12.09 – 12.08חשבונאות פיננסית, המכללה למינהל, שנת השלמה מרצים: רקפת רמיגולסקי, אלי סלר, אמיר בניטה

יש צפי!, בהצלחה.1נא לקרוא את הוראות השימוש

ראשי פרקים2............................................................................................................................................................................................תקינה

4.........................................................................................................................................................................חשבונאות פיננסית

FRAMEWORK5.......................................................................................... - המסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם

14........................................................................................................................................................................................מלכ"ר

33.................................................................................................................. – עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

IAS 1742........................................................................................................................................................................ – חכירות

IAS 1851............................................................................................................................................................. – הכרה בהכנסה

IAS 161....................................................................................................................................................... – הצגת דוחות כספיים

IAS 265............................................................................................................................................................................. – מלאי

IAS 1673................................................................................................................................................................... – רכוש קבוע

IAS 4089............................................................................................................................................................ – נדל”ן להשקעה

IAS 3897.................................................................................................................................................... – נכסים בלתי מוחשיים

SIC 32103................................................................................................................................................. – עלויות אתר אינטרנט

IFRS 5104............................................................................................ - נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו

IAS 12115......................................................................................................................................................... – מסים על הכנסה

IAS 32, IAS 39, IFRS 7132.......................................................................................................................... – מכשירים פיננסיים

IAS 36166....................................................................................................................................................... – ירידת ערך נכסים

IAS 37178................................................................................................................. – הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים

IFRS 2183.................................................................................................................................................. – תשלום מבוסס מניות

IAS 33202................................................................................................................................................................ – רווח למניה

IAS 23223........................................................................................................................................................... – עלויות אשראי

IAS 8229............................................................................................. – מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות

IAS 34231......................................................................................................................................... – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 11247................................................................................................................................................................. – חוזי הקמה

IAS 7251................................................................................................................................................. – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 21267........................................................................................................... – השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ

1 ( על מנת שניתן יהיה להעתיק תוכן ממנו או אליו, לנוחיות המשתמש.pdf )ולא Word - הקובץ מופץ בפורמט פורמטא. ו/או בתוכן העניינים. התוכן הראשי כולל ראשי פרקים, בכל פרק יש תוכן פנימי.ctrl+F - לחיפוש מהיר, ניתן להשתמש ב-חיפושב..Excel. לפתיחת הדוגמה יש להקליק פעמיים על טבלת ה-Excel - חלק מהדוגמאות הן ב-דוגמאותג.. לא ניתן להשתמש בדוגמאות שנכתבו ב-ctrl+F; 2. לא ניתן לבצע חיפוש ב-1 – עדיף לא להדפיס, חבל על כל הדפים. חסרונות ההדפסה: הדפסהד.

Excel - טעות לעולם חוזרת )ט.ל.ח(. לא נעשתה הגהה מקיפה, לכן הקובץ אינו חף משגיאות דפוס. כמו כן, המידע בקובץ אינו מתיימר להיות מלא.טעויותה.. השיעורים מסודרים לפי סדר נושאי ולא לפי הסדר הכרונולוגי שנלמד בכיתה.שיעור אלי, שיעור אמיר, שיעור רקפת – מקראו.

1

2

13.11.08 1 שיעור

תקינה

התקינה הישראלית – מגמות באימוץ התקינה הבינלאומית פרסמה ג"ד וכללים מקצועיים. למרות העדר מעמד חוקי פורמלי, הרי1931לשכת רו"ח שהוקמה ב-

שגילויי הדעת הפכו לכללי החשבונאות המקובלים בישראל. , הוקם המוסד הישראלי לתקינה וחשבונאות )להלן המוסד לתקינה( אשר מורכב לא רק1997בשנת

מרו"ח, אלא שותפים בו גם אנשים מתחום המימון, המשפטים והכלכלה. המוסד לתקינה פרסם תקני דיווח חשבונאיים והבהרות אשר יחד עם גילויי הדעת היוו את התקינה

, החל המוסד לתקינה באימוץ פרטני של תקני החשבונאות הבין לאומיים90הישראלית. בסוף שנות ה- תוך התאמתם למציאות המשפטית כלכלית בישראל. כתוצאה מכך, התרחשה התכנסות של כללי

, החליטה הועדה05החשבונאות בישראל עם כללי החשבונאות הבינלאומיים. בחודש נובמבר המקצועית של המוסד לתקינה על אימוץ גורף של התקינה הבינלאומית כך שהחל מהרבעון הראשון של

2IFR, הדוחותהכספיים של חברות ציבוריות יערכו בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומי )אימוץ ה-2008S.)

חברות פרטיות, לעת עתה, לא נדרשות )אך רשאיות( לאמץ את התקינה הבינלאומית. אך למעשה, ,2009התקינה הישראלית הקיימת היא ברובה ברוח התקינה הבינלאומית וקיימת כוונה שעד תום שנת

( יאמצו את התקינה הבינלאומית עם מספר הקלות. למעשה, החל משנתSME3גם החברות הפרטיות ) לא תהיה יותר תקינה ישראלית.2010

התקינה הבינלאומית בעבר, לכל מדינה הייתה תקינה משלה, וזו עמדה בניגוד לאינטרס הרחב של הדיווח הכספי, השואף

לאחידות והשוואתיות. תהליכי הגלובליזציה שהחלו בעשורים האחרונים הגבירו את הצורך בשפהחשבונאית אחידה.

אשר פרסמה תקני חשבונאותIASC4 הוקמה הועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים 73בשנת . כמו כן, נוסדה ועדה לפרשנויות אשר פרסמה הבהרות לתקנים לועדהIAS5בינלאומיים שנקראים

. SIC וגם להבהרות קוראים SIC6קוראים ותקניה היו באיכות נמוכה.IASCבתחילת דרכה לא הייתה הצלחה ל-

במסגרת רה-ארגון פוזרה ה-2001 היו לועדה סט שלם של תקנים איכותיים. בשנת 2000בתחילת שנת IASC והוקם במקומה המוסד לתקני חשבונאות בינלאומיים IASB7אשר פרסם תקני דיווח חשבונאים .

וגם הפרשנויות נקראותIFRIC8. כמו כן הועדה לפרשנויות שנתה את שמה ל-IFRSבינלאומיים – IFRIC.

היו מספר מצומצם של ארצות בעולם אשר יישמו את התקינה הבינלאומית באופן מלא.2005עד שנת הצטרפו מדינות האיחוד האירופי וכן מדינות מתקדמות נוספות בעולם המערבי כגון2005אולם, בשנת

.IFRSאוסטרליה, ליישום התקינה הבינלאומית המכונה אימוץ ה- למרות התעצמות כוחה של התקינה הבינלאומית, הרי שארה"ב, שוק ההון העולמי הגדול ביותר, לא

והמשיכה ביישום כללי החשבונאות האמריקאיים הנקבעים ע"י המוסדIFRSאימצה את כללי ה- . מצב זה הביא את העולם החשבונאיFAS10 המפרסם 9FASBלתקינה חשבונאית בארה"ב הנקרא

למזכר הבנות על מנתIASB וה-FASBבשנים האחרונות להיות דו-מעצמתי. לאור המצב הנ"ל, הגיעו ה-2 International Financial Reporting Standards3 small and medium sized enterprise4 International Accounting Standards Committee5 International Accounting Standards6 Standing Interpretations Committee7 International Accounting Standards Board8 International Financial Reporting Interpretations Committee9 Financial Accounting Standards Board

10 Financial Accounting System

3

. אחת המטרותUS GAAP11. הכללים האמריקאיים נקראים CONVERGENCEלהגיע לתאימות – העיקריות של פרויקט התאימות שהושגה לאחרונה ע"י העברת חוק בארה"ב, היא שחברות המיישמות

( לכלול ביאור התאמה לכללי החשבונאותSEC12, לא יידרשו ע"י הרשות לני"ע בארה"ב )IFRSכללי (.US GAAPבארה"ב )

יש לציין כי קיימת שונות גדולה בין התקינה הבינלאומיות לתקינה האמריקאית, אך ההתכנסות היא.IFRS תעבור ארה"ב ליישום מלא של 2014לכיוון התקינה הבינלאומית, כשהמטרה היא שבשנת

מאפייני התקינה הבינלאומיתמבוססת עקרונות – גישה איכותית מסתמכת על שיקול דעת רב. .1בסיס המדידה בדוחות הכספיים ברובו לפי שווי הוגן..2

התקינה הבינלאומית מבוססת עקרונות, בשונה מהגישה המבוססת כללים )הגישה הכמותית( הנהוגהבארה"ב.

הגישה האיכותית תאפשר להנהלת החברות שיקול דעת רב יותר, שכן בהתאם לתקינה הבינלאומית, המהות הכלכלית של העסקאות היא זו שתשתקף בדוחות הכספיים. במקביל, גישה זו תגדיל את

האחריות על הדוחות הכספיים, הן על ההנהלה אבל גם על רו"ח.בנוסף, התקינה הבינלאומית נשענת על מדידה לפי שווי הוגן.

- הסכום בו ניתן להחליף נכס או לסלק התחייבות בעסקה בתום לב בין קונה מרצון למוכרשווי הוגןמרצון הפועלים בצורה מושכלת.

מדידה לפי שווי הוגן שמה דגש על מאפיין הרלוונטיות ומקרבת את הדיווח הכספי לעולם העסקי. אולםהיא מגדילה משמעותית את השימוש בהערכות ואומדנים.

11 Generally Accepted Accounting Principles12 Securities and Exchange Commission

4

חשבונאות פיננסית החשבונאות היא שפה שמתגרמת אירועים כלכליים לרישום ותפקידה לספק נתונים כמותיים וכספיים

של הישות במטרה לעזור בקבלת החלטות לגבי הישות והמשך פעילותה.החשבונאות הפיננסית כוללת:

מדידה.1הכרה.2הצגה.3גילוי.4

בהתאם למהותםהכרתם של האירועים הכלכליים במונחים של כסף. מדידההחשבונאות עוסקת ב נאות בגינם.גילויכחלק מהדוחות הכספיים ומתן הצגתם הכלכלית.

המשתמשים במידע החשבונאי מתחלקים לשתי קבוצות::משתמשים פנימיים.1

הנהלה ועובדים בכירים בחברה. הם צריכים את המידע על מנת לנהל את החברה והחשבונאות בההם משתמשים נקראת חשבונאות ניהולית.

תחום זה בחשבונאות לא משמש מוקד להתעניינות ציבורית ומטבעו לא מצריך קביעת הסדריםוכללים מקצועיים בכל הקשור להכנתו.

:משתמשים חיצוניים.2משקיעים, עובדים, מלווים, ספקים ונושים אחרים, לקוחות, ממשלות ומוסדותיהם והציבור.

עבור המשתמשים החיצוניים, מהווים הדוחות הכספיים מקור עיקרי למידע כספי. לכן על הדוחותלהיות ערוכים ומוצגים תוך התחשבות בצורכי משתמשים אלה.

החשבונאות המשמשת את המשתמשים נקראת – חשבונאות פיננסית.

ניתן לראות כי יש משתמשים שונים רבים לדוחות הכספיים. ידוע שיש הרבה חברות. לכן חשובשהדוחות הכספיים יהיו ערוכים ע"פ כללים ועקרונות חשבונאיים, אחידים, המחייבים את כולם.

הדוחות הכספיים ערוכים בהתאם למסגרת המושגית המדומה לחוקה ולתקני החשבונאות המדומיםלחוקים.

5

Frameworkהמסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם -

Frameworkהמסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם - 6.............................................................................................................................................................................הנחות היסוד

6....................................................................................................................................מאפיינים איכותיים של הדוחות הכספיים6.......................................................................................................................................................................... רלוונטיות17........................................................................................................................................................................... מהימנות27................................................................................................................................................................... יכולת השוואה37.............................................................................................................................................................................. מובנות4

8...............................................................................................................................................אילוצים על מידע רלוונטי ומהימן8..................................................................................................................................מערכת היחסים בין המאפיינים האיכותיים

8...........................................................................................................................מערכת היחסים בין רלוונטיות לבין מהימנות8..............................................................................................................................מערכת היחסים בין רלוונטיות לבין מובנות

8........................................................................................................מערכת היחסים בין השוואתיות לבין רלוונטיות ומהימנות9..............................................................................................................................................................רכיבי הדוחות הכספיים

9.................................................................................................................................................המצב הכספי – רכיבי המאזן9............................................................................................................................................ביצועים – רכיבי הרווח וההפסד

10.................................................................................................................................ההכרה של הרכיבים בדוחות הכספיים10...................................................................................................................................................................................................נכס

11..........................................................................................................................................................................................התחייבות12............................................................................................................................................................................................הון עצמי

13.................................................................................................................................................:השקעה ומשיכת בעלים13..............................................................................................................................................................................................הכנסות13..............................................................................................................................................................................................הוצאות

מטרות המסגרת המושגית: מסגרת מושגית מתווה את התפיסות העומדות בבסיס עריכת הדוחות הכספיים והצגתם עבור(1

המשתמשים החיצוניים. המסגרת אינה מהווה תקן חשבונאות ולפיכך אינה קובעת הנחיות ספציפיות לגבי נושאי מדידה או(2

גילוי. אין בנאמר במסגרת זו כדי לבטל תקן חשבונאות כלשהו. הועדה המקצועית מכירה בעובדה כי במספר של מקרים עלולה לנבוע סתירה בין המסגרת לתקן(3

חשבונאי. במקרים אלו דרישות התקן גוברות. המסגרת המושגית היא מסמך נפרד משאר התקנים והסטטוס שלה נקבע במכוון כנמוך מזה של

התקנים החשבונאיים עצמם. הסיבה העיקרית לכך, היא לא ליצור בלבול בדוחות הכספיים. תמידדרישות התקן יגברו על המסגרת.

יחד עם זאת, התקינה הבינלאומית נותנת מעמד מאוד גבוה למסגרת המושגית וניתן לראות זאת ב-IAS 8הדן בשינויים חשבונאיים במדיניות חשבונאית וקובע, בין היתר, את ההיררכיה ליישום

מדיניות חשבונאית מהחזק לחלש כדלקמן:תקן בינלאומי או פרשנות ספציפית.א(תקן בינלאומי או פרשנות במקרים דומים.ב(קביעת מדיניות ע"י ההנהלה בהתאם למסגרת המושגית.ג((.us gaapתקינה חשבונאית אחרת שיש לה מסגרת מושגית. )בעיקר ד(

המסגרת המושגית חלה אך ורק על דוחות כספיים, ולא על דיווחים אחרים של חברות, גם אם הםכמותיים.

מטרת הדוחות הכספיים: מטרת הדוחות הכספיים לספק מידע לגבי המצב הכספי, הביצועים, והשינויים במצבה הכספי של

למגוון רחב של משתמשים בקבלת החלטות כלכליות.שימושי אשר יהיה ישותה – מושג רחב יותר מחברה, כוללת גם שותפויות ותאגידים אחרים, אך על הישות במסגרתישות

המושגית להיות ישות עסקית. המסגרת המושגית לא חלה על מלכ"רים.

Framework6 - המסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם

Frameworkהמסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם -

החובה לפרסם דוחות כספיים חלה רק על חברות ציבוריות )נסחרות בבורסה( ולא על חברות בבורסה.אך כל החברות חייבות לערוך דוחות כספיים אחת לשנה.

הנחות היסוד הנחות יסוד:2הנחות היסוד נדרשות כדי להשיג את המטרה של הדוכ"ס. המסגרת קובעת

בסיס מצטבר(1 כדי לשרת את מטרתם, נערכים הדוכ"ס לפי בסיס מצטבר בהתאם לבסיס זה, השפעותיהם של

עסקאות ואירועים אחרים מוכרים עם התהוותם ולא ע"ב מזומן ונרשמים בספרים ומדווחים בדוכ"סלתקופות אליהם עסקאות ואירועים אלו קשורים.

עסק חי(2 דוכ"ס ערוכים באופן רגיל בהנחה שהישות היא עסק חי וצפויה להמשיך בפעילות בעתיד הנראה

לעין. לפיכך, יש להניח כי לישות אין כוונה ואין צורך לחסל או לצמצם באופן משמעותי את פעילותה.

מאפיינים איכותיים של הדוחות הכספיים המאפיינים האיכותיים הם התכונות ההופכות את המידע המוצג בדוחות הכספיים לשימושי

מאפיינים איכותיים עיקריים: רלוונטיות, מהימנות, יכולת השוואה, מובנות.4למשתמשים. קיימים המאפיינים וקיימות ביניהם לא מעט התנגשויות. כמו כן קיימים4יש מערכת יחסים מורכבת בין

מאפיינים נוספים הנלווים למאפיינים אלו.

רלוונטיות. 1 על מנת שמידע יהיה שימושי הוא חייב להיות רלוונטי לצורכי קבלת ההחלטות של המשתמשים. מידע

הוא רלוונטי כאשר הוא משפיע על החלטותיהם הכלכליות של משתמשים בכך שהוא מסייע להםלהעריך את אירועי העבר, ההווה או העתיד. או כאשר המידע מאשר או מתקן הערכות קודמות.

התקינה הבינלאומית אשר אחד ממאפייניה העיקריים היא מדידה לפי שווי הוגן, שמה למעשה, אתמאפיין הרלוונטיות כראשון במעלה.

מידת הרלוונטיות של מידע, מושפעת מאופיו וממידת המהותיות שלו. במקרים מסויימים, מהותהמידע, לבדו, מספיקה על מנת לקבוע את מידת הרלוונטיות שלו.

- אם השמטתו או הצגתו המוטעית עלולות להשפיע על החלטות כלכליות המתקבלותמידע הוא מהותיע"י המשתמשים ע"ב הדוחות הכספיים.

מהותיות תלויה בגודל הפריט או הטעות והיא נבחנת בנסיבות ספציפיות. בהתאם למסגרת המושגית, מידת הרלוונטיות של מידע מושפעת ממידת המהותיות שלו. כך שאפשר לומר שמהותיות היא רף

תחתון של רלוונטיות. כלומר, מה שאינו מהותי הוא בהכרח גם לא רלוונטי. אין במסגרת הגדרהלמהותיות.

לפני שנה פרסם המוסד לתקינה החלטה לפיה מידע הוא מהותי אם הוא עומד במבחן כמותי או במבחן מההון העצמי.2% מהרווח הנקי או מ-5%איכותי. גדול מ-

דן בשינויים חשבונאיים, למשל תיקון טעות, אותה ישIAS 8מבחן איכותי הוא בהתאם לנסיבות. למשל לשכתב למעט אם אינה מהותית.

אם שכחנו לרשום הוצאה בסכום ענק – צריך הצגה מחדש. – לא מהותי. 100אם שכחנו לרשום הוצאות כיבוד בסכום של

₪ בגין אופציות לעובדים – מהותי, צריך הצגה מחדש.100אם שכחנו לרשום הוצאות בסכום של

Framework7 - המסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם

Frameworkהמסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם -

מהימנות. 2 על מנת שמידע יהיה שימושי עליו להיות מהימן. מידע הוא מהימן כאשר אין בו שגיאות מהותיות והוא

אינו מוטה, כך שמשתמשים יכולים להסתמך עליו. מצג נאמןא(

על מנת שהמידע יהיה מהימן, עליו להציג נאמנה את העסקאות אותם הוא מתיימר להציג. מהות קודמת לצורהב(

על מנת שמידע יציג נאמנה את העסקאות והאירועים אותם הוא מתיימר להציג. צריך להכיר בהםולהציגם בהתאם למהותם הכלכלית. ולא ולפי צורתם המשפטית.

ניטרליותג( על המידע להיות ניטרלי ולא מוטה. דוחות כספיים לא יכולים להיחשב ניטרליים אם אופן הצגתם

נבחר בצורה מוטה במטרה להשפיע על שיקול הדעת של המשתמשים. זהירותד(

על עורכי הדוחות הכספיים, להתמודד עם אי הודאות שבאופן בלתי נמנע סובבת מספר רב של אירועים ונסיבות. כגון: יכולת גביה של חובות מסופקים, אורך חיים צפוי של רכוש קבוע, תביעות, הפרשות לאחריות וכדומה. ההכרה באי הודאות כאמור, נעשית באמצעות גילוי על מהותן והיקפן

וע"י הקפדה על הזהירות בעריכת הדוחות הכספיים. זהירות, משמעה הפעלת שיקול דעת בקביעת הערכות למניעת הצגה ביתר של נכסים או הכנסות

או הצגה בחסר של התחייבויות או הוצאות. שלמותה(

על מנת שהמידע בדוחות הכספיים יהיה מהימן עליו להיות מלא במובן שלא הושמט ממנו פרט20.11.08 2שיעור מהותי הגורם לכך שהמידע אינו נכון או מוטעה.

יכולת השוואה. 3 מאפיין ההשוואתיות נחלק לשני מישורים. יכולת להשוות דוחות של אותה חברה לאורך השנים. השני

היכולת להשוות דוחות כספיים של חברות שונות.: מישור אותה חברהא(

משתמשים חייבים להיות מסוגלים להשוות את דוחותיה הכספיים של ישות על פני זמן על מנת.עקביותלזהות מגמות במצבה הכספי ובביצועיה. נהוג לכנות מישור זה כ

– המישור הראשון שעוסק במדיניות חשבונאית שמיושמת בחברה. כך למשל, אם חברהעקביות יישמה מדיניות חשבונאית שנה שעברה, עליה ליישם את אותה מדיניות חשבונאית גם השנה. בשל מאפיין זה קיים הצורך ליידע את המשתמשים לגבי המדיניות החשבונאית שיושמה בדוכ"ס, שינויים

כלשהם במדיניות האמורה והשפעת השינויים הנ"ל. מישור יתר החברותב(

המשתמשים חייבים להיות מסוגלים להשוות בין הדוחות הכספיים של ישויות שונות. אי לכך ההשפעה הכספית של עסקות דומות ואירועים דומים, חייבת להימדד ולהיות מוצגת באופן עקבי על

פני זמן באותה ישות וכן בישויות אחרות. אין ספק שהשוואתיות במובן הזה חשובה מאוד למשקיעהחיצוני.

ככל שמשקיע יוכל להשוות בין חברות שונות על סמך הדוחות הכספיים, כך המידע יותר שימושי. היום, קיים מצב בעולם, בו קיימת פגיעה זמנית בהשוואתיות. כך למשל, חלק מהחברות מדווחות

, חלק לפי תקינה בינלאומית, חלק לפי תקינה ישראלית, בנקים בהתאם להוראותUS GAAPלפי המפקח על הבנקים וכדומה. אך כיוון שאנו בעיצומו של תהליך איחוד הרי, שמצב זה הינו זמני.

מובנות. 4 תכונה חיונית למידע המוצג בדוחות הכספיים היא שהמשתמשים יוכלו להבינו ללא קושי. לצורך כך

ההנחה היא שהמשתמשים הם בעלי ידע סביר לגבי פעילויות עסקיות וכלכליות וכי הם מוכנים ללמודאת המידע בקפידה ראויה.

Framework8 - המסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם

Frameworkהמסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם -

עם זאת, אם קיים צורך בהצגת מידע לגבי עניינים מורכבים בדוחות הכספיים, אין לפסול מידע זה רקמשום שהוא מורכב מדי להבנתם של משתמשים מסוימים.

אילוצים על מידע רלוונטי ומהימן: עיתוי נכון(1

במקרה של דחייה מופרזת, בעיתוי הדיווח, מידע עלול לאבד מהרלוונטיות שלו. בהשגת איזון בין רלוונטיות לבין מהימנות, השיקול הקובע הוא סיפוק צורכיהם של המשתמשים אשר צריכים לקבל

החלטות כלכליות על הצד הטוב ביותר. :עלות תועלת(2

האיזון בין תועלת לעלות הוא אילוץ גורף ולא מאפיין איכותי. התועלת המופקת ממידע צריכה לעלותעל עלות הפקתה.

:איזון בין מאפיינים איכותיים(3 בפועל, לעתים קרובות, עולה הצורך ביצירת איזון או קיזוז בין מאפיינים איכותיים. לרוב, המטרה

היא להשיג איזון נאות בין המאפיינים על מנת להשיג את מטרת הדוכ"ס. :מערכת היחסים בין המאפיינים האיכותיים

כל אחד מהמאפיינים האיכותיים משמש כשומר ראש של המסגרת המושגית ולעתים קיימים ניגודיםביניהם.

מהימנות↔רלוונטיות↓↓

השוואתיותמובנות באופן כללי ניתן לומר שבכדי לקבוע אם מידע יופיע בדוחות הכספיים, הקריטריונים הראשיים הם

רלוונטיות ומהימנות. הקריטריונים המשניים הם מובנות והשוואתיות. כאשר המובנות כפופה לרלוונטיותוההשוואתיות כפופה גם לרלוונטיות וגם למהימנות.

מערכת היחסים בין רלוונטיות לבין מהימנות ע"פ רוב, מידע שהוא רלוונטי הוא פחות מהימן, ומידע מהימן הוא פחות רלוונטי. מצב המביא

להתנגשות בין שני המאפיינים הראשיים. לכן, נהוג להתייחס לקשר ביניהם כמאפיינים חליפיים. לצורך האיזון בין רלוונטיות לבין מהימנות, קובעת המסגרת המושגית שיש להביא לפתרון שימקסם את שני המאפיינים, אך יחד עם זאת ניתן להבין מהמסגרת המושגית שמידע שהוא לא מהימן לא יכול להיות

שימושי ולכן לא ייכלל בדוכ"ס. למעשה, קיימת עליונות למהימנות על הרלוונטיות, מכיוון שאם המידעאינו מהימן הוא לא יופיע בדוחות.

אולם התקינה הבינלאומית המעדיפה מדידה לפי שווי הוגן, שמה בחשיבות עליונה את הרלוונטיות.התפיסה כיום היא שכמעט לכל דבר קיים שווי הוגן הניתן לקביעה מהימנה.

קיימים מקרים בהם שני המאפיינים עולים בקנה אחד, כגון: שווי הוגן למניה סחירה המוחזקת כנכס. אך ברוב המקרים, קיימת התנגשות בין מאפיינים אלו, כגון נכס קרקע – עלות מהימנה אך פחות רלוונטית.

לפי שווי הוגן רלוונטי אך פחות מהימן.

מערכת היחסים בין רלוונטיות לבין מובנות ייתכנו מצבים בהם תהיה התנגשות בין מובנות לרלוונטיות. למשל, מידע מסוים שחיוני למשקיעים, אך קשה להבנה. במקרה כזה, קובעת המסגרת המושגית כי יש להציג גם מידע מורכב וקשה להבנה וזאת

בשל הרלוונטיות שלו לצורך קבלת החלטות כלכליות ע"י המשתמשים החיצוניים. הרלוונטיות גוברת עלהמובנות. לדוגמה, דוחות מותאמים לאינפלציה.

מערכת היחסים בין השוואתיות לבין רלוונטיות ומהימנות מאפיין ההשוואתיות דורש יישום עקבי של מדיניות חשבונאית לאורך זמן. בחירת מדיניות חשבונאית

אחת לא גורמת לחברה להיתקע איתה ללא אפשרות לשנות או לשפר מדיניות זו.

Framework9 - המסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם

Frameworkהמסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם -

ההשוואתיות היא מאפיין חשוב, אך מהימנות ורלוונטיות חשובים יותר. כלומר, אם בשל מהימנות המידע, או הרלוונטיות שלו, רצוי לשנות מדיניות חשבונאית )שינוי הפוגע בהשוואתיות(, הרי שאכן יש

לשנות מדיניות זאת. הקובע כי חברה נדרשת לשנות שיטה חשבונאית באחד משני המקריםIAS 8שינוי שיטה מוסדר ב

הבאים: כשמתפרסם תקן חדש המחייב את החברה לשנות שיטה. משום שהחלת התקן החדש תביאא.

למהימנות או רלוונטיות טובה יותר מבחינת איכות המידע. כשחברה מגיעה למסקנה שקיימת שיטה מהימנה מספיק ורלוונטית יותר מהמדיניות הקיימתב.

בחברה.

רכיבי הדוחות הכספיים

2 רכיבים המחולקים ל-5רכיבי הדוכ"ס הם השחקנים במשחק הדוחות והמסגרת המושגית מגדירה קבוצות.

רכיבים לשם מדידת המצב הכספי: נכס, התחייבות, הון עצמי.א.

רכיבים לשם מדידת תוצאות הפעילות: הכנסות, הוצאות.ב.

המצב הכספי – רכיבי המאזןהרכיבים הקשורים במישרין למדידת המצב הכספי הם נכסים, התחייבויות והון עצמי.

: נכס(1 משאב הנשלט ע"י הישות כתוצאה מאירועי העבר, אשר ממנו חוזה הישות להפיק הטבות כלכליות

עתידיות.: התחייבות(2

מחויבות קיימת של הישות הנובעת מאירועי העבר, אשר סילוקה חזוי לגרום לתזרים שלילי שלמשאבים המגלמים הטבות כלכליות מהישות.

: הון עצמי(3הזכות השיורית בנכסי הישות לאחר ניכוי כל התחייבויותיה.

ביצועים – רכיבי הרווח וההפסדהרכיבים הקשורים במישרין למדידת הרווח הם הכנסות והוצאות.

: הכנסות(1 הן גידול בהטבות כלכליות במהלך התקופה החשבונאית בדרך של תזרים חיובי או גידול בנכסים או

קיטון בהתחייבויות המסתכמים בגידול בהון העצמי למעט גידול בהון העצמי הנובע מהשקעותבעלים.

הגדרת הכנסה כוללת הכנסות ורווחים: – נובעות ממהלך הפעילויות הרגילות של הישות, כגון: מכירות, עמלות, ריביות וכ'.הכנסותא( - מייצגים פריטים אחרים כגון רווח ממימוש רכוש קבוע.רווחיםב(

: הוצאות(2 הן קיטון בהטבות הכלכליות בדרך של תזרים שלילי או פיחות בנכסים או התהוותן של התחייבויות

המסתכמים בקיטון בהון העצמי שלא בדרך של חלוקה לבעלים.הגדרת הוצאות כוללת הוצאות והפסדים:

– נובעות ממהלך הפעילויות הרגילות של הישות, כגון: עלות המכר, שכר, פחת וכ'.הוצאותא( – מייצגים פריטים אחרים כגון הפסד הון ממימוש רכוש קבוע.הפסדיםב(

Framework10 - המסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם

Frameworkהמסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם -

ההכרה של הרכיבים בדוחות הכספייםהכרה היא תהליך של שילוב הרכיב בדוח הכספי.

פריט יוכר אם:צפוי שהטבה כלכלית עתידית כלשהי המיוחסת לפריט אכן תזרום אל הישות, או מחוצה לה.(1עלותו של הפריט או ערכו ניתנים למדידה באופן מהימן.(2

.51%. מעל more likely then not : יותר סביר מאשר לא – probable צפוי –

באופן כללי, לכל רכיב יש הגדרה וכללי הכרה. כדי שרכיב יוכר בדוחות הכספיים עליו לעמוד תחילהבהגדרת הרכיב ורק אחר כך לעמוד בתנאי ההכרה.

:נכס תנאים מצטברים:3הגדרה כוללת

.עשויות )חזויות( לנבוע ממנו הטבות כלכליות )בעתיד((1בשליטת הישות )הווה((2

כיוון שהחשבונאות כפופה למהות הכלכלית. לצורך הגדרת שליטה בנכס נתייחס לפי מהות כלכליתולא משפטית. כלומר כאשר הישות נושאת בעיקר הסיכונים וההטבות של הנכס.

בגין אירועי עבר.(3 משמעות התנאי היא שאותו נכס שבשליטת הישות, האירוע שיצר את הנכס קרה כבר בתאריך

הדוחות הכספיים.

דוגמאות: שיפוץ של נכס: אם השיפוץ ייתן הטבות כלכליות עתידיות או שהוא בא לשמור על מה שיש. זה מה שיחליט אם זה נכס או

הוצאה.

על מנת שנכס ירשם בספרים:יעמוד בהגדרת נכס - עבר, הווה, עתידא.הגדרת הכרה – צפוי להטבות כלכליות וניתן למדידה באופן מהימן.ב.

דוגמאות:הוצאות פרסום יכולות להיות גדולות מאוד, במיוחד במצב של מיתוג מחדש. מטבע הדברים, קשה הוצאות פרסום –

מאוד לצפות את תוצאת הפרסום וכן קשה לעשות את הקשר בין הגדלת מחזור המכירות ושיוכו לפרסום או לצמיחהטבעית בחברה.

IAS 38 העוסק בנכסים לא מוחשיים קובע כי פרסום לא יוכר כנכס אלא רק כהוצאה. מכיוון שהוצאות פרסום לא - עומדות בתנאי הראשון )צפוי( להגדרת ההכרה בנכס.

מוניטין, מו"פ, קשרי לקוחות – עומדים בהגדרת נכס אך נופלים במדידה מהימנה. אם חברה קנתה נכס כזה, בתוך .intangibleהתשלום טמונה המדידה ולכן החברה הרוכשת יכולה להכיר בנכס בלתי מוחשי

דוגמה לנכס שלא יירשם בספרים כי לא ניתן להעריך בצורה מהימנה את עלותו, היא מוניטין שנצמח בחברה. מוניטין - מוניטין יכול לצמוח מעובדים טובים יותר, או חומר איכותי יותר בייצור. קשה ואף בלתי אפשרי למדוד בצורה מהימנה.

חשוב לציין שע"פ התקינה הבינלאומית אין הכרה במוניטין שנצמח וגם אין הכרה בנכסים לא מוחשיים אחרים שנצמחובחברה כמו קשרי לקוחות, מותגים וכד'.

ניתנות למדידה מהימנה, זיהוי האנשים והמשאבים המוקצים למו"פ. אך הבעיה היא האם ניתן עלויות מחקר ופיתוח – העוסק בנכסים בלתי מוחשייםIAS 38 ומעלה שצפויות הטבות כלכליות מעלויות אלו. 51%לקבוע ברמת סבירות של

מחלק את השלבים בפרויקט מו"פ לשני שלבים: שלב המחקר – לא ניתן לקבוע שיש הטבות כלכליות צפויות, כיוון שזהו שלב של זיהוי בלבד. לכן כל ההוצאות יזקפו

לרוו"ה. שלב הפיתוח – רק בהתקיים תנאים מסויימים שהם: תקציב, תחזית למכירות, שוק וכד', הנקרא שלב הישימות

הטכנולוגית, ניתן להוון את עלויות הפיתוח לנכס אשר יופחת בעתיד בעת ההכרה בהכנסה. כאשר חברה קונה תהליך פיתוח שחברה אחרת התחילה – במקרה זה עלות רכישת פרויקט המו"פ מהוונת בתוכה את

ההטבות הכלכליות הצפויות בשקלול ההסתברות למימושן. לכן, במקרה כזה ניתן להכיר בנכס.IAS 38.מפריד בין הכרה בפרויקט מו"פ בייצור עצמי לבין הכרה בפרויקט מו"פ שהישות רכשה

Framework11 - המסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם

Frameworkהמסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם -

Framework12 - המסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם

Frameworkהמסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם -

:התחייבות תנאים מצטברים:3הגדרה כוללת

.סילוקה חזוי לגרום ליציאת הטבות כלכליות )בעתיד((1מחויבות קיימת בהווה.(2בגין אירועי עבר.(3

לכל התחייבות קיים מועד פרעון וסכום פרעון. כאשר ישנן התחייבויות להן מועד פרעון וסכום פרעון ידועים ומוגדרים – התחייבויות רגילות. ישנן התחייבויות להן מועד פרעון ו/או סכום הפרעון אינו ודאי –

הפרשות ותלויות.

דוגמאות:ספקים – קניתי סחורות בעבר, יש מחויבות לספק בהווה לשלם לו מזומן בעתיד.(1 הוצאות לשלם – אמנם לעתים יש צורך לאמוד את הסכום לתשלום, אך חוסר הוודאות הוא מזערי ונמוך בהרבה מחוסר(2

הוודאות בהפרשות, לכן אלו התחייבויות רגילות. הפרשות – לא כל הפרשה היא התחייבות. יש להבחין בין הפרשות שלא גורמות ליציאה עתידית של משאבים כלכליים(3

ולמעשה הן רק התאמה של ערך נכס. דוגמאות: הפרשה לחומ"ס – לא תגרום ליציאה של כסף, אין מחויבות לצד ג', יש רק התאמה של נכס הלקוחות, לכן לאא(

תרשם כהתחייבות. הפרשה לאחריות – מכירת הנכס בעבר יצרה את המחויבות, היום יש מחויבות לתקן את הנכס, יש צפי ליציאתב(

עתידית של מזומנים. לכן הגדרת ההתחייבות מתקיימת.

– מחויבותלא חייבת להיות משפטית אלא יכולה להיות גם מחויבות כלכלית הנקראת מחויבות משתמעת(1 מחויבות משתמעת היא מחויבות הנובעת מפעולות החברה כאשר באמצעות דפוס התנהגות(2

שהתפתח בעבר, מדיניות פומבית או הודעה אחרת מפורטת דיה גרמה החברה לצדדים אחריםלהבין כי החברה תקבל על עצמה אחריות מסוימת וכן שתעמוד בהתחייבות זו.

התנאי של התחייבות הדורש מחויבות בהווה בין אם מחויבות משפטית ובין אם מחויבות משתמעת(3הינו כלפי צד ג'.

נדירים המקרים בהם לא ניתן למדוד התחייבות באופן מהימן.IAS 37לפי

Framework13 - המסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם

Frameworkהמסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם -

:הון עצמי ניתן לראות כי הון עצמי בניגוד לנכס ולהתחייבות אינו מוגדר באופן ישיר בחשבונאות אלא כשארית הנכסים )נכסים בניכוי התחייבויות(. כלומר, בשביל לדעת מהו ההון העצמי, יש לזהות את הנכסים

וההתחייבויות. ההבחנה בין נכס להון עצמי תמיד ברורה. ברוב המקרים גם ההבחנה בין התחייבות להוןעצמי.

המאפיין העיקרי של הון עצמי בניגוד להתחייבות, הוא שלא קיימת מחויבות בהווה ליציאה עתידית שלמשאבים כלכליים )רק בעת פירוק חברה(.

בהבחנה בין התחייבות להון עצמי, לא משנה שם הסעיף אלא מהותו. אחת הסיבות שאין להון עצמי הגדרה עצמאית היא שכך למעשה יש סעיף סל המבטיח הכרה בכל

הרכיבים. בשנים האחרונות יש תהליך בו מכניסים להגדרת הון עצמי הגדרה עצמאית ולא שיורית. ניתן לראות

שעל אף שהגדרת התחייבות לא מתקיימת, יש להציג את המכשירIAS 32זאת במספר מקרים בהם הפיננסי כהתחייבות לאור העובדה שהוא לא יוצר יחסים בין הישות לבין בעל המניות, משום כך המחזיק

במכשירים הפיננסיים אינו נושא בסיכונים ובהטבות של הפעילות הכלכלית של הישות.

דוגמאות:הלוואה שניתנת לפרעון רק בעת פירוק החברה ולאחר יתר התחייבויותיה היא למעשה הון עצמי. (1הון מניות בכורה הניתנות לפדיון, אם הן ניתנות לפדיון הן התחייבות.(2 הון מניות – אין מחויבות כלפי צד ג', לכן לא עומד בהגדרת התחייבות. אם הוא מגדיל נכסים ואינו התחייבות חייב(3

להיות הון עצמי. בגלל שהנפקת מניות לא יוצרת מחויבות בהווה להטבות כלכליות בעתיד, לא מדובר בהתחייבות.מכיוון שיש גידול בנכסים נטו, אז נכנס להגדרת הון עצמי.

קבלת מזומן אל מול הנפקת מניות בעתיד – בהתאם להסכם החברה תנפיק מניות בעוד שנה תמורת מזומן ששולם(4היום. כאשר הסכום המושקע לא ניתן להחזרה.

הנחה א: בחוזה נקבע מספר קבוע של מניות. – אין התחייבות לסכום קבוע.א( הנחה ב: בחוזה נקבע כי מספר המניות שיונפק יהיה לפי מחיר המניה בעוד שנה, הסכום קבוע. – התחייבות מצדב(

החברה לסכום קבוע.IAS 32מכשירים פיננסיים, הצגה. גורס כי אם מדובר במספר קבוע של מניות, מדובר בהון עצמי כיוון שהמשקיע –

נושא בסיכונים של החזקת מניות החברה. פקודת היומן:חובה מזומן זכות תקבולים בגין מניות )הון עצמי(.

אם מדובר במספר משתנה של מניות, שייקבע על פי ערך עתידי של מחיר המניה, ההשקעה תוצג כהתחייבות כיווןשהמשקיע אינו נושא בסיכונים בגין מחיר מניית החברה, כמו שאר בעלי החברה.

פקודת היומן: חובה מזומן זכות התחייבות.

Framework14 - המסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם

Frameworkהמסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם -

:השקעה ומשיכת בעליםהגדרה:

גידול או קיטון בנכסים נטו של הישות במהלך תקופה מסוימת כתוצאה מעסקות או אירועים שהתרחשועם בעלי המניות כבעלי מניות ויצוינו כחלק מהדוחות הכספיים בדוח על השינויים בהון העצמי.

הנפקת זוהי השקעת בעלים - גידול בנכסים נטודיבידנד הוא קיטון בנכסים נטו.

הוצאות שכר – אינן משיכת בעלים אלא הוצאות שכר, בהנחה שאין ניפוח של שכר, שכן אז היה מדובר בעסקה מורכבתהכוללת שכר ודיבידנד.

דמי ניהול לבעל מניות – יש לבחון האם מדובר עבור מתן שירותים )הוצאה( או דיבידנד במסווה. הדן בעסקות עם בעלי שליטה. ע"פ התקן ישות שעושה23בישראל קיים תקן חשבונאות ישראלי מספר

עסקה עם בעל שליטה שלא בתנאי שוק, ההפרשים יזקפו כהשקעה או משיכת בעלים. כלומר, ישלהסתכל על שתי עסקות מכירה בתנאי שוק והשקעה או משיכת בעלים.

.80 תמורה בפועל 100דוגמה: מכירת נכס מבעל מניות לחברה. שווי הוגן של הנכס .20. בעל המניות השקיע בחברה ח' מזומן ז' הון עצמי 100החברה רכשה נכס לפי שווי הוגן – ח' נכס ז' מזומן

הישראלי. יחד עם זאת, בהתאם למסגרת המושגית, לפי מהות23אין כיום תקן בינלאומי מקביל לתקן קודמת לצורה, אז יש להפריד עסקות עם בעל שליטה שלא בתנאי שוק לשתי עסקות נפרדות.

:הכנסותהכנסה יכולה לנבוע משני מקורות:

הכנסות מפעילות שוטפת של החברה.(1רווחים מפעילות אקראית(2

המשמעות של הבחנה זו היא בעיקר הצגתית. הכנסות מוצגות בברוטו ורווחים מוצגים בנטו. לא בהכרח, כל מה שעומד בהגדרה של הכנסה ייכלל בדו"ח רוו"ה. לעתים, משיקולים שונים של התקינה,שינו תקן חשבונאות מסוים הדורש לזקוף הכנסה ישירות להון העצמי, או לתקופת ביניים או לצמיתות.

דו"ח רוו"האוהכנסות

רווח כולל אחר.ישירות להון העצמי א. תחנת ביניים ויעבור לרוו"ה

בעתיד. ב. לא יעבור לרוו"ה וישאר בהון

העצמי

דוגמאות: קרן הערכה מחדש היא רווח כולל אחר. עונה על הגדרת הכנסה כי היא גידול בנכסים נטו שאינו מהשקעת בעלים. ח' ר"ק ז'

קרן הערכה מחדש. נזקף ישירות להון העצמי. קרן הערכה מחדש נסגרת לעודפים, לעולם לא דרך רווח והפסד.IAS 39:השקעות במכשירים פיננסיים. – השקעה במניות של חברה אחרת –

מוחזק למסחר – שווי הוגן דרך רוו"ה.(1זמין למכירה – שווי הוגן דרך קרן הון עד מועד למכירה.(2

:הוצאותהוצאות מפעילות שוטפת - ברוטו(1הפסדים מפעילות אקראית – נטו(2

גם במקרה של הוצאות קיימים מקרים בהם נזקוף את ההוצאה ישירות להון העצמי, אך מקרים אלושכיחים פחות.

Framework15 - המסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם

מלכ"ר

מלכ"ר15................................................................................................................................הבעיה המרכזית בדיווח הכספי של מלכ"ר

15........................................................................................................................................מטרות הדיווח של ארגון שאינו עסקי15...................................................................................................................................................................הטיפול החשבונאי

15.................................................................................................................................................התקינה החשבונאית בארץ15.......................................................................................................................................עיקרי הדיווח הכספי ע"י מלכ"רים

16..............................................................................................................................................................................................תחולה:16.........................................................................................................................................................................................כללי דיווח:

16...................................................................................................................................................................דוחות כספיים של מלכ"ר:16........................................................................................................................................................................................א. מאזן

17.....................................................................................................................................................................ב. דוח על הפעילויות18......................................................................................................................................................ג. דוח על השינויים בנכסים נטו

19................................................................................................................................................................העברה לכיסוי הוצאות פחת20..................................................................................................................................................................ירידת ערך רכוש קבוע:

21.........................................................................................................................................................ייעוד כספים ע"י המלכ"ר22..................................................................................................................................................................סוגיות ברכוש קבוע

22.............................................................................................א. נכסים היסטוריים או נכסים המוחזקים למטרות הצגה לקהל22.............................................................................................................................ב. ר"ק לשימוש ולתפעול בלעדי של צד ג'

22.........................................................................................................................................................................חופשת שבתון23........................................................................................................................................................................מענקים לשלם

23........................................................................................................................................................תרומות הקצבות ותמיכות23........................................................................................................................................א. נכסים המתקבלים ללא תמורה

24....................................................................................................................................ב. שירותים המתקבלים ללא תמורה25........................................................................................................................................ג. תרומות שהתקבלו בתנאי אנונה

26.............................................................................................................ד. שמירת ערך הנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה26........................................................................................................................................................ה. כיסוי עלויות תקורה

27.....................................................................................................................................................ו. מועד רישום התרומות28.......................................................................................................................................................................הקבלת מקורות

28..............................................................................................................................................................א. הקבלה חיצונית29...............................................................................................................................................................ב. הקבלה פנימית

30................................................................................................................................סיווג הכנסות והוצאות בדוח על הפעילויות30.................................................................................................................................................כיסוי גרעונות שנים קודמות

30..........................................................................................................................................................מימוש נכסים קבועים30.................................................................................................................................................................................מסים

31..................................................................................................................................................................דוח תזרים מזומנים31..................................................................................................................הגישה לעריכת תזרים מזומנים מפעילות שוטפת

31..................................................................................................................................................................................הגישה העקיפה32.........................................................................................................................................................................................תזכורת

17.11.08 1שיעור

מלכ"ר – מוסדות ללא כוונת רווח

אם היו עודפים במלכ"ר – לא ניתן לחלק מהם דיבידנד.מלכ"ר – חבר בני אדם, מאוגד או לא מאוגד, אשר מתאפיין בתכונות אלה:

פועל להשגת מטרה ציבורית שאיננה מכוונת להשגת רווחים.א.

נכסיו והכנסותיו משמשים לקידום מטרותיו הציבוריות. כאשר חלק מהותי מהכנסותיו מתקבל שלאב.עבור מתן טובות הנאה לגופים המשלמים )כלומר מתרומות(.

רווחיו אינם ניתנים לחלוקה לחבריו.ג.

16מלכ"ר

מלכ"ר

הבעיה המרכזית בדיווח הכספי של מלכ"ר מקבלי השירותים של המלכ"ר אינם משלמים למלכ"ר תמורה מלאה עבור שירותיו, בשונה מלקוחות

של חברות רגילות. בעקבות כך, המלכ"ר נאלץ להישען על כספי תרומות. מרבית ההכנסות שלולמעשה, הן מתרומות.

הסוגיה המרכזית במלכ"רים נובעת מכך, שבניגוד לישות עסקית, מרבית הנכסים במלכ"רים מקורם בתרומות. במקרים רבים, התורמים אף מגבילים את השימוש בנכסים למטרות ספציפיות. לכן, חלק

מהאמצעים הכספיים, נטו, עומדים לרשות המלכ"ר לביצוע חלק מסוים ממטרותיו בלבד ולא למטרותאחרות אשר גם הן במסגרת פעילויותיו.

חשוב להדגיש שהמלכ"ר לא יכול להשתמש בכספי תרומות עם ייעוד ספציפי רק בגלל הגבלת התורםולא בגלל חוסר במשאבים כלכליים.

מגבלות על תרומות יכולות להתקיים, לא רק מכוח הגבלת התורם, אלא גם בגלל מגבלות חוקיות,חוזים, תקציב המדינה )במקרה של מלכ"ר הכפופים למדינה( או כל התניה מפורשת אחרת.

מטרות הדיווח של ארגון שאינו עסקי בדבר מטרות הדיווח הכספי של ארגונים שאינם עסקיים מגדיר את מטרות הדיווחCon 4מסמך יסוד

של ארגון שאינו עסקי כך: לספק מידע שימושי עבור ספקי משאבים נוכחיים ופוטנציאליים ומשתמשים אחרים לצורךא.

קבלת החלטות רציונאליות לגבי הקצאת משאבים לארגונים אלה. לספק מידע שיסייע בידי ספקי משאבים נוכחיים ופוטנציאליים ומשתמשים אחרים בהערכתב.

השירותים שנותן הארגון ויכולתו להמשיך ולספק את השירותים הנ"ל.לספק מידע כיצד המנהלים מילאו את חובתם ומידע לגבי אספקטים אחרים של ביצוע.ג. לספק מידע על המשאבים הכלכליים, ההתחייבויות והמשאבים נטו של הארגון וכן על ההשפעהד.

של עסקות, אירועים אחרים, נסיבות אחרות – אשר שינו את המשאבים הכלכליים במהלךהתקופה.

לספק מידע כיצד הארגון השיג והוציא משאבים, הלוואות, יישובן של הלוואות וגורמים אחריםה.שהשפיעו על נזילות הארגון.

הטיפול החשבונאי

התקינה האמריקאית :Con 4בנושא, מלבד

FAS 116.הטיפול החשבונאי בתרומות שהתקבלו ובתרומות שניתנו – FAS 117דוחות כספיים של מלכ"רים – FAS 124הטיפול החשבונאי בהשקעות מסוימות המוחזקות ע"י מלכ"רים –

התקינה החשבונאית בארץ כללי חשבונאות ודיווח כספי ע"י מלכ"רים של לשכת רו"ח 69 גל"ד – בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי ע"י מלכ"רים.69 – תיקונים והבהרות לג"ד 5 תקן חשבונאות 'החלת כללי החשבונאות והדיווח הכספי ע"י מלכ"רים על מוסדות 9 הצעה לתקן חשבונאות מס –

להשכלה גבוהה. 'דיווח כספי ע"י קופות חולים. 18 תקן חשבונאות מס –

17מלכ"ר

מלכ"ר

עיקרי הדיווח הכספי ע"י מלכ"רים(5 ותקן 69)מבוסס על הנוסח המשולב של ג"ד

תחולה:התקן לא חל על:

יחידה שלטונית )רשות מקומית, ממשלה( שעיקר הכנסתה בא ממקור בעל אופי תחיקתי )מסים,.1אגרות וכ'(.

מוסדות להשכלה גבוהה )חייבים בדיווח ע"פ הנחיות הועדה לתכנון ולתקצוב(..2מוסד החייב בדיווח בהתאם לתקנות הבריאות..3

כללי דיווח: כל כללי החשבונאות המקובלים בישראל לגבי ישויות רגילות, לרבות ג"ד של לשכת רו"ח ותקני

חשבונאות של המוסד לתקינה, יחולו על מלכ"רים הכפוף לאמור בתקן כל עוד לא נאמר במפורששאינם חלים.

דוחות כספיים של מלכ"ר:מאזן .א.דוח על הפעילויות )המקביל לדוח רוו"ה(.ב.דוח על השינויים בנכסים נטו )המקביל לדוח על השינויים בהון העצמי(.ג.דוח על תזרימי המזומנים.ד.ביאורים לדוחות הכספיים.ה.

יש לציין כי התקן מאפשר להציג את הדוח על הפעילויות ואת הדוח על השינויים בנכסים נטו באופןמשולב.

א. מאזן כל הנכסים וההתחייבויות של המלכ"ר יסווגו ויקובצו ע"פ אופיים ויוצגו ע"פ סדר הנזילות החל מהנזיל

ביותר. כלומר, לא מתבצעת הפרדה בין נכסים או התחייבויות שקיימת לגביהם הגבלה, לבין כאלה שלא קיימת לגביהם הגבלה. ההגבלות הקיימות על נכסי המלכ"ר יקבלו את ביטויין דרך הנכסים נטו של

המלכ"ר ובביאורים לדוחות הכספיים.

נכסים נטוהנכסים נטו של המלכ"ר יוצגו תחת כותרת אחת, בשלוש קבוצות:

.נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה(1 - אותו חלק של הנכסים נטו של המלכ"ר שלא מוטלת על השימוש בו הגבלה שהוטלה ע"י תורמים.

התקן מאפשר )אך לא מחייב( למלכ"ר לערוך סיווג משנה בתוך קבוצת הנכסים נטו שלא קיימתלגביהם הגבלה:

. נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לשימוש לפעילויות שלא יועדו ע"י מוסדות המלכ"רא(מייצג את היתרה הניתנת לשימוש בלתי מוגבל לפעילות השוטפת של המלכ"ר בעתיד.

. נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לשימוש לפעילויות שיועדו ע"י מוסדות המלכ"רב( מייצג יתרה שלגביה המוסדות המנהלים של המלכ"ר )האסיפה הכללית או ועד העמותה(

החליטו לייעד למטרות מסוימות. כלומר, ייעוד פנימי של המלכ"ר.. נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה ששימשו לרכוש קבועג(

מייצג את יתרת הרכוש הקבוע במאזן שלא קיימת עליו מגבלה כלשהי..נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופן זמני(2

אותו חלק של הנכסים נטו, של המלכ"ר הנובע מתרומות שהתקבלו, או מזרימה פנימה אחרת של

18מלכ"ר

מלכ"ר

נכסים, אשר השימוש בו הוגבל בהתניות של תורמים שפוקעות עם קרות אירוע מסוים או עם חלוףזמן. או שניתן לקיימן או להסירן באמצעות נקיטת פעולות מסוימות.

.נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי קבוע(3 אותו חלק של הנכסים נטו של המלכ"ר הנובע מתרומות שהתקבלו או מזרימה פנימה אחרת של

נכסים, אשר השימוש בו הוגבל בהתניות של תורמים שאינן פוקעות עם חלוף הזמן ושלא ניתןלקיימן או להסירן באמצעות נקיטת פעולות מסוימות.

הגבלות מסוג זה מאפשרות שימוש בפירות התרומה בלבד.

הערות: אם תורם מעביר נכס ואינו מגביל את השימוש בנכס, אך מגביל את השימוש בתמורה ממימוש(1

הנכס, הרי שמדובר בנכסים נטו מוגבלים.כאשר יתרת הנכסים נטו הכוללת שלילית, היא תכונה גרעון בנכסים נטו.(2 בביאורים לדוחות הכספיים, יש לציין פרטים בדבר נכסים והתחייבויות המתייחסים ספציפית(3

לנכסים נטו שהוגבלו. כמו כן, יש לציין פרטים לגבי נכסים אשר קיימת הגבלה שלא למוכרם אולשנות את ייעוד השימוש בהם.

דוג: מ' ₪.1תורם העביר למלכ"ר רכוש קבוע ששוויו ההוגן

הנחה א – התורם אינו מגביל התרומה ממימוש:1,000,000ח' ר"ק

1,000,000ז' נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה ששימשו לרכוש קבוע )נכסים נטו חופשיים(

הנחה ב – התורם הגביל את התמורה ממימוש הרכוש הקבוע לחלוקת מלגות:1,000,000ח' ר"ק

1,000,000ז' נ' נ' בהגבלה זמנית

הנחה ג – התורם הגביל את התמורה ממימוש הרכוש הקבוע לקרן שלא ניתן יהיה לגעת בה, אלא רק לחלק מלגותמפירותיה.

1,000,000ח' ר"ק1,000,000ז' נ' נ' בהגבלה קבועה

ב. דוח על הפעילויותיכלול:

.הכנסות והוצאות בתקופת הדיווח(1ההכנסות וההוצאות יסווגו בהתאם למהותם.א(הכנסות ממימוש נכסים קבועים, יוצגו כפריטים מיוחדים.ב(

סכומים ששוחררו מקבוצות של נכסים נטו שהוגבלו עם קיום או ביטול של התנאים שהוטלו(2.על השימוש באותם נכסים נטו, בעקבות אירוע כלכלי שהשפיע על הפעילויות

- הדוח על הפעילויות לא יכלול תרומות שהתקבלו והוגבלו כל עוד לא שוחררו.

הדוח על הפעילויות ישקף למעשה את השינויים ביתרת הנכסים נטו, שלא קיימת לגביהם הגבלהלשימוש לפעילויות שלא יועדו.

דוג א: ₪ במזומן ללא הגבלה.100תורם העביר למלכ"ר

100ח' מזומן )הולך לדוח על הפעילויות(100ז' הכנסות מתרומות

דוג ב: ₪ בכדי לרכוש בגדים ולחלקם מיעוטי יכולת. במהלך השנה, רכש המלכ"ר בגדים בסך50 העביר תורם למלכ"ר 1.1.99ב- ₪. 30 ₪ וכן חילק בגדים בסך של 40

במועד קבלת התרומה:50ח' מזומן

50ז' נ' נ' בהגבלה זמנית

19מלכ"ר

מלכ"ר

במועד רכישת הבגדים:40ח' מלאי בגדים

40ז' מזומןבעת חלוקת הבגדים:

30ח' הוצאות חלוקת בגדים30ז' מלאי בגדים

פקודת שחרור ההגבלה )מיון לדוח על הפעילויות(:30ח' נ' נ' בהגבלה זמנית

30ז' הכנסות שחרור מהגבלת תורמים

20מלכ"ר

מלכ"ר

ג. דוח על השינויים בנכסים נטו יכלול את כל השינויים בתקופה בנכסים נטו. השינויים בנכסים נטו החופשיים לפעילויות שלא יועדו,

יוצגו במספר אחד בהתאם לשורה התחתונה של הדוח על הפעילויות, בתוספת התאמות אחרות. כמו כן, יכלול הדוח על השינויים בנכסים נטו את כל השינויים שהיו במהלך התקופה בנכסים נטו המוגבלים.

סכומים שהתקבלו והשימוש בהם הוגבל ע"י התורם, יוצגו כגידול בנכסים נטו שהוגבלו, ולא בדו"ח עלהפעילויות.

כאשר ישוחררו הסכומים מההגבלה, הם יזקפו לדוח על הפעילויות או לחלופין, ישירות לנכסים נטוהחופשיים בהתאם לרישום הפעולה שגרמה לשחרור מההגבלה )הוצאה או נכס(.

דוג: ₪ המוגבל לרכישת קרקע. התורם לא הגביל את השימוש בתמורה במקרה100 העביר תורם למלכ"ר 31.12.00ביום

₪. 100, רכש המלכ"ר קרקע תמורת 31.12.01והקרקע תמומש. ביום בעת קבלת התרומה:

100ח' מזומן100ז' נ' נ' בהגבלה זמניתביום התרומה במאזן:

(100 )נ' נ' בהגבלה זמנית100מזומןבעת רכישת הקרקע:

100ח' קרקע100ז' מזומן

שחרור ההגבלה:100ח' נ' נ' בהגבלה זמנית

100ז' נ' נ' חופשיים ששימשו לר"ק:31.12.01מאזן (100)נ' נ' חופשיים ששימשו לר"ק100קרקע

שאר הסכום יישאר עדיין בהגבלה זמנית.100אם הקרקע הייתה נרכשת בפחות מ--:150אם הקרקע הייתה נמכרת תמורת -

150ח' מזומן100ז' קרקע

50ז' רווח מפריט מיוחדסיווג נכסים:

100ח' נ' נ' חופשיים ששימשו לר"ק100ז' נ' נ' חופשיים לפעולות שלא יועדו

דוח על הפעילויות בסוף שנה:50הכנסה מפריט מיוחד

מאזן: דרך דוח על הפעילויות(50 דרך סיווג + 100( )150)נ' נ' חופשיים לפעילויות שלא יועדו||150מזומן

אם התורם היה אומר שבכל מכירת קרקע התמורה מוגבלת:-בעת קבלת התרומה:

100ח' מזומן100ז' נ' נ' בהגבלה קבועהבעת רכישת הקרקע:

100ח' קרקע100ז' מזומן

במכירת הקרקע:150ח' מזומן100ז' קרקע

50ז' נ' נ' בהגבלה קבועהמאזן: (150)נ' נ' בהגבלה קבועה||150מזומן

21מלכ"ר

מלכ"ר

העברה לכיסוי הוצאות פחתדוג:

מאזן פתיחה:(100)נ' נ ' חופשיים שלא יועדו||100מזומן

רכישת קרקע:100ח' ר"ק

100ז' מזומןסיווג:

100ח' נ' נ ' חופשיים שלא יועדו100ז' נ' נ ' חופשיים ששימשו לר"ק

מאזן:(100 )נ' נ ' חופשיים ששימשו לר"ק||100ר"ק

פקודת הוצאות פחת:10ח' הוצ' פחת10ז' פחת נצבר

דוח על הפעילות: ( 10 )הוצ' פחת

(10)סה"כסיווג פחת:

10ח' נ' נ ' חופשיים ששימשו לר"ק10ז' נ' נ ' חופשיים שלא יועדו

מאזן:(90 )נ' נ ' חופשיים ששימשו לר"ק||90ר"ק

מלכ"ר שבוחר לבצע הבחנה במאזן בסעיף נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, בין נכסים נטו לשימוש לפעילויות שלא יועדו לבין נכסים נטו לשימוש לפעילויות שיועדו, ובין נכסים נטו ששימשו לר"ק. מלכ"ר זה צריך לבצע העברה מדי תקופה במסגרת הדוח על השינויים בנכסים נטו. מהנכסים נטו שלא

קיימת לגביהם הגבלה ששימשו לר"ק )או מנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה( אל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לשימוש לפעילויות שלא יועדו. ההעברה תהיה בגובה הוצאות הפחת או

התאמות ערך אחרות, שהרי אלו נזקפו לדוח על הפעילויות.

דוג – רכוש קבוע מוגבל: ₪, תוך התניה כי במקרה של מימוש, התמורה תשמש לחלוקת מלגות.100, נתרם רכוש קבוע בשווי הוגן של 1.1.01ביום

.10%שיעור הפחת

100ח' ר"ק 100ז' נ' נ' בהגבלה זמנית

מאזן:(100נ' נ' בהגבלה זמנית )||100ר"ק

בסוף השנה:פקודת פחת:

פקודת הוצאות פחת:10ח' הוצ' פחת10ז' פחת נצבר

דוח על הפעילות: ( 10 )הוצ' פחת

(10)סה"כסיווג פחת:

10ח' נ' נ ' בהגבלה זמנית10ז' נ' נ ' חופשיים שלא יועדו

מאזן:

22מלכ"ר

מלכ"ר

של דוח על הפעילויות מתקזז עם הנ' נ' חופשיים שלא10( ]ה-90נ' נ ' בהגבלה זמנית )||90ר"קיועדו[

23מלכ"ר

מלכ"ר

ירידת ערך רכוש קבוע: בדבר ירידת ערך נכסים, חל על מלכ"רים15 לא מתייחס לנושא ולפיכך תקן חשבונאות 5תקן

בהתאמות הנדרשות הנוגעות מהיותם מלכ"רים. לעניין זה יש להדגיש כי בעוד שבישות עסקית רגילה, ניתן ללמוד על ירידת ערך מסממנים הנוגעים

להטבות כלכליות, כגון פגיעה בהטבות הכלכליות אותן מפיק הנכס כתוצאה מירידת הביקוש למוצריםאו ירידת מחירי המכירה, הרי שבמלכ"ר, הדגש הוא על סממנים הנוגעים לפוטנציאל השירות.

כך לדוגמה, ירידת ערך הינה הכרחית במקרים בהם המלכ"ר אינו מתכוון לעשות שימוש בנכס, מכיוון שהנכס ניזוק או איננו בר שימוש. במקרים של ירידות ערך יש צורך לרשום פקודת כיסוי בגובה ירידת

הערך::ירידת ערך

ח' הפסד מירידת ערךז' הפרשה לירידת ערך

:כיסויח' נ' נ' חופשיים ששימשו לר"ק

ז' נ' נ' חופשיים שלא יועדו

כתוצאה מפעולת כיסוי הפחת, יתרת הרכוש הקבוע במאזן זהה ליתרת הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה ששימשו לרכוש קבוע, למעט מקרים בהם רכוש קבוע לא נרשם מלכתחילה כנגד

נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, כגון:רכוש קבוע בהגבלה זמנית או קבועה.(1רכוש קבוע שהתקבל לשם העברתו לאחרים.(2

24.11.08 2שיעור

24מלכ"ר

מלכ"ר

ייעוד כספים ע"י המלכ"ר

למשתמשים בדוכ"ס של המלכ"ר, יש צורך במידע בגוף הדוכ"ס בדבר אותו חלק מהנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לשימוש לפעילויות אשר יועדו ע"י המוסדות המנהלים של המלכ"ר )האסיפה

הכללית, ועד העמותה( למטרות מסוימות. יעוד כספים ע"י מוסדות המלכ"ר אינו משפיע על היות אותםכספים חופשיים מהגבלות, מאחר שלא מדובר בהגבלה חיצונית שלא ניתן לחזור ממנה.

↓

פקודת ייעוד:ח' נ' נ' חופשיים שלא יועדו

↓ז' נ' נ' חופשיים שיועדומצב ב'מצב א'

ביצוע המטרה שלשמה יועדו הכספים.פקודה הופכית לפקודת הייעוד

ביטול הייעוד.

ח' נ' נ' חופשיים שיועדוז' נ' נ' חופשיים שלא יועדו

וגם, לדוגמה:ח' הוצאות

ז' מזומן

אם המטרה הייתה רכישת רכוש קבוע:ח' ר"ק

ז' מזומןואז את הנכסים נטו שנשארו יש לסווג ל:

ח' נ' נ' חופשיים שיועדוז' נ' נ' חופשיים ששימשו לר"ק

ח' נ' נ' חופשיים שיועדוז' נ' נ' חופשיים שלא יועדווזהו, ללא פקודות נוספות

בכל מקרה לא מדובר בשחרור כספים אשר יזקף כהכנסה בדוח על הפעילויות, מאחר שההכנסה בגין כספים אלו נרשמה כבר בעבר וטיפול אחר,

יגרום לרישום כפול של הכנסה בדוח עלהפעילויות, במועדים שונים.

דוג ליעוד פנימי של כספים לרכישת ר"ק.1.7.00 ₪ לרכישת מבנה חדש. המבנה נרכש ב-250 החליט מלכ"ר ליעד 1.1.00ביום

מועד ההחלטה:1.1.00250ח' נ' נ' חופשיים שלא יועדו

250ז' נ' נ' חופשיים שיועדו

בעת רכישת הר"ק:1.7.00250ח' מבנה250ז' מזומן

ביטול הייעוד:250ח' נ' נ' חופשיים שיועדו

250ז' נ' נ' חופשיים ששימשו לר"ק

25מלכ"ר

מלכ"ר

סוגיות ברכוש קבוע ( ישנם מס' נכסים האופייניים למלכ"ר ובד"כ5ר"ק יוצג לפי כללי חשבונאות מקובלים )רשום גם בתקן

לא יופיעו בחברות עסקיות.

א. נכסים היסטוריים או נכסים המוחזקים למטרות הצגה לקהלדוגמאות לנכסים היסטוריים: עצים בגנים בוטניים, חיות בגני חיות,

למטרות הצגה לקהל: יצירות אומנות.

יוצגו כנכס ולא ניתן1.1.01 – שנכסים כגון יצירות אמנות אשר נרכשו החל מ-69 המשולב עם ג"ד 5תקן לרשום אותם כהוצאה.

אין לרשום פחת לגבי יצירות אומנות או נכסים היסטוריים, אשר השימוש בתועלת הכלכלית הטמונהבהם הוא איטי, כך שתקופת חייהם השימושיים ארוכה במידה יוצאת מן הכלל.

ב. ר"ק לשימוש ולתפעול בלעדי של צד ג' ר"ק שע"פ התניות התורמים, או החלטת מוסדות המלכ"ר, יש להעבירו לשימוש ולתפעול בלעדי של צד

ג', ללא הגבלה הזמן וללא תמורה כספית )או בתמורה כספית סמלית(. ר"ק כזה ירשם כהוצאה ולאכנכס במועד ההשקעה.

דוג: מלכ"ר כמו יד שרה המספק מתקנים לנכים. אפשר לראות זאת כאילו ניתן כסף לצד ג' על מנת שירכוש את המתקןבעצמו.

את המצב בו המלכ"ר רוכש נכס שיועבר לשימוש ולתפעול של צד ג' צריך להבדיל ממצב בו מתקבלנכס ע"י המלכ"ר לשם העברתו לצד ג'.

במצב בו המלכ"ר מקבל נכס לצורך העברתו לצד ג', הנכס יירשם במאזן כנגד התחייבות להעברתו.בעת ההעברה יש לבטל את הנכס ואת התחייבות.

חופשת שבתון יש ליצור עתודה בגין זכאות עובדים להיעדרות מהעבודה בתשלום במסגרת שנת שבתון, כאשר

מתקיימים שני התנאים שלהלן:המחויבות לתשלום בתקופת היעדרות עתידית נובעת מתקופת עבודה בעבר.א.התממשות ההתחייבות - סבירה.ב.

, כאשר מטרת חופשת השבתון היא לבצע פעולות המשמשות לקידום שמו של המלכ"ר5בהתאם לתקן בלבד, או המביאות לו תועלת אחרת, יש לרשום את ההוצאות בתקופת החופשה בפועל ולא לרשום

עתודה בגין שנת השבתון )כביכול העובד ממשיך לעבוד(. . בהתאם להסכם העבודה, הם זכאים לצאת לשנת שבתון בכל1.1.00 עובדים אשר החלו לעבוד ביחד ב-50דוג: למלכ"ר

30 לשנה. יש להניח כי הנהלת המלכ"ר מעריכה כי רק 48שנה שישית בתשלום. שכר העבודה הממוצע לעובד בשנה שנים.5עובדים צפויים לעבוד במלכ"ר במשך תקופה שעולה על

בכל שנה: 288(=1/5*)48*30ח' הוצ' שכר

288(=1/5*)48*30ז' הפרשה לחופשת שבתון

^1440=5*288=48*30בתום חמש שנים, יתרת הפרשה בשנה השישית:

1440ח' הפרשה לחופשת שבתון1440ז' מזומן

26מלכ"ר

מלכ"ר

^ הערה: שינויים בתקופות הבאות בתחזית מספר העובדים הצפויים להיות זכאים לחופשת השבתון, או שינויי שכר, יטופלו כשינויי אומדן וישפיעו על תקופת הדיווח בתקופה השוטפת, כפי המקובל במדידת

הפרשות.

27מלכ"ר

מלכ"ר

מענקים לשלם קיימים מלכ"רים אשר פעילותם כוללת מתן מענקים לאחרים. מענק לשלם המתייחס לתקופת הדיווח

ירשם במלואו במועד ההחלטה להעניק את המענק. בכפוף למבחני סבירות התממשותה של ההחלטה. .2002 ₪ בגין שנת הלימוד 2 על הענקת מלגות הצטיינות בסך כולל של 1.7.02דוג: הנהלת מלכ"ר אלעד החליטה ב-

, טרם העביר את הכספים31.12.02המלכ"ר, פרסם את החלטות כמקובל והודיע עליה לנוגעים בדבר, אך נכון ליום לסטודנטים המצטיינים.

