דיני נזיקין

מרצה: ד"ר קלינג גבריאל

2012 בפברואר 19

: 1 שיעור

מהי פקודת הנזיקין?

- הבסיס המשפטי הפנימי למשטר1922. דבר המלך במועצתו 1917תקופת המנדט היתה מ- נאמר שהמשפט הנוהג בארץ ישראל46הארצישראלי הפלשתינאי- דבר החקיקה העליון ובו בסימן

יסודות המשפט. המשפט בחוק בוטלה הזו כיום ההפניה יהיה המשפט המקובל האנגלי אשר פקודתהאנגלי חלחל למשפט הארצישראלי גם בדרכים אחרות ופקודת הנזיקין היא אחת מהן-

כשהבריטים קיבלו את המנדט הם האמינו שהם יוכלו לקדם כאןהנזיקין היא חקיקה מנדטורית. גם את היחסים בין יהודים וערבים והם רצו להקים מועצה, דהיינו, גוף שיעזור לנציב העליון )כי השליטה היתה בידו(. האוכלוסייה הערבית אמרה- אתה רוצה ליישם את הצהרת בלפור לפיה צריך להקים במדינת ישראל מדינה יהודית ואתה רוצה שאנחנו נשב על בסיס שוויוני ואנחנו לא מוכנים והמועצה לא קמה. הבריטים אמרו, אם אין לנו אפשרות לקבל את עזרת העם אז אנחנו לא יכולים לחוקק בצורה שאנחנו מבינים )כי אנחנו מביאים את רצון העם( אז אנחנו נחוקק בתשתית שקיימת

שהיא המשפט העות'מאני. פקודת הנזיקין נחתמה בידי הנציב העליון והיא מבוססת על1917ב המשפט האנגלי המקובל. אז למה היה צריך לחוקק אותה?

באנגליה כמעט רוב הדברים שכתובים אצלינו בפקודה עד היום אינם מצויים בשום חקיקה- הם פריהמשפט המקובל האנגלי. המחוקק המנדטורי חשב ואמר דבר שהיום אינו נכון:

היה עובד של חברת החשמל בשם דנוביץ והוא נפגע בתאונה והוא הגיש תביעהפרשת דנוביץ: נגד חברת החשמל ואמרו לו: אדוני על סמך מה אתה מסתמך? במשפט העות'ומנאי שהיה אז אין

של דבר המלך במועצתו! וענו לו שהמשפט האנגלי לא46פיצויים בגין נזיקין. אז הוא אמר: סימן מגניב את כל המשפט האנגלי לישראל ואי אפשר לצפות שתושבי הארץ ילכו למשפט האנגלי כי הם

חיפשו ממי להעתיקלא יודעים אנגלית. התוצאה היתה שכבר אז היו עורכי דין בארץ ישראל והם פנו לקפריסין שם שלטו הבריטים ושם חוקק חוק נזיקין שאותם הם רצו להעתיק מהם ועליה והם

ב-מבוססת פקודת הנזיקין שלנו. פורסמה הצעה של פקודת הנזיקין, ב-1942 פורסמה1944 פקודת הנזיקין אבל האנגלים חשבו שבשביל לקלוט את פקודת הנזיקין צריך זמן ואנשים צריכים

כשהאו"ם החליט שהבריטים יוצאים וביולי 1947ללמוד את זה ורק בנובמבר נתנו תוקף1947 לפקודת הנזיקין- הנציב העליון היה צריך להכריז שיש תוקף לה. כשקמה מדינת ישראל, וקמה פקודת סדרי שלטון ומשפט )מועצת המדינה הזמנית, הגוף שהכריז על הקמת המדינה, לא נבחרה על ידי אף אחד כי לא היה זמן לערוך בחירות וכל עוד אין בחירות- יש פקודות עד לבחירת הכנסת הראשונה( שהיא אחד מדבר החקיקה החשוב ביותר ובתוכה נשאר עד ימינו דבר חשוב- לפי דבר המלך במועצתו השפות הנוהגות בישראל הן: אנגלית, ערבית ועברית. לשפה הערבית והעברית יש אותו מעמד. כל החקיקה המנדטורית נעשתה באנגלית- ומה שחייב היתה השפה האנגלית ונוצר מצב שיש חקיקה כמו פקודת הנזיקין והזמן חולף ובפקודה קבעו שאשפר לתרגם את הפקודה

1

פורסמה בנוסח חדש-68המנדטורית לשפות הרשמיות- דהיינו, פקודת הנזיקין שיש לנו היום בשנת נוסח עברי בתרגום של הנוסח האנגלי וזה מה שמחייב היום ולפי פקודת סדרי שלטון ומשפט אנחנו

לא פונים יותר למשפט המקובל )שגם זה לא מדויק לפי פס"ד של לנדוי( ויש גם תרגום בערבית.

הפרשנות : 1 ס' לפקודת המשפטית"בכפוף הפרשנות עיקרי לפי זו פקודה תתפרש - חזקה היא- שמשמעותם כמשמעות הנודעתוביטויים המשמשים בה, המקובלים באנגליה

.ויתפרשו על דרך זו"למקביליהם במשפט האנגלי

ברק כהיועמ"ש לקח את פקודת החוק הפלילי האנגלית ופרסם נוסח חדש כי חוק העונשין לא עבר לפקודת הנזיקין וזה לא מופיע בחוק1בכנסת. ופקודת החוק הפלילית היתה הוראה בדיוק כמו ס'

העונשין.

פרופ' ברק בשבתו בביהמ"ש העליון נתן פרשנות של דיני הנזיקין )לא רק פקודת הנזיקין( הולכתומתרחקת מהביטויים האנגליים וממה שקרה באנגליה בכל מובן אפשרי. סיבות לדוגמא:

בס'כשאדם נהרג ע"י מעשה נזק או בתקיפה, יש זכות לתלויים בו לקבל פיצויים. כתוב "גרמה עוולה של מותו של אדם והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה : 78

לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה- יהיו בן זוגו, הורו וילדיולעוולה". לפיצויים מן האדם האחראי גברת שחיה עם אדםזכאים הגישה תביעה

שנהרג בתאונה. חברת הביטוח אמרה שהוא יהודי וגם את ואתם לא נישאתם לפי דת משה וישראל. היא אמרה שהיא ידועה בציבור הרבה שנים וחברת הביטוח אמרה: לא! כתוב בת זוגו. כשהלכה לביהמ"ש, ברק אמר: מטרת הנזיקין היא מטרה סוציאליסטית ויש לבחון את

( והיא לתת פיצויים לאנשים שנשארו עם נזק2005התכלית העומדת מאחורי החוק היום )ולא חשוב לי מה כתוב באנגליה כי אני חי היום ומפרש היום לפי הצרכים של היום.

'אם השלוח שלי גורם נזק אבל הוא עושה את זה בשבילי אז אני צריך לפצות אם : 15 ס הוא אכן גרם נזק. מיהו שלוח? עלינו ללכת לחוק האנגלי. אך השופט ברק אמר שזה לא

רלוונטי יותר ועלינו לפרש זאת לפי חוק השליחות.

היתה בעיה קשה. הוא רצה לומר: תפרש לפי המשפט האנגלי הבעיה היא1לנסח של סעיף שאם נפתח את הנוסח האנגלי של פקודת הנזיקין. הביטוי מעביד ועובד לא קיימים בפקודת הנזיקין המנדטורית כי באותו זמן לא דיברו על מעביד ועובד אלא על מאסטר וסרבנט )אדון ומשרת(. מהו מעביד? אם אפתח מילון אין ערך לפקודה האנגלית כי זה לא מתאים מילולית. מצאו דרך ביניים: מהי המשמעות המקבילה? מהי המקבילה? לא עסקו בכך כי למשל הנשיא

ברק לא הלך על דרך זו ולא דומה לה.

לחוק הפרשנות אלא שאין או נלך לפקודת הפרשנות בעיה של פרשנות אנחנו יש כשלנו היחידה הדרך לכן שלוח של הנזיקין בפקודת הגדרה גם ואין שלוח של הגדרה בשתיהן

הפורמאלית היתה ללכת לדין האנגלי אך ברק פסל זאת.

דוגמא נוספת: נאמר שההפניה היא למשפט האנגלי המקובל כי רוב פקודת הנזיקין נלקחה -80ס' מהמשפט המקובל. אבל, ישנם סעיפים שהועתקו מילה במילה מהדין האנגלי.

2

הועתק מחוק אנגלי מילה במילה. התעוררה השאלה? מה כתוב בו? ביהמ"ש דן ועסק בשאלה זו עד שהגיע עניין לביהמ"ש העליון והשופט ברנזון אמר מה לנו לקרוא את החוק הזה המועתק אז נקרא את החוק האנגלי, אבל רגע, החוק האנגלי לא בדיוק אומר את מה

פס"ד בידה נ' רובין.שאומר הסעיף אצלינו-

עוולת הפרת חובה חקוקה.

לפקודת הנזיקין: עוולה והזכות3ס' פקודת הנזיקין נותנת רשימה ברורה ומוגדרת וזה כתוב ב לתרופה: "הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות- כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי

לה".

- מעשים אזרחיים אינם ראויים, כך היא נקראהCivil wrongs ordinerds למה זה נקרא עוולה?באנגלית.

היסודות לתביעה נזיקית:

העיקרון של עוולה הוא שצריכה להיות קודם כל חובה למנוע אותה. קיום חובה-.1- צריך שאני התנהגתי בצורה שמפרה את החובה הזו. הפרת חובה.2 אם אין נזק. צריך נזק-.3

. 35+36 עוולת הרשלנות- סעיפים

מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם35 "החובה האמורה בס' :36ס' סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכים הרגיל של דברים

להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף".

אם אני נמצא ברחוב ואדם נפגע בתאונה ואני ניגש אליו ונותן לו טיפול גרוע והוא תובע אותי- אתה כרופא סביר חייב לדעת שמצופה ממך שאתה תנהג כאדם סביר כאשר אתה מטפל באדם שזקוק

לעזרה רפואית.

המבנה של הפרת חובה חקוקה הרבה יותר פשוט וברור מעוולות האחרות מאשר עוולת הרשלנות.

)א(- הפרת חובה חקוקה.63ס'

"מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק- למעט פקודה זו- והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה במפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון,

התכוון להוציא תרופה זו".

דוגמא לשימוש בהוראה זו:

3

באתר בניה שפועלים עובדים בו ובדר"כ על פיגומים ויש הרבה תאונות שחלק גדול מהן קורה מכיוון שלא מקיימים את ההוראות הקיימות בחקיקה. ישנה פקודה שנקראת פקודת הבטיחות בעבודה- מסדירה את תנאי הבטיחות שמעביד חייב לספק אבל זה לא מפורט מספיק ועל פי חקיקה ראשיתבצורה מאוד אומרות בנייה( )עבודות בעבודה לחוקק חקיקת משנה. תקנות הבטיחות אפשר פרטנית מהם התנאים בהם יכול פועל בניין לעבוד. לדוגמא: רוחב הפיגום, יש רוחב פיגום מינימליונגרם לו נזק, כאן ונופל שעל פחות ממנו אסור לעבוד. אם פועל בניין עובד על הפיגום הזה המעביד הפר חובה חקוקה וגרם לאותו פועל נזק. ואז מלאכת ההוכחה שהמעביד אשם בנזיקין

היא הרבה יותר פשוטה.

דוגמאות מפסקי דין ברשימה:

בנצרת היו שני שכנים שרבו. השטחים שלהם גבלו זה בזה אבל הבתיםפס"ד ג'דאון נ' סולימאן- היו מרוחקים. לפי דיני התכנון והבניה בישראל יש קו בנייה- אתה לא יכול לבנות על הגבול אלאיש לקבוע תוכנית מתאר הקובעת וזה מוסדר היום בחוק התכנון והבניה שלפיו במרחק מסוים

' אך המונח נשאר(.65 מטר. )תבע- תכנית בניין עיר- בוטלה בשנת 3לדוגמא שבנצרת בכל בית יש אחד השכנים רצה להרחיב את ביתו ובנה על גבול. שכנו מיד רץ לבית משפט ודרש להפסיק את הבניה מיד כיוון שהשכן הזה מפר חובה חקוקה לפי תכנית המתאר- אסור לבנות כל קו הגבול אלא

מטרים. אמרו לו: אדני, טעית בכתובת, אין כאן חובה חקוקה שזה חוק, תקנות3על מרחק של ותכנית מתאר היא לא חובה חקוקה. הוא הגיע לעליון שם אמרו לו שזוהי כן חובה חקוקה כי

המילה חקוקה מוגדרת בחוק הפרשנות או בפקודת הפרשנות יש

הגדרה של מהו חיקוק: כל חוק )דבר חקיקה של הכנסת כולל פקודה( כל תקנה – שיש לתקנה כלכך הרבה הגדרות שגם תכנית מתאר היא כמו תקנה ולעניינינו היא חובה חקוקה.

ההגדרה של חובה חקוקה היא הרבה יותר רחבה מהביטויים חוק ותקנה. קנה המידה הוא האםתכנית המתאר קובעת נורמות התנהגות.

נידון מקרה של מנהל עבודה באתר בניה. הגיעה למקום משאית פס"ד פריצקר נ' פרידמן: לפרוק מטען והיה מדובר בסמטה קצרה שאי אפשר להיכנס אליה לפרוק ולהסתובב כי כדי לפרוק היית צריך לנסוע אחורה. אותו נהג משאית נסע אחורה וכעבור מרחק קצר פגע והרג את מנהלכיוון פשוטה תביעה לה שיש והיא חשבה נהג המשאית נגד תביעה הגישה אלמנתו העבודה. שבתקנות התחבורה כתוב שמי שנוהג ברכב אחורה ינהג בזהירות מיוחדת. ביהמ"ש העליון מפי השופט זילברג אמר: טעות בידך. תקנות התחבורה באו להגן על כל מי שמשתמש בכביש וגם על בעלך. דהיינו, על מנת שאפשר יהיה לזכות בתביעה על הפרת חובה חקיקה צריך שזאת תהיה

)ב(:63בס' חובה חקוקה שנועדה לטובתו ולהגנתו של אותו אדם שנפגע ע"י הפרת החובה. "לעניין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני ולטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל

במדינה דמוקרטית כל חקיקה היאאו של בני אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני".בני האדם. המחוקק רצה לצמצם- לכן, מיותר להגיד שחיקוק הוא לטובת בני האדם. לטובת שמדובר רק על חיקוק שנועד לטובתו של אותו אדם כמו למשל אותו אדם שהחיקוק שקבע את רוחב הפיגום קבע את טובתו של הפועל הזה ולא כל הציבור. הרעיון הזה הוא רעיון מאוד מוזר והשופט זילברג הלך בעקבות פסיקה אנגלית. אין פס"ד שמבטל במפורש את פריצקר אבל יש

פסקי דין שכרסמו בו. ולכך ניקח שתי דוגמאות:

4

שני בני זוג מוסלמים והבעל חזר יום אחד הביתה ואמר לאישתו "לכי, פס"ד סולטאן נ' סולטאן: לכי, לכי" ולפי הדין השרעי זה מספיק לגירושין ופנתה לעו"ד שאמר שהמחוקק המנדטורי קבע שזוהי עבירה פלילית לגרש אישה כך כי אישה צריך לגרש בבית דין. ואמר העו"ד שנגיש תביעה נגד בעלך אני לא יכול לתבוע אותו למזונות כי בדין השרעי אבל אני אתבע בפיצויים לנזק שהוא גרם לך בכך שגירש אותך וזה בדיוק המזונות שהוא לא משלם לך. ואז הם טענו את פריצקר. וביהמ"ש העליון אמר, החוק הפלילי מיועד להגן על האישה, הוא לא נועד לטובת כל הציבור אלא לטובת ולהגנתה של האישה כדי שאי אפשר בהבל פה להפטר מהנישואין ולכן ביהמ"ש אמר שלמרות שיש הוראה בחוק העונשין והוא חוק כללי שנועד להגן על כל הציבור אנו נאמר שהוא נועד לטובתה

ולהגנתה של האישה.

נ' מוסטפא: ונופלת עליו מזוודה כבדהפס"ד בריגה ניקח דוגמא של אדם הנוסע באוטובוס מהמדף באוטובוס והוא נפגע ואז מתברר שהנהג היה צריך לדאוג למנוע הנחת מזוודות כאלה והנהג הפר את תקנות התחבורה שלא יהיה מטען חורג על המדף ואז השתמשו בפריצקר נ' פרידמן

ואמרו שתקנות התחבורה נועדו למנוע פגיעה בכל הנוסעים ולא בכל אדם.

הוא הורשע במשפט פלילי וערער לביהמ"ש העליון והערעורפס"ד עו"ד רויטמן נ' בנק המזרחי: נדחה והוא לא וויתר ותקף את ההליך נגדו בהליכים אזרחיים נגד בנק המזרחי וטענתו היתה שהעד שבגללו הורשע- שיקר והוא היה מטעם בנק המזרחי. ואז אם הוא שיקר הוא הפר חובה חקוקה )לפי חוק העונשין אסור לשקר( והוא הסתמך בין השאר על פריצקר. ביהמ"ש העליון מפי השופט חיים כהן אמר שהאיסור על שקר או החובה לומר אמת לא נועדה לטובתו או להגנתו של פלוני

אלא למען הסדר הציבורי.

מה ההבדל בין סולטאן נ' סולטאן לעו"ד רוטמן נ' בנק המזרחי?

העוולה של הפר חובה חקוקה עוסקת בהפרת חובה שנקבעה בחוק או בתקנה )תקנה במובן הרחב של פס"ד ג'דאון נ' סולימאן( אותו חיקוק צריך להיות כזה שנועד לטובתו או להגנתו של אותו אדם. השאלה היא: מתי החיקוק או איזה חיקוק נועד לטובתו או להגנתו של אותו אדם? לפי

"..)א(:63הסיפא של ס' אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה במפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו".

: היה משפט שהתנהל בארץ בין שני יצרני ענק של תרופות. המשפט היהפס"ד ביצ'ם נ' בריסטון בקשר להפרת פטנט בטענה שהאחת מפרה את הפטנט של השניה ולכאורה המשפט היה צריך להתנהל לפי חוק הפטנטים ובו יש תרופות למקרה של הפרה פטנט- התיק הזה התנהל לפני שנכנס חוק הפטנטים לתוקף והיתה אז פקודת הפטנטים – וטענת הנתבע היתה שנכון שהפרתי חובה חקוקה והמחוקק קבע בפקודת הפטנטים את הסנקציות בגין הפרת פקודת הפטנטים הוא

)א((. 63אמר שלא ניתן יהיה לתבוע אותי על הפרת חובה חקוקה )השתמש בסיפא של ס'

נותנות עילת תביעה על הפרת חובה חקוקה. פקודת נוספת: הפרת הבטיחות בעבודה דוגמא הבטיחות העבודה יש בה סנקציות ואותו דבר אמרנו על חוק התכנון והבניה- מי שחורג ומפר את תכנית המתאר- יש עליו סנקציות ומשום מה בתי המשפט עצמו עיניים ועורכי הדין לא ידעו שאיןאפשר לתבוע על הפרת חובה חקוקה לפי פקודת הבטיחות בעבודה ובעניין של ביצ'ם נ' בריסטון.

5

מבוא לעוולת הרשלנות.

גברת שהוזמנה לפאב על ידי גבר וביקשה לשתות ג'ינג'ר אייל )בירה(.פס"ד דונגיו נ' סטיבנסון: והיא קיבלה את המשקה ובתחתיתו חילזון והיא הקיאה וניגשה לקבלת טיפול רפואי. הגברת הגישה תביעה נגד היצרן של המשקה. היצרן אמר שהוא לא מכיר אותך ותפני ותתבעי את החבר או את הפאב. הנושא הגיע לבית הלורדים. פעם הדבר הראשון שצריך היה לבדוק זה האם יש לצדדים זיקה חוזית. בית הלורדים אמר כתוב בברית החדשה- ואהבת לרעך כמוך. ולכן, אתה היצרן חייב כלפי אותה גברת לנהוג באותה מידת אהבה שאתה נוהג כלפי חברך. ופן האחר- אצלינו כתוב גם

אל תעשה לחברך את ששנוא עליך ואלו הבסיסים לדיני רשלנות באנגליה עד עצם היום הזה.

: דהיינו יצרן סביר חייב לצפות שבסוף השרשרת מצוי הצרכן ואני חייב לצפות שאותו36 + ס' 35ס' צרכן עלול להפגע על ידי ההתנהגות שלי משום שאותו צרכן הוא הרע שלי )ואהבת לחברך כמוך(.

בשנים הראשונות שהתחילו לדבר על עוולת הרשלנות דיברו על מתי אדם הוא שכן של חברו? היתה דוגמא של אדם שטען משא בנמל ת"א בראשית שנות המדינה ושם טענו על המשאית מטען ואותה משאית נסעה לאתר בו היה צריך לפרוק את המטען. כאשר התחילו לפרוק הדבר הראשון שעשו זה להרים את הדלת של המשאית והמטען פגע בעובד. הוא תבע את האדם שהיה בנמל. הנתבע אמר: אני טענתי בת"א ואתה פרקת בפ"ת איזה מן שכנים אנחנו? ואז ביהמ"ש אמר ששכנות היא

במובן של "רע".

26.2.12 שיעור שני –

-עוולת הרשלנות

ההחלטה האם מתקיימת עוולה זו או לא, והאם זכאי הניזוק לפיצוי – היא קשה ומורכבת מאוד. הנזק השכיח ביותר בימינו נגרם כתוצאה מתאונות דרכים. בעבר, כל אדם אשר נפגע בתאונת

דרכים היה מגיש תביעה דרך עוולות הרשלנות והיה עליו להוכיח כי הפוגע התרשל. חיפשו דרכים כאשר חוקק "חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים". החוק קבע כי כל1975אחרות, ונמצאה בשנת

אדם שנפגע בתאונת דרכים מקבל פיצוי בלי שיבדק מי אשם בתאונה.

6

עוולותלדוגמ' : נניח שאדם, הולך רגל, עובר באור אדם ונפגע ע"י רכב – הוא מקבל פיצוי. לכן, הרשלנות אינה נוגעת בכלל בענייני תאונות דרכים.

בפקודת הנזיקין. התרשלות זו35+36עלוות הרשלנות מקורה באנגליה ואצלנו מעוגנת בסעיפים כאן נשאלת השאלה מי הואבעצם עשיית מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות.

.בפס"ד בש? האדם הסביר הוא בעצם ייצוג של בית המשפט, וזה נקבע אותו אדם סביר התעוררה השאלה אם מר בש אחראי על מות הילדים מחנק בתוך המקרר. אם נביא אנשים

מהרחוב סביר מאוד להניח כי יקבעו כי בש לא אדם. השופט במקרה הזה החליט כי הוא זה שיקבעמיהו אותו "אדם סביר" וזאת כדי לקבוע נורמות ורמת זהירות גבוהה.

פס"ד אלקוסר נ' קופ"ח המקרה קרה באילת, במסגרתו פועל שעבד בבנייה עסק בשעה מאוחרת בצביעה כאשר מכשיר

הצביעה היה מאוד חדשני שהצבע נדחס בלחץ. לפתע נפער חור בצינור של המכשיר והפועל סתם אותו עם האגודל, והצבע שהיה רעיל ובלחץ גבוה הרס חלק מהרקמות של היד. הוא הובהל

לביה"ח של אילת שם האחיות אמרו שזה שום דבר והציעו אקמול. אחרי שעתיים חזרו לביה"ח לאחר שהאיש סבל מכאבים נוראיים ואז רופא ראה אותו, רופא שרק לאחרונה סיים ביה"ס

לרפואה. בפעם הבאה שחזרו לביה"ח הוחלט לכרות לו את היד. הוגשה תביעה כנגד הרופא בטענת התרשלות – כרופא סביר יכול היה לצפות שכאשר צבע חודר לתוך הגוף עלול לגרום

לתוצאות כאלו ואי אפשר לפתור זאת ע"י אקמול. הרופא טען כי לא לימדו אותו על הנושא הזה וכי הוא רק כמה חודשים לאחר סיום ביה"ס לרפואה. ביהמ"ש החליט כי לא מוכן למדוד את התנהגות

הרופא לפי רופא דומה עם וותק של חודשים בודדים. ביהמ"ש אמר כי הרופא כרופא מתחיל לא חייב לדעת איך לטפל בנושא כזה – כל מה שחייב לדעת

זה שהוא לא יודע איך לטפל במקרה כזה. כאשר הרופא ראה שאינו יודע איך לטפל, חייב לדעת.שזה מעבר ליכולותיו ולהפנות את המקרה לרופאים בכירים יותר

:36סעיף החובה למנוע את הנזק מוטלת כלפי כל אדם סביר שהיה יכול לצפות מראש שאותו אדם יפגע

35 סעיף במהלך הדברים הרגיל עקב מעשה או ממחדל. כאן יש לנו צד אחר של "האדם הסביר". )אותו רופא שהזריק את הזריקה בלי לבדוק את הרגישות לחומר שלההתנהגותמדבר על

"?.כלפי מי הוא חייב את החובה שואלים " 36 בסעיף החולה(., אך

– כאשר מפעילים דבר מסוכן יש לך חובת זהירות כללית כלפי כל מיחובת הזהירות המושגית היא כלפי כל אדם, שמבחינת הרעיון36שעלול להיפגע ע"י ההתנהגות שלך. חובת הזהירות לפי ס'

של האחריות המושגית, ראוי מבחינה חברתית להטיל עליו אחריות. לעניין סעיף זה אנחנו בודקיםקודם כל, האם הפוגע כאדם סביר חב חובת זהירות כלפי הניזוק.

לוי נ' מדינת ישראל לוי היה זכאי לקבל תגמולי ביטוח מחברת הביטוח שלו, אשר פשטה רגל, ותבע את מדינת ישראל

לקבלת הכספים. טענתו של לוי: המפקח של הביטוח היה יכול לראות שהחברה הזו מתקרבת לפשיטת רגל, והיה

עליו לדעת זאת. במשפט אכן הוכח כי המפקח ראה את הדוחות אבל משיקולים שונים לא רצה לצאת בהודעהלציבור שימנע מן הציבור לחבור איתו. חשב שזה אינו נכון כיון שחב' הביטוח יכולה להתאושש.

ביהמ"ש העליון, מפי הנשיא שמגר, אמר: אין כאן חובה מושגית מצד חברת הביטוח. השאלה האם יש חובה מושגית או לא היא שאלה של מדיניות. ביהמ"ש עוסק בחקיקה ומחליט מתי יש חובה ומתי

אין חובה. גם כאשר הנזק צפוי לאותו אדם, מבחינת מדיניות משפטית, לא ראוי שתהיה אחריות.

7

פס"ד חגי יוסף נ' מדינת ישראל נאמר כי נדרשת: חובת זהירות מושגית של המזיק כלפי הניזוק, חובת זהירות קונקרטית המוטלת

על המזיק ע"פ הניזוק, מעשה או מחדל רשלני המהווה הפרה של חובת הזהירות, וקיומו של קש"סבין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק.

בלי הנזק אין עוולת רשלנות! ביהמ"ש אומר כי עליו לאזן בין אינטרס הפרט הניזוק לבין אינטרס המזיק בביצוע הפעולה שגרמה

לנזק. על בית המשפט להתחשב בטיב הסכנה ובהיקפה, בחשיבות החברתית של הפעולהובאמצעים הנדרשים למניעתה.

קמה ע"פ מבחן הצפיות, ועניינה בשאלה האם אדם סביר צריך היהחובת הזהירות המושגית - . דוגמא טובה היא שוב בפס"ד בש. השופט לא אמרהנורמטיבילצפות את התרחשות הנזק במובן

שאדון בש צפה, אלא להפך. השופט ציין כי מבחינה נורמטיבית, אנחנו, ביהמ"ש, קובעים כיבנסיבות הללו אדם חייב לצפות מכיוון שאנחנו כבימ"ש קובעים כך.

פס"ד לגיל טרמפולין נער שקפץ על הטרמפולינה נפל וניזוק. התובע טען כי על הבעלים היה לצפות כי כשנערים יקפצו

ללא השגחה הם עלולים להיפגע. ביהמ"ש פסק כי יש פה חובה זהירות מושגית. הוחלט כי ישאפשרות לצפות ויש חובה לצפות אך מבחינה נורמטיבית לא ראוי להטיל אחריות מושגית.

פס"ד גרובנר נ' עיריית חיפה רוכב אופניים פגע בגברת שישבה בגן האם. הוגשה תביעה נגד עיריית חיפה בטענה שהעירייה היתה

צריכה להעמיד שומרים.הוחלט כי לא יוצבו שומרים ולא נטיל חובת זהירות מושגית.

פס"ד סבג נ' אמסלם השאלה היתה אם היתה השגחה ראויה על הגולשים. האחריות הנזיקית אינה נקבעת על סמך

שימוש באמת המידה של היעילות הכלכלית, אלא יסוד גורם ערכי – הוא מידת העניין של החברה בקיומה. ביהמ"ש אומר כי השעשוע הזה )הגלישה( לא מצדיק את העלויות שיהיו כרוכות בהצבת

שומרים על יד כל מגלשה.

אנחנו בודקים אם יש כאן סיכון מבחינה חברתיתהאם המטרה שאנחנו רוצים לקיים, אי סגירת הגנים )בגרובנר למשל( היא מטרה ראויהכמה זה יעלה למנוע את הסיכון. אם מניעת הסיכון כרוכה בעלות זעומה

יש כאן שיקלול של רעיונות ואינטרסים.

פס"ד זייצוב בני הזוג הלכו לבדיקה אצל גניטיקאי ונאמר להם שאין כל בעיה עם העובר. בפועל נולד ילד עם

מומים קשים ולכן תבעו את הרופאה, ד"ר זייצוב, על כך שהיא התרשלה בבדיקה. התעוררה שאלה, האם יש עניין חברתי, במסגרת החובה המושגית, לפסוק פיצויים לאדם, על זה שרופא לא אמר לו לעשות הפלה עקב מומים מולדים. ביהמ"ש העליון פסק שיש לפצות על ההולדה בעוולה

הזו כתוצאה ממעשה הרשלנות. זו דוגמא קיצונית לשאלה אם יש חובת זהירות מושגית או מההמשמעות שלה.

8

פס"ד אלסוחה מדובר על קרובי משפחה של אדם שנפגע בתאונה סבלו מנזק נפשי כתוצאה מכך. הגישו תביעה

נגד הפוגע שטען כי אין לו חובת זהירות כלפי בני המשפחה – קיימת לו חובת זהירות כלפי מי שנפגע פזית על ידו בלבד. הנשיא שמגר בפס"ד ארוך ומנומק אמר כי יש כאן חובת זהירות מושגית ומי

שנפגע מכך רשאי לתבוע פיצויים.

הפוגע – האדם הסביר, כשהוא מכוון את צעדיו, הוא צריך, כאדם סביר, לצפות האם האדם שכלפיו - מה בעל מפעל "עלי טבק" היהפס"ד כהן נ' עלי טבקהוא חב חובת זהירות – ינזק. ועל כך יש

חייב לצפות? האם היה עליו לצפות את הנטייה של התובע )העובד שלו( למחלה נדירה, או שהיה יכול לכוון את צעדיו ע"פ תכונות שיש לעובדים רגילים )דהיינו ללא מחלות נדירות(. טענת התובע

ביהמ"ש אמר כי המזיקהיתה שיש בנמצא מחלות כאלו ולכן היה על הבעלים לצפות זאת. הפוטנציאלי )הבעלים( חייב לצפות אנשים רגילים ואינו חייב לצפות אנשים בעלי תכונות

. ולכן התביעה נדחתה.יוצאות דופן

שמיושם במשפט הפלילי עוסק בפן אחר – כאשר אדם נפגע ע"י מעשהעיקרון הגולגולת הדקה נזיקין וכתוצאה מכך סבל מסרטן נדיר. אין ספק שכתוצאה ממעשה הנזיקין היה אפשרות לצפות

פגיעה בגופו. הנתבע אמר כי היה אפשר לצפות פגיעה קלה ולא מחלה כ"כ קשה. ביהמ"ש אמר כיברגע שנפגע אדם אני חייב לקבל אותו כמו שהוא על כל "מחלותיו" ו"בעיותיו".

