סיכום כולל

hamaagar.comהמאגר - עוד סיכומים בחינם ב נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו לפי שיקול דעתכם

להעלות סיכום זה לאתר) www.hamaagar.com( לאתר המאגראישר בלבד והוא סיכוםהכותב זכויות היוצרים של סיכום זה שייכות ל

.תחשב לעבירה פלילית ללא אישור כותב הסיכום כל הפצה ברבים של סיכום זה

- 1 -

פרק 2

נוירון סנסורי- מגלה שינויים בסביבה החיצונית/פנימית (אור, טעם, מגע, ריח..)ומודיע למרכזית.

נוירון מוטורי- נמצא במערכת העצבים המרכזית ושולט על התכווצות שריר או הפרשה מבלוטה.

אינטרנוירון- נמצא במרכזית. אחראי על פעילויות כגון תפיסה, למידה, זכירה, קבלת החלטות ובקרה על

.התנהגויות מורכבות

CNS מערכת עצבים מרכזית- כוללת את המוח ומוח השדרה.

PNS מערכת עצבים היקפית- מערכת העצבים הנמצאת מחוץ למוח ומוח השדרה.

הנוירון

:אזורים 4מורכב מ .היחידה הבסיסית של עיבוד והעברת מידע במערכת העצבים

1. גוף התא- מכיל את גרעין התא ומנגנונים האחראים לתהליכי החיים בתא. מקבל את ההחלטה האם

במידה והוא מחליט שהמידע עבר סף קריטי מסוים של עוצמה כדי להעביר את . להעביר את המידע או לא

. 'פוטנציאל פעולה' -הוא מצית תהליך של הפקת אות שיתקדם לאורך האקסון, המידע

2. דנדריטים- יוצאים מגוף התא. משמשים כקולטי מסרים מהכפתורים הסופיים של נוירונים אחרים.

3. אקסון- צינור ארך ודק, העטוף לעיתים קרובות במעטפת מיילין ומוביל מידע מגוף התא אל הכפתורים

.הסופיים

4. כפתורים סופיים- כשפוטנציאל הפעולה מתקדם לאורך האקסון מגיע לכפתורים הסופיים, מופרש

ובכך מסייע לקבוע אם , עירור בתא המקבל/חומר זה גורם עיכוב. ונה טרנסמיטרמתוכם חומר כימי המכ

.יתחולל פוטנציאל פעולה באקסון שלו

סוגי נוירונים (ע"פ הצורה שבה האקסונים והדנדריטים יוצאים מגוף התא)-

1. נוירון רב-קוטבי- גוף התא שולח אקסון אחד וגבעולים מרובים של דנדריטים. השכיח ביותר.

2. נוירון דו קוטבי- יוצאות 2 שלוחות עצביות משני קצוות נגדיים של גוף התא. מצוי בעיקר במערכות

.חוש

3. נוירון חד קוטבי- יש לו גבעול יחיד היוצא מגוף התא ומתפצל, במרחק קצר משם, לשני ענפים. מצוי

מאפשר . קבלת החלטות לגוף התא תפקיד מינימלי של ).סנסורי-סומטו(בעיקר במערכת תחושות הגוף

.זרימת מידע מהירה

המבנה הפנימי של הנוירון

1.הממברנה- קרום התא. מגדירה את גבולות התא. בנויה מ 2 שכבות של מולקולות שומנויות (ליפידים)

ומשובצות בהן מולקולות חלבוניות המתמחות בתפקידים שונים של מעבר חומרים ומידע מן התא אל

היא חיץ דינמי שיכול ).נשאים של חומרים, פיקוח על כניסתם, זיהוי חומרים(. החוץ ומהסביבה פנימה

. להשתנות

2. הגרעין- עטוף בממברנה משלו. יש בו את הגרעינון וכרומוזומים. הגרעינון מייצר ריבוזומים (מבנה

המורכבים ,הכרומוזומים). '.א.נ.ר.מ'של חלבונים המתורגמים מ ציטופלזמי חלבוני המשמש כאתר ייצור

המצויים במצב ) גנים(קטעי כרומוזומים . נושאים את המידג הגנטי של האורגניזם, א.נ.מגדילים של ד




- 2 -

המידע הגנטי על שהיא העתק של.) א.נ.ר.מ(א שליח .נ.ר -פעיל מייצרים מולקולה מורכבת נוספת

, רך ממברנת הגרעיןא יוצא ד.נ.ר.מולקולת המ. ומעבירה אותו לריבוזום, הסינתזה של חלבון מסוים

. וגורמות לליצורו של חלבון מסוים נצמדות לריבוזומים

**חלבונים- המולקולות החשובות ביותר שיש. מולקולות ענק במעצבות את צורת התא ופועלות

יודעים להיות אינזימים ובכך שולטים על תהליכים כימיים ויוצרים . משובצים בממברנה. כאינזימים

חומרים כימיים בתא. פועלים כזרזים של תהליך כימי מבלי להשתתף בתוצר הסופי, מפרקים מולקולות

בכל תהליך כימי . תהליכים היו איטיים או לא היו כלל, בלעדיהם. מעבדים ויממרים חומרים, וגם מחברים

.יש אנזים שספציפי לו

3. ציטופלזמה- חומר צמיג, נוזלי למחצה, הממלא את החלל התחום על ידי הממברנה. בתוכה מתרחשים

:יש בה אברונים שונים . כל התהליכים בתא

א. מיטוכונדריון- אחראי לייצור אנרגיה מהמזון. בנויה ממעין ממברנות מקופלות בצורת מדפים. תהליכים

פ רוב דורשים השקעת אנרגיה מרובה ואברון זה מייצר את האנרגיהבאמצעות ניצולה ממזון "כימיים ע

. שהן כמו בטריות נטענות, .פ.ט.ה בצורת איתא אנרגלק לה מזון והיא מספקת התא מספ. שמתפרק בתא

במהלכו הוא מנתק פוספט , מוציא ממנה את האנרגיה, מולקולה זו התא לוקח ,בשביל כל תהליך כימי

. 'טעינה מחדש'ומחזיר אותה ל, אחד

ב. הרשתית התוך פלזמית (אנדופלזמית)- שכבות ממברנה שחוצות את התא במארג מאוד מרושת.

מגורגרת- מכילה ריבוזומים שיוצרים חלבונים אשר מיועדים להעברה מחוץ לתא, או לשימוש בממברנת

התא. (הריבוזומים החופשיים בתא יוצרים חלבונים שמיועדים לשימוש בתוך התא). חלקה- מספקת

ולקולות שומנויות יוצרת מ. תעלות להפרדה בין מגוום מולקולות הצשתתפות בתהליכים תאיים שונים

.מטפלת בהובלת חומרים בציטופלזמה). ליפידים(

ג. אברון גולג'י- המנגנון דומה בצורתו ובתפקודו לרשת אנדופלזמית חלקה . שלושה תהליכים מבוצעים

על ידי מנגנון גולג'י:1.הרכבת מולקולות פשוטות יחדיו ליצירת מולקולות מורכבות . 2.ייצור ליזוזומים:

חומרים אלו ממוחזרים או . המפרקים חומרים שאינם נחוצים עוד לתאות ובתוכם אנזימים שקיות קטנ

מסולקים. 3.אקסוציטוזה: הפרשת חומרים אל מחוץ לתא. המנגנון מייצר שלפוחיות אשר בתוכם יש

ן נהשלפוחיות נודדות אל ממברנת התא מתחברות אליה ומפרישות את תוכ. חומרים המיועדים להפרשה

.וץכלפי ח

4.שלד התא- ציטוסקלטון. בנוי מ3 סוגים של סיבים חלבוניים:

א. מיקרוטובולים- סיבים עבים של החלבון טובולין מורכבים מצרורות של חוטים דקים המסודרים סביב

). אקסון(שמשים להעברת חומרים מאזור לאזור בתא בתהליך תובלה אקסופלזמית מ .ליבה חלולה

ב. ניורופילמנטים- נמצאים לכל אורך הנוירון עשוי סיבי חלבון ארוכים.

ג. מיקרופילמנט- הסיב הדק ביותר, עשוי מדו-גדיל של החלבון האקטין. יוצרים רשת הסמוכה לממברנה

בצדה הפנימי ומחזיקה את חלבוני ממברנת התא במקומם.

תובלה אקסופלזמית:




- 3 -

תהליך אקטיבי בו חומרים (מולקולות) נדחפים לאורך האקסון על ידי מולקולות נשא לאורך סיבי

.טובוליהמיקרו

תובלה אקסופלזמית קדומנית: מהירה, מבוצעת על ידי מולקולת קינזין. מגוף התא.

תובלה אקסופלזמית אחורנית: איטית, מבוצעת על ידי מולקולת דינאין. לגוף התא.

תקשורת עצבית

תאי תמך

) לנוירון אין אמצעי אחסון מזון(ם תאים שמזינים ה .מהווים כמחצית מנפח מערכת העצבים המרכזית

.לנוירון שמת אין תחליף ולכן תאי התמך חשובים מאוד. ומגינים על הנוירונים

גלייה- במערכת העצבים המרכזית. מחזיקים את הנוירונים במקומם, מספקים חומרים נחוצים, מבודדים

:סוגי תאי גלייה.אותם זה מזה ומסלקים נוירונים שמתו

1. אסטרוציטים- מעניקים תמיכה פיזית לנוירונים, מסלקים פסולת הנוצרת במוח, מייצרים חומרים

, מסייעים בשמירה על ההרכב הכימי של הנוזל המקיף את הנירונים, הדרושים לתפקוד הנוירונים

משתתפים באספקת מזון לנוירונים ומצמצמים את פיזור הטרנסמיטרים שמפרישים הכפתורים הסופיים

(באמצעות הקפה ובידוד הסינפסות). גם אחראים לסילוק נוירונים מתים או הרוסים באמצעות פגוציטוזה

יישאר , משפורקה הרקמה המתה .)או פסולת מהתנוותנותם, תהליך בו תאים בולעים תאים אחרים(

במקום גוש של אסטרוציטים שיימלא את החלל הריק, וסוג מיוחד של אסטרוציטים ייצור רקמת צלקת

המגדרת את האזור.

2. אוליגו- דנדרוציטים- תפקידם העיקרי הוא יצירת מעטפת מיילין. אוליגו-דנדרוציט אחד יוצר כמה

שולחים שלוחות שצורתן כמשוט סירה שכל אחד מהם נכרך סביב קטע מסוים של . מקטעים של מיילין

.אקסון ומיצר מייאלין

3. מיקרוגלייה- קטנים ביותר. פועלים כפגוציטים, בולעים ומסלקים נוירונים מתים וגם נמנים עם נציגי

מערכת החיסון במוח. מגינים על המוח מפני פולשים ואחראים להיווצרות תגובה דלקתית במוח בתגובה

. לנזק מוחי

תאי שוואן

במערכת העצבים ההיקפית. תומכים באקסונים ומייצרים מייאלין. כל מקטע אקסון בהיקפית מורכב מתא

שוואן יחיד הכרוך פעמים רבות מסביב לאקסון. במקרה של פגיעה- מסייעים בעיכול האקסונים המתים

. והפגועים קשה ולאחר מכן מסתדרים כטור של גלילים ומשמשים כמורי דרך לאקסונים הגדלים מחדש

הגדם שנותר מכל אקסון יצמיח נצרים שיתפשטו לכל עבר שייתקךו בגליל שיצר התא ויצמחו דרכו

. )שם דבר לא יכול לשחזר זאת, אם גוף התא נפגע. (במהירות

מחסום דם- מוח




- 4 -

ומיועד לנגן על הנוירונים מפני שינויים מתאי הדפנות של נימי הדם במוח רמחסום חדיר למחצה הנוצ

אינו מחסום פיזי אלא מנגנון שמאפשר רק למולקולות הקטנות ביותר . בהרכב הכימי של סביבתם

. כ מולקולות גדולות"כדי להגן עליו מפני רעלים וזיהומים שהם בד. לעבור מהדם למוח..)חמצן, גלוקוז(

) שישנם במרבית נימי הדם בגוף( בנימי הדם שבמערכת העצבים המרכזית אין אין את הפערים או רווחים

ולפיכך חומרים רבים אינם יכולים לצאת מהדם. אזור פוסט רמה- דוגמה לאזור במוח החדיר יחסית

זהו אזור בלשד המוארך השולט על . לחדור באופן חופשי, המנועים מכך בשאר המוח, ומאפשר לחומרים

. המחסום כאן חלש כדי להבחין בקיומם של רעלים בדם ולעורר את מנגנון ההקאה כדי להרחיקם. ההקאה

התקשורת בתוך הנוירון

מדידת המתח החשמלי באקסון:

פוטנציאל ממברנה: ההבדל בין המתח החשמלי בתוך ומחוץ לתא. הפרש המטענים בין חוץ ופנים התא

.נובע מהבדלים בחדירות הבררנית של ממברנת התא ליונים מסוימים

פוטנציאל מנוחה - ב"מנוחה" (כאשר לא מועברים אותות) = 70 – מילי וולט. כאשר אין שום פוטנצאיל

.מעכב/סינפטי מעורר-בתר

אוסצילוסקופ- מכשיר מעבדתי המתאר מתח כפונקציה של זמן.

דפולרזיציה- (הפחתת קיטוב) כאשר "מגרים" ע"י אלקטרודה את פנים האקסון = מכניסים מטען חיובי.

כתוצאה מכך הקיטוב (ההבדל) בין חוץ ופנים התא קטן.

היפרפולריזציה- (הגברת קיטוב) מכניסים לאקסון מטען שלילי נוסף אשר יגביר את הקיטוב (הבדל) בין

.ץ ופנים התאחו

סף עירור- הערך שאליו צריך להגיע פוטנציאל הממברנה לשם יצירת פוטנציאל פעולה. (-60).

הכוחות הפועלים ליצירת פוטנציאל ממברנה

דיפוזיה- תנועת מולקולות ממקום שבו ריכוזן גבוה למקום שבו ריכוזן נמוך.

לחץ אלקטרוסטטי- כוח המשיכה בין חלקיקים אטמיים בעלי מטענים מנוגדים, או כוח הדחייה שבין

. חלקיקים בעלי מטענים זהים

אלקטרוליט- חומרים שבהיותם מומסים במים הם מתפרקים לשני חלקים, שכל אחד מהם נושא מטען

חשמלי מנוגד. החלקיקים הטעונים הנוצרים נקראים יונים. קטיון- חיובי. אניון- שלילי.

הם אלו, המתהווים בגלל היונים בנוזל החוץ תאי והתוך תאי, סטטיכוחות הדיפוזיה והלחץ האלקטרו**

: הבונים את פוטנצאיל הממברנה

אניון אורגני- א. שלילי. נמצא רק בתוך התא. אינו יכול לעבור דרך ממברנת האקסון.

אשלגן- ק. חיובי. בעיקר בתוך התא.

כלוריד- כל. שלילי. בעיקר מחוץ לתא.




- 5 -

נתרן- נא. חיובי. בעיקר מחוץ לתא. מה ששומר אותו בחוץ, למרות כוחות הדיפוזיה והאלקטרוסטטיים

הפועלים עליו, הוא משאבות נתרן אשלגן.

משאבות נתרן אשלגן- חלבון המצוי בממברנות כל התאים הפולטים יוני נתרן החוצה ומעבירים יוני

נתרן כנגד כל 3וציאות מהתא מ. מקור האנרגיה המפעילה אותם היא במיטוכנדריון. אשלגן אל פנים התא

.מהמשאביים המטבוליים של הנוירון דרושים להפעלתם 40%עד כ . אשלגן שמכניסות לתא 2

פוטנציאל הפעולה

פוטנציאל פעולה- הדחף החשמלי הקצר המשמש בסיס להולכת מידע לאורך האקסון.היפוך מהיר של

ומתקדם , בצד הסמוך לגוף התא, סוןהמתחיל בקצה האק, אירוע חשמלי מהיר. פוטנציאל הממברנה

בהגיעו למקום שבו . באקסון נתון יהיו גודלו ומשך קיומו קבועים תמיד. לאורכו עד לכפתורים הסופיים

בכל אחד מהענפים המסתעפים . יתפלג פוטנציאל הפעולה מבלי לאבד מעצמתו, האקסון מתפצל לסעיפים

יופיע פוטנציאל הפעולה בעוצמתו המלאה

, )באופן המאפשר להם לזרום אל התא(צניחה רגעית של התנגדות הממברנה לנתרן -וביסודהמנגנון ש

. ומיד לאחריה ירידה רגעית בהתנגדות הממברנה לאשלגן

תעלות יונים- מולקולות חלבון מיוחדות המאפשרות ליונים מסוימים להיכנס לתא או לצאת ממנו. מצויות

חדירות . וכך להיכנס או לצאת מתוכו, מסוג מסוים לעבור תעלה פתוחה צאפשרת ליונים. בממברנת התא

. פ מספר תעלות היונים הפתוחות באותו רגע"הממברנה ליון מסוים ברגע נתון נקבעת ע

תעלות יונים תלויות מתח- נפתחת או נסגרת בהתאם לערכו של פוטנציאל הממברנה.

השלבים השונים של פוטנציאל הפעולה-

תעלות הנתרן נפתחות והנתרן זורם במהירות פנימה , )60-(מגיע לסף העירור כאשר מתח הממברנה . 1

זרימת יונים חיוביים של נתרן אל פנים התא גורמת שינוי מהיר בפוטנציאל ). אלקטרוסטטי+דיפוזיה(

+.50הממברנה המגיע ל

רמה גבוהה הן זקוקות ל. תעלות האשלגן תלויות מתח נפתחות מעט לאחר פתיחתן של תעלות הנתרן. 2

אשלגן מתחיל לצאת מהתא , נפתחות כאשר התעלות. יותר של דפולריזציה כדי להתחיל להיפתח

).כי כעת פנים התא חיובי, אלקטרוסטטי+דפוזיה(

. ויוצאות מכלל פעולה) נטרול(תעלות הנתרן נכנסות לאינאקטיבציה , בשיא פוטנציאל הפעולה. 3

יוני נתרן לא , בשלב זה. רנה תחזור לפוטנציאל המנוחה שלההן אינן יכולות להיפתח עד שהממב, למעשה

. יכולים להמשיך ולהיכנס אל התא

חיוביות פנים התא יורדת ומתח , מכיוון שתעלות האשלגן עדיין פתוחות ואשלגן זורם אל חוץ התא. 4

.רבעקבות ירידת מתח הממברנה תעלות האשלגן מתחילות להיסג .הממברנה חוזר לערכיו הנורמליים

.זרימת האשלגן אל מחוץ לתא נפסקת ותעלות האשלגן סגורות גם הן)70-(בערך המנוחה . 5

מתח הממברנה יורד מעט מתחת לערך המנוחה עקב צבירה של יוני אשלגן מחוץ -היפר פולריזציה. 6+7

של בסופו . 70- ופוטנצאיל הממברנה חוזר להיות , לאחר זמן קצר היונים העודפים מתפזרים. לממברנה




- 6 -

נשאי הנתרן והאשלגן מסלקים את יוני הנתרן שהסתננו פנימה ומחזירים את יוני האשלגן שדלפו , דבר

. החוצה

תקופה הרפרקטורית "ידועים גם כ 6-7שלבים ; " תקופה הרפרקטורית המוחלטת"ידועים גם כ 1-5שלבים

.היחסית

עקרון הכל או לא כלום:מרגע שעורר באקסון פ"פ הוא יתפשט ללא פחת (בלי דעיכה) במורד האקסון עד

פ שומר תמיד על גודל "פ. פוטנתיאל הפעולה יתרחש במלואו או לא יתרחש כלל .לכפתורים הסופיים

.ולעולם אין עצמתו גדלה או פוחתת, קבוע

חוק התדר: מידע על עוצמת גירוי בתאי עצב מקודדת ע"י תדר ירי פ"פ. ככל שעוצמת הגירוי גדלה כך

.החוק תקף הן לתאים סנסוריים ולמוטוריים .פ"י תדר ירי גבוה של פ"היא תקודד ע

הולכה דועכת- האות הולך וקטן. הולכת דפולריזציה קטנה באקסון תואמת את תכונות הכבל.

