תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 /...

25
הכנסת דברי20 1949 ספטמבר1 אוגוסט29 / ז' אלול תש"ט'ע"ה / ד כ"ו ישיבות ע"ב הראשונה הכנסת שלושתים השבעים הישיבה(1949 אוגוסט29) תש"ט אלול ד'16.10 שעה הכנסת, בניןאביב, תל ותשובות שאילתות א. היו"ר י. שפרינצק:ושתים. השבעים הישיבה את לפתוח מתכבד אני ותשובות. בשאילתות נתחיל שר את שואלילין פרידמן נ. הכנסת חבר.1 המשטרה: המעצר מן שחרורו מאז כי השר, לכבוד הידוע אבו יוסף נתון תש"ט, בשבט י"ב ביום עכו בכלאפוסקות מצד שלטונות ישראל גוש לנגישות בלתי? ישראל משטרת מצד ובעיקר של במחתרת פעיל חבר היהגוש אבו יוסףישראל ותרם את חלקו במלחמת החיחירות לוחמי ללוחמים בסיס שימשו וביתו כפרו העברית. רות יוסף נאסר1947 בשנת הבריטים. נגד שפעלו עבריים, אולם קשות, ועונה הבריטית הבולשתידי על אבו"גוש. הודות1948 לא בגד בחבריו. הוא שוחרר בתחילת הס בתוך שלום של איגוש אבו כפר היה להשפעתו האויבת. הערבית ביבה אשר ויהיה עברי שלטון כי להניח, חיה אפשר יוסף של זכויותיו את יעריך המפלגתי הרכבו יהיהגוש ויקבע את יחסו אליו בהתאם לזכויות אלה, אבו אולם ההנחה ההגיונית נתבדתה במצייאות. לאחר עם יחדגוש אבו יוסף נעצר בברנאדוט ההתנקשות שאר חברי לח"י, אולם הוחזק במבודד. רק לאחר זמן,גוש וחבריו העצורים כתוצאה ממחאות של יוסף אבו העבריים, הופסק הבידוד. שביתת לאחר העצורים, שחרור אחרי גם אולםגוש, אבו יוסף גם השתתף שבה הממושכת הרעב לא הזמנית, המדינה מועצת של החנינה פקודת בתוקף שוחרר ולא הוחרם ביתו זה. בחברנו ההתנכלות פסקה שוחררו. במקום הערביים הבתים ששאר בשעה גם בה הכסה את לצאת רשיון קיבל לאגוש אבו יוסף ידועים שאינם הכפר, של אחרים שלתושבים בשעה קבו רשיונות ניתנוישראל, למדינת היתרה בחיבתם יוסף של תנועותיו על הגבלות הוטלו קושי. ללא עיט גופו. הכפר בתוך אףגוש אבו היש המשטרה של ובידיעתה השלטונות בידיעת וב בכפר, אויביו מצד איומים פרשת החלה ראלית מוסר זה ראשיד על ראשיה מוחמר המוכתר ראשם אלה: פרטים( אב מנחם ט"ומיום) "חרות" העתון האינטליג'נס עם קשור היה המאנדאט "בתקופת המלחמה בתחילת בירושלים. הבולשת ועם הבריטי חו קאדר עבדול אנשי עם בקשר עמד הערבים עם ממשלתידי על הממונה המוכתר הוא והיום סייני, לצבור הספיק מוכתר בתור כהונתו זמן במשך ישראל. יוסף שייך של נוכחותו שונים.הברחה מעטקי הוןישראל,גוש בכפר, הנאמן בכל לבו לממשלת אב ומ ממנו להיפטר השתדל לכן בעסקיו, אותו הפריעו בר שנמצאו מוברחות סחורות רשימת והרי משלחתו. נע מלא שק מוברחות,קרפ נעלי זוגות30 שותו:מכס של קופסות סיגריות אנגליות עם תו270 , ליים אטליז אמריקאיות,שמש משקפיהירדן, עבר ממשלת עוד כוללת הרשימה בשר. בו שמצאוליגאלי בלת האשמות".23 ידי אותו מוחמד ראשיד, המוכתר הממונה עלישראל, שקופה של שרצים תלייה לו מאחר ממשלת באמ מחיר. בכלגוש אבו מיוסף להיפטר החליט ריוגוש, אבו את להפחיד ניסה הואדברו עושי צעותמוות חשאידיןישראל הוציאו נגדו פסק כי שלטונות הבטיח גם הוא האויב. לשטח שיסתלק מוטבכן ועל את שיעזוב בתנאי ל"י, אלפים שלושת של סכום לו עבדאללה. בידי הכבושים לשטחים ויעבור הכפרגוש, אבו ליוסף נרמז והאיומים, ההפחדה עזרו משלא על מסר אב חודש בתחילת בכוח. לשם יעבידוהו כי ואמנם, בכפר.ישראל למשטרתגוש אבו יוסף כך לחטוף במטרה ראשיד מוחמד שליחי באו למחרת המתנכל אויבו את ופצע התגונןגוש אבו יוסף אותו.ישראלדי משטרת לו בסכין. כתוצאה מכך נאסר על והובא לפני שופט, שסירב לשחררו בערבות עקב הת המשטרה. נגדותיש למדינת הנאמן באזרח ההתעללות שיא אולםגוש. אשתו לי ראל בא סמוך למאסרו של יוסף אבו שלטוניתידי על נתפסו האויב, משטח שחזרו לדיו תוך לאטרון, בסביבתההפקר לשטח והושלכו ישראל שטח לכל אומולדתם לכפר יחזרו אם בהם שיירו איום זמן באותו שחזרו אחרות ערביות נשים אחר. עברי גי של זה מביש מעשה בכפר. והושארו כלל סבלו לאיש שממשלת בעת נעשה וילדיוגוש אבו אשת דושמשפ בני להחזרת הסכמתה על במפורש הודיעה ראלהחוץ חותיהם של אזרחים ערביים, ולאחר שמשרד הודיע על הסכמתו להחזרת מאה אלף פליטים ערביים, וסכ בעבר' העם נגד פעיל באופן לחמו בוודאי שרובםד. את קנאותם וזריזותם של נתם תהא מרובה גם בעת כהת אלא לראות איןגוש אבו במקרההבטחון כוחות מובנת אלה עובדות לנוכח כפרה. לה שאין עוללות השמועה שנפוצה בכפר, כי היחס המחפיר ליוסף אבו מתוך גם אלא ללח"י, השתייכותו בגלל רק לא בא גוש מגמה לנשלו מאדמותיו. העבריים העתונים רוב כי לציין, הראוי מן ליוסף היחס את גינו "משמר" ועד "הבוקר" למן. אף" "יום יום גוש ומשפחתו. עתון אחד אבו ופשע". "טפשות זה יחס כינה

Upload: others

Post on 23-Jun-2020

14 views

Category:

Documents


0 download

TRANSCRIPT

Page 1: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

הכנסת דבריכ"ו ישיבות ע"ב­ע"ה / ד'­ז' אלול תש"ט / 29 אוגוסט ­1 ספטמבר 20 1949

הראשונה הכנסת של השבעים­ושתים הישיבה(1949 אוגוסט 29) תש"ט אלול ד'16.10 שעה הכנסת, בנין תל­אביב,

ותשובות שאילתות א.היו"ר י. שפרינצק:

השבעים­ושתים. הישיבה את לפתוח מתכבד אניותשובות. בשאילתות נתחיל

שר­ את שואל פרידמן­ילין נ. הכנסת חבר .1המשטרה:

המעצר מן שחרורו מאז כי השר, לכבוד הידועאבו­ יוסף נתון תש"ט, בשבט י"ב ביום עכו בכלאגוש לנגישות בלתי­פוסקות מצד שלטונות ישראל

? משטרת­ישראל מצד ובעיקרשל במחתרת פעיל חבר היה אבו­גוש יוסףלוחמי­חירות­ישראל ותרם את חלקו במלחמת החי­ללוחמים בסיס שימשו וביתו כפרו העברית. רותיוסף נאסר 1947 בשנת הבריטים. נגד שפעלו עבריים,אולם קשות, ועונה הבריטית הבולשת על­ידי אבו"גושלא בגד בחבריו. הוא שוחרר בתחילת 1948. הודותהס­ בתוך שלום של אי אבו­גוש כפר היה להשפעתו

האויבת. הערבית ביבהאשר ויהיה ­ עברי שלטון כי להניח, חיה אפשריוסף של זכויותיו את יעריך ­ המפלגתי הרכבו יהיהאבו­גוש ויקבע את יחסו אליו בהתאם לזכויות אלה,אולם ההנחה ההגיונית נתבדתה במצייאות. לאחרעם יחד אבו­גוש יוסף נעצר בברנאדוט ההתנקשותשאר חברי לח"י, אולם הוחזק במבודד. רק לאחר זמן,כתוצאה ממחאות של יוסף אבו­גוש וחבריו העצורים

העבריים, הופסק הבידוד.שביתת­ לאחר העצורים, שחרור אחרי גם אולםאבו­גוש, יוסף גם השתתף שבה הממושכת הרעבלא הזמנית, המדינה מועצת של החנינה פקודת בתוקףשוחרר ולא הוחרם ביתו זה. בחברנו ההתנכלות פסקהשוחררו. במקום הערביים הבתים ששאר בשעה גםבה הכסה את לצאת רשיון קיבל לא אבו­גוש יוסףידועים שאינם הכפר, של אחרים שלתושבים בשעהקבו­ רשיונות ניתנו למדינת­ישראל, היתרה בחיבתםיוסף של תנועותיו על הגבלות הוטלו קושי. ללא עיט

גופו. הכפר בתוך אף אבו­גושהיש­ המשטרה של ובידיעתה השלטונות בידיעתוב­ בכפר, אויביו מצד איומים פרשת החלה ראליתמוסר זה ראשיד על ראשיה מוחמר המוכתר ראשםאלה: פרטים אב) מנחם ט"ו (מיום "חרות" העתוןהאינטליג'נס עם קשור היה המאנדאט "בתקופתהמלחמה בתחילת בירושלים. הבולשת ועם הבריטיחו­ קאדר עבדול אנשי עם בקשר עמד הערבים עםממשלת­ על­ידי הממונה המוכתר הוא והיום סייני,לצבור הספיק מוכתר בתור כהונתו זמן במשך ישראל.יוסף שייך של נוכחותו שונים. מעטקי­הברחה הון

אב­גוש בכפר, הנאמן בכל לבו לממשלת­ישראל,ומ­ ממנו להיפטר השתדל לכן בעסקיו, אותו הפריעובר­ שנמצאו מוברחות סחורות רשימת והרי משלחתו.נע­ מלא שק מוברחות, נעלי­קרפ זוגות 30 שותו:ליים, 270 קופסות סיגריות אנגליות עם תו­מכס שלאטליז אמריקאיות, משקפי­שמש עבר­הירדן, ממשלתעוד כוללת הרשימה בשר. בו שמצאו ­ליגאלי בלת

האשמות". 23

אותו מוחמד ראשיד, המוכתר הממונה על­ידיממשלת­ישראל, שקופה של שרצים תלייה לו מאחרבאמ­ מחיר. בכל אבו­גוש מיוסף להיפטר החליט ריואבו­גוש, את להפחיד ניסה הוא עושי­דברו צעותכי שלטונות­ישראל הוציאו נגדו פסק­דין­מוות חשאיהבטיח גם הוא האויב. לשטח שיסתלק מוטב ועל­כןאת שיעזוב בתנאי ל"י, אלפים שלושת של סכום לועבדאללה. בידי הכבושים לשטחים ויעבור הכפראבו­גוש, ליוסף נרמז והאיומים, ההפחדה עזרו משלאעל מסר אב חודש בתחילת בכוח. לשם יעבידוהו כיואמנם, בכפר. למשטרת­ישראל אבו­גוש יוסף כךלחטוף במטרה ראשיד מוחמד שליחי באו למחרתהמתנכל אויבו את ופצע התגונן אבו­גוש יוסף אותו.לו בסכין. כתוצאה מכך נאסר על­­די משטרת­ישראלוהובא לפני שופט, שסירב לשחררו בערבות עקב הת­

המשטרה. נגדותלמדינת­יש­ הנאמן באזרח ההתעללות שיא אולםראל בא סמוך למאסרו של יוסף אבו­גוש. אשתו לי­שלטונית­ על­ידי נתפסו האויב, משטח שחזרו לדיותוך לאטרון, בסביבת לשטח­ההפקר והושלכו ישראלשטח לכל או לכפר­מולדתם יחזרו אם בהם שיירו איוםזמן באותו שחזרו אחרות ערביות נשים אחר. עבריגי­ של זה מביש מעשה בכפר. והושארו כלל סבלו לאשממשלת­יש­ בעת נעשה וילדיו אבו­גוש אשת דושבני­משפ­ להחזרת הסכמתה על במפורש הודיעה ראלחותיהם של אזרחים ערביים, ולאחר שמשרד­החוץהודיע על הסכמתו להחזרת מאה אלף פליטים ערביים,וסכ­ בעבר' העם נגד פעיל באופן לחמו בוודאי שרובםנתם תהא מרובה גם בעת­ד. את קנאותם וזריזותם שלכהת­ אלא לראות אין אבו­גוש במקרה כוחות­הבטחוןמובנת אלה עובדות לנוכח כפרה. לה שאין עוללותהשמועה שנפוצה בכפר, כי היחס המחפיר ליוסף אבו­מתוך גם אלא ללח"י, השתייכותו בגלל רק לא בא גוש

­מגמה לנשלו מאדמותיו. העבריים העתונים רוב כי לציין, הראוי מןליוסף היחס את גינו ­ "משמר" ועד "הבוקר" למןאבו­גוש ומשפחתו. עתון אחד ­ "יום יום" ­. אף

ופשע". "טפשות זה יחס כינה

Page 2: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

לאור כל העובדות הנ"ל אני שואל את שר­המשטרה:

מש­ ממשלת­ישראל כי סבור, איננו האם א.טובה? תחת רעה אבו­גוש ליוסף למת

עלול אבו­גוש מקרח כי רואה, השר אץ האם ב.העברי לעם נאמנות כי הערביים, לאזרחים להוכיחעל­כן שואה. מביאת היא להיפר: משתלמת, איננהאפשר הצורך ובשעת ישראל, אויבי את לשרת מוטבשירות על­ידי ושררה השפעה ואף חסינות לקנות

בישראל? השלטת למפלגהאבו­גוש יוסף את לשחרר הראוי מן לא האם ג.מן המאסר ולהביא לדין את מוחמר רשיד וחבר עוזריו,

לחייו? המתנכליםבאשתו ההתעללות על להגיב השר חושב כיצד ד.

? אבו­גוש יוסף של וילדיו.1949 אוגוסט 14 ­ תש"ט אב י"ט

שיטרית: ב. שר­המשטרה תשובת. כסדרן: לשאלות תשובותי להלן

לגביו לקבוע אבו­גוש,­אם ליוסף היחס שאלת .1עלתה לא ­ אזרח כל כאל יחס או לטובה מיוחד יחסבאפשרותי אין וממילא הממשלה, שולחן על מעולםלקבוע מה היתה הממשלה מחליטה לגבי הנ"ל. ולפיכךאבו­ ליוסף משלמת אינה שממשלת­ישראל מניח אני

טובה. תחת רעה גושלהוכיח חייבים שאנו אתך, אני תמיט­דעים .2אינה העברי לעם שנאמנותם יהודים, שאינם לאזרחיםבהשיואה ­ למיעוטים יחסנו שואה. עליהם מביאהמוכיח ­ בתוכם השוכנים בני­עמנו אל בני­עמם ליחסשמדיניות הממשלה מושתתה על יסוד של דמוקראטיהאו נאמנים היו אלה אזרחים אם לבדוק בלי וצדק,של זה כגון במקרים בטפלה המשטרה, בלתי­נאמנים.היא ואין לחוק בהתאם לפעול חייבת אבו­גוש' יוסףאו גזע מטעמי אזרח של מעשה­עבירה למחוק יכולהמשום שהיה נאמן לשאיפות עם ישראל. במשטרהיוסף התנכל 1949 יולי 31 שבתאריך תלונה נתקבלהבכוונה בסכין ודקרו בכפר מיריביו אחד על אבו­גושלצרכי אותו עצרה המשטרה נפש. לרצחו תחילהחקירה, וכשהחקירה נשלמה שוחרר לפי פקודת שופט

מספקת. בערבותפקודת של (ב)(3) (1)9 לסעיף שבהתאם לציין עלידעת על לשחרר קצין­משטרה יכול וחיפושים, מאסרעצמו אדם שעשה עבירה מסוג עוון (חיינו עבירהיש אם מאסר) שנות 3 על עולה אינו עליה שהעונש

קבוע. מקום­מגורים זה לאדם לו

אדם והריגה: רצח בין מבחין הפלילי החוקמפקודת 215 סעיף לפי למוות נידון ברצח שנתחייבהחוק הפלילי משנת 1936 , אדם שנתחייב בהריגה

צפוי למאסר­עולם לפי סעיף 213 מהפקודה הנ"ל.מאסר ­ 29(א) סעיף לפי ­ דינו לרצח נסיוןעולם. נסיון להריגת אדם דינו ­ לפי סעיף 29(ב) של

שנה. מ­14 יותר לא מאסר ­ הנ"ל החוקלפי סעיף 4 פסקה 1 של פקודת שחרור בערבותבערבות לשחרר מוסמך שופט­שלום אין ,1944 משנתאדט הנאשם במעשה­אלמות וצפוי למאסר של 10

שנים או יותר, ורק נשיא בית­הדין המחוז­ יכולבערבות. אותו לשחרר

האשמה של שבמקרה תיווכח, לעיל האמור מןפשע מסוג עבירה שזוהי לרצח, נסיון כגון רצינית,(היינו עבירה שנדונים עליה למאסר מ­3 שנים ומע­לה), יש צורך להשלים את החקירה ולקבוע שהמקרהימות בפגיון שדקרוהו ואדם יקרה כי לרצח, נסיון הואכתוצאה מהדקירה, ואז משתנה סוג­העבירה מנסיון­לרצח לרצח. ולפיכך חובה על המשטרה, לפני שהיאשאין לקבוע א) בערבות, כזה אדם לשחרר מסכימהחשש לחייו של האדם הנתקף , ב) לאסוף את כל

בדין. הנאשם לחיוב ההוכחותמוסמך במדינה בית­המשפט אין רצח במקרהיחרוץ אשר עד נכלא והעבריין בערבות, אדם לשחררבית­דין לפשעים חמורים את דינו. זוהי הלכה ­קבועה

הנ"ל. בערבות שחרור מפקודת 3 בסעיףהוכחה שום לי אין בידי שישנן הידיעות מןהחלה המשטרה או השלטונות שבידיעת ראיה, אושל יריביו מצד הנ"ל המקרה לפני איומים כרשתאיומים על למשטרה נודע לא מעולם אבו­גוש. יוסףמסו­ מתיחות שוררת כי למשטרה היה ידוע כאלה.מרמז שאתה אחרת, משפחה לבין בינו ביחסים יימתעליה בשאילתה שלך, בכפר אבו­גוש , וכדי למנועבמזרח, שכיח דבר שזהו המשפחות, שתי בין התנגשותזימנה המשטרה פגישה משותפת כדי להשלים ביןאבו­ יוסף למר עבודה למצוא השתדלה ואף היריבים,

בטל. יהלך שלא כדי גוששבתחילת בשאילתה, ההודעה נכונה לא כמו­כןשיריביו בכפר למשטרה אבו­גוש יוסף מסר אב חודשלוחצים עליו לצאת מגבולות מדינת­ישראל. מעולם

כזאת. הודעה אבו­גוש יוסף מסר לאשימנע דבר שום היה לא הזה, כדבר היה אילואת יוסף אבו­גוש או את חבריו­לדעה לפנות למשרד­­המש­ מצד עוין יחס על או כך על ולקבול המשטרהטרה אלי*. קובלנה כזאת לא הוגשה, אף­על­פי שהת­בכנסת. מיוצגת אבו­גוש יוסף משתייך שאליה נועההמשפחות שתי בין קיימת שהיתה המתיחות עקבומקרה נסיון הרצח הנ"ל, החליטה המשטרה לפי סעיףפרק­ לבקשת בהתאם ,1945 משנת ההגנה מתקנות 110ליטו של יוסף אבו­גוש, לא להתיר לו לחזור לכפראבו­גוש, אלא שישתכן ארעית בירושלים , ולפיכךשל הרמטכ"ל שקבע ההגבלות אותן עליו הוטלוהמש­ של פיקוחה תחת לעמוד אותו המחייבת צ.ה.ל.,מירושלים, אבו­גוש יוסף נעלם 19.8.49 בתאריך טרה.חוקרת והמשטרה לו, שניתנו והצווים הוראות אף על

היעלמו. דבר את לגלות כדי במרץאת לשרת "שמוטב להנחתו, בהחלט מסכים אינניחסינות לקנות אפשר הצורך ובשעת ישראל אויביהשלטת למפלגה שירות ע"י ושררה השפעה ואףבישראל". אין המשטרה מקבלת הוראות משום מס­ביש­ האזרחים כל לגבי חובתה את ממלאת והיא לגהוכף. תנועה השקפה, מפלגה, גזע, דת, הבדל בלי ראלואם בערבות, אבו­גוש יוסף שוחרר לך כידועתוגש למשטרה תלונה שאדם או בני­אדם מסויימיםתחקור שהמשטרה מבטיחך אני ­ לחייו מתנכלים

תלונה. בגל חוקרת שהיא כדרך בתלונה

Page 3: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

על להגיב שעלי חושב, אתה מדוע יודע אינני .

ההתעללות­ כביכול, באשתו וילדיו של יוסף אבו­גוש.המושג התעללות הוא מושג גמיש מאה ואם אתההגב' של החזרתה לפעולת התעללות במלל? מתכווןשל שאשתו להודיעך הריני באה, שממנה למקום הנ"למשטח וחזרו הסתננו וילדיו זכיה, הגב' אבו­גוש, יוסףמשנודע גברים. שני בלווית 1949 יולי 31 בליל האויבבכל נוהגת שהיא כדרך נהגה למשטרת­ישראל הדברלידיעתה. בא ההסתננות כשדבר מסתננים, של מקרהולפי הידיעות שישנן בידי מהמטה הארצי של המש­אה­ ערביות ש"נשים ועיקר, כלל נכון זה אין טרה,באותו ונשארו כלל סבלו לא זמן, באותו שחזרו רות,כפר'/ שום מסתננות ערביות לא הגיעו לכפר באותו

הושארו. לא וממילא זמן,אשת זכיה, הגב' הכנסת: חברי ולידיעת לידיעתך

אמואס בכפר הערבי בשטח ישבה אבו­גוש, יוסףושלמה, בריאה הסתננה ואם חדשים, עשרהמותר לקבוע שבכפר אמואס לא פגעו בה ובילדיהלדעה. בה יפגעו שעתה להניח, אין ולפיכך לרעה,לחבר ידוע משפחות לאיחוד בנוגע הממשלתי הקוהכנסת פרידמן­ילין, וגם לערבים שמשפחותיהם משו­סעות, ויכול הי יוסף אבו­גוש, או יכולים היו חבריו­וי­ לאשתו להיתר­כניסה בקשה להגיש להניעו לועהלדיו ; וברי לי שהיא היתה מקבלת רשות­כניסהוהיתה חוזרת בדרך חוקית. אם המשטרה מחזירה מס­פריד­ הכנסת חבר כך על התריע לא ועדיין ­ תנניפבדרך תנהג שהמשטרה סיבה שום אין ­ מן­ילין

אבו­גוש. יוסף של וילדיו אשתו לגבי אחרתכל לגבי נוהגת שהמשטרה לציין, עלי לבסוף

אזרח בלי משוא­­פנים.

תש"ט­1949*) מס­עזבון, חוק ב,שפרינצק: י. היו"ר

לענין בקשר לסדר­היום הצעות כמה הוכנסובישיבת סדר­היום על תועמדנה אלה הצעות הנ"ל.

