סיכום החומר–מחקר איכותני

מאמרו של בילו

פוזיטיביסטי– יריאליזם אתנוגראפ

איכותני פרשני–אתנוגרפיה ניסויית

הנ"ל מערכות פילוסופיות שונות

סוגי שאלות

מה קיים, האם המציאות אובייקטיבית, האם היא אחת, האם העולם סדיר–אונטולוגיות .1

אופי הידיעה שלנו, כיצד אני יכול להכיר את העולם–אפיסטמולוגיה .2

כללים לאישוש הידע, למשל האם קיים קשר סיבתי בין חלקי האינפורמציה.–לוגיקה .3

מהי מטרת המחקר–טלאולוגיה .4

התפקיד של הערכים בחקירה–אקסיולוגיות .5

איכותני פוזיטיבסטי סוג השאלה

אין דבר כזה מציאות עובדתית אחת

מציאויות רבות וקשורות לחוקר

לא ניתן לפרק המציאות לחלקים בדידים

חד כיונייםםאין חוקיות וקשרים לינאריי

אלא קשרים הדדיים המשפיעים זה על זה

יש מציאות עובדתית אחת

תופעות ממשיות בעלות קיום משל

עצמן

ניתן לפרק המציאות לגורמים בדידים

ניתן לאתר את המציאות

ניתן לחזות התרחשויות עתידיות

אונטולוגית

הידע התקף תלוי ביכולת ליצור קשר עם

העולם

החוקר אינו מתבונן חיצוני והוא משפיע

הידע אינו מופרד מהיודע

המחקר הוא פרשנות של פרשנות

ניתן לחקור ע"י תצפיות אובייקטיביות

הגעה לידע תקף על חוקיות–המטרה

וסדירות

חוסר תלות בין החוקר והידע

אפיסטמולוגיו

ת

הכללה מהכלל אל–דדוקטיבית מהשטח לתיאוריה–אינדוקטיבית

הפרט

פירוק הכלל לתופעות בדידות והכללה

על אוכלוסיה והקשרים רחבים

לוגית

חקירה מדעית אינה יכולה להיות

משוחררת מתרבות וערכים

החקירה המדעית צריכה ויכולה להיות

משוחררת מערכים

אקסיולוגי

1

השיטה הפוזיטיביסטית

הבסיס ההיסטורי

האדם מסוגל וצריך להשתחרר מכבלי החשיבה הדתית– 19תחילת המאה ה

תצפיות במקום הרהורים

חיפוש החוקים המניעים את החברה ויכולת ניבוי

תפקידו של החוקר החברתי לגלות את החוקיות מאחורי המוסדות, הוא יכול לספק ניבויים

מעמדם של הנחקרים נמוך.–ותחזיות ביחס להתנהגויות החברתיות ונתפס כעומד מעל החברה

שיטות מחקר נגזרות

תצפיות ומדידה מדויקת

איסוף מידע ע"י שאלונים סגורים, סקרים

שימוש רב בנתונים סטטיסטיים קיימים

הגישה האיכותנית

אינה מעוניינת להגיע להכללות אלא לתובנות לגבי המשמעות שבני האדם נותנים לעולמם

לפרש את המציאות על גווניה ולהבין את המבנה המורכב שלה

הבסיס ההיסטורי

חייב להיות הבדל בין מתודות במדעי הטבע לאלה העוסקות בבני אדם היות ולבני–מקס וובר

אדם יש תודעה.

אלפרד–למדעי הטבע יש אובייקטים למדעי החברה יש מושגים על אובייקטים שיש להם מושגים

שוץ

חיפצון הפיכת משהו–לא ניתן לכמת סטטיסטית התנהגויות, הכימות הוא סוג של ראיפיקציה

שאינו חפץ לחפץ.

הגישה האיכותנית מבקשת לנתח ולהסביר את המציאות כפי שהיא מובנית ומסמלת בעיני

הנוטלים בה חלק.

הגישה האיכותנית הקיצונית - מתייחסת למדעי החברה כאל אמנות.

שיטות מחקר נגזרות

הקשבה ולימוד החיים החברתיים כפי שהם מובנים ע"י הפועלים

דגש על תצפיות ארוכות טווח, ראיונות עומק, שימוש בטקסטים של התרבות

השיטה הפרשנית מנסה לנתח ולהסביר את המציאות כפי שהיא מובנית ומסמלת בעיני הנוטלים

בה חלק

2

השיטה עוסקת בדיות בתהליך היצירה החברתית של המציאות בניגוד לפוז' העוסקים בדיות

בתופעה עצמה מבחינת קיומה ושיעורה.

