דמוקרטיהה מתקפה תאגידית על- הסכמי הסחר 2014 פברואר, 11

מוטים,, טריבונלים חשאיים. סעיפים בהסכמי סחר בינלאומיים מעצימים תאגידים לרמה של מדינות שאינם חייבים בדין וחשבון, עם סמכויות בלתי מוגבלות, מאפשרים לתאגידי ענק רב-לאומיים לתבוע

מדינות, לנטרל רגולציה ולבטל חקיקה דמוקרטית שבאה להבטיח ולשמר דברים כמו בריאות ציבור או למרות השפעתם העצומה על חייהם של מיליוני. רק מכיון שהם יפחיתו את רווחי התאגידים, הסביבה

רק מעט אנשים מודעים לכך שבהסכמי הסחר הבינלאומיים קיימים סעיפים והוראות להסדרי, אנשיםהמאפשרים טריבונלים אלו. , סכסוך בין תאגידים ומדינות

שהוא רעלן עצבי,MMT, העביר הפרלמנט הקנדי חוק המגביל יבוא והובלה של תוסף הדלק 1997ב- תאגיד 'אתיל'. וברוב המדינות המפותחות, ב"ברוב החוף המזרחי של ארה, בקליפורניהלשימוש אסורו

תבע את ממשלת קנדה בפני טריבונל פרטי,, בקנדהMMTהספק הבלעדי של האמריקאי התביעה התבססה על. מיליון דולר קנדיים350אקס-טריטוריאלי, על נזקים ואובדן ההכנסה, בסכום של

הגיעה '. הסיכוי להפסד הביא את הממשלה הקנדית לסגת, והיאNAFTAסעיף 'הפקעה' בהסכם הסחר ' כפיצוי לאתיל עבור מיליון דולר קנדי19.5 ושילמה בטלה את החוקלהסדר עם אתיל לפיו הממשלה

אובדן רווחים והוצאות משפט. בנוסף, הממשלה התחייבה לפרסם הודעה על כך שהתוסף אינו סיכון .בשוק הבינלאומי MMTאתיל תשתמש בו כדי לשווק , בריאותי ולא סיכון סביבתי, שכמובן , ענק התרופות האמריקאי 'אלי לילי' תובע את ממשלת קנדה לפי2013חמש עשרה שנים אח"כ בנובמבר

, לאחר שזו סרבה להעניק פטנט לתרופותNAFTAבהסכם ( ISDS )סעיפי 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' הטענה של 'אלי לילי' היא כי בכך שלא העניקו לה את הפטנט המבוקש, גם אם הוא לא עומד של התאגיד.

קנדה 'הפקיעה' רכוש של אלי לילי ושהיא צריכה לשלם פיצויים של, בקריטריונים לרישום פטנט בקנדה , התאגיד הסלים את קריאת התיגר שלו כנגד חוקי2013 מיליון דולר. בשלב שני, בספטמבר 100

מיליון דולר 500וכעת הוא דורש , המבוססת על הסכם הסחר חופשי בצפון אמריקה הפטנטים של קנדה,.כפיצויים לאחר שהחברה איבדה את הפטנטים הקנדיים שלה על שתי תרופות

לאומיים על ממשלות ומדינות, ומהווים-אירועים אלו מצביעים את כוחם העולה של תאגידים רב.לאומית מדיניות ציבורית זכות וטו עלתאגידים דוגמאות מצמררות להסכמי סחר הנותנים ל

יישות, שהופיע לראשונה לפני כשש מאות שנה, הוא ( corporation)התאגיד העסקי בבעלות מוגבלת שאפשרה התפתחות כלכלית מהחשובות בהיסטוריה האנושית,יצירה משפטית חברתית, , מלאכותית

, נוצרה התפיסה של התאגיד העסקי19בהמשך, בסוף המאה ה-. עצומה במאות השנים האחרונות שמטרתו השאת )מיקסום( הרווח. תפיסה זו נותנת נפרדת, legal personאישיות משפטית' - 'כ

לגיטימציה לכל פעולה )לגלית( למיקסום הרווח של תאגיד ללא התחשבות בסביבה ובחברה ואף על החקיקה מכירה בתאגיד העסקי כמעט כאישיות בשנים האחרונות פותח הקונספט, וכיום . חשבונן

מכאן. הזכאית לכל ההגנות בחוקה האמריקאית ובחוקי מדינות אחרותNatural Born Person' טבעית''. וכו,להעסקת לוביסטים, לנתינת תרומות, ההרשאה לפעילות פוליטית של תאגיד

בעקבות התפתחויות אלו, התאגידים הגדולים השתלטו למעשה על הליכי החקיקה והממשל. כיום אנו עדים לתהליך המשכי, למעבר משליטה של התאגידים על ממשלות, למצב בו התאגידים

הרב-לאומיים הופכים לשליטים גלובליים על-לאומיים. שעכשיו דנים בהן, משקפות תהליך זה. TTIP ו- TPPשתי אמנות הסחר הבינלאומיות

1

מאז חודש יולי מתנהל משא ומתן בין האיחוד האירופי וארצות הברית על הסכם 'שותפות סחר והשקעות הנקרא גם 'הסכם הסחר )Transatlantic Trade and Investment Partnership )TTIPטרנסאטלנטית'

. ההסכם האטלנטי ישקף הסכם מקביל הנקרא 'השותפות(TAFTA )החופשי הטרנסאטלנטי'הטרנס-פסיפית'

Trans- Pacific Partnership )TPP( השקט. מדינות באוקיינוס 12הצפוי להיות מאומץ על ידי המאפיין העיקרי של שני הסכמים אלו הוא העברה מסיבית של כוח והשפעה מהמדינה לתאגידים

לפי הסכמים אלו, החקיקההגדולים הרב-לאומיים, וביסוסם כשליטים גלובליים על-לאומיים. הקיימת בשני צידי האוקיינוסים תצטרך להתאים לנורמות הסחר החופשי שהוקמו על ידי ובעבור תאגידי

אי-עמידה בדרישות אלו תענש ע"י סנקציות סחר או פיצויים של מיליוני ב ובאיחוד האירופי. "ענק בארה .דולר לתאגידים

רקבחשאיות, ללא שקיפות, ולמעשה הדיונים לקראת הסכמים אלו מתקיימים בדלתיים סגורות, המשרד האמריקאי האחראי למשא ומתן מסרב לחשוףהאינטרסים של התאגידים הגדולים מיוצגים בהם.

מסמכים סודייםלפי אלא שלאחרונה נסדק מעטה הסודיות. את עמדתו גם לחברי הקונגרס האמריקאי. אפשר לקרוא כיצד הסכמים ' האפינגטון פוסט - ' ומסמכים חסויים שפורסמו ב, שנחשפו בוויקיליקס

מצע להגברה מסיבית של כוחם של התאגידים הרב לאומיים. סגורים כאלה הם

הסכמים אלו תוכננו במיוחד כדי לתת לתאגידים את מה שהם רוצים: פירוק כל ההגנות החברתיות, אלא ש'זכויות' ופיצויי עתק לכל אלו המפרים את מה שמוגדר כ'זכויות תאגידיות'.,הצרכניות, והסביבתיות

אלו של התאגידים הם החובות של האזרחים. ההסכמים יחליפו מחסומי סחר כמו מכסים, מיסי מגן, ותקנים הנקבעים כיום ע"י מדינות ריבוניות

הנמצאים בבעלות התאגידים.פטנטים וזכויות יוצרים במחסומי סחר חזקים הרבה יותר כמו ,פטנטים, וזכויות יוצרים חיזוק משמעותי של דיניבמסגרת ההסכמים מתוכננת הרחבה מסיבית ו

וביטול נרחב של תקנות וחקיקה בתחומי הפיננסים, בריאות, מזון, הגנת הסביבה ועוד.

Investor-State Dispute, ' מדינה - יישוב סכסוכי משקיע 'ההסכמים מקבעים ומרחיבים את מנגנון Settlement . מנוצל ומשמש כבר עכשיו לחיסול, סכמי סחר אחרים מנגנון זה הנמצא כיום במספר ה

תאגידי ענק יוכלו לתבוע ישירות את הממשלות בפני טריבונל .ועל כדור הארץתקנות המגינות על אנשים ממערכת המשפט הרגילה ועוקפים את בתיחשאי, פרטי אקס-טריטוריאלי, תוך שהם מתחמקים

פיצויי עתק על רווחים שאבדו ואף על רווחים צפויים בגלל תקנות עבודההמחוקקים. הם יוכלו לדרוש . מחמירות, חקיקה סביבתית, רגולציה של תרופות ומזון וכו'

, וסבבים של דיוני ארגון הסחרMAI, FTAAגורלם של הסכמים קודמים כמו . אבל אסור לאבד את התקווה העולמי מורים כי ניתן להתנגד להסכמים אלו. אפשר וצריך לחסום ניסיונות להשתמש בהסכמי סחר כדרך

עוקפת לפרוק הגנות חברתיות ולהשלטת מנהיגי תאגידים רב-לאומיים על העולם.

