, Citizenship. Ashgate: European

Centre Vienna.

Berry, J. (1997)." Immigration, Acculturation and Adaptation". Applied Psychology:

An International Review. 46: 5-68.

Bird-David, N. (1999). “Animism” Revisited: Personhood, Environment, and

Relational Epistemology”. Current Anthroplogy. 40: 67-91.

Boon, J.A. (1982). Other Tribes, Other Scribes: Symbolic Anthropology in the

Comparative Study of Cultures, Histories, Religions and Texts. Cambridge :

Cambridge University Press.

Bourdieu, P. (1985). "The Forms of Capital". pp. 241-258, in (ed.) Richardson J.G.

Handbook of Theory and Research for the Sociology of Education. N.Y.:

Greenwood.

Bourdieu, P. (1994). Language and Symbolic Power. Cambridge: Cambridge

University Press.

Bowker, G.C. & Star, S.L. (1997). Sorting Things Out. Classification and its

Consequence. The MIT Press:Cambridge.

Breiger, R. (2004). " The Analysis of Social Networks".pp.505-526 in (ed.) Hardy M.

& Bryman A. Handbook of Data Analysis. London. Sage Publications.

Breslau, D. (2000). “Sociology after Humanism: a Lesson from Contemporary Science

Studies” Sociological Theory. 18(2): 289-307


-28-

Brettell, C.B. (2000). “Theorizing Migration in Anthropology: The Social

Construction of Networks, Identities, Communities, and Globalscapes”.pp.97-137 in

(eds.) Brettell C.B. & Hollifield J.F Migration Theory: Talking Across Disciplines.

New York : Routledge.

Brint, S. (1992). “Hidden Meanings :Cultural Content and Context in Harrison White’s

Structural Sociology”. Sociological Theory. 10(2):194-208.

Brown. T. F. (2000). “Theoretical Perspectives on Social Capital”. URL:

http://jhunix.hcf.jhu.edu/~tombrown/Econsoc/soccap.html

Brubaker, R. & Cooper, F. (2000). “Beyond “identity””, Theory and Society. (29): 1-

47.

Burt, R. (1992). Structural Holes: The Social Structure of Competition. Cambridge,

Mass.: Harvard University Press.

Callon, M. (1986). "Some Elements of a Sociology of Translation". Pp. 196-233 in

(Ed.) J. Law. Power, Action, and Belief: A New Sociology of Knowledge? London:

Routledge and Kegan Paul.

Callon, M. & Latour, B. (1981). “Unsrewing the Big Leviathan: How Actors Macro-

Structures Reality and How Sociologists Help Them To Do So”. pp. 277-305. in (eds.)

Knorr-Cetina K. & Cicourel A.V. Advances in Social Theory and Methodology:

Toward and Integration of Micro - and Macro - Sociologies.. Routledge & Kegan

Paul: Boston.

Callon, M. & Law, J. (1989). "On the Construction of Socio – Technical Networks:

Content and Context Revisited". Knowledge and Society (9): 57 -83.

Callon, M., Law, J. & Rip, A. (eds.) (1986). Mapping the Dynamics of Science and

Technology. Sociology of Science in the Real World. The Macmillan Press LTD.

http://jhunix.hcf.jhu.edu/~tombrown/Econsoc/soccap.html


-29-

Carley, K.M. (2004). "Using Network Text Analysis to Detect the

Organizational

Structure of Covert Networks". In Proc of the North American

Association

For Computational Social and Organizational Science (NAACSOS) 2004

Conference. Pittsburgh, PA. URL:

http://casos.isri.cmu.edu/publications/papers/NAACSOS_Carley_Diesner_Reminga_T

svetovat_06_2004.pdf

Chamberlain, M. & Leydesdorff, S. (2004). "Transnational Families: Memories and

Narratives". Global Networks. 4(3):227-241.

Cohen, A.P. (1994). Self Consciousness: An Alternative Anthropology of Identity.

Routledge: London.