תכנון ובניה של מחקר איכותני

צורת המחקר ונתוני המחקר

השיטה היא–נתונים שנאספים בדרך טבעית, תצפיות ולא ניסויים, ראיונות פתוחים .1

להיות קרובים לאוטנטי, לחיים של אלה אותם אנו חוקרים.

אינדוקטיבי, לגבש את התיאוריה מתוך השטח, מתחילים את–להתחיל בתצפיות .2

המחקר בשאלות תחיליות )גישוש( ולא בהשערות מובנות מראש

3.Ground Theory –.תיאוריה שנטועה וצומחת מהנתונים

ולא במציאת חוקים כלליים שמניעים אתן במציאת הכוונה הפנימית והניסיוןיש עניי.4

העולם.

מחקר הוליסטי, אינו מאמין בפירוק לאבני יסוד, הבנה רחבה שמתייחסת תמיד גם.5

לקונטקסט שבו מתרחשים הדברים.

כמה דברים בקשר לחוקר

שלולחוקר יש מעמד של כלי מרכזי באיסוף ובעיקר בניתוח הנתונים, שימוש בניסיונ.1

החוקר היא סוג של נכס.

להיות בפנים ובחוץ בעת ובעונה אחת..2

מערכיות ומלקיחת פוזיציות קיימות כמובן מאליו.ע להימנן ניסיו– קוגניטיבי םרלטיביז.3

להכיר בכך שכל חוקר נקודת מבט ספציפית אל מול המחקר וכי אובייקטיביות מדעית.4

אינה קיימת

המציאות

מובנה–הידע שאני מייצר כמו הידע של השותפים למחקר הוא תוצר של בחירה .1

ההנחה היא שאמת נוצרת ולא מתגלה אן בטחון שאני מכיר את התופעה "באמת" או כפי.2

שאני תופס אותה.

הנחקרים

היחידים הם סוכנים וולונטריים, האדם יוזם את את פעולותיו ויוצר את סביבתו..1

האדם חי במסגרת תרבות מסוימת ועפ"י עולם מושגים שנבנה בה..2

3

יחסי חוקר נחקר

דיאלוגים.– והדדיים םהיחסים בין החוקר לנחקר חייבים להיות דינאמיי.1

החוקר צריך להבין את הנרטיב )חוויות והתנסויות שדרכם אנו מתקשרים עם אחרים.2

ודרכם אנו יוצרים את משמעות חיינו(.

בניית המחקר

בחירת נושא

שיהיה לנו אישית מעניין לחקור אותו..1

נושא שנראה לנו חשוב לחקירה..2

לשדה והן להבינו.ס נגישות לנושא הן מבחינת יכולתנו להיכנ–יכולת לחקור .3

הקיף ומורכבות הנושא סבירים..4

מעורבות רגשית איננה חזקה אל מול הנושא..5

שאלות מחקר

כדי לאפשר שינויים והבחנות בהן תוך כדיOpen Endedהשאלות האיכותניות הינן רחבות

המחקר, הן שמות דגש על השטח, הבניית המציאות בשטח ולעיתים על החוויה של בודדים

וקבוצות.

תכנון המחקר

או מסגרות רקע בנושא תוך זהירות מהפיכת "מומחה" לנושא.תקריאת חומר רלוונטי, תיאוריו

קביעת השיטה לאיסוף נתונים

לאורך כל המחקר נמשיך–תצפיות, ראיונות, איסוף ארכיוני של מסמכים, איסוף תוצרי תרבות

לשאול על השוטה ומקורות האיסוף.

קביעת השוטה לניתוח נתונים

לזכור שתוצאות המחקר נוצרות מתוך–ניתוח תימטי, ניתוח תוכן, ניתוח נרטיב, ניתוח סמיוטי

המשמעויות שצומחות מהשדה.

קביעת הנבדקים

4

המטרה של המחקר להגיע להבנה מעמיקה של קבוצה קטנה ולכן מטרת הדגימה להגיע

לנבדקים שיאפשרו להבין את התופעה הנבדקת.

החוקר משתמש בידע שלו ע"מ לבחור את האנשים– דגימה תיאורטית –דגימה מרכזית

המתאימים להבנת התופעה - הדגימה מתפתחת עם המחקר.

לא טוב אבל שכיח.– פנייה לאנשים זמינים –דגימת נוחות

כאשר ישנה בעיה למידענים, מתחילים ממישהו וממשיכים להתגלגל כמו כדור שלג.–כדור השלג

אם ישנה אפשרות רצוי מדגם מייצג.

כאשר הגענו לרוויה, כשאנו מבינים את השדה ונוספים אינם מוסיפים לנו–מתי מסיימים לדגום

הרבה.

