ן תאריך: מיכאל פיינשטיי מאת: 12 , 7 , 2 יחידות 14 ממ"ן יוון הקלאסית – 10110 קורס:

18.01.2009

.-הדת והמיתולוגיה2יחידה:

. 1שאלה

תאר את המשותף ואת המבדיל בין האלים האולימפיים לבין האלים הכתוניים ואיזה תפקיד הם מילאו-

בדת הפוליס

ובפולחן המשפחתי?

. 1תשובה

התפתחותה והתגבשותה של דת ביוון עלפי המקורות המעטים שנשתמרו, החלה עם פלישתם של שבטים

, והתמזגותם עםםהודו-אירופיים אל תחומיה של יוון )לפי גבולות והגדרה של היוון המודרנית(. התיישבות

העמים, יושבי המקום, יצרה תרבות אשר היום נקראת תרבות יוונית. לא ידוע ודאית, עם איזה מטען דתי

הגיעו השבטים הראשוניים )קיימות השערות עלפי ניתוחים לשוניים של העמים הודו-אירופאים ועם עמים

ים-תיכוניים(, אך ידוע יותר על היווצרות האלים מתוך מיזוג של אלים מקוריים ואלים מקומיים. התפתחות

דתית עברה כמה שלבים כפי שהתפתח גם מבנה חברתי, מתוך מבנה שבטי אל מבנה חברתי מורכב, דהינו

ערי-מדינה )פולייס(. ידוע לנו על אלים פרימיטיביים אשר עבדו במסגרת שבטית, הם האלים אשר היו

קשורים לאדמה, אחריותם על פוריותה של האדמה, פגעי מזג אוויר, אסונות טבע, ומוות.

אלים הכתוניים, מילת "כתון" ביוונית, פירושה "האדמה". בראש האלים האלה, הייתה דמטר נקראה גם

"האם הגדולה" אשר הייתה אחראית על מחזור החיים, מצמיחה מהאדמה ומשמידה את מה שצמח

)כאשר כועסת(.

, לאומת שבטיםתדמטר הייתה מלווה ע"י בתה קורה )פרספונה(. שבטים היוונים היה מבנה פטריארכאלי

, מכאן כי אלה דימטר, אשר הייתה החשובה בין כל האלות, היא אלהי"מקומיים" היה מבנה מטריארכאל

"מקומית". האדס-אל השאול, בתחום אחריותו עולם אשר מתחת לפני האדמה, דהינו אולם המתים,

העשיר, עולם המתים היה קינינו הפרטי. פולחן לכבוד אלים כתוניים תמיד היה בחוץ,–מכונה גם "פלוטון"

)לא בתוך הבית( , בתוך מערות, על האדמה. טקסיהם היו אפופים מסתוריות. לכבוד אלים כתוניים מעלים

1

קורבנות כהים, שחורים, כאשר ראשם נטוי כלפי מטה, כלפי האדמה. שריפתם הייתה כללית , מיוונית -

HolosKaostos .

אלים האולימפיים, שוכני הר גבוה, הר אולימפוס, מזוהים עם אוויר, רוחות, ברקים ורעמים, וכל מה

שמתרחש מעל פני האדמה. גם בין האלים האולימפיים היו אלים לא מקוריים, דוגמא לאל החשוב זאוס,

וניחשב לאל החשוב ביותר, או "אב לקוח משפת הודו-אירופית,Deusאשר טוענים כי הוא לקוח ממילה יום

האלים". חלק מהאלים הם ילדיו, הוא נלחם בטיטנים )באביב קרונוס( וניצחם, לכן הוא מונה להיות ראש

האלים.

לאלים אולימפיים היו מעלים קורבנות בהירים, לבנים, כאשר ראשם מוטה כלפי מעלה. לא כמו לאלים

כתוניים, העלאת קורבן היה, שריפת חלקים הלא אכילים , ובחלקים אכילים השתמשו לאכילה. טכסים

האלו נחשבו לחג, והיה נהוג להביא לאלים מנחות, כמו יין, מים זכים, ושמן זית.