הולכה בקפיצות- הולכת פוטנציאלי פעולה באקסונים בעלי מייאלין. פוטנציאל הפעולה "קופץ" ממרווח

הולכה -בעזרת תכונות הכבלפוטנציאל הפעולה מתקדם , אין רווח ויש מייאלין כאשר. ראנוויה אחד לשני

פ מתחדש בכל מרווח "פ. פ במרוחח החשוף"השינוי הולך וקטן אך גדול דיו כדי להצית פ. פסיבית

. עד המרווח הבא, ראנוויה ומועבר בעזרת תכונות הכבל של האקסון לאורך האזור המכוסה מייאלין

.מהיר יותר. 2. נשאי נתרן אשלגן עובדים ונמצאים פחות. חסכונית. 1: יתרונות 2להולכה בקפיצות

התקשורת בין נוירונים

פוטנציאל בתר סינפטי- שינוי הפוטנציאל הממברנה שח נוירון בתר- סינפטי, כתוצאה מפליטת טרנסמיטר

.סינפטי-מגבירים או מאיטים את קצב הירי באקסון של הנוירון הבתר. בסינפסה

נבדלים זה מזה בעיקר במרחק שבין התא המפריש את נוירומודולטורים והורמונים , טרנסמיטרים**

החומר הכימי ובין הקולטן המבחין בנוכחותו.טרנסמיטרים- מופקים מכפתורים סופיים ומתגלים ע"י

קולטנים של תא המצוי בסמיכות רבה לתא המפריש. נוירומודולטורים- גם מופקים מכפתורים סופיים, אך

אינם מוגבלים למרווח הסינפטי (במוח מופרשים במנות גדולות יותר ומתפזרים למרחקים גדולים יותר

אלא מתפזרים בנוזל החוץ תאי).רובם מורכבים מפפטידים. הורמונים- מיוצרים בבלוטה האנדוקרינית

. ומגיעים דרך מחזור בדם אל כל חלקי הגוף

תא מטרה- סוג התא המושפע המישרין מהורמון או מסיב עצב. מכילים קולטנים של הורמון מסוים.רק

. התאים האלה יגיבו לנוכחות ההורמון

ליגנד- חומר כימי הנקשר לאתר הקשירה של קולטן. נוירוטרנסמיטרים, נוירומודולטורים והורמונים הם

. המיוצרים בתאי הגוף, ליגנדים טבעיים

אתר קשירה- האתר בחלבון הקולטן שאליו נקשר הליגנד. מולקולת החומר מותאמת לאתר הקשירה

. כדרך שמפתח מותאם למנעול

מבנה הסינפסות




- 7 -

סינפסות אקסו-דנדריטיות- על הדנדריטים. עשויות לחול על שטח הפנים החלק של הדנדריט או על

). ענף קטן על פני הדנדריט(עוקצים דנדריטיים

סינפסות אקסו-סומטיות- על גוף התא.

סינפסות אקסו-אקסוניות- על אקסון אחר. סינפסות בין 2 כפתורים סופיים.

מבנים חשובים בציטופלזמה של הכפתור הסופי:

1. מיטוכונדריון- מנוכחותם אנו למדים שהכפתור הסופי זקוק לאנרגיה כדי לבצע את תפקידיו.

2. שלפוחיות סינפטיות- גופים קטנים וחלולים דמויי גולה. השלפוחיות הקטנות- מכילות מולקולות של

, סינפטית הפונה אל המרווח הסינפטי-מצויות בעיקר בקרבת אותו חלק של הממברנה הקדם. הטרנסמיטר

ונישאות י'מיוצרות באברון גולג. האזור שממנו נפלט הטרנסמיטר החוצה, בסמוך לאזור הפליטה

רים ממוחזרים בנקבות מיוצרות גם מחומ. באמצעות תובלה אקסופלזמית מהירה אל הכפתורים הסופיים

שבכפתורים הסופיים. השלפוחיות הגדולות- מכילות אחד מן הנוירופפטידים. מיוצרות בגוף התא

.ןמועברות משם דרך האקסופלזמה אל הכפתורים הסופיים

3. נקבה- מצבור ממברנות הדומה לאברון גולג'י. מקבלת חלקי ממברנה קדם- סינפטית בתהליך של

. אותם לשלפוחיות סינפטיות וממחזרת, פינוציטוזה

סינפטית שמתחת לכפתור הסופי מעובה וצפופה יותר מן הממברנה שבכל מקום אחר - הממברנה הבתר**

עקב מציאותם של קולטנים- מולקולות חלבון מיוחדות המגלות את נוכחותם של טרנסמיטרים במרווח

.הסינפטי

פליטת הטרנסמיטר

המצויות בסמוך מאוד לממברנה , מה שלפוחיות סינפטיות קטנותכ, פ מועברים לאורך האקסון"כאשר פ

שלבים . ואז פוקעות ומרוקנות את תוכנן אל המרווח הסינפטי, מתמזגות עם הממברנה, הקדם סינפטית

:בהפרשת בטרנסמיטר

העגינה . מוכנות לרוקן את הטרנסמיטר, סינפטית- על פני הממברנה הקדם' עוגנות'חלק מהשלפוחות . 1

נצמדים אל צברים של , המצויים בממברנת השלפוחית, כאשר צברים של מולקולות חלבון מתרחשת

.מולקולות חלבון המצויים בממברנה הקדם סינפטית

פ המגיע אל הכפתור "פ. אזור הפליטה של הממברנה הקדם סינפטית מכיל תעלות סידן תלויות מתח. 2

ן והסידן נדחף אל פנים התא באמצעות ות הסידואז נפתחות תעל, הסופי גורם דפולריזציה של הממברנה

. דיפוזיה ואלקטרוסטטי

הסידן נצמד לצברי מולקולות החלבון המחברות את הממברנות של השלפוחיות הסינפטיות עם . 3

ממברנת . והטרנסמיטר יוצא נוצר נקב, מולקולות החלבון מתרחקות זו מזו, הממברנה הקדם סינפטית

.נה של הכפתור הסופיהשלפוחית מתמזגת עם הממבר

ניצני -ישנו תהליך הפינוציטוזה, תגדל מאוד עקב ההתאחדותכדי שממברנת הכפתור הסופי לא . 4

באזור החיבור של . הניתקים אל תוך הציטופלזמה של הכפתור הסופי, הדומים לכיסים קטנים, ממברנה

בליטות אלו פנים הכפתור האקסון לכפתור הסופי נוצרות בליטות בממברנה בצורת האות אומגא כלפי




- 8 -

הניקבות משתמשות בליפידים המרכיבים את ממברנת התא . תקות מן הממברנה ונעות אל עבר הניקבותינ

.לאחר מכן ימולאו השלפוחיות הריקות בטרנסמיטרים וחלבונים. לייצור שלפוחיות

הפעלת הקולטנים

, שירה של מולקולות חלבון מיוחדותונקשרותלאתרי ק, מולקולות הטרנסמיטר מתפזרות במרווח הסינפטי

המצויות בממברנה הבתר-סינפטית. מולקולות אלו נקראות קולטנים בתר סינפטיים. כתוצאה מהקישור,

נפתחות תעלות יונים תלויות- טרנסמיטור, המאפשרות ליונים מסוימים להיכנס לתא או לצאת ממנו. מעבר

.שינוי מקומיהיונים דרך הממברנה יכול לשנות את מתח הממברנה

שיטות לפתיחה תעלות היונים:

1. שיטה ישירה- קולטן יונוטרופי. כשמולקולת הטרנסמיטור המתאים נקשר אל אתר הקשירה, תעלת

. היונים נפתחת

2. שיטה עקיפה: קולטן מטבוטרופי.הקולטנים אינם גורמים במישרים לפתיחת התעלה, אלא מתחילים

.שרשרת אירועים

. יהמצוי בסמוך אליו'הקולטן מפעיל חלבון ג, של הטרנסמיטר נקשרת אל הקולטן כאשר מולקולה. א

התת יחידות 2ניתקת מ' אלפה'התת יחידה , כשהוא מופעל. תת יחידות 3י לא פעיל מורכב מ'חלבון ג

עתה נפתחת תעלת היונים והיונם עוברים דרך . האחרות ומתחברת אל אתר קשירה מיוחד בתעלת יונים

. התעלה

אלא נצמדת , אינה נקשרת במישרין לתעלת יונים' אלפה, 'אך במקרה זה. השלבים הראשונים זהים 2 .ב

האנזים גורם חחיצור אחד מכמה חומרים אפשריים . אל אינזים הקבוע בממברנה ומפעילה אותו

בציטופלזמה של התא ונקראים שליחים שניוניים. שליחים אלו מתחיל בסדרה נוספת של צעדים כימיים,

הגורמים בסופו של דבר לפתיחתם של תעלת היונים. השליח השניוני הראשו שהתגלה הוא א.מ.פ. מעגלי

.)פ.ט.חומר המיוצר מ א(שהוא הנפוץ ביותר

פוטנציאליים בתר- סינפטיים

-סינפטי אינו הטרנסמיטר עצמו אלא תכונות הקולטן הבתר- הגורם הקובע את טיבו של הפוטנציאל הבתר

.עיקר סוג תעלת היונים הנפתחת עם הפעלת הקולטןוב, סינפטי

:יכולים לגרום לשסינפטיים - פוטנציאלים בתרכניסת היונים גורמת ליצירת

)פ"מגדילים סיכוי לפ(מעוררים = פולריזציה - דה

או

) פ"מקטינים סיכוי לפ(מעכבים = היפר פולריזציה

.ו לתאהדבר תלוי באיזו תעלת יונים נפתחה ואילו יונים חדר

תעלות נתרן- מקור עיקרי לפוטנציאל בתר-סינפטי מעורר. נתרן זורם פנימה.

תעלות אשלגן-יצירת פוטנציאל בתר-סינפטי מעכב. אשלגן זורם החוצה.




- 9 -

תעלות כלוריד- לנטרול פוטנציאל בתר-סינפטי מעורר. השפעת פתיחתם מותנית במתח הממברנה. אם

אך אם פוטנציאל ). דיפוזיה ואלקטרוסטטי מתאזנים(א יקרה דבר ל, הממברנה נמצאת בפוטנציאל מנוחה

ותחזיר את )יונים שליליים(תאפשר ליוני כלור להיכנס לתא אזי פתיחת התעלות, הממברנה בדפולריזציה

. פונציאל הממברנה למצב המנוחה שלו

תעלות סידן- פוטנצאיל בתר סינפטי מעורר.

סיום הפוטנציאל הבתר- סינפטי

סינפטי יש צורך -טרנסמיטר הופרש למרווח הסינפטי והשפיע על קולטנים בממברנת התא הבתרלאחר ש

זאת בכדי שהתא הקדם סינפטי יוכל להמשיך להעביר מסרים .במנגנונים אשר ישיבו את המצב לקדמותו

.סינפטי יוכל להיות זמין לקלוט מסרים -סינפטי ובכדי שהתא הבתר -אל התא בתר

1. קליטה חוזרת- כניסה מחדש של טרנסמיטר, מיד לאחר שנפלט מהכפתור הסופי, חזרה אל

האירוע הזה מביא את הפוטנציאל הבתר סינפטי . )בקדם סינפטי( פנים הממברנה של הכפתור הסופי

. לסיומו

עם . שימוש גדול באנרגיה. הכפתור הסופי משתמש במולקולות נשא מיוחדות המצויות בממברנה שלו

ומיח מחזיר אותה , הכפתור הסופי פולט כמות קטנה מהטרנסמיטר אל המרווח הסינפטי פ"הופעתו של פ

. סינפטיים חשיפה קצרה בלבד-וכך מאפשר לקולטנים הבתר, אליו

2. דאקטיבציה אנזימתית- הריסת הטרנסמיטר באמצעות אנזים לאחר שהטרנסמיטר נפלט. ככל הידוע,

. ןאציטילכולי -מתרחש רק לגבי טרנסמיטר אחד

אינטגרציה עצבית

אינטגרציה עצבית- התהליך שבו פוטנציאלים בתר-סינפטיים מעכבים ומעוררים מצטרפים יחד וקובעים

. את קצב הירי של הנוירון

פליטת הטרנסמיטר יוצרת פוטנציאליים בתר , כאשר כמה סינפסות מעוררות נעשות פעילות -'לדוג

הדפולריזציה מתפשטת באמצעות . ה בדנדריטים של הנוירוןהגורמים דפולריזצי, סינפטיים מעוררים

אם שיעור . הולכה פסיבית לפי תכונות הכבל לאורך הדנדריטים וגןף התא עד תלולית האקסון

סינפטיים מעוררים מגדילים -פוטנציאלים בתר. פ"האקסון יפיק פ, הדפולריזציה עודנו חזק די בנקוזה זו

סינפטיים מעכבים מקטינים את -פוטנציאלים בתר. י יירהסינפט-את ההסתברות שהנוירון הבתר

ההסתברות הזאת. ("ירי" מתייחס להתרחשות פ"פ). קצב הירי של הנוירון נקבע אפוא לפי הפעילות

. היחסית של סינפסות מעוררות וסינפסות מעכבות על פני גוף התא והדנדריטים של אותו התא




- 10 -

קולטנים עצמיים- בנוירונים רבים יש קולטנים המגיבים לטרנסמיטר שהם עצמם מפרישים ו"מדווחים"

כולל הפעלה של “ דיווח“תהליך ה . סינפטי על כמות הטרנסמיטר שנמצאת במרווח הסינפטי- לתא הקדם

י'ג חלבוני אזי התא , על כך שיש טרנסמיטר במרווח" מדווח"אם הקולטן עצמי . ושל שליחים שניוניים

.ולהיפך, נסמיטר נוסףהקדם סינפטי יפסיק להפריש טר

סוגים שונים של סינפסות

אקסו-אקסוניות- משנות את כמות הטרנסמיטר שפולטים הכפתורים הסופיים באמצעות חסימת תעלות

כ כמות קבועה של טרנסמיטר "כפתור סופי מסוים מפריש בד. כפתור הסופי או המרצת פתיחתןהסידן ב

אקסוניות יכולה לכוונן את הפרשת -ינפסות אקסואבל פעילותן של ס. פ"בכל פעם שמגיע אליו פ

הטרנסמיטר. עיכוב קדם סינפטי- פעילות של סינפסה אקסו- אקסונית המפחיתה את הפרשת הטרנסמיטר.

זירוז קדם- סינפטי- פעילות המגבירה את הפרשתו של הטרנסמיטר.

סינפסות דנדרו-דנדריטיות- סינפסות המקשרות בין דנדריטים לדנדריטים בנוירונים שנראה שאין להם

ואולי מסייעים לארגן , סבורים שמבצעים תפקידי ויסות. אינם מוליכים מידע ממקום למקום במוח. אקסון

. את הפעילות של קבוצת נוירונים

צומת מעבר- חיבור מיוחד בין תאים, המאפשר תקשורת ישירה ביניהם באמצעות צימוד חשמלי.

תקשורת כימית לא סינפטית

והם מצויים , הנוירון מכיל קולטנים לחומרים שונים. כימית מתרחשת לא רק בסינפסות תקשורת

. קולטנים אלה רגישים לנוירומודולטורים ולהורמונים. ואיפלו בגרעין, בממברנות של כל חלקי התא

בלוטות אנדוקריניות מייצרות : (קולטני הורמונים. חלקם קולטנים יונוטרופיים וחלקם מטבוטרופיים

)טידים וסטרואידיםפפ

פפטידים- שרשרת של חומצות אמיניות המחוברות זו לזו בקשרים פפטידיים. לדוג', איסולין. משםיעים

באמצעות גירוי קולטנים מטבוטרופיים המצויים בממברנה.

סטרואידים- מורכבים ממולקולות קטנות מאוד ומסיסות בשומן. נצמדים לקולטנים המצויים בתוך התא.




- 11 -

פרק 3- מבנה מערכת העצבים

:מימדים3מתייחסים ל

.'אחורי'='זנבי'והכיוון הנגדי לו , 'קדמי'='מקורי'הכיוון ההולך לכיוון הראש נקרא .ציר האורך. 1

נוירואקסיס- קו דמיוני הנמשך לאורך מוח השדרה עד קצה המוח הקדמי. על פיו מתארים את הכיוונים

. במערכת העצבים

. 'גחוני'ו' גבי'הכיוונים המנוגדים הם . עובר בין הבטן לגב. ניצב לנוירואקסיס. 2

-"מדיאלי"מול , פונה ימינה או שמאלה -"לטרלי" ="צדי". עובר מצדו הימני לשמאלי של האורגניזם. 3

. פונה כלפי קו האמצע

איפסלטרלי- אברים הנמצאים באותו צד של הגוף. בולבוס ההרחה.

קונטרלטרלים- אברים הנמצאים בצד הנגדי של הגוף.

:בכל ציר שהוא

פרוקסימלי- הכיוון ההולך כלפי מרכז הגוף.

דיסטלי- המתרחק ממרכז הגוף.




- 12 -

חתכים של המוח:

סגיטלי- חתך בכיוון המצח לעורף (כמו צמות).

חזיתי- רוחבי. חתך מאוזן לאוזן. מקביל לחזית הפנים.

אופקי- מקביל לקרקע.

מערכת העצבים המרכזית- סי.נ.ס. מערכת העצבים ההיקפית- פי.נ.ס

עצבי הגולגולת מוח

עצבי השדרה מוח השידרה

גנגליונים היקפיים

הוא נתון . זהו האבר המוגן ביותר בגוף. תאי גלייה ותאי תמך אחרים, המוח הוא גוש גדול של נוירונים

הוא מקבל אספקת דם ). אפ.אס.סי(נוזל המוח והשדרה בגולגולת גרמית קשיחה וצץ בתוך בריכה של

.מוח מעניק לו הגנה כימית-ומחסום דם, בשפע

אספקת הדם

מבנה- 2 מערכות עיקריות למוח: עורקי השדרה- מספקים דם לחלקו האחורי של המוח. עורקי הראש

הפנימיים- מזינים את חלק המוח הקדמי. אספקת הדם למוח מיוחדת בכך שעורקים ראשיים מתמזגים ואז

ריים וכן קיימת הפרדה ויש ערבוב מעט של דם מעורקים הקדמיים והאח, ברגיל. שבים ומתפצלים

.הדם יכול לזרום דרך נתיבים חלופיים, אם חלה חסימה בכלי דם, אך. בעורקים הקדמיים בין ימין ושמאל

תפקיד- המוח מקבל כ 20% מהדם באופן קבוע, ללא תלות בפעילות או מצב. בשום מקרה אין הצרכים

. הדחופים של מערכות הגוף השונות מתמלאים על חשבון אספקת הדם למוח והמוח מקבל את חלקו תמיד

המוח אינו יכול לאגור )פ צורך ובהתאם לפעילות"בהןהזרמת הדם היא ע, בניגוד לשאר מערכות הגוף(

וח מכלה את מרבית החמצן לאחר הפסקה של המ. וינו יכול להפיק זמנית אנרגיה ללא חמצן) גלוקוז(דלק

. שנייה

קרומי המוח

תפקיד- להגן על המוח על ידי עטיפתו. כל מערכת העצבים עטופה בו.

מבנה- 3 שכבות:

א. הקרום הקשה- השכבה החיצונית. עבה חזקה וגמישה אך בלתי נמתחת.




- 13 -

ב. קרום הקורים- השכבה האמצעית. מראה דמוי רשת. רך וספוגי.