תהליך איסוף הנתונים

התהליך בעיקר במחקרי שדה ארוך ומתמשך, ההנחה שאנו רוצים לחקור תהליך מתפתח.

במהלך המחקר חל תהליך של צמצום והתמקדות בנושאי המחקר.

סיום איסוף הנתונים - לאחר ששהינו בשדה תקופה מספקת להבנת מחזור של התרחשויות,

אספנו די חומר ולא מתווסף לנו מידע חדש.

יהמחקר האתנוגראפ

באתר אנושי, הכתיבה האתנוגרפית היא סוג של הבנה של הסמלים ומבני–המחקר נעשה בשדה

המשמעויות בהם בני התרבות הנחקרת מבינים ומפרשים את עולמם.

םמאפייני

חקירת תופעות חברתיות ופחות חקר השערות על קשרים נוקשים בין תופעות..1

תצפית חופשית ובלתי מובנית..2

עבודה ממושכת בשדה..3

חקירת מספר מקרים מצומצם לעומק..4

עבודה מול מקורות מגוונים..5

ניתוח נתונים שנזהר מסטטיסטיקות ומהכרזה על קשרים בין משתנים..6

ניתוח אינדוקטיבי שמערב מימד חזק של פרשנות החוקר..7

המחקר עבר ממוקד של חברות מרוחקות למחקר בבית, מהתמקדות בתרבות כללית לפעילויות

יותר ספציפיות.

5

האתנוגרפיה מתאימה כדי להשיב על שאלות הנוגעות בצורה קרובה לאתר או פעילות מסוימת

ונחקרת דרך האנשים עצמם.

רצון להבין את האחר מתוך קרבה בלתי אמצעית,–הגישה הרעיונית מאחרי האתנוגרפיה

הקשבה והתבוננות איטית.

טכניקות

כניסה לשדה, יצירת קשר עם האנשים, בחירת אינפורמטורים, שיחות חולין ושיחות עומק, מיפוי

קשרים, איסוף חומרים תרבותיים.

תכנון המחקר

מה אני רוצה לחקור, האם מחקר שדה הוא הטוב ביותר, מיהו השדה ומהם גבולותיו, כיצד ניתן

אליו, מה יהיה מקומי בשדה וכיצד אציג את עצמי.ס לשדה והאם אני יכול להיכנסלהיכנ

נגישות לשדה

שאלה קריטית הקובעת את אופי המחקר והנתונים שנאסוף.–מעורבות בשדה

בעיקר מההיבט האתי.–האם ראוי שאשתלב בשדה

הן הפיזיים והן התוכניים–גבולות השדה

על מה ואיך לצפות, יש לזכור שקיימים אלמנטים פיזיים רבים בשדה, כיצד–כאשר אנחנו בשדה

לסדר את הראייה.

להגדיר תופעות..1

להתבונן על התרבות מההיבט הפיזי שלה..2

"ספירת מלאי" של התנהגויות אנשים וכו'.–להתבונן על התרבות מבחינה כמותית .3

זיהוי השחקנים..4

איסוף רישומים, מסמכים וטקסטים כתובים..5

התבוננות על התנהגויות דפוסיות: מילוליות, לא מילוליות ומיפוי ערוצי התנהגות..6

לשאול שאלות המעוררות תגובה שחושפות עבורנו צדדים–לגרות אנשים ע"מ שיגיבו .7

בתרבות.

אינפורמטורים

האנשים עימם אנו יוצרים קשר כלשהו במחקר ומתחלקים לכמה טיפוסים:

שותפים ברמה מסוימת למטרות– עימם יש לנו קשר קרוב במיוחד –מודיעי מפתח .1

המחקר..

אנשים שחיוניים לכניסה לשדה.–שומרי הסף .2

אנשים שחיוניים לאיסוף מידע הדרוש לנו מתוקף בקיעותם או נגישותם לידע.–מומחים .3

שייכום לחברה ומסייעים במידע טכני )איפה( אן ענייני )למה ואיך(–מודיעים מקריים .4

6

תכונות של אינפורמטור אידיאלי:

שיתוף פעולה עימנו..1

ייחודי.סרצוי שיהיו בעלי סטאטו.2

אדם עם יכולות רפלקסיביות )מפעיל מודעות, חושב על הדברים, יכול לשים עצמו.3

במקום(.

אנשים אמינים..4

מבריתראפשר להתחבר עם אנשים בעלי אינטרס ליצירת ברית עם החוקר אולם להיזה.5

כזו.

חשוב לפחות בהתחלה שיהיו אינפורמטורים נותני חסות ובמהרה להגיע למספר אינפורמטורים.