2

הדגש , אבל לאחרונה יש התפתחות מהותית.1980קיימים מאז שנות סחר בין שתי המדינות הסכמי Trans- Pacific 'השותפות הטרנס-פסיפית' כמו רב צדדייםסחר חופשי הסכמי הנוכחי הוא על

Partnership )TPP( הסכם 'שותפות סחר והשקעות טרנסאטלנטית' וTransatlantic Trade and Investment Partnership )TTIP( 'הנקרא גם 'הסכם הסחר החופשי הטרנסאטלנטי( TAFTA)הסכמים .

קטנות יותר להיות חלקה האינטרס של המדינות.מדינות קטנות וגדולות מספר משמעותי שלכוללים אלו בעיקר ,לגבי המדינות הגדולות. שווקים המרכזייםלהשאר מחוץ ל מההסכם מונע ככל הנראה מפחד

לא רק עלשאינה מקובלת, מדיניותלכפות ההסכמים הם דרך נוחה, והאיחוד האירופי ב"בארה.אבל גם על האזרחים שלהן, של מדינות אחרות האזרחים

מטפל ב," המקודמים בעצמה על ידי אינטרסים עסקיים בארה,TTIP ו-TPPרק חלק קטן מהסכמי מהסכמים אלו מגדיר סוג חדש של מבנה רגולציה לתאגידי הענק( לפי הדלפות)החלק הארי . במסחר

המאפיין העיקרי של שניהבינלאומיים שמשנה ומקטין את היכולת של כל מדינה לרסן תאגידים אלו. הסכמים אלו הוא העברה מסיבית של כוח והשפעה מהמדינה לתאגידים הגדולים הרב-לאומיים,

וביסוסם כשליטים גלובליים על-לאומיים. לפי הסכמים אלו, השילוב של הסכמים אלו יהווה בסיס למערכת כלכלית חדשה שתהייה מסוגלת

להכתיב תנאים גלובליים מחוץ לגבולות המדינות החברות. החקיקה הקיימת בשני צידי האוקיינוסים ב ובאיחוד האירופי."תצטרך להתאים לנורמות הסחר החופשי שהוקמו על ידי ובעבור תאגידי ענק בארה

כל מדינה שתרצה.אי-עמידה בדרישות אלו תענש ע"י סנקציות סחר או פיצויים של מיליוני דולר לתאגידים ב או האיחוד האירופי תהיה חייבת לאמץ את הכללים שיתקבלו במסגרת"בקשרי מסחר עם ארה

ההסכמים האלו. אם. הסכמים אלו משלבים את האלמנטים המזיקים ביותר של הסכמי המסחר הקיימים ומרחיבים עליהם

הפריבילגיות מהן נהנים תאגידים זרים יהפכו לחוק, וידי, ההסכמים החדשים האלו יכנסו לתוקף גם אם דעת הציבור או הממשלות: ההסכמים יהיו מחייבים וקבועים. הממשלות יהיו קשורות לתמיד

. השינוי יהייה מותנה בהסכמה של כל המדינות שתהיינה חתומות על ההסכם, תשתנה

.הסכמי סחר כלל ועיקרהסכמים אלו אינם על סחר חופשי ואינם . 1 המתחזים כהסכמי 'סחר חופשי', יש להם מעט עם סחר, הם לאמיתו של דברTTIP, ו-TPPהסכמי

נראה שמנטרל עיסקות מכירה כללית לחברות רב לאומיות. אבל השימוש במנטרה הקדושה 'סחר חופשי' שני ההסכמים 'נמכרים' לציבור כמועילים. את יכולת החשיבה של כלכלנים, פוליטיקאים ואנשי תקשורת

למעשה שניהם נועדו להפוך את העולם ליותר משתלם לתאגידים. וחשובים עקב הליברליזציה בסחר גדולים על ידי החלשת חקיקה, רגולציה ותקנות של מדינות, ועל ידי חיזוק משמעותי של דיני קניין רוחני

הסכמים אלו הם בניגוד מוחלט ל'סחר חופשי', ומהותם היא הגדלת.כמו הגנת פטנטים וזכויות יוצריםמחסומי מגן בבעלות תאגידית.

הסכמים אלו, אם יאושרו, יביאו לחלוקה מחדש בעיקר כלפי מעלה של ההכנסות הגלובליות. זהו מקרה.ברור בו הממשלות פועלות עבור מיעוט זעיר ונגד האינטרסים של רוב רובם של האזרחים שלהן

Luigi Zingalesעל השימוש הכוזב בסיסמאות של 'שוק או סחר חופשי' כתב פרופ' לואיגי זינגלס - ובין תמיכה בעסקיםpro-marketתמיכה בשוק בין מאוניברסיטת שיקגו. זינגלס הדגיש את ההבדל

ולא כדרך להצדיק, אפשר להאמין בשוק ובסחר החופשי כשיטה כלכלית. pro-businessובתאגידים 'שוק לדבריו, .את עוצמתם של התאגידים הקיימים, וצריך לעשות את ההבחנה הזאת באופן ברור

חופשי' הינה סיסמה בה משתמשים התאגידים הגדולים שאינם רוצים שיתערבו ויפריעו להם בפעולותיהם הבעייתיות של הכוח הכלכלי והפוליטי של התאגידים הגדולים,למקסם את רווחיהם. הוא מדגיש את

את הקשרים ההדוקים ואת החיבור המושחת בין התאגידים הגדולים והממשל.

3

השאלה היא מי מתכנן אתאבל . השוק החופשי עובד טוב מאוד בעזרת הכללים הנכוניםלדברי זינגלס, הכללים מעוצבים לטובת, לעתים קרובות מדי .ולטובת אילו אינטרסים הם מתוכננים, הכללים

ולעתים רחוקות מדי הם מתוכננים לטובת החברה ככללותה. , האינטרס של המעטים ועל חשבון הרוב

הונאה ומניפולציה. . 2 הסכם השותפות הינו בבסיסו הונאה ומניפולציה. TTIP, ו-TPPהתהליך להשגת הסכמי

,על ידי החברות הרב-לאומיות והלוביסטים שלהם( rigged)הטראנס-אטלנטית, לדוגמה, מונע מתחילתו ישיבות 8 הנציבות האירופית קיימה ואכן מתברר כי . המתגאים ביכולתם להשתתף בכתיבת ההסכם

פגישות אלו. פגישות עם תאגידים והלוביסטים שלהם 119 ו- , בעניין עם ארגוני החברה האזרחית ,.התקיימו בדלתיים סגורות ולא נחשפו לציבור, בניגוד למפגשים עם נציגי החברה האזרחית

הסכמים אלו תוכננו במיוחד כדי לתת לתאגידים את מה שהם רוצים: פירוק כל ההגנות החברתיות, אלא ש'זכויות' ופיצויי עתק לכל אלו המפרים את מה שמוגדר כ'זכויות תאגידיות'.,הצרכניות, והסביבתיות

אלו של התאגידים הם החובות של האזרחים. ההסכמים יחליפו מחסומי סחר כמו מכסים, מיסי מגן, ותקנים הנקבעים כיום ע"י מדינות ריבוניות

הנמצאים בבעלות התאגידים.פטנטים וזכויות יוצרים במחסומי סחר חזקים הרבה יותר כמו ,פטנטים, וזכויות יוצרים חיזוק משמעותי של דיניבמסגרת ההסכמים מתוכננת הרחבה מסיבית ו

וביטול נרחב של תקנות וחקיקה בתחומי הפיננסים, בריאות, מזון, הגנת הסביבה ועוד.

הטיעונם הרשמיים להצדקת הסכמים אלו הם שההסכמים ישפרו את הסחר והשקעות בין המדינות . ויתמכו ביצירה ושימור של מקומות עבודה,צמיחה והתפתחות כלכליות, יקדמו חדשנות , השותפות

אלא על ידי מנהלי, אלא שהמשא ומתן אינו מתנהל על ידי נציגי הממשלות לטובת אזרחיהן חברות, או לוביסטים/מנהלי חברות בעתיד, שכרגע נמצאים בממשלה, בעיקר לטובת חברות הענק

קבוצות המייצגות את אבל "in the loop"נמצאות בלב המשא ומתן חברות ענק אלו .שהם משרתים הדמוקרטיה, ואפילו תאגידים, איכות הסביבה, זכויות אדם, העובדים, האינטרסים של האזרחים, הצרכנים

.קטנים יותר וחדשניים שאולי ירצו להתחרות בתאגידים הענק הרב לאומיים, אינם חלק מהמשא והמתן.התוצאה ברורה, אם אין לך מקום ליד השולחן, בסופו של דבר תמצא על השולחן, כארוחה

הנושא ונותן הראשי, רודריגו קונטררס. על טיבו האמיתי של המשא ומתן אפשר ללמוד ממקור בלתי צפוי קונטררס הזהיר מפני הסכנות. 2013, התפטר במפתיע לפני כשנה, במרץ TPP של צ'ילה בהסכם

TPP קונטררס מזהיר כי הסכם . מלבד לתאגידים הבינלאומיים הענקייםשההסכם הזה מהווה לכולם במיוחד פטנטים)בפטנטים , בזכויות יוצרים, השליטה של חברות רב לאומית באינטרנט יבסס את הוא. ובמיוחד הוא מזהיר שחברות הענק מחזקות את השליטה שלהן על תהליך הרגולציה(,לתרופות