Collins, R. (1988). Theoretical Sociology. San Diego: Harcourt Brace

Jovanovich. pp. 373-449.

Curran, S.R. & Saguy, A.C. (2001). "Migration and Cultural Change: A Role for

Gender and Social Networks". Journal of International Womens' Studies. 2(3): 54-

77.

DeFina, A. (2003). Identity in Narrative: A Study of Immigrants Discourse.

Amsterdam: John Benjamin Publish Company.

Denzin, N.K. (1989). Interpretive Biography. Newbury Park, CA:Sage.

Emirbayer, M. (1997). "Manifesto for a Relational Sociology." American Journal of

Sociology. 103: 281-317.

Emirbayer, M. and Goodwin, J. (1994). "Network Analysis, Culture, and the Problem

of Agency". American Journal of Sociology. 99(6): 1411-1454.

Fialkova, L. & Yelenevskaya, M. (2003)."Culture - Specific Meaning in Personal

http://casos.isri.cmu.edu/publications/papers/NAACSOS_Carley_Diesner_Reminga_Tsvetovat_06_2004.pdf

http://casos.isri.cmu.edu/publications/papers/NAACSOS_Carley_Diesner_Reminga_Tsvetovat_06_2004.pdf


-30-

Narratives". FOLKLORICA (Journal of the Slavic and East European Folklore

Association". 7(10): 3 - 23.

Foucault, M. (1973). The Archeology of Knowledge. New York: Random House.

Foucault, M. (1988). "Technologies of the Self". p. 16 – 49 in Martin, Gutman and

Hutton (eds.) Technologies of the Self: A Seminar with Michel Foucault. London:

Tavistock

Fuchs, S. (2001) (a). Against Essentialism: a Theory of Culture and Society.

Cambridge, MA : Harvard University Press.

Fuchs, S. (2001) (b). “Beyond Agency”. Sociological Theory. 19 (1): 24-40.

Gergen, K. J. (1996). "Social Psychology as Social Construction." In C. McGarty, & A.

Haslam (Eds.), The Message of Social Psychology: Perspectives on Mind in Society.

Oxford, UK: Blackwell. Available Manuscript, URL: www.swarthmore.edu.

Gitelman, Z. (1995). Immigration and Identity: The Resettlement and Impact of

Soviet Immigrants on Israeli Politics and Society. The Susan and David Wilstein

Institute of Jewish Policy Studies.

Giddens, A. (1991). Modernity and Self - Identity: Self and Society in the Late

Modern Age. Cambridge: Polity Press.

Golden, D.(1996). Belonging Through Time: Israelis, Immigrants and the Task of

Nation-Building. PhD. University College. University of London.

Gurdin, J.B. (1996). Amitie/Friendship : A Psychological Investigation into Cross-

Cultural Styles in Canada and the United States. San Francisco, California : Austin &

Winfield.

Gurvitch, G. (1964). The Spectrum of Time. Dordrecht: Reidel.

http://www.swarthmore.edu/


-31-

Harvey, D.(1997). Justice, Nature and the Geography of Difference. Blackwell,

Oxford.

Hayano, M.D. (1979)."Auto Ethnography: Paradigms, Problems, and Prospects".

Human Organization. 38 (1): 99-104.

Heidegger, M.(1962). Being and Time. Translated by John Macquarrie and Edward

Robinson Harper and Row Publishers: New York, N.Y.

Heisler, B.S. (2000). “The Sociology of Immigration: From Assimilation to Segmented

Integration, from the American Experience to the Global Arena”. pp.77-97. In (eds.)

Brettell C.B. & Hollifield J.F Migration Theory: Talking Across Disciplines. New

York: Routledge.

Hertzog, E. (1999). Immigrants and Bureaucrats: Ethiopians in an Israeli

Absorption Center. Providence: Berghahn Books.

Horenczyk, G. (2000). “Conflicted Identities: Acculturation Attitudes and Immigrants’

Construction of Their Social Worlds”. pp.13-31. in (eds.) Olshtain E. & Horenczyk G.