בפס"ד זה יש שאלה האם היה על המעסיק לצפות שאדם כמו כהן, יינזק ע"י הזיהום בבית החרושת. לצורך עניין זה אין קשר עם עיקרון הגולגולת הדקה. אני חייב לשוות לנגד עייני רק אדם

בעל תכונות רגילות. לעניין חובת הזהירות – באם היא קיימת והופרה, אני חייב לפצות אותו בגין הנזק שנגרם לו, גם אם

.הנזק הוחמר ע"י עיקרון הגולגולת הדקה

פס"ד לוי טל נ' מרכז קופ"ח השופט בפס"ד אמר כי צריך להיזהר בהטלת אחריות מושגית על רופאים. מדוע? מאחר וזה עלול

להרתיע רופאים מלתת טיפול רפואי מלכתחילה.

פס"ד גידולי החולה נ' מחרוז היו יריות מצד סוריה על פועלים חקלאיים בעמק החולה. היו פועלים שהועסקו ע"י חברה בשם

"גידולי החולה" ואחד הפועלים נפגע מיריות. הפועל הגיש תביעה כנגד המעסיק. ביהמ"ש העליון אמר כי אין כאן חובת זהירות מושגית, ומדוע? מהטעמים של גרובנר ומהטעמים של לגיל טרמפולין.

ביהמ"ש העליון אומר כי החברה הישראלית רוצה לעבד את השטחים עד הגבול. אם נאמר עכשיושבגלל יריות מעבר לגבול אנחנו נפסיק את הפעילות, זו פגיעה באינטרס הציבורי.

4.3.12 שיעור שלישי –

– ביהמ"ש העליון אמר שכאשר אנחנו בודקים אם היתה רשלנות במבחניםאגבריה נ' המאירי שעליהם דיברנו )האם יש חובה מושגית, האם יש חובה קונקרטית וכיו"ב(, כאשר אדם מפר חובה

שמוטלת עליו ע"פ חיקוק וגורם נזק, אנחנו באים ואומרים כי המחוקק, כאשר קבע שמעשה מסוים אסור )במקרה הזה אסור להשאיר רכב במצב שאפשר להתניע אותו(, הוא קבע חובת זהירות גם

9

לעניין עוולת הרשלנות. אין צורך לבדוק אם היתה הפרה של חובה חקוקה, אלא אפשר לבואולהגיד כי היתה כאן חובת זהירות בעוולת הרשלנות.

מדוע, כשיש הפרת חובה חקוקה, למה צריכים בכלל את עוולות הרשלנות?: שאלה לפקודת הנזיקין, שאומר כי הנזק שנגרם63: כאשר יש הפרת חובה חקוקה, קיים בסעיף תשובה

צריך להיות מסוגו או מטבעו או מהנזק שאליו התכוון החיקוק. האם כשהמחוקק קבע שאסור להשאיר רכב במצב שאפשר להתניעו, האם זה נועד להגן עליי, הולך הרגל, שעלול להיפגע.

בפס"ד הנ"ל ביהמ"ש אמר כי כאשר המחוקק קבע שאסור להשאיר את המכונית במצב שאפשר ., אמת מידה להתנהגות של האדם הסבירבחקיקהבכך בעצם קבע ביהמ"ש להתניע אותה,

האם נהג סביר, במקום נהג הטרקטור שהשאיר את המפתח ברכב, היה יכול לצפות שמישהו יכול היה להינזק. ביהמ"ש אומר כי אין צורך לבדוק זאת, כי מאחר וקבעו שאין להשאיר רכב במצב

שאפשר להתניעו – זו נורמת ההתנהגות המצופה מאדם.

– מדובר לכאורה בפס"ד פלילי, אבל העבירה של גרם מוות ברשלנות היאדרבסקי נ' היועמ"ש כמעט זהה לעוולת הרשלנות בנזיקין. בפס"ד הזה יש קבלן שהקים בית שמכר את כל הדירות. היה גרם מדרגות שמקורה למעלה בגגון זכוכית. שנים לאחר מכן, התקיימה מסיבת יום הולדת על הגג

ותוך כדי המסיבה ילדים רצו, כאשר ילד אחד קפץ על גגון הזכוכית, קרס והילד נהרג. הוגשה תביעה על גרם מוות ברשלנות נגד הקבלן שאמר כי עברו שנים מאז שמכר את הבניין ואין לו שום

קשר עם הבניין הזה – אבל נאמר לו שהוא הקים את הגגון, הוא טען שזה היה לפני זמן רב, ונאמר לו שאין לזה שום חשיבות. בעת הקמת הגגון, חייב הקבלן היה לצפות כי אם הגגון יוקם ברשלנות,

מישהו, ובייחוד ילד, יעלה על הגגון ויפגע. הקבלן שאל מה היה צריך לעשות ונענה כי היה עליו לנקוט באמצעי זהירות, או להקים מעקה גבוה שימנע מלעלות על הגגון, או להתקין גגון זכוכית עם

, נושאלמרות שחלפו שנים רבותרשת מתכת שלא היה קורס. ביהמ"ש העליון קבע כי הקבלן, באחריות.

אין חשיבות, לא למבחן סמיכות המקום ולא למבחן סמיכות הזמן. דהיינו, כל זמן שאתה לא יכולת לצפות שמישהו באמצע יעשה משהו, אתה נושא באחריות. אז מה נציע לקבלן? צריך לקחת

מהנדס שיבדוק את הבניין המוגמר ושהוא ייקח על עצמו את האחריות.

Candler v. Crane – הבעיה במקרה הזה היתה בפס"ד אנגלי שהפריע בשם ויינשטיין נ' קדימהChristmas.

היה מדובר ברואי חשבון שאישרו מאזנים של חברה. אדם הלך וקנה מניות בבורסה של אותה חברה, כאשר זמן לא רב לאחר מכן, אותה חברה התמוטטה ולא יכלה לפרוע את החובות שלה.

אותו אדם הלך לרואה החשבון שהתנער מאחריות לגבי הנזק, אמרו לו שהם סמכו על חוות הדעת ' אפשר לקבל פיצוי על נזק רק אם הנזק הוא נזק פיזי 51 ע"פ המשפט האנגלי בשנת שלו.

. שופט המיעוט, לורד דנינג, בא ואמר שהרעיון של הצורך במגע פיזי כדישנגרם ע"י מגע פיזי לקבל פיצוי -הוא רעיון מיושן שלא מתאים לזממנו. הוא אמר כי החברה שלנו היא חברה פיננסית כלכלית ומרבית המחזורים והעניינים לא נעשים ע"י מגע פיזי וחייבים לאפשר לאדם שניזוק מחוות

דעת לקבל פיצויים. בפס"ד הזה מדובר על מהנדס שתכנן מגדל מיים בשביל מועצה מקומית קדימה אך לא היה לא

כסף לממן את המגדל. לאחר זמן מה נמצא הכסף, הקבלן זכה במכרז והקים את מגדל המים אך היתה דליפה. המועצה המקומית קדימה הגישה תביעה נגד המהנדס המתכנן וטענה כי הדליפה

היא כתוצאה מהתוכניות הלקויות. המהנדס טען כי כל מה שעשה זה הכין חוות דעת, ולא עשה שום שקבע שיש חובה לפעול באופן פיזי כדי לקבלCandlerדבר באופן פיזי )ניסה להסתמך על פס"ד

פיצוי(. השופט אגרנט אמר כי אכן אנחנו סומכים וקשורים למשפט האנגלי, אך יש לנו פקודת נזיקין ( שם אין זכר למגע פיזי וביקש לפרש את הסעיפים הללו לפי מה שכתוב – אין35+36)לפי סעיפים

אצלנו בארץ מגבלה שמדברת אך ורק על נזק פיזי.

10

אם אתה, כמהנדס סביר, היית חייב לצפות שאם תתרשל בתכנון המיכל יהיה פגום וידלוף, אתה חב טעה! איןCandler. אגרנט המשיך בצעד נוסף ואמר כי מי שכתב את פס"ד של חובת זהירות מושגית

איןלפי המשפט האנגלי שום מגבלה על חובת הזהירות והצדיק את לורד דנינג בדעת המיעוט שלו – מקום להתחשב בשאלה אם יש נזק פיזי או מגע פיזי ובין אם לאו.

- חברה פנתה למשרד פרסום בבקשה 1963 משנת Hedley Byrne vs. Heller בפס"ד שיעשה להם פרסומת והוחלט שכאשר החברה תצליח בעסקים תפריש לפרסומאים את כספם

בעקבות הפרסומת. הפרסומאי הלך אל הבנק שבו מתנהל החשבון של החברה ושאל איך הלקוח, מנהל הבנק אמר שהלקוח מצוין ונמסר מידע סודי בנקאי בלי לבדוק כלום כאשר התברר שהחברה היתה חייבת הרבה כסף לבנק. הפרסומאים עמדו בהתחייבות שלהם ומימנו את הפרסומת והחברה

לבסוף התמוטטה. הוגשה תביעה נגד הבנק בטענה שהטעה את הפרסומאים באינפורמציה לגבי החברה. הבנק מצידו אמר כי אינו נושא באחריות על חוות דעתו ומסתמך על פס"ד של קנדלר

)מופיע למעלה(, בית הלורדים מצידו אמר כי יש כאן אחריות של הבנק, בייחוד בגלל זה שלא בדק שום דבר וישר סיפק תשובה. אילו הבנק היה בודק את הספרים היה יודע כי החברה חייבת כספים

.כאן בוטלה ההלכה באנגליה שנקבעה בפס"ד קנדלררבים והיא בסיכון רב.

אצלנו יש חובת זהירות מושגית גם על נזק שנגרם ע"י חוות דעת – אין שום צורך לבדוק, לא אם היה מגע פיזי ולא אם נגרם נזק פיזי. דברים אלו קידמו את האחריות בנזיקין אצלנו

בארץ בצורה מאוד משמעותית.

– כאשר אנחנו באים לרשות )מקומית, תכנון וכיו"ב( עםפס"ד עיריית בני-ברק נ' ברוך רוטברד שאלת : "מה המצב", הם חייבים כלפייך את חובת הזהירות המושגית. אם יש הפרה של אותה חובת

זהירות מושגית – יש חובה לפיצוי. פס"ד זה מבוסס על פס"ד ויינשטיין נ' קדימה.

בפקודת הנזיקין ואומר לנו כי האחריות של"אחריות בעל מקרקעין כלפי מסיג גבול"- 37סעיף בעל מקרקעין בשל מצבם של המקרקעין, אחזקתם או תיקונם לא תכול כלפי מי שנכנס

למקרקעין כמשיג גבול. האנגלים לצורך העניין הזה חילקו את האנשים שבאים אליי הביתה לכמהחלקים :

– קיימת חובת זהירות רגילה וקמה לי חובת זהירות כלפיו. מוזמנים.1 – יש לשאול קודם מי הוא אדם בר רשות? באתר בנייה למשל שהושאר בלילה בר רשות.2

ללא שמירה וילד נפגע. מחזיק האתר אומר כי הילד נכנס ללא רשות. ביהמ"ש אומר כי עצם זה שהשאיר את האתר מופקר, הוא נתן "רישיון" לילדים להיכנס, והיה עליו לצפות

שהילדים יכנסו ויגרם להם נזק. הפסיקה מרחיבה מאוד את תחום ברי הרשות. א' – כאשר רועי צאן נכנסו לשטחי צבא ונפגעו הצבא טען כי הוצבו37– סעיף מסיגי גבול .3

שלטים לגבי הסיכון. ביהמ"ש אמר כי כאשר הצבא ידע שהאנשים הללו נכנסים הם הפכו א'37להיות ברי רשות ואי אפשר לדבר עליהם כמשיגי גבול. בעקבות כך חוקק סעיף

כאמור. אלא" כלפי מסיג גבול אם נכנס ככזה, בשטח צבאי– אומר לנו כי אין אחריות א' )א( 37

אם הוכיח התובע שנכנס בתום-לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה ושהאחראי לאותו שטח, או הפועל מטעמו במקום הכניסה, ידע על הימצאותו של

. הנכנס באותו שטח בשעה שנגרם הנזק". דוגמא לבעייתיות של העדר אחריות לגבי מסיגי גבול – אדם רוצה לפרסם לשון הרע על

אנשים ששונא אותם, הוא רוצה לפרסם זאת בעיתון. בבניין העיתון אין חנייה ולכן מחנה את המכונית שלו ברחוב צדדי והוא יכול לעבור לבניין העיתון רגלית דרך גינה. תוך כדי חציית

הגינה הוא נופל לבור, מגיע בעל הבית שמוציא את הנפגע מהבור, ומוצא את המאמר בו לשון הרע וצועק : "ניצלתי" – מדוע? מאחר ואדם זה שעמד לפרסם את הכתבה התכוון

11

אם אתה מסיג גבול ומבצע עבירה או מתכוון לבצעלעבור עבירה של לשון הרע. דהיינו, . אין בדבר הזה שום הגיון, ועל כך כתבעבירה – אתה מסיג גבול שאיננו זכאי לפיצויים

השופט אהרון ברק ביקורת חריפה, מאחר ולפי המצב הקיים לא צריך שום קשר סיבתי ביןהעבירה שבוצעה או הולכת להתבצע לבין הסרת האחריות בדבר מסיגי הגבול.

החסינות של מסיגי הגבול הוא רק לגבי מצבם של הנכסים – לא בגדר הפעילות עלהמקרקעין.

– אדם גר בכפר ומדי פעם גונבים לו תרנגולות. אותו בעל לול קונה רובה ומצפהלדוגמ' אי אפשר, כלפי משיג גבול, לנקוט בכל צעדבלילה לגנב, כשהגנב בה הוא יורה ופוגע בו.

)זה גם המקרה בשי דרומי(. כל מעשה אקטיבי הוא גורר אחריואקטיבי כדי להגן על רכושואחריות.

: מהו שטח צבאי?שאלה – מקרקעין התפוסים ע"י צה"ל באישור שרא')ב(37: דבר זה מוגדר לנו בסעיף תשובה

הביטחון, מקרקעין המשמשים למטרה בטחונים אשר מופקדת עליהם שמירה או שהכניסהאליהם הוגבלה ומקרקעין שיש בהם מתקנים שנועדו למנוע כניסה אל ישראל וממנה.

כאשר אנחנו נכסים לשטח צבאי וניזוקנו כמסיג גבול יש חסינות והמדינה לא חייבת לפצות אותך.

אבל, אם נכנסו לאותו שטח בלי כוונה לעבור עבירה ובתום לב – אז לכאורה, זה חל כמו ללא סייגים.37סעיף

האחראי על אותו השטח ידע על הימצאותי37א' – כאן יש תנאי בניגוד לסעיף 37בסעיף , בזמן הנזק – מסיג הגבול יוכל לקבל פיצוי.

– די בכך שידוע לשטח הזה נכנסים רועי צאן כדי להוכיחפס"ד עזבון נעאמנה נ' מדינת ישראלשהאחראי על השטח ידע – לכן גם הוצבו השלטים והגדרות.

העברת נטל הראייה

– מדובר היהRoe Vs. Minister of healthאחד מפסקי הדין המנחים של הלורד דנינג הוא בילד שנכנס לניתוח שאמור היה להיות קל, אך יצא עם יד משותקת. הוגשה תביעה על

את העדר הרשלנות צריך להוכיח הרופא.רשלנות והלורד דנינג בא ואמר כי

)דבר מדבר בעד עצמו( צריך שיהיה חוסרRes Ipsa Loquitor לפקודת הנזיקין – 41סעיף ידיעה על מה שנגרם לי, הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו ולבתי

המשפט נראה כי אירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקטזהירות מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות.

– מדובר על נסיבות עובדתיות ולאהתובע לא יודע ולא יכול היה לדעת מה קרה.1מדובר על פן משפטי.

– איזמל המנתחיםהנזק נגרם ע"י נכס שהיה בשליטתו הבלעדית של הנתבע.2במקרה הזה הוא בשליטתו המוחלטת של הרופא.

12

המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר המסקנה שנקט בזהירות.3 – אם נחזור לעניין הרשלנות הרפואית, יותר מתקבל על הדעת שילד שנכנס עלסבירה

מנת לתקן פגם קטן ביד ויוצא עם יד משותקת – עובדה זו יותר מתקבלת על הדעת.

11.3.12נזיקין – שיעור רביעי –

המשך העברת נטל הראיה.

– חובת הראיה לגבי דברים מסוכנים.38סעיף "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או

לגבי הדבר היתה ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלאעליה". שיחוב המסוכן או הנמלט התרשלות

: מכונית גרמה לנזק ועלתה השאלה מי צריך להוכיח את יסודותפס"ד פישמן נ' היועץ המשפטי עוולות הרשלנות? האם הנפגע או בעל המכונית שצריך להרים את נטל הראיה? נשאלת השאלה

ואז במקרה כזה על הנתבע )בעל המכונית( נטל הראיה.38אם מכונית זה דבר מסוכן לפי סעיף התנאי הראשון הוא שהמכונית שגרמה את הנזק תוגדר כדבר מסוכן, התנאי השני הוא

שהנתבע הוא בעל המכונית.

דבר מסוכן במקרה הזה, הוא דבר מסוכן לכשעצמו! דבר שאינו מסוכן וכאשר זורקים אותו או.38משתמשים בו בצורה לא טבעית הופך להיות מסוכן – זו אינה הכוונה לפי סעיף

. מהיכן הרעיון של אם ברשותי דברהשופט אגרנט בפס"ד פישמן אמר שהמכונית היא דבר מסוכן מסוכן נגיד שעליי נטל הראיה? זה נובע ממקרה שקרה באנגליה, כאשר אדם שהוא בעל רובה

שהשאיר אותו בבית. בבית היה ילד שמצא את הרובה, לקח אותו, יצא למרפסת והתחיל לשחק ברובה, ירה ופגע בהולך רגל. הוחלט באנגליה כי האב הוא הבעלים של הדבר המסוכן – הרובה- והוא נטש ועזב את אותו הדבר המסוכן, בצורה כזאת, שהילד היה יכול לגשת אליו באופן חופשי

ולהשתמש בו. בנסיבות הללו, באנגליה, היו מטילים אחריות על האב. בארץ, כל מה שקורה אנחנואומרים כי נטל הראיה על הנתבע. צריך לראות למשל כי הרובה נקשר בשלשלאות וכיו"ב.

לשניים -38אנחנו מחלקים בעצם את סעיף והנתבע היהבתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן.1

בעלו של הדבר הנזק נגרם ע"י שנמלט דבר שעלול לגרום נזק בהימלטו, והנתבע היה תופס הנכס.2

שמתוכו נמלט

– Ryland Vs. Fletcher בפס"ד שני בעלי מכרות הסמוכים זה לזה, כאשר מכרה אחד מושבת מאחר ולא היה מה לכרות בו יותר, והשני פעיל. בעל המכרה המושבת הפך את המכרה למאגר של מי גשמים. המים מהמכרה הריק

חלחלו למכרה הפעיל וגרמו לנזק. בעל המכרה הפעיל הגיש תביעה נגד בעל המכרה הריק וטען כי יש לפצותו בגין הנזק שנגרם וזאת מאחר ובעל המכרה המושבת החליט למלא אותו מים. בעל

המכרה הריק דרש שהתובע יוכיח את התרשלותו. בעל המכרה הפעיל אמר כי אין לו צורך להוכיח בעל המכרה הריק אמר כי המכרה נתמלא במיים שהם דבר זורם שעלול להימלט,פה כלום –

.ובזרימתם/הימלטותם הם עלולים לגרום נזק ובנוסף, השימוש שנעשה במכרה הריק הוא אינו טבעיביהמ"ש אמר כי יש אחריות מוחלטת על בעל המכרה הריק.

כאשר אנגליה השתתפה במלה"ע השנייה, כל אנגליה הפכה ליצרנית נשק ותחמושת. גברת שעבדה במשרד הביטחון לייצור תחמושת, ערכה ביקורים במפעלים יצרניים. במהלך ביקורה באחד

13

המפעלים, היתה התפוצצות של פגז והיא ניזוקה. הגב' הגישה תביעה נגד המפעל וטענה כי היא לא צריכה להוכיח כלום – הפגז הוא דבר מסוכן, הפגז פגע בה ולפי אותו פס"ד עם המכרות, הפגיעה

התביעה נדחתההזו, היא פגיעה לא טבעית כאשר אדם נמצא במקרקעין ופתאום נפגע ע"י פגז. בנימוק משפטי – העיקרון בפס"ד הנ"ל עם המכרות, שעל מנת שהניזוק יוכל לתבוע החומר שנמלט צריך להימלט אל מחוץ לנזק – המים יצאו אל מחוץ למכרה. במקרה הזה, אמר ביהמ"ש, הרסיסים

של הפגז, נשארו בתוך המפעל. לגבי טענתה של הגב' בעניין העובדה כי זה אינו שימוש טבעי ליצור תחמושת – ביהמ"ש אמר כי

בזמן מלה"ע השנייה זה בהחלט השימוש הטבעי שאנגלי עושה בנכסיו.

– מפ"י בע"מ נ' אשכנזי פס"ד אדם השקה את שדותיו והמים זרמו למטה וגרמו נזק לשטחים שמתחת לקרקע שלו שנמצאת על

מדרון. הניזוק הגיש תביעה בטענה שהמים נמלטו לחלקה שלו ולכן נטל הראיה על הנתבע כדי לא חלה במקרהריילנד נ' פלטשרלהוכיח שלא התרשל. השופט חיים כהן אמר כי ההלכה של

הזה מאחר והיא מדברת על אחריות, בעוד שאצלנו לא מדובר באחריות אלא על נטל ראיה בלבד.

מדבר על חובת הראיה לגבי אש )לא אחריות, אלא חובת הראיה( –39סעיף , קיימת באנגליה חקיקה מיוחדת17בעקבות השריפה הגדולה באנגליה שהתרחשה במאה ה-

ומחמירה בכל הנוגע לאש.

נניח שבאזור תעשיה יש מפעל ליצור רהיטים ולידו מסגריה. במסגרייה פורצת אש בלילה ומאכלת את הנגרייה. ברור לנו כי האש עברה מהמסגרייה לנגריה. הנגרייה דורשת פיצוי והמסגרייה דורשת

הוכחה. הנגרייה אומרת כי האש נמלטה מהמסגרייה ולכן על המסגרייה נטל הראיה שלא התרשלו. בהנחה והאש פרצה מלוח הפיקוד של החשמל הקיים במסגרייה – אין יכול בעל הנגרייה להוכיח

דבר כזה ולכן על בעל המסגרייה נטל ההוכחה שלא התרשל )שבדק את ארון החשמל לפיהדרישה, שטיפל בו כראוי וכיו"ב(.

40 – לפי סעיף בעלי חיים הסעיף אומר כי אם, לצורך העניין, אנחנו מחזיקים בבית אריה והוא גורם לנזק – עלינו להוכיח כי

לא היתה רשלנות מצידנו. אך רוב האנשים מחזיקים בעלי חיים שאינם במידת הסכנה של האריה – אם אנחנו יודעים שאותו

בעל חי תמים, שאינו חיית בר, הוא מסוכן )דהיינו שיש לו נטיות לתוקפנות או שתקף בעבר( – עליי,על הבעלים של החיה, נטל הראיה שלא התנהגתי ברשלנות.

קודם כל צריך לסווג איזו חיה מסוכנת ואיזו לא או איזו חיה הוא חיית בר או לאמתי אנחנו יודעים שהחיה, שאיננה חיית בר, שהיא מסוכנת – אם יש לי עדר פרות, שאינן

חיות בר. למרות זאת יש פרות שנוהגות לבעוט

– מלך נ' קורנהחזר פס"ד היו כמה כלבי רוטוויילר שהתנפלו על ילדה והשחיתו את פניה בצורה קשה. בעלי הכלבים לא היו

באזור. הוגשה תביעה נגד בעלי הכלבים והוחלט כי על בעלי הכלבים יש את נטל הראיה מאחרוהרוטוויילר ידוע ככלב מסוכן.

שאומר כי יש אחריות מוחלטת של בעל הכלבים באם תקפו אדם.א'41לאחר מכן קם לנו סעיף יש לנו הגנות וסייגים לעניין הזה – במידה והנפגע פוגע בבעלי הכלב, אם נכנסתיב'41בסעיף

לשטח של בעליו של הכלב וכיו"ב.

14

רשלנות רפואית

לפקודת הנזיקין אומר כי תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא אך ורק אם מדובר23סעיף במקרה שאינו בהסכמת האדם!

באו ואמרו כי נדרשת הסכמה "מודעת" או הסכמה "מדעת" – הסכמה שבמסגרתה אני מבין במהמדובר. הרופא חייב להסביר שאולי קיימים טיפולים אחרים פחות פולשניים מלבד ניתוח.

פס"ד צברי נ' פרופ' ברונר – התנהלות הרפואה היום, במישורים שונים, מונחת ע"י פסיקה של ביהמ"ש העליון באותם תחומים. אי אפשר להודיע לכל חולה שמגיע כדי לקבל את הטיפול, כי יש סיכוי, גם אם קטן מאוד, כי ימות

מכך ואז לדרוש את הסכמתו בכתב. במקרים כאלו אנחנו נבריח את החולים ונמנע מהם טיפולחשוב כתוצאה מפחד.

– לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל לחוק זכויות החולה13סעיף הסכמה מדעת.

הסכמה לכל העוולות

לפקנ"ז אומר כי אם אנחנו מסכימים שיזיקו לי אני לא יכול לתבוע.5סעיף

פס"ד ווסטצ'סטר :897/75 חבורת אנשים אשר שתתה יחד ורצו לחזור הביתה, האישה נסעה עם הבעל ברכב והבעל נהרג והאישה הגישה תביעה כנגד חברת הביטוח. חברת הביטוח טענה כי היא הסתכנה מרצון, ידעה

שבעלה שתה ולכן יכלה לבחור שלא לעלות לרכב.ביהמ"ש אמר כי לאישה שנמצאת עם בעלה אין רצון חופשי והיא חייבת לסוע עם בעלה.

,פועל עבד במכרה בו היו מעבירים אבנים כבדות במסוע מעל19באנגליה בסוף המאה ה- לראשיהם של העובדים. ביום אחד נפלה אבן מהמסוע ופגעה בו. הפועל הגיש תביעה כנגד

המעביד, טענת המעביד היתה כי הפועל עובד שם עשרות שנים ויודע כי זה מסוכן והסכים. ביהמ"שבאנגליה אמר כי לעובד אין רצון חופשי מאחר וצריך להביא את הפרנסה לביתו.

חברת מפעלי מים פס"ד בפס"ד הזה הנשיא אולשן מפנה ומסכם בקצרה שני פס"ד שמשקפים את ההלכה:

– שוטר עמד ברחובה של עיר ולפתע ראה כרכרה מדרדרת ללאהיינס אנד הרווארד.1 הנהג שהלך לשתות משהו. השוטר ראה כי הכרכרה הולכת לפגוע באם וילדים ולכן השוטר קפץ למסלול הכרכרה וניזוק ולכן הגיש תלונה נזק בעל הכרכרה שהתרשל. בעל הכרכרה

אמר כי השוטר עמד בצד ויכול היה רק לצפות ולכן הסתכן מרצון כשקפץ מול הסוסים. ביהמ"ש באנגליה אמר, כי כל אדם, ובייחוד שוטר, שרואה את הסכנה שנשקפת לאישה

ולילדיה, אין לו יותר רצון חופשי להחליט אם מסתכן או לא – זה נכפה עליו. – פועלים עבדו בבור וירדו לתוך הבור כדי לבצע עבודה בתוכו. הבור היה באזורוורד.2

המגורים, השכנים ראו שהפועלים אינם עולים ולכן פנו אל הרופא בבקשה שיעזור לאותם פועלים. הרופא הביא כבל כדי להשתלשל לתוך הבור וגם הפועלים וגם הרופא מתו

משאיפת גז רעיל. משפחת הרופא הגישה תביעה נגד המעביד של העובדים בכך שהתרשל

15

בכך שהרשה לעובדים לרדת למקום מסוכן שבו יש מצבור של גזים. המעביד אמר כי הרופא ידע שזה מסוכן שהפועלים לא עולים ולכן הרופא הסתכן מרצון. לכך הביאו את פס"ד של

השוטר שהשליך עצמו להציל אם, המעביד כנגד אמר כי פה הרופא חיכה חצי שעה והיה לו זמן לחשוב. ביהמ"ש אמר כי על אחת כמה וכמה כאשר הרופא ראה שזה מסוכן ובכל זאת

סיכן עצמו – זה מראה כמה הכפייה המוסרית היתה גדולה עליו ולא היתה לו ברירה.

, תאונת רכבות ארעה במרכז לונדון ושודרה Chadwick vs. British transport בפס"ד מקרה נוסף, בטלוויזיה. מר צ'דויק ממוצא הודי התלבש ורץ למקום מייד. עזרתו היתה בעלת חשיבות עליונה

מאחר וחלק גדול מהנוסעים היו לכודים והוא מעצם היותו קטן גוף הצליח לזחול ולחלץ כמה מהנוסעים אך כתוצאה מכך סבל מבחינה נפשית ולאחר מכן נפטר לא בגלל האירוע הזה אך

בתקופת היותו בחיים נקבע כי היתה לו בעיה חמורה מבחינה נפשית. אלמנתו הגישה תביעה נגד הנהלת הרכבת כי התאונה קרתה בגלל הרשלנות שלהן. הנהלת הרכבת טענה כי לא היה עליו

להתערב וכי התערב מרצון ולא ניתן להשוות למקרה של השוטר ולמקרה של השוטר מאחר והאדון ישב בבית והיה לו המון זמן לחשוב אם כדאי ללכת או לא. ביהמ"ש באנגליה בא ואמר שוב, כי אדם

שרואה תמונות כאלו בטלויזיה, אין לו ברירה מבחינה מוסרית.

למה לא מתעוררות בעיות כאלו אצלנו מלבד פס"ד מפעלי ים ? שנה היו שיטפונות בנחלים וחיילים שנסעו באזור ראו מכונית נסחפת בנחל עם אנשים40לפני

בתוכם והחיילים קפצו לתוך המים וחלקם טבעו וחלקם השני נפצעו. התעוררה השאלה ממי הם חוק תגמול לחייל הנפגעיקבלו פיצויים? היתה סערה ציבורית שבעקבותיה תקנו את החוק : "

" – חייל שהקריב את חייו או נעשה נכה עקב הצלת אדם מסכנת חיים, דינו ככלבהצלת חיי הזולת דבר כדין נכה צה"ל. לגבי אזרחים לנו כיום את "אל תעמוד על דם רעייך" המסדיר את העניין הזה.

אםאדם שנמצא לפניי בסכנה חמורה – אני חייב להסתכן או לכל הפחות להודיע לכוחות ההצלה. .יש חובה חקוקה להציל ואתה מפר אותה – אפשר להגיש נגדך תביעה

רשום כי מי שעשה בתום לב פעולה על שמירה על5 – בסעיף חוק עשיית עושר ולא במשפט חייו, בריאותו, כבודו של אדם אחר, בלי שהיה חייב, והוציא או התחייב בהוצאות מכיסו, או שנגרם לו

נזקים – זכאי לקבל פיצויים מאותו אדם שנהנה מזה. נניח שאדם רוצה להתאבד ולטבוע ואותו אדם שקופץ להצילו סובל מנזקים כתוצאה מכך – לפי

, המציל יכול להגיש תביעה נגד המוצל.5אותו סעיף

- אדם שנפגע בעבודה, יש לו זכות כלפי המוסד לביטוח לאומי. אותו אדםחוק הביטוח הלאומי מקבל את הזכויות, דמי פגיעה ולאחר מכן קצבה וטיפול רפואי, כל זאת בתנאי שהוא נפגע בעבודה

בלי שום קשר לשאלה מי אשם גם אם העובד אשם הוא רשאי לקבל את הנ"ל – מדובר בחוק בתקופת המהפכה התעשייתית.19סוציאלי טהור. הרעיון נולד באנגליה במאה ה- ואינו מקבל משכורת. לכן תוקן חוק הביטוחמתנדבהתעוררה שאלה מה קורה במקרה שבו אדם

זכאים לקבל זכויות כאילו עבדו( – 2)287הלאומי ובכל מקרה כזה כשאדם מתנדב – חל סעיף .אצל מי שמעסיק אותם ללא שכר בעצם

החוק הזה פטר במידה רבה את הבעיה של אדם שניזוק תוך כדי פעילות התנדבותית – הבעיההיחידה היא שאתה צריך להיות רשום.

מטרדים

16

עוסקת בהגנה על איכות הסביבה אלא הגנה עלולאפקודת הנזיקין מבוססת על המשפט האנגלי .זכויות במקרקעין

לפקנ"ז – מסביר לנו כי מטרד זה כשאדם מתנהג, או מנהל עסק, או משתמש במקרקעין44סעיף באופן בו יש הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר.