לא לייצר סימביוזה מוחלטת עם האינפורמטור.– nativeחשוב לא להפוך ל

ההנחה שתמיד ישנם יחסי כוח בין נחקר וחוקר ושהחוקר במובנים מסוימים–יחסי חוקר שדה

האם החוקר בכלל יכול לייצג אנשים אחרים.–נמצא למעלה. בעיה נוספת הייצוג

הראיון האיכותני

בעקרון קיימות שלוש צורות עיקריות לביצוע ראיון

מאפיין את– מבוסס על שאלות רבות מובנות מראש וסגורות –ראיון סטנדרטי מובנה .1

השיטה הפוזיטיביסטית, החוקר מחבר את השאלות בהתאם ל"הגיון" שלו, דהיינו מכתיב

את עולם התוכן דרך השאלות ואת גיוונו של העולם דרך התשובות.

לנושא ומוגדרות בהתאם לשאלתת החוקר שואל שאלות ששייכו–ראיון מובנה בחלקו .2

המחקר אולם יש מקום לגיוון השאלות תוך כדי הריאיון.

שיחה, דיאלוג בין שניים ללא הגדרה מראש של הנושאים–ראיון פתוח שאינו מובנה .3

עליהם תתמקד השיחה.

הוא שיח שנבנה באמצעות העלאת שאלות ויצירת תשובות–הראיון האיכותני עפ"י שרה הלמן

ויוצר טקסט תרבותי.

היחסים בין חוקר ונחקר

בד"כ הראיון נערך בין זרים המבקשים להגיע למצב של קרבה והוא תוצר משותף של

האינטראקציה המילולית והלא מילולית בין המראיין למרואיין.

המטרה להגיע לגרסת המציאות של המרואיין הדברים הנאמרים אינם מנותקים אלא נתפסים

כמכלול ומנותחים כך.

7

אנו מחפשים לא ביחיד אלא בחתירה להבנת תופעות רחבות יותר.

הראיון הוא סוג של מו"מ על הגדרת המציאות בין המרואיין למראיין ובמהלכו עובר המרואיין

חשיבה מחודשת וחושבת שבונה את המציאות שלו תוך ביקורת - חשיבה–חשיבה רפלקטיבית

אחורה וקדימה.

מהימנות ותוקף

המחקר האיכותני אינו מאמין בכלי מדידה אחידים ולכן יש לשאוף לא לאחידות אלא לעומק

המאפשר להשיג הבנה של המציאות ע"י החוקר.

חשוב שהראיון יעשה בצורה טובה ע"י החוקר ובצורה אמפתית ורגישה.

יש להשתמש במספר מקורות )הצלבת נתונים(, החזרת הפרשנות לנחקרים, רישום מדויק ומלא

והבאת ציטוטים מדברי הנחקרים.

מספר כללים בסיסיים לעריכת ראיון איכותני:

להתחיל בשאלה כללית ופתוחה..1

שמהלך הראיון מתן אפשרות למרואיין להביע עצמו כרצונו אולם לכוונו לנושאים.2

המעניינים אותנו.

משתיקות וחוסר בטחון, לא למהר.ץלא להילח.3

הבנה.אלבקש במידת הצורך הסבר או לחזור על דברי המרואיין כדי לווד.4

.תאוירה נוחה, שמירה על סודיות ואינטימיו.5

מהזמן.80%-70% המרואיין ידבר –יכולת הקשבה .6

הכנות של המראיין

צריך לדעת מה מעניין אותו..1

ללמוד על הנושאים הכרות רקע אבל לא לשדר מקצוענות יתר..2

להתחשב בנורמות ואיסורים תרבותיים.3

להכיר את התרבות הנחקרת,שפה מקובלת..4

רצוי להקליט את הראיון או לרשום כל מה שנאמר כולל התייחסות לשפת גוף ובסוף.5

הראיון להוסיף נתונים כלליים כמו מקום, זמן הערות על הראיון והמרואיין וכו'.

שיטות ניתוח במחקרים איכותניים

Grounded Theory –תיאוריה מעוגנת בשדה

נקודות מוצא

8

בהתנהגות האנושית יש דפוסים הניתנים לאיתור, ובקרבם לאתר תמה מרכזית שתסייע במתן

הסברים רחבים על המתרחש.

ניתוח הנתונים

שלב ראשון: עיצוב ראשוני של התמות והקטגוריות לניתוח

תהליך הניתוח מתחיל מיד עם תחילת איסוף הנתונים, עלינו לנסות ולזהות נושאים בולטים

וחשובים החוזרים שוב ושוב בנתונים, נושאים אלה יוגדרו כתמות לניתוח.