נוצרה למלכ"ר התחייבות בגין מלגות הצטיינות31.12.02במקרה זה, בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, נכון ליום :2002)ההתחייבות היא מחויבות בלתי חוזרת(. לפיכך, פקודת היומן שתירשם בדוכ"ס לשנת

2ח' הוצאות חלוקת מלגות2ז' התחייבות )מלגות לשלם(

תרומות הקצבות ותמיכות

א. נכסים המתקבלים ללא תמורה ר"ק, נכסים מתכלים וטובין שהתקבלו ללא תמורה, יכללו בדוכ"ס. נכס – ר"ק, הוצאה – נכסים מתכלים.

ע"פ השווי הנאות שלהם, אם מתקיימים שני התנאים הבאים במצטבר:הם בעלי ערך כספי מהותי ביחס להיקף פעילות המלכ"ר..1ניתן להעריך את שוויים הנאות ברמת מהימנות סבירה..2

רכוש קבוע:ח' ר"ק

ז' נ' נ' חופשיים ששימשו לר"קנכסים מתכלים:

ח' הוצאות הנהלה וכלליותז' הכנסות מתרומות

כאשר מדובר בנכסים שהתקבלו לשם העברתם לאחרים, הרי שהמלכ"ר פועל כסוכן או כנאמן ולא כמקבל תרומה. לפיכך, בהתאם לתקן במקרים כאמור הכנס שהתקבל ירשם הן כנכס והן כהתחייבות.

זאת עד למועד העברת הנכס לצד ג'.ח' נכס

ז' התחייבות

התקן מאפשר לרשום נכסים שהתקבלו לשם העברתם לאחרים כהכנסה מצד אחד וכהקטנת הכנסה מצד שני. זאת מפני שמלכ"רים מסוימים פועלים בין היתר לגיוס תרומות עבור אחרים ולפיכך הצגת התרומה כהתחייבות מביאה לכך שבדוח על הפעילויות אין כלל ביטוי להיקף הפעילות של המלכ"ר

בתחום זה.ח' נכס

ז' הכנסות מתרומות

ח' הקטנת הכנסותז' התחייבות

דוח על הפעילויות:מחזור הפעילויות:XXXהכנסות מתרומות

( XXX )בניכוי תרומות שהתקבלו לשם העברתם לאחריםXXתרומות נטו

28מלכ"ר

מלכ"ר

29מלכ"ר

מלכ"ר

מהמבנה יהיו בבעלותו2/3 ₪ לצורך הקמת מבנה. בהתאם לתנאי התרומה הוסכם כי 30 תרם נדבן למלכ"ר 1.1.98דוג: ב- 24 השקיע המלכ"ר בהקמת המבנה 31.12.98ובשימושו של המלכ"ר והיתרה תהיה בבעלותו ובשימושו של התורם. עד ל-

.₪ – קבלת התרומה:1.1.98

30ח' מזומן20ז' נ' נ' בהגבלה זמנית

10ז' התחייבות31.12.9816=2/3*24ח' מבנה

8=1/3*24ח' התחייבות24ז' מזומן

שחרור ההגבלה:16ח' נ' נ' בהגבלה זמנית

16ז' נ' נ' חופשיים ששימשו לר"ק

ב. שירותים המתקבלים ללא תמורה התקן מאפשר למלכ"ר לבחור האם לכלול בדוחותיו שירותים שנתרמו לו כהכנסות וכהוצאות )ניתן

להכיר גם כנכס אם השירות עדיין לא ניתן בפועל אך ניתן להכיר בתרומה(. ההכנסות וההוצאות ירשמו התנאים הבאים במצטבר:3על פי שוויים הנאות של השירותים, אם מתקיימים

השירותים בעלי ערך כספי ביחס להיקף פעילות המלכ"ר.א.

ניתן להעריך את שוויים הנאות ברמת מהימנות סבירהב.

השירותים הם מהסוג הדורש מיומנות ומומחיות מקצועיים אשר לולא היו מתקבלים, היה המלכ"רג.נאלץ לרוכשם בתמורה.

- מלכ"ר שבחר שלא לכלול בדוחותיו הכספיים שירותים שהתקבלו ללא תמורה, יציין זאת בביאורים.

דוג: ₪.20 עובדים מקצועיים לעבוד במשך חודש בעמותת הדר. שכר חודשי מקובל לעובד מקצועי 5' התנדבו 99במהלך שנת

לתקן( מתקיימים והמלכ"ר בוחר לרשום בדוחותיו הכספיים את השירותים שקיבל ללא25בהנחה שהתנאים האמורים )ס' תמורה.

100=5*20ח' הוצאות שכר100=5*20ז' הכנסות מתרומות

דוג: . בהנחה500 בשנה. השווי הנאות של שכירות המבנה לשנה 200מלכ"ר התקשר בחוזה לשכירת מבנה משרדי תמורת

שהמלכ"ר בוחר לרשום בדוחותיו הכספיים את השירותים שקיבל ללא תמורה:500ח' הוצ' שכירות

300ז' הכנסות מתרומות200ז' מזומן

30מלכ"ר

מלכ"ר

ג. תרומות שהתקבלו בתנאי אנונה מדובר בתרומות שהתקבלו בהתניה כי המלכ"ר ישלם לתורם סכומים מסויימים כל ימי חייו או למשך

תקופה אחרת בהתאם להסכם התרומה. לאחר תקופה זו, הנכסים שנותרו מועברים לשימוש חופשי של המלכ"ר או למטרות מוגדרות שנקבעו

ע"י התורם.הטיפול החשבונאי:

ההתחייבות כלפי התורם תוצג ע"פ ערך אקטואריא.

התרומה בניכוי ההתחייבות תוצג במסגרת הנכסים נטו, בהתחשב בהתניות התורםב.

העדכון התקופתי של ההתחייבות ייזקף ליתרה שבסעיף ב' – נכסים נטו בהגבלה זמנית/קבועה.ג.

דוג: ₪. ע"פ ההסכם המלכ"ר התחייב לשלם לתורם קצבה150 הגיע תורם להסכם עם מלכ"ר לפיו יתרום למלכ"ר 1.1.02ב-

₪ בתום כל שנה למשך כל חיי התורם. התורם לא הגביל את המלכ"ר בשימוש ביתרת התמורה. הערכת2שנתית בסך בהתאמה.62 ו-65 – 31.12.02 וליום 1.1.02אקטואר לגובה ההתחייבות העתידית ליום

1.1.02:150ח' מזומן

130ז' אנונה לשלם20ז' נ' נ' בהגבלה זמנית

תשלום הקצבה השנתית:2ח' אנונה לשלם

2ז' מזומןעדכון:

(130)יתרת פתיחה אנונה לשלם2שולם.p.n 4עדכון

(124)יתרת סגירה

4ח' אנונה לשלם4ז' נ' נ' בהגבלה זמנית

הערות: אילו התורם היה מגביל את התרומה להפקדה בפיקדון אשר לאחר מותו יוכל המלכ"ר ליהנות רק(1

מפירות הפיקדון, אז השינוי היחיד היה רישומה של הגבלה קבועה במקום הגבלה זמנית. בשאלות במקרים רבים לא ניתן גובה ההתחייבות האקטוארית, אלא נתונים לגבי אורך החיים הצפוי(2

של התורם ושיעור הריבית להיוון.

31מלכ"ר

מלכ"ר

ד. שמירת ערך הנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה קיימים מקרים בהם תורמים או הוראות חוק מתנים את מתן התרומה שהוגבלה באופן זמני או קבוע כך שהמלכ"ר ישמור על ערך התרומה. במקרה זה, יש להעמיד את הנכסים נטו המוגבלים, מדי תקופה, על

הערך שנקבע בהסכם, כאשר ההפרשים לכל כיוון יזקפו למימון.

₪ עם התניה מצד התורם כי עד להסרת ההגבלה, המלכ"ר ישמור על100 קיבל מלכ"ר תרומה בהגבלה זמנית 1.1.02דוג: .10% – 2002הערך הדולרי של התרומה. שיעור עליית הדולר ב-

– קבלת התרומה:1.1.02100ח' מזומן

100ז' נ' נ' בהגבלה זמנית – עדכון הערך:31.12.02

10=10%*100ח' הוצאות מימון10=10%*100ז' נ' נ' בהגבלה זמנית

לשנה.5% בפיקדון לא צמוד הנושא ריבית בשיעור של 1.1.02נתון נוסף: המלכ"ר הפקיד את כל הסכום ב- – הפקדה בפיקדון1.1.02

100ח פקדון100ז' מזומן

– חישוב ריבית31.12.025=5%*100ח' ריבית לקבל / מזומן5=5%*100ז' נ' נ' בהגבלה זמנית

שמירת ערך עדכון סוף שנה:5=105-10%*100ח' הוצאות מימון

5=105-10%*100ז' נ' נ' בהגבלה זמנית

ה. כיסוי עלויות תקורה נהוג במלכ"רים לכלול בהסכם עם התורם דרישה לפיה חלק מהתרומות שהשימוש בהן הוגבל ישמש

לכיסוי ההוצאות הכלליות הישירות או העקיפות של המלכ"ר. במקרה כזה, יש לשחרר מדי תקופה חלקמהסכומים שהוגבלו לתוך הדוח על הפעילויות כהכנסה משחרור הגבלת תורמים בגובה סכום התקורה.

פקודת היומן:ח' הוצאות תקורה

ז' מזומן / זכאיםוכנגד:

ח' נ' נ' בהגבלה זמניתז' הכנסות משחרור הגבלת תורמים

יש להדגיש כי במידה ומדובר בתרומה שקיימת לגביה הגבלה בעלת אופי קבוע, יש לרשום את החלקשנועד לכיסוי עלויות תקורה כנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני מלכתחילה.

₪ ישמשו לכיסוי עלויות תקורה.1 ₪ בהגבלה קבועה. בהסכם נקבע כי 10דוג: תורם תרם סך של ביום קבלת התמורה:

10ח' מזומן1ז' נ' נ' בהגבלה זמנית

9ז' נ' נ' בהגבלה קבועה

- יכולים להיות מקרים בהם חלק מתרומה שאינה מוגבלת יוגבל לכיסוי עלויות תקורה. במקרים אלואותו חלק ייזקף ישירות לנכסים נטו, שקיימת לגביהם הגבלה זמנית.

10ח' מזומן1ז' נ' נ' בהגבלה זמנית

9ז' נ' נ' הכנסות מתרומות

32מלכ"ר

מלכ"ר

ו. מועד רישום התרומות הכנסות מהעברות חד צדדיות כגון: תרומות, הקצבות, עיזבונות ומתנות, שהובטחו אך טרם התקבלו,

יוכרו כהכנסות או כתוספות לנכסים נטו המוגבלים, בהתקיים שני התנאים הבאים, במצטבר: המידע הקיים למועד פרסום הדוחות מראה שנוצרה התחייבות בלתי חוזרת של הנותן המתייחסת(1

לתקופת הדוח.התחייבות בלתי חוזרת הניתנת לאכיפה משפטית.א(מועד פרסום הדוחות, עשוי להיות אירוע לאחר המאזן המחייב התאמה.ב(

מימוש ההתחייבות אינו מותנה באירוע עתידי מסוים )כלומר לא מדובר בנכס תלוי(. בהקשר לכך יש(2 לשים לב כי גם אם מדובר באירוע שצפוי שיתרחש או באירוע שהתרחש לאחר תאריך המאזן, טרם

פרסום הדוחות הכספיים, אין להכיר בתרומה.

ע"פ לשון התקן, בד"כ הבטחות לתרומות תוכרנה כהכנסות או כתוספות לנכסים נטו שהוגבלו, רק אם יתקבלו בפועל, למעט מקרים חריגים בהם הבטחות שטרם התקבלו, ניתנות לאכיפה משפטית

ולמימוש.

הערות: – הכנסות מדמי חבר(1

כל עוד לא נתון אחרת, ההנחה הבסיסית היא כי החברים חתומים בהסכם מחייב, ויש להכירבהכנסות מדמי חבר על בסיס צבירה.

– הבטחה של משרד ממשלתי(2 כאשר ניתנת הבטחה של משרד ממשלתי, ההנחה היא שמדובר בהבטחה מכוח חוק אשר ניתנת

לאכיפה משפטית. - תרומה בהמחאה דחויה(3

ניתן להכיר בתרומה באמצעות המחאה דחויה במועד קבלת ההמחאה, היות והיא ניתנת לאכיפהמשפטית.

- הפקדת סכומים אצל נאמן(4 אם התורם הפקיד את התרומה בידי נאמן בעבור העמותה, ניתן יהיה להכיר בתרומה עם הפקדתה

אצל הנאמן. - קבלת התרומה בפועל(5

אם התרומה התקבלה בפועל עד לתאריך החתימה על הדוחות הכספיים, הרי שניתן להכירבתרומה.

33מלכ"ר

מלכ"ר

הקבלת מקורות הקבלת מקורות היא התחייבות של צד אחד לתרום או להשקיע סכומים במקביל להשקעה או תרומה

של צד אחר. קיימים שני סוגים של הקבלת מקורות: הקבלה חיצונית והקבלה פנימית

א. הקבלה חיצונית מתחייב גורם חיצוני להעמיד לרשות המלכ"ר מקורות כספיים בסכומים מקבילים למקורות המושגים

ע"י מתורמים אחרים. במקרה זה, ירשום המלכ"ר את המקורות המקבילים במועד זהה למועד רישומהשל התרומה המזכה בהקבלה.

לצורך הקמת קרן אשר מפירותיה תחולקנה מלגות.10 הבטיח מנכ"ל משרד העבודה להעביר למלכ"ר 1.1.02דוג: ב- , הצליחה31.10.02 אשר יועברו לקרן המלגות. ביום 5המנכ"ל התנה את תרומתו בכך שהעמותה תגייס סכום נוסף של

, העביר התורם לעמותה את הסכום הנ"ל.31.12.02 לקרן המלגות. ביום 5העמותה לקבל הבטחה מתורם להעברת 31.12.02:

5ח' מזומן10ח' חייבים

15ז' נ' נ' בהגבלה קבועה

יש לציין כי כאשר התורם שיצר את ההתניה מקיים את מחויבותו עוד לפני שהושגה ההבטחה לתרומה מקבילה, אז מדובר בהתחייבות מבחינת המלכ"ר. הרי כל עוד לא הושגה תרומה מקבילה, התרומה

תלויה באירוע עתידי שהוא מציאת תרומה מקבילה.ח' מזומן

ז' התחייבות

34מלכ"ר

מלכ"ר

ב. הקבלה פנימית בהקבלה פנימית מתחייב המלכ"ר כלפי התורמים להעמיד ממקורותיו סכומים מקבילים לתרומות

שתתקבלנה, כאשר סכומים אלו ישמשו למטרות זהות למטרות התרומות. בהקבלה פנימית, הקבלת המקורות תרשם ע"י המלכ"ר במועד ההכרה בתרומות, או בהקצבות

המחייבות את המלכ"ר ולא במועד ביצוע ההוצאות או ההשקעות בנכסים אשר למימון שלהם התקבלו התרומות ומתבצעת תרומה. המקורות המקבילים, כגון תרומות והקצבות יופחתו מהנכסים נטו שלא

קיימת לגביהם הגבלה לשימוש לפעילויות ויתווספו לנכסים נטו שהוגבלו.

:בעת שהמלכ"ר מחליט לבצע את ההקבלה הפנימיתח' נ' נ' חופשיים שלא יועדו

ז' נ' נ' בהגבלה זמנית/קבועה

כאשר הסכום שהועבר ע"י המלכ"ר משתחרר מההגבלה, כלומר בוצע הייעוד, הסכום ייזקף ישירותלדוח על השינויים ולא יעבור דרך הדוח על הפעילות. למנוע רישום כפול של הכנסות.

בעת ביצוע ההקבלה:ח' נ' נ' בהגבלה זמנית/קבועה

ז' נ' נ' חופשיים שלא יועדו/ששימשו לר"ק

100 לרכישת קרקע, אז המלכ"ר יקצה ממקורותיו 100דוג: מלכ"ר חתם על הסכם עם נדבן לפיו, במידה והנדבן יתרום ,1.6.02, התקבלה הבטחה מהנדבן אשר אינה ניתנת לאכיפה משפטית לתרום סכום זה.ביום 1.1.02לאותה מטרה. ב-

.200, רכש המלכ"ר קרקע תמורת 1.10.02 במזומן. ב-100העביר הנדבן למלכ"ר – קבלת התרומה1.6.02

100ח' מזומן100ז' נ' נ' בהגבלה זמנית

הקבלה פנימית:100ח' נ' נ' חופשיים שלא יועדו

100ז' נ' נ' בהגבלה זמנית

– עת רכישת הקרקע1.10.02200ח' קרקע200ז' מזומןהקבלה:

200ח' נ' נ' בהגבלה זמנית200ז' נ' נ' חופשיים ששימשו לר"ק

- יש לציין כי במידה ומלכ"ר מקבל החלטה על הקבלה פנימית לאחר תאריך המאזן, טרם פרסום הדוחות הכספיים, ניתן להתייחס להחלטה זו כאילו התקבלה בתקופת הדיווח. ההיגיון לכך הוא

שהמלכ"ר תלוי בעצמו.

5.12.08 – 3שיעור

35מלכ"ר

מלכ"ר

סיווג הכנסות והוצאות בדוח על הפעילויות

כיסוי גרעונות שנים קודמות תרומות או הקצבות שהשימוש בהן הותנה לכיסוי גרעונות משנים קודמות, יוצגו בנפרד כהכנסה

מפריטים מיוחדים בדוח על הפעילויות מתחת להכנסות מפעולות רגילות.דוג:

התקבלה הקצבה ממשרד העבודה לפעילותה השוטפת של העמותה כדלקמן:30.8.00ב-100 – 2000מימון פעילות ע"פ תקציב שנת

90כיסוי גרעונות משנים קודמות – 60 – 2001מימון פעילות ע"פ תקציב שנת

250=100+90+60ח' מזומן100ז' הכנסות מהקצבות

90ז' הכנסה מפריט מיוחד60ז' הכנסות מראש

מימוש נכסים קבועיםהכנסות ממימוש נכסים קבועים תוצגנה כפריטים מיוחדים בדוח על הפעילויות.

הכנסות מימוש נכסים קבועים שקיימת הגבלה על השימוש בתמורה ממימושם, יוצגו כתוספת ישירהלנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה.

מסיםפקודת מ"ה פוטרת מלכ"ר מתשלום מס. אך יש לשלם מס שכר ומס מעסיקים, כפופים למס שבח.

המסים יוצגו יחד עם ההוצאה וההכנסה אליהם הם מתייחסים. לדוגמה:

מסים בגין הוצאות או נכסים יוצגו בסעיפי ההוצאות או הנכסים שבגינם הוטל המס.א.לדוג, מס שכר יוצג כהוצאות שכר. מס רכישה יהיה חלק מעלות המבנה.

מסים המוטלים על הכנסותיו של מלכ"ר יוצגו כהוצאה המתייחסת לאותן הכנסות.ב.למשל, מלכ"ר המוכר מבנה, יש לו הכנסות מפריט מיוחד ומהן הוא מקוזז מס שבח.

מסים המתייחסים לסכומים המוצגים כתוספת לנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה יוצגו כהפחתהג. מסכומים אלה ויועברו לדוח על הפעילויות במקביל להעברת סכומים אלו במועד הסרת ההגבלות

שהוטלו עליהם.ח' נ.נ. מוגבלים זמנית

)הסכום הוא נטו ממס(ז' הכנסות משחרור הגבלה

36מלכ"ר

מלכ"ר

דוח תזרים מזומנים מידע על תזרימי מזומנים עשוי להיות שימושי לשם הבנת פעילויות המלכ"ר, לשם הערכת יכולתו להפיק

בעתיד תזרימי מזומנים מפעילות שוטפת, ולשם הערכת הנזילות ויכולת הפרעון של המלכ"ר. קבע כי דוח על תזרימי המזומנים של מלכ"ר צריך לשקף את כל תזרימי המזומנים בתקופה,5תקן

של לשכת רו"ח בישראל בדבר "דין וחשבון על תזרימי המזומנים".51כאמור בג"ד , בדוח תזרים מזומנים יש להציג את תזרימי המזומנים בחלוקה לשלושה סוגי51בהתאם לג"ד

פעילויות:פעילות שוטפתא.פעילות השקעהב.פעילות מימוןג.

מאפיינים יחודיים הנובעים מהאופי המיוחד של מלכ"ר:2לדוח תזרים מזומנים של מלכ"ר ישנם קבע כי5חלק מתקבולי המלכ"ר נזקפים ישירות לנכסים נטו )למשל, תרומה בהגבלה זמנית(. תקן (1

תזרימי המזומנים מפעילות מימון יכללו את תזרימי המזומנים שהשפיעו ישירות על יתרת הנכסיםנטו.

תרומות שמקבל מלכר, מוגבלות לעתים לרכישת ר"ק. מזומנים כאמור, אינם מקיימים את ההגדרה(2 קובע כי מזומנים או שווי מזומנים שהתקבלו עם5. תקן 51של מזומנים ושווה מזומנים כאמור בג"ד

התניית תורמים הקובעת כי השימוש בהם הוא להשקעה בר"ק, יסווגו במועד קבלתם הן כזרימתמזומנים מפעילות מימון והן כזרימת מזומנים לפעילות השקעה.

, כדלקמן:5יש לערוך דוח תזרים מזומנים של מלכר בהתאם להנחיות שמספק תקן בדוח על תזרימי המזומנים מפעילות מימון, יוצגו בנפרד ויפורטו תקבולים מתרומות שהשימוש בהם(1

הוגבל ושנזקפו כך:לנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה זמנית )למעט סעיפים ג ו-ד(.א(לנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה קבועה )למעט סעיפים ג ו-ד(.ב(לקרנות אנונהג(לנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה זמנית או קבועה להשקעה ברכוש קבוע.ד( מתווספות לנכסים נטו שקיימת לגביהם5הכנסות מריבית ומדיבידנד אשר בהתאם לתקן ה(

הגבלה. מזומנים שהתקבלו ומיועדים ע"פ התניית התורמים לרכישת רכוש קבוע, יקבלו ביטוי כפול בדוח על(2

תזרימי המזומנים, כדלקמן: במועד קבלתה, תסווג התרומה הן כזרימת מזומנים מפעילות מימון והן כזרימת מזומניםא(

מפעילות השקעה )כמזומן מיועד(, שהרי הם אינם מזומנים ושווי מזומנים. במימוש כספי היעודה לרכוש קבוע והשקעתם ברכוש הקבוע, יש לתת ביטוי כפול בפעילותב(

השקעה – שחרור מזומנים שיועדו, ורכישת רכוש קבוע בפועל.

הגישה לעריכת תזרים מזומנים מפעילות שוטפת מאמץ לשם עריכת הדוח על תזרימי מזומנים את הגישה העקיפה. אולם, כאשר הדבר אפשרי,51ג"ד

ניתן לערוך את הדוח על תזרימי המזומנים בגישה הישירה. במקרים כאמור, יש לכלול בדוח על תזרימי המזומנים נספח המפרט את התאמת הרווח הנקי לפי דוח רוו"ה )במלכר, דוח על הפעילויות( לסכום

שדווח עליו כתזרים מזומנים מפעילות שוטפת.

הגישה העקיפהכאשר עובדים בגישה העקיפה תתווספנה להתאמות לרווח ההתאמות הבאות:

הכנסות נטו בגין הכנסות ששוחררו מהגבלת תורמים ונרשמו במסגרת הדוח על הפעילויות.(1סכומים הנובעים משמירה על ערכה הריאלי של תרומה בהתאם להתניית התורם.(2

אלו פעולות שאינן כרוכות בתזרים מזומנים.

37מלכ"ר

מלכ"ר

מאחר ובתרגילי מלכר צריכים לרשום קודם פקודות יומן, קל לעבוד בגישה הישירה.12.12.08 4שיעור

תזכורת.Ias 7 ו- 51דוח תזרים מזומנים ג"ד

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת הוא סל של כל הפעילויות שנרשמו כרווח על בסיס מזומן. ג"ד אומר שחברה עם נפח פעילות גדול, תשלומים ותקבולים רבים. לא ניתן לעקוב לאחר המזומנים

בצורה של הגישה הישירה. כלומר לרשום כל פעולה במזומן בשורה נפרדת. לכם נתנו אפשרות לגישההעקיפה.

הדיון גישה עקיפה – גישה ישירה רלוונטי רק לפעילות השוטפת. פעילות מימון ופעילות השקעה הןבגישה הישירה.

לגבי פעילות שוטפת, לא מחייבים ניהול של כל התנועות במזומן במהלך השנה, אלא יש לצאת מרוו"ה. ebidaולבצע התאמות נדרשות. כמו הגעה מרוו"ה ל-

יש שתי אפשרויות לניהול תזרים מזומנים מפעילות שוטפת:גישה ישירה:(1

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת:XXXהכנסות במזומן

XXXהוצאות שכר במזומןXXXהוצאות מימון במזומן

XXXרווח הון במזומןXXXרכישת מלאי שנמכר

לכן הגישה הישירה אינה אפשרית פרקטיתגישה עקיפה:(2

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת:XXXרווח )הפסד(

XXXנספח א – התאמותXXX

– כל ההכנסות וההוצאות שאינן במזומן מהן מגיעים לתזרים מפעילות שוטפת.התאמותפחת והפחתות שאינם במזומן.א.לגבי הכנסות – תנועה בלקוחות.ב.

חלקי ההתאמות הוצאות והכנסות שאינן במזומן – פחת והפחתות, הוצאות מימון בגין הצמדת קרן ההלוואה, מסים,(1

רווחי הון.שינויים בסעיפי רכוש והתחייבות – לקוחות, חייבים, תנועה במלאי, תנועה בספקים, תנועה בזכאים.(2

פעילות השקעה ומימון – בכל מקרה גישה ישירה, דרך המאזן.

פעילות השקעה ומימון שאיננה במזומן – נספח ב' אם רכשת פעילות השקעה או מימון אך עדיין לא יצא או התקבל מזומן. הדברים הללו בשנה הבאה כן

ישפיעו על התזרים בפעילות השקעה או מימון. לכן יש להודיע מה קרה השנה לא במזומן וישפיע בעתידעל התזרים.

העברותמיונים פנימיים שאין להם ולא תהיה להם משמעות תזרימית.

38מלכ"ר

– עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

1.12.08 1שיעור

– עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי 33........................................................................................................................................................................................רקע

34...................................................................................................................................................................................הגדרות34....................................................................................................................................................................................תחולה

34..............................................................................................................................................................................עקרון כללי34.......................................................................................................................................................היררכיה לקביעת שווי הוגן

34..........................................................................................................................סוגי עסקאות שהתקן קובע לגביהן כללי מדידה34................................................................................................................................................................. העברת נכסים1

35..................................................................................................................................................................................נכסים מוחשיים36.........................................................................................................................................................................נכסים בלתי מוחשיים

36.......................................................................................................................................... נטילת התחייבות, שיפוי וויתור236................................................................................................................................................................................נטילת התחייבות

37.................................................................................................................................................................................שיפוי37................................................................................................................................................................................................וויתור

38................................................................................................................................. הלוואות בין תאגיד לבין בעל שליטה338.......................................................................................................................................................................מועד ההכרה לראשונה

39.....................................................................................................................................................................................מדידה עוקבת40...................................................................................................................טיפול חשבונאי בעסקאות כאשר אין שליטה מלאה

רקע התקן מטפל בעסקאות הנעשות בין תאגיד ולבין בעל שליטה, וכן על עסקאות בין חברות הנמצאות

תחת שליטה משותפת. בעסקאות מסוג זה, אחד הצדדים לעסקה יכול לכפות על הצד השני את תנאי העסקה. הבעיה העיקרית בעסקאות אלה, היא בעיית מדידה. במסגרת התיאוריה החשבונאית, קיים

כלל לפיו עסקאות שנעשו עם בעל מניות במסגרת היותו ב"מ )בכובע של ב"מ(, יקבלו ביטוי ישירות בהון העצמי ולא ישפיעו על רוו"ה. כפועל יוצא מכך, בעסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה, יש לבצע הבחנה

בין עסקאות במהלך העסקים הרגיל, לבין עסקאות שמבוצעות עם בעל שליטה במסגרת היו ב"מ. , היה גל של הנפקות בבורסה לני"ע בת"א. ע"מ לצמצם את כמות ההנפקות של חברות1993בשנת

שאינן איתנות פיננסית, קבעה הבורסה לני"ע דרישה להון עצמי מינימלי של החברות המונפקות. על מנת להתגבר על דרישה זו, החלו בעלי שליטה בחברות להעביר נכסים לאותן חברות כאשר הנכסים

נרשמו ע"ב שווי הוגן ע"פ הערכת שווי מוזמנת. ע"מ למנוע ניפוח של ההון העצמי של אותן חברות תקנות ע"פ יש לרשום עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה ע"ב1996פרסמה הרשות לני"ע בשנת

עלות פנקסנית בספרי המעביר. במרוצת השנים, לאחר פרסום התקנות, התברר כי ישומן הביאלעיוותים בהצגת הדוחות הכספיים.

ההטבה הניתנת לבעלים או לישות במסגרת העסקאות הנ"ל מגולמת בפער שבין השווי ההוגן של הפריט המועבר לבין התמורה שנקבעה בעסקה. לפיכך, גישת המדידה שנקבעה בתקנות אינה משקפת

את המהות הכלכלית של העסקאות הנ"ל. העקרונות ששימשו בסיס לטיפול החשבונאי בתקנות ני"ע נבעו מהרתיעה מהעדר מהימנות של ההערכות נכסים ע"ב השווי ההוגן. לדעת המוסד לתקינה, ישנן

התפתחויות שהצדיקו מעבר למדידה ע"ב שווי הוגן, כדלקמן: התקבלה החלטה על אימוץ גורף של התקינה הבינלאומית. בתקינה הבינלאומית הולכת וגוברת.1

המגמה של אימוץ השווי ההוגן כבסיס ראוי להערכת נכסים. הרתיעה משימוש בהערכות ע"ב שווי הוגן הולכת ופוחתת לאור שורה של אישורים פורמליים.2

שחברה צריכה לעבור כדי לאשר עסקה בין תאגיד לבין בעל שליטה. כמו כן, רשות ני"ע פרסמה הנחיות המחייבות צירוף הערכת שווי לדוכ"ס וכן דרישות גילוי מינימליות.2003בשנת

39 – עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

– עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

הגדרות:שליטה(1

הכוח לקבוע את המדיניות החשבונאית והתפעולית של ישות כדי להפיק הטבות מפעילויותיה.:בעל שליטה בישות(2

מי שמחזיק באמצעי שליטה בישות:אמצעי שליטה(3

זכויות הצבעה באסיפה הכללית, זכות למנות דירקטורים או מנהל כללי.

תחולההתקן לא חל על צירוף עסקים תחת שליטה משותפת.

צירוף עסקים – לפני א מחזיקה את ב ואת ג. אחרי א מחזיקה את ב, ו-ב מחזיקה את ג.

עקרון כללי נכסים והתחייבויות שלגביהם בוצעו עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה ימדדו במועד העסקה לפי

שווי הוגן. ההפרש בין התמורה לבין השווי ההוגן יזקף ישירות להון העצמי.הפרש בחובה – יזקף כקיטון בעודפים )משיכת בעלים, דיבידנד(.(1הפרש בזכות – יזקף כקרן הון )השקעת בעלים(.(2

היררכיה לקביעת שווי הוגן מקורות לחישוב השווי ההוגן:3התקן מזהה

מחיר שוק מצוטט – הראיה הטובה ביותר לקביעת שווי הוגן.(1שיטות הערכה מבוססות שוק – מחיר של עסקה דומה.(2שיטות הערכה המבוססות על הנחות של התאגיד.(3

יש לתת עדיפות לקביעת השווי ההוגן למחיר מצוטט בשוק בו יש מספר רב של עסקאות הומוגניותוהמחיר זמין לציבור.

העדיפות הנמוכה ביותר היא לקביעת שווי השוק בהתאם להערכות סובייקטיביות של התאגיד.

סוגי עסקאות שהתקן קובע לגביהן כללי מדידההעברת נכסים(1נטילת התחייבות, שיפוי וויתור(2הלוואות(3

. העברת נכסים1העברת נכסים

נכסים בלתי מוחשייםנכסים מוחשייםהאם יש שוק פעיל לנכס הבלתי מוחשי?

נכס שהועבר מבעלשליטה לתאגיד

נכס שהועבר מתאגידלבעל שליטה

אין שוק פעיליש שוק פעיל

הנכס יירשם בדוחות של התאגיד ע"ב שווי הוגן. פער

בין התמורה לשווי ההוגןיזקף להון העצמי

הנכס ייגרע לפי השווי ההוגן. הפער בין השווי ההוגן לעלות

הפנקסנית יזקף כדלקמן: הפרש בין שווי הוגן(1

לעלות – רוו"ה הפרש בין תמורה לשווי(2

הוגן – הון עצמי

המדידה תתבסס על שווי הוגן )כמו נכסים מוחשיים(.

השווי ההוגן נקבע לפי מחירשוק מצוטט בלבד.

המדידה תתבסס על עלותפנקסנית בספרי המעביר.

40 – עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

– עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

דוג: . השווי ההוגן של הנכס למועד המכירה140 מחברה ב. חברה א מכרה לחברה ב, נכס בתמורה ל-100%חברה א מחזיקה

.100. העלות הפנקסנית בספרי א למועד ההעברה 130נדרש: רישומי היומן בדוחות חברה א וחברה ב.

ספרי ב:130חובה נכס

140זכות מזומן)משיכת בעלים, דיבידנד(10חובה עודפים

ספרי א:140חובה מזומן

100זכות נכס30זכות רט"מ

)משקף חלוקת דיבידנד(10זכות השקעה

נכסים מוחשיים:1דוג

, העלות130, שווי הוגן במועד המכירה 140 נכס בתמורה ל-חברה ב מכרה לחברה א, 100%חברה א מחזיקה בחברה ב . נדרש, רישומי היומן בספרי חברה א ובספרי חברה ב.100הפנקסנית בספרי ב במועד ההעברה

ספרי א:30חובה השקעה

30זכות רווחי אקוויטי

130חובה נכס30ח' רווחי אקוויטי

10ח' השקעה 140ז' מזומן

30ז' רט"מ/השקעה

ספרי ב:140חובה מזומן

100זכות נכס30זכות רווח הון10זכות קרן הון

אחרי שנוצרה קרן ההון לא נוגעים בה

:2דוג , העלות140, שווי הוגן במועד המכירה 130, חברה ב מכרה לחברה א נכס בתמורה ל-100%חברה א מחזיקה בחברה ב

. נדרש, רישומי היומן בספרי חברה א ובספרי חברה ב.100הפנקסנית בספרי ב במועד ההעברה ספרי א:

40חובה השקעה40זכות רווחי אקוויטי

140חובה נכס40ח' רווחי אקוויטי

10ז' השקעה 130ז' מזומן

40ז' רט"מ/השקעה

ספרי ב:130חובה מזומן

100זכות נכס40זכות רווח הון )משיכת בעלים, דיבידנד(10חובה עודפים

:3דוג , העלות140, שווי הוגן במועד המכירה 100, חברה ב מכרה לחברה א נכס בתמורה ל-100%חברה א מחזיקה בחברה ב

. נדרש, רישומי היומן בספרי חברה א ובספרי חברה ב.130הפנקסנית בספרי ב במועד ההעברה ספרי א:

10חובה השקעה10זכות רווחי אקוויטי

140חובה נכס10ח' רווחי אקוויטי

40ז' השקעה 100ז' מזומן

10ז' רט"מ/השקעה

ספרי ב:100חובה מזומן

130זכות נכס10זכות רווח הון )משיכת בעלים, דיבידנד(40חובה עודפים

41 – עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

– עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

נכסים בלתי מוחשייםהעברה של נכס בלתי מוחשי כשאין שוק פעיל:

. א. העברה בעל השליטה לתאגידדוג:

, העלות הפנקסנית בספרי א במועד120, חברה א מכרה לחברה ב פטנט בתמורה ל-100%חברה א מחזיקה בחברה ב . נדרש, רישומי היומן בספרי חברה א ובספרי חברה ב.100ההעברה

ספרי א:120ח' מזומן 100ז' נכס

20ז' השקעה

ספרי ב:100חובה נכס

120זכות מזומן20חובה עודפים

. ב. העברה מהתאגיד לבעל השליטהדוג:

, העלות הפנקסנית בספרי ב במועד130, חברה ב מכרה לחברה א תוכנה בתמורה ל-100%חברה א מחזיקה בחברה ב . נדרש, רישומי היומן בספרי חברה א ובספרי חברה ב.90ההעברה

ספרי א:90ח' נכס

130ז' מזומן 40ח' השקעה

ספרי ב:130חובה מזומן

90זכות נכס 40זכות קרן הון

. נטילת התחייבות, שיפוי וויתור2

נטילת התחייבות בעת נטילת התחייבות של הישות כלפי צד שלישי ע"י בעל השליטה, תגרע ההתחייבות מהדוחות

הכספיים של הישות לפי השווי ההוגן במועד הסילוק וההפרש יטופל כדלקמן: ההפרש בין הערך בספרים של ההתחייבות לבין שווי ההוגן במועד הסילוק יזקף כרווח או הפסד(1

מפדיון מוקדם במסגרת הוצאות המימון.הפרש בין השווי ההוגן של ההתחייבות במועד הסילוק לבין סכום התמורה שנקבע יזקף להון העצמי.(2

דוג: נטלה חברה א על עצמה הלוואה שקיבלה חברה ב מבנק. סכום31.12.07, ביום 100%חברה א מחזיקה בחברה ב

. הריבית5%. קרן ההלוואה אינה צמודה ונושאת ריבית שנתית בשיעור של 100,000ההלוואה במאזן חברה ב לאותו יום . חברה ב לא שילמה לחברה7%. ריבית השוק למועד ההעברה 31.12.09משולמת בתום כל שנה. קרן ההלוואה תפרע ביום

א תמורה בתמורה להעברת ההלוואה.

42 – עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

– עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

שיפוי שיפוי של הישות ע"י בעל השליטה בה בגין הוצאה של הישות ולצרכיה יזקף להון העצמי כהשקעת

בעלים. ההוצאה תשתקף בדוכ"ס של התאגיד על אף שאין זרימה של מזומן החוצה.

דוג: ₪.60000. חברה א שילמה הוצ' שכ"ד בגין מבנה המשמש למשרדי חברה ב בסך של 100%חברה א מחזיקה בחברה ב

ספרי א:ספרי ב:60000ח' עודפים60000ח' הוצ' שכ"ד

60000ז' מזומן60000ז' קרן הון

וויתור וויתר בעל השליטה על חוב שמגיע לו מהישות, תגרע ההתחייבות מהדוכ"ס של הישות לפי שווייה ההוגן

במועד הסילוק וההפרש יטופל כדלקמן: ההפרש בין הערך בספרים של התחייבות שנמחלה לבין שווי ההוגן במועד הסילוק יזקף מול רוו"ה(1

במסגרת סעיף המימון, כרווח או הפסד מפדיון מוקדם.שווי ההתחייבות שנמחלה יזקף לקרן הון.(2

דוג: , השווי ההוגן9000. חברה א וויתרה לחברה ב על הלוואה שסכומה במאזן לאותו יום הוא 100%חברה א מחזיקה בחברה ב

. כלומר ריבית השוק נמוכה יותר מהריבית10000של ההלוואה כשהוא מחושב ע"ב ערך נוכחי לפי שיעור ריבית השוק הוא הנקובה.ספרי ב:

העמדת הלוואה לפי שווי הוגן1000ח' הפסד מפדיון מוקדם

1000ז' הלוואהגריעת ההלוואה לפי שוויה ההוגן

10000=9000+1000ח' הלוואה10000ז' קרן הון

22.12.2008 2שיעור

43 – עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

– עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

. הלוואות בין תאגיד לבין בעל שליטה3

דוגמה:.10% ללא ריבית לשנה. ריבית שוק 110000 מ-ב. א נתנה הלוואה 100%הלוואה לשנה, א מחזיקה

בחברה ב:1.1.

100000=110000/1.1נכיר בהלוואה לפי השווי ההוגן בספרים 110000ח' מזומן

100000ז' הלוואה10000ז' קרן הון

קרן ההון משקפת את הסכימה העתידית הלא מהוונת של פערי הריביות. כל ההטבה של פערי הריביות נזקפת מראש להוןהעצמי.

בתום השנה, נרצה לראות הוצאות מימון לפי ריבית השוק.31.12

10000=10%*100000ח' הוצאות מימון10000ז' הלוואה

תשלום הלוואה110000ח' הלוואה

110000ז' מזומןבחברה א:

. הענקת הלוואה1.1110000ז' מזומן

100000ח' הלוואה10000ח' השקעה

התקן חל על עסקאות של נתינת הלוואה שקיבל התאגיד מבעל השליטה וגם על הלוואות של בעל השליטה מהתאגיד. בעסקאות מסוג זה, עשוי בעל השליטה לבצע השקעת בעלים או משיכת בעלים

המגולמת בפער שבין ריבית השוק לבין הריבית הנקובה. הכלל הבסיסי בעסקאות כאלו הוא שיש לזקוף לרוו"ה הוצאות מימון כאילו ההלוואה ניתנה בתנאי שוק. פערי הריביות בין הריבית הנקובה לריבית השוק הנהוגה במועד נטילת ההלוואה, ייזקפו מראש במועד

ההכרה לראשונה ישירות להון העצמי.

המועד ההכרה לראשונ במועד ההכרה לראשונה, תוצג ההלוואה שנתקבלה מבעל השליטה, או שניתנה לבעל השליטה, בדוחות הכספיים של הישות, ע"פ שוויה ההוגן, כנכס או התחייבות, לפי העניין. ההפרש בין סכום

ההלוואה שהתקבלה או שניתנה לבין השווי ההוגן במועד ההכרה לראשונה יזקף להון העצמי.סכום ההפרש כאמור משקף משיכת בעלים או השקעת בעלים.

השווי ההוגן של ההלוואה, ייקבע במועד ההכרה לראשונה, ע"פ הערך הנוכחי של תשלומי הקרן והריביתהנקובה על ההלוואה. ההיוון יעשה ע"י שימוש בשיעור הריבית של הישות במועד ההכרה לראשונה.

הינו שיעור הריבית בו הייתה מתחייבת הישות לו נטלה הלוואה זהה בתנאישיעור הריבית של הישותשוק מצדדים שלישיים.

הלוואה שניתנה או נתקבלה ולא נקבעה לה מועד פרעון, תחשב להלוואה שניתנה לשנה המתחדשתבכל תום תקופה.

44 – עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

– עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

מדידה עוקבת בתקופות שלאחר מועד ההכרה לראשונה, תוצג ההלוואה בדוחות הכספיים של הישות בעלותה

המופחתת תוך שימוש בשיטת הריבית האפקטיבית. הריבית המחושבת, לפי שיטת הריבית האפקטיבית, בכל תקופה תזקף כהוצאות מימון. במקרה בו נפדתה ההלוואה בפדיון מוקדם, תגרע

ההלוואה מהדוחות הכספיים של הישות לפי שוויה ההוגן במועד הסילוק וההפרש יטופל כדלקמן:הפרש בין השווי ההוגן של ההלוואה במועד סילוקה לבין ערכה בספרים ערב סילוקה – יזקף לרוו"ה..1הפרש בין סכום הפדיון המוקדם לבין שווייה ההוגן של ההלוואה למועד סילוקה – יזקף להון העצמי..2

שינוי בתנאי הלוואה שניתנה או שנתקבלה מבעל השליטה, יטופל כפרעון של ההלוואה הקודמת ובוזמנית מתן או קבלה של הלוואה חדשה.

דוגמה להלוואה שנקבע לה מועד פרעון

דוגמה להלוואה שלא נקבע לה מועד פרעון

45 – עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

– עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

טיפול חשבונאי בעסקאות כאשר אין שליטה מלאה הזקיפה לעודפים בחובה או קרן הון בזכות מהווה מנקודת מבטו של בעל השליטה, משיכת בעלים או

השקעת בעלים.כאשר הישות אינה בבעלות מלאה של בעל השליטה, ייושם הטיפול החשבונאי הבא:

חלק המיעוט בסכום הזקיפה לעודפים בישות יטופל בדוחות הכספיים של בעל השליטה כרווח..1 משיכת בעלים כאשר המיעוט אינו מקבל את חלקו בדיבידנד מהווה רווח מנקודת מבטו של בעל

השליטה.חלק המיעוט בסכום קרן ההון שנזקפה בישות יטופל בדוכ"ס של בעל השליטה כהפסד. .2

השקעת בעלים ללא השקעה של המיעוט ע"פ חלקו וללא הגדלת שיעור האחזקה של בעל השליטהמהווה הפסד מנקודת מבטו של בעל השליטה.

חלק המיעוט כאמור ייזקף לסעיף חלק המיעוט ברווח או בהפסד.3

– העברת נכסים מחברה בת לחברה אם1דוגמה

בדוחות המאוחדים ההפסד יזקף לחלק המיעוט ברווח או הפסד

46 – עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

– עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

2007שאלון בחינה בנושא "חשבונאות פיננסית מתקדמת" מועד אביב רקע תיאורטי לפתרון

3 ₪ לחברת ניר, כאשר ההלוואה עומדת לפרעון ב-250,000בהתאם לנתוני השאלה העניקה חברת עמית הלוואה בסך של תשלומים שנתיים שווים. בשאלה לא צוין האם מדובר בפרעון תשלומים שווים של קרן וריבית )שפיצר( או בתשלומי קרן

שווים בלבד. לצורכי הפתרון ניתן היה לקבל את שתי החלופות. בפתרון זה, אנו מניחים לוח שפיצר. , יש לקבוע את השווי ההוגן של ההלוואה בהתאם לשיעור הריבית של הישות. ע"פ נתוני השאלה, מצורפים23בהתאם לתקן

שיעור הריבית השורר בשוק להלוואות דומות ושיעור הריבית שהבנק היה דורש מחברת ניר בגין הלוואה בתנאים זהים. יש תחילה לקבוע מהו שיעור הריבית הרלוונטי מבין שני הנתונים שצורפו. לצורכי הפתרון ניתן היה לקבל את שתי החלופות

כשיעור הריבית של הישות כהגדרתו בתקן. בפתרון זה הונח כי שיעור הריבית בבנק הוא שיעור הריבית של הישות.

, כאשר הבעלות בחברת הבת אינה מלאה, חלק המיעוט בקרן ההון בזכות בחברת הבת, יטופל בדוחות23בהתאם לתקן הכספיים של בעל השליטה כהפסד.

₪. להלוואה לא100,000 הלוואה נוספת בסך 30.6.07, בהתאם לנתוני השאלה, העניקה חברת עמית ב-2לגבי הלוואה , הלוואה שהתקבלה מבעל השליטה ללא מועד פרעון, יראו אותה כאילו ניתנה לתקופה23נקבע מועד פרעון. בהתאם לתקן

של שנה אחת, כאשר ההלוואה מתחדשת בתום השנה.

29.12.2008 3שיעור

47 – עסקאות בין תאגיד לבין בעל שליטה23תקן ישראלי

IAS 17חכירות –

IAS 17חכירות – 42.........................................................................................................................................................................הגדרת חכירה

42........................................................................................................................................................................סוגי חכירות42..........................................................................................................................................................הסממנים העיקריים:

43..................................................................................................................................................מועד הגדרת סיווג החכירה43.................................................................................................................................................סיווג עסקאות חכירה של נדל"ן

45.............................................................................................................סוגיות מיוחדות ביישום כללי המדידה בחכירה תפעולית45.............................................: כיצד יטופלו תמריצים שנתן מחכיר לחוכר במועד הכניסה להסכם החכירה.SIC 15סוגיה א –

46....................................................................................סוגיה ב – כיצד יש להכיר בעליה בגובה דמי חכירה בחכירה תפעולית47..............................................................................................................................סוגיה ג – חוזים שגלום בהם חוזה מכביד

47..............................................................................................................................................................דמי חכירה מינימליים47...............................................................................................................................................................מכירה וחכירה חוזרת

IFRIC 4...........................................................................................................................49קביעה אם הסדר כולל דמי חכירה – 49................................................................................................................................................................................סוגיות

50.....................................................................................................תשלומים בין מחכיר, חוכר ישן וחוכר חדש בחכירה תפעולית

הגדרת חכירה חברה א מעבירה לחברה ב זכויות להשתמש בנכס. חברה ב מעבירה בתמורה לחברה א סדרת

תשלומים נדחים.חברה א – מחכיר. חברה ב – חוכר.

חכירה מוגדרת כחוזה לפיו המחכיר מעביר לחוכר, בתמורה לתשלום או סדרת תשלומים, את הזכותלהשתמש בנכס לתקופת זמן מוגדרת.

סוגי חכירותחכירה מימונית.1חכירה תפעולית.2

האם עברו הסיכונים והתשואות הכרוכים בבעלות מהמחכיר לחוכר?כן – מימונית. במהות זו עסקת מכר של נכס.

לא – תפעולית. במהות שלה זו אינה רכישה של נכס אלא שכירות.התקן קובע מספר סממנים כשהם מתרחשים מדובר בדרך בחכירה מימונית.

הסממנים העיקריים:איכותיים:

הבעלות על הנכס עוברת בתום תקופת החכירה – אם מתקיים זו חכירה מימונית..1קיימת אופציה הזדמנותית לרכישה הנכס בתום תקופת החכירה – אם מתקיים זו חכירה מימונית..2

כמותיים מיתרת75%יתרת תקופת החכירה מהווה חלק עיקרי מיתרת אורך החיים השימושיים של הנכס, .3

אורך החיים הכלכלי של הנכס. -90%ערך נוכחי של דמי החכירה המינימליים שווים מבחינה מהותית לשווי ההוגן של הנכס. מעל .4

מימונית.

, כלומר קודם בודקים אם החכירה מקיימת חכירה מימונית ואם לאחכירה תפעולית מוגדרת כשיירעומדים בתנאים – חכירה תפעולית.

IAS 1748 – חכירות

IAS 17חכירות –

מועד הגדרת סיווג החכירההגדרת הסיווג תהיה מועד הכניסה להסכם.

סוגיות בשינוי סיווג החכירה: מתייחסים כאל חוזה חדש ומסווגים אותו בהתאם.כן. – שינוי של תנאי החכירה(1 אומדנים במועד החוזה. למשל, אופציה שהפכה להיות הזדמנותית. במקרהלא. - שינוי בהערכות(2

כזה לא יהיה שינוי סיווג. האם מימוש של אופצית רכישה או חידוש של החכירה, שלא היה צפוי בעת חתימת הסכם החכירה,

מהווה גורם לסיווג חדש של הסכם החכירה?דוגמאות:

שנים ללא אופצית הערכת החכירה. במועד יצירת החכירה היא סווגה3לחברה נכס חכור ל-א( כתפעולית. אחרי שנתיים החוכר פונה אל המחכיר להעריך את תקופת החכירה לתקופות

נוספות מעבר לתקופת החכירה המקורית. המחכיר נענה לבקשת החוכר. שנים. החכירה כוללת אופציה לרכישת הנכס10ישות א חוכרת נכס מישות ב לתקופה של ב(

שנים תמורת שווי ההוגן, אם הודעה מוקדמת על תום השנה השמינית לחכירה.10בתום ישות א סיווגה את החכירה כחכירה תפעולית עקב צפי שהאופציה לא תמומש. במהלך השנה

השמינית חברה א מודיע על רצונה לרכוש את הנכס החכור. : שינויים בנסיבות או שינוי בכוונות אינם מצדיקים שינוי סיווג החכירה לצרכיםהטיפול החשבונאי

חשבונאים. חידוש הסכם החכירה או מימוש אופציית רכישת הנכס של היו צפויים במועד יצירת

.החכירה, אינם גורמים לסיווג מחדש של החכירה

סיווג עסקאות חכירה של נדל"ןלקרקע יש אורך חיים בלתי מוגבל ולכן קשה לבחון את התנאים הבסיסיים.

לכן חכירת קרקע תסווג כמימונית רק כאשר הבעלות על הקרקע תועבר לחוכר בתום תקופת החכירה.בכל מקרה אחר הקרקע תוגדר כחכירה תפעולית.

כשקונים נכס נדל"ן של קרקע+מבנה. לכן יש לפצל את דמי החכירה לפי יחס שווי הוגן.לעתים יש מקרים בהם משולמים דמי חכירה מראש של קרקע.

דמי חכירה מראש יוכרו כדמי שכירות מראש, ירשם כנכס חייבים לזמן ארוך ויוכר לאורך התקופה.

המטפל בנדל"ן להשקעה.IAS 40בתקינה הבינלאומית קיים תקן חכירה של קרקע ממנהל מקרקעי ישראל היא חכירה תפעולית.

נדל"ן להשקעה – נכס נדל"ן המשמש להפקת הכנסות שכירות או הכנסות מעליית ערך הונית.IAS 40.אומר שמותר להכיר חכירה תפעולית בגדר נדל"ן להשקעה, למרות שלכאורה אין נכס –

IAS 17:האם הקרקע היא נדל"ן להשקעה

כן, אפשר לבחור בין האלטרנטיבותלאIAS 17אין העברת בעלות בתום –

תקופת החכירה- חכירה תפעוליתויש לפצל בין קרקע למבנה.

IAS 17אין העברת בעלות בתום - תקופת החכירה- חכירה

תפעולית ויש לפצל בין קרקעלמבנה.

IAS 40אין פיצול בין קרקע – למבנה, הכל ימדד לפי שווי

הוגן.

ההחלטה היא עבור כל חכירה בנפרד. כל נדל"ן יכול להיות מוגדר אחרת.

IAS 1749 – חכירות

IAS 17חכירות –

דוגמה שנה. 50, ל-$100000 ישות א רכשה זכויות לטווח ארוך בקרקע תמורת 1.1.08

105000, שווי הוגן של זכויות השימוש בקרקע ל-31.12.08שמאי עצמאי העריך ב-מהו הטיפול החשבונאי בכל אחת מהחלופות הבאות:

א. זכויות השימוש בקרקע נרכשו בכוונה להפיק דמי שכירות ולשם עליית הערך.ב. זכויות השימוש בקרקע נרכשו בכוונה להקים בניין לשימוש עצמי של הישות.

מקרה א חלופות2קיימות

- במקרה זה,התשלום בגין זכות השימושIAS 17ישות א בוחרת לטפל בהסכם חכירת הקרקע כחכירה תפעולית, ע"פ (1 יוכרו כתשלום מראש100000$בקרקע, מהווה דמי חכירה ששולמו מראש ויוכרו על פני תקופת החכירה בדוגמה,

שנה.50ויופחתו למשך . במקרה של יישום שיטת השווי ההוגן, תשלוםIAS 40ישות א בוחרת ליישם את מודל שיטת השווי ההוגן שנקבע ב-(2

הישות תכיר בנכס במאזן בגובה של1.1.08עבור זכות השימוש יהווה חלק מעלות נדל"ן להשקעה ולכן ביום ה- ברוו"ה.5000$ וכתוצאה מכך יוכר רווח בסך של 105000$, הנכס יוצג במאזן בסך של 31.12.08.ביום 100000$

מקרה ב במקרה א.1, והטיפול החשבונאי יהיה זהה לאפשרות מס' IAS 40בתרחיש זה, זכות השימוש בקרקע אינה נמצאת בתכולת

השוואה בין חכירה מימונית לחכירה תפעוליתחכירה תפעוליתחכירה מימונית

ספריהחוכר

מדידה במועד

ההכרהלראשונ

ה

רישום של נכס והתחייבותלפי שווי הוגן או ערך נוכחי של דמי חכירה מינימליים, כנמוך.

ח' נכסז' התחייבות בגין חכירה

אין הכרה בנכס ובהתחייבות

– יזקפו באופןעלויות התחלתיות – מהוונות לנכסעלויות התחלתיותמיידי לרוו"ה.

מדידהעוקבת

טיפול בהתחייבות. 1 הפרש בין דמי חכירה לא מהוונים לדמי חכירה מהוונים מהווה הוצאות מימון

שיזקפו לרוו"ה לפי הריבית האפקטיבית.פקודת שערוך:

ח' הוצאות מימוןז' הלוואה

לאורך תקופת החכירה יהיה רישוםשל הוצאות שכירת תקופתיות

ח' הוצאות שכירותז' מזומן טיפול בנכס. 2

רישום הוצאות פחתח' הוצ' פחת

ז' פ"נתקופת ההפחתה – אורך חיים שימושיים או תקופת החכירה, כנמוך.

ספריהמחכי

ר

מחכיר יצרני / מסחרימחכיר מימוני

מועד ההכרהלראשונ

ה

בגובה דמיהכרה בנכס פיננסיהחכירה המהוונים.

ח' חייבים בגין חכירהז' מזומן

ובהכנסות יצרניות הכרה בנכס פיננסי בגין מכירת הנכס.או מסחריות

13ח' חייבים בגין עסקת חכירהז' עלות נכס

14ז' רווח

ז' מזומן )עלויות התחלתיות(

ימשיך להכיר בנכס

– מהוונות 15 עלויות התחלתיותלנכס.

– ייוחסו לעסקהעלויות התחלתיותהמסחרית לכן יגרעו מהרווח.

מדידהעוקבת

רישום של הכנסות מימון לפי שיטת הריבית האפקטיבית )כולל

.16עלויות התחלתיות(ח' חייבים בגין חכירה

ז' הכנסות מימון

הכרה בהכנסות מימון לאורך תקופת החכירה. לפי שיטת הריבית

האפקטיבית.ח' חייבים בגין חכירה

ז' הכנסות מימון

הכרה בהכנסות שכירות תקופתיות. רישום הוצאות פחת בגין הנכס

המוחכר.

ערך נוכחי דמי חכירה עתידיים 13אם מוכרים נכס כמלאי, לא מציגים רווח בנטו והפקודה תהיה ח' עלות מכר, ז' מכירות. 14למשל, שכר טרחה עורך דין לחוזה. 15 , לא בהכרח הריבית הנקובה, כי יתכנו עלויותIRRשימוש בשיטת הריבית האפקטיבית: תזרים ביום הראשון, סדרת התשלומים העתידיים, מחשבים 16

התחלתיות.

IAS 1750 – חכירות

IAS 17חכירות –

הסבר: התקן קובע כי במועד ההכרה לראשונה, יכיר חוכר בחכירה מימונית בנכס והתחייבות בסכוםהשווה לשווי ההוגן של הנכס או ערך נוכחי של דמי החכירה המינימליים, כנמוך שבהם.

דמי החכירה המינימליים כוללים את כל התשלומים במהלך תקופת החכירה שהחוכר נדרש או יכוללהידרש לשלם, למעט דמי חכירה מותנים ובתוספת ערך שייר מובטח.

ערך שייר מובטח מהווה תשלום אשר החוכר או צד קשור לו, מתחייבים לשלם למחכיר בתום תקופתהחכירה. הערך הנוכחי יחושב ע"פ שימוש בשיעור הריבית הגלום בחכירה, במידה והוא ידוע. בקביעת שיעור הריבית הגלום, יש לכלול במסגרת התשלומים המהוונים, את כל דמי החכירה

המינימליים, וכן ערך שייר בלתי מובטח של הנכס בתום תקופת החכירה. התקן קובע, שכאשר לא ניתן לקבוע את שיעור הריבית הגלום בחכירה, יש להשתמש בשיעור הריבית

של החוכר.

דוגמה לטיפול חשבונאי לעסקת חכירה מימונית

סוגיות מיוחדות ביישום כללי המדידה בחכירה תפעולית

: SIC 15סוגיה א – כיצד יטופלו תמריצים שנתן מחכיר לחוכר במועד הכניסה להסכם החכירה.

תמריצים כגון: תשלום במזומן מראש מהמחכיר לחוכר; השתתפות בדמי החכירה; תקופת חכירהבחינם וכיוצ"ב.

דוגמאות:: תקבול במזומן אצל החוכר במועד הכניסה לחכירה(1

זוקפים את התקבול למאזן, הוא לא יוכר לרוו"ה. הוא מהווה חלק אינטגרלי לדמי החכירה השוטפיםשיוכרו לאורך תקופת החכירה.

: תקופת חכירה בחינם(2גם בשנים בהם אין תשלום בפועל, יש לזקוף הוצאות חכירה.

ח' הוצאות חכירהז' דמי חכירה לשלם

טיפול חשבונאי: תמריצי החכירה הם חלק אינטגרלי מהתמורה נטו של דמי החכירה. מבחינת המחכיר, תמריצי החכירה

יקטינו את ההכנסות מדמי החכירה לאורך תקופת החכירה לפי שיטת הקו הישר, אלא אם כן, שיטהאחרת משקפת בצורה מהימנה יותר את צריכת זכויות החכירה.

בספרי החוכר ייושם טיפול זהה.

IAS 1751 – חכירות

IAS 17חכירות –

:1דוגמה ישות הסכימה להיכנס לחוזה חכירה חדש עם מחכיר חדש. המחכיר הסכים לשלם לחוכר את עלות המעבר כתמריץ על

לשנה.2000 שנים בסכום קבוע של 10מנת להיכנס להסכם החכירה. חוזה החכירה ל- ₪ בדו"ח רוו"ה, בשנה הראשונה. המחכיר והחוכר יכירו בתמורה נטו1000רישום החכירה – החוכר יכיר הוצאות מעבר בסך

₪ ע"פ תקופת השכירות.19000משכירות בסך של פקודת היומן בספרי החוכר:

מועד הכרה לראשונה - תקבול מהמחכירתשלום מעבר:1000ח' מזומן1000ח' הוצאות מעבר

1000ז' זכאים1000ז' מזומןמדידה עוקבת

1900ח' הוצ' שכירות100ח' זכאים2000ז' מזומן

פקודות יומן בספרי המחכירמועד הכרה לראשונה

1000ח' כהוצאות נדחות1000ז' מזומן

מדידה עוקבת2000ח' מזומן

100ז' הוצאות נדחות1900ז' הכנסות שכירות

:2דוגמה 3הישות החליטה להיכנס עם חוזה חכירה חדש עם מחכיר חדש. המחכיר הסכים לתקופה פטורה מדמי שכירות למשך

השנים הראשונות, כתמריץ לחוכר על מנת להיכנס להסכם החכירה..20 עד 4 בשנים 5000 שנים בסכום קבוע של 20חוזה החכירה הוא ל-

.5000*17 = 85,000ברישום החכירה, התמורה נטו מהחוזה בסך של שנה, החל מהשנה הראשונה לפי שיטת הקו הישר.20, על פני 85,000המחכיר והחוכר יכירו בתמורה נטו משכירות בסך

4250=85,000/20ח' הוצאות שכירות4250ז' זכאים11.1.09 4שיעור

סוגיה ב – כיצד יש להכיר בעליה בגובה דמי חכירה בחכירה תפעולית שנה הינו כדלקמן:20דוגמה: מבנה דמי החכירה ל-

הטיפול החשבונאי: ככלל, יש להכיר במקרים בהם קיימת עליה בגובה דמי החכירה לפי שיטת הקו הישר. בדוגמה הנ"ל,

שנה. יחד עם זאת, כאשר ניתן לחשב את העלייה בדמי20 ₪ לשנה ע"פ 192דמי החכירה יוכרו בגובה החכירה עם העלייה בהיקף אספקת שירותים, ניתן להכיר בהכנסה ע"ב תשלום שנתי בפועל ולא ע"ב קו

ישר. במקרה בו הסכם החכירה ניתן לביטול, יש להכיר בהכנסה לפי שיטת הקו הישר על פני תקופת החכירה

שלא ניתנת לביטול.

IAS 1752 – חכירות

IAS 17חכירות –

יחד עם זאת, עדיין כאשר ניתן לקשור את העלייה בדמי החכירה עם העלייה בהיקף השירותים, ישלהכיר בהכנסה ע"ב התשלום ולא ע"פ קו ישר.

סוגיה ג – חוזים שגלום בהם חוזה מכביד , לגבי חוזים שגלום בהם הפסד, יש להכיר במחויבות הנוכחית בגין תשלומיIAS 37בהתאם להוראות

דמי החכירה העתידיים, כהפרשה. חוזה מכביד מוגדר כהסכם אשר העלות הבלתי נמנעת של העמידה בהתחייבויותיו עולה ההטבות

הכלכליות הצפויות בגין ההסכם.

1דוגמה , היא מעתיקה את פעילותה2007ישות מייצרת את תוצרתה באמצעות מפעל אשר חכור בחכירה תפעולית. במהלך דצמבר

למפעל אחר. השנים הבאות. הישות אינה רשאית להפסיק את החכירה.4תקופת החכירה של המבנה הקודם תמשך למשך

במקרה הנ"ל, הסכם החכירה התפעולי ייחשב לחוזה מכביד. על הישות להכיר בהפרשה בגובה דמי החכירה העתידיים,.2007כנגד זקיפת הפסד בדצמבר

:2דוגמה חברה חכרה נכס והחכירה אותו בחכירת משנה, כאשר דמי החכירה בחכירה המשנה נמוכים מאלה שהחברה נטלה על

עצמה בחכירה המקורית. במקרה זה, האומדן הטוב ביותר להפרשה, יכלול את גובה ההפרש בין דמי החכירה בחכירת המשנה לבין דמי החכירה

בחכירה המקורית

דמי חכירה מינימליים אופציה לרכישה של הנכס(1

ניקח בחשבון אם היא מהווה אופציה הזדמנותית. בפרקטיקה, כאשר האופציה ההזדמנותית ערכהנמוך מהשווי ההוגן העתידי של הנכס, נממש את האופציה.

דמי חכירה מותנים(2דמי חכירה מותנים אינם חלק מדמי החכירה המינימליים ולא ילקחו בחשבון.

למשל, תשלום דמי החכירה העתידיים תלויים בהכנסות שיפיק החוכר מהנכס.

מכירה וחכירה חוזרתלפי התקן יש לבחון מה הסיווג של החכירה החוזרת.

אם החכירה החוזרת היא מימונית(1העסקה החוזרת היא מימונית, זו עסקה אחת של נטילת אשראי

עודף כלשהו של התמורה מהמכירה על הערך בספרים לא יוכר באופן מיידי כהכנסה על ידימוכר-חוכר במקום זאת, העודף ידחה ויופחת לאורך תקופת החכירה.

אם החכירה החוזרת תפעולית(2פיצול לשתי עסקאות:

מכירה רגילה – ניתן להכיר ברווח הנובע מעסקת המכירה.א(טיפול עוקב בחכירה תפעוליתב(חריג להכרה ברווח בחכירה תפעולית:ג(

תמורת המכירה < שווי הוגן של הנכס < עלות יש כאן למעשה מניפולציה על חשבון דמי החכירה העתידיים. לכן יש להכיר ברווח רק בגין הפער בין השווי ההוגן לבין העלות. הפער בין התמורה לבין השווי ההוגן יקוזז מול היוון דמי

החכירה העתידיים.

IAS 1753 – חכירות

IAS 17חכירות –

:1דוגמה מכירה וחכירה חוזרת, כאשר החכירה החוזרת מימונית.

חברה א מכרה מכונה לחברה ב. באותו מועד התקשרה חברה א עם חברה ב בהסכם לפיו תחכיר חזרה את המכונה. ₪.110 ₪. העלות הפנקסנית של המכונה בספרי א ערב העסקה 150תמורת המכירה הסתכמה ל-

₪.20 שנים. דמי החכירה התקופתיים מסתכמים לסך של 12תקופת החכירה החוזרת שנים.15יתרת אורך החיים השימושיים של המכונה

נדרש – הטיפול החשבונאי בספרי חברה א ובספרי חברה ב

- מכירה וחכירה חוזרת תפעולית2דוגמה חברה א מכרה מכונה לחברה ב וחכרה אותה בחזרה באותו מועד. הנח כי החכירה החוזרת מהווה חכירה תפעולית. עלות

150. תמורת החכירה החוזרת נקבעה ל-120 ₪. השווי ההוגן של הנכס למועד העסקה 100המכונה בספרי א ערב העסקה שנים. הנח כי אורך החיים השימושיים של הנכס10 ₪. תקופת החכירה החוזרת ₪10. דמי החכירה השנתיים הינם בסך של

שנים.15הינו נדרש – הטיפול החשבונאי בספרי א ו-ב במועד ההכרה לראשונה ובמדידה העוקבת.

IAS 1754 – חכירות

IAS 17חכירות –

IFRIC 4 קביעה אם הסדר כולל דמי חכירה –

דוגמה:האם זכויות השימוש במתקן גז יכולות להיות חכירה:

המתקן מזוהה ספציפית בהסכם(1לספק יש זכות לספק גז גם ממקורות אחרים )אפשרות זו לא ריאלית((2המתקן מעוצב לספק גז אך ורק ללקוח הנוכחי.(3בכל תקופה יש תשלום קבוע ללא קשר לצריכת הגז.(4

המסקנה היא שיש חכירה.תנאים בסיסיים:

זיהוי ספציפי של הנכס(1מבחינה מהותית, העברה של כל זכויות השימוש בנכס(2

לעתים, חברות מתקשרות בהסכמים אשר לא מהווים חכירה מבחינת הצורה המשפטית של ההסכם.יחד עם זאת, ההסכמים מקנים זכות שימוש בנכס בתמורה לסדרת תשלומים נדחית.

לדוגמה, התקשרות להסכם לאספקת גז, כאשר הספק מקים מתקן אספקה ייעודי המשמש באופןבלעדי את החברה בטווח הארוך.