בין הקורים 'העדין' ל'קרום הקורים'- יש רווח שנקרא 'חלל תת קורי' המלא בנוזל המוח והשדרה (סי. אס

).אפ

ג. הקרום העדין- הסמוכה ביותר למוח ומוח השדרה ועוקבת אחר כל הקפלים. בתוך שכבה זו מצויים כלי

. דם קטנים המזינים את שטח פני המוח ומוח השדרה

ונוזל המוח עוטפים רק את 'קרום הקורים'. שכבות של קרומים 2ת מכוסה במערכת העצבים ההיקפי**

. המוח ומוח השדרה בלבד

מערכת חללי המוח וייצור נוזל המוח והשדרה (סי.אס.אפ)

תפקיד- נוזל המוח והשדרה מגן על המוח מפני זעזועים והפחתת המשקל של המוח (מ1.4 ק"ג ל 0.08

.ברת הורמוניםמשתתף בהע, מרחיק פסולת, )ג"ק

מבנה- נוזל המוח נמצא ב'חלל התת קורי' ובחדרי המוח (חללים המחוברים זה לזה ומכילים את הנוזל).

.החדר השלישי והחדר הרביעי, חדרים צידיים: חדרים' ישנם מס

גוף הביניים- גשר של רקמה עצבית העובר דרך אמצעיתו של החדר השלישי ומשמש נק' ייחוס.

תעלת המוח- צינוא ארוך המחבר בין החדר השלישי לרביעי.

מקלעת הדמים- רקמה עשירה בכלי דם הבולטת אל כל 4 חדרי המוח ומייצרת את נוזל המוח והשדרה.

מסלול ייצור וסילוק הנוזל- מיוצר במקלעת של 4 החדרים. הוא זורם מ 2 החדרים הצידיים אל החדר

לבסוף הוא חוזר דרך גבשושי . ואז אל החלל התת קורימשם דרך תעלת המוח אל החדר הרביעי , השלישי

קרום הקורים אל מחזור הדם. חסימת זרימתו בגלל גידול או הפרעה אחרת גורמת הידרוצפלוס: הגדלה

. של חדרי המוח ובעקבותיה נזק מוחי

מערכת העצבים המרכזית

מוח קדמי מוח אמצעי מוח אחורי

חדר רביעי תעלת המוח י חדר שליש חדרים צידיים

מוח מוח שמאחור מוח אמצעי מוח ביניים מוח קיצוני

הלשד

)מטאנצפלון( ) מזאנפלון( ) דיאנצפלון( ) טלאנצפלון(

)מיילאנצפלון(

גשר מוח חון מו טקטום טגמנטום תלמוס היפותלמוס לימבית' מע בסיסי' גנג מוח' קור

מוארך

תחתונים תצורה רשתית' תלי היפופיזה אמיגדלה' היפוק

חומר אפור עליונים' תלי

גרעין אדום




- 14 -

חומר שחור

אזור השלכה- כל תאי המטרה שנוירון אחד קשור אליהם בקשרים סינפטיים, באמצעות האקסון שלו כל

. כל הסתעפותיו

המוח הקדמי

טלאנצפלון= מוח קיצוני

1. קורטקס מוחי- "קליפת עץ". השיכבה החיצונית של חומר אפור בהמיספרות המוחיות המקיף אותם.

מקומט מאוד וכולל: מעניות- קפלים קטנים. חריצים- קפלים עמוקים. רכסים- הבליטות שבין מעניות או

, גופי נוירונים, הקורטקס כולל בעיקר תאי גלייה. הקמטים מגדילים את שטח הפנים. חריצים סמוכים

דנדריטים ואקסונים. החומר האפור- גוון חום אפרפר של הקורטקס בשל גופי התאים הרבים בו. החומר

הלבן- השכבה מתחת לקורטקס. צבעה בשל המייאלין.

חלוקת הקורטקס לאונות: (יש 2 אונות מכל סוג)

1. אונת המצח- בקדמת המצח. מתמחה בתכנון וביצוע של תנועה. אזור ספציפי: קורטקס מוטורי ראשוני.

2. אונת הקודקוד- בקודקוד. מקבלת מידע סנסורי אודות מגע, לחץ, טמפ', כאב. אזור ספציפי: קורטקס

.סומטו סנסורי ראשוני

3. אונת הרקה- משני צידי הרקה. מקבלת בעיקר מידע שמיעתי. אזור ספציפי" קורטקס השמע הראשוני.

4. אונת העורף- מאחור. אחראית בעיקר על חוש הראייה.

3 אזורים בקורטקס המוחי מקבלים מידע מאיברי חוש:

.בגדה העליונה והתחתונה של החריץ הדרבני .קורטקס הראייה הראשוני. 1

.תון של החריץ הצידיבשטחו התח. קורטקס השמע הראשוני. 2

. סמוכה למענית המרכזית. סנסורי ראשוני-הקורטקס הסומטי.3

בצדו הקדמי של הקורטקס הסומטי סנסורי . הקורטקס המוטורי הראשוני - אזור השולט על תנועות השלד

. הראשוני

אזורים אסוציאטיביים- תופסים את מירב החלק של הקורטקס המוחי. מופקדים על התבוננות, למידה,

. האסוציאטיבי שלו קורטקסראשוניים שולח מידע לה סנסורייםכל אחד מהאזורים ה. זכירה ותכנון

פגיעה בקורטקס האסוציאטיבי סומטי- סנסורי- סבל מליקוי בתחושת הגוף ובתפיסת הסביבה בכלל.

פגיעה בקורטקס האסוציאטיבי החזותי- קושי בזיהוי חפצים ע"פ מראה.

פגיעה בקורטקס האסוציאטיבי השמיעתי- קושי בתפיסת דיבור או הפקת דיבור.

תפקידים מיוחדים להמיספרה השמאלית:

. בזיהוי היסודות המרכיבים אירוע, כלומר -משתתפת בניתוח מידע

.זיהוי אירועים סדרתיים. 1

.בקרה של התנהגויות סדרתיות. 2




- 15 -

.קריאה וכתיבה, רבהנת הדיבו, דיבור: עם התפקידים הסדרתיים נמנים

תפקידים מיוחדים להמיספרה הימנית:

, שרטוש רישומים: מצטיינת בעיקר בצירוף יסודות נפרדים לתמונה אחת שלמה. מתמחה בסינתסה

. בניית מבנים מיסודות קטנים, התמצאות במפה

כפיס המוח- (לבן) השליבה (חיבור בין- המיספרי) הגדולה במוח. רצועה רחבה של אקסונים המחברת את

בזכותו יודע כל אזור בקורטקס . מחבר חלקים מקבילים בשמאל ובימין. שתי ההמיספרות זו לזו

. האסוציאטיבי על המתרחש בצד הנגדי

2. מערכת לימבית

:כלול בה. מוטיבציה ורגש - מבנים מוחיים שתפקידיהם העיקריים קבוצת

.רכס החגורה - אזור חשוב בקורטקס .וחיתנמצא בשוליים של ההמיספקה המ -הקורטקס הלימבי. 1

. היפוקמפוס. 2

.מתמחה בריגושים .אמיגדלה. 3

- 'גופים הדדיים'ובהם ה, אלומת אקסונים המחברת את ההיפוקמפוס עם אזורי מוח אחרים -פורניקס. 4

.בליטות בבסיס המוח המכילות גרעינים היפותלמיים

3. גנגליונים בסיסיים

. המונחים מתחת לחלק הקדמי של החדרים הצידיים, תת קורטיקליים) ש תאי עצבגו(קבוצה של גרעינים

:)פרקינסון(משתתפים בשליטה על תנועות

.הגרעין הזנבי. 1

.הפוטמן. 2

.")הגרעין החיוור("הגלובוס פלידוס . 3

דיאנצפלון= מוח ביניים (חלק מהמוח הקדמי)

.:מקיפה את החדר השלישי

1. תלמוס- נמצא מעל ההיפולתמוס. הגרעינים שבו מעבירים מידע לאזורים מיוחדים בקורטקס המוחי

פ ההשלכות שהם מקבלים מחלקי התלמוס "אפשר להגדיק אזורים רבים בקורטקס ע. ומקבלים משם מידע

:נוירונים בעלי מבנה דומה' לקב, כלומר, מחולק לכמה גרעינים. השונים

א. גרעינים המקבלים מידע חושי מהמערכות הסנסוריות, ומעבירים אותו אל אזורי השלכה סנסוריים

בקורטקס המוחי. לדוג', גרעין הברך הצידי- מקבל מידע מהעין ושולח אקסונים אל קורטקס הראייה

הראשוני. גרעין הברך המדיאלי- מקבל מידע מהאוזן הפנימיצ ושולח אקסונים אל קורטקס השמע

. הראשוני




- 16 -

אך המידע שהם מעבירים אינו סנסורי , שלכה מיוחדים בקורטקס המוחישולחים אקסונים אל אזורי ה. ב

דווקא. לדוג', הגרעין הגחוני-צידי- מקבל מידע מסוים מהמוחון ושולח מסרים לאזור ההשלכה בקורטקס

. המוטורי הראשוני

2. היפותלמוס- מונח מתחת לתלמוס. שולט על מע' העצבים האוטונומית ועל המע' ההורמונלית, ומארגן

מבנה מורכב מאוד . בריחה והזדווגות, ושתייה, אכילה, לחימה -התנהגויות החשובות להידרשות המין

. המכיל גרעינים רבים וגם מסילות רבות של סיבי אקסונים

- תאים נוירו'ההורמונים ההיפותלמיים מופרשים מתאים מיוחדים הנמצאים בגבעול ההיפופיזה ונקראים

:האלה מגרים אתההורמונים . 'סקרטוריים

רוב ההורמונים שלה שולטים על הפעילות של . מפרישה הורמונים משלה -בלוטת ההיפופיזה הקדמית. א

. 'אם הבלוטות'בלוטות אנדוקריניות אחרות ולכן נקראת

. מפרישה הורמונים כגון אוקסיטוצין ווזופרסין - בלוטת ההיפופיזה האחורית. ב

המוח האמצעי- מזאנצפלון

המוח האמצעי והמוח , כולל את הדיאנצפלון(גבעות על גזע המוח 4נראים כ .יף את תעלת המוחמק

)האחורי

1. טקטום- החלק הגבי של המוח האמצעי. המבנים העיקריים בו:

. מערכת הראייהאחראי להפניית קשב ב -תלילים עליונים

.מערכת השמעב אחראי להפניית קשב -תלילים תחתונים

2. טגמנטום-

:כולל את. נמצא מתחת לטקטום. החלק הבטני של המזאנצפלון

1. תצורת הרשת- רשת של נוירונים, הקשורים ביניהם בסבך של שלוחות אקסוניות ודנדריטיות. ממלאת

מקבלת . החל בקצה התחתון של המוח המוארך וכלה בקצה העליון של המוח האמצעי, את ליבת גזע המוח

ממלאת תפקיד . לתלמוס ולמוח השדרה, ות ושולחת אקסונים לקורטקס המוחימידע תחושתי ממסילות שונ

.תנועה ומגוון רפלקסים חיוניים, מתח שרירים, קשב, בתהליכי ערות ושינה

2. חומר אפור מרכזי- אפור בשל גופי התאים. מקיף את תעלת המוח העוברת בין החדר השלישי

טבוע במורשת ( מהוות דפוסי התנהגות טיפוסיים למיןמעגליו העצביים שולטים על תנועות ה. והרביעי

.ח מאותו המין"דפוסים הקשים להכחדה ואחידות לכל בעה. הבעות פנים, הזדווגות, כמו לחימה, )הגנטית




- 17 -

3. גרעין אדום+ 4. חומר שחור- שניהם רכיבים חשובים במערכת המוטורית. הגרעין האדום- צרור

טקס י מערכות הסיבים העיקריות המוליכות מידע מוטורי מהקורהאקסונים היוצא ממנו הוא אחת משת

המוחי והמוחון אל מוח השדרה. חומר שחור- מכיל נוירונים שהאקסונים שלהן נשלחים לגרעין הזנבי

.ולפוטמן שבגנגליונים הבסיסיים

.כמה גרעינים השולטים על תנועות העיניים. 5

. הגחוני וםאזור הטגמנט. 6

המוח האחורי

1.מטאנצפלון- המוח שמאחור

:כולל את. מקיף את החדר הרביעי

1. המוחון- רכיב חשוב של המערכת המוטורית. נראה כבבואה מוקטנת של המוח הגדול. כולל שתי

גרעינים . 'גרעינים מוחוניים עמוקים'המיספרות מוחוניות המכוסות בקורטקס מוחוני ויש בו מערכת של

לאזורים אחרים של , המוחוני ושולחים השלכות אל מחוץ למוחוןאלה מקבלים השלכות מהקורטקס

רגליות 'סאמצעות אלומות אקסונים הנקראות המיספרות המוחות מחוברת לדופן הגבית של הגשר . המוח

המוחון מקבל מידע ממערכות . ללכת או לבצע תנועות מתואמות, נזק המוחון פוגע ביכולת לעמוד .'המוחון

הוא מעבד את . ומידע על תנועות שריריות שהמוח יזם סנסורית-ן וממערכת הסומטוהשמע והאיזו, הראייה

.על המידע ומשנה את ההוראות המוטוריות כדי להפיק תנועות מתואמות וחלקות

2. הגשר- נראה כתפיחה גדולה בגזע המוח, נמצא בין המזאנצפלון למוח המוארך, בצד הגחוני, מול

. ת וכמה גרעינים הממלאים כנראה תפקיד חשוב במצבי עירות ושינהמכיל חלק מתצורת הרש. המוחון

2. מיילאנצפלון- מוח הלשד

וקצהו הזנבי כובל בקצה המקורי של , זהו החלק האחרוי ביותר של גזע המוח. המוח המוארךמכיל את

הסדרת :ובו גרעינים אחדים השולטים על תפקודים חיוניים כגון, מכיל חלק מתצורת הרשת. מוח השדרה

. נשימה ומתח שרירי השלד, פעילות הלב ומערכת כלי הדם

מוח השדרה (חלק מהמרכזית)

תפקידיו העיקריים של מוח השדרה:

.להעביר פקודות מוטוריות אל האברים המבצעים. 1

.לאסוף מידע תחושתי שיש להעבירו למוח. 2

.אחראי על תגובות רפלקסיביות. 3

.הליכה ושחייהפעילויות אוטומטיות כמו . 4

עמוד השדרה מחולק ל 5 מקטעים:

.חוליות הצוואר. 1

. חוליות החזה. 2




- 18 -

.חוליות המותן. 3

. שורת חוליות שהתמזגו לגוף אחד. חוליות העצה. 4

.באזור אגן הירכיים. זנב. 5

מוח השדרה מגיע באורכו רק לשני שלישים מאורך . ** מוח השדרה עובר דרך חלל הקיים בכל חוליה

. 'זנב הסוס'והידוע בשם ' שורשים שדרתיים'יתר החלל מלא בגוש של . מוד השדרהע

צרורות דקים של סיבי עצב יוצאים מכל צד של מוח השדרה. מהצד הגבי יוצאים שורשים גביים המכילים

סיבים מביאים, סנסוריים. מהצד הגחוני, בטני, יוצאים שורשים גחוניים המכילין סיבים מוציאים,

מוטוריים.

החומר הלבן נמצא בהיקף ואילו האפור , אך בניגוד למוח, גם במוח השדרה יש חומר לבן ואפור

. במרכז

מערכת העצבים ההיקפית

התקשורת בין המוח ומוח השדרה לבין יתר חלקי הגוף מתנהלת דרך עצבי הגולגולת ועצבי השדרה

ע חושי אל המרכזית ועל מסירת הוראות מהמרכזית ההיקפית מופקדת על העברת מיד. הנמצאים בהיקפית

.לשרירים ולבלוטות

עצבי השדרה- זהו האיחוד של השורש הגבי עם השורש הגחוני בנקודת היציאה ממוח השדרה. הם

תוך הסתעפויות , יוצאים מבין חוליות עמוד השרה ומגיעים אל השרירים או הקולטנים שהם מעצבבים

רבות בדרך. אקסון מביא- מביא מידע סנסורי אל המוח ומוח השדרה. גופי התאים של האקסונים

התעבויות על פני (בגנגליונים של השורשים הגביים -המביאים נמצאים מחוץ למערכת העצבים המרכזית

השורש הגבי).אלה הם נוירונים חד קוטביים.

אקסון מוציא- מוציע מידע מהמערכת העצבים המרכזית אל שרירים ובלוטות. גופי התא של נוירונים

יוצאים ממוח ) נוירונים רב קוטביים(האקסונים שלו . בחומר האפור, מוטוריים נמצאים בתוך מוח השדרה

.השדרה דרך שורש גחוני

עצבי הגולגולת- 12 עצבים סנסוריים ומוטוריים של הראש והצוואר היוצאים מהצד הגחונים של המוח.

המסדיר ', העצב התועה'מלבד , שה של אזור הראש והצווארמרביתם ממלאים את תפקודי התנועה והחי

. את תפקוד האיברים הפנימיים שבחלל החזה והבטן




- 19 -

מערכת העצבים האוטונומית (איי.אנ.אס). קשורה לתפקודים הבסיסיים ביותר של הגוף החי. עוסקת

בדופנות כלי ,שרירים המצויים בעור(הבלוטות ושרירים חלקים , בהסדרת פעילותיהם של שרירי הלב

שכל אחד מהם מורכבת משני ענפים). שלפוחית השתן וצינורות המין, כיס המרה, סוגרים, בעיניים, הדם

:אך בכיוונים מנוגדים, משפיעה על האיברים שנמנו

א.ענף הסימפתי-פועלת בעיקר במצבי חירום והתרגשות. פעילות של הוצאת אנרגיה מהגוף: הגברת

זרימת הדם לשרירים וקצב לב, מעוררת הפרשת אדרנלין, סמירת שיער, הרחב אישונים, הזעה וכדומה.

האקסונים יוצאים מהחלק . באזורי החזה והמותניים, גופי התא נמצאים בחומר האפור של חוט השדרה

סינפסה . 'גנגליונים סימפתיים'ואז מסתעפים שוב ועוברים אל , מצטרפים אל עצבי השדרה, גחוני- הבטני

כל גנגליון סימפתי מחובר .סינפסה שנייה על איבר המטרה. 'גנגליונים סימפטיים שדרתיים'ראשונה על

. 'שרשרת גנגליונים סימפתיים'באופן שנוצרת , לגנגליונים הסמוכים שמעליו ומתחתיו

הורמונים -אפינפרין ונוראפינפריןאת ההורמונים שוטל על ליבת האדרנל והתאים מפרישים בתגובה

מגבירים את ', לדוג. ומחזקת אותן, נלווית להשפעות העצביות הישירות של עירו סימפתי שפעילותם

מפרקים מאגרים תזונתיים לגלוקוז ובכך מגדילים את כמות האנרגיה הזמינה , זרימת הדם לשריירם

.לתאים

ב. ענף פרסימפתטי- פועל במצבי מנוחה ורגיעה. פעילות של אגירת אנרגיה- המרצת מערכת העיכול,

בחומר גופי התא נמצאים בגרעיני המוצא של עצבי הגולגולת ו. 'כיווץ האישונים וכו, האטת קצב הלב

הגנגליונים הפרסימפתטיים מונחים בסמיכות רבה לאיברי המטרה . באזור העצה מוח השדרההאפור של

נפסה השנייה סינפסה ראשונה קרובה לאיבר המטרה והסי. ולפיכך הסיבים הבתר גנגליונים קצרים למדי

על איבר המטרה. הכפתורים הסופיים מפרישים אצטילכולין.




- 20 -

פרק 4- פסיכופרמקולוגיה

פרמקו קינטיקה- התהליך שבו הסם נספג בדם, מתפזר בגוף, מתפרק ומופרש אל מחוץ לגוף. מולקולות

.הסם צריכות להיכנס למערכת העצבים המרכזית

סם- חומר ממקור חיצוני שאינו נחוץ לתפקוד התקין של התאים, והמשנה באופן משמעותי את התפקוד

.גם במנות קטנות, התקין

אתרי פעולה- המקומות שבהם מולקולות הסם פועלות על מולקולות של תאי הגוף באופן המשנה

.תהליכים ביוכימיים אלה ואחרים בתא

מתן סם:

1. זריקות:

א. זריקה תוך ורידית- מהיר ביותר. מוחדר מיד למחזור הדם ומגיע למוח תוך שניות אחדות. חסרון:

.מצריך מיומנות וזהירות וכמות הסם מגיעה במלואה בבת אחת למחזור הדם

ב. זריקה תוך צפקית- מוזרק דרך דופן הבטן לחלל הבטן.