כותב שההסכם יחסום את המדינות שמנסות ליישם רגולציה פיננסית, וימנע מהן כלים לגיטימיים להגנת.היציבות הפיננסית שלהן

Lori Wallach, director of Public Citizen's Global, מצטט את לורי וולך Huffington Post - מאמר בTrade Watch המסבירה את מה שהיא חושבת שבאמת קורה:

אלא שהיעד הוא,"הסוד קטן והמלוכלך על )המשא ומתן להסכמים( הוא שזה אינו בעיקרו על מסחר הסביבה, ומדיניות אינטרס ציבורי, פרטיות, בטיחות, בבריאות, חיסול מדיניות הההגנות החזקות לצרכנים

האטלנטי....הראיות החזקות לכך היא התכנית לכלול את מערכתאחרת משני צדי האוקיינוס משקיע-המדינה שמסמיכה תאגידים ומשקיעים פרטיים לעקוף בתי משפט וחוקים מקומיים ולגרור

ואכן, בשנים האחרונות, התאגידים הבינו שהם.ל""ממשלות החתומות על ההסכמים לטריבונלים בחו

4

אבל לא נוחות, בכל, יכולים להשתמש במנגנון מחלוקת משקיע-מדינה לאתגר כל מיני החלטות לגיטימיות. מדינה החתומה על ההסכם

חשאיות, ללא שקיפות.דלתות סגורות, . 3 עםבחשאיות, ללא שקיפות, מתקיימים מאחורי דלתות סגורות, TPP ו–TTIPהדיונים לקראת הסכמי

רק האינטרסים של התאגידים הגדולים מיוצגים בו. המשלחת האמריקאית ו,השפעה מינימלית מהציבור יועצי סחר של תאגידים בינלאומיים, ויש להם גישה בלתי מוגבלת למסמכי ההכנה. 600-כוללת יותר מ

המשרד האמריקאי הרלבנטי מסרב לחשוף את עמדת המשא ומתן שלו גם לחברי הקונגרס האמריקאי. וניתנו הוראות לשמור את הציבור והעיתונות בחושך עד לחתימת עסקה,מהדיונים לא משוחררות טיוטותיהיה מאוחר מדי לשנות. ,אז. סופית

"אם השקיפות תוביל להתנגדות ציבורית רחבה להסכם: הסנטורית אליזבת וורן ציינה במכתב לבית הלבן . הרי שהסכם הסחר לא צריך להיות מדיניותה של ארצות הברית", סחר

חשאיות הדיונים בהסכמים אלו נועדה להגביל את המדינות המשתתפות בדרכים שיאיינו למעשה את סביר להניח כי, בהנחה שהמשא והמתן יסתיים בהצלחה. הליך קבלת החלטות בדרך דמוקרטית רגילה

מבלי שתהיה אופציה לשינוי, take-it-or-leave it'הכל או כלום' יוצבו בפני בחירת בכל מדינה המחוקקים אם זה יקרה, אז לציבור במדינות הדנות.פרטים וסעיפים בהסכמים, ועם לחץ עצום לאשר אותם

שכן הדרך היחידה לעשות את זה היא, יהייה סיכוי קטן מאוד להילחם בהוראות מזיקות בהם בהסכמים. החלטה שיהייה קשה לקבלה אחר השנים של משא ומתן, לשכנע את ממשלתם לדחות אותם לחלוטין

ומסמכים חסויים, מסמכים סודיים שנחשפו בוויקיליקסלפי אלא שלאחרונה נסדק מעטה הסודיות. אפשר לקרוא כיצד הסכמים סגורים כאלה הם מצע להגברת כוחם שלשפורסמו ב- 'האפינגטון פוסט'

התאגידים הרב לאומיים. , פיתחה הנציבותTTIPכתוצאה מההדלפות, ומהבנה שיקשה לשמור על הסודיות בדיונים להסכם

( מגלה כי2013 )סוף מסמך פנימי שדלף לאחרונה. האירופית אסטרטגיה יחצ"נית לספר חצאי אמת המדיה חברתית,, הנציבות פועלת באמצעות 'תוכנית תקשורת יעודית מתואמת לניהול בעלי העניין

והשקיפות'. "dedicated communications operation" is being "co-ordinated across the commission" for the "management of stakeholders, social media and transparency".

המסר שהנציבות מנסה להעביר הוא שעסקת הסחר היא על צמיחה ומקומות עבודה, ולא לערער את יש בעיה. בטיחות ואיכות הסביבה, הרגולציה ואת הרמות הקיימות של הגנה בתחומים כמו בריאות

.בסיסית במסר זה, הוא אינו נכון

מחסומי סחר של התאגידים – קניין רוחני. 4 הסכמי הסחר החופשי החדשים היא להסיר את הבדלי הרגולציה ומחסומי הסחר המטרה המוצהרת של

ברוב המקרים מחסומי הסחר בין המדינות במשאאבל . ב וארצות הפסיפיק"ובין ארה, ב ואירופה"ארה בין עיקרו של המשא ומתן הוא להטיל מבנים רגולטוריים במגוון רחב.ומתן על ההסכמים הם נמוכים יחסית

TPPהסכם . שיבטלו חוקים לאומיים ותת לאומיים- איכות סביבה , בטיחות, בריאות- של תחומים ,עלויות רפואה, חופש אינטרנט, כגון בטיחות מזוןלדוגמה, יקבע כללים בעניינים שאינם מסחריים

. ואיכות הסביבה, רגולציה פיננסית הם כלים עבור לוביסטים של תאגידים להשיג מה שהם לא הצליחו לשכנעהדיונים על הסכמים אלו

יאלץ את כל החברותTPPמחוקקים לעשות בדרכים הרגילות. לדוגמה, חברות תרופות דורשות שהסכם בו להאריך את משך זמן הפטנטים לתרופות, ובכך להגדיל את רווחיהן תוך עיכוב תחרות מצד גרסות

כדי לאסור על מדינותTPPגנריות זולות יותר. בדומה לכך, חברות הטבק מנסות להשתמש בהסכם

5

מתפתחות - שהן השווקים הגדולים ביותר לסיגריות - להימנע מאימוץ פיקוח הדוק יותר על המוצרים שלהן.

מכיל הצעות מרחיקות לכת:הקניין הרוחני שהודלף ע"י ויקיליקספרק שנים, והנמכת הסטנדרטים לרישום 20 מעבר ל-, כוללים פטנטים רפואיים, הגדלת הטווח של פטנטים

. פטנטיםעלייה גדולה בסוגי הדברים שיכולים להיות פטנטים patentable בדרכים שעלולים לפגוע בקצב

דברים חדשים שניתן יהייה להוציא עליהם פטנט יכללו צמחים,. ובחברות קטנות,החדשנות, בצרכנים ,יצירות אמנות, שיטות של תהליכים נפשיים, תוכנה, תהליכים ביולוגיים, חוקי משחק וידאו, בעלי חיים

. ועוד, ספריםדוגמה למה שיהיה פטנט חדש לפי הסעיפים שהודלפו ע"י ויקיליקס:

,כללים ושיטות לביצוע תהליכים נפשיים, לשחק משחקים או לעשות עסקים, תוכניות, התרשימים " תוכנה לכשעצמה, שיטות להצגת מידע, יצירות אסתטיות ועבודות אמנותיות או; ושיטות מתמטיות כמו

"ספרותיותThe relevant section in what would be newly patentable: "the diagrams, plans, rules and methods for carrying out mental processes, playing games or doing business, and mathematical methods as such; software as such; methods to present information as such; and aesthetic creations and artistic or literary works."

ניתן יהייה: צעדים אגרסיביים למניעת פריצת הגנה על זכויות יוצרים, שמגיע עם מספר יוצאים מהכלל או קבלנים לצורך, סוכנים, מורשית כדין שבוצעה על ידי עובדי ממשלה"לפרוץ הגנה כזו במסגרת פעילות

" .או למטרות ממשלתיות דומות, ביטחוני חיוני, מודיעין, אכיפת החוק דרך לחדש פטנטre-patent נטען שיש לו שימוש חדש כאשר, כבר ידוע או שהוצא עליו פטנט בעבר ש.

ב רוצה גם להקל את הסטנדרטים למתן פטנטים בהשוואה לדרישותיהן הנוכחיות של מדינות רבות"ארה ולהאריך אפקטיבית את תקופת הפטנט כך שהיא תחושב מיום אישורו )בלי להתחשב בזמן בין הגשת

ואישורו(. הפטנט לראשונה הגברת העונשים עבור סוגים רבים של הפרת זכויות יוצרים ועקיפה של הגנות טכנולוגיות כמוDRMחלק .

בעוד שכללים, ב"מהכללים האלה יחייבו את המדינות להתקין עונשים כמו אלו הקיימים כיום בארהאחרים יפלילו ויענישו בחומרה רבה יותר ממה שנהוג עכשיו.