עסקאות במסגרתן כלולים הסדרים כאמור, הינן בד"כ:הסכמי מיקור חוץ(1קבלן המייצר מוצרים יחודיים לחברה יש מכונה ייחודית המותאמת לצורכי החברה(2

סוגיות ? IAS 17 האם הסדר כאמור מהווה או כולל חכירה כהגדרתה ב-(1

ההחלטה האם הסדר כולל הסכם חכירה, תתבסס על מהות ההסדר תוך התחשבות בגורמיםהבאים:

ביצוע ההסדר מותנה בשימוש בנכס ספציפיא(ההסדר, מהבחינה המהותית, מעביר את כל הזכויות לשימוש בנכסב(

? מתי יש לבצע הערכה או הערכה מחדש אם ההסדר מהווה או כולל חכירה(2 ההערכה תתבצע במועד יצירת הסכם החכירה. בחינה מחדש תעשה רק אם קיים שינוי בתנאי

החוזה.? כאשר ההסדר כולל חכירה,כיצד יש לפצל את תשלומי החכירה משאר ההסכם(3

הצדדים להסדר, הכולל הסכם חכירה, יפצלו את התמורה למרכיבי החוזה, לפי יחסי שווי הוגן.דמי החכירה המינימליים, יכללו רק תשלומים בעבור זכות השימוש בנכס. אם לא ניתן להפריד:

בחכירה מימונית – כל התשלום יהוון לנכס ולהתחייבות ויוכר לאורך התקופהא(בחכירה תפעולית – כל התשלום יוכר כתשלום דמי חכירהב(

IAS 1755 – חכירות

IAS 17חכירות –

תשלומים בין מחכיר, חוכר ישן וחוכר חדש בחכירה תפעולית מחכיר משלם לחוכר הקודם על מנת לפנות את הרכוש מוקדם יותר(1

חוכר קודם – יכיר בהכנסה באופן מיידי.א(המחכיר – יכיר בהוצאה באופן מיידי ב(

)ייתכן חריג שהנכס נמצא בשלב שניתן להוון אליו סכומים, כמו במקרה של הקמת נכס – תקן27)

מחכיר משלם לחוכר החדש כתמריץ לחכירה(2חוכר חדש – מפחית את התמורה ע"פ תקופת החכירהא(המחכיר – יפחית את התמורה ע"פ התקופהב(

מחכיר משלם לחוכר החדש ע"מ לפצותו בגין שיפורים לנכס שהתהוו לחוכר והם ספציפיים(3לשימושו

חוכר חדש – מפחית את התשלום ע"פ תקופת החכירהא(המחכיר – יפחית את התשלום ע"פ התקופהב(

חוכר קודם משלם למחכיר ע"מ לסיים את החכירה מוקדם יותר(4חוכר קודם – יכיר בהוצאה מיידי, אלא אם הוון קנס לאורך התזרים, ואז אין הכרה ברוו"ה.א(מחכיר – יכיר בהכנסה באופן מיידי. אלא אם הוון קנס לאורך התזרים, ואז אין הכרה ברוו"ה.ב(

חוכר קודם משלם לחוכר החדש ע"מ שיטול על עצמו את חוזה החכירה(5החוכר הקודם – הוצאה מיידית לרוו"ה.א( חוכר חדש – מכיר בהכנסה מיידית, אלא אם כן התשלום מפוצה ע"י דמי חכירה הגבוהים מדמיב(

החכירה המקובלים בשוק. במקרה זה יש להפחית את התשלום ע"פ תקופת החכירה. חוכר חדש משלם לחוכר קודם ע"מ להחליפו(6

חוכר קודם – מכיר בהכנסה מיידיתא(חוכר חדש – דוחה את ההוצאה ע"פ תקופת החכירהב(

19.1.09 – 5שיעור

IAS 1756 – חכירות

IAS 18הכרה בהכנסה –

IAS 18הכרה בהכנסה – 51............................................................................................................................................................................פרסומים

52........................................................................................................................................................................................רקע52....................................................................................................................................................................................תחולה52...................................................................................................................................................................................הגדרות

52...............................................................................................................................................................................הכנסה52.............................................................................................................................................................................שווי הוגן53............................................................................................................................................................................מכירת טובין

53.....................................................................................................................................................................הספקת שירותים53...................................................................................................................................................ריבית, תמלוגים או דיבידנדים

54..............................................................................................................................זיהוי רכיבי עסקה / עסקאות מרובות רכיבים54.............................................................................................................................................................................כללי מדידה

54......................................................................................................................................................עסקאות החלפת נכסים54............................................................................................................................................................סוגיות במכירת סחורות

Bill and Hold...................................................................................................................................54מכירות חייב והחזק – 55............................................................................................................................הסכמים הכפופים לאישור קבלה מהלקוח

55.......................................................................................................................................................מכירה עם זכות החזרה55....................................................................................................................2007 "חשבונאות פיננסית מתקדמת" מועד אביב 3שאלה

56........................................................................................................................... – רישום הכנסה על פי ברוטו או נטו8הבהרה 56......................................................................................................................................................................................כללי ההכרה56........................................................................................................................................................................................כללי מדידה

56....................................................................................................................................סממנים להכרה בהכנסה ע"ב ברוטו57.......................................................... של רשות ניירות ערך: עסקת מכירה או מתן שירותים הכוללים עסקת מימון11-3החלטה

IFRIC 1358.......................................................................................................................................... – תוכנית שימור לקוחות58..................................................................................................................................................הטיפול החשבונאי הבסיסי

59....................................................................................................................................... – הכנסות מעסקאות תוכנה9הבהרה 59................................................................................................................................................................זיהוי רכיבי עסקה

59...................................................................................................................................................................שאלת חברת שחר60...................................................................................................................................................................שאלת חברת אפק

פרסומים1)IAS 18הכנסות – ישראלי25תקן (2 – הכרה בהכנסה ברוטו-נטו8הבהרה ישראלית (3 – הכרה בהכנסה ממכירות תוכנה9הבהרה ישראלית (4הנחיה של רשות לני"ע – מכירות בתשלומים(56)IFRIC 13תמריצי מכירה –

IAS 1857 – הכרה בהכנסה

IAS 18הכרה בהכנסה –

רקע שתי הבעיות העיקריות הנוגעות לטיפול החשבונאי בהכנסה הן עיתוי ההכרה בהכנסה ומדידת

ההכנסה. עקרונות שבהתקיימם ניתן היה להכיר בהכנסה כדלקמן:2במסגרת המושגית האמריקאית, נקבעו

- עקרון המימוש(1 ההכנסה מומשה או שהיא ניתנת למימוש )התקבלה תמורה במזומן, או קיימת זכות משפטית

לקבלת הטבות כלכליות בעתיד(.- (, זכאות Earned עקרון הריווח )(2

החברה השלימה את המחויבויות שלה כלפי הלקוח ולפיכך היא זכאית להכנסה.

בעבר היה נהוג לחשוב כי העקרונות להכרה בהכנסה בהתאם לתיאוריה החשבונאית קיימים בעת העברת נכסים מהחברה ללקוח )עקרון המסירה(. יחד עם זאת, ניתן למצוא דוגמאות רבות במסגרתן

עקרון המסירה אינו מקיים את העקרונות להכרה בהכנסה בהתאם לתיאוריה החשבונאית.לדוגמה: מכירה עם זכות החזרה ועסקאות במשגור.

לאור האמור לעיל, הגיעו למסקנה במוסדות התקינה ברחבי העולם, כי יש להשתמש בעקרון העברתהסיכונים.

לפי עקרון זה, ניתן להכיר בהכנסה במועד העברת הסיכונים הכרוכים בבעלות על הנכס מהישותלקונה.

תחולה סוגי עסקאות:3התקן חל על

– חברה יצרנית וחברה מסחרית. מכירת טובין(1 מתן שירותים(2. שימוש של אחרים בנכסי תאגיד המניבים ריבית, תמלוגים ודיבידנד(3

לכל סוג עסקה יש בסיס הכרה בהכנסה שונה.

הגדרות

הכנסה הזרימה הגולמית של הטבות כלכליות במהלך התקופה הנובעת מהפעילות הרגילה של התאגיד, כאשר

הזרימות יוצרות גידול בהון העצמי, להוציא גידול הקשור בתרומות שנתקבלו מהמשתתפים בהון.

שווי הוגןהסכום בו יוחלף נכס או תיושב התחייבות בין צדדים בני דעת בעסקה מרצון במהלך העסקים הרגיל.

IAS 1858 – הכרה בהכנסה

IAS 18הכרה בהכנסה –

מכירת טוביןהכנסה ממכירת טובין תוכר כאשר כל התנאים הבאים מולאו:

הישות העבירה לקונה את הסיכונים וההטבות המשמעותיים הנובעים מהבעלות על הסחורות;(1 הישות אינה שומרת מעורבות ניהולית נמשכת ברמה המיוחסת, בדרך כלל, לבעלות ואינה שומרת(2

את השליטה האפקטיבית על הסחורות שנמכרו;סכום ההכנסות ניתן למדידה באופן מהימן;(3צפוי )קרוב לודאי( שההטבות הכלכליות המיוחסות לעסקה יזרמו לישות;(4העלויות שהתהוו או שיתהוו בגין העסקה ניתנות למדידה באופן מהימן.(5

התקן מפרט דוגמאות בהן לא הועברו הסיכונים וההטבות הכרוכים בבעלות על הנכס: כאשר קבלת ההכנסה ממכירה מסוימת, תלוי בהפקת הכנסה עוקבת של רוכש הנכס מהטובין(1

הנרכש )משגור(. כאשר משלוח הטובין מחייב התקנה וההתקנה היא מרכיב חשוב של ההסכם שטרם בוצעה ע"י(2

התאגיד.כאשר לרוכש זכות החזרה ואין לתאגיד ודאות לגבי סבירות ההחזרה.(3

הכנסות והוצאות אחרות הקשורות לאותה עסקה יוכרו בו זמנית )עקרון הקבלת הוצאות להכנסות(.

הספקת שירותים כאשר ניתן לאמוד באופן מהימן תוצאות של עסקת מתן שירותים, הכנסות הקשורות לעסקה יוכרו ביחס

לרמת ההשלמה של העסקה בתאריך המאזן. תוצאות עסקה ייחשבו כניתנות לאמידה מהימנה, כאשרהתנאים הבאים מולאו:

סכום ההכנסות ניתן למדידה באופן מהימן;(1צפוי )קרוב לודאי( שההטבות הכלכליות המיוחסות לעסקה יזרמו לישות; (2שלב ההשלמה של העסקה בתאריך המאזן ניתן למדידה באופן מהימן;(3העלויות שהתהוו במסגרת העסקה והעלויות הנדרשות להשלמתה ניתנות למדידה באופן מהימן.(4

על התאגיד להשתמש בשיטה לאמידת אחוז ההתקדמות בביצוע העסקה אשר תשקף בצורה המהימנה ביותר את השירותים שבוצעו. לצרכים פרקטיים, כאשר שירות ניתן כמספר קבוע של פעולות ע"פ

תקופת זמן מוגדרת, ההכנסה תוכר לפי שיטת הקו הישר על פני תקופת השירות. למעט אם שיטהאחרת נמצאה מתאימה יותר.

כאשר התוצאה של עסקת מתן שירותים אינה ניתנת למדידה מהימנה, ניתן להכיר בהכנסה עד לגובהההוצאות שהוכרו הניתנות להשבה )שיטת הצגת רווח אפס(.

ריבית, תמלוגים או דיבידנדים הכנסות הנובעות משימוש של אחרים בנכסי התאגיד המניבים ריבית, תמלוגים ודיבידנד יוכרו כאשר

מתקיימים התנאים הבאים:צפוי )קרוב לודאי( שההטבות הכלכליות המיוחסות לעסקה יזרמו לישות; וכן(1סכום ההכנסות ניתן למדידה באופן מהימן.(2

ההכנסה תוכר לפי הבסיסים הבאים: ,39ריבית תוכר תוך שימוש בשיטת הריבית האפקטיבית, כהגדרתה בתקן חשבונאות בינלאומי (1

.8-5 ובנספח הנחיות יישום סעיפים 9סעיף תמלוגים יוכרו על בסיס צבירה בהתאם למהות ההסכם הרלוונטי; (2 דיבידנדים יוכרו כאשר זכותו של בעל המניות לקבלת תשלום התגבשה )בדרך כלל מתקיים במועד(3

ההכרזה(.

IAS 1859 – הכרה בהכנסה

IAS 18הכרה בהכנסה –

דיבידנד על בטוחות הון עצמי המוכרז על רווחים שלפני רכישת ההשקעה, יוכר כהפחתת ההשקעה ולאכהכנסה. אם קשה להעריך, בגין אילו רווחים מחולק הדיבידנד, יש להכיר בסכום כהכנסה.

זיהוי רכיבי עסקה / עסקאות מרובות רכיבים מבחני ההכרה של התקן מיושמים באופן רגיל לכל עסקה בנפרד. יחד עם זאת, בנסיבות מסוימות יש ליישם את הקריטריונים להכרה שנקבעו בתקן בנפרד, למרכיבים מזוהים של עסקה אחת כדי לשקף

את מהות העסקה.לדוגמה:

כאשר מחיר מכירה של טובין כולל סכום ניתן לזיהוי של שירותים עוקבים.קיימות שתי גישות לביצוע פיצול של עסקה מרובת רכיבים )נקבע בתקינה האמריקאית(:

. גישת השווי ההוגן היחסי(1ייחוס של תמורת המכירה לכל רכיב לפי יחס השווי ההוגן של מרכיבי העסקה.

. גישת השארית(2 ייחוס התמורה למרכיב שטרם נמסר על בסיס שוויו ההוגן. הכרה בהכנסה מהפריט שנמסר תחושב

כשארית.

עסקאות או יותר יחדיו, כאשר העסקאות2בנוסף קובע התקן כי הקריטריונים להכרה ייושמו עבור קשורות באופן שההשפעה המסחרית לא תובן מבלי להתייחס לעסקאות כמכלול.

לדוגמה:כאשר תאגיד מוכר נכס ובמקביל מתקשר בהסכם נפרד לרכישת הנכס בתאריך עתידי.

העסקאות כעסקת חכירה אחת.2במקרה זה, יש להתייחס ל-

כללי מדידההכנסה תמדד לפי השווי ההוגן של התמורה שהתקבלה או שעתידה להתקבל.

ברוב העסקאות התמורה היא בצורה של מזומנים או של שווי מזומנים. יחד עם זאת, בחלק מהעסקאות, זרם המזומנים הינו נדחה. במקרים אלה, יש לבחון האם השווי ההוגן נמוך מהסכום הבלתי מהוון

שהתקבל מהעסקה. במקרים כאמור, חבויה בתוך העסקה, עסקה נוספת מימונית )עסקה מרובתרכיבים(.

במקרה זה, ההכנסה שתיוחס למכר הטובין, תמדד ע"פ היוון של זרם המזומנים העתידי תוך שימושבריבית מיוחסת.

עסקאות החלפת נכסים כאשר סחורות או שירותים מוחלפים בסחורות או שירותים בעלי אופי וערך דומה, ההחלפה אינה

נחשבת לעסקה היוצרת הכנסה. במקרה זה, הסחורות שנתקבלו ירשמו לפי הערך הפנקסני שלהסחורות שנמסרו ולפיכך לא תוכר הכנסה בדוחות הכספיים.

כאשר סחורות או שירותים מוחלפים בתמורה לסחורות או שירותים שאינם דומים, ההחלפה נחשבת לעסקה היוצרת הכנסה ותמדד ע"פ השווי ההוגן של הסחורות שהוחלפו, תוך התאמה לסכומי מזומן או

שווה מזומן שהועברו.

סוגיות במכירת סחורות

Bill and Holdמכירות חייב והחזק – מכירות בהן המסירה של הנכס מושהית על פי בקשת הקונה על אף שנטל על עצמו זכות קניין וקיבול

חיוביים.ניתן להכיר בהכנסה בתנאי שמתקיימים התנאים הבאים:

סביר שהמסירה תעשה(1

IAS 1860 – הכרה בהכנסה

IAS 18הכרה בהכנסה –

הפריט נמצא ביד, מזוהה ומוכן למסירה(2הקונה מאשר את ההוראות לדחיית המסירה(3תנאי התשלום הרגילים חלים.(4

הסכמים הכפופים לאישור קבלה מהלקוח אישור הקבלה נדרש, בד"כ, על מנת לספק הגנה ללקוח. כגון במצבים בהם הלקוח רוצה לבחון את

המוצר, או לוודא שהמוכר יבצע שירותים או פעולות נוספות. ברוב המקרים, דרישת אישור תחשב למהותית, ולכן תגרום לדחיית ההכרה בהכנסה עד להשגת

האישור. יחד עם זאת, ניתן להכיר בהכנסה אם ניתן להראות באופן אובייקטיבי כי התנאים להשגת האישור

מתקיימים. יש להתחשב ביכולת המוכר לאכוף את התשלום גם בהיעדר תשלום פורמלי.

מכירה עם זכות החזרהניתן להכיר בהכנסה כאשר מתקיימים התנאים הרגילים וכן התנאים הבאים במצטבר:

הרוכש שילם למוכר, או שהרוכש מחויב לשלם למוכר, ללא תלות בהצלחת מכירתו של המוצר ע"י(1הרוכש לצד ג' )לא משגור(.

ניתן לאמוד באופן סביר את ההחזרות העתידיות.(2

2007 "חשבונאות פיננסית מתקדמת" מועד אביב 3שאלה נדרש א

שלב א: סוגיה האם במקרים בהם נחתם עם הסכם לקוח למכירת סחורה, נתקבלה התמורה, אך לבקשת הלקוח טרם

התבצעה המסירה, והמוצר עדיין לא יוצר, ניתן להכיר בהכנסה.שלב ב: דיון

מדובר בעסקת חייב והחזק ולפרט את התנאים לפי התקן. לחבר את התיאוריה למקרה הספציפי.במקרה הזה לא מיוצר ולכן לא מוכן למסירה.

שלב ג: מסקנהלא ניתן להכיר בהכנסה.

נדרש ב שלב א: סוגיה

האם ניתן להכיר בהכנסה ממכירת מותר המחייב התקנה כאשר המוצר סופק ללקוח אך טרם הותקןשלב ב: דיון

אם המכר מחייב התקנה וההתקנה משמעותית, ואיננה בוצעה, איך לפעולשלב ג: מסקנה

אין להכיר עד להשלמת ההתקנה

12.2.09 – 6שיעור

IAS 1861 – הכרה בהכנסה

IAS 18הכרה בהכנסה –

– רישום הכנסה על פי ברוטו או נטו 8 הבהרה

כללי ההכרהמכר טובין – העברת סיכונים והתשואות

שירותים – שיטת שיעור ההשלמהדיבידנד ריבית ותמלוגים – ל בסיס צבירה )זכאות(

כללי מדידהשווי הוגן.

עסקאות בהן יש בעיה עם שווי הוגן – החלפת נכסים, מכירות בתשלומים )מרכיב הריבית( – מתייחסיםכעסקה מרובת רכיבים.

יצרן < מפיץ < לקוח סופי. מתייחסת למפיץ.8הבהרה

השאלה היא: בעסקאות בהן מפיץ רוכש טובין מיצרן ומוכר ללקוח סופי, כיצד עליו להכיר בהכנסה. .20. האם ההכנסות יהיו בברוטו, או מחזור נטו של 100 ומוכר ב-80למשל, קונה ב-

נטוברוטו10020הכנסות

-(80)עלות2020רווח גולמי

העקרון הוא לבדוק האם הסיכונים וההטבות עברו למפיץ, כלומר המפיץ מכיר בנכס מלאי שיזקףלעלות המכר.

אם לא עברו הסיכונים וההטבות הכרוכים בנכס, המפיץ לא יכיר בנכס ולכן לא יכיר הכנסה בברוטו.

סממנים להכרה בהכנסה ע"ב ברוטו הישות היא המחויבת העיקרית בעסקה(1

אם המחויבות חלה על המפיץ, סביר להניח שהוא צריך להכיר לפי ברוטו. אם הלקוח לא רואה אתהיצרן.

לישות אחריות כלליות לסיכון מלאי לפני הזמנת הלקוח(2כאשר קודם רוכשים את המלאי ולאחר מכן צריך למכור אותו ללקוח.

הישות קובעת את מחיר המוצר או השירות(3אם המפיץ קובע את המחיר - ברוטו

הישות משנה את המוצר או מבצעת חלק מהשירות(4ככל שכן - ברוטו

לישות שיקול דעת בבחירת ספק סחורה או השירות(5 הישות מעורבת בקביעת אפיון המוצר או השירות(6 - סממן חלש הישות נושאת בסיכון להפסד פיזי של מלאי לאחר הזמנת הלקוח או במהלך המשלוח(7 - סממן חלש הישות נושאת בסיכון אשראי(8

לסוכנות נסיעות3דוגמה נגד ברוטובעד ברוטוחברת התעופה היא המחויבת העיקרית בעסקהסיכון מלאי

קביעת מחירסיכון לפגיעה פיזית במלאי

סיכון אשראייותר סממנים לברוטו, ולכן החברה תכיר בהכנסה ע"ב ברוטו.

לסוכנות נסיעות4דוגמה נגד ברוטובעד ברוטו

חברת התעופה היא המחויבת העיקרית בעסקהקביעת מחירסיכון מלאיסיכון לפגיעה פיזית במלאי

IAS 1862 – הכרה בהכנסה

IAS 18הכרה בהכנסה –

סיכון אשראיהסממנים החזקים מעידים על הכרה בנטו.

של רשות ניירות ערך: 11-3 החלטה עסקת מכירה או מתן שירותים הכוללים עסקת מימון

?האם אנחנו מציעים ללקוח חלופת תשלום במזומן לצד תשלום נדחה(1. יש חלופת מזומן ומדובר בעסקת מרובות רכיבים.כןא(?, האם תקופת האשראי עולה על התקופה המקובלת בענף. צריך לשאול שאלה נוספתלאב(

. זו עסקה מרובת רכיביםכן.1. עסקה אחת, מטופלת כמקשה אחת.לא.2

יום( הוא אשראי120 )עד 90אשראי מקובל בענף – חזקה הניתנת לסתירה, אשראי העולה על שוטף + חריג.

הכללים חלים גם על המוכר וגם על הקונה.

בנושא הכנסות25 פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן חשבונאות 2005בדצמבר . התקן קובע כי במקרים בהם תזרים המזומנים שהישות זכאית לקבלIAS 18המבוסס על תקן בינלאומי

בגין מכירה שביצעה אינו מתקבל במועד ביצוע העסקה, שוויה ההוגן של התמורה עשויה להיות נמוךמהסכום הנקוב של המזומנים שהתקבלו, או שהישות זכאית לקבל.

כאשר ההסדר בין הצדדים כולל למעשה עסקת מימון, קובע התקן כי השווי ההוגן של התמורה ייקבע על פי היוון התקבולים העתידיים וזקיפת ההפרש שבין השווי ההוגן והסכום הנקוב של התמורה כהכנסת

ריבית. היות והתקן לא פירט מתי תחשב עסקת מכירה כעסקה הכוללת עסקת מימון, החליטה הרשות לני"ע

לפרסם עמדה בסוגיה זו. ע"פ החלטת הרשות הבחינה צריכה להיעשות על רקע הסביבה הכלכלית בה פועל התאגיד. בכלל זה, תנאי האשראי המקובלים בענף ובתחום הפעילות, מדיניות התאגיד בקשר עם

מתן אשראי ללקוחות וההיסטוריה של מתן אשראי ללקוחות על ידו. במקרה בו העניק תאגיד לקונה, אשראי לתקופה העולה על תקופת האשראי המקובלת, או שלצד

העסקה קיימת חלופת תשלום במזומן, הרי שעסקת המכירה כוללת בתוכה עסקת מימון. הרשות מבהירה כי חזקה הניתנת לסתירה, היא שעסקה אשר במסגרתה ניתן לקונה אשראי לתקופת

(, היא עסקה הכוללת עסקת מימון.90 חודשים )שוטף + 4אשראי העולה על בנוסף, הרשות מבהירה כי ההחלטה האמורה תיושם גם בבחינת היוון עלויות אשראי ספקים למלאי.

דוגמאות:. הנחה – עסקה בתשלומים.500 תשלום שני 12.09. 500 תשלום ראשון 12.08 מכירת מלאי. 12.07: 1מקרה

. 10%ריבית השוק היא היא ריבית השוררת בשוק לגבי מכשיר דומה של מנפיק בעל שיעור אשראי דומה.IAS 18ריבית השוק לפי

Pv=500/1.1+500/)1.1^2(=86812.0712.0812.09

868ח' לקוח868 ז' מכירות

87=500+500/1/1-868 ח' לקוח87=10%*868 ז' הכנסות מימון

45 ח' לקוח45=10%*455 ז' הכנסות מימון

500ח' מזומן500 ז' לקוח 500ח' מזומן

500 ז' לקוח מעגל לקוח

868י.פ.87מימון ( 500 )מזומן

455י.ס.

מקרה ב'.IRR =7.32%. 900שווי הוגן תמורת המכירה במזומן

12.0712.0812.09

IAS 1863 – הכרה בהכנסה

IAS 18הכרה בהכנסה –

900ח' לקוח900 ז' מכירות

66 ח' לקוח66=7.32%*900 ז' הכנסות מימון

500ח' מזומן 500 ז' לקוח

34 ח' לקוח34=7.32%(*900+66-500) ז' הכנסות מימון

500ח' מזומן500 ז' לקוח

IFRIC 13 תוכנית שימור לקוחות – תמריצים שישות נותנת ללקוחות שלה. בד"כ כדי לעודד רכישות עתידיות. כמו נקודות לרכישות נוספות.

עיתוי ההכרה להכנסה ממתן תמריצי המכירה – הישות אחראית לספק את ההטבה העתידית(1

הכרה בהכנסה עם אספקת ההטבות או פקיעת הזכאות.א(הצגת ההכנסה ע"ב ברוטו.ב(

. צד ג מספק את ההטבה העתידית. השאלה מי מוביל את העסקה(2 – אם צד ג אחראי לאספקת ההטבות והישות סוכןא(

הכרה בהכנסה באופן מיידי. .1הצגת ההכנסה ע"ב נטו..2

– הישות אחראית לאספקת ההטבותב(הכרה בהכנסה עם אספקת ההטבות או פקיעת הזכאות..1הצגת ההכנסה ע"ב ברוטו..2

פורסמה הבהרה. ההבהרה עוסקת בטיפול החשבונאי בהטבות הניתנות ללקוחות על2007בחודש יוני מנת לספק להם תמריצים לקנייה עתידית של מוצרים. בד"כ מדובר על מצבים בהם הלקוח מקבל עבור

קנייתו נקודות, אשר בהתקיים תנאים מסויימים, כגון צבירת נקודות בהיקף מסוים, מקנים ללקוחאפשרות להמיר במועד מאוחר יותר את הנקודות במוצרים, הנחות, או הטבות עתידיות כלשהן.

תוכנית ההטבות עשויה להיות מופעלת בשתי דרכים כדלקמן:ע"י החברה עצמה, כלומר החברה היא זו שמעניקה הן את הנקודות והן את ההטבות העתידיות. (1ע"י צד שלישי, כלומר החברה היא זו שמעניקה את הנקודות אולם צד שלישי מספק את ההטבות.(2

הטיפול החשבונאי הבסיסי הנקודות המוענקות ללקוחות יזוהו כרכיב נפרד של עסקאות המכירה בהן הן הוענקו. חלק מהתמורה המתקבלת בגין עסקת המכירה ייוחס לנקודות ע"פ שווין ההוגן. בגין אותו החלק שייוחס לנקודות יש

לבחון את ההכרה בהכנסה באופן נפרד מהמכר של המוצר או השירות בעסקה. לעניין עיתוי ההכרה בהכנסה במרכיב הנקודות, קיימת הבחנה בין הטיפול החשבונאי במצב בו החברה

מעניקה את ההטבות בעצמה לבין מצב בו צד ג מספק את ההטבות כדלקמן:החברה מעניקה את ההטבות בעצמה(1

במקרה זה, יש לדחות את ההכרה בהכנסה, במועד המכירה לראשונה, ולהכיר בהכנסה מהתמורה המיוחסת להטבות במועד פקיעת הנקודות, או כאשר הנקודות נפרעות והחברה פורעת את

המחויבות שלה לספק את ההטבות. ההכרה בהכנסה הנדחית, נעשית לפי החלק היחסי של הנקודות שנפרעו בפועל, ביחס לסך הכולל

של הנקודות הצפויות להיפרע. חשוב לציין, כי לא ניתן להכיר באופן מיידי במועד העסקההראשונית, באותו סכום המיוחס לנקודות, אשר לא צפוי שייפדו.

דוגמה:

צד שלישי מספק את ההטבות.(2 יש לקבוע האם תמורת המכירה, נגבית למעשה עבור הצד השלישי, ולפיכך החברה מהווה מעין

סוכן. או שהתמורה נגבית עבורה החברה עצמה במצב זה, הכנסת החברה נובעת למעשההחברה גובה את התמורה עבור הצד השלישי.א(

מהעמלה שהיא גובה מהצד השלישי, בגין מכירת הנקודות. הסכום כאמור, יוכר כהכנסה כאשר הצד השלישי נעשה מחויב לספק את ההטבות. תנאי זה יתקיים בד"כ, מיד כאשר מוענקות

IAS 1864 – הכרה בהכנסה

IAS 18הכרה בהכנסה –

הנקודות. הכנסות החברה נמדדות בנטו ע"פ חלק התמורה המיוחס להטבות בניכוי הסכוםשמשולם לצד השלישי.

מקרה זה דומה למקרה בו ההטבות ניתנות ע"יהחברה גובה את התמורה בעבור עצמה.ב( החברה עצמה. עד למועד ההכרה בהכנסה יש להפחית מתמורת המכירה את השווי ההוגן של ההטבות. ההכרה בהכנסה תתבצע כאשר החברה פורעת את מחויבויותיה באשר להטבות, או

בעת פקיעת הזכאות. החברה תכיר בהכנסה ע"ב ברוטו, ותכיר בסכומים המשולמים לצד גבעבור אספקת ההטבות כהוצאה.

– הכנסות מעסקאות תוכנה 9 הבהרה הכרה בהכנסה. אין פרסום בתקינה הבינלאומית. זהו תרגום של פרסום25הבהרה ישראלית לתקן

. – לקרוא את ההבהרה.SOP 97-2אמריקאי

דוגמה שהתקן מתעסק היא מכר תוכנה הכולל העברת מאסטר של תוכנה. הלקוח יכול לשכפל אתהמאסטר.

מועד ההכרה בהכנסה תלוי במהות ההסכם. אם ההכנסה לא תלויה בכמות העותקים ששוכפלו, ניתן להכיר מיידית. אם ההכנסה תלויה במספר

העותקים שהלקוח ממוכר מהמאסטר, לא ניתן להכיר מיידית בהכנסה.

זיהוי רכיבי עסקה א:5סעיף

שירותים הקשורים בהתקנת התוכנה – הם חלק מהמכירה הראשונית וההכרה הראשונית. . – לא קשורים למכר הראשוני. תוכר בהתאם17PCSשירותי תיקון עתידיים עסקאות תמיכה מקצועית -

לשיטת שיעור ההשלמה. ב5סעיף

שדרוגים . למשל, חותמים הסכם עם לקוח שבמשךPCSלא כל העסקאות הכוללות זכויות שדרוג, יהיו חלק מה-

שנתיים, כל שדרוג שיעשה יותקן אצל הלקוח. ייעשה פיצול בין התוכנה הראשונית לבין השווי ההוגן שלהשדרוגים. כאשר השדרוג אינו ספציפי – השדרוג יוכר לפי שיטת ההשלמה.

בזכויות שדרוג ספציפיות, יש לייחס שווי לכל שדרוג. ניתן להכיר בהכנסה לחלק שנמכר עכשיו, מיידית.לשדרוג הבא יש להכיר בהכנסה בעת השדרוג. לא לפי שיטת ההשלמה.

שאלת חברת שחרסוגיות חשבונאיות

האם בעסקת מתן שירותים הכוללת בנוסף לעסקת השירותים, צבירת נקודות להטבה עתידית, ניתן(1להכיר בהכנסה על מלוא התמורה בעסקה בעת מתן השירותים בעסקה.

האם יש להכיר בהכנסה המיוחסת למרכיב הנקודות ע"ב ברוטו בכל אחד מהמקרים הבאים:(2החברה אחראית לאספקת ההטבות הנובעות מהנקודות במקרה הצימרים.א(החברה אינה נושאת בסיכון בגין כרטיסי הטיסה שלא נוצלו במסגרת ההטבות.ב(

דיוןIFRIC 13.הישות לא מספקת את ההטבות –

– האם חלה האחריות על החברה לקיים את ההטבות.צימריםחופש בבחירת הספק והאחריות לספק את השירות חלה על החברה.

הכרה בהכנסה – רק שמספקים את ההטבות ניתן להכיר את ההכנסה. הצגה בברוטוטיסות לחו"ל

17 Post Contract Customer Support

IAS 1865 – הכרה בהכנסה

IAS 18הכרה בהכנסה –

אין סיכון מלאי, לכן סביר להניח שהאחריות לספק את השירות חלה על החברההכרה בהכנסה במועד בו נצברו הנקודות. הצגה ע"ב נטו.

IAS 1866 – הכרה בהכנסה

IAS 18הכרה בהכנסה –

שאלת חברת אפקסוגיה חשבונאית

האם ניתן להכיר בהכנסה ע"ב ברוטו בחברות המבצעות שילוח בינלאומי, כאשר ההתקשרות עםהלקוח מתבצעת ע"י המשלח, אך שירות ההובלה ניתן ע"י חברות ספנות.

דיוןנגד ברוטובעד ברוטו

. קודם קונים שטח, אחר כך מנסיםסיכון מלאילמלא אותו.

. היא נותנתהאחריות חלה על חברת הספנותאת השירות

מרבית תמורת השירות משולמת לחברתהמחיר נקבע ע"י המשלחהספנות

. ניתן לבחור בכל חברתחופש בבחירת ספקספנות

סיכון אשראימסקנה, רוב הסממנים מצביעים על בסיס ברוטו.

אם החברה הייתה מתקשרת קודם עם הלקוח, ינוטרל סיכון המלאי. ואז הסממנים יטו לכיוון הנטו.

23.2.09 7שיעור

IAS 1867 – הכרה בהכנסה

IAS 1הצגת דוחות כספיים –

IAS 1הצגת דוחות כספיים – 61.................................................................................................................................................................................. מטרה161............................................................................................................................................................................ העקרונות2

61.......................................................................................................................................... עמידה בתקנים בין לאומיים2.161........................................................................................................................................................ מדיניות חשבונאית2.262................................................................................................................................................................... העסק החי2.362................................................................................................................................................................ בסיס מצטבר2.462............................................................................................................................................................. עקביות ההצגה2.562.................................................................................................................................................. מהותיות ומידע מצרפי2.662......................................................................................................................................................................... קיזוזים2.763............................................................................................................................................................... נתוני השוואה2.8

63......................................................................................................................................................... מבנה הדוחות הכספיים363............................................................................................................................................................................ מאזן3.2

Refinance........................................................................................................................................................63הסדרי מימון מחדש - Covenants......................................................................................63התחייבות העומדת לפרעון בגין אי עמידה באמות מידה פיננסיות –

63......................................................................................................................................................................................זכויות מיעוט63.................................................................................................................................................................. רווח והפסד3.464........................................................................................................................................ דוח על השינויים בהון העצמי3.5

. מטרה 1מטרת התקן שהדוחות הכספיים של החברות יהיו זהים.

הרעיון מאחורי התקן הוא השוואתיות ועקביות.השוואות דוחות בין חברות באותו ענף(1השוואת אותה חברה בין תקופות חשבונאיות.(2

התקן מחולק ל:עקרונות כלליים בדיווח.(1מבנה הדוחות הכספיים.(2

. העקרונות 2

עמידה בתקנים בין לאומיים2.1 היא צריכה לכלול גילוי על כך.החברה צריכה ליישם את כל כללי ה-IFRSכאשר חברה מדווחת לפי

IFRSלמעט מקרים נדירים בהם חברה חושבת שסטייה מתקן בינלאומי תהווה הצגה נאותה יותר של , הפריט. גם במקרה כזה, יש לתת גילוי לעניין הסטייה ומה ההשפעה על המצב הכספי ועל תוצאות

הפעילות.

מדיניות חשבונאית2.2כללי דיווח בין לאומיים הם מבוססי עקרונות. להבדיל מתקינה האמריקאית המבוססת כללים.

יש משמעות לבחירת מדיניות חשבונאית, כי:יש מיעוט תקנים בתקינה הבינלאומית. (1לעתים קיימות כמה חלופות לטיפול באותו פריט(2

התקן קובע היררכיה לבחירת מדיניות חשבונאית:על בסיס תקנים בינלאומיים קיימים(1כללים והנחיות שנקבעו במסגרת המושגית(2נחפש במערכת תקינה אחרת(3

IAS 168 – הצגת דוחות כספיים

IAS 1הצגת דוחות כספיים –

העסק החי2.3 חודשים מתום הדוחות.12עריכת הדוחות הכספיים היא ע"ב ההנחה שהעסק ימשיך לעבוד לפחות

כאשר יש כוונה לפרק עסק או להפסיק את הפעילות שלו, יש לתת על כך גילוי בדוחות הכספיים. במקרה זה צריך להסביר מה כללי החשבונאות שיושמו. נוהג בפרקטיקה להציג לפי ערכי מימוש ולא לפי תקינה חשבונאית. גם אם ממשיכים ליישם כללי חשבונאות עסק חי, יש לתת לכך גילוי בדוכ"ס.

.58דומה לג"ד

בסיס מצטבר2.4חשבונאות צריכה להיות מדווחת ע"ב צבירה ולא ע"ב מזומן.

עקביות ההצגה2.5 IAS 1בוחרים בדרך הצגה מסוימת בדוחות הכספיים, חייבים לדבוק ולהיות עקבי בהצגה החשבונאית.

מציין שני מקרים בהם ניתן לסטות מעקרון העקביות:חל שינוי משמעותי בעסק.(1פורסם תקן המחייב לעשות את השינוי בהצגה.(2

מהותיות ומידע מצרפי2.6כל פריט מהותי יוצג בנפרד. סכומים לא מהותיים יצורפו.

קיזוזים2.7הקיזוזים מתחלקים לקיזוזים במאזן ולקיזוזים ברוו"ה.

IAS 1:אומר שאסור לקזז בנכס ובהתחייבות למעט אם יש תקן בינלאומי שאומר לעשות אחרת. למשל דוגמאות להוראות בדבר קיזוז נכסים והתחייבויות.

:IAS 32תקן בינלאומי (1 במסגרת התקן נקבע כי נכס פיננסי והתחייבות פיננסית יקוזזו ויוצגו במאזן בסכום נטו בהתקיים שני

התנאים המצטברים הבאים:קיימת זכות קיזוז חוקיתא(קיימת כוונה לסילוק היתרות בסכום נטו, או לחילופין לסילוק ההתחייבות והנכס בו זמנית.ב(

: לחברה שני חשבונות בבנקים שונים. יתרה אחת בזכות והיתרה השניה בחובה. מאחר ולאדוגמהקיימת זכות משפטית לקיזוז, לא ניתן להציג את חשבונות הבנק בנטו.

: לחברה יתרת חו"ז שוטף עם צד קשור בחובה וכן הלוואה לז"א שהתקבלה מהצד הקשור.דוגמההיתרות יוצגו בנפרד, מאחר והנכס והתחייבות אינם מסולקים בו זמנית.

: לקוח המהווה גם ספק של החברה. ניתן לקזז יתרות אם מתקיים התנאי של כוונת הסילוקדוגמהבנטו.

: – הפרשותIAS 37תקן בינלאומי (2 במקרים בהם חברה צופה שצד ג ישלם חלק, את מלוא ההוצאה על מנת להסדיר הפרשה. נקבע

בתקן כי שי לבצע קיזוז של ההפרשה והשיפוי העתידי אך ורק אם קיימת זכות חוקית לקיזוז היתרות. זכות חוקית מתקיימת רק במקרים בהם אין לחברה מחויבות במקרה בו הצד השלישי מסיבה

כלשהי לא יעמוד במחויבותו לשיפוי העתידי.3)IAS 12מסים על הכנסה – :

התקן קובע כי יש לבצע קיזוז בין נכס מס שוטף )עודף מקדמות( לבין התחייבות שוטפת למס)הפרשה למס(, כאשר מתקיימים שני התנאים הבאים:

קיימת זכות קיזוז חוקית הניתנת לאכיפה. זכות קיזוז חוקית כזו קיימת כאשר נכס המסא(והתחייבות השוטפת מתייחסים לאותה רשות מס.

קיימת כוונה לסילוק היתרות בסכום נטו, או לחילופין, לממש את הנכס ולהסדיר את ההתחייבותב(זו זמנית.

IAS 169 – הצגת דוחות כספיים

IAS 1הצגת דוחות כספיים –

במאזן המאוחד לא ניתן לקזז בין נכס מס שוטף של חברה אחת, מהתחייבות מס שוטפת של חברהאחרת. זאת מאחר וכל חברה נישומה באופן עצמאי לצורכי מס.

התקן קובע כללים דומים לקיזוז מסים נדחים.

נתוני השוואה2.8 הצגת מספרי השוואה, לפחות לשנתיים לפי התקן. אם שונה סיווג של פריט למועד מסויים, חייבים

לשנות את הסיווג שלו גם במספרי ההשוואה.צריך להציג ביאור שמסביר למה נעשה השינוי.

. מבנה הדוחות הכספיים 3

מאזן3.2 התקן מתיר קיבוץ לקטגוריות של נכסים שוטפים והתחייבויות שוטפות ונכסים לא שוטפים והתחייבויות

לא שוטפות. אם החברה בוחרת לא לעשות הבחנה בסיווג בגוף המאזן, עליה להציג את הנכסים והתחייבויות לפי

סדר הנזילות שלהם.

לעניין התחייבויות יש שני חריגים:

Refinanceהסדרי מימון מחדש - 3 חודשים מתאריך המאזן, תסווג כלא שוטפת אם מתקיימים 12התחייבות שצפויה להיות מיושבת תוך

התנאים הבאים יחד: חודשים. 12מועד הפרעון המקורי של התחייבות הינו יותר מ-(1הפירמה מתכוונת לממן מחדש את ההתחייבות לטווח ארוך.(2 כוונה זו נתמכת ע"י הסכם חידוש, או קביעת מועדי תשלום מחדש אשר נחתמו לפני שהדוחות(3

הכספיים אושרו.

Covenantsהתחייבות העומדת לפרעון בגין אי עמידה באמות מידה פיננסיות – חברות לעתים מתקשרות בהסכם לקבלת הלוואה לזמן ארוך. הסכם ההתקשרות עשוי לקבוע בין היתר כי על החברה לעמוד במגבלות חוזיות ובאמות מידה פיננסיות, וכי במידה ומגבלה או אמת מידה אחת

או יותר תופר, הרי שההלוואה תהיה ניתנת לפרעון מיידי ע"פ דרישת המלווה. הסוגיה העולה, הינה כיצד יש לסווג את הלוואה במאזן. במסגרת התקינה הבינלאומית נקבע כלל לפיו

התחייבות העומדת לפרעון לפי דרישת המלווה בשל הפרה של אמת מידה פיננסית, תסווג במאזןבמסגרת ההתחייבויות השוטפות.

חריג לכלל זה הוא מצב בו המלווה עד לתאריך המאזן, מעניק לחברה תקופת ארכה המסתיימת לאחר חודשים לפחות מתאריך המאזן, במהלכה תוכל החברה לתקן את ההפרה. בתקופת ההארכה12

המלווה אינו יכול לדרוש פרעון מיידי של הלוואה.

במסגרת התקינה האמריקאית ובפרקטיקה בישראל, ניתן להמשיך ולסווג את הלוואה כבלתי שוטפתעל אף ההפרה, אם עד לתאריך החתימה על הדוכ"ס מתקיים אחד מהשניים:

המלווה נתן ארכה רשמית לתיקון ההפרה והחברה צופה כי הפרה זו אכן תתוקן בתקופה זו. או,(1 המלווה ויתר רשמית, או איבד את זכותו לדרוש את פרעון ההתחייבות במהלך שנה ויותר מתאריך(2

המאזן.

זכויות מיעוט מיעוט לא עומד בהגדרת התחייבות. רק בהכרזת דיבידנד תווצר התחייבות לגבי המיעוט. מיעוט הוא

ערך שייר שמוצג כרכיב הוני.

IAS 170 – הצגת דוחות כספיים

IAS 1הצגת דוחות כספיים –

רווח והפסד3.4ניתן להציג על בסיס פונקציונאלי ועל בסיס אופי.

בסיס פונקציונאלי – מה שייך לעלות המכר מה שייך להנהלה וכלליות. בסיס אופי ההוצאה – הכנסות ואז הוצאות לפי סוג – שכר, פחת, שלא מחולקת לעלות המכר ולהנהלה

וכלליות.

IAS 171 – הצגת דוחות כספיים

IAS 1הצגת דוחות כספיים –

דוח על השינויים בהון העצמי3.5ניתן להציג בשתי חלופות:

דוח על השינויים(1כמו בתקינה הישראלית, מראים את ההתאמה בין יתרת פתיחה ליתרת סגירה.

סה"כעודפיםפרמיההון מניותי.פ.

תנועותרווח והפסד

דיבידנד

י.ס.

סוגים של תנועות:שינויים בנכסים נטו ברווח והפסדא(עסקאות עם בעלי שליטה בהיותם בעלי שליטה – דיבידנדב(שינויים בנכסים נטו אחרים, רווח כולל אחר. בדרך כלל הכנסות והוצאות דרך ההון העצמי. ג(

כמו קרן הערכה מחדש, קרן הפרשי תרגום, רווחים או הפסדים אקטוארים.דוח על ההכנסות וההוצאות שהוכרו(2

רווח נקי לתקופהתנועות ברווח כולל אחר:

קרן הערכה מחדשקרן הפרשי תרגום

רווח מהכנסות אחרות שהוכרו נטו.במתכונת הזו לא יוצגו עסקאות עם בעלים. העסקאות עם הבעלים יוצגו בביאור נפרד

במתכונתו הנוכחית מתיר שתי חלופות להצגת שינויים בהון העצמי:IAS 1תקן בינלאומי דוח על השינויים בהון(1

דוח זה יכלול את הרווח הנקי לתקופה, ההכנסות וההוצאות שנזקפו ישירות להון העצמי, ושינויים בהון העצמי הנובעים משינויים בנכסים נטו אשר מקורם בעסקאות עם בעלי מניות, במסגרת דוח

אחד. דוח זה יציג את ההתאמה של יתרות הפתיחה ליתרות הסגירה של כל רכיב בהון העצמי )מהשהיה מקובל בתקינה הישראלית(.

דוח על הכנסות והוצאות שהוכרו(2 הצגה בנפרד של הרווח הנקי לתקופה ושל יתר ההכנסות וההוצאות שמוכרות ישירות בהון העצמי

במסגרת דוח אחד. הצגת תוצאות של עסקאות עם בעלי מניות לא תוצג במסגרת דוח זה אלאתכלל במסגרת ביאור לדוחות הכספיים.

, נקבע כי דוח על השינויים יוצג2009 אשר יחול מהדוח השנתי לשנת IAS 1במסגרת תיקון שנעשה ל-אך ורק על פי החלופה הראשונה. ואילו דוח רווח והפסד יוצג על פי אחת משתי החלופות הבאות:

:Comprehensive Incomeדוח על ההכנסה הכוללת – (1 דוח זה יחליף את דוח רווח והפסד. דוח זה יכלול את כל רכיבי ההכנסות וההוצאות המוכרים ברווח והפסד עד שורת הרווח הנקי. לאחר שורת הרווח הנקי יוצגו כל רכיבי ההכנסות וההוצאות שהוכרו

ישירות בהון העצמי.. הצגה של שני דוחות נפרדים(2

רווח והפסד לתקופהא(הכולל את כל פריטי ההכנסות וההוצאות המוכרים ברווח והפסד.

דוח על הכנסה כוללתב(ראשיתו ברווח הנקי והמשכו רווחים והפסדים שנזקפו ישירות להון העצמי.

IAS 172 – הצגת דוחות כספיים

IAS 2מלאי –

IAS 2מלאי – 66............................................................................................................................................................................מטרת התקן

66....................................................................................................................................................................................תחולה66...........................................................................................................................................................................הגדרת מלאי

66.......................................................................................................................................................................סוגי חברות:67.................................................................................................................................................................................נדל"ן

67........................................................................................................................................................................מלאי בסיסי67.........................................................................................................................................................................מדידת המלאי

67...................................................................................................................................................................שווי מימוש נטו67.......................................................................................................................................................................עלות המלאי

67....................................................................................................................................................................................עלויות רכישה68.....................................................................................................................................................................................עלויות המרה

69....................................................................................................................................................................................עלויות אחרות69........................................................................................................................................................עלויות שלא נכללות בעלות המכר69........................................................................................................................................................רכישת מלאי בתנאי סילוק נדחים

70.................................................................................................................................................שיטות למדידת / הערכת מלאי70.......................................................................................................................................................עלות מזוהה / ספציפית

FIFO70.............................................................................................................................. –נרי"ר – נכנס ראשון יוצא ראשון70...................................................................................................................................................שיטת הממוצע המשוקלל

70...........................................................................................................................לפי אחוז רווח גולמי – השיטה הקמעונאית70.......................................................................................................................................................................עלות תקנית

71................................................................................................................................................................ירידת ערך של מלאי72............................................................................................................................................................הכרה ברווח או בהפסד

72........................................................................................................................................................................................גילוי

27.11.08 – 3שיעור במהלך תקופה:

ח' קניותז' מזומן

ח' מזומןז' מכירות

בסוף תקופה: ח' מלאי מאזני )נכס(

ז' מלאי תוצאתי )מקטין קניות(

מחיר המכירה.xמכירות = כמות היחידות שנמכרו

עלות המכר = כמה עלה לי מה שמכרתי.XXXמכירות

XXXמלאי פתיחהXXXקניות

(XXX)מלאי סגירה(XXX)עלות המכר

XXXרווח גולמי

מלאי מאזני הופך להיות סעיף תוצאתי בתקופה העוקבת.

IAS 273 – מלאי

IAS 2מלאי –

מטרת התקןהתקן קובע את הטיפול החשבונאי במלאי, כדלקמן:

התקן מספק הנחיות לסכום העלות שתוכר כנכס ותוצג עד למועד בו יוכרו הסכומים המתייחסים(1כהכנסות.

התקן מספק הנחיות לקביעת העלות וההכרה בה לאחר מכן כהוצאה לרבות כללים לקביעת שווי(2מימוש נטו

התקן מספק הנחיות לקביעת נוסחאות עלות המשמשות להקצאת עלויות לסוגי מלאי שונים.(3

תחולההתקן חל על כל סוגי המלאי למעט:

– קבלנים(.IAS 11עבודה בתהליך הנובעת מחוזי ביצוע )(1 – גילוי(IFRS 7 - הצגה, IAS 32 – הכרה ומדידה, IAS 39מכשירים פיננסיים )(2(.IAS 41נכסים ביולוגיים הקשורים לפעילות חקלאית ולתוצרת חקלאית בעת אסיף )(3

בתקן אינן חלות על :18הוראות המדידה יצרני מוצרים חקלאיים ומוצרי יער, תוצרת חקלאית אחרי אסיף ומינרליים. אלו נמדדים ע"פ שווי(1

מימוש נטו ושינויים נזקפים לרוו"ה. סוחרים )ברוקרים( בסחורות שהמלאי נמדד ע"פ שווי הוגן בניכוי עלויות מכירה ושינויים נזקפים(2

לרוו"ה.

הגדרת מלאימלאי הוא נכס:

המוחזק לצורכי מכירה במהלך העסקים הרגיל(1בתהליך ייצור למכירה במהלך העסקים הרגיל(2בצורה של חומרים וחומרי עזר שייצרכו בתהליך הייצור או שייצרכו במהלך אספקת השירותים.(3

יש לשים לב שעל מנת לעמוד בהגדרת מלאי יש להתייחס לנכסים שנרכשו ומוחזקים למכירה במהלךהעסקים הרגיל של החברה.

לדוג', קרקע. בחברה קבלנית תהיה מלאי ובחברה עסקית לא תהיה מלאי. יש לשים לב כי נכס ייחשב כמלאי רק אם הוא מיועד למכירה. כלומר נכס שאינו מיועד למכירה, למשל

חלוקה בחינם אינו עומד בהגדרת מלאי.

סוגי חברות: – קונה ומוכרת. מלאי הסחורות נרכש לשם מכירתו מבלי שיעבור תהליך של שינוי. חברה מסחרית(1

רק המלאי שנרכש. – עלות השירותים אשר לגביהם עדיין לא הוכרה הכנסה, תהיה המלאי. חברה המספקת שירותים (2

כלומר, אם למשל יש כמות משמעותית של דפי הדפסה במשרד רו"ח, היא תירשם כמלאי. משוםשהניירות הם חלק מהשירות.

- שלושה סוגי מלאי: חברה יצרנית / תעשייתית(3מלאי חומרי גלם, חומרי עזר וחומרי אריזה. חומרים שייצרכו במהלך הייצור.א(מלאי תוצרת בעיבוד )בתהליך(. מלאי המצוי בתהליך הייצור.ב(מלאי תוצרת גמורה.ג(

הוראות הגילוי כן חלות, רק הוראות המדידה לא חלות.18

IAS 274 – מלאי

IAS 2מלאי –

חשוב להדגיש כי מלאי יכול להיות נכס מוחשי, לרבות קרקע. או נכס לא מוחשי כדוגמת תוכנות, ובלבדשהם עונים על הגדרת מלאי.

נדל"ןקרקע שנרכשה ומיועדת למכירה במהלך העסקים הרגיל – מלאי.(1קרקע שנרכשה על מנת להקים עליה מבנים למכירה במהלך העסקים הרגיל – מלאי.(2קרקע או נדל"ן לשימוש הבעלים )חברה( – ר"ק(3קרקע או נדל"ן המיועד להשכרה או למכירה שלא במהלך העסקים הרגיל – נדל"ן להשקעה.(4מעבר מנדל"ן להשקעה למלאי )ע"פ תקן נדל"ן להשקעה יש צורך בפיתוח הנדל"ן לצורך מכירתו(. (5(.IFRS 5נדל"ן ששימש לר"ק ועכשיו מיועד למכירה )(6

מלאי בסיסי כמו בית מלון המחזיק מגבות, סבונים וכדומה. בעבר היו רושמים כנכס על סכום מסוים ולא מפחיתים.

יתר הרכישות היו נרשמות כהוצאה. היום, לפי התקינה הבינלאומית יש להחליט אם מדובר במלאי או ברכוש קבוע.

מלאי בסיסי יכול להיות מוגדר כמלאי אם הוא משרת לתקופה של עד שנה, כמו שקוראים למלאי שלנותן שירותים מלאי. אלא אם כן מחליטים שמדובר ברכוש קבוע.

.היום אין יותר מלאי בסיסי

מדידת המלאימלאי ימדד לפי הנמוך מבין עלות לבין שווי מימוש נטו.

:שווי מימוש נטו אומדן מחיר המכירה במהלך העסקים הרגיל בניכוי אומדן עלויות להשלמה ואומדן העלויות הדרושות

לביצוע המכירה.שווי מימוש נטו, מתייחס לסכום נטו שישות מצפה לקבל ממכירת המלאי במהלך העסקים הרגיל.

השווי הנ"ל הוא ספציפי לישות להבדיל משווי הוגן שאינו ספציפי לישות. למשל, חברה א' שמוכרת רקמוצרים מושלמים, לא תכיר במוצר פגום, ואילו חברה ב' כן תכיר במוצר פגום רק בערך נמוך יותר.

למשל, אם חברה סגרה חוזה לגבי מלאי וטרם מכרה אותה, גם אם השווי ההוגן החיצוני של המלאיישתנה, לחברה יש שווי מימוש נטו ספציפי שלה.

עלות המלאי עלות המלאי תכלול את כל עלויות הרכישה, עלויות ההמרה ועלויות אחרות שהתהוו בהבאת המלאי

למיקומו ולמצבו הנוכחיים.

עלויות רכישה – עלויות רכישה של מלאי כוללות את מחיר הרכישה, מסים על יבוא ומסים אחרים )למעט אלה

שהישות יכולה להשיב לעצמה לאחר מכן מרשויות המס(. וכן, עלויות הובלה, עלויות טיפול, עלויותאחרות שניתן לייחס במישרין לרכישת מוצרים גמורים, חומרים ושירותים.

הנחות מסחריות, החזרים ופריטים דומים אחרים, מנוכים בקביעת עלויות הרכישה.הנחות מסחריות ותמריצי מכירה מהספקים. כמו: הנחת כמות, הנחת מזומן, הנחת יעד. הן

מקטינות את הקניות. היח'10 ₪ במזומן. בהנחה שכל 6 ₪ באשראי רגיל או 7 יח' מהספק לפי 10למשל: רכישת

₪ עלות.60 ₪ עלות. אם הלכנו במזומן 70נותרו במלאי. אם הלכנו באשראי –

IAS 275 – מלאי

IAS 2מלאי –

דוג: חברת דניאל בע"מ עוסקת ביבוא ובשיווק של אופני הרים. אופני ההרים מיובאים מסין באמצעות עמילות מכס דרך הים.

במסלול הגעתם לארץ, נאלצת חברת דניאל לאחסן את אופני ההרים בנמל בסין עד למועד יציאת האניה. להלן פירוט.31.12.06העלויות הקשורות למלאי אופני ההרים ליום

מחיר הרכישה, חלק מעלויות הרכישה10000עלות אופני הריםהובלת המלאי, חלק מעלויות הרכישה700עלות הובלה ימית

אם זה חלק מההליך הרגיל של ההובלה, כלומר500עלות אחסון בנמל בסין )שבוע ימים( האחסון הכרחי והזמן הוא סטנדרטי – עלות

רכישה. אם יש חריגה מההליך הרגיל, זו הוצאה לרוו"ה.

עלות אחסון במחסני חברת דניאל עד תוםהשנה

כבר לא חלק מהבאת המלאי למיקומו או מצבו –540חלק מהוצאות המלאי.

11200סה"כ עלות המלאי540הוצאות

עלויות המרה עלויות ההמרה של מלאי כוללות עלויות הקשורות במישרין ליחידות הייצור, כמו עלויות עבודה ישירה.

כמו כן הן כוללות הקצאה שיטתית של עלויות תקורה, קבועות ומשתנות בייצור, שהתהוו מהמרתחומרים למוצרים גמורים

:עלויות תקורה / עקיפות קבועות בייצור אלו עלויות ייצור עקיפות שנשארות קבועות יחסית ללא קשר להיקף הייצור. כגון: פחת ואחזקת מפעל

ומכונות המפעל, וכדומה.

:עלויות תקורה / עקיפות משתנות בייצוראלו עלויות ייצור עקיפות המשתנות באופן ישיר או כמעט ישיר ביחס להיקף הייצור.

עלויות משתנות יועמסו על המלאי באופן פרופורציונלי. החלק הבעייתי הוא הקצאת העלויות הקבועות.

הקצאת עלויות הקצאת עלויות תקורה עקיפות קבועות בייצור כחלק מעלויות ההמרה הכלולות בעלות המלאי, מבוססת

על קיבולת נורמלית של מתקני הייצור. ניתן להשתמש ברמת הייצור בפועל אם היא קרובה לקיבולת הנורמלית. אין להעלות את הקצאת

העלויות המיוחסות ליח' ייצור כתוצאה מייצור נמוך או מהשבתה של המפעל.עלויות תקורה שלא הוקצו מוכרות כהוצאה בתקופה בה הן התהוו.

בתקופות של ייצור גבוה, יש להקטין את הקצאת העלויות המיוחסות ליח' ייצור, כך שהמלאי לא ימדדבערך הגבוה מהעלות.

דוג:

כלומר, אם הייצור נמוך מהנורמלי – לא משנים עלויות המרה.

אם הייצור גבוה מהנורמלי – משנים עלויות המרה.

יש מצבים בהם מיוצרים יותר ממוצר אחד בו זמנית ולא ניתן לזהות בנפרד את עלויות ההמרה של כלאחד מהמוצרים יש להקצותן לפי התקן ע"ב עקבי וסביר.

IAS 276 – מלאי

IAS 2מלאי –

כמו כן, יתכנו מקרים בהם קיים מוצר עיקרי ומוצר לוואי. במקרים אלו מציין התקן כי מכיוון שמוצרי הלוואי מעצם טבעם אינם מהותיים, ניתן למדוד אותם לפי שווי המימוש נטו ואת התוצאה להפחית

מהעלות של המוצר העיקרי.

עלויות אחרות עלויות אחרות נכללות בעלות המלאי רק במידה והן התהוו בהבאת המלאי למיקומו ולמצבו הנוכחיים.

לדוג': הקצאת עלויות עיצוב מוצרים ללקוחות ספציפיים כחלק מעלות המלאי עשויה להיות נאותה.

עלויות שלא נכללות בעלות המכרהתקן מונה עלויות שלא נכללות בעלות המלאי, כלומר מוכרות כהוצאות בתקופה בה נגרמו:

סכומים חריגים של עלויות חומרים, עובדים או עלויות ייצור אחרות שבוזבזו.(1עלויות אחסון, אלא אם הן הכרחיות לתהליך הייצור, לפני המעבר לשלב ייצור נוסף.(2עלויות הנהלה שאינן תורמות להבאת המלאי למיקומו ולמצבו הנוכחיים.(3עלויות מכירה.(4IAS 23עלויות מימון למעט המצבים המותרים בהתאם לתקן בינלאומי (5

יהיו100, ה-400. לכן המלאי 5, $ תשלום 4 באשראי רגיל. $ רכישה 100$לדוג: נרכשה סחורה שנותרה במלאי ב-.מימון

רכישת מלאי בתנאי סילוק נדחים כאשר ההסדר כולל מרכיב מימוני, העלות תהיה מחיר רכישה בתנאי אשראי רגילים ומרכיב המימון

יוכר כהוצאות ריבית על פני תקופת המימון.

, לתשלום בעוד שנה. 11000 רכשנו מלאי תמורת 1.1.07דוג: ב-(. 10% )או מחיר ההיוון 10000המחיר בתנאי אשראי רגילים הוא

1.1.0710000ח' קניות

10000ז' ספק

31.12.071000ח' הוצאות מימון

1000ז' ספק

אין הגדרה לאשראי לא רגיל. הרשות לני"ע פרסמה החלטה להגדרת אשראי לא רגיל, יש לקחת בחשבון:

סביבה כלכלית(1אשראי מקובל בענף(2אשראי מקובל בחברה(3תקופת אשראי צפויה(4חלופת מזומן או חלופת תשלום אחרת(5

חודשים הוא4כמו כן, קבעה הרשות לני"ע, כי חזקה הניתנת לסתירה שאשראי לתקופה העולה על עסקה הכוללת מרכיב מימוני ומחייבת היוון התמורה.

IAS 277 – מלאי

IAS 2מלאי –

שיטות למדידת / הערכת מלאי

עלות מזוהה / ספציפית לכל יחידה מזהים תאריך רכישה ועלות. כאשר מעריכים את עלות המלאי, יש לספור את הפריטים

המרכיבים את המוצר. משמעותו של זיהוי ספציפי של עלות היא שעלויות ספציפיות מיוחסות לפריטימלאי שזוהו.

זהו טיפול מתאים לגבי פריטים שמופרדים לצורך פרוייקט ספציפי וגדול. למשל, מטוסים, אניות.

FIFOנרי"ר – נכנס ראשון יוצא ראשון– השיטה מניחה כי פריטי מלאי שנרכשו או יוצרו ראשונים, הם אלו שנמכרים ראשונים. יוצא מכך,

שהפריטים שנותרו במלאי בתום בתקופה יהיו אלה שנרכשו או יוצרו אחרונים. ניתן ליישם את השיטההנ"ל גם במעקב תמידי אחר המלאי וגם במעקב תקופתי, אחת לתקופה. התוצאות תמיד זהות.

שיטת הממוצע המשוקלל עלות המלאי נקבעת לפי הממוצע המשוקלל של עלות היחידות שהיו בתחילת התקופה ואלה שנרכשו

או יוצרו במהלכה. ניתן ליישם את השיטה הזו לפי מעקב תמידי ולפי מעקב תקופתי, אך התוצאותשונות.

לפי אחוז רווח גולמי – השיטה הקמעונאית בשיטה זו, קביעת המלאי היא לפי אומדן והיא משמשת פעמים רבות בענף הקמעונאות המתאפיין

במספר גדול של פריטים עם תחלופת מכירה גדולה ושיעור רווח גולמי קבוע.

דוג לשיטה קמעונאית

עלות תקנית בהתאם לשיטה זו, עלות המלאי נקבעת תוך שימוש בשיעורים שנקבעו מראש עבור החומרים, העבודה

ועלויות התקורה. על מנת להשתמש בשיטה זו יש להביא בחשבון רמות נורמליות של עלויות ובחינתעלויות אלה באופן סדיר לפחות בכל תאריך מאזן.

הערות לגבי שיטות העלות התקנית והשיטה הקמעונאית, התקן מאפשר את השימוש בהן, אך ורק לצורכי(1

נוחות ורק כאשר תוצאותיהן מהוות קירוב לעלות. ישות תשמש באותה נוסחת עלות לגבי כל מלאי בעל אופי ושימוש דומים בישות. לגבי מלאי בעל(2

אופי או שימוש שונים, ניתן להצדיק שימוש בנוסחאות עלות שונות.

IAS 278 – מלאי

IAS 2מלאי –

ירידת ערך של מלאיההכרה בירידת ערך מלאי היא בפקודת המיון: חובה מלאי מאזני | זכות מלאי תוצאתי.

ייתכן ולא ניתן יהיה להחזיר )לקבל( את עלות המלאי אם המלאי ניזוק, התיישן במלואו או בחלקו, או אם מחיר המכירה שלו ירד. ייתכן גם שלא ניתן יהיה להחזיר את עלות המלאי, אם עלויות ההשלמה החזויות

עלו, או אם עלויות הצפויות להיגרם על מנת לבצע את המכירה עלו.

מחיקת מלאי מתחת לעלות לשווי מימוש נטו, עקבית עם מאפיין הזהירות לפיו נכסים לא יוצגו בסכומיםהגבוהים מהסכומים הצפויים להתקבל ממימושם או מהשימוש בהם.

למעשה, הפחתת המלאי מעלותו לשווי מימוש נטו, היא הכרה בהפסד צפוי באופן מיידי ומהווה ירידתערך.

גורמים שיש להתחשב בהם בקביעת שווי המימוש ויכולים להעיד על ירידת ערך, הם: אם המלאי נועד לספק צבר הזמנות ספציפי, שווי המימוש נטו יתבסס על המחירים הנקובים בצבר(1

ההזמנות. במידה והמלאי גדול יותר מצבר ההזמנות, ההפרש יחושב לפי מחירי מכירה כלליים. יש להסתמך על אירועים לאחר תאריך המאזן ולפני פרסום הדוחות הכספיים, תוך בחינה האם(2

–IAS 10המידע הוא בגדר אירוע מחייב התאמה, או שלא מחייב התאמה. בהתאם לכללים ב-אירועים לאחר תאריך המאזן.

הערות נוספות: – נקבע בתקן כי חומרי גלם/עזר יוצגו ע"פ העלות, גם אם שווי המימוש מלאי חומרי גלם וחומרי עזר(1

נטו נמוך יותר, זאת אם המוצר הסופי נמכר ברווח. כלומר, במידה והמוצר הסופי לא נמכר ברווח,אז יש להפחית גם את מלאי חומרי הגלם/עזר לשווי המימוש נטו שלהם.

90, שווי מימוש 100חומרי גלם: עלות 1000מוצר מוגמר: עלות

., אין ירידת ערך לחומרי הגלם1200הנחה א – שווי מימוש נטו א(. בחומרי גלם10 על המוצר הסופי וגם 300, יש להכיר בירידת ערך 700הנחה ב – שווי מימוש נטו ב(

במידה והמלאי שבגינו נרשמה ירידת ערך לא נמכר בתקופה העוקבת, יש לבצע בגינו הערכה(2 מחדש לשווי מימוש נטו. אם הנסיבות שגרמו קודם לכן למחיקת המלאי מתחת לעלות לא קיימות

יותר, או כאשר יש ראיה ברורה לעלייה בשווי מימוש נטו, כתוצאה משינוי במצב כלכלי, יש לבטל את סכום מחיקת המלאי כך שהערך בספרים החדש יהיה הנמוך בין העלות המקורית לבין שווי מימוש

נטו מתוקן.

28.11.08 4שיעור

IAS 279 – מלאי

IAS 2מלאי –

הכרה ברווח או בהפסד כאשר נמכר המלאי הערך בספרים של מלאי זה יוכר כהוצאה בתקופה בה הוכרו ההכנסות הקשורות.

כאשר המלאי מוקצה לסעיפים אחרים של רכוש, כגון מלאי המשמש כרכיב של רכוש קבוע בהקמהעצמית, מלאי זה יוכר כהוצאה על פני אורך החיים השימושיים של אותו הנכס.

מדוע הצגת המלאי בספרים, בהתאם לתקינה הבינלאומית, היא לפי עלות או שווי מימוש נטו, ולא לפישווי הוגן?

מדידה לפי עלות מתיישבת עם עקרון הקבלת הוצאות להכנסות. ההגיון במדידת המלאי לפי עלותו, הוא שפעולת המכירה היא החלק הקשה בפעילות עסקית ומייצגת את הסיכון המשמעותי ביותר. לכן,

מדידת מלאי לפי שווי הוגן, הייתה גורמת להכרה שוטפת ברווח ואיבוד המשמעות של פעולת המכירה.

גילוייש לתת גילוי לגבי הפריטים הבאים:

, ממוצע וכד'(fifoהמדיניות החשבונאית שאומצה לרבות נוסחת העלות שיושמה )(1ערך המלאי בספרים, תוך הפרדה לסוגי המלאי השונים )חומרי גלם, בתהליך, תוצרת גמורה((2סכום המלאי שהוכר ברוו"ה )פירוט עלות המכר((3סכום ירידת הערך או ביטול ירידת ערך שהוכר במהלך התקופה. לרבות הנסיבות שהובילו לכך (4מלאי משועבד(5

IAS 280 – מלאי

IAS 16רכוש קבוע –

IAS 16רכוש קבוע – 73.................................................................................................................................................הבחנה בין נכס לבין הוצאה

73............................................................................................................................................................................מטרת התקן74....................................................................................................................................................................................תחולה

74...................................................................................................................................................................הגדרת רכוש קבוע74..................................................................................................................................................................שלבי הטיפול בר"ק

75........................................................................................................................................שלב א – הכרה ומדידה לראשונה75.........................................................................................................................................................עלויות ראשוניות ועלויות עוקבות

75............................................................................................................................................................................מדידה בעת ההכרה78......................................................................................שלב ב – מדידה לאחר ההכרה לראשונה )מדידה בתקופות עוקבות(

78.............................................................................................................................................................................קבוצות רכוש קבוע78.......................................................................................................................................................................................מודל העלות

78.........................................................................................................................................................................פחת ושיטות פחת79...........................................................................................................................................................................שיטות פחת:

80..................................................................................................................................................רישום הוצאות הפחת בספרים80.....................................................................................................................................................................שינוי שיטת פחת

80...................................................................................................................................................שינוי אומדני שייר ואורך חיים80.........................................................................................................................................................................גישת הרכיבים

80....................................................................................................................................................בדיקה תקופתית משמעותית82...........................................................................................................................................................................מודל הערכה מחדש

82............................................................................................................................................טיפול חשבונאי במועד הערכה מחדש84...............................................................................................................................................................רכוש קבוע ומסים נדחים

85..................................................................................................................................פינוי וסילוק האתר במדידה בתקופה העוקבת87................................................................................................................................מעברים בין המודלים – שינוי במדיניות חשבונאית

87........................................................................................................................................................הטיפול החשבונאי במעברים:87.........................................................................................................................................................................................ירידת ערך

87..........................................................................................................................................................................פיצוי בגין ירידות ערך88...................................................................................................................................................................שלב ג – גריעה

הבחנה בין נכס לבין הוצאה הוצאה(1

תורמת לקידום עסקי החברה, אך התועלת הנצמחת ממנה היא לטווח קצר בלבד. כמו כן, מטרתההיא שמירה על תקינות החברה ועל רצף פעילותה.

רכוש קבוע(2 גם הרכוש הקבוע תורם לקידום עסקי החברה, אך בשונה מהוצאה, צפוי להיות בשימוש בטווח

הארוך. בשונה ממלאי, ר"ק נועד לשמש את החברה עצמה ולא נועד לצורך מכירה במהלך העסקיםהרגיל.

מטרת התקן התקן קובע את הטיפול החשבונאי בר"ק, כך שהמשתמשים בדוכ"ס יוכלו לקבל מידע לגבי השקעתה

של הישות בר"ק ולגבי השינויים בהשקעה כזו. התקן קובע את מועד ההכרה בנכסים, קביעת ערכםבספרים, קביעת הוצאות פחת והפסדים מירידת ערך.

IAS 1681 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

תחולה יש ליישם את התקן לטיפול החשבונאי בר"ק, אלא אם תקן חשבונאי אחר דורש טיפול אחר )נדל"ן

(IAS 40להשקעה המטופל לפי שווי הוגן התקן לא יחול על:

IFRS 5ר"ק המסווג כמוחזק למכירה בהתאם ל-(1IAS 41נכסים ביולוגיים הקשורים לפעילות חקלאית (2IFRS 6הכרה ומדידה של נכסי חיפוש והערכה (3זכויות למינרליים ואוצרות מינרליים, כמו נפט, גז טבעי ומקורות מתכלים דומים.(4

הערות:.2-4התקן חל לגבי ר"ק המשמש לפיתוח או לתחזוקת הנכסים שתוארו בסעיפים (1התקן חל על נדל"ן להשקעה המטופל בשיטת העלות(2התקן חל על נכסים אחרים מלבד נדל"ן המוחזקים להשכרה(3 התקן חל על ר"ק שמוחכר בחכירה מימונית בספרי החברה החוכרת. למרות שדרישות ההכרה(4

, הרי שבמידה ויש להכיר בנכס )אני חכרתי נכס בחכירהIAS 17בנכס שונות, ומתבססות על מימונית( הרי שהטיפול בו הוא בהתאם לתקן זה.

הגדרת רכוש קבוער"ק הוא פריט מוחשי אשר:

מוחזק לשימוש בייצור או באספקת סחורות או שירותים, להשכרה לאחרים, או לצרכים מינהליים.(1חזוי שישתמשו בו במשך יותר מתקופה חשבונאית אחת(2

שלבי הטיפול בר"קשלב א – הכרה ומדידה לראשונה(1

העקרון המנחה בשלב הזה, הוא שיש להכיר בר"ק שנרכש או שהוקם על פי עלותו מתוך תפיסה שהעלות בעת ההכרה לראשונה, מייצגת את השווי ההוגן. יש לציין כי שלב זה מתייחס גם לשאלת

ההכרה בעלויות עוקבות. כלומר, בעלויות המתהוות לאחר ההכרה לראשונה וההתייחסות האםלרשום אותן כחלק נוסף בר"ק, כרכוש אחר או כהוצאה.