מחר. המליאההראשון: הסעיף התקציב. על לדיון נעבור עתה

.1949 ­ תש"ט מס­עזבון חוק

: ועדת­הכספים) (יו"ר פנקס צ. ד.הכנסת לפני להביא עלי חובה היום נכבדה. כנסתגם ­ במדינתנו כמותו עוד היה שלא חדש, חוק הצעת

מס­עזבון. חוק ­ המאנדאט שלטון בתקופת לא

ועדת­הכספים התאמצה מאד לדון בחוק הזה במהי­על שיחול כדי הכנסת לפני ולהביאו האפשרית, רותוניסינו לגמרי, חדש היה החומר הנוכחית. השנה תקציבבארצות הקיים שכאלה בחוקים הנסיון בין מזיגה ליצורלקבל יכולנו לא במדינת­ישראל. המציאות לבין אחרותעלינו היה אלא אחרות, למדינות וטוב שנוח מה כל אתלקבוע דרכים משלנו לשיתוף המדינה בנכסים, כשהםאם השאלה את ביררנו היורשים. אל המוריש מן עובריםלהטיל את המם על העלבון, או להטילו על היורשים ;בהתאם המם, חישוב של מעורבת שיטה מצאנו בזה וגםמן היורשים, באחריות וגבייתו, השונים, היורשים לסוגישנת מראשית זה לחוק תוקף לתת מציעים אנו העזבון.המס .1949 אפריל 1 מיום כלומר ­ הנוכחית, הכספיםפטירת עם עזבונות שנעשו העזבונות את גם איפוא יכלול

.1949 אפריל 1 ­ תש"ט ניסן ב' אחרי הנכסים, בעליהנכסים כל ועל המדינה תושב כל על יחול הזה המסמחוץ הם אם גם ­ יימצאו בו מקום בכל כזה תושב שללמדינה. כן יחול המם על נכסים של לא­תושבים, כשנכ­בנכסים שמדובר במקרה רק במדינתנו. נמצאים אלה מיהםבגלל משט להוציאם ואי­אפשר אחרות, בארצות הנמצאיםאיסור או הגבלה ­ לא יובאו הנכסים האלה כחשבון

העזבון. בהערכתוגם שנפטר, אדם של הנכסים כל ייחשבו כעזבוןבמשך כמתנה תמורה בלא העביר הוא אשר הנכסים אותםלמנוע כדי באה זו הוראה פטירתו. לפני שנים שלושמ­3 למעלה ניתנה אשר מתנה רק מס­עזבון. הברחת

נספחות. ראה (♦

משתייכת שאינה כמתנה תיחשב האום, פטירת לפני שניםהעזבון. אל

בגבול מתנות' העזבון של כחלק ייחשבו לא כןציבורי, למוסד לאומית, לקרן הניתנות הדעת, על מתקבלעל­ידי כך לשם יאושרו אשר מעד, או תרבות דת, למוסד

הזה. המס מנהלמאלי­ ברורים שאינם מקרים בכמה לדון חייב החוקזה במקרה ואשתו. איש של משותף רכוש למשל: הם.בני לשני שווים בחלקים שייך הזה שהרכוש החוק, מניחהשווי ביניהם. אחרת חלוקה על יוחלט אם אלא ­ הזוגוהחוק שומה, על­ידי ייקבע המט מוטל שעליו העזבון שלהזאת. השומה של הפרוצדורה על מפורשות הוראות מכילבקשר שהוצאו הוצאות העזבון מערך לנכות יהיה אפשרלהלוויתו של הנפטר, קבורתו והקמת מצבה על קברו,ובמשך ההלווייה עם בקשר שהוצאו צדקה כספי לרבות

השבעה. ימיהנפטר על שהיו והתחייבויות חובות מהעזבון ינוכו כןלאלמנתו כתובה גם כוללים אלה וחובות פטירתו, בשעתהוצאות וגם הנישואין, בשעת עליה שהתחייב הנפטר, שלאפשר אלה סכומים אחת. שנה במשך העזבון להנהלת

המס. הישוב בזמן מהעזבון לנכותבשוק מחירו לפי העזבון ערך את יקבעו כלל בדרךתחפשי ­ לפי המחיר שאפשר להשיג עבורו על­ידי קונהמתמיד משא­ומתן למנוע כדי אך מרצון. ומוכר מרצוןובין ­ המס מנהל בין נכון יותר או ­ הממשלה ביןהמעוניינים; נקבע מראש, שאפשר לדרוש שומה על­פרסום באמצעות כך לשם ייקבעו אשר המעריכים ידיב"רשומות" על­ידי שר­המשפטים, כמעריכים­שמאים למ­בשלו­ וגם אחד כמעריך לבחור אפשרות וישנה זו, טרהבין מוסכם, גוף על­ידי הערכה של במקרה אולם שה.אם זה איש אחד ובין אם זו ועדה של שלושה, ההערכהגל יכול אחרת כי עליה, לערער אין נקבעה אשרמעוניין להתנגד להערכה של שווי העזבון שנקבעה על­ידיאינה התנגדותו אם ­ יוכל העזבון בעל המס. מנהלוגם בערעור המחוזי בית­המשפט אל לפנות ­ מתקבלתאזרחיים. ערעורים של הנוהג לפי העליון, בית­הדין אל

שכבר כפי פטורים, העזבון מן מסויימים הלקיםהזכרתי, מן המס, והם : נכסים אשר הוקנו ע"י הנפטר

Page 4: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

למדינת­ישראל, לרשות מקומית, לקק"ל או לקרן­היסוד ;למוסד או ציבורי למוסד הנפטר על­ידי הוקנו אשר נכסיםכך לשם אושר אשר סעד, או תרבות, דת, תורה, שלשלא בלבד ­ פטורים, יהיו ­ המם של המנהל על­ידיערך אם העזבון. משווי 100/0 על הזאת ההקניה תעלהייחשב ­ העזבון מערך 100/0 על עולה הזאת התרומהאת אפרש (עוד א'. מסוג יורש אותו קיבל כאילו העודףאלה שיורשים רק לומר רצוני עכשיו היורשים, סוגיכן ביותר). הקטנה הדרגה לפי מס­העזבון את משלמיםהועברו אשר וכלים רהיטי­בית המס מן פטורים יהיועקב או הפטירה לפני ­ לילדיו או הנפטר של לבן­זוגוכתבי­יד ספרים, תמונות, קדושה, תשמישי גם הפטירה.לא נמכרים, ואינם היורשים בידי שנשארים אמנות ודברייובאו בחשבון בקביעת שווי העזבון , כי הם נראיםלעצמם להם ואץ במשפחה, הנשארים כנכסים כערכים,

הזאת. המשפחה בשביל ומכירה קניה של כספי ערך

אשר הוצאות העזבון משווי לנכות יהיה אפשר כןאגרת כגון ­ העזבון עניני סידור עם בקשר תיעשינהבית­המשפט, אגרת הרישום וכן מס­ירושה ומס­עזבוןבחשבון המובאים הנכסים על זרה במדינה ששולמו

העזבון. שווי קביעת עם בקשרלפי ­ האפוטרופוס : יהיו המס את לשלם החייביםמס הנהנה. או הנפטר של והיורש בידיו, שיהיו הנכסיםזה יהיה חוב ראשון על נכסי העזבון, כעין שעבוד חוקיהעברה לכל קדימה דין זה לשעבוד לו ויהיה ראשון,העברה לב. בתום נעשתה שלא הנכסים הקניית או­ קיים הזה שהשעבוד למרות ­ בתום­לב שנעשתה

ובת­תוקף. קיימת תהיהבנכסי פעולה עיכוב לדרוש זכאי יהיה המס מנהלמאידך אלא ., המס תשלום את להבטיח כדי העזבון,ל"י, 1000 עד הוצאות העזבון למנהל לאפשר הוא חייב

וקיומם. היורשים החזקת לשםבדרך­כלל מחייב החוק את כל אלה שיש להם ידי­דרישה לפי אלה, ידיעות למסור העזבון, דבר על עותצריך העזבון שמנהל ידיעות יש המס. למנהל מיוחדת,מכל­מקום על­כך, שיישאל מבלי גם אותן למסוראינפור­ ממנו תידרש כאשר לענות, העזבון מנהל חייב

שבידיו. העזבון מהות על מאציהביותר המעניין הפרק ~ החוק פרקי שמכל סבורניזה ודבר ! המסים בגובה הדן הפרק הוא הכנסת אתלהסביר עלי לזה בקשר לחוק. בתוספת ביטויו את מצאיורשים. סוגי שלושה מכיר החוק היורשים. סוגי אתילדו הנפטר, של זוגו בן משתייכים שאליו ­ א' סוגהורי משתייכים שאליו ­ ב' סוג ילדו. של וצאצאיווילדי­ הנפטר, של ואחיות אחים ­ וצאצאיהם הנפטרנמנים שאינם יורשים משתייכים שאליו ­ ג' סוג הם.עם סוג א' או בי. אלה יהיו על­פי­רוב קרובים רחוקיםבני­אדם להיות שיכולים צוואה, על­פי יורשים או יותר,

מוסדות. או

מיו­ דרגה נקבעה האלה הסוגים משלושת אחד לכלחלקי שחרור של מסויים סכום וגם המס, גובה של חדתא' לסוג בכלל. המס יחול לא שעליו ­ העזבון שלהנפ­ של בן­זוגו אליו משתייכים שאמרתי, כסי (אשר,פיטור כללי, שחרור יינתן ילדיו) וצאצאי ילדיו טר,של פיטור לכך נוסף ל"י; 3000 של בסכום מס, מכלל"י 3000 של ופיטור הנפטר, של לבן­זוגו ל"י 5000לטובת כל ילד. אם ילד כזה ככר אינו בחיים ­­יבואו

יל­ אחריו הנפטר הניח אם הילד. של צאצאיו במקומוילד לכל נוסף ניכוי יהיה ~ 13 מגיל למטה קטנים דיםאך ,13 מגיל למעלה הוא הילד אם ל"י. 3000 של כזההם אלה ל"י. 2000 של מניכוי ייהנה ­ מ­18 למטהליור­ עובר שהעזבון במקרה מהמם הפטורים הסכומים

א'. מסוג שים

במקרה זה יתחיל המס עצמו מ­50/0 מ­5000 ל"יהראשונות החייבות במס, ויעלה עד 71/2% מ­5000 הל"יהשניות , עד 100/0 מ­5000 הל"י השלישיות ,­ עד121/2%מ­20,000 הל"י הבאות, עד 15% מ­15,000 הל"י הבאותוכן הלאה, עד % 40 מאותו חלק של שווי העזבון העולה

ל"י. אלף 250 על

הנכיונות הם יותר קטנים כאשר המדובר הואוצא­ הנפטר (הורי ב' בסוג ­ רחוקים יותר בקרוביםוהני­ ל"י; 2500 של כללי פיטור מקבלים אלה צאיהם).צאצאיו, עם יחד הנפטר של אביו לטובת הנוסף נויצאצאיה. עם יחד אמו לטובת ל"י ו­2000 ל"י, 2000 יהיהגבוהה היא המס דרגת ­ ב' מסוג יורשים של במקרהיותר ; היא מתחילה (במקום ב­50/0 לסוג א') ב­ 71/2% ,

א'). לסוג 400/0 (במקום 450/0 עד ועולהל"י, 2000 הוא הכללי הפיטור ­ ג' לסוג אשרהלירות 5000 על לחול מתחיל המם נוסף. פיטור ואיןהראשונות ב­150/0 (במקום 50/0 לסוג א'ו­ 71/2% לסוג ב'),שהוא סכום על העזבון משווי 700/0 עד עולה והוא

ל"י. אלף מ­250 למעלהתמונה מתן כדי אלה כמספרים יש אם יודע אינניברורה לחברי הכנסת, ומשום כך רצוני להביא שתי

עזבון. של טיפוסיים מקרים ­ דוגמותלמטה ילדים ושני אלמנה אחריו השאיר אשר נפטראלף 50 יהיה העזבון ששווי במקרה ,13 כגילממס חפשיים יהיו לירות אלף 20 הרי ­ לירותרק מותו אחרי משאיר כזה איש היה לו א., ז. לגמרי.במקרה מס. שום משלם היה לא לירות אלף 20שירושתו ועזבונו שווים 50 אלף לירות ­ הריובעד ממס, לגמרי פטורות הראשונות הלירות אלף 20העודף הוא משלם 3125 לירות. את חשבון הביניים אפשר: לירות אלף 30 שווה שהעזבון במקרה למשל לעשות.הסכום ממם, פטורות הראשונות לירות אלף ש­20 מאחרשצריך יהיה לשלם הוא 625 לירות ­ מעשרת אלפים

במס. החייבות הלירותעד עולה הזאת המשפחה בשביל שהעזבון במקרה13,625 הזה העזבון מן ישלמו ­ לירות אלף 100

לירות.דוגמות אביא לא הכנסת את להלאות לא כריאחרות; ובכוונה בחרתי בדוגמות של קרובים מסוג א',כמה עד להכביד רוצים אנו לגביהם אשד היורשים שהםמראים שהבאתי שהמספרים מאמין אני פחות. שאפשרשהמס אינו גבוה ביותר ואינו יוצר, לגבי היורשים,

בה. לעמוד שאין הכבדה

תשלומים לקבוע הרשות המם שלמנהל קובע, החוקלמכור היורשים את להכריח לא כדי המס, של לשיעוריםאת נכסיהם במכירה מזורזת, שע"י כך ישיגו מחיריםחמש למשך לשיעורים תשלום לקבוע מותר יותר. גרועיםגבוה מס ששולם יתברר אם כי קבענו, זאת לעומת שנים.אפשר, ­ כלשהי טעות בגלל החוק, לפי שמגיע מכפיששולם. העודף הסכום את חזרה לדרוש שנים, עשר במשך

Page 5: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

תפ­ בתוקף שיעסקו הפקידים שכל להדגיש מיותרגוהגים כי ., סוד שמירת על מצווים זה, חוק בביצוע קידםאנו במקרים של עזבונות לאפשר למעוניינים לשמור אתהפרטים, כל את לדעת אמנם צריכים הפקידים סודם.את בסוד לשמור עליהם אך מלאה, אינפורמאציה ולקבל

להם. הידוע כל

קבענו בחוק עונש קשה למדי על מסירת ידיעותעלול זה במקרה בזדון. נמסרות הן אם ­ ­בלתי­נכונות של קנס בתשלום חייב להיות רק לא עבירה העובר500 ל"י או מאסר עד 6 חדשים, או שניהם יחד; אלאעליו שהיה מהסכום כפול סכום לשלם גם חייב יהיהכמו­כן, קבע החוק הנדון. במקרה כמס­עזבון, לשלםבמם החייבים עם להתפשר שלב, בכל רשות יש שלמנהלעל גודל התשלום, וזה עד שהוצא פסק­דין סופי ע"י בית­ומש­ סכסוכים למנוע כרי בא זה דבר המוסמך. המשפט

וארוכים. רבים פטיםלפני זה חוק בהביאנו החוק. פרטי בקיצור הם אלהאת מעריכים אנו בבמה לכם למסור אנו חייבים הכנסת,הכנסת המדינה מהחוק הזה; אבל ברור שרק הנסיון במשךאומדנה לקבוע לאפשר כיצר אותנו ילמד אחרות, שניםשייר­ הסכום הזה. מהמם להכנסות מדוייקת יותר או פחותואין ביותר, חפשית אומדנה היא ההכנסות, באומדן שם

עליה. להתחייב יכול אישבזאת סיימתי את מסירת ההצעה של ועדת­הכספים,שלנו, הדיונים כדרך בדפוס. לפניכם שמונח למה נוסףשיובאו לאחר הסתייגויות. מספר מלווה הזה החוק גםרוב בשם הערות כמה להעיר לעצמי ארשה ההסתייגויות,

להצבעה. שיובאו ההסתייגויות על הוועדה

היו"ר י. שפרינצק:בפרק להסתייגות רוקח הכנסת לחבר רשות­הדיבור

.1 סעיף א'

: הכלליים) (הציונים רוקח י.המונחים הדפים מן שהדיו לי נדמה נכבדה. כנסתהד­ על מראה וזה להתייבש, עדיין הספיקה לא לפניכםהיפות שבה הובא לפנינו חוק מס­העזבון ­ אף­על­פילגבי חוק זה אין כי מאד, יסודי חוק הוא זה שחוקמקווה אני החיים. לאחר גם קבוע חוק אלא חיי­שעה,שבעתיד תינתן האפשרות לחברי הכנסת לקרוא את החוק

ההסתייגויות. את שמשמיעים לפניבספטמבר מהאחד יתחיל שהחוק היא, שלי ההסתייגותצודק זה שאין חושב אני .1949 באפריל מהאחר ולא ,1949אתם חדשים. חמישה לאחר הנפטר את להטריד בהחלטהרטרו­ נגד אחרים במקרים דובר החיים לגבי שגם זוכריםשאין ברור אבל בעסקיו, הממשיך אדם לגבי אקטיביותיש חולקו, שכבר עזבונות יש נפטרים. לגבי כן לעשותפסקי­דין על עזבונות שנעשו במשך הזמן הזה, וישאינני אותם. קיבלו והיורשים חולקו שהכספים מקריםמבין, מטעמי הגיון, מדוע עלינו לחזור לחשבונות שעברלאלמנות לילדים, הועברו שהכספים מקרים יש כי זמנם,מן שיהיה חושב אינני הבן. שמת במקרה ­ להורים אוואינני אלה, במקרים רטרואקטיביים חשבונות לעשות הצדקאינני ולחשבונות, לחישובים לחזור צורך שיש חושבהסתיי­ את לקבל לכנסת מציע אני כדאי. שהדבר חושבבספטמבר מהאחד החל תוקף החוק יקבל שלפיה גותי

עבר, שכבר ,1949 באפריל מהאחד ולא ,1949

ועדת­הכספים): (יו"ר פנקס צ. ד.מאלה ~ חולקו כבר רבים שעזבונות סבור אינניאת אנכי מכיר .1949 באפריל הראשון אחרי נתהוו אשרואין הסוגים, מכל שלנו, בתי­המשפט של עבודתם דרךשבועות במשך המלאכה את לעשות שהספיקו בהם לחשודלחוקק הממשלה רצון על מקום מכל אחדים. חדשים אוהודיעו ­ כזה חוק לחוקק לכנסת ולהציע כזה חוקעל הודיעו ובוודאי התקציב, על הדיון לפני עוד לציבורהחוק נשתהה גם אם לכנסת. התקציב הגשת עם כךהוועדה רוב לדעת ­ אחדים חדשים עוד החקיקה במכונתשנת­ מראשית החוק את להפעיל לא מספקת סיבה זו איןלתשומת­ .הראויים שבמקרים ומשוכנע מאמין אני הכספים.לב מיוחדת ישתמש המנהל באותו סעיף של פשרה, כדישאפשר הושבנו כך ומשום יתירה. להכבדה לגרום לאלקבל את החלטת רוב הוועדה על כניסת החוק לתקפו

.1945 באפריל מהאחד

שפריבצק: י. היו"רלהצבעה. ניגש

הצבעהרוקח י. הכנסת חבר של התיקון בעד

24 ­ 1 סעיף אי לפרק50 ­ נגד

נתקבל. לא התיקוןבנוסח תש"ט­1949 מס­עזבון חוק של א' פרק

נתקבל. ועדת­הכספים

שפרינצק: י. היו"רנעבור לפרק ב' של חוק מס­עזבון. רשות­הדיבורב' בפרק הסתייגותו להבאת בדר י. הכנסת לחבר

סעיף 2 (א).

: החרות) (תנועת בדר י.קיימות בעולם שתי שיטות של מס­הנפטר : שיטהמס­ שיטת היא שניה שיטה מס­עזבון, שיטת היא אחת

ירושה.

שותף כאילו הוא האוצר הראשונה, השיטה לפימד, כל את ממך לקחת הספקנו לא : לו כאומר ­ לנפטרנכסיך אין זה מרגע מת, אתה הנה המטים, ע"י שהפכת

מסויים. חלק עוד מהם לוקחים אנו ­ בעיניך חשוביםהר­ : ואומר היורש אל האוצר פונה שניה בשיטה

הרווח­ מן חלק לנו שתתן ממך דורשים ואנו ווחת

יסודותיהן של שתי השיטות שונים לגמרי, אך חוש­יותר הגיונית מס­ירושה שיטת ­ השניה שהשיטה בניביורש תמיד בעצם פוגע הזה שהמס כיון יותר, וטבעיתהשיטה האוצר. לחץ מפני מבוטח כבר הנפטר בנפטר. ולא(א. מס­ירושה. שיטת לדעתי איפוא היא הנכונהקפלן: להיפך, למה ללחוץ על החי ?) בכל זאת

אדוני. החי, על לוחצים

שב­ היורש, מן הראשון המס את לקחת צריך ובכן,את בחשבון להביא לאפשר יש ואז אותו. ישלם אמתהעזבון, גודל מה חשוב, לא ליורש הרי היורשים. מכפרבשבילו חשוב רק דבר אחד ­ מתי יקבל אותו; כן לאחשוב ליורש, מה היתה עמדת הנפטר, ובמס מהיורשאפשר להביא בחשבון גם את רכושו של היורש, לפיגדול מס ממנו לקחת אפשר ורכושו. נכסיו עמדתו,

Page 6: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

­ הגיל את גם בחשבון לקחת אפשר יותר! קטן או יותר,אם היורש מבוגר, או אם הוא ילד ; אפשר לקחת בחשבוןלעשות אפשר זה כל המוריש. אל המשפחתי יחסו את גטבמס­הירו­ שיטתי ובאופן יותר האדמוני באופן בקלות

שה ­ מה שאי­אפשר לעשות במס­העזבון.משונה אחד סעיף ובה חוק, הצעת לנו הביא האוצרמט­ ייקרא זה מס העזבון, שווי כל על מס יוטל מאד:נגד בוועדה מרד והיה לוה התנגד הוועדה רוב ירושה.כיון, ­ ? קרה מה מס­ירושה. ­ והחלטנו זה, גוסחאלא הטוב, הרצון ולא ההגיון שולט אינו הזו שבחקיקהפנאי, לנו שאין משום והשעון, לוח­הימים קודו­כלהוועדה שהחליטה אחרי ­ האוצר, בא­כוח לנו הביאמם­ של הקודמת ההצעה את במס­ירושה, רוצים שאנו

עזבון.

בהצעת שבאתי בכך, קצת אשם אני בעצם ובכן,פשרה: אם אתם רוצים במס­עזבון, הרי חנואלה בניכויים ליורשים, אישיים ניכויים הפחות לכלאני הצעתי. את קיבל והאוצר המצב. את במקצת תתקנואלא הצעה, היתה לא זאת זאת, שאמרתי מאד מצטעראנדרוגינוס מין איזה הוא מכך והתוצאה סוגסטיה, כמיןלפי זה חוק ליורשים. ניכויים עם מס­עזבון : משונהשל בחולשתה אלא זה לחוק הצדקה ואין טוב. אינו דעתימן יוצאות בפריבילגיות לטפל מעיזה שאינה הממשלה,­ היהודית הדת אינה שהיא ­ בארץ אחת דת של הכלליורשים של בקוואליפיקאציה ערבוביה תהיה שלא כדיאכס­ יוריסדיקציה להם שיש הזו, הדת של בבתי­הדיןבשעתו פניתי רבותי, זה. אנדרוגינוס נוצר וכך קלוסיבית,בהצעה זאת. עושה איני הפעם הצעתי, בעד שיצביע לרובהאחרים. הנימוקים מכל יותר והלוח, השעון שולטים זו

אני מקווה, שהחוק ישונה פעם מן הקצה אל הקצה.

ועדת­הכספים): (יו"ר פנקס צ. ד.חבר מתכוון למה לי ברור שלא להודות עליכשהוא ­ שם שינוי להצעת מחוץ ­ באדר הכנסת­ נפטר" של עזבון שווי "על במקום: לכתוב מציע­ החוק את שיורע מי היורש". של ירושתו "עלשאת להודות, צריך ­ אותו יודע באדר הכנסת וחברהמס מטילים על היורש לפי גודל ירושתו, וגם השח­לקרוא אבקשכם היורשים. סוג לפי הם מהמס תריםאת סעיף 26 של החוק, ותיווכחו שהניכויים לפי סוגיהיורשים, סוגי לפי שונות דרגות וקביעת היורשיםמתקבלת אינה שאולי צורה ­ זאת בצורה השיגולה­ רצח שהוא מה את ­ באדר הכנסת חבר דעת עלשיג. לדעתי מוצלח הניסוח הזה ואני יכול להמליץאשר לנוסח להסכים ושלם תמים בלב הכנסת לפני

הוועדה. רוב על­ידי הוצעהצבעה

בי לפרק בדר י. הכנסת הבר של התיקוןנתקבל. לא 2(א) סעיף

פרק ב' של חוק מס­עזבון תש"ט ­ 1949נתקבל. ועדת­הכספים בנוסח

היו"ר י. שפרינצק:רשות­הדי­ מס­עזבון. חוק של ג' לפרק נעבורבפרק הסתייגותו להבאת נפתלי, הכנסת לחבר בוי

(א). 3 סעיף גי

(מפא"י): נפתלי פ.הממשלה, ע"י שהובאה המקורית להצעה בניגודהחליט רוב הוועדה להוציא לגמרי מגדר נכסי העזבוןבניגוד גם הוא זה דבר חיים. מביטוח המשתלמים סכומיםלנוהג בארצות אחרות, ביחוד באנגליה. כוונת רוב הוועדהשצורה סבורים כי החיים, ביטוח את לעודד : טובה היתהעל חולק אינני מיוחדי לעידוד ראויה הון צבירת של זולהשתמש אפשרות כל למנוע רוצה אני אבל הזה, העקרוןביחוד מס­ירושה, מתשלום השתמטות לשם חיים בביטוחביטוח של רבות צורות יש גדולים. עזבונות של במקריםחיים _ ביניהן גם צורה של תשלומים חד­פעמיים ­המדינה. לרעת שבחוק הזאת בפרצה להשתמש המאפשרותלהכנסות לדאוג היא החוק של העיקרית שמטרתו מכיוןהכנסות, ממנו לקבל למדינה הצדקה שיש הזה, המקור מןמביטוח התשלומים ייכללו עקרונית שמבחינה היא' הצעתיהיים בנכסי העזבון. אולם משום שאני פשרן, ואולי גםצורך שיש הרעיון את במידת­מה מקבל שאני משוםבחלק שכתוב למה מסכים הריני הח­ים, ביטוח בעידורלהיכלל צריך אינו החיים ביטוח של שהתשלום השני,הרגילה במסגרת חיים ביטוח היה זה אם העזבון, בתוךתשלום אם רק העזבון בנכסי ייכלל והוא המקרה, שלבאמת היא הכוונה הרגילה. המסגרת על עבר הפרמיהעל­ידי הזה המס מתשלום התחמקות של מקרים למנוע

מיוחדים. סידוריםהוועדה. רוב החלטת את לתקן צריך שהבית סבורני

ד. צ. פנקס (יו"ר ועדת­הכספים):לסבך, רצה לא כאשר צדק, הוועדה שרוב חושבניבשנה הראשונה של קיום חוק זה, את הענין על ידיהכנסת לחבר לומר רצוני הביטוח. כענין מסובך נושאלפני היה הביטוח עידוד של זה ענין רק שלא נפתלי,בחוק, שקבענו אחר עקרון עוד אלא הוועדה; עינילמעלה של בתקופה הניתנות שמתנות אמרנו הריכחלק נחשבות אינן האדם, פטירת לפני שנים משלושפטירתו, לפני שנים 5 במתנה, יתן אדם אם העזבון. שליבטח אם אבל מס. ישלם לא ­ רכושו של 90%מוסד איזה לטובת הביטוח סכום את ויקדיש חייו אתכל­כך אינו העניו מס. זה בעד ישלם ­ תקופה באותההיות והבלתי­צודק, הצודק בין להבדיל קל ולא פשוט,הכנסת חבר גט הרי הגבול, קו את לבדוק קל ולאנפתלי מוציא מכלל נכסי העזבון חוזי ביטוח הנעשיםסבו­ ילדיו. או בן­זוגו ­ הנפטר קרובי לטובתעל­פי החוק את לתקן שיבואו עד ­ שהפעם אנו ריםמן ביטוח. של זה בפרק לנגוע לא מוטב ­ הנסיון

הברחה. של סבנה יש אמנם אם נלמד הנסיוןאמנם אם ­ זאת שדרך בחשבון להביא צריךהבי­ אם ביוקר. עולה ­ הברחה לשם בה משתמשיםבגבולות מסויים סכום תשלום השגת לשם נעשה טוחנורמאליים ­ הרי הריזיקו מחושב יפה, אך אם הדברגם ­ ירושה מס מתשלום השתמטות לשם ייעשהחברות הביטוח יידעו לקחת את חלקן, ואז כל הדברלא יהיה כדאי. מכל מקום מן הראוי יהיה בכלל לשחררשלוש נעשה כזה ביטוח אם ­ הביטוח כספי את ממס

המוות. לפני שניטזה. בענין בהצעתו הוועדה רוב שצדק סבורני

היו"ר י. שפרינצק:להצבעה. ניגש

Page 7: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

הצבעהבעד התיקון של חבר הכנסת פ. נפתלי

41 ­ 3(א) סעיף ג' לפרק21­ נגד

נתקבל. התיקון1949 ­ תש"ט מס­עזבון חוק של ג' פרק

נתקבל.