האלים זוהו עם תופעות טבע ,וכל אחד קיבל תחום אחריות. לאלים רבים שויכו גם תכונות אנושיות או

באמצעות האנשת תופעות טבע )דוגמא: שמש מחייכת, רוח כועסת(, הועברו תכונות אנושיות לאלים.

אלים התנהלו כמו חברה אנושית )רבים בינם ומשלימים(, עם חוקים ברורים-זאוס מזוהה עם צדק וסדר

חברתי )כאשר אסקלפיוס החיה אחד המתים, האדס התלונן לפני זאוס על כך שגוזלים ממנו את רכושו, על

-ראש האלים וסגניו או עוזריו. לאלים ממדרגהיכך התרעם זאוס על אסקלפיוס והרגו(, מבנה היררכ

. דיוניסוס אחד האלים החשובים קיימת סברהםהראשונה היו עוזרים, דוגמת דיוניסוס היה מלווה בסאטיריי

כי הוא לא אל מקורי )"אל שהגיע ממרחקים"(, מכנים אותו אל דמוקרטי )לא היה בעת שלטון

אריסטוקראטי(. האפולון, בין החשובים, היה מלווה בתשע מוזות, כאשר כל אחת הייתה ממונה על

אמנויות ומדעים, ארטמיס אלת הצייד והציידים, וחיות היער, מלווה בנימפות )ביקשה מזאוס, וקיבלה(

אשר טיפלו בה ובכלבים שלה לפני יציאתה לצייד. נזכיר עוד אל אחד אולימפי, בין שניים עשר הגדולים

הוא פוסיידון הוא אח של זאוס והאדס. פוסיידון הוא אל המים, שמו–והחשובים )אלי האור והשמיים(

כנראה מבטא: "אדון האדמה" או "אדון הדגן".

האלים נקשרו בדת היוונית לא רק לטבע ותופעות שבטבע, היו אלים אשר היו מופקדים על חיי יום יום,

מלאכה, ידע, מלחמה, דרכים, בית וכו'. הרבה תכונות הופרדו ויחד עם זאת מוזגו בתוך אל אחד. דוגמת

אלה אתנה, אלה אשר בקע מתוך ראשו של זאוס.היא הייתה אחראית על אמנות הלחימה, ולתוכה מוזגה

2

אלה אחרת "ניקה" אלת הניצחון, ועל כך נקראה גם אתנה-ניקה וגם אתנה )שמה אינו יווני, כנראה מלשון

פלאסגית-עם קדם יווני(, באתונה, לכבודה היו שני מקדשים נפרדים.

ולמרות השונות כה גדולה בין אלים כתוניים לאולימפיים, אין בדת יוונית הפרדה מוחלטת ביניהם. להרבה

אלים יש תכונות משני האולמות,כתוניים ואולימפיים )שמימיים( יחד.

דת יוונית היא דת אשר בעיקרה הוא משא ומתן בין האלים לאנשים ,מושתת על עיקרון קח ותן. אנו ניתן

לאלים והם ידאגו לנו. אפילו במשחקים אשר נערכו לכבוד האלים, אולימפיים, פיתיים, העיקרון היה

בהשקעת מאמץ עבור האלים, בתמורה להשקעה של האלים בחזרה.

דת ביוון הייתה דת , אשר התערבבה בתוך חיי האדם היום יומיים, אם זה בתוך משפחה, כמו אלה אשר

שמרה על הבית או על האח בוערת, ואם זה בתוך חיי החברה, בעת מלחמה, בעת שלום ומסחר, דת היה

חלק בלתי ניפרד בחיים של היוונים בתקופה הקלאסית והארכאית, לכן קיימים הרבה מקורות על דת יוונית

אשר נשתמרו, החל מפרוזה וכלה בפיסול וכדרות.

.2שאלה

.1חזור ועיין ביחידה

מה הקשר בין המיתוס לאפוס ואיזה מידע ניתן לשאוב מכל אחד מהם?-

. 2תשובה

"מילה" , שירת גיבורים רבת עלילות המשקפת גורל העמים במעשיהם ובתכונותיהם–אפוס פירושו ראשוני

של הגיבורים.

