פתיחה

יהודים ישבו בסלוניקי מ אז המאה במש ך ה שנים ה יגרו , השליש ית לספ ירה

היהודים . אליה י הודים מא רצו ת רבות-שהגיעו אליה מספרד בעקבות הגירוש ב

הפכו א ותה למ וקד יהודי ולאח ת 1492-16-במ אות ה " ע רי יש ר אל "מהגדולות ב

מ ר בית יהודי סלוניקי דיברו לדינו . 18). ספרדית-יהודית(

ע רב מ לחמת העולם השנייה מנתה ש היוו , יהודים55,200 -קהילת סלוניקי כ

את הש ואה . שני של ישים מ כלל יהודי יווןכא רבע ה א חוזים , יהודים1,950ש רדו

סביבה חינוכית זו מציגה . מיהודי סלוניקימקרה מבחן בעזרתו י וכלו מורים

ותלמידים ל מצוא דוגמא כיצד ניתן לש חזר . חיי קהילה בעזרת מגוון חומ רים

חינוך יהודי ב סלונ יקיבסלוניקי היו מגוון בתי ספר יהודיים

ש שירת ו את א לפי הילדים וברובם ש פת ל פני השריפ ה ש ל ". לדינו היתהההורא ה

" תורה-תלמוד" היה לנו מ וסד 1917שנת . 16-ש ר א שיתו בשנות המ אה ה, גדול

אח רי . תל מידים1,500-במוסד זה למדו כ, השריפ ה פע לו אצלנו שני מו סדות כאלה

500ל מדו ] בהם[ . . . , אולם ק טנים יותר ר שת [ הקימה אצלנ ו 1873ב שנ ת . תלמידיםשור ת בתי ספר לב נים " אלי אנ ס] " החינוך] יסודיים[היו בתי ספר ל מתחילים . ולבנות

7כ " סה,בית ספר מ קצועי לבנות, גני ילדיםבמוסדותינו . [ . . . ] ילד4,000בתי ספר ובהם

. יהודים52- מורים נוצ ריים ו71עבדו שעות 4ללימודי דת ול שון עב רית הוקדשו

2-ו , בת י ספר ממ של תיים2היו לנו גם . ליום" . בתי ספר פ רטי ים

TR.3/237ארכי ון י ד ושם , ל וי אלפונס:מתוך

עיתונות יהודית ב סלוניקי

תרבות עשי רה ומשגש גת התפתחה בסלוניקי בתחום הכתיבה הספ רותית

, ב עיר יצא ו ל אור עיתונים רבים. והעיתונאיתרוב היצירות . ספרי ש ירה וזמר ומחזות

נכתבו בלדינו א ך גם בצרפת ית ואף ובמחצית 19-בש ל הי המא ה ה. בעברית

70 מתוך 35, 20-הר אשו נה ש ל המאה ה. עיתונים מקומיים הופיעו בלדינו

מטבח מקומי

סלוניקאי נ שען ע ל מסורות -המטבח היהודייהדות ספרד ומסורות יווניות מקומיות

למ של ( בורקיטסומאופיין במאכ לים כמו פסטליטוס חו אבוס , ) חצילים- מ רדחנאסתבשיל (ונס' פיג,)ביצי ח מין (חמינדוס

טופישטידגים וקינוחים כגון, )שעועית ובש רסופגניות ( דומאלו ס)עוגת סולת ואגוזים(

). מתוקות או מלו חות

חיי דת ומסורת

הפכה סלוניקי ל א חת 16-18-במאות הב ר בות השנים " ע רי יש ר אל "מהגדולות ב

הפכה העיר ל מ רכז ר וחני ופעלו בה רבנים וחכמים בע ש רות בתי כנסת השייכים למגוון

. הזרמים הדתיים שא פיינו א ת תוש בי העיר ע רב הכיבוש ה גרמני נ מנו בעיר עש רי ם

מ "סתא רבע ה סופר י , א רבע ישיבות, רבנים. כולם פ עלו ב ש ירות הקהילה. ועש רה קצבים

ה רב ר פ אל חי ים חביב , בין הר בנים הנודעים) . בתמונה מ שמ אל(

תעסוקה וכלכלה בקר ב יהודי העיר

מסחרי -סלוניקי הייתה בעלת מעמד כלכלימע מדה החל לה תע רע ר . חשוב ב יוון

א ך המהלומה , 20-בר אשי ת המ א ה ההקשה ביותר שניחת ה על י הודי סלוניקי

1917הייתה השריפ ה הגדולה של שנת שהח ריבה את כל רובעי המסח ר ואת רוב

בוא ם ש ל א לפי פ ליטים יווניים . בתי העיר לעי ר ה גביר א ת התח רות הכלכלית בין

עם , 1922ובשנ ת , יהודים לנוצרים השתל טות התושבים היוונים הנוצרים ע ל

הבנקאות , ה מל אכה, חיי המסחר עב רה ההגמוניה , והשירותים הציבוריים

ל אח ר . הכלכלית של העיר מ היהודים ליווניםהח רי מו השל טונות א ת , הכיבוש הגר מניעד לנישול ם ש ל ) א ריזציה(הרכוש היהודי

. היהודים מחיי הכלכלה בעיר

"שבת השחורה"ה

יימחה -בין האירועים שהותירו רוש ם בל השבת " היתה,בזיכרונם ש ל יהודי סלוניקי

בע קבות צו שהור ה על גיוס ". השחור ה 45 עד 18לעבודה של כל היהודים בני

1942 ביולי 11-התייצבו ביום שבת ה , בעיר ) Plateia Eleftheria( בכיכר החירות הם אולצו . יהודים9,000-שבסלוניקי כ