Language, Identity and Immigration. Jerusalem: The Hebrew University Magnes

Press.

Horenczyk, G. & Tatar M. (1998). "Friendship Expectations Among Immigrant

Adolescents and Their Host Peers". Journal of Adolescence. 21(1): 69-82.

Horowitz, B. (2000). Connections and Journeys: Assessing Critical Opportunities for

Enhancing Jewish Identity. A Report to the Commission on Jewish Identity &

Renewal UJA-Federation of New York.

Husserl, E. (1964). The Idea of Phenomenology. Translated by William P. Alston

and George Nakhnikian Martinus Nijhoff, The Hague, The Netherlands.

Joseph, S. (1999). Intimate Selving in Arab Families: Gender, Self, and Identity.

Syracuse University Press. pp. 1-25.


-32-

Knorr-Cetina, K. (1981). The Manufacture of Knowledge: An Essay on The

Constructivist and Contextual Nature of Science. Oxford: Pergamon Press. pp. 1-32.

Kunzman, A. (2003). "Double Homecoming: Sexuality, Ethnicity, and

Place in Immigration Stories of Russian Lessbians in Israel". Women's Studies

International Forum. 26 (4): 299-311.

Laitin, D.D. (1999). Identity in Formation: The Russian – Speaking Populations in

the Near Abroad. Cornell University Press: Ithaca and London. pp. 3-35.

Lamont, M. & Molnar, V. (2002). “The Study of Boundaries in the Social Sciences”

Annual Review of Sociology. 28:167-195.

Latour, B. (1987). Science In Action: How to Follow Scientists and Engineers

Through Society. Cambridge, Mass.: Harvard University Press.

Law J. (1994). Organizing Modernity. Oxford, UK: Blackwell.

Law, J. (1999). “After ANT: Complexity, Naming and Topology”. pp. 1-15. in Law J.

& Hassard J. (eds.) Actor Network Theory and After. Oxford: Blackwell Publishers .

Law, J. & Mol, A. (2003). "Situating Technoscience: an Inquiry into Spatialities". On

– Line Paper, Published by the Centre for Science Studies, Lancaster University,

Lancaster LA1 4YN, UK. URL: http://www.comp.lancs.ac.uk/sociology/papers/Law-

Mol-Situating-Technoscience.pdf

Lee, N. & Brown, S. (1994). "Otherness and the Actor Network: the Undescovered

Continent". American Behavioral Scientist. 37(6):772-790.

Leiblich, A.(1993). “Looking at Change: Natasha, 21: New Immigrant from Russia to

http://www.comp.lancs.ac.uk/sociology/papers/Law-Mol-Situating-Technoscience.pdf

http://www.comp.lancs.ac.uk/sociology/papers/Law-Mol-Situating-Technoscience.pdf


-33-

Israel” pp. 92-129. in (eds.) Josselson R. & Leiblich A. The Narrative Study of Lives.

Vol.1.California: Sage Publications.

Leiblich, A., Tuval-Mashiach, R. & Zilber, T. (1998). Narrative Research: Reading,

Analysis and Interpretation. Thousand Oaks California: Sage Publications.

Lemish, D. (2000). "The Whore and The Other". Gender and Society, 14(2): 333-349.

Linde, C. (1993). Life Stories: The Creation of Coherence. New York: Oxford

University Press.

Lincoln, Y. S. & Guba, E. G. (1985). Naturalistic Inquiry. Beverly Hills, CA: Sage

Publications, Inc.

Lomsky Feder, E. & Rapoport T. (2005). “Visit, Separation, and Deconstructing

Nostalgia - Russian Students Travel to Their Old Home”. pp 296-320 In A. Levy and

A. Weingrod (eds.) Homelands and Diasporas: Holy Lands and Other Places.

Stanford California: Stanford University Press.