שפרינצק: י. הירידהסתייגויות, אין מס­עזבון חוק של ד' לפרק

להצבעה. איפוא אעמידוהצבעה

1949 ­ תש''ט מס­עזבון חוק של ד' פרקבנוסח ועדת­הכספים נתקבל.

היו"ר י. שפרינצק:רשות­הדיבור מס­עזבון. חוק של ה' לפרק נעבורה', לפרק הסתייגותו להבאת גניחובסקי, הכנסת לחבר

6(ב). סעיף

המאוחדת): הדתית (החזית גניחובסקי מ. א.שפירושו בענין כאן לנגוע בא אני היו"ר! אדונילא רק שיווי­זכויות לגבי עזבונות, אלא שיווי­זכויותבוועדה, שנוסח כפי זה' בסעיף כי חושב אני במדינה.יש הפליה רבה, הזועקת ער לשמים, הפליה שקשהעזבון להעביר המצווה שאדם אומר, הסעיף להבינה.­ וסעד תרבות דת, של למוסד תורה, של למוסדלא עדיין העזבון. של משוויו 10% כדי רק ממס פטורכל את להלאים ציזלינג הכנסת חבר הצעת נתקבלהאדם ואם רכושו, הוא האדם רכוש עדיין הרכוש.ביש­ לבית­חולים כספו את להוריש רוצה בישראלהקרן הקיימת!) לקרן תאמר סרלין: (י. ­ ראלבית­ לבנות רוצה אדם ואם ממס. פטורה הקיימתהג­ בית­הכנסת על למשל מדברים בישראל? כנסתית­ הארץ פנות מכל שיהודים ורוצים בירושלים, דולרבו­ לא, ואומרת: הוועדה באה עזבונות. ויצוו רמושאינם מוסדות ויש בישראל יחסנים מוסדות יש תי!יחסנים. אחיה האחרון לומר שהקרן הקיימת לישראל,הציו­ בבנין חשוב תפקיד הממלאים קרן­היסוד, אוערכן אני יודע ממס­עזבון. פטורים יהיו לא נות,

והחשוב. הגדול

לדוגמה: להגביל. כוונה זו בהצעה רואה אניביתו את מוריש והיה בחיים ז"ל דיזנגוף מ. היה אילומס­עז­ לשלם חייב תל­אביב מוזיאון היה למוזיאון,בון, באיזו ארץ נשמע כדבר הזה ? (א. קפלן: איןגם למוזיאון יש העיריה). בידי מתרכז זה נכון. זהשמישהו חושב אינני מיוחד. מוסד להיות אפשרותהעיריה. או הממשלה בידי יתרכז שהדבר לומר יכולשל הרגש ואת המחשבה את בידיהן לרכז אטורלבית­כנסת הולך והיה שנה 70­60 שחי אדם האדם.להניח שרוצה אדם או להגדלתו, עזבון להניח ורוצהשל או תורה של מוסד לאיזה או לאוניברסיטה כספו10% כדי רק להוריש ומכריחו מישהו בא ­ חסד? הזה כדבר נשמע בעולם מקום באיזה העזבון. מערךגם אלא כספי­האוצר את להגדיל רק לא כוונה זוהילמפעל או לישיבה, כספו את להוריש מאדם למנוע

מס­עזבון. לממשלה לשלם יצטרכו שהרי וצדקה, חסדבארץ­ העברי הישוב של ההיסטוריה את שיודע ומימתקיימ­ היו איך ­ חלוצים שבאו לפני עוד ישראל,חושב אני עזבונות? על­ידי לא אם מוסדותיו, מיםשבענין זח ישנה הפליה גדולה, ואני מצטער שלא עלהעזבונות להוריש יהיה שמותר הוועדה את לשכנע בידיממס פטורים יהיו והם וצדקה' תרבות דת, למוסדותלהעלות להציע בא אני ­ לשכנע הצלחתי לא ואם זה,להקדיש יוכל אדם שכל ל­30%, מ­10% המינימום אתהאוצר, ועל­ידי הממשלה על­ידי מוכר למוסד מעזבונולדוגמה מדע. של מוסד זה ואם תורה של מוסד זה אםרוצה אינני המוזיאון, האוניברסיטה, וויצמן, מכון ­ולתת זה דבר לתקן שצריך חושב אני לפרטים. להיכנסלמוסדות 30% עד לצוות הזכות את בישראל אדם לכלועל­ידי האוצר על­ידי המוכרים למוסדות ­ כרצונו

המדינה.

שפרינצק: י. היו"רחבר הכנסת י. בדר ­ האם אתה מוותר על הס­

תייגותך לחלק השני של הפרק הזה ?

החרות): (תנועת בדר י.מוותר. אני

ועדת­הכספים): (יו"ר פנקס צ. ד.לא נוגעת גניחובסקי הכנסת חבר שעורר השאלהרק לחוק הזה ; אנחנו דנו בה גם בדיון על מס­ההכנסה.סכום כל ממס­הכנסה לשחרר הציע שאג הכנסת חברהכלל את לקבל אי­אפשר לצדקה. תורם אדם אשרחלקה את לקבל זכאית המדינה וכמוצדק. כצודק הזהשל. למטרות מקדיש אדם אשר הסכומים מאותם גם

אחרת. טובה מטרה לכל או צדקהלי אין כי התורה, על­פי לפסוק יכול אני איןסמיכות לרבנות; אני סבור גם שאין בבית הזה איש,רב להיות צריך לשם­כך כי ­ לכך סמכות לו שישואצ­ הרבנות כסא על היושב תורנית, אוטוריטה בעל

עליו. המשרה טלתהמדינה, לטובת זה שיהיה לעצמי מתאר איננימקדיש והוא מרוויח, שאדם כסף שכל כלל, ייקבע אםאמנות או תיאטרון תורה, של צדקה, של למוסד אותולמדינה מס לשלם יצטרך שלא ­ למוזיאון או אחרת,מכסף זה , כן איני סבור שהכלל הזה יהיה צודק לגבישראה כפי הדברים את לראות צריך אני מס­ירושה.באופן אני, שגם מכסה ואיני הוועדה, רוב אותםאישי, רואה אותם כך. רצוני לומר לחבר הכנסת גני­הצ­ כל רואה אינני שהביא: לדוגמות ביחס חובסקי,יכול לבית­כנסת; מגרש להקדיש שרוצה מי לכך. דקהיכול הוא כן, על יתר העיריה. שם על אותו לרשוםמן פטור הוא ואז ­ הקיימת קרן שם על אותם לרשוםשה­ ­ לך ידוע לא זה אם ­ לך מודיע אני המם.שם על רשום בתל­אביב הגדול בית­הכנסת של מגרשתרומה של המקרה לך ידוע ובוודאי הקיימת, הקרןהזה בכסף תשתמש שהיא מנת על היסוד, לקרןשם על החדש הישוב ישיבת בשביל בית­כנסת להקמת

ז"ל, עמיאל הרבכל­כך שחורים, כל­כך הדברים את רואה איניבני אנו מונעים זה חוק שעל­ידי סבור איני קשים.

Page 8: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

אינו הזה הנימול, טובים. למוסדות תרומות מלתת אדםהוא אם למוריש, מינה נפקא מה כי הדעת. על מתקבלהרחוקה או הקרובה למשפחתו שלו הירושה את משאיר­ ואז ישלמו את מס העזבון, או שהוא משאיר אותובעז­ חלקה את תקבל הממשלה ואז ­ טובים למוסדות

האלה. המוסדות מן הזה בוןקבענו שכל המוסדות האלה יהיו בבחינת קרוביםביותר. הקטן המס את שישלמו אומרת זאת א'. מסוגאני חוזר ואומר, שבענין קביעת האחוז ­ אםכבר עזב חבר הכנסת גניחובסקי את הדרך הפרינציפ­של גבול לקבוע הציעו (כעת ­ בכלל לשחרר יוניתלא, או צודק זה אם שאלה ואין תורת דין אין (30%מציעים אנחנו ובכן, האחוז. גובה על מו"מ רק ישלקבוע % 10. ייתכן שבמשך הזמן גם הממשלה וגםחברי הכנסת ילמדו מן הנסיון וישנו את האחוז. בכלחבר שמציע כני מוחלט, שוויתור לי, נראה אופן,לאינטרסים ומתנגד מוצדק אינו גניחובסקי, הכנסתעל לשמור מצווים כאן שאנחנו סבורני המדינה. של

המדינה. של האינטרסים

שפרינצק: י. היו"רלהצבעה ניגש

הצבעהבעד התיקון של חבר­הכנסת א, מ. גני­

27 ­ 6(ב) סעיף ה' לפרק חובסקי46 ­ נגד

נתקבל. לא התיקון1949 ­ תש"ט מס­עזבון חוק של ה' פרק

נתקבל. ועדת­הכספים בנוסח

היו"ר י. שפרינצק:לפרקים ו'­ט"ו של חוק מס­­עזבון לא הוגשו הס­

להצבעה. איפוא אעמידם תייגויות,הצבעה

י"ג, י"ב, י"א, י/ ט/ ח/ ז', ו/ הפרקים1949 ­ תש"ט עזבון מם חוק של ו­ט"ו י"ד

נתקבלו. ועדת­הכספים בנוסח

שפרינצק: י. היו"ררשות­הדיבור מס­העזבון. לחוק לתוספת נעבור

לחבר הכנסת גניחובסקי, להבאת הסתייגותו.

המאוחדת): הדתית (החזית גניחובסקי מ. א.הילד מת שאם נאמר, 3(א) בסעיף לחוק, בתוספתשלו­ ממס­עזבון פטורים יהיו המוריש, פטירת לפנימלאו שלא הנכדים לטובת נוספות ל"י אלפים שתלהם, ביום פטירת המוריש, 13 שנה, ואלפיים ל"יפטירת ביום להם, מלאו שלא הנכדים לטובת נוספות

שנה. 18 המוריש,הדו­ אלה שכל מקווה ואני תוספת, להציע בא אניהתי­ בעד יצביעו ­ האשד. זכות על ומדברים אגיםהאומר: העברי, המשפט של התיקון זהו הזה. קוןיחזרו והבנים יזונו הבנות ­ מועטים נכסים יש אםעל הפתחים. אני מבדיל בין נכדים ונכרות. אם נש­לדאוג יותר וחשוב יותר, גדולה החובה ­ בנות ארו

מציע אני כך, משום ולסידורה. להשתלמותה לבת,יהיה בלתי­נשואה, נכדה או בת ישנה שאם לתקן,לטובתה המוקדש הסכום מן ל"י אלף של מום מינהשתל­ של אפשרות הבטיח למען ממס­עזבון, פטור

בחיים. וסידור מות

החרות): (תנועת בדר י.

על לדבר ניסיתי כבר הקודמת בהזדמנות רבותי,ענין מס­ירושה, מס­עזבון, ומס­עזבון יחד עם הניכויים.לכם לספר רצוני הניכויים. בענין רק מתרכז אני עכשיועל כמה תוצאות שיהיו לטבלה המקורית מאד, הנמצאתבתוך החוק. אם נשארו 3 בנים, יקבלו לפי הצעת הוועדהניכרים בסך­הכל של 12 אלף ל"י. אם יישארו בן, אחב­2500 אומרת, זאת ל"י. 14,500 של ניכויים יקבלו וזהיחיד, בן הוא היורש אם הקרובים. היורשים מן יותר ל"ייהיו הניכויים שיקבל 6000 ל"י. אם נשאר אח יחיד,יקבל ניכויים בסך של 6300 ל"י. אינני מבין את סיבתההבדל הקטן הזה. אם יישארו שני בנים, יהיו הניכוייםוי שארה שהיא ובת­אחות, בן יישארו ואם ל"י, 9000רחוקה, יהיו הניכויים 12,500 ל"י. אם נשארה רק האשה,בן­אחות למשל, הם היורשים אם ל"י. 8000 הניכויים יהיוהסבתא או הסבא ל"י. 8500 הניכויים יהיו לגמרי, זר ואדםהגבוהה הטבלה לפי המס את וישלמו זרים, החוק לטי הםסבה מאשר קרובה פחות שהיא בת­אחות למשל, ביותר.

יותר. נמוכה מטבלה תיהנה סבתה, או

הקרובים שהשארים כמה שעד לי, לענות ינסו בוודאיסכום האלה הניכויים לפי מאבדים בני­המשפחה, ביותר,נמוך מם להם יש כי הטבלה, מן זאת בכל ייהנו מסויים,על שומרים שאנו או תשובה. זו אין רבותי, יותר.על­ידי גם או בלבד, הטבלה על­ידי האנשים זכויותניכויים לקבוע ייתכן איך וכי הניכויים. על­ידי וגם הטבלההנוחה בטבלה מסויים לאדם שנקבעו מאלה יותר נמוכים

? יותר לו

החוק. מחברי לגנות הוא שאמרתי שמה חושב, אינניהרי "אנדרוגינוס", שהוא חוק ליצור החליטו פעם אםבבי­ גמורה. ברצינות זאת אומר אני התוצאות. הן אלהצוע החוק נבוא לידי ערבוביות, סתירות וסיבוכים. שאיןהניכויים נגר בהצעה באתי יהיו. מה מושג היום לנוליור­ יותר קצת נוחים הם מציע שאני והניכויים האלה,לא אם יורע, אינני מציעה. שהוועדה הניכויים מן שיםבהם שיהיו חושב אינני אך סתירות, בהצעותי יהיו

הוועדה. בהצעת שישנן כסי סתירותהצעתי. את לקבל לבית, מציע אני לכן

הכלליים): (הציונים רוקח י.תי­ לנו מבטיח ועדת­הכספים, יו"ר הנכבד, ירידיקונים לאור הנסיון, אבל הנסיון שלי אומר ש"אין חזרהמס­ירושה. על כשמדברים ובעיקר מבית­הקברות",האחוזים. את ונוריד נתקן עוד שבעתיד מנבא אינניבוודאי אתם סוגים. בשני בעיקר מעוניין אנירא­תם שיש שלושה סוגים: א' ב' ו­ג'. אינני מת­רחוקים יורשים על הוא בו שהמדובר ג/ בסוג עניין70% עד אפילו מגיעים אנו הטבלה ולפי הנפטר, שללמעלה רכוש הנפטר אחריו הניח אט הרכוש, מןשנעשה מציע רק אני לירות. אלף וחמישים ממאתייםיור­ בלא לירות 250,000 להם שיש אלה כל של רישוםשים וזה יקל על האוצר, בסעיף ב' מדובר על הורים,

Page 9: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

מפרנסם, שהיה הוריו פני על מת שהבן יקרה שכןוהוא מניחם לא רק לאנחות, אלא במצב קשה,כאן שהוגשה כפי שינוי­הטבלה לבקש אותי הביא זההת­ ולא מתחשבים, אנו אין כן הוועדה. רוב על­ידיחשבנו די, בערך הכסף בדרגות. את הדרגות אפשרמתנגד ואני הנסיון, לאור הזמן, במשך לתקן אולילדרגות דראסטיות החל מן השנה הראשונה. כפישכבר אמרתי פעמים אחדות, מוטב חוק חדש יסודימציע אני כך ומשום באמצע, בו להתחיל מאשר וקובע5% ­ לירות ל­5000 3% הבאות: הדרגות אתדרגה בכל מעלה אני לירות. 10,000 עד ל­5000שנים וחצי אחוז. 71/2%במקום 10% ל­15,000 לי­רות ­ 10% במקום 121/2%, ואני מגיע עד 35%הפיצוי, בריעות מתעניין אני לבסוף .40% במקוםכשנשאר רכוש מ­25,000 עד 40,000 לירות ונדמה ליאשה לגבי אומרת זאת ­ אי סוג לגבי קשה שהואהמפרנס, שהבן לאחר שנשארו' הורים ולגבי שנשארההטבלה היא זאת לעולמם. הלכו המפרנסת, הבת אוהוועדה, רוב שהגיש מזו הרבה שונה שאינה המתוקנת'

לקבלה. מציע ואני

: החרות) (תנועת בדר י.בוודאי בארץ, מס­­ההכנסה תולדות את שיודע מיכי פליטים, רק לא רב בקצב גדלים שבארצנו יסכים,אם גם ילדים. חידשו את העניינים, יצרו מס חדש,פעמיים לפעמים ­ לשנה ומשנה מאד, צנוע מסאפ­ יש לדעתי גדל. והוא עליו, מוסיפים ­ בשנהלתת גם צריך כי הזאת. הצרה מפני להגן שרותלנסות יש וכן החדש למצב להתרגל לכלכלה אפשרותלכל­ יגרום לא החדש המס אם ולראות רבה, בזהירות

שיביא. התועלת מן יותר רב נזק כלה

שלושה על לשמור מוכרח שמס­הירושה חושבני,בשנה נמוך כלל בדרך להיות מוכרח הוא א) כללים:על המס מן נמוך להיות מוכרח הוא ב) הראשונה:הירושות בארה"ב ; ג) הוא מוכרח להיות נמוך גם

בבריטניה. ממס­הירושות

הזה והמס ארצה, יבוא הזר שההון רוצים, אנחנווהיו בארץ שמתו אנשים של עזבון על רק לא מוטלהנמצא רכוש על אט­לו מוטל הוא ., הארץ תושביהארץ. תושבי שאינם בחו"ל, לאנשים השייך בארץ,הונם, את ארצה יעבירו שאגשים באמת רוצים אנו אםנמוך יהיה שהמס הכלל, על לשמור מוכרחים אנוובברי­ בארה"ב לשלם יורשיהם על מוטל משהיה יותרלה­ לצפות אנו יכולים מהן שבעיקר הארצית טאניה,

הון. עברת

בשנה מיד הראשונה, בפעם והנה' המצב. זהוהראשונה של המס, בלי לחכות לשום נסיון, בלישלפעמים התיאבון, אותנו הביא ­ לתוצאות לחכותגבוהה היא שהטבלה כך לירי הרע, יצר גם לו קוראיםיותר מאשר באנגליה; ובהשוואה עם כוח הקניה שלפי­שלושה הפחות לכל היא גבוהה הא"י, המטבעעזבון פטור בארצות­הברית בארצות­הברית. מאשרהיורשת אם בכלל. ממס דולר אלף 60 של בסכוםפטור דולר אלף 120 של עזבון הרי ­ אלמנה, היאסרוג­ באופן לעלות המס מתחיל ואילך ומכאן ממט,רסיבי מ­3%; ובכל­זאת קיבל האוצר בארצות­הב­

רית בשנת 1948 מ­13 אלף עזבונות סכום של 4 מיל­אלא קפלן. מר על הלוואי ­ עזבון מס דולר יארדיוצא רבים. לא גם והם אצלנו, הם קטנים שהעזבונותאיפוא, שממספר זה של עזבונות צריכים לקחת מם כבד.רבותי, אולי זוהי עמדת איש האוצר, אך בוודאי אינהעמדתו של איש הדואג לכלכלת הארץ. בדאגה רבהשחוקים חושב ואני הרוב, של בטבלה מסתכל אני וכנהבהמשך מעוניין אינני במשטר. סוף­סוף יפגעו כאלהיחד יפול שהמשטר מעוניין, אינני גם אך המשטר,הפחות לכל כאן להביא עלי כן, אם המדינה. עם

והתנגדות. אזהרה

(מפ"ם): רפטור ב.יו"ר ועדת­הכספים אמר בהסברה לחוק, שהננועוסקים עתה בנסיון חדש ומוטב שנפעל בזהירות.שנים להרבה נקבע החוק אולם אתו, מסכים אני ודאיומ­ מדינה, בחיי הנקבעים חוקים משנים בקלות ולאוהי­ הבסיס את בחשבון להביא שיש סבורני כך שוםאת לבנות רוצים אנו שלפיהם והחברתי הכספי סודעוסקים אנו מס­העזבון חוק על זה בוויכוח גם החוק.וא­ בדר ד"ר שלנו. המסים מדיניות מהות בבירוראולם נמוך, מס לקבוע יש שבהתחלה טוענים, חריםלקבוע שיש נראה לי אחרת. היא זה בנדון תפיסתינמוך, מם ישלם קטן עזבון שמקבל מ­ פשוט: עקרוןאולם וילדיו. משפחתו קיום את בחשבון להביא וישבתש­ אותו לחייב יש גדולת, ירושה מקבל אדם אםלסגלה שיש גישה קיימת זח ובנדון גבוה. מם לוםמודרג. פרוגרסיבי מס ­ והיא מס­העזבון, לגבי גםיכניס זה שמס הכסף סכום על להערכות, אכנס לאהי­ הבסיס קובע בעיני אולם ובהתפתחותו, בהתחלהדרגות את שאציע לפני ועוד העקרונית. והגישה סודיהנ­ בענין גם להנהיג ההכרח שמן להגיד, עלי המסשה" דבר בהקפאה' במס­הכנסה שמוגדר מה כעין דוןמהצעתו בו חזר אחר­כך (אגב, שר­האוצר בזמנו ציעמס­ההכ­ לגבי גרנות ד"ר של הפשרה את וקיבל זובעזבון שחלקו יורש שכל לכך, מכוונת הצעתי נסה).ויהיה מהפיטורים, ייהנה לא ל"י, אלף ל­20 מגיעאני כאשר חעזבון. סכום כל על מס בתשלום חייבפעם ומדי ­. המטים משק בשאלות אלה דיונים שומעפונים אלי בתביעות למען השוויון ­ הרי נדמה ליהוטנטוטי. משוויון משהו בה יש כזה שוויון שהצעת20 של בסכום עזבון לו שהניחו שאדם ייתכן לא כיאלף ל"י והוא פטור מ­11 אלפים ל"י, ­ הוא משלםבעד 9000 ;אולם אדם שנשארה לו ירושה שלהרוב הצעת לפי פטור, יהיה הוא אף ל"י אלף 50דאגה רק יש זו בהצעה ל"י. אלפים מ­11 בוועדה,לאדם שיש לו ירושה יותר גדולה, שישלם מסים יותרפרוגר­ ממס צודק יותר שוויון לך אין אולם קטנים.בעל­ההכנסה של קיפוח רק יש אחרת מודרג. סיביכך ומשום הרחבות. העממיות והשכבות קטנה היותרלסעיף בתוספת יסודי תיקון להציע לעצמי מרשה אניפטור העזבון יהיה לא ל"י אלף 20 שלאחר האומר, 5ויהיה חייב במס. ואז ייצא, שבעלי הדרגות הנמוכותירושה לו שנשארה מי אולם מהם, המגיע לפי ישלמוהוא ­ ולמעלה ל"י אלף 100 או 80 '60 של בסכוםתיקון ל"י. אלפים 10 לגבי פיטורים מזכות ייהנה לאזה יש בו שינוי המבטיח במידה רבה את קיום המס

. נמוכה. הכנסה בעלי על שיקל הפרוגרסיבי'

Page 10: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

בחוק מינימאלית. דרגה שקיבלנו סבור הננישל בסכום עזבון שרק נאמר, לפני המונח האנגליאותם באנגליה שאין ייתכן ממס. פטור ל"י אלפייםהסוגים הקיימים אצלנו, אולם אנחנו ל­בראליים מאדלגבי הסוגים אי וב' ויותר מדי ליבראל­ים לגבי סוגג', שמשאירים לו עזבון כטור ממס בסכום של 2500לאו­ והדאגה הסוציאלי הצדק שמבחינת סבורני ל"י.הבריטית מהשיטה משהו לקבל עלינו המדיני. צריסו­ פרוגרסיבית גישה בה שיש מס­העזבון, בשטח

דית.בטבלה שינוי מציע אני היסודי לתיקון נוסףלהתחיל שיש סבורני הוועדה. רוב הצעת לעומתל"י. 25,000 סך עד ל­10% ולהגיע מ­1% מס בתשלוםבהצעת הרב ישנן קפיצות גדולות בין 5000 ל­15,000,בכל קיים הגדול וההפרש ל"י ל­40,000 25,000 וביןהדרגות. לי נראה שקפיצה זו, הגדולה מדי, אינה פרו­את מציע אני אין המס. שיטת את ומשנה ת גרסיבלפני המונחת הצעתי אולם הבריטית, השיטה כל קיוםל"י מ­3000 ב­1% מס הטלת קובעת הכנסת חברישיועלה בפרוגרסיה ל­10,000 ומעלה ; והצעת ההקפאהשבעל עזבון מ­20 000 ל"י לא ייהנה מהפיצור היסודי,אף היא מבוססת על העקרון של חישוב צודק יותר.לחוק יסודית גישה משום בהם יש שלנו התיקונים שני

לקבלם. לכנסת מציע ואני

ד. צ. פנקס (יו"ר ועדת­הכספים):היא הוועדה רוב שהצעת בסיפוק­מה, מציין אנישביל­הזהב, בין שתי ההצעות אשר השמיעו כאן המס­דפטור. הכנסת וחבר בדר י. הכנסת חבר ­ תייגיםואני מציין מלה זאת, "שביל­הזהב", לא רקואילו לאוצר! כטף תיתן הרוב הצעת מליצה. לשםבהן יש ואולי יפות, הכרזות הן המסתייגים הצעותמשום­ יביאו. לא לאוצר דכנסה אולם נכונים, יסודותלהשוות ולא ריאליסטים, להיות שעלינו חושבני כךאת ישראל עם אמריקה. חבר הכנסת בדר לא הביאהרכוש על סטאטיסטיקה התמונה, השלמת לשם לנו,של ארצות­הברית מתושבי אחד כל בידי נצבר אשראמריקה, כדי שנדע מהו הערך היחסי של המס המוטלבידיו. הנמצא הממוצע הרכוש לגבי ירושה כמס עליואי­אפשר להביא השוואות לחצאין, צרוך להביא אותןהוועדה, רוב ואתם האוצר, שאנשי סבורני בשלימותן.שלא כזה דרגות לוח מצאו ­ הזהב שביל את מצאו

הכנסות. לקבל זה עט ויאפשר ביותר יכבידשהתנגד בכך רפטור הכנסת חבר טעה לדעתי

לניכויים בהתאם לגודל הירושה; כי הסכום שמנכיםכסכום לראותו ויש היורשים, סוג לפי אותו מנכים ­המדינה ואץ המשפחה, של הראשון הסידור לצורך

מזה. חלקה את לקחת צריכהלוויכוח להיכנס ולא זמן, לכנסת לחסוך רוצה אניגניחובסקי, הכנסת חבר של הצעתו עם לבי ממושך.רוב אולם המס! עצם לגבי ישגה לא גם זח ודברלומר אפשר אם ­ לטובה להפלות לא החליט הוועדהניכוי תוספת על­ידי נשואה, הבלתי הבת את ­ כךחברי לכל להציע רק יכול אני לירות. 1000 עלכה עיון בחומר לעיין הספיקו לא שבוודאי הכנסת,רב כפי שהספיקה לעשות זאת ועדת­הכספים, לסמוךהזאת. ההצעה לגבי הוועדה רוב של הישר השכל על

הוועדה. על­ידי שהוגש כפי הלוח על ממליץ אני

היו"ר י. שפרינצק:לתוספת ההסתייגויות את קודם­כל להצעה אעמידהתוספת את ואח"כ ,1949 ­ תש"ט מס­עזבון, לחוק

בנוסח ועדת­הכספים.