ג. זריקה תוך שרירית- לאחד מהשרירים הגדולים. נספג למחזור הדם דרך הנימים המזינים את השריר.

כשרוצים להאט את קצב ספיגת הדם אפשר למהול אותו בסם בשם אפדרין הגורם כיווץ כלי הדם *

. ומגביל את זרימת הדם דרך השריר

ד. זריקה תת עורית- רק לכמות קטנה מאוד, אחרת כואב מאוד.

2. מתן דרך הפה- בבליעה. יש תרופות שאי אפשר לתת דרך הפה כיוון שחומציות הקיבה או אינזימי

. אינסולין: 'לדוג. או מפני שאינן נספגות למחזור הדם ממערכת העיכול, העיכול עשויים להרוס אותן

3. מתן תת-לשוני- מתחת ללשון. דרך נימים בפה.




- 21 -

4. מתן חלחולתי- דרך פי הטבעת. בעייתי בחיות מעבדה כיוון שבשהן מתרגזות הן מפרישות צואה.

5. שאיפה- אדים או תרסיס. משפיע במהירות רבה מכיוון שהמסלול בין הריאה למוח קצר ביותר.

6. מתן מקומי- דרך העור. לדוג': מדבקות נגד הריון או ניקוטין.

7. דרך האף- הפחה- הסנפה. רירית האף.

8. מתן תוך מוחי- הזרקה ישר לתןך המוח או לנוזל המוח והשדרה שבמערכת חללי המוח.

9. מתן תוך חדרי- לחללי המוח. לפיזור נרחב תוך עקיפת מחסום דם-מוח.

התפשטות הסם בגוף

. מחסום דם מוח משמש כמחסום רק למולקלות הנמסות במים אך אינו חוסם מולקולות המסיסות בשומן

מידת המסיסות בשומן הוא אחד הגורמים הקובעים באיזה מהירות יגיע סם אל אתרי הפעולה במוח.

קשירת מחסן- קשירת סמים לרקמות שונות בגוף או לחלבונים בדם. כל עוד הסם קשור למקום אחסונו,

חלבון המצוי - אלבומין: אחד מאמצעי הקשירה. הוא אינו מסוגל להגיע לאתר פעולתו ולהפיק את השפעתו

בדם ויכול להיקשר לסמים מסוימים המסיסים בלפידים. קשירת מחסן מעכבת את תחילת ההשפעה של

הסם, וכן מאריכה את משך ההשפעה. גם רקמות שומן, עצמות, שרירים וכבד משמשים לקשירת מחסן.

הריסה והוצאה

סמים נהרסים בידי אינזימים ויוצאים דרך הכליות. לכבד תפקיד פעיל בדאקטיבציה אנזימטית של סמים

את מולקולות הסם לעיתים האינזימים הופכים. גם בדם וגם במוח ישנם אינזימים ההורסים סמים ךא

.שהן גם פעילות ולעיתים אף יותר מהמקורית, לצורות אחרות

יעילות הסם

עקומת מינון- תגובה- הדרך הטובה למדוד את יעלותו של סם. זהו גרף המתאר את מידת ההשפעה של סם

הכמות משפיעה על השפעת הסם עד לנקודה המירבית וממנה ואילך לא תהיה. כפונקציה של כמות הסם

. להגדלת הסם השפעה עודפת

לסם ישנן גם השפעות לוואי. מרווח הבטיחות הוא הפער בין עקומת מינון-תגובה של השפעתו הרפואית

זהו המרווח בין מינון התרופה , כלומר. של הסם לבין זו המתייחסת להשפעות הלוואי השליליות שלו

לכל תופעת לוואי יש . להועת תופעת לוואי הנותן את ההשפעה היעילה והרצויה לבין מינון תרופה שגורם

. מרווח בטיחות

מדד הריפוי- באמצעותו מודדים את מרווח הבטיחות. היחס בין מנת הסם הגורמת להשפעה הרצויה אצל

ככל שמדד הריפוי גדול כך מרווח . חצי מהחיות לבין המנה הגורמת השפעות מרעילות אצל חצי מהחיות

. תופעות הלואי שהוא מייצר' צרווח בטיחות כל פי מס' ל סם יש מסלכ). יחס ישר(הבטיחות גדל

מקור ההבדלים ביעילות הסמים:

. אתרי פעולה שונים. 1

מידת הקלות שבה שתי מולקולות מסוגלות להתחבר (בעל זיקה . הזיקה שבין הסם לאתר פעולתו. 2

. גבוהה יחולל השפעה גדולה במינון קטן) בתרכובת




- 22 -

נמוכה הוזיק, ותר הוא זה שיש לו זיקה גבוהה לאתרי פעולה המחוללים השפעה מרפאתהסם הרצוי בי**

.לאתרים המחוללים השפעות לוואי רעילות

ההשפעות של מתן חוזר

סבילות- ירידה ביעילותו של הסם הניתן שוב ושוב. אנו מוצאים סבילות לגבי סמים אסורים נפוצים.

הפסקה פתאומית בנטילת הסם גורמת לסימפטומי גמילה (היפוך ההשפעות של הסם עצמו). הסבילות באה

כשהסם . ת השפעות הסם במטרה לשמר את מערכות הגוף ברמתן המיטביתאכתוצאה ממאמצי הגוף לקזז

נגד של מנגנונים מפצים היוצרים תגובות משך נוצרת פעילות משנה את פעילות המערכות באופן מת

המחזירה את המערכת לערכיה הרצויים באופן חלקי. ישנן כמה מנגנוני פיצוי: 1. הפחתת יעילות הקישור

פגם באחד מצעדי הצימוד של . 2. פוחתשהקולטנים ' מסלל ירידה ברגישות הקולטנים לסמים או בשל בג

. הפעלת הקולטנים עם פתיחת תעלות היונים או עם ייצורם של שליחים שניונים

. ולה להתפתח סבילות להשפעות אחדות ולאחרות לאבמקרים רבים לסם יש כמה אתרי פעולה ויכ

סנסיטיזציה- היפוכה הקוטבי של סבילות. עלייה ביעילות הסם הניתן שוב ושוב.

.לעיתים מתפתחת סנסיטיזציה של כמה מהשפעות הסם בד בבד עם סבילות לגבי השפעותיו האחרות

השפעות של סמי דמה (פלאסבו)

סם דמה- חומר לא מזיק, שאין לו שום השפעה פיזיולוגית מיוחדת. למרות זאת, יש לו השפעה שכן כאשר

ההשפעה . זה לא דמיון. הסם עשוי לגרום להשפעה זו, אדם סבור שלסהם הדמה יש השפעה פיזיולוגית

חייבים לכלול קבוצת ביקורת של , כשחוקרים בוחנים את השפעות התנהגותיות של הסם. תתרחש באמת

. מקבלי סם דמה

אתרי הפעולה של סמים

סמים . כ באמצעות ההשפעה על ההעברה הסינפטית"סמים המשפיעים על ההתנהגות עושים זאת בד

:המשפיעים על ההעברה הסינפטית מתחלקים לשני סוגים

אגוניסט- ממריצים את ההשפעה של ההעברה הסינפטית.

אנטגוניסט- חוסמים או מעכבים את העברה הסינפטית.

1. השפעות על ייצור הטרנסמיטר- במולקולת הקדם.

אגוניסט- סם שהוא תוספת של מולקולת הקדם לטרנסמיטר מגבירה את קצב הייצור והפליטה של

.הטרנסמיטר

אטנגוניסט- סם המוציא מכלל פעולה את אחד האינזימים שגורמים לסינתזה של הטרנסמיטר.

2. השפעות על אגירת הטרנסמיטר ופליטתו- במולקולת הקדם.

. ת הטרנסמיטר בשלפוחיות יוצאת לפועל באמצעות מולקולות נשאיםאגיר

אנטגוניסט- סם הנקשר לאתר מסוים בנשא ומשתק את פעולתו. השלפוחיות הסינפטיות נותרות ריקות

.ולא פולטות דבר כשהן פוקעות




- 23 -

אנטגוניסט- ישנם סמים המשתקים את פעולת החלבונים הגורמים לשלפוחיות הסינפטיות העוגנות

עים את שחרור נבכך הם מו. סינפטית ולרוקן את תוכנן למרווח הסינפטי- להתמזג עם הממברנה הקדם

.מהכפתור הסופי' הטרנס

אגוניסט- פועלים בצורה הפוכה. נקשרים לחלבונים הגורמים לשלפוחיות הסינפטיות העוגנות להתמזג

. ולרוקן ובפעולה ישירה הם מעוררים פליטה של הטרנסמיטר

3. השפעות על הקולטנים-

בתא הבתר-סינפטי:

א. קשירה תחרותית- היקשרות לאותו אתר של הטרנסמיטר: (הסם נצמד לאותו אתר קשירה של

)הטרנסמיטר

1. אגוניסט ישיר- הסם מחקה את פעולות הטרנסמיטר ותעלות היונים נפתחות ליחונים ויוצרים פ"פ.

2. אנטגוניסט ישיר- חוסמי קולטנים. הסם נקשר לקולטן אף מונע את פתיחת התעלות.

ב. קשירה לא תחרותית- קשירה של מולקולות הסם לאחד מהאתרים החלופיים.

1. אגוניסט נגדי- אנטגוניסט. הסם נקשר לאחד האתרים החלופיים ומונע פתיחת תעלת יונים.

2. אגוניסט עקיף- הסם נקשר לאחד האתרים החלופיים ומאיץ את פתיחת תעלות היונים.

בתא הקדם סינפטי:

. 'מגורים'כ מעכבת כשהם "פעילותם בד, המווסתים את פעולת הטרנמסיטר הנפלטת, הקולטנים העצמיים

.או ההפרשה של הטרנמסיטר תאי גורת הפחתה בקרב הסינתזה- נוכחות הטרנמסיטר בנוזל החוץ, כלומר

אנטגוניסט- סמים המפעילים את הקולטנים העצמיים. (ובכך מעכבים את פליטת הטרנמיטר).

אגוניסט- סמים החוסמים קולטנים עצמיים (ובכך מגבירים את פליטת הטרנסמיטר).

בסינפסות אקסו- אקסוניות

הרגישים לטרנסמיטר המופרש מהכפתור הסופי סינפטיים -סמים יכולים לפעול על קולטני חוץ קדם

ו לזרז תהליכי זירוז או עיכוב קדם סמים שונים יכולים לחסום א .הראשון שאיתם יש להם סינפסה

. לפי ההפעלה שהם משרים על קולטנים אלו, סינפטי

זירוז קדם סינפטי- נגרם מהפעלת קולטנים המזרזים את פתיחת תעלות הסידן בסמוך לאזור הפעיל ודבר

.זה ממריץ את הפרשת הטרנסמיטר

עיכוב קדם סינפטי- נגרם מהפעלת קולטנים המעכבים את פתיחת תעלות הסידן האלה.




- 24 -

קולטנים עצמיים על הדנדריטים

נעשים פעילים מופרש טרנסמיטר לא רק מהכפתור , בעלי קולטנים עצמיים בדנדריטים, כשהנוירונים

הטרנסמיטר המופרש מהדנדריט מגרה קולטנים עצמיים המצויים על אותם . דריטהסופי אלא גם מהדנ

, זהו מנגנון של ויסות עצמי. ציה ומאטים את הירי העצביפולריז- ואלה יוצרים היפר, הדנדריטים עצמם

. המונע מהנוירונים להגיע לכלל פעילות יתר

אנטגוניסט- מפעילים את הקולטנים על הדנדריטים.

אגוניסט- חוסמים את הקולטנים על הדנדריטים.

4. השפעות על קליטה חוזרת של הטרנסמיטר ועל הריסתם

- תהליך קליטה חוזרת. א

אגוניסט- מולקולות הסם נצמדות למולקלות הנא המופקדות על הקליטה החוזרת ומוציאות אותן מכלל

.מאריך את שהות הטרנסמיטר במרווח הסינפטי. וכך מונעות קליטה חוזרת, פעולה

- י אינזים"הרס הטרנסמיטר ע. ב

אגוניסט- מולקולות הסם נצמדות לאנזים שבתנאים תקינים הורס את הטרנסמיטר ומונעות את

- אנזים אצטילכולין: החשובה ביותר' לדוג . מאריך את שהות הטרנסמיטר במרווח הסינפטי.פעולתו

. אסטראז ההורס אציטליכולין

נוירוטרנסמיטרים ונוירומודולטורים

.גלוטומט - מעורר

.גאבא -מעכב

אצטילכולין

.אצטילכולינרגיות -סינפסות שבהן מופרש אצטילכולין

תהליך הסינטזה:

.אצטט+כולין - המטרה

אל ' אנזים איי -קואצטיל 'מועבר יון האצטט ממולקולת ה' טרנספראז-כולין אצטיל'באמצעות האנזים

)פשוט' אנזים איי- קו'מולקולת . (+מולקולת הכולין ונוצר אצטילכולין

מערכת/תפקידים מוחיים אליהם הוא שייך:

בגנגליונים של מערכת העצבים האוטונומית , יקפיתמופרש מאקסונים מוצאים של מערכת העצבים הה. 1

.ובאיברי המטרה של הענף הפרסיפתטי של מערכת העצבים האוטונומית

.תנועה שרירית תצא אל הפועל רק בעקבות הפרשת אצטילכולין. 2

.השפעתו במוח היא בעיקרה מעוררת. 3




- 25 -

-לכוליןמערכות עיקריות של אקסונים וכפתורים סופיים שמהם צופרש אצטי. 4

א. אתר התכול- מהגשר הגבי-צידי- אחראים למרבית המאפיינים של שנת אר.אי.אמ.

ב. ממסד המוח הקדמי- משתתפים בהפעלת הקורטקס המוחי ובהמרצת תהליכי למידה, בייחוד למידה

.תפיסתית

ג. מהספטום המדיאלי- שולטים על המקצבים החשמליים בהיפוקמפוס ומכווננים את פעילותיו. עפ

.פעילויות אלו נמנית יצירת סוגים מיוחדים של זכרונות

האנזימים הגורמיים לסיום הפעילות שלו:

כיצד פועלים הסמים השונים:

תהליכי ייצור:

הפרשה:

1. רעל בולוטונים המתפתח בקופסת שימורים- מדכא את הפרשת אצטיל כולין.

2. ארס עכביש אלמנה שחורה- מעורר פליטה של אצטילכולין.

ספיגה חוזרת:

והכולין , ח הסינפטי לכולין ואצטטואזטראז מפרק את הטרנסמיטר שנפלט למרו- האנזים אצטיל כולין

.מוחזר אל הכפתור הסופי בתהליך של קליטה חוזרת

1. אגוניסט- באמצעות טיפול/סם שמעכב את פעילות האינזים, האצטיל- כולין מתפרק לאט יותר ובכך יש

.תר על הקולטניםלו השפעה ממושכת יו

2. אנטגוניסט- ניתן לחסום את קליטתו החוזרת של הכולין באמצעות סם. התוצאה היא הפחתה בייצור

.של אצטילכולין והפרשתו

השפעה על קולטנים-

קולטן יונוטרופי- (קולטנין ניקוטיניים)

.מגרה את הקולטן. ניקוטין -אגוניסט

. ם שיתוקגור. חוסם את הקולטן. קורארה -אנטגוניסט

קולטן מטבוטרופי- (קולטנים מוסקריניים)

.מגרה את הקולטן. מוסקרין -אגוניסט

.חוסם את הקולטן. אטרופין -אנטגוניסט




- 26 -

מונואמינים

קבוצת הקטכול אמינים- אפינפרין, נוראפינפרין, דופמין.

אינדול אמינים- סרוטנין.

דופמין

. לפי הקולטן, מעוררים או מעכבים בתר סינפטיים-יכול ליצור פוטנציאלים. 1

.והשפעות ממכרות של סמים אסורים, למידה, קשב, שמו נקשר תפקודים של תנועה. 2

תהליך הסינטזה: (גם של נוראפינפרין)

.טירוזין הידרוקסילאז: האנזים . אל דופה קבוצת הידרוקסיל +טירוזין. 1

.דופה דקרבוקסילאז:קבוצת קרבוקסיל דופמין האנזים אל דופה מאבדת. 2

.הידרוקסילאז-דופמין בתא: האנזים. קבוצת הידרוקסיל נוראפינפרין+דופמין.3


:החשובות שבמערכות של נוירונים דופמינרגיים במוח

- מהמוח האמצעי

א. מהחומר השחור- גופי התא נמצאים במערכת הניגרו-סטריאטלית שבחומר השחור ושולחים את

. תפקיד בבקרת התנועה). גנגליונים הבסיסייםחלק חשוב של ה. (האקסונים לגרעין הזנבי ולפוטמן

ב. מהטגמנטום הגחוני- ישנם גופים במערכת המזולימבית השולחים אקסונים למערכ

גרעין האקומבנס ממלא תפקיד חשוב בהשפעות .אמיגדלה והיפוקמפוס, גרעין האקובנס: ת הלימבית

. של כמה סוגי גירויים ובהם שמקורם בסמים) מתגמלות(המחזקות

כמו כן, ישנם גופי תאים המערכת המזו-קורטיקלית , ממנה נשלחים אקסונים לקורטקס הקדם מצחי.

.תכנון והכנת אסטרטגיות לפתרון בעיות, רת זכרונות קצרי טווחמשפיעים ע תפקודים כגון יצי

הקשר בין דופמין לסוגי פתולוגיות :

מחלת פרקינסון : מחלה נוירולוגית הנגרמת כתוצאה מהתנוונות נוירונים דופמינרגים המקשרים בין

קל וקושי בהתחלת בעיות שיווי מש, קשיות איברים, רעד: מאפינניה .הבסיסיים גנגליוניםהחומר השחור ל

.שהופכת לדופמין דופה- החולים מקבלים את התרופה אל. תנועות

סכיזופרניה : מחלת נפש הכרוכה בפעילות יתר של נוירונים דופמינרגים, בעיקר אלה השייכים למסילה

מיטיבות עם הסימפטומים ולכן שיערו 2תרופות החוסמות קולטני די .מהטגמנטום למערכת הלימבית

לעיתים נוצרים סימפטומים של סכיזופרניה .ניה נגרמת מפעילות יתר של נוירונים דופמינרגייםשסכיזופר




- 27 -

מפחיתים , במקרה כזה. המשמש בסימפטומים של מחלת הפרקינסון - אל דופה - בגלל אגוניסט דופמינרגי

.את מינונו

השפעה על ייצור הטרנסמיטר

אנטגוניסט- סם הנקשר לאינזים 'טירוזין הידרוקסילאז' (ההופך טירוזין לאל- דופה) ומשבש את הסינתזה

.של דופמין

השפעה על הדה-אקטיביזציה וספיגה חוזרת

אנטגוניסט-חוסם את פעולתם של נשאי הממברנה השואבים מונואמינים לתוך השלפוחיות. השלפוחיות

.פ מגיע"נשארות ריקות ולא מתרחשת פליטה של טרנסמיטר בעת שפ

אגוניסט- יש סמים שמעכבים את הקליטה החוזרת של דופמין.(האמפטמין, בנוסף לפעולה זו, גם פולט

)דופמים ונוראפינפרין למרווח הסינפטי

השפעה על הקולטנים

.כל קולטני הדופמין הם מטבוטרופיים

.מעגלי יפ.אמ.גירויים מגביר את ייצור השליח השניוני איי. בתר סינפטי -1קולטן די

.פי מעגלי.אמ.גירויים מפחית את ייצור השליח השניוני איי - 4די , 3די , )סינפטיבתר /קדם(2קולטני די

הפעלת הקולטנים העצמיים בממברנת הדנדריטים ושל גוף התא דורמת היפר-פולריזציה ומפחיתה את

הירי העצבי. הפעלת הקולטנים העצמיים שבכפתורים הסופיים מדכאים את פעילות האנזים טירוזין-

.ובסופו את הפרשתו -ז וכך מאטים את ייצור הדופמיןהידרוקסילא

הסם אפומורפין-

אנטגוניסט- במנות קטנות, מגרה את הקולטנים הקדם-סינפטיים(עצמיים) שבכפתורים הסופיים ומעכב את

.ייצור הדופמים ופליטתו

אגוניסט-במנות גדולות, מגרה את הקולטנים הבתר סינפטיים שבממברנה וגוף התא.