ליחיד מיטרד .44משתמש מיטרד )א( או עסקו את מנהל או בעצמו מתנהג כשאדם הוא ליחיד

בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר התפוסים במקרקעיןמהם סבירה להנאה וטיבםאו מקומם עם פיצוייםבהתחשב אדם ייפרע לא אך ;

ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק. מיטרד בעד)ב( הוראות סעיף זה לא יחולו על הפרעה לאור-שמש.

אם יש לנו נכס מקרקעין ואני משתמש בו בצורה שמפריעה לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר, הרי בכך אני יוצר מטרד.

? כאשר אנחנו הולכים לבית מלון לנופש, אין אנחנו בעלי זכויות במקרקעין שם.מה לא כתוב כאן בבוקר מתחילים לבנות מול המלון ואנחנו רוצים לעשות משהו – אין לנו5אנחנו מגלים כי בשעה .אלא רק למי שיש זכות במקרקעין 44עילת תביעה לפי סעיף

התוצאה היתה כי לא היתה הגנה על זכויות של הרבה אנשים ליהנות ממקרקעין שאין להם בהם זכות ולכן היתה התעוררות בשנות השישים בקשר לאיכות הסביבה – חוק למניעת

נפגעים שחולל מהפכה בכל הנושא של הגנה על איכות הסביבה.

לחוק מסדיר את עניין הרעש – אין לגרום לרעש בלתי סביר אם2 - סעיף המהפכה התחוללה בכך אין צורך יותר בזכות עלהוא מפריע או עשוי להפריע לאדם הקרוב למקום או לעוברים ושווים.

!מקרקעין

44 מה זו ההנאה הסבירה והשימוש הסביר במקרקעין שמצוינים בסעיף ? כשיש לנו מועדון לילה ויש הפרעה לתושבים שגרים באזור – האם זו הפרעה להנאה הסבירה?

והאם שימוש במועדון לילה הוא שימוש סביר? איך בודקים זאת? באותה תקופה השופט היה מגיע להתרשמות, אך כשהגיע עוצמת הווליום הונמכה, היו מעט אנשים וכיו"ב. בהמשך היו מביאים עדים שיעידו בעד/נגד המועדון ועוצמת המוזיקה בו ומאחר וכל צד הביא

עדים שיעידו לטובתו – אי אפשר היה לנהל את המשפטים הללו.

לתקנות אומר כי מותר לשר לקבוע מהו רעש חזק ובלתי סביר אך השרים פחדו להתקין 7 סעיף בפס"דאת התקנות מפני אינטרסים כאלו ואחרים ולכן השרים לא התקינו שום דבר ולכן

– פנייה לבג"ץ בדרישה להתקין תקנות. דהיינו, ציוו על השרים להתקין תקנות.אופנהיימר כיום, כאדם סובל ממטרד של רעש הוא לא הולך לעו"ד בבקשה להגשת תביעה אלא הולך ומזמין

.מדידה של רעש

17

42 מטרד לרבים – סעיף

לציבור מיטרד .42 או המחדל מסכן את לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, כשהמעשה מיטרד

החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור, או שהוא מכשול לציבור להשתמשבזכות מזכויות הכלל.

עניין זה נידון בפס"ד של חברת חשמל שהוגש נגדה תביעה פלילית בטענה שהיא מפרה את חוק למניעת נפגעים – יש כאן מפגע. חברת החשמל אמרה כי אי אפשר לתבוע לפי חוק למניעת

להגיש תביעה רק לפקנ"ז ובמטרד לרבים יכול 42נפגעים מאחר וזה מטרד לרבים לפי סעיף ?42. התעוררה השאלה, האם חוק למניעת נפגעים מאפשר תביעה מקבילה לסעיף היועמ"ש

סעיף זה מדבר על מטרד לציבור בקנה מידה גדול )בריאות, נוחיות וכיו"ב( ולא אדם ספציפי.

ביהמ"ש העליון אמר כי אין מניעה שמעשה מסוים יהווה גם מטרד לרבים וגם עבירה על.חוק למניעת נפגעים – הפגיעה יכול שתהיה לפי שני חוקים, ואחד לא מבטל את השני

קיים מיטרד .46 היה קיים לפני שהתובע תפש או שהמיטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך בלבד מיטרד בתובענה על

רכש את המקרקעין הנדונים.

לאדם יש מועדון לילה וממול עומדים למכור דירה, אותו אדם רוצה להזהיר את האנשים כי יש פה מועדון לילה שפועל שיפריע להם )הסתכנות מרצון( – לא יועיל לו. כשאני קונה דירה מול מועדון

לילה קיים, ואני עכשיו מגיש תביעה בבקשה להפסיק את המטרד – לא יכול מועדון הלילה לומר כי לפני כן ואני כקונה הדירה הסתכנתי מרצון והסכמתי לגור מול מועדוןקיים פה כבר שניםהוא

מדובר על הגנה קניינית ולאהלילה. זאת כדי להבטיח שאותו אדם יקנה דירה נקייה ממטרד – .הגנה מפני רעש

. הפרעה לאור שמש48 אדם עושה עוולה אם הוא מונע, על ידי חסימה או בדרך אחרת, מבעל-מקרקעין או מן התופש אותם ליהנות מכמות סבירה של אור-שמש, בהתחשב עם מקומם וטיבם של המקרקעין, לאחר שהבעל או התופש או מי שקדמו להם בזכויות אלו נהנו ברציפות מאור זה - שלא לפי תנאי חוזה או

הסכם - לפחות חמש-עשרה שנים שקדמו בתכוף לחסימה או למניעה.

– אזור לב דיזינגוף היה בנוי בבניינים חד קומתיים. על יד שכונה זו היה בניין בןפס"ד רדזילובסקי שלוש קומות שרצו להקים עוד כמותו. אחד מבעלי הצריפים הגיש תביעה כי הבניין שיקום יחסום את האור. התביעה הזו נדחתה בטענה כי אותו רג'וילובסקי רוצה להקפיא את תל אביב לבניינים חד קומתיים בלבד. כמות האור צריכה להיות סבירה! אין זכות לכמות אור מוגדרת שלעולם ועד

שנה לפחות.15 מוקנת רק אם נהנו מכך במשך 48נהיה זכאים לה. יותר מכך, הזכות לפי סעיף

- פס"ד גונוויג נ' פינן קומות כאשר אדם התקין דוד שמש שבעקבות בנייה סמוכה לא קיבל את2-3מדובר על בתים בני

האור המספק וכתוצאה מכך יעילותו ירדה. ביהמ"ש אמר כי מדובר על אור השמש בלבד ולא על.48השמש כמקור חימום – על כך מגן סעיף

לא פותר היה בקשר למערכת סולארית היא מינורית וקיימת לגבי בנייה רק48הבעיה שסעיף באזורים ישנים ששם עושים כל מיני דברים לא כ"כ חוקיים. בבנייה חדשה, לפי היתרי הבנייה

הקיימים חייבים לבנות עם מערכת סולארית ולוודא כי לא תעמוד בצל ולא תעמיד בצל מערכתסולארית סמוכה.

18

)תיקון: תשכ"ט( א. מניעת תמיכה48זו - היה במקרקעין משום תמיכה למקרקעין שכנים, תהא עשיית דבר המונע או שולל תמיכה

עוולה.

צריך להוכיח כי היסודות שהבניין יעמוד עליו הם היסודות שיתמכו בו. בטבריה רצו לבנות בעיר העתיקה, וכשהתחילו לבנות הגיעו השכנים וטענו כי עם החפירות יתמוטט הבניין שלהם. מהנדס

העיר אמר שאין להם מה לדאוג אך לבסוף עם החפירות התמוטט קיר ונגרם רק נזק כספי. מתעוררת הבעיה של התמיכה , כאשר בונים באזורים צפופים ונמוכים, והשאלה היא מי חייב לדאוג

לאותה תמיכה.

הגנה על השם הטוב )לשון הרע( והגנה על הפרטיות

נניח שכותבים על אדם שמנהל סניף בנק שהוא חשוד בתביעה. האדם מגיש תביעה כנגד זה שכתב עליו את הדברים הללו בטענה כי כשיתברר שלא גנב – הציבור עדיין יזכור כי דובר על גניבה

בהקשר של אותו מנהל סניף.

( היה1944? מקורו במשפט האנגלי. בפקודת הנזיקין המקורית )בשנת מהיכן מגיע חוק לשון הרע פרק על לשון הרע שנעלם. מדוע? המחוקק הוציא את לשון הרע מפקודת הנזיקין ומפקודת

".חוק איסור לשון הרעהעונשין ועשה חוק אחד, חוק ישראלי : " הדבר הזה נעשה מפני שבשני החוקים )העונשין ונזיקין( היו את אותן ההגנות והגיוני שיהיו במקום

.חוק אזרחי וגם חוק פליליאחד אך בגלל האיחוד הזה הוא גם

! הדבר משמעותי ביותר לגבי לשון הרעאין צורך להוכיח נזקכשאדם מגיש תביעה על לשון הרע, וזאת מכיוון שאם אמרו עליי שאני גנב, אין לי צורך להוכיח שבגלל זה פיטרו אותי מהעבודה או

לחוק לשון1סעיף בגלל זה לא התקבלתי למקום עבודה חדש. כל מה שצריך להוכיח, זה לפי מטרה אדם בעייני אנשים אחרים או לעשותו להשפילהרע, הוא שהדברים שפורסמו עלולים

.לשנאה לבוז או ללעג

לחוק לשון הרע. המחשבה של החוק11+12? בכך עוסקים סעיפים מי נושא באחריות לשון הרע איסור לשון הרע בעיקרו של דבר, היא על אמצעי התקשורת. החוק רוצה לטפל באמצעי

! כאשר מתפרסמת על אדם ידיעה בעיתון, כמעט ולא ניתןהמסוכנים ביותרהתקשורת מאחר והם לטהר את זה.

אומר כי האחריות היא על מביא הידיעה )המדליף(, עורך אמצעי התקשורת אך מי 11 סעיף שאחראי מבחינה כספית הוא הבעלים )המוציא לאור(.

19

אומר כי מי שמשאשר את הידיעה )העורך( הוא הנושא באחריות, אך בתנאי שיודע על ב' 11 סעיף פרסום הידיעה או שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע את פרסומה. אם העורך לא ידע ולא יכול היה

לדעת - לא יישא באחריות.

יש שלוש טענות הגנה על לשון הרע : הואX – פרסום מותר. למשל, לחבר כנסת מותר להגיד בכנסת כי חבר כנסת 13סעיף א.

גנב. – תום לב.15סעיף ב. שהוא גנב, ארצה להוכיח כי הואX אמת דיברתי. מתבקש כי אם אני אומר על 14סעיף ג.

גנב. להוכיח את עניין "אמת דיברתי" זו מטרה קשה ביותר. - גרינוולד כתב כי קסטנר שיתף פעולה עם הנאצים ועזר להם להוציא יהודיםפס"ד קסטנר

להשמדה. הוגש תביעה פלילית נגד גרינוולד )קסטנר היה בעל תפקיד ממשלתי בכיר( על מנת להגן על שמו של קסטנר. טענתו של גרינוולד היתה : "אמת דיברתי" – ביהמ"ש המחוזי החליט כי הוכחה האמת וכי קסטנר "מכר את נשמתו לשטן". ביהמ"ש העליון ביטל את ההרשעה בסעיף הזה באומרו

". בדיני ראיות אנחנו אומרים כיבכדי להוכיח אמת דיברתי, צריך להוכיח ברמה גבוהה: " מעל לספק מתקבל על אך במשפט פלילי צריך להוכיח 51%במשפט אזרחי צריך להוכיח רק

.הדעת

25.3.12נזיקין – שיעור שישי –

לשון הרע מוסדרת אצלנו בחוק "איסור לשון הרע" וההסדר הוא חקיקה ישראלית שמבוססת עלהמשפט המקובל האנגלי.

החוק בא להגן על השם הטוב של אדם. עד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא היה שום ביטוי לאותו חוק אומר כי אין צורך להוכיח נזק,1סעיף לעניין בחקיקה הישראלית – פרט לחוק הזה.

היה לפגוע. בנוסף, אין צורך בשום כוונה לפגוע באותו אדם ודיעלולאלא די בכך כי מה שנאמר בכך שהדברים נאמרו.

. אם אני נועל פתק עם לשון הרע במגירה ולימים מגיע גנב, פורץ2סעיף יסוד נוסף הוא הפרסום, את המגירה ומפרסם – זה לא נחשב לפרסום כפי שנדרש.הציבו דמותו של אדם במוזיאון "מאדם

3סעיף טוסו" בלונדון בגלריית הפושעים. אותו אדם ראה זאת והגיש תביעה ללשון הרע. בהתאם ל לחוק, נאמר לנו שמעצם זה שהוצבה הדמות בגלריית הפושעים – משתמעת העובדה שאותו אדם

מכניסים אותנו לעולם קצת אחר. 7 וסעיף 6סעיף נמנה עליהם. אמרנו כבר כי חוק איסור לשון הרע מחבר את החוק האזרחי והחוק הפלילי.

? מכיוון שאנחנו מייחסים פה לאדם עבירה פלילית אנחנו נבדל מהעוולה האזרחית6במה סעיף מלבד הנפגע – כל עוד אין שני אנשיםצריכים יסוד של כוונה. רק אם אני מפרסם באוזניהם של

את זה אין פה עבירה פלילית. – זהאדם אחד בלבד כאמור, מספיק שמפרסמים את הפרסום באוזניי 7במשפט האזרחי, בסעיף מספיק לעוולה אזרחית.

בחוק הנ"ל המחוקק בא להגיד כי כל מעשה שהוא עבירה על חוק איסור לשון הרע מהווה עוולהבנזיקין.

כאשר יש לנו משרד כלשהו, בו מזכירה ואותו בעל משרד מכתיב למזכירה מכתב שם מוציא דיבתו של אותו "נפגע" – לכאורה לא מדובר בלשון הרע כי מדובר על משהו שנכתב לאוזניי הנפגע בלבד. מן הצד השני, כאשר המזכירה שומעת את הדברים שנאמרו וכותבת אותם – היא השומעת וזה הופך

של בעל המשרד ולכןהזרוע הארוכהלהיות לעוולה אזרחית. הפסיקה אומרת כי המזכירה הוא הדבר הזה אינו נחשב.

20

– לכאורה שאני אומר עלייך, כעו"ד, שאתה בלתי מיומן, בלתי מהימן ואי אפשר לסמוך עליי4סעיף – יש לך עילת תביעה. המחוקק בא ואומר כי תביעה אזרחית על כך, לא ניתן יהיה להגיש.אבל –

אם זה נופל לפי סעיף זה, לשון הרע היא על קבוצה של אנשים שאני חלק מהם ונפגעתי – יש לשון הרע, אבל אני לא יכול לעשות כלום. אי אפשר להגיש תביעה אזרחית, ואי אפשר להגיש קובלנה

פלילית. ? מכיוון שאפשר להגיש קובלנה פלילית ע"יאז לשם מה כותבים בכל זאת שמדובר פה בלשון הרע

. היועמ"ש

? על מנת שתהיה מדובר בקבוצה צריך שתהיה אנונימיות מסוימת של חבריה. אםמה היא קבוצה כל חברי הקבוצה מוכרים לכל, לכל אחד מהם עומדת עילת התביעה בתור יחיד ולא בתור קבוצה. אך אם מדובר על קבוצה גדולה יחסית, שחבריה לא מוכרים לכל – הם נחשבים לקבוצה ולכן חל

עליהם הסעיף.

הסמכות ניתנה ליועמ"ש כדי להגיש תביעה פלילית במידה ומדובר בקבוצה כדי להגן על האינטרס הציבורי. נאמר כי אין אינטרס ציבורי ללבות את היצרים במשפט פלילי על דברים שכתב העיתונאי

ספרדים(.VS)במקרה הזה, דובר על אשכנזים הרעיון שמצוי בסעיף הזה שמייחד את אפשרות נקיטת ההליכים ליועמ"ש הוא להגן על האינטרס

הציבורי.

– אדם נפטר, ואחרי מותו מפרסמים לשון הרע זה ייחשב כאילו מדובר על לשון הרע כאל5סעיף אדם חי. מה השוני בכל זאת? אין מקום להגשת תביעה אזרחית או קובלנה פלילית אלא אם ביקשו

זאת בני משפחתו הקרובים )הורים,אחים,ילדיו,נכדיו וכיו"ב(.

דיברנו על אחריות לפרסום ואמרנו שהיא ע"י כל אדם שמוסר את המידע, העיתונאי, העורך אומר כי יש הגנה לעורך של אמצעי התקשורת כאשר הוא נקט באמצעים11סעיף והמו"ל. אך

סבירים למניעת לשון הרע או אם לא ידע אל פרסום לשון הרע.

– סעיף זה לא נוצר בשביל העיתונות, אלא הוא משקף דוגמאות שלקוחות מהפסקה15סעיף לא היה חוק לשון הרע אלא היו דוגמאות ואותן20האנגלית. באנגליה, עד אמצע המאה ה-

.15דוגמאות הועברו לסעיף על מנת להצליח בהגנת תום הלב צריכים שני יסודות :

תום לבא.

.15צריכות להיות הנסיבות של סעיף ב.

היה עיתונאי בריטי שכתב כתבה בה פירט על הבריטים המבלים ומתהוללים בדרום צרפת. כוונתו היתה להצביע על כך שהם משאירים כל מסגרת ומחויבות באנגליה. בכתבה כתב כי מי שהיה רואה

את עו"ד ג'ונס מבלה בריברייה בצרפת לא היה מכיר אותו לאור התנהגותו ההוללת. עו"ד כזה

21

כשמוציאים לשוןבאותו שם הגיש תביעה כנגד העיתונאי. ביהמ"ש אמר כי אין לזה שום חשיבות – . אז אל תכתוב אפילו שם שנראה לך בדוי כי יכול שימצא אדם כזה.הרע – תיזהר

אומר כי אם אתה לא יודע, ולא היית חייב לדעת שאותו אדם קיים בכלל – אז יש טענת(1)15סעיף הגנה. בפועל צריך לצרף לאותו פרסום נתונים כ"כ הזויים כדי שלא יהיה סיכון כלשהו.

הוא להפריד בין הדעות לעובדות. כדי להיעזר בסעיף זה צריך להוכיח את(6)15הקושי בסעיף כתובה דעתי. לכן, היוםY כתובה העובדה ובמקום Xהתשתית העובדתית וצריך להצביע כי במקום

באופן יחסי, מוגשות תביעות מעטות על מאמרים אלא מוגשות תביעות על עובדות.

01.04.12נזיקין – שיעור שביעי –

עוולת הגנת הפרטיות

הסוגיה של הגנת הפרטיות שהיום לכל אפילו קוראי עיתונים ברור שהיא סוגיה ברורה, יודע על קיומה מכיוון שאנשים אפילו מועמדים למשפט פלילי על פגיעה בפרטיות. כל מה שעסקנו בו אלה

דברים מאוד ישנים לעומת עוולה זו המדברת על אמצעי התקשורת, לרבות האינטרנט.

ע"י השופט גרנדס שלאור1890הגנת הפרטיות לא היתה קיימת פרט לארה"ב ששם ניתן פס"ד בהחוקה יש הגנת פרטיות. זה דבר שלא היה קיים.

בהגנת2בעקבות בכלל צורך יש אם שתבדוק ועדה להקים הוחלט בארץ, שניתנו פס"דים : השחקן יוסי ידין שהוא היה אחד מהשחקנים הבכירים של התיאטרוןפס"ד אלוניאלהפרטיות.

הישראלי, יום אחד ראה את תמונתו על אריזה של ופלים. הדבר חרה לו אולי מסיבה אחת שלאוידיעתו. הסיבה שטען בלי הסכמתו הופיע זה כסף אלא שזה והיא שלא קיבל בעד התבררה בביהמ"ש שיש פגיעה בפרטיותו, לא רוצה שתמונתו תתנוסס על פני דברים מסחריים. ביהמ"ש המחוזי בת"א אמר שאין דבר כזה הגנה על פרטיות- אם זה היה מוציא לך שם רע זה משהו אחר אבל זה לא מוציא לך שם רע. יש שוני באוירה- הוא טען שבעיני חבריו וציבור השחקנים זה פגיעה בשמו הטוב שתמונתו מתנוססת, זה מראה שמצבו כשחקן הכלכלי גרוע והוא מוכרח למכור תמונתו

למטרות מסחריות.

היתה רקדנית בשם מירי, אותה רקדנית מצאה את תמונתה על כרטיסי ברכה לשנה החדשה. זהו נוהג שכמעט שעבר מן העולם לאור האימייל וכו'. מירי עברה על יד דוכן, ראתה את תמונתה, זה פגע בה והגישה תביעה על פגיעה בפרטיות כי לא רוצה שתמונתה תסתובב ברחובות. ביהמ"ש העליון קבע כי אין בארץ הגנה על פרטיות כי בארץ אין פרטיות. משרד המשפטים הקים ועדה אם

( שישב בראש ביהמ"שkahanבאמת אין פרטיות בארץ. אותה ועדה, בראשה ישב השופט כהן ) העליון, זה בא להדגיש את חשיבות הנושא והועדה. חברים בה היו פרופ' האנס קלינגופר, חשיבותו של הפרופ' לפיתוח המשפט הישראלי היתה גדולה פי כמה לעניין המשפט החוקתי, היה גם ד"ר אמנון גולדנברג, היתה רות גביזון שהיתה אז בראשית דרכה המשפטית, וכן קלינג שהיה אז נציג של הפקולטה למשפטים בת"א- פנה משרד המשפטים לפקולטה זו וביקש שיציע להם מועמד, אף

אחד לא רצה כי לא ידעו מה זה פרטיות ומכיוון שעסק קלינג הרבה בחקיקה דאז נבחר. בועדה בתחילה בא נציג של משרד המשפטים, מנכ"ל המשרד, וחילק לחברים חוברת עבה שהיה דו"ח של ועדה באנגליה שפעלה כשנה לפניהם ובדקה האם יש מקום לחקיקה בענייני פרטיות.יפגעו ולא עצמי בריסון ידועים האנגלים כי הפרטיות הגנת בחוק צורך שאין היתה המסקנה בפרטיות. חלו כיום שינויים בחקיקה באנגליה עקב הצירוף שלה לאחוד האירופי ויש להם כיום חוק

להגנת הפרטיות.

22

לחוק הגנת הפרטיות: "לא יפגע אדם בפרטיות ללא הסכמתו"- הועדה התיישבה והחלה לדון1ס' בשאלה מהי פרטיות, אף אחד מחברי הועדה גם לא ידע מהי. אז לא עסקו בזה. עם הזמן הפסיקה תפתח. קלינג אמר: לא צריכים רק לנסח דוח אם יש צורך בחקיקה על הגנת פרטיות משום שהם צריכים לנסח הצעת חוק משום שקלינג עסק בחקיקה דאז כנציג לשכת עוה"ד בכנסת וידע שמה שלא מביאים לכנסת לא יחוקקו. בזה דעתו של קלינג התקבלה והוא ניסח. שנית, קלינג אמר כי החוק צריך להיות חוק מחנך )לדעתו ככלל כל חוק צריך להיות מחנך ומטרת החקיקה אינה למלא את בתי הסוהר בעבריינים. לדעתו תכלית החקיקה היא לחנך את הציבור להתנהגות מסוימת כמו למשל דיני התעבורה שנועדו לחנך אותנו שאנחנו כנוהגים ננהג בזהירות(. אמר כי התפקיד העיקרישל החוק יהא לחנך על מנת שראשית הציבור ידע שיש פרטיות אבל יותר מזה, מהי הפרטיות. אמרו כי גם מגע ללא הסכמה זו עוולה=תקיפה. כך גם בעניין הפרטיות לכן תנאי הוא שזה יהיה

ללא הסכמה.

לחוק הגנת הפרטיות: הרעיון היה לתת לציבור דוגמאות למהי הגנת הפרטיות. מה שכתוב2ס' היא רשימה סגורה- אלה2 שונה ממה שהועדה הציעה. היום הרשימה שיש בס' 2היום ברישא ס'

אינן דוגמאות- "פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה..".

נוכחות(1)2ס' כרטיס מחתים אדם מביתי. יוצא אני אם אדם"- אחרי או התחקות "בילוש : בעבודה, תוך כדי עבודה אתה יוצא לרכוש כרטיס להופעה, יש במקום העבודה אדם שרוצה לגרום לך נזק ורוצה לראות לאן אתה הולך חצי שעה אחרי שבאת לעבודה=זו פגיעה בפרטיות, הרצון

להתחקות אחרי המקום שאני הולך אליו זו פגיעה בפרטיות- זה נוטל ממני את החופש.יש טענות הגנה במקרים בהם אפשר לעשות כן.

: "האזנה אסורה על פי חוק"- היום יש חוק האזנת סתר שחוקק זמן קצר לפני חוק הגנת(2)2ס' הפרטיות אבל לא היה קיים כשהכינה הועדה את חוק הגנת הפרטיות. חוק האזנת סתר קובעיש מקרים שזה נעשה עקרונית שאסורה האזנה לזולת, כששניים משוחחים אסור להטות אוזן. בהסכמה- אם אני מדבר בציבור אז אני חייב להניח שגם אחרים ישמעו אבל כשאני משוחח בשקט, לא כדי שאחרים ישמעו. הדבר בולט כשמדברים על אמצעים אלקטרוניים- הקלטה, כיום אין קושי להקליט שיחת טלפון, להתחבר לרשת האינטרנט ולראות את המסרים. כל זה נחשב להאזנת סתר אלא אם כן לפי חוק האזנת סתר נעשה בהסכמת אחד הצדדים או שהוא אחד מבני השיחה כלומר אם אני מדבר עם ראובן אני יכול להקליט את השיחה שלנו. אסור שאדם שלישי יקליט את השיחה

שלי ושל ראובן. אם ישנו חוק האזנת סתר למה צריך לכתוב זאת בחוק הגנת הפרטיות? ראשית, כשנוסח חוק הגנת הפרטיות לא היה קיים חוק האזנת סתר. סיבה נוספת- חוק האזנת סתר הוא חוק פלילי בלבד- אדם שמאזין האזנת סתר עובר עבירה פלילית וכבר ישבו בבתי סוהר על כך. חוק הגנת הפרטיות יש

צדדים )כמו חוק איסור לשון הרע(- פלילי ואזרחי. אם מישהו פוגע בפרטיותי ע"י האזנת סתר,2לו אני יכול להגיש נגדו תביעה אזרחית.

: "אסור צילום של אדם כשהוא ברשות היחיד". לא היתה חקיקה בשום מדינה דאז להגן על(3)2ס' מ אותו פס"ד לישיבות, המציאות המציאה המון1890הפרטיות למעט הועדה באה בארה"ב.

קנדי ג'קלין של תמונה בעתונות התפרסמה האחרון שבשבוע אמר החברים אחד דוגמאות. אונאסיס, אלמנת הנשיא קנדי והיתה נשואה לאונאסיס העשיר שנתן לה אי מתנה, הגב' חשבה שהאי שלה והשתזפה בעירום, לא ידעה שיש פפרצי שצילמו אותה עירומה ותמונתה הופיעה בעיתון.

הועדה רצתה את זה למנוע- כשאדם עושה דברים בביתו או אם יש לו אי פרטי.

: אם אדם למשל משתזף בעירום על חוף ימה של אילת, שם פרטיותך לא מוגנת כי זה לא(4)2ס' ברשות היחיד ששם יש הגנה. החיים סיפקו דוגמא אחרת- היתה שביתה בבי"ח והטלויזיה הראתה איך יש שביתה- עוברים על מיטות החולים, מראים אם הסדינים מלוכלכים והקשישים מלוכלכים, תראו מה גורמת השביתה. בועדה אמרו שאת זה צריך למנוע- שיצלמו מה שרוצים כי זה מקום

(: "אסור לפרסם4)2ציבורי אבל לא רוצים שתהא אפשרות לפרסם את התמונות הפוגעות. ס'

23

צילום של אדם בנסיבות שהפרסום עלול להשפיל אותו או לבזותו"- מותר לצלם, אסור לפרסם בנסיבות אלה. תוך כדי הדיונים אמרו שזה בא להגן על אישי ציבור. טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, היו מצלמים אותו, בעיקר כשהוא אוכל- הועדה אמרה שגם זה פגיעה במי שצולם, מצלמים ברשות

הרבים, השאלה אם אפשר לפרסם או לאו נשארה כשאלה כי יש טענות הגנה.

: מדלגים.א(4)2ס'

: תרומתו של פרופ' נחום רקובר. היו זמנים ששירותי הדואר לא היו כל כך טובים ואמינים.(5)2ס' מדבר על היהודים בגולה שפתחו מכתבים שנשלחו בדואר- לא יכלו להעמיד לדין אז עשו חרמות. אחד מהם- חרם דרבנו גרשום מאור הגולה: אותו חרם שאוסר על היהודים האשכנזים )סמכותו השתרעה רק על אשכנזים( לשאת יותר מאישה אחת. לענייננו, החרם הטיל על כל מי שפותח מכתב שנמסר לידו על מנת להעביר אותו- קיבלתי מכתב על מנת להעביר אותו ולא קיבלתי רשות

( אומר שאסור להעתיק תוכן של מכתב שלא5)2מאף אחד מהצדדים לפתוח, מוטל עלי חרם. ס' זה הרעיון, אם קיבלתי מכתב שנועד למסירה או מהכותב- נועד לפרסום ללא רשות מהנמען

למישהו ואני פותח, מעיין, מעתיק אותו אני פוגע בפרטיות.

" (:6)2ס' ". זהו שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח 148 פס"ד מס' : זה היה שחקן כדורסל ששמו מקדונלד ופרסם את בורגר קינג. מקדונלדס פרסמו כתבהאלוניאל

שהשחקן כדורסל אוהב לאכול יותר במקדונלדס וטען שזה היה למטרת כתבה ולא פרסום. חברת מקדונלדס השתמשה בתמונות בהקשר אחר לפרסום מוצריה. השחקן מקדונלד תבע פיצויים וצו מניעה על כך שפוגעים בפרטיותו. בד בבד היה חוזה עם השחקן מול חברת בורגר קינג. ביהמ"ש הציג לעצמו השאלה האם יש פגיעה בפרטיות ע"י חברת מקדונלדס. לדעת קלינג, פסה"ד לא כתוב טוב- פסה"ד ארוך ומסובך, מביא אסמכתאות שלא לעניין. הבעיה היא שבפס"ד זה אמר ביהמ"ש העליון שחוק הגנת הפרטיות בא להגן על צנעת הפרט ולא בא לעסוק בעניינים מסחריים ובמקרה דנן זה עניין מסחרי. לצערו של קלינג, הדברים אינם נכונים. אמר ביהמ"ש העליון מכיוון

שכאן מדובר בעניין מסחרי לא ניתן להעזר בחוק הגנת הפרטיות שלא מגן על עניינים מסחריים.

לדעת קלינג פס"ד זה שגוי: הרקע לחוק הגנת הפרטיות הוא פסה"ד בעניין יוסי ידין ששם קרה בדיוק מה שקרה עם השחקן מקדונלד- השתמשו בתמונתו על הופל למטרת פרסום. לאחר שנה

לחוק הגנת33א- בסעיף 34א. בחוק הגנת הפרטיות בוטל ס' 34תוקנה פקודת הנזיקין והוסף ס' א אמר כי שימוש בשמו, תמונתו, קולו של אדם למטרות מסחריות הינו34הפרטיות הוא בוטל. ס'

עוולה לפי פקודת הנזיקין-אדם כמו ידין לאחר תיקון פקודת הנזיקין היתה לו עילת תביעה. עילת הפרטיות בדונה בועדה היתה לבטל את הסעיף הזה שנוצר על רקע שביהמ"ש אמר שאין הגנת

( לחוק הגנת הפרטיות! כאן6)2הפרטיות- ביטלו את הסעיף אבל השאירו את ההגנה שכתובה בס' ההגנה היא על הפרטיות בראש ובראשונה.

כיום ידו של ביהמ"ש העליון, בפרט לאור פס"ד אילנה דיין, קלה והופך הלכות.

הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או: " (8)2ס' "- סודיות בנקאית. משתמע

יורשים, דרש אחד הצדדים לראות אתפס"ד גרבי נ' סקולר בין : באותו משפט שהיה סכסוך חשבונות הבנק של הצד השני. ביקש הזמנה לפקיד הבנק להביא איתו את החשבונות. הבנק הודיע לביהמ"ש כי יש סודיות בנקאית, לא יכולים לגלות את החשבונות ללא הסכמת שני הצדדים. אותו צד שלא היה מעוניין, בעל הח-ן, טען סודיות בנקאית. קלינג היה השופט, אמר בדיון כי לא ידוע מהי סודיות בנקאית. התוצאה היתה שנדחה הדיון, לישיבה הבאה הביאו פסיקה שעסקה בסודיות בנקאית של פקידי בנק ישראל- כל הבנקים חייבים לדווח לבנק ישראל- יש סודיות בנקאית של

(.8)2עובדי בנק ועובד בנק שמוסר מידע הוא מפר חובת סודיות. קלינג כתב פס"ד שמבוסס על ס' הכיצד? הכתוב בס' הוא שאסור לבנק להפר סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם כלומר, כשאני הולך לבנק, לא באמצעות בימ"ש ואומר שיודע שלדוד כהן יש ח-ן אצלכם, מה היתרה? אסור לבנק

24

לומר לי. לפי ס' זה, לבנק יש חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם. אבל מה כאשר לא אני הולך לבנק אלא יש צו של בימ"ש שאומר למסור מידע לביהמ"ש? כל דבר שמוגן ע"י סודיות, אין

לחוק לשכת עוה"ד שם נאמר90חובה למסור אותו לביהמ"ש למשל, באתיקה מקצועית ס' כשעו"ד עומד על דוכן העדים והוא בא עם התיק של הלקוח והוא נשאל ע"י היריב של הלקוח מהלומר לי אסור סוד מקצועי, זה חיסיון, זה על לומר-יש חייב עוה"ד על השיחה? בתיק כתוב לביהמ"ש מה שהלקוח אמר לי ואם יאמר יועמד לדין משמעתי בלשכה. כאשר יש סודיות, יש איסור לגלות את הדברים לביהמ"ש. אותו דבר כשיש סודיות שמגינה על הדברים שהלקוח מסר לבנק- זה

מוגן גם בפני ביהמ"ש. - רובשנקבעה בהסכם מפורש או משתמעהפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם

הציבור איננו קורא את החוזה עם הבנק. היה ומישהו היה קורא- אין שם סעיף שהבנק ישמור על סודיות, מה שכתוב זה שהלקוח ישמור על הסודיות, אין חובות על הבנק לפי החוזה, כל החובות הם

? קלינג השופט נעזראיפה החובה של הבנק כלפי הלקוח לשמור על הסודיותעל הלקוח. ניתן פס"ד ע"י ביהמ"ש לערעורים שכתב שיש חובה של19בחומר רב, באנגליה התברר שבמאה ה

שנה לא היה200הבנק לשמור על הסודיות כלפי הלקוח למרות שהיא איננה כתובה- גם לפני כתוב אך זו חובה משתמעת. וכך כתב קלינג, פסה"ד היה נועז- התחצף כלפי ביהמ"ש העליון.

החובה של הבנק לשמור עלפסה"ד אושר ע"י ביהמ"ש העליון עם שינויים שלא נוגעים לענייננו. .הסודיות מצויה בעצם בחוק הגנת הפרטיות בסעיף זה

.תהיה שאלה על כך בבחינה

שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה " (:9)2ס' "- בקבלה לאוניברסיטה ממלאים טפסים מאוד מדוקדקים. שם ממלא פרטים על המצבנמסרה

המשפחתי, על פרטים אחרים לצורך קבלת מלגה אך לא ממלא הפרטים הללו כדי לקבל מכתב מאוניות הספנות לצורך פרסום בשימוש עם הפרטים שמילאתי. זה דבר שנקרא דליפה, גניבה- מידע עובר מגוף לגוף, למידע יש שווי היינו, אותה חברת ספנות שלא רוצה לבזבז את כספה על משלוח דואר על מובטלים אלא רוצים להגיע ישר לעשירון ו/או המאיון העליון ותמורת זה מוכנים לשלם. את המידע אפשר לקבל מכל מיני מקומות למשל מועדון לילה יוקרתי. אתה משלם שם בכרטיס אשראי, שם כל הפרטים מצויים, את הרשימות האלה אפשר למכור למי שמעוניין. דוגמא אחרת- להשאר עם מועדון הלילה, מוכרים את זה לחברה שמתמחה במשלוח פרחים יוקרתיים, אנשים שמבלים במועדוני לילה לפעמים ממלאים טופס מתי יום ההולדת, הציפייה היא שיגיע יום ההולדת יזמינו אותי ויציעו לי עסקה, לביתי מגיעה הודעה מחנות פרחים כי לכבוד ההולדת וודאי בעלך ירצה לפנק אותך בפרחים- אותה גברת לא היתה במועדון הלילה, אלא בעלה היה עם מישהי

אחרת- הפגיעה בפרטיות חמורה!יזמים בירושלים שהיו מודעים לכך ששיקים רבים שניתנים2: היו פס"ד מ"י נ' ונטורה אנשים

לתשלום חוזרים משום שאין להם כיסוי. אותו בעל חנות מפחד שהשיק יחזור. היזם בא לבעל חנות ואמר לו שהוא מבקש ממנו- אני היזם, אתה תתן לי את פרטי האדם של השיק שחזר, תמורת זה אתן לך רשימה של כל השיקים שחזרו מירושלים, אאסוף מהחנויות את רשימת האנשים. רעיון יפה

80ומועיל לכל הצדדים אבל אותו אדם, מר ונטורה, רצה את המידע הזה כבר באמצע שנות ה להעלות על מחשב ולפי חוק הגנת הפרטיות, כשיש לך מאגר מידע ממוחשב, עד היום, אתה חייב לרשום אותו אצל רשם מאגרי המידע. ונטורה שומר חוק והוא פנה לרשם מאגרי מידע וביקש להרשם- הרשם אמר לו שמה שהוא רוצה לעשות זה בלתי חוקי, ונטורה לא הבין והסביר לו- אותו אדם שנכנס לחנות ונותן שיק על מנת לשלם תמורת זוג נעליים, הוא נותן את השיק למטרה אחת בלבד- לשלם תמורת הנעליים, לא נותן את השיק על מנת שכל פרטיו, לרבות המידע שהשיק חזר

(-אסור השימוש9)2ללא כיסוי, יסתובב בכל ירושלים היינו, המטרה שלשמה אני נותן לחנווני . ס' ונטורה לסעי,: בין בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם שלא למטרה שלשמם נמסרה- הקשר כשמסרתי את המידע, מסרתי את השיק אגב זה מסרתי מידע, מסרתי את השיק אך ורק למטרה אחת-לשלם עבור זוג הנעליים ולא על מנת שהחנווני ילך וימסור את זה למישהו אחר. בדיוק כמו באוני'- מילוי הפרטים היא רק כדי לקבל מלגה, לא כדי שהאוני' תסחור במידע זה. מה ונטורה

25

פנה לביהמ"ש ואמר שזה מגוחך, רוצה לעשות שירות טוב לציבור ולא נותנים לי. בביהמ"ש המחוזיהפקידות של להתעמרות קץ לשים צריך כי נכתב שם זכה. הוא , ביהמ"ש נשיא בירושלים,

הבירוקרטית על האזרחים- נתנו סמכות לפקיד לרשום, והוא קובע נורמות התנהגות! לא יתכן.

קלינג היה חבר בועדה שניסחה את החוק ולאחר מכן מונה למועצה להגנת הפרטיות שמטרתה היתה לחנך את הציבור. היו פניות רבות של בעלי עסקים והמועצה נתנה החלטות. הגיע פסה"ד של ונטורה ואז קלינג היה יועץ משפטי של המועצה וטען שיש לערער כי זה קעקוע של חוק הגנת הפרטיות. הפרקליטות לא היתה מוכנה לערער מהסיבות- עומס בעבודה, לא יודעים מה זה הגנת

דברים2הפרטיות. קלינג הציע להכין את טיוטת הערעור. הם זכו בערעור בעליון. העליון אמר חשובים:

(: כשאדם מוסר את המידע, לא חשוב איך9)2אמר בדיוק מה שחשבו כשניסחו את ס' .1 מוסר, אפילו ע"י שיק, הוא מוסר מידע אך ורק לאותה מטרה ולא לשום מטרה אחרת וכשמישהו רוצה להשתמש במידע, הוא שותף לדבר עבירה של בעל החנות- הבעל שמוסר

את המידע ומי שעושה בו שימוש.ונטורה טען- על מה אתם רוצים להגן בפרטיות? על כתובת/מס' טלפון- זה מפורסם, גם ת..2

ז. אין כאן שום דבר סודי, העליון אמר- עצם זה שאתה לא צריך לטרוח ומקבל רשימה מרוכזת, זה פגיעה כבר בפרטיות היינו, זה שאפשר לפתוח את מדריך הטלפון לא אומר שבעל החנות יכול למסור את המס' שלי למי שמבקש. שנית, מס' ת.ז באותו זמן, מרשם

התושבים לא היה פתוח לציבור לכן אז לא יהיה אפשר להגיע לת.ז.

מס' ת.ז נותן המון מידע על אדם- אם נולד בארץ או שעלה מחו"ל, נותן מידע איפה נולד ובאיזהבי"ח. מס' ת.ז איננו דבר תמים.

מאז האירועים של ונטורה ובעקבותיהם חוקק חוק השיקים ללא כיסוי שמסדיר את הרישום של שיקים ללא כיסוי. הרישום נערך ע"י הבנק והבנק בשלב מסוים חייב להגביל את החשבון והרשימה הזו מופצת באמצעות בנק ישראל. במידה מסוימת התגברו על התוצאה של ונטורה אבל בצורה

מסודרת.

מאגרי מידע ממוחשבים

נאמר לועדה כי בארץ היו מספר מוגבל של70בפני הועדה הופיעו אנשי מחשב רבים ובסוף שנות ה מחשבים בידי מכון ויצמן, השלישות הראשית וכיוצ"ב. הופיעו בפני הועדה מומחים שעסקו במחשבים ואמרו להם ודיברו על העתיד. בסיום הדיונים סבר קלינג שצריך לעשות משהו עם המידע שנמסר להם אבל השופט כהן אמר שלא מבין כלום במחשבים, לא ראה מחשב מימיו, הוא לא מוכן לעסוק בזה. התוצאה היתה שהועדה המליצה להקים ועדה אחרת שתטפל בנושא המחשבים- מינו את קלינג לועדה של נושא המחשבים, חבר בה היה מנכ"ל משרד המשפטים קלוגמן, שמעו הרצאות על עתיד המחשבים, אחרי כמה ישיבות קלינג אמר שאין לו זמן לשמוע הרצאות כי הוא עסוק, ואמר שהוא רוצה חוק. קלינג ניסח חוק עם המנכ"ל פעמיים ופרק ב' של חוק הגנת הפרטיות זהעל חוק יצא מכן לאחר שנתיים דוגמאות. היו לא ניסחו? איך הציעו. שהם מה הוא הבסיס

DATABACE-שאפשר משהו לעשות אבל כשניסחו לא היו דוגמאות. התיישבו ושוחחו על מה רוצים ניסחו עפ"י ידע שלהם בספרות, בהתאם ל"טירה" של קפקא שימשה להם מודל שם מסופר על אדם שמתרוצץ ממוסד למוסד בבירוקרטיה ובכל מקום נתקל בחדר אטום- אדם שרוצה להתקבל לעבודה וניגש למכרז והולך ממקום למקום וממתין בתור לראיון ורואה שמי שהיו איתו במרכזים לא באים יש אחרים והוא לא מתקבל- בעולם המחשוב יש מידע שגוי במחשב והמידע מתפשט והיו מקורות מידע שדלפו עם השנים. אבל באותם זמנים היית צריך לומר לחוקר פרטי שאתה רוצה מידע ממאגר מידע והוא היה משיג די מהר. קלינג והמנכ"ל רצו להתגבר על זה. הציעו: רישום של כל מאגרי מידע, שיהיה רשם מאגרי המידע. היה רעיון שיהיה רישוי והם התנגדו ועד היום אין צורך ברישיון. למה רוצים רישום? על מנת שאותו אדם שנתקל באותו קיר אטום של קפקא יוכל ללכת

26

לרשם מאגרי המידע ונניח שהאדם הוא פסיכולוג והוא נתקל שלא מקבלים אותו, הוא יילך לרשם מאגרי המידע ויבקש לראות את המאגרים בהם יש פסיכולוגים. איך יקבל? אמרו שמי שרוצה לקבל מאגר מידע יהיה חייב לרשום מה המטרה של מאגר המידע. כל זאת על מנת שאותו אדם שיודע

מאגרי מידע ששם יש מידע על פסיכולוגים יבקש לראות את המידע הזה וזכותו10עכשיו שיש כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי לחוק הגנת הפרטיות- זכות עיון במידע: " 13נקבעה בס'

". לשם מה?בא-כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופסו, במידע שעליו המוחזק במאגר מידע 14מה זה נותן? יש זכות לדרוש לתקן. יש זכות ראשית לראות. יש לי זכות לתקן את המידע לפי ס'

לחוק ואם בעל המאגר לא מוכן לתקן, אני יכול לפנות לביהמ"ש שיצווה עליו לתקן. הוראות אלה בעל)ב(- " 13תקפות עד עצם היום הזה: הוראה אחת שמעידה עד כמה ההוראות עתיקות: ס'

מאגר מידע יאפשר עיון במידע, לפי בקשת אדם כאמור בסעיף קטן )א( )להלן - המבקש(, בשפה"- נכתב משום שבאותו זמן המחשבים לא דיברו בשפת בני אדםהעברית, הערבית או האנגלית

אלא בשפת מחשב, היו הרבה מאוד שפות ואותו פסיכולוג יקבל את המידע בשפת מחשב ולא יבין. )ג( אומר שכשהמידע הוא רפואי אז בעל המידע רשאי שלא למסור למבקש את13דבר נוסף- ס'

לבריאותו חמור נזק לגרום עלול המאגר לדעת אם הרפואי למצבו המתייחס המידע הגופנית/נפשית- אמרנו שעל רופא למסור לאדם את מצבו, אבל באותו זמן לא היו אומרים לאדם חולה סופני כי הוא חולה כי זה ישפיע עליו לא טוב, ולכן נכתב הסעיף ברוח התקופה- אם יש חשש

יגרום נזק נפשי/גופני אז לא תמסור לו את זה לרופא/פסיכולוג מטעם המבקש- זהאלאשזה הועתק מחוק זכויות החולה. גם בעידן של היום שיש זכות לדעת הכל, בחוק זכויות החולה כתוב כל

מה שאתה זכאי לו.

" שנכתב הרבה לפני השנה. כתיבת1984היה סופר נוסף שהשפיע עליהם- ג'ורג' אורוול הספר "יום מסביב80אורוול בספר מזכירה את כתיבת ג'יל ברן על מה שצפה- על צוללות, על טיסה ב

לעולם. אורוול כתב מדע בדיוני חזה זאת באמצעות מחשבים ומצלמות לעקוב אחרי כל אדם כלהכל אדם על לדעת אפשר יהא שלא זאת למנוע שרוצים אמרו בועדה וכיוצ"ב. מחשבותיו באמצעות מאגרי מידע. דוגמת כרטיסי האשראי- היום כולנו משתמשים בכרטיסי אשראי ואם רוצים לדעת משהו אודותיי, אם אני נוסע במכונית/רכבת, תאטרון/קולנוע, מוסיקה, נסיעות לחו"ל וכו'. זו רק דוגמא, אם מצליב כרטיס אשראי עם ח-ן בנק או קופת חולים יודעים עליך הכל. הרעיון היה

( לחוק הגנת הפרטיות- אם אני מוסר את המידע9)2למנוע את כל זה ואחת הדרכים היא ס' לחברת כרטיסי אשראי זה כדי לשלם ולא למטרה אחרת.

המועצה להגנת הפרטיות: שם קיבלו הרבה פניות. הציבור החל להיות מודע שיש הגנה על פרטיותוהיא נחרדה10והחלו לשאול גופים שונים. קיבלו מכתב מאב שכתב מכתב בשם ביתו- ביתי בת

לקבל את הפרסומת שאני מצרף, שם היה כתוב שהיא הגיעה למועד בו תזדקק לטמפונים ונתנו לה פרסומת. האב כתב כי מאז לא מסוגלת לחיות כי חדרו לחייה הפרטיים. קיימו על כך דיונים במועצהיוכל לקנות מאגר למשל מהאוני' אבל בשביל והחליטו למנוע דיוור ישיר. היינו, למנוע שמישהו

צריך רק מס' זיהוי. התברר שזו מטלה בלתי אפשרית כי מאחורי אלה שעסקו בדיוור10נערה בת ישיר עמד כח כלכלי אדיר, כבר אז זה היה עסק מצוין. כשהמועצה פרסמה מה שרוצה לעשות,

ואילך עוסקים17הוצפה בפניות כולל ממוסדות ממשלה ורשות הדואר שעומדות לעסוק בכך ובס' בכך. מאגר מידע שעוסק בדיוור ישיר חייב לציין ברשם המאגרים כי הוא עוסק בדיוור ישיר. יש מגבלות: מי שעוסק במאגר מידע בדיוור ישיר חייב להיות כתוב על המידע מאותה חנות שראשית זה דיוור ישיר ושנית, מאיזה מאגר הוא בא מכיוון שלפי החוק יש לי זכות לדרוש להימחק מהמאגר. נכון שיש דרישה היום שדיוור ישיר שנוגע לאינטרנט, מי שמוכן לקבל דואר אלקטרוני חייב לאשר שהוא מוכן. כיום מתחכמים ועושים זאת על דרך השלילה. תיאורטית הזכות הזו קיימת למרות שבפועל זה

לא מתבצע.

יודעים, עורך העיתון השינוי הראשון: חוק איסור לשון הרע הוא חוק שכבר מכירים והעיתונאים בלילה כשסוגר העיתון יודע לזהות שזה לשון הרע והוא יזהר, יתקשר לעו"ד. מה זה הגנת הפרטיות אף אחד לא יודע ואתם מודים בכך. היפכו את הדוגמאות לרשימה סגורה על מנת שאותו עורך

27

שהינו2עיתון יידע לפני שהוא סוגר את העיתון בלילה האם מותר לו לפרסם. זה מה שנעשה בס' רשימה סגורה.

השינוי השני: דיברנו שבלשון הרע אחת הטענות החשובות ביותר היא טענת אמת דיברתי ועל זה נסב פסה"ד של אילנה דיין, אם כי נסב גם על תום הלב. לאור פס"ד דיין יש חשיבות רבה לגבימשמעות האמת ולמתי האמת וכיוצ"ב. עוד אמרנו שתמיד צריך שיהיה עניין ציבורי באותה האמת.

לחוק הגנת הפרטיות. בעיקרו של דבר, הסעיף18טענות ההגנה בחוק הגנת הפרטיות מצויות בס' לחוק איסור לשון הרע. חלקם הועתקו וחלקם שונו.13-15מבוסס על חוק איסור לשון הרע על ס'

הוא סעיף מופנים אנו " (3)18הסעיף העיקרי שאליו פגיעה: אזרחי בשל או פלילי במשפט בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה-

". העיתונאיםבנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב רצו להבטיח עצמם שאם הם מפרסמים דבר שהוא אמיתי ויש בו עניין ציבורי תהא להם הגנה. אבל

( לא כתוב המצדיק3)18לפי חוק איסור לשון הרע, מי שצריך להוכיח את האמת הוא הנתבע. בס' אותה בנסיבות העניין ולבטח שמוסיפים עניין ציבורי המצדיק בנסיבות העניין זה מגביל. דהיינו, צריך להוכיח את האמת. העיתונאים בעצם מצמצמים את ההגנה ולא מרחיבים וזה נשאר. עד עכשיו יחסית היו מעט מאוד משפטים על הגנת הפרטיות נ' אמצעי תקשורת. המקרים שהיו היו נ' חוקרים פרטיים וכיוצ"ב. זה נובע מכך שהמקרים בהם עסקו בהגנת הפרטיות בבתי המשפט היו משפטים

פליליים על דברם מאוד חמורים.

חוק האזנת סתר: בעיקרו של דבר אומר שאסור להאזין האזנת סתר ללא הסכמת הצד השני ואם הצד השני הוא בר שיח בעצם כך זו הסכמתו. אחת הבעיות העיקריות בקשר להאזנת סתר היא הקלטות. מה ששמעתי בבית קפה רועש אין לזה ערך אבל בהקלטות סתר יש משמעות. באו עם הצעת חוק האזנת סתר ואמרו שצריך אישור, המשטרה על מנת לקבל רשות להאזנת סתר צריכה לפנות לביהמ"ש. הפניה לביהמ"ש היא בעיני קלינג התנגד לה, ניסה כשהצעת החוק נידונה ניסה לשכנע את הלשכה להתנגד לצורך של אישור ביהמ"ש כי לשופט אין שום נתונים לאשר את האזנת הסתר. השוטר אומר שיש חשדות שפלוני עומד לייבא ארצה סמים, אנו רוצים להאזין לשיחותיו עם

ובנוסף, לשופט אין2ידידו בחו"ל, אין בידי המשטרה כלום. השופט רגיל לשמוע את הצדדים זמן-במירב המקרים לא היה מנוס אלא מלאשר כי לא היתה אפשרות לבדוק משום שזה נעשה בדוחק זמן. ניסה קלינג להדיר את הלשכה מלאשר זאת, לא הוסכם- מבקר המדינה כתב את דבריו

של קלינג בדוחות ואולם נשאר הפיקוח בידי בתי המשפט. יכולה להאזין האזנת סתר כשהאזנת הסתר נעשית ברשות הציבור אין צורך באישור. המשטרה

אנשים יושבים בבית קפה, לידם מתיישב איש משטרה2ברשות הציבור ללא צורך באישור למשל עם מכשיר הקלטה ומקליט.

בקשר לשון הרע בפס"ד מזרחי שהיה אחד מראשי הפשע שהגיש תביעה נ' עיתון הארץ בעניין לשון רע. אחת הראיות היתה שיחה שהוקלטה בבית קפה כשהמשוחחים דיברו ביניהם על ה"לבן"- מתי יגיע וכמה יעלה. רצו לפסול אבל היתה ברשות הציבור. הבעיה היא שרשות הציבור מוגדרת בחוק ככל מקום שאנשים מוחזקים במעצר. קלינג טען היא שהמשמעות שעצור משוחח עם עורך דינו יכולים להקליטו. היה דיון בעניין בועדות, ישבו אנשי צבא, מצ"ח, שב"ס, מוסד, שב"כ וכולם באו להסביר מדוע חייבים לאפשר האזנת סתר בבית מעצר. יו"ר נתן להם לדבר, כשסיימו שאל את

בחוק האזנת סתר שאומר כי אין האזנת סתר לפי9קלינג מה עושים- אמר שמוסיפים לחוק את ס' חוק זה כאשר השיחה חסויה לפי פקודת הראיות היינו, שיחה עם עו"ד, רופא, פסיכולוג, עו"ס. היו"ר אמר שהסעיף התקבל. לאחר שנים, סעיף זה נידון בבימ"ש שם טענו כי השיחה היתה בבית

מעצר והיא חסויה הגיע לנשיא לנדוי שכתב פס"ד.

28

גניבת עין

גניבת עין היא עוולה מאוד ותיקה. מקורה במשפט האנגלי, היתה מצויה בפקודת הנזיקין והיו איתה לא מעט בעיות בפסיקה. בא חוק העוולות המסחריות והעתיק את מה שהיה כתוב בפקודת הנזיקין

מילה במילה. במקום לתקן הוא העתיק.

קלינג סבר שחוק העוולות המסחריות טעון שיפורים אך חוק יפה.

בביהמ"ש המחוזי בת"א היה קלינג סגן נשיא וערך ערב עיון על חוק העוולות המסחריות והזמין אתשעות של3מיגל דויטש שהכין את החוק וכתב ספר על כך. הוא דיבר פחות מחצי שעה מתוך

הפגישה והוא נשאל המון שאלות. נשאל ע"י קלינג מה עושה עם הבעיות שהתעוררו ואמר שזה מאוחר מדי, משרד המשפטים רוצה להגיש את החוק, החוק עדיין לא הוגש! יש המון פגמים בחוק

העוולות המסחריות.

. בעברית תורגם ע"י המתורגמן המנדטורי שהכין לנו את פקודתpassing offהעוולה באנגלית קרויה '- ימרנות. ימרנות היא שאני לקראת הפסח רוצה להוציא מוצרים שיתחרו בבית חרושת44הנזיקין

עלית ואין לי זמן להשקיע בפרסומת ואני מציף את המדפים במרכולים במוצרים שעליהם כתוב אלית, האריזה באותו צבע וכל מה שאני רוצה זה שהצרכנים שממהרים בקניות יתבלבלו וירכשו אתוניסח את הנוסח החדש של פקודת זה- אני מתיימר שהמוצר שלי הוא המוצר עלית. בא אדם הנזיקין. הוא אמר - מה זה ימרנות? מדובר על גניבה של עינו של הצרכן היינו, עינו של הצרכן הוטעתה. מה עם צליל? מה עם שם שלא כתוב בכיתוב מטעה אבל השם מטעה? אין קשר בין

גניבת עין לעוולה.

גניבת עין היא הטעיה באשר להיות המוצר שלי מוצר שלך. היינו, אני רוצה שהצרכן יקנה את המוצר שלי אבל כמו בדוגמא הנ"ל אני לא רוצה להשקיע בפרסום לכן אני רוצה שהמוצר שלי יהא

של חוק העוולות המסחריות: " לא1עשוי כך שלא יהא קליט שהמוצר הזה שונה. כך כתוב בס' יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר ייחשב בטעות כנכס של עוסק אחר"- אני לא יכול ליצור מוצר

שייחשב כמוצר של מישהו אחר.

יותר נושא זה עתיק וותיק. יש בחקיקה עוד מס' דוגמאות שניסו לטפל בנושא זה בצורה קצת מסודרת.

)ב( לפקודת השותפויות: ישנם גופים שבשביל שיתקיימו יש לרשום אותם- שותפות,10למשל ס' חברה, עמותה. לגבי שותפות לא מוכרחה להיות רשומה למרות הכתוב בחוק. אז בא המחוקק ואומר שכשאתה רושם חברה/שותפות צריך שיהיה להם שם אז נאמר בס' זה כי לא תרשם שותפותליצור ניתן לרשום עלית שותפות היום לא בישראל- או שותפות בשם שבו רשומה כבר חברה

שוקולד מכיוון שיש כבר עלית וזה יטעה את הציבור.

המטרה הראשונה של החקיקה הזו היא לא להטעות את הציבור. יש מטרה נוספת והיא למנוע פגיעה שמי שרכש מוניטין מכיוון שבית חרושת עלית כדי ליצור את המוניטין שממנו אני רוצה ליהנות לקראת הפסח משקיע הון ראשית בפרסומת ושנית ביצור מוצר טוב שיצר לעצמו את השם גם ללא

לחוק החברות- חברה רשאית להרשם25קשר עם הפרסומת לכן יש שורת הוראות למשל, בס'

29

לא תירשם בשם דומה- אי אפשר לרשום בשם דומה. הבעיה היא למשל, שטיחי27בכל שם, ס' כרמל שהיה פעם בית חרושת מוביל בתחום. בפס"ד אבנרי נ' שפירא זה אותו פרסום על שפיראוטענת כרמלי ששפירא והיה בעלים של בית חרושת כרמל שרצה למנוע שהיה מועמד לכנסת בתפקידיו הציבוריים הרבים דואג למפעל שלו. בית חרושת כרמל יצרן שטיחים יצר לעצמו מוניטין, עד היום יש גוף שמפרסם שטיחי כרמל, נניח שהיתה תקופה שהיתה עליה מאיראן ורבים מהעולים הביאו את רכושם בשטיחים והיו מומחים ליצור ומסחר בשטיחים, אחד מהם היה כרמל- רצה לפתוח חנות גם בשם שטיחי כרמל. היצרן של שטיחי כרמל כולו מלא זעם ואומר כי הוא רוצה ליהנות

שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם)ב( אומר כי " 1ממוניטין שבנה במשך עשרות שנים. ס' "- כלומר, אם אני שמי הוא כרמל ועסקתימכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין

בשטיחים כל חיי אני בא ואני משתמש בשם כרמל בתום לב אבל אם אני מקבל מידע בטלפון/דואר שבארץ יש חברה גדולה לשטיחים ואני מתכוון להביא שטיחים, עסקתי בשטיחים אבל שמי הוא לא כרמל אלא כהן, מיד הולך למשרד הפנים בטהרן ומשנה שמי לכרמל ומוכר שטיחים בארץ-זה לא נעשה בתום לב ואי אפשר לעשות אבל אם שמי הוא כרמל וזה בתום לב זה בסדר. בתי המשפט ניסו לעשות איזו שהיא פשרה והטובה ביותר היא ידיעות אחרונות ומעריב. היה עיתון אחד ידיעותיום אחד הודיע אחרונות וערכו אותו עזיראל קרליבך העורך הראשי ועליו היתה משפחת מוזס. קרליבך ולמוזס שהם עוזבים את העיתון ובאותו יום הופיע עיתון בשם ידיעות מעריב שכל העיתונאים שעזבו כתבו שם. כמובן שמוזס רתח ורץ לביהמ"ש להוציא צו על גניבת עין. על זה שעזבו אי אפשר לעשות כלום אבל צו מניעה על גניבת עין - ידיעות מעריב ידעו שהקרב אבוד והסכימו לכתוב מעריב

באותיות גדולות וידיעות באותיות קטנות, עם הזמן הורידו את הידיעות.

עין? בגניבת גניבת עין.על מה מדברים יש פס"ד הדבר הראשון הוא הקושי לקבוע אם הוא דוגמא מצוינת לכך. היה מדובר ביצור של כוס שבאותו זמן היתה מיובאת מצרפתפיניציה

ומיוצרת שם, צורתה היתה השוליים היו קצת מעוקמים מלמעלה והיתה נוחה לשתיה. בית חרושת פיניציה החל לייצר כוס דומה, בעצם זהה. החברה יצרנית טענה לגניבת עין- זה מטעה את הציבור, הציבור חושב שהוא קונה את הכוס שלנו. השופטת דורנר שישבה במחוזי ירושלים אז אמרה שנכון, זה מטעה וצריך מיד להפסיק. הגיע בערעור לעליון שאמר שהשאלה אינה אם זה דומה, אלא השאלה אם מי שקונה את הכוס חושב שהוא קונה כוס של אותה החברה היצרנית, התשובה היא לא כי הוא לא יודע הצרכן מי מייצר את הכוס אלא הצורה של הכוס מוצאת חן בעיניו. לכן ביהמ"ש

העליון דחה את התביעה.

הקושי כאן בוטה משום שדורנר יכלה לשבת בעליון קצת יותר מאוחר ויכול להיות שהתוצאות היושונות, יש קושי לגבי עצם ההטעיה.

דוכן נ' יצהר 163 פס"ד : יצהר היה בית חרושת לשמן, בין השאר החליט לייצר גם נוזל סבון רוצה ואמר שיצהר דוכן בית חרושת במיכלי פלסטיק. בא אותו לשווק כלים, החליט לשטיפת שיחשבו שזה שלו, אני היחיד בשוק שמשווק את הסבון הדומה במיכלים של פלסטיק. הגיש תביעה

בתי חרושת- שמן ויצהר וכל השאר לא היו קיימים, דוכן העיז פנים והפסיד2נ' יצהר. באותו זמן היו משום שביהמ"ש אמר כי הצרכנים שקונים את הסבון של יצהר הם לא קונים אותו בגלל המיכל

אלא בגלל המוניטין של יצהר לכן אין כאן גניבת עין אפילו אם המיכל דומה למיכל של דוכן.