הצבעהגניחובסקי מ. א. הכנסת חבר של התיקון

נתקבל. לא 3(א) סעיף לתוספתלתו­ רוקח וי. בדר י. הכנסת חברי של התיקון

נתקבל. לא 3(א) סעיף ספתלתו­ רוקח וי. בדר .­ הכנסת חברי של התיקון

נתקבל. לא 3(ב) סעיף ספתלתוספת רפטור ב. הכנסת חבר של התיקון

נתקבל. לא 5(א) סעיףלתוספת בדר י. הכנסת חבר של התיקון

נתקבל. לא 5(ב) סעיףלתוספת רפטור ב. הכנסת חבר של התיקון

נתקבל. לא 5(ב) סעיף1949 ~ תש"ט מס­עזבון לחוק התוספת

נתקבלה. ועדת­הכספים בנוסח

היו"ר י. שפרינצק:כולו. מס­עזבון חוק על נצביע עכשיו

הצבעהועדת­ בנוסח 1949 ­ תש"ט מס­עזבון חוק

נתקבל. הכספים

ג. חוק מס­קליטה, תש"ט­1949*)שפרינצק: י. היו"ר

רשות­ .1949 ­ תש"ט מס­קליטה לחוק נעבורועדת­הכספים. ליו"ר הדיבור

ד. צ. פנקס (יו"ר ועדת­הכספים):מתכוון החוק המצע. בקוצר מצטיין הזה החוקלהטיל מס שייקרא מס­קליטה, לשנה הזאת, שנקראתהכספים שנת עם זהה והיא ,1950/1949 השומה שנת

נספחות ראה (*

מס­ משלמי כל על זה מס יוטל זו בשנה שלנו.שלפיהן לדרגות בהתאם ייעשה המס חישוב הכנסה.חברות, על יוטל לא זה מס מס­הכנסה. חישוב קייםניכרת במידה השנה הוגדל חברות על מס­ההכנסה כי

ב­25%. ­ מאדל"י מ­300 לירה כל על מיל 30 יחיד. המס שיעורמם­ חוק לפי במס החייבת ההכנסה של הראשונותשל השניות ל"י מ­300 לירה כל על מיל 40 הכנסה,

Page 11: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

ההכנסה מן למעלה לירה כל על מיל ו­50 ההכנסה,הניכויים כל אחרי זח במס שחייבים ז.א., האמורה.

להם. זוכה מס­ההכנסה שמשלםהזה. המס את להטיל כיצד דרכים חיפשנואותו ולדרג הדירה, לשכר להצמידו חשבנו תחילהבהתאם לצפיפות בדירות; ז.א., במקום שהצפיפותשהצ­ ובמקום יותר, קטן המס יהיה ­ יותר גדולהשדבר נוכחנו אולם המס. יגדל ­ יותר קטנה פיפותבנקל. לביצוע ניתן אינו וגם צודק, יהיה לא זההזה המס את להצמיד שיש מצאנו חיפושים, לאחרחד­פעמי, הוא הזה המס החוק, נוסח לפי למס­ההכנסה.לגב" ­ השנה צמוד יהיה והוא הזאת, לשנהלמס­ההכ­ ­ התשלומים הגבהת ולגבי החישוביםנושא הזה שהחוק שהשם לציין, רק יכול אני נסה.הוא ממנו. שנשיג התוצאות מאשר יותר יפה אותו,אמצעים למצוא בכוונתנו היה כי מס­קליטה, נקראלעזור בקליטת העולים, כי זוהי מצוה שעוד לא יצאנובה ידי חובתנו. אתם זוכרים ששר­האוצר, בהצעתמס­ עבור ל"י מיליון 2 של סכום הכניס שלו, התקציבקליטה ; אבל ברור לכל שהמדינה תצטרך לסכםזה וסכום העולים, קליטת לשם מזה גדול יותר הרבהאי­אפשר להשיגו. לחוק זה הוגשו מספד הסתייגויות,

הכנסת. לפני שיובאו

ב. רפטור (מפ'ים):במ­ 2(א). בסעיף המלים את להחליף מציעים אנוהכנסותיו "אשר לכתוב: מציע אני קליטה" ,,מס קוםרצוננו זה תיקון ע"י הקליטה". מהוצאות חלק יכסולהדגיש את התנגדותנו לקביעת מסים לתפקידים מיו­תקציבית מסגרת לקבוע שיש סוברים, אנו חדים,גם והמבטיחה התקציב סעיפי כל את הכוללת אחת,את הטיפול המלא בקליטת העליה ובכל הקשור בת כך,שההכנסות, שלפי דעתנו הן צמודות לחלוטין למס­ע"י לכסנתן ויש הקליטה בתקציב חלק הן הכנסה,בו יש החוק בהצעת שמנוסח כפי 2 סעיף זה. מסהינו ­ קליטה כמס המוגדר זה שמס להגיד, כוונההצעת שבנוסח אף­על­פי זו. לשנה רק חד­פעמי,בולט הדבר אין שר­האוצר, ע"י לנו שהוגש החוק,גם לב לשים ואם ­ הסעיף תוכן לפי אך כך, כלבין בוועדת­הכספים שהיה ולמשא­ומתן לביאוריםכמס לפרשו אפשר ­ זח בנידון הקואליציה מפלגותבאשר זו, ותפיסה גישה על חולקים אנו חד­פעמי.לימוד תעסוקה, חינוך, הכוללים: הקליטה, תפקידימקצוע, סעד וכו' ­ הם חלק מהתקציב הכולל ואיןולכן והכנסה. להוצאה מיוחדים סעיפים לקבוע צורךיכסו הכנסותיו "אשר האומר: התיקון את מציעים אנו

הקליטה". מהוצאות חלק

החרות): (תנועת בדר י.בנוגע אחת הסתייגויות: שתי לי יש זה לחוקלשם, שבמקרה לא נרשמה, אך היו"ר הודיע עליה;ההס­ שתי את לנמק רצוני לטבלה. בקשר והשניה

תייגויות ביחד.זו. להצעת­חוק שלם ועבר היסטוריה שיש בוודאיחשבנו, אחרי­כן מס­דירות, יהיה שזה היתה, הכוונהכמו התקוה, אך הפרק. מן ירדה כבר ההצעה שכלמבו­ היתה שלא מפני מדוייקת, היתה לא התקוות, כל

לגמרי. חדשה הצעה קיבלנו האחרון ברגע והנה, ססת.די­ לא עוד בעצם כי לדבר, אני רוצה זו הצעה ועל

זו. בצורה במליאה עליה ברנואחת. לשנה חוק שזהו הבטחה, מעין יש זה בחוקאו­ כלל בדרך הוא שבוועדה גניחובסקי, מר ידידנועל להתבייש מה (ואין במליאה מאשר יותר פוזיציוני"מס­קליטה בשם: זה לחוק שנקרא הציע, זה) נוהגחד­פעמי" היו לו בוועדה שני שותפים להצעה: ד"ר

שניהם. עזבוני זה ובאולם ואנכי, גרנותאני אדם עקבי ; העקביות אינה מצור. ובכל זאתמצד הרי שלי, להסתייגות אשר בה. להתבייש איןאחד טענו, שאין צורך להוסיף את המלים "חד­פעמי'/עוד להוסיף ולמה אחת, לשנה הוא שהחוק כתוב שכןהסבר לדבר? אחרים טענו, שהעובדה שמציינים אתבארצנו אומרת אינה ­ אחת לשנה חוק שהוא החוקולא כלום, וההגדרה הנוספת נחוצה מאד. אם כן, לאשזהו הסכימו, הצדדים שני סכסוך, שום בעצם היהחוק חד­פעמי, ובכל זאת היו הרבה הצבעות בוועדהעוב­ אלא פורמאלי, ענין זה שאין משום זה, חוק עלרעה מחלה כמו יימשך והוא כזה מס יווצר שפעם דה,זה ומס זה חוק לדור. מרור גם ואולי לשנה משנהעבודה יום על נלחמנו צעיר כשהייתי טובים. אינםשמונה שבמשך היתר, בין וטענו שעות שמונה שלשעות, עשר במשך מאשר יותר ליצור אדם יכול שעותובעצם הדבר, שמוסיפים שעה על שעה ליום העבו­לכם, אומר אני רבותי, העבודה. מפריון גורעים ­ דהלירות מאה לכל לירה על לירה מוסיפים שכשאתםשל מס­הכנסה ­ בזה אתם מורידים את ההכנסה. ולב­לירות מ­100 לירות 150 שידרשו כך, ליד נגיע סוףהכנסה, ואז לא תהיה עוד שום הכנסה שהאוצר יוכללהגדלת חוק בעצם הוא זה חוק מס. ממנה לקבללשנה חוק ואיננו קליטה הוק ולא מס­ההכנסה,אחת, אלא סתם חוק להגדלת מס­הכנסה. וכאן עלילהוסיף, שהחוק הוא רע, כי בזה שנוצרה כאן תוספתלמס­הכנסה, פוגע הוא בעקרון חשוב של מס­הכנסה,לירות 900 של מסכום כבר כי הפרוגרסיביות. בעקרוןשל­ אומרת, זאת הגבול. וזהו ­ במס חייבים הכנסהמש­ יותר קטנה הפרוגרסיביות לירות מ­900 מעלהצינית. די תשובה קיבלתי זו לטענה קודם. היתהגדולות הכנסות בארצנו שאין לכך, הביאו לדעתיהקטנות, ההכנסות מן המס את לקבל ועלינו רבות,הכנסות בעלי הם בארצנו המס משלמי של ש­50% כיוןשכר. מקבלי הם המס ממשלמי 73% שהרי קטנות,היא שהכנסתם אלה על המס עול את לרכז עלינו האםביקו­ שום להוסיף אין לדעתי רבותי, ? לירות 900 עד

רת על שיטה זו.אם בוועדה' האוצר נציג את שאלתי דבר: ועודבקרן יתרכז מהמס הזה שהכסף להסכים, יכולים הםשיהא כדי הממשלה' של הכללית בקופה ולא מיוחדתקיבלתי קליטה. לצרכי רק יוצא הזח שהכסף ברור,המ­ של הכללית לקופה ייכנס הזה שהכסף תשובה,דינה, אלא שהאוצר מבטיח להשתמש בו רק לצרכי

הקליטה.להאמין יכולתי אילו מאד, שמח הייתי רבותי,הממ­ קיימה תמיד שלא להוסיף עלי אך זו, להבטחההמילוה ענין את זוכרים כולכם כאלה. הבטחות שלההשנה. הממשלה הבטיחה להשתמש בכסף רק להש­

Page 12: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

שהפעם בטחון, כל לי אין נעשה. לא וזה יסוד קעותתקיים הממשלה את הבטחתה. רבותי, זה אינו מסמיותרת, הגדלה מס­ההכנסה, הגדלת זוהי קליטה,הגדלה מוגזמת, הגדלה בלתי­צודקת, ואני מתנגר לח.

ועדת­הכספים): (יו"ר פנקס צ. ד.הכנסת חברי של ­ הסתייגויות שתי על אשיבבכ­ כנראה טעה רפטור הכנסת חבר בדר. וי. רפטורוונת המלים הרשומות בחוק ­ מס­קליטה הוא שםהמס. חבר הכנסת רפטור מציע לכתוב כאן את המלים:אם הקליטה'/ מהוצאות חלק יכסו הכנסותיו אשר ,,מםכתוב יהיה המס למשלמי שיינתנו הקבלות בכל כך,שם לי יש רפטור: (ב. הזה. הארוך המשפטמצוין: מס­הכנסה). זאת לא הצעת > אני מתווכחאיפוא, מוצא אני מחשבותיך. עם לא ­ הצעתך עםזה במקום ולכתוב המס שם את למחוק הגיון כל שאין

את מה שהציע חבר הכנסת רפטור.

רואה אני בדר, ד"ר הכנסת הבר לדברי אשרלנדון מצא שהוא על­כך צער להביע זכאי עצמי אתלספר קצת סודות מן החדר של ועדת­הכספים. איןאו זה חבר הצביע איך יספר שהמסתייג מקובל, זהלגלות בעצמו רוצה חבר אם הוועדה. בתוך אחר­ הצבעה ע"י ואחרי­כן הסתייגות ע"י דעתו אתכזאת, בצורה אינפורמאציה מסירת אבל זאת. יעשהבלתי­ שהיא דומני ­ נימוק לשם או תעמולה לשםרצויה ועלולה להזיק לדיון בוועדה ובמליאה. משוםלבקש זכאי עצמי את רואה הוועדה, כיו'יר אני, כך

זה. דבר על החברים יחזרו שלאהכנסת שחבר אלה רק שלא לציין, עלי אגב דרך"חד­פעמי" המונח את לקבוע ביקשו בשמם קרא בדר י.בעד, הצביעו הוועדה מחברי ששה אם כי בחוק,המגיש מצד באח לא וההצעה והיות נגד! ­ וששהשצריך סבור איני נתקבלה. לא היא ­ החוק אתשלפנינו הנוסח "חד­פעמי". המונח את בחוק לקבועאחת. לשנה בר­תוקף הנו זה מס על שהחוק קובע,לשנה הנו הזה שהמס כבטחון כמעט לומר יכול אנילקראת לשר­האוצר פתח אפתח ולא זה, בגובה אחתלפנינו להביא יצטרך שהוא בטוחני הבאה. השנהשל המצוה לקיום גדולים יותר מסים על הצעותזה ­ זו למטרה נותנים שאנחנו ומה עולים קליטתמעט; וברור שמס זה לא יספיק. אנחנו צריכים לה­­ במדינה תושב שכל כזאת, בצורה הזה המס את טיליהיה ולא הזאת, במצוה חלק יקח ­ ביותר העני גםשל מהשם כל­כך חוששים היו ולולא ממנה. משוחררלקליטת גולגולת מס לקבוע מציע הייתי גולגולת" "מסאת יתן ­ הצדקה מן נהנה שאינו מי ושכל עולים,

הזה. במם חלקוומוזר ההכנסה, למס הזה המס את הצמדנויצירת בדבר הצעה בדר י. הכנסת כחבר מאדם לשמועהמדינה כספי את מחלקים ממתי הזה. לדבר קרןלקו­ נכנס מקבלת שהמדינה מה כל ? לקרנות­קרנותפה אחת ­ קופת המדינה ; ונאמנה עלי המדינההמדי­ היא מה וכי כראוי. האלה בכספים שתשתמשנה? ­ המדינה זה אנחנו? ולנו יש אמון בעצמנו,לד­ מבקש אני כך משום והצודק, הנכון את שנעשההכנסת חברי על­ידי שהובאו ההסתייגויות­ שתי את חות

רפטור ובאדר.

שפרינצק: י. היו"רלהצבעה. ניגש

הצבעה2(א) לסעיף רפטור ב. הכנסת חבר של התיקון

נתקבל. לאלסעיף בדר י. הכנסת חבר של התיקון

חד­פעמי­ המלים את המס לשם 2(א)­להוסיףנתקבל. לא

שפרינצק: י. היו"ראנחנו עוברים לסעיף ג': שיעורי המס.

הכלליים): (הציונים רוקח י.מצטער ואני רע, במזל נולד הזה שהמס ספק' איןבוועדת שלו הקצרה ההיסטוריה את משווים שאנו מאדנרמה האמצעים. יוצאו שלמענה הנשגבה למטרה הכספיםהוויכו­ לולא להתחיל, יכולה היתה כבר שפגרת­הכנסת לי

הזה. המס על הרבים חיםברכה אינו המסים של הסוגים שריבוי חושב אנימסים, על מסים להוסיף צורך אין קללה. אלא לאוצר,אמצעים. לשאיבת חרש צינור על­ידי­כך ניצור אם אלאאמצעים ליצירת וחרש מיוחד דבר שום לראות אין כאןשאי­ רפטור' כמר חושב, אני גם מיוחדת. מטרה לשםורוצים עליו שחושבים דבר כל על מס להטיל אפשרעד לאחר לנסות צריך כלל בדרך אמצעים. לו להקדישולשכלל לארגנם, להגבירם, המקורות, את שאפשר כמהכדי שונים נוספים מסים לחפש במקום ­ הגביה את

אמצעים. להשיגלא אגלה בזה סוד אם אזכיר, שוועדת­הכספים החליטהולא הזאת המיוחדת למטרה יוקדשו שייגבו, אלה שכספיםלתקציב מוכנסים שהם אף התקציב, לאיזון לשמש יוכלושאין אמרתי תוקף. בכל לו שהתנגדתי דבר ­ הרגילמקופת­הממשלה. מס­הקליטה כספי את להוציא ברצוניכדי אלנבי, ברחוב שניה קופה יצירת של שאלה היתה לאהאמצ­ את להחזיק היתה הכוונה הזה. הכסף את להחזיקהרגיל, התקציב של הקו מתחת בקופת­הממשלה האלה עיםהתקציב מצב ויהא אלה' בכספים לנגוע יוכלו שלא כדימן חוץ נתקבלה, לא הזאת ההצעה יהיה. אשר הרגילמהוצאות­הקליטה. לחלק יוקדשו אלה שאמצעים ההכרזהחושב אני שנקבעו. הדרגות על חולק אני וכן: נקבע החוק בהצעת מספיקות. אינן דרגות שלוש כיכי ספק כל לי אין פרוטה. ו­50 פרוטה 40 פרוטה, 30מאחד באפריל יצמידו את האחוזים האלה בדרך קבע למסההכנסה. לא הייתי רוצה שיצמידו אותם בצורה כזאתתוספת שתהיה ז,א. ,100/0 שמשלם ממי ייגבו פרוטה ש­30הוועדה. שמציעה כפי הראשונות, הלירות 300 על 300/0 שלאני מציע שנתחיל ב­20 פרוטה ל­300 הלירות הראשונות,לשלישיות, ­ פרוטה 40 השניות, הלירות ל­300 פרוטה 30סכנה כל אין לשאר. פרוטה ו­60 לרביעיות, ­ פרוטה 50מס­ לשלם כך בין שצריכים לאלה האחוזים את נעלה אםעד מעלה הייתי אפשרות היתה אילו יותר. גדול הכנסה70 פרוטה אך דבר זה נוגד להסתייגותי. אני מוכרחשלוש במקום דרגות חמש ולהציע פרוטה ב­60 להסתפק

תות. !

לדעתי, יוכל, לא הזה המס כי תדע שהכנסת רוצה אניאותם ההכנות. לאחר באוקטובר, אלא לתקפו להיכנסיצטרכו השכר, מן מס­ההכנסה את להם שינכו האנשים

Page 13: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

הם שנה. למשך שנקבע המס את לשלם שנה חצי תוך60 א. ז. כפול, מס אפריל עד מאוקטובר לשלם יצטרכופרוטה ללירה תחת 30. (קריאה: לא נכון !) על­כלמארס ועד לתקפו ייכנס הזה שהחוק היום מן פנים,ולק­ להקל מציע אני האלה. האחוזים את לנכות יצטרכופרוטה, 40 שנה חצי תוך ייגבו ואז פרוטה, 20 בועביותר. יכביד שהדבר רוצה אינני הלאה. וכן ,60 אואני פרוטה. ל­60 להעלות מציע אני האחרון האחוז את

תתקבל. והיא הזאת להצעה הו שיהיה מקווה

ב. רפטור (מפ"ם):עסקנו ארוכה. היסטוריה כמעט לו יש זה מם רבותי,ידענו, אז וכבר הקליטה, בשאלות הדיון בשעת בכנסת בוהולכים הכספיים והצרכים חמור הוא הקליטה שמצבמס­ להטיל בכנסת הצעה שהוצעה לאחר והנה, וגדלים.המצמידה אחרת, הצעה על כ;ת דנים אנו הרי קליט!­/את המט למס­ההכנסה. אמנם יו"ר ועדת­הכספים הציעשברגע נראה, אך מס­קליטה, במקום גולגולת מס כעת גםהאחרון הסתלק מהצעה זו. יו"ר ועדת­הכספים פנה אלינוהשאר ובין הטבלה וקביעת המם הצעת לרגל באפלאציהביותר, העני זה ויהא בישראל, אדם שכל צורך שיש אמר,צדק, ועדת­הכספים שיו"ר ודאי המס. בתשלום ישתתףבמונח אך בישראל, מאד חשוב מפעל הוא מעשה­צדקהצדקה סתם עוד לא נאמר הכל, יש גם להבטיח שבתשלוםשבתו­ העובדה, את בחשבון נביא בצדקה, במדינה, מסיםלימות­ הגענו לא ושעדיין ועניים, עשירים נמצאים כנוגם וכך והעני; העשיר בין שוויון קיים בהם המשיח,ולפרו­ סוציאלי לצדק לב בשים להטיל צריכים המסים אתזו שבהצעת­חוק להגיד, לי ויורשה­נא מסויימת. גרסיהבמצי­ ההכרחית זו פרוגרסיבית גישה למצוא אין ובטבלההראשון, שבוויכוח הגישה לאותה המשך כאן יש אותנו.הוצע לא אז וגם הדירה, לשכר הצמוד מס­קליטה כשהוצעלהחרים דירות מעשירים או להטיל מס על עשירים הגריםבדירות הגרים ששכניט הוצע אלא מרווחות, בלירותהדירה. משכר שליש ישלמו האחרונות, השנים בעשרתאו לירה, משלם נמוכה הכנסה בעל או עובד בל היה וכךביטול אמנם כעת. משלם שהוא למה נוסף ורבע לירהמס­קליטה חוק להצעת הביא חדרים מס על ההצעהוהצמדתו למס­ההכנסה, אך המס שהוצע כעת פוגע קשהמציעים אם הנמוכות. לדרגות קשור ששכרם בעובדים,כמם­ המשתלמות הראשונות, הל"י מ­300 מס 3% תשלוםלחודש, ל"י 60­55 המשתכר פועל כל הרי ­ הכנסהאומרת, זאת לשנה, ל"י 15­9 בין לשלם חייב יהיהלירה עוד תתווסף שלו המזונות סל על הפועל שלתוצאותמס תוספת העובדים דרגות כל על יוטל ובסיכום לחודשסוציאלי, צדק אין זו בהצעה ., לשנה ל"י 14­9 בין חדשוהנימוקים בכסף צורך שיש וטוען, בא שר­האוצר ואםלדרגות שנקבעו הם כספיים פיסקאליים, הרי סבורני, שבה­הנדרשים הל"י מיליונים 2 את לגייס מאפשרים אנו צעתנומיל­ 2 את לקחת ממי רק, היא השאלה הקליטה. לתפקידאפשר : אפשרויות שתי ישנן זה ובנידון ? הל"י יונימשלמי אלף וטמאה העובד, האדם על נוסף נטל להטילייכנסו ואז לשנה ל"י 15 אחד מכל בממוצע לקבל מסהכנסות מבעלי ­ המיליון חצי ויתר וחצי, מיליון מהםהמיל­ שני את לגייס ­ שניה אפשרות גם ויש גבוהות.מאלפיים לקחת שיש סוברים, ואנו אחרת. בצורה יוניםמאיש, ל"י 40 איש אלפים מחמשת מאיש, ל"י מאה אישומכל יתר משלמי המס לקבל סכומים קטנים יותר, ואזיהיה חלק שישלם 4 ל"י' 3 ל"י, ו­2 ל"י לחודש, והנמוך

האפשרות את נשיג וכך לשנה פרוטות 750 ישלם ביותרהכס­ האמצעים ואת הקליטה במס הישוב כל את לשתף

לכך. פיים

משלמי אלף וארבעים שמאה הוא, לנו שמוצע מהאמנם ­ ואז לשנה, ל"י 12­9 של תוספת ישלמו מסשהמס הוא, שההבדל אלא התושבים, כל בו ישתתפוהמ­ המס ומתשלום חובתם ממילוי גבוהות דרגות ישחררגיע מהם. אנו סוברים שהצעת המם, 1/2 אחוז, 2 אחוזים, 4גישה מביעים ­ אחוזים 10 ומאכסימום אחוזים, 8 אחוזים,חלוקה אין האמצעים. כל את לגייס ואפשרות פרוגרסיביתצודקת יותר בתשלום מם זה, מאשר מט של 1/2 אחוזלבעל אחוזים 10 של ומס ביותר הנמוכה ההכנסה לבעלבה אץ האוצר שהצעת סבורני, ביותר. הגבוהה ההכנסהלשכבות דאגה מינימום בה אין פרוגרסיבי, סוציאלי בסיסהרחבות של העם ­ יש בה רק סכנה שאת ה"זול"משכר ל"י 2,250 בהורדת האינדכס שינוי על­ידי שהשגנומסים על­ידי מהפועל בחזרה מקבלים אנו הפועל,מס­ מס­קליטה, מס­השעשועים/ את תצרפו אם חדשים.שאיננו יתברר, ­ בלתי­ישירים למסים ותוספת הכנסהבעלי­ בעלי­בתים, פוטרים אלא פרוגרסיבי למס חוזריםעל הכספי הנטל את מטילים ושוב וקבלנים, תעשיהאי­אפשר הרי הפיסקאלי, הצורך הוא מוצדק ואם הפועל.המ­ משק במדיניות הסוציאלי הצדק ממינימום להתעלםהכנסה לבעלי משווע קיפוח ישנו האוצר בהצעת סים.ומשום ­ הגבוהות השכבות על הכברה כל וחוסר נמוכהבטוחים, ואנו האוצר שבהצעת הטבלה את דוחים אנו כךהמוצעת הצעתנו את לקבל אפשר אומץ­לב שבמעט

לכנסת.