שלב ב – מדידה לאחר ההכרה לראשונה(2לאחר ההכרה לראשונה, התקן מאפשר ליישם את אחד משני המודלים הבאים:

מודל העלותא(מודל ההערכה מחדשב(

שלב ג – גריעה(3שלב זה עוסק בגריעה של הנכס מהמאזן במקרים של מימוש או יציאה משימוש.

IAS 1682 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

שלב א – הכרה ומדידה לראשונההכרה:

עלויות של פריט ר"ק יוכרו כנכס אם ורק אם:צפוי שההטבות הכלכליות העתידיות הקשורות לפריט ר"ק יזרמו אל הישות(1עלות הפריט ניתנת למדידה באופן מהימן.(2

סוגיות: – האם מדובר במלאי או בר"ק? חלקי חילוף וציוד עזר(1

בהתאם לתקן נקבע כי ברוב המקרים מדובר במלאי. אך אם מדובר בחלקי חילוף משמעותיים העונים על ההגדרה )כלומר משמשים יותר מתקופה חשבונאית אחת(, אז מדובר בר"ק. כמו כן,

במידה וחלקי החילוף וציוד העזר משמשים רק פריטי ר"ק, אז הם יטופלו גם כן כר"ק.– האם יחידת המדידה של פריט ר"ק היא ברמת הפריט הבודד או חבילת פריטים? יחידת המדידה (2

התקן לא קובע את יחידת המדידה להכרה. כלומר, מה מהווה פריט של ר"ק. לכן נדרש שיקול דעת בישום הקריטריונים להכרה, בהתאם לנסיבות הספציפיות של הישות. ע"פ התקן, יתכן ויהיה זה ראוי לצרף פריטים שאינם משמעותיים בנפרד, כמו תבניות כלים ולישם את הקריטריונים שנקבעו בתקן

לגבי הערך המצרפי.

עלויות ראשוניות ועלויות עוקבות ההכרה בעלויות הר"ק תהא במועד בו העלויות מתהוות. עלויות אלה כוללות עלויות ראשוניות ועלויות

עוקבות.

:עלויות ראשוניות מתהוות כדי לרכוש או להקים פריט ר"ק. עלויות אלו כוללות גם פריטים שנרכשו משיקולי בטיחות או

איכות סביבה וזאת במידה ורכישה זו נחוצה כדי שההטבות הכלכליות העתידיות יזרמו לישות. לדוגמה, נכסים הנרכשים על מנת לעמוד בדרישות של איכות הסביבה ואילולא נרכשו, לא הייתה החברה יכולה

לעסוק כלל בתחום פעילותה.

:עלויות עוקבות עלויות עוקבות מתהוות לאחר מועד הרכישה / הקמה של פריט ר"ק. זאת על מנת להוסיף, להחליף

חלק ממנו או לתחזק אותו. לרוב, עלויות עוקבות יוכרו כהוצאה ברוו"ה, שכן בעיקרן הן מהוות עלויות שלתיקונים ותחזוקה.

פריטי ר"ק הדורשים החלפה בפרקי זמן קבועים )כגון החלפת מנועים במטוסים(. יטופלו בצורה הבאה:החלק המחליף יוכר כחלק מהערך בספרים של הר"ק וזאת במקביל לגריעת החלק שהוחלף.

קיימים מקרים בהם פריטי ר"ק דורשים בדיקות סדירות משמעותיות )ללא קשר אם יוחלפו החלקים(. עלות הבדיקה המשמעותית תטופל כהחלפה. כלומר, הבדיקה המשמעותית תתווסף לעלות הנכס

ותופחת בהתאם לתקופת הזמן עד הבדיקה הבאה. במידה ויש יתרה מעלות הבדיקה הקודמת, היאתגרע מהנכס.

מדידה בעת ההכרהפריט ר"ק אשר כשיר להכרה כנכס ימדד בעלותו. עלות הר"ק כוללת:

מחיר הרכישה, לרבות מסים שלא מוחזרים ובניכוי הנחות מסחריות.(1 עלויות שניתן לייחס במישרין להבאת הנכס למיקומו ולמצבו, בכדי שיוכל לפעול באופן בו התכוונה(2

ההנהלה. האומדן הראשוני לגבי עלויות פירוק ופינוי של הפריט ושיקום האתר בו ממוקם הפריט, אשר בגינן(3

לישות קיימת מחויבות.

:דוגמאות לעלויות שניתן לייחס במישרין לר"ק

IAS 1683 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

עלויות הרכבה והתקנה, עלויות הובלה, עלויות הכנת האתר, יועצים מקצועיים )גם אם מדובר ביועץשמייעץ בנושאים נוספים מלבד הקמת הר"ק(

:דוגמאות לעלויות שאינן חלק מהר"קעלויות השקת מתקן, עלויות פרסום וקידום מכירות, עלויות הכשרת עובדים, עלויות מנהלתיות.

סוגיות:?מתי נפסקת ההכרה בעלויות(1

ברגע שהנכס מוכן לשימוש כמו שהתכוונה ההנהלה. כאשר הנכס במצב שיוכל לפעול באופן שהתכוונה ההנהלה תופסק ההכרה בעלויות. לפיכך, עלויות שהתהוו כאשר הפריט יכול לפעול כפי

שהתכוונה ההנהלה, אך טרם הוכנס לשימוש, או מופעל בפחות מהתפוקה המלאה, הפסדיםתפעוליים ועלויות של שינוי מקום או ארגון מחדש, לא יהוונו כחלק מעלות הר"ק.

פעילויות נלוות במהלך ההקמה(2 בהתאם לתקן, הכנסות המופקות מפעילות נלווית במהלך ההקמה של הר"ק, יכללו במדידת העלות

רק במידה והן הכרחיות להבאת הפריט למיקום ולמצב הדרושים על מנת שיוכל לפעול באופן שבוהתכוונה ההנהלה.

דוג: הקמת מבנה שעד תחילת הבניה שימש כחניון. השימוש כחניון לא הכרחי ולכן הוצאות והכנסות הקשורות לחניוןיזקפו לרוו"ה.

דוג: לחברה מכונה לייצור תרופות ובשלב מקדמי היא מייצרת דוגמיות ומוכרת אותן. במקרה זה, במידה והדוגמיות הכרחיות לצורך הבאת המכונה לייצור כמויות בהתאם לרצון ההנהלה אז העלויות וההכנסות יהוו חלק ממדידת העלות

.של המכונהרווח פנימי כאשר מדובר בנכס בהקמה עצמית(3

העקרונות של ההכרה משמשים גם במקרה של נכס בהקמה עצמית לעניין זה מדגיש התקן כי העלות לא כוללת רווח פנימי מייצור. לא כוללת עלויות הנובעות מחוסר יעילות בחומרים או

היוון עלויות אשראי.IAS 23בעבודה. אך כן ניתן לכלול עלויות אשראי במידה ועומדות בתנאים של . מבנה150, השווי 10, מתוכן בזבוז של 110דוג: חברה קבלנית הבונה את משרד ההנהלה שלה. עלויות בפועל

.100ההנהלה יוכר כר"ק בסכום של רכישה באשראי שאינו רגיל(4

בהתאם לתקן, עלות הרכישה מוגדרת כסכום שווה הערך למחיר במזומן, לפיכך כאשר מדובר ברכישה באשראי שאינו רגיל, יש צורך לבצע חישוב של הערך הנוכחי של תזרים המזומנים העתידי

וזה ייחשב כעלות הנכס וההפרשים יזקפו כהוצאות ריבית על פני תקופת האשראי.דוג:

החלפת נכסים(5 בהתאם לתקן, כאשר תמורת הרכישה של ר"ק היא באמצעות נכס לא כספי אחר, העלות של הרכוש הקבוע הנרכש, תמדד על פי השווי ההוגן של הנכס שנמסר )או השווי ההוגן של הנכס

שהתקבל אם הוא מהווה ראיה ברורה יותר(. אלא אם מתקיים אחד משני המקרים הבאים:א(

לעסקת ההחלפה אין מהות מסחרית(1לא ניתן למדוד באופן מהימן את השווי ההוגן של הנכס שנמסר ושל הנכס שהתקבל.(2

בשני המקרים הנ"ל יירשם הנכס שנרכש לפי הערך בספרים של הנכס שנמסר. יש לציין כי הכללים הנ"ל חלים גם על מצבים בהם מעורבים בהחלפה מספר פריטים של ר"ק

שנמסרים או שמתקבלים או שילוב של נכסים כספיים ולא כספיים. הקביעה האם להחלפת נכסים קיימת מהות מסחרית, מתבצעת ע"י בחינת המידה בה תזרימיב(

המזומנים העתידיים של הישות חזויים להשתנות כתוצאה מהעסקה.לעסקת החלפת נכסים יש מהות מסחרית כאשר:ג(

IAS 1684 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

התצורה של תזרימי המזומנים של הנכס שהתקבל )סיכון, עיתוי, סכום( שונה מהתצורה של(1תזרימי המזומנים של הנכס שהועבר.

השווי הספציפי לישות של חלק מפעילויות הישות שהושפע מהעסקה משתנה כתוצאה(2מההחלפה.

השוני האמור בסעיפים הנ"ל הוא משמעותי יחסית לשווי ההוגן של הנכסים שהוחלפו.(3 יש לציין כי הקביעה האם לעסקת החלפת נכסים יש מהות מסחרית או לא, עשויה להיות ברורה מבלי שידרשו חישובים מפורטים. קביעת מבחן המהות המסחרית, נועדה למנוע

מצבים בהם החלפות טכניות משפטיות יביאו להכרה ברווח בדוחות הכספיים. מזומן.200דוג: חברה א מעבירה את נכס א לחברה ב. חברה ב מעבירה נכס ב לחברה א + ד(

. 15000 והשווי ההוגן 10000לגבי נכס א, הערך בספרי א הוא הנחה א – יש מהות מסחרית. לפי שווי הוגן(1

בספרי חברה א:14800ח' נכס ב200ח' מזומן10000ז' נכס א'

5000ז' רווח הוןהנחה ב – אין מהות מסחרית. לפי ערך בספרים(2

בספרי חברה א:9800ח' נכס ב200ח' מזומן10000ז' נכס א

:ר"ק קבוע שנרכש כנגד הנפקת מניות(6 IFRS 2כאשר הר"ק נרכש תמורת הנפקת מניות, התקן הבינלאומי הרלוונטי לקביעת העלות הוא

הדן בתשלום מבוסס מניות. באופן כללי, העקרון המנחה של התקן הנ"ל הוא למדוד את עסקתהרכישה בהתאם לשווי ההוגן במועד ההכרה לראשונה.

שווי הוגןח' ר"ק ערך נקובז' הון מניות

. P.Nז' פרמיהמענקי השקעה(7

העלות של פריטי ר"ק עשויה לקטון כתוצאה מקבלת מענקי השקעה. הטיפול החשבונאי נקבע ב-IAS 20.

עלויות פירוק ופינוי האתר(8 בהתאם לתקן, העלות של ר"ק מורכבת גם מאומדן העלויות העתידיות שיווצרו בעתיד בעת סילוק,

IASהעברת הנכס, או שיקום האתר בו ממוקם הנכס. ההתחייבות לפירוק ופינוי תטופל בהתאם ל- אשר לפיו יש לחשב את הערך הנוכחי של התזרים הצפוי בכל נקודת זמן.37

. 5%, ריבית היוון 200000( FV שנה )30, עלויות פירוק עתידיות בעוד 1000000דוג: עלות מפעל הוספת עלויות פירוק:בעת הרכישה:

200000/))1.05(^30(=46275(IAS 16, IRFIC 1)לפי ח' מפעל1000000ח' מפעל46275(IAS 37ז' התחייבות בגין פירוק ופינוי )תטופל לפי 1000000ז' מזומן

האירוע מהעבר שבגינו יש לרשום הן את הנכס והן את התחייבות בגין פירוק ופינוי, הוא בד"כ עצם רכישת הר"ק. זאת מכיוון שמרבית המקרים התחייבות מהסוג הנ"ל מעוגנות בחוק או בחוזה

הרכישה. מכאן, שבמידה ונוצרת מחויבות )בגין זיהום סביבה, למשל( אשר נגרמה כתוצאה מייצורהמלאי, הרי שלא נזקוף זאת לעלות הנכס, אלא כחלק מעלות המכר.

4.12.08 – 5שיעור

IAS 1685 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

שלב ב – מדידה לאחר ההכרה לראשונה )מדידה בתקופות עוקבות( במועד הרכישה / הקמה, נרשם הר"ק כנכס בספרים. אך מכיוון שהוא משמש את החברה על פני מספר

תקופות חשבונאיות, הרי שיש לזקוף הוצאה בגינו בדוח רוו"ה שתשקף את עקרון הקבלת ההוצאות להכנסות. לכל קבוצה של פריטי ר"ק מאפיינים משלה. מכאן, שביום רכישת הר"ק, על החברה להעריך

בגין אותו ר"ק שנרכש את האומדנים הבאים:. אורך החיים השימושיים של הר"ק(1

זהו פרק הזמן שלאורכו הר"ק חזוי להיות זמין לשימוש החברה. מדיניות ניהול הנכס של חברה, כוללת גם מימוש לאחר תקופה מוגדרת או לאחר תפוקה מוגדרת. מכאן שנדרש שיקול דעת על

מנת לקבוע את אורך החיים השימושיים של הר"ק ותקופה זו לא שווה בהכרח לאורך החייםהכלכליים או הפיזיים של אותו הר"ק.

ערך הגרט / שייר(2 אומדן הסכום שהחברה יכולה לקבל ממימוש הר"ק בסוף החיים השימושיים שלו. לעתים קרובות,

סכום זה לא משמעותי. לפיכך הסכום לא מובא בחישוב הפחת. - אם אורך החיים השימושיים הוא קצר מאורך החיים הכלכליים אז בהכרח יש ערך שייר

: שיטת פחת(3 הקצאה שיטתית של סכום בר הפחת של הר"ק )עלות בניכוי ערך גרט/שייר( על פני אורך חייו

השימושיים בהתאם להטבות הכלכליות העתידיות הצפויות מהנכס.

קבוצות רכוש קבוע ישות תבחר במודל העלות או במודל הערכה מחדש כמדיניותה החשבונאית ותיישם את אותה מדיניות לגבי קבוצה של פריטי ר"ק. הדגש הוא שיש ליישם את אותה מדיניות על כל קבוצת ר"ק. יחד עם זאת,

עבור כל קבוצה ניתן ליישם מודל שונה.

קבוצת ר"ק – קיבוץ של נכסים בעלי מהות דומה ושימוש דומה בפעילויות הישות.כגון:

קרקעות; מבנים לרבות הקרקע שעליה הם בנויים; מכונות; כלי רכב וכ'

:הערותשינוי גיאוגרפי לא מהווה קבוצה נפרדת(1הבעלות המשפטית לא קובעת אם זו אותה קבוצה או לא.(2

מודל העלותבהתאם למודל העלות, פריט ר"ק יוצג בעלותו בניכוי פחת שנצבר ובניכוי הפסדים מירידת ערך.

XXXעלות(XXX)פ"נ

( XXX )ירידת ערךXXXערך בספרים/עלות מופחתת

פחת ושיטות פחת ההכרה בהוצאות פחת נדרשת החל מהמועד בו הנכס מוכן לשימוש המיועד )גם אם לא התחיל לשמש

.IAS 2, או עד סיווגו למלאי לפי IFRS 5בפועל( ועד לגריעתו, או עד לסיווגו כמוחזק למכירה בהתאם ל-

לגבי קרקע, בד"כ לא מוכרות הוצאות פחת מתוך תפיסה שאורך החיים השימושיים הוא בלתי מוגבל. קיימים מקרים, כאשר קרקע משמשת למחצבות או מטמנת אשפה. כלומר מקרים בהם לקרקע יש

קיבולת מסוימת ולכן יש לה אורך חיים מוגדר ולכן ירשם בגינה פחת.

IAS 1686 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

שיטת הפחת שנעשה בה שימוש תשקף את התבנית בה הישות חזויה לצרוך את ההטבות הכלכליותהעתידיות של הנכס.

: שיטות פחתתקופת הפחת

נמכר הנכס אם זהב' או ג'.

א. נמכר IFRS 5ב. מסווג כמוחזק למכירה לפי

)תיקוןIAS 2ג. מסווג כמלאי לפי 5.08(

מתחיללפעול

מוכןלשימוש

רכישת ר"ק

– שיטת הקו הישר(1 הקצאת הפחת על פני אורך החיים השימושיים של הנכס באופן שווה. שיטה זו תשמש את החברה

כאשר היא צופה שההטבות הכלכליות שינבעו מהנכס הן קבועות על פני השנים.דוג: 512000עלות

לשנה(25% שנים )4אורך חיים שימושי2000גרט

127500=4(/512000-2000)לכל שנה127500ח' הוצאת פחת127500ז' הוצאות פחת

- סכום ספרות השנים היורד(2בשיטה זו הקצאת הפחת, כלומר ההוצאה הנזקפת בדוח רוו"ה הולכת וקטנה עם השנים.

דוג: לפי אותם נתונים:4/10(*512000-2000 = )1204000שנה 3/10(*512000-2000 = )2153000שנה 2/10(*512000-2000 = )3102000שנה 1/10(*512000-2000 = )451000שנה

n*)n+1(/2באופן כללי קיימת שיטה הפוכה המתבססת על סכום ספרות השנים העולה, שם נצפה כי ההטבותא(

הכלכליות של הנכס ילכו ויגדלו ככל שהזמן יעבור., בתוך השנה תהיה חלוקה לפי קו ישר.השניםהשיטה מחושבת לפי סכום ספרות ב(

:2009, אז בשנת 1.7.08כלומר, אם רכשנו ב-1.1-30.6.09102000( = 512000-2000*)4/10*6/12

1.7-31.12.09153000( = 512000-2000*)3/10*6/12 שיטת יחידות הייצור – פחת לפי תפוקה(3

הקצאת הפחת על פני אורך החיים השימושיים מתבססת בהתאם לרמת התפוקה שמייצר הנכס. לכאורה, שיטה זו תשקף באופן טוב ביותר את ההקצאה של הפחת על פני השנים, שכן מדי שנה

יופחת הנכס בהתאם לתפוקה בפועל. אולם, יישום השיטה הוא בעייתי עקב הצורך לאמוד את סךתפוקת הנכס כבר במועד רכישתו.

. 100000דוג: תפוקה מירבית במועד הרכישה, .101k. סה"כ בפועל 6k – 4; שנה 25k – 3; שנה 20k – 2; שנה 50k – 1בפועל: שנה

255000=50/100(*512000-2000)1שנה 102000=20/100(*512000-2000)2שנה 127500=25/100(*512000-2000)3שנה 25500= 5/100(*512000-2000 )4שנה

אחוז קבוע מהיתרה הפוחתת(4 גם בשיטה זו ההקצאה השיטתית של הוצאות הפחת הולכת ופוחתת עם השנים. כלומר ההטבות

הכלכליות צפויות לקטון עם השנים.

1−n√ גרט. 1 יש להציב בנוסחה 0 אם ערך הגרט = עלות

1−4√2000512000

=75 %

384000=75%*512000 - 1שנה

IAS 1687 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

96000=75%(*512000-384000=)75%*25%*512000 - 2שנה 24000=75%(*512000-384000-96000= )75%*2^25%*512000 - 3שנה 6000=75%(*512000-384000-96000-24000= )75%*3^25%*512000 - 4שנה 510000סה"כ

רישום הוצאות הפחת בספריםהתקן קובע כי הוצאות הפחת לכל תקופה מוכרות בד"כ בדוח רוו"ה.

לעתים, הנכס משמש לייצור נכס אחר. במקרה זה, הוצאות הפחת מהוות חלק מעלות הנכס האחרונכללות בערכו בספרים.

שינוי שיטת פחת שיטת הפחת שנעשה בה שימוש לגבי נכס, תיסקר לפחות כל סוף שנת כספים. אם חל שינוי משמעותי בדפוס החזוי של צריכת ההטבות הכלכליות העתידיות הגלומות בנכס, יש לשנות את שיטת הפחת על

.IAS 8מנת לשקף את הדפוס שהשתנה. שינוי כזה יטופל כשינוי אומדן בהתאם ל-

שינוי אומדני שייר ואורך חיים על פי התקן ישות תסקור את ערך השייר ואת אורך החיים השימושיים של הנכס לפחות בכל סוף שנת

.IAS 8כספים ואם הציפיות שונות מאומדנים קודמים, השינויים יטופלו כשינוי אומדן לפי בתיאוריה ובפרקטיקה נתקן מתחילת הדוח האחרון, אין לפתוח דוחות שנחתמו.

שנה.40, אורך חיים צפוי 1000000 – מבנה 1.1.07 שנה.20 – אורך חיים צפוי 31.12.07

.2007הנחה א: לא קרה כלום למבנה בשנת 50000=1000000/20 יהיה 2007תחת הנחה א, הפחת לשנת

הנחה ב: ההחלטה התקבלה עקב רעידת אדמה.25000=1000000/40 יהיה 2007תחת הנחה ב, הפחת לשנת

1/19(*1000000-25000 – )2008פחת בשנת

גישת הרכיבים בהתאם לתקן יש להפחית בנפרד כל חלק של רכוש קבוע אם עלות שהיא משמעותית ביחס לסך

העלות של הפריט.למשל, במטוס יש להפריד בין המנוע לשלד המטוס.

אם למספר חלקים משמעותיים, באותו פריט ר"ק, יש את אותו אורך חיים שימושיים ואותה שיטת פחת,ניתן לקבצם יחדיו לצורך קביעת הוצאות הפחת.

לאחר "פירוק" הפריט לחלקים משמעותיים, שארית הפריט תופחת בהתאם לשיטת הפחת ואורך החייםהשימושיים שישקפו בצורה הנאמנה ביותר.

חברה יכולה לבחור להפחית בנפרד גם חלקים של פריט שעלותם לא משמעותית ביחס לעלות הפריטהכולל.

ההפרדה לרכיבים היא רק לצורכי חישוב הפחת, לכן לא נבחן אם כל רכיב בנפרד עומד בהגדרת ר"ק,כל עוד הפריט כולו עומד בהגדרה. מבחינה הצגתית, כל הר"ק עם כל המרכיבים מוצג ביחד.

בדיקה תקופתית משמעותית מ'. 1 שנים. עלות הבדיקה 3 שנה. בדיקה משמעותית כל 20 מ' אורך חיים 10 נרכש ר"ק עלות 1.1.07דוג:

שנה20 מ' נכס שיופחת על פני 9 מ' < 10ההנחה היא שעלות הרכישה הראשונה כלולה כבר עלות בדיקה. כלומר מתוך ה- שנים.3 מ' שיופחת על פני 1ו-

9000000/20+1000000/3: 07-08-09הוצאות פחת לשנים בדיקה בפועל:

1000000ח' ר"ק1000000ז' מזומן

שנים. 3מה היה קורה אם ביצענו את הבדיקה התקופתית לאחר שנתיים ולא לאחר עלות הבדיקה החדשה:

IAS 1688 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

1000000ח' ר"ק1000000ז' מזומן

גריעת עלות הבדיקה הישנה:333333ח' הוצאות פחת

333333=1/3*1000000ז' ר"ק

קיימים מקרים שבכדי להמשיך ולהפעיל את הר"ק, חברה נדרשת מדי מספר תקופות לבצע טיפול מקיף. )למשל, דרישה רגולטורית של טיפול במטוסים אחת לתקופה(. יש לציין כי לא מדובר

בהתחייבות כהגדרתה במסגרת המושגית. התקן רואה בטיפול התקופתי מרכיב שיש להפרידוולהפחיתו בנפרד.

ההנחה היא שבמחיר הרכישה הראשוני מגולמת כבר עלות הטיפול התקופתי הראשון.

דוגמה מודל העלות, גישת הרכיבים ושינוי אומדןהתקן אומר שכאשר רוכשים מבנה חייבים לפצל בין מרכיב הקרקע לבין מרכיב המבנה

הערות לדוגמה:בגישת הרכיבים ניתן להפחית כל רכיב לפי שיטת פחת שונה(1 יש לשים לב, בגישת הרכיבים ההפרדה היא לצורך חישוב הפחת. אולם בהצגה המאזנית, הנכס(2

מוצג כמקשה אחתבשינוי אומדן, יש לשים לב בהתאם לנתונים האם לטפל מתחילת תקופה או מיום שינוי האומדן.(3 בשינוי אורך החיים השימושיים יש לשים לב לניסוח, האם אורך החיים החדש הוא ממועד הרכישה(4

או ממועד השינוי.כאשר יש ערך גרט, יש להזהר מחישוב עלות מופחתת. כדאי לחשב עלות + פחת נצבר.(5 בגין מבנה, יש להפריד בין המבנה לבין מרכיב הקרקע. מבחינה חישובית, בחישוב הוצאות הפחת(6

בגין מבנה, הרי שמרכיב הקרקע מנוטרל בדומה לערך גרט. אך בשונה מערך גרט, אם משתנה ערך הקרקע בתקופות עוקבות, לא מדובר בשינוי ערך גרט אשר מצריך שינוי אומדן. שכן הקרקע הופרדה

כבר עם רכישתה.

11.12.2008 – 6שיעור

IAS 1689 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

מודל הערכה מחדש בהתאם למודל ההערכה מחדש, פריט ר"ק שניתן למדוד את שוויו ההוגן באופן מהימן. יוצג בסכום

משוערך )שווי הוגן במועד ההערכה מחדש( בניכוי פחת שנצבר ובניכוי הפסדים מירידת ערך. שווי הוגן מוגדר כסכום בו ניתן להחליף את הנכס בעסקה בתום לב בין קונה רצון לבין מוכר רצון

הפועלים בצורה מושכלת.

התקן לא קובע כיצד יש לחשב את השווי ההוגן. כן נאמר בתקן שיש להישען על ראיות מבוססות שוקבאמצעות מעריכי שווי, אך אין דרישה כי מעריכי השווי יהיו חיצוניים.

כמו כן, במידה ואין ראיות מבוססות שוק, התקן דורש הישענות על הערכות אחרות ומציין את גישתההכנסה או גישת עלות השחלוף המופחתת. אך הוא לא מציין כיצד מיישמים שיטות אלו.

יש לבצע הערכות מחדש באופן סדיר מספיק על מנת לוודא שהערך בספרים לא שונה מהותית מהערך שהיה נקבע לפי שווי הוגן בסוף תקופת הדיווח. דהינו, תדירות ההערכה מחדש תלויה בשינויים בשווי

ההוגן של פריט הר"ק. קיימים פריטים שנתונים לשינויים משמעותיים, לכן יוערכו אחת לשנה. לעומתם, שנים.5 עד 3פריטים אחרים יוערכו כל

אם פריט ר"ק מוערך מחדש, יש להעריך מחדש את כל הקבוצה של הר"ק שאליה מתייחס הנכס. זאת על מנת להמנע מהערכה מחדש סלקטיבית של נכסים ומדיווח של סכומים שהם תערובת של עלויות

ושוויים למועדים שונים.

טיפול חשבונאי במועד הערכה מחדש אם הערך בספרים של נכס עלה כתוצאה מהערכה מחדש, העלייה תוכר ברווח כולל אחר ותצבר בהון

העצמי תחת הכותרת קרן הערכה מחדש. אולם העלייה תוכר בדוח רווח והפסד עד לסכום שבו היא מבטלת ירידה כתוצאה מהערכה מחדש של

אותו נכס שהוכרה קודם לכן בדוח רוו"ה. אם הערך בספרים של נכס יורד כתוצאה מהערכה מחדש, הירידה תוכר ברוו"ה. אולם הירידה תוכר

ברווח כולל אחר עד לסכום בו קיימת יתרת זכות כלשהי בקרן הערכה מחדש בגין אותו הנכס.

בקצרה:מתחת לעלות מופחתת מקורית – רווח והפסד

מעל לעלות מופחתת מקורית – קרן הערכה מחדשרק בגין אותו הנכס, לא ניתן לקזז בין נכסים. ניתן לקזז בין רכיבים של הנכס.

פריט ר"ק שמוערך מחדש, הפחת הנצבר בגינו במועד ההערכה יטופל באחת משתי הדרכים הבאות:מוצג מחדש באופן יחסי לשינוי בערך בספרים ברוטו של הנכס.א.מבוטל מול הערך בספרים ברוטו של הנכס.ב.

הולכים על הדרך השנייה אלא אם נאמר אחרת. שווי הוגן160דוג, הנכס הוערך ל-

דרך ב'דרך א'לפני ההערכה100עלות

( 20 )פ"נ80עלות מופחתת

200עלות ( 40 )פ"נ

160עלות מופחתת

100ח' עלות20ז' פ"נ

80ז' קרן הערכה מחדש

160עלות ( 0 )פ"נ

160עלות מופחתת

60ח' עלות20ח' פ"נ

80ז' קרן הערכה מחדש קרן הערכה מחדש תזקף ישירות לעודפים ולעולם לא תעבור דרך רווח והפסד.

הזקיפה לעודפים תהיה באחת משתי הצורות הבאות:

IAS 1690 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

כאשר הנכס נגרע.א.

במהלך השימוש בנכס בהתאם לקצב הפחת.)זו הדרך העדיפה(.ב.

הערות – חשוב להדגיש כי בכל שיטות הפחת, גישת הרכיבים, בחינת האומדנים היא מדי תקופה )שיטות(1

פחת, גרט, אורך חיים שימושיים(. כאשר בוחרים במודל הערכה מחדש לא ניתן לקזז שיערוך של נכס אחד מירידת ערך של נכס אחר,(2

גם אם מדובר באותה קבוצת נכסים. אמנם כאשר מדובר באותו הנכס אשר בגינו ישנם מספר חלקים )גישת הרכיבים(, הרי שכן ניתן לקזז שערוך של חלק אחד בנכס מחלקו האחר, כך שלמעשה

קרן ההערכה שתהיה היא בגין הנכס בכללותו. גידול בקרן הערכה מחדש לא מייצג גידול בהכנסה או ביכולת הייצור של החברה, אלא מייצג את(3

שימור ההון. זאת בניגוד לגידול בשווי ההוגן של נדל"ן להשקעה אשר מייצג את התזרים העתידי ולכןההפרשים במודל נדל"ן להשקעה נזקפים לדוח רוו"ה.

למעשה, מודל הערכה מחדש מזיק לדוח רוו"ה, שכן יש הוצאות פחת גדולות יותר והרווח בגריעה(4 קטן יותר, לכן מרבית חברות המשק לא בוחרות ליישם מודל זה בדוחותיהן. המודל הזה מייפה את

המאזן, מגדיל את הנכסים.

)מתוך דף(2דוגמה

הערות: אם החברה הייתה מיישמת את מודל העלות, במקרה הזה ירידת ערך מחושבת לפי סכום בר(1

. IAS 36השבה. יכול להיות שאם היה מיושם מודל העלות לא הייתה ירידת ערך לפי נכס יוצג כנמוך מבין עלות או סכום בר השבה.א(סכום בר ההשבה הוא הגבוה מבין שווי הוגן לבין שווי שימוש.ב(

לפי ניסוח התקן, אם יש עליית ערך לאחר שהייתה ירידת ערך, יש לרשום זאת ברוו"ה. אך כשיש(2 הכנסות מביטול עליית ערך הן יהיו ההפרשה בהתחשב בחלוף הזמן, כלומר מפחיתים את ההפרשה

לאורך הזמן. זאת מכיוון שכאשר מוכרת ירידת ערך אנחנו נהנים מהוצאות פחת מופחתות ברוו"ה.לכן בעליית ערך נכיר ברווח בניכוי הקטנת הוצאות הפחת.

רכיבים – קרקע ומבנה. או האם2כאשר מדובר במבנה, השאלה היא האם מדובר בנכס אחד עם (3מדובר בשני נכסים שונים.

מודל העלות – בשני המקרים נגיע לאותן תוצאותא(מודל הערכה מחדש – ב(

100 מרכיב הבניין ירד ב-100מרכיב הקרקע עלה ב-נכס אחד – ניתן לקזז לא קרה כלום בנטו.1שני נכסים – לא ניתן לקזז, תיווצר קרן הון וגם יוכר הפסד בדוח רוו"ה..2

)מתוך דף(3דוגמה

IAS 1691 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

רכוש קבוע ומסים נדחים באופן כללי מס הכנסה ממסה ר"ק לפי מודל העלות. לכן, כאשר בספרים ייושם מודל ההערכה מחדש,

יווצרו הפרשים בין מ"ה לספרים אשר יש ליצור בגינם מסים נדחים. הבינלאומי לעניין ייחוס מסים. מ"ה עושה מאזן לכל נכס והתחייבות מהIAS 12 הישראלי – 19תקן

בסיס המס. בכל מקום שיש הפרש בין הספרים לבסיס המס. על כל ההפרשים האלה יש ליצור ייחוסמסים – אלו הפרשים זמניים.

במידה וההפרש הזמני נוצר בשל זקיפה ישירה להון העצמי, אז יש ליצור את המסיםIAS 12בהתאם ל- הנדחים גם כן ישירות להון העצמי. מכאן, שביישום מודל הערכה מחדש בגובה הסכום שייזקף לקרן

הערכה מחדש יש ליצור מסים נדחים גם כן ישירות לקרן הערכה מחדש.

)מהדף(4דוגמה

IAS 1692 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

פינוי וסילוק האתר במדידה בתקופה העוקבת(.PV – טיפול לפי שווי הוגן )IAS 37ההתחייבות לפינוי וסילוק האתר לפי

ההתחייבות תרשם בספרים לפי שווי הוגן שהוא IAS 37לפי סכום צפוי ביום המאזן

n )r + 1(n תקופה – rריבית להיוון ביום המאזן –

IAS 16 .יש להוון את התחייבות הזו לנכס – ח' רכוש קבוע

ז' התחייבות

התחייבויות שנוצרו כתוצאה מייצור המלאי – עלויות שיקום. למשל, מדי שנה בעת ייצור המלאי נוצר זיהום. בתום חיי הנכס יש לנקות ולדאוג לשיקום האתר.

ההתחייבות הזו אינה התחייבות בגין האתר אלא כתוצאה מייצור המלאי.הנזק השנתי הזה ייזקף מול עלות המכר:

ח' עלות המכרז' התחייבות

יש להבחין בין התחייבות הקשורות לייצור המלאי ולבין עלויות הקשורות לרכישת הר"ק וביניהן עלויותפירוק.

השינויים בהתחייבות לפינוי וסילוק שחלו בתקופה מסוימתכתוצאה מחלוף הזמןא.הסכום הצפוי להיות משולםב.הריבית להיווןג.

IFRIC 1 .דן כיצד יש לטפל בשינויים בגין התחייבות לפינוי ופירוק וסילוק האתר – לפי מודל העלות:(1

כתוצאה מחלוף הזמן:א(ח' הוצאות ריבית

ז' התחייבותהסכום הצפוי להיות משולם:ב(

תיקון הר"קהריבית להיוון:ג(

תיקון הר"ק

הגידול בערך הנוכחי של ההפרשה בגין פינוי וסילוק הנובעת כתוצאה מחלוף הזמן,IFRIC 1בהתאם ל-תוכר כהוצאות ריבית.

ח' הוצאות ריביתז' התחייבות

אולם, שינוי בתזרים הצפוי ו/או שינוי בשיעור הריבית להיוון יטופלו כהוספה או גריעה לעלות הנכס.ח'/ז' ר"ק

ז'/ח' התחייבות

IAS 1693 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

5דוגמה

באופן כללי, כאשר מיושם מודל הערכה מחדש ניישם את אותם הכללים כמו במודל העלות בשינוייםהמחייבים.

שינויים בהפרשה מפינוי וסילוק הנובעים מחלוף הזמן יזקפו להוצאות מימון. אך שינויים בהפרשה כתוצאה מעדכון התזרים הצפוי ו/או שינוי בשיעור הריבית יטופלו כדלקמן:

קיטון בהתחייבות כאמור יזוכה ישירות כנגד הערכה מחדש, אלא אם כן מדובר בהיפוך של קרןא. הערכה מחדש שלילית בגין אותו הנכס שהוכרה בעבר בדוח רוו"ה, במקרה הנ"ל, יש להכיר בקיטון

בהתחייבות כרווח.גידול בהתחייבות )הפסד( יוכר בדוח רוו"ה אלא אם קיימת יתרת קרן הערכה מחדש.ב.

6דוגמה

IAS 1694 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

מעברים בין המודלים – שינוי במדיניות חשבונאית הקובע כי שינוי מדיניות יעשה רק אםIAS 8שינוי במדיניות חשבונאית צריך להתבצע בהתאם ל-

השיטה החשבונאית החדשה מספקת מידע רלוונטי יותר. כפועל יוצא, מעבר ממודל העלות למודל הערכה מחדש אפשרי ואף הגיוני. לעומת זאת, בדרך כלל,

מעבר ממודל הערכה מחדש למודל העלות לא יביא למידע רלוונטי יותר ולכן בדרך כלל אינו אפשרי. המקרה של מעבר מהערכה מחדש לעלות יכול להיות אם חברה תגיע למסקנה כי לא ניתן לאמוד

באופן מהימן את השווי ההוגן, אז כן ניתן לעבור ממודל הערכה למודל העלות.

הטיפול החשבונאי במעברים:שינוי ממודל העלות למודל הערכה מחדשא.

IAS 8במקרה כזה יש לטפל בשינוי המדיניות ממועד השינוי ולא לפי הכללים הרגילים שנקבעו ב-.אין הצגה מחדש במודל העלותלגבי שינוי שיטה.

בהתאם לכללים הרגילים יש לבצע הצגה מחדש של מספרי השוואה לתקופות קודמות כאילו(.restatementהשיטה החדשה יושמה מאז ומעולם )

שינוי ממודל הערכה מחדש למודל העלות )מצב נדיר(ב. כלומר הצגה מחדש של מספרי השוואהIAS 8במקרה כזה, הטיפול יהיה לפי הכללים הרגילים של

על מנת לבטל את כל ההערכות מחדש שנעשו בעבר.

ירידת ערך IAS 36. יש לשים לב ש-IAS 36יש לבחון ירידת ערך של פריטי ר"ק בהתאם לתקן חשבונאות בין לאומי

חל בין אם יושם מודל העלות ובין אם יושם מודל הערכה מחדש.

פיצוי בגין ירידות ערך פיצוי מצד ג' בגין ר"ק שערכו נפגם יכלל ברוו"ה כאשר הישות זכאית לקבל את הפיצוי. תשלום פיצוי

מצד ג' הוא אירוע כלכלי נפרד ולכן יש לטפל בו בנפרד מירידת הערך של הר"ק.

IAS 1695 – רכוש קבוע

IAS 16רכוש קבוע –

שלב ג – גריעה

בהתאם לתקן, הערך בספרים של פריט ר"ק יגרע בעת מימוש, או כאשר לא חזויות הטבות כלכליותעתידיות מהשימוש בו או ממימושו.

הרווח או ההפסד הנובעים מגריעת פריט ר"ק יכללו בדוח רוו"ה כאשר הפריט יגרע. רווחים אלו לאיסווגו כהכנסות.

על מנת לקבוע את מועד המימוש בכדי להכיר ברווח, התקן מפנה לעניין זה לקריטריונים שנקבעו ב-IAS 18.לעניין הכרה בהכנסה

הרווח או ההפסד מגריעת הר"ק הוא ההפרש בין התמורה נטו, אם קיימת לבין הערך בספרים.

הגדרות:תמורה – בהתאם לתקן יש להכיר בתמורה ממכירת ר"ק בהתאם לשוויה ההוגן.א. תמורה נטו – לצורך חישוב הרווח מהמימוש, יש להפחית מהתמורה את כל העלויות הישירותב.

והתוספתיות שנבעו מהמימוש.

הערות אם מדובר במכירה באשראי לא רגיל, רווח ההון יחושב לפי הערך הנוכחי של התמורה שתתקבל.א.

לאחר מכן נכיר בהכנסות ריבית על פני הזמן. אם יש החלפה של חלק ברכוש הקבוע, הרי שיש לגרוע את החלק שהוחלף ולהכיר בחלק הנרכשב.

כחלק מעלות הנכס. במידה והחלק שהוחלף לא הופרד במועד ההכרה, וקיים קושי לקבוע אתעלותו, הרי שניתן להשתמש בעלות ההחלפה כאינדיקציה לעלות החלק שהוחלף.

ר"ק שנרכש להשכרה ובתום תקופת השכרתו הוא נמכר כחלק ממהלך העסקים הרגיל, יסווג למלאיג.)ימדד לפי ערכו בספרים ליום שינוי הסיווג(. התמורה ממכירת ר"ק זה תוכר כהכנסות בהתאם ל-

IAS 18.

IAS 1696 – רכוש קבוע

IAS 40נדל”ן להשקעה –

IAS 40נדל”ן להשקעה – 89............................................................................................................................................................................מטרת התקן

90..................................................................................................................................................שלב א – זיהוי נדל"ן להשקעה90..............................................................................................................................................................................הגדרה:

91...............................................................................................................................................סוגיות בסיווג נדל"ן להשקעה91.......................................................................................................................................................................................נדל"ן מעורב

91..................................................................................................................................................................................שירותים נלווים91................................................................................................................שלב ב – הכרה ומדידה לראשונה של נדל"ן להשקעה

92.............................................................................................................. בתקן6זכות בנדל"ן להשקעה של חוכר בחכירה תפעולית – ס' 92..........................................................................................................שלב ג – מדידה לאחר ההכרה לראשונה, תקופות עוקבות

93.......................................................................................................................................................................מודל העלות93...............................................................................................................................................................מודל השווי ההוגן

93...............................................................................................................................................ייחוס מסים ונדל"ן להשקעה93.....................................................................................................................................................שינוי מדיניות חשבונאית

93...............................................................................................................................................שווי הוגן של נדל"ן להשקעה94.............................................................................................................................................................................קביעת השווי ההוגן

94.......................................................................................................................................................שוני בין שווי הוגן לבין שווי שימוש94......................................................................................................................................................................המנעות ממדידה כפולה

94...........................................................................................................................................................................יציאה הונית עתידית94...............................................................................................................................................................................מדרג השווי ההוגן

95..................................................................................................................................שלב ד – העברות / שינויים בסיווג הנדל"ן95..................................................................................................... מעבר מנדל"ן להשקעה לנדל"ן בשימוש הבעלים )ר"ק(195......................................................................................................................................... מעבר מנדל"ן להשקעה למלאי295..................................................................................................... מעבר מנדל"ן בשימוש הבעלים )ר"ק( לנדל"ן להשקעה395......................................................................................................................................... מעבר ממלאי לנדל"ן להשקעה4

96...................................................................................................................................................................שלב ה – מימושים

מטרת התקןהתקן קובע את הטיפול החשבונאי, הכרה מדידה וגילוי, בנדל"ן להשקעה

שלבי הטיפול בנדל"ן להשקעהשלב א – זיהוי נדל"ן להשקעהא.שלב ב – הכרה ומדידה לראשונה של נדל"ן להשקעהב.שלב ג – מדידה בתקופות עוקבות – מודל עלות או מודל שווי הוגןג.שלב ד – מעברים מ.. ול.. נדל"ן להשקעהד.שלב ה – מימושיםה.

IAS 4097 – נדל”ן להשקעה

IAS 40נדל”ן להשקעה –

שלב א – זיהוי נדל"ן להשקעה

הגדרה: נדל"ן להשקעה הוא נדל"ן )קרקע או מבנה, או חלק ממבנה או שניהם(, המוחזק )ע"י הבעלים או ע"י חוכר בחכירה מימונית(, על מנת להניב הכנסות שכירות או לשם עליית ערך הונית או שניהם, ושלא

לצורך:שימוש בייצור או באספקת סחורות, או שירותים או למטרות מנהלתיות )רכוש קבוע(. או,א.מכירה במהלך העסקים הרגיל )מלאי(.ב.

שלב הזיהוי של נדל"ן להשקעה הוא מהותי. שכן, נדל"ן להשקעה הוא הנכס הקבוע היחיד שזוכהלאפשרות להימדד לפי שווי הוגן בכל תאריך מאזן וההפרשים נזקפים לרוו"ה.

היא שבשונה ממלאי או רכוש קבוע, נדל"ן להשקעה מפיק תזרימי מזומנים באופןIFRSהתפיסה של ה- ישיר ועצמאי )ההכנסות מדמי שכירות או עליית הערך – התזרים הצפוי מהמימוש(. להבדיל מר"ק שאינו

מפיק תזרים באופן ישיר ועצמאי, אלא או במשותף עם נכסים אחרים, למשל מפעל, או באופן עקיףלמשל מבנה הנהלה.

דוגמאות:קרקע המוחזקת לשם עליית ערך בטווח הארוך – נדל"ן להשקעה.(1IAS 2קרקע המוחזקת לשם מכירה במהלך העסקים הרגיל – מלאי, לפי (2.IAS 11נדל"ן שמפותח עבור צד ג' – הנכס הוא לא שלי, מדובר בקבלן מבצע לפי (3מבנה שבבעלות הישות ומוחכר בחכירה תפעולית – נדל"ן להשקעה.(4נדל"ן המוחכר בחכירה מימונית מבחינת המחכיר – לא נכס שלי.(5נדל"ן המוחכר בחכירה מימונית מבחינת החוכר ומוחכר בחכירה תפעולית – נדל"ן להשקעה.(6קרקע המוחזקת לשימוש עתידי שטרם נקבע – נדל"ן להשקעה.(7נדל"ן המוחזק לשימוש עתידי כנדל"ן לשימוש הבעלים – ר"ק.(8נדל"ן שנרכש לצורך פיתוחו לשם מכירה במהלך העסקים הרגיל – מלאי.(9 נדל"ן שנמצא בתהליך הקמה או פיתוח לשימוש עתידי כנדל"ן להשקעה – נדל"ן להשקעה )החל(10

(. עד התיקון האחרון מהסוג הנ"ל היה מטופל כר"ק וביום שהיה2008מהחידוש האחרון של מאי מושלם היה עובר להיות נדל"ן להשקעה שהמעבר היה מטופל בהתאם למעברים. כיום, אחרי ה-

improvement.זה נדל"ן להשקעה מהיום הראשון פיתוח מחדש של נדל"ן להשקעה קיים לצורך שימוש עתידי מתמשך כנדל"ן להשקעה- נותר נדל"ן(11

58)ד(, 9להשקעה. ס' פיתוח של נדל"ן בשימוש הבעלים לשם הפיכה לנדל"ן להשקעה – במהלך הפיתוח, ר"ק, בסיום(12

)ה(57הפיתוח הופך לנדל"ן להשקעה. ס'

IAS 4098 – נדל”ן להשקעה

IAS 40נדל”ן להשקעה –

סוגיות בסיווג נדל"ן להשקעה

נדל"ן מעורב ייתכנו מקרים בהם נכס נדל"ן אחד כולל גם חלק שמיועד להפקת דמי שכירות וגם חלק שהוא בשימוש

הבעלים. נדל"ן המעורב נדל"ן להשקעה עם ר"ק.במקרה כזה השאלה היא האם ניתן למכור בנפרד כל חלק מהנדל"ן. במידה והתשובה היא כן, אז כל חלק יטופל בהתאם לתקן הרלוונטי.

במידה ולא, יש לטפל בכל הנדל"ן כיחידה אחת, לפי החלק המשמעותי יותר.

שירותים נלווים ייתכנו מקרים בהם החברה מספקת לדיירי הנדל"ן גם שירותים נלווים כגון: אחזקה, ניקיון. בכדי להכריע

במקרים אלו האם עצם קיומם של השירותים הנלווים גורם לכך שיש לסווג את הנכס כר"ק, יש לבחוןהאם השירותים הנלווים הם משמעותיים.

אם המסקנה, שהשירותים הנלווים אינם משמעותיים, הרי מדובר בנדל"ן להשקעה )שירותי שמירהבבניין להשכרה(.

אם, מנגד, המסקנה היא שהשירותים הנלווים הם משמעותיים, הרי שהנדל"ן יטופל כר"ק )בית מלון(.ישנם מקרים שידרש להפעיל שיקול דעת על מנת להחליט מה סיווג הנדל"ן. דוגמאות:

מלון אשר מרבית מהשירותים נעשים בחוזה ניהול ע"י צדדים שלישיים.(1 את חברה ב ו100%נדל"ן להשקעה בקבוצת חברות )שליטה בחברות בנות(. קבוצה א מחזיקה (2

את חברה ג. חברה ב משכירה מבנה לחברה ג. בספרי חברה ב יטופל כנדל"ן להשקעה.100%בספרי חברה א יעשו התאמות בגין הנדל"ן כך שהוא יוצג כר"ק.

שלב ב – הכרה ומדידה לראשונה של נדל"ן להשקעהנדל"ן להשקעה יוכר כנכס, כאשר ורק כאשר:

צפוי שההטבות הכלכליות העתידיות הקשורות לנדל"ן להשקעה יזרמו אל הישות. וכן,(1עלות הנדל"ן להשקעה ניתנת למדידה באופן מהימן.(2

מצוין כי:IAS 40ההכרה בנדל"ן להשקעה זהה להכרה בנכס ר"ק וגם ב-ההכרה בעלויות תהיה במועד התהוותן(1קיימות עלויות ראשונית המתהוות ברכישת הנדל"ן או בהקמתו(2 קיימות עלויות המתהוות לאחר רכישת הנדל"ן או הקמתו שבאות להוסיף או להחליף. חלקים(3

שנרכשו כהחלפה, יטופלו כדלקמן:החלק המחליף יתווסף לערך בספריםא(החלק המוחלף ייגרע.ב(

עלויות תיקונים ותחזוקה היומיומיות לא עונות על עקרון ההכרה ולכן ירשמו כהוצאה בדוח רוו"ה.(4

הנדל"ן להשקעה ימדד לראשונה לפי עלותו, לרבות עלויות עסקה וכן כל יציאה שניתן ליחסה במישרין)שכ"ט עו"ד, מסי רכישה וכ'(.

אין לקחת בחשבון: עלויות התחלתיות, הפסדים תפעוליים שנצברו לפני שהנדל"ן הגיע לרמת האכלוס המתכוננת, סכומים

חריגים של חומרים, עבודה או משאבים מבוזבזים שהתהוו בעת הקמת הנדל"ן או פיתוחו.

כל מה שרלוונטי לר"ק, רלוונטי גם לנדל"ן להשקעה:רכישה באשראי חריג – כמו בר"ק, לפרק לשני מרכיבים.

החלפת נכסים.

IAS 4099 – נדל”ן להשקעה

IAS 40נדל”ן להשקעה –

בתקן6זכות בנדל"ן להשקעה של חוכר בחכירה תפעולית – ס' על אף שנדל"ן להשקעה בחכירה תפעולית לא מהווה נכס בספרי החוכר, התקן מאפשר במקרה בו

מאומץ מודל השווי ההוגן להתייחס לזכות אחת או יותר הנובעת מחוזה חכירה תפעולית, כנדל"ן בחשבונאות בו מכירים במאזן היחידלהשקעה ולמדוד אותה לפי שווי הוגן. חשוב להדגיש שזהו המקרה

בחוזה של חכירה תפעולית. התקן קובע כי זכות בנדל"ן המוחזקת בידי חוכר בחכירה תפעולית יכולה להיחשב כנדל"ן להשקעה, אך ורק אם הנדל"ן היה מקיים אחרת את הגדרת נדל"ן להשקעה )חייב

להיות נכס שמחוכר בשכירות משנה(. במילים אחרות, אם נניח שלא היה מדובר בחכירה תפעולית, אלא נכס בבעלות החברה, הנכס הזה

היה עונה להגדרת נדל"ן להשקעה.

25.12.2008 8שיעור

שלב ג – מדידה לאחר ההכרה לראשונה, תקופות עוקבות התקן מאפשר לישות לבחור כמדיניות חשבונאית עבור כל הנדל"ן להשקעה שברשותה את אחד

המודלים הבאים:מודל העלות(1מודל השווי ההוגן.(2

התקן מדגיש כי המדיניות החשבונאית שתבחר ע"י הישות )עלות או שווי הוגן(, תיושם לגבי כל הנדל"ן להשקעה של הישות, למעט מספר חריגים, בהם ניתן ליישם על נדל"ן מסוים עלות ועל שאר הנדל"ן שווי

הוגן:.קרן נדל"ן פנימית(1

א. יש קרנות שמשקיעות בנדל"ן ומנפיקות יחידות השתתפות. מי שרכש את יחידות32ס' ההשתתפות יש לו זכויות בנדל"ן, זה עונה על הגדרת נדל"ן להשקעה. מה שמיוחד הוא שהאדם

שהשקיע בקרן כזו, הוא שהתשואה נובעת מהנדל"ן.על קרן נדל"ן פנימית ניתן ליישם מודל א ועל יתר הנדל"ן להשקעה מודל ב

.אי יכולת לקבוע שווי הוגן באופן מהימן(2 בהתאם לתקן, קיימת הנחה שישות תוכל לקבוע את השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה באופן מהימן

ע"ב מתמשך. עם זאת, במקרים יוצאי דופן הדבר אינו נכון. למשל, כאשר עסקאות בנות השוואה בשוק הן נדירות ואומדנים מהימנים חלופיים לא זמינים. במקרים אלו יטופל הנדל"ן להשקעה לפי

מודל העלות. אולם שאר הנדל"ן יוכל להיות מטופל לפי מודל השווי ההוגן..מדידת נדל"ן להשקעה שנמצא בתהליך הקמה או פיתוח(3

אם ישות בחרה במודל השווי ההוגן, אולם יש לה נדל"ן להשקעה בהקמה, אשר בתקופת הקמתו היא לא יכולה למדוד את שוויו ההוגן. בהתאם לתקן, ישות תמדוד נדל"ן בהקמה לפי עלותו עד אשר

שוויו ההוגן יהיה ניתן למדידה, או עד תום הקמתו כמוקדם. בתקן6זכות בנדל"ן להשקעה של חוכר בחכירה תפעולית – ס' (4

לעיל, אלא מקרה בו לא ניתן לבחור3-1לא מדובר על יישום שני מודלים במקביל כאמור בסעיפים מודל ויש ליישם בהכרח את מודל השווי ההוגן. כאשר החוכר בחר לרשום את הזכות הזו כנדל"ן

להשקעה )נכס במאזן(.

IAS 40100 – נדל”ן להשקעה

IAS 40נדל”ן להשקעה –

מודל העלות אם ישות בוחרת ליישם את מודל העלות, הרי שלאחר ההכרה לראשונה, היא נדרשת למדוד את כל

ר"ק.IAS 16הנדל"ן להשקעה בהתאם למודל העלות, כאמור ב- חשוב להדגיש, כי גם אם מיושם מודל העלות, קיימת דרישה להציג את הנדל"ן להשקעה במאזן, בנפרד

מהרכוש הקבוע. , ישות תדרש לתת גילוי בדוכ"ס השנתיים לשווי ההוגן שלIAS 40כמו כן, בהתאם לדרישות הגילוי של

הנדל"ן להשקעה.

מודל השווי ההוגן במידה וישות תבחר במודל השווי ההוגן. הרי שלאחר מועד ההכרה לראשונה, היא תדרש למדוד את כל

הנדל"ן להשקעה, לפי השווי ההוגן בכל תאריך מאזן, והפרשים הנובעים מהשינוי בשווי ההוגן יוכרוברווח והפסד בתקופה בה הם נבעו. יש לשים לב כי במודל השווי ההוגן לא רושמים הוצאות פחת.

דוגמה

ייחוס מסים ונדל"ן להשקעה בהנחה שמס הכנסה מכיר בנדל"ן להשקעה לפי מודל העלות, הרי שבמידה והחברה בוחרת במודל

השווי ההוגן, נוצרים הפרשים בין הספרים למס הכנסה אשר יש ליצור בגינם מסים נדחים. ההפרשים נובעים מהכנסות או הפסדים מנדל"ן מניב שנרשמו בספרים ומהוצאות פחת שהוכרו ע"י

מ"ה.

שינוי מדיניות חשבונאיתבהתאם לתקן חברה יכולה לבחור אם ליישם את מודל העלות או את מודל השווי ההוגן.

נשאלת השאלה, האם חברה יכולה לשנות את המדיניות החשבונאית שלה ממודל אחד למודל שני? , הקובע ששינוי מדיניות חשבונאית צריך להיעשות רק אםIAS 8לעניין זה יש ליישם את האמור ב-

השיטה החשבונאית החדשה תביא להצגה נאותה יותר. כפועל יוצא, שינוי מדיניות חשבונאית ממודל השווי ההוגן, למודל העלות, לא סביר. זאת מאחר והוא לא

מציג מידע רלוונטי יותר. אולם, שינוי ממודל העלות למודל השווי ההוגן, יהיה אפשרי בכל עת מאחרוהתפיסה היא שמודל השווי ההוגן מספק מידע מהימן מספיק אך רלוונטי יותר.

, כלומר בדרך של הצגה מחדש.IAS 8שינוי המדיניות יעשה בהתאם ל-

שווי הוגן של נדל"ן להשקעה יש לשים לב כי כל חברה נדרשת לחשב את השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה שברשותה, ללא קשר

למודל הנבחר. זאת משום שלפי מודל השווי ההוגן, המידע נדרש לצורך מדידה בדוחות הכספיים. ואילו לפי מודל העלות, המידע נדרש לצורך גילוי בביאורים. התקן מעודד אך אינו דורש, להסתמך על מעריכי

שווי חיצוניים ובלתי תלויים בחברה.

IAS 40101 – נדל”ן להשקעה

IAS 40נדל”ן להשקעה –

קביעת השווי ההוגן השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה הוא המחיר שבו הנדל"ן ניתן להחלפה בין מוכר מרצון לבין קונה רצון

הפועלים בצורה מושכלת בעסקה שאינה מושפעת מיחסים מיוחדים בין הצדדים.יש לשים לב:

לא לקחת מחיר מנופח או מופחת עקב תנאים מיוחדים או נסיבות מיוחדות של צד קשור בעסקה.(1גם הקונה וגם המוכר קיבלו מידע באופן סביר לגבי מהות ומאפייני הנדל"ן.(2הקונה מרצון מעוניין, אך אינו מאולץ לקנות.(3המוכר רוצה למכור, אך אינו מאולץ למכור.(4

שוני בין שווי הוגן לבין שווי שימוש. IAS 36התקן מבחין בין הגדרת השווי ההוגן לבין הגדרת שווי שימוש בהתאם ל-

שווי הוגן הוא מחיר אובייקטיבי ולא מייצג מחיר ספציפי לישות כמו שווי שימוש. מכאן, שבקביעת השוויההוגן, אין לקחת בחשבון את הגורמים הבאים:

שילוב פורה )סינרגיה( בין הנדל"ן להשקעה לבין נכסים אחרים.(1זכויות חוקיות או הגבלות חוקיות שהן ספציפיות רק לבעלים הנוכחי.(2הטבות מס או היטלי מס שהם ספציפיים רק לבעלים הנוכחי.(3

המנעות ממדידה כפולה בקביעת השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה, ישות נמנעת ממדידה כפולה של נכסים או התחייבויות

המוכרים במאזן בנפרד מנדל"ן להשקעה.דוגמאות:

ציוד כמו מעליות או מזגנים, מהווה לעתים תכופות חלק בלתי נפרד מהמבנה ונכלל בד"כ בשווי(1ההוגן של נדל"ן להשקעה ולא מוכר בנפרד כרכוש קבוע.

שווי הוגן של משרד, כאשר הוא מושכר ריק או מושכר מרוהט. (2 שווי הוגן של נדל"ן להשקעה המוחזק בחכירה ומחושב לפי תזרימי מזומנים צפויים. בהתאם לכך,(3

הערכה שהושגה עבור הנדל"ן, נטו )בניכוי התשלומים החזויים(, נדרש להוסיף לה את ההתחייבותבגין החכירה על מנת להגיע לשווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה.

יציאה הונית עתידית השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה לא משקף יציאה הונית עתידית שתשפר או שתרחיב את הנדל"ן, וכן לא

משקף את ההטבות העתידיות מיציאה עתידית זו.

מדרג השווי ההוגןמהטוב אל הפחות:

מחירים שוטפים בשוק פעיל, לנדל"ן דומה, באותו מיקום ובאותו מצב.(1 מחירים שוטפים בשוק פעיל, לנדל"ן בעל מהות, מצב או מיקום שונה המותאם כדי לשקף הבדלים(2

אלו. מחירים עדכניים של נדל"ן דומה בשווקים פחות פעילים, עם התאמות כדי לשקף שינויים כלשהם(3

בתנאים הכלכליים מהמועד בו התרחשו העסקאות ועד תאריך המאזן.היוון תחזיות תזרים מזומנים המתבססות על אומדנים מהימנים.(4

IAS 40102 – נדל”ן להשקעה

IAS 40נדל”ן להשקעה –

שלב ד – העברות / שינויים בסיווג הנדל"ן כאמור, נדל"ן יכול להיות מסווג כמלאי, כר"ק או כנדל"ן להשקעה. כאשר הסיווג הוא סיווג פונקציונאלי.

יתכנו מקרים,בהם, במהלך החיים של אותו נדל"ן, השימוש הפונקציונאלי שלא ישתנה. כפועל יוצא הואעשוי להיכנס להגדרה של נדל"ן להשקעה, או לחלופין, לצאת ממנה.

באופן כללי, בהתאם לתקן, שינויים בסיווג של נדל"ן להשקעה, יכולים להתבצע רק כאשר קיים שינויבשימוש שנעשה באותו נדל"ן והוא נתמך בראיות ברורות.

. מעבר מנדל"ן להשקעה לנדל"ן בשימוש הבעלים )ר"ק(1 שימוש ע"י הבעלים.התחלתהשינוי הנ"ל יהיה כאשר ישנה

, הערך בספרים, נשאר ללא שינוי במעבר לר"ק. ממודלמודל העלותאם הנדל"ן להשקעה הוצג לפי א.המעבר ניתן להמשיך במודל העלות, או במודל ההערכה מחדש.

. השווי ההוגן במועד המעבר לר"ק יהיה העלותמודל השווי ההוגןאם הנדל"ן להשקעה הוצג לפי ב.הנחשבת לאותו מועד, גם לצורך מודל העלות וגם לצורך מודל הערכה מחדש.

. מעבר מנדל"ן להשקעה למלאי2 פיתוח מתוך כוונה למכור את הנדל"ן.מתחילבהתאם לתקן, השינוי הנ"ל יהיה כאשר

יש לשים לב שמימוש נדל"ן להשקעה ללא פיתוח, לא נחשב למעבר ויש להמשיך ולטפל לפי התקן.IAS 40הנוכחי, לרבות הטיפול בגריעה בהתאם ל-

פיתוח נדל"ן להשקעה קיים, לצורך שימוש עתידי כנדל"ן להשקעה, גם הוא לא נחשב מעבר וממשיכים.IAS 40לטפל לאורך כל הדרך בהתאם ל-

, הערך בספרים במועד המעבר למלאי נשאר ללא שינוי.העלותאם הנדל"ן להשקעה הוצג לפי מודל א.

במועד המעבר למלאי, השווי ההוגן יהיה העלותהשווי ההוגן,אם הנדל"ן להשקעה הוצג לפי מודל ב.הנחשבת.

. מעבר מנדל"ן בשימוש הבעלים )ר"ק( לנדל"ן להשקעה3 שימוש ע"י הבעלים. סיוםהשינוי הנ"ל יהיה כאשר ישנו

יש לשים לב כי מדובר במועד בו יש סיום שימוש בנדל"ן, ולא במועד של תחילת השכרה או החכרה שלהנדל"ן.

, אין שינוי בערךהעלות, והמעבר הוא לנדל"ן להשקעה במודל העלותאם בר"ק היה שימוש במודל א.בספרים.

ר"ק )עלות( < נדל"ן להשקעה )עלות( – אין שינוי בערך בספרים , והמעבר הוא לנדל"ן להשקעה במודלהערכה מחדש במודל או עלותאם בר"ק היה שימוש במודל הב.

לענייןIAS 16. הפרשים בין השווי ההוגן למועד המעבר לבין הערך בספרים יטופלו לפי השווי ההוגןהטיפול בקרן הערכה מחדש. מנקודה זו ואילך יטופלו לפי התקן הנ"ל.

כלומר, הפרשים עד מועד המעבר ייזקפו לקרן הערכה מחדש )או הפסדים ברוו"ה(, מנקודת המעבר ואילך, הפרשים יזקפו לרוו"ה. ההגיון הוא שהרווח שנוצר כאשר הנדל"ן הוא ר"ק בחברה, אינו רווח

אמיתי , אלא שימור ההון, ולכן לא יוכר לעולם ברוו"ה, אלא ישירות להון העצמי בקרן הערכהמחדש.

קרן הערכה מחדש אשר נוצרה במועד המעבר תמומש לעודפים בעת מימוש הנכס.

. מעבר ממלאי לנדל"ן להשקעה4השינוי הנ"ל יהיה כאשר ישנה התחלת חכירה תפעולית לצד אחר.

במלאי אין מספר מודלים למדידה, אלא רק מדידה לפי העלות )עלות או שווי מימוש כנמוך(. , אין שינוי בערך בספרים.העלותבמעבר ממלאי לנדל"ן להשקעה הנמדד לפי מודל א. , ההפרשים בין הערך בספרים )העלות( לביןהשווי ההוגןמעבר ממלאי לנדל"ן להשקעה לפי מודל ב.

השווי ההוגן במועד המעבר, יזקפו לרוו"ה )הטיפול הנ"ל עקבי גם עם מכירת מלאי(.

IAS 40103 – נדל”ן להשקעה

IAS 40נדל”ן להשקעה –

שלב ה – מימושים נדל"ן להשקעה ייגרע מהמאזן במועד מימושו או כאשר נפסק השימוש בו ולא צפויות הטבות כלכליות

, בכדי לקבוע מהו המועד המדויק שלIAS 16, בדומה לנלמד ב-IAS 40עתידיות ממימושו. גם ב- העוסק בהכרה בהכנסה.IAS 18המימוש, ישנה הפניה לכללים ב-

דוגמאות נדל"ן להשקעהאירוע א:

אירוע ב:

אירוע ג:

1.1.2009 9שיעור

IAS 40104 – נדל”ן להשקעה

IAS 38נכסים בלתי מוחשיים –

IAS 38נכסים בלתי מוחשיים – 97............................................................................................................................................................................מטרת התקן

98....................................................................................................................................................................................תחולה98........................................................................................................................................................................לא בתחולה

98.....................................................................................................................................................שילוב מוחשי ולא מוחשי98.....................................................................................................................................................הגדרה של נכס בלתי מוחשי98......................................................................................................................................................הכרה של נכס בלתי מוחשי

99...............................................................................................................ניתוח ההגדרה לרבות כללי ההכרה בנכס בלתי מוחשי99............................................................................................................................א. נכס – שליטה בהטבות כלכליות צפויות

99.............................................................................................................................................................................................שליטה:99......................................................................................................................................................................ב. ניתן לזיהוי

99.................................................................................................................................................................ג. ללא מימד פיזי99.............................................................................................................................................................קריטריונים להכרה

100...................................................................................................................................................מדידה של נכס בלתי מוחשי100................................................................................................................................ רכישה נפרדת של נכס בלתי מוחשי1100........................................................................................................................................ רכישה במסגרת צירוף עסקים2100................................................................................................................................... רכישה באמצעות מענק ממשלתי3100................................................................................................................................................ החלפת נכס בלתי מוחשי4100............................................................................................................................................... מוניטין אשר נוצר פנימית5101......................................................................................................................... נכסים בלתי מוחשיים אשר נוצרו פנימית6

101....................................................................................................................................................................................שלב המחקר101....................................................................................................................................................................................שלב הפיתוח

101...............................................................................................................................................................................................עלות102..............................................................................................................................................מדידה לאחר ההכרה לראשונה

102.....................................................................................................................................................................מודל העלות102.........................................................................................................................................................מודל הערכה מחדש

102...................................................................................................................................................................................... שוק פעיל1102........................................................................................................................................................ שווי הוגן לא ניתן עוד לקביעה2102.................................................................................................................................. הערכה מחדש לנכסים ב"מ שלא הוכרו קודם3

102........................................................................................................................................................מעברים בין המודלים103.............................................................................................................................................................אורך חיים שימושיים103..............................................................................................................................................................אורך חיים מוגדר

103......................................................................................................................................................אורך חיים בלתי מוגדר103...............................................................................................................................................................................מימושים

103......................................................................................................................................................................................גילוי

SIC 32103................................................................................................................................................. – עלויות אתר אינטרנט

בעיות בנכסים בלתי מוחשיים:שליטה(1מדידת עלויות – קשרי לקוחות, מותג, מוניטין.(2אורך חיים(3

מטרת התקןלקבוע את הטיפול החשבונאי בנכסים בלתי מוחשיים(1הגדרת קריטריונים להכרה בנכס בלתי מוחשי(2מדידה של נכס בלתי מוחשי(3מתן גילוי(4

IAS 38105 – נכסים בלתי מוחשיים

IAS 38נכסים בלתי מוחשיים –

תחולההתקן חל על נכסים לא מוחשיים, למעט:

נכסים לא מוחשיים שבתכולת תקן אחרא.

נכסים פיננסייםב.

.IFRS 6הכרה ומדידה של נכסי חיפוש והערכה – ג.

יציאה בגין פיתוח והפקת מינרלים, נפט, גז טבעי ומשאבים מתכלים אחרים.ד.

לא בתחולהנכסים לא מוחשיים שבתכולת תקן אחר –

התקן מביא מספר דוגמאות לגבי סעיף א לעיל, דהינו נכסים בלתי מוחשיים שבתכולת תקן אחר. לכן לא חל עליהם:IAS 38התקן הנ"ל

.IAS 2נכס בלתי מוחשי המוחזק לצורך מכירה במהלך העסקים הרגיל – (1.IAS 12נכסי מסים נדחים – (2.IFRS 3מוניטין שנצר מצירוף עסקים – (3.IFRS 5נכסים המוחזקים למכירה, או חלק מקבוצת מימוש – (4IAS 17חכירות – (5IAS 19נכסים הנובעים מהטבות עובד – (6IAS 4עלויות רכישה נדחות ונכסים הנובעים מחוזה ביטוח, למעט הגילוי בדבר הנכסים – (7

שילוב מוחשי ולא מוחשינכסים לא מוחשיים עשויים להיכלל בתוך נכס בעל מהות פיזית. כמו:

זכויות יוצרים על ספר להבדיל מהספר עצמו(1תוכנה להבדיל מהדיסק שעליה היא מצויה(2נוסחה של תרופה להבדיל מהתרופה עצמה(3

יש להפעיל שיקול דעת על מנת להחליט האם מדובר בנכס שיש לפצל לשני נכסים נפרדים )מוחשיובלתי מוחשי(. או האם מדובר בנכס אחד מוחשי, או בנכס אחד בלתי מוחשי.

הגדרה של נכס בלתי מוחשיהתקן מגדיר נכס בלתי מוחשי כנכס לא כספי הניתן לזיהוי וחסר מימד פיזי.

למעשה, את ההגדרה הנ"ל יש לפצל לשלושה תנאים מצטברים: נכס לא כספי אשר הגדרת נכס בתקן היא עקבית להגדרה במסגרת המושגית מוגדרת כמשאבא.

הנשלט ע"י הישות כתוצאה מאירועי העבר ואשר ממנו חזויות לזרום הטבות כלכליות עתידיותליישות.

אותו נכס צריך להיות ניתן לזיהוי ע"פ הקריטריונים שבתקןב.

הנכס האמור הוא חסר מהות פיזיתג.

הכרה של נכס בלתי מוחשי על מנת להכיר בנכס בלתי מוחשי בספרים, יש לקיים את ההגדרה של נכס בלתי מוחשי ובנוסף לעמוד

בקריטריונים להכרה כדלקמן:צפוי שההטבות הכלכליות העתידיות שניתן ליחס לנכס יזרמו אל הישות(1עלות הנכס ניתנת למדידה באופן מהימן.(2

IAS 38106 – נכסים בלתי מוחשיים

IAS 38נכסים בלתי מוחשיים –

ניתוח ההגדרה לרבות כללי ההכרה בנכס בלתי מוחשי התקן מונה רשימה ארוכה של נכסים בלתי מוחשיים.כגון: פטנט, תוכנת מחשב, זכויות יוצרים, זכויות

שידור, זיכיונות, קשרי לקוחות, מותגים וכדומה.לא כל הדוגמאות לעיל מקיימות את ההגדרה של נכס בלתי מוחשי ואת הקריטריונים להכרה.