הוא ומשמעותי בעייתי נ' אליהועניין לייבוביץ זהו כשיש חברה מסוימתפס"ד יבוא מקביל : שמשקיעה הון בפרסומת למזדה שאצלם יכול לקנות וכתובת וכו'. מה זה יבוא מקביל? שאדם אחר מתחיל לייבא אותה מכונית ולא עושה פרסומת, יש לו מוסך ובית עסק ושם שלט בית מזדה ואנשים שבכל זאת מתעניינים ברכב, באים אליו ורואים שאצלו המכוניות יותר זולות. היבואן הרשמי באופרסומת. יצרתי את המוניטין למזדה ע"י שירות כי אני כי הוא מנצל את המוניטין שלי ואומר מתעוררת השאלה האם יש כאן בכלל גניבת עין?התשובה שנתן השופט שמגר וזה המעניין בפסה"ד,לכך גורמת טוב למשק, דבר היא יש חשיבות רבה לתחרות. תחרות הישראלי אומר שלמשק שהצרכן יכול לקנות יותר בזול כי כך יכול להיות שהתוצאה תהא שאפשר יהא להביא יותר מכוניות

30

מסוג זה וזה משפר את רמת החיים לכן טוב שתהא תחרות והיבוא המקביל מגביר את התחרות. ליבואן הרשמי יש הסכם עם החברה בחו"ל של העטים שהוא היבואן ובגלל זה מוכן להשקיע הרבה מאוד בפרסומת כדי שיקנו את העט, שהוא היחיד שמייבא אבל כל מה שיצר לעצמו מוניטין הוא בעצם, זה שהוא יבואן יחיד זה לא מוניטין, לא מעניין את הצרכן, כשהצרכן רוצה לרכוש מזדה

מעניין אותו אם זו מזדה מקורית או לאו.

נושא היבוא המקביל נידון גם אצל שמגר, זוהי פסיקה יפה. נושא מתפתח. המגבלות: רגולציה- כדי לייבא מכונית יש צורך ברישיון ממשרד התחבורה. ישנה מגבלה אחרת ויותר מעניינת שהיבואנים מייצרים- כשאתה קונה מכשיר למשל של סוני, אתה תמיד רואה ששירות למוצרי סוני אך ורק אם ניקנו במקור היינו, סוגרים בפניך את קבלת השירות רק אם רכשת אצל יבואן אמין. זה אמצעי

לנסות ולהלחם.

הנושא ש גניבת עין כולל לא רק גניבת עין אלא גניבה של תדמית, שם וכיוצ"ב.

.לשיעור הבא נעסוק גרם הפרת חוזה, אח"כ נושא הפיצויים

15.04.12נזיקין – שיעור שמיני –

עוולת גרם הפרת חוזה

בדיני חוזים, החוזה מחייב רק את הצדדים לחוזה. יש אנשים שאינם צד לחוזה, אין ביניהםאינם דברים אלה או חובות. זכויות ליצור אין אפשרות חוזית זיקה חוזית, כשאין זיקה

מדויקים כשמגיעים לעוולה זו.

עוולת גרם הפרת חוזה נוצרה על הפרה חוזית. היתה זמרת שהוזמנה באנגליה להופיע בבית האופרה. אחד האמרגנים שפעל בלונדון רצה שתופיע במופעים שלו ופנה אליה ואמר שישלם לה יותר ובלבד שתשיר אצלו. בית האופרה, כשהודיעה שהולכת לשיר במקום אחר, הגיש תביעה נגדה מכח החוזה. אמרו לו דבר שקיים במידה זו או אחרת גם בארץ שאי אפשר לכפות על עובד לקיים חוזה, אפשר לתבוע ממנו פיצויים. בית האופרה הגיש תביעה נ' האמרגן בטענה שהם גורמים להפרת חוזה בין האופרה לבין הזמרת ובית האופרה זכה.

. בעקבות זאת התפתחה עוולת גרם הפרת חוזה,פס"ד למלי נ' גיא פס"ד. 2פס"ד נזכר ב.62באנגליה אמרו שספק אם היתה קיימת לפני כן, אצלנו מעוגנת בפקודת הנזיקין בס'

הדבר הראשון הוא שאתה צריך לדעת שיש חוזה. זה שאתה רוצה לגנוב עובד זולא יודע שמועסק אצל מישהו אחר-לא מבצע עוולה.נניח מפעל וזקוק למהנדס היי טק, מפרסם מודעה וםונה מהנדס, לא שואל איפה עובד רק בודק כישורים, ברגע שתוגש נ' תביעה, יוכל

, השופטת בןפס"ד חסיד נ' קנופףלטעון שלא ידע. לא תמיד עובד, היום הסברה היא בפורת היתה בדעה שגם עצימת עיניים היא בגדר ידיעה.

.ביודעיןהרעיון הראשון הוא

באורנפרוינד 172 פס"ד מס' : אנשים שרכשו דירות מגורים ברחוב מרכזי בת"א, דאגו שבחוזה ייאמר שאין לפתוח בקומת הקרקע או במרתף בית עסק שיקים רעש. נודע להם שהקבלן מנהל מו"מ עם בית חרושת ליצור נברשות שזקוק למכונות רעש. הלכו לעו"ד פולונסקי שהיה אחד מראשוני המפתחים של דיני הנזיקין בארץ. גרם הפרת חוזה זה התיק הראשון שבכלל הופיע. גם כיום לא מלמדים כל כך את עוולת גרם הפרת חוזה. עוה"ד אמר שיזמינו את יצרן הנברשות לבית קפה, תספרו לו את הסיפור ותגידו לו שיידע כי בחוזה

31

שלהם יש סעיף שאסור לקבלן למכור לך ואתה רוצה להכניס ראש בריא למיטה חולה. לא התרשם וקנה את המרתף. בית החרושת פעל שם הרבה שנים. זה הבסיס של גרם הפרת

חוזה.

תנאי שני- שתהיה הפרת חוזה. מתי אין הפרה של חוזה? על זה יש פס"ד אנגלי שנזכר , יכול לקרות גם בתנאי העבודה בארץ. באנגליה אין הסתדרותפס"ד חסיד נ' קנופףב

כללית אלא ארגונים, ואחד מהם החזקים ביותר היה ארגון התובלה היינו, ארגון הנהגים. אותו ארגון היו לו סכסוכים כל הזמן והדבר הרגיז את ראשי תנועת התיירות באנגליה, אותו אדם נאם נאום בכנס של בתי מלון, ותקף את ארגון התובלה, המזכיר הודיע לכל חברי הארגון שלא מספקים לבית המלון של האיש הזה דלק. לדלק באנגליה יש חשיבות גם לחימום, בישול היינו בלי דלק אי אפשר לתפעל את בית המלון. המזכיר היה אחד מראשי מפלגת הלייבור בזמנו, מר קזנס, נגדו הגיש בעל המלון תביעה בטענה שהוא אמר לעובדי חברות התובלה לא לספק דלק ובכך להפר חוזה שיש לו עם חברות הדלק שיספקו לו את הדלק. קזנס זכה במשפט משום שהטענה היתה שאין חובה על הנהגים לספק דלק וגם לא על החברות כשיש שביתה, שביתה זו זכות מוגנת גם באנגליה וגם בארץ וכשאני שובת, אני לא מפר חוזה ולפי החוזה מותר לי לשבות. זה קרה בביהמ"ש קמא. בעליון שונתה ההלכה והשופטת בן פורת בפס"ד כנוף אימצה את ההלכה- אני לא צריך לגרום לפהרת חוזה אלא די בכך שאני גורם לכך שהחוזה לא יקוים. ההבדל- אם גרמתי להפרת חוזה, בעל המלון יכול להגיש תביעה נ' חברת הדלק שהפרו חוזה. זה לא קרה כאן ובחוזה נאמר כי אם יש שביתה לא ייחשב כשהפרת חוזה אבל ביהמ"ש העליון אמר כי אין ספק שהתערבות קזנס גרמה לכך שלא יקוים החוזה. כאן מיתנו את הרעיון של הפרת החוזה, הפרת החוזה לא חייבת לענות על העילות בדיני חוזים. יש עילת תביעה לבעל המלון על כך שקזנס התערב

וגרם לכך שלא קוים החוזה.

חסיד נ' קנופף הוא פסה"ד היחיד שהעלה את הרעיון שדי בהתערבות ואין צורך בהפרתחוזה. אין פס"ד לאחר מכן שאימץ את הדברים שנאמרו שם.

התנאי השלישי והאחרון-היעדר צידוק. למשל, עוולת לשון הרע, שם אתה טוען שפרסמו עליך לשון הרע והמפרסם טוען שהיה ו צידוק. בד"כ זו טענת הגנה- לא כך לגבי גרם הפרת חוזה. מי שטוען להפרת חוזה חייב להוכיח שלא היה צידוק. מה זה צידוק? יש מעט מאוד פסיקה. ייעוץ מקצועי למשל, בא אליך לקוח כעו"ד, אומר שהוא התחייב לספק סחורה, אם אספק את הסחורה במחירים שהתחייבתי לפני חצי שנה זה יגרום לי הפסד אדיר. כעו"ד אומר כי השתנו הנסיבות ולכן במילים אחרות מייעץ לו להפר חוזה כי בחוזה לא כתוב שאם יעלו המחירים אהיה זכאי להפר החוזה. הפסיקה אומרת שכשעו"ד או בעל מקצוע אחר נותן יעוץ מקצועי בתחום שלו, יש כאן צידוק מספיק. דוגמא נוספת, רופא בא אליו טייס אל על ואומר כי לא מרגיש טוב, בגלל שחג ורוצה להיות בבית. הרופא יודע שלטייס מותר להיעדר בנסיבות מחלה, הרופא מוצא כי הטייס לא חש בטוב ואומר שיכול לטוס, הטייס אומר שלא יכול ואז הרופא נותן את המחלה. הרופא שנותן את תעודת המחלה לטייס וגורם

לטייס להפר חוזה עבודה על דרך של ייעוץ.

)א( נאמר כי האדם השלישי, זה שאינו צד לחוזה למשל אל על והחוזה62יוער, כי בסוף ס' הוא בין הרופא והטייס. אומר הסעיף כי יש עוולות- רשלנות, הפר חובה חקוקה ושם בלי נזק אין עוולה. בגרם הפרת חוזה זה לא כך- אם אין נזק אי אפשר לקבל פיצויים. מרבית

ועד עובדי 175 פס"ד התביעות לגרם הפרת חוזה הם לצווי מניעה. הדוגמא מצויה ב

32

: מי שניזוק ע"י שביתה למשל בנמל היו בעלי מטענים שיש להםקצא"א נ' חברת קצא"א התחייבויות. בעלי המטענים מגישים תביעה נ' ועד עובדי הרכבת וטוענים כי הועד גורם להפרת חוזה בינינו לבין הספקים או את גורמת להפרת חוזה בינינו לבין הרכבת. זה פסה"ד של קצא"א, ביהמ"ש מאוד התלבט בנושא זה, על פסה"ד נמתחה ביקורת ע"י מומחים

)ב(- שביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה.62בדיני עבודה. הטענה היתה שלפי ס' )ב(62כלומר, כשהיצואן אומר כי אתם גורמים לי להפרת חוזה בכך שאתם שובתים, ס'

אומר כי שביתה אינה הפרת חוזה, מותר לשבות. את זה חוקקו האנגלים בזמן המהפכה התעשייתית, הרעיון של זכות השביתה הוא רעיון יסודי לכן כשיש שביתה אי אפשר לתבוע

כי ישנה עוולת רשלנות. 62על הפרת חוזה. ביהמ"ש אמר שלא צריכים את ס' פס"ד : עיריית י-ם אמרה כי גורדון, אם רוצה לתבוע על תביעה שגרמה לךגורדון נ' עיריית י-ם

ס' נגישה לפי י-ם אמרה שלא60נזק, תגיש תביעה בעוולת עיריית לפקודת הנזיקין. יש כי עוולת הנגישה, לכן אתה הולך בעוולת הרשלנות. ברק אמר יסודות 2התקיימו

בקצא"אמסלולים- אם אתה רוצה ללכת בעוולת הנגישה או בעוולת הרשלנות. אותו רעיון שאמר שאפשר להגיש תביעה על רשלנות. המתנגדים אומרים כי זה מרוקן את התוכן מס'

)ב(.62

2. "לענין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה )ב(- "62ס' יהודים שנישאים יש ביניהם חוזה- כתובה היא החוזה, או חוזה בע"פ, יש חוזה ומי שאינו מקיים את היחסים הללו מפר את החוזה. אז מתעוררת השאלה- מה אם יש מישהו שגורם להפרת החוזה? אחד ההורים בעיניו לא מוצא את מערכת היחסים שבין הבעל לאשתו, מסיטים את האישה ומשתכנעת. הבעל מגיש תביעה נ' האב של האישה בטענה שגרם

)ב( לא נחשב להפרת חוזה. זה62להפרת החוזה שביניהם. המחוקק אומר לא כי לפי ס' מגיע מאנגליה- באנגליה כשאשה בגדה בבעלה, הבעל יכול היה להגיש תביעה לפיצויים נ' הגבר שאיתו היא בגדה. הטענה היתה כי אתה גרמת לאשתי להפר את החוזה שחייבת להיות נאמנה לי. באנגליה תביעות אלה היו רבות, זו היתה הדרך היחידה להשיג גירושיןואמרו נאורה באנגליה לאור שליטת הכנסיה.בארץ ממשלת המנדט רצתה שא"י תהא שבמקרה כזה שאשה בוגדת בבעלה, אין לבעל תביעה נ' אותו גבר שאיתו חיה על גרם

הפרת חוזה.

רוזנברג נ' חזן 178 פס"ד : כשאין עדיין נישואין, לא נישאו, היה אירוסין, אחד ההורים שכנע את הכלה לא להנשא, החתונה מתבטלת, החתן תובע את האב, האב אומר שכתוב שנישואין לא נחשבים חוזה. החתן אמר שאין עדיין חוזה. ביהמ"ש אמר כי אם אפשר לגרום

להפרת נישואין על אחת כמה וכמה שאפשר לגרום להפרה של אירוסין ללא סנקציה.

פגיעה בגופו של אדם

יכולה להיות, רשלנות רפואית, תאונת עבודה ובתאונת דרכים.

: כשיש תביעה על רשלנות רפואית יש צורך להוכיח את האחריות היינו, ישרשלנות רפואית . אין זה כך35, ושהפר את חובת הזהירות לפי 36צורך להוכיח שהיתה חובת זהירות לפי ס'

לגבי תאונות דרכים!

אדם שחוצה את הכביש בדרך העצמאות, גם אם עובר במרוצה, כשיש ברמזור להולכי רגלקמ"ש שהיא נמוכה מהמותר והוא פוגע בהולך40אור אדום והנהג נסע במהירות של

הרגל הוא חייב פיצויים כי האחריות לפי חוק פלת"ד היא מוחלטת.

33

מטרת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים היתה להקל על העומס בבתי המשפט. המטרההסוציאלית שאדם שנפגע יקבל מהר פיצויים היתה מטרה שולית.

ביטוח החובה- אתה מבטח את האחריות הנזיקית שלך. מלבד זה עושים ביטוח מקיף שלא נוגע לעניינינו אלא לנזקי רכוש, אלא לתאונות פח. כשאתה פוגע בגופו של אדם, יש לך ביטוח. אם אין לך ביטוח מכל סיבה , יש חברה שנקראת קרנית שכולנו הנהגים משתתפים בזה, חלק מהפרמיה הולך לקרנית וכשאדם שנפגע ע"י נהג שלא היה לו ביטוח, הוא הולך

לקרנית ושם היא מתנהלת כאילו לא היה ביטוח.

חברות הביטוח לאורך הדיונים הילכו אימים על הממשלה והכנסת ואמרו שמה שרוצים לעשות בלתי אפשרי. יש מדינות שבהן כשאדם נפגע בת.דרכים לא צריך להוכיח רשלנות אבל מקבל פיצויים שקבועים בחוק בסכומים קצובים ונמוכים לאין ערוך מהפיצויים בנזיקין. עד כדי כך שהמדינות מציעות לבחור- או בעוולת רשלנות ואז יקבלו את הפיצויים אחרי זמן

מה או בהתאם לפיצוי קצוב ומיד.

חוק פלת"ד הציע כי הפיצויים יהיו מלאים, כאילו הוכחת רשלנות. חברות הביטוח אמרו כי עד עכשיו שילמו פיצויים מלאים כי הנפגע הוכיח שהיתה אחריות +היה אשם תורם. קלינג

סבר שכל זה לא נכון.

שאומר כי יש הפניה לשורה של הוראות4חוק פלת"ד, הסעיף העיקרי בחוק הוא ס' בפקודת הנזיקין, סעיפים העוסקים בחישוב הפיצויים בנזיקין. כמעט שאין סעיפים בפקודת

לפקודת הנזיקין שלא אומר כלום. בפסה"ד76הנזיקין שעוסקים בחישוב הפיצויים. ס' . כל העיסוק הוא מהמשפט המקובל האנגלי באופן ישיר. כיום76בנושא שם לא נזכר ס'

דרכנו נפרדו, השופטים ברק ואור הוליכו את המשפט בארץ בדרך אחרת אבל הבסיס הוא לפלת"ד אומר כי הפיצויים ינתנו לפי הפיצויים שניתנים על נזקי גוף4המשפט האנגלי. ס' לפי פקודת הנזיקין.

על מה מפצים? בהתאם לספר שמות בתורה, מפצים על הבושת-כאב וסבל, על אובדןההכנסה וההוצאות שנגרמו.

: איך מחשבים כאב וסבל? כשאלה נגרמים לא בת.דרכים, אין שום מורה דרךכאב וסבל בחקיקה איך מחשבים אלא על פי הפסיקה. יש שופטים יותר נדיבים בסכומים של מאות אלפי שקלים ויש שופטים שפסקו פחות. חישוב פיצויים על כאב וסבל גוזל זמן ואיננו מכובד. אדם שנפגע וסבל מפצעים ועבר ניתוחים ואומר שזה כואב, איך השופט יודע שזה כואב? כי הוא מעיד וגם אשתו, השופט צריך להתרשם ועו"ד מייעצים לפצוע להראות לשופט את

הסכום )ב( לחוק פלת"ד אומר כי "4 דברים: ס' 2הפצע. בחוק פלת"ד וקבעו לעניין זה ( יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום תחילת3המקסימלי לפי סעיף קטן )א()

חוק זה או מיום הגדלת הסכום, לפי הענין; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות מבחנים לחישוב הפיצויים האמורים

"- סיפא- במקום הסיפורים של הנפגע, שר המשפטים מוסמך לקבוע איךבאותה פסקה הפיצויים בשל הנזק שאינו נזק ( אומר כי "3)א()4ייחשבו את הפיצויים על כאב וסבל. ס'

לירות; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר יעלו על מאה אלף ממון לא "-המחוקקובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להגדיל סכום זה

אמר כי לפי דרישה של חברות הביטוח, לא נהיה נתונים לחסדו של השופט אלא תהא תקרה, אי אפשר לפסוק יותר ממאה אלף לירות. התקרה נקבעה עפ"י דרישת הלשכה. אז

34

התעוררה שאלה שיש אינפלציה- שר המשפטים יחד עם שר האוצר יקבעו בכמה לעלות את הפיצויים, הלשכה אמרה שהיא לא נותנת אמון בשר האוצר והמשפטים שיעדכנו את הסכומים בצורה נכונה בגלל לחץ של חברות הביטוח שהמשמעות היא שיש להעלות את

הפרמיות. הלשכה דרשה שהסכום יהא צמוד למדד המחירים לצרכן=מדד יוקר המחיה.

חברות הביטוח וגם משרד המשפטים ומשרד האוצר צדקו ואמרו שצריך ללמוד את החוק פלת"ד וחברות הביטוח צריכות להיערך ולכן נקבע כי החוק ייכנס לתוקף בראש השנה

חודשים לפני כן, בקיץ. התוצאה היתה שכשההצמדה היתה ליום15תשל"ו. החוק עבר . כלומר, מאה אלף לירות של1/3כניסת החוק לתוקף, המאה אלף לירות כבר נשחקו ב

אלף לירות של קיץ שבו התקבל החוק. קלינג פנה65ראש השנה תשל"ו היו שוות בערך ואמר שזו טעות, הוצעה הצעה לתיקון החוק. אז הוצאו פוליסות חדשות והפרמיות עלו.

אלף100כיום התקרה של הפיצויים על נזק שאינו נזק ממון היינו, פיצוי על כאב וסבל הוא ₪. 170,000לירות צמודות למדד המחירים לצרכן, כיום זה סדר גודל של כ

)ב( ששר המשפטים רשאי לקבוע מבחנים לחישוב הפיצויים - הרעיון הוא4הבעיה היא שס' . 520שאדם לא צריך לחשוף פצעיו אלא יש חישוב אובייקטיבי שנקבע בתקנות בעמ'

נכות. אם לו נותרה כי ההנחה הראשונה היא שכשאדם נפגע בגופו, התקנות אומרות קוטעים לאדם רגל אז יש לו נכות. לפי מה קובעים נכות? נכות לצורך חוק פלת"ד קובעים לפי חוק הביטוח הלאומי. אדם שנפגע בתאונת עבודה ונקבעה לו נכות, נקטעה רגלו, יש תקנות ולוחות שם נאמר מהי דרגת הנכות. כיום כמעט סיימו את הטיפול בתקנות לפי חוק הביטוח הלאומי. כיום הולכים לפי חוק הביטוח הלאומי ודרגת הנכות נקבעת ע"י ועדות של

לחוק7המל"ל ולא נעסוק בשאלה איך קובעים דרגת נכות לפי חוק פלת"ד. ואולם, ס' פלת"ד אומר כי כשנקבעה דרגת נכות ע"י מוסד, כמו בביטוח לאומי, הולכים לפי זה ואולם

כשלא נקבעה דרגת נכות כמו במקרי ת.דרכים ולא ת.עבודה, ביהמ"ש ימנה מומחה.

כשיש נכות, דרגת הנכות היא שתשקף את הפיצוי על כאב וסבל. איך? אם דרגת הנכות היאאלף ונותנים לו 170, לוקחים את התקרה שכיום 30% מ30% אלף. לא מדויק.170

בתקנות כתוב שהפיצויים על נזק לא ממוני יהיו לפי דרגת הנכות. אבל יש הוראה מוזרה של ,30 לכל שנה אחרי גיל 1% יוקטן הסכום ב30- אחרי גיל 3הפחתת סכום הפיצויים- תקנה

50,000₪לא מדרגת הנכות אלא מסכום הפיצוי. אם הפיצוי בהתחשב בדרגת הנכות הוא ₪.50,000 מ20%, אז מורידים לו 50והוא בן

יש פגיעות שאינן כרוכות בדרגת נכות גבוהה. כוויות בד"כ בסופו של דבר בעזרת הכירורגיה הפלסטית מצליחים להגיע לכך שהנכות אינה גבוהה. לגבי מרבית האנשים שאינם שחקנים למשל, הנכות איננה גבוהה. מצאו דרך אחרת- תקופת האשפוז כי לגבי כוויות יש צורךולבצע ולעתים קרובות לחזור הניתוחים כדי לבצע את גבוהות בתקופות אשפוז מאוד

( שלגבי כל יום אשפוז, הפיצוי יהיה1)א()2ניתוחים נוספים. לכן יש הוראה שאומרת בתקנה פרומיל. בעד כל יום שאתה2 מספר הימים, לגבי כל יום X פרומיל מהסכום המקסימלי 2

₪. היתה התנגדות לרעיון זה מאנשי האוצר שאמרו שאנשים יהיו340מאושפז אתה מקבל מאושפזים ועד יקבלו כסף בעד זה?

: כל הנושא הזה מרתק. מתעוררות בעיות רבות כלכליות חברתיותפיצויים על אובדן הכנסה רבות ולשופט אין כמעט שום דבר שינחה אותו בחקיקה. אם מדובר באדם שנפגע ולאויכול לעבוד למשל למשך שנה. הח-ן פשוט- לפני שנפגע דווקא בת.דרכים, הוא איננו

35

חודשים ולכן יש לפצותו על כך. כשנקבעת12 ₪ לחודש, לא עבד 10,000הכנסתו היתה לו דרגת נכות לעתיד וכשנפגע כושר עבודתו לעתיד אז יש כמה וכמה קשיים שאין עליהם

שום מענה בחקיקה.

נכות ורגל קטועה וההנחה שזו תהא הפגיעה30%. עד מתי נחשב? יש 30אדם נפגע בן בכושר עבודתו, אם כי לא תמיד זה נכון. ביהמ"ש מוכן לשמוע שלמשל אצל שחקן כדורגל או אפילו מאמן כדורגל, אם רגל אחת קטועה אז היכולת להמשיך בקריירה הסיכוי לא רב.

ביותר2היתה שופטת בת"א שפרשה שנפגעה ב רגליה, קיבלה את הפיצויים הגבוהים כוחה תוכל לתפקד. בא ואמרה שלא עו"ד באותה תקופה שלפני חוק פלת"ד. היתה והשותף שלה. אחרי כן, חזרה לעבוד ואף מונתה לשופטת במחוזי ת"א. זהו מקרה נדיר אך

יכול לקרות.

תשובות: האחת, יש גיל פנסיה-אנשים פורשים2דבר ראשון, לא יודעים עד מתי לחשב. והוא במלוא כוחו, לא65. אבל מה אם מי שנפגע הוא עו"ד בן 67וכיום הגיל המקובל הוא

ניתן לטעון כי עוד שנתיים היה פורש, אז ביהמ"ש היה מוכן לשמוע ראיות ומה מקובל ביןעו"ד.

היה שר בישראל חיים צדוק, שר משפטים. לפני כן היה בעל משרד עוה"ד גדול מאוד. לאחר שסיים כהונתו כשר, הציעו לו לשפוט בעליון, הוא סירב ובציבור היה תמהון. כשנשאל

, ממשרדו יוכל לעבוד עד גיל מופלג וכך70למה סירב? אמר כי מהעליון יאלץ לפרוש בגיל היה. אזי אפשר לשכנע את ביהמ"ש שאדם במקצוע חופשי ועצמאי יוכל לעבוד עד גיל

מופלג.

₪. אבל נניח עו"ד מתחיל10,000הבעיה השניה- איזה שכר? היה אדם צעיר והשתכר ₪, לא כל חייו ישתכר כך. איך מחשבים כמה ישתכר? אפשר לשכנע את10,000שמשתכר

₪ היינו, ביהמ"ש בונה2,000 ₪ ולאחר מכן עוד 20,000ביהמ"ש כי עו"ד ממוצע ישתכר כ לוח כלשהו. אבל מה עם אדם צעיר? הניסיון מראה כי חלק גדול מהנפגעים הם ילדים?

ילד בן כמה ישתכר? מקובל בביהמ"ש לקחת את השכר הממוצע10איך נחשב לגבי ₪ וכך קובעים . אבל היו8,000במשק. הלשכה לסטטיסטיקה מפרסמת, כיום הוא בערך

שניסו לשנות זאת . אם מדובר למשל בילד מאוד מחונן במוזיקה, הוא למד כינור ונפגעה לוכף היד, אפשר לשכנע את ביהמ"ש שכמוזיקאי מחונן היה יכול להשתכר יותר.

: ילדה מכפר ערבי ששם, חנא 192 פסה"ד הבעיה החברתית המרתקת יותר מתבטאת ב ראשית, נשים לא יוצאות לעבודה, נשים לא לומדות-כך נטען. במגזר הערבי ההכנסות יותר נמוכות מהמגזר היהודי. היה אפשר ליישם פס"ד זה גם על תביעות מהגדה. פס"ד זה הוא

20פס"ד מרתק שאומר שכולם שווים עד שלא נוכח אחרת. אם אדם התקדם והוא בן ,10ומטאטא רחובות, הוא יקבל פיצוי על כך שלא יכול לטאטא רחובות, אבל אם הוא בן

יקבל פיצוי כמו כל ילד מת"א.

בן נוספת בקשר לשכר הממוצע. אם אדם מהנדס/עו"ד מצליח 30בעיה 30,000₪ ₪ עד גיל 30,000לחודש ונפגע ולא יוכל יותר להתרוצץ, אז לוקחים . אז שוב באו65

סכומים. כאלה לשלם יכולים שלא ואמרו פלת"ד בחוק הדיונים בזמן הביטוח חברות בהתחלה הגיעו להסכם עם משרד המשפטים על כפל השכר הממוצע במשק ובעקבות

₪, אדם8,000לחץ הלשכה עלה לשילוש השכר. כיום השכר ממוצע במשק הוא בערך יקבל פיצוי רק על בסיס של 24,000שמשתכר מעל ,₪ ₪. לא קשור למה24,000

36

נכות, יקבל פיצוי רק100% ₪ ונפגע 30,000שדיברנו עם הילדים- כיום יש לו הכנסה של ₪. מה שהתברר כמיעוט של תביעות כאלה.24,000על

אם משתכר פחות משילוש השכר הממוצע במשק, יקבל בהתאם לשכרו.

₪ ומזה יקבל24,000. התקרה היא 50% ₪, נכות 40,000אדם הכנסתו לפני התאונה 50% .

. למשל באל על יש67יכול להיות שביהמ"ש יקבע כי הגיל הממוצע לפרישה יהא נמוך מתפקידים שבהם גיל הפרישה הוא נמוך. אבל זה כמעט שלא קורה במדינה.

מס הכנסה: פיצויים לנפגעי נזיקין, לא תאונות דרכים ניתנים על בסיס שכר ברוטו. לאחוק לפי בגופו שלא שניזוק אדם של בתביעה מדובר כאשר הכנסה במס מתחשבים פלת"ד. למה ? יש מס' פס"ד מראשית שנות המדינה, אז היו שופטים שהבינו מכלכלה,ויתקון שכתב פס"ד יפה מאוד והסביר למה לא להתחשב במס אחד מהם היה השופט

שנה קדימה,לא יודעים מה20הכנסה ואמר כי מס הכנסה אינו קבוע ורוצים לפצות על יקרה בעתיד. עוד אמר כי יש שינויים במיסוי היינו, סה"כ כמה שאדם משלם לא כל כך משתנה אבל פעם זה מס הכנסה ופעם זה מע"מ. כיום רוצים להעלות מע"מ ולא מס

נפגעת2012הכנסה, משום שהבטיחו שלא יעלו את מס ההכנסה. אם יאמרו שכיום ב ₪, מס הכנסה40,000ברשלנות רפואית ואתה צריך לקבל פיצוי על בסיס הכנסה של

₪, מחר בתקציב של המדינה לא יגעו במס ההכנסה אבל יעלו את מע"מ- בסופו10,000 של יום אשלם יותר מס, התוצאה היא שנטל המס עליי גדל. אחד הנימוקים היה שאנחנו לא

יודעים מה קורה עם המיסים ושזה נזיל ולאורך השנים מאוד נזיל.

חברות הביטוח, כשנידון חוק פלת"ד התרעמו מאוד על עניין זה. אנשים מתעשרים- אדםלו הכנסה של היתה רפואית, רשלנות ע"י ושילם מס הכנסה של40,000שנפגע ₪

₪. במצב כזה, הנפגע יקבל 15,000 ₪ ולא נטו. חברות הביטוח רצו להחזיר40,000 המצב לקדמותו ולא לגרום להתעשרות. ביקשו לפחות כאן לתקן ושזה יהיה הכנסה נטו.אם בתי המשפט. של בזמנם לחסוך היא העיקרית הזה החוק מטרת כי אמר קלינג בביהמ"ש יהיה צריך לבדוק כמה מס הכנסה היה הנפגע משלם אלמלא נפגע, כל החסכון

₪. חברת הביטוח40,000בזמן היה הולך לאיבוד. קודם חייב להוכיח כמה השתכר ומוכיח ₪ מס הכנסה, הנפגע יטען כי אז לא היו לו ילדים, לא היה15,000תטען כי מזה שילם

נשוי. אם היה צריך לחשב שכל שנתיים יביא ילד לעולם, גם תטען חברת הביטוח כי אינו ממשפחה דתית ולא צריך להביא כל כך הרבה ילדים. זה דבר שלא יעלה על הדעת-חברי

ועדת חוק חוקה ומשפט לא רצו כך.