שירה אפית , שירה לגיבורים "הרואיים" נחשבה לשיר הלל לגיבורים "דמיוניים" או אמיתיים, מלכים, לוחמים

מתקופה העתיקה אשר היטיבו עם העם. אפוס נחשב שמשמר חומרים היסטוריים-תיאורים מתקופה המיקנית,

לפנה"ס לערך( ומתקופה הארכאיות. מקורה בתקופה800לבין 1100בין –מתקופת האופל )המאות האופל

עתיקה כאשר הועברו חלקם בעל פה, מדור לדור עוד בתקופת הברונזה, ע"י כך, עם הזמן נשאב אל האפוס

מידע חדש. הידועים ביותר הם האפוסים של הומרוס )האיליאס והאודיסיה(. אפוס כחומר היסטורי הוא חשוב

מאין כמוהו, מהתקופה אשר מאט מאוד חומר נשתמר, אך יחד עם זאת אין לראות בו כאמת היסטורית

. אפוס אשר עסק בתולדות הגיבורים וגיניאולוגיה שלהם היווה בסיס להתפתחות של היסטוגראפיהמוחלטת

יותר מאוחר.

3

לאומת האפוס, מיתוס הוא אחד הנושאים השנויים במחלוקת בחקר תולדות היוון. למיתוס כמה פירושים

"מילה" דיבור" , ו"נאום". יותר מאוחר למובן "מיתוס" יוחסו מוסגים "סיפור" "שמועה", והיום משמשת מילת

גנאי )כדבר שקר, בדיה(. מיתוס מקורו בדת, המספר על "האלים" ו"הרואיים". דוגמאות לגיבורים הם סיפורי

היראקלס. ההנחה כי מטרתו העיקרית של המיתוס בעת העתיקה, היה לתת הסברים לתופעות שונות של הוויה

דתית בדומה למסות )דרשות( של היום בנוצרות. המקורות של המיתוסים הם רבים, דת הייתה חלק מהוויה

היום יומית של אנשי יוון, והמיתוס היה חלק מסיפורי דת, לכן סופרו וצוירו, בכל ההזדמנויות.

בחלקו מיתוס נשען על מקור האפי, כאשר מיתוס מספר על הרואים, תיאורי כלי נשק ולבוש הנלקחים

מהמיתוסים או מהאפוסים לפעמים מוגזמים בתיאורם. יש סבורים כי מתוך המיתוסים ניתן לשלוף מידע על

מיבנה חברתי ומצב הפסיכולוגי של החברה בתקופה המתוארת.

האפוס ולפעמים גם המיתוסים בתקופתם נתפסו כהיסטוריה אמיתית עבור היוונים, ולכן במקרים מסוימים

"זויפו" הותאמו כדי לתת מוצא מכובד למשפחה מסוימת, או לתת תוקף "חוקי" לזכויות של פוליס אשר תבע

לעצמה זכויות כלשהן. טוענים שסולון הואשם בכך שהכניס שורות בכתביו של הומרוס כדי להראות שאי

סאלאמיס היה שייך לאתונה.

אך יחד עם זאת ניתן בכל זאת ליראות בחלקים מסוימים של המיתוס כממצא היסטורי במיוחד כאשר הם

מחוזקים על ידי ממצאים ארכיאולוגיים.

- הדרמה האתונאית.7יחידה:

.3שאלה

תאר את השינויים שחלו במבנה הטרגדיה האתונאית.-

.3תשובה

אתונאי, ידוע לנו, מהמאות השביעית והשישית. בתחילה נשאה אופי דתיןתחילתה של טרגדיה בתיאטרו

מובהק. הן התקיימו במסגרת חגיגות לאל דיוניסוס )לאחר שהוצאו מפולחנו אלמנטים פראיים, הפך להיות

אל ממעלה ראשונה( כאירוע חגיגי וגדול, של כל הפוליס. גם אצל אריסטו ב"פואטיקה" מודגש כי

התפתחותה של טרגדיה ב"דיתיראמבוס"-שיר הלל לאל דיוניסוס.