מכאן, שאם פריט בלתי מוחשי שבתכולת התקן הנ"ל לא מקיים את התנאים, אז יציאה לרכישתו אוייצרו באופן פנימי ייזקפו כהוצאה בעת התהוותה.

א. נכס – שליטה בהטבות כלכליות צפויות הטבות כלכליות עתידיות מנכס בלתי מוחשי יכולות לזרום לישות כתוצאה ממכירה של שירותים או

מוצרים, חסכון בעלויות, או כתוצאה מהטבות אחרות הנובעות מהשימוש בנכס הבלתי מוחשי. אולם, על מנת שהפריט יענה להגדרת נכס, ויותר מזה, על מנת שיענה להגדרת נכס בלתי מוחשי

באותו פריט.שליטהלרבות תנאים להכרה בספרים. על הישות להוכיח

שליטה: ישות שולטת בנכס כאשר יש לה את הכח להשיג את ההטבות הכלכליות העתידיות הגלומות בנכס.

וכאשר יש לה את היכולת להגביל את הגישה של אחרים להטבות אלו. התקן קובע כי הדרך הטובה ביותר להוכיח שליטה בנכסים בלתי מוחשיים, היא באמצעות זכות

משפטית )זכויות יוצרים, פטנט רשום וכד'(. בהתאם לכך, ידע מקצועי של עובדים, רשימת לקוחות או נתח שוק שיש לחברה ללא זכות משפטית, כל אלו לא יוכרו כנכסים בלתי מוחשיים. זאת מאחר ואין בטחון שהחברה תצליח לשמר את ההטבות הכלכליות הצפויות מאלו. יחד עם זאת, נקבע מפורשות

בתקן כי שליטה משפטית היא לא תנאי הכרחי ושליטה יכולה להתקיים גם ללא זכות משפטית )למשל,שמירת נוסחה בכספת(.

ב. ניתן לזיהויהתקן דורש שיהיה ניתן לזהות את הנכס הבלתי מוחשי על מנת להבדילו ממוניטין.

, אולם מוניטין שנוצר בחברה מטופל בתקןIFRS 3מוניטין אשר נוצר בצירופי עסקים מטופל כאמור ב-זה.

בהתאם לתקן, נכס עומד בקריטריון "ניתן לזיהוי", כאשר הוא: ניתן להפרדה:א.

כלומר ניתן להפריד אותו או לפצל אותו מהישות ולמכור אותו, להעביר אותו, להעניק רישיון לשימושבו, להשכיר אותו או להחליפו בנפרד או יחד עם חוזה קשור, נכס קשור או התחייבות קשורה.

: נובע מזכויות חוזיות או זכויות משפטיות אחרותב. מבלי להתחשב אם זכויות אלו ניתנות להעברה או ניתנות להפרדה מהישות, או מזכויות

וממחויבויות אחרות.

ג. ללא מימד פיזינכס ללא מימד פיזי הוא נכס אשר לא ניתן להחזיקו ביד. כגון: זכויות יוצרים, תוכנה וכד'.

קריטריונים להכרה באופן כללי, כללי ההכרה של נכס בלתי מוחשי יחולו על עלויות ראשוניות וכן על עלויות המתהוות

לאחר מכן, על מנת להוסיף לנכס או להחליף חלק ממנו. אמנם, במקרה של נכס בלתי מוחשי, רק במקרים נדירים יציאה עוקבת תוכל להיחשב כחלק מהערך בספרים. שכן, במהותו, לנכס בלתי מוחשי

אין תוספות או החלפות.

IAS 38107 – נכסים בלתי מוחשיים

IAS 38נכסים בלתי מוחשיים –

מדידה של נכס בלתי מוחשי נכס בלתי מוחשי ימדד לראשונה לפי העלות. התקן מבחין בין נכסים בלתי מוחשיים לעניין המדידה

כדלקמן:שנרכשו בנפרד(1שנרכשו בצירוף עסקים(2שנרכשו באמצעות מענק ממשלתי(3בהחלפת נכסים(4מוניטין שנוצר פנימית(5נכסים אחרים שנוצרו פנימית(6

. רכישה נפרדת של נכס בלתי מוחשי1 בדרך כלל, מחיר הרכישה של נכס בלתי מוחשי מבטא את ציפיות הרוכש לגבי ההסתברות שההטבות

הכלכליות העתידיות החזויות שגלומות בנכס יזרמו אל הישות. כלומר, השפעת ההסתברות של ההטבות הכלכליות מקבלת ביטוי במחיר הרכישה. ולפיכך, חזקה שהקריטריון הראשון להכרה בנכס

בלתי מוחשי מתקיים )צפוי שההטבות הכלכליות העתידיות החזויות יזרמו לישות(. כמו כן, הקריטריון השני להכרה מתקיים אף הוא )מדידת העלות בצורה מהימנה(. כלומר, כאשר ישות

רוכשת נכס בלתי מוחשי ברכישה נפרדת, לא מתעוררת הבעיה האם מדובר בנכס לא מוחשי והאםעונה על הקריטריונים להכרה, אלא הנכס תמיד יוכר לפי עלות רכישתו.

לעניין העלות, הכללים שנלמדו בר"ק חלים גם כאן. כגון: עלות הרכישה לרבות מסים שלא מוחזריםבניכוי הנחות.

. רכישה במסגרת צירוף עסקים2 , נכס בלתי מוחשי הנרכש במסגרת צירוף עסקים,IFRS 3. בהתאם לתקן IFRS 3תטופל בהתאם ל-

ירשם לפי שוויו ההוגן במועד הרכישה. במקרה של רכישה במסגרת צירוף עסקים, בדומה לרכישה נפרדת, השווי ההוגן משקף כבר את הציפיות לגבי ההסתברות שההטבות הכלכליות העתידיות יזרמו

אל הישות. כלומר, הקריטריון הראשון להכרה מתקיים תמיד. למעשה, יש לבחון רק את הקריטריוןהשני, האם ניתן למדידה באופן מהימן.

משמעות הדבר, שבצירוף עסקים, הרוכש מכיר בנכס לא מוחשי של הנרכש, בנפרד מהמוניטין, אם השווי ההוגן של הנכס הב"מ ניתן למדידה באופן מהימן, מבלי להתחשב אם הנכס הוכר בדוחות

החברה הנרכשת לפני צירוף. מחירי שוק מצוטטים בשוק פעיל הם האומדן הטוב ביותר לשווי הוגן. בהעדרם, יש להשתמש במחירים

של עסקאות דומות תוך התאמתם לנסיבות הכלכליות למועד העסקה.

. רכישה באמצעות מענק ממשלתי3 חלופות לעניין ההכרה לראשונה:2, אשר מביא IAS 20מטופל בהתאם להוראות תקן בינלאומי

לפי שווי הוגן גם של הנכס וגם של המענק(1לפי סכום סמלי(2

. החלפת נכס בלתי מוחשי4 אם נכס בלתי מוחשי נרכש תמורת החלפה של נכס מוחשי או בלתי מוחשי, אחד או יותר, אז יש ליישם

ר"ק.IAS 16את אותם כללים שלמדנו ב-

IAS 38108 – נכסים בלתי מוחשיים

IAS 38נכסים בלתי מוחשיים –

. מוניטין אשר נוצר פנימית5 מוניטין אשר נוצר פנימית )נצמח(, לא יוכר כנכס. זאת, מכיוון שהוא לא מקיים את ההגדרה ולא מקיים

את הקריטריונים להכרה. המוניטין לא ניתן לזיהוי, לא ניתן להוכיח שליטה ולא ניתן למדידה באופןמהימן.

. נכסים בלתי מוחשיים אשר נוצרו פנימית6 עיקר התקן דן בנכסים לא מוחשיים שנוצרו פנימית, שכן בסוגיה זו מתעוררות מרבית הבעיות. להבדיל

מנכסים לא מוחשיים אשר נרכשו ע"י הישות. בנכסים לא מוחשיים בייצור עצמי, קיים קושי בהערכההאם קיימת עמידה בתנאים להכרה בנכס בדוחות הכספיים.

הקושי נובע משתי סיבות עיקריות:זיהוי נקודת הזמן בה נוצר נכס הניתן לזיהוי ואשר יניב הטבות כלכליות לישות..1מדידה מהימנה של עלות הנכס..2

על מנת להתגבר על הבעיות הנ"ל, קובע התקן כי תהליך ייצור של נכסים ב"מ יסווג לשני שלבים:שלב המחקר.1שלב הפיתוח.2

שלב המחקר שלב המחקר מוגדר בתקן כחקירה מקורית ומתוכננת המבוצעת תוך ציפיה להשגת ידע והבנה מדעיים, או טכניים חדשים. היות ובשלב המחקר הישות לא יכולה להוכיח את קיומו של נכס ב"מ, נקבע בתקן כי

עלויות המחקר יוכרו תמיד כהוצאה במועד התהוותן.דוגמאות לשלב המחקר, מתוך התקן: השגת ידע חדש; בחינת אלטרנטיבות; הערכת תהליכים וכדומה.

שלב הפיתוח שלב הפיתוח מוגדר בתקן כיישום של ממצאי המחקר או ידע אחר לתוכנית או לעיצוב לצורך ייצור של

חומרים, מתקנים, מוצרים, מערכות או שירותים חדשים, או שנעשה בהם שיפור ניכר טרם התחלתייצור או שימוש מסחרי.

ובמהלך שלב זה יתהווה נכס בלתייתכןהיות ושלב הפיתוח הינו שלב מתקדם יותר משלב המחקר, מוחשי לישות.

תנאים מצטברים, אשר במידה והם מתקיימים, הם מעידים למעשה שקרוב לוודאי6התקן כולל שההטבות הכלכליות העתידיות המיוחסות למשאב שהישות מפתחת יזרמו אליה ולפיכך יש להכיר

בנכס.התנאים הם:

של השלמת הנכס הב"מ כך שהוא יהיה זמין לשימוש או למכירה.טכניתהתכנות .1 של הישות להשלים את הנכס הב"מ ולהשתמש בו או למוכרו.כוונתהב.2 של הישות להשתמש הב"מ או למוכרו.יכולתהב.3 לתוצר שלקיים שוקהאופן בו הנכס הב"מ מוחשי יפיק הטבות כלכליות עתידיות צפויות. למשל, .4

להוכיח אתהנכס הב"מ, או לנכס הב"מ עצמו. או במידה ומדובר בנכס לשימוש עצמי, על הישות של הנכס.התועלת

ולשימוש בנכס הב"מ אולהשלמת הפיתוח טכניים, פיננסיים ואחרים הזמינים משאביםקיומם של .5מכירתו.

באופן מהימן את העלויות המיוחסות לנכס הב"מ בשלב הפיתוח. ניתן למדוד.6

דוגמאות לשלב פיתוח: הקמת אבטיפוס; ייצור נסיוני בהיקף קטן וכדומה.

IAS 38109 – נכסים בלתי מוחשיים

IAS 38נכסים בלתי מוחשיים –

התקן מפרט רשימה של נכסים ב"מ בייצור עצמי, אשר לא יוכרו כנכס בספרים, היות ולא ניתן למדוד את עלותם באופן מהימן. זאת, כי לא ניתן להבדיל בין יציאה בגינם לבין יציאה בגין פיתוח העסק

בכללותו.הרשימה כוללת: מותגים; זכויות הוצאה לאור; רשימת לקוחות וכדומה.

עלות עלותו של נכס בלתי מוחשי בייצור עצמי, במידה ועומד בכל התנאים, תכלול את כל העלויות אשר ניתן

לייחס באופן ישיר לפיתוח הנכס )עלות החומרים, משכורות, עלות רישום פטנט וזכויות יוצרים(.

חשוב להדגיש כי עלויות שהוכרו כהוצאה בטרם התקיימו כל התנאים לא יהוונו לנכס הב"מ במועדיםמאוחרים יותר.

מדידה לאחר ההכרה לראשונהבהתאם לתקן, לאחר ההכרה ניתן למדוד נכס בלתי מוחשי באחד משני המודלים:

מודל העלותא.

מודל הערכה מחדשב. יש לציין כי כאשר ישות בחרה למדוד נכס בהתאם למדיניות חשבונאית אחת, עליה לטפל בכל קבוצת

הנכסים הב"מ לפי אותה מדיניות

מודל העלותIAS 16כמו ב-

מודל הערכה מחדש, לרבות הדגשים:IAS 16כמו ב-

. שוק פעיל1 בהתאם לתקן, השווי ההוגן של נכס ב"מ יקבע בהתייחס לשוק פעיל בלבד )רק כאשר מיישמים את

מודל הערכה מחדש(. שוק פעיל

ההגדרה בתקן לשוק פעיל – שוק המקיים את כל הקריטריונים הבאים:הפריטים הנסחרים בשוק הם הומוגניים.א.בכל עת ניתן למצוא בדרך השגרה מוכרים מרצון וקונים מרצוןב.מידע על המחירים של הסחורות זמין לציבורג.

שוק בעל מאפיינים כאמור, ביחס לנכסים ב"מ, אינו נפוץ. אולם הוא קיים במקרים מסויימים כגון: רישיוןמונית או רישיון דיג. מכאן למעשה, כמעט ולא ניתן ליישם את מודל הערכה מחדש בגין נכסים ב"מ.

. שווי הוגן לא ניתן עוד לקביעה2 אם שוויו ההוגן של נכס ב"מ שהוערך מחדש לא ניתן עוד לקביעה, בהתייחס לשוק פעיל, ערכו בספרים

של הנכס יהיה הסכום המוערך האחרון בניכוי פחת שנצבר והפרשה לירידת ערך )שאר הקבוצה תמשיךלהימדד לפי מודל הערכה מחדש(.

יש לשים לב כי עצם העובדה שהופסק שוק פעיל, מצביע על סממן לירידת ערך. אם שוק פעיל חוזרלהיות ניתן לקביעה, מודל הערכה מחדש ייושם ממועד זה.

IAS 38110 – נכסים בלתי מוחשיים

IAS 38נכסים בלתי מוחשיים –

. הערכה מחדש לנכסים ב"מ שלא הוכרו קודם3 הערכה מחדש של נכסים ב"מ שלא הוכרו קודם לכן אסורה. או הכרה לראשונה בסכומים השונים

מהעלות אסורה אף היא.

מעברים בין המודליםכמו שנלמד בר"ק.

ממודל הערכה מחדש למודל העלות:.IAS 8לכאורה, לא אמור לקרות, אבל במידה וכן, יטופל כהצגה מחדש בהתאם ל-

מעבר ממודל העלות למודל הערכה מחדש: קיימת הקלה במעבר הנ"ל ואין צורך בהצגה מחדש,IAS 8אפשרי והגיוני )אם קיים שוק פעיל( ולפי

אלא יישום של מכאן ולהבא.

אורך חיים שימושיים יש לבחון האם אורך החיים של נכס בלתי מוחשי הוא מוגדר ולפיכך יופחת באופן שיטתי. או שאינו

מוגדר ולפיכך לא יופחת. ישות תקבע כי אורך החיים של נכס בלתי מוחשי לא מוגדר, כאשר לפי הניתוח של כל הגורמים

הרלוונטיים, אין הגבלה נראית לעין של התקופה בה הנכס צפוי להפיק תזרים חיובי מזומנים לישות.התקן מונה רשימה של גורמים אשר צריכים להילקח בחשבון בקביעת אורך החיים השימושי, כגון:

תקופת השימוש הצפויה של הישות בנכס(1אורך החיים השימושי של נכסים דומים(2התפתחויות טכנולוגיות המשפיעות על אורך החיים השימושי(3תלות בנכסים אחרים(4השפעות של גורמים חיצוניים לישות. וכד'(5

יש לציין, כי אורך החיים השימושי של הנכס הב"מ לא יעלה על תקופת הזכויות החוזיות או המשפטיות,אלא אם כן, הזכויות ניתנות לחידוש ללא עלות משמעותית.

למעשה, אורך החיים השימושי של הנכס הבלתי מוחשי, ייקבע גם ע"פ גורמים כלכליים )הטבותכלכליות צפויות לישות( וגם ע"פ גורמים משפטיים )המעידים על השליטה(.

אורך חיים מוגדרנכס ב"מ בעל אורך חיים מוגדר, יופחת באופן שיטתי ע"פ אורך החיים השימושי שלו, כמו שנלמד ב-

IAS 16.שיטות פחת, שינויי אומדן וכדומה ,

אורך חיים בלתי מוגדרבמידה ואורך החיים של נכס ב"מ לא מוגדר, נכס זה לא יופחת באופן שיטתי, אולם:

יש לבחון האם נפגם ערכו של הנכס, בכל סוף שנת כספים )גם אם אין כל אינדיקציה שערכו נפגם(.א. בנוסף, אם במהלך תקופת הדיווח קיימים סימנים המעידים על כך שערכו של הנכס נפגם, כמובן

באופן אקטיבי, ולא רק כאשר קיימיםIAS 36שיש לבחון זאת בנוסף. כלומר, יש ליישם את הוראות סימנים לירידת ערך.

בכל שנה, יש לבחון האם האירועים והנסיבות ממשיכים לתמוך בכך שלנכס אורך חיים בלתי מוגדר.ב..IAS 8במידה והנסיבות משתנות, יש לטפל כשינוי אומדן לפי

כמו כן, בהתאם לתקן הנ"ל, עצם השינוי מאורך חיים בלתי מוגדר למוגדר, מהווה סממן לירידת.IAS 36ערך ויש לבחון בהתאם ל-

מימושיםIAS 16כמו

IAS 38111 – נכסים בלתי מוחשיים

IAS 38נכסים בלתי מוחשיים –

גילוילקרוא בתקן

SIC 32עלויות אתר אינטרנט – לכמעט כל חברה קיים אתר אינטרנט. השאלה האם אתר אינטרנט יכול לעמוד בהגדרת נכס ב"מ.

בגדול התשובה היא שהוא יכול לעמוד.גם באתר אינטרנט יש שלבי מחקר ופיתוח.

תלוי למה האתר נועד. אם הוא נועד רק לפרסום, היציאות הן רק הוצאות.באתרים שניתן להזמין דרכם מוצרים באינטרנט וניתן להוכיח שיש בגינם הטבות כלכליות.

8.1.09 10שיעור

IAS 38112 – נכסים בלתי מוחשיים

IFRS 5נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו -

IFRS 5נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו - 104..........................................................................................................................................................................מטרת התקן

104..................................................................................................................................................................................תחולה105..................................................................................................................נכסים שאינם בתחולת כללי המדידה של התקן

105.................................................................................................................................................................................הגדרות105.............................................................................................................................................................הגדרת נכס שוטף

105...................................................................................................................................................................נכס לא שוטף105...................................................................................................................................................................קבוצת מימוש

106.....................................................................................סיווג של נכסים לא שוטפים )או של קבוצת מימוש( כמוחזקים למכירה106..................................................................................................................................רכישת נכס לא שוטף לצורך מכירתו

106.......................................................................................................................................................................הקלה לתנאי הראשון:107...........................................................................................................................................................................הקלה לתנאי השני:

107..................................................................................................................................................................................מדידה107...................................................................................................................................................................עלויות מכירה

108........................................................................................................................................שלבי מדידה לגבי נכס לא שוטף108......................................................................................................................................שלבי המדידה של קבוצות מימוש

109..............................................................................הקצאת הפסד מירידת ערך של קבוצת מימוש, לרבות רווח עוקב כלשהו109...........................................................................................................................................................................הפסד מירידת ערך109............................................................................................................................................................................עליית ערך עוקבת

109..............................................................................................................................................................................................גריעה110.............................................................................................................................................................שינוי לתכנון המכירה

110....................................................................................................................................................................................הצגה110................................................................................................................................................................דוח רווח והפסד

110................................................................................................................................................................................מאזן111.................................................................................................................................................................פעילות שהופסקה

111...............................................................................................................................................................................חזרה111............................................................................................................................................................................הגדרות

111............................................................................................................................................................................................פעילות111............................................................................................................................................................................פעילות שהופסקה

112.......................................................................................................................הקשר בין קבוצת מימוש ופעילות שהופסקה112..............................................................................................................................הטיפול החשבונאי בפעילות שהופסקה

112.......................................................................................................................שלב א – קביעת המועד של הסיווג כפעילות שהופסקה112...........................................................................................................................שלב ב – דרישות ההצגה והגילוי לפעילות שהופסקה

113............................................................................................................................................................דרישות בדוח רווח והפסד114...........................................................................................................................................................הצגה בדוח תזרים מזומנים

114.......................................................................................שלב ג – טיפול במצב תיאורטי אפשרי של ביטול סיווג של פעילות שהופסקה

מטרת התקןלקבוע את הטיפול החשבונאי בנכסים המוחזקים למכירה(1ההצגה והגילוי של פעילויות שהופסקו )ילמד בסמסטר ב((2

נכסים אשר מקיימים את הקריטריונים לסיווג כמוחזקים למכירה ימדדו לפי הנמוך מבין ערךא.בספרים לבין שווי הוגן בניכוי עלויות למכירה, ופחת של נכסים אלה יפסק; וכן

נכסים אשר מקיימים את הקריטריונים לסיווג כמוחזקים למכירה יוצגו בנפרד בדוח על המצבב.הכספי והתוצאות של פעילויות שהופסקו יוצגו בנפרד בדוח על הרווח הכולל.

תחולה התקן חל על כל הנכסים הלא שוטפים ועל קבוצות המימוש )שלא בהכרח כוללות רק נכסים לא

שוטפים( של הישות

IFRS 5113 - נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו

IFRS 5נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו -

נכסים שאינם בתחולת כללי המדידה של התקןנכסים שוטפים(1

נכסים אלו מוחרגים מהתקן לא רק מכללי המדידה, אלא אם הם חלק מקבוצת מימושIAS 12נכסי מסים נדחים – (2IAS 19נכסים הנובעים מתוכניות הטבה לעובדים (3IFRS 4זכויות חזויות תחת חוזה ביטוח (4IAS 39נכסים פיננסיים - (5IAS 40נדל"ן להשקעה הנמדד לפי שווי הוגן – (6IAS 41נכסים חקלאיים הנמדדים לפי שווי הוגן בניכוי אומדן עלויות בנקודות המכירה (7

הגדרותאין בתקן הגדרה של נכס לא שוטף, אלא קיימת הגדרה של נכס שוטף.

הגדרת נכס שוטףישות תסווג נכס כנכס שוטף כאשר:

היא חוזה שהיא תממש את הנכס, או שהיא מתכוונת למכור אותו, או לצרוך אותו במהלך המחזורא.התפעולי הרגיל.

מחזיקה את הנכס בעיקר לצורך מסחרב.

חודשים לאחר תקופת הדיווח12חוזה שהיא תממש את הנכס תוך ג.

הנכס הוא מזומן או שווה מזומן, אלא אם הנכס מוגבל כך שלא ניתן להחליף אותו או להשתמש בוד. חודשים לפחות לאחר תקופת הדיווח12כדי לסלק התחייבות במשך

נכס לא שוטףכל הנכסים שאינם נכסים שוטפים:

רכוש קבועא.

נכסים בלתי מוחשייםב.

נדל"ן להשקעה לפי מודל העלותג.

נדל"ן להשקעה לפי מודל השווי ההוגן רק לעניין הצגהד.

קבוצת מימוש קבוצה של נכסים המיועדת למימוש באמצעות מכירה או בדרך אחרת, יחד כקבוצה בעסקה אחת.

לרבות, התחייבות הקשורות במישרין לאותם נכסים ושיועברו באותה העסקה. קבוצת מימוש עשויה לכלול נכסים שוטפים או נכסים אחרים שדרישות המדידה בתקן לא חלותא.

עליהם. למעשה, כל נכס יכול להיכלל כחלק מקבוצת מימוש. אם נכס לא שוטף )שנמצא בתחולת התקן( הוא חלק מקבוצת מימוש, דרישות המדידה של תקן זהב.

יחולו על הקבוצה כמכלול. קבוצת מימוש יכולה להיות יחידה מניבה מזומנים או חלק ממנה. במידה והיא מהווה חלק מיחידהג.

מניבה מזומנים, הרי שעם סיווג קבוצת המימוש כמוחזקת למכירה, הופכת קבוצת המימוש בעצמהליחידה מניבה מזומנים )תזרימי המזומנים שינבעו ממכירתה הם עצמאיים(.

כל כללי ההכרה החלים על נכס בודד יחולו גם לגבי קבוצת מימושד.

אם נמכר נכס בודד מתוך קבוצת המימוש עדיין יכולה להיחשב שאר הקבוצה כקבוצת מימוש. ה.

קבוצת מימוש עשויה להיחשב פעילות שהופסקה. במקרה זה יחולו עליה כללי הצגה שונים )כלליו.המדידה זהים(.

IFRS 5114 - נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו

IFRS 5נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו -

סיווג של נכסים לא שוטפים )או של קבוצת מימוש( כמוחזקים למכירה ישות תסווג נכס לא שוטף )או קבוצת מימוש( כמוחזק למכירה אם הערך בספרים שלו יושב בעיקר

באמצעות עסקת מכירה ולא באמצעות שימוש מתמשך.על מנת לקיים מצב כאמור, הנכס )או קבוצת המימוש( חייב להיות:

זמין למכירה מיידית במצבו הנוכחי בכפוף לתנאים שהם רגילים ומקובלים(1המכירה שלו חייבת להיות צפויה ברמה גבוהה. (2

על מנת לעמוד בתנאי זה, יש צורך:הדרג המתאים בהנהלה מחויב לתכנון למכור את הנכס לרבות תוכנית פעילה לאיתור קונה.א(הנכס משווק באופן פעיל במחיר סביר ביחס לשוויו ההוגן הנוכחי.ב( חודשים ממועד הסיווג, למעט אירועים או נסיבות שעשויים12חזוי שהמכירה תושלם תוך ג(

להאריך את התקופה מעל שנה.אין זה סביר כי יעשו שינויים משמעותיים לתכנון למכור, או שהתכנון יבוטל.ד(

חשוב להדגיש שהכוונה במכירה היא מכירה לפי המהות הכלכלית. מכירה בהחלפת נכסים אם יש בה מהות מסחרית היא מכירה לכל דבר. (1מכירה וחכירה מימונית חוזרת, זו הלוואה ולא מכירה.(2נטישה אינה מכירה לפי התקן(3מכירת הנכס כגרוטאה – לא מכירה(4

רכישת נכס לא שוטף לצורך מכירתוIFRS 5תנאי לכניסה ל-

מוכן למכירה מיידית במצבו הנוכחי.(1המכירה צפויה ברמה גבוהה.(2

הקלה לתנאי הראשון: לתקן11מתוך ס'

נכס בלתי שוטף שנרכש מלכתחילה במטרה לממשו. התקן קובע הקלה לפיה המכירה צריכה אמנם להתבצע תוך שנה, אולם אם קיימות פעולות שהכרחיות לצורך הבאתו למצב של מוחזק למכירה

חודשים(.3מיידית, הן יושלמו בתוך פרק זמן קצר )בדרך כלל יחול כבר מיום הרכישה.IFRS 5ההקלה –

אם מועד הסיווג מתרחש לאחר תאריך המאזן, אך לפני אישור הדוחות הכספיים. האירוע אינו מחייבהתאמה )סוג ב( ינתן גילוי בלבד.

IFRS 5115 - נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו

IFRS 5נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו -

הקלה לתנאי השני:מתוך נספח ב לתקן

כפי שצוין, נכס יסווג כמוחזק למכירה רק אם חזוי שימכר תוך שנה. אם זאת ניתן להאריך את התקופה כאשר העיכוב נגרם כתוצאה מאירועים שאינם בשליטת הישות, ובלבד שהיא עדיין מחויבת לתוכנית

המימוש.מצבים אלו יתכנו כאשר:

תנאים שנכפו על העברת הנכס ע"י צדדים אחרים )לא הקונה ולא המוכר((1 כאשר אין אפשרות להתחיל לבצע את הפעולות המתחייבות מהתנאים שנכפו על ידי אחרים לפני

החתימה על הסכם מכירה מחייב.למשל, אישור מרשויות פיקוח. בדר"כ במכרזים בודקים רק את הזוכה במכרז, משיקולי עלויות.

תנאים שנכפו ע"י הקונה או ע"י אחרים לאחר החתימה על הסכם מכירה מחייב(2 הדגש הוא על כך שמדובר בתנאים שלא היו צפויים ושהתגלו לאחר חתימת ההסכם. כמו כן, יש

פתרון ליישוב התנאים החדשים ולהמשיך בהתאם להסכם המכירה. נסיבות בלתי צפויות שהתעוררו לאחר הסיווג כמוחזק למכירה(3

התקופה תוארך, ובלבד שהישות הגיבה לשינויים בנסיבות. הנכס משווק באופן אקטיבי ובמחיר סביר ביחס לנסיבות החדשות, וכן שאר הקריטריונים לסיווג הנכס כמוחזק למכירה ממשיכים

להתקיים.

לעניין הזמן, עד כמה ניתן להאריך את התקופה מעל שנה, התקן שותק.

דוגמאות: , הנכסIFRS 5במידה והקונה הפוטנציאלי עשוי לבצע בדיקות בנכס שאורכות תקופה מסוימת – (1

זמין למכירה במצבו הנוכחי.חברה מחליטה למכור את מבנה את ההנהלה:(2

אם ממועד חתימת ההסכם ועד העברת הבעלות בנכס, יש תקופת פינוי המקובלת בענף –א(IFRS 5בתחולת

אם הפינוי כפוף לתנאים נוספים – לא בתחולת התקןב( ישות מחויבת לתוכנית למכור מפעל והחלה בפעילות לאיתור קונה. ביום בו התחייבה לתוכנית(3

המכירה יש למפעל צבר הזמנות.אם המפעל נמכר עם צבר ההזמנות – המפעל מוכן למכירה מיידית במצבו הנוכחי, חל התקן.א( אם היא קודם כל מתכננת לטפל בצבר ההזמנות ורק לאחר מכן תועבר הבעלות – המפעל לאב(

מוכן למכירה מיידית במצבו הנוכחי – התקן לא חל. מ'.3ישות מעוניינת למכור חלקת קרקע שיש בה זיהום. שווי הקרקע בהתעלם מהשפעת הזיהום (4

מ'. פעולת הטיהור צפויה להימשך למעלה משנה.1פעולת טיהור הקרקע מוערכת ב- מ', לאחר שנחתם חוזה מחייב, הקונה3אם הישות לא ידעה על הזיהום והקרקע שווקה לפי א(

גילה את הזיהום, בפתרון המוסכם על שני הצדדים הישות תטהר את הקרקע ורק לאחר מכןהקרקע תעבור לקונה – חל התקן.

מ' ובו זמנית עובדים על הטיהור - הוא לא מוכן מיידית למכירה, לא חל3אם הנכס משווק ב-ב(התקן.

מ' – התקן חל כי הנכס מוכן מיידית למכירה.2אם כבר היום הנכס משווק ב-ג(

מדידה ישות תמדוד נכס לא שוטף )או קבוצת מימוש( שסווג כמוחזק למכירה, לפי הנמוך מבין ערכו בספרים

לבין שוויו ההוגן בניכוי עלויות מכירה.

IFRS 5116 - נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו

IFRS 5נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו -

עלויות מכירה העלויות התוספתיות שניתן לייחס במישרין למימוש של נכס )או של קבוצת מימוש(, למעט עלויות מימון

והוצאות מסים על הכנסה.

שלבי מדידה לגבי נכס לא שוטף , רכוש בלתי מוחשיIAS 16מדידה לפי התקן הרלוונטי עד מועד הסיווג כמוחזק למכירה. למשל ר"ק (1

IAS 38לפי , ירידת ערך נכסים. קיום תוכנית למימוש הנכס מהווה סממן לירידת ערך. לכן ישIAS 36בהתאם ל-(2

.IAS 36לבחון ירידת ערך בהתאם ל- ומדידתו בהתאם, הן בסיווג לראשונה והן בתקופותIFRS 5סיווג הנכס כמוחזק למכירה לפי (3

העוקבות. במידה ושווי הוגן בניכוי עלויות מכירה, יהיה נמוך מהערך בספרים. הישות תכיר בהפסד ובמידה(4

ובתקופות עוקבות יש גידול בשווי ההוגן בניכוי עלויות מכירה, יש להכיר ברווח אך לא מעבר להפסד.IAS 36 ו-IFRS 5מירידת הערך המצטבר שהוכר בהתאם ל-

חשוב לשים לב כי ישות לא תכיר בפחת או הפחתה של נכס לא שוטף מהרגע בו הוא סווג כמוחזק(5למכירה.

דוגמה

שלבי המדידה של קבוצות מימוש מדידה של כל הנכסים וההתחייבויות בקבוצת המימוש לפי התקנים הרלוונטיים אליהם הם שייכים,(1

עד רגע לפני מועד הסיווג כמוחזק למכירה. . לכן יש לבצע בחינת ירידת ערךIAS 36קיום תוכנית למימוש מהווה סממן לירידת ערך בהתאם ל-(2

ליחידה המניבה מזומנים הנ"ל. ומדידתה בהתאם במועד הסיווג. כלומר, לפיIFRS 5סיווג קבוצת המימוש כמוחזקת למכירה לפי (3

הנמוך מבין הערך בספרים לבין השווי ההוגן בניכוי עלויות מכירה. או משלב2במידה והשווי ההוגן בניכוי עלויות מכירה נמוך מהערך בספרים )בין אם זה נובע משלב

(, הישות תכיר בהפסד אשר יוקצה בהתאם להוראות התקן שיופרטו בהמשך.3מדידה עוקבת של קבוצת מימוש תהיה כדלקמן:(4

נכסים והתחייבויות שהם לא בתחולת דרישות המדידה של התקן, אך הם חלק מקבוצת המימוש.ימדדו תחילה לפי התקנים הרלוונטיים שלהם.

.IAS 37למשל, אם קיימת הפרשה בקבוצת המימוש בתקופה העוקבת היא תמדד קודם כל לפי אם יש ר"ק בתוך קבוצת המימוש, אשר הוא כן בתחולת התקן, הוא לא ישתנה.

, יש למדוד את כל קבוצת המימוש לפי הנמוך מבין הערך בספרים לבין השווי4לאחר הטיפול בשלב (5 ההוגן בניכוי עלויות מכירה. אם יש ירידה נוספת בשווי ההוגן )מעבר לזו שנרשמה בעבר, או נרשמה

(, יש להכיר הפסד נוסף מירידת ערך שיוקצה בהתאם4בגין כל נכס או התחייבות בנפרד בשלב להוראות התקן.

במידה ובתקופות עוקבות יש גידול כלשהו בשווי ההוגן בניכוי עלויות מכירה, בגין קבוצת המימוש.(6 IAS ו-IFRS 5ישות תכיר ברווח, אך לא מעבר להפסד מירידת ערך, המצטבר שהוכר בהתאם ל-

. בהנחה שלא הוכר כבר בגין נכס או התחייבויות בנפרד.36

IFRS 5117 - נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו

IFRS 5נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו -

הקצאת הפסד מירידת ערך של קבוצת מימוש, לרבות רווח עוקב כלשהו

הפסד מירידת ערך יש לזכור כי הפסד מירידת ערך של קבוצת מימוש יהיה אם במועד הסיווג לראשונה, אז רק לאחר שכל

הנכסים וההתחייבויות שבקבוצת המימוש טופלו לפי התקנים הרלוונטיים. אם ההפסד נוצר בתקופות עוקבות, אז רק לאחר שהנכסים וההתחייבויות שבקבוצת המימוש שאינם

בתחולת דרישות המדידה של התקן, טופלו לפי התקנים הרלוונטיים.

ע"פ התקן, הפסד מירידת ערך יקטין את הערך בספרים של הנכסים הלא שוטפים בקבוצת המימוש,.IAS 36שהם בתחולת דרישות המדידה של תקן זה, לפי סדר ההקצאה המפורט ב-

, יש להפחית תחילה מוניטין, אם קיים ואחר כך יש להפחית מיתרת הנכסים הלא שוטפיםIAS 36לפי באופן פרופורציונאלי לפי ערכם בספרים.

הפחתה בהפחתה אערך300--19300נכס שוטף

-(100)20100מוניטין167(200/600*100)1200ר"ק 333(400/600*100)2400ר"ק

1000800800שווי הוגן קבוצה

200ירידת ערך

עליית ערך עוקבת יש לזכור, כי רווח מעליית ערך של קבוצת מימוש, יהיה רק אם בתקופות עוקבות עלה השווי ההוגן בניכוי עלויות מכירה לאחר שהנכסים וההתחייבויות שבקבוצת המימוש שהם לא בתחולת דרישות

המדידה של תקן זה, טופלו לפי התקנים הרלוונטיים. ע"פ התקן, רווח מעליית ערך יגדיל את הערך בספרים של הנכסים הלא שוטפים בקבוצת המימוש שהם

.IAS 36בתכולת דרישות המדידה של תקן זה, לפי סדר ההקצאה המפורט ב- , מוניטין שהופחת לא יוחזר לעולם, את עליית הערך הנוספת יש להוסיף לנכסים הלאIAS 36לפי

IFRS 5שוטפים באופן פרופורציונאלי לפי ערכם בספרים עד גובה ירידת הערך שהוכרה קודם לכן לפי .IAS 36או

גריעה רווח או הפסד שלא הוכר לפני מועד המכירה של הנכס הלא שוטף או קבוצת מימוש, יוכר במועד

הגריעה. בהתאם לנסיבות.IAS 38 ו-IAS 16התקן מפנה לדרישות הגריעה בתקנים

9.9.09 11שיעור

נכס שוטף לא מופחת19 מוניטין מופחת ראשון20

IFRS 5118 - נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו

IFRS 5נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו -

שינוי לתכנון המכירה , כלומר הנכס )או קבוצת המימוש(, לא מקיים יותרIFRS 5במועד בו מפסיקים להתקיים התנאים לפי

את הקריטריונים למוחזק למכירה. יש להפסיק את הסיווג כמוחזק למכירה.בעת הסיווג בחזרה ממוחזק למכירה, ישות תמדוד את הנכס הלא שוטף לפי הנמוך מבין:

ערכו בספרים ערב סיווגו כמוחזק למכירה, תוך התאמה בשל פחת, הפחתות או הערכה מחדש(1שהיו נעשות בנכס לולא היה מסווג כמוחזק למכירה.

הפסיקו להתקיים.IFRS 5סכום בר ההשבה של הנכס במועד בו התנאים לפי (2יש לשים לב כי סכום בר השבה מוגדר כגבוה מבין:

שווי שימוש - א( שווי שימוש של ישות שונה כאשר הישות מתכננת למכור את הנכס, לבין כאשר היא מתכננת

להמשיך ולהשתמש בו.שווי הוגן בניכוי עלויות מכירהב(

הערות יש לשים לב כי המדידה כאמור הינה רק בגין נכס לא שוטף. כלומר, כאשר מדובר בקבוצת מימושא.

ואילוIFRS 5יש לבצע את האמור רק לגבי הנכסים הלא שוטפים שנמצאים בתחולת המדידה של שאר הנכסים וההתחייבויות הכלולים בקבוצת המימוש ממילא נמדדים בהתאם לתקני החשבונאות

הרלוונטיים אליהם באופן רציף. אם ישות מוציאה רק נכס בודד, או התחייבות בודדת מתוך קבוצת מימוש המסווגת כמוחזקתב.

למכירה, יש לבחון האם יתרת הנכסים וההתחייבויות שנותרו עדיין מקיימים את ההגדרהוהקריטריונים של קבוצת מימוש המוחזקת למכירה.

אם הקבוצה עדיין עונה לקריטריונים:.1 כקבוצת מימושIFRS 5הקבוצה תמשיך להימדד בהתאם ל-

אם הקבוצה לא תענה לקריטריונים:.2 יש להפריד את הקבוצה לנכסים בודדים והתחייבויות בודדות. הנכסים הלא שוטפים שהיו

בקבוצה, במידה והם מקיימים את ההגדרה והקריטריונים של נכס לא שוטף המוחזק למכירה,הם ימדדו בהתאם לתקן הנ"ל, החל מנקודה זו.

הצגה.2לא דנים בקבוצת מימוש שעונה להגדרה של פעילות מופסקת, נדון בכך בסמסטר

התקן דן בנכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה, לרבות קבוצת מימוש ופעילויות שהופסקו.

דוח רווח והפסדכל עוד לא מדובר בפעילות שהופסקה, אין שינוי ברמת ההצגה.

כלומר, רווח או הפסד יוכרו בפעילות הנמשכת.

IFRS 5119 - נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו

IFRS 5נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו -

מאזן ישות תציג נכס לא שוטף המסווג כמוחזק למכירה ואת הנכסים של קבוצת מימוש המסווגת כמוחזקת

למכירה, בנפרד מנכסים אחרים במאזן. ההתחייבויות של קבוצת מימוש המסווגת כמוחזקת למכירה, יוצגו בנפרד מההתחייבויות האחרות

במאזן.יש לשים לב שלא ניתן לקזז נכסים בקבוצת המימוש מהתחייבויות שבקבוצת המימוש.א. הצגה כאמור במאזן, היא מהיום בו חלים הקריטריונים בתקן, ואין לסווג מחדש או להציג מחדשב.

מאזנים משנים קודמות.

פעילות שהופסקה

חזרה היא לקבוע את הטיפול החשבונאי בנכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ואתIFRS 5מטרת התקן

ההצגה והגילוי של פעילויות שהופסקו. לגבי נכסים לא שוטפים או קבוצת מימוש המוחזקים למכירה, נלמד:

הגדרות של נכס לא שוטף ושל קבוצת מימושא.

הקריטריונים בהם נכס לא שוטף או קבוצת מימוש יחשבו כמוחזקים למכירהב.

מדידה של נכס לא שוטף או קבוצת מימוש המוחזקים למכירה, גם במועד הסיווג לראשונה וגםג.בתקופות העוקבות לרבות חישובי ירידות ערך וביטולן.

המדידה היא לפי הנמוך מבין הערך בספרים לבין שווי הוגן בניכוי עלויות מכירה. הצגה במאזן - נכס נרשם ברכוש השוטף וקבוצת מימוש נחלקת לשני סכומים, נכסים במספר אחדד.

והתחייבויות קשורות במספר שני.

הגדרות

פעילות על פי התקן מדובר ברכיב של ישות המורכב מפעילויות ותזרימי מזומנים הניתנים להבחנה ברורה מיתר

הפעילויות בישות. גם מבחינה תפעולית וגם לצורכי דיווח. לעניין זה, רכיב של ישות הוא לכל הפחות יחידה מניבה מזומנים אחת.

פעילות שהופסקה אשר עומד באחד התנאיםמסווג כמוחזק למכירה או שמומשפעילות שהופסקה היא רכיב של ישות ש

הבאים:מייצג תחום פעילות עסקית או אזור גיאוגרפי של פעילויות שהוא עיקרי ונפרד. א. מהווה חלק מתוכנית מתואמת אחת למימוש של תחום פעילות עסקית או אזור גיאוגרפי שלב.

פעילויות שהוא עיקרי ונפרד. מהווה חברה בת שנרכשה בלעדית למטרה של מכירה מחדש. ג.

לא מוגדר מהו תחום פעילות עסקית או אזור גיאוגרפי של פעילויות שהוא עיקרי ונפרד. ובכלIFRS 5ב-זאת, ניתן לשאוב מספר דגשים מהתקן שלפיהם:

עומד בקריטריונים.IFRS 8אין ספק שמגזר תפעולי לפי (1 יכול לעמוד בקריטריונים, כל עוד הוא מהווה לפחות יחידהIFRS 8גם חלק ממגזר תפעולי לפי (2

מניבה מזומנים אחת. החלפה של מוצרים במסגרת קו מוצרים קיים, או מכירה של מותג מסוים ושימוש במותג אחר לא(3

יכולה לעמוד בקריטריונים. יחד עם זאת, הפסקה של כל קו הייצור יתכן ותעמוד בקריטריונים.

IFRS 5120 - נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו

IFRS 5נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו -

בהתאם לפרשנות של הרשות לני"ע מכירת כל הפעילות של חברה לא מהווה פעילות שהופסקה. (4מכירת שליטה בחברת בת ושמירה על השפעה מהותית יכולה לעמוד בקריטריונים.(5

הערות: יש להפעיל שיקול דעת בקביעת פעילות שהופסקה והדבר מאוד חשוב, שכן לפעילות שהופסקה יש

השפעה גדולה מבחינת הצגת הדוכ"ס. למשל, כאשר מדובר בפעילות מפסידה, הרי שיש לחברה אינטרס להציג את הפעילות כפעילות

מופסקת ובכך לבודדה גם בדוח רווח והפסד, גם בדוח תזרים וגם בניתוח הדוחות ברווח למניה.

IFRS 5121 - נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו

IFRS 5נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו -

הקשר בין קבוצת מימוש ופעילות שהופסקה בהתאם לתקן, קבוצת מימוש עשויה להיחשב כפעילות שהופסקה. במקרה כזה יחולו עליה כללי הצגה

וגילוי נוספים )בהיבט תוצאתי ובהיבט תזרימי( בנוסף לכללי המדידה וההצגה החלים עליה מעצםהיותה קבוצת מימוש מוחזקת למכירה.

כמו כן, בהתאם לתקן פעילות שהופסקה יכולה להיות באמצעות מימוש: גם במכירה, גם בנטישה וגםבדרך של חלוקה לבעלים )דיבידנד בעין(.

לעומת זאת, קבוצת מימוש המיועדת למימוש בדרך של נטישה לא יכולה להיות מסווגת כמוחזקת למכירה. כלומר, במצב כזה קבוצת המימוש לא תסווג כמוחזקת למכירה אך יכולה להיכנס להגדרה של

פעילות שהופסקה.רק קבוצת מימוש המוחזקת למכירה )נדיר( – רק כללי מדידה והצגה וגילוי(1 רק פעילות שהופסקה )במקרה של נטישה / דיבידנד בעין / מכירה שלא עונה להגדרת "מוחזק(2

למכירה"( – רק כללי הצגה וגילוי בדוח רוו"ה ותזרים. קבוצת מימוש המוחזקת למכירה + פעילות שהופסקה – כללי מדידה, הצגה במאזן, כללי הצגה(3

וגילוי של רוו"ה ותזרים.

הטיפול החשבונאי בפעילות שהופסקה שלבים3הטיפול החשבונאי בפעילות שהופסקה מחולק ל-

שלב א – קביעת המועד של הסיווג כפעילות שהופסקה שלב ב – דרישות ההצגה והגילוי

שלב ג – טיפול במצב תיאורטי אפשרי של ביטול סיווג של פעילות שהופסקה

שלב א – קביעת המועד של הסיווג כפעילות שהופסקהבהתאם לתקן סיווג פעילות שהופסקה יעשה על פי המוקדם מבין שני המועדים הבאים:

המועד בו הישות מממשת את הפעילות בפועל )מכירה, נטישה, דיבידנד בעין(א.

המועד בו הפעילות עומדת בקריטריונים לסיווג כקבוצת מימוש מוחזקת למכירהב.

הטיפולפעילות שהופסקה פעילות שעומדת בקריטריונים של "קבוצת מימוש המוחזק למכירה" )עדיין לא נמכרה

בפועל(

טיפול של מוחזק למכירה: מדידה + הצגה במאזןא.

טיפול של פעילות שהופסקה: אך ורק בדרישות גילויב.והצגה בדוח רוו"ה ותזרים

אי עמידה בקריטריונים של "מוחזק למכירה"או "מימוש בדרך של נטישה או דיבידנד בעין"

יחולו רק דרישות גילוי והצגה בדוח רוו"ה ותזרים

שלב ב – דרישות ההצגה והגילוי לפעילות שהופסקה הרציונאל של התקן בנושא זה הוא לבצע הבחנה בין הפעילויות הנמשכות לבין הפעילויות שהופסקו

בכדי לסייע למשתמשים בדוכ"ס לחזות את התוצאות והתזרימים בעתיד. דרישות ההצגה והגילוי בגין פעילות שהופסקה מתייחסות אך ורק לדוח רוו"ה ולדוח תזמ"ז שלפיהם

מתבססים בחיזוי העתיד. יש לשים לב כי במידה ומדובר בפעילות שהופסקה העונה להגדרת קבוצת מימוש המוחזקת למכירה,יש להציג בנוסף גם במאזן את הנכסים וההתחייבויות בנפרד וגם חלות הוראות המדידה הרלוונטיות.

דרישות ההצגה והגילוי לפעילות שהופסקה נושאות אופי רטרואקטיבי שהרי כידוע המשתמשים בדוכ"סמנסים לחזות את העתיד מנתוני העבר.

IFRS 5122 - נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו

IFRS 5נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו -

דרישות בדוח רווח והפסד , תוצאות הפעילויות שהופסקו תוצגנה בסכום אחד בדוח רוו"ה מתחת לשורת הרווחIFRS 5בהתאם ל-

מפעילות נמשכת שכולל את שני המרכיבים הבאים:רווח או הפסד לאחר מס של הפעילויות שהופסקו (1 רווח או הפסד לאחר מס שנובע מירידת ערך, ביטולים של ירידת ערך, רווחי הון ממימוש של נכסי(2

הפעילות וכיו' )רלוונטי רק לקבוצת מימוש המוחזקת למכירה(.

XXXרווח לפני מס ( XXX )הוצאות מס

XXXרווח מפעילות נמשכת(XXX)רווח / הפסד מפעילות שהופסקה )נטו ממס(

XXXרווח לתקופה

:הערות לצורך ההצגה הנ"ל יש לנטרל מכל סעיפי דוח רוו"ה את כל הסכומים שמתייחסים לפעילות(1

שהופסקה. בתקופה בה מתבצעת ההצגה הנ"ל לראשונה בדוח רוו"ה, יש צורך לתקן גם את מספרי ההשוואה.(2

בדרך של הצגה מחדש ולבצע גם בהם את ההפרדה בין הפעילות הנמשכת והפעילות שהופסקה. על אף שאין התייחסות מפורשת בתקן, הרי שכאשר מועד הסיווג של הפעילות שהופסקה מתרחש(3

לאחר תאריך המאזן, הטיפול יהיה כאירוע שאינו מחייב התאמה. כלומר, לא יבוצע שינוי בשנההנוכחית ובשנה לאחר מכן יתוקן בדרך של הצגה מחדש.

מעבר לדרישה להפריד את התוצאות של הפעילות שהופסקה בדוח רוו"ה לרבות תיקון מספרי(4השוואה, דורש התקן לתת גילוי בביאורים של הסכום: הכנסות, הוצאות, מסים וכדומה

פעילות שהופסקה שהיא גם קבוצת מימוש מוחזקת למכירה דורשת, כפי שצוין, הצגה נפרדת גם(5במאזן. יחד עם זאת, אין תיקון של מספרי השוואה במאזן אלא רק בדוח רוו"ה.

דוגמה מכרה החברה את אחד המגזרים ברווח15.1.09חברה פועלת בשני מגזרי פעילות. ביום

קיימת עמידה בקריטריונים לסיווג המגזר כקבוצת מימוש המוחזקת למכירה.31.12.08הנחה א - נכון ליום הנחה ב - לא קיימת עמידה בקריטריונים

.2008הנחה ג - מדובר בחלוקה כדיבידנד בעין או נטישה המתוכננות כבר בשנת 31.3.09 וגם ל-31.12.08נדרש: אלו דוכ"ס יושפעו גם ל-

עומד בקריטריונים לסיווג המגזר כקבוצת מימוש המוחזקת למכירה.31.12.08הנחה א - נכון ליום 2009 1דוחות כספיים רבעון 2008דוחות כספיים

נכסי המגזר בסכום אחד, התחייבויות המגזר בסכום אחד. מאזן. IFRS 5הכל תחת כללי המדידה של

אין תיקון של מספרי השוואה במאזנים שנים קודמות.

לא רלוונטי )נמכר(

רווחוהפסד

הצגת הפעילות שהופסקה במספר אחד בתחתית הדוח.מספרי השוואה יתוקנו בדרך של הצגה מחדש.

תוצג במספר15.1.-1.1כל הפעילות שהופסקה בתקופה אחד בניכוי המס בתחתית רווח והפסד לרבות תיקון

מספרי השוואה. לא עומד בקריטריונים של מוחזק למכירה. 31.12.08הנחה ב – נכון ל-

מדובר במגזר ולכן עונה להגדרת פעילות. מכיוון שלא עומד בקריטריונים של מוחזק למכירה, אז הפעילות15.1.09שהופסקה תחשב רק מיום המכירה בפועל –

דוחות כספיים2008

2009 1דוחות כספיים רבעון

לא רלוונטי )נמכר(אין טיפול מיוחד.מאזן רווח

והפסד תוצג במספר אחד בניכוי המס בתחתית רווח והפסד לרבות15.1.-1.1כל הפעילות שהופסקה בתקופה אין טיפול מיוחד.

תיקון מספרי השוואה..2008הנחה ג - מדובר בחלוקה כדיבידנד בעין או נטישה המתוכננות כבר בשנת

כמו ב, לא עונה לקריטריונים של קבוצת מימוש מוחזקת למכירה. לכן מדובר בפעילות שהופסקה רק מיום.15.1.09המימוש בפועל, כלומר 2009 1דוחות כספיים רבעון 2008דוחות כספיים

לא רלוונטי )נמכר(אין טיפול מיוחד.מאזן

IFRS 5123 - נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו

IFRS 5נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו -

רווחוהפסד

תוצג במספר אחד בניכוי המס בתחתית רווח והפסד15.1.-1.1כל הפעילות שהופסקה בתקופה אין טיפול מיוחד.לרבות תיקון מספרי השוואה.

הצגה בדוח תזרים מזומנים , יש לכלול מידע על תזרימי המזומנים של הפעילות שהופסקה, תוך הפרדה ביןIFRS 5על פי הוראות

הפעילות השוטפת, פעילות ההשקה ופעילות המימון. גם בדוח תזרים, כמו בדוח רוו"ה, הדרישה היא לתת מידע גם עבור מספרי השוואה. יחד עם זאת, בשונה ממה שנקבע לגבי דוח רוו"ה, התקן לא דורש לבצע את ההבחנה בין תזרימי המזומנים של

הפעילות הנמשכת לבין הפעילות המופסקת על גבי הדוח עצמו, אלא התקן מאפשר לתת במסגרתהביאורים את הגילוי לגבי הפעילות שהופסקה.

שלב ג – טיפול במצב תיאורטי אפשרי של ביטול סיווג של פעילות שהופסקה מבחינה תיאורטית, יתכן מקרה בו ייושם בדוכ"ס הטיפול החשבונאי בגין פעילות שהופסקה מאחר

והחברה עמדה בקריטריונים לסיווג הפעילות המופסקת כקבוצת מימוש המוחזקת למכירה, אך בסופו של דבר הקריטריונים הפסיקו להתקיים ולפיכך יש לבטל את הסיווג כפעילות שהופסקה. במקרה כזה

קובע התקן כי תוצאות הפעילות של אותה פעילות שהוצגה כפעילות שהופסקה יסווגו מחדש ויכללובמסגרת התוצאות על הפעילות הנמשכת.

IFRS 5124 - נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו

IAS 12מסים על הכנסה –

IAS 12מסים על הכנסה – 116.......................................................................................................................................................................מס הכנסה

116...................................................................................................................................................................רווח חשבונאי116.........................................................................................................................................הבדלים בין מס הכנסה לספרים

116.......................................................................................................................................................................מסים שוטפים117.........................................................................................................................................................מסים בגין שנים קודמות

118..........................................................................................................................................................................מסים נדחים119................................................................................................................................................................הפרשים זמניים

119............................................................................................................................................................................................הגדרות119.............................................................................................................................................................הפרשים זמניים חייבים במס

119........................................................................................................................................................הפרשים זמניים הניתנים לניכוי:119..........................................................................................................................................................נימוקים לקיום הפרשים זמניים

120............................................................................................................................................................................................טכניקה121..............................................................................................................................................חריגים ליצירת מסים נדחים

121..............................................................................................................................הפרש זמני הנוצר בעת ההכרה לראשונה במוניטין122...............................................................................................הפרש זמני הנוצר בעת ההכרה לראשונה של נכס או התחייבות בעסקה

123.............................................................................................................................................פטור חלקי – השקעה בחברות מוחזקות123.........................................................................................................................................................................בתקופות עוקבות

123............................................................................ההפרש הזמני בגין השקעה בחברות מוחזקות, יסגר באחד משני המקרים הבאים124...............................................................................................................................................................מדידת מסים נדחים

124.......................................................................................................................................................שינויים בשיעורי המס125..............................................................................................................................................................................סוגיות

125............................................................................................................................................................הכרה בנכס מס נדחה125..............................................................................................................מדוע השוני בין יצירת התחייבות ליצירת נכס מס?

126........................................................................................................בחינה מחדש של נכסי מסים נדחים שלא הוכרו בעבר126..................................................................................................ירידת ערך של נכס מסים נדחים שהוכר בתקופות קודמות

126...............................................................................................................................................................הפסדים לצורכי מס127............................................................................................................................זקיפת מסים על הכנסה ישירות להון העצמי

128..........................................................................................................................................................................הצגה במאזן129........................................................................................................................................................................גילוי בבאורים

129.........................................................................................................................................................באור על המס התאורטי129..................................................................................הסיבות שהוצאות המס בספרים לא בהקבלה מלאה לרווח החשבונאי

130.......................................................................................................................................הערות לבאור על המס התאורטי

השאלה המקדמית שעולה כאשר באים להתמודד מבחינה חשבונאית עם מסים על הכנסה היא האם מדובר בכלל בהוצאה. שכן, בשונה מיתר ההוצאה המוכרות ברוו"ה, מסים על הכנסה לא מהווים

הוצאה בייצור הכנסה )לא תרמו להפקת הכנסות(. אפשרות אחת לטיפול מבחינה חשבונאית במס המשולם למדינה היא כיעוד של רווח. כלומר המדינה כריבון מושכת רווחים מהחברות בדומה לדיבידנד. יחד עם זאת כללי החשבונאות בחרו לטפל במסים על הכנסה כהוצאה ולא כיעוד של רווח. מכאן, שכל הכללים החשבונאיים החלים על הוצאה יחולו גם

על הוצאות המס, לרבות הדרישה של המסגרת המושגית של הקבלת הוצאות להכנסות, המדגישהשהוצאה תוכר בדוכ"ס במועד בו מוכרת ההכנסה שאליה היא מתייחסת.

במידה וכללי המס יהיו זהים לכללי החשבונאות, כלומר חברות היו נדרשות לשלם מס בדיוק לפי הרווח החשבונאי, הרי שהטיפול בסעיף הוצאות מסים על הכנסה היה פשוט ומסתכם למסים השוטפים בלבד

)הסכום המשולם למס הכנסה(. יחד עם זאת, חוקי המס שונים מכללי החשבונאות ולכן נעשה שימוש חשבונאי במסים נדחים, בחובה

ובזכות על מנת לשאוף להקבלת ההוצאה.

מסים על הכנסה שבדוח רווח והפסד = הוצאות המס בדוח רווח והפסדמסים שוטפים – חבות המס .1מסים בגין שנים קודמות.2תנועה במסים נדחים.3

IAS 12מסים על הכנסה –

{התחשבנות מול מ"ה / פ"ש

125

IAS 12מסים על הכנסה –

מס הכנסהמס הכנסה מחייב אותנו בהתאם לרווח השנתי הנקבע ע"פ פקודת מ"ה.

הרווח החייב במס נקרא הכנסה חייבת. פקודת מס הכנסה שונה לעתים מהטיפול החשבונאי, ומכאן שההכנסה החייבת שונה מהרווח

החשבונאי לפני מס. כמו כן, במס הכנסה לא קיימת סימטריה לעניין הכנסה, רווח או הפסד. כלומר, כאשר החברה מרוויחה יש לשלם מס הכנסה. אולם, כאשר החברה מפסידה לא מקבלים החזרים בגין

ההפסד.

רווח חשבונאי הרווח החשבונאי נקבע בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים, כלומר המסגרת המושגית והתקנים

הספציפיים. הוצאות מסים על הכנסה, הן עוד הוצאות הנמצאות בדוח רוו"ה אשר עליהן חל עקרון ההקבלה.

הבדלים בין מס הכנסה לספרים הוצאות לא מוכרות(1

למשל, הוצאות כיבוד, קנסות, חלק מהוצאות נסיעה לחו"ל. הכנסות פטורות(2

דיבידנד בין חברות הפרשים זמניים(3

הוצאות חומ"סא(הכנסות שכירות - מס הכנסה ע"ב מזומן-חשבונאות ע"ב מצטברב(הוצאות סוציאליות – חופשה, הבראה, פיצויים – מ"ה ע"ב מזומן – חשבונאות ע"ב מצטברג(פחת של ר"קד(

מסים שוטפים מסים שוטפים הם סכום המסים על הכנסה המשולמים לפקיד שומה בהתייחס להכנסה החייבת

לתקופה. , חבות המס השוטפת שטרם שולמה בגין התקופה הנוכחית ובגין תקופות קודמות,IAS 12בהתאם ל-

תוכר במאזן כהתחייבות בגין מסים שוטפים. מנגד, במידה והסכום ששולם בגין התקופה הנוכחית ובגין תקופות קודמות, עולה על חבות המס

שנוצרה, יווצר נכס מסים שוטפים.

של החברה לאותהמההכנסה החייבתהתשלום שיש לשלם למ"ה המחושב מדי שנה קלנדרית נגזר .חבות המס או מסים שוטפים שיעור המס של אותה שנה. התשלום נקרא Xשנה

(- הרווח )ההפסד( לתקופה כפי שנקבע בהתאם לחוקי המס.הכנסה חייבת )הפסד לצורכי מס – סכום המסים על ההכנסה המשולם בהתייחס להכנסה החייבת לתקופה.מסים שוטפים

דרך אחת לחשב את הסכומים שיש לשלם למ"ה היא לערוך דוח רוו"ה ע"פ פקודת מ"ה. אך דרך זו אינה סטים של הנהלת חשבונות.2פרקטית שכן היא מצריכה מהחברה לערוך

הדרך השניה היא לצאת מהרווח החשבונאי לפני מס ולערוך לו התאמות הנדרשות ע"מ להגיע להכנסההחייבת.

הדוח בו מתאמים את הרווח החשבונאי להכנסה חייבת וממנה לחישוב המסים השוטפים של החברה,נקרא דוח התאמה למס הכנסה.

IAS 12126 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

IAS 12127 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

דוגמה: ₪.100,000 הינו 2007הרווח החשבונאי לפני מס של החברה לשנת

:2007נתונים נוספים לשנת 5,000₪לחברת ברק הוצאות לא מוכרות לצורכי מס בסך א. 10,000₪לחברת ברק רווח הון בסך ב. ₪. הוצאות ההפרשה לחומ"ס הסתכמו ל-3,000 התגלו חובות אבודים המותרים לניכוי לצורכי מס בסך 2007בשנת ג.

7,000.₪ ₪ עבור מבנה שהחברה משכירה לשנה מראש. מס הכנסה ממסה הכנסות50,000 התקבל סכום של 1.7.07ביום ד.

ב לפקודה.8משכ"ד ע"ב מזומן, ס' .25%. שיעור מס רווח הון 30%, 2007שיעור מס החברות לשנת ה.

2007נדרש – חבות המס לשנת

בדוח התאמה יש לחשב את ההוצאה או ההכנסה של הסעיף הספציפי בספרים ולצורכי מס ולתאם אתההפרש. כלומר עובדים בגישה תוצאתית, להבדיל מייחוס מסים בו נעבוד לפי הגישה המאזנית.

מסים בגין שנים קודמות המסים השוטפים המשולמים מדי שנה למ"ה מחושבים ע"י החברה בהתאם לסכומים הצפויים

שיושלמו לשלטונות מ"ה. במסגרת דוח התאמה למס, יכולים להיות סעיפים המהווים פרשנות לחוקיהמס ויתכן כי מ"ה יפרשם אחרת.

אחת לכמה שנים, מ"ה מזמן חברות לדיון שומות, בדיון עוברים על השומות שהוגשו מטעם החברהבשנים הקודמות.

פעמים רבות, קיימים פערים בין תשלום המס ששילמה החברה לבין חבות המס לאותה שנה מנקודת מ"ה. עם תום הדיונים במ"ה יוצאות שומות סופיות ובמידה וקיימים פערים בין השומה אותה הגישה

החברה לבין השומה הסופית, על החברה לשלם את הסכומים הנוספים, או לקבל בחזרה את הסכומיםהעודפים בתוספת ריבית.

לתשלום הנוסף )או ההחזר( לא כולל את הריבית, נהוג לקרוא מסים בגין שנים קודמות וגם הוא מהווהחלק מהוצאות המס בדוח רוו"ה בשנה בה נקבעו השומות.

הוצאות או הכנסות הריבית למ"ה נכללות בדוח רוו"ה בסעיף המימון.

הטיפול החשבונאי במסים בגין שנים קודמות, זהה בטיפולו לשינוי אומדן. כלומר, בשנה בה נתגלהההפרש יש לזקוף את ההוצאה לרוו"ה ולא לתקן דוחות שנים קודמות.

יש להבחין בין מקרה בו החברה טעתה בדוחותיה, לדוג' שכחה לרשום הכנסה בשנה מסוימת. במקרה כזה, במידה ומדובר בטעות מהותית, יש לתקן את הדוחות משנים קודמות בדרך של הצגה מחדש. זאת

להבדיל ממקרה של תוספת מס בשל דיון שומות בגין שנים קודמות, שם הטיפול הוא של שינוי אומדןכפי שצוין.

IAS 12128 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

דוג: ₪.20, הסתכמו המסים השוטפים ל-2007בהתאם לדוח התאמה למס לשנת

. 2006-2004בנוסף, ניהלה החברה בשנה זו דיון שומות עם מ"ה בין השנים ₪ הוצאות ריבית. 1 ₪ הכולל בתוכו 12בהתאם להסכם נקבע כי על חברת גל לשלם סכום של

פקודות יומןח' מסים על הכנסה )מסים שוטפים(

2020ז' פ"ש

11ח' מסים על הכנסה )מסים ש"ק(11ז' פ"ש

1ח' הוצאות מימון1ז' פ"ש

מסים נדחים קיים פער בין חוקי המס לבין כללי חשבונאות מקובלים. בעוד שכללי החשבונאות נועדו למטרת מתן

מידע רלוונטי ומהימן לקוראי הדוחות הכספיים. הרי שחוקי המס מבוססים בין היתר על שיקולים חברתיים ופוליטיים אשר אינם עולים בקנה אחד עם

המטרות של כללי החשבונאות. לפיכך, ההכנסה החייבת אשר נגזרת מחוקי המס מהרווח החשבונאי הנגזר מכללי ההכרה והמדידה

החשבונאים. על הוצאות המס בספרים, כמו על שאר ההוצאות ברוו"ה חל עקרון ההקבלה. הפער בין חוקי המס לבין כללי החשבונאות נובע מהבדלים בעיתוי ההכרה בהוצאות או בהכנסות וכן

בהבדלים בהכרה עצמה. הפערים הנ"ל פוגעים בעקרון ההקבלה וכללי החשבונאות עושים שימוש, ככל שניתן, במסים נדחים על

מנת לשאוף להקבלה בין הרווח החשבונאי לפני מס, לבין הוצאות המס בדוכ"ס.

דוגמה א לכל שנה.100 הסתכם ל-2008 ו-2007הרווח החשבונאי לשנים

₪ עבור השכרת מבנה שברשותה לשנתיים מראש.60 קיבלה החברה סכום של 1.1.07ב-.30%ב ע"ב מזומן. שיעור המס החל על החברה 8מ"ה מכיר בהכנסות שכירות לפי

20072008דוח התאמה100100רווח חשבונאי

(30)30=1/2*60הכנסות שכירות הכנסה חייבת בשיעור מס

רגיל13070

30%30%שיעור מס3921מסים שוטפים

. מסים שוטפים139ח' הוצאות מסים

39 ז' פ"ש. שנים קודמות2. תנועה במסים נדחים3

9ח' מס נדחה9ז' הוצאות מס

הוצאות מס:(1)39(2)(3)(9)

30סה"כמאזן:

פ"ש – התחייבות )39)

9מס נדחה – נכס

. מסים שוטפים121ח' הוצאות מסים

21 ז' פ"ש. שנים קודמות2. תנועה במסים נדחים3

9ח' הוצאות מס9ז' מס נדחה

הוצאות מס:(1)21(2)(3)0

30סה"כמאזן:

(30פ"ש – התחייבות )0מס נדחה – נכס

דוגמה ב לכל שנה.100 הסתכם ל-2008 ו-2007הרווח החשבונאי לשנים

₪ אשר הופחת בספרים ע"פ שנתיים בשיטת הקו הישר. לצורכי מ"ה מלוא העלות מוכרת כהוצאה בשנת הרכישה. 20 רכשה החברה מחשב ב-1.1.07ב-.30%שיעור המס החל על החברה

20072008דוח התאמה100100רווח חשבונאי

10)ספרים( 10– )מ"ה( 20( = 10)פחת מחשב הכנסה חייבת בשיעור מס

רגיל90110

30%30%שיעור מס2733מסים שוטפים

. מסים שוטפים127ח' הוצאות מסים

27 ז' פ"ש. שנים קודמות2. תנועה במסים נדחים3

3ח' הוצאות מס3ז' עתודה למס

הוצאות מס:(1)27(2)(3)3

30סה"כמאזן:

(27פ"ש – התחייבות )עתודה למס- התחייבות

. מסים שוטפים133ח' הוצאות מסים

33 ז' פ"ש. שנים קודמות2. תנועה במסים נדחים3

3ח' עתודה למס3ז' הוצאות מס

הוצאות מס:(1)33(2)(3)(3)

30סה"כמאזן:

(30פ"ש – התחייבות )עתודה למס- התחייבות

IAS 12129 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

(3)0

11.1.09 12שיעור

IAS 12130 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

IAS 12מאמץ את הגישה המאזנית לצורך הטיפול במסים נדחים. ע"פ גישה זו יש לבחון מדי תאריך , מאזן את הנכס או התחייבות בספרים אל מול הנכס או ההתחייבות לצורכי מ"ה )כאילו מ"ה היה עורך

מאזן(.במידה וקיימים הפרשים בין השניים הם מוגדרים כהפרשים זמניים.

הפרשים זמניים

הגדרות הפרש זמני(1

הפרשים זמניים הם הפרשים בין הערך בספרים במאזן של נכס או התחייבות, לבין בסיס המסשלהם.

בסיס מס(2בסיס המס של נכס או התחייבות הוא הסכום המיוחס לנכס או להתחייבות לצורך מס.

אם כך, יש לבחון בכל תאריך מאזן, האם קיימים נכס או התחייבות בספרים, השונים בערכם ממ"ה. במידה וקיימים הפרשים כאלה, הם נחשבים הפרשים זמניים.

הפרשים זמניים חייבים במס מקרה בו נכון לתאריך המאזן, מ"ה פועל לטובת החברה. אלו הפרשים זמניים אשר תוצאתם תהיה

סכומים חייבים במס בקביעת ההכנסה החייבת בתקופות עתידיות, כאשר הערך בספרים של הנכס אוההתחייבות יושב )נכס( או יסולק )התחייבות(.

הפרש זמני חייב במס קיים כאשר:במקרה של נכס, ערך בספרים < ערך מ"ה. מאחר את ההכרה בהכנסהא.במקרה של התחייבות, ערך בספרים > ערך מ"ה. מקדים את ההכרה בהוצאהב.

ההפרש מייצג את הסכום שבעתיד נצטרך לשלם עליו מס. בעקבות הפרשים אלו נוצרת בחברה התחייבות מסים נדחים )עתודה למס(.