Lonkila, M. (2000). "Russia: A Society of Networks?" In Markku

Kangaspuro (ed.) Russia: More Different than Most. Helsinki: Kikimora

Publications.

Massey, D. (1991). "A Global Sense of Place". Marxism Today. June 24-9.

Markowitz, F. (1991)." Russkaia Druzhba: Russian Friendship in American and Israeli

Contexts". Slavic Review. 50(3): 637-645.

McAdam, D.(1988). Freedom Summer. New York : Oxford University Press.

Michael, M. (1996). Constructing Identities. London: Sage Publications.

Mische, A. & White, H. (1998). “Between Conversation and Situation: Public

Switching Dynamics across Network Domains”. Social Research. 65(3): 695-710.


-34-

Mol, A. & Law, J. (1994). "Regions, Networks and Fluids: Anaemia and Social

Topology". Social Studies of Science. 24: 641 – 671.

Murdoch, J. (1997). "The Spaces of Actor – Network Theory". Geoforum. 29(4):357-

374.

Nelson, H. L. (2001). Damaged Identities, Narrative Repair. Ithaca, N.Y.: Cornell

University Press.

Padgett, J. F & Ansell, C.K. (1993). "Robust Action and the Rise of the Medici".

American Journal of Sociology. 98(6): 1259-1319.

Portes, A. and Landolt, P. (1996). "The Downside of Social Capital." The American

Prospect. 26, May-June: 18-21.

Raijman, R. & Semyonov, M. (1997). "Gender, Ethnicity and Immigration: Double

Disadvantage and Triple Disadvantage among Recent Immigration Women in the

Israeli Labor Market". Gender and Society.11(1): 108-125.

Rapoport, T. & Lomsky-Feder, E. (2002). “Intelligentsia” as an Ethnic Habitus: The

Inculcation and Restrucutring of Intelligentsia among Russian Jews”. British Journal

of Sociology of Education. 23(2): 233 – 248.

Remennick, L.I. (1999)." Women with a Russian Accent in Israel". The European

Journal of Women's Studies. (6): 441-461.

Rumbaut R.G. (1991). "The Agony of Exile: a Study of the Migration and Adaptation

of Indochinese Refugee Adults and Children." pp. 53-91 In (ed.) Ahearn & Athey

Refugee Children : Theory, Research, and Services. Baltimore: Johns Hopkins

University Press.

Sampson, E.E. (1989)." The Deconstruction of the Texts". pp.1-20. in Shooter &

Gergen (eds.) Texts of Identity. Sage Publications.


-35-

Schutz, A. (1944). "The Stranger: an Essay in Social Psychology". American Journal

of Sociology. 49: 499-508.

Schutze, Y. & Rapoport, T. (2000). “We are Similar in that We’re Different”: Social

Relationships of Young Russian Jewish Immigrants in Israel and Germany”. pp.349-

366. in (eds.) Breckner R. et al. Biographies and the Division of Europe: Experience,

Action and Change on the “Eastern side”. Leske+Budrich.Opladen.

Scott, J. (2000). Social Network Analysis: a Handbook. London: SAGE Publications.

Shotter, J. & Gergen, K.J. (eds.)(1989). Texts of Identity. Sage Publications.

Shuval, J.T. & Leshem, E. (1998). “The Sociology of Migration in Israel: A critical

View”. pp. 3-51. in Leshem E. & Shuval J.T. (eds.) Immigration to Israel:

Sociological Perspectives. New Brunswick: Transaction Publishers.

Siegel, D. (1998). The Great Immigration: Russian Jews in Israel. Oxford: Berghahn

Books.

Somers, M. (1992). " Narrativity, Narrative Identity, and Social Action: Rethinking

English Working Class Formation". Social Science History. 16 (4):591 – 630.

Spradley, J.P. (1979). The Ethnographic Interview. New York: Holt, Reinhart and

Winston.

Star, S.L. (1991). “Power, Technologies and the Phenomenology of Standards: On

being Allergic to Onions.” pp.27-57 in Law J. (ed.) Sociology of Monsters? Power,

Technology and the Modern World. Sociological Review Monograph. No.38. London:

Routledge.