סמים אחרים:

אנטגוניסט- חסימת קולטני די 2 והפחתת פעילות הנוירונים הדופמינרגיים מיטיבה עם הסימפטומים של

.סכיזופרניה

אנטגוניסט- חסימת קולטני די 4 והפחתת פעילות הנוירונים הדופמינרגיים מיטיבה עם הסימפטומים של

.סכיזופרניה




- 28 -

הרס מונואמין אוקסידאז (אמ.או.איי) (סיום פעילות הטרנסמיטר)

האנזים מצוי בתוך כפתורים סופיים . אנזים מונואמין אוקסידאז מווסתת על ידיהקטכול אמינים כמות

.מונואמינרגיים והורס שם כמויות עודפות של הטרנסמיטר

אגוניסט- סם ההורס צורה מסוימת של מונואמין אוקסידאז (אמ או איי- בי) המצויה בכפתורים סופיים

פ מגיע "פגדולה יותא של דופמים כש תופרש כמות, ןכייון שהסם מונע את הריסת הדופמי. ופמינרגייםד

.אל הכפתור הסופי

נוראפינפרין/נוראדרנלין

.ה על מצבי עירות ודריכותטימשמשים בעיקר לשל

נוראפינפרין/נוראדרנלין- אחד הקטכול אמינים. נוירוטרנסמיטר המצוי במוח ובענף הסימפטי של מערכת

.העצבים האוטונומית

אפינפרין/אדרנלין- אחד הקטכול אמינים. הורמון המופרש מליבת האדרנל. משמש גם כנוירוטרנסמיטר

במוח.


.להסתכל בתהליך הסינתזה של דופמין


:גופי התא של רוב הנוירונים האלה מצויים ב. כמעט כל אזורי המוח מקבלים קלט מנוירונים נוראדנרגיים

1. בגשר ובמוח המוארך- קבותה התאים החשובה נמצאת ב"אתר התכול" הנמצא בחלק הגבי של הגשר.

ההשפעה העיקרית של הפעלת הנוירונים האלה היא הגברת הדריכות והעירנות לאירועים המתרחשים

.בסביבה

2. בתלמוס

ים נוראפינפרין אינם פולטים את הטרנסמיטר בפתורים הסופיים שבקצות מרבית הנוירונים המפריש**

האקסונים אלא בדליות אקסוניות- אזורים מעובים לאורך האקסון המכילים שלפוחיות סינפטיות ופןלטים

.נוירוטרנסמיטר ונויורומודולטור

השפעה על תהליך הייצור:

אנטגוניסט- סם המונע הפיכת טירוזין לאל דופה, חוסם את ייצור הנוראפינפרין כשם שחוסם את ייצור

.הדופמין

ולאחר מכן נאגרים בשלפוחיות , מרבית הטרנסמיטרים מיוצרים בציטופלזמה של הכפתור הסופי: הקדמה

סינפטיות חדשות. אצל נוראפינפרין מתרחש שלב הזינתזה הסופי בתוך השלפוחיות עצמן. ראשית,

-דופמין בתא"ופמין נהפך לנוראפינפרין בהשפעת פעילות האנזים ואז הד, השלפוחיות מתמלאות בדופמין

".הידרוקסילאז

אנטגוניסט- סם המעכב את פעילות האנזים "דופמין בתא-הידרוקסילאז", וכך חוסם את הייצור של

.נוראפינפרין בלא לפגוע בייצור דופמין




- 29 -

חסימת אמ.או איי

שבכפתורים הסופיים נהרסים בהשפעת ) ל אמיניםחלק מהקטכו(עודפי הנוראפינפרין , כפי שנכתב למעלה

.מונואמים אוקסידאז מסוג איי

אגוניסט- חסימת אמ או איי.

קולטנים

.ולא רק לנוראפינפרין) אדרנלין(הקולטנים נקראים אדנרגיים מפני שהם רגישים גם לאפינפרין

ולטים על ייצור שליחים י וש'כל הקולטנים האדנרגיים הם קולטנים מטבוטרופיים המוצמדים לחלבוני ג

.שניוניים

התוצאות , כללית. קולטנים אדנרגיים מחוללים הן השפעות מעוררות והון השפעות מערכבות

ההתנהגותיות של פליטת נוראפינפרין הן מעוררות.

.2אלפא , 1אלפא , 2בטא , 1בטא -במערכת העצבים המרכזית

.2אלפא - תמחוץ למערכת העצבים המרכזית בעיקר ברקמות השומניו

אנטגוניסט- תרופות חוסמות פעילות של קולטנים נורואדרנרגיים מסוג בטא. (משמשות בעיקר לטיפול

).לעיתים ניתנות גם להפחתת חרדה. בלחץ דם ותעוקת חזה

סרוטנין

קשור גם . בקביעת מצבי עירות ושינה וויסות כאב, בשליטה על אכילה, יש לו תפקיד באיזון מצב הרוח

.בחלימה


טריפטופן הידרוקסילאז:טי פי האנזים. 'אייצ 5קבוצת הידרוקסיל +חומצה אמינית טריפטופן

.טי דקרבוקסילאז.'איצ 5:האנזים טי פי פחות קבוצת קרבוקסיל סרוטנין. 'אייצ 5


:התא נמצאים ברובם בגופי

לגנגליונים , טקס המוחייוצאים אקסונים לקור -שבמוח האמצעי)הגבי והמדיאלי(בגרעיני התפר . 1

הבסיסיים ולתוצרת ההיפוקמפוס. בדומה לנוראפינפרין, גם הסרוטנין מופרש מדליות אקסונים ולא

.מכפתורים סופיים

נראה שהדליות אינן יוצרות כלל סינפסות . דקים סיבי האקסונים. יוצאת מגרעין התפר הגבי - מערכת די

. והסרוטנין שנפלט מהן מתפשט באזור הסמוך כולו ומשמש כמודולטור

נראה . סיבי האקסונים עבים והדליות נראות כחרוזים. יוצאת מגרעין התפר המדיאלי -מעאכת אמ

.תויוצרות סינפסות רגילו, סינפטיות-שהדליות מונחות בסמיכות לממברנות בתר

.בגשר. 2

.במוח המוארך. 3




- 30 -

תהליכי ייצור:

אנטגוניסט- חוסם את פעילות האנזים טריפטופן הידרוקסילאז.

קולטנים

בממברנת הדנדריטים ) בגרעיני התפר(ישנם קולטנים עצמיים קדם סינפטיים וישנם קולטנים עצמיים

.וגוף התא

יונוטרופי השולט על תעלת כלוריד שהוא קולטן, 3כל קולטני הסרוטנים הם מטבוטרופיים פרט ל

שכן , נראה שלקולטן זה יש חלק בתגובות של בחילה והקאה). סינפטי מעכב-פוטנציאל בתר(

. אנטגוניטסים לו מיטיבים עם תופעות הלוואי של כימותרפיה

די גורם השפעות של עיוותי תפיסה עכב גירוי הקולטנים העצמיים של סרוטנין המצויים .אס.הסם אל

אך הוא גם אגוניסט ישיר של ). אנטגוניסט( של תאי גרעיני התפר םמברנות גוף התא והדנדריטיבמ

. ופעולתו זו אחראית להשפעות ההתנהגותיות של הסם, הקדמי- סינפטיים במוח- קולטני בתר

קליטה חוזרת

אגוניסט- פלוקסטין (פרוזק). מעכב קליטה חוזרת של סרוטנין. משמש לטיפול בדיכאון וחרדה.

אגוניסט- פנפלורמין. גורם הן פליטת סרוטנין והן עיכוב קליטתו החוזרת. משמש כמדכא תיאבון.

טרנסמיטרים שהם חומצות אמיניות

.גליצין, גאבא, גלוטומט

חומצה גלוטמית- גלוטומט

הוא מיוצר בשפע בתהליכים המטבוליים . ובמוח השדרה הטרנסמיטר המעורר החשוב ביותר במוח

אין שום אפשרות לחסום ביעילות את הסינתזה של החומר הזה מבלי לשבש את . יים של התאהכלל

. הפעולות האחרות של התא

הם מפעילים על , סינפטיים-סינפטיים שהם יוצרים באמצעות קולטנים בתר- בנוסף לפוטנציאלים בתר

מעלים או מורידים את הם ). שידוין בהמשך, גאבא(ות או מעכבות מעורר, האקסון גם השפעות ישירות

.פ"סף העירור וכך משנים את קצב הופעתם של פ

קולטנים

:סוגים של קולטני גלוטומט 4




- 31 -

....קולטן : נקראים על שם הליגנדים המלאכותיים המפעילים אותם: יונוטרופיים

.הקולטן המטבוטרופי:קולטן מטבוטרופי

וכשמולקולת גלוטומט נצמדת , ולט על תעלת הנתרןש. קולטן הגלוטומט הנפוץ ביותר -קולטן

.לקולטן הקאינט יש השפעה דומה. בתר סינפטי מעורר הוא יוצר פוטנציאל, לאתר הקשירה שלו

הקולטן נפתח רק כשיש בסביתבו .תעלת יונים תלוית מתח ותלוית טרנסמיטר כאחד - קולטן

.בדפולריזציה סינפטית שרויה- גלוטומט ובה בשעה הממברנה הבתר

כאשר תעלת . בעומק תעלת היונים 2בצידו החיצוני ו 4. אתרי קשירה שונים 6הקולטן מכיל לפחות

שני היונים האלה תורמים בכניסתם להיווצרות . לתא נכנסים יוני נתרן ויוני סידן, היונים פתוחה

הוא נקשר עם אנזימים : כניסת יוני הסידן חשובה במיוחדשכן הסידן משמש כשליח שניוני. דפולריזציה

. שונים בתוך התא ומפעיל אותם

, אלא צריכה גם להיצמד לאתר הקשירה גליצין, גלוטומט לכשעצמו אינו מסוגל לפתוח את תעלת הסידן

תנאי נוסף לפתיחה הוא שאתר השקירה של מגנזיום לא יהיה תפוס ביון . המצוי בצדו החיצוני של הקולטן

צמוד יון מגנזיום לאתר , סינפטית שורר פוטנציאל מנוחה-כשבממברנה הבתר, בתנאים רגילים. מגנזיום

יינתק יון המגנזיום , רק כאשר יש דפולריזציה חלקית. המגנזיום וחוסם את תעלת הסידן הקשירה של

.מאתר הקשירה שלו

:אתרי קשירה נוספים בקולטן

.פעילות הקולטן נחלשת, כשיום אבץ מקשר לאתר הקשירה שלו -אבץ

. יש השפעה ממריצה -וליאמיןפ

כשהוא נצמד . פועל כאגוניסט נגדי. קושר אליו סם המעורר חזיונות שווא. מצוי בעומק התעלה -אתר

.זהו סם סינתטי שיאנו מיוצר במוח. יוני סידן אינם יכולים לעבור בתעלת היונים, לאתר הקשירה שלו

גאבא

.ומוח השדרה וחהטרנסמיטר המעכב החשוב ביותר במ

סינטזה




- 32 -

מיוצרת מחומצה גלוטמית בעזרת האנזים גאד הגורע ממולקולת האב קבוצת קרבוקסיל.

אנטגוניסט- סם החוסם את האנזים גאד וכך מונע את ייצור גאבא.

קולטנים

גאבא איי- קולטן יונוטרופי השולט על תעלת כלוריד.

גאבא בי- קולטן מטבוטרופי השולט על תעלת אשלגן.

אתרי קשירה בקולטני גאבא:

.מיועד לגאבא - אתר גאבא. 1

אגוניסט ישיר- סם הנקשר לאתר ומחקה את הטרנסמיטר גאבא.

אנטגוניסט ישיר- סם הנקשר לאתר וחוסם אותן.

קושר אליו קבוצה של סמי הרגעה המשמשים . מגביר פעילות הקולטן. אגוניסטים - אתר בנזודיאפינים. 2

כנראה גם . מדכאים פעילות התקפית ומביאים להרפיית השרירים, ם לתנומהמסייעי, כמפחיתי חרדה

.אלכוהול נקשר אליו

במנות גדולות גורם , במנות קטנות מרגיע. מגביר פעילות הקולטן. אגוניסטים. אתר ברביטורטים. 3

.אובדן הכרה ומוות, בדיבור, לקשיים בהליכה

.ולטןמגביר פעילות הק .אגוניסטים.אתר סטרואידים. 4

.רעל המצוי בשיח הגדל במזרח הודו. מעכב את פעילות הקולטן גאבא. אנטגוניסט - אתר פיקרוטוקסין. 5

גליצין

.טרנסמיטר מעכב חשוב בחלק התחתון של גזע המוח ובמוח השדרה

.לא ידוע מספיק על הסינתזה שלו

אנטגוניסט- החיידק הגורם את מחלת הצפדת (טטנוס) מפריש חומר כימי המונע פליטת גליצין בסינפסות

.וגורם להתכווצות שרירים ממושכת

קולטן

כשהוא פעיל הוא יוצר פוטנצאילים בתר סינפטיים . קולטן הגליצין הוא יונוטרופי ושולט על תעלת כלוריד

מעכבים.

אנטגוניסט - סם רעיל הגורם לעוויתות ומוות.

פפטידים

. המחוברות בקשרים פפטידייםמולקולות המורכבות מחומצות אמיניות אחדות

ם המשמשים הביני שאך י, מרביתם פועלים כנוירומודולטורים. הנוירונים מפרישים כמה פפטידים שונים

.כטרנסמיטרים




- 33 -

משפחת האופיואידים הפנימיים- מצאו ליגנדים טבעיים בשם "אנקפליניים" לקולטנים המתמחים בתגובה

: הגורמות כל אחת בנפרד, יים מפעיל כמה מערכות עצביותגירוי קולטנים אופיאט. לסמים אופיאטיים

דיוכי תגובות התגוננות טיפוסיות למין כגון בריחה או מציאת מחבוא וגירוי מערכת עצבית , אלחוש

. הקשורה בחיזוק

ליפידים

יכולים לשמש להעברת שדרים בתוך התא ) תרכובות דמויות שומן(כל מיני חומרים הנגזרים מליפידים

מחולל , )המרכיב הפעיל של מריחואנה(אחד מאלה הוא כנרה הליגנד הטבעי של . התאים ובין

.ההשפעות הפיזיולוגיות של המרכיב הפעיל במריחואנה

נוקלואוזידים

. תרכובת של מולקולת סוכר ומולקולה של בסיס פורין או בסיס פירמידין

. נתונים במחסור של חומר דלק או של חמצןמופרש כשהתאים .משמש כנוירומודלטור במוח - אדנוזין

וכך להאיץ , להגביר את זרימת הדם, מפעיל קולטנים המצויים על כלי דם סמוכים וגורם להם להתרחב

באמצעות שלושה זוגי קולטנים , אדנוזין פועל גם כנוירומודולטור .את אספקת החומרים הנחוצים לאזור

הקופאין . סינפטיים מעכבים-פוטנציאלים בתר - לות אשלגןי ובהשפעתם נפתחות תע'המוצמדים לחלבוני ג

. חוסם את קולטני האדנוזין ולפיכך השפעתו מעורר

גזים מסיסים

משתתף בשליטה על שרירי דופן : לדוג. משמש כנושא מסרים בחלקים שונים של הגוף -חנקן חד חמצני

מעורר את השינויים החלים בכלי מרחיב כלי דם באזורי מוח שפעילותם המטבולית מתגברת וכן , המעי

אלא נוצר בכמה , הוא אינו מאוחבן בשלפוחיות סינפטיות ומופרש בכפתורים הסופיים. דם בעת זקפה

הוא מפעפע מיד אל , ליתר דיוק. והוא מופרש מיד עם היווצרו -ובכלל זה בדנדריטים - אזורין בתא העצב

אלא חודרת אל תאים שכנים , ם לממברנההתרכבות הזו אינה מפעילה קולטנים הקשורי. מחוץ לתא

הוא , שניות אחדות לאחר שנוצר. פי מעגלי.אמ . 'ומפעילה אנזים המופקד על ייצור השליח השניוני גי

.נהפך לתרכובות שאינן פעילות באופן ביולוגי

פרק 5- שיטות מחקר

כריתה ניסויית- (מחקר פגע). פגע מוחי. הסרת חלק מהמוח או הריסתו בחיית מעבדה. משערים

במרבית המקרים . הם אלה שהאזור האמור היה מופקד עליהם, שהתפקודים שהחיה אינה מסוגלת לבצע




- 34 -

החוקרים הורסים חלק מהרקמה ומשאירים אותה . כריתה ניסויית אינה כרוכה בסילוק רקמה מוחית

. במקומה

ה מצטרפים יחד כדי להוציא אל ואיך התפקודים האל, לגלות אילו תפקודים מבצע כל איזור מוחי: המטרה

המעגלים העצביים . 'התנהגות'לבין ' תפקודים מוחיים'חשוב להבחין בין . הפועל התנהגויות כאלו ואחרות

. כל אזור מבצע תפקוד התורם לביצוע התנהגות. שבמוח מבצעים תפקודים ולא התנהגויות

. המוח קשורים זה בזהמה שמסבך את הפירוש של ניסויי פגיעול מוחיות הוא שכל חלקי

איך גורמים פגע מוחי ?