התחייבות מסים נדחים:סכומי מסים על הכנסה, לתשלום בתקופות עתידיות בגין הפרשים זמניים חייבים במס

הפרשים זמניים הניתנים לניכוי: מקרה בו נכון לתאריך המאזן, מ"ה פועל לרעת החברה. אלו הפרשים זמניים אשר תוצאתם תהיה סכומים הניתנים לניכוי מההכנסה החייבת בתקופות עתידיות. כאשר הערך בספרים של הנכס או

ההתחייבות ייושב או יסולק.הפרש זמני ניתן לניכוי יהיה:

במקרה של נכס, ערך בספרים > ערך מ"ה. מקדים הכרה בהכנסה.1במקרה של התחייבות, ערך בספרים < ערך מ"ה. מאחר הכרה בהוצאה.2

ההפרש מייצג את הסכום שבעתיד יוכר לניכוי, כלומר, בגינו יהיה חסכון במס. בעקבות הפרשים אלו, נוצר בחברה נכס מסים נדחים.

:נכס מס נדחהסכומי מסים על הכנסה אשר ייושבו בתקופות הבאות, בגין הפרשים זמניים הניתנים לניכוי.

נימוקים לקיום הפרשים זמניים נימוק תוצאתי(1

יצירת מסים נדחים היא זו שתשאף ליצירת הקבלה נאותה בין ההוצאות להכנסות בדוח רוו"ה. נימוק מאזני(2

אם קיים הפרש זמני חייב במס, בתקופות עתידיות תדרש החברה לשלם למ"ה. מכאן,א(שמתקיימת הגדרת התחייבות, יש להכיר בה בספרים.

IAS 12131 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

אם קיים הפרש זמני ניתן לניכוי, לחברה תהיה הטבת מס בעתיד. מכאן, מתקיימת הגדרת נכס,ב(יש להכיר בו בספרים )ההכרה בנכס מס נדחה, היא בעייתית לפעמים(

כיום, בניגוד לעבר, קיימת חשיבות גדולה יותר לנימוק המאזני.

טכניקהאם נדרשות הוצאות מס, נדרש:

דוח התאמה למס לחישוב המסים השוטפים – חבות מס. לפי גישה תוצאתית.(1יתרות פתיחה וסגירה של מסים נדחים(2איסוף נתונים(3

נכס – רכוש קבוע, עלות מופחתתי.פ. שנה קודמתעלות לפי ספרים

עלות לפי מ"ה

דוג:.30% שנים. שיעור המס 3 שנים. מ"ה פחת מואץ 6. פחת לספרים 120. עלות 1.1.07מכונה נרכשה ב-

, למעט המכונה הנ"ל, לא קיימים הפרשים.100 הוא 2008רווח חשבונאי לפני מס לשנת 30 = 30%*100הוצאות המס יהיו

דוג: בהתאמה.15,000 ו-10,000 הסתכמה ל-31.12.08 ו-31.12.07יתרת ההפרשה לחופשה לימים

מ"ה מכיר בהוצאות בגין חופשה רק בעת התשלום בפועל.. למעט ההפרשה לחופשה, לא קיימים הפרשים בין מ"ה לספרים.100,000הרווח החשבונאי לפני מס

.2008. נדרש הוצאות מס לשנת 30%שיעור המס

ההפרשים הזמניים שפורטו עד כה נקראו בעבר "הפרשי עיתוי". מ"ה רואה את אותה הוצאה או הכנסהכמו בספרים, רק שמועד העיתוי שונה.

למשל: פחת מואץ, הכנסות שכ"ד מראש, הפרשות לסוצ'.אולם, קיימים הפרשים זמניים אשר אינם הפרשי עיתוי.

למשל: ר"ק בשיטת הערכה מחדש בספרים. לצורכי מס לא קיים שערוך מקביל. סך הוצאות הפחתיהיה שווה לעלות המקורית. במקרה זה, ההפרש הוא זמני, אך אינו הפרש עיתוי.

IAS 12132 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

חריגים ליצירת מסים נדחים , יש ליצור מסים נדחים )התחייבות מס נדחה או נכס מס נדחה( בגין כל ההפרשים הזמנייםIAS 12ע"פ

)חייבים במס או ניתנים לניכוי(, למעט: הפרש זמני הנוצר בעת ההכרה לראשונה במוניטיןא.

במקרה של מוניטין כתוצאה מרכישת מניות.: הפרש זמני הנוצר בעת ההכרה לראשונה של נכס או התחייבות בעסקה אשרב.

אינה צירוף עסקים.1במועד ההכרה לראשונה, אין לו השפעה על הרווח החשבונאי או על ההכנסה החייבת..2

בקיצור – הפרש קבוע

)נכס מס נדחה(.24 )התחייבות( ו-15החריגים הם בסעיפים

הפרש זמני הנוצר בעת ההכרה לראשונה במוניטיןמוניטין יירשם בספרים:

ברכישת פעילות – אין חריג במקרה זה.א.דוג:

.20 הון עצמי 30 התחייבויות 50מאזן חברה ב: נכסים כל הנכסים וההתחייבויות המזוהים בחברה ב, הערך בספרים שלהם זהה לשוויים ההוגן.

חברה א מעוניינת לרכוש את חברה ב..30 חברה א רוכשת את פעילות חברה ב. כלומר את כל הנכסים ואת כל ההתחייבויות. התמורה : 1 הנחה

פקודת יומן שתרשום חברה א:50ח' נכסים

30ז' התחייבויות30ז' מזומן

10.(p.nח' מוניטין )לא נוצר הפרש זמני על הנכסים ועל התחייבויות במועד ההכרה.

. לא נוצר הפרש.10, גם מ"ה מכיר ב-10לגבי המוניטין – בספרים הוא מוכר על מוניטין בסוף השנה:

10ספרים שנים(.10 )מ"ה מכיר בהפחתה לאורך 9=-9/10*10מ"ה

1הפרש30%מס

0.3התחייבות מס נדחה

דוח התאמה10רווח לפני מס

-1הוצאות הפחתת מוניטין9הכנסה חייבת

30%שיעור מס2.7. מסים שוטפים10. שנים קודמות20.3. תנועה במסים נדחים3

3סה"כ

רכישת מניות – יש חריג במקרה זהב.דוג': חברה א רכשה את מניות חברה ב.

30ח' מניות חברה ב30ז' מזומן

כך רואה גם מ"ה.

. מבחינה כלכלית זו אותה עסקה כמו בדוגמה הקודמת30תמורה

-20אקוויטי נרכש10עודף עלות

0מיוחס לנכסים / התחייבויותp.n.10מוניטין

10סה"כ ע"ע0לפי מ"ה

מדובר בהפרש זמני שנוצר במועד ההכרה לראשונה במוניטין ברכישת מניות. זהו חריג ואיןייחוס מסים.

IAS 12133 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

הפרש זמני הנוצר בעת ההכרה לראשונה של נכס או התחייבות בעסקהבצירוף עסקים, מבחינה כלכלית זה כמו לרכוש פעילות ולכן אין הפרש זמני.

דוג: שנים4, קו ישר 100נכס נרכש ב- שנים.4 לאורך 50% במועד הרכישה ועוד 50%מ"ה מכיר ב-

2007200820092010הוצאות25252525פחת בספרים

+50מ"ה12.5

12.512.512.5

יש השפעה על הכנסה החייבת במועד ההכרה לראשונה, לא עומד בקריטריונים של החריגים, יש ליצור ייחוס מסים.

מבחינה מאזנית ותוצאתית יותר נכון ליצור ייחוס מסים גם על מוניטין כתוצאה מרכישת של מניות וגם על הפרש זמני הנוצר במועד ההכרה לראשונה כאשר הוא אינו משפיע על הרווח החשבונאי ועל

ההכנסה החייבת.החריג הוא בגלל ששניהם מסובכים לחישוב.

.דוגמה נוספת– רכישה של נכס כאשר חלק מההוצאות המהוונות הן שוחד. מ"ה לא מכיר בשוחד ולכן יש הפרש קבוע שנים10. אורך חיים 80 שוחד. מ"ה מכיר בנכס בערך 20 כולל 100 נכס נרכש ב-1.1.07

הוצ' פחת31.12.07מאזןהוצאות פחת

90=9/10*10100=100/10ספרים72=9/10*880=80/10מ"ה

218הפרש

יש לתאם את ההפרש כי הוא לא מוכר לצורכימס

לא יזקף למס נדחה, כי ההפרש נוצר במועד העסקה

15.1.09 13שיעור

התקן אומר שבגין כל ההפרשים הזמניים יש ליצור מסים נדחים, למעט שני מקרים בהם ניתן פטור.מקרי הפטור:

מוניטין הנוצר מרכישת מניות(1נכס או התחייבות אשר מקיימים את כל התנאים הבאים:(2

ההפרש נוצר כבר במועד ההכרה לראשונהא(שלא בצירוף עסקיםב(במועד ההכרה לראשונה אין השפעה על הרווח החשבונאי או על ההכנסה החייבת.ג(

על ההפרש הקבוע שנוצר במועד ההכרה לא ניצור מסים נדחים כלל. שנים5 ע"פ 150 שנים. מ"ה מכיר נכס ב-10 ע"פ 100דוגמה: נכס ב-

הוצאות פחת90=9/10*100ספרים

הפרש לא לוקחים בחשבון בחישוב המס50את ה-80=4/5(*150-50)מ"ההנדחה

10הפרש30%שיעור מס התחייבותמס נדחה

3

IAS 12134 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

פטור חלקי – השקעה בחברות מוחזקות קיים מקרה נוסף לפיו ניתן פטור חלקי מייחוס מסים בגין הפרש זמני. זאת כאשר מדובר בהשקעות

בחברות מוחזקות.במועד ההכרה לראשונה

ח' השקעהז' מזומן

ספרים = מ"ה. לכן אין הפרש במועד ההכרה לראשונה.

בתקופות עוקבותהשקעה בחברה כלולה:

בספרים - השקעה ע"ב אקוויטי. מ"ה - העלות ברכישה.

נוצרים הפרשים זמניים שלא נכנסים לחריגים.

התקן מתיר במקרים מסוימים פטור מייחוס מסים, כלומר במקרים אחרים לא ינתן פטור וכן יש ליצור ( יש ליצור מסים נדחים בגין הפרשים זמניים הנוצרים בגין44, ס' 39מסים נדחים. ע"פ התקן )ס'

השקעה בחברות מוחזקות, למעט אם מתקיימים שני התנאים הבאים:החברה המחזיקה יכולה לשלוט בעיתוי ההיפוך של ההפרש הזמניא.צפוי שההפרש הזמני לא יתהפך במועד הנראה לעיןב.

:ההפרש הזמני בגין השקעה בחברות מוחזקות, יסגר באחד משני המקרים הבאים: במימוש ההשקעה(1

רווח הון.Xיש ליצור מסים נדחים רק כאשר צפוי מימוש של ההשקעה. הפרש זמני : בעת חלוקת דיבידנד(2

)גישת0לרוב, דיבידנדים בין חברות לא חייבים במס. לכן ההפרש הזמני יסגר לפי שיעור מס א(ההתחייבות(, כלומר אין צורך בייחוס מסים.

ניצור התחייבות מסים נדחים רק כאשר דיבידנד יהיה חייב במס )בד"כ במפעל מאושר( ולאב( מס בגין דיבידנדXקיים הסכם של אי חלוקת דיבידנדים. הפרש זמני

ברוב המקרים יש פטור, כי לא מתכננים למכור והדיבידנד פטור ממס.

דוג:רכישה:

1000ח' השקעה1000ז' מזומן

1200ספרים1000מ"ה

200הפרש20%שיעור מס

40התחייבות מסים נדחיםרווחי אקוויטי:

200ח' השקעה200ז' רווחי אקוויטי

IAS 12135 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

מדידת מסים נדחים עד כה דובר על זיהוי ההפרשים הזמניים )בהתאם לגישה המאזנית( והכרתם בספרים )למעט החריגים /

פטורים(.איך יודעים באיזה סכום למדוד את המסים הנדחים.

בהתאם לתקן, העקרון המנחה במדידת מסים נדחים יהיה לפי שיעורי המס הצפויים בתקופה בהימומש נכס המס הנדחה, או תסולק התחייבות המס הנדחית.

, היא למעשה ליצור את המסים הנדחים ע"י הכפלת ההפרשגישת ההתחייבותגישה זו, הנקראת הזמני בשיעור המס הצפוי לחול במועד ההיפוך.

גישת ההתחייבות תומכת בנימוק המאזני ליצירת מסים נדחים. כלומר, רישום הנכס או ההתחייבות לפיהתיאוריה החשבונאית.

, אשר צידדה בנימוק התוצאתי )הפרש זמני כפולגישת הדחיהבעבר, היתה גישה אחרת הנקראת שיעור המס באותה שנה.

כפועל יוצא מגישת ההתחייבות, הרי שבבחינת הסכום בו ימדדו נכסי והתחייבות המסים הנדחים, ישלהביא בחשבון את מועד ההיפוך ושיעור המס הצפוי בו, כשני פרמטרים מרכזיים הכרוכים אחד בשני.

:סוגיותאם מס החברות שונה ממס רווח הון – יש לבדוק לפי איזה שיעור מתהפך ההפרש הזמני.

למשל הפרש זמני בגין ר"קאם מתכננים להשתמש בר"ק, ההיפוך יהיה לפי הוצאות פחת – מס חברות.1אם מתכננים למכור – מס רווח הון..2אפשר גם שילוב..3

שינויים בשיעורי המס שינויים בשיעורי המס הידועים מראש, המסים הנדחים יחושבו בהתאם לשיעור המס הצפוי במועד(1

ההיפוך, כפי שידוע לתאריך המאזן. שינוי פתאומי בשיעורי המס, יש לחשב את המסים הנדחים בהתאם לשיעורי המס החדשים.(2

ההפרש במסים הנדחים הנובע משינוי בשיעורי המס, יזקף להוצאות המס השנה, כחלק מהתנועהבמסים הנדחים. כלומר טיפול של שינוי אומדן.

דוגמה:

בהתאם לתקן יש ליצור מסים נדחים לפי שיעורי המס הצפויים במועד ההיפוך בהתבסס על שיעורי(3המס וחוקי המס אשר נחקקו או אשר חקיקתם הושלמה למעשה עד תאריך המאזן.

כאשר יש שינוי בשיעורי המס לאחר תאריך המאזן – אירוע שאינו מחייב התאמה, אירוע סוג ב.א( קריאות.3הושלמה למעשה – החוק נחקק, עבר ב-ב(

מועד ההיפוך של הפרשים זמניים הוא תקופה או תקופות במסגרתן, סכום ההפרש הזמני שבגינו(4 נוצרו מסים נדחים יקטן. דהינו, כאשר הפער בין הערך בספרים של נכס או התחייבות בגינם נוצר

הפרש זמני, לבין בסיס המס שלהם מצטמצם. לא חייב להיות בנקודת זמן או תקופה ספציפית, אלא יתכן שההיפוך יהיה ע"פ מספר תקופות

חשבונאיות.בחומ"ס, מועד ההיפוך כאשר החוב הופך לאבוד. הנחת זמן קצר שיעור המס הצפוי בשנה באהא( בהפרשה לחופשה/מחלה/הבראה – ההפרש יתהפך בעת התשלום בפועל. הנחת זמן קצרב(

שיעור המס הצפוי בשנה באה. הפרשה בשל סיום יחסי עובד מעביד נטו – מועד ההיפוך במועד ההפקדות ליעודה או בעתג(

פיצויים בפועל. שיעור המס הרחוק ביותר.

IAS 12136 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

פחת מואץ – בעת מכירה או בעת סיום הפחת הקצר יותר. שיעור המס בתקופות שיחולו החלד(ממועד ההיפוך.

סוגיות התקן קובע כי אין למדוד מסים נדחים לפי ערכם הנוכחי. גם במקרים בהם ההיפוך צפוי בעתיד(1

הרחוק. העדפת מהימנות על פני רלוונטיות.הפרש זמני יכול להיווצר גם לגבי נכס או התחייבות שטרם הוכרו בדוכ"ס.(2

שנים.3לדוג: עלויות מחקר ופיתוח שבספרים נרשמו כהוצאה ומ"ה מתיר בניכוי ע"פ הכנסות פטורות או הוצאות לא מוכרות, יש לשים לב שלפי הגישה המאזנית אין לתאריך המאזן נכס(3

או התחייבות. מכאן, שאין כלל הפרש זמני ולא יוצרים מסים נדחים.הכנסות לקבל פטורות )נכס( או הוצאות לשלם לא מוכרות )התחייבות(, שתי גישות לטיפול:(4

מ"ה רואה את הנכס או ההתחייבות כמו בספרים. לכן אין הפרש זמני ואין מסים נדחים.א(אם מ"ה לא מכיר בהכנסה או בהוצאה אז הוא גם לא מכיר בנכס או בהתחייבות. ב(

)כי מס הכנסה לא רואה את הנכס או ההתחייבות( בכל מקרה לא יהיה0%מכיוון ששיעור המס הפרש זמני.

דוג' חברת רון

הכרה בנכס מס נדחהאם נבחן את ההפרשים הזמניים, או את יתרות המסים הנדחים בנטו, יתכנו שני מצבים:

אם ישנם יותר הפרשים זמניים חייבים במס )התחייבות מס נדחה( מאשר הפרשים זמניים הניתנים(1לניכוי )נכס מס נדחה(, הרי שבנטו, קיימת התחייבות לתשלום מס בעתיד.

אם ישנם יותר הפרשים זמניים הניתנים לניכוי )נכס מס נדחה( מאשר הפרשים זמניים חייבים במס(2)התחייבות מס נדחה(, הרי שבנטו, קיים נכס, שכן מס הכנסה "חייב" לחברה.

בהתאם לתקן, יש ליצור מסים נדחים בגין כל ההפרשים הזמניים, למעט החריגים.התקן מבחין בין יצירת התחייבות מסים נדחים לבין יצירת נכס מסים נדחים.

ההבדל בין הסעיפים הוא שבעוד שביצירת התחייבות מסים נדחים, רשום שיש ליצור בגין כל ההפרשים החייבים במס, למעט הפטורים, הרי שביצירת נכס מס נדחה, רשום שיש ליצור מסים נדחים בגין כל

עד לסכום שצפוי שתהיה הכנסה חייבת שנגדה ניתן יהיה לנצלההפרשים הזמניים הניתנים לניכוי , ולמעט החריגים.את ההפרש הזמני

.50%צפוי - תנאי להכרה בנכס מס נדחה אשר הפרשנות ע"פ התקינה הבינלאומית מעל

מדוע השוני בין יצירת התחייבות ליצירת נכס מס?כבר מעצם רישום נכס בספרים הרי שיש צורך לעמוד בהגדרת נכס, כלומר הטבות כלכליות עתידיות. ישנו חוסר עקביות בשיטת המסוי: כאשר יש הכנסה חייבת, מ"ה לוקח כסף. כאשר יש הפסד, מ"ה לא

מחזיר.עם זאת, בעתיד, אם תהיה הכנסה חייבת, מ"ה יקזז את ההפסדים משנים קודמות.

לכן, מימוש נכס מס נדחה יתכן רק כאשר החברה צופה כי אכן תוכל לממש את הנכס. יש צפי לרווחיותהחברה בעתיד, או כאשר יש מספיק התחייבויות מסים נדחים המתקזזות כנגד המס הנדחה.

IAS 12137 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

בחינה מחדש של נכסי מסים נדחים שלא הוכרו בעבר במקרים בהם החברה לא עמדה במבחן הסבירות של מימוש נכס המס, לאור אי קיום צפי לרווחים

בעתיד, ולכן לא הוכרו מסים נדחים בגין הפרשים זמניים ניתנים לניכוי )או בגין הפסדים מועברים לצורכי מס(. במקרים כאלו יש לבחון מחדש, בכל תאריך מאזן את נכסי המסים הנדחים שלא הוכרו. יש

לבדוק האם השתנו הנסיבות שבעטיין לא צפו בעבר רווחים, או לחלופין אם היה גידול בהתחייבויותמסים נדחים.

אם השתנו הנסיבות, יש להכיר בנכס מסים נדחים במועד הבחינה מחדש )שינוי אומדן(.

ירידת ערך של נכס מסים נדחים שהוכר בתקופות קודמותIAS 36הדן בירידת ערך, מוציא מתחולתו נכס מס נדחה. יחד עם זאת, נכס מס נדחה, מעצם היותו ,

נכס, צריך לקיים את ההגדרה. יש להציגו בסכום שלא יעלה על סך ההטבות הכלכליות הצפויות ממנו. יש לבחון בכל תאריך מאזן את נכס המס הנדחה ובמידה שהחברה לא צופהIAS 12לכן, בהתאם ל-

עוד הכנסה חייבת בסכומים מספיקים, או התחייבויות מסים נדחים, יופחת ערכו של נכס המס הנדחהבהתאם.

16.1.09 14שיעור

הפסדים לצורכי מס כאשר ישנה הכנסה חייבת, יש לשלם מסים שוטפים. אולם כאשר ישנו הפסד לצורכי מס, הפסדים אלו יקוזזו מהכנסה חייבת בשנים הבאות. הפסדים לצורכי מס לא נכנסים להגדרה של הפרש זמני. אך הם

מהווים מקרה פרטי להכרה בנכס מס בכפוף למבחן סבירות המימוש של הנכס. כלומר, במידה והחברה מסיימת את השנה בהפסד לצורכי מס, יש לבחון האם ניתן ליצור בגין ההפסד

נכס מס נדחה. הבחינה תהיה לפי הצפי לרווחיות בעתיד או עד גובה התחייבות המסים הנדחיםהקיימת בחברה.

דוגמה:

ח' הוצאות מס / ז' פ"שמסים שוטפים – דו"ח התאמה (1 ח' הוצאות מס / ז' פ"שמסים שנים קודמות - בלי הריבית(2 ח' הוצאות מס / ז התחייבויות מסים נדחיםתנועה במסים נדחים – הפרש בין י.פ. ל-י.ס.(3

סה"כ הוצאות מס בדו"ח רוו"ה – מוצגות בשורה אחת.

IAS 12138 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

IAS 12139 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

זקיפת מסים על הכנסה ישירות להון העצמי ברוב המקרים, נרשמים המסים השוטפים והמסים הנדחים, גם ביצירתם וגם בסגירתם, אל מול

הוצאות / הכנסות מס.יחד עם זאת, יתכנו מצבים בהם המסים השוטפים ו/או המסים הנדחים יזקפו ישירות להון העצמי.

מקרים אלו הם כאשר בספרים נרשם הפריט ישירות להון העצמי ולא עובר דרך רוו"ה.לעתים, הוצאות הנפקה של מניות מותרות לניכוי לצורכי מס. בספרים הן מקוזזות ישירות מהפרמיה.

דוגמה נוספת, ר"ק המטופל בספרים לפי מודל קרן הערכה מחדש ולצורכי מ"ה לפי מודל העלות.דוג: ניירות ערך המסווגים בספרים כזמינים למכירה.

דוג להוצאות הנפקת מניות ומסים נדחים

במועד ההנפקה, מ"ה מכיר ב"נכס הוצאות הנפקה נדחות", שיפחית אותו באותה שנה.בספרים אין נכס, הוא מקוזז ישירות מהפרמיה.

לכן נוצר הפרש זמני.הוצאות הנפקה יוכרו בשנת ההנפקה.

הערות אם יש שינויים בשיעורי המס, כלומר שיעורי המס משתנים באופן מפתיע. התקן אומר שעדכונים(1

בגין שינויים בשיעורי המס – עדכון בגין זקיפה הונית יזקף גם הוא ישירות להון. כאשר יש ירידות ערך או תנועה בקרן הערכה מחדש, התקן אומר שאם יש ירידת ערך,IAS 16ב-(2

תחילה יש לאפס את קרן הערכה מחדש ורק אחר כך לזקוף את ההפסד לרוו"ה. מה עושים עם ייחוס מסים, האם מסתכלים על קרן ההערכה נטו כולל ייחוס מסים, או על הקרן ללא

ייחוס מסים? התשובה – החלק שיוכר כנגד קרן הערכה מחדש, עד איפוס הקרן, לא יהיה הקרן נטו בקיזוז המס,

אלא הקרן ברוטו שהיא ההפרש בין העלות המקורית המופחתת לשווי ההוגן. ביטול קרן ההערכה מחדש יהיה גם אל מול ר"ק וגם אל מול התחייבות מס נדחה, וכך בעצם יתבצע

ביטול בברוטו. – שתי גישות:התחייבות לפינוי ולסילוק(3

במועד ההכרה לראשונה, מ"ה רואה סכום אחר מהספרים במועד ההכרה לראשונה, לא צירוףא(עסקים, אין השפעה על רוו"ה – נופל לחריג.

נכס והתחייבות לפינוי הם לצורך הצגה, כלומר בפועל יש נכס אחד בנטו. לכן אין הפרש ביןב( IASהספרים למ"ה במועד ההכרה לראשונה. בהמשך יהיה הפרש כי ההתחייבות מטופלת לפי

הנכס לפי תקנים אחרים. כלומר, בתקופות העוקבות יווצרו הפרשים שיזקפו למסים נדחים.37

IAS 12140 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

הצגה במאזןמסים שוטפים ומסים נדחים יוצגו בנפרד במאזן.

בהתאם לתקן, קיימת דרישה להציג את הנכסים ואת ההתחייבויות בגין מסים שוטפים בנפרד מהנכסים וההתחיבויות בגין מסים נדחים. ההגיון בכך הוא שהמסים השוטפים הם התחשבנות מול רשויות המס

)פ"ש(. המסים הנדחים הם פעולת רישום חשבונאית בדוכ"ס.

קריטריונים:2הכללים לקיזוז נכסים והתחייבויות בגין מסים שוטפים, כוללים קיימת זכות משפטית, ניתנת לאכיפה, לקזז את הסכומים שהוכרו; וכן(1 קיימת כוונה לסלק את הנכס ואת ההתחייבות ע"ב נטו או לממש את הנכס ולסלק את ההתחייבויות(2

בו זמנית.

כאשר מדובר בחברה בודדת )ולא בדוחות מאוחדים(, הרי שהקיזוז במסים השוטפים יתקיים תמיד. למשל, חברה שמצד אחד שילמה מקדמות )פ"ש בחובה( ומנגד רשמה הוצאות בגין מסים שוטפים

)פ"ש בזכות(.מקדמהח' פ"שז' מזומן

הוצאות מסים שוטפיםח' הוצאות מס

ז' פ"ש לעניין ההצגה במאזן – הנכסים וההתחייבויות בגין מסים שוטפים יוצגו בהתאם למועד פרעונם. ברוב המקרים, התשלום למ"ה, או ההחזר הוא בשנה הקרובה ולכן יוצגו בהתחייבויות השוטפות או בנכסים

השוטפים. לגבי נכסים והתחייבויות בגין מסים נדחים, קיימים כללים דומים לעניין קיזוז, אשר לגבי החברה

הבודדת, גם כן יתקיימו תמיד. לעניין ההצגה במאזן, בהתאם לתקן, נכס מס נדחה הינו נכס בלתי שוטף והתחייבות מס נדחה היא

התחייבויות בלתי שוטפת.

גם את ב וגם את ג. שליטה של א בקבוצות ב ו-ג.100%דוגמה:קבוצת חברות, א מחזיקה

הוצאות המס הכוללות את המסים השוטפים ואת המסים בגין שנים קודמות ואת התנועה במסיםנדחים, מוצגות בדוח רוו"ה בסעיף מסים על הכנסה )בשורה אחת(. לאחר הרווח לפני מס.

במידה ויש בחברה פעילות מופסקת, יש להציג את המסים על הכנסה, רק בגין הפעילות הנמשכת.ואילו המסים המיוחסים לפעילות מופסקת יוצגו בניכוי מהפעילות המופסקת עצמה.

. הרווח מפעילות מופסקת10,000 הסתכם ל-2007לדוגמה: הרווח לפני מס מפעילות נמשכת לשנת , אין הפרשים בין מ"ה לספרים.30%. שיעור המס 5,000

IAS 12141 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

גילוי בבאוריםגילוי על המרכיבים של מסים להכנסה )שוטפים, שנים קודמות, תנועה בנדחים((1גילוי נפרד למסים שנזקפו ישירות להון העצמי(2גילוי לשינויים שחלו בשיעורי המס(3 גילוי לסכום המסים הנדחים שלא הוכרו בדוכ"ס מאחר ולא היה צפי לרווח חייב במס בתקופות(4

עתידיות. גילוי לסכום הכולל של הפרשים זמניים בגין השקעות בחברות מוחזקות אשר בגינן לא הוכרו מסים(5

נדחים.גילוי על שומות מס סופיות(6 גילוי על שינויים בהכרה של נכס מס בגין ירידת ערך, או הכרה בנכס מס שלא הוכר בתקופות(7

קודמות.באור על המס התיאורטי(8

5.2.09 15שיעור

באור על המס התאורטיהוצאות המס בדוח רוו"ה מורכבות מ:

מסים שוטפים )מתוך דוח התאמה לצורכי מס((1מסים בגין שנים קודמות(2תנועה במסים נדחים(3

הבאור המס על התאורטי מתרכז ברווח לפני מס ובהוצאות המס.

XXXרווח לפני מס )בספרים(

%שיעור מס )עיקריXXמס תאורטי

XXבאור על המס התאורטי

. לעילXXX 1.2.3הוצאות מס בפועל

הסיבות שהוצאות המס בספרים לא בהקבלה מלאה לרווח החשבונאי שיעור המס ≠ הוצאות המס בדוח רוו"ה.Xלמה הרווח החשבונאי

הוצאות לא מוכרות(1הכנסות פטורות (2הוצאות/הכנסות בשיעור מס שונה (3 אי יצירת מסים נדחים בגין הפרשים זמניים(4

לדוגמה מס נדחה בשל חוסר צפי לרווחיותהפסדים שוטפים שלא יצרו בגינם מס נדחה(5ניצול הפסדים משנים קודמות שלא יצרו בגינם מס נדחה(6שינויים בשיעורי המס(7

בין אם הם במפתיע ובין אם הם ידועים מראש. מסים נדחים נוצרים לפי שיעורי מס עתידיים שיתכןשהם שונים משיעור המס כיום.

מסים בגין שנים קודמות(8

הבדלים בשנה ספציפית:

IAS 12מסים על הכנסה –

הפרשים שלא יצרו בגינם מסים נדחים

הפרשים קבועים

142

IAS 12מסים על הכנסה –

האם נוצר מס נדחה?כן: יש השפעה על הדוחות הכספיים ואז בבאור על המס התאורטי אין השפעה.(1לא: אין השפעה על המאזן והרווח והפסד, ואז בבאור על המס התאורטי יש השפעה.(2

הערות לבאור על המס התאורטי מס עיקרי של החברהXלשים לב לכיוון. באור על המס התאורטי פותח ברווח לפני מס החשבונאי (1

= מס תאורטי. מנסים להגיע להוצאות המס בפועל )מסים על הכנסה(. תמיד יוצאים מהמסהתאורטי ומסבירים את המס בפועל.

לשים לב לסכומים במונחי מס. (2 מדובר על שתי שורות – רווח לפני מס והוצאות המס. כל מה שנמצא עד הרווח לפני מס משפיע. כל(3

מה שמתחת לשורת הוצאות המס לא משפיע.לבודד כל סוגיה ולטפל בה בנפרד לפי כיוון וסכום.(4הקשר בין הבאור על המס התאורטי לדוח התאמה למס(5

דוגמה - הוצאות לא מוכרות:. נדרש באור על המס התאורטי.100. הוצאות לא מוכרות 30%. מס 1000רווח לפני מס

2008חישוב הוצאת המס 330=30%(*1000+100)מסים שוטפים:

0מסים ש"ק0תנועה בנדחים

:2008באור על המס התאורטי לשנת 1000רווח לפני מס

30%שעור מס עיקרי300מס תאורטי

גידול בנטל המס30=30%*100הוצ' לא מוכרת330בפועל

דוגמה - הכנסות פטורות:. נדרש באור על המס התאורטי.100. הכנסה פטורה 30%. מס 1000רווח לפני מס

2008חישוב הוצאת המס 270=30%(*1000-100)מסים שוטפים:

0מסים ש"ק0תנועה בנדחים

:2008באור על המס התאורטי לשנת 1000רווח לפני מס

30%שעור מס עיקרי300מס תאורטי

קיטון בנטל המס(30=)30%*100הכנסה פטורה270בפועל

דוגמה – הכנסות / הוצאות בשיעור מס שונה. נדרש באור על המס התאורטי.10% בשיעור מס 100. רווח הון 30%. מס חברות 1000רווח לפני מס

2008חישוב הוצאת המס 280=10%*100+30%(*1000-100)מסים שוטפים:

0מסים ש"ק0תנועה בנדחים

:2008באור על המס התאורטי לשנת 1000רווח לפני מס

30%שעור מס עיקרי300מס תאורטי

קיטון בנטל המס(20(=)10%-30%*)100הכנסה בשעור מס שונה280בפועל

IAS 12143 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

IAS 12144 – מסים על הכנסה

IAS 12מסים על הכנסה –

דוגמה – מסים בגין שנים קודמות. נדרש באור על המס התאורטי.40. לאחר דיון שומות תוספת מס בגין ש"ק 30%. מס חברות 1000רווח לפני מס

2008חישוב הוצאת המס 300=30%(*1000)מסים שוטפים:

40מסים ש"ק0תנועה בנדחים

340סה"כ

:2008באור על המס התאורטי לשנת 1000רווח לפני מס

30%שעור מס עיקרי300מס תאורטי

גידול בנטל המס40מסים בגין ש"ק340בפועל

4,5,6דוגמה למקרים

הפסדים מועברים שלא יצרו בגינם מסים נדחים, ישפיעו על הבאור על המס התאורטי בשנת ההפסד)גידול בנטל המס( ובשנות הניצול של ההפסד )קיטון בנטל המס(.

בניצול ההפסד, מדובר או על ניצול בפועל מול מ"ה, או בעת רישום נכס המס לראשונה.

דוגמת חברת ברק

9.2.09 16שיעור

IAS 12145 – מסים על הכנסה

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים – IAS 32:134................................................................................................................................... – מכשירים פיננסיים הצגהIAS 39:134...................................................................................................................... – מכשירים פיננסיים הכרה ומדידהIFRS 7:134.................................................................................................................................... – מכשירים פיננסיים גילוי

134........................................................................................................................................................................מכשיר פיננסי135............................................................................................................................................................................נכס פיננסי135.............................................................................................................................................................................הגדרה

135..................................................................................................................................................סוגים של נכסים פיננסיים136.................................................................................................................................................................התחייבות פיננסית

136.............................................................................................................................................................................הגדרה136..........................................................................................................................................סוגים של התחייבויות פיננסיות

137......................................................................................................................................................מכשירים פיננסיים נגזרים137............................................................................................................................................................................הקדמה137.............................................................................................................................................................................הגדרה

137.......................................................................................................................................................................סוגי נגזרים137............................................................................................................................................................................................אופציה

137......................................................................................................................................................................................חוזה עתידי137............................................................................................................................................................. )אקדמה(Forwardעסקאות

138......................................................................................................................................נגזרים שאינם מכשירים פיננסייםIAS 39......................................................................................................................138הכרה ומדידה של מכשירים פיננסיים –

138...............................................................................................................................................................................הכרה138.............................................................................................................................................מדידה בעת הכרה לראשונה

138........................................................................................................................................................ קבוצות לסיווג נכסים פיננסיים4138................................................................................................................................................ קבוצות לסיווג התחייבויות פיננסיות2

IAS 39.............................................................................................................................................139הגדרות המתייחסות לקבוצות – 139..................................................................................................נכסים והתחייבויות פיננסיות הנמדדים בשווי הוגן דרך רווח והפסד

139.........................................................................................................................................................הלוואות ויתרות חובה לקבל139...........................................................................................................................................................השקעות המוחזקות לפדיון

139....................................................................................................................................................נכסים פיננסיים זמינים למכירה140.................................................................................................................................................................סיווג התחייבויות פיננסיות

140.........................................................................................................................................................................סיווג נכסים פיננסיים141...................................................................................................................................................מדידה בתקופה העוקבת

142...................................................................................................................................................................עלויות עסקה142.............................................................................................................................................................דיבידנדים וריביות

143............................................................................................................................................דוגמאות למכשירים פיננסיים143............................................................................................... שווי הוגן דרך רוו"ה1דוגמה לרכישת מניות כמוחזקות למסחר – קבוצה

143.......................................................................... שווי הוגן דרך הון עצמי4 לרכישת מניות שלא יועדה למטרת מסחר – קבוצה 2דוגמה 143........................................................................................................ עלות מופחתת3 רכישת אג"ח להחזקה לפרעון – קבוצה 3דוגמה 143............................................4 רכישת אג"ח לא למטרות מסחר ואין ביכולתה של החברה להחזיק בו עד מועד הפדיון - קבוצה 4דוגמה

144.........................................................................................................................................הרחבת הגדרות מכשירים פיננסיים144......................................................................................................................................................................מכשיר הוני

144..................................................................................זכות חוזית לקבל, או מחויבות חוזית למסור, מזומן או נכס פיננסי אחר145...................................................................................................................................סילוק במכשירים הוניים של הישות

145.....................................................................................................................................................................דוגמה למכשיר לא נגזר145.....................................................................................................................................................................................כתב אופציה

146...................................................סיווג המכשיר הפיננסי במועד ההכרה לראשונה לנכס, התחייבות או הון, בהתאם להגדרות147........................................................................................................................הבחנה בין התחייבות פיננסית לבין מכשיר הוני

148......................................................................................................................................................שינוי בסיווג מכשיר פיננסי148........................................................................................................................................קיזוז נכס פיננסי והתחייבות פיננסית

148...................................................................................................................................................מכשירים פיננסיים מורכבים149................................................................................................................................................שלבי עבודה לעניין הפיצול

149......................................................................................................................................................אג"ח שנפדה לשיעורין149...........................................................................................................................................................אג"ח להמרה צמוד149............................................................................................................................................................מסים על ההכנסה

150.......................................................................................................................................................................הנפקת חבילה150............................................................................................................................................................שלבי פיצול חבילה

151.......................................................................................................................רכישה עצמית של מכשירים פיננסיים שהונפקו

IAS 32, IAS 39, IFRS 7146 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

151...................................................................................................................................רכישה עצמית של מכשירים הוניים151....................................................................................................................................................הטיפול החשבונאי ברכישה עצמית

152......................................................................................................................................................................שיטת הערך הנקוב152...................................................................................................................................................................שיטת המניות באוצר

154.............................................................................................................................רכישה עצמית של התחייבויות פיננסיות154..................................................................................................................רכישה עצמית של מכשירים פיננסיים מורכבים

155..............................................................................................................................................................נגזרים מבוססי מניות155......................................................................................................................................................................סוגי נגזרים:

155....................................................................................................................................................................סיווג הנגזרים156.................................................................................................1246 עמ' 4 – דוגמה IAS 32 – מתוך Callכתיבת אופציית

156...........................................................................................1253 עמ' 6 – דוגמה IAS 32 – מתוך Putכתיבת אופציית מכר 156........................................................................................................................................................סיכום מקוצר – אלי סלר

156..................................................................................................................................................................הנפקת חבילה157...................................................................................................................................................................השפעת המס

IAS 39158............................................................................................................................ – מכשירים פיננסיים הכרה ומדידה158............................................................................................................................................................................הגדרות

158...................................................................................................................................................................................מכשיר פיננסי158.......................................................................................................................................................................................נכס פיננסי

158............................................................................................................................................................................התחייבות פיננסית159............................................................................................................................................................דוגמאות למכשירים פיננסיים

159.............................................................................................................................................................................תחולה159...............................................................................................................................................................................הכרה160..............................................................................................................................................................................גריעה

160.................................................................................................................................................................................עסקאות איגוח160..................................................................................................................................................................................עסקאות ניכיון

161......................................................................................................................................................................................כללי גריעה163......................................................................................................................................................................................כללי מדידה

163............................................................................קבוצה א – נכסים או התחייבויות פיננסיים המטופלים לפי שווי הוגן דרך רווח והפסד164.......................................................................................................................................................קבוצה ב – הלוואות ויתרות חובה

164................................................................................................................................................קבוצה ג – השקעות המוחזקות לפדיון164.........................................................................................................................................קבוצה ד – נכסים פיננסיים זמינים למכירה

164........................................................................................................................................מדידה במועד ההכרה לראשונה165..................................................................................................................................................................מדידה עוקבת

165.......................................................................................................................................................................ירידת ערך165.................................................................................................................................ירידת ערך ביחס לקבוצת נכסים זמינים למכירה

165..............................................................................................................................................................................ביטול ירידת ערך165.........................................................................................................................................................חוזה ערבות פיננסית

IAS 32, IAS 39, IFRS 7147 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

שלושת התקנים במכשירים פיננסיים:

IAS 32:מכשירים פיננסיים הצגה – התקן דן בכללי ההצגה של מכשירים פיננסיים ועוסק בהרחבה בניתוח ההגדרות של נכס ושל

התחייבות פיננסיים ובקביעת העקרונות להצגת מכשירים פיננסיים כהתחייבות, נכס או הון עצמי לרבותכללי קיזוז בין נכס לבין התחייבות.

התקן דן מנקודת מבט של החברה המנפיקה.

IAS 39:מכשירים פיננסיים הכרה ומדידה – התקן דן בכללי ההכרה, המדידה, הגריעה וחשבונאות גידור של נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות.

IFRS 7:מכשירים פיננסיים גילוי – התקן מסדיר באופן מקיף את הוראות הגילוי של מכשירים פיננסיים

מכשיר פיננסי היוצר נכס פיננסי של ישות אחת והתחייבות פיננסית או מכשיר הוני של ישות אחרת.חוזהכל

:דוגמאותחברה א נותנות הלוואה לחברה ב.(1

חברה א: הלוואה שניתנה – נכס פיננסיא(חברה ב: הלוואה שהתקבלה – התחייבות פיננסיתב(

חברה ב מנפיקה אג"ח לחברה א(2חברה א: השקעה באג"ח – נכס פיננסיא(חברה ב: אג"ח שהונפק – התחייבות ב(

חברה ב מנפיקה מניות לחברה א(3חברה א: השקעה במניות חברה ב – נכס פיננסיא(חברה ב: הון מניות – מכשיר הוניב(

חברה ב מנפיקה כתבי אופציה לחברה א.(4חברה א: השקעה בכתבי אופציה של חברה ב – נכס פיננסיא(חברה ב: כתבי אופציה – מכשיר הוני או התחייבות פיננסיתב(

התחייבות מסים שוטפים – אינה התחייבות פיננסית. לא מכח חוזה אלא מכח חוק.התחייבות משתמעת – לא התחייבות פיננסית כי אינה מכח חוזה.

IAS 32, IAS 39, IFRS 7148 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

נכס פיננסי

הגדרהכל נכס שהוא:

מזומןא.

מכשיר הוני של ישות אחרת ב.

זכות חוזית:ג.לקבל מישות אחרת מזומן או נכס פיננסי אחר. או,.1 להחליף נכסים פיננסיים או התחייבות פיננסיות עם ישות אחרת בתנאים פוטנציאלים עדיפים.2

לישות )הגדרה של נגזרים(.חוזה אשר יסולק או עשוי להיות מסולק במכשיריה ההוניים של הישות והוא:ד.

מכשיר לא נגזר אשר לפיו הישות מחויבת או עשוי להיות מחויבת לקבל מספר משתנה של.1מכשיריה ההוניים. או,

נגזר, אשר יסולק או עשוי להיות מסולק שלא בדרך של החלפת סכום קבוע של מזומן או נכס.2פיננסי אחר בתמורה למספר קבוע של מכשיריה ההוניים של הישות.

סוגים של נכסים פיננסייםמזומן(1מכשיר הוני של ישות אחרת(2 מישות אחרת מזומן או נכס פיננסי אחרלקבלזכות חוזית (3 לישות עדיפים נכסים או התחייבויות פיננסיות בתנאיםלהחליףזכות חוזית (4חוזה העשוי להיות מסולק במכשיריה ההוניים של הישות )נגזר ולא נגזר((5

דוגמאות האם נכספריט

פיננסילפי

1סעיף כן מזומן3סעיף כן לקוחות

3סעיף כןהלוואה שניתנה2סעיף כןהשקעה במניות חברה אחרת

לאהשקעה במניות של החברה עצמה* מלאי, רכוש קבוע, נדל"ן להשקעה, נכסים לא

מוחשייםלא

זכות לקבל, אבל לא מזומן או נכסלאהוצאות מראש, מקדמה לספקים פיננסי אחר, אלא שירות או

סחורה3סעיף כן חכירה מימונית בספרי המחכיר

4סעיף כןנגזרים3סעיף כןהשקעה באג"ח

הפחתת הון, ההפך מהנפקה. מבחינה משפטית המניות המוחזקת ע"י החברה הן מניות רדומות הנטולות כל זכות.* :הנפקת מניות

)תמורה(ח' מזומן)₪ ע.נ.( ז' הון מניות

.(P.N) ז' פרמיה: ( 21 רכישת מניות בחזרה )שיטת האוצר

החברה מחזיקה מניות של עצמה21

IAS 32, IAS 39, IFRS 7149 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

)תמורה(ח' מניות באוצר)תמורה( ז' מזומן

התחייבות פיננסית

הגדרהכל התחייבות שהיא:

מחויבות חוזית א.למסור לישות אחרת מזומן או נכס פיננסי אחר, או.1 להחליף נכסים פיננסיים או התחייבויות פיננסיות עם ישות אחרת בתנאים פוטנציאלים נחותים.2

לישותחוזה אשר יסולק או עשוי להיות מסולק במכשיריה ההוניים של הישות והוא:ב.

מכשיר לא נגזר, אשר לפיו הישות מחויבת או עשויה להיות מחויבת למסור מספר משתנה של.1מכשיריה ההוניים; או

מכשיר נגזר, אשר יסולק או עשוי להיות מסולק שלא בדרך של החלפת סכום קבוע של מזומן או.2נכס פיננסי אחר בתמורה למספר קבוע של מכשיריה ההוניים של הישות.

סוגים של התחייבויות פיננסיות לישות אחרת מזומן או נכס פיננסי אחרלמסורמחויבות חוזית (1 לישותנחותים נכסים או התחייבויות פיננסיות בתנאים להחליףמחויבות חוזית (2חוזה העשוי להיות מסולק במכשיריה ההוניים של הישות )נגזר ולא נגזר((3

דוגמאותלפיהאם התחייבות פיננסיפריט

1סעיף כן ספקים1סעיף כן הלוואה שנלקחה

1סעיף כן אג"ח שהונפק מחויבות למסור, אבל סחורהלאהכנסות מראש, מקדמות מלקוחות

או שירות ולא מזומןרישומי חשבונאי, לא חוזה.לאהתחייבות מסים נדחים

מכח חוק ולא חוזהלאהתחייבות מסים שוטפים מחויבות למסור, אבל סחורהלאהפרשה לאחריות

או שירות ולא מזומן הלוואה שתפרע במניות החברה שתפרע

לפי סכום קבוע )כמות משתנה של מניות(ח' מזומן, ז' התחייבות

3סעיף כן

הלוואה שתפרע במניות החברה שתפרעלפי כמות מניות קבועה )סכום משתנה(

ח' מזומן, ז' הון עצמי )תקבולים בגיןמניות(

כי כמות המניות )מכשיריםלא הוניים( לא משתנה. לא עומד

(.1בהגדרה סעיף ב)

IAS 32, IAS 39, IFRS 7150 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

מכשירים פיננסיים נגזרים

הקדמהסוגים של מכשירים פיננסייםמכשירים פיננסיים ראשוניים:

לקוחות, השקעה במניות, השקעה באג"ח, אג"ח עצמו.מכשירים פיננסיים נגזרים:

הגדרה מכשירים פיננסיים נגזרים הם מכשירים פיננסיים היוצרים זכויות ומחויבויות שהשפעתן היא העברה בין הצדדים למכשיר של אחד או יותר מהסיכונים הפיננסיים הטבועים במכשיר הפיננסי הראשוני שעומד

בבסיס.

התנאים הבאים במצטבר:3מכשיר פיננסי נגזר מוגדר כמכשיר פיננסי העומד ב-יש לו בסיס – השווי שלו משתנה בתגובה לשינוי בערך הבסיס.(1

למשל: שינוי בשיעור הריבית, שינוי בשער חליפין, שינוי בשער מניה לא מחייב השקעה ראשונית נטו, או שהוא חייב השקעה אך כזו אשר קטנה מזו שהיית הנדרשת אם(2

היה נרכש נכס הבסיס.מסולק במועד עתידי(3

סוגי נגזרים

אופציה ( את נכס הבסיס במועדPut( או למכור )מכר – Callחוזה שמעניק למחזיק בו אפשרות לרכוש )רכש -

עתידי ובסכום שנקבע מראש. באופציה, קיים צד שכותב את האופציה וקיים צד שמחזיק באופציה.

לממש את האופציה )למכור או לקנות את נכס הבסיס(. הזכותלצד המחזיק יש את לקנות או למכור את נכס הבסיס במידה והצד שכנגד יחליטמחויבותלצד שכותב את האופציה יש

לממש.

דוגמה – אופציה למניה, עמידה בהגדרה:בסיס – המניה עצמה.(1מחירה היום של אופציה על מניה כלשהי נמוך ממחיר המניה היום.(2תסולק בעתיד(3

חוזה עתידי את הצדדים לרכוש / למכור את נכס הבסיס בתאריך עתידי ובסכום שנקבע מראש.מחייבחוזה ה

)אקדמה(Forwardעסקאות סוג של חוזה עתידי התפור לפי מידות. חוזה שלא נסחר והוא מותאם באופן ספציפי לשני הצדדים

שבעסקה.

IAS 32, IAS 39, IFRS 7151 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

דוגמה, לפיו תרכוש מהבנק ב-forward. באותו היום, מתקשרת החברה עם הבנק בחוזה 1.7.07 לתשלום ב-100$ רכישת סחורה תמורת 1.1.07. 4.5 לפי שע"ח של 100$ 1.7.07שווי הוגן של עסקת פוורווד1.7.07שער עתידי ל-(Spotשער מיידי )תאריך1.1.074.24.5100(*4.5-4.5 =)0

31.3.073.84.1100(*4.1-4.5-=)401.7.07/30.6-.074.74.7100(*4.7-4.5 =)20

אין פקודת יומן.0 – שווי 1.1.0740ח' הפסד. 40 – הפסד של 31.3.07

)התחייבות פיננסית(40ז' התחייבות בגין חוזה פורוורד40ח' התחייבות פיננסית60 - רווח של 30.6.07

20ח' נכס פיננסי60ז' רווח

20ח' מזומן – סילוק בנטו במזומן1.7.0720ז' רווח

נגזרים שאינם מכשירים פיננסייםנגזרים אשר נכס הבסיס שלהם הוא לא פריט פיננסי בעצמו לא יכולים להיחשב כמכשירים פיננסים.

למשל, חוזה עתידי על נפט או סחורות. יחד עם זאת, התקן קובע במפורש שהוא יחול על חוזים לרכוש או למכור פריט לא פיננסי שניתנים

לסילוק נטו במזומן או שניתנים להמרה בנקל למזומן, כאילו היו מכשירים פיננסיים, אלא אם כן מדוברבחוזים שההתקשרות בהם בוצעה בכדי לרכוש או למכור את נכס הבסיס לצורך הפעילות השוטפת.

IAS 39 הכרה ומדידה של מכשירים פיננסיים –

הכרהבמועד רכישת המכשיר הפיננסי יש להכיר בו בספרים.

מדידה בעת הכרה לראשונה ישות מודדת נכס פיננסי או התחייבות פיננסית לראשונה לפי השווי ההוגן בתוספת עלויות עסקה

שניתנות לייחוס במישרין לעסקה. 4 במועד ההכרה בנכס או בהתחייבות על הישות לסווג את הנכס הפיננסי לאחת מ-IAS 39בהתאם ל-

הקבוצות המוגדרות בתקן.2קבוצות המוגדרות בתקן ואת ההתחייבות הפיננסית לאחת מ-הסיווג של המכשיר הפיננסי במועד הכרתו יקבע את המדידה בתקופות העוקבות.

קבוצות לסיווג נכסים פיננסיים4נכסים פיננסיים הנמדדים בשווי הוגן דרך רווח והפסד(1הלוואות ויתרות חובה לקבל )מטופל לפי עלות מופחתת((2השקעות המוחזקות לפדיון )מטופל לפי עלות מופחתת((3נכסים פיננסיים זמינים למכירה )שווי הוגן דרך הון עצמי((4

קבוצות לסיווג התחייבויות פיננסיות2התחייבויות פיננסיות הנמדדות בשווי הוגן דרך רווח והפסד(1התחייבויות פיננסיות אחרות )מטופל לפי עלות מופחתת((2

IAS 32, IAS 39, IFRS 7152 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

IAS 39הגדרות המתייחסות לקבוצות –

נכסים והתחייבויות פיננסיות הנמדדים בשווי הוגן דרך רווח והפסד בהתחייבויות 1 בנכסים וקבוצה 1 קבוצה

אלו נכסים פיננסיים או התחייבויות פיננסיות המקיימים אחד מהתנאים הבאים:. מסווגים כמוחזקים למסחרא.

נכסים או התחייבויות פיננסיות יסווגו כמחוזקים למסחר אם יתקיים אחד מהתנאים הבאים:נרכשו בעיקר במטרה למוכרם בטווח הקצר.1 חלק מתיק של מכשירים פיננסיים מזוהים המנוהלים ביחד ולגביהם קיימת ראיה לתבנית פעולה.2

במטרה להפיק רווחים בטווח הקצר.נגזרים.3

.בעת ההכרה לראשונה הם מיועדים ע"י הישות כנמדדים בשווי הוגן דרך רוו"הב.התקן מאפשר זאת במקרים הבאים:

אסימטריה במדידה – במקרים בהם הטיפול החשבונאי הרגיל מביא לכך שנוצרת אסימטריה.1במדידה.

– שנלקחה למימון רכישת נדל"ן להשקעה שנמדד לפי מודלNon recourseלמשל, הלוואה .22Non recourseהשווי ההוגן. כאשר ההלוואה היא

. על מנת להקל במדידה התקן מאפשר23נכס או התחייבות פיננסיים שכוללים נגזר משובץ.2למדוד הן את הנגזר המשובץ והן את ההתחייבות דרך השווי ההוגן ברוו"ה.

הלוואות ויתרות חובה לקבל בנכסים 2 קבוצה

אלו נכסים פיננסיים לא נגזרים הכוללים תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה שמחירם אינו מצוטט בשוק פעיל, ולמעט נכסים פיננסיים שנכנסים לקבוצת הנמדדים בשווי הוגן דרך רוו"ה, או שיועדו

לקבוצת זמינים למכירה.

השקעות המוחזקות לפדיון בנכסים 3 קבוצה

נכסים פיננסיים לא נגזרים הכוללים תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה ובעלי מועד פדיון קבוע, או1כאשר לישות יש כוונה מפורשת ויכולת להחזיקם עד לפדיון ולמעט אלא שלא סווגו לקבוצה

.4, או שלא יועדו לקבוצה 2לקבוצה השקעה באג"ח.

נכסים פיננסיים זמינים למכירה בנכסים 4 קבוצה

אלו נכסים פיננסיים לא נגזרים המיועדים כזמינים למכירה, או שלא נכנסו לאף אחת מהקבוצותהאחרות.

הלוואה אשר הבטוחה היחידה העומדת בפני המלווה )הבנק( הינה הנכס הנרכש בלבד. להבדיל מהלוואות בהן הלווה22מספק בטוחות בנוסף לנכס הנרכש על ידי ההלוואה.

נגזר שהוא חלק מחוזה רחב יותר. למשל אג"ח להמרה צמוד דולר המכיל התחייבות שאמורה להמדד לפי עלות מופחתת,23ואופציה העונה )בגלל ההצמדה לדולר( להגדרת התחייבות )נגזר( שימדד בשווי הוגן דרך רוו"ה.

IAS 32, IAS 39, IFRS 7153 – מכשירים פיננסיים

כן1האם בקבוצה ?

שווי הוגן דרך רוו"ה. לרוב נגזר

לא

1האם בקבוצה ?

1קבוצה שווי הוגן דרך רוו"ה

כן

4האם בקבוצה ?

לא

4קבוצה זמינים למכירה

)שווי הוגן דרך הון עצמי(

כן

2האם בקבוצה ?

לא

2קבוצה הלוואות ויתרות חובה

)עלות מופחתת(

כן

3האם בקבוצה ?

לא

לא

3קבוצה מוחזק לפדיון

)עלות מופחתת(

כן

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

סיווג התחייבויות פיננסיות

סיווג נכסים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

אחרות )עלות מופחתת(

154

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

מדידה בתקופה העוקבת התקן קובע כי במועד ההכרה לראשונה במכשיר פיננסי,נדרש המנפיק לסווג בהתאם למהות ההסדר

לנכס פיננסי, התחייבות פיננסית ומכשיר הוני.IAS 32החוזי על בסיס ההגדרות ב- ריבית, דיבידנדים, הפסדים ורווחים שינבעו מאותו מכשיר, יסווגו כדלקמן:IAS 32בהתאם ל-

אם המכשיר הוא התחייבות או נכס, ההכרה תהיה בדוח רוו"ה.(1אם מדובר במכשיר הוני, ההכרה תהיה ישירות להון העצמי.(2

המדידה בתקופה העוקבת, מתחלקת למספר קטגוריות, בהתאם לקבוצה אליה המכשיר הפיננסימשוייך:

נכסים והתחייבויות פיננסיות הנמדדים בשווי הוגן דרך רוו"ה(1. בהתחייבויות 1 בנכסים וקבוצה 1 קבוצה

במאזן הצגת הנכס / התחייבות לפי שווי הוגן ליום המאזן וכל ההפרשים יזקפו לרוו"ה.נכסים פיננסיים הנמדדים בשווי הוגן דרך הון עצמי(2

בנכסים 4 קבוצה במאזן יוצג הנכס לפי שווי הוגן. הפרשים יזקפו ישירות להון העצמי לסעיף קרן הון בגין ניירות ערך זמינים למכירה. את קרן ההון בגין נכסים פיננסיים זמינים למכירה, יש לממש בעת מימוש הנכס

הפיננסי.למעט:

ריבית והפרשי שער המתהווים משינויים בעלות המופחתת בשיטת הריבית האפקטיבית )קייםא( בגין נכס פיננסי זמין למכירה שהוא מכשיר חוב, למשל השקעה באג"ח המשוייכת לקבוצת

זמינים למכירה(, יוכרו ישירות ברוו"ה. דיבידנדים בגין נכס פיננסי זמין למכירה שהוא מכשיר הוני )השקעה במניות(, יוכרו ישירותב(

ברוו"ה. נכסים והתחייבות הנמדדים בעלות מופחתת(3

. בהתחייבויות 2 בנכסים וקבוצה 3 , 2 קבוצות יש להכיר ברווח או הפסד באמצעות תהליך הפחתה לפי שיטת הריבית האפקטיבית.

דוגמאות: – השקעה במניות(1

נכס פיננסי. . 1אם מוחזק למסחר – קבוצה א(. 4אם לא מוחזק למסחר קבוצה ב(

בכל מקרה שווי הוגן. – השקעה באופציה(2

ולכן בהכרח נמדד בשווי הוגן דרך רוו"ה.1נכס פיננסי. נגזר, בהכרח בקבוצה - השקעה באג"ח (3

נכס פיננסי. . 1אם מוחזק למסחר – קבוצה א(.4 או כסעיף סל קבוצה 4אם לא מוחזק למסחר ולא מיועד לפדיון – ייעוד לקבוצה ב( לפי עלות מופחתת3אם לא מוחזק למכירה ומיועד לפדיון – קבוצה ג(

IAS 32, IAS 39, IFRS 7155 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

עלויות עסקה עלויות עסקה הן עלויות ישירות ותוספתיות העולות בהקשר לעסקה של הנפקה או רכישה של מכשירים

פיננסיים ושאילולא העסקה היה ניתן להימנע מהן. יש הבחנה בין עלויות עסקה בהתאם למכשיר הפיננסי.IAS 39בהתאם ל-

– עלויות עסקה בגין מכשיר הוניא. מטופלות בניכוי מההון העצמי. במידה ושלטונות המס מכירים בהוצאה, יש לקזז את הטבת המס

בעלות העסקה.למשל, הוצאות הנפקה מקוזזות מהפרמיה והטבת המס בגינם מגדילה את הפרמיה.

- עלויות עסקה בגין נכסים והתחייבויות פיננסיים ב. מתווספות לנכס הפיננסי או מופחתות מההתחייבות הפיננסית. למעט נכסים והתחייבויות פיננסיים

המטופלים בשווי הוגן דרך רוו"ה, באלו עלויות העסקה יזקפו ישירות לרוו"ה. כאשר אנחנו מטפלים בנכס או התחייבות פיננסית בשיטת העלות המופחתת, אז לאחר ההוספה

של עלויות העסקה לנכס הפיננסי, או הפחתה מההתחייבות, יש לחשב ריבית אפקטיבית חדשה, עלמנת להפחית את הנכס או את ההתחייבות לרבות עלויות העסקה.

16.2.09 – 17שיעור

חזרהמכשיר פיננסי :

ישות בחוזה ישות אהתחייבות פיננסי או מכשיר הונינכס פיננסי

מדידה:במועד ההכרה לראשונה יש דרישה לסווג לקבוצה הרלוונטית.

קבוצות: קבוצות התחייבויות2 קבוצות נכסים4

נמדדים בשווי הוגן דרך רווח והפסד(1נמדדים בשווי הוגן דרך רווח והפסד(1אחרות שנמדדות בעלות מופחתת(2הלוואות ויתרות חובה לקבל )עלות מופחתת((2השקעות מוחזקות לפדיון )עלות מופחתת((3זמין למכירה )שווי הוגן דרך הון עצמי((4

דיבידנדים וריביותאם המכשיר הוא מכשיר הוני אז הדיבידנדים והריביות יזקפו להון.

אם מדובר בנכס או התחייבות פיננסית, אז הדיבידנדים והריביות יזקפו לרוו"ה.

IAS 32, IAS 39, IFRS 7156 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

דוגמאות למכשירים פיננסיים

שווי הוגן דרך רוו"ה1דוגמה לרכישת מניות כמוחזקות למסחר – קבוצה

הערות לדוגמה: אם לא היינו מדברים על מניות חברה אלא על אופציות. אופציות עונות על הגדרת נגזר, ונגזר תמיד(1

. לכן לא היה הבדל בדוגמה.1נמצא רק בקבוצה אם במקום מניות חברה הייתה השקעה באג"ח חברה אשר האגרות מוחזקות למטרות מסחר, כמו(2

החזקה במניות חברה המוחזקות למטרות מסחר.. 1כל נכס פיננסי המוחזק למטרות מסחר, יטופל כקבוצה (3 אם היה מחולק דיבידנד, הוא היה נכנס לרווח והפסד. כי ריבית ודיבידנד יזקפו לרוו"ה אם מדובר(4

בנכס פיננסי. אם היה מדובר בהשקעה באג"ח והייתה מתקבלת ריבית, גם היא הייתה נכנסת לרוו"ה. כל עוד(5

.1האג"ח מסווג כקבוצה אם היו עלויות רכישה, כמו עמלות לבנק. הן היו נזקפות לרוו"ה ולא לעלות.(6

שווי הוגן דרך4 לרכישת מניות שלא יועדה למטרת מסחר – קבוצה 2דוגמה הון עצמי

הערות לדוגמה:אם היה מחולק דיבידנד, יזקף לרוו"ה, כי מדובר בנכס פיננסי.(1 .p.nאם היו עלויות עסקה הן היו מתווספות לעלות הרכישה של הנכס. בשערוך הן היו נזקפות ל-(2

בקרן ההון )קרן הון בחובה(.

עלות מופחתת3 רכישת אג"ח להחזקה לפרעון – קבוצה 3דוגמה

עלות מופחתת:אג"ח שהונפק יופחת בשיטת הריבית האפקטיבית לפי הריבית האפקטיבית ביום ההנפקה.(1השקעה באג"ח תופחת בשיטת הריבית האפקטיבית לפי הריבית ביום הרכישה.(2

הערות לדוגמה:אם היו עלויות רכישה הן היו מתווספות לאג"ח ואז היינו מחשבים ריבית אפקטיבית חדשה.(1

רכישת אג"ח לא למטרות מסחר ואין ביכולתה של החברה להחזיק בו4דוגמה 4עד מועד הפדיון - קבוצה

IAS 32, IAS 39, IFRS 7157 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

הרחבת הגדרות מכשירים פיננסיים

התחייבות פיננסיתנכס פיננסימזומן(1מכשיר הוני של ישות אחרת(2 מזומן או נכס פיננסילמסור חוזית מחויבות(1מזומן או נכס פיננסי אחרלקבל חוזית זכות (3

אחרנגזרים(2נגזרים )שלא על מניות הישות((4סילוק במכשירים הוניים של הישות(5

לא נגזרא(נגזרים )על מניות הישות(ב(

סילוק במכשירים הוניים של הישות(3לא נגזרא(נגזרב(

מכשיר הוני מכשיר הוני מוגדר כזכות שייר בה מחזיק צד ג' כלפי הישות בנכסיה של הישות, לאחר חיסול כל

התחייבויותיה. לעניין נכס פיננסי, יש לשים לב שכאשר מדובר באחזקה של מכשיר הוני, מדובר בישות אחרת. רכישה

של מניות של חברה אחרת זה נכס פיננסי. רכישה של מניות החברה עצמה זה לא נכס פיננסי זההפחתת הון עצמי.

זכות חוזית לקבל, או מחויבות חוזית למסור, מזומן או נכס פיננסי אחר – הוצאות מראש, הכנסות מראש, מקדמות לספקים או מלקוחות(1

מקנים זכות או מחויבות להעברת סחורות או שירותים ולא זכות או מחויבות להעברת מזומן או נכספיננסי אחר. לפיכך הם לא נכס או התחייבות פיננסיים.

- מלאי, ר"ק, נכסים לא מוחשיים(2 הבעלות על נכסים מוחשיים כגון מלאי ור"ק, והבעלות על נכסים לא מוחשיים כגון מוניטין ופטנטים.

בעלות כזו לא מקנה זכות חוזית לקבל מישות אחרת מזומנים או נכס פיננסי אחר, אלא יוצריםהזדמנות לזרימה פנימה מזומנים. לפיכך הם לא נכסים פיננסיים.

- מסים נדחים(3 הם נכסים או התחייבויות, רישומיות / חשבונאיות. הם לא מכוח חוזה. לכן הם לא נכסים או

התחייבויות פיננסיות. - מסים שוטפים, לשלם או לקבל(4

הם נכסים או התחייבויות מכוח חוק ולא מכח חוזה ולכן הם לא נכס או התחייבות פיננסיים. - הפרשה לאחריות(5

אינה התחייבות פיננסית מאחר והתזרים השלילי של ההטבות הכלכליות הוא מסירה של סחורותושירותים ולא של מזומן או נכס פיננסי אחר.

- הפרשות סוציאליות(6.IAS 19הפרשה לחופשה, הפרשה לפיצויים – מוחרגים מהתקן לטובת

חכירה תפעולית בה צד אחד משכיר נכס לא פיננסי (7)למשל מבנה(, המחכיר מחויב לתת את המבנה ואילו הצד החוכר מקבל שירות.

לאף אחד מהצדדים אין זכות או מחויבות להחליף נכסים פיננסיים. הדבר דומה להוצאות מראשוהכנסות מראש.

רק חוב שוטף בגין שירות שכבר ניתן, יהווה נכס או התחייבות פיננסית.(8 - חכירה מימונית(9

המחכיר למעשה, נותן הלוואה ויש לו לוח סילוקין מוגדר, לפיכך בנכס פיננסי. אצל החוכר מדובר בהתחייבות פיננסית.

IAS 32, IAS 39, IFRS 7158 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

סילוק במכשירים הוניים של הישות כאשר מונפק מכשיר פיננסי כלשהו אשר יסולק או עשוי להיות מסולק במניות של הישות )מכשיר הוני(.

לכאורה, החברה לא נדרשת להעביר מזומנים או נכס פיננסי אחר, אלא את מניותיה היא בתקופה עתידית מסוימת. אם זה באותו מועד, לא מתעוררת בעיה. כלומר, אם המניות היו מונפקות היום, לא

הייתה בעיה. האם כבר במועד ההנפקה המכשיר הפיננסי יסווג להון או רק במועד הקצאת המניות ועד אז יסווג

כהתחייבות.

דוגמה למכשיר לא נגזר

כתב אופציה על מניות הישות(.Call )= כתיבת אופצית Warrantכתב אופציה –

כתב אופציה הוא נייר ערך המקנה למחזיק בו זכות חד צדדית לממשו במשך תקופה מוגדרת, למניותשל החברה המנפיקה לפי יחס מימוש שנקבע מראש ובתוספת מימוש.

עבור הזכות הנ"ל, משלם האופציה )הרוכש( פרמיה. כתב אופציה עם תוספת מימוש לא צמודה, גם סכום כסף קבוע וגם כמות מניות קבועה ולכן מדובר

בהון עצמי ולא בהתחייבות. - כתב אופציה עם תוספת מימוש לא צמודה(1

כמות קבועה וסכום קבוע = הון עצמי ולכן לא נגזר

– כתב אופציה עם תוספת מימוש צמודה(2 התחייבות ולכן נגזר. עומד בהגדרת התחייבות פיננסית כי ההצמדה מביאה לכך שמדובר על סכום

לא קבוע של מזומן. נוצר מצב אבסורדי, שכאשר חברה מרוויחה ושווי האופציה עולה, חברה צריכה לרשום הוצאות

)נגזר נמדד בשווי הוגן דרך רווח והפסד(. - כתב אופציה עם תוספת מימוש מדורגת(3

בכל תקופת חתך, תוספת המימוש משתנה, אבל בהתאם להסכם. מכיוון שהסכומים ידועים מראש,לא יעמוד בהגדרת התחייבות פיננסית ויחשב הון עצמי

- כתב אופציה עם תוספת מימוש מותאמת דיבידנד(4מדובר בסכום קבוע ולכן הון עצמי.

- כתב אופציה כשיחס המימוש משתנה כתוצאה מהנפקת מניות הטבה (5 מניות הטבה, חברה מגדילה את כמות המניות שלה. לחברה לא קורה כלום מבחינת השווי אבל

כמות המניות גדלה. שווי החברה לא משתנה. שווי למניה אחת קטן. על מנת לא לפגוע בבעלי האופציות, משנים להם את יחס המימוש בהתאם להטבה. זה מגן על

זכויות בעלות ולכן נשאר מרכיב הוני.

IAS 32, IAS 39, IFRS 7159 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

סיווג המכשיר הפיננסי במועד ההכרה לראשונה לנכס, התחייבות או הון,בהתאם להגדרות

מ'. בהתאם להסכם עם הלקוח, הוא יפרע את חובו בעוד שנה ע"י1חברה מוכרת סחורה ללקוח ב-העברת מניות החברה לחברה.

₪.10 א' מניות. במועד המכירה שווי המניה 100 – הלקוח נדרש להעביר הנחה אא.מדובר במכשיר לא נגזר. כמות קבועה של מניות לכן הון עצמי.

מ'.1ח' הון עצמי | ז' מכירות - מ'. 1 – הלקוח נדרש להעביר כמות מניות שיהיו שוות לסכום של הנחה בב.

מדובר במכשיר לא נגזר. כמות משתנה של מניות לכן נכס פיננסי. מ'.1ח' לקוח )נכס פיננסי( | ז' מכירות -

מ'.1אחרי שנה: ח' הון עצמי )מניות באוצר( | ז' לקוח – :הערות

חוזה הוא לא בהכרח מכשיר הוני רק מכיוון שתוצאתו עשויה להיות קבלה או מסירה של מניות(1הישות.

מחזיק בחוזה אשר יסולק בכמות מניות משתנה של הישות, לא נושא בסיכון בעלים, אלא רק ממועד(2 הנפקת המניות. לפיכך, כאשר מכשיריה ההוניים של הישות משמשים כמטבע לסילוק החוזה,

מדובר תמיד בנכס או התחייבות פיננסית ולא במכשיר הוני. יש להבחין בין מכשיר לא נגזר הדורש תנאי אחד של כמות מניות משתנה על מנת להיחשב נכס(3

תנאים על מנת להיחשב2פיננסי או התחייבות פיננסית. לבין מכשיר נגזר הדורש אחד מ-התחייבות או נכס פיננסיים.