Star, S.L. (1995). “Introduction”. pp.1-39 in Star S.L. (ed.) Ecologies of Knowledge:

Work and Politics in Science and Technology. Albany: State University of New York


-36-

Press.

Schiller, N.G., Basch, L. & Blan-Szanton, C. (1997). Toward a Transnational

Perspective on Migration: Race, Class, Ethnicity & Nationalism. New York: New

York Academy of Science.

Schensul, J.J., LeCompte, M.D., Trotter, R.T., Cromley, E.K. & Singer, M. (eds.)

(1999). Mapping Social Networks, Spatial Data, & Hidden Populations. Thousand

Oaks, California : AltaMira Press.

Schwandt, T. (2000). "Three Epistemological Stances For Qualitative Inquiry":

Interpretivism, Hermeneurics, and Social Constructionism". pp.189-213 in (eds.)

Denzin N. K.& Lincoln Y.S. Handbook Of Qualitative Research. Thousand Oaks,

Calififornia : Sage Publications.

Strauss, A. & Corbin, J. (1994). "Grounded Theory Methodology": an Overview" pp.

273-285, In N. K. Dezdin & Y. S. Lincoln (Eds.), Handbook of Qualitative Research.

Thousand Oaks, CA: Sage.

Tagg S.T. (1985). “Life Story Interviews and Their Interpretation” pp. 163- 196. in

Brenner M., Brown J. & Canter D. (eds.) The Research Interview: Uses and

Approaches.. London: Academic Press.

Talmud, I. (1999). “Corporate Social Capital and Liability: a Conditional Approach to

three Consequences of Corporate Social Structure”, pp. 96-195. in Leenders R. Th. A.

& Gabbay S.M. (eds.) Corporate Social Capital and Liability. Boston: Kluwer

Academic.

Talmud, I. (2001). “The Multi Layer Structure of Inequality”. HAGAR: International

Social Science Review.2 (1): 25-32.

Talmud, I. “Social Networks” in Berkowitz N. & Ram U. (eds.) Handbook of

Sociology. forthcoming [Hebrew].


-37-

Taylor, S. J., & Bogdan, R. (1984). Introduction to Qualitative Research Methods:

The Search for Meanings. New York: John Wiley & Sons.

Tilly C. (1998). Durable Inequality. Berkeley: University of California Press.

Waters, M.(1994). Modern Sociological Theory. London : Sage Publications.

Wellman, B. (1988). “Structural Analysis: From Method and Metaphor to Theory and

Substance”. pp. 19-61. in (eds.) Wellman B. & Berkowitz S.D. Social Structures: A

Network Approach. New York: University of Cambridge Press.

Wenger, E. (1998). Communities of Practice. Learning, Meaning and Identity.

Cambrifge University Press.

White, H.(1992). Identity and Control: A Structural Theory of Social Action.

Princeton, N.J.: Princeton University Press.

White, H. (1997). "Can Mathematics Be Social? Flexible Representations for

Interaction Process and Its Sociocultural Construction." Sociological Forum. 12(1):53-

71.

Wolff, K. (1964). The Sociology of George Simmel. New York: The Free Press

Yelenevskaya, M. & Fialkova, L. (2005). ""My Aliya: Personal Narratives of Soviet

Jews in Israel". Guest Lecture presented at the University of Basel.

URL:www.jewishstudies.unibas.ch

Zeggelnik, E.(1993). Strangers Into Friends : The Evolution of Friendship Networks

Using an Individual Oriented Modeling Approach. Amsterdam : Thesis Publishers.

Zerubavel, E. (1991). The Fine Line: Making Distinctions in Everyday Life. The Free

Press A Division of Macmillan, Inc: New York.

http://www.jewishstudies.unibas.ch/


-38-

thesis :חוויה - תהליך - הגדרה: מיפוי זהות בזירה הישראלית

Documents