4

הצפייה בהם הייתה חובה אזרחית, עלות הכרטיס הייתה נמוכה, אך מי שידם לא הייתה משגת, היו

מקבלים מענק מיוחד )בעיקר בתקופתו של פריקלס(. התאספות המונים להצגות בתיאטראות נחשב

לאירוע חברתי חשוב, מעבר לכך הייה גם גאווה לאומית, "אולפנה" לכל העמים כך ביטא פריקלס בהספדו

לחללי מלחמת פלופונסית.הגדול

שינויים מהותיים בטרגדיות החלו להסתמן עם הכנסת שחקן ראשי וכתיבת טכסטים ערוכים, לאומת

אלתורים של ראש המקהלה עם המקהלה עצמה. הדבר נעשה כבר על ידי תספיס )מחבר ושחקן במאה

השישית, אשר היה ראש מקהלה, הופיע בכמה תפקידים, כאשר בין תפקיד לתפקיד היה מחליף מסכה(.

שלושת גדולי הטרגדיות, שחלק מעבודתם נשתמרו, נחשבים אייסכילוס, סופוקלס ואוריפידס. כל אחד

בתורו תרם תרומה גדולה להתפתחותה ושיניה של הטרגדיה היוונית.

90 מוצאו מאסיה הקטנה, כבר בגיל עשרים וחמש התחיל לכתוב מחזות כ525אייסכילוס נולד בסביבות

. לדעת מומחים אחד החשובים, אם לא החשוב מבין שלושתם. פועלו בתחום7בערך, אשר נשתמרו רק

הטרגדיה, הוספת שחקן נוסף/שחקן שני, וכתיבת דיאלוגים לצד המונולוגים, והוספת תפאורה, שימוש

באמצעים חזותיים להדגשת דרמטיות במחזותיו. טרגדיות של אייסכילוס נשאו אומנם מסר דתי מובהק, אך

המסר היה מדריך וחינוכי. את המסרים העיקריים הועברו ע"י הצגת מוסריות וצדק אלוהי. מעבר להיותו

( והצטיין בו. מחזותיו הם מציאות אקטואלית ולא מיתיים בלבד )למרות490מחזאי השתתף בקרב מרתון )

שעדיין קיים קשר הדוק( וזה מה שמביא את טרגדיות של אייסכילוס לדרגה של יצירה

-היסטורית. בכל מחזותיו ו"הפרסים" בפרט מציג אייסכילוס את הצדק והכוח האלוהי, למאטתאומנותי

ב"פרומתאוס הכבול" אשר לא נשתמר ולא הגיע לידינו, אך לפי המיתוס על פרומתאוס ברורה הדילמה

בצדק אלוהי.

חיי ופעל בתקופת דמוקרטיה אתונאית, מעורב בחיים הפוליטיים בצורה פעילה, היה406-497סופוקלס

(. גם אצלו נשתמרו רק שבע מחזות אשר הגיעו לידינו, ובין החשובות439-441סטראטגוי במרד סאמוס )

והגדולות ביותר נחשבות ה"אנטיגונה" ו"האוידיפוס המלך".

השקעתו הגדולה בטרגדיה היא הצבת דמות האדם במרכז האלילה, ותיאורי אופי האנושי. הוספת שחקן

נוסף, שחקן שלישי, ופיתוח אלילתי במסגרת מחזה יחיד להבדיל מטרילוגיות של אייסכילוס. במחזותיו

"אנטיגונה" ו"אוידיפוס המלך" משתמש סופוקלוס בשיטת "הנגדה" לצורך הבלטת גיבוריו, מצבי רוח ואופי.

5

הבידול של סופוקלס נובע בעיקר בכך שהעלילה והגיבור המרכזי הם כאישות אחד, אין התפזרות ,ורעיונות

כלליים.