( או ובעיקר בהתאם לנושאים בולטים הקיימיםEticהתמות נבחרות בהתאם לשאלת המחקר )

(. Emicבחומר בצורה משמעותית )

מאפייני התמות לניתוח:

צריכות לשקף את מטרת המחקר..1

חייבות להיות כוללות וממצות..2

חייבות להיות בנויות מהגדרות חד משמעיות..3

לאחר מכן יש לבחון את כל ההתייחסויות הדיפרנציאליות לתמה המוגדרות כקטגוריות.

יש המון טיפוסים של קטגוריות שניתן למצוא להלן חלק מהם:

כיצד הנושא מטופל, חיובי או שלילי.–עפ"י כיוון .1

עפ"י ערכים המתגלים בטקסט..2

מהם התכונות בהם נעשה שימוש לתאר אנשים או נושאים.–עפ"י תכונות .3

עפ"י פעילות..4

עפ"י מקום הפעילות..5

עפ"י קונפליקט..6

כיצד נפתרים.–עפ"י סיום קונפליקטים .7

יחידות הניתוח הן היחידות הקטנות ביותר אליהן יפורק החומר והן–קביעת יחידות הניתוח

נקבעות מתוך אופי המחקר. הן יכולות להיות מוגדרות עפ"י ממדים פיזיים, ממדים תחביריים או

יחידות התייחסות.

שלב שני: עיצוב קטגוריות, הגדרת הקריטריונים לקטגוריה והמשך הדגימה התיאורטית

התמות והקטגוריות שבנינו עפ"י הנתונים הראשונים מקדמות אותנו אבל כעת יש להגדיר הגדרה

מדויקת יותר שלהן.

חידוד התמות והקטגוריות יעשה במקביל למיון של כל הנתונים בחומרים שלנו אל הקטגוריות, יש

רק תחת קטגוריה אחת.ס כי הקטגוריות בנויות כך שכל חומר יכול להיכנאלווד

תהליך זה מסתיים כאשר הגענו לרוויה ובסיומו מתקבלת מערכת של תמות וקטגוריות שיש בניהן

יחסים מסוגים שונים.

שהמערכת אמינה יש לבדוק:אכדי לווד

9

האם הקטגוריות משקפות את מטרת המחקר..1

האם ההגדרות של הקטגוריות ברורות וחד משמעיות..2

האם אנו מקבלים תמונה מסוימת באמצעות המערכת..3

האם המערכת הגיונית גם בעיני אחרים..4

שלב שלישי: יצירת היררכיה בין הקטגוריות ואיתור קטגוריות גרעין

יש לנסות ולחבר את כל מערכת הקטגוריות, לנסות ליצור מודל קונספטואלי אחד המצביע על

זיקה בין הקטגוריות ולנסות להגיע לקטגוריות גרעין שהן הקטגוריות המרכזיות ביוצר.

שלב רביעי: יצירת מבנה תיאורטי וקישור לספרות

יש לתאר את הממצאים והמסקנות בתוך מרחב כללי יותר תוך שימוש במונחים תיאורטיים

מתחום החקר הרלוונטי לנו

המשמעות של כל השלבים הנ"ל היא התיאוריה המעוגנת בשדה.גלזר ושטראוס ואחרים אומרים

כי אם בסביבה אחרת יתקיימו תנאים דומים אזי נראה תהליכים דומים.

כתיבת הדו"ח

כל דוח כולל חלק תיאורי וחלק ניתוחי פרשני

החלק התיאורי בדו"ח מזמין את הקורא להכיר את הקבוצה ולראותה דרך עיני החוקר, ניתן לתאר

את הקבוצה דרך אירועים טיפוסיים, סדר יום וכו'.

חלק זה כולל ציטוטים רבים ותיאור מפורט של הקבוצה

חלק הניתוח הוא מדעי יותר כאשר המטרה בסופו של דבר לקחת את הפאזל המורכב העשיר

ומלא הפרטים של החיים בקבוצה/חברה/ארגון הנחקר ולהמשיג אותם מחדש תוך התמקדות על

מספר צירי מפתח.

תצורות נוספות: הוברמן ומיילס–ניתוח נתונים במחקרים איכותניים

גישה זו מזכירה חלק מהרעיונות הבסיסים של הפרדיגמה הפוזיטיביסטית, הם מאמינים שניתן גם

במחקר איכותני ובמיוחד במחקרי שדה למצוא משתנים לבודד אותם, למצוא את הקשרים בניהם

ולבסוף להגיע לקשר סיבתי )גבתון: לנוע מרמת התיאור של מה מתרחש למדוע זה קורה?(.

הגישה שלהם משתמשת בטרמינולוגיות אבל לא בשיטות כמותיות.