החרות): ,תנועת בדר י.מתנגד באילו זה, למס שמתנגד שמי טענה, ישנהכמה ישנם כי הכלל, מן יוצא הוא זה דבר אך לקליטה,מיני מסים : מס­הכנסה, מס­רכוש, מס­בולים, מס שעשו­עים וכו' וכוי, שהם כולם מסים הנקראים לפי מקורהכנסתם, ולא לפי צרכי הוצאתם ; ואין קוראים להם מם­מס­ברי­ או מס­חינוך, או מס­אדמיניסטראציה, או מנגנוןאחד למס ורק וכוי. מס­הכנסה להם קוראים ­אלא אותלשכנע חושבים כזה ובאופן מס­קליטה, בשם קוראיםחושב, אני לקליטה. מיוחד קשר לו יש ,הזה שהמס אותנו,שמה שצריך לשלם בעד הקליטה ­ יש לשלם מן המטיםהממשלה הצעת לפי והנה, הכנסתם. מקור לפי הנקראיםצריך ל"י' 300 מם החייבת הכנסה לו שיש שאדם יוצא,החייבת הכנסה לו שיש אדם לשנה. נוספות ל"י 9 לשלםואדם לשנה, נוספות ל"י 24 לשלם צריך ל"י, 600 מסלשלם צריך ­ מס החייבת ל"י 900 של הכנסה לו שיש­ בוועדה גם שאלתי וזאת ­ שואל ואני נוספות. ל"י 39מדוע יקחו מס­הכנסה נוסף מהפועל, שיש לו הכנסה

? מצומצמת

: בחינות משתי הדבר את לחשב קודם­כל יש לדעתי,בתקציב ולמחוק הכללית ההוצאה את להוריד יש א)הבנינים כל את למחוק ב) ; הנוספות המכוניות כל אתחסכונות מיני כל לעשות וכן הממשלה, לעובדי החדשיםאחרים ­ ולנו ישנן הצעות רבות בנוגע לחסכונות ; על­לקליטה. הדרושים ואמצעים קרן ניצור אלה חסכונות ידיבצד כאן היושבים אתם, אפילו הרי יספיק, לא זה ואםשמאל, בוודאי תסכימו אתי, שבכל­זאת מוטב לגבות מס­הכנסה מ"תנובה" ומ"המשביר­המרכזי", שאינם משלמים

Page 14: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

עכשיו לשלם שצריך מהפועל, מאשר בכלל, מס­הכנסהעליו. הטילו שכבר למה נוסף מס­הכנסה,

מיל 10 : זה למס חדשה טבלה איפוא מציע אניל"י. ל­100 מיל 50 עד עולה והיא הראשונות, ל"י מ­100יהיה בארץ ביותר הגבוה שמס­ההכנסה אומרת, זו הצעד.אחת' מלירה מיל 800 בסך­הכל ביותר הגבוהה בדרגה

אי­אפשר. יותר

קפלן: א. שר­האוצרלמס בנוגע הכללי לוויכוח להיכנס רוצה אינניהקליטה, כי כבר דנו על זה בסעיף 2. אני חייב רקשעוררו אלה, לכל והחלטתה הממשלה עמדת את למסורחצי למישהו להראות רוצה אינני ושאלות; פקפוקיםאך תוצא הקליטה ממם שנגבה פרוטה כל אן­ ­ מלאכהלקרוא החלטנו זה ומפני ; הקליטה שירותי להגברת ורקהמס, דרגת על ויכוח יש "מם­קליטה". בשם זה למסומחוצה הזה בבית החברים כל אל לפנות אני רוצה ובזהועדת­הכספים חברי ? הוויכוח הוא מה על : ולשאול לו,100.000 כל גיוס בעד נאבקים אנחנו איך היטב, יודעיםלירות נוספות בשביל הקליטה ושירותי הקליטה, ולפניהקליטה. עם בקשר עומרים אנו קשים תפקידים איזהעל שהטלנו החפשי המס אל הצעתנו את אשווה אנייישארו הניכויים שכל הצענו, אנו קצר. זמן לפני עצמנובקביעת יוכלל הקליטה שמם ,2 בסעיף כתוב וזה בתקפם,מס­הכנטה, זאת אומרת, שכל הניכויים שיש במס­הכנסה,לגבי אשד. ולגבי ילד, לגבי אשה עובדת, לגבי זקנים,ספק של צל ואין קודם­כל, ינוכו אלה כל נכים, לגביהצענו, זה ועל הניכויים. לאחר החלק על כאן שמדוברשיילקחו 3% מ­300 לירות הראשונות, ואני רוצהעם משפחה לדוגמה אקח הזה. החשבון את כאן לעשותשני ילדים ואשה שאינה עובדת ­ כי כשראשה עובדת,כזאת למשפחה ניכויים ­ לירות מאות בכמה הניכוי גדלהם במסגרת של 650­500 לירות ; זאת אומרת, שעלהכנסה כוללת של 900 לירות אנו רוצים להטיל מאכסימוםלזה פונים אנו וקשה גדולה עליה של זו בשנה לירות. 9

אחוז לשלם ממנו ודורשים לירות 900 לפחות המרוויחאחד ­­ 9 לירות לקליטת העליה ; ומאדם המרוויח עודוישלם לירות 12 עוד שיוסיף דורשים, אנו מאות, שלוש21 לירות ; ומסכום זה והלאה יגדל המס ל­% 5. כאןסכומי גיוס של השאלה שעמדה שבזמן חברים, יושביםממשלתי, מנגנון לנו היד. ולא ולהגנה, לעליה כסףלירות 7 רק מם מתשלומי ושחררנו אתם יחד קבענוהטלנו ומעלה, הללו הלירות משבע העודף, ו;ל לחודש.3 ­ 41/2% , כוי לעזור לעליה ב' ולמגבית ההתגייסות. היהלהכנסה, נוספים מקורות לגייס יכולנו אילו מאד רצוילהעלות כשניסינו אך רוקח, הכנסת חבר שמציע כפילהקטין ודרשו החוגים אותם באו הרי נוספים מקורותאם ובין מקרקעים, מס זה אם בין הללו, ההכנסות אתאמרתי האמת, על אודה אחר. מס איזה או ירושה מסמס להטיל שחשבתי כאן, ואומר חוזר ואני בפומבי זאתאלה או הדירה, שכר על המדינה מהגנת הנהנים אלד. עלבדאגה במיוחד שישתתפו יותר, זולות מרירות הנהנים

רבה. בהתנגדות נפגשה זו הצעה אך לקליטה,שאנו הדרגה לפי ההערכה אחר. מקור לחפש ניסיתיועד אלפים ושמונה ממיליון לנו לתת צריכה מציעים,שום זה במקרה תחייב לא הגביה לירות. מיליונים שנישה­ בעיני חשוב וזה לאדמיניסטראציה, נוספות הוצאותגביה תיעשה במכשירים של גביית מס­ההכנסה, וכל הכסף­ ספטמבר בחודש ומיד הקליטה. למטרת ילך שייגבה

נתחיל ­ ספטמבר חודש עד התקציב את נגמור אםמתבטלים, אינם זו לשנה השומה מס של החיובים בגביה.במשך השומה. שנת סוף עד נגבה לא מהמס חלק אםתשלומים שבעה המס משלמי של אחד מחלק נגבה זו שנד.התשלומים. שנים­עשר כל את לנו שיתנו חלק גם ויהיהשני כל את השנה במשך לגבות נצליח שלא להיות, יכוללירות. מיליונים שני יהיה החיוב אך הלירות, מיליוניםעל עכשיו יושבים אנחנו יותר. קטנה אולי תהיה הגביהמאכסימום את לגבות איך דרך, למצוא ורוצים זו מדוכה

זה, מס לחשבון הכסףשל חשבונו את הבינותי שלא לומר, מצטער אנימס. משלמי אלף ושבעים אלף שלושים על רפטור מרפעם. הבאתי כבר המס למשלמי בקשר המספרים אתאלף וחמישה עשרים מאה לנו היו 1949 באפריל ב­1שבעים שהכנסת כאן, מסרתי הכנסה. מס משלמי בערךוחמישה אחוזים מהם, כפי שהם הודיעו לנו, היתה עדהבינותי, לא ולכן למשפחה. לשנה לירות ומאתיים אלףכמד. או אלף שלושים של מספר רפטור מר לקח מאיןסכומים עליהם להטיל שאפשר מס משלמי אלפים עשרותגדולים יותר ? האנשים העובדים במחלקה אומרים, שאםנקבל את הצעת ברל יפטור יהיה החיוב מיליון לירותפועל לכל ללכת מוכן אני לירות. מיליון שני במקוםלאיש שנתנו הניכויים שאחרי לו, ולומר עובד ולכלאלף עד וגם לירות מאות תשע של סכום גם המרוויחנוסף בעול לשאת ממנו דורשים אנו לירות, ומאתייםדבר­מה "לעשות מאתנו דורש אחד כשכל זאת, בשעהאם אותו, ולשאול ללכת מוכן אני "! העולה בשבילאו הקליטה, לטובת אחד אחוז ממנו לדרוש לנו מותר

? לאהגדלה העליונות מהשכבות לדרוש שאפשר מובןדברים. שני בחשבון להביא עליכם אך המס. של יתירהוגם מאד, מצומצם הוא הגבוהות בשכבות האנשים מספרכשדי­ הרבה. לגייס נצליח לא גבוה, מם מהם נגבה אםהחוגים על מטיל אתה וטען: רוקח בא ההקפאה, על ברורהאמידים עול קשה מנשוא ; על המרוויחים אלפייםירצה לא מהם אהד שאף כזה, עול מטיל אתה לירותהאחוזים ל­75 שנוסיף מציעים, וכאן ולעבוד. להתאמץעוד שבעה או עשרה אחוזים. כסף רב זה לא יתן, ובמקוםהיתד. אילו ארץ­ישראל. נגד רבד. תעמולה זאת תהיה זהמפני חושש הייתי לא גדול, סכום מכניסה זו הגדלהשנעלה די אמרתי, כך, הדבר שאין מכיון אך התעמולה,במס­ קטנה לא העלאה זוהי ל­800/0. מ­750/0 המס אתהמרוויחים לאלה לא מכוון וזה אלה, לדרגות ההכנסהמ­6­5 למעלה המרוויחים לאלה אלא לירות, אלף 100אלפים לירות. הכנסת צריכה להחליט, אם מותר לנוהאכ­ הקשים, הקליטה שבתנאי לו, ולומר לציבור לפנותרשאים מספיקה, במידה נענה אינו העברי כשהעם זריים,דעתי ולפי חלקו, את לתת ואחר אחד מכל לדרוש אנו

בהחלט. וצודקת מאד פרוגרסיבית בצורה

ד. צ. פנקס (יו"ר ועדת­הכספים):אץ להוסיף הרבה לדברי שר­האוצר מר קפלן,מדבר שר­האוצר את לשמוע רגילה הכנסת אין אם כיכך ­ שמענו אותו מדבר בסגנון זה על אותו נושאוחי­ הכסף בהשגת הצורך כאב את כאב הוא בוועדה.פש אפשרות למצוא אותו בדרכים יותר נאותות. רקרגש האחריות שחייב למצוא את שני מיליון הל"ימסביב הוועדה רוב את שאיחד הוא הקליטה, עבור

זו. להצעה

Page 15: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

להציע חייבת שהיא האופוזיציה מטבע אמנםכל לי אין ומשום­כך הממשלה, להצעת נגדית הצעהתרעומת על זה שחברי הכנסת רפטור, לוקח וי, בדרלטו­ שונים נימוקים ומוצאים אחרות הצעות מגישיםשל מנהגו היום וגם לעולמים היה כך הצעותיהם. בתיותר צודקים תמיד האופוזיציה, אנשי והם, הוא. עולםאופו­ כל טוענת כך הממשלה. מאשר יותר ומצליחיםבמקומות אשר הבדים באופוזיציה כאן ויושבים זיציה.סג­ באותו נגדם טוענים ושם בשלטון, יושבים אחריםנון, בו הם טוענים כאן נגד הממשלה. אר.ל ההצעה שללא הממשלה הממשלה. הצעת היתה לא מס­קליטהלוועדה: אמרה אם כי מסויימת, הצעה לוועדה הביאהלמען ל"י מיליון שני למצוא איך דרך יחד נחפש הבההקליטה. אחרי דיון רציני, זכתה ההצעה שהוגשהלפניכם לרוב מכריע בוועדה; והובאו בחשבון כלהבין הרוב אבל שבהצעה, והרע הטוב כל השיקולים,

הזה. הכסף את למצוא אחרת דרך שאיןמס­ חוק את לאשר הכנסת את מבקש אני לכן

שהוגש. כפי הקליטה

שפרינצק: י, היו"רלהצבעה. ניגש

הצבעה3 לסעיף רוקח י. הכנסת חבר של התיקון

נתקבל. לא3 לסעיף בדר י. הכנסת חבר של התיקון

נתקבל. לא

3 לסעיף רפטור ב. הכנסת חבר של התיקוןנתקבל. לא

תש"ט­1949 מט­קליטה חוק של 3 סעיףנתקבל. ועדת­הכספים בנוסח

שפרינצק: י. היו"ראעמיד הסתייגויות/ הוגשו לא הבאים ולסעיפים היות

כולו. החוק את להצבעההצבעה

ועדת­ בנוסח תש"ט­1949 מס­קליטה חוקנתקבל. הכספים

שפרינצק: י. היו"רנחדש את הדיון על התקציב ביום ד בבוקר, ונמשיכו

ה'. ביום השחר עלות עד

תש"ט­1949 פרי­ההדר, פקודת לתיקון חוק ד,שפרינצק: י. היו"ר

לשר­החקלאות. להודעה רשות­הדיבוריוסף: ד. שר­החקלאות

להע­ לכנסת, להציע רצוני נכבדים. חברים היו"ר, אדוניפרי­ההדר פקודת לתיקון החוק את המתאימה לוועדה ביר(פיקוח ושיווק), תש"ט ­­ 1949, המונח לפניכם. חוק זהאת ,1949/50 ­ החדשה לעונה החדשה, לשנה להאריך באשנה לפני גט פרי­ההדר. שיווק סידור בדבר הקיים החוקפור­ הוא הענין כזה. חוק הזמנית מועצת­המדינה קיבלהפרי שיווק למועצת לאפשר כדי דרוש, והוא גרידא, מאלימיד לגשת עלינו כי דחוף, הענין השיווק. את לסדר ההדראינו שזה וכיון שלנו. הפרי לשיווק הדרושים לסידוריםהדבר את להעביר מבקש אני בלבד, פורמאלי דבר אלא

לוועדה המתאימה בלי ויכוח,

שפרינצק: י. היו"רהיות לוועדה, יועבר שהחוק מציע שר­החקלאותהתנג­ אין אם מוקדם. כללי בריון צורך שאין סבור והוא(קריאה: לוועדת­החוקה, הצעת­החוק תעבור ­ דותהשבוע. תתכנס לא ועדת­הכלכלה כי (! לוועדת­הכלכלההאם הזה.) לחוק משהו להעיר רציתי ג: נ י ל ז י צ (א.

? כללי דיון דורשים

א. ציזלינג (מפ"ם):שתישמע שלאחר מניח, אני להכביד, רוצה אינני

לוועדה. החוק את להעביר קושי יהיה לא הערתי

שפרינצק: י. היו"רבבקשה.

(מפ"ם): ציזלינג א.אני אולם התיקון. בקבלת עיכוב לגרום בכוונתי איןמסויימת בתקופה אחראי שהיה כאדם לחובתי, רואה

לשטח זה, להעיר הערה הנראית בעיני כחשובה.

קיים שהיה החוק את שהארכנו בשעה בשעתו,היה פרי­הדר, שיווק על המאנדאט, ממשלת בימיבכוונת הממשלה לשנות את החוק מיסודו, ולא להשאירוהארץ למשק רצוי זה אין בשנה. שנה מדי בהחלטה תלויבשנה שנה מדי יעמוד פרי­ההדר שיווק שדבר ולפרדסנות,שיווק עם בקשר חדשה, בהחלטה וצורך משבר של במצבבארץ­ הפרדסנות מדינות­חוץ. עם והמשא­ומתן הפריזה באמצעי­לחץ ­ לרעתה לדעתי, ­ משתמשת ישראלבאמצעים להשתמש במקום המשלחת, צאת עיכוב שלעיכוב בעצם, קונסטרוקטיביות. ובדרכים קונסטרוקטיבייםצאתה של משלחת כזאת צריך להיות מסמכותה של הממ­שלה, וכל יתר הענינים הם ענינים שבין משק הפרדסנותבארץ, הגורמים כל ולבין הממשלה, לבין העובדים, לביןהפר­ גם בכללו. המשא­ומתן את לעכב צורך שיהיה בליהשיווק, מועצת של רעתה גם היתה וכן הסכימו, דסניםחידוש הטעון חוק להיות יחדל שהחוק הוא הצורך מן כיקבע, של צורה לו שתינתן צריך וכי בשנה, שגה מדי

כפקודה. ולא כחוק יסודי, כחלק

האיחור לרגל ­ עכשיו מעכב אינני כי אם כך, משוםהתיקון העברת את ­ השיווק צרכי עם ובקשר בזמןאציע ולא בוועדה, תיקונים כל אציע לא וגם לוועדה,של תשומת­לבה את מפנה אני ­ תיקונים להציע לחבריכך, ולתקנו החוק את לשנות החובה מן כי הממשלה,הפרי שיווק עוגת לקראת זה מצב לפני נעמוד שלא

הבאה. בשנה

שפרינצק: י. היו"רלוו­ עוברת וההצעה התנגדות אין בתקפה. ההחלטהעל כללי בדיון ,8 בשעה הישיבה את נחדש עדת­החוקה.

הבטחון. שירות חוק הצעת

.19.20 בשעה נפסקה הישיבה

Page 16: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

,20.15 בשעה נתחדשה הישיבה

תש"ט­1949*) הבטחון, שירות חוק ה.היו"ר נ. ניר­רפאלקס:

שירות בחוק נדון עכשיו הישיבה. את מחדשים אנועשר זה לדיון להקדיש החלטה קיבלה הכנסת הבטחון.לי שיודיע נואם מכל ואבקש מוגבל הוא הזמן שעות.

סיעתו. לו הקציבה זמן כמה

(מפ"ם): ריפטין י.של לנאומו מספקת תשומת­לב ייחס לא הציבורכמה היו הזה בנאום הזה. הדיון בפתיחת ראש­הממשלהוכמה הערות עקרוניות לשאלת בטחוננו ולשאלת מדיניות

לעמוד. רוצה אני מהן כמה על ורק בכלל. הבטחוןלראשונה : הנאום של ראש­הממשלה ושר­הבטחוןמחוץ מדיניים גורמים של מספקת הדגשה בחוסר הצטייןלמדינות­ערב העלולים לסכן את שלומה של מדינתנו.בפרק שבו הוא מדבר על כך, ש"אין עמים מנוצחים שוכ­חים בנקל את מפלתם" אמר ראש­הממשלה : "ארצנועמים כולו המיושב רצוף, ענקי שטח בתוך קטן קטע היאוחלקם, זר שלטון תחת שרויים חלקם ערכית, דובריוביניהם כל שכנינו, הם עצמאיים". לקרוא את כל שכנינורק לא וזה במקצת. מוזר קומפלימנט זהו ­ "עצמאיים"הוא כי למעשה, מסוכן גם אלא עיונית, מבחינה מוזרהבטחון במצב יסודית, עובדה שהיא העובדה, את מטשטשעבר­ בין החוזה אם למשל, בטחוננו יהיה מה שלנו.הירדן ובין אנגליה יחול גם על החלק הנותר של ארץ­עבר­ של "עצמאותה" לגבי רק לא הדין והוא ? ישראל"עצמאיות" הפיכות לשתי עדים היינו האחרון בזמן הירדן.בטחוננו. מצב על להשפיע עלולות היו הן וגם בסוריה.שבמלחמה לזכור, לא לעצמנו להרשות יכולים אנו איןשעברה עלינו נקטה אנגליה עמדה פעילה מאחורי ההתקפהשל בניטראליותה גם שנעזרו הערביות, המדינות של

ארצות­הברית.מספ­ הדגשה שר­הבטחון של בנאומו אין לזה נוסףהוא עממי. צבא יהיה שלנו שהצבא הצורך לגבי קתהעליונה". איכותו היא צבאנו של הבעיות "בעיית ; אומראין ? הבעיות" בעיית "היא זאת שרק ההדגשה, למהמבחינה מעולה בצבא כולנו מעוניינים שאנחנו ספק,מאיכותו פחות לא צבאנו, של הבעיות בעיית אולם טכנית.הקודמת במלחמה גם כלליותו. עממיותו, היא הטכנית,ישובי­ רק לא שלמים, ישובים מכריעים תפקידים מילאוהטפי. לכלל קשה במצבנו הגיאוגראפי להבדיל כל­כך ביןבהכנות גם לסמוך לנו ואין ישובי­העורף. ובין ישובי­ספראליטה על רק בעתיד לפרוץ העלולה מלחמה ­לקראת העיקרי היסוד להיות צריך להבא גם צבאית­טכנית.שעל הכנסת לקבעו ­ מבוסס על העקרון של נשק ביריכל : עם מזויין. (ע. ד ב ו ט י נ ס ק י: למה הצבעתםאת שירת לא על­כל­פנים, שלכם, הנשק ­ (? זה נגדלמלחמת הפריע שלכם הנשק ו החרות מסיעת אדוני העם,

בתוכו. פנימית למלחמה וגרם העט של השחרורבהדגשת ראש­הממשלה של נאומו הצטיין לזה נוסףשל ייעודו ובין הדמוקראטיים החיים בין חמור ניגודהאלה לדברים לב שמו הכנסת חברי אם יודע אינני הצבא.כמוהם רבים שמענו שלא ראש­הממשלה, מפי שנאמרואמר הוא הדמוקראטיים. לחיינו והסכנה החומרה מבחינת

*)"דברי הכנסת" חוב' כ"ד

לא פחות ולא יותר : ,,אסור לנו להתעלם, שגם פה במדינהההתפצלות ומפוררים. מחריבים כוחות עדיין פועליםשל מזו נופלת אינה אצלנו והאידיאולוגית המפלגתיתהעמים הירודים והמקולקלים ביותר. והאטמוספירה המלו­בנת של ריב המפלגות והסיעות איננה מועילה לריפויאינו הוא שגם בית­הספר, ומלבד הגולה. קרע של מהירנקי לגמרי מהתפצלות זו, רק הצבא יכול וצריך לשמשוהקלטתו העם של העתידה דמותו בעיצוב פורה בתפקידעומדת שמדינת­ישראל החדשה, ובחברה בתרבות הנאמנהפנימי לאומי צורך אינו בצבא, זה חינוכי תפקיד לטפח.שלא אלה, דברים לבטחוננו". הכרחי תנאי אלא בלבד,על­ בסטנוגראמה אחר­כך נמחקו לא וגם פליטת­פה היו: שאלות כמה לשאול אותנו מאלצים ראש­הממשלה' יריסוף­סוף, ? שבעמים והידורים כמקולקלים אנחנו האומנםערביות, מדינות בכמה מסויימים משטרים יש סביבנו גםהים­ של האחר מהצד גם שכנים לנו יש שציינתי. כפיראש­ מתכוון משטר לאיזה הדבר, פירוש מה התיכון.ברוח הצבא את לחנך יסוד יש באמת האם ? הממשלהראש­הממשלה, סבור באמת האם ? מהמפלגות יאוש שלשלא מפא"י, ולא מפ"ם, ולא הציונים הכלליים, ולאלא הדמוקראטיות, המפלגות לא אחרת, או זו מפלגההצבא, רק אלא החלוציות, התנועות ולא האלה המפלגותשל העתידה דמותו עיצוב של התפקיד את ישמש הואהעם ? סבורני, שיש בזה פגיעה חמורה ביותר בישובאכזבות כמה על כאן לעמוד רוצה אינני הדמוקראטי.מהמפלגות, מרוצה איננו הוא ראש­הממשלה. של נוספותבתי­ אין עדיין כי בבתי­הספר, מהמצב מרוצה איננו הואהעוב­ הסתדרות של נפרד זרם קיים ועדיין אחידים ספרדמות עיצוב של הזה התפקיד ואת ­ מיואש הוא דים,כל­כך זה שאין לומר, מוכרח אני הצבא. ימלא העםובין הצבא בין היחס על כאלה ודיבורים אוריגינאלימתאימים אינם ראש­הממשלה' מפי ששמענו המפלגות,ש"העם : קצר זמן לפני לנו השמיע גופו שהוא למימרה,אם ­ בנוסח הפעם דיבר הוא הצבא". ולא הקובע, הואוהמקולקלים הירודים "העמים של ­ בדבריו אשתמשראש­הממ­ אם באשר תיאורטית. שאלה זו ואין ביותר".בתוכנו הפועלים הציבוריים הכוחות את באמת רואה שלהשמכבר לומר מוכרח ואני ­ ומפוררים מחריבים ככוחותהמבורך הטמפראמנט כל עם שראש­הממשלה חושב, איננישלו משתמש בביטויים מקריים, הוא דוקא מדייק בביטוייופנימית. למלחמה הכוננות של נוספת הפגנה זוהי הרי ­כולל האחרון בזמן ראש­הממשלה של נאום כל לצערי,להעמקת סימנים ­ אחדות על הדיבורים למרות ­ בתוכובתוך וקודם­כל הכללית' הציבוריות בתוך הפוליטי הקרעעדים אנו לעתיד. חרדה רק זאת אין הפועלים. ציבורזוהי הזה. הסימן לפי הצבא, בתוך המתנהלת למלחמהזוהי האזרח. לבין החייל בין להפריד הרוצה מלחמהשל או החייל' של הפוליטית בהתעסקות הרואה מלחמהאידיאולו­ לאוניפורמיזאציה בניגוד העומד דבר­מה מפקד,