מיצירותיו )יותר משני קודמיו יחד(, השפעתו הגדולה18 בסאלאמיס, נשתמרו 485/4אורפידיס נולד בשנת

למחזותיו הייתה של הסופיסטים והוגי דעות אחרים בתקופה שפעל. אורפידס ניתק את יצורתיו

מהמיתוסים והאפוסים ההרואיים ותיאר את האדם בחיי יום-יום. מחזותיו עוסקות בסערת רגשות ,

נקמנות ,קינאה ואהבה, להבדיל מסופקלס אשר עוסק באופי )בכך הוא מחזיר את הרעיון הטרגדיה

למקורותיה שהיא בפולחן לאל דיוניסוס, אל אשר באופיו מתבטאים רגשות עזים(. ביצירותיו במרכזם

נמצאת בדרך כלל אישה ובהם מתמקד אוריפידס בתחושותיהן ורגשותיהן, אחד מיצירותיו החשבות היא

"מדיאה" היא הקורבן לבגידות בעלה ומחליטה לנקום על כך. רגשות נקם, בגידה ואהבה אצל נשים הם

מוטיב המרכזי אצל אורפידס, ובאמצעותם מנסה להעביר מסרים פילוסופיים בחברה האתונאית.

מבנה טרגדיות של אורפידס הוא סבוך ומורכב, אפיונן של דמויות להבדיל מסופוקלס שמשתמש בטכניקת

הנגדה, נעזר אורפידס ברטוריקה ונאומים אשר מצביעים על מצב בו נמצא הגיבור. מרבה להשתמש

.Deos ex Machinaבאפקטים חזותיים לפיתרון הבעיות סבוכות, דוגמת "האל מהמכונה"

, נמצאה תחת)רק בתקופה ההלניסטית, ורומאית זוכה להכרה ולכבוד( בתקופתותאינו זוכה לפופולאריו

אתונאית וזוכה ללעג במחזות קומדיה. הביקורת יחד עם אינטלקטואלי

.4שאלה

לפנה"ס מפרודיה מיתולוגית לסאטירה5תאר את התפתחות הקומדיה באתונה של המאה ה--

חברתית-פוליטית.

.4תשובה

מקורה של הקומדיה כמו הטרגדיה היא מתוך חגיגות לאל דיוניסוס. בעת חגיגות עירוניות אחרי-

הטרגדיות היו מועלות חמש קומדיות )למעט בעת מלחמה פילופונסית הופחת מספרם לשלוש(. מקור

המילה "קומוס" משמה של תהלוכה אשר התקיימה לכבודו של דיוניסוס. תהלוכה אשר נשאו בה

"פאלוסים" )עברי מין זכריים( כאות לפוריות. צמיחתה של קומדיה מתוך שירים הפאליים. התפתחותה

כמו בטרגדיה, החלה עם הפרדתו של ראש המקהלה מהמקהלה אשר החל לפתח דיונים עם המקהלה.

לא כמו בטרגדיה, הולבשו שחקנים והמקהלה בצורת חיות והובלטו עברי המין בצורה מוגזמת. שלב

6

מעבר מתוך טקס דתי טהור לסטירה חברית מיחסים לאירוע שהתרחש באטיקה, הכפריים אשר סבלו

מעוולות ממספר עשירי אתונה, בהגיעם לאתונה, נעמדו מול ביתם של עושי העוול וצעקו בכל גדול את

כל משהעיק על ליבם, לאחר ששמעו זאת השכנים, הציעו לאנשי הכפר לחזור על טענותיהם רק

בפומבי, הכפריים הסכימו, אך כדי שלא יזוהו מרחו את פניהם ברסק עגבניות. הכרה הרשמית ע"י

הונהגה הצגה קומית486מדינה במחזות קומדיה הייתה מאוחרת יותר מאשר טרגדיות, רק בשנת

בחגיגות הלנאיה. מאט ידוע על כותבי קומדיות המוקדמות, מקור העיקרי הוא אריסטופנס אשר

בביקורתו על כותבים הקודמים בכך שהם חטאו במחזותיהם בשימוש מופרז בגסות וולגארי ולבוש

חופשי. כיונידס ומאגנס נזכרים אצל אריסטו, במיוחד השני, מודגש כי זכה אחד עשר פעם עם מחזותיו

488-492ואף מחזותיו מוצאים ביטוי והשראה אצל אריסטופנס. פעולותיהם מיחסים לתקופה שבין

בערך. קומדיה עתיקה שלא קמו הטרגדיה, הייתה ביטוי לחיי יום-יום ולאקטואליה. תנאי מוקדם

לקומדיה כסטירה חברתית היה קיום הדמוקרטיה באתונה , לכן לאחר שקיעתה של דמוקרטיה

אתונאית הייתה גם שקיעתה של מחזה הקומדיה כסטירה חברתית. נושאים רבים הועלו בקומדיות,

נושאים חברתיים ואף סאטירה על האלים )מוצג הארקליס כזללן טפילי( אך בעיקר עסקה בנושאים

פוליטיים.