ובשנת 76, נכנס לתוקף ב75בחוק היה מהפך במדינה. החוק חוקק ב היו בחירות77 והליכוד עלה לשלטון. מה הקשר? שר האוצר היה שמחה ארליך ולפני הבחירות הבטיח כי מבחינה כלכלית יטיבו עם העם. באו אליו אנשי הביטוח ואמרו כי מוכרחים להעלות את

משום שמאז שחוקק חוק פלת"ד עלה המדד, בעקבות זה עלו הפיצויים בגין77הפרמיות בוראה שצודקים אבל ולכן מוכרחים להעלות הפרמיות. שר האוצר בדק נזק לא ממוני הבטיח להטיב עם העם. אנשי האוצר אמרו כי יש לבטל את מה שקלינג הצליח לעשות

₪, אדם כזה משלם כיום20,000היינו, הפיצויים יהיו על בסיס נטו כלומר, אדם שמרוויח ₪. עם זה20,000 ₪ ואין הצדקה שיקבל 16,000 ₪ למס הכנסה, הוא יקבל רק 4,000

באו לועדת חוק חוקה ומשפט, קלינג טען כי שוב מעמיסים על בתי המשפט והדרך היא

37

שלא לעסוק בזה. האוצר טענו כי מוכרח להיות פתרון שהפיצויים הם על בסיס נטו. קלינגס' טובה, "2)א()4הציע הצעה לא היו הפיצויים האמורים פטורים ממס הכנסה(-

יחושבו הפסדי הנפגע לענין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה החל 25עליה בעת קביעתם, ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור לא תעלה על

"- הממשלה המנדטורית זיכתה אותנואחוזים מן ההכנסה שלפיה יחושבו פיצויים אלהיש הוראה שאדם שמקבל9בס' שהאוצר לא מעיז לגעת בו, בפקודת מס הכנסה ס'

פיצויים על נזקי גוף בסכום חד פעמי, זה פטור ממס. אם הנפגע מקבל פיצויים לפי חוק פלת"ד, אנו ננכה לו את המס. אם מקבל פיצויים על רשלנות רפואית לא מנכים אלא זה

לפקודת מס הכנסה אבל אם זה לפי חוק פלת"ד ינוכה המס. איך? יתנו לו9פטור לפי ס' ₪ ברוטו.20,000 ₪ ולא של 16,000פיצוי של

(-הפיצויים יהיו לאחר ניכוי מס הכנסה שחל על ההכנסה בזמן קביעתה, ובלבד2)א()4ס' מההכנסה שלפיה יחושבו הפיצויים- אם25%שהפחתה בשל ניכוי המס לא תעלה על

נוכה 25,000מדובר בהכנסה קודם לתאונה היתה של ₪ ברוטו. מזה ₪ מס8,000 25,000₪ ₪ מ8,000 ₪ נטו. המחוקק אומר שיש לבדוק 17,000הכנסה, לאדם יישארו

. המחוקק אומר כי לא נעשה לו חשבון מדויק אלא ננכה לו רק33%זה כשליש היינו, בכדי שלא יהא צורך לבזבז בבתי המשפט על חישובים מדויקים של מס הכנסה.25%

לא מוצא חן בעיני קלינג, מס רגרסיבי- מוטל מס על אדם שמרוויח פחות, יותר מס. לכןאומרים שאין הטלת מע"מ על ירקות משום שאומרים שזה יהא מס רגרסיבי.

₪ מס. כשבא לתבוע פיצוי על נזק,1,000 ₪ לפני התאונה, שילם 10,000אדם שהשתכר ₪ ברוטו, יביא הביתה יותר25,000. לעומתו, אדם שקיבל 25%אומרים שיש לנכות לו

ממה שהיה מקבל. היינו, פועל לטובת העשירים- העני יקבל פחות, לעומתו האדם העשיריקבל יותר.

: עזרה בבית- אדם נפגע וזקוק לעזרה סיעודית היינו, זקוק שמישהו יטפל בו, ישמורהוצאות 24עליו וכו'. יש מקרים לא מעטים שבתי המשפט קובעים על סמך חוו"ד רפואיות לעזרה

שעות ביממה. זה יקר ולכן מנסים לשכנע את ביהמ"ש שצריך לשלם סכומים משמעותיים מאוד. לפעמים העזרה הסיעודית יקרה יותר מאובדן ההכנסה. אם אדם מטאטא רחובות

נפגע, זקוק לעזרה סיעודית כמו האדם העשיר.

שעות, אני זקוק להם, חברת8 עובדים. במדינה יום עבודה זה 3יש טענות- התובע זקוק ל הביטוח תטען שהוא ישן בשעות מסוימות, יטען כי צריך אותו. בתי המשפט קבעו כי אפשריקבל וביום המנוחה השבועי שלו וכו' ויקבל כלכלה להסתפק בעובד אחד שיגור איתו

הנפגע עובד חלופי.

: בבתי המשפט מדברים על הפיליפינית. ביהמ"ש קבע כי פיליפיני אקסלרד 191 פס"ד עובדים ישראליים. 3יותר זול מ-

קלינג מתח ביקורת על כך לפני פס"ד זה. אמר כי כל מאמצי המדינות בעולם וארגוני האו"ם יביאו לכך שלא תהיינה מדינות שאם תעזוב את ילדיה הקטנים לטובת עבודה בשכר זעום בישראל. שנית, אמר שמי יודע מה תהא המדיניות של הממשלה בקשר ליבוא של פיליפינים, ועובדה שהמדיניות היתה משתנה מדי פעם. לאחר פס"ד אקלסלרוד נתן קלינג

: דהן היה ילד הקטין מנשה דהן נ' חברת ביטוח הראל 1274/95 ת.א )ת"א( פס"ד ב כשהוא נפגע בת.דרכים לא רחוק מביתו, היתה חוו"ד של רופא שמונה ע"י ביהמ"ש4בן

38

שעות ביממה. אגב, נכון שאימו טיפלה בו בהתחלה אבל גישת בתי24שזקוק לסיעוד המשפט שאי אפשר להטיל על הקרובים את המעמסה כשזה נגרם ע"י תאונה כלשהי. גם

שעות24כשהאם מטפלת, זה לזמן מסוים. היתה חוו"ד רופא שזקוק לעזרה סיעודית ביממה. חברת הביטוח טענה פיליפיני פס"ד אקסלרוד. האם הביאה חוו"ד של רב שנתןיכול להכנס למטבח כי עצם כניסתו למטבח גוי לא יהודי, חוו"ד מאוד מנומקת שאצל מטילה דופי והיהודי לא יכול לאכול. חברת הביטוח הביאה חוו"ד של רב אחר שכתב כי נכון מה שכותב הרב אבל זה לא בצפון אפריקה, המשפחה עלתה מצפון אפריקה ושם ידוע שאצל גדולי הרבנים היו עובדים גויים שניהלו את משק הבית ויש עליהם סיפורים וסיפורים על הרבנים משתלבים, הם חלק מבני הבית. באת כח הילד הביאה חוו"ד של אותו רב

שאמר שנכון אבל לא נכון באותו כפר שממנו עלו, שם הרב לא היה לו עוזר גוי.

הפסיקה היום היא פיליפינית. פס"ד של השופט אור, רובם נותרו בעינם ואיש לא נגע בזה.

: אדם נפגע, זקוק לטיפול רפואי שעולה כסף.אז צריך לפצות אותו עלהוצאות רפואיותסהר בע"מ נ' אלחדד 218 פס"ד ההוצאות. אבל בא : חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

השופט אור אמר כי קודם כל כל אדם שזקוק לטיפול רפואי מקבלו לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולא חשוב אם זקוק לטיפול אם חלה טבעית או שנפגע ע"י תאונה. אבל קיים סלהוא מה וטיפול אבל במסגרת הסל- הסל תרופות זכאי לקבלת היינו, אתה הבריאות

. לפי פס"ד זה, כל מה שאתה זכאי לקבל לפי חוק ביטוח95שקופ"ח הכללית נתנה אחרי יכול לקבל על כך פיצוי כי תלך לקופה"ח שלך ותקבל את כל בריאות ממלכתי, אינך

הטיפול. , שאדם זקוק לטיפולים פעמיים בשבוע למשך כלרחמיםיש חוו"ד של רופא, כמו בעניין

שבועות לשנה. בא כח6 טיפולים פיזיותרפיים במשך 2החיים. קופה"ח אומרת כי בסל יש הנפגע אומר כי הרופא קבע כי זכאי לקבל כל החיים. התעוררה שאלה בביהמ"ש האם הנפגע זכאי לקבל מה שיש בסל התרופות כמו כל המדינה או שזכאי לקבל מה שהרופא אומר? עלתה טענה כי למה אני יותר טוב מהציבור? למשל, נכי צה"ל, וודאי שהעם רוצה לתת להם את הטוב ביותר, גם הם מקבלים טיפול ממשלתי ומקבלים מעט יותר מהסל.

: העליון אמר כי לפי דיני הנזיקין, נותנים סורוקה נ' הבאבו189שאלה זו נדונה בפס"ד פיצוי ראוי והוגן. מה זה? זה מה שביהמ"ש משתכנע שהנפגע זקוק לו. נכה צה"ל מקבל את הפיצוי ללא הוכחת רשלנות, מקבל אוטומטית את הפיצוי. השופט אור אמר כי הנפגע ברשלנות רפואית צריך לקבל את הפיצוי אחרי הוכחת רשלנות, יש לו דרך קשה וסיכונים

ולכן כך אמר- הנפגע מקבל פיצוי ראוי והוגן.

טענו כי הנכון וההוגן זה הסל ואת הסל הוא מקבל והם לא צריכים לממןפס"ד אלחדדב זאת. שוב השופט אור אמר כי הוא זכאי לקבל פיצוי ראוי והוגן גם כשחלק מהטיפול הוא מהסל. היינו, הוא זכאי לקבל מה שביהמ"ש יקבע בהתאם לחוו"ד רפואיות. נצטרך לדעת

קודם מה מקבל בסל, אח"כ יעשו חישוב כמה יעלה לו לקבל מה שמחוץ לסל.

הרע בפס"ד אלחדד- כשנפגע בא עם חוו"ד שקובעת כי זקוק יותר ממה שיש בסל, הרע הוא שהשופט צריך לבדוק מה יש בסל. למשל פיזיותרפיה. טוענים שיש בסל פיזיותרפיה.

טיפולים פעמיים2התובע קרא לעובד של קופ"ח כדי לדעת כה פיזיותרפיה שיש בסל? שבועות, זה לא כתוב לא בסל ולא בחוק ולא בשום מקום. כך צעד אחר6בשבוע במשך

צעד והשופט אור אמר גם באלחדד כי מעבר לסל צריך לפסוק סכום גלובלי כלשהו על

39

העלויות מעבר לסל. צריך להעריך כמה האוצר יהא מוכן להגדיל את הסל בשנים הבאותוכמה ההפרש בין עלות הטיפול לבין הסל.

כתב הוא סכום, קבע ראשונה בערכאה שכששופט אור השופט של פס"ד היו שהשתכנע-השתכנע מגודל הסיפור וזו לא דרך לדידו של קלינג.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי- קופ"ח שנתנה שירותי בריאות למי שנפגע ממזיק כלשהו, זכאינגד חברת הביטוח יכולה להגיש תביעה היינו, קופ"ח להיפרע מהטבת הנזק מהמזיק- בטענה כי מימנה את התרופות שבסל, מה שהיה ביום מתן פסה"ד, שילמו אבל ביהמ"ש

כל לניתוח שזקוק של10אמר לטעמו לא זו הוראה לנו. תשלמו יקר, והוא שנים הוכחות שזה כתוצאה מהרשלנות, ואומרת לקופ"ח שרוצים קלינג-באה חברת הביטוח

טוענים כי ביהמ"ש אמר שזה כתוצאה מ..

לחוק ביטוח בריאות- קופ"ח כשבאה לביהמ"ש ביום מתן פסה"ד, אומר זאת אור22ס' פירוט, מיליון ₪ עם חצי על הטיפול הרפואי עכשיו עד הוציאה כי ואומרת באלחדד, ביהמ"ש קובע כי חברת הביטוח תשלם חצי מיליון. אבל תטען הקופה כי לפי חוו"ד יזדקק

אלף. לפי החוק, אמר אור, כי אפשר לקבל החזרים רק על הוצאות200לטיפולים בעוד שכבר הוצאתם ולא על העתיד או לבקש פס"ד הצהרתי. עפ"י פס"ד אלחדד קופ"ח לא

יכולה להיפרע עבור העתיד.

יש לו הכנסה 10,000₪אמרנו שהתשלום הוא חד פעמי, שצריך לחשב. אדם נפגע, ולא כמו בביטוח לאומי, אדם שנפגע ליד לו שיק אחד כדי לתת וצריך לחשב לחודש בתאונת עבודה מקבל כל חודש קצבה. בדיני נזיקין מקבלים סכום חד פעמי כי כך זה היה באנגליה. אבל יש הסברים גם בפסה"ד של דן רחמים: שם השופט אור מסביר בדיוק מדוע נותנים סכום חד פעמי-כדי לגמור את התיק, כדי שאדם שקיבל פיצוי יידע מה לעשות עם

חייו.

ופתח באילת חנות ופיתוח והיה מוכשר בכישורים שונים של צילום אדם שנקטעו רגליו יוצאות לסיורים בים סוף עד טאבה, היו לצילום, היה מעלה אנשים על הספינות שהיו יורדים, היה מוכר להם והיו חוזרים מטאבה ברכב כשהתיירים היו מצלמים את התיירים תמונות ומזה הרוויח המון כסף. הוא קיבל סכום חד פעמי והוא נהנה ממנו.אם היה מקבל מהמל"ל, היה משקם את עצמו-לא נכון. ההנחה של קלינג, היא שאדם שמקבל תשלומים עיתיים, למשל נכה צה"ל ונפגעי מל"ל, אדם שמקבל תשלום כל חודש ויודע שיקבל, אין לו תמריץ לחזור לחיים רגילים ולעבוד כי נקודת המוצא היא שלאדם כזה קשה פיזית ונפשית, יש לו כאבים, אבל אם יודע שבלאו הכי יקבל את הכסף לא יעשה מאמץ. כשאדם מקבל

תשלום חד פעמי הוא יודע שעם זה יוכל לעשות יותר, יוכל להשקיע.

22.04.12נזיקין – שיעור תשיעי –

אמרנו שהפיצויים על נזקי גוף ניתנים כפיצויים חד פעמיים – מחשבים כמה יגיע לנפגע בסכום אחד למשך כל ימי חייו גם אם הפיצויים שניתנים לו בעצם מתייחסים לתקופות עתידיות מאוד רחוקות

פיצוייםבעוד עשרות שנים. אבל, אמרנו ובכך הפסקנו בשיעור שעבר, שקיימת אפשרות לתת – לתת את הפיצויים קצובים תקופתיים. עיתיים

מדוע בכל זאת יש לנו בפלת"ד אפשרות לתשלומים עיתיים?

40

הקושי לצפות מראש את העתיד – לא מבחינתו של הנפגע אלא מבחינת הנתבעים. קשה לצפות את תוחלת חייו של הנפגע כדי לדעת בכמה שנים להכפיל את הפיצוי.

כל צד מביא את המומחים מטעמו שמציגים דעה הפוכה – התובע יטען כי תוחלת החיים שלו התקצרה משמעותית והנתבע יטען כי אין פגיעה משמעותית בתוחלת חייו של הניזוק. הבעיה

העיקרית במקרים כאלו היא התפתחות הרפואה שקשה לחזותה אך בדר"כ הרפואה מתפתחתבמהירות ויכולה לתרום להארכה של תוחלת חייו של הניזוק והטבה עם עמדתו של הנתבע.

? מאחר וחלק גדול מזמנו של ביהמ"ש היהמדוע תשלומים עיתיים חוסכים בזמנו של ביהמ"שמוקדש לבקשות של הגדלה של הסכום בעקבות שינוי במצב של הניזוק.

? כשהתיק פתוח ועומד בביהמ"ש ישמדוע אם כן אף אחד לא מוכן לקבל תשלומים עיתיים עלות מנהלית ואגרות שונות שמתלוות למעקב אחרי מצבו של האדם ולכן מעדיפות חברות הביטוח

לסגור את התיק בתשלום אחד ולסיים את הסיפור.

עדיף לתובע מאחר והוא מעוניין בסכום הגבוה ואז להשתחרר מהמעקב שלהחד פעמיהתשלום בתי המשפט ושל חברות הביטוח.

עו"ד, בתביעות בנזקי גוף, מקבלים שכר לפי הסכום שמתקבל. לכן יש עדיפות מבחינת עורך הדיןלקבל את שכר הטרחה הגבוה יותר שיכול להתקבל רק מקבלת סכום חד פעמי לניזוק.

אומרת כי אפשר להעלות את התשלומים העיתיים כאשר חלה החמרה וכאשר עברה חצי2תקנה שנה מהתביעה האחרונה – כל חצי שנה אפשר לבוא ולתבוע להגדלת התשלומים החודשיים.

לדעת ביהמ"ש העליון אפשר בכל מקרה לתבוע פיצויים חד פעמיים מאחר ובשום מקום לא רשוםשיש לפסוק בתשלום חד פעמי – זה רק מקובל, לא חובה.

באופןהאם כאשר יש תשלום חד פעמי אפשר לשנות אותו בעתיד עקב שינוי נסיבות ומצב רפואי? .חד משמעי לא

לפלת"ד5 – סעיף תשלומים תכופים חברות הביטוח לא רוצות לשלם ולכן גורמות לסחבת במשפטים ולעומס בבתי המשפט – בין השאר

כדי להתיש את הנפגע כדי שיהיה מוכן להתפשר על סכומים מצחיקים. לכן, באו ואמרו כי אנחנו נחייב את חברות הביטוח לתת לניזוק בתשלומים "על חשבון" וזאת רק במסגרת פלת"ד. במידה

וחברת הביטוח תשלום יותר ממה שיפסק בסוף – הסכום יוחזר אליהם. לפי סד"א אפשר להגיש תביעה בכל מקום שהנתבע מנהל עסקים ולכן כלפי חברת ביטוח, מאחר

ויש לה עסקים שפרוסים בכל הארץ, אפשר להגיש בבית המשפט ששם היו שמועות שהשופטיםנדיבים. בהמשך נעשה סדר ואפשר להגיש בקשות רק בבית משפט אחד.

על סמך מה השופט פוסק? איך הוא יודע לפסוק בדבר תשלומים תכופים כשלא ראה את התביעה הראשית?

ניתן להראות לשופט רק סיכום מחלה של בית החולים שהשופטים לא מבינים את המשמעות המלאה של הדבר. לכן התובעים פיתחו מנהג של ללכת לרופאים פרטיים שרשמו בשפה

שהשופטים כן הבינו.

41

פיצויים בגין מוות – לפקנ"ז – השפעת המוות על עילת התביעה. כאשר עסקנו בחוק איסור לשון הרע הפנינו19סעיף

לחוק איסור לשון הרע. שני הסעיפים הללו עוסקים בתביעה25 ולסעיף 5את תשומת ליבנו לסעיף על לשון הרע שמתבררת לאחר המוות. ואמרנו כי היה צורך בסעיפים הללו מאחר ובאנגליה אחרי

המוות אי אפשר היה להגיש תביעה בנזיקין מאחר והוחלט כי זה דבר אישי. עוסק לא רק בפיצויים על נזקי גוף אלא בהשפעת המוות על עילת התביעה. 19סעיף

)א( נפטר אדם - כל עילות-תביעה בשל עוולה שהיו עומדות לנפטר או נגדו, יוסיפו לעמוד בעינן, בכפוף.הענין לפי הכל להוראות סעיף זה, לטובת עזבונו או נגד עזבונו,

המוות איננו גורע מזכות התביעה – אפשר להגיש את התביעה. אדם שנפטר ע"י רשלנות רפואית או ע"י תאונת דרכים – תביעתו בעינה עומדת. מי יגיש את התביעה? העיזבון שלו. כאשר אדם נפטר

זכויותיו וחובותיו עוברות לעיזבונו. .העיזבון שלו יכול לתבוע פיצוייםדהיינו, כאשר אדם נפטר כתוצאה ממעשה נזיקין

עילת-תובענה מוסיפה לעמוד כאמור לטובת עזבונו של נפטר, והמעשה או המחדל היוצר את היתה)ב( מחושבים בלי שים לב להפסד או לריווח העזבון העילה גרם למותו, יהיו הפיצויים שניתן להיפרע לטובת

עקב המוות, אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות-קבורה. לעזבון שנגרם דהיינו, אנחנו מפצים את העיזבון על הנזק שנגרם למנוח ואפשר לכלול בזה גם את הוצאות

הקבורה.

)ג( נסבל נזק על ידי מעשה או מחדל שהיו משמשים עילה לתובענה בשל עוולה נגד אדם פלוני אלא שנפטר קיימת נגדו בשל המעשה או שהיתה פקודה זו, את עילת התובענה לענין לפני הנזק או בשעת הנזק, יראו,

קיימת נגדו לפני שנפטר. היתה המחדל אילו נפטר אחרי הנזק, כאילוגם אם אדם גרם לתאונה, אפשר לנהל את המשפט כנגד העיזבון שלו

מה יכול העיזבון לקבל? עד פס"ד אטינגר יכול היה לקבל העיזבון על כאב וסבל של המנוח. באנגליה אמרו כי גם אם אדם נפטר במקום, נוצרה דעה כי גם למשך השניות המעטות שבהן סבל עד שנפטר – על כך מגיעים לו

פיצויים. יש לציין כי פסקו פיצויים נמוכים מאחר וזה לא הלך לאדם הנפגע עצמו שנפגע אלא ליורשיו. השופט זילבר אמר כי אסור שהסכום יהיה גבוה מאחר ואנחנו כאילו אומרים שאנחנו

ממירים את "ערכו" של חייו של הניזוק בממון.

השנים האבודות – נראה בהמשך כי כאשר אדם נהרג בתאונה ומשאיר אחריו אישה וילדים הם זכאים לקבל פיצוי

:78 וזאת לפי סעיפים 19מכוח עצמם ובלי כל קשר לסעיף

. זכותם של תלויים לפיצויים78 גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד

חבלת-גוף שגרמה לו העוולה - יהיו בן-זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה. נאמר כאן שאם אדם מת כתוצאה ממעשה נזיקין, ובשעה שהוא נפטר היתה לו זכות לתבוע, קרובי

המשפחה מדאגה ראשונה זכאים לקבל פיצוי על הנזק שנגרם להם. הם לא תובעים על הנזקשנגרם למנוח אלא על הנזק שנגרם להם.

42

שנים כאשר10כאשר אדם נפגע בתאונה ויש חוות דעת שתוחלת חייו קוצרה והוא יחיה רק עוד . באו ואמרו חברות הביטוח כי הנזק שהן גרמו לתובע הוא הרבה יותר גדול ממה30כיום הוא בן

נכות ואנחנו מסכימים, אך גם תוחלת חייו קוצרה.100%שהוא מציג. התובע אומר שיש לו " אי אפשר לקבל פיצויים – השנים האבודות הןשנים אבודותבאנגליה נאמר בזמנו כי על אותן "

אותם שנים שבהם הנפגע לא יחיה ולא ישתכר וגם לא תהיה אם כך הוצאות רפואיות ואחרות ולכןעל השנים הללו אין פיצוי. שם ביהמ"ש העליון בא ואמר כי אי אפשר לתת פיצוי עלבפס"ד גבריאלהדעה הזו מצאה ביטוח

השנים האבודות כאשר אחת הסיבות היתה מאחר והעיזבון זכאי לקבל פיצויים וכך גם יורשיו לפי ועכשיו הם יקבלו גם פיצויים על השנים האבודות בתור תלויים? איך זה מסתדר. זו היתה19סעיף

אחת הבעיות.הבעיה השניה היתה לגבי איך אפשר לחשב מה הנזק שנגרם בשנים האבודות.

עלתה השאלה איך ביהמ"ש משנה את ההלכה שנקבעה בגבריאל? השופט ריבליןבפס"ד אטינגר שנה מאז הלכת גבריאל וראוי לעיין בה מחדש. נימוק כזה מעמיס על בתי20מסביר ואומר כי עברו

שנה יכול שתהיה20המשפט בצורה שלא תתואר כי לגבי כל הלכה והלכה אפשר להגיד שלאחר לא רלוונטית ויש לעיין בה שוב. לדעת ד"ר קלינג במקרים כאלו יש להסדיר את העניין במסגרת

חקיקה.

.ניקח מקרה שבו אדם נהרג והתביעה היא של העיזבון עד18 נניח ואז אומרים כי יכול היה לעבוד מגיל 10מתי הבעיה חשובה? כאשר המנוח הוא ילד בן

)פנסיה( ואנחנו בעצם שואלים האם אפשר לפצות את העיזבון או אי אפשר לפצות את67גיל התשובה היתה שלילית ולא מעניין מה שקורה בשנים האבודות. היום,אטינגרהעיזבון. עד הילכת

בעקבות הילכת אטינגר, אנחנו שואלים את עצמנו מה הוא יכול היה להביא לעיזבון ואנחנו יכולים ₪ לחודש. יש לציין כי אפשר לטעון כי הילד8000לקחת את השכר הממוצע במשק כאינדיקציה –

מוכשר בתחום כזה או אחר ולהוכיח אחרת כי יש סיכוי סביר שהיה יכול להרוויח שכר גבוה מהשכר ₪ בחודש היו כרוכות בכך הוצאות בחייו )מיסים,8000הממוצע במשק. אך גם אם היה משתכר

ארנונה וכיו"ב( ואז איך אנחנו מחשבים את זה?קיימות שתי דרכים :

האחת היא לעשות אומדן לגבי איזה אחוז מסוים בהכנסתו הוא היה מוציא.- שיטת הידות )מה שביהמ"ש העדיף בהילכת אטינגר(. אנחנו באים ואומרים כי אם הוא היה-

פחות8000 ₪ הוא לעיזבון, לא להורים, היה מכניס 8000נשאר בחיים והוא היה מרוויח ההוצאות שלו. אם העיזבון מורכב ממספר אנשים הינו אומרים כי ההוצאה עליו היתה כמו

הידה.

יש בעיה לקבוע את ההוצאות לכן השיטה המועדפת היא אומדן של ההוצאות שהיה מוציא אחוז שישאר לעיזבון. 30-35 הילד על עצמו. האומדן שבדר"כ משתמשים בו הוא

אמרו אין פיצוי בגין השנים האבודות – הטענה היתה שם כי יהיה בילבול בין העיזבוןבפס"ד גבריאל לבין התלויים ואיך יפתרו את זה. הבעיה היא שאם יש לעיזבון חובות אבל יש גם תלויים )אלמנה וילדים( מה עושים? האישה והילדים לא חייבים כלום ואליהם אי אפשר לבוא ולדרוש לפרוע את

החוב והיא לכאורה זכאית לקבל את הפיצוי. בעיה נוספת שעלתה היא כי האישה והלידים יכולים להגיש פעם תביעה כתלויים ופעם תביעה כיורשים מטעם העיזבון. התשובה לכך מצויה בפס"ד

. 19אטינגר שם עלה כי אי אפשר לקבל פיצוי פעמיים וזה כתוב גם בסעיף

43

התלויים – לפקנ"ז. שם נאמר במפורש שמדובר בבן זוג, הורה וילד.78הם אלו שמנויים בסעיף

?איך מחשבים את הפיצויים המגיעים לתלויים . איך נחלק את הכסף? בשיטת16 ובת כבת 14 שנהרג והותיר אחריו אלמנה, בן כבן 40אדם בן

נפשות שההנחה היא כי4"הידות". אנחנו באים ואומרים שאילו אותו אדם נשאר בחיים היו בבית ההוצאות של כל אחת מהנפשות זהה בדיוק. מלבד זאת יש צריכה כללי של משק הבית )חשמל

וכיו"ב( ולכן נחלק את ההכנסה לחמש – ארבע נפשות + צריכה כללית של משק הבית. עכשיו נגיד כי ידה אחת המנוח היה צורך ולכן לאלמנה ניתן את הידה שלה ואת ידת משק הבית,

16. הבת בת 5 חלקי 4 ידות. התלויים במקרים כזה יקבלו 4ולכל אחד מהילדים ידה אחת – סה"כ ההנחה היא שאם הוא היה נשאר בחיים היא היתה מפסיקה להיות תלויה בו18וכאשר תגיע לגיל

כאשר4ולכן היו נשארות בבית שלוש נפשות – האב, האב, והבן ולכן הינו מחלקים את ההכנסה ל- . לאחר כשנתיים הבן גם היה4 חלקי 3האלמנה מקבלת שתי ידות והבן ידה ולכן הפיצויים היו

ואז נשארת רק האלמנה ולכן אם לא היה נפטר היו שלוש ידות )שתיים של18הופך להיות בן 2הבעל ואישתו ואחד של משק הבית(. לכן כאשר נפטר יש לפצות את האלמנה בפיצויים בסך

. 3חלקי

כאשר אנחנו מחשבים פיצויים לתלויים השנים האבודות אינן מעניינות אותנו.

פגיעה/פציעה ללא מוות - הוצאות שנגרמות לנפגע כתוצאה מכך שהוא זקוק לעזרה. אדם נפגע והוא קטוע רגליים והוא אינו יכול לסוע בתחבורה ציבורית. האם אותו אדם זכאי לכך שתעמוד לרשותו מכונית? התשובה היא חד

משמעית כן. אין ספק כי זה תלוי בחוות הדעת של הרופאים. כל כמה זמן יחליפו את הרכב? והתשובה היא לעיתים קרובות וזאת אחר ואותו אדם זקוק למכונית

על יד הבית ולא למכונית במוסך – מכונית ישנה מדי פעם צריכה להיות במוסך.

נזק נפשי - היתה פסיקה של אגרנט באם ששמעה צעקות בחצר הבית, ירדה למטה והתברר לה שהבן שלה

טבע בבור השופכין. האם כתוצאה מכך סבלה מהלם והגישה תביעה. יש לציין שהיא לא יכולה לתבוע בתור תלויה אלא רק על כאב וסבל במסגרת תביעת עיזבון וההלם הנפשי שלה. ביהמ"ש

מפי הנשיא אגרנט פתר את הבעיה באומרו כי אין תביעות כאלו )בהתאם גם לאנגליה( וזאת מהסיבה שאין חובת זהירות של מתקין בור השופכין כלפי האם אלא רק כלפי הילד. האם ישבה

אמר שמגר כי כלבפס"ד אלסוחהבביתה ולא נפגעה ולכן גם באנגליה פסקו שאין חובת זהירות. אדם חב חובת זהירות כלפי מי שנמצא בדרך וחייב לצפות שגם עלולים להימצא בקרבת מקום

קרובי משפחה שיינזקו נפשית בעקבות התאונה. ולא מספיק להצטער אורפואיתשמגר אומר כי מתכוון אך ורק לנזק נפשי שעולה לכדי פגיעה

להיכנס להלם בעקבות המוות של בן המשפחה הקרוב.

הטבה של נזקי גוף

44

ובעקבות תאונה לא יכול להגיע לעבודה אך המעביד ממשיך לשלם לוכלשהיאדם נפגע בתאונה משכורת בשנה הראשונה מתוך רצון טוב ויחסי אנוש. הוא שומע שאחרי שנה הנפגע השתקם והולך לעבוד אצל מישהו אחר. כאשר המעביד המשיך לשלם משכורת הוא עוזר בכך בעצם למזיק מאחר והניזוק לא יכול לתבוע אובדן הכנסה במשך השנה הזו מאחר והמעביד שילם לו משכורת. אצלנו יש

והרעיון של1964חוק שלא קיים במדינות אחרות, חוק לתיקון דיני הנזיקין הטבת נזקי גוף משנת החוק הוא שכל אדם שמיטיב עם הנפגע בגופו, כל אדם כזה, יוכל לקבל השבה מהמזיק. המטרה

היא לעודד אנשים ומעבידים שירצו להיטיב עם הנזק של הפגועים.

לחוק זה נכתב כי המעביד שהיטיב עם עובדו את הנזק יכול ללכת אל הפוגע המזיק2בסעיף ולקבל ממנו את מה שאני שילמתי לעובד. במקרה כזה בו המעביד רוצה להעלות לנפגע את

המשכורת בזמן שיושב בבית ומחלים – על ההעלאה הזו במשכורת לא יקבל המעביד החזר! יש לציין כי למרות שאין סימוכין בפסיקה הגיוני כי יהיה אפשר לקבל החזר שכזה במידה ויהיה אפשר

להוכיח כי בין כה וכה באותו הזמן היה צריך לקבל העובד העלאה במשכורת.

? יש אפשרות לקבל את שווי המתנה חזרה בתנאי שמדובר במתנה סבירה )לפימתנותמה בדבר (.5סעיף

האם המעביד יכול לשלם משכורת למשך תקופה ארוכה למרות שהעובד לא מגיע לעבודה? גם כן שאומר שאפשר לשלם משכורת כל זמן שנחשב לסביר.5התשובה בסעיף

המיטיב )המעביד( יכול להגיש את התביעה שלו בלי כל קשר לתביעה של הניזוק ויכול להגיש אותה , לא6במקביל. בנוסף יכול להגיש תביעה ישירות נגד המזיק/חברת הביטוח. המעביד, לפי סעיף

צריך לחכות לכך שהניזוק יקבל את הכסף מחברת הביטוח ואז לתבוע את זה ממנו – הוא יוכללתבוע ישירות מחברת הביטוח את הסכום ששילם לניזוק.