1. יניקת רקמה- מאפשרת הרס אזורי מוח הסמוכים לגולגולת. מרדימים את החיה, חותכים חתך

עתה משתמשים במכשיר . הקורטקס נחשף -מסירים חלק מהגולגולת וגוזרים את הקרום הקשה, בקרקפת

.יניקה ושואבים את רקמת המוח בעזרת פיפטת זכוכית

2. זרם חשמלי דרך אלקטרודה- לפגיעה באזורים החבויים בעומק המוח- תת קורטיקליים (תחת

העובר דרך רקמת המוח ויוצר , מכוונים את התיל באופן סטאוטקסי ומעבירים זרם בתדר גבוה).הקורטקס

מצוי פגיעה באופן זה הורסת את כל מה ש. הקוטל את התאים באזור המקיף את קצה האלקטרודה, חום רב

וכן אקסונים של נוירונים אחרים העוברים " מקומיים"ובכלל זה גופי תאים , בקרבת קצה האלקטרודה

.באותו אזור

3. פגע אקסיטוטוקסי - שיטה בררנית יותר המשתמשת בחומצות אמיניות מעוררות כגון חומצה קאינית,

לאזור מוחי מסוים הורסת את גופי החומצה האמינית המוזרקת .הקטלת נוירונים באמצעות גירויים למוות

.אך לא את האקסונים היוצאים מנויורנים אחרים ורק עוברים שם, התאים שבאזור הפגיעה

4. השמדת אוכלסיית נוירונים ספציפית ע"י שימוש ב6- הידרוקסי דופמין - זהו סם הדומה לקטכול

. ונים המפרישים דופמין או נוראפינפריןולכפתורים הסופיים של נויר אמינים ובשל כך נשאב לאקסונים

.החומר מרעיל את התאים למוות, לאחר שחדר פנימה

5. פגע סרק- נוהל סרק המקיים את כל צעדי הנוהל הנלווים ליצירת פגע מוחי, פרט לזה הכרוך בגרימת

. כ משמש כקבוצת ביקורת"בד. הנזק עצמו

6. פגע מוח הפיך- שיבוש ארעי של הפעילות באזור מסוים, כדי שהנזק יהיה הפיך:

.פ באקסונים הנכנסים לאזור או יוצאים ממנו"חוסם באופן זמני את פ -חומר להרדמה מקומית. א

הקירור גורם עצירה של הפעילות . ' קריודה'קירור רקמת מוח בקורטקס המוחי אמצעות מכשיר . ב

.העצבית

ניתוחים סטריאוטקסיים

.המאפשר הצבת אלקטרודה או קנולה במקום מסויים במוח, וטקסיניתוח מוח בעזרת מכשיר סטרא




- 35 -

מכשיר סטראוטקסי כולל מתקן אחיזה המקבע את ראש החיה בעמדה סטנדרטית וזרוע המעבירה

.לשם השימוש דרו אטלס סטריאוטקסי. אלקטרודה או קנולה למרחקים מדודים בשלושת צירי המרחב

.ניתוח סטריאוטקסי המוח דרושאם אנו רוצים לפגוע באזור החבוי בעומק

אטלס סטראוטקסי- סדרת רישומים של חתכי מוח של חיה מסוימת העוברים במרחקים שונים מן הברגמה

.מצדה הקדמי או האחורי, )נקודת ציון לניתוחים סטאוטקסים(

יה גרי, לרישומים של פעילות חשמלית של אזורים תת קורטיקלייםניתוחים סטריאוטקסיים משמשים גם

בבני . הזרקת חומרים כימים לאזורים תוך מוחיים מוגדרים ודגימת נוזל החוץ תאי, חשמלית של המוח

. אדם השימוש הוא לצורך התערבות כירורגית במיקום תת קורטיקלי מדויק

נהלים היסטולוגיים

בוע אותו יש לחתוך את המוח ולצ, אחרי שנגרם הפגע המוחי ואחרי שנבדקו השפעותיו על התנהגות החיה

כדי לצפות במיקרוסקופ ולבחון היכן באמת חל הפגע המוחי. לשם כך יש לבצע שיטות היסטולוגיות:

.חיתוך וצביעה ולבדוק את המוח, קיבוע

1. קיבוע וחיתוך- לפני שמשרים את המוח בתמיסת חומר קיבוע, שוטפים אותו בד"כ, כלומר מזרימים

נוזלים דרכו (פרפוזיה). פרפוזיה כרוכה בהוצאת דם מתוך הרקמה ובהחדרת נוזל אחר במקומו(תמיסת

. שהתוצאות המתקבלות מרקמה נקייה מדם ברורות יותר ם מפניישוטפ. )מלח מהולה

על מנת להרוס את האנזימים )הנפוץ ביותר הוא פורמלין(משרים את הרקמה העצבית בחומר קיבוע

כמו כן יש לשמור את . ועם ריקבון סרת צורהשאם לא כן הם יהפכו את הרקמה לעיסה ח, האוטוליטים

בלעדיו (מקשה את המוח , הפורמלין עוצר את התהליך האוטוליטי. י חיידקים ועובש"הרקמה מפירוק ע

.ומשמיד את כל המיקרואורגניזמים העלולים להרוס אותו) הוא רופס

לאחר הקיבוע חותכים את המוח לפרוסות דקיקות בעזרת מכשיר המיקרוטום.

2. צביעה- לאחר החיתוך מדביקים את הפרוסות לזכוכית המיקרוסקופ וצובעים אותם.

ישנם . משמשים כדי לראות פרטים דקים יותר מלבד גושים תאיים גדולים ואלומות סיבים עיקריות

צבענים היסטולוגיים מיוחדים לשם חקירה נוירואטומית מיקרוסקופית כדי לזהות חומרים בתוך התאים

.ומחוץ להם

על . נוירונים ותאי גלייה כאחד, הוא צובע את כל התאים. הצבען אינו בורר גופי תאים עצביים דווקא

. צורתו ומיקומו, פ גודלו "החוקרים מוטל לנסות לקבוע מהו כל תא ע

התחקות אחר קשרים עצביים

ל האחרים ולסמנם מאפשרות לברור נוירונים מסוימים מתוך כ. מסייעת להבין את הקשר בין חלקי המוח

.בצורה ברורה




- 36 -

התחקות אחר אקסונים מוציאים-

שיטת הסימון הקדומני- (הולך קדימה) שיטה היסטולוגית שבה מסמניפ את האקסונים ואת הכפתורים

מבוססת על שימוש בחומרים החודרים לתא . הסופיים של נוירונים שגופי התא שלהם מצויים באזור נתון

.ומועברים לאורך האקסון אל עבר הכפתורים הסופיים, וף התאדרך הדנדריטים או דרך ג

. ביולוגים מצאו חלבונים צמחיים הנקראים לקטיניים היכולים לסייע בהתחקות אחר מסלולים עצביים

.לקטין מסויים המופק משעועית משמש לזיהוי אקסונים מוציאים

נזריק כמות קטנה של , בנוירונים של גרעין מסויןכדי לגלות מה יעדיהם של אקסונים מוציאים שמקורם

מוסעות דרך גופי התאים אל האקסונים ומשם , מולקולות ה נקלטות בדנדריטים. לתוך הגרעין

, גופי התאים, הדנדריטים:לאחר זמן מה מולקולות ה ממלאות את כל חלקי התאים. לכפתורים הסופיים

חותכים את המוח וגורמים למולקולות להיראות , ממיתים את החיה. יםהאקסונים והכפתורים הסופי

. ואז אפשר לצפות בחתכים במיקרוסקופ, באמצעות שיטות אימונוציטוכימיות

התחקות אחר אקסונים מביאים-

עלינו לדעת מניין בא הקלט של , כדי לגלות אילו מאזורי המוח מכילים את מקורותיו של המעגל העצבי

. או מהם קשריו המביאים הגרעין

שיטת סימון אחורני- משתמשות בחומרים הנקלטים בכפתורים הסופיים ומועברים אחורה דרך האקסונים

אל גופי התאים. החומר הכימי שמשתמשים בו הוא פלואורוגולד . החומר נספג בכפתורים הסופיים

לאחר שממיתים את החיה . תבאמצעות תובלה אקסופלזמית אחורני, אל גוף התא, "אחורה"ומועבר

. ת הפלואורגולד מגיבות לו בפלורסצנציהבודקים את הרקמה באור שמולקולו

שיטות אימונו- ציטוכימיות- מנצלות את התגובה החיסונית. מערכת החיסון שבגוף מסוגלת ליצור נוגדנים

שיטות ליצירת נוגדנים ביולוגים פיתחו). חלבון כגון אלה המצויים על פני חיידקים(בתגובה לאנטיגנים

אפשר ). ובלל זה גם נוגדנים המגיבים במיוחד לנוכחות מולקולות (לכל פפטיד או חלבון שהוא

להצמיד למולקולות הנוגדנים מולקולות של צבענים שונים

חקר המוח באדם החי

1. טומוגרפיה ממוחשבת- סי.טי- (מחקר אנטומי) שימוש במתקן ממוחשב כדי לנתח נתונים שהושגו

המכשיר . העוברת דרך הגוף" פרוסה"דו ממדית של ולבנות על פיהם תמונה, באמצעות קרן רנטגן סורקת

.יעיל לקביעת פתולוגיות כגון גידולים הידרוצפלוס וכד.חותך במישור האופקי בלבד




- 37 -

2. הדמיית תהודה מגנטית- אמ.אר.איי- (מחקר אנטומי) שיטה שבה אפשר ליצור הדמיה מדוקדקת של

השיטה כרוכה באינטראקציה בין גלי רדיו ושדות מגנטיים . של המוח" פרוסות"גם מראה . פנים וגוף

ת א לא חושפת + מישוריםה מאפשרת חיתוך בכלהשיטה . מכוון לקליטת קרינה מאטומי מימן. חזקים

החולה לקרינת רנטגן

3. טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים -פי אי טי (מחקר תפקודי)- השיטה מאפשרת מעקב אחר הפעילות

התפרקות המולקולות .הנקרא יש צורך בהזרקת חומר רדיואקטיבי.המטאבולית בחלקי המוח השונים

הרדיואקטיביות כרוכה בפליטת חלקיקים תת-אטומיים הנקראים פוזיטרונים, ואלה מאובחנים באמצעות

, ויוצר תמונת חתך של המוח, ר הרדיואקטיביהמחשב קובע אילו מחלקי המוח קלטו את החומ. הסורק

.גם הוא מאפשר חיתוך בכל המישורים. המראה את רמת הפעילות של אזורים שונים שבאותו חתך

. מחיר -חיסרון

4. אמ.אר איי תפקודי - השיטה מאפשרת מעקב אחר הפעילות המטאבולית בחלקי המוח

.השונים

.טי. אי.פי לשיטה רזולוציה עדיפה על .שהםאין צורך בהזרקת חומרים כל

5. א.א.ג.- מאפשר לרשום פעילות ניורונים רבים בעזרת אלקטרודות המונחות ע"ג המוח.

רישום הפעילות העצבית

שינויים המתגלים בפעילות חשמלית של אזור מסוים יכולים להעיד על חלקו של האזור בשליטה על

. התנהגויות שונות

רישומי מיקרו-אלקטרודות- רישום באמצעות אלקטרודה דקה ביותר, המשמשת בד"כ לרשום את

האותות החשמליים המובחנים . )נוירון נפרד" (ישום יחידה אחתר"נקראת. פעילותם של נוירונים יחידים

. אלקטרודות הם קטנים למדי ומצריכים הגברה-במיקרו

רישומי מקרו- אלקטרודות- לרישום הפעילות החשמלית של מס' רב של נוירונים באזור מסוים במוח.

. מקובל ביותר לרשום את הפעילות החשמלית של מוח האדם באמצעות אלקטרודות המוצמדות לקרקפת

הם יכולים לשמש לאבחון - הרישומים החשמליים נקראים . הרישומים מוצגים באמצעות הפוליגרף

. ינה והערותאו למחקר של שלבי הש, אפילפסיה או גידולים במוח

רישום הפעילות המטבולית והסינפטית במוח




- 38 -

) מטבוליזם(גדל גם קצב חילוף החומרים , כאשר הפעילות העצבית של אזור מסוים במוח מתגברת

מזריקים לחיה . את הגידול הזה ניתן למדוד .בעיקר בגלל הפעילות המוגברת של משאבות יונים, באיזור

התאים . הוא נקלט בתאים, מכיוון שהחומר הזה דומה במבנהו לגלוקוז. ואקטיבידאוקסי גלוקוז רדי-2

יקלטו בכמות גדולה יותר את החומר , הצורכים סוכר בשיעור הגבוה ביותר, הפעילים ביותר

:וניתן לזהותו באמצעות אך החומר אינו מתפרק אלא נצבר בתאים. הרדיואקטיבי

1. אוטורדיוגרפיה- את פרוסות המוח מציפים בתחליב צילום ולאחר שבועות מפתחים אותם כשם

דיאוקסי רדיואקטיבי מתגלות ככתמים של גרגרי כסף בצילום - 2מולקולות ה. שמפתחים סרטי צילום

ייראו ככתמים שחורים אזורי המוח הפעילים ביותר המכילים רדיואקטיביות בשיעור גבוה. המפותח

.בתחליב הצילום

2. חלבון פוס- שיטה המבוססת על העובדה שכאשר נוירונים מופעלים, מתעוררים לפעולה גנים מיוחדים

אחד מחלבוני הגרעין הנוצרים במהלך ההפעלה העצבית נקרא . וחלבונים מיוחדים נוצרים, בגרעין התא

.מזהים את החלבון על ידי צביעתו". פוס"

)הרחבה למעלה(טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים . 3

). הרחבה למעלה(ודי איי תפק.אר.אמ. 4

מדידת חומרים המופרשים במוח

לעיתים אנו מתעניינים בכמותם של נוירוטרנסמיטר או נוירומודולטור המופרשים מאזור מסוים, ולאו

. דווקא בפעילות המטבולית הכללית באותו אזור

מיקרודיאליזה- שיטת בדיקה של חומרים המצויים בנוזל הבין תאי, באמצעות צינורית קטנה העשויה

תהליך של הפרדה בין חומרים באמצעות ממברנה מלאכותית .ומושתלת במוח מקרום חדיר למחצה

המוחדר דרך , נוזל הדומה בהרכבו לנוזל החוץ תאי, ישנו. החדירה למולקולות מסוימות ולא לאחרות

הוא , זל חוזרכאשר הנו. צינורית הדיאליזה וחוזר דרך צינורית מתכת שנייה ומשם הנוזל נאסף לבדיקה

את תוכן הנוזל . ושחדרו דרך הממברנה בוח הדיפוזיה, אליו מולקולות שמקורן בנוזל החוץ תאי אוסף

, בודקים כך שניתן להבחין בטרנסמיטרים שחמקו מהמרווחים הסינפטיים אל יתר חלקי הנוזל החוץ תאי

. אדם לא מבצעים אותה בבני, מסיבות אתיות. לאחר שהופרשו מהכפתורים הסופיים

פי.אי. טי- גם מאפשרת למדוד את כמות ההפרשות העצביות במוח האדם. אפשר להשתמש בהם כדי לאכן

. כל חומר רדיואקטיבי הפולט פוזיטרונים) למצוא את המקום של(

גירוי פעילות עצבית




- 39 -

ל התנהגות שינוי פעילות של האזורים בצורה מלאכותית על מנת לראות כיצד השינויים הללו משפיעים ע

:באמצעות. החיה

1. גרייה חשמלית- העברת זרם חשמלי דרך תיל שהוחדר למוח.

2. גרייה כימית- הזרקת כמות קטנה של חומצה אמינית מעוררת (קאינית/גלוטמית) אל תןך המוח.(הזרקת

כמות גדולה גורמת להרס התאים). ניתן להזריק חומרים באמצעות מתקן המחובר דרך קבע לגולגולת

ומכיוון שהחיה נעה בחופשיות, אפשר לצפות בהשפעות הזריקה על התנהגות החיה. חיסרון: יותר

מסובכת מגרייה חשמלית. יתרון: מפעילה גופי תאים ולא אקסונים. כיוון שקולטני גלוטומט נמצאים רק

נתון במוח אנו יכולים לדעת בבטחה שהזרקת חומצה אמינית מעוררת לאזור ) ובדנדריטים(בדופי התאים

שאותו אזור במקרה , אך לא את האקסונים של נוירונים אחרים, תעורר את גופי התאים המצויים שם

. בנתיבם

גרייה כימית ספציפית- כשמזריקים סם למוח דרך קנולה, החומר מתפזר על פני מאות תאים. לעיתים

משתמשים לכך -תא יחיד על פעילותו שלאו טרנסמיטרים שונים רוצים לחקור את השפעת של חומרים

במיקרו-יונטופורזה.זוהי שיטה שבה זרם חשמלי גורם פליטה של חומר ממיקרופיפיטה רב-קנית. אל

המיקורפיפיטה מחוברת אלקטרודה רושמת העוקבת אחר פעילות התא הבודד לאחר שנחשף לאחד

. החומרים שבמיקרופיפיטה

שיטות נוירוכימיות

.מדידת פעילות עצבית, גרייה, הרס: וירוכימיגם נחשב כנ, בנוסף למה שיפורט

גילוי נוירונים המייצרים חומר מסוים

? לאכן נוירוכימיקלים במוחבאילו שיטות נוירוכימיות נוקטים כדי

1. מציאת הנוירוכימיקל עצמו- פפטיד או חלבון ניתן לאכן באמצעות שיטות אימונוציטוכימיות.

2. מציאת האנזים המייצר אותו- במידה ואינו פפטיד או חלבון, ניתן להשתמש בשיטות אימונוציטוכימיות

.כדי למצוא את האנזים המייצר אותו

3. מציאת האר.אנ איי. שליח הקשור ליצירתם- הכלאה באתר. מייצרים אר.אנ איי (בסינטוז) המשלים

אנ איי המסונתז הוא .האר. לשם גילוי נוכחותו של השליח, איי שליח.אנ.במבנהו מולקולה מסוימת של אר

משתמשים בשיטות אוטורדיוגרפיות כדי לקבוע , לאחר הצימוד. רדיואקטיבי והוא נצמד למולקולת השליח

.ובדרך זאת להסיק על מקום החלבון שנוצר בהשפעתו, את מקומן של מולקולות השליח

איכון קולטנים מסוימים




- 40 -

יירם מסרים לתאי היעד שלהם כשהם נקשרים נוירומודולטורים והורמונים מעב, נוירוטרנסמיטרים

:את מקום הקולטנים ניתן לקבוע בשתי שיטות. לקולטנים

1. אוטורדיוגרפיה- חושפים חתכים של רקמת מוח לתמיסה המכילה ליגנד רדיואקטיבי של קולטן מסוים.

יגנד כדי שהרדיואקטיביות שתישאר תהיה רק זו של מולקולות ל, לאחר מכן שוטיפים את החתכים

ובדרך זו -משתמשים בשיטות אוטורדיוגרפיות כדי לאכן את הליגנד, לבסוף. הקשורות לקולטן המתאים

. גם את הקולטנים

2. אימונוציטוכימיה- קולטנים הם חלבונים. אנו יכולים לייצר נוגדנים הפועלים כנגדם. חושפים פרוסות

.במיקרוסקופ וצופים בהן) המסומן בצבען(של רקמות מוח לנוגדן מתאים

תכונה מועילה של השיטות שתוארו לאיכון נוירוכימיקלים היא האפשרות לצרף אותן לנהלי התחקות

וים מכיל סבדרך זו יכולים החוקרים לקבוע לא רק את סוגי החומרים שנוירון מ. דומניים או אחורנייםק

אלא גם את טיב קשריו עם חלקים אחרים במוח. שיטה זו נקראת סימון כפול.

במוח המתרחשים התהליכים את לחקור מטרתם -נוירוכימיות שיטות

המוח של המבנה את לגלות תפקידם - נוירואנטומיות שיטות

:פ מטרתן"ניתן לחלק את השיטות ע •

חקר האנטומיה חקר הפעילות העצבית

:פ שיטת העבודה"ניתן לחלק את השיטות ע •

טראוטקסיםכימיות ניתוחים ס-שיטות נוירו

הדמייה מגנטית

הנוירוטרסמיטור הקיים שיטות ניורואנטומיות מתחקות אחר המבנה של הסטרוטורות במוח אך לא בוחנות את

המופרשים לעומתן שיטות ניוירוכימיות עוקבות אחר הנוירוטרסמיטורים. בהן

פרק 6 – ראייה

:מושגים בסיסיים




- 41 -

קולטן חוש- נוירון המתמחה בזיהוי סוג מסוים של גירוי פיזיקלי. הם נוירונים מיוחדים לעומת קולטנים

. מודולטורים אשר הם חלבונים מיוחדים הקושרים אליהם מולקולות מסוימות/של נוירוטרנסמיטרים

התמרה חושית- התהליך שבהו גירויים חושיים פוגעים בקולטנים, ובאמצעות תהליכים שונים הם משנים

.שינוי=התמרה. הממברנה שלהם את פוטנציאל

פוטנציאל קולטן- השינויים החשמליים. שינוי איטי ומדורג בפוטנציאל הממברנה. נוצר בתאי הקולטנים

ומכאן שהם משנים את , פוטנציאלי קולטן משפיעים על קצב פליטת הטרנסמיטר. בתגובה לגירוי פיזיקלי

. המידע מגיע למוח, בסופו של תהליך. הקולטנים דפוסי הירי בנוירונים הקשורים בקשרים סינפטיים עם

חלק ממברנת גוף התא של הקולטן יוצר סינפסה עם דנדריטים של . לרוב אין לתאי הקולטנים אקסונים**

. נוירונים אחרים

הגירוי

אנו מסוגלים לראות קרינה . האור הוא פס צר מהספקטרום של קרינה אלקטרו מגנטית, לגבי האדם

.יצורים אחרים יכולים להבחין בתחומים שונים. ננומטר 760ל 380באורך גל שבין אלקטרו מגנטית

:צבעו הנתפס של האור נקבע לפי שלושה ממדים

גוון - נקבע על פי אורך הגל הדומיננטי. תנודות איטיות קשורות לגלים ארוכים, ותנודות מהירות-לגלים

.קצרים יחסית

בהירות – נקבעת על פי עוצמת אורך הגל הדומיננטי. כשעולה עצמת הקרינה האלקטרומגנטית, גדלה גם

.הבהירות

רוויה - נקבעת על פי מידת האחידות של אורכי הגל. הטוהר היחסית של האור הנתפס. כשהקרינה כולה

כאשר הקרינה מכילה את כל אורכי , לעומת זאת. כטהור או רווי לגמרי הצבע נתפס, היא באורך גל אחד

צבעים בדרגות ביניים של רוויה מכילים תערובות . היא נראית לבנה - יוצרתתחושת גוון אין היא, הגל

. שונות של אורכי גל

אנטומיה של מערכת הראייה

כדי שאדם יוכל לראות, צריך שבבואה תמוקד על הרשתית. הבבואה משנה את הפעילות החשמלית של

.ל מסרים דרך עצה הראייה של שאר המוחוהדבר גורר שיגור ש, מיליוני נוירונים ברשתית

העין




- 42 -

.שהן גומות גרמיות בחזית הגולגולת, העיניים תלויות בתוך ארובות העיניים

שישה שרירים חיצוניים המתחברים ללובן העין (מעטה קשיח ולבן בהיקף העין) מחזיקים את העין

במקומה ומניעים אותה. איינו יכולים לראותם מפני שחיבוריהם אל העיניים מוסתרים מאחרוי קרומי

הלחמית- קרומים רירייםהמרפדים את פנים העפעפיים, מתקפלים ומתחברים אל העיניים.