כמו גם את נחלת, אם הצעות אלו תתקבלנה, משטר הקניין הרוחני ירמוס את זכויות הפרט וחופש הביטוי.הכלל האינטלקטואלית והיצירתית

שיכתוב הרגולציה והחוקים. 5 הגופים הפועלים והדוחפים את ההסכמים מציעים לשכתב את,במקום לקרוא להקלות בחקיקה הקיימת

שניים מהארגונים העסקיים הגדולים, BusinessEurope לשכת המסחר האמריקאית, ו-. החקיקה בעצמם לאפשר לתאגידים גדולים בעלי עניין להיות TIPPקראו לאלו שדנים בהסכם הטרנס-אטלנטי , בעולם

בשולחן הדיונים עם הרגולטורים כדי לכתוב ביחד את הרגולציה. התאגידים היו כנים וגלויים לגבי האינטרסים והמטרות שלהם. לדוגמה, ביטול הרגולציה בדבר

, מהלךGMOב שוקלת עכשיו רגולציה לתיוג " כמחצית מהמדינות בארה. GMO מודיפיקציה גנטית - שרבים מהם רואים בקנאה את הדרישות של של האיחוד, ב" מהצרכנים בארה80%נתמך על ידי יותר מ- GMO אבל תאגידים שמייצרים ומשתמשים במודיפיקציה גנטית דוחפים לאסור תיוג האירופי בתחום זה.

US National Confectioners Association האגודה האמריקאית הפועלת בתחום, . TIPPבהסכם ב והאיחוד האירופי בהסרת"ב רוצה לראות התקדמות ע"י ארה"הצהירה בבוטות כי התעשייה בארה

, הכולל את מונסנטו(BIO). ארגון תעשיית הביוטכנולוגיה GMO וחיוב למעקב אחרי GMOדרישות לתיוג ב אינם מאושרים באופן אוטומטי באיחוד"הנמכרים בארה GMOמודאג מכך שמוצרי , GMOענקית ה-

6

התאגידים מתלוננים על הפער המשמעותי ההולך וגובר בין הסרת הפיקוח על מוצרי. האירופי מונסנטו ותאגידים אחרים בארגון. ביוטכנולוגיה חדשים בארה"ב לבין אישור מוצרים אלה באיחוד האירופי

כדי לדחוף את הצבר המתפתח של TTIPתעשיית הביוטכנולוגיה מקווים שניתן יהייה להשתמש ב- הממתינים לאישור. GMמוצרי

קבוצה של תאגידים, קואליצית הסחר הדיגיטלי. המתקפה על הפרטיות האישית נמרצת באותה המידה להבטיח שמדיניות פרטיות המידע TTIPמעודדים את אלו הדנים בהסכמי , בתחום ההיי-טק והאינטרנט

,המועצה האמריקנית לעסקים בינלאומיים. ב"של האיחוד האירופי לא תפריע לזרימת מידע האישי לארה , הצהירה כי ההסכם צריךNSAהכוללת חברות כמו וריזון שמסרו כמויות עצומות של נתונים אישיים ל-

.כדי להבטיח שהם לא ישמשו כחסמים במסחר, כגון אבטחה ופרטיות, לבטל חריגים TTIPב מבקשת להשתמש ב-" תעשיית הבשר בארה. גם רגולציה וחקיקה בתחום בטיחות מזון היא יעד

לבשר האיגוד מקונן כי האיגוד הצפון אמריקאי. להסרת איסור האיחוד האירופי על טבילת בשר בכלור יקן,'התאגיד שהוא הבעלים של קנטאקי פרייד צ. האיחוד האירופי מאשר שימוש במים וקיטור בלבד לבשר

כך שאירופים יכולים, תקני בטיחות המזון של האיחוד האירופי ישמש לשנוי TTIPביקש במפורש שה- עם כלור. KFCלקנות

מכון הבשר האמריקאי מוחה על שהאיחוד האירופי ממשיך לשמור על מה שהוא קורא 'האיסור הבלתי היא תרופהRactopamine. Ractopamineמוצדק' שלו על הבשר המטופל בטכנולוגיות מסוימות כמו

מדינות, כולל160השימוש בו נאסר או הוגבל בכ-. המשמשת לקידום דלות שומן בבשר בקר וחזירים המועצה הלאומית של האיחוד האירופי, רוסיה וסין, בשל סיכונים פוטנציאליים לבריאות אדם ובעלי חיים.

TTIPיצרני בשר חזיר האמריקאית רואה באמצעי הגנה אלו עיוות של עיקרון סחר חופשי שהסכמי - לכל תוצאה השונה מביטול ב לא יסכימו"חייבים לתקן בדחיפות. ומצהירים כי "יצרני בשר החזיר בארה

בתהליך הייצור". ractopamineשל האיחוד האירופי על שימוש ב- האיסור קובע כי חסמים לא מכסיים עיקריים, BusinessEurope הארגון הגדול של תאגידים באירופה,בינתיים

ב כוללים את חוק האמריקראי למודרניזציה של בטיחות"המשפיעים על יצוא של האיחוד האירופי לארה לסלק מהמדפים מזון מזוהם, אלמנטFDAחוק זה מסמיך את ה- .2011מזון, שהוא בתוקף מאז

.TTIPהייו רוצים לסלק באמצעות , ככל הנראה, שהתאגידים אירופיים גיבשה רשימה של 'תקנות מיותרות'(, A4A)ב, "ההתאחדות הגדולה ביותר של תעשיית התעופה בארה

הראשון מבינהן . TTIPשניתן יהייה לבטל באמצעות שמהוות נטל משמעותי על התעשייה, שהיא מקווה הוא תוכנית המסחר במזהמים של האיחוד האירופי, שהינו כלי מרכזי במדיניות שינוי האקלים של אירופה,

קורא למדיניות זו 'מכשול A4A. במסגרתו חברות תעופה נדרשות לשלם עבור פליטת הפחמן.ומבקש כי ההשעיה הזמנית הנוכחית של התכנית תהייה לקבועה, להתקדמות'

מנהלי,חמש שנים לאחר המשבר הפיננסי העולמי. האויב הנחוש ביותר של רגולציה הוא המגזר הפיננסי ב ובאיחוד אירופי חושבים כי עבר זמנה של רגולציה פיננסית. הם רוצים להסיר את"המשא והמתן בארה

כל אמצעי ההגנה על השקעות בסיכון גבוה ולמנוע מממשלות שליטה על כמות, סוג, או מקורות המוצרים.לפי תפישתם, יש לסלק את המילה 'רגולציה' מהמילון. פיננסיים בשוק

מקווה שההסכם הטרנס-אטלנטי יסיר את דרישות הביטחונות, הפדרציה של חברות ביטוח אירופאיות עושה לובי במשא ומתן, פורום השירותים האירופי.שמגביל חברות פיננסיות מהשקעות בסיכון גבוה

יפסיקו להתערב בעסקים של בנקים זרים גדולים הפועלים להסכם כדי שהרגולטורים האמריקאיים 'יקבור' את התוכניות של האיחוד האירופי, TIPPב מקוות שהסכם "חברות פיננסיות בארה. ב"בארה

בהתחשב בכך שהנציבות האירופית החליטה כי, נראה שזו אפשרות סבירה. למסוי על עסקות פיננסיות. WTOמס כזה מנוגד לחוקי ארגון הסחר העולמי

יפתח לתחרות את כל TIPPהסכם . השירותים הפיננסיים לא יהיו המגזר היחיד שיצא מפיקוח ממשלתי המדינות החתומות על. all “invisible” and public interest sectorsהמגזרים ה'בלתי נראים' והציבוריים

ההסכם יהיו חייבות להכפיף את השירותים הציבוריים שלהם לכוחות השוק, ולנטוש כל רגולציה של ספקי ,אנרגיה, זה יפחית לכמעט כלום את מרחב תמרון במדיניות בריאות. שירות זרים הפועלים בשטחיהן

7

הדוחפים להסכם לקחו לעצמם את הכוח, יכסה אפילו את מדיניות ההגירה TTIP. מים ותחבורה, חינוךלקבוע מדיניות גבול משותפת, כדי להקל את כניסתם של אלה שיש להם מוצרים או שירותים למכור.

הדעה הרווחת בארה"ב היא שמנהיגי אירופה נואשים. הקצב של המשא ומתן הואץ בחודשים האחרונים כפי שכתב כנציג, עם זאת. אף המחיר הקרבת ההגנות החברתיות, לכל דבר שיביא לצמיחה כלכלית

והמטרה העיקרית , " כבר די נמוכים " ב והאיחוד האירופי הם " התעריפים בין ארהב "הסחר של ארה מדיניות, כמו תקנות פיננסיות מקומיותחיסול, הפחתה או מניעה של חסמים אחריםבהסכם היא

.תקני בטיחות מזון ובטיחות מוצרים, האקלים

. Investor-State Dispute Settlement , 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה'. 6 ב והאיחוד"מנגנון לפתרון סכסוכים בינלאומיים. לדוגמה מחלוקות סחר בין ארה כל הסכמי הסחר כוללים

על פי כללים אלו, תאגיד אינו יכול לתבוע באופן חד צדדי. האירופי נשלטות לפי כללי ארגון הסחר העולמי ,של סכסוך סחר, הוא חייב לשכנע ממשלה של אומה ריבונית שנעשה לו עוול מדינות ריבוניות. במקרה

ומשאיר את ההחלטה להביא את סכסוך הסחר לפני ארגון הסחר העולמי בידי הממשלות הנבחרות. בשונה מכך, ובהיבט שהופך לבעייתי יותר ויותר, הסכמי הסחר החופשיים מאפשרים לתאגיד )'משקיע'(

, ' מדינה - יישוב סכסוכי משקיע 'לתבוע ישירות מדינה החתומה על ההסכם. ההסכמים כוללים מנגנון ל Investor-State Dispute Settlementסעיף זה מופיע ברוב ההסכמים הבילטרליים בין ארה"ב ומדינות .