מגרעת גדולה אחת יש בחוק – החוק מדבר בלשון עבר. נניח שיש מעביד שמוכן לשלם לניזוק את המשכורת כל הזמן שהמשפט מתברר וללא הגבלת זמן, אבל הוא רוצה להתחיל לקבל החזר של

הכסף. המעביד מגיש תביעה נגד המזיק אבל בזמן הגשת התביעה הוא רוצה להמשיך ולשלם לניזוק עוד משכורת – לגבי המשכורת שישלם לו אחרי שהגיש את התביעה לא יוכל לקבל החזר

מאחר והחוק כאמור בלשון עבר.

29.04.12נזיקין – שיעור עשירי –

המשך משיעור שעבר:

יורש את זכויותיו של המנוח. כאשר אדם נפגע ע"י מעשה נזיקין, ולאו דווקא19סעיף העיזבון לפי תאונת דרכים, נפטר כתוצאה מאותו מעשה נזיקין והעיזבון תובע פיצויים שהוא, הנפגע, היה זכאי

להם אילו היה בחיים : פיצוי על כאב וסבל שמחושב בצורה רגילהאובדן הכנסה – נעשה בעיתי בעקבות הלכת אטינגר של "השנים האבודות" שם אנחנו

מחשבים מה היה המנוח יכול להשתכר אלמלא נהרג )המנוח = העיזבון(. מה העיזבוןהפסיד עקב מותו.

? איך מחשבים זאת אנחנו לוקחים את הכנסתו של המנוח ומכיוון שעקב מותו )לא יאכל וישתה וכו'( העיזבון חסך כסף

יד הקיוםולכן את זה נוריד מהעיזבון. לכן, העיזבון מקבל את הכספים שהמנוח היה משתכר פחות שלו וכן פיצויים בגין כאב וסבל.

45

– הנזק שנגרם להם עקב מותואובדן התמיכה פיצויים על 78 – מקבלים לפי סעיף התלוייםלגבי של המנוח. הפיצויים הללו מורכבים מכמה דברים : המנוח בחייו נתן שירותים במשפחה ועקב מותו

אין מי שייתן את השירותים )בישול, ניקיון וכיו"ב( וזה נזק לתלויים בלבד ולא נזק לעיזבון, בנוסף נפשות זכאים4אובדן תמיכה כלכלית שניתנה ע"י המנוח למשפחה. במות המנוח, במשפחה של

5 )חלקים( – אנחנו אומרים כי אילו המנוח היה בחיים הכנסתו היתה מתחלקת ל-ידותלקבל חלקים )ארבעת בני המשפחה( ועוד ידה אחת בגין הוצאות המשפחה )ארנונה,חשמל וכיו"ב(. ברגע

18 ידות דהיינו – כל אחד מהילדים עד גיל 5 מתוך 4שאדם נפטר אנחנו אומרים כי התלויים יקבלו מקבל ידה אחת )שניים במקרה הזה( והאלמנה תקבל שתי ידות נוספות )אחת עבר עצמה וידה

אחת עבור משק הבית(.

איך זה מסתדר כאשר העיזבון הוא גם התלויים? לכאורה זכאים הם לקבל גם את העיזבון וגם לקבל פיצוי כתלויים אבל כאן נוצרת הבעיה. העיקרון הוא שאין מקבלים פעמיים פיצוי על אותו דבר. אנחנו חותרים לפיתרון שיגרום לכך שאף אחד לא

יקבל פיצוי כפול. לכן נבוא ונאמר שכאשר ישנה חפיפה בין הפיצויים אנחנו באים ואומרים כי יקבלו רק פעם אחת על הנזק הממוני שהוא תוצאה של פטירת המנוח שאו שאתם הפסדתם את התמיכה

(. אנחנו מעמידים את החלקכיורשים( או את הפסד של כספו של המנוח )כתלוייםשל המנוח ) הזה, של הפיצויים לתלויים ושל הפיצויים לעיזבון – זה לעומת זה. וכאן את מקבלים את הגבוה

שבשני הסכומים – רק לגבי חלק זה )אובדן הכנסתו של המנוח(. אבל מלבד זה היורשים זכאים לקבל פיצויים בגין כאב וסבל של המנוח אך מן הצד השני התלויים

זכאים לקבל פיצויים )מלבד הפיצויים על אובדן התמיכה( על הוצאות שנגרמו להם כמו אובדןשירותים.

- אנחנו אמרנו כי הפיצויים ניתנים בסכום חד פעמי דהיינו – אנחנו נותנים היוםלגבי אובדן ההכנסה לאדם שנפגע בין אם הוא נפטר וזה תלויים ובין אם לאדם עצמו – פיצו על כל מה שהיה יכול

" את הסכום –מהוונים שנים. אנחנו "30 אלף ₪ לחודש והאיש היה בן 20להשתכר. הכנסתו היא אלף השקלים ונכפיל זאת בשנה ועוד כמספר השנים עד20ומה זאת אומרת? אם אנחנו ניקח את

מליון שקלים5 ₪. האיש הולך ומשקיע כ-8,880,000 שנים( – ונקבל 37שהיה מגיע לפנסיה )עוד מזה משקיע בבנק ואז התשואה שהוא יקבל תאפשר לו כמעט לא לגעת בקרן והמצב יהיה מצב

ויהיו לו בבנק חמישה מליון שקלים. אלמלא נפגע אותו אדם, בגיל67איום ונורא והאיש יגיע לגיל היה מפסיק להרוויח מהעבודה אך לאחר הפגיעה, כתוצאה מהסכום הגדול שיש לו בבנק, הוא67

.67ימשיך להרוויח מהתשואה גם אחרי שיגיע לגיל

? אנחנו רוצים להגיע למצב שבו כל חודש אותו אדם יוכל למשוך כסף כגובהמה הרעיון של ההיון מליון ₪ בבנק ועל הכסף הזה יש לו5 אלף ₪. אם אותו אדם השקיע 20המשכורת שלו, כ-

תשואה. אנחנו רוצים לומר לו שימשוך את הריבית וישלים את זה מהקרן. נניח שהריבית מהקרן היא מליון( ואז יש5 אלף ₪ נוספים מהקרן )מה-15 ₪ לחודש ריבית אך אותו אדם צריך להוסיף 5000

אלף ₪( ולכן גם15לו בדיוק מה שהוא הפסיד. בחודש הבא הקרן קצת פחתה )כי משכנו ממנה ואז הוא יצטרך למשוך מהקרן סכום גבוה יותר. התוצאה היא,4990הריבית פחתה ולכן הוא יקבל

שכל חודש, הריבית תלך ותפחת כי הקרן פוחתת וצריך למשוך יותר ויותר מהקרן עד שבהגיעך לגיל יגמר הכסף בקרן.67

הרעיון הוא להשקיע את הכספים בהשקעה בטוחה ואנחנו שואלים כמה כסף לתת לו כדי שהוא ולא יותר.67 אלף ₪ נניח, עד לגיל 20יוכל מהתשואה ומהקרן לקבל את סכום המשכורת שלו –

.השאלה הבעייתית כאן היא מה הריבית שאותה נביא בחשבון כדי לחשב את גובה הקרן

46

, מדוע? המל"ל משלם קצבאות ריבית3%ישנה פסיקה שאומרת שאנחנו נהוון על בסיס של לנפגעי עבודה. אדם שנפגע בעבודה ונקבעת לו נכות מקבל קצבה חודשית מהמל"ל. אבל, קיימת אפשרות, לפי חוק הביטוח הלאומי, לבקש מהמוסד שחלק מהסכום אני אקבל ליד ואז מתעוררת

השאלה איך המוסד לביטוח לאומי "יהוון" את הסכום שנתבקש. כתוב בחוק הביטוח הלאומי משנת שאת שיעור "ההיוון" יקבע שר התמ"ת בתקנות את שיעור התשואה שעל פיה נחשב את1954

. ביהמ"ש העליון אמר, בשורה של פסקי דין, שילך באותו הדרך, וזאת3%ההיוון – ואותו שר קבע למה? כי רבים מאלו שמקבלים פיצויים בנזיקין מקבלים גם קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי וכדי שיהיה אפשר לעשות את הניכויים בצורה הגיונית אנחנו רוצים שההיוון של הקצבאות וההיוון של

הפיצויים יהיה על אותו בסיס. יש לציין שכאשר הריבית גבוהה יש צורך בפחות כסף בקרן כדי לקבל אלף ₪ ולכן הדבר מיטיב עם המזיק )המשלם(.20את הסכום הרצוי של, נניח,

– פנסיה (30גם כאשר מדובר באדם שנפגע ונישאר בחיים ולא קוצרה תוחלת החיים שלו )אותו אדם בן

. אך אותו אדם אומר67 ולכן מפצים אותו בגין אובדן הכנסה אך ורק עד גיל 67ואמור לפרוש בגיל בהנחה והיה ממשיך לעבוד היה מקבל פנסיה ואז מתעוררת השאלה האם אותו67כי אחרי גיל

אדם זכאי לאובדן הפנסיה – לפי ביהמ"ש התשובה היא חד משמעית, זכאי לפיצוי. יש לאותו30אנחנו צריכים בכל זאת לחשב מה הפנסיה שהפסיד אותו אדם כתוצאה מזה שבגיל

נכות – ישנה דרך די פשוטה לעשות זאת, מאחר ואנחנו באים ואומרים "תקנה לך100%אדם אלף ₪ שאת זה הפסדתי,20פנסיה" כאשר מדובר בפנסיה צוברת. אם היום יש לי משכורת של

אזי גם אותו7.5% אלף ₪, המעביד היה מפריש לקרן הפנסיה 20אבל אם הייתי ממשיך להרוויח האחוזים מן המזיק כדי שיוכל להפריש אותם לקרן הפנסיה.7.5אדם שנפגע צריך לתבוע את יתרת

-10שיעור

- מיטיבים בנזיקי גוף כל אדם שנפגע בעבודה זכאי לקבל קצבה ובלי כל קשר לדיני הנזיקין )רשלנות וכיו"ב(. גם אם אני

התרשלתי, אני זכאי לקבל לפי חוק הביטוח הלאומי – קצבה שמחושבת על בסיס של דרגת נכות שנקבעת ע"י הוועדות של המוסד לביטוח לאומי. כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה הוא בראשית

הדרך מקבל "דמי פגיעה" מאחר ולא תמיד ניתן לדעת מידית מהי נכותו ולכן בשלב זה יש לו נכות זמנית וכעבור תקופה של חצי שנה קובעים לו דרגת נכות קבועה ואז קובעים לו קצבה ומלבד זה

הוא זכאי לטיפול רפואי על חשבון המוסד לביטוח לאומי.

כל אדם שנוסע לעבודה ונגרמת לו תאונה בדרכו לעבודה או בדרכו הביתה מהעבודה – זה נחשבלתאונת עבודה לצורך המל"ל.

: מה קורה אם אותו אדם שנפגע בתאונת דרכים וזכאי על פי חוק הפלת"ד לפיצוי בנזיקין,שאלהאו אדם שנפגע בתאונת עבודה וגם זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי – מה עושים במקרה כזה?

: אותו אדם אינו יכול לקבל משתי הידיים והפיתרון מצוי בחוק הביטוח הלאומי – נאמר כיתשובה למל"ל יש זכות לתבוע מהמזיק השבה של שווי הסכומים שהמל"ל שילם לנפגע. דהיינו, המוסד

יקבל מהמזיק שיפוי על מה שהמוסד משלם לניזוק.

47

לחוק הביטוח הלאומי יש הוראה שמאפשרת למוסד לביטוח לאומי לקבל שיפוי על328בסעיף הסכום ששולם. אנחנו מהוונים את השווי של הקצבאות ואותו שווי – הוא הסכום שאותו יכול המוסד

לתבוע. כמובן מזה משתמע שהנפגע לא יכול לתבוע את זה והנתבע מקבל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. תמיד הפיצויים בנזיקין גדולים מהשווי של הקצבאות כי הקצבאות של מל"ל הם על

בלבד מהכנסתו של הנפגע ולכן הנפגע רוצה לקבל את ההפרש בנזיקין. השורה75%בסיס של התחתונה היא שכדאי לאדם להגיש תביעה בנזיקין גם אם מקבל קצבה מהמל"ל )בגלל ההפרש(

ואז מנכים לו את השווי המהוון של מה שמקבל מהמל"ל מתביעתו בנזיקין.

החובה להקטין את הנזק – הרעיון הוא, שאותו אדם שנפגע ויש לו נזק, חייב לנקוט בצעדים כדי שהמזיק לא יצטרך לשלם לו

יותר מדי וזאת עקב נזק שהנפגע הניזוק יכול היה למנוע. ברגע שחברת הביטוח משלמת לנפגע את 900מלוא הפיצויים, אך מתוך אותם פיצויים, מליון ₪ נניח, השווי של הקצבאות )של מל"ל( זה

אלף ₪ - אם חברת הביטוח תשלם לנפגע מליון ₪, אז המוסד לביטוח לאומי יכול להגיש נגדה אלף ₪ -900 אלף ₪, והמל"ל יטען כי משלם 100תביעה. אבל אם חברת הביטוח תשלם רק

חברת הביטוח תפצה לא במלוא הסכום אלא בחלקו בלבד – עקב הסכם שיש בין מל"ל לביןחברות הביטוח.

נניח שהנפגע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי אבל מגיע לפסק דין בעניין תביעת הנזיקין שלו לפני שמתברר התיק בביטוח הלאומי – מה עושים? בתי המשפט באים ואומרים כי ינכו מסכום

הפיצויים את השווי של מה שהוא יכול לקבל מביטוח לאומי. הסכום נשאר "קפוא" ונראה מה יהיה עם התביעה לגבי המל"ל – כדי לדעת מה פסק הדין שיפסק

במל"ל.

- ביטוח נכות כללית ביטוח נכות כללית – מבטיח לכל אדם שיש לו נכות מעבר לאחוז מסוים וכל אדם כזה זכאי לקבל

מהמל"ל לקבל קצבה. הסיפור של תקציב המדינה זה דבר שחוזר על עצמו לאורך כל השנים והדבר קרה ל[פני הרבה שנים לפני שלושים שנה והיה צורך להגדיל את התקציב והממשלה לא הייתה מוכנה לקצץ בשירותים , אז באו אנשים משרד האוצר לביטוח הלאומי ודרשו להגדיל את

תשלום הביטוח הלאומי , הביטוח הלאומי טענו כי הם נאמני הציבור והם חייבים לתת לציבור שירות ותמורה ואם אנחנו נגבה יותר כסף אנו נצטרך לתת משהו, אנשי האוצר אמרו כי אין שום בעיה ויצרו ענף ביטוח חדש שנקרא ביטוח נכות כללית = כל אדם שנולד עם מום יתחיל לקבל כסף .

10האוצר בקשו קודם לגבות את הכספים ואחר כך נראה מה ניתן לתת וקבעו כי זה יהיה עוד שנים ביטוח הלאומי דרשו את ההבטחה ואז תוקן חוק הביטוח הלאומי שאומר10שנים. לאחר

שכאשר יש נכות כללית אדם זכאי לקבל פיצוי – זה טוב אבל הסכומים הם מאוד נמוכים – לא ניתן להשוות בכלל קצבאות שניתנות לנפגע בעבודה שזה נגזר מהכנסותיו וביטוח נכות כללית שזה סכום

מגוחך.

– נכי צה"ל

הזכרנו לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום – חייל שנפגע ע"י מעשה נזיקין תוך כדי השירות ועקב השירות יש לו זכות לתבוע בנזיקין – דוגמא- חייל שנוסע באוטובוס אגד והייתה תאונה יש לו זכות לתבוע ע"פ הפלת"ד בנזיקין, אבל אם הוא נסע תוך כדי השירות מיחידה אחת לשנייה – מנהרייה

לחיפה בתפקיד – יש לו זכות לאותו חייל לקבל מעמד של נכה צה"ל ובתור נכה צה"ל יש לו זכויות

48

על פי חוק הנכים תגמולים וישיקום – הזכויות מאוד דומות לנפגע בעבודה – הוא מקבל קצבאות. משרד הביטחון אומר לאגד כי בגלל התאונה שהם עשו משרד הביטחון צריך לשלם לחייל, אגד

בחוק הנכים תגמולים ושיקום ואומר- אם שולמו36ייטען כי הם משלימים פיצויים ואז מגיע סעיף לחייל תשלומים כלשהם על פי חוק זה זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלו דהיינוהמדינה בדיוק כמו הביטוח הלאומי זכאית לקבל השבה של מה שהיא משלמת לנכה צה"ל.

– ביטוח לכל רכב חייב להיות ביטוח חובה. הניזוק מקבל את הפיצויים מהמבטח ולא מהמזיק. אל מי ילך

המיטיב במקרה הזה? נקבע שאם המזיק מבטוח רשאי המטיב להיפרע מהמבטח )מחברת הביטוח(.6בסעיף

– חוק ביטוח בריאות ממלכתי אדם נפגע וזקוק לטיפול רפואי, לפי פסק הדין של אלחדד יכול אותו אדם לקבל את הטיפולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי – כאילו שהפגיעה לא נגרמה מתאונה. אבל מה הלאה? מי משלם את

זה? אדם נפגע בתאונת דרכים ובא לבי"ח שם מבקשים אישור שהיה מעורב בתאונת דרכים ואז קופת

החולים תגבה את כל העלויות עקב תאונת הדרכים – תלך ותגבה את אותם כספים מהפוגע המזיק. גם אם קופת חולים ממנת טיפול )בין אם אצלה ובין אם בבית החולים( – רואים בדבר הזה

כ"הטבה" ואז יכולה הקופה לתבוע מהמזיק את שיפוי הנזק )במקרה שיש ביטוח אז מחברתהביטוח(.

10 אחוז ל-50אדם נפגע ברגלו, אך הרופא אומר כי ניתוח יכול להוריד את אחוזי הנכות שלו מ- אחוזים נניח. רופאו האישי של אותו נפגע אומר כי כל ניתוח, לאור גילו המבוגר, עלול לסכן

משמעותית את הנפגע. עורך הדין מגיש תביעה נגד חברת הביטוח וטוען כי הפגיעה בנפגע היא על אחוז נכות וכתוצאה מכך מגיע לו פיצוי על אובדן כושר השתכרות וכיו"ב.50ערך של

חברת הביטוח בעצם תטען כי על הנפגע יש לעבור ניתוח – זאת מאחר ועל הנפגע להקטין אתהנזק.

יש לנו שני חוקים הנוגעים בהקטנת הנזק : - אין המפר חייב בפיצויים בגין נזק שהיה יכול הנפגע להקטין14חוק החוזים )תרופות( – סעיף

)א( לחוק הביטוח – אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח בעד נזק שהמבוטח יכול היה למנוע61סעיף או להקטין

החובה להקטין את הנזק היא אך ורק במסגרת התנהגות של אדם סביר – אני, כנפגע סביר, חייב להקטין רק את הנזק שאני מאמין שאני צריך להקטין. מה הקשר? הנשיא ברק אמר כי כאדם סביר מותר לי לסמוך ולתת אמון ברופא המשפחה, זה הרופא שמטפל בי עשרות שנים ואני נותן בו אמון

בכל דבר וגם בנושא ניתוח צפוי.

06.05.12נזיקין – שיעור אחד-עשר –

בעוד שבעניין נזקי גוף יש לנו שפע של פסיקה אך המצב ב"נזקי רכוש" שונה לחלוטין והפסיקהמועטה גם באנגליה וגם בארץ.

הסיבה העיקרית לכך היא שלנזקי רכוש ולמרבית האנשים יש ביטוח – של דירה, של מפעל, רכב וכיו"ב – ולחברות הביטוח משפות את המבוטחים. ע"פ חוק הביטוח יש לחברת הביטוח לתבוע את

גורם הנזק – אם במכונית שלי פגע מישהו ברשלנות אז לי יש עילת תביעה נגד המזיק אבל עילת

49

התביעה הזו עוברת לחברת הביטוח שלי מרגע שהיא משלמת לי את תגמולי הביטוח. דהיינו,ההתדיינויות על מרבית מנזקי הרכוש הן בין חברות הביטוח.

: מפעל עולה באש ומתברר כי האש פרצה במפעל הסמוך. המפעל שנשרף מבוטח ולכןלדוגמא מקבל את תגמולי הביטוח מהמבטח שלו. המבטח )חברת הביטוח( מקבל לידיו את זכות התביעה

ומגיש תביעה נגד המפעל שממנו יצאה האש אבל בדר"כ למפעלים יש גם ביטוח אחריות. זאת אומרת שאותו מפעל שאצלו קרתה התקלה וממנו התחילה להתפשט האש- היה לו ביטוח אחריות

ולכן המבטח של המפעל הניזוק, יגיש תביעה נגד המבטח של המפעל המזיק )חברת ביטוח נ' חברת ביטוח(. תביעות כאלו בדר"כ אינן מגיעות לבית המשפט ובדר"כ נידונות בין חברות הביטוח

עצמן במסגרת הסכמים בין שתי החברות או במסגרת בוררות.

העיקרון המנחה במשפט האנגלי הוא השבת המצב לקדמותו. במשק הישראלי המחירים משתנים בגלל שינויים כאלו ואחרים במשק )אינפלציה למשל( ונניח שאני גרמתי לשרפה של הבניין של פלוני

לפני חמש שנים ולי )המזיק( לא היה ביטוח של אחריות ופלוני, בעל הבניין, מגיש נגדי תביעה על הנזק שנגרם בגין השריפה לפני חמש שנים. מה הפלוני תובע? את שווי הבניין. זה יפה לומר, אבל מה המשמעות של שווי הבניין? נניח שמאז שהשריפה פרצה עלו מחירים הנדל"ן. פלוני יתבע ממני

את שווי הבניין היום או את שווי הבניין כשנגרם הנזק לפני חמש שנים?

–1948פס"ד אנגלי זקס נ' מיקלוש משנת מדובר באירוע שקרה בזמן הבליץ באנגליה, בלונדון. אדם שעמד לעזוב את לונדון בגלל המלחמה

רצה לשמור על הריהוט שלו במהלך המלחמה ולכן מסר לחבר שלו את הריהוט עד לגמר המלחמה. המלחמה נגמרה, חזק ללונדון, ולא מיהר לבקש את הריהוט מאחר ולא היה לאן להכניס אותו מאחר וחלק גדול מלונדון נהרס בהפצצות לכן מחירי הריהוט היו נמוכים. אבל

בהמשך השתפר המצב והחלו לבנות דירות וכך גם בעל הריהוט מצא דירה וביקש אם כך את הריהוט מהחבר שטען כי מכר את הריהוט ומוכן להשיב לבעליו את מה שקיבל כשמכר. אותו אדם

לקנות ריהוט. ביהמ"ש אמר כי נכוןהיוםטען כי הריהוט שלו ולכן רוצה לקבל סכום כסף שבו יוכל שהעיקרון של פיצוי על פי הזמן שבו נדרש הגיוני – אבל אי אפשר לנצל את זה שהריהוט נמצא אותואצל החבר, לא לעשות כלום, ולחכות עד שהמחירים יעלו ואז לתבוע את המחיר הגבוה. לכן, אדם יכול לקבל פיצוי על שווי הריהוט כשאתה יכולת לתבוע אותו )תאורתית( כשחזר

.ללונדון ולאו דווקא כשביקש לקבל אותו חזרה בפועל

פס"ד גולדקורן נ' ויסוצקי – השאלה היתה מה שווי היהלום שהיה בטבעת. היתה לנו טבעת - לתוך הטבעת היה אפשר לשבץ

הנתבע בא ואמר כייפצו על האבן היקרה ביותר האפשרית. אבנים מגדלים שונים והוחלט כי כשהאם של הילדה מסרה את האבן – האבן לא היתה שווה הרבה. שוב ביהמ"ש אמר כי אנחנו פוסקים על פי השווי היום. נניח שאותה טבעת היתה ירושה מדור-לדור של משפחה ולכן בישביל

אותה ילדה יש לטבעת ערך סנטימנטלית.

–1722ארמורי נ' דלמירי משנת מדובר במנקה ארובות שמצא באחת הארובות אבן יקרה. הנער הלך עם אותה אבן לחנות כדי

למוכרה. בעל החנות לא נתן לו את התמורה ולא החזיר לו את האבן ולכן הגיש תביעה לבית המשפט. בית המשפט קבע כי אכן מנקה הארובות מצא את האבן, אכן הוא מסר אותה למכירה

והשאלה היחידה שמעניינת אותנו כרגע היא מה היה שווי האבן. ביהמ"ש באנגליה אמר כי אם הנתבע איננו מציג את הראיה )האבן במקרה הזה( אנחנו נעריך את האבן היקרה

ביותר שיכולה להיות בנסיבות הללו.

50

מהתיקון לאדם יש שני פמוטים שעברו מדור לדור שקיבל אותם מהוריו ומסר אותם לתיקון.דוגמ': חוזר רק פמוט אחד ובעל החנות גם טוען כי קיבל רק פמוט אחד ולא מוכן לפצות אותו ולא מוכן

להחזיר את הפמוט. מוגשת תביעה וביהמ"ש קובע שאכן נמסרו שני פמוטים אך בעל החנות אומר כי אין את הבעיה מהפסקי דין הנ"ל. בעל החנות מציע שיבדקו כמה שווה פמוט אחד ובסכום הזה יפצה את הבעלים בגין הפמוט החסר. אפשר לטעון כי הערך של הפמוט החסר גבוה יותר מאשר

הפמוט החסר :לזוג הפמוטים יש ערך סנטימנטלי גבוהלזוג פמוטים ערך כספי רב יותר מאחר והם נחשבים כסט ובאופן טבעי מגיעים כזוג

ביהמ"ש בארץ בא ואמר כי אותו אדם זכאי לקבל פיצוי על השווי הסובייקטיבי עבור אותו אדם ולא על השווי על הנכס בשוק – אבל יש להוכיח כי שווי הפמוטים לצורך העניין מבחינה סנטימנטלית

גבוה מערכם הכספי בפועל בשוק.

.בפס"ד מהארץ נקבע כי עיריית ת"א הרסה בניין שלא כדין ולכן יש לפצות את בעל הבניין השאלה כמובן היתה על מה מפצים?

העירייה אמרה כי אותו בניין ישן שיועד להריסה ועל כך נפצה. ביהמ"ש אמר כי לבניין היה ערך מוסף כלפי התובע ואלו לא היו סתם קירות אלא זה היה בית מגורים שאולי אפילו היה אמור לעבור

שיפוץ ולכן הפיצוי צריך להיות גבוה יותר.

נחלים בע"מ נ' רבינוביץ –פס"ד נקבע שכאשר יש לנכס ערך לבעליו לפני שהוא ניזוק צריך לפצות אותו על כך.

הגישה של בתי המשפט נוטה לטובתו של התובע.

פסיקה על נזקי רכוש באנגליה היתה קיימת כמעט רק בקשר לכלי שייט מפני שלאלו לא תמיד היו כל הביטוחים ולעיתים היה מדובר בספינות רעועות.

דובר כאן באוניה של חברה קבלנית שביצעה עבודות בנמל פיראוס. החברה התחייבה להקים מזח תוך חפירה בים ובהתאם ללוח הזמנים. בהיות האוניה בנמל פגע בה כלי שייט אחר והאוניה נהרסה

לחלוטין. עלתה השאלה מה עושים הלאה? הקבלן חיפש ואחרי מאמצים של כמה חודשים שכר אונייה אחרת כדוגמת האונייה ששימשה אותו מלכתחילה. באותו הזמן הגיש תביעה נגד האונייה שפגעה בו אך בעל האונייה המזיקה מוכן לפצות אותו על הנזק שגרם – שוויה של האוניה שבהפגע. הניזוק טען כי המזיק חייב לפצות גם על השכירות ששילם בעד האונייה שהעמידו לרשותי. ביהמ"ש אמר כי המזיק חייב לשלם גם את השכירות – מכיוון שאין המזיק יכול לומר שאדם בעל

רכוש שנפגע צריך מכיסו להוציא הרבה כסף על מנת לרכוש אונייה חדשה. הנתבע טען כי אפשר ללכת לבנק, לקחת הלוואה ולשעבד את האונייה. ביהמ"ש באנגליה אמר כי אין על התובע חובה

להיכנס להוצאות על מנת להקטין את הנזק שלו. דהיינו אם היתי הולך לבנק, לוקח הלוואה וקונה אונייה מייד היתי מקטין את הנזק מאחר והנתבע לא היה צריך לשלם לי את דמי השכירות אך

כאמור ביהמ"ש אמר כי הנתבע לוקח את התובע כפי שהוא והוא איננו יכול לומר כי היה אפשרלהקטין את הנזק בצורה כזו או אחרת.

פס"ד קפוטה לסקובסקי – כאן היה מדובר בעצים שנשרפו כתוצאה מרשלנות של השכן. העצים היו עצי פרי. הנתבע, השכן

שממנו יצאה האש, היה מוכן לפצות על שוויום של עצים כאלו שישתלו מחדש וכיו"ב. התובע אמר כי נהג לשבת בצילם של העצים וכי לדעתו היה לאותם עצים ערך גבוהה מעצים חדשים ממשתלה.

ביהמ"ש אמר כי הוא זכאי לקבל פיצוי גם על כך.

51

- Strand Electric Co. v. Brisfordפס"ד בתיאטראות באנגליה השתמשו בלוחות תאורה שמפקדים על התאורה. תיאטרון מסוים באנגליה

שכר לוח כזה לתקופה המסוימת וההצגה היתה מוצלחת יותר ממה שחשבו ולא החזירו את הלוח. החברה המשכירה הגישה תביעה לביהמ"ש בבקשה לקבל את הלוח חזרה. התיאטרון מיד החזיר

את הלוח לאחר שהוגשה התביעה. חברת ההשכרה טענה כי התיאטרון השתמש בלוח כמה חודשים מעבר לחוזה הקודם וביקשו החזר של הנזק מאחר ואם היו מקבלים את הלוח היו משכירים אותו. התיאטרון טען כי ראה במחסן החברה המשכירה עוד לוחות כאלו שלא הצליחו להשכיר ולכן לא

נגרם כל נזק. ביהמ"ש אמר כי התיאטרון נהנה מהשימוש בלוחות התאורה ובעד ההנאה הזו צריך לשלם.

באנגליה, על פי עקרונות המשפט המקובל, היה כי מי שנהנה שלא כדין מנכס של חברו חייב לשלם מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, את שווי ההנאה למרות שלא גרם נזק לצד

השני.

פס"ד א.ש.י.ר – ביהמ"ש אמר כי גם בארץ אנחנו יכולים על מעשה נזיקין לתת תרופה מדיני "עשיית עושר ולא

במשפט". זאת אומרת, גם בארץ כאשר אדם נהנה ולא מרכושו שלו – גם אם לבעל הרכוש לאנגרם נזק ואני מחזיר לו את הרכוש – אני חייב לשלם לו גם את שווי ההנאה שלי מאותו רכוש.

לשמאים שתי דרכים לשום את ערך נכס הנדל"ן : על פי היצע וביקוש או על פי התשואה – מה אנייכול לקבל מדמי השכירות.

באילו מהדרכים צריכים ללכת? המשפטנים אינם קובעים אלא השמאים.

בנמל חיפה היה מקרה בו אדם הביא תמונות יקרות ערך באוניה. התמונות הורדו מהאוניה והונחו בגשם ולכן ניזוקו. אותו אדם הגיש תביעה נגד מדינת ישראל וטען לרשלנות – אפשר היה לראות

בשטר המטען שמדובר בתמונות אך בכל מקרה לא שמים מטען במקום שבו יכול להירטב ולהינזק. השאלה היתה מה שווי התמונות. הבעלים טען כי שווי התמונות = בכמה יכול למכור את התמונות שניזוקו.המדינה טענה כי קודם כל על הבעלים לתקן את התמונות ואז יבדקו כמה הן שוות – יכול

להיות שהן שוות קצת פחות מתמונות שלא ניזוקו.