בניגוד לגישה הפוזיטיביסטית הקלאסית הם אינם מדברים בצורה מוחלטת על יצירת חוקים על

המציאות החברתית אלא נשארים ברמה של דפוסיות מקומית והסתברותית.

להלן מספר שיטות ניתוח נתונים המוצעות על ידם:

, התרחשויות, אמירות והתנהגויות.םספירה וכימות של אירועי.1

10

יצירת אשכולות שמרכזים דפוסים או מאפיינים..2

הם מציעים לשלב מטאפורות או אנלוגיות במהלך סיפור המחקר על–יצירת מטאפורות .3

מנת להופכו למעניין וסיפורי יותר.

אלה בעצם– לקחת מה שנראה כמשתנה אחד ולומר "עצור" –דיפרנציאציה של משתנים .4

שני משתנים.

הצבעה על קשרים בין גורמים..5

יצירת שרשרת התרחשויות שתיתמך היטב בממצאים..6

בדיקת ההיגיון של ממצאינו ובדיקת האפשרות להסבירם בצורות אחרות..7

ניתוח תוכן

ומיילס וחותר לכיוון הכמותיןקרוב להוברמ

ניתוח תוכן הוא שיטת ניתוח נתונים שמשתמשת בחומרים כתובים, השיטה מבקשת לאתר

נושאים )תמות( שעולים בחומרים אלה ואת התכנים הממלאים נושאים )קטגוריות(.

גובה ולינקולן מגדירים את השיטה כ"כל טכניקה מחקרית להפקת היסקים המזהה בשיטתיות

ובאובייקטיביות מאפיינים של מסרים בתוכן מסוים".

מבחינות מסוימות, בעיקר טכניות יש דמיון ל"גראונד תיאורי" עם זאת קיים הבדל משמעותי רעיוני

כאשר ניתוח תוכן אינה מתבססת על שהותו של החוקר בסביבת חים קונקרטית,ותבין השייט

דהיינו איסוף החומרים והניתוח אינם מותנים בקשרים עם אנשים בשדה.

כתוצאה מכך בשיטה זו חלק גדול מהמחקרים נעשה בשיטה דדוקטיבית כלומר מתחילים עם

בסיס תיאורטי ויוצאים ממנו על מנת לאשש / להפריך דרך הנתונים האמפיריים מודל מסוים.

כמו כן לעיתים מאמץ המודל שיטות כמותיות כגון ספירה שיטתית ולכן טוען למהימנות גבוהה

ויכולת הכללה.

שיטה זו היא הקשיחה בשיטות האיכותניות מבחינת כימות ומהימנות ולמעשה היא שיטה

איכותנית פוזיטיביסטית.

יתרונות בניתוח תוכן: אנו נמנעים מהבעייתיות הקשורה להתערבות בחיי הנבדקים ולכן מהימנות השיטה טובה.1

יותר.

אפשר להקיף תקופות זמן ארוכות יותר..2

תוך פרק זמן קצר יחסית ניתן לערוך תצפיות על השתנותה של התופעה, ע"י איסוף.3

נתונים מזמנים שונים.

אפשרות בקרה ושיחזור.–מהימנות שיחזור גבוהה .4

:חסרונות

11

.ה מה לבחור, מה לנתח, מי ניכנס לאוכלוסיי–קשיים בדגימת התכנים המנותחים .1

לעיתים קרובות אין גבולות ברורים.

חומר בעל מאפיינים ייחודיים נעלם אואיתכן ואין לנו את כל החומר החשוב אולי דווק.2

הועלם.

לעיתים לא ברור מהו הקשר החברתי בו נכתבו הדברים..3

האם מדובר במקור שהיה מכוון לפרסום כשנכתב או לא.–התייחסות למקור הטקסט .4

שלבי העבודהבשלב ראשון החוקר יגדיר את יחידות התוכן שלו.

בשלב השני החוקר יבחר את אוכלוסיית התוכן שכוללת מקורות ותקופת בדיקה ויקבע את שיטת

הדגימה.

לאחר הדגימה מגיע שלב הספירה והניתוח בד"כ בשלב זה יוצגו התמות והקטגוריות הרלוונטיות

כמותיים כמו טבלאות שכיחויות.ם לעיתים נראה בשלב זה מאפייני–ושכיחויותיהן

כללים מתחייבים בניתוח תוכןיש לנסח כללים לתהליך הניתוח.1

תהליך הניתוח הוא שיטתי ומתאים לחוקים שקבענו..2

הניתוח עוסק בתכנים המסוימים בשתי רמות פירוש בשלב הראשון ניתוח והסקת היסקים.3

הנ"ל הופכים לחומר לניתוח ופירוש וכאן נכנסתםמתוך המסמכים ובשלב השני ההיסקי

הבנתו והאינטואיציה של החוקר.