הסכם ב10)לדוגמה פרק 1994 ( שנחתם ב-NAFTAאחרות, מאז הסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה ) ב והאיחוד האירופי."קיים כיום במחלוקות סחר בין ארה . אך כאמור, אינו( קונג - הסחר בין אוסטרליה והונג

. מרוממים תאגידים לרמה של מדינות שלמותהבעיה המרכזית עם הוראות משקיע-מדינה אלה היא שהם מוטים, שאינם חייבים בדין וחשבון, עם סמכויות בלתי מוגבלות, מאפשרים לתאגידי, טריבונלים חשאיים

ענק רב-לאומיים להפוך החלטות דמוקרטיות וחקיקה שהתקבלו כדי לשמר דברים כמו בריאות ציבור או למרות השפעתם העצומה על חייהם של מיליוני. רק מכיון שהם יפחיתו את רווחי התאגידים, הסביבה

רק מספר מזערי של אנשים מודעים לכך שבהסכמי הסחר הבינלאומיים קיימים סעיפים והוראות, אנשים.המאפשרים טריבונלים אלו. זה שילוב מדאיג מאוד לעתיד, להסדרי סכסוך בין תאגידים ומדינות

הוראות 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' מאפשרות לתאגידים, בדרך כלל תאגידי ענק רב- לאומיים, לקרוא .ועל כדור הארץלחסל תקנות המגינות על אנשים החתומה על ההסכם, תיגר על המדיניות של ממשלה

הסיפור שנמסר לציבור כסיבה להעצמה הפוליטית הניתנת לתאגידים בסעיף זה, שזו דרך להגן על מדינותתאגידים מפני הפקעה שרירותית של השקעות זרות על ידי ממשלות שאינן כה דמוקרטיות או ב

אבל הרחבת המנגנון הזה גם למדינות העולם הראשוןמתפתחות שאין בהן מערכות משפט אמינות. ב ובאיחוד האירופי נחשב חזק. יש בהן"שלטון החוק בארה. חושפת את המניפולציה שעושים ברציונל

מערכות משפט חזקות, בין המתוחכמות ביותר והמומחיות ביותר בעולם, התומכות באופן מלא בדיני נכשלו או ננטשו לפני שבית דין NAFTA רוב המקרים שהוגשו נגד ארצות הברית תחת הסכם . הקניין

המטרה שלהם אינה הגנה עלההכללה של מדינות אלו בהסכמים מורה כי . בינלאומי פסק את דינו.אלא העצמה של התאגידים, משקיעים

התאגידים, בדרך כלל, מוטים או חסרי עצמאות ב אינם,"דווקא בגלל שבתי המשפט באירופה ובארה הנותנים דין, פתוחים, מבקש להחליף בתי משפט ריבונייםמשקיע-מדינה' סעיף '. רוצים לעקוף אותם

.הפתוחה לשחיתות, נגועה בניגודי עניינים עם סמכויות שרירותיות, וחשבון, במערכת סגורה

תאגידים גדולים ברחבי העולם משתמשים בסעיף 'משקיע-מדינה' לאלץ ממשלות להשתמש בכספי משלם מסים כדי לשלם פיצויים לתאגידים עבור התקנת תקנות להגנת בריאות ציבור, איכות הסביבה

להחליש, ולחסל חקיקה על ידי הפחדת ממשלה, ואינטרסים ציבוריים אחרים, וכנשק רב עוצמה כדי לעכבבאמצעות איומים בתביעות במיליוני דולרים בטריבונלים פרטיים.

8

מאפשר לתאגידים רב-לאומיים גדולים לתבוע את הממשלות בפני'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה'מנגנון בטריבונלים אלו אין.להתחמק מבתי משפט המקומיים ולעקוף את בתי המחוקקים, טריבונלים חשאיים

ללאהדיונים חשאיים וסודיים, . אף אחד מאמצעי ההגנה שאנחנו מצפים מבתי המשפט הרגילים שלנו שרבים מהם מתחלפים בין שימוש , השופטים הם עורכי דין עסקיים הגדרת כללי ניגוד אינטרסים,

ולקהילות שנפגעו מההחלטות לאזרחים . כשופטים ובין הבאת תביעות של לקוחות עסקיים נגד ממשלות הטריבונלים יכולים לבטל את הריבונות של בתי, למרות זאת. שלהם אין שום מעמד משפטי

.ואת הפסיקה של בתי משפט עליונים המחוקקים/הפרלמנטים

לפי אמנות ארגון הסחר העולמי הנוכחיות, הכוח לערער על חוק ממשלה שמור לאומות ריבוניות בלבד. הן כה מהפכניות מכיוון שהן מעבירות את הכח הזה לידי תאגידים.TPP ו-TTIPהאמנות החדשות

מדהים שמדינות ריבוניות הסכימו להקמת טריבונלים אלו בה מספר אנשים פרטיים מופקדים על הכוח לסקור ולפסוק ללא כל הליך הגבלה או הליכי ערעור, את כל פעולותיה של ממשלה, את ההחלטות של

בתי המשפט, ואת כל החוקים והתקנות הנובעים מפרלמנט. מצד שני, אין זכויות תואמות לאזרחים. הם לא יכולים להשתמש בטריבונלים אלו לדרוש הגנות טובות

יותר מחמדנות של תאגידים. זו מערכת משפט מופרטת לשימוש התאגידים הגלובליים.

ה'זכויות' שהטריבונלים אמורים להגן עליהן מנוסחות בשפה מעורפלת במתכוון. הן כוללות את ה'זכות' למסגרת רגולציה שתואמת את ה'ציפיות' של תאגיד. כלומר, ממשלות חייבות שלא לבצע

'זכות' נוספת היא לפיצוי בגין. שינויים כלשהם במדיניות רגולטורית לאחר שההשקעות נעשו במובן שממשלות חייבות לשלם למשקיעים אם מדיניות רגולטורית מפחיתה את 'הפקעה עקיפה',

התאגידים אינם. הערך של השקעה גם אם מדיניות כזו חלה במידה שווה לחברות מקומיות וזרות נדרשים לעשות דבר בתמורה. אין להם מחויבות למדינה והם יכולים להמשיך בפעילותם מתי

.ובמקום שהם רוצים

אקוודור חויבה לפני. אין הגבלות על כמות כסף שהטריבונל יכול להורות לממשלה לשלם לתאגיד זר הן חייבות, . גם כאשר הממשלות מנצחות בטריבונל מליארד דולר 2 כשנה לשלם לחברת נפט מעל

המסתכמות במיליוני דולר לכל מקרה, כשהן, לשלם את העלויות של הטריבונל והוצאות משפטיות ולבסוף,. מבזבזות כספים על הגנת מדיניות של אינטרס ציבורי מול אינטרסים של תאגידים רבי עוצמה

הממשלות מעדיפות לעתים קרובות להגיע להסדר מחוץ לבית משפט כמו במקרה של תאגיד אתיל נגדממשלת קנדה )להלן(.

תביעות על בסיס מנגנון 'משקיע-מדינה'.. 7 ם למסחר ופיתוח מדווחת על עלייה של פי עשרה" מספר תביעות 'משקיע-מדינה' הולך וגדל. ועידת האו

היה הגבוה מאי פעם 2012. מספר התביעות שהוגשו בשנת 2000במספר המצטבר של מקרים מאז מלווה בצמיחה של 'תעשייה' חדשה של משרדי עו"ד המתמחים בנושא ושל מימון תביעות.