בה. רוצה ששר­הבטחון העברי, הצבא של גיתלפירוק שהובילה מלחמתו' את ניהל זו ברוחהרמ­ גם היום. עד נפסקה לא זו ומלחמה הפלמ"ח.מה שאין האומרים, שונים מפקדים על המסתוריים זיםהפר­ העבר על והמתגעגעים צבאית מבחינה עוד ללמוד

Page 17: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

טיזאני, ­ גם הם מרמזים לאו דוקא על כך, שיש מפקריםכאלה, אלא שהמלחמה הפנימית, ששר­הבטחון מנהל אותהבנאו­ שאין לומר' גם רוצה אני נפסקה. טרם הצבא, בתוךלשמירת מספיקות ממשיות ערבויות ראש­הממשלה של מושל רבה הדגשה בו יש אם­כי הצבא, בתוך החלוצי הכוח

הזה. החלוצי הכוח טיפוח חשיבותישר יוכנסו חדשים שעולים יהיה טוב אם ברור, לאהחלו­ הנוער זכויות הוגדרו לא ; צבאית למסגרת מהאניההמע­ של הפעילים הנושאים של הזכויות הוגדרו ולא צי,והאימונים. העבודה בין מכאנית הפרדה יש החלוצי; שה

לנושא ישירה שייכות לה שאין הערה, עוד ואעירהנידון, אבל אם ראש­הממשלה חשב לנכון לטפל בבעיהלפסול, לנכון זו בהזדמנות חשב ראש­הממשלה אם זו,הלכה בשאלה גדולה של מדיניות­חוץ : מדוע נדחתה בזמןאעסוק ­ השניה, החזית פתיחת השניה מלחמת­העולם"הפלישה : ראש­הממשלה דברי וכה זו. בסוגיה אני גםהאחרונה במלחמת­העולם לאירופה הברית מדינות שלאת לשלוח חפצה לא אמריקה כי זמן, הרבה נתעכבהשל לפחות מספיק אימון בלי לקרב הטירונים חייליהלהש­ לנכון ראש­הממשלה חשב למה לי, ברור לא שנה".בין המתנהל זה חמור בוויכוח הכנסת במת מעל תתףאני הרי דעתו, הביע אם אבל והצבאות, המדינות ראשיהמוטעית הדעה על החריפות בכל לחלוק לעצמי מרשההחזית אחרת. סיבה בגלל נדחתה השניה החזית הזאת.הלחץ תחת בעיקר, פוליטית סיבה בגלל נדחתה השניההקואליציה רצתה השניה החזית בדחיית צ'רצ'יל. שלברית­ את האפשר ככל להחליש האנגלו­אמריקאניתביב­ זמן באותה היחידה הלוחמת למעשה, ­ המועצות,השניה החזית נפתחה לא דבר של ובסופו ; אירופה שתעל­ידי כולה אירופה של שחרורה את למנוע כדי אלא

וסוציאליזם. דמוקראטיה של כוחותבקריאה לפנינו. שהוגש לחוק הערות מספר ועתהבעצם זהו הזח. החוק עריכת עצם על תמה אתה ראשונהערבוב של חוק שירות חובה וחוק גיוס. אין זו הצעהשל בליל כאן יש אלא בטחון, שירות חובת של ברורההתערובת ובתוך אלה, שטחים בשני וסמכויות החלטותרוב עקרוניות. נקודות כמה רק מוצאים אנחנו הזאתמסעיפיו ניכר ובחלק הזה, בחוק ברורים אינם הדבריםהיסודי הרעיון בעצם זהו לשר­הבטחון. הסמכות נמסרת

לשר­הבטחון. סמכויות ­ הזה החוק של והעיקרישל עקרוניות שאלות בכמה בקיצור לטפל רוצה אניעל מדבר החוק הזה. בחוק האשה שאלת הצעת­החוק.מ­­18 נשים ושל ,49­18 בני גברים של השירות חובתחובתן את לסיים נשים צריכות מדוע כלל, ברור לא .26גיל על לדבר מותר בכלל אם ,26 גיל עד הארץ להגנתאת הוכיחה בארץ­ישראל האשה נשים. של גבוה יותרלאחר ­ הטעם ומה בהגנה, ויכלתה נכונותה קוממיותה,לא זה מתחום שהוצאו מאחר בחוק, רבות הסתייגויות­ ילדים בלי נשואות נשים גם אלא לילדים, אמהות רק

? ונשים גברים בין דראסטית כה להפליההממשלה הציעה מרוע כלל, ברור לא לזה נוסףמכמה ברור לא הדבר דתית. השקפה מטעמי נשים לשחררבחינות. אולי יש גם גברים בעלי השקפה דתית כזו ?לממשלה פניה איזו כבר שיש העתונים, באחד קראתימצפון. מטעמי לשחרור הטוען איגוד, איזה מטעםאינני מזלזל בטעמי מצפון, ויכול להיות שצריךלהינתן יפוי­כוח לוועדה מסויימת לטפל בשא­זו בשאלה צריך מדוע אבל כאלה. מצפוניות לות

לקשור את כלל הנשים רוקא ז אם הממשלה משוכנעת,זה דבר גוגע מדוע מוסרית, שאלה זה בנידון שקיימתדוקא לנשים הדתיות ? בשנת הכשרה חקלאית יכול להינ­תן לאשה דתית בטחון גמור לשמירת הדת. האם אין לנוהתיישבות דתית, האם אין לנו משקיט דתיים ? ­ הסעיףהדן בשאלה זו בחוק, אינו מתקבל על הרעת בשום פנים

ואופן.מי ­ הפוקדים שאלת היא השניה העקרונית השאלהיהיה בדרך­כלל ממונה על הגיוס ז נדמה לי שמלחמהלהסיק שניתן מכסי מורכבת יותר הרבה היא בזמננומתוך חוק הגיוס הזה. בארצות מתוקנות קיים בשאלתששר­ בטוח ואני שונים, משרדים בין תיאום הגיוסלשם בתיאום הכרח יש אצלנו שגם אתי, יסכים הבטחוןמשרד­ קובע למשל, זה, בענין ראציונאלית. שיטה הבטחתנכב­ שאלות יש כאן ממשרד­הבטחון. פחות לא העבודהשלא לי ונראה חקלאות, תעשיה, משק, עבודה, של דותשל כענינו הגיוס ענין את רואים שאצלנו הדבר, טוב

בלבד. משרד­הבטחוןבריאות סוגי שגי לקבוע שיש החוק, אומר לזה נוסףבשאלה קשורה הזאת שהשאלה חושב אני לצבא. במפקדחייבי את לחלק הוא נכון באמת האם ; חשובה עקרוניתהגיוס רק לכשרים ובלתי­כשרים לגיוס ? לדעתי יותרלשירות כשרים : סוגים לשלושה אותם לחלק היה נכוןקרבי, כשרים לשירות בלתי­קרבי, ובלתי­כשרים. אניעק­ בבעיה קשורה שהיא משום הזאת, השאלה את מעלהלהתפתחות לחשוש יש צבאנו. לעתיד מאד החשובה רוניתעל הגדול בחלקו בנוי יהיה שלנו הצבא אם מאד, מסוכנת

קבועים­ מגוייסים עם חוזים על שכירים, חיילים

האס­ את ומאכסימאלי מלא ניצול לנצל צריכים אנחנושאם­ ייתכן חובת­הגיוס. בתוצאת בידינו הניתנות שרויותשאינם אנשים, מאד הרבה הגיוס בשנת להעסיק שראדמיגיס­ של בתפקידים מלאה, קרבית לפעולה מוכשריםטראציה והנהלה. אין להעמיס אחוז גבוה מדי של אנשים,­ קבועה שכירות של חוזים אתם לכרות יצטרך שהצבאלחסוך הצורך מבחינת ולא הצבא של אפיו מבחינת לא

בהוצאות.עקרו­ הרבה לנו מגלה איננו הזה החוק שאמרתי, כפישל העקרון הוא הזה בחוק ביותר החשוב העקרון נות.למסור ענין בכל כמעט לנו מציע הזה החוק סמכויות.

לשר­הבטחון. סמכותאו הכנסת, תקבע לא ועדות­בריאות של ההרכב אתועדת­הבטחון של הכנסת, והדבר לא ייקבע אפילו מתוך

תיאום בינמיניסטריאלי, אלא על­ידי שר­הבטחון.החקלאית­ להכשרה והתקנות החקלאית ההכשרה דרכימומחים בארץ, מומחים קצת סוף­סוף עוד יש שבו שטחבסמכות הוא הזה הדבר גם ­ יוצרים של דורות מכמה

שר­הבטחון.עבו­ שירות כל על להכריז בעצם, יכול' שר­הבטחוןדעת על זאת להכריז יכול הוא צבאי. כשירות בארץ דה

הכנסת­ אח לשאול בלי עצמואנשים, קבוצת וכל ארם כל לדגל לקרוא יכול הוא

המוצעות. התקנות לפי לא גםתמיד היא שהציבוריות ­ השחרור תקנות בענין גםכל­כך רגישה לגבי הצדק והאובייקטיביות שבהן ­ תק­וכוי' התיישנות משק, חינוך, צרכי מטעמי נות­שחרוראומר החוק דבר פשוט ו,,נשגב": לפי שיקול דעתו של

שר­הבטחון".

Page 18: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

מטעם אישור בלי הישוב גיוס על גם להכריז אפשרהכנסת, או מטעם ועדת­הבטחון של הכנסת.

אומר הייתי שר­האספקה­והקיצוב, כאן היה אילואינו זה שדבר חישב אני סמכויות. "אוגר" ששר­הבטחוןציבוריים. חיים של מתוקן נוהג מבחינת הדעת על מתקבל­ חייהם את למסור הארץ אזרחי את המחייב הגיוס, בחוקבתק­ הכרח יש ­ ! הקרב בזמן חייהם את למסור ממשנות­יסוד מפורטות, במידה שאינן נוגעות בשאלות שלנוגעת אינה מניתי אשר מאלה שאלה ושום ­ צבאי סודלא הכנסת, שתחליט צריך אלה שאלות על צבאי. בסוד

הממשלה. ולא שרשהסברתי, כפי הוא, זה לחוק האפייני הראשון הדברשל חוק ובין גיוס של חוק בין תחומים ערבוב בו שיש

שירות­חובה.שהכ­ פירוט, בו שאין הוא, האפייני השני הדבר אךאם סמכויות. של פירוט רק בו יש עליו. לדון תוכל נסתהפאר­ הדיונים תוכן להיות צריך שזה סבורה, הקואליציהאפשר ­ בלתי­מוגבלות סמכויות מסירת ­ לאמנטארייםלערוך את הדיונים בכנסת בתכלית הקיציר ובסיטונות.לתיכן הרבה להוסיף כדי בו יש זה שדבר חושב אינני

הדמוקראטיים. חיינוולבסוף אעיר הערה לעור סעיף­קטן אחד בחוק זה,ראשינה פסקה ח' בסעיף חשוב. לעקרון נגיעה יש בו שגםכתוב : "לגבי תקופה מיום י"ט בטבת תש"ח (1 בינוארכל ­ (1948 במאי 30) תש"ח באייר כ"א יום עד (1948ברשו­ שתפורסם באכרזה עליו יכריז ששר­הבטחון שירות

זה". סעיף­קטן לצורך צבאי כשירות מות,מתנגדים ואנחנו הזאת לקונספיראציה מתנגדים אנחנולהיסטוריוזופיה הזאת. אין צורך בקונספיראציה ; יש שםעוד זכויות מגיעית שלו הזה, הארגון ולחברי הזה לארגוןהוא הזה הארגון ושם ­ צבא­ההגנה­לישראל הקמת לפנישל הזכויות כי זאת, בהיסטוריוזופיה צורך אין "ההגנה".

.1948 בינואר ה­1 לפני ­ מתחילות ההגנה אנשי

הכלליים): (הציונים ספיר י.הקמת של המאורע שלאחר ספק אין נכבדה. כנסתחובת של בחוק כאן דנים שאנחנו העובדה עצם הצבא'מדיני. צעד הוא מאורע, הוא במדינת­ישראל הצבא שירותשל יסוד חוקת שבהעדר העובדה מן גם נתעלם ולאהמדינה ­ זהו אחד מחוקי הימור של המדינה ; ואין פלאשהחוק הזה מושך את תשומת לב הציבור ומחייב דיון

מעמיק.אחיד. צבא של הסיסמה את דגלנו על חרתנו אנוהמדינה, על לשמור בתפקידו הצבא ייעוד את רואים אנולהיות הצבא חייב ולשם­כך בטחונה. ועל שלמיתה עלמהפירושים שרבים חוששני אבל ועממי. יעיל אחיהמשמעו­ את לסלף עלולים עממי צבא של למושג הניתניםאת להבהיר אנסה כך ומשים ; לאומית מבחינה תולסעיפים בהערותי הצבא, של מהותו על השקפתי­אני

החוק. של השוניםהכנסת חבר עם נדברתי שלא לכנסת להבטיח רצוניריפטין על הציטאטה, שהביא מדברי שר­הבטחון; ורצוניסבור אינני בתכלית. שונות מסקנות אלה מדברים להסיקהמם­ "ההתפצלות : כשאמר בהרבה הפריז ששר­הבטחוןהעמים של מזו נופלת איננה אצלנו והאידיאולוגית לגתית"מלבד : אמר גם הוא ביותר". והמקולקלים הירודיםהצבא רק זו, מהתפצלות נקי לא הוא שגם בית­הספר,של דמותו בעיצוב ומעלה פורה גורם לשמש וצריך יכול

בימינו היחידה המסגרת זוהי "הצבא : הוסיף והוא העם".והאח­ המפלגתיות העדתיות, המחיצות כל נעלמות שבההמצי­ האלה. מחיצות נעלמו באמת אם ממני נעלם רות".מראה איננה בהווה, גם ואולי הלא­הרחוק בעבר אותשל חדירה בו ושאין בלתי­מפלגתי, לגמרי הוא שהצבאהאחידות המפלגות. כל של לא ­ מפלגתיות השקפותבלתי­מפלגתיות של לא משמעות לקבל עלולה הצבא שלחותכות הוכחות להביא קשה חד­מפלגתיות. של אלאצמרת של ההרכב את רואה כשאתה אבל אלה, בעניניםהעמדות תופסי את וכן הצבא של ההנהגה את הצבא,המת­ שהאנשים משוכנע להיות קשה ­ הדרגות בסולםבשורות דוקא נמצאים אלה לתפקידים ביותר אימים­ הצבא של בספרות מעיין כשאתה מסויימת. מפלגהחד­ מפלגתית השפעה שם שאין כיותר משוכנע אתה איןדברים גם ישנם ולפעמים ., הצבא של החינוך בכיוון צדדיתבשאלות ­ הצבא של אחר או זה חלק נגר המכוונים

וכלל. כלל צבאיות שאינןדבר של פירושו ­ פוקדים : החוק לסעיפי אעבורבמשרד­ או בצבא הם אם בין ממונים אנשיםלצבא. השירות חייבי האנשים את יגייסו ­ הבטחוןכל את ושואב עממי הוא שלנו, הצבא לדעתי,הקשורות רבות בעיות הציבור. מן ואנשיו כוחותיונכון ולא שלנו, הציבור חיי בתוך שלובות אנשים, בגיוסהממונים הפוקרים לאותם הגיוס פעולות את למסור יהיהבוועדות צורך יש לדעתי אנשי­צבא. או פקידים ­מקום מכל הרי קובעית, לא אם ­ הגיוס לענין ציבוריותלהפריד ההכרח מן הגיוס. משטר את ומדריכות מייעצותאותן לבין המגייסת, הפוקדת הרשות בין גמורה הפרדהשונים, מטעמים האנשים בשחרור יטפלו אשר הרשויותאו בדחיית גיוסם. עלינו להגיע לידי כך שהפוקדים יטפלומוכשרים ונמצאו נבדקו אשר הגיוס חייבי באותם רקשהות להם תינתן הגיוס שבשעת כצבא, לשירות וכשריםצריך איננו אחר טיפול כל עניניהם. את לסדר מסויימת

הפוקדת. הרשות של מענינה להיותכך על ויכוח יותר שאין סבורני ­ הגיוס עם בקשראינדיבי­ חובה היא בצבא, השירות חובת הגיוס, שחובתשימשה זו בעיה שגם הזמן רחוק לא אישית. דואלית,רחוק לא בישראל. העברי ובישוב בציבור לוויכוח נושאשהוכרז הגיוס לחוק נתון היה לא מהציבור שחלק הזמןהיה לא הישוב של מסויימים שבחלקים ; המוסדית על­ידיכל ארם בגיל הגיוס חייב גיוס למעשה ; שלגבי קיבוציםהיתה קיימת מכסה מסויימת. הצעתי להפרדה מוחלטת,

תחזור. לא זו בלתי­רצויה שתיפעה תבטיחאפשרות הנותן הסעיף עם בקשר להעיר, ברצונילקרוא אדם לצבא עד 24 חודש לאחר התאריך שבו מהחי­18 בן שאדם יוצא, זה סעיף לפי : שלו הגיוס חובת להלשרת יצטרך ואז עשרים, בן כשהוא לצבא להיקרא עלולבן כשהוא לצבא ייקרא 29 בן אדם : שנתיים עוד בצבאמוכן אני גם .33 בן כשהוא בצבא שירותו את ויסיים 31הזאת, לתקנה שהביאו ונימוקים גורמים וכמה כמה להביןבאנשים פגיעה של קטנה לא מידה בה יש זאת בכל אולם

הגיוס. חייביבחוק העיקריים הסעיפים אחד על לעמוד רצוני עתהשנת של חדשים 9 במשך החקלאית העבודה חובת : זהחשוד אינני בוודאי האדמה כאיש הראשונה. השירותאולם ., העם ולעתיד למדינה החקלאות של ערכה בהפחתתההכשרה בין ומוחלטת גמורה הפרדה להפריד יש לדעתיפסקה הפעם גט אצטט החקלאית. ההכשרה ובין הצבאיתמספיקה אחת "שנה שר­הבטחון: של נאומו מתוך אחת

Page 19: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

בקושי להכשיר טירון, שיהיה טוראי טוב בחיל הרגלים".בשנה ­ ? לעינינו המצטיירת התמונה איפוא היא מד.ואחר­כך אימונים חדשי שלושה למגוייס יינתנו הראשונההאלה החדשים 9 תוך אם גם חקלאית. עבודה חדשי 9

שבסוף ספק לי אין ­ חלקיים אימונים החיילים יעברוטוראים. להיות בהחלט בלתי­מוכשרים יהיו שנה אותהבתקופה שגם העבר, נסיון מתוך לומר' לעצמי מרשה אנישל הפלמ"ח ­ ובפלמ"ח היתה העידית של הנוערהחקלאית ההכשרה את שילב שהוא העובדה, עקב ­ שלנוולמעלה שנה, של תקופה בסוף הרי הצבאית, ההכשרה עםמשנה, היה איש הפלמ"ח רחוק מאד מלהיות איש צבאהיא חקלאית שעבודה סבור איני טוראי. לא גם ­ ממשששר­ ­ המשמעת אותה ליצירת המתאים האמצעישהממשלה לחשוב יסוד לי אין הצבא. כיסוד קבע הבטחוןלאו בפרדסנות, עבודה גם חקלאית בעבודה תכלול לאבאיזה לשער יכול ואינני ו מסויים במשק עבודה דוקאעבודה אגב הצבאית המשמעת על לשמור אפשר אופן

ממש. חקלאית להכשרה היא הכוונה אם ­ חקלאיתבנאומה שר­הבטחון שהביא המומחים דעת למרותסבור אני שכאן לפנינו רק בעיה של הכשרת נוער לחייההכ­ אחרי יעברו אשר והנערות הנערים אותם הרי צבא.שיעברו מהאנשים קטן חלק רק יהוו חקלאות לחיי שרהמהערך מפחית (ואינני חקלאית הכשרה של חדשים תשעההחינוכי של העבודה החקלאית) ; וסוף כל סוף איננו דניםמהדחיפות להתעלם ואין צבא, בהקמת אלא בחינוך, כאןקצר. זמן תוך הצבא את להקים עלינו ­ הצבא שבהקמתהכנסת חבר של דומני ­ אחת אימרה כאן לצטט ברצונישירות חוק זה, "חוק : בעתונות שקראתי ­ בן­אשרהפו­ תנועת של ההיסטורי היצר את בתוכו מגבש החובה,בעי­ היא הענין בכל ההדגשה השיתופית". והתנועה עליםהצורך על יתר אותה שקושרים החקלאית, העבודה על קרמבחינה הבעיה מעניינת אותנו השיתופית. התנועה אלדעתי שאמרתי, כפי לאומית­בטחונית. מבחינה צבאית,דבר רק כאן היא צבאי, כערך החקלאית שהעבודה היאצב­ מבחינה רק הענין על לעמוד ורצוני שניה, ממדרגההצבאי בערך לפקפק זו במסיבה לעצמי מרשה אני אית.הנוער את לשתף אפשרות נמצא החקלאית. העבודה שלזאת נקשור אל ­ אחרות בדרכים חקלאית בעבודה שלגו

! הצבא עםלמעשה הרי : האשד. על החלה השירות חובת בעניןשנים­ מתוך חדשים תשעה כי בצבא, האשד. תשרת לאחקלאית. בעבודה תעשה ­ לשרת שעליה החודש עשרהאם רשאים אנחנו לוותר על שירותה של האשה בתוךהאשד. והדתית. המצפונית לשאלה כאן נכנס אינני ? הצבאמתי לא­קרבי. בשירות מאד היוניים תפקידים מילאהחדשים תשער, אם ­ אלה לתפקידים מוכנה האשד, תהיה

? מקום באיזה במכבסה תעשההזכויות חשבון התחלת על המדבר הסעיף עם בקשרהמלים את למחוק שיש גורס אני גם ­ צבאי שירות שללהרחיב בדעתי אין עליו". הכריז ששר­הבטחון "שירותפתח כאן שיש ברור אבל זו, בנקודה הדיבור את עכשיובשעה אותם, למנוע מאד רצוי שהיה רבים, לסיבוכיםחיילים שישנם וברור שלנו; הצבא את לארגן באים שאנואחרי בצבא לשרת להמשיך יצטרכו כך שעל­ידי רביםהעל­ המוסדות לקריאת שנענו אחרי שירות, שנות הרבהלמלחמת וגם הבריטי לצבא גם ­ להתנדבות שלנו יונים

שלנו. השחרורהחק­ העבודה לחובת לרגע לחזור לעצמי מרשה אניהצבאי השירות על כשהוכרז המלחמה, בזמן לאית.

החקלאי ­ היה זה בתקופה של מחסור בכוח אדם ;אז. שנתקבלה ההחלטה על מעט לא השפיע זה וגורםמסופקני אם דבר זה יכול להוות גורם היום, בשעה שעיקר

לדורשיה. עבודה לספק : הם ודאגתנו תפקידנו

לציבור נוגע זה דבר העתודות. ­ המילואים לשירותהפוקרים ­ כאן וגם המלה. מובן במלוא הציבילי, האזרחי,המועדים. את יקבעו אשר הם ההוראות, את יתנו אשר הםעלינו להביא בחשבון שהדבר הזה נוגע לעשרות אלפים,לא משקנו. את המהווה האדם מכוח מאד גדול לחלקייתכן שכל משטר הגיוס הזה יהיה נתון רק בידי הסוק­לפוקדים ייעצו אשר ועדות להקים ההכרח מן דים.של ימים לחודש לקרוא אנשים סוג ואיזה מתי אלהמהקיבוץ ממשקו, ימים לחודש לנתק יש מי את אימונים,לעונות הקשורים שונים מקצועות ישנם מעבודתו. שלו,המעמסה את להקל אפשרויות וכמה כמה ויש שונות,של דוגמות כמה כאן אזכיר המשק. או האיש מעל הזאתעובדים בעבודה עונתית מסויימת : מורים, עובדי חקל­מן המשרדים. עובדי ואפילו אחר, משק או חרושת אות,ההכרח להקים גם ועדות­ערעורים, כדי לאפשר את דחייתהנטל. את עליו יקל אשר חודש לאותו אדם של גיוסוהמילואים לחיילי השכר של השאלה גם מאליה מתעוררתהאלה בתקופת האימונים של חודש ימים, וגם בעיית

לתת. חייבים שהם לחודש הנוסף ליום השכרנכלל אם עדיין ברור לא מיוחד. שירות ­ 8 לסעיףזוהי ­ בו נכלל הכללי הגיוס אם אך כללי, גיוס גם בזהעל יעלה שלא סבורני חמורה. יותר הרבה שאלה כברדעתנו שענין זה של שירות מיוחד ­ כמעט גיוס כללי ­­יהיה נתון אך ורק בידי שר­הבטחון, שהוא יקבע למעשהשוועדת­ ההכרח מן וכדומה. הדחיות השחרורים, כל אתלשירות הגיוס על תחליט כולה, הכנסת או הבטחון,

הכללי. הגיוס את גם כולל הוא אם ­ המיוחדועדות שיהיו ההכרח מן ­ שחרורים עם בקשרבאי­כוח בשיתוף בין­משרדיות, משותפות, ציבוריותוהן לשחרורים, הבקשות יובאו שבפניהן הציבור,ולא בעבר, זה בשטח מאד קשה נסיון לנו היה יחליטו.האלה. מהנסיונות וכמה כמה על לחזור כלל רצוי יהיה

החובה על מדבר זד. סעיף מאד. מוזר הוא 14 סעיףטעם יש זה בסעיף גיוס. לחייבי בנוגע ידיעות למסורבסעיף הכרוכים וההפסד שהנזק מאד חושש אני לפגם.לזה קורא הייתי אחרות במסיבות השכר. על עולים זה

למלשינות. חינוךהתקנות יהוו זד. חוק לפי : והתקנות הצווים לסעיףאת מרבית החוק; היות והחוק המובא לפנינו הוא רקותקנות צווים הוראות, של הכללי ההיקף של קטן חלקהצווים בשירות. החייב המתגייס' גורל את יקבעו אשרינהגו לפיהם אשר הפרטים כל את יכללו האלה והתקנותייתכן לא השירות. חייבי כל של גורלם את שיקבעו אלההתייעצות או שיקול השפעה, כל בלי ייעשה זה שדברעם גוף פארלאמנטארי של הכנסת. משום כך מן ההכרחהמתאים הגוף אולי שהיא ­ ועדת­הבטחון בפני שיובאוובהתאם האלה' והתקנות ההוראות הצווים, כל ­ ביותרהאלה. והתקנות הצווים יאושרו והצעותיה להחלטותיההסמכויות העברת על המדבר הסעיף את לקבל קשהמתכוון ולמי יכול למי בחוק פורט לא שר­הבטחון. על­ידילשר­ נותן החוק הסמכויות. את להעביר שר­הבטחוןיראה שהוא לאנשים הסמכויות את להעביר רשות הבטחוןרב. ושיקול בחינה טעון זה דבר הענינים. ברוב ­ לנכוןשר­ יכול למי ברור באופן בחוק מפורש להיות צריך

האלה. הסמכויות את להעביר הבטחון

Page 20: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

ח. בן­אשר (מפא"י):חייב אני דברי בראשית ! הראשונה הכנסת חברימלווה הזה החוק הוגש שבו היום אישי. ביטוי מתןבפוטנציאל האמונה משא שר­הבטחון, של המשאהיה בישראל, הצעירה האישיות של והחלוצי הקרביאינ­ יחס לי יש הזה. בבית הגדולים הימים מן בשביליהחוק על דן אני כאשר הזאת. ולבמה לבית מאד טימיהזה, רואה אני לפני את הנוער בארץ. ואני מעוניין

הזאת. לבמה הנוער של היחס אותו לטפחבן­ציון עם ההתיישבות, ראשוני עם יחד זכיתי,זר, בצבא גלות לערוך חרוד, מעין לביא ועם מכנרתהמאכסימאלית הדריכות בימי לחזית, צאתנו סף ועלההתיישבות לבעיות כינוס כינסנו הקרב, אימוני של

נכר. אדמת על בפיוג'י היה זה בארץ.