– צוויים – כל בית משפט אזרחי מוסמך ליתן תרופה לעוולה על פי פקודה זו ורשאי הוא ליתן ציווי 71 סעיף

בשל עוולה. שהוא בעצם צו מניעה. פעם צוויInjunctionציווי זה תרגום לא מדויק מאנגלית של הביטוח

המניעה לא היו מוכרים במשפט האנגלי. בתי המשפט היו מחולקים לבתי המשפט של המלך ושל ושל הצ'נסלר. אדם שרצה למנוע מטרד כמו רעש – לא יכול היה לגשת לביהמ"ש של המלך מאחר

ושם אמרו לו שלא עוסקים בזה מאחר ואין נזק ואין דרך להעריך את שוויו – ביהמ"ש הזה לא נתן דיני מניעה. אותו אדם היה הולך לצ'נסלר ואומר כי לא מבקש פיצוי כספי אלא צו מניעה כנגד אותו מטרד. מדובר בחלק מדיני היושר )האקוויטי(. בדיני היושר, אדם צריך היה, כשהוא הגיע לצ'נסלר,

לעמוד בתנאים של אותם דיני יושר :

52

התנאי הראשון היה לבוא בידיים נקיות, צריך היה להראות שהדרך של פיצוי איננה הדרך הראויה וצריך היה להראות שאין השתהות עם התביעה וכיו"ב. מה לכל הסיפור הזה ולנו? בשנים הראשונות

אחרי הקמת המדינה לא היתה ספרות עברית מקומית על דיני הנזיקין. לכן כשהוגשו בקשות לצווי מניעה לבתי המשפט הם הלכו בעקבות בתי המשפט האנגליים ובדקו את אותם תנאים שהיו צריכים

יש הוראות שמסמיכות את בתי1947בפקודת הנזיקין משנת להתקיים )ידיים נקיות וכיו"ב(. . אבל בתי המשפט היו כל כךהמשפט לתת ציווים ללא צורך בתנאים הדרושים לצ'נסלר

מורגלים, וכך גם עד עצם היום הזה, אפשר לראות פסקי דין שם עוסק השופט בשאלה אם היהשיהוי או לא.

ציווים יכולים להיות "צו עשה" או "צו אל תעשה" לשעה או לתמיד. - 72 סעיף

בית המשפט כשמתבקש לתת צו זמני צריך לשאול את עצמו אם אכן יש פה שאלה של ממש וזאתעל פי תצהיר.

כיום מתן הצו איננו מותנה בכך שאין לך סעד אחר. אז מתי אפשר לקבל צו? עיקר הבעיה אלו הם – לא כתוב מתי נותנים צו זמני אלא כתוב מתי לא נותנים צו 73 בסעיף הצווים הזמניים המוסדרים

זמני.

פס"ד אבנרי נ' שפירא -

אריה אבנרי כתב ספר על שפירא שהיה יו"ר ועדת הכספים של הכנסת והיה באופן כללי אדם רב עוצמה. בספר כתב אבנרי דברים לא כ"כ נעימים על שפירא ולכן שפירא חשש כי אם הספר

יתפרסם ויופץ זה יפגע בסיכויים שלו להיבחר. בית המשפט המחוזי בת"א נתן צו-זמני בטענה שזה אכן יכול לפגוע בשפירא. הנשיא ברק כשהגיע אליו הערעור אמר כי כאשר מדברים על סעד זמני

לפקנ"ז, נכון שיש כאן תנאים שכתובים )שיהיה עניין רציני, שיגרם נזק של ממש, שאי73לפי סעיף אפשר יהיה לתקן את הנזק( וכולם מתקיימים - אם שפירא לא יבחר לכנסת אז אי אפשר יהיה

לאחר מכן להשחילו לכנסת. אבל ישנו תנאי נוסף והוא תקנת הציבור – דהיינו, צריך לשקול האם מבחינת העניין הציבורי הציבור לא יפגע כאשר יינתן צו כזה כסעד זמני. שם נקבע כי חופש הדיבור

הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה.

פס"ד אתא נגד שוורץ – בית חרושת אתא היה שם דבר במדינת ישראל והביקוש היה מאוד גדול כך שאתא הרחיבה את

שעות ביממה. מול מפעל אתא,24 משמרות ולצורך כך היה צריך להפעיל מיזוג למשך 3הייצור ל- מצידו השני כל הכביש, גרו האחים שוורץ והם הגישו תביעה בבקשה להפסיק את פעולת המיזוג

במהלך הלילה כדי שיוכלו לישון. העניין התגלגל עד לביהמ"ש העליון לשופט שמגר שנתן פסק דין יפה ומעניין שאמר כי אמרו לו שמתן הצו יגרום נזק אדיר למפעל אתא אך אם לא ייתן צו כזה

יאפשר לגדולים להפקיע זכויות של הקטנים )שוורץ( בכך שנאפשר למפעל כמו אתא להחליט כי עכשיו מקים מטרד ויפצה את הקטנים – דבר כזה לדעתו של הנשיא שמגר הוא לא ייתכן. יש להגן

(. הכלכלנים מצידם אמרו כי בתי המשפט44על הזכות של האחים שוורץ במקרקעין שלהם )סעיף לא מבינים שום דבר בכלכלה ומבחינת כלכלית צריך לשקול איזה נזק גדול יותר – הנזק לאתא

וכפועל יוצא למדינה, גדול לעין ערוך מאשר נזקם של שוורץ ולכן יש לפצות אותם או בכוח להעבירם משם. אתא לא היו מסוגלים לקיים את הצו ולכן פנו לשר האוצר שיכול להפקיע

מקרקעין שדרושים לטובת הציבור ולפי פנייתם של אתא שר האוצר החליט להפקיע )תמורת תשלום( את ביתם של האחים. האחים פנו לבג"ץ נגד שר האוצר ובג"ץ אמר כי לשר האוצר יש

סמכות והשאלה היחידה שבה בית המשפט יכול לעסוק עכשיו זה שיעור הפיצויים שהאחים יוכלולקבל.

53

פס"ד נוצר נגד אורביט - מדובר על מקום בהרצלייה שכשהתחילו לבנות במקום מרכז רפואי, בעליו היה אבא אבן

)פוליטיקאי( שגר שם וחשש מהפרעה ולכן הגיש תביעה לצו מניעה זמני משני טעמים :הרעש שיוקם ע"י כלי הבנייה, האנשים והמכוניות שלהם וכיו"בהפרה של חובה חקוקה – הטענה היתה כי לפי תוכנית המתאר שם אי אפשר להקים מרכז

רפואי

העניין הגיע לשופט שהחליט לתת את הצו. הוגש ערעור ולבסוף הוגשה רשות ערעור לבית המשפטהעליון. הבקשה הגיעה לנשיא לנדאו שאמר כי לא היה מקום להוציא צו מניעה זמני ומדוע?

המרכז הרפואי הוקם מכספים של יהודים מדרום אפריקה שהשקיעו בארץ והטענה שלהם היתה כי עם צווים כאלו המשקיעים הללו ואחרים יברחו ולא ירצו לבוא ולהשקיע את כספם

הרעיון של הצווים הוא למנוע את הנזק ולא להשיב את המצב שהיה לפני כן ע"י פיצויים.

- פס"ד חברת חשמל נ' אבישר עוסק בתחנת הכוח ברידינג ת"א. התביעה הוגשה ע"י מלר"ז. קבוצת אנשים גרו בשיכון ליד

הארובות של תחנת הכוח וטענו כי תחנת הכוח תקים מטרד כיוון שהאפר שמתפזר מזיק לבריאות ויגרמו נזק למכוניות, ילכלך את הכביסה וכיו"ב. ביקשו צו זמני על סמך חוות דעת על כך שעל

הארובה להיות כפולה בגובהה מאשר המתוכנן וכי הנזק יהיה אדיר. במחוזי מלר"ז זכתה. בביהמ"ש העליון ביקשו רשות ערעור והשופטים יידעו כי בינתיים הארובה צומחת עד שהמחוזי נתן את הצו

כבר הספיקו לבנות חלק נכבד ממנה. התחנה הוקמה, היו מטרדים ומלר"ז פנתה שוב להוצאת צו מניעה אך ביהמ"ש אמר כי הושקעה כסף רק בבניית התחנה וכי יש למצוא פיתרון אחר ואז הומצאו

הסעיפים הללו :

– שימוש במקרקעין לטובת הציבור לא יחשב למטרד גם אם הוא גורם נזק למקרקעין)ב(48סעיף של שכנים או מונע מהבעלים של הנכס להנות הנאה מלאה ובלבד שהנזק אינו חורג מתחום

הנסבל והמשתמש נקט אמצעים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר. השופט צריך להחליט אםהנזק שנגרם חורג או איננו חורג מתחום הנסבל.

– אומר כי אם הפגיעה היא קטנה ואדם סביר לא היה מתלונן על כך אז גם אם אתה "מעל4סעיף הסביר" אין לך מקום להתלונן.

13.5.12נזיקין – שיעור שניים-עשר –

קשר סיבתי –

פס"ד ריפולמיס )אנגליה( - אונייה היתה בנמל כדי לפרוק עצים ותוך כדי הפריקה, אחד הסבלים הרים מטען של עצים והם

נפלו לבטן האונייה. העצים הללו גרמו לשריפה של האונייה. הוגשה תביעה של הבעלים של האוניה נ' הנהלת הנמל בטענה שבמסגרתה הפועל התרשל ונגרם נזק והאוניה עלתה באש. הנתבעים,

הנהלת הנמל, אמרו כי לא נדבר על הרשלנות, אבל הסבל, כאדם סביר, חייב היה לצפות שהעצים כאשר נופלים יגרמו לשבר כלשהו – אך הוא לא היה יכול לצפות שהעצים יתלקחו כתוצאה מאדי

דלק שהיו בחלל האונייה. דהיינו, הנתבעים טענו כי הנזק שנגרם לא היה נזק במסגרת הצפוי. לעניין עוולת הרשלנות הכל בסדר- אדם סביר היה צריך לצפות כי הפלת העצים תגרום לנזק. אבל

כשבאים לפצות צריך לבדוק אם אותו נזק מביא עמו לפיצוי. העניין הגיע לביהמ"ש לערעורים בלונדון אמר כי אכן כך המצב – לעניין עצם קיומה של העוולה : נקבע שיש צפיות. אך לעניין הנזק

54

שנגרם – הוחלט כי הנזק לא היה צפוי. אדם שגורם נזק חייב לפצות רק על נזק שהיה צריך לצפות כאילו מגלם את אותו הרעיון שם מוסדר העניין שפיצויים יבואו רק כלפי דברים(1)76סעיף אותו. במהלך הטבעי של הדברים.שקרו

הוא מבחן הצפיות.76בארץ ביהמ"ש העליון אמר כי המבחן שבסעיף

לאון נ' רינגר - 12/63 ד"א פס"ד זה מבוסס על פס"ד מלכה נ' היועמ"ש. ביהמ"ש העליון בא ואמר כי המבחן הוא אכן "מבחן

שמחייב76הצפיות". טענת הנתבעים היתה שבאנגליה אין פקודת נזיקין ואין חקיקה כמו סעיף שיהיה אותו דין בכל דיני הנזיקין. יש מבחן הצפיות אבל לצידו חי עקרון אחר שאין לו שום קשר עם

ואין דרך76מבחן הצפיות : "עקרון הגולגולת הדקה". אצלנו לעומת זאת אמרו כי יש רק סעיף להימלט ממנו. לכן, אם המבחן הוא מבחן הצפיות אי אפשר היה לצפות שלתובע אכן היתה או

תהיה גולגולת דקה. השופט זילברג אמר כי עקרון הגולגולת הדקה חל אצלנו בארץ – אדם צריך לצפות שלאנשים יש תכונות שונות. מתי בכל זאת נדחה את התביעה לפיצויים? אם זו גולגולת

כאמור – צריך לצפות את76 היא )ברנזון( שיש את עקרון הצפיות לפי סעיף ההלכה"דקיקה". הנזק שיגרם לאדם ושאדם יינזק – אני לא צריך לצפות מה בדיוק יהיה היקף הנזק ואיפה יגרם.

מגלם את מבחן הצפיות.76לכן, אצלנו היום, סעיף

– עוסק בשאלה : מתי אנחנו רואים נזק שנגרם ע"י מעשה נזיקין לפקנ"ז64סעיף מה זה אשם? זו עוולה לפי פקנ"ז ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו אם היה האשם סיבה או

אחת הסיבות לנזק. באנגליה, במשך מאות שנים, הגישה היתה שלנזק יכולה להיות סיבה אחת בלבד ולא שקלו בכלל

את האפשרות שאפשר להטיל את האחריות על יותר מגורם אחד.

" – אם מדובר באירוע שהוא אירוע "טבע" בלתי רגילAct of god- כאן הכוונה היא "( 1)64 כשאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש או אם אותו אדם ידע שיהיו ברקים אך יכול היה למנוע

את הנזק )לא לצאת מהבית נניח(. – כאשר אשם של אדם אחר היה הסיבה המכרעת לנזק – פס"ד סימון נ' מנשה עוסק(2)64

בהוראה הזו. ביהמ"ש העליון בפסק הדין הזה דן בהרחבה בשאלה האם ההתנהגות של הטנדר היתה הסיבה המכרעת לקרות הנזק. לא היה ויכוח על כך שהמשאית נסעה מהר אך היתה צריך

לדון בטענתו של נהג המשאית כי הסיבה המכרעת היא מיקום הטנדר. השופט אגרנט אמר כי המבחן הוא המבחן שבסעיף הזה והוחלט כי באמצעות "מבחן הצפיות" נחליט אם זו סיבה מכרעת

או לא. הכיצד? אם נגיד כי נהג המשאית חייב היה לצפות שרכב כלשהו יצא מכביש צדי – אז זו איננה הסיבה המכרעת. לעומת זאת, אם היה מדובר בפעולה שאי אפשר לצפות אותה, כי אז נגיד

שזו סיבה מכרעת והיא מנתקת את הקשר הסיבתי.על פי אגרנט אדם שנוהג ברשלנות חמורה חייב לצפות שגם אחרים ינהגו ברשלנות חמורה.

פס"ד אלקטרה נ' מרכז החמצן – . פועל באלקטרה על מנת לבדוק את המזגן שאותוCo2 וגם O2מרכז החמצן סיפק לאלקטרה

ועשה זאת מאחרO2 חיבר Co2קיבל לטיפול, חיבר את המיכל הלא נכון למזגן – במקום לחבר והצבע של המכסה לא היה ברור, צבעו צבע על צבע. המזגן התפוצץ ונגרם נזק. נשאלה השאלה האם יש כאן גורם זר מתערב והאם אפשר לבוא ולומר שהפועל עצמו היה אחרון והוא זה שחיבר את המיכל פיזית ולכן הוא היה חייב לנקוט באמצעי זהירות )בדיקת זהירה יותר וכיו"ב(. ביהמ"ש אמר כי אי אפשר לשחרר גורם שבעצם התרשל )הפועל( מאחר וכדי למנוע מקרים שכאלו היה

צריך לבדוק את התברוגת של המכסה וגם את הצבע – לכן אין כאן גורם זר מתערב שמנתק אתהקשר הסיבתי.

55

הסיבתיות העמומה - מה הסיכויים שהנזק הזה נגרם ע"י הרשלנות של הרופא ומה הסיכויים שהנזק נגרם

כתוצאה ממום טבעי מהלידה? אחוז רשלנות, אנחנו נפסוק לנפגע פיצויים על סך80 שזה מלידה וכ-20% אם נגיד כי יש סיכוי של

- כמידת הרשלנות הסטטיסטית. למה הסיבתיות עמומה? מאחר ואנחנו לא אומרים שהרופא80%הוא האחראי הישיר לנזק אלא עשויה היתה להיות.

אומר כי הסיבתיות העמומה כעיקרון איננה קיימת אלא אנחנו צריכים הוכחה כמו בכלפס"ד מלול. יש לציין כי לא כך המקרה תמיד.51%עניין אחר בהליך האזרחי – לפחות

פס"ד קופ"ח נ' פתח – שלאחריה הוגש ערעור לביהמ"ש העליון, הוגשה בקשת דיון1994מדובר בתביעה שהוגשה בשנת

. לאחר הזכייה בערעור שם הוחלט כי אנחנו נוהגים לפי2010נוסף אך לבסוף נפסק בשנת הסיבתיות העמומה וכך ההורים קיבלו חלק מהפיצויים.

יש לציין כי בפס"ד זה הפגיעה היתה בסיכויי ההחלמה. אם רופא מאחר לבצע ניתוח והתוצאה היא ( שאילו הניתוח בוצע בזמן51%שנגרם נזק ולכן מגיע הרופא ואומר כי אין שום ביטחון )גם לא של

– הניזוק היה נרפא ומבריא אלא רק היו סיכויים יותר טובים ולכך ישיב התובע כי אם כך פגע הרופאבסיכויים שלו להחלמה ולבריאות שלמה.

אשם תורם –

אמרנו כי באנגליה אשם תורם היה מביא לדחייה של התביעה. אם ביהמ"ש באנגליה היה קובע שבעל חמור שהשאירו על הדרך ונפגע מנהג – התרשל, התביעה היתה נופלת. המצב תוקן בשנת

באנגליה וגם אצלנו זה לא קיים מאז הוצאה של פקנ"ז.1945 אשם הוא גם מעשה שהוא הזיק לעצמו – המחוקק בעצם אומר כי אשם זה מעשה64לפי סעיף

עוולה או במקרה בו אני השתתפתי בגרימה ע"י התרשלות שלי. קמ"ש60: הולך רגל חוצה את הכביש באור אדום, מגיעה מכונית שנוסעת במהירות של דוגמ'

ופוגעת בהולך הרגל. התאונה נגרמה על ידי מי? על ידי שניהם! הם נפגשו באמצע מעבר החצייה בגלל שתי סיבות : המעשה הרשלני של הנהג וההתרשלות של הולך הרגל. דהיינו – אשם תורם

מדבר על שתי סיבות שגורמות לנזק ולא אחת אחרי השניה אלא ביחד באופן סימולטני. לפקנ"ז אומר כי במקרה ואדם סבל נזק קצת עקב אשם שלו וקצת עקב אשמה של 68סעיף

אדם אחר לא תיפול התביעה מחמת האשם התורם שלו. לפי סעיף זה אנחנו בעצם אומרים כי נפחית את סכום הפיצויים לפי התרומה לנזק. איך נבדוק מה

התרומה לנזק? . אנחנו בודקים מהי האשמה המוסרית. דהיינו, לא בודקים איזה אחוז אני גרמתיהאשמה המוסרית

לנזק ואיזה אחוז גרם המעביד. אנחנו באים ושואלים מהי מידת האשמה המוסרית של התובע ומשווים אותה עם האשמה המוסרית של המעביד. לפי זה אנחנו קובעים את האחוז של הפיצויים.

לגבי תאונות עבודה מעטים מאוד המקרים בהם קובעים אשם תורם וזאת מאחר ובתי המשפט אומרים שליבו של העובד גס בסיכונים שהוא ניצב מולם ולכן אי אפשר להטיל עליו את האשמה

המוסרית לכך שהוא ניסה להגדיל את התפוקה ע"י לקיחת סיכון )סביר נניח(. מכאן

– מה קורה כאשר שניים גורמים לנזק? ואין מדובר בנזק שגורם התובע 83/84 סעיף לעצמו.

56

פס"ד קבוצת כנרת – אדם הלך למרפאה של קבוצת כינרת שם טופל ברשלנות. אותו אדם הגיש תביעה נגד קבוצת

כנרת. קבוצת כנרת אמרה שהאשם לא רק שלהם אלא גם של קופ"ח כללית וביקשה שהתביעהגם תוגש נגדם. הנפגע ניסה לצרף לתביעה גם את קופ"ח.

דוגמ' : שני רוכבי אופניים נתקלים זה בזה ופוגעים בהולך רגל. כלומר שניהם גרמו לנזק להולךהרגל. נגד מי יתבע?

ואומר כי פס"ד שבא נגד גורם עוולה אחד אינו מונע הגשת תביעה נגד גורם )א( 83 סעיף בא העוולה האחר – אם אני מגיש תביעה נגד רוכב אופניים אחד )השני ברח( שמתברר שאין לו כסף

ולא מונע83אך מתברר שלרוכב השני יש כסף ואני רוצה להגיש תביעה שנייה. על כך בא סעיף לפקנ"ז אני יכול להגיש תביעה נגד אחד מהם בלבד או11ממני להגיש תביעה שנייה. לפי סעיף

ואומר כי נגד גורם העוולה השני לא אוכל)ב(83שניהם יחדיו. אלא מה? בא המחוקק בסעיף לקבל יותר פיצויים מאשר קיבלתי במשפט נגד גורם העוולה הראשון, מדו? יש לחברה אינטרס

שמונע פיצול דיונים וכל מה שאני מעוניין אתבע בתביעה אחת בביהמ"ש.ניתן לתבוע מהשני רק במקרה ולא קיבלתי את הכסף או שקיבלתי רק חלק קטן מסכום התביעה

– אומר כי כל גורם עוולה שחב בנזק רשאי להיפרע מכל גורם עוולה אחר. דהיינו, )א( 84 סעיף אני רוכב האופניים שגרם לנזק וחויבתי לשלם פיצויים יכול להיפרע על הנזק מרוכב האופניים השני

שגם גרם לעוולה. מה גובה השיפוי שאני יכול לדרוש מרוכב האופניים השני? סעיף קטן )ב( לסעיף אומר כי דמי ההשתתפות יקבעו ע"י בית המשפט על פי הצדק והיושר וביחס

לאשמה. אלף ₪. כמה ישלם הרוכב השני? ביהמ"ש יקבע על פי100נניח שראובן הרוכב המזיק חייב לשלם

האשמה המוסרית והאחריות לנזק.

פס"ד מלך נגד קורנהויזר – שם דובר על אדם שיצא לטייל והתנפלו עליו שלושה כלבים. אותו אדם הגיש תביעה נגד הבעלים של אחד הכלבים. הטענה של הרופא היתה כי היו שלושה כלבים שגרמו לנזק ואי אפשר להוכיח

איזה נזק גרם איזה כלב. ביהמ"ש העליון אמר כי לא יעלה על הדעת שאנחנו בגלל הקושי לקבוע מי גרם איזה נזק שנדחה את התביעה. לכן כאן האחריות תהיה ביחד ולחוד. נטענה הטענה כי זו לא

אחריות ביחד ולחוד מאחר ואנחנו לא יודעים בכלל אם יש כאן נעשה נזיקין מצד הבעלים של הכלבים השניים. שמגר אמר כי לא חשוב וכי נגרם נזק מצד שלושה גורמים ואנחנו לא יודעים

לחלק? אנחנו נחייב אותם ביחד ולחוד. כמובן מי שהיה צריך לשלם היה הרופא.

אחרית שילוחית –שני סוגים של אחריות שילוחית:

אחריות של מעביד לעובדיו – אין בחוק הגדרה של מיהו "עובד" הגדרת מעביד מצויה.1 לפקנ"ז.2בסעיף

- מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם "מעביד" אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה

עבודה

המבחן הוא מבחן השליטה –אם אין לי שליטה אני לא נחשב למעביד. הדבר נכון לתרבויות פרימיטיביות ואסור שיקרה בחברה שלנו כיום. למנהל מפעל היי-טק למשל אין מושג איך מתבצעים

57

הדברים וליו"ר מפעל תרופות אין ידע בייצור תרופות. דהיינו היום אין שליטה במובן הזה בעובדיםובעצם הינו צריכים לומר כי מי שאין לי שליטה עליו אינו עובד ואני לא אחראי לו.

" – האם אותו אדם הוא חלקמבחן הארגוןהאופציה השנייה היא אימוץ מבחן שקיים באנגליה " מהארגון שלי, האם אני משלם לו משכורת, האם הוא זכאי לצאת לחופשה, האם אני חייב לו פנסיה

חובת וכיו"ב.

20.5.12נזיקין – שיעור שלושה-עשר –

אחריות שילוחית – האחריות השילוחית הינה אחריות מוחלטת. המעביד לא עשה שום דבר שהוא בגדר עוולה )רשלנות

לדוגמא( עילת התביעה קיימת לא אליו אישית אבל היא קיימת רק בשל היחסים שבין העובדלמעביד.

איך נולדה האחריות השילוחית? היא נולדה בתקופת העבדות. הרעיון הוא שהעבד לא יכול היה לזכות בזכויות ולא לשאת באחריות

– הכל אצל המעביד שלו. ההיגיון מאחורי זה הוא שהגיוני שהמעביד/מעסיק יישא באחריות באותה מידה שבו הוא נהנה

מה"פירות" של העבד.

מדוע זה עדיין קיים?משום שהמעביד נהנה מהרווחים של עובדת העבד.1ביזור הנזק .2

יש שתי אפשרויות לביזור הנזק :ביזור הנזק הוא גלגול הפיצויים לעלויות של המפעל – לכן, כל מי שקונה מוצר מאותו

מעביד, בעצם משלם בתוך המחיר גם בעד הנזק.בעל מחצבה נניח, יעדיף לבטח את אחריותו כמפעל ואת אחריותו השילוחית. כאשר עובד

שלו יגרום נזק וחברת הביטוח תשלם. מדוע הביטוח חשוב? מכיוון שכאן ביזור הנזק הוא הרבה יותר רחב מאחר וחברות הביטוח מבטחות את כל בעלי המחצבות ולכן יש להן נתונים

על מידת הסיכון שבהפעלת המחצבה. בעת חישוב הפרמיה הם לוקחים בחשבון את כלל הפיצויים שצריכות לשלם כל המחצבות בארץ וזה מחולק. ז"א שאם בעל מחצבה אחת סבל מהרבה מקרים, עקרונית, הוא לא יאלץ לשאת בזה שאצלו יש הרבה יותר מקרים

מפני שזה מתפזר על פני שטח רב. במקרה של פגיעה והגעה למשפט – כאב הראש יהיהשל חברת הביטוח בלבד.

הנימוק העיקרי לקיומה של אחריות שילוחית הוא הרעיון של יכולת לפזר את הנזק.היום

לפקנ"ז2בפגישה הקודמת הגדרנו מי הוא מעביד- ההגדרה נמצא בסעיף ישנה תופעה שנקראת משרתם של שני אדונים – ניקח דוגמא מן החיים – קבלן רוצה להקים בניין והוא זקוק לעגורן, לא כדי לו לקנות עגורן והוא משכיר אותו לאותה תקופה שהוא זקוק לו. מכיוון

שאין לקבלן את העגורן אין לו פועלים שיודעים להפעיל אותו וצריך כישורים להפעילו אז הוא משכיר גם עגורני- נניח שבזמן הבנייה נופל מוט ופוגע בעוברי אורח ובעובדים – נגד מי מגישים

תביעה:

58

לתבוע את עגורני אין טעם כי אין לו הרבה כסף, בנזיקין צריך לחפש את בעל הכיס העמוק-למעבידים יש כיס עמוק , במקרה זה מי המעביד?

לכאורה המעביד הוא זה המשלם לו משכורת וזה בעל העגורן, אבל בעל העגורן ייטען כי הוא מספק את העגורן עם הפועל אבל ברגע שהוא מגיע לאתר הבנייה הוא כפוף לקבל ולהוראותיו

ומכאן שהוא באחריותו. כלומר על פי מבחן השליטה הוא הקבלן.

אם כך אז מי המעביד?

באנגליה ניתן לטעון כי שניהם אבל אצלנו זה לא ניתן כי אצלנו קיים מבחן השליטה שאומר שרקלאחד יש שליטה ולא יכול להיות שליטה לשניים- במקרה זה אז מי שלט?

נחזור למבחן השליטה הפורמאלי הכתוב בפקודת הנזיקין – המרצה אומר כי הקבלן הוא בעלהשליטה כי הוא זה שנתן את ההוראות איך לעבוד.

–(חבות מעביד ) לפקנ"ז13ע"פ סעיף אם המעביד הרשה את המעשה הספציפי של העובד, אז נאמר כי יש אחריות שילוחית גם אם זה

לא נעשה תוך כדי עבודה. שניתנת בפסיקה האנגלית:הדוגמא

פועל היה מחוץ לשעות העבודה וראה ברחוב משאית של המעביד ועליה שקי סוכר כששני נערים גונבים מהמשאית. כשביקש מהם להספקי זה לא עזר ולכן חבט בהם. הוגשה תביעה נגד המפעל.

המפעל טען כי העובד היה ביום חופש. ביהמ"ש טען כי הייתה הרשאה מכללא – אם היו שואלים את המעביד כי עובד שלך עובר ורואה שגונבים סחורה ביום החופשי, האם היית מאשר לו לעשות

משהו? המעביד ענה בחיוב. מכאן אנחנו מבינים כי ההרשאה לא חייבת להיות מפורשת אלא יכולהלהיות מכללא.

אומר כי לא יראו מעשה כי נעשה תוך כדי עבודה אם העובד עשה משהו לעצמו באופן)ב(13סעיף .אישי ולא לעניין המעביד

:פס"ד מדרלכך יש לנו את חייל העלה טרמפיסט ותוך כדי הנסיעה קרתה תאונה )יש לציין כי זה לפני פלת"ד(. התביעה היתה

)ב( צריך שהעשה יעשה למען המעביד ואין זה מספיק13נגד המדינה )צה"ל( שאמרה לפי סעיף שזה בשעות העבודה )היה חייל במדים וכיו"ב(. בעניין העלאת הטרמפיסטים זה היה מעשה אישי של

אותו חייל ולכן אין אחריות של המדינה. בית המשפט העליון אמר שכאשר עובד, תוך כדי עבודתו, מבצע פעולה בשביל מעבידו אבל

תוך כדי ביצוע אותה פעולה הוא מבצע פעולה גם למען עצמו, בלי להזניח את הפעולההעיקרית, כי אז זה נחשב כאילו שזה בוצע תוך כדי עבודה ולמען המעביד.

אומר כי המעסיק לא יהיה חב על מעשה שאחד מעובדיו העביר למי שאינו ()א(2)א()13סעיף נמנע על אחד מעובדים בלא הוראה מפורשת ממנו.

59

מה קורה במקרה בו נהג אגד היה מתקשר להנהלת אגד ואומר כי הוא תקוע במרחק של שעה מאילת אך לא יכולה להמשיך לנהוג אך יש אדם שיש לו רישיון לאוטובוס ושואל האם אפשרי לתת

לאותו אדם לנהוג. אם אגד יגידו שכן – אגד אחראיים.במידה ויוכח כי יש הרשאה משתמעת – אגד עדיין תישא באחריות.

מה שיקרה בפועל כנראה זה שאותו נהג אגד לא יתקשר לבקש אישור מאגד ולכן רשוםשאם העברת התפקיד היא בלא הרשאה מפורשת או משתמעת – אזי לא תהיה אחריות.

אם אני לא יכולתי לבחור את הנווט של האונייה אלא היתי חייב לבחור באותו – ()ב(2)א()13סעיף נווט שרשות הנמלים שלחה לי - במקרה כזה אני פטור מאחריות שילוחית.

– המעביד אסר על העובד לעשות פעולה אך העובד עושה אותה בכל זאת וגורם לנזק האם המעביד יישא באחריות?

פס"ד ברלינסקי נ' אחרון : במקרה הזה פקיד הקבלה נעלם עם כל הפיקדונות שהאורח שם בכספת. בית המשפט חייב את

המעביד למרות שהעובד פעל בניגוד להוראות )ההוראות היו לא לגנוב ועובד גנב בכל זאת(.

חבותו של שלוח - בפסיקה האנגלית יש פסיקה שבמסגרתה בצפון אנגליה היה אדם עם שתי מכוניות – נוסעים ומירוץ

והוא רצה להשתתף במירוץ בצרפת ולכן ביקש מחברו שיסיע את מכונית הנוסעים מצפון אנגליה לצרפת על מנת שלאחר המרוץ הוא יוכל לעשות טיול. אותו חבר נסע מעט וגרם לתאונה. השאלה

היתה האם בעל הרחב אחראי או לא? התשובה היתה שמכיוון שהחבר שהסיע את המכונית עשהאת זה כשלוח, כי אז תהיה אחריות.

קשאני נ' רסקו: חברת רסקו מסרה את המכונית למוסך שם טיפלו במכונית. בעל המוסך עשה למכונית הרצה. תוך כדי נסיעה נגרמה תאונה והוגשה תביעה נ' חברת רסקו מאחר ואותו מוסכניק עשה זאת כשלוח של חברת רסקו. מפסק הדין היה ברור שאותו מוסכניק לא גבה תשלום נוסף מאחר ורסקו היתה לקוח

טוב. התעוררה השאלה באיזה מעמד עשה את התאונה?

לפיו לפקנ"ז14 לכך היא שהוא שלוח של הלקוח, ניתן יהיה להטיל אחריות על פי סעיף התשובה יש אחריות של השולח. המקרים הללו די נדירים , גם קיימת בעיה מי הוא שלוח? עולה השאלה

האם יחול על זה פקודת השליחות והתשובה היא לא כי פקודת הנזיקין לקוחה מאנגליה.

60