:סוגים של תנועה 3העיניים מבצעות

תנועות התכנסות- תנועות הדדיות המכוונות את שתי העיניים אל מטרה אחת וקובעות את בבואות העצם,

.ת של העינייםתנועות מתואמו. שאליו פונה המבט

תנועות קופצניות- תנועות מהירות ולא סדירות של העיניים. משמשות לסריקת המראה שלנוכח העיניים.

.אין אפשרות לשלוט באופן מודע במהירות התנועות בין התחנות והעיניים נעות מהר ככל יכולתן

תנועות עיקוב- תנועה שהעיניים מבצעות כדי להחזיק את בבואתו של עצם מתנועע בגומת העין. העיניים

.נעות לאט יותר מהאשר בתנועות הקופצניות

מבנה העין:

1.לובן העין- השכבה החיצונית המקיפה את מרבית העין. אטומה ואינה מחדירה אור.

2. קרנית- השכבה החיצונית שבחזית העין. שקופה ומאפשרת לאור להיכנס.

3. אישון- פתח בקשתית. טבעת שרירים צבעונית הקבועה מאחורי הקרנית ומסדירה את כמות האור

.תהנכנסת דרך הקרני

4. קשתית-

5. העדשה – מצויה בדיוק מאחורי הקשתית. בנויה סדרת שכבות שקופות, הערוכות כקליפת בצל. צורת

העדשה יכולה להשתנות הודות להתכווצות השרירים הריסניים. שינויים אלה בעובי העדשה מאפשרים

לעין למקד את בבואתיהם של עצמים קרובים או רחוקים על הרשתית- תהליך הנקרא אקומודציה.

6. נוזל זגוגי- מעין מקפא שקוף המעניק לעין את נפחה. לאחר שעבר האור דרך העדשה, הוא חוצה את

.הנוזל הזגוגי ונופל על הרשתית

7. הרשתית- מצפה מבפנים את הדופן האחורית של העין. זוהי הרקמה העצבית ותאי קולטני האור.

הרשתית

אשר מתמירים את הגירוי הפיזיקלי , )הפוטורצפטורים( קולטני האוררקמה עצבית ובה נמצאים

לפוטנציאלים חשמליים. (לקולטני האור, כמו לקולטני חוש אחרים, אין אקסונים).

קולטני האור מתחלקים לשני סוגים:




- 43 -

1. קנים- יש ברשתית 120 מיליון קנים. אינם מבחינים בצבעים ואינם מסוגלים להשיג ראייה חדה, אך

ןלפיכך כשהאור , בסביבה אפלולית אנו משתמשים בראיית קנים. הם רגישים ביותר לאור, לעומת זאת

. עמום אנו עיוורי צבעים ומשוללי ראייה בגומה

2. מדוכים- יש ברשתית 6 מיליון מדוכים. מספקים את מרבית המידע על סביבתנו. מופקדים על ראייתנו

ביום (רגישות נמוכה לאור). מעניקים לנו מידע על פרטים קטנים בסביבה, וכך מאפשרים ראייה בדרגה

מרבית של חדות. נמצאים בעיקר בגומה, המצויה באזור המרכזי של הרשתית, ומאפשרת את הראייה

החדה ביותר. הם אחראים גם לראיית הצבעים, כלומר ליכולתנו להבחין בין גירויי אור באורכי גל שונים.

דסקית הראייה- נקודה על פני הרשתית אליה אליה נאספים כל האקסונים היוצאים מהרשתית. זו הנקודה

בה מתחיל עצב הראייה המוליך את המידע החזותי מהעין אל המוח. בנקודה זו אין פוטורצפטורים ולכן

דסקית הראיה יוצרת את "הכתם העיוור" שהוא אזור בשדה הראיה שלנו שאנו לא יכולים לראות (ביום

).יום המוח שלנו מפצה על אותו חלק חסר הן בעזרת מידע המקודד בזיכרון והן בעזרת הפער הדו עיני

הרשתית בנויה משלוש שכבות של תאים:

1.פוטורצפטורים- קולטני אור. השכבה האחורית ביותר. האור צריך לעבור דרך השכבות

.שכבות אלה שקופות, למרבה המזל. ת הקולטנים בטרם יגיע אליהםהמכסות א

2. תאים דו-קוטביים- השכבה האמצעית. נוירונים שזרועותיהם מחברות את השכבות החיצוניות ביותר

. של הרשתית עם שכבותיה הפנימיות ביותר

3. תאי גנגליון- השכבה הקדמית, הקרובה ביותר לעדשה. נוירונים שהאקסונים שלהם כלולים בעתב

.הראייה ונושאים את המידע החזותי אל המוח

מעבירים מידע בכיוון המקביל לשטח -מכילה הרשתית גם תאים אופקיים ותאי אמקרין, בנוסף להם**

.וכך מצרפים מסרים מקולטנים שכנים, פני הרשתית

קולטני אור- פוטורצפטורים- כפי שהוזכר, הקנים והמדוכים הם קולטני האור.

פונה למרכז (ומקטע פנימי ) פונה להיקף כדור העין(מכיל מקטע חיצוני )גם קנה וגם מדוך(כל קולטן

העין) ,המחוברים ביניהם בגבעול דק. המקטע הפנימי מכיל את גרעין התא. המקטע החיצוני מכיל כמה

). קשקשים קרומיים דקים(מאות למלות




- 44 -

במצב מנוחה (בחושך) – תעלות נתרן רבות בפוטורצפטור פתוחות, הודות לשליח שניוני שמחובר

אליהן. כתוצאה מכך התא נמצא בדה-פולריזציה(פוטנציאל המנוחה של הממברנה מקוטב פחות מזה של

. גלוטומט מופרש ללא הרף ונוירוטרנסמיטור מופרש, )נוירונים אחרים

במצב פעולה (באור) – מתרחש תהליך כימי, שבעקבותיו תעלות נתרן נסגרות, הפוטורצפטור

. ונוירוטרנסמיטור מפסיק להיות מופרש, נכנס להיפרפולריזציה

צבעני ראייה- מולקולות מיוחדות המשובצות בקרומי הלמלות ומורכבות מ'אופסין'(חלבון) ו'רטינל' (דמוי

.'רטינל'ו 'אופסין של קנים'מורכב מ -רודופסין). שומן

תהליך ההתמרה של מידע חזותי

.'רטינל'ו' אופסין הקנים' - ורודפוסין מתפרק לשני מרכיבי ,של רודופסין נחשפת לאורמולקולת כאשר

ותהליך זה מאתחל את שרשרת האירועים ) התמרה(אנרגיית האור גורמת שינוי כימי בצבען הראייה

שינוי -תיופירוק הצבען גורם שינוי בפוטנציאל הממברנה של קולטן האור ובעקבו.העצביים ברשתית

עם התפרקות הרודופוסין משנה אופסין הקנים את . בקצב הפרשת הטרנסמיטר גלוטומט מקולטן האור

מתחוללת , כשהאור פוגע במולקולה של צבען הראייה וגורם לה להתפרק .צבעו מוורוד לצהבהב חיוור

וצין מפעיל אנזים בשם הטרנסד. 'טרנסדוצין'י בשם 'הפעלת חלבון ג -סדרה של אירועים כימיים שבופה

פםספו דיאסטראז, וזה הורס מעגלי וגורם לתעלת היונים להיסגר. כיוון שכניסת הקטיונים לתא

. קיטוב הממברנה גדל והפרשת הגלוטומו נחסמת, נחסמת

אור נקלט בפוטורצפטור

ומפרק אותו למרכיביו) שמורכב מאופסין ורטינל(האור מגיע לפוטופיגמנט

סדרת אירועים כימיים

בשם טרנסדוצין מופעל' חלבון גי

דיאסטראז- מפעיל אנזים בשם פוספו טרנסדוצין

פי מעגלי .י אמ'דיאסטראז הורס ג - פוספו

תעלות היונים נסגרות

הפרשת הגלוטומט נעצרת

מעגל עצבי ברשתית-

ואלה בתורם , ל תאי הגנגליוןא ט"התאים הדו קוטביים מעבירים את המידע לגבי הפסקת ההפרשה של הנ

באילו אזורים פגע האור " מבין"המוח מפרש את דפוס המידע ו .פ ומעבירים את המידע למוח"יוצרים פ

.ובאילו לא

1. בקולטן האור פוגע אור ונגרמת בו היפרפולריזציה (תעלות קטיונים נסגרות) המפחיתה את הפרשת

.הטרנסמיטר גלוטומט




- 45 -

לאחר שישנה . כ ישנה היפרפולריזציה בשל הפרשת הטרנסמיטר"וטביים בדק-בממברנת התאים הדו. 2

הפחתה בהפרשתו, נגרמת דפולריזציה בממברנת התא הדו- קוטבי. הדפולריזציה גורמת לתא הדו- קוטבי

.להגביר את הפרשת הטרנסמיטר

בירה את נוצרת דפולריזציה המג, קוטבי-עקב הגברת הפרשת הטרנסמיטר מהתא הדו, בתא הגנגליון. 3

.האור הנופל על קולטן האור גורם עירור של תא הגנגליון, וכך. קצב הירי שלו

הפרשת הטרנסמיטר מתאים אלה . קוטביים אין כלל פוטנציאלי פעולה-בקולטני האור והתאים הדו**

דפולריזציה מגבירה את ההפרשה והיפרפולריזציה מחלישה . מוסדרת לפי גובה פוטנציאל הממברנה

.אותה

קשרים בין העין למוח

הם עוברים בעצבי הראייה . האקסונים של תאי הגנגליון ברשתית מעבירים מידע לשאר חלקי המוח

ומגיעים אל גרעין הברך הצדי הגבי שבתלמוס. הגרעין מכיל 6 שכבות של נוירונים, שכל אחת מהן

מקבלת קלט מעין אחת בלבד. גופי התאים של הנוירונים שב2 שכבות הפנימיות ביותר גדולים יותר

מאלה שבנוירונים השייכים ל4 השכבות החיצוניות. לכן, 2 השכבות הפנימיות נקראות השכבות

מגנוצלולריות, ואילו 4 השכבות החיצוניות נקראות השכבות הפרווצלולריות. 2 המערכות האלה מקבלות

.קלט מסוגים שונים של תאי גנגליון ברשתית ומופקדות על דברים שונים

נוירונים שבגרעין הברך הצדי הגבי שולחים את האקסונים שלהם דרך סיבי השלכה חזותיים אל ה

. כיוון שהוא כולל שכבה כהה של תאים, קורטקס הראייה הראשוני שנקרא גם הקורטקס המפוספס

. חיבור דמוי צלב של שני עצבי הראייה -תצלובת הראייה

האקסונים הבאים מתאי גנגליון שבמחצית הפנימית של כל רשתית (הקרובה לאף) עוברים בתצלובת

הראייה, וממשיכים אל גרעין הגרך הצדי שבצד הנגדי של המוח. האקסונים הבאים מהמחציות החיצוניות

. של הרשתית נשארים באותו צד של המוח) הקרובות לרקה(

, ל שדה הראייהההמיספרה הימנית שלו קולטת את המידע מהמחצית השמאלית ש, כשהאדם מביט קדימה

. וההמיספרה השמאלית קולטת מידע משדה הראייה הימני

האזורים האלה משתתפים בוויסות קצב הפעילות בחלקים . גם ההיפולתמוס והטקטום מקבלים מידע חזותי

מתאמים את תנועות העיניים והראד ושולטים על הפניית הקשב לגירויים , השונים של מחזור היממה

.אישוןחזותיים ועל גודל ה

קידוד המידע החזותי ברשתית

.האופנים שבהם תאי רשתית מקודדים מידע חזותי המגיע אליהם מקולטני האור

קידוד אור וחושך

שדה קלט- אותו חלק משדה הראייה שאותו נוירון "רואה", או במילים אחרות אותו חלק שהארתו היא

אשר תא גנגליון יחיד מגיב , ורצפטוריםהשטח של הפוט/ האזור בשדה הראייה . המפעילה את הנוירון

שמקומו של שדה הקלט של נוירון נתון מותנה במקומם של קולטני האור המספקים לאותו , מובן .אליו

שדה הקלט יהיה בנקודת הפיקסציה או , נוירון המקבל מידע מקולטני אור שבגומה .נוירון מידע חזותי




- 46 -

שדה הקלט שלו יידחק לאחד -שבשולי הרשתית מידע מקולטני אורנוירון המקבל ו. נעיצת מהבט

. הצדדים

המעיר מידע מאזור גדול למדי , באזור של שולי הרשתית מתכנסים קולטנים רבים אל תא גנגליון יחיד

: הראיה בגומה היא תהליך ישיר יותר, לעומת זאת. ומכאן גם מאזור גדול למדיי בשדה הראייה -ברשתית

היחס מסביר מדוע הראייה בגומה חדה מאוד ואילו . נגליון ושל מדוכיםיש יחס שווה בקירוב של תאי ג

.הראייה ההיקפית מטושטשת

ברשתית יש 3 סוגים של תאי גנגליון: שדות קלט ברשתית

1. תאי אור- מגיבים בהתפרצות של עירור כשהרשתית מוארת.

2. תאי סגור- מגיבים בהתפרצות של עירור כשהאור כבה.

3. תאי אור/סגור- מפיקים תגובה קצרה כשהאור נדלק, ותגובה נוספת- כשהאור כבה.

גירוי המרכז וגירוי השוליים של שדה . שדות הקלט של התאים האלה הם בעלי מרכז עגול וסביבו טבעת

: הראייה משפיעים באופנים מנוגדים

1. תאי אור נעשים מעוררים כשהאור פוגע במרכז שדה הקלט. ומעוכבים כשהאור פוגע בשוליו.

2. תאי סגור נעשים מעוררים כשהאור פוגע בשולי שדה הקלט ומעוכבים כשהאור פוגע במרכז.

. סגור מגיבים בעירור קצר הן להארה והן לכיבוי האור/תאי אור. 3

, ככל שתדר הירי גבוה יותר. בקווי מתאר ובגבולות, בצורה כזו תאי הגנגליון מזהים שינויים בקונטרסטים

.יותר הקונטרסט חזק

קידוד צבעים

התיאוריה הטריכרומטית- העין מסוגלת להבחין בצבעים שונים מפני שיש בה 3 סוגי קולטנים הרגישים

ניתן ליצור צירופים הנראים לאדם כצבע כלשהו באמצעות מיזוגם ביחסים כמותיים . כל אחד לצבע אחר

ולא צבענים כגון חומרי (יותר הכטטנה במיזוג צבעים היא צירוף של שני מקורות אור או .מסוימים

).צביעה

תיאוריית הצבעים המנוגדים- צבעים מיוצגים במערכת הראייה כצמדים של צבעים נוגדים.ירוק ואדום –

הם צבעי יסוד ואת כל הצבעים האחרים אפשרת לתאר .מנוגדים זה לזה - כחול וצהוב .מנוגדים זה לזה

.כתערובות של הצבעים הללו

היא אינה , בנוסף. רומטרית אינה יכולה להסביר מדוע צהוב כלול בין הצעים הראשונייםהטריכ התיאוריה

. ישנם צבעים המתמזגים זה עם זה וחלק לא מסבירה מדוע

מה למעשה קורה באמת ?

שלושת סוגי המדוכים רגישים . המופקדים על ראיית הצבעים) מדוכים(סוגים של קולטני אור 3ישנם

). צהוב-ירוק(מ "נ 560ו) ירוק(מ "נ 530, )סגול-כחול(מ"נ 420: הגל הבאים במידה מרבית לאורכי

מדוכי "לאורכי גל בינוני , "מדוכי כחול"מטעמי נוחות מכנים את המדוכים המגיבים לאורכי גל קצר

אבל רק " ירוק"ו" אדום"ברשתית יש מספר שווה של מדוכי ". מדוכי אדום"ןלאורכי גל גבוה " ירוק

".כחול" מספר קטן של




- 47 -

או , ליקויים גנטיים בראיית צבעים נגרמים כנראה בגלל שיבוש באחד משלושת הסוגים של המדוכים

. שני סוגים של שליקויים קשורים לכרומוזום איקס ולכן יותר גברים לוקים בהם. בכמה מהם

פרוטאנופיה- מבלבלים בין אדום וירוק. הם רואים את העולם בגוונים של צהוב וכחול. הן הירוק והן

.ליקוי במדוכי הירוק. האדום נראים להם צהובים

דאוטראנופיה- מבלבלים גם הם בין אדום וירוק. ליקוי במדוכי האדום.

טריטאנופיה- אינו קשור לכרומוזום איקס. מתקשים להבחין בצבעים שאורכי הגל שלהם קצרים ורואים

.ליקוי במדוכי הכחול. את העולם בירוק ואדום

ניתוח המידע החזותי- תפקידו של הקורטקס המפוספס

תאי הגנגליון שברשתית מקודדים מידע על הכמויות היחסיות של אור הפוגי באזורי המרכז וההיקף של

הקורטקס המפוספס מבצע עיבודים נוספים באותו . ומקרים רבים גם על אורך הגל, שלדות הקלט שלהם

.ביר לקורטקס האסוציאטיבי החזותיואת המידע המעובד הוא מע, מידע

אנטומיה של הקורטקס המפוספס

שכבות אלה כוללות גופי תאים . המסודרות ברצועות המקבילות לשטח הפנים, שכבות עיקריות 6מורכב מ

על גרעיניהם, ודנדריטים מסועפים. המידע המגיע מגרעין הגרך הצדי הגבי נכנס לשכבה האמצעית של

.אן הוא מועבר למעלה ולמטהומכ, הקורטקס המפוספס

ממנו מוקדשים לניתוח המידע 25%כ . בקורטקס המפוספס יש מפה של שדה הראייה הקונטרלטרלי

. אף כי זו מייצגת חלק קטן בלבד של שדה הראייה, מהגומה

נוירונים בקטרטקס הראייה אינם מגיבים לכתמי אור גרידא, אלא מגיבים באופן בררני לתכונות מסוימות

באופן , המעגלים העצביים שבקורטקס הראייה מצרפים מידע ממקורות אחדים, כלומר. העולם החזותישל




- 48 -

המאפשר להם להבחין בצורות גדולות יותר משדה הקלט של תא גנגליון אחד. התכונות החזותיות שנחקרו

עד כה:

כיוון ותנועה- מרבית הנוירונים בקורטקס המפוספס רגישים לכיוון מסוים. יש נוירונים המגיבים במידה

.לקווים המוצגים בכיוון ביניים כלשהו -אחרים לאופקיים ועוד אחרים, מרבית לקווים אנכיים

בחלק מהנוירונים הרגישים לכיוון יש שדות קלט הערוכים לפי אזורים נוגדים. הם מכונים תאים פשוטים.