מנגנון 'משקיע-מדינה' מאיים כמעט על כל אמצעי שבאמצעותו ממשלות ירצו וינסו להגן על אזרחיהן או להגן על העולם הטבעי, והוא כבר בשימוש על ידי חלק מהמשקיעים/התאגידים שיש להם תפיסה רחבה

מדינה הנמצאים-תאגידי ענק בינלאומיים משתמשים בכללי יישוב סכסוכי משקיע מאוד של זכויותיהם. תאגיד הטבק פיליפ מוריס הגיש תביעה כנגד. המדינות שהם תובעים בהסכמי סחר שנחתמו על ידי

באמצעות סעיפי 'משקיע-מדינה' הנמצא באמנה ביןהחקיקה בנושא קופסאות סיגריות באוסטרליה תוך שימוש בהסכם סחר חופשי בין פרו, תאגיד הכרייה רנקו תובע את ממשלת פרו .אוסטרליה והונג-קונג

יצרנית התרופות האמריקנית אלי לילי מתקיפה משפטית. כדי להגן על זכותו לזהם את הסביבהוארה"ב, הפרלמנט הקנדי צריך לשנות את חוקי הפטנט של על קביעת סטנדרטים לפטנטים ואומרת כי את קנדה

9

משתמשת בדוקטרינת משקיע-מדינה כדי Vattenfall חברת האנרגיה השבדית )הרחבה בהמשך(. קנדה בהיקף של מיליארדי דולר על קביעת תקנות לתחנות כוח פחמיות וביטול הדרגתילדרוש פיצויים מגרמניה

,תאגידי כרייה תובעים ממשלות המנסות למנוע מהן לכרות באזורים מוגניםשל תחנות כוח גרעיניות, ובנקים הנלחמים ברגולציה פיננסית.

התביעה של תאגידלאומיים על ממשלות ומדינות היא -האירוע המסמל את כוחם העולה של תאגידים רב , העביר הפרלמנט הקנדי חוק המגביל יבוא1997. בתחילת אפריל ב " מארה Ethyl Corporation אתיל

כולל, בכל המדינות המפותחות אסור MMT שהוא רעלן עצבי. נציין ש- MMTוהובלה של תוסף הדלק מדינות בתוך כמה

והשימוש בו אסור בקליפורניה וברוב החוף MMTהאמריקאי אינו כולל הדלק מכלל 85%הברית, ו- ארצות תבע את, בקנדהMMTהספק הבלעדי של , תאגיד אתיל האמריקאי, בתוך ימיםהמזרחי של ארה"ב.

התביעה התבססה על. מיליון דולר קנדיים על נזקים ואובדן ההכנסה350ממשלת קנדה על סכום של '. הסיכוי להפסד הביא את הממשלה הפדרליתNAFTA, בפרק ההשקעה להסכם הסחר '"הפקעה"סעיף

19.5הגיעה להסדר עם אתיל לפני שהטריבונל הבורר יפסוק. הממשלה שלמה לסגת, ושנה אח"כ היא כפיצוי לאתיל עבור אובדן רווחים והוצאות משפט. באירוניה( מיליון דולר אמריקאי13)מיליון דולר קנדי

.1998סכום הגדול מהתקציב לתוכניות אכיפה וציות בתחום איכות הסביבה בקנדה ל- אכזרית, זה ,הממשלה התחייבה גם לפרסם הודעה על כך שהתוסף אינו סיכון בריאותי ולא סיכון סביבתי, שכמובן

.בשוק הבינלאומי MMTאתיל תשתמש בו כדי לשווק , ענק התרופות האמריקאי 'אלי לילי' תבע את ממשלת קנדה לפי2012חמש עשרה שנים אח"כ, בנובמבר . התביעהNAFTAבהסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה ( ISDS )סעיפי 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' בטל את זכויות הפטנט של התאגיד לתרופה להפרעת קשבבאה מיד לאחר שבית משפט קנדי

לאחר שנקבע כי התרופה לא הצליחה לספק את היתרונות שהתאגיד הבטיח בעת, והיפראקטיביות סמים הטענה של 'אלי לילי' היא כי הסירוב לתת את הפטנט המבוקש, גם אם הוא לא עומד. קבלת הפטנט

בסעיף ההשקעהלו הוא בגדר הפקעה של זכויות הקניין שלו שניתנו, בקריטריונים לרישום פטנט בקנדה מיליון דולר. בשלב שני, נראה שהתאגיד100 ולפיכך היא צריכה לשלם פיצויים של , NAFTA בהסכם

אלא שהוא היה נדיב מדי, חשב, לא שהפעולה שלו הייתה שערורייתית ושהוא צריך לחזור בו מהתביעה , הוא הסלים את קריאת התיגר שלו כנגד2013 מיליון דולר. לאחרונה, בספטמבר 100כאשר ביקש רק

מיליון דולר כפיצויים לאחר שהחברה איבדה את 500וכעת הוא דורש חוקי הפטנטים של קנדה, בנוסף הוא דורש ממשלת קנדה לקבוע סטנדרטים חדשים.הפטנטים הקנדיים שלה על שתי תרופות

ומקלים של פטנטים שיעלו את מחירי התרופות. אלא כנגד הגישה, מה שחמור ומדאיג הוא שהפעולה של תאגיד התרופות היא לא רק נגד ההחלטה הזאת

הדורשת שתרופות תהיינה יעילות שתפעלנה מספיק טוב כדי להיות ראויות לפטנט. בהודעה הרשמית שלו הבהיר 'אלי לילי' שהוא תוקף לא רק, NAFTAעל הכוונה להביא את ממשלת קנדה לטריבונל על פי הסכם

'אלא את כל הדוקטרינה המשפטית של קנדה לקביעת היעילות - , את ביטול תקפות הפטנט המסוים שלוutility' .של תרופות לצורך מתן פטנט

ובהסכמי סחר חופשיNAFTAכלולות בהסכם investor privilegesהוראות בדבר זכויות המשקיע ב חתומה עליהם. הוראות אלו מאפשרות לתאגידים פרטיים לאתגר ישירות מדיניות"נוספים שארה

בטענה שהמדיניות, ל המורכב משלושה עורכי דין עסקיים מהמגזר הפרטי " טריבונל בחובפני ממשלתית המהלך של אלי לילי הוא הנסיון הראשון של תאגיד תרופות המחזיק. פוגעת ב'רווחים צפויים עתידיים'

ככלי להשגת הגנות פטנטהנמצא בהסכמי הסחר של ארה"ב בפטנט להשתמש בסעיף 'זכויות המשקיע' .אשר יגדילו את העלות של תרופות לצרכנים ולממשלות, מונופוליות גדולות יותר

10

אינו מציין פטנטים בהגדרה של השקעה מוגנת. עם זאת ההגדרה הרחבה והעמומהNAFTAהסכם ומשמשת במקרה של אלי לילי, כדי לתקוף את מדיניות הפטנטים בתחום , יכולה לשמש,NAFTA בהסכם

הרפואה. אך לא תוכל למנוע הגנת פטנטמציין במפורש כי מדינה המוצעפרק הקנין הרוחני ,TPPאבל בהסכם

טוען. ממסד בדיוק את הטענה שתאגיד 'אלי לילי' TPP, כלומר. המוצר יעילותשאין שיפור בבסיס ורק על נראה סביר כי אותו סעיף דומה ומרחיק לכת בנושא משקיע-מדינה ייכלל בהסכם, יתר על כן

.הנמצא עכשיו במשא-ומתן, TTIP הטראנס-אטלנטי החדש

אנו יכולים לצפות ש'אלי לילי' ותאגידים רבים אחרים ישתמשו בשיטה זו, אם התביעה של אלי לילי תצליח .NAFTAבהסכם ( ISDS )לפי סעיפי 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' של הפקת כסף מהקופה הציבורית,

הבעייה תהפוך לחמורה ואקוטית שכן סעיפי 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' דומים נמצאים במשא ומתן זה ייתן לתאגידים עוד יותר הזדמנויות לתבוע מדינות בגין מה שהם. TPP ו- TTIP לשני הסכמי הסחר

ולקרוא תיגר על חוקים מקומיים לגיטימיים לחלוטין שמעזים לעמוד בדרכם של רווחים,יגדירו כ'הפקעה'.גדולים יותר

הן. הנציבות האירופית והממשלות הדנות בהסכמים אינם מסבירות היא למה צריכים בכלל טריבונל פרטי . אך הן לא מציינות על אילו בתיבתי משפט מקומיים עלולים להיות מוטים או חוסר עצמאותמתעקשות כי

הגנה על משקיעים היא" אמר כי , שניסה להגן על האמנהקנת קלארק השר הבריטי, . משפט מדברים שנועד לתמוך בעסקים להשקיע במדינות שבהן שלטון החוק הוא- חלק סטנדרטי של הסכמי סחר חופשי

מדוע? ב" אם כך, מה הצורך בטריבונל כזה בעסקת האיחוד האירופי לארה. בלתי צפוי בלשון המעטה" משתמשים באמצעים שנועדו להגן על האינטרסים של חברות במדינות כושלות גם במדינות עם מערכת

? משפטית מתפקדת אולי בגלל שבתי משפט המתפקדים כיאות הם פחות נוחים לתאגידים מאשר בוררות שאינה שקופה

עלשאינה מקובלת מדיניותלכפות ואולי בגלל שזו דרך עוקפת . המנוהלת על ידי עורכי דין עסקיים לשנות החלטות רגולטוריות וחקיקה שאינן נוחות לתאגידים, בכל מדינה החתומה על ההסכם.ו, האזרחים

. ואולי בגלל שזו דרך נוחה להעביר כספי עתק ממשלם המיסים לתאגידים

, וסבבים של דיוני ארגון הסחרMAI, FTAAגורלם של הסכמים קודמים כמו . אבל אסור לאבד את התקווה העולמי מורים כי ניתן להתנגד להסכמים אלו. אפשר וצריך לחסום ניסיונות להשתמש בהסכמי סחר כדרך

עוקפת לפרוק הגנות חברתיות ולהשלטת מנהיגי תאגידים רב-לאומיים על העולם.