מטרתו של תהליך הניתוח הוא הצגה רחבה וכללית וממצאיו צריכים להיות קשורים.4

לתיאוריות קיימות או ליצור בסיס לתיאוריות חדשות.

על כך יש ויכוח בין מצדדי הכימות לשולליו.–כימות הממצאים .5

מהימנות ותוקף של מחקר איכותני

תוקף הממצאים

אכן כך הואה נשאלת השאלה האם כשחשבתי שתופעה אחת השפיעה על השניי–תוקף פנימי

עד כמה ניתן להכליל את הממצאים שלנו משדה ספציפי לשדות אחרים–תוקף חיצוני

ולאוכלוסיות רחבות יותר.

תוקף הכלי המחקרי

האם הכלי המחקרי שלי יענה באמת על מה שמעניין אותי ולא על נושאים אחרים.

השאלה של תוקף מכשיר המדידה עולה כי המדידות אינן ישירות כשאני מודד אהבה/שנאה/

שליטה המדידה נעשית דרך כלים שאני מייחס להם את התכונות הנ"ל

12

רגישות הכלי המחקרי

מתייחס לשאלה עד כמה הכלי שלי רגיש והאם ההבדלים הדקים במציאות עולים בכלי המדידה.

למשל אם אחלק את התשובות ל"נחמד" ו"לא נחמד" אפספס גווני ביניים.

מהימנות הכלי

מתייחס לשאלה עד כמה ניתן לשחזר את המדידה כך שתוצאות שקיבלתי במדידה אחת יחזרו גם

בבאות.

ככל שכלי המדידה רגיש יותר הוא מהימן פחות

במחקר האיכותני הנושאים הנ"ל קשים בהרבה לתפעול בגלל מספר סיבות:

למחקר.תהחוקר הוא הכלי המרכזי ומכאן שיש התייחסות סובייקטיבי.1

קשה לשחזר תצפיות רחבות היקף ופרשנותם כפי שמתבצע במחקר איכותני..2

מדובר בדרך כלל בשדות מחקר ספציפיים ייחודיים שקשה לשחזרם..3

שהמטרהן אין צורך להתמקד בכלים הנ"ל מכיווםההוגים האיכותניים טוענים כי במחקריה

במחקר המדעי היא הבנה עמוקה וזו אינה נוצרת דרך מהימנות ותוקף אלא דרך אוטנטיות,

רגישות מחקרית, עומק מחקרי, כנות, אמפטיה, רפלקסיה וביקורת עצמית של החוקר.

שיטות לחיזוק תוקף הכלי והתוקף הפנימי:

שהות ארוכה בשדה המחקרי..1

שימוש במקורות מידע רבים ומגוונים.2

התייחסות לקבוצות ותתי קבוצות במחקר..3

איסוף נתונים בשלוש שיטת ו / או דרך מספר מקורות.–הצלבה .4

דיווח מלא על שינויים שעוברת הקבוצה במהלך המחקר..5

התייחסות אמיצה לנושא של השפעת החוקר / צופה על השדה..6

האם הם מסכימים לפרשנות ומהי–התייחסות אמיצה אל המשתתפים במחקר .7

פרשנותם.

שיטות לחיזוק תוקף חיצוני

בחירת קבוצה במסגרת שניתן להשוותה לקבוצות/ מסגרות אחרות..1

תיאור הקבוצה בצורה רחבה..2

בחירה בשיטות מחקר ובמערך מחקר מקובלים..3

ממצב בו מערך המחקר משפיע מאוד על הממצאים.עלנסות להימנ.4

יש לתאר בבהירות את התנאים ההיסטוריים של הקבוצה..5

שיטות לחיזוק הרגישות:

כאן הכוונה היא בעיקר ליכולתו של החוקר להבחין בגווני התופעה ובמורכבותה

שיטות לחיזוק המהינות:

13

תיאור החוקר יאפשר חזרה על המחקר עם חוקר–דיווח על מעמד היוקרה של החוקר .1

דומה.

תיאור האינפורמנטים..2

דיווח על תנאיו החברתיים של המחקר..3

תיאור מדויק של הנחות התיאורטיות ושל המושגים שחקר המחקר..4

תיאור מדויק של השיטות לאיסוף המידע וניתוחו..5

רישום מדויק של כל תצפית כולל תאריכים ושעות..6

העשרת המסקנות על ידי ריבוי ציטוטים..7

עבודה בצוות..8

בדיקת עמיתים..9

להפקת הנתונים )טייפ,וידאו צילומים וכו'(.םשימוש בעזרים מכנים אובייקטיביי.10

14

תקציר– היסטורית חיים כטקסט –מאמרו של בילו

מבוא של שימוש בהיסטורית חיים מפרספקטיבה אנתרופולוגי ואפשרויותתהמאמר עוסק בבעייתיו

להתמודדות בקושי זה.