כללית מהערכה לענין, יחסי מתוך חפשי, אינניהחוק מגמת היסוד. ומן במגמתו הזה החוק וראייתזוהי ­ לקרב מאכסימאלית נכונות הנכונה אומה להקיםהאידיאל בארץ. בטחון משטר ליציקת חוקתית תבניתשל אימון העם לקרב פירושו להגיע למצב­תמיד שלטו­ גיוס של תמרון עת, בכל תמרון לכל לאומי כושרעל הקרבית המכונה הנעת פלוס החיים ענפי בכל טאלינשאר מי משק, כל יידע אחד בהיר ביום גלגליה. כלבתמרון מקומה היכן נערה כל תדע לקרב, הולך ומימדיניות­החוץ מבחינת מציאותנו כל הבזק. מערכתהן גדולה, ולאבוראטוריה קטנה טריטוריה של ­ היאמצווים אנו הגדולות. למעצמות ביחס וגם לערב ביחסעל הכלל: ­ אורך­רוח לחוזי שלום, קוצר­רוח לבט­בו, מקומנו כולו, ובעולם הקרוב במזרח התערותנו חון.של בלאבוראטוריה גדול. נסיון של בגדר עדיין מצויהמדיניות­החוץ ישנם ללא ספק הישגים בעלי ערך יסודי.ואף­על­פי­כן, התנאי האכספרימנטאלי להמשך הנסיוןבטחון, של משטר ­ הוא כיבושים, וסיכויי המדיני

לבטחון. קוצר­רוחזהו אומה. בונה חוק הוא הבטחון שירות חוקלספקות מקום יש אפריורי. הגסיון, שלפני חוק עדייןלגי­ רחבות סמכויות המחייבות ובעיות קשיים וראייתשוש ובחינת הדרך, שהם בגדר של תקנות. אין אנו יוד­ריתמוס עם חלוצית והכשרה חקלאות שילוב זה מה עיםמקום מה יודעים אנו אין ; קרב ואימוני צבאי הווי שלישתלב איך למעשה יודעים אנו אין זה, בתהליך האשד.של היסוד ישולב איך יודעים אנו אין : העתודות עניןהקרבית המכונה עם ההגנתית, המסורת חיל­משמר,מדריך, חוק הוא אפיו, מבחינת הזה, החוק המודרנית.למשרד­ רחבות סמכויות טבעו לפי מחייב הוא

הבטחון.גונה חוק של הזאת הבחינה על בעיקר אעמודאומה, חוק בונה צבא כבית­ספר לאומה, המכוון לאיחודדב­ אומר זו בנקודה המתיישב. עם איש­הקרב ומזיגתצעירים ונערה נער לפני רואה אני באשר אחדים: ריםמתגבשת האישית המהפכה שאגדת אני רואה בארץ,את שחזה איש היה לאומית. מהפכה של להלכה כאןרצופה שההלכה אמר, הזה האיש ההלכה. תחיית ענין כללאומה. היא בגרות ושטר בריאות תעודת ­ לאגדההאומה, בחיי לסימבול המתעלה הלכה : הוסיף אדם אותווהאיש חדשה. אגדה של לאם הופכת עצמה והיא ישההלכה, לתחיית הגדול הלאומי ההימנון את שר אשרביאליק. היה במדינת­ישראל, התחוקה לתחיית למעשה

ביאליק אנשים, שני לי חסרים הזה החוק של לניסוחושנים, ושבע שלושים לפני אשר ברל כצנלסון. וברלהאדמה "איש את ראה בארץ, צעיר אדם של ברשימההיה הוא בו. שצפון ומה קוממיות" ההולך והאדםמאמין אשר התגבר על הסקפסיס של אמן­אמת ­ אםמוכשרים בניו ואם מתיישב להיות מוכשר היהודי העםהיה ההוא הדור גדול. ספק היה זה חשמונאים. להיותהספק. שורש על להתגבר כרי גדולה לאמונה זקוקלהלכה האישית המהפכה אגדת את ההופך הזה החוקעל ההתגברות מופת הנהו ­ הלאומית המהפכה של

האומה. של ימיה בדברי הסקפסים

הפו­ תנועת חלקי בכל זכה לא הבטחון שירות חוקקבלת של היפה החדווה חדווה' של פנים לקבלת עליםחברים, יש הבאים. לדורות והנחלתה גיבושה, הנחלה,בכנותו לפקפק חובה על שהכריזו ההתיישבות, מנבכיבכנות הפקפוק אם יודע אינני שר­הבטחון­ משא שלחלוץ אף יוסיף אם חדשים, חלוצים ליצירת סגולה הואלפקפק שאי­אפשר עדות לי שיש לומר, עלי אולם אחד.שנה, 41 מלפני אחד אדם של רשימה ישנה בכנותה."והיהודי נאמר: בו מכתב, אלא רשימה לא בעצםגם אם אחור ישוב ולא ייבהל לא והלוחם, הגא החדש,המכתב: ובהמשך החדשים". המרגלים... בפי אמתאשר וזה הפשוטה, אדמה עבודת כמעט בגליל "שוררתאצל פועל חרת, הנני ופה לסגירה. לכאן, אותי הביאבה. להאמין וחובה אינטימית, תעודה זוהי עברי". סלחצבא לדמות הזה המשא הופיע שנה 41 אחרי ואםיש להאמין. אלא ברירה אין להאמין, חובה ­ ישראל,

עתה. ועד מאז האישיות, להתהוות שרשי מקורשל המזיגה יסוד עיקרים. שני מצויים המוצע בחוקהעם ויסוד הקרבי האימון עם החקלאית ההכשרההמגוייס, העם הלוחם. אינני מקל במלאכה של יצירתמורכב לאבוראטורי ענין שזהו יודע אני כזה. צבאזאת יודע אני בעיות. גבי על בעיות כאן יש מאד;שהתנסה מי בתור וגם בהתיישבות שגדל איש בתורבמלחמה ישראל בצבא וגם זר בצבא שנים במשך

הזאת.? מיסודו הזה החוק של המחנך, הגדול, ערכו מההאמון את לפתח צעיר אדם כל על המוטלת החובה זוהימת­ להיות המוכשר שהוא­הוא ובנפשו, כגופו בעצמו,היחיד של השרשית האמיתית החירות בן­חורין. יישבההכרה ­ לה והתנאי המתיישב. חירות היא בישראלבלתי­תלוי להיות הצעיר האדם של הפנימי והבטחוןהיראר­ ובשום מנגנון בשום תלוי בלתי פרנסתו, במקורכיה במדינה. החוק מעמיד כל אדם באומה לפני המבחןיהיו יתיישב. אחד כל לא בגופו. האמון מבחן הזה,הנקודה היא זאת אך יתיישבו. שלא בישוב חלקיםשום בתוכנו יהיה שלא צריך ימינו. בדברי המרכזיתלהיפגש וביכלתו הקרבי בכשרו שיפקפק צעיר אישהסערה ועם הישימון עם הנגב, עם הגלמי, היקום עםאמון פיתוח של הזאת החובה את מטיל הזה החוק בים.ולנערה לנער תוכיח החקלאית ההכשרה בעצמו. האדםלאי­ החובה שמוכיחה כשם בנסיון, לעמוד יכולים שהםעד בא מי העליונה. הגופנית הדריכות בשיאי קרב מונילהתגבר כל וקודם הסטיכיה עם להיאבק הכוח חקרהוא עצמו עם להיאבק האדם לכוח דוגמה ? עצמו עלאדם כל הדרומי. הקוטב ליד בירד של "בדד" הסיפורהוא האדמה, עם העבודה מגע בכושר פעם שהתנסההוא לעצמו. הדרך את לבחור בן­חורין יותר כך אחר

Page 21: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

בן­חורין להיות רופא, איש מרע, מהנדס, מורה, אך לאזכות היא זו הדור. בחינוך הקרקעי היסוד חוסר מתוךבגופו האלמנטארי האמון את המטפחת לאומה גדולהלאפשרות אותו המכינה הצעיר, הדור של ובנפשובת­ והתיישבות חיים בדרך לבחור חירות, מתוך לפעול

חורין.החוק, של לגופו הערות אי­אלה להעיר עלי וכאןלהיכנס ובלי לחוק, מבוא בחינת רק שהן כלליות הערותשל מענינה הוא סעיפיו לסעיפי החוק פרטים. לפרטי

ובטחון. חוץ לעניני הוועדההרא­ השירות חדשי שנים­עשר : היסודית ההנחהשונים של גבר ושנים­עשר חדשי השירות של אשהחקלאית. להכשרה ראשוני, צבאי אימון אחרי יוקדשו,שר­הבטחון ליווה את הסעיף המחדש בפירוש ש"האי­שבועות מ­6 זמן משך יינתן הראשון האלמנטארי מוןדעתי לפי זו. אפשרות לקבל לי קשה חדשים". 3 עדאיש­חייל, ייצור האלמנטארי שהאימון להבטיח צריךהעליונה, ההתפתחות בדרגות מודרני חייל לא אמנםובתוך האחרונה המלחמה עד מקובל שהיה כפי חייל אךעד שלושה לפחות דרושים כך לשם הזאת. המלחמההצבא שענין כדי הנחוץ המינימום זהו חדשים, ארבעההאימון אחרי ייפגם. לא הראשונה ההתגייסות בשנתלשירות או בטחונית להתיישבות ללכת יוכל הראשוניכל ראשית צריך האיש אבל להשכלה. מקצועי, יותרכל קודם צריך הוא הקרבי, הכושר מבחינת מוכן להיותוהדרי­ הקצב בסוד ולבוא המודרניים הכלים על לשלוטשל הן בחירה, לכל מוקדם תנאי הצבאי. ההווי של כותהכושר ­ אחרת אפשרות וכל בטחונית התיישבותשל האפשרות את כך מתוך לקבל אין למלחמה. האישי

בלבד. שבועות 6 למשך אלמנטארי אימוןיש וחקלאות, אימונים של השילוב לענין ואשרכל אין ספיר. הכנסת חבר של דעתו על לחלוק מקוםלתקופת טבעית השלמה היא החקלאית שהעבודה ספק,לכל לו מפותח חוש אשר אדם זהו טוב, חייל אימונים.השחר בעלות יוצא אשר אדם ; והנוף האדמה מראותלכל ובשטח, במראות שינויים מיני לכל מתרגל לשדה,בין ניגוד אין וסמיות. הסוואה של אפשרויות מיניגם זוהי הצבאית. היכולת ושכלול החקלאית העבודה

כולה. האישיות בחיסון טבעית עליה

לדבר הלב תשומת את להפנות עלי זאת עט יחדהעבודה עם ההכשרה של המזיגה בעיני. עקרוני אחדודריכות משמעת מקצב, אותנו משחרר אינו בצבא,החקלאית ההכשרה בתקופת גם צבאית. יחידה של ההוויהתפרקות של חדשים שמונה שיעברו לעצמי מתאר איניחוסר של ריק חלל להשאיר אין אווירה. אותה מכלשגם אני, טבור החקלאות. עם המגע בימי צבאי משטרפלוגתי הווי על לשמור יש החקלאית ההכשרה בזמןזוהי ההתיישבות. במרכזי גדודי הוי על ­ אפשר ואםהתקין צבאנו ביצירת ביותר המורכבות הבעיות אחתהיה בטלה. של תקופה תהיה לא צבאנו בחיי החרש.מיליונרים של כמעמד הצבא את שהגדיר גדול אמןשחי חיי פאראזיטים. תקופת השנתיים בצבאנו זוהיתקופת כחייל, ועלייתו הצעיר האדם חינוך של תקופהכיסוד בקרב היחיד ואיתנות ההתיישבותית היכולת גילוי

השלמה. הצעירה האישיות להתפתחותבאורך לפקפק לעצמי מרשה הריני שניה. נקודהבכלל שנתיים אם יודע אינני השירות. של כולו הזמן

רגלי חייל לאשה. מספיקה שנה או לגבר, מספיקותואחר­ חדשים, ארבעה של ראשון באימון להסתפק יכוליספיקו אלה אימונים אם יודע אינני אבל שגה. משך כךלחיילות שייכת או מקצועית יותר היא שעבודתם לאנשיםשירו­ לנו יש וחיל­אויר, חיל­ים בצבא לנו יש מיוחדים.שאין היא, הנחתי רבה. מקצועיות הדורשים שונים תיםפרו­ צבא על רק בארץ שירות ושום חיל שום לבנותבצורה אותו לבנות יש שירות וכל חייל כל פסיונאלי.מלוא את חיל­האויר יקבל לדגל, שייקרא שברגע כזו,חיל­ לגבי הדין והוא להם, צריך הוא אשר האנשיםכחיל­ העתודה את רואה איני השירותים. ויתר היםוהשירותים החיילות כל בלבד. לחיל­הרגלים מילואיםלהסתעפות זו גישה מתוך משלהם. לעתודות זקוקיםשנה, לחצי אדם של שירותו את להאריך יש העתודותצעי­ השירות. או החייל בחירת לפי דרוש יהיה הוא אםמקצוע. לומדים הם בינתיים מרצון, זאת יעשו ריםהמקצועית היכולת לעליית אדיר מכשיר גם מהווה הצבא

יתר. גמישות טעון החוק כאן העם, של

אם בשירות. האשה מקום ­ השלישית והנקודההצבא, בתוך חיוני כגורם האשה את להכשיר בכוונתנוהאלמנטאריים. האימון בימי רק להסתפק יכולים איננוקשר, כגון המיוחדים, השירותים בענפי יפה כוחה האשהמיוחד, לשירות שתיענה האשה מחסנאות. נשקות,בסמ­ שיהיה או שנה, חצי לעוד בעצמה בוודאי תתנדבהיא שירותה. את להאריך שר­הבטחון של כותיובמק­ בנשקות, באפסנאות, בקשר, אם במקצוע, תתמחהבבנין חיונית עתודה להוות תוכל כך וע"י דומים צועותלהארכת נוטה הריני כלל בתורת הצבא. של הכוללההכשרה אחר שנה חצי לעור האשה של השירות תקופת

החקלאיתבוויכוח ­ עדינה נקודה על עכשיו לעמוד ברצונילסעיף ביחס היא הנקודה הדתית. בהתיישבות חברי עםמצ­ מטעמי בטחון משירות האשה את המשחרר בחוק,האשה כזה. דבר קיים אינו הנוצרי בעולם דתי. פוןאצלנו. רק קיימת הזאת הבעיה מתגייסת. העולם בכלההכשרה שגת היא הדתי למצפון בניגוד אם יורע אינניגושי­ שיצרה הדתית ההתיישבות של זכותה החקלאית.מלחמת של ביותר והמזעזעת העמוקה החוויה , ספרמגילת הזה היום עד בשבילי היא ארצם, על היהודיםמצות שבמלחמת בידינו מסורת עציון. גוש של האשהאר של נפשה לפיקוח והאחריות מחופתה יוצאת כלהעל מונחת חדה חרב כאשר רק מתחילה אינה מה"שדה חיים", "חפץ קיבוצי למן ההתיישבות הצוואר.בקורות הן אלה ­ צפת הרי ועד צבי" ו"טירת אליהו"בתכנון לאשה ומקום בטחון בעיות בהן ויש בטחוןלקיים יכולים צבאי הווי של וההרגלים הקצב הבטחתי.והנס­ המסורת עומק לפי גם אם גדול ספק אחת. נפשגוש של האש ומגילת הכליה מלחמת של הגדול יוןהבית, הר על ההיא האש מן משהו לי שהזכירה עציון,שבנ­ לי נדמה להסתייגות. מקום כאן יש אם גדול ספקצבי" מ"טירת כולה, הדתית ההתיישבות חייבת וו קודהוער "חפץ חיים", לדאוג לרקע הבטחוני וגידול אישיותהאשה, אם היא מאמינה בחידוש כוחה ובכיבושי אדם

באומה.

בטחון: לשירות ביחס מצפונית בחינה לכל ואשרגבעת­ את אתי יחד שבנה מאד, קרוב חבר לי היהברנר, החלוץ הראשון מאיטליה, אנצו סירני. הוא התג­רובה בלי בשמירה ועמד למלחמה מצפון מטעמי גד

Page 22: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

: בתוכנו שלמה בעיה היא זו בארץ. המאורעות כימישל זכותו ומה בשמירה רובד. בלי לעמוד אפשר איךירד והוא הכליה, נסיין שעת הגיעה אבל לכך. אדםהמהפכה את עשה הוא היהודים. בגורל להשתתף כצנחןלהליכה המתנגד איש של ביותר העמוקה המצפונית

לצבא. והתנדב ­ לצבאהאו­ הערוך" ב"שולחן סעיף קיים אם יודע אינניהיכן מצאתי. לא עמה. להגנת להתגייס האשד. על סר"מנשים אשר ויעל, יהודית דבורה, מרים, של המסורתבמסורת כזה איסור של טעמו מר. ? תבורך" באהלבאדמת להידבק או לקרב האשד, של ידיה לאמן ישראל,בצבא האשד. בעיית כל ז חקלאית עבודה על­ידי ישראלשל האנושיות­החינוכיות המורכבות, הבעיות אחת היאהדתית היהדות של שזכותה מכך, מתעלם אינני האומה,עומ­ אנו אוטונומית. חינוכית אווירה לעצמה להבטיחדים בנסיון חמור בענין זה, אבל פיקוח נפשה של או­דרך וחיפוש אי­הסתייגות, לעיקר, שרשי יחס תובע מהודמותו. אפיו הצבא, לגורל כולו, לענין ומכאן בצוותא.הענין להגשמת ערבים ­ החזון ולא החוזה לא יודע, אניהו­ העולמית שההיסטוריה וחזונות, חוזים ראינו הזה.כיחה עד במה הם מתגשמים בקושי, כיצד הם מסתל­פים. אני יודע, מה הם יסורי היצירה של הקבוצה בארץהאומה. מיטב של אם כי שלמה אומר. של לא בממדיםוחבלי היצירה הזאת ונפתוליה קיימים עד היום הזהקבוצה, אומר אני כאשר בארץ. החלוצית בהתיישבותהחלו­ לתנועה מתכוון אני בלבד, לקבוצה מתכוון אינניעל אותי ציטט ספיר חבר אם גילוייה. כל על כולד. ציתתנו­ של המרכזי היצר בגיבוש המוצע החוק את ראייתיהן, : לו אומר השיתופית, והתנועה הפועלים עתשל המוחשית היורשת היא הפועלים תנועת הדבר. נכוןתרבות האומה ומיטב מסורתה מימי הבילויים ועודחזון העם, לתרבות שרשי חזון לפועל לכן. קודם הרבההמתגשם על ידו ובימינו. על­ידי העובדה האורגאנית שלתרבות את הפועלים תנועת מקפלת בעם, הפועל שלטוןערבים אין יודע, אני שלה. החלוציות יצר בתוך העםמאד, מורכב ענין זהו הצבא, של לבנינו הזה, לבניןרבולוציוני ובקצב עליה של בארץ עם, של בממדיםקשה ולא פשוט אינו הענין ונקום. נפול שבע גדול.לאו­ יצירה זוהי צבא, ובעיות. וקשיים כשלונות להוכיחהי­ זוהי הלאומי. הגניוס מיצוי תובע צבא גדולה. מיתלא­ הבונה, ההיסטורית משמעותה בתורת השניה צירהובלי ­ החלוצית ההתיישבות המושב, הקבוצה, חריסורי אהבה של העם כולו וריכוז כוחותיו הנפשייםשאנו כפי בדמות הצבא יהיה לא לבנינו, החלוציים

אותו. לראות רוצים

שר­הבט­ של לזכותו למנות דברים הרבה יודע אניבענין הנפשי הריכוז את לזכותו למנות יודע אני חון.הצבא בשעת המערכה המדינית בלייק­סאכסס, כאשרהעולמית המדיניות של הבעיר. מקסם מהכל, התנזרההג­ מאנשי אחד של ביטוי אתי שמור לענין. והתמכר"עם לי: שאמר מאירוב, שאול בארץ, הקלאסיים נהרובים". על רק חושב הוא לדבר. אי­אפשר בן­גוריוןחלק יש שליחיד במידה הזאת. המערכה סף על זה היהההיסטו­ צבי את לקח הוא כיצד אני, יודע בהיסטוריה,גילה הוא כיצד בקרניו; ישראל צבי את העברית, ריהול­ משהו לסכן הזאת, האחריות עול עליו לקבל העוז אתהאומה של הווייתה מיצוי ע"י הצבא של בנינו את תכנןמתוך רק לעשות היה אפשר כאלה דברים סכנה. בשעת

המזרח כל את שתזעזע מוחשית כבעיה המדינה ראייתהתיכון. ללא ראיה מוחשית של המדינה אי­אפשר היההפ­ מצביה שלמרות יודע, אני הזה. הזעזוע את לראותהכוח במרכז בו, נתונים שאנו והסבר הקשים נימייםמדינית­צבאית. מבחינה התגבשנו האומה, של החלוציהדרך לא היתה סוגה בשושנים, ואף­על­פי­כן... התג­

ברנו.

היצירה את לבצע יהיה אפשר אם בטוח אינני אולםיצי­ כי­אם מכאנית' יצירה רק שאיננה הזאת, הלאומיתאח­ בלי שבדרך, המכשולים על ולהתגבר חברותית, רהלהגיר רוצה אני הזאת לבמה ומעל החלוצי. הכוח דותשלישים שני בזה כולל אני ­ הפועלים בתנועת לחבריבנקודת ריכוז ע"י עושים היסטוריה ; ­ הזה מהביתתדע החלוצית התנועה אם המרכזית. והיכולת ההכרחיתגלה אזי אמון, יחסי מתוך הזה הכוח לחינוך להתמסרגלו­ אומר הצבא. בבנין ההתיישבות של החלוצי הגניוסהעם של המדינית בדמותו יסודי לשינוי סיכוי אין : יותממפלגות שאחת סיכויים אין הקרובות, השנים בעשרבארץ העם, רוב את תכבוש בארץ האחרות הפועליםהכריעה המדינה הקמת ראשית של התקופה ובגולה.בונה, הפילוג, למרות שהוא, בארץ, מרכזי כוח שישמדי­ מנהל עמים, עם לוחם צבא, בונה מדינה, בונההפו­ מלוא את הוכיח טרם הזה הכוח אולם ניות­חוץ.אם גדולה. אחריות מוטלת ועלינו שלו, המחנך טנציאלוכאן המחנך, הפוטנציאל בגילוי להתרכז כולנו נדעהזה הכוח יקום עצום, כוח החלוצית בהתיישבות גלוםמתוך יסורי אהבה ומתוך בחינת כשלונות העבר, אםהזו לדרך ערבים אינם החוזה ולא החזון לא .­ לאיום זהו בן­החורין. המתיישב עם הקרב איש מזיגת שלשל המסורת מיטב מתור הניגשת, ולאומה, לבית גדולהיצר המשיחי הקרקעי, למעמד של מתן­חוק לבניןהעם כל העם. שכבות כל את בתוכו המרכז ישראל צבארק לא מאמצים, בלי יקום לא הזה שהצבא לדעת, צריךושכנינו העם הגולה. של גם אלא כאן, היושב העם שלבעולם, יהודיים אנשי­קרב עם קשרינו לדעת צריכיםמי­ עם מדע, ואנשי מכונאים עם יהודיים, מהנדסים עםבבניו וקובע מתמיד אלמנט זהו ­ היהודי הנוער טבמיליון 12 של יצירה הוא ישראל צבא הכללי. כוחנובעולם, יהודי כל של ללבו הקרוב הדבר זהו יהודים.על פעם שהתחנך היהודי והילד הכלל, מן יוצא בלידמות על גם עכשיו יתחנך המגשים, איש­האדמה רמותהחייל היהודי, על הדמות של צבא­הקוממיות היהודי.לפני­ עומדות למעשה. גדולה בחרדה ניגשים אנחנוהקיים הפנימי הסבך למרות : אחת אפשרויות. שתי נוהלא­פורה, הלא­פרודוקטיבי, הסבך למרות בתנועה,אח­ וללא שיתוף ללא הצבא את שנים עשר במשר נבנההמ­ בתפקיד החלוצית ההתיישבות כל ריכוז בלי ריות,אח­ מתוך לבנות ; והיא ישנה, שניה ודרך הגדול. חנךדות חלוצית שלמה, היא הדרך לבנין האומה. ועלי לומראת לכבוש אפשר הזד,: בבית הפועלים בתנועת לחבריהגלומות הגדולות באפשרויות חינוך, בדרכי האומהאת לבזבז גם ואפשר שנים. 10 של בתקופה במדינה,את נקדיש הכל, את שגעשה מוטב החלוצי. הדינאמיזםכל את נעלה השנים 10 שבמשך זו, לתכלית הכוחות כללכיבוש והצבא ההתיישבות מנבכי הצעירים הכוחותכחלוץ משר­הבטחון, גם משהו ללמוד מוטב האומה.בנקו­ הנפש כוחות כל ריכוז סוד את היודע בארץ פשוטנלך עם. לגורל אחריות ושעת עט חיי של המרכזית דה

Page 23: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

איש של מחנך במופת ואחר, לוחם חלוצי ככוח לעםההגנה והמתישב בן­החורין, ונעצב את דמות דיוקנו

לדורות.