. ישראל ויישוב סכסוכי משקיע-מדינה8

מכפיפים את ההסכמי סחר והסכמי הגנה על השקעות חוץ בילטרלייםישראל חתומה על מספר אזרחי ישראל להחלטותריבונות המדינה, אפשרויות חקיקת הכנסת, עצמאות בתי-המשפט וזכויות

של משקיעים ותאגידים רב-לאומיים. בהסכמים אלו שם את’ ' Investor-State Dispute Settlementפרק 'יישוב סיכסוכי משקיע-מדינה'

ישראל, וחושף ושל ממשלתאזרחי ישראל זכויותיהם של עלמ תאגידים עיסקיים 'זכויותיהם' של את המדינה בפני תביעות מתאגידים רב-לאומיים בעלי עצמה בהיקף של מיליארדי דולרים.

ללא, חדשותזכויות ולתאגידים רב-לאומיים זרים לספק למשקיעיםישראל מחייבים את הסכמים אלו הדדיות. המשקיעים/התאגידים אינם נדרשים לעשות דבר בתמורה. אין להם מחויבות למדינה והם יכולים

חברתיותהתחייבויות אם בכלל,, מהמשקיעים נדרש מעט.להמשיך בפעילותם מתי ובמקום שהם רוצים .סביבתיות או

11

,חדשות אלו זכויות של לכאורההפרות לתבוע פיצויים מהמדינה בגין לעומת זאת, התאגידים יכולים שלהם מערך ההשקעות הפחיתהכי טועניםשהם על מדיניות פנים פיצוי זכות לדרושובכלל זה ה

ומרווחיהם העתידיים. את מערכת לעקוף משקיעים זריםמדינה', המסמיך -משקיעבהסכמים מוגדר מנגנון 'יישוב מחלוקת

.בטריבונלים פרטיים בינלאומיים ממשלת ישראל פיצויים כספיים לתבועבישראל ו המשפט ממשלת ישראל עם למעמד שווההזרים והמשקיעים פרטייםה תאגידיםה מעלה את מנגנון זה

הסכמיםאמנות ו לאכוף באופן ישירפרטיים תאגידיםומעצים הסכמים אלו, החתומה על .בינלאומיים של מדינת ישראל

לתבוע אתגם ביכולתם, חסינות הריבונית של ישראלאת ה לא רק לעקוףיכולים התאגידים הזרים.בישראל לבתי משפט מחוץהישראליים החוקים והתקנות לאתגר אתישראל, ממשלת

)עדיין לא אושרר( יכול2013 שנחתם בספטמבר הסכם הסחר החופשי בין ישראל לקולומביהלשמש דוגמה לבעייתיות המשמעותית של הסכמים אלו.

להכיר בכך שקידום והגנה על השקעות שלבמבוא להסכם נכתב כי ישראל וקולומביה מחליטות "משקיעים של צד אחד בשטח הצד האחר יתרמו לעידוד פעילות עסקית מועילה הדדית;"

", ועלקידום השקעות והגנה עליהן 'השקעות' בהסכם, דן בהתחייבויות הצדדים להסכם ל"10פרק ". מחלוקת כזו תיושב, בין שאר האפשרויות,יישוב מחלוקות בין צד לבין משקיע של הצד האחר"

נותן בזה ע"י ערכאת בוררות אד הוק, כאשר כל צד מתקשר )ישראל וקולומביה(, "ולבקשת המשקיע " ומרגע שהמשקיע הביא אתאת הסכמתו ללא תנאי להבאת המחלוקת לבוררות בינלאומית

הדן ב"יישוב12 מעניין שבהסכם קיים גם פרק הבחירה בהליך תהיה סופית.המחלוקת בפני הבוררות, מחלוקות"בין הצדדים להסכם.

למרות הפוטנציאל ההרסני בהסכמים אלו לגבי מדיניות הממשלה, אפשרויות החקיקה בכנסת, וחשיפה . לפיההסכמים אינם מפוקחים ע"י הכנסת ואינם עומדים לדיון ציבורילסיכונים פיננסיים אדירים,

'תפקיד הפרלמנט באישור אמנות והסכמים בינלאומיים' מ-דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת הממשלה היא בעלת הסמכות לחתום ולאשרר אמנות בינלאומיות......תהליך אשרור, "בישראל,2003

אין חובה לקבל את הסכמת הכנסת, ככלל. אמנות בישראל אינו מוסדר בחקיקה מפורשת אלא בנוהג פיו הממשלה מביאה לאישור הכנסת-אך במהלך השנים התגבש נוהג על, לחתימה על אמנות

תקנון הממשלה קובע כי ניתן. אמנות בעלות חשיבות מיוחדת לפני שהן מאושררות ונכנסות לתוקף לאחר שהיתה מונחת במזכירות הכנסת לפחות רקלהביא לאשרור הממשלה אמנה בינלאומית

".שבועיים בתקופת המושב

מנוסחות בשפההסכמי סחר אלו מקנים למשקיע הזר, קרי תאגיד רב-לאומי, מספר זכויות יתר, הבין השאר: מעורפלת במתכוון.

הזכות לעקוף את מערכת המשפט בישראל ולתבוע את הממשלה, ישירות, בטריבונלים יוכלו לעקוף את בתי משפט בישראל,תאגידי ענק רב-לאומיים

הנותנים דין וחשבון לציבור, פתוחים, להחליף את בתי משפט הריבוניים.אקס-טריטוריאליים פרטיים.הפתוחה לשחיתות, נגועה בניגודי עניינים עם סמכויות שרירותיות, בישראל, במערכת סגורה

פיצויי עתק על רווחים שאבדו ואף על רווחים צפויים בגלל תקנות עבודה מחמירות,הם יוכלו לדרוש . רגולציה סביבתית, רגולציה של תרופות ומזון וכו'

הזכות לעקוף את מנגנון החקיקה של הכנסת.

12

יכולים לעקוף את הכנסת, באמצעות תביעות נגד הממשלה, שיתבררותאגידי ענק רב-לאומיים פיצויי עתק על רווחים שאבדו ואף על רווחים צפויים בגלל חקיקה של הכנסת. בטריבונלים פרטיים, ל

טריבונלים אלו, מספר אנשים פרטיים מופקדים על הכוח לסקור ולפסוק ללא כל הליך הגבלה או הליכיב ערעור, את כל פעולותיה של ממשלה, את ההחלטות של בתי המשפט, ואת כל החוקים והתקנות הנובעים

מהכנסת. איומים בתביעות במיליוני דולריםאבל אמנם הטריבונלים לא יכולים להכריח את הממשלה לבטל חוקים.

הליכי קביעת מדיניותלהחליש, ולחסל , שמש כנשק רב עוצמה כדי לעכב יכול לבפני טריבונלים פרטיים, וחקיקה שאינה רצוייה לתאגידים אלו.ציבורית אחראית

Indirect” Expropriation“ הגנה מהפקעה 'עקיפה' מדובר על תקנות ופעולות אחרות של הממשלה המקטינות באופן משמעותי את הערך של ההשקעות של

ממשלת ישראל תהייה חייבת לשלם למשקיעים הזרים אם מדיניות רגולטורית שלה המשקיעים הזרים. .גם אם מדיניות כזו חלה במידה שווה על חברות מקומיות וזרותמפחיתה את הערך של השקעתם

ותחומי, בריאות , תאגידים יוכלו לתבוע את מדינת ישראל בגין חוקים שבאו להגן על איכות סביבה . אינטרס ציבורי אחרים, שחוקקו בתהליך דמוקרטי

זכות ליחס לפחות כמו שיש למשקיעים מקומיים ולמשקיעים מכל מדינה שלישית ששימשו בעבר ברוב מקטינה את כוחה של הממשלה לפעול באסטרטגיות פיתוח לאומיות זכות זו

אבל עם השפעה לא, פעולה רגולטורית שחלה על כל התאגידים,יתר על כן. המצליחות הכלכלות.פרופורציונלית על משקיע זר יכולה להתפס כהפרה התחייבות של המדינה

ה'זכות' למסגרת רגולציה שתואמת את ה'ציפיות' של תאגיד .כלומר, ממשלות ישראל חייבות שלא לבצע שינויים כלשהם במדיניות רגולטורית לאחר שההשקעות נעשו

זכות לתנועות הון חופשיות לכמה מדינות למנוע על אף שבקרה על תנועות הון עזרה, אסור לישראל להטיל מגבלות על תנועות הון

העולמיים בשנים האחרונות. את התוצאות הגרועות ביותר של המשברים הפיננסיים

ותנאים,להעביר טכנולוגיה , איסור לדרוש ממשקיעים זרים להשתמש בחלק מסוים של ייצור מקומיאחרים ששימשו בעבר ככלי לפיתוח הכלכלה הישראלית.