המאמר יבצע זאת בעזרת ניתוח של חייו של מרפא יהודי ר יעקב וזאנה שחי ופעל באזור האטלס

הגבוה במרוקו בתחילת המאה העשרים.

הקושי בהבנת פעילותו של וזאנה כולל שתי בעיות:

וזאנה חי ופעל בקונטקסט תרבותי מוגדר שביסודו מערכת אמונות ואופי הבניית המציאות.1

השונים מהמקובל בחברה המודרנית.

של אנשים, חלקםתמאחר שנפטר בראשית שנות החמישים המידע אודותיו בנוי מזיכרונו.2

שהכירוהו וחלקם ששמעו עליו.

לאתנוגרפיה ניסוייתיהיסטורית חיים בהקשר תרבותי:מריאליזם אתנוגראפ

בעבר נשלט העיסוק האנתרופולוגי בהיסטורית חיים ע"י המסורת הפוזיטיביסטית של ריאליזם

מציאות מוגדרת של צורת חיים באופן אובייקטיבי תוךג. הכתיבה התיימרה לייציאתנוגראפ

התעלמות מההקשרים בהם הושג הידע והצנעת נוכחותו של האנתרופולוג.

הגל החדש של אתנוגרפיה ניסויית )פרשנית איכותנית( מתייחס לתופעות חברתיות כפתוחות

ומטרת האתנוגראף הינה להקנות משמעות לתופעות התרבותיות אותן הוא חוקר באמצעות

חשיפת פשרים המתמקדים בראש ובראשונה במסגרת הספציפית שבה התופעות ממוקדות אך

בו בזמן באמצעות הבנה של מערכת הסמלים השלמה המכונה תרבות.

ר יעקב ואזאנה הטקסטים

בחלק זה החוקר מציג טקסטים ששמע אודות ואזאנה ומתאר היכן שמע את הסיפורים וממי ,

בהמשך מתאר החוקר בשפתו את מהלך חייו של ואזאנה כפי שעולה ממגוון מקורות כולל כל העת

ציטוטים של הסיפורים ששמע החוקר.

בין היתר מציין החוקר כי הראיונות עם האינפורמטים נערכו ברובם בעברית בעוד ששפת הדיבור

הראשונה שלהם היא ערבית מרוקאית.

ניתוח הטקסטים–ר יעקב ואאנה

בחלק זה מנתח החוקר את הטקסטים שעלו בחלק הקודם בהתאם לחלקים הבאים:

ואזאנה כאגדה

החוקר טוען כי המיתולוגיה הכבדה של דמותו של ואזנה עשויה להביא חוקרים להתמקד בדמותו

כאגדה אולם טוען שואזאנה ככל הנראה הוא דמות היסטורית ולכן פרפקטיבה זו אינה רלוונטית

עבור חוקר המעוניין בהיבטים הביוגרפיים של הדמות.

15

ואזאנה בתפקיד המרפא

החוקר בוחן את דמותו של ואזאנה כמרפא עממי ועומד על השוואה למצב בשטח שתקופתו של

מהלך חייו ועיסוקו של ואזאנה לידוע לנו ממקורותתואזאנה ובהיסטוריה שקדמה לו תוך השווא

נוספים שאינם קשורים אליו ישירות.

לפרש את החלקןהחוקר מציין כי במובן מסוים הדיון בקריירה המקצועית של ואזאנה היא ניסיו

)היחיד( במערכת תרבותית. ומוסיף אודות החלק המרכזי בחיי יהדות מרוקו של הקשר לשדים.

ואזאנה על הספה האנליטית

החוקר מציין כי ניתן לחקור את חייו של ואזאנה גם דרך נקודת ראות פסיכואנליטית וטוען כי דרך

זו היא הקוטב המנוגד להתייחסות אל ואזאנה כאל אגדה.

ואזאנה כטיפוס סמלי במרוקו

החוקר מתאר את הקונטקס התרבותי בו פעל ואזאנה ואת הקשר לאמונות ולנורמות החברתיות

סביבו. מחד השתלה ואזאנה בנורמות בקשריו עם העולם האחר מאידך חצה גבולות כמו נישואיו.

וזאנה נע בין הקדושה )זכות אבות( לטומאה )השדים(.

ואזאנה כטיפוס סמלי בישראל

החוקר מעלה את השינוי בהתייחסות לואזאנה בישראל בהקשר המשבר שעבר על יהדות מרוקו

ועל התייחסויות הדור השני לנושא.

16