לעמוד שעות א רוכות בש מש היוקדת וסבלו ל א ח ר א ר בעה ימי . מהתעל לות של הגר מנים

מהם ג ויסו לע בודות כפייה 2,000-כ, רישום נספו בשל 250-כ. בסלילת כבישים ועוד

התזונה הלקויה והעבודה המפ רכת הקהילה . בשלוש ת החודשים הבאים

היהודית אולצה ל פדות את הגברים הצעירים ובכך למכור את בית הקברות

שנים קודם לכן ל עיריית 500העתיק שנוסד . סלוניקי

יהודי סלוניקי תחת הכיבוש הגרמני

9-בעקבו ת כ נ יס ת הצבא הגרמ ני לסלונ י קי ב נאסרו חברי ועד הקהילה 1941באפריל

נת ו נה היתההקהילה. ו נ כבד י ם נ וס פי ם וח ו יבה לשאת בהוצאו ת הגסטפולהשגח ת

הארגונ י ם . האחזקה והכלכלה של אנשיו היהודיי ם ובת י הספר של הקהילה נסגרו ושמו ת רחובו ת יהודיי ם הוחל פ ו לשמו ת

, כמו במקו מ ו ת אחרי ם, בסלונ י קי. יו ו נ י י םשדדו הגרמני ם את רכ וש היהודי ם לפנ י

, בעקבו ת החרמת הבת י ם. הגירוש ואחריו הסחורו ת והת בואו ת בעיר נו צר מח סור חמ ור

הרעב גרם להת פשטות מחל ו ת . במזוןועד הקהילה היהודי ת נ יס ה לסיי ע . מידב קו ת

לרעבים באמצעו ת הקמת מטבח י ם לשאת ח ו ייב ו התושבים היהוד י ם . לנזק קי ם

.עליהם טלאי צהוב ות עוד ו ת זהות מיו ח דו ת

גירושים והשמדה

18- במרץ ל20-בין ה, על פי רישומ י הגרמני ם משלוח י ם 19 לאושוו יץ יצאו מסלו נ י קי1943באוגוס ט

עם זאת ידו ע שחלק מן . יהודי ם48,533ובהם הטרנספ ורטים הגיעו למח נ ו ת אחרים ובי נ י הם

מיעוט מקרב המגורשים עברו את . טרבלינקה: 11,200(הסלקציה הראשונ י ת עם הגעת ם למח נה

) . גברים7,000- נשי ם ו 4,200

בניגוד : ה יה ייחודי מכמה סיבות באושוויץגורלם של יהודי סלוניקי, ש הגיעו מ א רצות מזרח , ל אוש וויץ למ רבית המגור שים היהודים

יהודי סלוניקי ל א היו מו רגלים לתנ א י האקל ים , מ רכז ומע רב אי רופהקש יי התקשורת ב מחנה היו , כמו כן. הקיצוניים שש ר רו בפולין

, חמורים מכיוון שהש פות המקובלות בקרב יהודי סלוניקי היו לדינו יידיש ופולנית שהיו השפות הנפוצות, יוונית וצר פתית ול א גר מנית

סיבות אלה הקשו ע ל הסתגלותם של היהודים . באושוויץ ש מ רביתם איבדו את בנ י , הסלוניקאים שנקלטו במחנ ה כאסירים

. ל אוש וויץ מש פח תם עם הגעתם

באושוויץהיהודים היוונים

יהודי סלוניקי נחשבו לכ וח , מבחינת הגר מניםהפ רופיל התעסוקתי . עבודה גדול וחשוב במ חנה

הרחב של יהודי סלוניקי לפני המל ח מה סייע להם ל השתל ב במגוון עבודות שכפו ע ליהם

ח ריצותם ויכולותיהם הפיסיות נודעו , הגרמניםבקרב הגרמנים והאסירים והם הפכו לקבוצה

. מלוכדת בין הא סירים

יהודי סלוניקי לאחר השואה- נמנו בסלוניקי כ1945-לא ח ר סיום המלח מה ב

מיהודי יוון 10,000- יהודים בלבד מתוך כ2,000הניצולים המ ע טים מק הילה . ש ש רדו את השואה

ש בו לסלוניקי בתקווה לאת ר בנ י , מפוא ר ת זו. שמ א ש רדו גם הם, ק רו בים וחברים , מש פח ה

מ רבית הניצולים ל א זכו לגלות שק רוביהם נותרו בחיים ובשלב ז ה שקע ה בהם ההכרה הקשה

ני צולים בודדים ממ שפ חתם , שהם נותרו היה זה ש לב נוסף באב ל ש ל א ח ר , ומקהילתם

היו ניצולים שנ אבקו להשיב לעצ מ ם . השואהמשהו מן הרכ וש המ שפ חתי ול שקם את חייהם

א ך רובם בח רו לה תחיל א ת חייהם , בסלוניקיבאוסטר ליה , בקנדה, ב"ב א ר ה, מחדש בישר א לכמו ניצולי שואה מא רצו ת . ובדרום אמ ריק ה

שורדי קהילת סלוניקי התא מ צו לאסוף , אח רות את שברי חייהם ולבנות חיים חדשים ולהקים

הניצולים ש עלו א ר צה לקחו ח לק פעיל . מש פחו ת. בבנייתה ש ל הא ר ץ והחברה הישר א לית