. רעיונותיו המשתקפים446אריסטופנס אחד החשובים של כותבי הקומדיות, נולד באתונה בשנת

ממחזותיו הן מזיגה של רצינות וצחוק. הוא מותח ביקורת על פילוסופים בני זמנו בהצגה "עננים" , ובהצגה

של "ליזיסטרטה" מבקר את דחף גברי להילחם על מנת לספק יצר הפאלי ומנגד התקוממות נשים והשבתת

"שירות מיני" מצדם, אם הללו לא יפסיקו להילחם, במיוחד בלטה התקפתו של אריסטופנס על קלאון,

במחזה אריסטופנס מציגו כברברן מרחרח מלחמות ומושחת, התקפה זו סיבכה אותו וקלאון התנקם בו

כאשר בעקבות מחזה "בבלים" תבע את אריסטופנס על ביזוי שמה של עיר אתונה.

בולט במיוחד במחזות קומיות, אלה בגדי שחקנים, לבושם הוא גרוטסקי, גרבי מכנס, פאלוס, ריפוד להבלטת

בטן וישבן, כל אלה מוסיפים לאווירת הקומוס אשר ביסודה של הקומדיה. חשיבותה של המקהלה

בקומדיות הולכת ופוחת עם שנים כך שלקראת סוף מאה הרבעית אצל אריסטופנס כמאט ולא מופיעה

תפקיד מוגדר למקהלה פרט להיזכור מילת "להקה".

- האמנות היוונית העתיקה.12יחידה:

7

.5שאלה

בחן את השפעות הפיסול התלת-ממדי על עיצוב הדמויות בכלי החרס.-

המחש תשובתך בעזרת דוגמאות ספציפיות מאלבום התמונות.

. 5תשובה

חשיבות רבה הוקדשה לפיסול ביוון בתקופת "תור הזהב", תקופת פריקלס ותנופה העדירה שהושקעה-

בבנייתה של אתונה מחדש, הביא להתפתחות בפיסול התלת מימדי. עיקר הפיסול התלת מימדי

שהשפיע על ציור על כדים ובכלי חרס, זהו פיסול במטופות )חלל ריק אשר נימצא בתוך האפריז(,

בתחילה המקום היה מעוד מוגבל, בסגנון בניה דורי אפריז היה מחולק בין טריגליפים, בהמשך, בסגנון

איוני הוסרו הטריגלים, ונוצר משטח אחד ארוך ריק. החלל היה צריך למלאו וזאת עשו באמצעות

פיסולם של דמויות אשר חרטו בתוך החומר נקראו טבליטים, טבליטים היו עמוקים או רדודים. החשוב

היה פיסול בגמלון-בחלק המשולש של הגג. צורת פיסול בגמלון בגלל צורתו המשופעת חייבןביניה

שלוש צורות של פיסול, במרכזו הפסלים עמדו במלוא גובהם, בצדדים יותר מקורבים למרכז, פסלים

ישבו או כרעו ברך, ובחלקים הפינתיים דמויות שכובות. כדי להעביר מסר שבדמויות ולקשר ביניהן היה

צורך בטכניקה מיוחדת של הבעת תנוע או הקפאת תנוע. וכך התקדם פיסול שלב נוסף ומעבר

" כאשר גוף נטוי לצד אחד ופונהXמסימטריה ליציאה מתוכה, או בניית סימטריה חדשה , סימטרית "

לצד אחר.

מחולק אופקית ע"י פסים53בחרסים ובכדים רואים את ההשפעות הללו א. דוגמת אפריז כד בציור -

מאותרים בצורת אפריז, והשטח החלל נקי מהפרדה שיטת מטופות.