המאוחדת): הדתית (החזית כהנא ק. הרבשצבא­ההגנה­ לאחר נכבדה. כנסת היו"ר, אדוניכשרו, ואת כוחו את השם בעזרת הראה לישראללארגן צורך יש המולדת, אדמת מעל האויב את להדוףומי­ השלום יסוד על חדשים, יסודות על הצבא אתלפנינו שכשהוגש התימה, מן אין לכן, דות­ישראל.בחו­ חדשה חוליה להיות שצריך הבטחון שירות חוקמהוויכוח ניכר שחלק ­ מדינתנו של מת­הבטחוןאיננו מתייחס לסעיפי החוק עצמם, אלא לאפיו, צורתוומהותו של צבאנו. אין מן התימה, שכל אחד מקודמיהצ­ ההכשרה בין הקשר שאלת על התעכב הנכבדים

ומיזוגן. החלוצית­חקלאית ההכשרה ובין באיתאותנו. אכזב לא זה בענין העבר להגיד: ברצוניהישו­ הנקודות שאותן להגיד, יוכל לא שאיש דומני,מסויימת מכסה רק אולי שנתנו המשקים, אותם ביות,רק אולי אלא רשמית נתנו לא ­ לצבא חיילים שלרשמית מתוכם נתגייסו לא ושאולי מסויימים, אחוזיםבגיל שהיו אלה שכל לומר, יוכל לא איש ­ לצבאהגיוס לא תרמו ולא נתנו. אינני רוצה לומר, שלזכותםלמעט רוצה שאינני מכיון העיקרי, החלק את לזקוף ישבמע­ מאד וחשוב ניכר חלק אך מישהו. של בזכותושל הקמתה למען המדינה, של בטחונה למען רכהרשות שאין חושבני, לכן לזכותם. לזקוף יש המדינהחושב, אינני וכן נעשה. שזה בצורה בעבר לחטטאת לקשור נעשה טוב אם בכך, לפקפק צריכים שאנו

וחקלאית. חלוצית בהכשרה צבאנורק לא היא חלוציות דבר. עוד להדגיש רצונימוסריים, חיים ובעיקר, גם, היא חקלאות. רק ולא עבודה,איני מוסר על מדבר וכשאני נעלות, מידות של חייםערטילאית, בצורה מופשטת, בצורה כך על לדבר יבולהמו­ את לקשור מוכרח אני שר­הבטחון. שדיבר כפישר­הבטחון ישראל. לתורת ­ הישראלי המוסר ­ סרהתנגד הוא צבאנו. של המוסרי הצד את הדגישמצטט אני ­ מפגרות, מארצות אותה שירשו לדעה,מטמטם, דבר הוא הצבא שעצם ­ בעדך דבריו אתאך בהחלט. זו דעתו את מקבל אני ומנוון. משפילליצור שר­הבטחון, כדברי רוצים, שאם לומר, עליגם לדאוג יש ורוחו, בנפשו בריא חייל של טיפוסחונך שהוא כפי לחייל רוחניים חיים של לאפשרותחיים עליו יכפו אם כי שלו, והבנתו הכרתו לפי בהם,

ניוון. של מצב לידי שיגיע ההכרח מן כרוחו, שלאדתיים גדודים להקמת בהחלט לדאוג עלינו כן עלבאוכל מתרכזת דתיות אין שלנו. הצבא במסגרתהרוח חיי החיים, כל בלבד. השבת ובשמירת כשרחי­ לחיים מנוגד הוא הדתיים החיים הוו­ כל והנפש,ימצא הדתי שהחייל לכך, לדאוג עלינו ולכן לוניים.המפתחת החברה את לו, המתאימה המסגרת את בצבאועלינו ילדותו. בימי לו שקנה הרוח אוצרות את בוחקלאית. הכשרה למקומות בקשר גם זאת להדגישלנקודות­ישוב, יישלחו דתיים שחיילים ייתכן לאלכך, לדאוג יש דתי. מלהיות רחוק חייהן שהווישכל חייל דתי שידרוש את המסגרת המתאימה לו,

לו. תינתן

של חשיבותו את הדגיש שר­הבטחון דבר: ועודניכר שמחלק בצער, לציין עלי וחיל­האויר. חיל­היםאלה, בחיילות לשרת האפשרות נמנעה האוכלוסיה שלישראל. ובמועדי בשבת התחשבות בהם שאין מפניכך ע"י ובים. בשמים שולט אינו כאילו המנוחה חוקמאח­ נופל שאיננו האוכלוסיה, של גדול מחלק נמנעלעם אלה חיוניים בשירותים לשרת בהתמסרותו, ריםולמדינה. זוהי כהתנקשות בזכויות, הדורשת תיקונה

אתר. על­ כך על עמדו קודמי גם ­ השניה הבעיהמגדיר החוק בחוק. המוצעת הנשים, גיוס שאלתאשה בגיל 26­18 בהגדרה של "יוצא­צבא". קודמיחבר הכנסת בן­אשר דיבר על כך, שאין דין ב"שולחןערוך" האוסר זאת. אני מכיר את חבר הכנסת בן­מציע והייתי אינפורמאציה, לקבל האוהב כאיש אשרימצא והוא ­ זח בענין האינפורמאציה את לחפש לוב"שולחן החוק את כרגע לצטט יכול אינני אותה.שאסור האומר חוק גם אין ערוך" ב"שולחן ערוך".,,לא כתוב בה אשר תורה באותה ובתורה, לרצוח.אותנו אשה". על גבר כלי יהיה ,,לא גם כתוב תרצח",התורה לפסוקי הניתנים חז"ל, של הפירושים מחייביםהוא גבר" ש"כלי פירשו, וחכמינו התורה, ולמצוותזה שסעיף ידע, החוק מציע שגם כנראה כלי­זיין.­ חוק אצלנו אין עדיין הדתית. להכרה בניגוד עומדואני מקווה שלא יהיה חוק כזה ­ שיתנגד במפורשמשהו ידע מציע­החוק עקרוני. בדבר התורה לדיןהדתית. לאשה פיטורין הציע ועל­כן במשהו, והכיררבותי, אינני מוכן להסכים לשום זכויות­יתר ולאאין הדתית. לאשה ולא הדתי לאיש לא הפליה, לשוםאותן. לקבל מסכימים אנו ואין זכויות­יתר דורשים אנומדינת­ של יסודי חוק שהוא זה, שבחוק דורשים אנוישראל, לא יהיה דבר מנוגד לתורת ישראל. גם אנחנולא לדעתנו, אך העם. ולעתיד המדינה לבטחון דואגים"יוצאי בין להיות האשה את חייב האדם בכח הצורךהצבא" ; ניסוח החוק רומז על זה. כי לולא זאת, לאנדמה חקלאית. שירות בשנת ורק אך מסתפקים היולנשים. אנשים בין מדומה לשוויון רצון כאן שיש ליבהחלט. מדומה הוא השוויון ­ החוק בהצעת ואףהאשה את משירות לפטור היה אי­אפשר כן לולאהנשואה ואם לילדים; כי מדוע לא פוטרים גבר נשויהטבע שבהכרח אלא ? לילדים אב פוטרים לא ומדועוגם עבודה בשטחי לא גם וגברים, נשים בין שוויון איןהרי זאת, נקודה על מדברים ואם הצבאי. בשטח לאלהעליל שרוצים העלילות אותן שכל להדגיש, רוצה אני­ נשיג! וכויות ל מתנגדת שהיא ישראל, תורת עלבשקר יסודן. יש להכחישן ולדחותן בתוקף. התורהזכויותיהן בגלל דווקא לצבא נשים ליציאת מתנגדתרוצה ואני מוסר, של שאלה גם כאן יש הנשים. שלזה: בענין בן­אשר החבר מדברי מלים שלוש לצטט

,,יש יסוד לחרדה"אך בצבא, רק לא אולי בצבא, רק אם יודע איננימיו­ שאלות יש מיוחדת, מסגרת בו שיש בצבא במיוחדבשי­ הכרח יש אם לחרדה. מיוחד יסוד בו ויש חדות,יש צבאי, שירות בחוק אותו לקשור למה חקלאי, רותאדם כוח בזבוז משום אין האם אחרות. דרכים לכךשאנו כך, על דיבר שר­הבטחון ? לאשה צבאי בשירותההכרח שמן שלנו, האדם כוח על לשמור מוכרחים

Page 24: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

האדם. לכוח לדאוג מוכרחים כי קטן, יהא שצבאנולמ­ שבאשה האדם כוח את לנצל יותר חשוב לא האםכך, על דיבר שר­הבטחון לאשה? המתאימות טרותהסגולות על בעיקר ייבנה צבאנו של הפעולה שאיכותהעו­ האם חייל. לכל הדרושות והאישיות, המוסריותאינה בשירות, חייבות נשים שבו בעולם עם שאין בדה,מוכיחה, שאין להן האפשרויות הפיסיות המתאימותבסגולותיהן אופן בשום מזלזל אינני זה? למאמץשמי­ חושב, אינני אך הנשים, של והפיסיות האישיותעל ולהגן הנשים על אפוטרופוס להיות מורשה שהוזכויותיהן. אני חושב' שאותה זכות ­ש לגבר, אותהזכו­ על להגן אמי, זכויות על להגן עצמי לי יש זכותמונופול זה על אין בתי. זכויות על ולהגן אשתי, יותלנשים. לכן יש כאן לפי דעתי אי­הבנה ורצון שלמתוך אולי הנובע לגברים, להידמות נשים מספרנשי של חלקן מנת היה שלא נחיתות, של רגש איזה

התורה. יסודות על שהתחנכו ישראלסעיפים לכמה מועטות הערות להוסיף רצונילשר­הבטחון רשות מתן על מדבר 12 סעיף בחוק.חינוך: מטעמי החובה שירות את לדחות או לשחררושר­ לבתי­ישיבות, גם כאן היא שהכוונה מקווה אניהבטחון ישתמש בזכות זו לגבי תלמידיהם. גם בעברהתורה לומדי שרירי לגבי הבנה שר­הבטחון הראה

להבא. גם כך על שישמרו מקווה ואנישלרשותי, הזמן קוצר מפאת דברי את לסייט עלייאפ­ זה, הוק יתקבל שאם בתקוה, לסיים רוצה ואניצבא­הגנה­ במסגרת לחיות בכך הרוצה לכל שרוושצבא­ מלאים מוסר חיי מלאים, תורה חיי לישראלוהמוסר. התורה יסודות על מושתת יהיה הגנה­לישראל

לוין: מ. י. הרב שר­הסעדבממ­ לחברי הפתעה יהיה לא זה שנאומי מובטחני,שלפנינו הנושא על בממשלה הדיון ובשעת הואיל שלה,

הכנסת. לתשומת­לב גם עמדתי את שאביא הדגשתי,חובה גיוס הכוללת הצבא, בהצעת­חוק הוא המדוברברורה עמדה החרדית ליהדות יש זה בנידון לנשים. גםבממשלה חברי בפני להביעה היססתי שלא ומפורשת,במדינה החרדית היהדות פנים. לשתי משתמע שאינו באופןמוחלטת בסתירה עומדת לצבא נשים גיוס שמגמת סבורה,

ישראל. לרוחפרטי כל על כולה, שהמדינה היא, שאיפתנו­אנושאם משוכנעים, ואנו סבא, ישראל ברוח תיבנה פרטיה,רבות לשאלות פתרון כך על­ידי יימצא תוגשם, זו שאיפה

היום. אותנו המטרידותישראל עם בתוך והולך הנמשך שהוויכוח לדעת, ישהאחרונות, השנים בחמישים וביחוד שנה, כמאתיים זהשל הרוחנית ודמותו מהותו על ורק אך מתנהל זה ויכוחשרוצים החדשה" "החברה של הכיוון מהו ישראל: עםלחטיבה עמנו את ומהדק המחבר הקשר מהו כאן, להקיםמעולם היה לא ? המדינה של הכפיה כוח מלבד אחת,על המרינה, על הארץ, בנין על ארץ­ישראל, על ויכוחמעולם היה לא לאלה ביחס בטחון. על או התיישבות,

חילוקי­דעות. אין זה כל על כי ויכוח, יהיה ולאועל הצורה על התוכן, על העיקר, על היה הוויכוחאו קדוש, וגוי כוהנים ממלכת ה', עם אנחנו אם : היסודנסתיים שלא רק לא זה ויכוח ? ישראל בית הגויים ככלאלא לחשוב, נוטה שמישהו כפי המדינה, הקמת עם

שאת, וביתר מחדש מתחיל הוא המדינה הקמת עם להיפר,ובהכרעה שתיפול בו תלוי קיומה של המדינה כולה ;והמכריע הגדול המפנה יבוא בוא כי מאמינים ואנולבוא, שיקדים מה וכל לבוא, מוכרח הוא כי בחיינו,לנו אי­אפשר יתמהמה, גם אם אך כולנו. הצלת תוחשהנוגעים המינימאליים העקרונות מן רגע אף עין להעליםואנו לוותר יכולים אנו אין שעליהם האומה, של לנשמתה

מילואם. על בתוקף לעמוד מצוויםישראל שעם הסבורים, לאלה גם ; ברור אחד דברחייו את לעצב במקום הגויים, מנהגי את לחקות מחוייבבעולם, מדינה אין שכמעט לומר, יש המקורית, ברוחושחובת גיוס נשים נהוגה בה. אמנם לא נעלם ממנימצבנו הקשה והבלתי­בטוח עדיין מבחינה צבאית­מדינית,ועמידה שתידרש, רגע בכל שכוננותנו סביר, אני ואףמתמדת על המשמר בפני מאורעות בלתי­צפויים, היאצו השעה ,. ואף­על­פי­בן אין אני סבור, שגיוס הנשים

לנו. הוא הכרחאינם לצבא הנשים גיוס את השוללים הנימוקיםניתנים להבעה חפשית בפומבי, ומאד קשה לי להביעםמלרמוז להימנע אוכל לא מקום מכל ; הכנסת בפני

עליהם.לא אשר מעשים לדאבוננו נתרבו האחרונה בתקופהשאכן בעליל, והמראים לעתונות, עד מגיע שהדם ייעשו,הזמנים בכל שהיו המשפחתי, המומר מערכי התרחקנואומר, אם אותי תבינו כולכם ישראל. עם של תפארתוזה, עגום למצב תרופה שאינו ודאי המוצע הנשים שגיוסאני, מבור פי­כמה. המצב את להחמיר עלול עוד אלאהמדינה, בחיי תיקון הטעון על זו מבמה להראות שמותר

לאוזן. נעימים אינם אולי הדברים אם וגםאת הם גם הכואבים מאד, רבים רבים, שישנם בטוחניבארץ, היישוב בחיי המוסר ירידת על הדתית היהדות כאבוגם ביותר, מאיימים ממדים האחרונה בתקופה הלובשתחוששים שהם ייתכן בעתיד. למצב חרדה מלאים הםכבלתי­מודר­ ייראו פן בפומבי, מחשבותיהם את להביעהאחרו­ בימים שקרו החמורים שהמקרים מקווה, אני ניים.התהום את לראות כולנו, עיני את סוף סוף יפקחו ניםעל­ זה. בנידון יסודי מפנה יחול לא אם לפנינו, הפעורהלהחמרת חדשות אפשרויות ליצור לנו חלילה כל­פנים

זה. בשטח המצבהכרחי כדבר הנשים גיוס הגשמת את דורשים אחריםכשלעצמי אני החיים. שטחי בכל לאשה שוויון הענקת לשםפרי אלא אינם האשד, שוויון על הדיבורים שכל סבורני,הנוהג של ותוצאתו אחרות, במדינות שנעשה למה חיקויאת לחפש במקום אחרים, במעשי תמיד להסתכל הנפסד,

המקורית. עצמיותנושונות תכונות בעלי הם ואשד. שגבר היא, עובדהאלמנטארית מעוברה להתעלם היא איוולת ואך בתכלית,ותכו­ מעמדם את להשוות המלאכותיים, הנסיונות וכל זו,

לכך. המתנגדת במציאות ייתקלו נותיהם,לכל וייעד האשה ואת האדם את ברא יתברך השםהסדר לשינוי לשאוף לאדם ואל משלו, תפקיר מהם אחדשל החברתי במצב נתבונן­נא המציאות. מחוייב שהוא הזהששוויון התוצאות את ונראה כביכול, המתקדמות הארצותבמקום האשה, נהרסה אלו במדינות להן. הביא האשהלאין­ הטראגדיות לכך ועדות החדשה, מעמדתה להיבנותוההורסות אלו במדינות ביומו יום מדי המתרחשות ספור,

תקינים. משפחה חיי של שריד כל

Page 25: תסנכה ירבד - הכנסת · תסנכה ירבד 20 1949 רבמטפס 1 טסוגוא 29 / ט"שת לולא 'ז'ד / ה"עב"ע תובישי ו"כ הנושארהתסנכהלשםיתשו

הישראלית, שתרבותנו דעתי, את להביע לי מותר אכן,המקור שממנו שאבו ולמדו הגויים את כל האנושי שבהם,וילמד הוא גם בה יתבונן עצמו ישראל שעם לכך, זכאית

העצמאיים. חייו את לחיות כיצר ממנה,יותר רבה תועלת לעמנו תצמיח זו עתיקה שיטה

אחרות. אומות של נשברים בורות חיקוי מאשרחוטאים האשת, את משעבדת שהתורה הטוענים, אלהבמש­ כבוד מקום לאשה הועידה ההורה ולמציאות, לאמהבעולם. עם בשום זכתה לא שכדוגמתו הישראלית פחההיו הישראלית, המשפחה חיי שבאורח והטוהר הקרושהשבהם והמתוקנים העולם, אומות של לקנאתם נושא תמידשאפו להעתיק אורח חיים זה לתוך חברתם­הם תורתנולאין נעלה בצורה המשפחתיים החיים את הסדירה הקדושהאת "הרי אומר: בישראל כשאדם בגויים. הנהוג מן שיעורשחייו הללו, המלים של כוונתן הרי לי", מקודשתאת מקדישה היא ושגם לאשתו, ואילך מכאן מקודשיםהישראלית. במשפחה החיים מתקדשים וכך לבעלה, חייה כל

יטריחו נא את עצמם אלה הרואים במעמד האשההישראלית ענין של שעבוד, וידפדפו בכתבי הקודש וב­להוקיר הזמנים בכל עמנו ידע כמה ויראו, עמנו חיי קורותולרומם את האשה והאם בישראל. החל משרה, רבקה, רחלהאחרון הדור וער הנביאות ודבורה מרים ועד ולאה,תופסת האשה בישראל מקום חשוב ונכבד ביותר בחיי

העם.הצבא שתפקיד ברורות, כאן לומר חושש אינני אולםלא החשובים אחרים, תפקידים ולאשה הגבר, על מוטלפחות לחייו הסדירים של העם. לכן ­ אל נטיל על האשהתסקיר שאיני בהארמוניה עם מהותה המיוחדת 1 אמנםראש­הממשלה, מר בן­גוריון, רואה בעיני חזונו תקופהבמחנה לחיות הדתית הנערה גם תוכל שבה אידיאלית,אך ; הנימה כמלוא תיפגע הדתית שהכרתה בלי צבאי,., שהוא כמו המצב את נראה אלא עצמנו, את נשלה אללהיות רוצה ואני מישהו על האשמה את מטיל אני איןהורים אין הקיים שבמצב לומר, מוכרחני אך בדברי, זהירויימצאו שקט, בלב להתגייס לבנותיהם להרשות יכוליםבישיבת וגם כך. על נפשם את למסור המוכנים הורים אלפימשו­ שאני לחברי, אמרתי זו, בבעיה דנו שבה הממשלה,ההוראה את זה בנידון שיקיימו רבים, הורים שיימצאו כנעלגייס יתנו ולא המלה, מובן במלוא יעבור" ואל "ייהרג

בכוח. אף בנותיהם אתהדתית היהדות נציגי של הנמרצת עמדתם בעקבות­שנשים הדתיים מהשרים ­לא ההצעה באה בממשלה,דתיים, מטעמים להתגייס רצונן שאין הצהרה ימסרו אשראת פותר אינו זה תיקון אך הגיוס. מחובת ישוחררותביעתנו בתקפה נשארת ועדיין עקרונית, שהיא הבעיה,אנו זה מלבד בכללו. לנשים החובה גיוס לביטולואף בפנימיותה, דתית היא ישראלית אשה שכל סבורים,למענה. זאת להגיד ועלינו במפורש, זאת אומרת אינה אםזה חוק בהגישו בן­גוריון, מר ראש­הממשלה, אמנםהגיוס, מחובת פטורות הדתיות שהנשים ציין הכנסת, לדיוןישתמשו שלא הדתיות, הנערות על להשפיע ניסה מיד אך

לאומיים. נימוקים לכך והביא ­ זו בזכות­פיטוריןהדתית הנערה אין זו; גישתו על בפירוש חולק אני

ממורה לעמר. פחות מאחרות, להיפך ; היא קשורה לעםבשטח מצטמצם שאינו שיעור, לאין עמוק קשר ישראלעל מאשר יותר לסמוך אפשר ועליה בלבד, המולדתלעולם; עמה את תעזוב ולא תתכחש שלא אחדות,הטהורה ישראל ולרוח ישראל לעם האחריות רגש דוקאמקומה שם לא כי לצבא, מלהתגייס ממנה המונע הואשל האשה הישראלית. לה נועדו תפקידים לא פחות חשו­

לה. לא לשטח אותה נדחוק ואל העם לחיי בים: נפשך ממה שואל, ואני חקלאית הכשרה על מדבריםצבא של ענין שזה הדבר, פירוש הצבא, במסגרת זה אםואין הבדל לאן מפקדת הצבא שולחת, אם לנשק או לעניןעובדות לידים היא הכוונה ואם ; צבא זה הרי ­ אחרשכן צבאית, במסגרת זאת לסדר צורך אין בחקלאות,במשך חקלאית לעבודה גדול במספר מתנדבות יימצאותקופה מסויימת. אני כשלעצמי סבור, שאין צורך לחוקקוכפיה, חובה חוקי וכדומה, חקלאית הכשרה כמו דבר על

העולם. בכל מוצאים אנו אין זה את גם ­מדינתנו שאין הממשלה, בישיבת גם זאת הרגשתיכל­כך, מרובים חובה חוקי להט­­ל בראשיתה, מיד צריכהכלל רצוי אינו הקהל בעיני כך על­ידי שנוצר והרושםיוצרים וכפיה, במאסר הכרוכים התכופים, הצווים וכלל.משמעת להטיל דרכה שהממשלה ההרגשה, את בישובדמוקרא­ במדינה ברצון מתקבל הדבר ואין הזרוע, בכוח

בלתי­רצויה. מרירות היא ותוצאתה טית,השם עזרת את בעליל ראינו : להרגיש רצוני ולבסוףאך האחרון, בזמן עלינו שעברה המופלאה בתקופה יתברךשהתרחש ומה והלאה, מאתנו עדיין והשלווה היציבותחלפה שלא מוכיח, השכנות המדינות באחת האחרון בחודשאיש ואין העולם, של זה מחלק הזעזועים תקופת עדייןלעשות צריכים שאנו מובן, זה במצב יום. ילד מה יודעאגו זה עם יחד אך לכל, מוכנים שנהא כרי הדרוש, אתלעזרת הקרבות בימי מאשר פחותה לא במידה זקוקיםממעשי השכינה להרחקת לגרום לנו ואל שבשמים, אבינו

ידינו.אנו ואף הנס" על סומכין ש"אין אנו, יודעים אמנםמוכנים שנהיה כדי הדרוש כל את לעשות שיש סבורים,שנעשה, מה כל שלאחר ציין, בן­גוריון מר אף אבל לכל,של ים מוקפים הננו כי מאד, חמור נשאר מצבנו עדייןמפלותיהם את שוכחים אינם מנוצחים ועמים אויביםזה כל אחרי ובכן, וכוי. וכוי לנקמה שואפים מטבעם והם

מעמד. להחזיק הטבע בדרך נוכל כיצר רואה, אני איןשבשמים אבינו עזרת את מאתנו נרחיק אל­נא לכן:ה' ועזרת מתמיד, יותר לה זקוקים שאנו בתקופה, דוקאעל לסמוך לא מצווים אנו בזה גם אך ספק, שום בלי תבוא

הנס.לצבא נשים גיוס שהנהגת ומאמינים, משוכנעים אנותוכיח, הישראלית וההיסטוריה זו, מבחינה אותנו מסכנתששונאי ישראל הקדמונים, בלעם ובלק, ביקשו בכל מיניאת שהכשילו עד בידם, עלה ולא לישראל להרע תחבולות

ישראל בתחבולה זו, ורק אז פרץ חרון­אף השם.ולתת להצילך מחנך בקרב מתהלך אלקיך ה' ,,כיהאומר. צו זה, ציווי ­ קדוש" מחניך והיה לפניך, אויביך

הוא. כולה

.22.10 בשעה ננעלה הישיבה