על הסכמי הגנה על השקעות חוץ שישראל חתומה עליהם הסכמי הגנה על השקעות חוץ והקשר, פרסם עודד בונה מאמר בשם "1999 שנים, באפריל 15לפני כ-

(. המאמר מהווה סקירה מקיפה ומעמיקה על מערכת104גיליון ," )הרבעון הישראלי למסיםהישראלי ההסכמים הבילטרליים העולמית של הגנה על השקעות, ומשקף ככל הנראה את הלכי הרוח ודעות אנשי

האוצר ומשרד הממשלה האחרים בתחום זה. מעניין במיוחד הניתוח של נקודת המבט הישראלית: "התפישה הכללית היא כי בין מדינות מערביות בעלות משטרים דמוקרטיים, כלכלה חופשית, וכללי מסחר הוגן מסודרים ומעוגנים בחוק, אין צורך בהסכמים להגנה על השקעות. חתירה להסכמים עם מדינות אלה

עלול להעמיד את ישראל באור שלילי ולפגוע במעמדה.זאת משום שידוע לכל, כי מדינות מפותחות חותמות הסכמים כאלה רק עם מדינות הנחשבות על ידן כמסוכנות ולא יציבות. לכן, ישראל נמנעת

מליזום הסכמי השקעות אלה" "אחד המרכיבים המרכזיים של הסכמי הגנה על השקעות הוא סעיף יישוב סכסוכים. סעיף זה בא להבטיח

את מימוש כל הסעיפים הנוגעים לטיפול והגנה על משקיעים ומתווה דרך לפתרון סכסוכים ומחלוקות

13

בדבר פרשנות בין משקיע למדינה מארחת ובין המדינות עצמן. בכל הסכם ישנו הליך של יישוב סכסוכים שבדרך כלל מתחיל בניסיון ליישב את המחלוקות באמצעות מערכת המשפט המקומית. במידה ולא ניתן

למצוא פתרון בהליך ראשוני זה , ישנן אופציות אחרות ליישוב סכסוכים כמו הליך פישור ובוררותבינלאומית"

"הסכמי הגנה על השקעות הפכו בשנים האחרונות למכשיר מוסדי המשקף את שיתוף הפעולה הכלכלי ההסכם אמור יותר להגן על משקיעיםוהמדיני בין ישראל למדינות העולם. מנקודת מבט ישראלית,

בהתאם לתפישתנו את עצמנו כמדינה מפותחת".ישראלים בחו"ל מאשר על משקיעים זרים בארץ)הדגשה שלי א.פ.(.

הסכמי הסחר החופשי והסכמי הגנה עלמאז כתיבת המאמר זרמו הרבה מים בירדן. להערכתי כיום, השקעות חוץ שישראל חתומה עליהם, דוגמת ההסכם עם קולומביה )לעיל( והכוללים מנגנון 'יישוב

מגינים יותר על משקיעים זרים בארץ מאשר סכסוכי משקיע-מדינה' באמצעות טריבונל בוררות, על משקיעים ישראלים בחו"ל, וחושפים את המדינה בפני תביעות עתק של תאגידים רב-לאומיים

דרך חברות בת של תאגידים אלו הרשומות במדינות שאיתן לישראל הסכם כזה.

התובע את ממשלת לאומי פיליפ מוריס - הנוכחית של תאגיד הסיגריות הרב התביעהדוגמה לכך היא אוסטרליה באמצעות חברת הבת שלו בהונג קונג בהסתמך על הסכם הסחר והגנה על השקעות בין

plain packaging'אריזה פשוטה' התביעה של התאגיד באה בעקבות חקיקת חוק  אוסטרליה והונג-קונג.אוסטרליה. ל מוצרי טבק בש

פיליפ מוריס טוען כי החוק מביא להפקעה בלתי חוקית של ההשקעות ושל קניין רוחני יקר ערך שלו ללא פיצוי, שהחוק אינו מספק יחס הוגן ושוויוני להשקעותיו באוסטרליה, שהחוק פוגע בהשקעותיו באוסטרליה

בצורה בלתי סבירה, שהחוק לא מצליח לספק הגנה וביטחון מלאים להשקעותיו, ושהחוק מפר את מחויבויותיה הבינלאומיות של אוסטרליה ביחס להשקעות של התאגידים על ידי הפרת ה'הסכם על היבטי

אמנת פריס להגנה על הקניין תעשייתי, והסכם ארגון הסחר(, TRIPS )הסחר של זכויות קניין הרוחני'(TBT)חסמים טכניים לסחר בדבר העולמי

שליקרי הערך הסימנים המסחריים ל אובדןע משמעותי ופיצוי החקיקה השעיה של מבקשפיליפ מוריס " יסתכמו נזקיםהתאגיד צופה שה .פשוטות'.. מחקיקת 'אריזה שינבעו באוסטרליה התאגיד והשקעותיובמליארדי דולרים".

(,7 הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק )תיקון מס' , התשמ"ג לקראתבהצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבקבימים אלו דנה ועדת הכלכלה

אישורו הסופי בכנסת. החוק קובע הוראות שונות ומגבלות לגבי פרסומת ושיווק של מוצרי טבק. בהצעה נכתב כי "מטרתה של הצעת החוק היא לאסור באופן כללי את הפרסומת למוצרי טבק כדי להקטין

את חשיפת הציבור לפרסומת למוצרים אלה, הגורמים למוות, תחלואה ונכות. איסור מקיף על פרסומת חשוב במיוחד כדי להגן על ילדים וצעירים מהשפעות הפרסומת, המייצרת תדמית חיובית ומושכת

לעישון." הצעת החוק מכירה בפגיעה בתאגידים, ומציינת בדברי ההסבר כי "איסור על פרסומת למוצרי טבק עלול

אמנם לפגוע בחופש העיסוק ובחופש הביטוי של חברות הטבק". ואכן, המשמעות והתוצאה של החוק היא מניעת או הקטנה משמעותית בשימוש במותגים, בסימנים מסחריים ובשמות מסחריים של חברות הטבק.

אובדןזה בדיוק היה הבסיס לטענות של פיליפ מוריס בתביעתה הנוכחית נגד ממשלת אוסטרליה בגין "הסימנים המסחריים יקרי הערך של התאגיד והשקעותיו באוסטרליה".

  לפברואר התרעתי, שלמרות שהחוק נכון בבסיסו, שכן יש פגם בסיסי10בישיבת ועדת הכלכלה מה-

באפשרות לפרסם מוצר הפוגע בבריאות, הרי שהסכמי הסחר, והסכמים בינלאומיים אחרים שישראל

14

הפרק בדבר יישוב סכסובי משקיע-מדינה חתומה עליהם פוגעים, 'מסנדלים' את אפשרות חקיקת החוק. בהסכמים אלו חושף את המדינה לתביעות בהיקפים גדולים מתאגידי הטבק, אם החוק יתקבל, בדומה

לתביעה של פיליפ מוריס כנגד ממשלת אוסטרליה. הצעת החוק מצדיקה את פגיעה בתאגידים, כפי שמופיע בדברי ההסבר "בהתחשב בנזקים הכבדים

לבריאות הציבור וההשלכות של נזקים אלה, האיסור הכללי המוצע על פרסומת מסוג זה והמגבלות עלשיווק מוצרי טבק, הם מידתיים."

אבל כבר ראינו שטיעונים בדבר בריאות וטיעונים דומים, כפופים ומישניים לטיעוני הרווח של תאגידים בתביעות המתבררות בפני טריבונלים. ממשלת קנדה נאלצה לבטל חוק המגביל יבוא והובלה של תוסף

שהוא רעלן עצבי, בקנדה בעקבות תביעה של תאגיד 'אתיל', וכיום 'אלי לילי' תובע את  MMTהדלק , לאחר שזו סרבהNAFTAבהסכם ( ISDS )ממשלת קנדה לפי סעיפי 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה'

להעניק פטנט לתרופות של התאגיד.

מה צריך ואפשר לעשות:2011 מאפריל ממשלת אוסטרליה הקודמת אני מציע שהממשלה תאמץ את עמדת

ממשלות אוסטרליה ביקשו את הכללת הליכי 'יישוב סכסוכי משקיע- מדינה' בהסכמי סחר, בעבר" ממשלת גילארד תפסיק את הנוהג. עם מדינות מתפתחות, וזאת לבקשת תאגידים אוסטרליים

אם תאגידים אוסטרליים מודאגים לגבי הסיכון הריבוני במדינות השותפות להסכם סחר עם. הזה ".הם יצטרכו לבצע הערכות משלהם אם הם רוצים להתחייב להשקעה במדינות אלה, אוסטרליה

יש לחוקק חוק המגדיר ומסדיר את הסמכויות והליכי קבלת ההחלטות והדיונים בתחום הסכמי סחר חוץ והסכמים דומים, שיאפשר פיקוח פרלמנטרי, שיתוף הציבור ויחייב אישור הכנסת

לחתימה על ההסכם. עד אז הכנסת והממשלה צריכים לא לאשרר הסכמים הכוללים פרק/סעיף ההסכמים הקיימים הכולליםהממשלה צריכה לשקול את ביטול 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה'. ו

'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה'פרק/סעיף

אמנון פורטוגליחוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, ומרצה במכללה החברתית-כלכלית

15