"X "איאקס ואכילס משחקים בקביה" רואים סימטריה "– 55השפעת פיסול בגמלון ניראה בתמונות -

- "אסיפת הגיבורים" צורות בפיסול חופשי , יוצאות מהמסגרת,61והקפאת תנוע של השחקנים. תמונה

והעמדתם על מישורים שונים, משרה אפקט של עומק )כפי שהיה עשוי גם בפיסול על גמלון כאשר

דמות שוכבת גולשת מעבר למסגרת הגמלון(.

. 6שאלה

8

למקדשים אלה ביחסםאדריכלות במקדשי האקרופוליס באתונה. ציין את המאפיינים הייחודיי-

לתקופות שקדמו להם.

. 6תשובה

- תנופת בניה מחודשת על גבעת אקרופוליס בתקופתו של פריקלס לאחר שנישרפו כל המקדשים בידי פרסים

בערך כנראה היו בחלקם בנויים מעץ. מקדשים רבים ניבנו על ה"גבע" וביניהם השער480במלחמת פרס-יוון ב

שפיארו את אתונה. בניית הפארתנון זהו בניין החשוב ביותר והגדול ביבשת יוון, מוקדש לפטרונה של האתונה

אלה אתנה. מיקדש בנוי בסגנון דורי אך העמודים צרים יותר מהמקובל, הפרופורציות המושלמות בבניה עולים

על כל קודמיו. בגלל הגודל העצום, שבעים מטר אורך עמדת עמודים בצורה ישרה קיבלו תחושה של קעורות,

לכן העמודים וריצפה קיבלו קימור קל כדי לתת תחושת שורה ישרה, במטרה לבצע טעות אופטית. למרות בניה

הדורית האפריז שבתוך המבנה )לא החיצוני, החיצוני עדיין עם מטופות וטריגליפים( עשוי בסגנון איוני ומתאר

את תהלוכה הפאנאתנאיה )גם הבניין הזה לא נשתמר בשלמותו, הטורקים החסנו חומר נפץ בתוכו והו פוצץ

מלחמה טורקיה-ונציה(. מרשים גם השאר הראשי בכניסת למתחם17ע"י פגז וונציאני שנורה לעברו מאה ה

המקדשים באקרופוליס. קשה לזהותו כשער, בגלל גודלו. שישים מדרגות הובילו לשערים אשר ניבנו משיש

לאורכם היו עמודים דוריים ותמיכת הגג המרכזי של השער הועמדו עמודים איונים. משני צידי השערים בנו

חדרים לצורך אחסון מתנות לאלים, השער היה עצום מימדים, עד שבעצמו נראה כמו מקדש. הארכתיאון

ניבנה בצורה הייתי אומר מוזרה ושונה משאר המקדשים, אולי מחוסר מקום על הגבעה )בעיני הוא ניראה

מוזר(. ארכתיאון מכיל שלושה מקדשים אשר הוצמדו אחד לשני בגבם. שלושת המקדשים שונים בסגנונם,

אחד מהם עם קריאטידות במרפסת )נדמה לי

אתנה-פוליאס( בצדו הצפוני קולונאדה איונית . כל המקדשים בנויים כך שהם משתלבים בתוך נופה של הגבע

הסלעית.

. מושגים7שאלה

"כל האלים" מורכב משני מילים "פנה" "תאון-מאוס" , מקדש/היכל כל האלים, כדי לא–. ןפנתיאוא.

להכעיס או להעדיף אל אחד על השני, ולהראות שכולם חשובים הם, נוצר מוסג זה. לא ידוע על מבנה מסוג

כזה באתונה או ביוון, אך דוגמתו נמצאה ברומא, ששרד אף את זרוע הארוכה של כנסיה הנוצרית, אשר הייתה

משמידה כל אזכור לפגאניות. )הוא באמת מדהים ביופיו למרות חזותו החיצוני הפשוט(.

9

זהו פולחן עתיק לאלה דמטר ובתה קורה אשר בוצע על ידי נשים–. -Thesmophoriaתסמופוריהב.