שני התנאים הם אחד מאלה:כמות מניות משתנה. או,א(סכום משתנה.ב(

IAS 32, IAS 39, IFRS 7160 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

הבחנה בין התחייבות פיננסית לבין מכשיר הוניעיקר הבעייתיות היא לקבוע האם מכשיר פיננסי הוא מכשיר הוני או התחייבות פיננסית.

התקן מרחיב בהבחנה הנ"ל ומונה מספר רב של גורמים וכללים שיש לבחון על מנת להחליט האםמדובר בהתחייבות פיננסית או בהון עצמי.

כללים עיקריים:היעדר מחויבות חוזית למסור מזומן או נכס פיננסי אחרא.

המאפיין הקריטי של התחייבות פיננסית להבדיל ממכשיר הוני, הוא קיומה של המחויבות החוזית למסור לישות אחרת מזומן או נכס פיננסי אחר. כפועל יוצא, כל מכשיר המקנה למחזיק בו זכות

פדיון הוא התחייבות פיננסית. כמו כן, אם המחזיק במכשיר הוני עשוי להיות זכאי לדיבידנדים, אבל למנפיק אין מחויבות לבצע

חלוקות דיבידנד, אזי מדובר במכשיר הון אצל המנפיק ולא בהתחייבות.מהות ההסדר החוזיב.

יש לבחון את מהות ההסדר החוזי, כלומר את תנאי החוזה. לדוגמה, כאשר מניות בכורה לא ניתנות לפדיון, הסיווג המתאים יקבע בהתאם לזכויות האחרות.1

שנלוות להן. הסיווג מתבסס על הערכת המהות של ההסדרים החוזיים. למשל, כאשר חלוקת דיבידנד למחזיק במניות בכורה נתונה לשיקול דעתו של המנפיק, המניות.2

הן מכשיר הוני. הסיווג הנ"ל לא יושפע מגורמים כגון: היסטוריה של ביצעו חלוקות דיבידנדים. כוונה לבצע חלוקת דיבידנד בעתיד, סכום העודפים של המנפיק ותחזית המנפיק לרווח או

הפסד בתקופה. כל זאת, לא משפיע שכן מדובר בגורמים שיכולים ליצור מחויבות משתמעתאשר אינה רלוונטית.

מב"כ ניתן לפדיון הינו התחייבות פיננסית..3 מב"כ לא ניתן לפדיון, אשר יקבל את חלקו רק בעת חלוקת דיבידנדים )כאשר השליטה.4

בדיבידנד היא ע"י החברה( – מדובר במכשיר הוני. מב"כ לא ניתן לפדיון אשר יקבל מדי שנה את האחוז השוטף עליו בין אם הוכרז דיבידנד ובין אם.5

לא. מדובר במכשיר מורכב, שמרבית המקרים מהסוג הזה, חלק ההתחייבות מהווה את מרביתהמכשיר

העדפת מהות כלכליתג. מהותו של מכשיר פיננסי ולא צורתו המשפטית היא שקובעת את סיווגו.מכשירים פיננסיים מסוימים

לובשים צורה משפטית של הון עצמי אך במהותם הם התחייבות וההיפך.סילוק מותנהד.

קיימים מכשירים פיננסיים שעשויים לדרוש מהישות לסלק אותם במקרה של התרחשות או איהתרחשות של אירועים עתידיים לא ודאיים שהם מעבר לשליטה של המנפיק ושל המחזיק.

בהתאם לתקן, למנפיק של מכשיר מסוג זה לא מוקנית הזכות הבלתי מותנית להימנע ממסירתמזומן או נכס פיננסי אחר. לפיכך יש לסווג כהתחייבות פיננסית, אלא אם מתקיים אחד מהבאים:

התממשות הוראת הסילוק המותנה היא לא ריאלית..1המנפיק יכול להידרש לסלק את המחויבות רק במקרה של פירוק..2

IAS 32, IAS 39, IFRS 7161 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

שינוי בסיווג מכשיר פיננסי הסיווג של מכשיר פיננסי )נכס, התחייבות או הון( נעשה במועד ההכרה לראשונה. עם זאת, ייתכן

ולאורך חיי המכשיר משתנות הנסיבות ויש לסווג את המכשיר מחדש.לדוגמה,

כתב אופציה שתוספת המימוש שלו צמודה והחל מיום מסויים ההצמדה מבוטלת.א.

3 השנים הראשונות. בהתחלה התחייבות ובתום 3הנפקת מניות בכורה אשר ניתנות לפדיון ב-ב.השנים, הון.

ישות תטפל בסיווג מחדש כדלקמן:יטופל ממועד המעבר:מעבר ממכשיר הוני להתחייבות פיננסית, א.

ההתחייבות הפיננסית תמדד בשווי הוגן במועד הסיווג מחדש והפרש כלשהו בין הערך בספרים שלהמכשיר ההוני לבין השווי ההוגן של ההתחייבות הפיננסית יוכר בהון העצמי.

, יטופל ממועד המעבר:מעבר מהתחייבות פיננסית למכשיר הוןב.המכשיר ההוני ימדד לפי הערך בספרים של ההתחייבות הפיננסית במועד הסיווג מחדש.

19.2.09 – 18שיעור

קיזוז נכס פיננסי והתחייבות פיננסית בהתאם לתקן, נכס פיננסי והתחייבות פיננסית יקוזזו אחד מהשני, והסכום נטו שלהם יוצג במאזן, אם

ורק אם מתקיימים שני התנאים הבאים במצטבר: הניתנת לאכיפה לקזז את הסכומים שהוכרו . וכן,זכות משפטיתלישות קיימת בהווה א. לסלק את הנכס וההתחייבות על בסיס נטו או לממש את הנכס ולסלק אתכוונהלישות קיימת ב.

ההתחייבות בו זמנית.

התקן דורש הצגה של נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות, בנטו, רק כאשר הצגה זו משקפת אתתזרימי המזומנים העתידיים הצפויים של הישות מסילוק שני מכשירים פיננסיים נפרדים או יותר.

כאשר יש את הזכות לקבל או חובה לשלם סכום והישות מתכוונת לעשות זאת בנטו, אז למעשה יש להנכס פיננסי או התחייבות פיננסית אחת בלבד.

למשל: ישות שהיא גם ספק וגם לקוח; חשבון עו"ש ביתרת חובה וביתרת זכות.

מכשירים פיננסיים מורכבים מכשיר פיננסי מורכב, כולל בתוכו גם מרכיב התחייבותי וגם מרכיב הוני. הדוגמה הקלאסית לכך היא

אג"ח להמרה לא צמוד אצל המנפיק. מבחינה כלכלית מייצג אג"ח רגיל )התחייבות( + כתב אופציה)מכשיר הון(.

חוזה של אג"ח להמרה שקול לשני חוזים – חוזה התחייבותי וחוזה למכשיר הון.בהתאם לתקן, יש לפצל מכשיר פיננסי מורכב ביום הנפקתו לרכיב התחייבותי ולרכיב הוני.

לצורך הפיצול יש לחשב תחילה את השווי ההוגן של רכיב ההתחייבותי )כי ההון מוגדר שיורי( ולאחרמכן, הסכום שייוחס לרכיב ההוני יהיה סכום השארית.

עלויות עסקה הקשורות להנפקה של מכשיר פיננסי מורכב, יוקצו לרכיב ההוני ולרכיב ההתחייבותיבאופן פרופורציונלי.

IAS 32, IAS 39, IFRS 7162 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

שלבי עבודה לעניין הפיצולשלב א - חישוב רכיב ההתחייבות

שלב ב - מציאת הרכיב ההוני כערך שיורישלב ג - ייחוס הוצאות הנפקה

שלב ד - חישוב ריבית אפקטיביתדוגמה – חברת אלעד

אג"ח שנפדה לשיעוריןכאשר יש פרעון של קרן האג"ח, כלומר אין המרה למניות, יש לזכור למיין את אופציית ההמרה לפרמיה.

ח' אופציית המרה | ז' פרמיה.לפי יחס ערך נקוב של החלק שנפדה מתוך סה"כ הערך הנקוב.

אג"ח להמרה צמודכולל אג"ח רגיל צמוד ואופציה.

תמדד בעלות מופחתתההלוואה היא התחייבות. אופציית ההמרה – כמות המניות קבועה, אבל הסכום משתנה )כי הוא צמוד(. תוספת המימוש היא

ויתור על ההלוואה. אם ההלוואה צמודה, המשמעות היא שתוספת המימוש לא קבועה, עונה להגדרת.תמדד בשווי הוגן דרך רווח והפסדהתחייבות. העונה להגדרת נגזר.

נגזר הוא אופציה העונה להגדרת נכס פיננסי או התחייבות פיננסי ולא עונה להגדרת הון עצמי.

מסים על ההכנסה בהתאם לחוזר מס הכנסה בעקבות אימוץ התקינה הבינלאומית מס הכנסה בוחר לאמץ את כללי

החשבונאות לעניין פיצול מכשירים פיננסיים מורכבים ולכן לא צריכים להיות הפרשים זמניים. יחד עם זאת , במידה ומ"ה הכנסה היה רואה באג"ח להמרה יחידה אחת, כלומר רכיב התחייבותי בלבד הרי

שכבר במועד הנפקת האג"ח היה נוצר הפרש זמני. )הפרש זמני במועד ההכרה לראשונה של נכס אוIAS 12לכאורה, ההפרש הזמני נכנס לתוך החריג של

קובע במפורש כי ישIAS 12התחייבות שאינו משפיע על הרווח החשבונאי או על הרווח לצורכי מס(. ליצור מסים נדחים בגין הפרש זמני זה וכמו כן יש לזכור כי המסים הנדחים יזקפו ישירות להון.

במידה ומ"ה לא רואה כמו החשבונאות, בנתוני הדוגמה:

IAS 32, IAS 39, IFRS 7163 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

הנפקת חבילה לעתים קרובות, חברות מנפיקות יחידות חבילה במסגרת תשקיף אחד. הנפקות חבילה נפוצות מאוד לאור העובדה שחברה יכולה במסגרת תשקיף אחד להנפיק מספר מכשירים פיננסיים שונים )הוניים,

התחייבותיים ו/או מורכבים(דוגמה לחבילה:

הון ₪ ע.נ.1 מניה בת 1הון כתבי אופציה תוספת מימוש לא צמודה2התחייבות, נגזר – שווי הוגן לרוו"ה כתבי אופציה תוספת מימוש צמודה3

התחייבות – עלות מופחתת אג"ח רגיל10התחייבות )עלות מופחתת( + הון אג"ח להמרה לא צמוד5

סדר פיצול:התחייבות שווי הוגן(1התחייבות עלות מופחתת(2הון עצמי.(3

מבחינה כלכלית תיאורטית, כל מכשיר שהונפק בחבילה, נסחר בנפרד ולכן לא צריכים להיות פעריארביטראז'.

במציאות קיים קושי לבצע תמחור מדויק ולכן יתכנו פערים בין סך התמורה בעבור החבילה לבין שוויהשוק של כל אחד ממרכיבי החבילה רגע לאחר ההנפקה.

החברה המנפיקה צריכה לפצל את תמורת ההנפקה בין רכיבי החבילה השונים ובמידה ויש הוצאות , לא קובע כיצד יש לפצל את מרכיבי החבילהIAS 32הנפקה, הן מיוחסות למרכיבי החבילה בהתאם.

)הוא כן קובע כיצד לפצל מכשיר מורכב(. יחד עם זאת ניתן לגזור את אופן הפיצול הנדרש באופן עקיף . חשוב להדגיש כי הסכומים הנקובים על גבי עטיפת התשקיף אינםIAS 39 וב-IAS 32מהכללים ב-

נכונים והם חסרי חשיבות.

שלבי פיצול חבילה – ייחוס שווי הוגן להתחייבויות פיננסיות שנמדדות בשווי הוגן דרך רוו"ה. הכוונה בעיקר לנגזריםשלב א

)כגון אופציות צמודות( – ייחוס שווי הוגן לשאר ההתחייבויות. אלו שנמדדות בעלות מופחתת. כגון אג"ח סטרייט אושלב ב

רכיב ההתחייבות באג"ח להמרה. – ייחוס השארית למכשירים ההוניים. כאשר, אם קיימים מספר מכשירים הוניים, יש לחלק אתשלב ג

היתרה באופן פרופורציונלי לפי שווים ההוגן.

דוגמת חברת רון

26.2.09 – 19שיעור

IAS 32, IAS 39, IFRS 7164 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

IAS 32, IAS 39, IFRS 7165 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

רכישה עצמית של מכשירים פיננסיים שהונפקו חברה יכולה לבצע רכישה עצמית של מכשיריה הפיננסיים, בין אם זו התחייבות פיננסית )כגון אג"ח

רגיל ואופציות צמודות(, בין אם זה מכשיר הון )כגון רכישה עצמית של מניות או אופציות לא צמודות( אומכשירים מורכבים הכוללים רכיב התחייבות והון )כגון אג"ח להמרה(

רכישה עצמית של מכשירים הונייםמדוע חברות רוכשות מניות של עצמן:

ניצול הזדמנויות בשוק(1 הנחה היא שחברה יודעת על עצמה את כל המידע ובמידה והיא מאמינה שהבורסה מתמחרתא(

אותה בחסר היא תעדיף לקנות מניות של עצמה בזול, ולמכור מאוחר יותר כאשר המחיר ישקףאת שוויה הנכון )מחיר גבוה יותר(.

בד"כ רכישה עצמית מתפרשת ע"י השוק כאיתות חיובי למצבה הכספי של החברה.ב(מחיקה מהמסחר בבורסה(2

רכישה עצמית של מניות יכולה להוביל למחיקה של החברה מרישום מסחר בבורסהגידול ברווח למניה(3

חברה שרוכשת מניות של עצמה מקטינה את כמות המניות, ולכן הרווח לכל מניה עולהמניעת השתלטות עוינת(4

בעל מניות א רוצה למנוע השתלטות של בעל מניות ב בחברה ולקבע את שליטתו. ע"י רכישהעצמית הוא יכול לעשות זאת מבלי שיוציא כסף מכיסו

דיבידנדים(5החברה יכולה להמשיך לשמור על מדיניות חלוקת דיבידנדים אך בפחות כסף.

יש לציין כי בעבר, פעולה של רכישה עצמית של מניות הייתה אסורה ע"פ חוק. אם כי החברות עקפו את האיסור ע"י רכישת מניותיהן באמצעות חברות בנות )לרוב חברות קש( וברמת הדוח המאוחד הדבר

שקול לרכישה עצמית. חוק החברות החדש מאפשר רכישה עצמית של מניות כל עוד היא עומדת בתנאים הנדרשים לחלוקת

דיבידנד. כמו כן, בהתאם לחוק, המניות שנרכשו בחזרה יהיו מניות רדומות, כלומר נטולות זכויות גםבהצבעה וגם ברווחים. מניות אלה נקראות גם מניות באוצר.

הגדרות בחוקמבחן הרווח(1מבחן יכולת הפרעון(2

רכישה עצמית היא כמו חלוקת דיבידנד

הטיפול החשבונאי ברכישה עצמית רכישת מניות של החברה עצמה לא מהווה נכס פיננסי. בשלIAS 32מבחינה חשבונאית, ובהתאם ל-

כך, הטיפול יהיה כהפחתת הון. כמו כן מאחר ואותן מניות שנרכשו בחזרה )מניות באוצר( מהוות מכשירהוני, הרי שהטיפול בהן יהיה בהתאם למדידה של מכשיר הוני, כלומר מדידה לפי עלות.

המשמעות לכך היא שגם אם ערכן ירד בעתיד, לא תרשם ירידת ערך. לא קובע במדויק כיצד לרשום ומאפשרIAS 32לעניין רישום הפחתת ההון, במועד הרכישה העצמית,

ליישם מספר גישות רישומיות:מניות באוצר(1ערך נקוב(2

IAS 32, IAS 39, IFRS 7166 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

שיטת הערך הנקוב בשיטה זו יש לחייב את הון המניות ע"פ ערכן הנקוב וההפרשים בין עלות הרכישה לערך הנקוב יזקפו

לפרמיה.דוגמה:

הערה: במידה ולא הייתה די פרמיה היה מחויב סעיף העודפים. השיטה היא חיוב הפרמיה עד איפוס ולאחר

מכן את סעיף העודפים.יתרון – שומרים על הערך הנקוב

חסרון – אין ביטוי לרכישה העצמית

שיטת המניות באוצר לפי שיטה זו במועד רכישת המניות יופחת סכום הרכישה מההון העצמי במספר אחד תחת הסעיף

מניות באוצר.יתרון – יש ביטוי של הרכישה העצמית

חסרון – אין ביטוי לכמות המניות שנרכשהדוגמה:

השיטה שנעבוד לפיה תהיה שיטת המניות באוצר.

כאמור, המניות באוצר ימדדו ע"פ עלותן ללא התאמות כלשהן ביחס לירידה או עלייה של ערך המניותבעתיד.

חשוב להדגיש, כי הטיפול החשבונאי הנ"ל מיושם ללא קשר לסיבה שבגינה נרכשו המניות. כלומר, גם אם המניות באוצר נרכשו לימים ספורים מתוך מטרה להפיק רווחים, הטיפול עדיין יהיה

הפחתת הון וימדד לפי עלות.

כאשר החברה תמכור את המניות באוצר, הרי שמדובר באירוע השקול להנפקה חדשה של מניות. מבחינה חשבונאית, לא ניתן לרשום רווח או הפסד בגין ההנפקה מחדש של המניות באוצר, שכן הן

מסווגות כמכשיר הוני. כפועל יוצא, ההפרש בכל כיוון בין התמורה שהתקבלה בניכוי עלויות עסקה לבין המניות באוצר, יזקף לפרמיה )אם מדובר בחובה פרמיה, אז הפרמיה תחויב עד איפוס ויתרת החיוב

תזקף לעודפים(.

דוגמה:

IAS 32, IAS 39, IFRS 7167 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

הערות. דיבידנד1

2008 במהלך שנת 20%מניות באוצר הן רדומות ולכן במידה וחברה א הייתה מכריזה דיבידנד בשיעור .36 = 20% * 180בנתוני הדוגמה. היא הייתה מכריזה

. החזקה הדדית של מניות2

החזקה הדדית - נכס פיננסי שהוא השקעה במניות חברה אחרת. סוגי טיפול חשבונאי בהשקעה במניות חברה אחרת:

(20% )עד אחזקה בלי השפעה משמעותיתא..4 או קבוצה 1, קבוצה IAS 39ב-

(50%-20% )השפעה מהותית בלי שליטהב. שיטת השווי המאזני.IAS 28ב-

(50% )מעל שליטהג. )דוחות מאוחדים(.IAS 27 )צירופי עסקים( ו-IFRS 3 אלא בחברות בנות IAS 39לא נמצאים ב-

39 ב+ג מוחרגים מתכולת תקן

מחזיקה מניות של חברת האם שלה, במונח החזקה הדדית של מניות.בתנהוג לתאר מצב בו חברה אחזקה בחברה ב. במקום שחברה א100%-51%אם לחברה א יש שליטה בחברה ב הבת. כלומר בין

תקנה את המניות של עצמה, אם חברה ב תקנה את מניות חברה - המצב הזה נקרא החזקה הדדית.אם אין שליטה זו לא החזקה הדדית.

בדוחות הכספיים של חברה ב: ההשקעה במניות חברה תטופל כנכס פיננסי )השקעה במכשיר הוני של ישות אחרת( אשר יטופל לפי

IAS 39.לחברה בת לא יכולה להיות השפעה מהותית על חברה א.

ההשקעה במניות של חברה א בספרי חברה ב לא יכולה להגיע לכדי השפעה מהותית, או שליטה כי המניות "רדומות חלקית". כלומר, לחברה ב יש את הזכות ברווחים בחברה א אבל אין לה את זכויות

.IAS 39ההצבעה. מכאן שההשקעה תטופל תמיד לפי

מבחינת הדוחות המאוחדים של חברה א, ההצגה תהיה שקולה להצגה עצמית.

חברה יכולה לבצע רכישה עצמית גם של מכשירים הוניים אחרים, . 3 כגון אופציה עם תוספת מימוש לא צמודה. אם חברה רכשה אופציה של עצמה עם תוספת מימוש לא

צמודה.פקיעת האופציותרכישה עצמית

ח' כתבי אופציה באוצר ז' מזומן

ח' פרמיה )עד איפוס( ז' כתב אופציה באוצר

IAS 32, IAS 39, IFRS 7168 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

רכישה עצמית של התחייבויות פיננסיות מדובר בפדיון מוקדם של התחייבות. כלומר הפרשים בין הערך בספרים של ההתחייבות למועד סילוקה

לבין המזומן ששולם לצורך הפדיון יזקפו לרווח או הפסד.דוגמאות: אג"ח, אופציה צמודה, הלוואה.

ח' התחייבותז' מזומן

ח'/ז' הפסד/רווח

רכישה עצמית של מכשירים פיננסיים מורכבים כאשר חברה מבצעת רכישה עצמית של מכשיר פיננסי מורכב, שהונפק על ידה, הרי שמבחינה כלכלית,

עסקאות:2במועד הרכישה החוזרת מתבצעות רכישה חוזרת של הרכיב ההתחייבותי (1

תטופל כפדיון מוקדם ויכולה ליצור רווח או הפסד מהפדיון המוקדםרכישה חוזרת של הרכיב ההוני(2

תטופל כהפחתת הון בשיטת האוצר.

כפועל יוצא, לצורך הטיפול החשבונאי, יש לפצל את הסכום ששולם בגין המכשיר הפיננסי המורכב לא מתייחס במפורש לפיצול מהסוגIAS 32במועד הרכישה החוזרת לשני המרכיבים הוני והתחייבותי.

מטפל בהנפקות ולא ברכישה של אג"ח להמרה(. ההגיון המנחה הוא ששיטת הפיצולIAS 32הנ"ל ) ששימשה במועד ההנפקה תהיה זהה גם פה. כלומר, תחילה נחשב את רכיב ההתחייבות והרכיב ההוני

יגזר כשארית.

דוגמה חברת ברק

דוגמה להנפקה ורכישה חוזרת של אג"ח להמרה

IAS 32, IAS 39, IFRS 7169 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

נגזרים מבוססי מניותנגזרים אשר נכס הבסיס שלהם הוא מכשיר הוני של הישות, בד"כ מניות.

סוגי נגזרים:

סילוקפוזיציהסוג נגזר

Forwardחוזה אקדמה – ברוטו; נטו במזומן; נטו במניותרוכש )חובה(ברוטו; נטו במזומן; נטו במניותמוכר )חובה(

Callאופציית רכש – ברוטו; נטו במזומן; נטו במניותמחזיק )זכות(ברוטו; נטו במזומן; נטו במניותכותב )חובה(

Putאופציית מכר - ברוטו; נטו במזומן; נטו במניותמחזיק )זכות(ברוטו; נטו במזומן; נטו במניותכותב )חובה(

ברירות סילוק:3לכל נגזר יכולות להיות סילוק ברוטו(1

במועד הסילוק ההתחשבנות בין הצדדים היא בברוטו. צד שיעביר מזומן וצד שיעביר מניותסילוק נטו במזומן(2

במועד הסילוק ההתחשבנות היא בנטו. הסכום נטו יועבר לצד הרלוונטי במזומןסילוק נטו במניות(3

במועד הסילוק ההתחשבנות היא בנטו. הסכום נטו יועבר לצד הרלוונטי במניות

סיווג הנגזרים

אם מדובר בסכום קבוע של מזומן ומספר קבוע של מניות הרי שמדובר במכשירסילוק ברוטו –(1הוני הנמדד לפי עלות. במידה והמזומן או המניות אינם קבועים – מדובר בהתחייבות )נגזר(.

נכס פיננסי או התחייבות פיננסית. סילוק נטו במזומן - (2ללא שום קשר לכך שנכס הבסיס הוא מניה. שכן הסילוק הוא במזומן ולא במניות כלל.

נכס פיננסי או התחייבות פיננסית.סילוק נטו במניות –(3 אמנם מדובר על סילוק במניות, אבל לפי מספר משתנה של מניות, כלומר המניות משמשות

כמטבע תשלום בלבד.

דוגמאות.18 יש IAS 32ב-

IAS 32, IAS 39, IFRS 7170 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

1246 עמ' 4 – דוגמה IAS 32 – מתוך Callכתיבת אופציית

1253 עמ' 6 – דוגמה IAS 32 – מתוך Putכתיבת אופציית מכר

סיכום מקוצר – אלי סלרמכשיר נגזרמכשיר לא נגזר

Fixedסכום קבוע של מזומן - סכום קבוע של מניותFixedמספר קבוע של מניות –

– מכשיר הוניFixאם שניהם – התחייבות פיננסיתFixאם לא שניהם

הנפקת חבילההתחייבות נגזרת תמיד בשווי הוגן ולכן הוא קודם יקבל את השווי ההוגן.

מדרג הייחוס:התחייבויות בשווי הוגן דרך רווח והפסד(1

Non Recourseכמו הלוואות נון ריקורס – התחייבויות בעלות מופחתת – נמדדות ביום הראשון בשווי הוגן.(2

כמו אג"חמכשירים הוניים. (3

למשל: מניות, כתבי אופציה, רכיב הון של אג"ח להמרה, מניות בכורהכאשר מונפקים כמה מכשירים הוניים, מייחסים שווי הוגן לפי יחס שווי הוגן של המכשירים ההוניים.

IAS 32, IAS 39, IFRS 7171 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

השפעת המס

27.7.09 – 8שיעור

IAS 32, IAS 39, IFRS 7172 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

IAS 39 מכשירים פיננסיים הכרה ומדידה – מבנה התקנים:

IAS 32הצגה – IAS 39הכרה ומדידה –

כללי הכרהכללי גריעה של נכס פיננסיכללי מדידהנגזרים משובציםעסקאות גידור

IFRS 7גילוי –

הגדרות

מכשיר פיננסיחוזה היוצר נכס פיננסי בישות אחת והתחייבות פיננסית או מכשיר הוני בישות אחרת.

נכס פיננסימזומן;א.מכשיר הוני של ישות אחרת;ב.זכות חוזית:ג.

לקבל מישות אחרת מזומן או נכס פיננסי אחר, או.1למשל: לקוחות, חייבים

להחליף נכסים פיננסיים או התחייבויות פיננסיות עם ישות אחרת בתנאים פוטנציאלים עדיפים.2לישות

Forwardלמשל: עסקת חוזה אשר יסולק או עשוי להיות מסולק במכשיריה ההוניים של הישות והוא:ד.

מכשיר לא נגזר אשר לפיו הישות מחויבת או עשויה להיות מחויבת לקבל מספר משתנה של.1מכשיריה ההוניים; או

למשל, אופציה לא צמודה מכשיר נגזר, אשר יסולק או עשוי להיות מסולק שלא בדרך של החלפת סכום קבוע של מזומן או.2

נכס פיננסי אחר בתמורה למספר קבוע של מכשיריה ההוניים של הישות. צמודה על המניות של החברה עצמה. בהתאם לשווי המניה בבורסה משתנה כמות המניות שאפשר לממשcallלמשל: אופציית

באופציה. המניה משמשת כמטבע.

התחייבות פיננסיתהיא כל התחייבות שהיא:

מחויבות חוזית:א.למסור לישות אחרת מזומן או נכס פיננסי אחר;.1 להחליף נכסים פיננסיים או התחייבויות פיננסיות עם ישות אחרת בתנאים פוטנציאלים נחותים.2

לישות; חוזה, אשר יסולק או עשוי להיות מסולק במכשיריה ההוניים של הישות והוא:ב.

מכשיר לא נגזר, אשר לפיו הישות מחויבת או עשויה להיות מחויבת למסור מספר משתנה של.1מכשיריה ההוניים; או

מכשיר נגזר, אשר יסולק או עשוי להיות מסולק שלא בדרך של החלפת סכום קבוע של מזומן או.2נכס פיננסי אחר בתמורה למספר קבוע של מכשיריה ההוניים של הישות.

IAS 32, IAS 39, IFRS 7173 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

דוגמאות למכשירים פיננסייםנכסים

לא פיננסיפיננסיהוצאות מראשמזומן

מלאילקוחות, חייבים השקעה במניות )למעט השקעה במניות התאגיד

עצמו(רכוש קבוע

נכסים בלתי מוחשייםהשקעה באופציותמקדמות לספקיםהלוואות שניתנו

נגזרים )רק אם תוצאתם רווח(Fix for Fixלמעט נגזר על מניות החברה בתנאי

מסים נדחים

התחייבויותלא פיננסיפיננסי

הכנסות מראשזכאים, ספקיםמקדמות מלקוחותאשראי לזמן קצר

מסים נדחיםהתחייבויות לזמן ארוךהתחייבות בגין חכירהIAS 19התחייבויות לעובדים

תחולההתקן חל על כל המכשירים הפיננסיים למעט הדברים הבאים:

IAS 27השקעה בחברות בנות – (1IAS 28השקעה בחברות כלולות – (2IAS 31השקעה בחברות בשליטה משותפת – (3

בדוחות נפרדים )סולו לפי תקינה בין לאומית( מודדים השקעה בחברות בנות, או על בסיס עלות או על , אסור ליישם אקוויטי. במאוחד, מציגים לפי התקנים הרלוונטיים לעיל. בפועל בסולו מוצגIAS 39בסיס

בעלות, כי יותר פשוט.IAS 39לפי .IAS 32מכשירים פיננסיים שהונפקו על ידי הישות אשר מקיימים את ההגדרה של מכשיר הוני של (4IAS 17חכירות – (5IAS 19התחייבות לעובדים – (6.IAS 37הפרשות – (7IFRS 4חוזי ביטוח – (8.IFRS 2מכשירים פיננסים שהונפקו במסגרת תשלום מבוסס מניות – (9

הכרה ישות תכיר בנכס פיננסי או בהתחייבות פיננסית כאשר ורק כאשר הישות הופכת לצד להוראות החוזיות

של המכשיר. חייבים וזכאים שאינם מותנים, מוכרים כנכסים או התחייבויות, מאחר ולחברה יש זכותמשפטית לקבל או לשלם מזומן.

נכסים שירכשו או התחייבות שיתהוו כתוצאה מהתקשרות איתנה לרכוש או למכור סחורות או שירותים,אינם מוכרים עד שלפחות אחד מהצדדים ביצע את מחויבויותיו בהתאם לחוזה.

חוזה אקדמה מוכר כנכס או כהתחייבות במועד ההתקשרות ולא במועד בו התרחש הסילוק מאחרוהתגבשה מחויבות שאינה מותנית בין הצדדים להחליף נכסים פיננסיים.

IAS 32, IAS 39, IFRS 7174 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

גריעה לעתים בפרקטיקה מתבצעות עסקאות מורכבות במסגרתן על התאגיד לבחון האם ניתן לגרוע נכס פיננסי מהמאזן )העסקה מהווה מכירה של הנכס הפיננסי( או שיש להמשיך ולהכיר בנכס הפיננסי

במאזן )העסקה מהווה עסקת נטילת אשראי(. ( ועסקאות איגוח )Factoringדוגמאות מובהקות לעסקאות מהסוג הנ"ל הן עסקאות של ניכיון לקוחות )

Securitizationבמסגרת שתי העסקאות הנ"ל, ישויות המחזיקות בזכויות לקבלת תזרים מזומנים .) עתידי מנכס פיננסי, מקדימות את עיתוי תזרים המזומנים מהנכס.

עסקאות איגוח במסגרת עסקאות אלה, תאגיד א אשר קיימות אצלו זכויות לקבלת תזרימי מזומנים בעתיד מנכס פיננסי

,SPE, SPCמסוים או קבוצת נכסים, מעביר את הזכויות לקבלת התזרים לישות למטרה מיוחדת )SPVהישות למטרה מיוחדת מנפיקה אג"ח לגורמים מוסדיים או ציבוריים כאשר הקרן והריבית של .)

אג"ח יוחזרו מתוך תזרים המזומנים הנובע מהנכס שהועבר מתאגיד א לישות למטרה מיוחדת. המזומן מהנפקת אג"ח מועבר לתאגיד א כתמורה להעברת הזכויות למזומנים מהנכסSPEשהתקבל אצל ה-

הפיננסי.

היתרון העיקרי הקיים בעסקת האיגוח הינו הוזלת עלויות גיוס הון זר לפעילותו של התאגיד ע"י בידוד תזרים המזומנים הנובע מנכס פיננסי בעל רמת סיכון יחסית נמוכה מיתר סיכוני העסק. הנכס הפיננסי שבודד מהווה בטוחה לפרעון הקרן והריבית של אגרות החוב שגויסו. ע"י כך התאגיד עשוי להשיג דירוג

אשראי גבוה יותר ולהוזיל את עלויות הגיוס. הסוגים העיקריים של איגוח הקיימים הם:

MBS – Mortgage Backed Securities:ניירות ערך מגובי משכנתאות – במסגרת עסקה זו, הנכס הפיננסי המועבר ע"י תאגיד בנקאי הינו משכנתאות. משבר הסאב-פריים

נבע למעשה מאיכות ירודה של תיקי משכנתאות עליהם התבססו2008שהתרחש בשלהי שנת עסקאות האיגוח אשר גרם בסופו של דבר לאי יכולת לעמוד בפרעון אגרות החוב.

ABS – Asset Backed Securities:ניירות ערך המגובים בנכסים פיננסיים אחרים – לדוגמה, עסקאות איגוח המבוססות על תיק לקוחות.

שאלות חשבונאיות:2פעולת האיגוח מעלה האם ניתן לגרוע את הנכס הפיננסי מספרי החברה המעבירה. כלומר, האם לחברה המעבירה(1

הייתה מכירה אמיתית של הנכס הפיננסי בגינה ניתן להכיר ברווח או בהפסד. לחילופין, האם למעביר יש מעורבות נמשכת בנכס ועל כן אפשר שלא הייתה מכירה אמיתית.

במקרה זה יש להתייחס לעסקה כאל עסקת אשראי המגובה בנכס פיננסי.האם צריך לאחד את הדוחות של הישות למטרה מיוחדת(2

עסקאות ניכיון אלו עסקאות במסגרתן מעביר תאגיד לצד שלישי את תזרים המזומנים המתקבל מנכס פיננסי מסוים בתמורה לתשלום במזומן במועד הכניסה לעסקה. במסגרת העסקה, מתקשר תאגיד א עם תאגיד ב

)לרוב גוף פיננסי( למכירת חובות )בד"כ חובות לקוחות( וע"י כך תזרים המזומנים העתידי מהנכס הפיננסי מתקבל מיידית אצל תאגיד א. בעסקאות אלה בד"כ לא מועברת הזכות החוזית לקבלת תזרים מזומנים מהלקוחות, אלא תאגיד א מתחייב שכל תשלום שמתקבל מהלקוחות מועבר מיידית לתאגיד

ב. פעילות הניכיון מעלה אך ורק את סוגית הגריעה של הנכס הפיננסי.

IAS 32, IAS 39, IFRS 7175 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

IAS 32, IAS 39, IFRS 7176 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

כללי גריעה.IAS 39 ב-36נספח א

בתרשים( 1 שלב א )שלב SIC 12 הסממנים ב-4 לפי SPE האם עומד בתנאי האיחוד לגבי SIC 12 בחינה מול

בתרשים( 2 )שלב 2 שלב לעתים יתכנו מצבים בהם תאגיד מעביר חלק מהזכויות הנובעות מנכס פיננסי. מכאן עולה השאלה,

האם ניתן לפצל את הנכס הפיננסי על מנת לקבל החלטה האם ניתן לגרוע חלק ממנו או שמא, ישלהתייחס לנכס בכללותו לצורך יישום מבחני הגריעה. לדוגמה:

העברת הזכויות לקבלת תזרים המזומנים של ריבית הנצברת על הלוואה שניתנה בעוד שקרן(1ההלוואה נותרת בידי התאגיד.

שנים10 התשלומים האחרונים באגרות חוב שנפרעות לשיעורין לאורך 4העברת הזכות ל-(2 מיתרת הלקוחות70%במסגרת עסקת איגוח לקוחות, צד ג משלם במזומן תמורה המיוחסת ל-(3

תשולם במידה ותתבצע גביה מלאה של הלקוחות. במקרה של אי גביה, מקוזזת30%ואילו יתרת שטרם שולמו.30%התמורה של נגבתה מיתרת ה-

מקרים בהם ניתן לבחון את כללי הגריעה לחלק מנכס )רשימה סגורה(: לדוגמה מעבירים רק את תשלומי הריבית על הלוואה שניתנה. תזרים המזומנים מזוהה ספציפית.(1 מתזרימי המזומניםמלא. כלומר, העברה כוללת חלק יחסי שיעור יחסי מלא של תזרים המזומנים(2

90%הנובעים מנכס פיננסי. לדוגמה, ישות מתקשרת בהסדר לפיו הצד שכנגד ישיג את הזכויות ל- מהנכס. 90%מכל תזרימי המזומנים ממכשיר החוב. כללי הגריעה ייושמו ל-

מתשלומי הריבית90%. לדוגמה, העברה של שיעור יחסי מלא מתזרים מזומנים מזוהה ספציפית(3בלבד

IAS 32, IAS 39, IFRS 7177 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

IAS 32, IAS 39, IFRS 7178 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

בתרשים( 5 , 4 , 3 שלב ג )שלבים ישות תגרע נכס פיננסי אם ורק אם:

בתרשים(.3פקעו הזכויות החוזיות לתזרימי המזומנים מהנכס הפיננסי )שלב א.

הישות מעבירה את הנכס הפיננסי. ב.העברה מתקיימת אם מתקיים אחד מהמקרים הבאים:

בתרשים(. 4הישות מעבירה את הזכויות החוזיות לקבל תזרימי מזומנים מהנכס הפיננסי )שלב .1 הישות שומרת את הזכויות החוזיות לקבל תזרים מזומנים מהנכס הפיננסי אך נוטלת על עצמה.2

בתרשים(. על מנת שהסדר זה5מחויבות חוזית לשלם את תזרימי המזומנים לצד שלישי )שלב "ייחשב" להעברה של הנכס הפיננסי בהתאם לתקן, עליו לקיים את שלושת התנאים הבאים:

I.לישות אין מחויבות לשלם סכומים למקבל הסופי, אלא אם כן הישות גובה סכומים מקבילים מהנכס המקורי. במילים אחרות, הישות תעביר סכומים למקבל הסופי, רק אם מתבצעת

גביה מהנכס המקורי )אין סיכונים לישות שמבצעת את הגביה(.II..נאסר על הישות בהתאם לתנאי ההסדר למכור או לשעבד את הנכס המקוריIII.לישות קיימת מחויבות להעביר את כל תזרימי המזומנים שהיא גובה בשם המקבל הסופי

ללא עיכוב מהותי. במילים שלי – הישות הופכת להיות צינור גביה ולכן יכולה לגרוע את הנכס.

בתרשים( 8 , 7 , 6 שלב ד )שלבים האם ההעברה כשירה לגריעה.

כאשר ישות "מעבירה" נכס פיננסי עליה להעריך את המידה בה נותרה בידיה הסיכונים וההטבות מצבים:3הנובעים מהבעלות על הנכס הפיננסי. במקרה זה,

אם הישות מעבירה באופן מהותי את כל הסיכונים וההטבות הנובעים מהבעלות על הנכס –א. בתרשים(.6הישות תגרע את הנכס הפיננסי בכללותו. )שלב

אם בידי הישות נותרו באופן מהותי כל הסיכונים וההטבות הנובעים מהבעלות על הנכס הפיננסי,ב. בתרשים(.7הישות תכיר להכיר בנכס הפיננסי. )שלב

הסיכונים וההטבות הנובעים מהבעלות על הנכס, אךכלאם הישות לא מעבירה באופן מהותי את ג. כך הסיכונים וההטבות גם לא נותרו בידיה, על הישות לקבוע האם נשמרה בידיה שליטה על הנכס

בתרשים(:8הפיננסי. במקרה זה )שלב אם בידי הישות לא נשמרה השליטה על הנכס הפיננסי, היא תגרע את הנכס ותכיר בנפרד.1

בזכויות שנשמרו בידי בהעברה. אם בידי הישות נשמרה השליטה על הנכס הפיננסי,היא תמשיך להכיר בנכס הפיננסי בהתאם.2

למידת מעורבותה הנמשכת בנכס.

10.8.09 – 9שיעור דוגמה

IAS 32, IAS 39, IFRS 7179 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

כללי מדידהקבוצות נכסים

שווי הוגן דרך רווח והפסד – לפי שווי הוגןא.

הלוואות ויתרות חובה לקבל – לפי עלות מופחתתב.

השקעות המוחזקות לפדיון – לפי עלות מופחתתג.

נכסים פיננסיים זמינים למכירה – לפי שווי הוגןד.קבוצות התחייבויות

התחייבויות הנמדדות בשווי הוגן דרך רווח והפסד – לפי שווי הוגןא.

התחייבויות פיננסיות אחרות – לפי עלות מופחתתב.

קבוצה א – נכסים או התחייבויות פיננסיים המטופלים לפי שווי הוגן דרך רווחוהפסד

כדי להיכנס לתחולת קבוצה זו, יש לקיים את אחד משני התנאים הבאים:.המכשיר הפיננסי מסווג כמוחזק למטרת מסחר(1

מכשיר יסווג כמוחזק למטרת מסחר, באחד מהמקרים הבאים:המכשיר נרכש או נוצר בעיקר למטרה של מכירה או רכישה מחדש בזמן הקרוב. א( המכשיר הינו חלק מתיק של מכשירים פיננסיים מזוהים שמנוהלים יחד ולגביהם קיימת ראיהב(

לפעילות שבוצעה לאחרונה להפקת רווחים בטווח הקצר.נגזרג(

במועד ההכרה לראשונה המכשיר מיועד ע"י החברה לקבוצת שווי הוגן דרך רווח והפסד(2:ומתקיים אחד משני המקרים הבאים

הייעוד גורם לביטול או להפחתה משמעותית של חוסר עקביות במדידה חשבונאיתא((accounting mismatch)

נייר עמדה המתייחס לחברה אשר השקיעה בנדל"ן2007לדוגמה, המוסד לתקינה פרסם במאי non recourseלהשקעה ומיישמת לגביו את מודל השווי ההוגן. החברה נטלה הלוואה בתנאי

למימון ההשקעה בנדל"ן ולכן יש קשר כלכלי הדוק בין ההתחייבות הפיננסית לנדל"ן להשקעה. במקרה זה ניתן לייעד את התחייבות לקבוצת שווי הוגן דרך רווח והפסד על מנת למנוע את

העיוות החשבונאי. קבוצה של נכסים פיננסיים, התחייבויות פיננסיות או שניהם המנוהלת וביצועיה מוערכים ע"בב(

שווי הוגן, בהתאם לאסטרטגיה מתועדת ומידע לגבי הקבוצה מסופק פנימית ע"ב שווי הוגןלאנשי מפתח ניהוליים של הישות.

הערות לקבוצה א אפשרות הייעוד למניעת חשבונאות מעורבת היא ברמה הפרטנית ואין חובה ליישמה בעקביות לגבי(1

כל האירועים הדומים. אפשרות הבחירה לייעוד בהתקיים אחד התנאים, היא רק במועד ההכרה לראשונה.(2 השקעות במכשירים הוניים שאין להם מחיר שוק מצוטט בשוק פעיל והשווי ההוגן שלהם אינו יכול(3

להימדד באופן מהימן, אינם יכולים להיות מיועדים לקבוצה זו. ניתן לסווג מחדש נכס פיננסי שאינו נגזר, מקטגוריה זו, בתנאי שהוא לא יועד ע"י החברה לקטגוריה(4

זו במועד ההכרה לראשונה. כלומר ניתן לסווג מחדש רק אם המכשיר מוחזק למסחר.וזאת במקרים הבאים:

סיווג משווי הוגן להלוואות וחייבים )קבוצה ב(. א( אם הנכס הפיננסי עומד בהגדרת הלוואות וחייבים ולחברה יש את הכוונה ואת היכולת להחזיק

בנכס הפיננסי בעתיד הנראה לעין. סיווג משווי הוגן דרך רווח והפסד לזמין למכירה, יותר רק בנסיבות נדירות. ב(

בעקבות המשבר הפיננסי, הינה דוגמה2008לעניין זה נקבע כי קריסת שוקי ההון בשנת לנסיבות נדירות.

IAS 32, IAS 39, IFRS 7180 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

קבוצה ב – הלוואות ויתרות חובה נכסים פיננסיים לא נגזרים הכוללים תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה שמחירם אינו מצוטט בשוק

פעיל, למעט נכסים פיננסיים שנכנסו לקטגוריית שווי הוגן דרך רווח והפסד, או נכסים פיננסיים שיועדוכזמינים למכירה.

הערות לקבוצה במתייחסת רק לנכסים פיננסיים הכוללים תשלומים עתידיים, כגון:(1

הלוואות שניתנו, לקוחות, אג"ח, או מניות בכורה המהוות התחייבות אצל המנפיק.קבוצה זו אינה כוללת מכשירי הון של ישות אחרת.(2אסור לסווג לקבוצה זו נכסים פיננסיים שמחירם מצוטט בשוק פעיל.(3ישנה עדיפות למדידת נכסים פיננסיים שלכאורה שייכים לקבוצה זו ע"פ שווי הוגן.(4

קבוצה ג – השקעות המוחזקות לפדיון נכסים פיננסיים לא נגזרים הכוללים תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה ובעלי מועד פדיון קבוע,

כאשר לישות כוונה מפורשת ויכולת להחזיקם עד לפדיון, למעט נכסים פיננסיים המקיימים את ההגדרה של הלוואות ויתרות חובה לקבל, יועדו בעת ההכרה לראשונה כנכסים פיננסיים בשווי הוגן דרך רווח

והפסד, או יועדו כזמינים למכירים.

הערות לקבוצה גקבוצה זו תכלול נכסים הכוללים תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה שיש להם מחיר שוק מצוטט.(1

)אחרת יכלול בקבוצה ב(.הסיווג לקבוצה זו מוגבל, מהסיבות הבאות:(2

נדרש להוכיח בכל תקופת חתך שיש כוונה ויכולת להחזיק את המכשיר עד פדיון. א( ישות לא תסווג נכס פיננסי כמוחזק לפדיון אם במהלך השנה השוטפת או במהלך השנתייםב(

שקדמו לה, הישות מכרה או סיווגה מחדש סכום משמעותי של השקעות מוחזקות לפדיון לפנימועד הפדיון שלהן.

קבוצה ד – נכסים פיננסיים זמינים למכירהנכסים פיננסיים לא נגזרים אשר עונים להגדרה באחד מהמקרים הבאים:

יועדו לקטגוריה זו במועד ההכרה לראשונה.(1הגדרה שיורית, כל מה שלא נכנס לקבוצות הקודמות יכלל בקבוצה זו.(2

דוגמאות:השקעה במניות – קבוצה א או קבוצה ד

השקעה באג"ח סחיר – הכל חוץ מקבוצה ב.הלוואות או אג"ח שאינן סחירות - כל חוץ מקבוצה ג.

מדידה במועד ההכרה לראשונהכל הנכסים הפיננסיים או התחייבויות הפיננסיות המוכרים לראשונה, ימדדו בשווי הוגן.

טיפול בעלויות עסקה הינו כדלקמן:קבוצת שווי הוגן דרך רווח והפסד – יוכרו באופן מיידי בדוח רווח והפסד(1 לגבי יתר הקבוצות, עלויות עסקה הניתנות לייחוס במישרין יהוונו במועד המדידה לראשונה לנכסים(2

והתחייבויות שהוכרו.

Bid-Askדוגמה, רווחי )מחיר הקניה(.102ישות א רכשה מניה בשוק פעיל ב-

)מחיר מכירה(. 97מחיר המכירה של המניה לאותו מועד הוא

IAS 32, IAS 39, IFRS 7181 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

בהתאם לתקן, ההפרש בין מחיר מכירה לקניה משקף עלויות עסקה. לכן, אם ההשקעה במניה סווגה לקבוצת השווי ההוגן . אם המניה סווגה לקבוצת זמין למכירה,97דרך רווח והפסד, עלויות העסקה יזקפו מיידית לדוח רווח והפסד והנכס יוצג ב-

. 102העלויות יזקפו לנכס והוא יוצג במאזן ב-

מדידה עוקבת קבוצות ב ו-ג ימדדו ע"ב עלות מופחתת. ע"פ התקן עלות מופחתת היא הסכום שלפיו נמדדים הנכס(1

הפיננסי או ההתחייבות הפיננסית במועד ההכרה לראשונה, בניכוי תשלומים ע"ח קרן, בתוספת או בניכוי ההפחתה המצטברת של ניכיון או פרמיה ע"פ שיטת הריבית האפקטיבית ובניכוי הפחתה

בגין ירידת ערך.קבוצות א ו-ד ימדדו ע"ב שווי הוגן. (2

שינויים בשווי ההוגן בקבוצה א יזקפו לרווח והפסד.א(שינויים בשווי ההוגן של קבוצה ד יזקפו ישירות להון העצמי, למעט במקרים של ירידת ערך. ב(

ירידת ערך קבוצות הנכסים הפיננסיים הכפופות לבדיקת ירידת ערך הן קבוצות ב-ד, מאחר וקבוצה א נמדדת בכל תקופה בשווי הוגן דרך רווח והפסד. ע"פ התקן, בכל תאריך מאזן חברה נדרשת לבדוק האם ישנן ראיות

אובייקטיביות לירידת ערך של נכסים פיננסיים. דוגמאות לראיות אובייקטיביות לירידת ערך של מכשירי חוב:

קשיים פיננסיים של החייב, ירידת דירוג האשראי של החייב, הפרת הסכם, שינויים שליליים בסביבההכלכלית בה פועל הלווה, הלווה נכנס לפירוק.

דוגמאות לראיות אובייקטיביות לירידת ערך של מכשירים הוניים: תקופה ממושכת בה שווי נמוך מהותית מעלותו המקורית או ירידה משמעותית בשווי ההוגן מתחת

לעלות. חודשים. 9-12הפרשנות המקובלת בפרקטיקה לתקופה ממושכת היא .20%הפרשנות לירידה משמעותית היא ירידה של למעלה מ-

ירידת ערך ביחס לקבוצת נכסים זמינים למכירה ההשפעה של הכרה בירידת ערך בנכסים אלה, הינה זקיפה של ירידת הערך לדוח רווח והפסד. להבדיל

מירידה בשווי שאינה נחשבת לירידת ערך, הנזקפת לקרן הון. כאשר קיימת ראיה אובייקטיבית לירידתערך, יש לסווג את כל קרן ההון בחובה שנזקפה באופן מצטבר לדוח רווח והפסד.

ביטול ירידת ערך מותר לבטל ירידת ערך רק אם יש אירועים חדשים המצביעים על שינוי בנסיבות. בביטול ירידת ערך

בקבוצת זמינים למכירה, יש הבחנה בין מכשיר הוני ובין מכשיר חוב. מכשיר חוב – ביטול ירידת הערך יזקף לרווח והפסד עד גובה איפוס ההפסד שנזקף בעבר. כל עליה(1

עודפת תזקף לקרן הון. מכשיר הוני – אין היפוך של ירידת ערך ולכן כל עליה עתידית תזקף ישירות להון. (2

ייזקף כולו לדוח רווח והפסד, וזאת עד לגובה העלות המופחתת3 ו-2ביטול ירידת ערך בקבוצת המקורית שהייתה קיימת אלמלא בוצעה ירידת הערך.

חוזה ערבות פיננסית חוזה ערבות פיננסית הוא חוזה הדורש מהמנפיק לשלם תשלומים מסויימים כדי לפצות את המחזיק

בערבות בגין הפסדים שנגרמו לו מאחר שחייב מסוים לא שילם תשלומים במועד בהתאם לתנאי החוב. לדוגמה: חברה א נתנה הלוואה לחברה ב. חברה א חוששת שחברה ב לא תעמוד בהחזר ההלוואה ולכן דורשת ממנה להעמיד לרשותה ערבות. חברה ב מתקשרת עם תאגיד בנקאי אשר יעמיד ערבות לטובת חברה א. במידה וחברה ב לא תפרע את ההלוואה, הבנק ייאלץ לפרוע את תשלומי ההלוואה לחברה א.

בד"כ, הבנק גובה עמלת ערבות מחברה ב בגין נטילת סיכון האשראי, המשקפת את השווי ההוגן של

IAS 32, IAS 39, IFRS 7182 – מכשירים פיננסיים

IAS 32, IAS 39, IFRS 7מכשירים פיננסיים –

חוזה הערבות. במועד ההכרה לראשונה )בבנק(, ימדד חוזה הערבות ע"ב שווי הוגן. לאחר המדידהלראשונה, תמדד הערבות לפי הסכום הגבוה מבין:

הכרה בהכנסה.IAS 18הסכום שהוכר לראשונה פחות הפחתה מצטברת בהתאם ל-(1. IAS 37הסכום שהתהווה כהפרשה בהתאם ל-(2

-5.3.09 – 20שיעור

IAS 32, IAS 39, IFRS 7183 – מכשירים פיננסיים

IAS 36ירידת ערך נכסים –

IAS 36ירידת ערך נכסים – 167..........................................................................................................................................................................הנכס הבודד

167.....................................................................................................................שלב א – זיהוי הנכס שבגינו תיתכן ירידת ערך167................................................................................................................................................................................בדיקת הסימנים

167...................................................................................................................................................מקרים מיוחדים לבדיקת ירידת ערך168.....................................................................................................................................שלב ב – מדידת סכום בר ההשבה

168............................................................................................................................................................שווי הוגן בניכוי עלויות מכירה168......................................................................................................................................................................................שווי שימוש

168.................................................................................................................................................קביעת שווי הוגן בניכוי עלויות מכירה169...........................................................................................................................................................................קביעת שווי שימוש

169.......................................................................................................................................................... אמידת תזרימי המזומנים1169................................................................................................................................................................. אמידת שיעור הנכיון2

170..................................................................................................................שלב ג – הכרה במדידה של הפסד מירידת ערך171...............................................................................................................................שלב ד – ביטול של הפסד מירידת ערך

172.............................................................................................................................................................יחידה מניבה מזומנים172.........................................................................................................שלב א - זיהוי היחידה המניבה מזומנים הקטנה ביותר

173.....................................................................................................................................שלב ב – מדידת סכום בר ההשבה173..................................................................................................................שלב ג – הכרה במדידה של הפסד מירידת ערך

174.............................................................................................................................................................................................מוניטין175........................................................................................................................................................................................נכסי מטה

175............................................................................................שלב ד – ביטול של הפסד מירידת ערך ליחידה מניבה מזומנים175...........................................................................................................................................................השקעה בחברה כלולה

176....................................................................................................................................שלב א – זיהוי סימנים לירידת ערך176.......................................................................................................................................שלב ב – אמידת סכום בר השבה

176..........................................................................................................................................................................................שווי הוגן176......................................................................................................................................................................................שווי שימוש

177...................................................................................................................שלב ג – הכרה ומדידה של הפסד מירידת ערך177....................................................................................................................................שלב ד – ביטול הפסד מירידת ערך

177...................................הבחנה בין ירידת ערך של השקעה בחברה כלולה לבין ירידות ערך מעצם יישום שיטת השווי המאזני.

הצורך בירידת ערך נכסים, נובע מכך שנכס מוגדר במסגרת המושגית ע"ב ההטבות הכלכליות הצפויותבגינו. מכאן, שלא ניתן למדוד נכס בדוכ"ס בערך הגבוה מאותן הטבות כלכליות הצפויות ממנו.

נושא ירידת הערך של נכסים מטופל בתקינה הבינלאומית במספר תקנים בהתאם לאופי הנכס.תקן בינלאומי המטפל בירידת ערךסוג הנכס

IAS 2מלאי

נכסים פיננסים למעט השקעות בחברות מוחזקות )בת אוכלולה(

IAS 39

IFRS 5נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה

IAS 12נכס מס

1IAS 36רכוש קבוע )עלות והערכה מחדש(

IAS 36נכסים לא מוחשיים

IAS 36נדל"ן להשקעה מודל עלות

2IAS 36השקעה בחברות כלולות )לא בנות(

הערות: מאחר ולפי מודל הערכהIAS 36רכוש קבוע שמטופל לפי מודל הערכה מחדש, נמצא בתחולת (1

מחדש אין שערוך בכל נקודת חתך אלא רק אחת לכמה שנים. בניגוד לנדל"ן להשקעה המטופל.IAS 36בשיטת השווי ההוגן אשר משוערך בכל נקודת חתך ולכן מוחרג מ-

מתמודד עם נושא ירידת הערך של נכסים בחברות בנותIAS 36, גם IFRSבהתאם לתפיסה של ה-(2 בהתאם לתפיסה של הדוכ"ס המאוחדים. כלומר, ההתייחסות לנכסים של החברה עצמה תהיה זהה

להתייחסות לנכסים של חברות הבנות שלה.

IAS 36184 – ירידת ערך נכסים

IAS 36ירידת ערך נכסים –

כאשר מדובר בהשקעה בחברה כלולה, ההסתכלות היא על השקעה במניות כאל נכס אחד, אשר. IAS 36בתחולת

מישורים לירידת ערך נכסים:נכס בודדא.יחידה מניבת מזומניםב.השקעה בחברה כלולהג.

בכל מישור:זיהוי הנכס או היחידה שבגינו תיתכן ירידת ערך – שלב הסימנים והזיהוי(1חישוב סכום בר השבה.(2הכרה ומדידת ירידת הערך, אם קיימת(3ביטול ירידת ערך שהוכרה.(4

הנכס הבודד

שלב א – זיהוי הנכס שבגינו תיתכן ירידת ערך בהתאם לתקן, החברה נדרשת לבחון בסוף כל תקופת דיווח, אם קיימים סימנים המצביעים על ירידת ערך של הנכס. במידה ומתקיים סימן כלשהו, בכפוף למהותיות, יהיה צורך לעבור לשלב הבא ולאמוד

את הסכום בר ההשבה של הנכס.

בדיקת הסימניםבאופן כללי, סימנים לירידת ערך יכולים לנבוע ממקורות מידע חיצוניים או ממקורות מידע פנימיים.

:דוגמאות לסימנים ממקורות מידע חיצונייםירידה משמעותית בערך השוק של הנכס, מעבר לצפוי.(1שינויים משמעותיים לרעה בסביבה העסקית או הטכנולוגית.(2עלייה בשיעור הריבית בשוק.(3מחיר המניה של הישות המדווחת נמוך משמעותית מההון העצמי שלה.(4

דוגמאות לסימנים ממקורות מידע פנימיים:ראיות להתיישנות או לנזק פיזי של הנכס.(1תוכנית להפסקת פעילות או לשינוי מבני(2כוונה לממש נכס לאור תקלות או רצון לשדרג(3

מקרים מיוחדים לבדיקת ירידת ערך כאמור, הדרישה של התקן היא לבצע בדיקה של סימנים לירידת ערך מדי סוף תקופה מדווחת. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי בתקינה הבינלאומית, קיימים מקרים בהם תקנים חשבונאיים ספציפיים דורשים

בחינת ירידת ערך בתדירות מסוימת גם כאשר אין כלל סימנים.

בנסיבות שלהן:IFRS 3 ו-IAS 38המקרים הנ"ל מתקיימים כתוצאה מיישום נכס בלתי מוחשי שאורך החיים שלו הוא בלתי מוגדר. אין הפחתה שיטתית. לדוגמה מותג.א. נכס בלתי מוחשי שאינו זמין עדיין לשימוש. לדוגמה, פרויקט מו"פ אשר מקיים כבר את כל התנאיםב.

קובע שיש לבדוק ירידת ערך בכל שנה,IAS 38להיוון עלויות הפיתוח, אולם טרם הסתיים הפרויקט. (IAS 36 ב-2גם אם אין סימנים לירידת ערך )החל משלב

מוניטין. יש לזכור כי מוניטין של חברה כלולה הוא חלק מחשבון ההשקעה. לכן יבחן כחלק מהנכסג. הבודד של השקעה בחברה עלולה, רק אם יש סימנים לירידת ערך. כלומר, מדובר אך ורק במוניטין

של חברת בת. אשר בגינו נחשב סכום בר השבה מדי שנה, גם אם אין סימנים לירידת ערך.חשוב לציין שמוניטין יהווה תמיד חלק מיחידה מניבה מזומנים, ולא יהיה נכס בודד.

IAS 36185 – ירידת ערך נכסים

IAS 36ירידת ערך נכסים –

IAS 36186 – ירידת ערך נכסים

IAS 36ירידת ערך נכסים –

שלב ב – מדידת סכום בר ההשבהסכום בר השבה מוגדר כסכום הגבוה מבין: שווי הוגן בניכוי עלויות מכירה לבין שווי שימוש.

שווי הוגן בניכוי עלויות מכירה מוגדר כסכום שניתן היה לקבל ממכירת הנכס בעסקה שלא מושפעת מיחסים מיוחדים בין הצדדים

הפועלים בצורה מושכלת ובניכוי עלויות מימוש.

שווי שימושמוגדר כערך נוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים העשויים לנבוע מהנכס.

ההנחה היא שהנהלת החברה היא רציונאלית. שכן, אם השווי ההוגן גבוה משווי השימוש, היא תרצהלמכור את הנכס ולהיפך.

ההבדל בין שווי הוגן לבין שווי שימוש הוא שהראשון משקף צפי של השוק )אוביקטיבי( והשני משקף צפישל החברה )סובייקטיבי(.

הערות לגבי סכום בר ההשבה: במקרה בו אחד הסכומים חושב ונמצא כי הוא עולה על הערך של הנכס בספרים, אין צורך לחשב(1

את הסכום בר ההשבה )לחשב את הערך השני( שכן אין ירידת ערך. אם הנכס מיועד למימוש, הרי שבד"כ שווי השימוש בו הופך להיות שווה לשווי הוגן בניכוי עלויות(2

מכירה. במקרים אלו, אין צורך לחשב את שווי השימוש. כשיודעים שהמכירה תתבצע בזמן הקרוב,אז סכום בר ההשבה יהיה שווה לשווי הוגן נטו

ישנם מקרים בהם קשה לקבוע את השווי ההוגן של הנכס. בהתאם לתקן, במקרים אלה, שווי(3השימוש יהווה את סכום בר ההשבה.

קביעת שווי הוגן בניכוי עלויות מכירהלצורך קביעת השווי ההוגן בניכוי עלויות המכירה, התקן קובע את ההיררכיה הבאה:

מחיר שנקבע בהסכם מכירה מחייב )לא משא ומתן(, אך יש לוודא שהמכירה היא אינה מכירה(1כפויה.

כאשר אין הסכם מכירה מחייב, אך הנכס נמכר בשוק פעיל, השווי ההוגן יהיה מחיר השוק של(2הנכס.

כאשר אין הסכם מכירה מחייב, או שוק פעיל לנכס, השווי ההוגן יתבסס על המידע הזמין הטוב(3ביותר.

התקן מציין שבקביעת סכום זה יש להביא בחשבון את התוצאות של עסקאות שנעשו לאחרונהבנכסים דומים באותו ענף.

IAS 36187 – ירידת ערך נכסים

IAS 36ירידת ערך נכסים –

קביעת שווי שימושבהתאם לתקן, עמידת שווי שימוש כוללת את שני השלבים הבאים:

יש לאמוד את תזרימי המזומנים העתידיים שינבעו מהשימוש המתמשך בנכס ומימושו הסופי.(11יש לאמוד את שיעור הניכיון המתאים לצורך ההיוון של תזרים המזומנים שחושב בסעיף (2

. אמידת תזרימי המזומנים1 התפיסה של התקן, היא שיש להביא בחשבון את תזרים המזומנים התפעולי של הנכס. כלומר תזרים

לפני הוצאות מימון ולפני מס. הסיבה היא שהוצאות המימון מגולמות בשיעור ההיוון. לגבי המס, התקן לא רוצה שפעילות המס של חברה תשפיע על אופן המדידה של הנכס שכן, גם הנכסים עצמם מוצגים

במאזן בברוטו ולא בניכוי מהמס. לדוגמה, נכס זהה בשתי חברות שלאחת מהן מס חברות ולשניהמפעל מאושר.

איך מחשבים את אומדן תזרימי המזומנים הצפויים מהנכס?התקן קובע מספר עקרונות יסוד:

תחזית תזרים המזומנים צריכה להתבסס על הנחות סבירות ומבוססות המייצגות את האומדן הטוב(1 ביותר של ההנהלה, כאשר יש לתת עדיפות לראיות חיצוניות. למשל, שיעור צמיחה בהתאם לנתוני

שוק. יש להתבסס על תקציבים ותחזיות העדכניים ביותר שאושרו ע"י ההנהלה. עם זאת, תקציבי(2

שנים, אלא אם כן, ניתן להצדיק תקופה ארוכה יותר. מעבר5ההנהלה, יכסו תקופה מירבית של עד לכך, יש לפעול באמצעות אקסטרפולציה )חילוץ( של אותן תחזיות בשיעור צמיחה קבוע או יורד

לשנים שלאחר מכן, למעט מקרים נדירים בהם ניתן להצדיק שיעור צמיחה עולה. לצורך חישוב שווי השימוש יש להשתמש בהנחות שמשקפות את מצבו הנוכחי של הנכס. כלומר לא(3

להביא בחשבון תכנונים עתידיים. התקן מבהיר כי לא לקחת בחשבון השקעות הוניות בנכס טרםביצוען וכן שינויים מבניים עתידיים כל עוד לא בוצעו בפועל.

. אמידת שיעור הנכיון2יש לקבוע את שיעור הניכיון המתאים לצורך היוון תזרימי המזומנים שחושבו בשלב הראשון.

בהתאם לתקן, שיעור הניכיון המתאים לצורך היוון, צריך לשקף את הערכות השוק השוטפות של ערך הזמן, ואת הסיכונים הספציפיים של הנכס. בהתאם לתפיסה זו, שיעור הניכיון הוא למעשה שיעור

התשואה שהמשקיעים היו דורשים לקבל אילו היה עליהם לבחור השקעה המניבה תזרימי מזומנים בסכומים, בעיתוי וברמת סיכון הזהים לאלה שהחברה מצפה להפיק מהנכס. יש לזכור כי שיעור הניכיון

צריך להיות לפני מס ויש להיזהר מחישוב כפול של סיכונים. כלומר, אם סיכון מסוים בא לידי ביטויבמונה )בתזרים(, הרי שאין לכלול אותו במכנה )שיעור היוון(.

דוגמה

IAS 36188 – ירידת ערך נכסים

IAS 36ירידת ערך נכסים –

שלב ג – הכרה במדידה של הפסד מירידת ערך בהתאם לתקן יש להפחית את ערך הנכס בספרים לסכום בר ההשבה כאשר סכום בר ההשבה נמוך

מהערך בספרים. התקן מאמץ בקביעה זו את הקריטריון הכלכלי להכרה בהפסד מירידת ערך, לפיו אםהערך הכלכלי של הנכס נמוך מערכו בספרים, יש להכיר בהפסד מירידת ערך.

קריטריונים נוספים )לא בתקן( שקיימים והתקן לא בחר בהם, הם קריטריון הקביעות, הדוגל בירידת(1ערך רק אם ירידת הערך היא ירידת ערך קבועה )לא בעלת אופי זמני(.

. לפיו ישFAS 144קריטריון נוסף שקיים הוא קריטריון ההסתברות )מבחן הפילטר( המיושם ב-(2 להכיר בירידת ערך ולחשב את השווי ההוגן רק אם סכום תזרימי המזומנים הבלתי מהוון הצפוי

לנבוע מהנכס, נמוך מערכו בספרים.

פקודת היומןח' הפסד מירידת ערך

ז' הפרשה להפסד מירידת ערך.

הפרשה מירידת ערך תוצג בניכוי מהנכס. אבל אין התייחסות בתקן לגבי מיקום ההפסד בדוח רוו"ה. גישות:2קיימות

רישום ההפסד במקום בו מוצג הפחת בגין אותו נכסא.

בהוצאות אחרות.ב.

בתקופות העוקבות, לאחר שהוכר הפסד מירידת ערך, יש להתאים את הוצאות הפחת על מנת להקצות את הערך החדש של הנכס בספרים )סכום בר ההשבה( באופן שיטתי על פני יתרת אורך החיים

השימושיים של הנכס.

הערות שלטונות המס לא מכירים בהפסד מירידת ערך נכסים ולכן במועד בו מוכר הפסד מירידת ערך,(1

נוצר הפרש זמני ניתן לניכוי, אשר ירשם כנכס מס נדחה בהתאם למבחן סבירות המימוש כמקובל.IAS 12ב-

30%הדוגמה הקודמת עם מס

יצירת המסים הנדחים יוצרת הקבלה. אין השפעה על הביאור על המס התיאורטי.

רכוש קבוע המטופל במודל הערכה מחדש.(2 הפסד ירשם בדוח רוו"ה רק לאחר איפוס קרן הערכה מחדש. הפרש בין סכום בר השבהא(

לספרים נזקף לקרן הערכה מחדש, אם קיימת. רק לאחר איפוס קרן הערכה מחדש, יזקףלרוו"ה.

כאשר יש סימנים לירידת ערך בגין ר"ק במודל הערכה מחדש. קודם תבוצע הערכה מחדשב( . יש לציין שירידת ערךIAS 36 )שווי הוגן(. לאחר מכן תבוצע הערכה לפי IAS 16בהתאם ל-

נוספת תהיה בגין עלויות המכירה. ר"ק המטופל לפי מודל הערכה מחדש המהווה חלק מיחידה מניבה מזומנים, יש לבחון את כלג(

ואין בהכרח צורך לבצע הערכה מחדש לר"ק המצוי ביחידה.IAS 36היחידה בהתאם ל-

IAS 36189 – ירידת ערך נכסים

IAS 36ירידת ערך נכסים –

שלב ד – ביטול של הפסד מירידת ערך בהתאם לתקן, הישות המדווחת נדרשת לבחון בכל תאריך מאזן עוקב למועד ההכרה בהפסד לירידת ערך, האם מתקיימים סימנים המצביעים על כך שהפסד מירידת ערך שהוכר בעבר, לא קיים עוד, או

הפך קטן יותר. במידה וקיימים סימנים כאמור, יש לאמוד את סכום בר ההשבה של הנכס.

הסימנים אותם יש לבחון דומים לאלו שצוינו בשלב הראשון לעניין סימנים לירידת ערך, רק בכיוון הפוך. התקן מדגיש כי נכס שערכו בספרים עולה כתוצאה מביטול הפרשה מירידת ערך, לא ירשם בסכום

העולה על הערך בספרים )בניכוי פחת( שהיה נקבע אילו לא הוכר הפסד מירידת ערך של הנכס. ניתן לבטל הפסד מירידת ערך רק עד גובה יתרת ההפרשה לירידת ערך.

דוגמה

נכס יוצג תמיד על הנמוך מבין העלות המקורית בספרים לבין סכום בר השבה.

( ישתנה מדי שנה רק בשל חלוף הזמןPVיש לשים לב כי סכום בר ההשבה המחושב לפי שווי שימוש ) )תזרים ושיעור היוון נשארים קבועים(. התקן קובע כי גידול בשווי השימוש הנובע אך ורק כתוצאה

מחלוף הזמן לא מהווה עליית ערך אשר יש לטפלה בהתאם לתקן.

8.3.09 21שיעור

IAS 36190 – ירידת ערך נכסים

IAS 36ירידת ערך נכסים –

יחידה מניבה מזומנים מודל ירידת הערך של נכס מבוסס במידה רבה על שווי השימוש של הנכס נשוא הבדיקה. כאשר שווי

השימוש מייצג את תזרימי המזומנים אותם הנכס צפוי להפיק. יחד עם זאת, ייתכנו מצבים בהם לא ניתן לקבוע את שווי השימוש של הנכס הבודד מאחר והוא לא מניב תזרימי מזומנים חיוביים משימוש

מתמשך בו שהם בלתי תלויים בתזרימי המזומנים החיוביים הנובעים מנכסים אחרים של החברה.

לבעיה שלא ניתן לחשב שווי שימוש לנכס בודד, הוא לבצע בדיקת ירידת ערך לאIAS 36הפתרון של ברמת הנכס הבודד אלא ברמת היחידה המניבה מזומנים שאליה משתייך אותו הנכס.