אבל כשהוא מוצג בריחוק , רום לו עירוריג, המוצג במרכז שדה הקלט של תא כזה, קו בכיוון מסוים', לדוג

.אותו קו יעכב את פעילות התא, מה מהמרכז

נוירון מסוג אחר, הנקרא תא מורכב, יגיב גם הוא בעצמה מרבית לקו בעל כיוון מסוים, אבל אין לו איזור

לעיתים אף . תא זה ימשיך להגיב לקו גם כשהוא מוזז בתחומי שדה הקלט שלו, כלומר. היקפי מעכב

תאים מורבים מגיבים , בנוסף. מוגבר קצב הירי כשהקו מוזז ברופן ניצב לכיוונו ומשמשים כמגלי תנועה

.באותה עוצמה לקווים לבנים על רקע שחור ולקווים שחורים על רקע לבן

תדר מרחבי- נוירונים בקורטקס הראייה הראשוני רגישים ביותר לדגמי פסים מקבילים שבהירותם

דגם . מטושטשים ולא ממוקדים, דגם פסי גל סינוס נראה כסדרה של פסים מקבילים. וסמשתנה לפי גל סינ

גודל הבבואה של גירוי על פני הרשתית אינו קבוע אלא . סינוס נמדד לפי התדר המרחבי שלו-פסי גל

אלא , ולפיכך לא המרחק הפיזי שבין מחזורים סמוכים הוא הנמדד, משתנה לפי המרחק של היגרוי מהעין

סינוס מתאר איפוא את שינויי הבהירות הנמדדים כמספר -התדר המרחבי של דגם פסי גל. ית הראייהזוו

. נוירונים שונים רגישים לתדרים מרחביים שונים . ראייהההמחזורים לכלכ מעלה של זווית

מרקם- נוירונים המגיבים ל"דגמים מחזוריים". הם לא יגיבו כאשר קו, עמוד או פינה מוצגים, כל אחד

כדי שיפיקו תגובה . בתדר מרחבי מסוים ובכיוון מסוים אבל יגיבו בעצמה רבה למראה דגם פסים, בנפרד

התאים האלה גילו רגישות מופלגת . פסים מוארים וכהים לסירוגין 2-7נחוצים להם לפחות , מהימנה

האלה הוא תפיסת החוקרים משערים שתפקידם של התאים . לסטיות מהתדר והכיוון האופטימליים שלהם

ותכופות , הם ברובם בעלי מרקם גס) בייחוד אלו המצויים בטבע(שטחי פנים . המרקם של שטחי פנים

ולעזור , תאים כאלה יכולים לסייע בהבחנה בין שטחי פנים הנבדלים במרקמיהם בלבד. מכילים דגם חוזר

.בקביעת כיוונם

פער בין רשתי- אנו תופסים עומק בדרכים שונות. תפיסת עומק מבוססת במרבית המקרים על רמזים :

חד עיניים- רמזים שאנו יכולים לקלוט גם בעין אחת בלבד. לדוג': פרספקטיבה, גודל יחסי של הבבואה

. על הרשתית ועוד

דו-עינית- רמזים שאנו צריכים את 2 העיניים בשביל לקלוט אותם. מאפשרת תפיסת עומק חיה ומוחשית,

ציורים מישוריים 2סטראוסקופ זהו מכשיר ששמים בו . (אייה סטראוסקופיתבאמצעות התהליך של ר

). שכל אחד מתאים לעין אחרת ושניהם מתמזגים בעין לדמות אחת הנראית בולטת




- 49 -

. הם מגיבים לגירוי חזותי של כל אחת מהעיניים, כלומר, יםעיני-רוב הנוירונים בקורטקס המפוספס הם דו

רבים מהם- ובייחוד אלה המצויים בשכבה המקבלת מידע מהמערכת המגנוצלולרית- מפיקים דגמי תגובה

.התורמים לתפיסת עומק

במרבית המקרים התאים מגיבים בעצמה גדולה יותר כשהגירוי שכל עין קולטת מצוי במקום שונה

במקצת. הנוירום מגיב אפוא לפער בין-רשתי- תמונה תלת ממדית נקלטת בכל עין באופן שונה במקצת

. הבדל בין הרשתיות מעיד על הבדלים במידת הריחוק של עצמים מהצופהוה

צבע- מידע שמקורו בתאי גנגליון רגישי-צבע שברשתית מועבר דרך השכבות הפרווצלולריות שבגרעין

). בועות "(בועות ציטוכרום אוקסידאז "קבוצת תאים בקורטקס המפוספס הנקראים הברך הצדי גבי אל

.מכילה נוירונים הרגישים לאורכי גל. צעות צבען מיוחד לאנזים ציטוכרום אוקסידאזבאמאפשר לגלותה

ארגון מודולרי של הקורטקס המפוספס – מניחים כי המוח מאורגן במודולות, יחידות יסודיות שכל אחת

הקורטקס .מבצעות חישובים ומעבירות הלאה תוצאותיה, המקבלות מידע, נוירונים רבים מהן מחזיקה

הנוירונים בכל מודולה מוקדשים . מ"מ 05*.0.7עובי כל אחת הוא . מודולות 2500ספס מחולק לכ המפו

קלט .כל אחת מהן כאבן בציור פסיפס. לניתוח התכונות השונות של אזור קטן מאוד בשדה הראייה

מהשכבות הפרווצלולריות ומהשכבות המגנוצלולריות של גרעין הברך הצדי הגבי מגיע לשכבות המשנה

ואילו הקלט המגנוצלולרי , סי בטא 4הקלט הפרווצלולרי מגיע לשכבה : השונות של הקורטקס המפוספס

. סי אלפה 4מתקבל בכבה

הנוירונים ). בועת (ציטוכרום אוקסידאז שכל אחד מהם מקיף בועת, מקטעים 2כל מודולה מורכבת מ

בתוך הבועב מתמחים בתפקיד מיוחד: הם רגישים לצבע ולתדרים מרחביים נמוכים, אך אינם רגישים,

, תדר מרחבי, תנועה, נוירונים מחוצה לה רגישים לכיוון. להיבטים אחרים של הגירוי החזותי, יחסית

. אך רובם לא לצבע, למרקם ולפער בין רשתי

, אך מעגלי הקשר מצרפים את המידע, המחציות של המודולה מקבלת את הקלט שלה מעין אחת בלבד

כל הנוירונים הכלולים במודולה אחת מנתחים את המידע מאותו אזור . עיניים-ב בנוירונים דוומכאן שרו

. של שדה הראייה

המידה בה נוירון מסוים מקבל קלט רב יותר מעין . מידת השליטה של עין אחת בלבד -דומיננטיות עינית

. יחסית לאחרת, אחת

ראייה עיוורת – היכולת להגיע ביד אל חפץ המונח בחלק "עיוור" של שדה הראייה. למרות שחל נזק

הנפגעים יכולים , הגורר עיוורון בצד הנגדי, בסיבי ההשלכה החזותיים או בקורטקס הראייה הראשוני

.להושיט יד אל חפץ בצד שכיבכול בחשכה גמורה מבחינתם

ליונים תופעה זו מוסברת אולי בקשרים המגיעים אל הקורטקס האסוציאטיבי החזותי מהתלילים הע

התופעה מוכיחה שמידע חזותי יכול לכוון התנהגות גם אם אינו יוצר . ומגרעיני הברך הצידים הגביים

.תחושה מודעת

ניתוח המידע החזותי: תפקידו של הקורטקס האסוציאטיבי החזותי




- 50 -

וגדי שנוכל לתפוס , כל מודולה בקורטקס המפוספס רואה רק את המתרחש בחלק קטנטן משדה הראייה

.המידע במודולות צריף להצטרף יחד בקורטקס האסוציאטיבי חזותי, מראה עצמים בשלמותםאת

שני ערוצים של הניתוח החזותי- הקורטקס האסוציאטיבי חזותי מכיל 2 ערוצים של ניתוח המידע החזותי.

.שני הערוצים יוצאים מהקורטקס המפוספס ומתפצלים באזור שמחוצה לו

1. הערוץ התחתון (הגחוני)- פונה כלפי מטה ומסתיים בקורטקס של אונת הרקה התחתית. מזהה את טיבו

.של עצם

2 .הערוץ העליון (הגבי)- עולה ומסתיים בקורטקס של אונת הקודקוד האחורית. קובע היכן העצם נמצא.

. המערכת הפרווצלולרית והמערכת המגנוצלולרית מעבירות סוגים שונים של מידע

המערכת הפרווצלולרית- מקבלת את המידע על אורך הגלים, הבא מהמדוכים. לכן זוהי המערכת המנתחת

תאי המערכת מצטיינים בכושר גבוה של הפרדה מרחבית ובכושר ירוד של הפרדה . מידע העוסק בצבע

.אבל תגובותיהם איטיות ומתמשכות, הם מסוגלים להבחין בפרטים דקים ביותר, כלומר, בזמן

המערכת המגנוצלולרית- עיוורים לצבע, אינם מסוגלים להבחין בפרטים דקים, ותגובתם לגירוי חזותי

אך מסוגלים להבחין בהבדלים קטנים יותר בין אור , תאים אלה מופקדים על ראייה פחות חדה. קצרה

. רגישים במיוחד לתנועה. לחושך

אבל הערוץ הגחוני , ריהערוץ הגבי מקבל בעיקר קלט מגנוצלול. הערוצים 2המערכות תורמות מידע ל 2

. המערכות שווה 2מקבל מ

קורטקס חוץ מפוספס- זהו אזור הקורטקס האסוציאטיבי החזותי המקיף את הקורטקס המפוספס . מקבל

נוירונים . מידע מהקורטקס המפוספס ומתלילים עליונים ומשגר השלכות לקורטקס הרקה התחתון

שכל אחד מהם מכיל מפה אחת או , תחלק לכמה אזוריםהוא מ. בקורטקס המפוספס שולחים אקסונים אליו

כלומר , כל אזור כזה מתמחה בהיבט מסוים של המידע החזותי. כמה מפות בלתי תלויות של שדה הראייה

כל . האזורים מסודרים באופן היררכי. 'מבע וכד, תנועה, כיוון: כולל תאים המגיבים במיוחד להיבט זה

מנתח את המידע ומעביר את תוצאות הניתוח , מה מוכה יותר בהיררכיהאזור מקבל מידע מאזור המצוי בר

. אך מעט, חלק מהמידע גם עובר בכיוון ההפוך. לשם ניתוח נוסף, לאזורים שמקומם ההיררכי גבוה יותר

תפיסת צבע- נוירונים הכלולים בבועות שבקורטקס המפוספס מגיבים לצבעים. גם הם מגיבים לצמדי

צמדים נוגדים. מידע זה מנותח באזורי הקורטקס האסוציאטיבי החזותי הכלולים בערוץ הגחוני. בקופים,

אך התגובה , שהנוירונים בו מגיבים לצבעים באופן בררני, 4מפוספס ישנו אזור הנקרא וי-בקורטקס החוץ

נראה .שלהם מורכבת יותר שכן הם רגישים למגוון של אורכי גל ולא רק לאלה המתייחסים לצבעי היסוד

. שאזור זה משתתף הן בניתוח של צורות והן בזה של צבע

קביעות צבע- המראה הקבוע יחסית של צבעי עצמים, כשמתבוננים בהם בתנאי תאורה משתנים.

השורר , באותו אורך גל, אבל מקזזים מתגובתם את כמות האור, התאים מגיבים לאור באורך גל מסוים

. משבש את קביעות הצבעבקופים 4באזור ויהרס . הבסיס לקביעות הצבע - ברקע

אכרומטופסיה- אובדן גמור של ראיית צבעים מבלי לפגוע בחדות הראייה. נגרמת מנזק בקורטקס

.גם אינם יכולים לדמיין או לזכור צבעים. בחלק המדיאלי של אונת העורף,מפוספס - האסוציאטיבי החוץ




- 51 -

את רכס הלשון ואת רכס : ד בקורטקס החוץ מפוספסהגירויים הצבעוניים מפעילים אזור מיוח -באדם

. הכישור

ניתוח צורה- אצל פרימטים- תהליכי ההכרה ןהזיהוי של עצמים מתרחשים בקורטקס הרקה התחתון

קורטקס הרקה התחתון מורכב . בו מצורפים ניתוחי הצורה והצבע יחד. בחלקן הגחוני של אונות הרקה

. או.אי.ואזור טי .אי.אזור טי: משני אזורים עיקריים

או גורם לקופים שלא .אי.הרס הטי. אי.והפלט שלו משוגר לאזור טי 4או מקבל מדיע מאזור וי.אי.אזור טי

, בגודל, הנבדלים בצורה, ממדיים-דו, דגמים פשוטים 2יהיו מסוגלים ללמוד תפקיד המצריך להבחין בין

. בצבע או בדרגת הבהירות, בכיוון

לא אחת הם מקיפים את כל המחצית . אי.ותר נמצאים בנוירונים באזור טישדות הקלט הגדולים בי

הנוירונים האלה מפיקים תגובה מירבית לעצמים תלת מימדיים או . הקונטרלטרלית של שדה הראייה

. רובם ממשיכים להגיב ליגרויים גם כשאלה מוצגים על רקע אחר או מוסתרים חלקית. תצלומים שלהם

.זיהוי עצמים ולאוו דווקא בניתוח תכונותיהם המפורטותמשערים שהם משתתפים ב

נוירונים . גם הקורטקס הרקה התחתון בנוי עמודות עמודות, בדומה לשאר האזורים הקורטקס הראייה

בכמה מחקרים נמצאו : 'לדוג. כ לגרסאות שונות במקצת של אותן גירויים"באזורים שכנים מגיבים בד

כמה מן הנוירונים האלה מגיבים למראה חזיתי . יוחד למראה פני הזולתבאונת הרקה נוירונים המגיבים המ

קורטקס (אס .טי.ובאזור אס. אי.מרבית התאים רגישי הפנים מצויים בזור טי. של הפנין ואחרים לצדודית

).השפה הקדמית של מענית הרקה העליונה

מחקרים בבני אדם- נזק מוחי החל בקורטקס האסוציאטיבי החזותי יכול לגרום סוג ליקויים המכונה

אינם יכולים לזהות , הסובלים. ומשמעה מגבלות בתפיסה חזותית שאינן כרוכות בעיוורון' אגנוזיה חזותית'

יזהו אותו ומכאן , אם ימששו. אף כי אין פגם מיוחד בחדות הראייה שלהם, חפצים שכיחים על פי מראם

.שלא איבדו את זכרונם לגבי טיב החפץ

אגנוזיה חזותית אפרצפטיבית- כשל ברמה הגבוהה של תפיסה.אינם מצליחים לזהות חפצים בראייה, ע"פ

היא יכולה להתקיים . אי יכולת לזהות פרצופים -'פרוזופאגנוזיה'סימפטום שכיח המתלווה לה הוא . צורתם

חוקרים משערים שזיהוי פרצופים נתבצע . גם כשלכאורה אין קושי בזיהוי חזותי של חפצים שכיחים

. אחרים טוענים שההבדל בין שתיהן הוא כמותי בלבד. במוח אמצעות מעגלים עצביים מיוחדיםב

, פנים הם גירוי מורכב במיוחד. ממחקרים עולה שאכן פרוזופאגנוזיה היא צורה קלה של אגנוזיה חזותית

, גנוזיהחוקרים תיארו חולי פרוזופא( ואפילו אגנוזיה הקלה ביותר תקשה על האדם הסובל ממנה לזהותם

ממחקרים עולה ). אך התקשו להבחין בין עצמים שונים מאותה קטגוריה, שיכלו לזהות חפצים שכיחים

. שבזיהוי פנים ההמיספרה הימנית חשובה יותר מהשמאלית

אגנוזיה חזותית אסוציאטיבית- נתק בין התפיסה החזותית למערכת המילולית. מסוגלים כנראה לתפוס

: 'לדוג. בעצם הם אינם מודעים כנראה למה שהם רואים. ב בשם הדבר שראואך לא לנקו, באופן תקין

לא יצרה ' עוגן'המילה . לא הצליח, אך לא זיהה אותו וכשהתבקש לצייר מדמיונו, העתיק יפה את העוגן

אגנוזיה זו מלווה לעיתים גם . למרות שהוא יודע מה פירוש המילה. תמונה שכלית מתאימה




- 52 -

, כלומר. נוזיה הזו כנראה כרוכה בקושי להעביר מידע חזותי למנגנונים מילולייםהאג. בפרוזופאגנוזיה

אבל המנגנונים , )או לזווגו עם גירויים דומים(תפיסת העצם טובה במידה המאפשרת לצייר אותו

מוסברת כנתק בקשרים שבין הערוץ . המילוליים אינם מקבלים את המידע הנחוץ להפקת מילה מתאימה

. טקס בראייה ובין המנגנונים המילוליים של המוחהגחוני שבקור

תפיסת תנועה- בחיות- אחד האזורים בקורטקס החוץ מפוספס- אזור וי5, הידוע גם כאזור אמ.טי- מכיל

. נזק באזור זה פוגע קשות ביכולתם של קופים ךתפוס גירויים בתנועה. נוירונים רבים המגיבים לתנועה

. טקס המפוספס ומכמה אזורים בחוץ מפוספס וגם מהתלילים העליוניםאזור זה מקבל קלט היישר מהקטר

הרס . הקלט הבא מהתלילים העליונים תורם בדרך כלשהי לרגישותם של הנוירונים באזור זה לתנועה

אינו מחסל את הרגישות לתנועה אך הרס שניהם , הקורטקס המפוספס לבד או התלילים העליונים לבד

. יחד כן

אייה צריכה להתמודד עמה היא לקבוע מתי נגרמת תזוזת הבבואה על הרשתית הבעיה שמערכת הר

לא הרבה ידוע על הדרך שבה נפתרת . הראש או גוף החיה, מתנועת עיניים - נתנועת עצמים בסביבה ומתי

בעייה זו. פולווינר- מבנה מוחי תת קורטיקלי שיוחס לו תפקיד בעניין זה. גרעין גדול הנמצא בתלמוס

שיש לו תפקיד ביכולתנו לקזז את ההשפעות של תנועות עתמנו מתנועת הבבואות על שמשערים

ואלה קשורים עם גרעינים בגזע , את המידע על תנועות העיניים הוא מקבל מהתלילים העליונים.הרשתית

. מידע על הבבואות החזותיות הוא מקבל מהקורטקס המפוספס. המוח המופקדים על שרירי העיניים

מחקרים בבני אדם- נזקים דו- צדיים בחלקים מהקורטקס האסוציאטיבי החזותי עלולים לגרום לאגנוזיה

האזור המופקד על תפיסת התנועה נמצא , במוח האדם. של תנועה המתבטאת באיבוד תפיסת התנועה

-תפיסת תנועה יכולה לסייע לנו גם לתפוס עצמים תלת. בצומת של אונת העורף הצדית ואונת הרקה

. ממדיים

תפיסת מקום- נזק החל באונות הקודקוד פוגע ביכולת לבצע מגוון תפקידים המצריכים לתפוס את מקומם

. תפקיד הבחנת המקום מפעיל את הערוץ הגבי. של עצמים ולזכור אותו

סינדרום באלינט- נגרם מהרס דו-צידי באזור הקדקודי- עורפי. כולל 3 סימפטומים עיקרייםהשייכים

:לתפיסה המרחבית

1. אטקסיה חזותית- מגבלה ביכולת להביא את היד אל חפץ כלשהו ע"פ הנחיה חזותית. כשהם מנסים

. הם מפיקים תנועה משוללת כיוון, להושיט אל חפץ שראו וזיהו

2. אפרקסיה עינית- מגבלה בכושר הסריקה במבט. כשמביטים בחדר, יכולים לראות פריט זה או אחר

יוכלו למקד את מבטם בו לאורך זמן ובמהרה יתחיל מבטם לתעות סביב אך לא . ולתפוסו באופן תקין

ואף לא לקבוע , אינם מסוגלים לבצע סריקה שיטתית של תכולת החדר. וימקד בחפץ אחר לזמן מה

.מיקומם של חפצים שהם רואים

3. סימולטאגנוזיה- קושי לתפוס בבת אחת את המראה של יותר מעצם אחד.

סיכום כולל

Documents