בלבד. מטרתו הייתה הגברת פוריות אצל נשים, ו/או בקשה לפוריותה של האדמה. טקסים נערכו

ימים. רק נשים נשואות או אלמנות היו מורשות להשתתף בו. מניחים5בספטמבר-אוקטובר, והיה אורכו כ

שבטקסים אלה היו אלמנטים של מיסטריות.

מושג קסניה זהו הסכם "קשר", "אירוח" בין משפחה אחת לשנייה. מוסד קסניה– Xeniaהקסניה-ג.

נחשב לחשוב וקדוש, מפר הסכם זה היה נענש. במיתולוגיה מופיעה הפרת הסכם זה ע"י טרויה ולכן נענשה ע"י

מלחמה והושמדה.

מופיע אצל.. לא רוצה לכתוב על הקללה )איך לקללה המשפחתית אזכור–"הקללה המשפחתית" ד.

רובצת קללה על משפחה אלקיביאדים על כך שהם הרגו בתוך המקדש מורדים, או קללה אשר רובץ על

אוידיפוס המלך אצל סופוקלס, על חטא הגאווה )היבריס( נענשה משפחתו( זה מביא "נאכס" תוריד את זה

ממני...גם נקודות ....

אשר התקיימה בעת חגיגות לכבוד אל דיוניסוס. החגיגותזהו שמה של תהלוכה – Komosקומוס-ה.

סמל–התקיימו בכל ערי יוון, והתקיימו פעם בשנה. תהלוכה הייתה מלווה ע"י אנשים אשר נשאו פאלוסים

פוריות לאל דיוניסוס. ממילה קומוס ניגזר שמה של קומדיה, אשר הייתה מועלת בעת החגיגות.

- סיגנון דורי זהו סגנון איחודי בבניה אשר הגיעה מחצי אי פילופונס, מתייחס למאה שביעית .סגנון דוריו.

סגנון זה מצטיין בפשטות ובחוסר אלמנטים אסימטריים, דהינו סימטרי ביותר נקראה גם "חמור סבר". זיהויו

בבניית עמודים שתמכו בגגות של מקדשים ומסביבו, עמודים עגולים )השפעת עמודי עץ אשר היו עגולים טרם

בניה באבן( פשוטים ללא כותרת וללא בסיס ומחורצים לאורך בחריצים עמוקים ורחבים. גובה העמוד היה בין

בהתאמה. שוני היה גם בחלק העליון של המקדש מכונה1:5.5 ו 1:4 למטרים והיחס לרוחב היה 6-10

"אפריז" ,אשר חולק למטופות )משטח ריק( ע"י טריגליפים )צורת עמודים קטנים, שלוש במספר(.

מילה קורה ביוונית נערה ,או נערות מקאריה אשר בפלופונס. אלה שש הנערות אשר –"קריאטידות" ז.

מופיעה לראשוניםמוצבות במקום העמודים במקדש ארכתיון באקרופוליס ותומכות בגג של המרפסת. תיאור

מתוך סיפרו "הארכיטקטורה" של וויטראוויאוס ארכיטקט רומי מהמאה הראשונה לספירה. במיתולוגיה

מוזכרות כי נענשו והורשעו לעבדות, על כך שצידדו בפרסים בזמן מלחמת יוון-פרס, וזהו כנראה המוטיב בכך

10

ולפי הכפלים של403~420שהן עמדות תחת נתל הגג. סיגנונן הפיסול משתייך לסיגנון "תור הזהב" לפי תקופה

בגד ותנוחה של נערות.

באתונה בתקופת שלטונו של פריקלס. ידוע מאט אודותיו, נולדםאחד הפסלים והאדריכלי –פידיאס ח.

שעל אקרופוליס, ופסלו של זאוסןבאתונה במאה החמישית. לזכותו נרשמו יצירתה של אלה אתנה בפרטנות

חתם על. באולימפיה, פסלים אלו לא נשתמרו, רק ידוע מכתבים כי התנשאו לגבוהים של שנים עשר מטרים

עבודותיו היו לחיקוי ואף פסלו של זאוס נחשב לאחד מפלאי". פידיאס בן כארמידס איש אתונה "פסליו בשם

. העולם העתיק

תודה לך על הקורס המעניין.

11