יחידה מניבה מזומנים מוגדרת בתקן כקבוצת הנכסים המזוהה הקטנה ביותר המפיקה תזרימי מזומנים חיוביים שהם בלתי תלויים בעיקרם בתזרימי המזומנים החיוביים המופקים מנכסים אחרים, או מקבוצת

נכסים אחרות.

דוגמה:

כשמסתכלים על שני הנכסים כמקשה אחת )יחידה מניבה מזומנים אחת( קיים סבסוד פנימי בין הנכסים, שכן במקרה זה לא נעשה הפרשה לירידת ערך. לעומת זאת, אם כל נכס היה עומד בהגדרת

נכס בודד, הרי שבנכס א היינו מבצעים הפרשה לירידת ערך. אפשר לומר שככל שהיחידה מניבת המזומנים תהיה גדולה יותר )עם מספר נכסים רב יותר(לחברה יהיו

פחות ירידות ערך, שכן היא יכולה לנצל את עליות הערך של נכסים מסוימים ביחידה ולחלק אותן עלנכסים אחרים להם יש ירידת ערך.

בהתאם לתקן יש לנסות למצוא את היחידה המניבה מזומנים הקטנה ביותר.

שלב א - זיהוי היחידה המניבה מזומנים הקטנה ביותרתלות בתזרימי מזומנים כתוצאה מדרישות חוזיות(1

מחוץ לעיר. בהתאם למכרז )דרישה1 קווים בתוך העיר ו-4 קווי אוטובוס, 5למשל: מכרז להפעלת הקווים בכל האזורים. 5חוזית( החברה שתזכה חייבת להפעיל את כל

סניפים / רשתות(2 נשאלת השאלה מהי היחידה המניבה מזומנים הקטנה ביותר כאשר מדובר בסניפים או ברשת

חנויות. בד"כ, ברשתות קיימים תהליכים המתבצעים ברמת הרשת ולא ברמת הסניף. כגון מרכז לוגיסטי, קביעת מחירים אחידים וכיוצא בזה. האמור לעיל עדיין לא קושר סניף אחד למשנהו ולכן

בד"כ כל סניף יהיה יחידה מניבה מזומנים בנפרד. .פעילות המהווה של ביניים בתהליך ייצור(3

אם אין שוק פעיל למוצר ביניים – כל התהליך יחידה מניבה מזומנים.אם יש שוק פעיל למוצר ביניים – חלק התהליך עד מוצר הביניים מהווה יחידה מניבה מזומנים.

ייתכנו מקרים מסוימים בהם במסגרת תהליך הייצור הכולל מיוצר גם מוצר ביניים. נשאלת השאלה, האם עד המוצר הסופי כל הנכסים מהווים יחידה מניבה אחת, או שיש להקצות עד מוצר הביניים

ולחלק למספר יחידות. בהתאם לתקן, אם ניתן למכור את תוצר הביניים, כלומר יש למוצר שוק פעיל, הרי שנחלק את תהליך הייצור לשתי יחידות מניבות. כאשר הדגש הוא על היכולת למכור את

תוצר הביניים ולא האם נמכר בפועל. יש לשים לב שכאשר קיים שלב ביניים שלמוצריו שוק פעיל, ובמידה והחברה לא מוכרת את

המוצרים בתוצרתם בשלב הזה, אז לצורך חישוב שווי שימוש של תהליך הייצור עד מוצר הביניים, יש לחשב הכנסות רעיוניות שהיו מתקבלות אילו תוצר הביניים היה נמכר לחיצוניים. באופן דומה,

IAS 36191 – ירידת ערך נכסים

IAS 36ירידת ערך נכסים –

בחישוב שווי השימוש להמשך התהליך משלב הביניים ועד המוצר הסופי, יש לקחת במסגרתהתשומות את השווי של מוצר הביניים, אילו היה נרכש מחיצוניים.

מוניטין ונכסי מטה בחברה(4 נכסי מטה הם נכסים משותפים כגון: מבנה הנהלה,מרכז לוגיסטי וכיוצא בזה. אין ספק שנכסי מטה

אלו לא מייצרים תזרימי מזומנים באופן בלתי תלוי נכסים אחרים. הם תמיד יהיו חלק מיחידה מניבהמזומנים, ולא יהיו נכס בודד.

בדומה, גם מוניטין לא יכול לייצר תזרימי מזומנים באופן נפרד, וגם הוא יהיה חלק מיחידה או יחידות מניבות מזומנים. כפי שיורחב בהמשך, יש צורך להקצות את נכסי המטה ואת המוניטין ליחידות

המניבות מזומנים אליהן הם מתייחסים ובמקרים בהם לא ניתן להקצות יש לבחון ירידת ערך בשנישלבים.

הבדלים מהותיים בין מוניטין לבין נכסי מטה:2יש מוניטין יש לבחון אחת לשנה באופן אקטיבי, גם אם אין סימנים לירידת ערך.א(הקצאת ירידת הערך מיוחסת תחילה למוניטין ולאחר מכן לשאר הנכסיםב(

הערות כלליות ליחידה מניבה מזומנים:האם יחידה מניבה מזומנים יכולה לכלול גם התחייבות?(1

כעקרון, התקן מעדיף שלא, אולם קיימים מצבים בהם לא ניתן לקבוע את סכום בר ההשבה שליחידה ללא התייחסות להתחייבות. לדוגמה: התחייבות לסילוק ופירוק; נכס שיש עליו תביעה.

יתכנו מצבים בהם יש להוציא נכס מסוים מתוך היחידה המניבה מזומנים, מאחר והוא כבר לא(2 משמש אותה. למשל הוצאות מכונה אחת מתוך שתיים בקו ייצור. בד"כ הדבר נעשה בנסיבות שליליות. גם אם לא מוכרים את המכונה, אלא רק מוציאים אותה מקו הייצור, אז הערך של קו

הייצור בהכרח יקטן, דבר אשר מגדיל את הסיכוי להפרשה לירידת ערך. במקרים בהם הייצור לא יכול להיות מושלם ללא המכונה שהוצאה, אז יש לקחת בחשבון בתזרים המזומנים את עלות

התיקונים, או עלות רכישה מכונה חדשה.

שלב ב – מדידת סכום בר ההשבהכמו בנכס בודד

שלב ג – הכרה במדידה של הפסד מירידת ערך הטיפול החשבונאי בירידת ערך של יחידה מניבה מזומנים, דומה במהותו לטיפול החשבונאי בירידת

ערך של נכס בודד בשינויים המחייבים כשמדובר בקבוצה של נכסים. בהתאם לתקן, יש להכיר בהפסד מירידת ערך של יחידה מניבת מזומנים, כאשר סכום בר ההשבה שלה, נמוך מערכה בספרים, במקרה

לתקן(:104בו מוכר הפסד מירידת ערך, יש לייחסו באופן הבא )ס' למוניטין המיוחס לאותה יחידה(1את ההפסד הנותר ליתר נכסי היחידה באופן יחסי לערכם בספרים.(2

לצורך כך, התקן קובע רצפה שמתחתיה לא ניתן לפגוע בנכס הבודד המהווה חלק מהיחידה. "הרצפה"ע"פ התקן היא הסכום הגבוה מבין:

שווי הוגן בניכוי עלויות מכירהא.

שווי שימוש ב.

0ג.

הערות מגבלת שווי השימוש לא מתיישבת באופן הגיוני עם התקן, שכן אם יש לנכס שווי שימוש בפני עצמו,(1

הרי שהוא אמור להיות נכס בודד ולא חלק מיחידה. הפרשנות לסעיף זה, היא שיהיה קיים שווישימוש לנכס בתוך יחידה מניבה, רק כאשר יש כוונה לממש את הנכס.

יש לציין כי במידה ויש כוונה לממש, אז שווי השימוש יהיה זהה או קרוב לשווי הוגן, נטו.(2

IAS 36192 – ירידת ערך נכסים

IAS 36ירידת ערך נכסים –

סכום בר ההשבה של יחידה הינו הגבוה מבין שווי שימוש הנמדד ליחידה בכללותה, לבין שווי הוגן(3נטו.

שווי הוגן נטו של יחידה לא צריך להיות שווה לסך השווי ההוגן של כל הנכסים ביחידה.(4

מוניטין מוניטין לא יכול להוות נכס בפני עצמו לצורך בדיקת ירידת ערך. הרי בהכרח תזרימי המזומנים בגינו

תלויים בתזרימי מזומנים של נכסים אחרים. לפיכך, התקן קובע כי כבר במועד צירוף העסקים יש להקצות את המוניטין ליחידה מניבה מזומנים אליה הוא מתייחס, או לקבוצה של יחידות מזומנים אליה

הוא מתייחס. לצורך הקצאה זו, יש להתחשב באופן בו ההנהלה רואה את הרכישה וכן באופן בו היא מתכוונת לנהל את הפעילות בפועל. לצורך ההמחשה, ייתכן מצב בו ההנהלה תקצה את המוניטין

הנרכש לקבוצה של יחידות מניבות מזומנים הכוללת גם יחידות מניבות מזומנים שהיו קיימות בחברהלפני מועד רכישת המוניטין.

חשוב להדגיש, כי בהתאם לתקן, כל יחידה, או קבוצה של יחידות, אליהן הוקצה המוניטין, תעמוד בשניהתנאים הבאים:

תייצג את הרמה הנמוכה ביותר בה קיים מעקב על המוניטין לצורכי הנהלה פנימיים.א.

.IFRS 8לא תהיה גדולה ממגזר תפעולי בהתאם ל-ב.

כמו כן, התקן קובע כי יש להתייחס להקצאה של המוניטין באופן עקבי גם במידה והחברה מבצעתמימוש של הפעילות או חלק מהפעילות.

מה קורה במצב בו להנהלה אין יכולת לבצע הקצאה מהימנה של המוניטין ליחידות המניבות מזומניםאליהן הוא מתייחס.

כאשר לא ניתן להקצות את המוניטין ליחידות המניבות, יש לשים לב האם יש סימנים לירידת ערך.IFRS 3ביחידות עצמן או שאין סימנים לירידת ערך. עדיין יש לבחון את המוניטין בהתאם להוראות

מקרה הראשון תחת הנחה שיש סימנים לירידת ערך, לחברה בכללותה, כלומר בכל היחידות מניבות המזומנים אליהן

משויך המוניטין. בחינת ירידת הערך תהיה דו שלבית. – יש לבדוק ירידת ערך ברמה של כל יחידה מניבה מזומנים, ללא ייחוס המוניטין, אם מתהווהשלב א

בשלב הזה הפסד מירידת ערך, יש להקצותו לנכסים המזוהים ביחידה באופן יחסי לערך בספרים. – יש לבחון את כל מכלול היחידות אליהן המוניטין מתייחס ולבחון האם נוצר הפסד מירידתשלב ב

ערך ברמה הכוללת.מקרה שני

יש סימנים לירידת ערך רק ליחידה אחת. - במקרה זה, בשלב הראשון תבדק רק היחידה המסוימת - נכסים המזוהים ביחידה למעטשלב א

המוניטין מול סכום בר השבה. – בדיקת כלל היחידות אליהן מתייחס מוניטיןשלב ב

IAS 36193 – ירידת ערך נכסים

IAS 36ירידת ערך נכסים –

מקרה שלישי אין כלל סימנים לירידת ערך ביחידות עצמן, עדיין יש לבחון ירידת ערך בגין המוניטין. במקרה זה, נלך

.שלב בישירות ל

נכסי מטה בדומה למוניטין, גם נכסי מטה לא מהווים נכס המפיק תזרימי מזומנים עצמאיים, לכן תמיד יהיו חלק

מיחידה מניבה מזומנים. עם זאת, בשונה ממוניטין, אין דרישה לבחינת ירידת ערך בגין נכסי מטה באופן אקטיבי. אלא רק כאשר יהיו סימנים לירידת ערך, או ביחידה או קבוצת היחידות אליהן הנכס משתייך,

או סימנים לירידת ערך בנכס עצמו. כמו במוניטין, גם בנכסי מטה ישנם מצבים בהם החברה תקצה את נכס המטה למספר יחידות מניבות,

אך יהיו מקרים גם שלא ניתן יהיה להקצות את נכסי המטה. במקרים אלו יבוצע המבחן הדו-שלביבבחינת ירידת הערך.

יש לזכור, כי בניגוד למוניטין, במידה ויש ירידת ערך, היא מוקצית באופן יחסי לנכסים לרבות נכסהמטה.

שלב ד – ביטול של הפסד מירידת ערך ליחידה מניבה מזומנים בהתאם לתקן, לאחר שהוכר הפסד מירידת ערך של יחידה מניבה מזומנים, מעבר למוניטין. יש לבחון

בכל סוף תקופת דיווח אם קיים סימן כלשהו לכך שאותו הפסד לא קיים עוד, או הוקטן. במידה וקיים סימן כזה, יש לבחון את סכום בר ההשבה של היחידה. אם סכום בר ההשבה גבוה מהערך בספרים של נכסי היחידה, אז יש לבטל את ההפסד מירידת ערך ולהקצותו להגדלת הערך בספרים של

נכסי היחידה באופן יחסי לערך בספרים של כל נכס ביחידה.התקן מדגיש, כי בכל מקרה הפסד מירידת ערך שהוכר בעבר לגבי מוניטין לא יבוטל לעולם.

גם בעליית ערך התקן קובע תקרה לפיה לא ניתן להעלות את הערך של כל נכס ביחידה מעבר לסכוםהנמוך מבין:

סכום בר ההשבה, אם ניתן לקביעהא.

הערך בספרים של אותו נכס, אילולא היה מוכר בגינו בעבר הפסד מירידת ערך.ב.

12.4.09 22שיעור

השקעה בחברה כלולה הטיפול בירידת ערך של השקעה בחברה כלולה דומה במהותו לטיפול בירידת ערך של נכס בודד,

שלבים:4בשינויים המחייבים. גם במקרה זה, יחולק הטיפול ל-זיהוי הסימנים(1אמידת סכום בר השבה(2הכרה ומדידה של הפסד מירידת ערך(3ביטול הפסד מירידת ערך בתקופות העוקבות.(4

IAS 36194 – ירידת ערך נכסים

IAS 36ירידת ערך נכסים –

הנכס הוא השקעה במניות של חברה אחרת המקנה השפעה מהותית אך לא מגיעה לידי שליטה.IAS 28הטיפול החשבונאי הוא ב-

שיטת השווי המאזני – ההון העצמי של החברה המוחזקת כפול אחוזIAS 28שיטת המדידה בהתאם ל-האחזקה.

שלב א – זיהוי סימנים לירידת ערך בהתאם לתקן, קיימת דרישה בכל תאריך מאזן לבחון האם קיימים סימנים לירידת ערך של השקעה

בחברה כלולה. לעניין זה, יש לציין כי מאחר ומדובר בנכס שהוא השקעה במניות, ייתכנו סימניםספציפיים בנוסף על אלה המפורטים לגבי שאר הנכסים העשויים להעיד על ירידת ערך כדלקמן:

ירידה במחירי הבורסה של ההשקעה במניות שמעידה על כך שמחיר השוק של ההשקעה נמוך(1משמעותית מערכה בספרים.

עסקאות במניות שנעשו במחירים נמוכים מהערך בספרים של ההשקעה. יש לציין כי אין דרישה(2שהעסקאות יבוצעו בבורסה. למעשה, כל עסקה המתבצעת גם מחוץ לבורסה יכולה להוות סימן.

הפסדים מתמשכים בחברה הכלולה.(3התייחסות רו"ח החברה הכלולה בדוח המבקר לספקות בדבר הנחת העסק החי. (4

שלב ב – אמידת סכום בר השבהבהתאם לתקן, אם מתקיים סימן לירידת ערך, יש צורך לאמוד את סכום בר ההשבה של ההשקעה.

סכום בר השבה הוא הגבוה מבין שווי הוגן נטו לשווי שימוש.ברמה התיאורטית, לא אמורים להיות הבדלים כאשר מדובר בהשקעה בחברה כלולה.

שווי הוגןקביעת השווי ההוגן להשקעה בחברה כלולה, היא לפי ההיררכיה הרשומה בתקן לשאר הנכסים:

הסכם מכירה מחייב(1מחיר בשוק פעיל(2המידע הזמין הטוב ביותר(3

בדרך כלל, בחברה ציבורית, השווי ההוגן יהיה מחיר המניה בשוק. לגבי חברה פרטית, במידה וקשה לאמוד את השווי ההוגן, יש לזכור כי התקן ער למקרים אלה, ובמקרים אלה, סכום בר ההשבה יהיה שווי

השימוש.

שווי שימושבהתאם לתקן, שווי שימוש של השקעה בחברה כלולה יכול להימדד באחד משני המודלים הבאים:

חלקה של הישות המדווחת )החברה המחזיקה( בערך הנוכחי של אומדני תזרימי המזומנים שאותםא.DCFצפויה החברה הכלולה בכללותה, להניב. מודל

הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים הצפויים להתקבל כדיבידנד מההשקעה, וכן ממימושה הסופי. ב. מודל זה נקרא מודל הערכת דיבידנדים. לא נפוץ בישראל כי לא נפוצה מדיניות חלוקת דיבידנדים

ידועה מראש. מבחינה כלכלית תיאורטית, שימוש בכל אחת מן השיטות, אמור להביא לתוצאה זהה.

:DCFהערות לגבי המודל הראשון, מודל זמינות הנתונים(1

אין ספק כי הערכת שווי כאמור במודל, שונה לחלוטין מהערכות שווי אחרות בהתאם לתקן. בד"כ חברה כלולה לא תספק לחברה המחזיקה, מידע נוסף מעבר לזה הקיים לצורך יישום שיטת השווי

המאזני.

IAS 36195 – ירידת ערך נכסים

IAS 36ירידת ערך נכסים –

תזרימים לאחר מס(2 כאמור, בעת חישוב שווי שימוש של נכסים אחרים בתחולת התקן, חושבו תזרימי המזומנים לפני

מס. לעומת זאת, במקרה הנ"ל, מאחר והתפיסה היא שהחברה המחזיקה רואה את ההשקעה בחברה כלולה כמקשה אחת )נכס( המניבה לה תזרימי מזומנים, הרי שההתייחסות היא לשווי סך

החברה הכלולה לאחר מס. באופן דומה, ההתייחסות לחברה הכלולה כמקשה אחת כוללת את כל.IAS 36הנכסים וההתחייבויות של החברה הכלולה,לרבות נכסים שכלל לא בתחולת

IAS 36196 – ירידת ערך נכסים

IAS 36ירידת ערך נכסים –

שלב ג – הכרה ומדידה של הפסד מירידת ערך יש להכיר בהפסד מירידת ערך של השקעה בחברה כלולה, כאשר סכום בר ההשבה נמוך מהערך

בספרים. אין פגיעה במוניטין בחברה כלולה.

דוגמה:

שלב ד – ביטול הפסד מירידת ערך בדומה לנכסים אחרים שנמצאים בתחולת התקן, גם במקרה של השקעה בחברה כלולה, יתכן מצב בו

בעתיד יהיה צורך לבטל את ההפסד מירידת ערך. לצורך כך, יש לזהות בתקופות עוקבות, סימנים לעליית ערך ובמידה וקיימים, יש צורך לאמוד את סכום בר ההשבה. במידה וסכום בר ההשבה גבוה

מיתרת חשבון ההשקעה, יש צורך לבטל את ההפסד מירידת הערך עד מקסימום גובה ההפרשה.

אם סימנים לירידת ערך או לעליית ערך, סכום בר ההשבה ישאר הסכום לאחר ירידת הערך.

הבחנה בין ירידת ערך של השקעה בחברה כלולה לבין ירידות ערך מעצםיישום שיטת השווי המאזני.

בהתאם לשיטת השווי המאזני, עודפי עלות יופחתו בהתאם לנכס או ההתחייבות שבגינם נוצרו. כך למשל, עודף עלות בגין מלאי יופחת עם מימוש המלאי לחיצוניים, או עם הפחתתו לשווי מימוש נטו.

, יופחתו בנוסף לסוג הנכס )פחת ר"ק אוIAS 36יוצא מכך שעודפי עלות המיוחסים לנכסים שבתחולת .IAS 36הפחתת נכס ב"מ( גם במקרים של ירידת ערך לפי

דוג:

31.5.09 – 4שיעור

IAS 36197 – ירידת ערך נכסים

IAS 37הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים -

IAS 37הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים – 178......................................................................................................................................................................................רקע

178..................................................................................................................................................................מישור ההכרה178.................................................................................................................................................................מישור המדידה

178..........................................................................................................................................................................הפרשות179..........................................................................................................................................................פרסומים מקצועיים

179..................................................................................................................................................................................תחולה179............................................................................................................................................................................כללי הכרה

180..................................................................................................................................................................................מדידה180......................................................................................................................................................................................קיזוז

180................................................................................................................................................................התחייבויות תלויות181...............................................................................................................................................................................נכס תלוי

FAS 5)181........................................................................................................................................................ – תלויות )הכרה181...................................................................................................................................................................הגדרת תלויה

181..............................................................................................................................................טיפול החשבונאי ע"פ התקןFIN 14)181..................................................................................................................................................... – תלויות )מדידה

FAS 5.................................................................................................................................181 לבין IAS 37עיקרי ההבדלים בין 181.......................................................................................................................................................................כללי הכרה

182......................................................................................................................................................................כללי מדידה182..............................................הבעייתיות הקיימת בקביעת רף הסתברותי להכרה בהתחייבות מול מדידה על בסיס שווי הוגן-

182...........................................................................................................................................................................תקנות ני"ע

-

רקע פעילות עסקית מתרחשת בסביבה המאופיינת באי וודאות כך שלעסקאות המבוצעות ע"י תאגידים

עשויה להיות יותר מתוצאה כלכלית אפשרית אחת, כפועל יוצא מכך הדיווח הכספי אינו יכול להימנע מלהישען במידה רבה על אומדנים והערכות ההנהלה. עיוות בדוכ"ס בהקשר לשימוש באומדנים עשוי

להתהוות במישור ההכרה ובמישור המדידה.

מישור ההכרה תאגיד עשוי לא להכיר בהתחייבות או נכס בדוכ"ס בשל אי קיום תנאי ההכרה בהכנסה לפי אומדני

ההנהלה במקרה בו יתברר בדיעבד כי התהוותה הוצאה או הכנסה לתאגיד. כמו כן ישות עשויה להכיר בנכס או בהתחייבות בדוכ"ס במקרה בו בדיעבד לא התהוותה לחברה

הכנסה או הוצאה.

מישור המדידה ישות עשויה להכיר בנכס או התחייבות בסכומים אשר בדיעבד שונים מהתוצאות בפועל, אחת

הדוגמאות הנפוצות ביותר להשפעה של אי וודאויות על הדיווח הכספי נוגעת לטיפול החשבונאי בהפרשות. מטרת התקנים לקבוע תנאי הכרה ומדידה על מנת למנוע ככל שניתן את העיוותים

החשבונאים הכרוכים בשימוש באומדנים.

הפרשותקבוצת ההפרשות הכלולה בדוכ"ס מורכבת משני סוגים עיקריים -

הפרשות המבוצעות בשל התאמת ערך נכסים:(1 הפרשות המבצעות כדי להתאים את ערכו הפנקסני של הנכס המדווח כגון, פחת והפחתות,

הפרשה לירידת ערך נכסים והפרשה לחומ"ס.הפרשות המבוצעות בגין התחייבויות:(2

כגון, פנסיה, פיצויים, הפרשה לאחריות והפרשה לתביעות.

IAS 37הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים - 198

IAS 37הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים -

פרסומים מקצועיים1)IAS 37, עד היום לא הוחל(99 )משנת 10הצעת לתקן ישראלי (23)FAS 5תלויות -4)FIN 14-הבהרה ל -FAS 5)מדידה(

תחולה התקן מגדיר הפרשה כהתחייבות אשר סכומה או עיתויה אינם וודאיים. לפיכך, התקן דן אך ורק בקבוצה השנייה של ההפרשות כמפורט לעיל, כמו כן התקן אינו חל על הפרשות להתחייבויות תלויות הנמצאים

התחייבויותIAS 19 מיסים על הכנסה ו-IAS 12בתחולתם של תקני חשבונאות אחרים. לדוגמה, לעובדים.

כללי הכרהבהתאם לתקן ההפרשה תוכר בדוכ"ס אך ורק כאשר מתקיימים שלושת התנאים הבאים

לחברה מחויבות נוכחית, חוקית או מובנת אשר נובעת מאירוע בעבר(1 ( כי יזרמו מהחברה משאבים הכרוכים בהטבות כלכליות על מנת להסדירProbableקרוב לוודאי )(2

את המחויבות ניתן לבצע אומדן מהימן לסכום המחויבות. (3

התקן קובע כי רק במקרים נדירים לא ניתן לקבוע האם קיימת מחויבות ורק במקרים נדירים לא ניתן לבצע אומדן מהימן לסכום המחויבות. על רקע קביעה זו נדחה הפרסום של הצעה לתקן ישראלי מס'

.IAS 37 המבוססת על 10

מקרים ספציפיים: 3התקן דן באופן פרטני ביישום כללי ההכרה של הפרשות ב- ארגון מחדש(1

התקן מגדיר ארגון מחדש כתוכנית אשר תוכננה ע"י ההנהלה ומבוצעת על ידה ואשר משנהא( באופן מהותי את היקף העסקים של החברה או את האופן בו מנוהלים עסקיה. הפרשה לארגון

מחדש תוכר אך ורק כאשר מתקיימים שלושת תנאי ההכרה שנקבעו לגבי הפרשות. במקרים אלה נשאלת השאלה מתי נתהוותה לחברה מחויבות נוכחית בגין אירועי העבר אשר הינה תנאי

בסיסי ליצירת ההפרשה. התנאים הבאים: 2התקן קובע כי מחויבות משתמעת לארגון מחדש קיימת כאשר מתקיימים ב(

קיימת תוכנית מפורטת לארגון מחדש..1 קיימת צפייה מבוססת אצל מי שיושפע מתוצאות הארגון מחדש, כי החברה תיישם את.2

התוכנים וזאת ע"י תחילת יישומה בפועל או על ידי פרסום הודעה על פרטיה העיקריים שלהתוכנית לנוגעים בדבר.

יצירת הפרשה גיבוש תוכניתהחלטת הנהלה

פורמלית מפורטת פרסום פרטי ארגוןהחלטת דירקטוריון

מחדש תחילת יישום

התוכנית הפרשה לארגון מחדש צריכה לכלול אך ורק את העלויות הישירות הנובעות מהארגון מחדש.ג(

עלויות אל צריכות לעמוד בתנאים הבאים:העלויות הן הכרחיות לצורך הארגון מחדש. .1העלויות אינן קשורות לפעילות הנמשכת של החברה..2

חוזה מכביד(2 חוזה מכביד הוא חוזה אשר העלויות הבלתי נמנעות הנדרשות על מנת לעמוד בתנאיו עולות על

ההטבות הכלכליות הצפויות להתקבל בגינו. אם קיים לחברה חוזה מכביד יש להכיר בהפרשה העולה מהמחויבות הנוכחית של החברה הנובעת מהחוזה, במילים אחרות יש ליצור הפרשה

להפסדים חזויים כתוצאה מיישום החוזה או הפיצוי הנדרש כתוצאה מהפרת החוזה כנמוך שבהם.מסכום ההפרשה יקוזזו הכנסות עתידיות הצפויות מהחוזה.

IAS 37הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים - 199

IAS 37הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים -

הפסד תפעולים צפויים(3 התקן קובע כי אין ליצור הפרשה להפסדים תפעוליים צפויים היות ובמקרים אלה לא התהוותהא(

התחייבות כהגדרתה. יחד עם זאת התקן קובע כי הפסדים תפעוליים צפויים עשויים להצביע כי. IAS 36ערכי הנכסים של החברה נפגעו לפיכך יש לבצע בדיקה לירידת ערך נכסים כאמור ב-

בפרקטיקה עשויים להתקיים מצבים בהם קיים קושי לקבוע מתי תלויה נופלת בגדר הפסדב( תפעולי צפוי ומתי בגדר חוזה מכביד. הכלל הקובע שיש לבחון הוא האם החוזה המכביד הינו

חלק אינטגרלי מפעילות שוטפת של עסק או חוזה העומד בפני עצמו ומניב הכנסות באופן עצמאי ולא כחלק מהפעילות השוטפת. במקרה הראשון מדובר בהפסד תפעולי צפוי שאין ליצורבגינו הפרשה להפסד ואילו במקרה השני מדובר בחוזה מכביד בגינו יש ליצור הפרשה בדוכ"ס.

מבנים כדלקמן: 2לדוגמה: רשת קמעונאית חתמה על הסכם שכירות ל- החברה חתמה על הסכם שכירות למבנה כאשר החברה קיבלה החלטה עסקית שלא להפעיל את(1

המבנה כסניף. העלויות החזויות בגין הסכם השכירות עולות על ההכנסות הצפויות משכירות המשנה. במקרה זה הסכם השכירות אינו חלק מפעילות שוטפת של העסק ולכן הסכם השכירות

יחשב לחוזה מכביד ולא הפסד תפעולי צפוי. לחברה הסכם שכירות על מבנה המשמש כסניף כאשר על סמך ניסיון העבר לחברה רמת וודאות(2

גבוה כי בתקופות העוקבות יהיו לחברה הפסדים מהפעלת הסניף. מאחר וחוזה השכירות הינו חלק אינטגראלי מפעילות עסקית שוטפת, עלויות השכירות יחשבו כחלק מההפסדים התפעוליים

הצפויים ולפיכך עלויות הסכם השכירות אינו מהווה חוזה מכביד.

מדידה ההפרשה תימדד ע"פ האומדן הטוב ביותר של העלות הדרושה לסילוק המחויבות הקיימת לתאריך

המאזן. ע"מ להגיע לאומדן הטוב ביותר של ההפרשה יש להביא בחשבון את הסיכונים ואי הוודאויות הקשורים

לאירועים ולנסיבות. כאשר ההשפעה של ערך הזמן של הכסף היא מהותית, סכום ההפרשה צריך להיות הערך הנוכחי של ההוצאה הצפויה שתידרש לסילוק המחויבות. שיעור הניכיון יהיה שיעור לפני מס

המשקף הערכות שוק שוטפות לגבי ערך הזמן של הכסף והסיכונים המתייחסים להתחייבות. כאשר לתלויה יש טווח של תוצאות אפשריות, יש להשתמש בשיטות סטטיסטיות כגון תוחלת.

קיזוז במצבים בהם חברות צופות שצדדים שלישיים ישלמו חלק או את מלוא ההוצאה על מנת להסדיר את

ההפרשה אשר נוצרה בדוכ"ס עולה השאלה, האם ניתן שלא לבצע את ההפרשה בדוכ"ס בדרך של קיזוז בסכומים הצפויים להתקבל )ביטוח באחריות ספקים( במקרים אלה נקבע בתקן כי יש לבצע קיזוז של

ההפרשה והשיפוי העתידי אך ורק אם קיימת זכות חוקית לקיזוז היתרות. כלומר, הקיזוז יבוצע רקבמקרים בהם אין לחברה מחויבות לעלויות במידה והצדדים השלישיים מסיבה כל שהיא.

התחייבויות תלויותהתקן מגדיר התחייבות תלויה כדלקמן:

מחויבות עתידית אפשרית הנובעת מאירועי העבר ואשר קיומה יאושש באמצאות התרחשות או אי(1התרחשות של אירוע וודאי ושאינו בשליטת החברה או,

מחויבות נוכחית הנובעת מאירועי העבר אבל אינה מוכרת מהסיבות שלהלן: (2 אין זה סביר כי זרימה החוצה של משאבים הכרוכים בהטבה כלכלית תידרש ע"מ להסדיר אתא(

המחויבות. או, סכום המחויבות אינו ניתן לאומדן מהימן.ב(

IAS 37הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים - 200

IAS 37הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים -

התקן קובע כי אין להכיר בהתחייבויות תלויות, יחד עם זאת, יש לתת גילוי להתחייבות תלויה אלא אםכן הסבירות לזרימת משאבים קלושה.

נכס תלוי התקן מגדיר נכס תלוי כנכס אפשרי הנובע מאירועי העבר ואשר קיומו יאושש רק ע"י התהוות או אי

התהוות של אירוע עתידי שאינו וודאי ואינו בשליטת החברה. לדוגמה, תביעה שהגישה החברה המצויה בהליך משפטי כאשר תוצאת המשפט אינה וודאית. התקן קובע כי לא ניתן להכיר בנכס תלוי, יחד עם

זאת, יש לתת גילוי לנכס התלוי כאשר הסבירות לזרימה פנימה של משאבים הינה צפויה.

FAS 5 )תלויות )הכרה –

הגדרת תלויה תלויה מוגדרת בתקן כמצב קיים או מערכת נסיבות קיימת הכרוכים באי וודאות באשר לרווח או להפסד

אפשריים שהסתברו כשאירוע אחד או יותר יתרחשו או לא יתרחשו.

טיפול החשבונאי ע"פ התקן (PROBABLEכאשר קיים הפסד תלוי ההסתברות שאירועים עתידים יאשרו את ההפסד נע מצפוי )

התקן קובע כללי הכרה וגילוי לתלויות שתוצאתם הפסד בהתבסס על רמותREMOTEלקלוש ))ההסתברות כמפורט להלן:

LIKELY TO OCCUR צפוי – (1 כאשר צפוי כי נפגם ערכו של נכס או שנוצר התחייבות ליום המאזן וסכום ההפסד ניתן לאומדן סביר

יש ליצור הפרשה בדוחות. POSSIBLE REASONABLY אפשרי וסביר - (2

כאשר הסבירות שהאירועים יתרחשו היא פחות מצפויה אך יותר מקלושה אין ליצור הפרשהבספרים אך יש לתת גילוי בדוכ"ס.

REMOTE קלוש - (3כאשר הסבירות שהאירועים יתרחשו קלושה, אין צורך במתן גילוי בדוכ"ס.

צפויLikely to occurאפשרי וסבירקלושהפרשה "הכרה"75%אין הכרה ויש גילוי25%אין הכרה ואין גילוי

הטיפול החשבונאי ברווח תלוי התקן מציין כי אין להכיר ברווחים תלויים, יינתן גילוי, למניעת השלכות מטעות בדבר סיכויי מימוש

הרווח.

FIN 14 )תלויות )מדידה – במקרים מסוימים כאשר קיימת התחייבות לתאגיד, קיים טווח של סכומי הפסד אפשריים אשר עשויים

להיווצר לתאגיד, כאשר לא ניתן להצביע על סכום בודד מתוך הטווח שסבירותו היא הגבוהה ביותר. במצב זה יש להכיר בהפסד בסכום המינימאלי אשר בטווח. יחד עם זאת כאשר נראה כי סכום מסוים

בטווח סבירותו היא גבוה מאשר של סכומים אחרים, סכום זה ייזקף כהפסד.

FAS 5 לבין IAS 37 עיקרי ההבדלים בין

כללי הכרההן התקן הבין לאומי והן האמריקאי קובעים סף הכרה המוגדר כצפוי, אולם יש הבדל בסף הכמותי:

IAS 37 :( צפוי = יותר סביר מאשר לאmore likely then not-נהוג לכמת סף הכרה זה כ .)50% .

IAS 37הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים - 201

IAS 37הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים -

FAS 5:( צפוי = סביר שיתרחש likely to occur -נהוג לכמת סף הכרה זה כ .)75% .

כללי מדידה בהתאם לתקן הבין לאומי, יש למדוד את ההפרשה לפי האומדן הטוב ביותר של הזרימה העתידית.

קובעת כיFIN 14התקן הבין לאומי אף משתמש בטכניקות סטטיסטיות כגון תוחלת. לעומתו, הבהרה בטווח של תוצאות אפשריות האומדן הטוב ביותר הוא הסכום המינימאלי שבטווח.

הבעייתיות הקיימת בקביעת רף הסתברותי להכרה בהתחייבות מול מדידה על בסיס שווי הוגן-

הן התקן הבין לאומי והן התקן האמריקאי קובעים רף הסתברותי לצורך ההכרה בהפרשה. קביעת רף הסתברותי להכרה עשויה ליצור עיוות חשבונאי במישור המדידה. כמו כן, הרף ההסתברותי להכרה אינו

עולה בקנה אחד עם מדידה ע"ב שווי הוגן. לדוגמה, ₪ לסילוק המחויבות.1000 כי ידרשו לשלם 40% ו 60%תאגיד א' ותאגיד ב' מעריכים בהסתברות של

להלן חישוב ההפרשה ע"פ התקינה הקיימת ועל פי גישת השווי ההוגן.

שווי הוגן ללא סף הכרהתקינה קיימתהסתברות60%1000600תאגיד א'40%0400תאגיד ב'

1000200הפרש תאגידים מדווחים2ביטול הרף ההסתברותי כמתואר לעיל יעזור לצמצם עיוותים חשבונאיים בין

הנותנים פרשנות שונה לסיטואציה זהה, בנוסף ביטול הרף ההסתברותי יעביר את העיוות מהיבטההכרה להיבט המדידה בלבד.

תקנות ני"ע בוצעה הפרשה לתלויות וקיימת בשל אותן תלויות חשיפה נוספת )סכום בלתי מופרש( שאפשרותהתממשותה אינה קלושה, יובאו פרטים בדבר התלויות האמורות ויצוין סכום ההפרשה הנוספת.

בוצעה הפרשה לתלויות וקיימת בשל אותן תלויות חשיפה נוספת שאפשרות התממשותה קלושה אולם ההתחייבות או הפסד האפשרי המרבי עלולים להעמיד בספק את המשך פעולות התאגיד במתכונתו

הקיימת יבואו פרטים בדבר הצלויות וסכום החשיפה של התאגיד.

חולקה דוגמה משאלה ממבחן מועצה.

-18.5.09 23שיעור

IAS 37הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים - 202

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

IFRS 2תשלום מבוסס מניות – 184.........................................................................................................................................סוגי עסקאות תשלום מבוסס מניות

184......................................................................................... - עסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במכשירים הוניים1סוג 184.......................................................................................................................................................................כללי הכרה

Vesting...................................................................................................................................................................185תקופת הבשלה 185.............................................................................................................................................................................מדידה

185................................................................................................................................... עם מי שאינו עובד1מדידה של עסקאות מסוג 186.............................................................................................................................................. עם עובדים1מדידה של עסקאות מסוג

186..................................................................................................................................................................................מועד ההענקה186...................................................................................................................................................................................תנאי הבשלה

187...........................................................................................................................................................תנאי ביצוע )למעט תנאי שוק(188.........................................................................................................................................................................................תנאי שוק

189....................................................................................שינויים בתנאים לפיהם הוענקו המכשירים ההוניים )תמחור מחדש(189..............................................................................................................................................שינויים המרעים עם העובד189...............................................................................................................................................שינויים מיטיבים עם העובד

189........................................................................................................................א. שינויים מטיבים בתנאי הביצוע ו/או בתנאי השירות189.............................................................................................................................ב. שינויים מיטיבים בשווי ההוגן של המכשיר ההוני

190...........................................................................................................ביטול או סילוק של מכשירים הוניים שהוענקו בעבר192..................................................................................................................................................תנאי שאינו תנאי הבשלה

192........................................................................................................................קביעת השווי ההוגן של המכשירים ההונייםBlack & Scholes....................................................................................................................................................................192מודל

192.................................................................................................................................................................................המודל הבינומי193.......................................................................................................................................................מדידה לפי שווי פנימי

193........................................................................................................................................................................................שווי פנימי194......................................................................................................... - עסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במזומן2סוג

194...............................................................................................................................................................................הכרה194...................................................................................................................................................................כללי המדידה

195........................................................................................................... - עסקאות תשלום מבוסס מניות עם בחירת סילוק3סוג 195....................................................................................א. עסקאות תשלום מבוסס מניות עם בחירת סילוק בידי הצד שכנגד

195...................................................................................................פיצול המכשיר המורכב במועד ההענקה כאשר הצד שכנגד הוא ספק195..................................................................................................פיצול המכשיר המורכב במועד ההענקה כאשר הצד שכנגד הוא עובד

196....................................................................................................................................................................................מועד הסילוק196..........................................................................................ב. עסקאות תשלום מבוסס מניות עם בחירת סילוק בידי החברה

197......................................................................................................................................................................סוגיות מיוחדות197...................................................................................................................... מסים על הכנסה ואופציות לעובדים1סוגיה 198....................................................................................................................................................... הענקה במנות2סוגיה 199............................................................................................................................... תוכנית רכישת מניות לעובדים3סוגיה 199.......................................................................... השוואה בין הענקת אופציות לבין הענקת מניות ו/או מנות חסומות.4סוגיה 200........................................................................................................... הלוואות שמוענקות לעובדים לרכישת מניות5סוגיה 200...................................................... עסקאות במניות בקבוצה ובמניות אוצרIFRIC 11. הענקה בתוך קבוצת חברות - 6סוגיה 201............................................................................... כאשר השירותים או הסחורות אינן ניתנות לזיהוי חלקי או מלא.7סוגיה 201....................................................................(2. תנאי ביצוע עם עסקת תשלום מבוסס מניות המסולקת במזומן )סוג 8סוגיה

-IFRS 2 הישראלי24 - מקביל לתקן

IFRS 2203 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

סוגי עסקאות תשלום מבוסס מניות עסקאות של תשלום מבוסס מניות הן אותן עסקאות בהן החברה מקבלת סחורות או שירותים ובתמורה

היא משלמת באחת משלוש הצורות הבאות:. הנפקת מכשירים הוניים של החברה(1

.עסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במכשירים הונייםעסקאות אלה נקראות – א(דוג: רכישת נכס כנגד הנפקת מניות; הענקת אופציות לעובדים.ב(: הנפקה של מכשיר הוני – מישור הוני.סילוקג(

נטילת התחייבות להעביר מזומן בסכומים המבוססים על השווי ההוגן של מכשירים הוניים של(2.החברה

.עסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במזומןעסקאות אלה נקראות - א( מניות החברה; הענקה לעובדים של זכויות לעליית1000דוג: תשלום במזומן בסכום השווה ל-ב(

ערך.: תשלום במזומן הצמוד למכשיר הוני של הישות – מישור התחייבותיסילוקג(

החברה, או הצד שכנגד )הספק או העובד(, יכולים לבחור בין סילוק במכשירים הוניים לבין סילוק(3.במזומן

.עסקאות תשלום מבוסס מניות עם בחירת סילוקעסקאות אלה נקראות – א( אש"ח,100 מניות של החברה או ב-1000דוג: רכישת נכס מספק כאשר התשלום יהיה או ב-ב(

בהתאם לבחירת הספק.: בחירת סילוק אצל אחד הצדדים – מישור הוני או התחייבותי או מכשיר מורכב.סילוקג(

הערה כאשר מדובר על מכשירים הוניים של הישות, הכוונה בעיקר למניות הישות או אופציות למניות הישות.

, אופציות על מניות נחשבות כמכשיר הוני ונרשמות לפי העלות, גם אם תוספת המימוש עלIFRS 2לפי . הפרשנות של עסקת תשלום מבוססIAS 32, מוחרג מתחולת IFRS 2האופציה צמודה. זאת מכיוון ש-

מניות המסולקת במכשירים הוניים היא שבסופו של התהליך יונפקו מניות החברה.

- עסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במכשירים הוניים 1 סוג :1הסיבות שחברות מבצעות עסקאות מסוג

הנפקת מכשיר הון לצד ג )ספק או עובד(, הופך את הצד שכנגד לשותף בחברה. זה מהווה תמריץ,(1במיוחד במקרים של עובדים, לשיפור החברה ולעליית ערך מניות החברה.

בחברות עם קשיי נזילות, תשלום במכשירים הוניים פוטר מתשלום במזומן. הדבר קורה רבות(2בחברות בתחילת דרכן, שעל ידי כך, גם לא מוציאות מזומן וגם מצליחות לגייס עובדים איכותיים.

השאלה החשבונאית המרכזית בנושא של דרך תגמול זו היא כיצד להכיר וכיצד למדוד את ההטבההמוענקת בד"כ לעובד.

כאשר חברה מעניקה לעובד כתבי אופציה, ניתן לראות זאת כשתי עסקאות:עסקה רעיונית בה החברה משלמת לעובד שכר. ח' הוצאות שכר | ז' מזומןא. עסקה בה החברה מנפיקה לעובד כתבי אופציה תמורת אותו הסכום. ח' מזומן | ז' תקבולים בגין כת'ב.

אופ'.בנטו: ח' הוצאות שכר | ז' קרן הון בגין אופ' לעובדים.

כללי הכרה בהתאם לתקן, יש להכיר בסחורות, או בשירותים שהתקבלו, במעד קבלתם בהתאם לאופיים )נכס או

הוצאה( ובאותו מועד יש להכיר במקביל בגידול בהון העצמי.ח' נכס / הוצאה | ז' הון עצמי.

ההכרה בנכס / הוצאה לפי כללי ההכרה הרגילים.

IFRS 2204 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

הפקודה אמנם לא משפיעה על סך ההון אבל יש לה השפעה:פגיעה ברווחיות החברה, פגיעה בדיבידנדים, השפעה על יחסים פיננסיים.

Vestingתקופת הבשלה , כאשר הצד שכנגד נותן שירות מתמשך. בדר"כ1תקופת הבשלה קיימת כאשר מדובר בעסקאות מסוג

הדבר קורה אצל עובדים אשר על מנת להיות זכאים למכשירים ההוניים של החברה, עליהם להשליםתקופת שירות מוגדרת.

במקרה וקיימת תקופת הבשלה, מאחר והתגמול ניתן לעובד עבור שירותים שמתפרסים ע"פ תקופה,יש להכיר בשירותים הנ"ל ובמקביל בגידול בהון העצמי, ע"פ תקופת ההבשלה

שנים. 3דוג: הענקת אופציות למניות לעובדים עם התניית שירות ל-בכל שנה תרשם הפקודה: ח' הוצאות | ז' הון עצמי.

שנים, בדוגמה(, מתחילה תקופת מימוש האופציות. פקודות היומן,3בתום תקופת ההבשלה )לאחר במידה ויהיו, הן פקודות מימוש אופציות. בסוף תקופת המימוש, פקודות פקיעה.

מדידה לעניין המדידה, התקן עורך הבחנה בין סחורות ושירותים שהתקבלו ממי שאינו עובד, לבין שירותים

שהתקבלו מעובד.

עם מי שאינו עובד1מדידה של עסקאות מסוג המדידה במקרים אלו תהיה לפי השווי ההוגן של הסחורות או השירותים שהתקבלו, אלא אם לא ניתן

למדוד באופן מהימן את שוויים ההוגן ואז המדידה תהיה לפי השווי ההוגן של המכשירים ההונייםהמונפקים.

כלומר, העדפה למדידה לפי מה שקיבלה החברה. מועד המדידה, הינו המועד בו החברה מקבלת את הסחורות או המועד בו הצד שכנגד מספק את

השירותים.:1דוג'

מניות של החברה. השווי ההוגן100 תמורת 31.3.07, חתמה החברה על חוזה עם ספק לפיו, הספק יעביר לחברה ביום 31.12.06ביום ₪. 800, הוא 31.3.07של הקרקע ליום

– אין כלום31.12.0631.3.07 –

100ז' הון מניות 800ח' קרקע 700ז' פרמיה

:2דוג' מניות של החברה. השווי100 תמורת 31.3.07, חתמה החברה על חוזה עם ספק לפיו, הספק יעביר לחברה סחורות ביום 31.12.06ביום

₪. 800, הוא 31.3.07ההוגן של הקרקע ליום – אין כלום31.12.06

31.3.07 – 100ז' הון מניות 800ח' קניות

700ז' פרמיה :3דוג'

כתבי אופציה של החברה.500 תמורת 31.3.07, חתמה החברה על חוזה עם ספק לפיו, הספק יעביר לחברה סחורות ביום 31.12.06ביום ₪. 800, הוא 31.3.07השווי ההוגן של הקרקע ליום

– אין כלום31.12.0631.3.07 – 80024ז' קרן הון בגין אופציות למניות 800ח' קניות

:4דוג' . כאשר השווי לפוליסת ביטוח31.3.07, חתמה החברה על חוזה עם ספק לפיו, הספק יעביר שירותי ביטוח לשנה החל מ- 31.12.06ביום

. 800 היא 31.12.08בממוצע לשנה שהסתיימה ב- – אין כלום31.12.064-12.07 –

600ז' קרן הון בגין אופציות למניות 600=9/12*800ח' הוצאות ביטוח

קרן הון ולא תקבולים, כי תקבולים זה כאשר התקבל מזומן.24

IFRS 2205 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

עם עובדים1מדידה של עסקאות מסוג עובדים – יחידים המספקים שירותים אישיים לישות המדווחת ומתקיים לגביהם אחד מהתנאים הבאים:

היחידים נחשבים כעובדי המדווחת למטרות משפטיות או מס.(1היחידים כעובדי הישות ובהכוונתה.(2השירותים הניתנים הינם דומים לאלו הניתנים ע"י עובדים.(3

כאשר מדובר בהענקה לעובדים, התקן קובע כי מאחר ולא ניתן לאמוד באופן מהימן את השווי ההוגןשל השירותים שמתקבלים, המדידה תהיה לפי השווי ההוגן של המכשירים ההוניים המונפקים.

המדידה של השווי ההוגן של המכשירים ההוניים המוענקים לעובד, תהיה תמיד לפי מועד הענקה ולאתעודכן יותר בעתיד, גם אם קיימת תקופת הבשלה.

מועד ההענקה המועד בו הישות המדווחת והעובד מסכימים להסדר תשלום מבוסס מניות. המועד חל כאשר לישות

ולעובד הבנה משותפת על תנאי ההסדר. כמו כן, התקן קובע כי אם הסכמה כזו כפופה להליך שלאישור )לדוג, ע"י הדירקטוריון, האסיפה הכללית(, מועד ההענקה יהיה המועד בו הושג האישור.

כלומר, מועד ההענקה הוא המועד הראשון בו מתקיימים שלושת התנאים הבאים:העובד הסכים לקבל את ההצעה, )הצעה וקיבול(.(1קיימת הבנה משותפת של תנאי ההסדר(2השגת אישור(3

רישום ההוצאה בגין עובדים יהיה על פני תקופת ההבשלה בהתאם לשווי ההוגן במועד ההענקה של המכשירים ההוניים שיונפקו בעתיד. זאת, גם אם מחיר המניה עלה או ירד בצורה חדה במהלך תקופת

ההבשלה.

בהתאם לתקן, כאשר קיימת תקופת הבשלה כגון התניית שירות )העובד חייב לעבוד תקופה מסוימת על מנת להיות זכאי למכשירים ההוניים של הישות(, רישום ההוצאה בספרים ייקח בחשבון את האומדן

הטוב ביותר של מספר העובדים שאכן יסיימו את תקופת השירות הנדרשת )לא לפי מספר העובדיםבפועל(.

במידה ובתקופות מאוחרות יותר יש לעדכן את צפי מספר העובדים, הטיפול יהיה כשינוי אומדן,התקופה בה התרחש השינוי תספוג את כל ההשפעה )חישוב מצטבר פחות נרשם(.

מהדף – הענקת אופציות לעובדים ללא התניה1דוגמה

לאחר הנפקת האופציות, מדובר באופציות רגילות לכל דבר ועניין.

תנאי הבשלהתנאי שירות(1תנאי ביצוע(2

תנאי ביצוע למעט תנאי שוקא(תנאי שוקב(

IFRS 2206 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

תנאי שירות ותנאי ביצוע למעט תנאי שוק – תלויים בעובד. השווי ההוגן של המכשיר ההוני לא מושפעמתנאי השירות ותנאי ביצוע ללא תנאי שירות.

מהדף – הענקת אופציות לעובדים עם תנאי ביצוע – התניית שירות2דוגמה

הערות:מתום תקופת ההבשלה, האופציות שהונפקו בפועל, מטופלות כאופציות לכל דבר ועניין.(1חשוב לשים לב להבחנה בין מועד ההכרה ובין מועד המדידה.(2

מועד ההכרה – התקופה בה העובד מספק את השירותים שבגינם הוא זכאי להטבה. מועד המדידה – לפי השווי ההוגן במועד הענקת התגמול לעובד, ואין זה משנה מה השווי בתקופות

הבאות. כפי שצוין, מועד ההענקה כולל הצעה וקיבול, הסכמה ואישור. קיימים מקרים בהם העובדים החלו(3

כבר שאספקת השירותים כנדרש בהצעה, אולם מבחינה טכנית עדיין חסר אישור פורמלי, למשלאישור הדירקטוריון.

כלומר, מועד ההכרה )תחילת העבודה( הוא לפני מועד ההענקה )קבלת האישור(. ההכרה צריכה להיות לפי מועד קבלת השירותים. אולם המדידה שלה, צריכה להיות לפי מועד

הענקה שמתרחש מאוחר יותר. בהתאם לתקן, במקרים אלו, על החברה לאמוד את השווי ההוגן של המכשירים ההוניים שיהיו במועד ההענקה )בד"כ המחיר ביום חתך( ולאחר מכן, כאשר נקבע

מועד ההענקה יש לתקן בהתאם.דוגמה:

תנאי ביצוע )למעט תנאי שוק( קיימים מקרים בהם מתנה החברה את הנפקת המכשירים ההוניים בתנאי ביצוע מסוים. לדוג, השגת

יעד מכירות מסוים. בהתאם לתנאי הביצוע, אם יושג התנאי – יונפקו המכשירים ההוניים. אם לא יושג – המכשירים ההוניים, אומספרלא יונפקו. יכולים להיות מקרים בהם בהתאם לתוצאות התנאי ישתנו

.תקופת ההבשלה, או תשתנה המכשירים עצמם בדומה לאמור להתניית שירות וטיפול באומדן בהקשר לכמות העובדים שימשיכו בעבודתם, גם בתנאי ביצוע החברה צריכה לאמוד מדי תקופת חתך את האומדנים של מספר העובדים, קיום תנאי הביצוע,

אילו מכשירים יונפקו, כמות מכשירים יונפקו, מה תקופת ההבשלה.במידה ובתקופות מאוחרות יותר, יש לעדכן את אחד האומדנים, או יותר הטיפול יהיה כשינוי אומדן.

כאשר יש תנאי ביצוע, למעט תנאי שוק, הבסיס לחישוב ההוצאה הוא השווי ההוגן של המכשיריםההוניים במועד ההענקה, ללא קשר לקיום התנאי או לאי קיום התנאי.

מהדף - הענקת אופציות לעובדים עם תנאי ביצוע3דוגמה

מהדף – הענקת אופציה לעובדים עם תנאי ביצוע לפיו תקופת הבשלה משתנה4דוגמה

IFRS 2207 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

מהדף – הענקת אופציה לעובדים עם התניית שירות ותנאי ביצוע לפיו כמות האופציות5דוגמה משתנה

מהדף – הענקת אופציה לעובדים עם התניית שירות ותנאי ביצוע לפיו משתנה סוג האופציה6דוגמה

מהדף – הענקת אופציה לעובדים עם התניית שירות ותנאי ביצוע מורכב7דוגמה

21.5.09 24שיעור

תנאי שוק לעתים, הענקה לעובדים כוללת גם תנאי ביצוע שהוא תנאי שוק. תנאי שוק זהו תנאי בו תלויים מחיר

המימוש, הבשלה, או יכולת המימוש של מכשיר הוני, אשר קשור למחיר השוק של המכשירים ההוניים של הישות כגון השגת מחיר מניה מוגדר. כלומר, מדובר בתנאי, כמו לדוגמה השגת מחיר יעד של מנית החברה שלפיו הותנה ההבשלה. כאשר קיים תנאי שוק, מדידת השווי ההוגן במועד ההענקה תביא לידיביטוי את ההסתברות לקיום התנאי. כלומר, תמחור השווי ההוגן במועד ההענקה יושפע מתנאי השוק.

לאחר שנקבע השווי ההוגן, תרשם ההוצאה והגידול המקביל בהון העצמי, על פני תקופת ההבשלה )מועד ההכרה הרגיל( ללא קשר לקיום תנאי השוק. יש לתת את הדעת כי תנאי השוק מובאים בחשבון

רק לצורך קביעת השווי ההוגן, לאחר מכן מתעלמים מתנאי השוק. כלומר, אם יתר תנאי ההבשלה מתקיימים, יש להכיר בשירותים שניתנו גם אם תנאי השוק לא הושג, זאת באופן מנוגד לתנאי ביצוע

רגילים שלא מובאים בחשבון בקביעת השווי ההוגן, אך כן מובאים בחשבון בקביעת כמות המכשיריםההוניים שתונפק אם התנאי יושג או לא.

מהדף – הענקת אופציה לעובדים עם התניית שירות ותנאי שוק8דוגמה

IFRS 2208 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

מהדף – הענקת אופציה לעובדים עם התניית שירות ותנאי שוק לפיו תקופת ההבשלה משתנה9דוגמה

הערות: התפיסה של התקן לטיפול בתנאי שוק, היא לראות אותו כחלק מובנה מהמכשיר ההוני עצמו.(1

במילים אחרות, לראות את תנאי השוק, כאילו העובדים קיבלו מכשיר הוני פחות טוב, לעומת מצבבו היו מקבלים את אותו מכשיר הוני ללא תנאי שוק.

שיטת הטיפול שאומצה לתנאי השוק, נועדה, בין היתר, למנוע מצב של התחמקות והימנעות(2 מההכרה בשירותים שניתנו. במידה ותנאי שוק היה מקבל טיפול זהה לתנאי ביצוע, אז חברות היו תמיד מוסיפות לתנאי השירות או תנאי הביצוע, גם תנאי שוק לפי שווי תוספת המימוש. במקרים

כאלו, במידה והאופציות במועד הסילוק )בתום תקופת ההבשלה( היו מחוץ לכסף, אז לכאורה לאהייתה נרשמת כלל הוצאת שכר. לכן הטיפול השונה שניתן לתנאי שוק להבדיל מתנאי ביצוע.

שינויים בתנאים לפיהם הוענקו המכשירים ההוניים )תמחור מחדש(מדוע צריך שינוי תנאים?

למשל, במקרה בו העניקו לעבוד אופציות למניות ועד תום תקופת ההבשלה מחיר המניה ירד והאופציה כבר לא בכסף, כך שלמעשה לא ניתנה לעובדים כל הטבה אמיתית. במקרה כזה יכולים להגדיל את

יחס המימוש או להוריד את תוספת המימוש, כך שהאופציה תשאר כדאית )תשאר בתוך הכסף(. השינויים יכולים להתבצע במהלך תקופת ההבשלה, או אחריה, ויש בהם כדי להיטיב או להרע עם

העובד. השינויים יכולים להיות במכשירים ההוניים עצמם )שינוי בתוספת המימוש, שינוי יחס המימוש( או

שינויים בתנאי ההבשלה, כמו קיצור תנאי השירות או הפחתת רף תנאי הביצוע. לצורך הטיפולהחשבונאי נבחין בין שינויים לרעה ובין שינויים לטובה.

בשינויים מיטיבים יש להבחין בין שינוי במכשיר ההוני לבין שינוי בתנאי השירות או הביצוע.

שינויים המרעים עם העובד שינוי לרעת העובד יכול להיות בהתניית השירות – הגדלת תקופת המימוש; בתנאי הביצוע – הרמת

הרף הנדרש, או הרעה בשווי ההוגן של המכשיר ההוני כגון: הגדלת תוספת המימוש, הקטנת יחסהמימוש, קיצור תקופת המימוש וכדומה.

בהתאם לתקן, שינוי לרעה מכל סוג שהוא, לא יקבל ביטוי בספרים והחברה תמשיך להכיר בשירותיםשהתקבלו תמורת המכשירים ההוניים כאילו לא היה כל שינוי.

קיימת פרשנות כי במידה וההרעה היא קיצונית והופכת למעשה את ההטבה ללא ריאלית, למשל שנה. במקרים כאלו ניתן לראות כאילו בוטלה העסקה ובהתאם30 שנים ל-5הארכת תנאי השירות מ-

לכך יהיה גם הטיפול החשבונאי.

שינויים מיטיבים עם העובד שינוי המיטיב עם העובד יכול להיות כזה שיקל בתנאי הביצוע או שיגדיל את השווי ההוגן של המכשיר

ההוני. הטיפול החשבונאי שונה בין שתי ההטבות הנ"ל.

א. שינויים מטיבים בתנאי הביצוע ו/או בתנאי השירות אם החברה משנה את תנאי ההבשלה בדרך כזו שהיא מיטיבה עם העובד, על החברה להביא בחשבון

את תנאי ההבשלה ששונו בדרך של שינוי אומדן רגיל.

IFRS 2209 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

ב. שינויים מיטיבים בשווי ההוגן של המכשיר ההוני כאשר יש שינוי המגדיל את השווי ההוגן של המכשיר ההוני, יש לחשב, בהתאם לתקן, את ההטבה

הנוספת שניתנה לעובד במועד בו הוחלט על השינוי. ההטבה הנוספת המחושבת כהפרש בין השווי ההוגן של המכשיר ההוני לאחר ההטבה לבין השווי ההוגן של המכשיר ההוני רגע לפני ההטבה, והיא

תוכר על פני יתרת תקופת ההבשלה )ממועד השינוי ועד תום תקופת ההבשלה(. אם הסתיימה תקופת ההבשלה, תוכר ההטבה הנוספת במלואה כהוצאה במועד השינוי. ההטבה הנוספת נקראת ע"פ התקן

שווי תוספתי.

מהדף – הענקת אופציה לעובדים עם התניית שירות ותמחור מחדש – הפחתת תוספת10דוגמה מימוש

מהדף – הענקת אופציה לעובדים עם תנאי ותמחור מחדש – גידול יחס המרה11דוגמה

מהדף – הענקת אופציה לעובדים עם התניית שירות לתמחור מחדש לאחר תקופת ההבשלה12דוגמה

מהדף – הענקת אופציה לעובדים עם התניית שירות וקיצור תקופת ההבשלה13דוגמה

ביטול או סילוק של מכשירים הוניים שהוענקו בעבר יתכנו מקרים בהם במהלך תקופת ההבשלה, החברה מבטלת או מסלקת מכשירים הוניים שהוענקו

לעובדים. לדוגמה, במהלך תקופת ההבשלה החברה משלמת לעובדים סכום מסוים בתמורה לויתור על

המכשירים ההוניים שהוענקו להם, או לחלופין, החברה מבטלת את התוכנית בתמורה לתוכניתהמוענקת לעובדים.

במקרה בו יש ביטול תוכנית ללא כל תמורה, או תמורת מזומן הטיפול החשבונאי יהיה בהתאם לביטול או סילוק. אולם, במקרה בו הביטול של התוכנית הוא תמורת הנפקת מכשירים הוניים חדשים, יש לבחון האם מדובר במכשירים חדשים הבאים להחליף את המכשירים ההוניים המקוריים, או בביטול התוכנית

הישנה והענקה של תוכנית חדשה.

במקרה הראשון, שמדובר בהחלפה, הטיפול יהיה טיפול של תמחור מחדש וחישוב שווי תוספתי.

IFRS 2210 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

אולם, במקרה של תוכנית ישנה והענקה חדשה, הטיפול יהיה בהתאם )ביטול/סילוק של הישנה והענקהשל החדשה(.

ביטול / סילוק של מכשירים הונייםביטול / סילוקללא תמורה – א.ביטול / סילוקתמורת מזומן – ב.תמורת מכשירים הונייםג.

חישוב שווי תוספתיהחלפה - .1.הענקה חדשה והישנה כביטול סילוקביטול ישנה והענקת חדשה – הישנה תטופל .2

IFRS 2211 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

בהתאם לתקן, הטיפול החשבונאי בביטול / סילוק: יש לטפל בביטול / סילוק כהאצת ההבשלה ולפיכך להכיר באופן מיידי בסכום שהיה אמור להיות(1

מוכר על פני יתרת תקופת ההבשלה. תשלום כלשהו ששולם לעובד בעת הביטול / הסילוק, יטופל כרכישה חוזרת של המכשירים ההוניים.(2

כלומר, הפחתת הון. במידה ומוענקים לעובד בתמורה מכשירים הוניים חדשים )שלא מהווים במהותם שינוי בתנאים(,(3

הרי שיש לטפל בהם כהענקה חדשה של מכשירים הוניים. יתכן מצב בו התשלום במזומן לעובד במועד הסילוק הוא גבוה מהשווי ההוגן של המכשירים(4

ההוניים באותו המועד. מקרה כזה מייצג מבחינה כלכלית הטבה נוספת שניתנת לעובד ולכן ישלרשום בגין הטבה זו הוצאות שכר.

מהדף – הענקת אופציה לעובדים עם התניית שירות וביטול האופציות14דוגמה

מהדף – הענקת אופציה לעובדים עם התניית שירות וסילוק האופציות עם תשלום לעובדים15דוגמה

מהדף – הענקת אופציה לעובדים עם התניית שירות והחלפת סדרות של אופציות16דוגמה

הערה כפי שנוכחנו לדעת, קיים הבדל בין הטיפול החשבונאי בשינוי תנאים )שווי תוספתי( לבין הטיפול

החשבונאי בביטול וסילוק. לכן, במקרים בהם תמורת ביטול התוכנית הישנה יש הענקה של תוכנית חדשה, יש לבחון טוב איזה טיפול חשבונאי לבצע. ראוי להפעיל שיקול דעת ולבחון סממנים כגון הסיבה

להחלפה, סמיכות הזמנים בין הביטול לבין הענקת התוכנית החדשה וכד'.

IFRS 2212 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

תנאי שאינו תנאי הבשלה עד כה, הענקה הכוללת תנאי הבשלה הכוללים תנאי שירות ותנאי ביצוע )כולל גם תנאי שוק(. בהתאם

לתקן, תנאי הבשלה מוגדרים כתנאים הכוללים דרישות מפורשות לספק שירותים. לכן כל תנאי אשר לא כולל בתוכו דרישה שכזו, לא מהווה תנאי הבשלה. בהתאם לתקן, תנאי שאינו תנאי הבשלה יטופל

באופן זהה לתנאי שוק ולכן יהווה משפיע בקביעת השווי ההוגן של המכשיר ההוני.

הענקה לעובד של מניות חסומות מניות חסומות הן מניות אשר קיימת מגבלה במכירתן ע"י הצד המוטב )בד"כ העובד( לתקופה מוגדרת

מיום הנפקתן )בתום תקופת ההבשלה(. לפי התקן, מניות חסומות תשפענה על השווי ההוגן במועדהענקתן.

25.5.09 25שיעור

קביעת השווי ההוגן של המכשירים ההוניים כאשר מדובר בהענקה לעובדים, יש למדוד לפי השווי ההוגן של המכשירים ההוניים שיונפקו במועד

הענקה. – הסכום בו ניתן להחליף נכס, לסלק התחייבות או להחליף מכשיר הוני מוענק בעסקה בתוםשווי הוגן

לב בין קונה מרצון לבין מוכר מרצון הפועלים בצורה מושכלת.

אם קיים מחיר שוק זמין למכשיר ההוני, לדוגמה מניה או אופציה זהה הנסחרת בבורסה, נשתמש בשווי זה. במידה ואין מחיר שוק זמין למכשיר ההוני, יש להשתמש בשיטות הערכה שונות. התקן לא מציין לפי

& Blackאיזו שיטה יש לפעול, אך כיום שתי שיטות נפוצות למדידת השווי ההוגן של אופציות למניות והן Scholes.והמודל הבינומי

התקן חל גם על חברות פרטיות וגם על חברות ציבוריות. לכן, אי סחירותה של חברה בבורסה לא מונעאת יישום התקן ופעמים רבות יש להשתמש בהערכות שווי.

Black & Scholesמודל מחיר האופציה הוא פונקציה של:

מחיר המניה – ככל שמחיר המניה גדל.(1תוספת המימוש – ככל שתוספת המימוש נמוכה, שווי האופציה גדל.(2 תקופת המימוש – ככל שהתקופה ארוכה יותר, שווי האופציה גדל. יחד עם זאת, בהתאם לתקן, יש(3

להתייחס למקרים בהם צופים מימוש מוקדם. כך למשל, אצל עובדים יש לעתים קרובות צפי למימוש מיידי בתום תקופת ההבשלה )תחילת תקופת המימוש(. זאת בניגוד לאופציות רגילות

בשוק בהן הצפי למימוש הוא בתום תקופת המימוש. תשואת דיבידנדים של המניה – ככל שהצפי יהיה לפחות חלוקות דיבידנדים עד תום תקופת(4

המימוש, שווי האופציה גדל. בעת אמידת השווי ההוגן של האופציה, יש להקטין את ערך המניהבערך הנוכחי של תזרימי הדיבידנדים הצפויים בתקופת ההבשלה ובתקופת המימוש.

תנודתיות של המניה )סטיית תקן( – ככל שהתנודתיות במניה גדולה יותר, שווי האופציה גדל.(5 , אבל הרווח לא מוגבל. לכן יש יתרון למניה תנודתית כי ההפסד לא נלקח0אופציה ההפסד הוא

בחשבון אבל הרווח כן. ריבית חסרת סיכון – הריבית חסרת הסיכון המשמשת להיוון.(6

המודל הבינומי זהו מודל המעריך את שווי האופציה ע"י בניית עצי הסתברויות של מצבי טבע תוך התחשבות בכל

הגורמים שפורטו קודם לכן ולרבות התנהגות של מחזיקי האופציה בכל אחת מהסיטואציות.המודל הבינומי קשה מאוז ליישום, ונחשב מדויק יותר.

IFRS 2213 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

מדידה לפי שווי פנימי חל על כל החברות. כפועל יוצא, כאשר חברה פרטית מעניקה מכשירים הונייםIFRS 2כפי שצוין,

לעובדיה, היא נדרשת ליישם את הטיפול החשבונאי שנקבע בתקן. לצורך כך, עליה לחשב את השווי ההוגן של אותם מכשירים הוניים במועד הענקתם. אין עוררין כי חישוב השווי ההוגן של מכשיר הוני

בחברה פרטית, מורכב יותר מאשר בחברה ציבורית, שהרי לא קיים מחיר שוק למניית החברה הפרטית. לעניין זה, מבחינת התקן, חברה פרטית צריכה להשתמש בכל האמצעים האפשריים בכדי

לאמוד את השווי ההוגן של המכשירים ההוניים המוענקים. לפיכך, אם מדובר במניות, היא נדרשת להזמין הערכת שווי למניה במועד ההענקה. אם מדובר

באופציות למניות, עליה להזמין הערכת שווי גם לסטיית התקן של המניה.הבעייתיות היא סטיית התקן של המניה.

אמידת סטיית התקן של מניה כאשר המניה לא סחירה – התשובה היא שצריך לחפש חברה ציבורית דומה בפעילותה ולנסות לגזור ממנה את סטיית התקן עם התאמות הדרושות לחברה המדווחת. כמו כן,

התקן קובע כי במקרים נדירים בהם השווי ההוגן של המכשירים ההוניים לא ניתן למדידה מהימנה, אזהטיפול החשבונאי במענק ההוני יהיה ע"פ שיטת השווי הפנימי.

שווי פנימי ההפרש בין השווי ההוגן של המניות או המכשיר ההוני האחר אשר לצד שכנגד זכות לחתום עליו, או

זכות לקבלו, לבין המחיר, במידה וקיים, שהצד שכנגד נדרש או יידרש לשלם בעד אותן המניות אוהמכשיר ההוני האחר.

- שווי פנימי של אופציותההפרש בין מחיר המניה לבין לתוספת המימוש בגינה. שווי הוגן, שווה תמיד לשווי פנימי + ערך הזמן.

התקן קובע כי כאשר תשלומים מבוססי מניות נמדדים לפי שיטת השווי הפנימי, הם ימדדו מחדש בכל תאריך חתך, עד למועד הסילוק הסופי )מימוש האופציה למניה או פקיעתה ולא עד תום תקופת

ההבשלה( וההפרשים יזקפו מדי תקופה לרווח והפסד מול הגידול בהון העצמי

במדידה לפי שווי הוגן, ההוצאה והגידול בהון העצמי נמשכו רק על פני תקופת ההבשלה ונרשמו לפישווי הוגן במועד ההענקה.

מדידה לפי שווי פנימי נמשכת אחרי תקופת ההבשלה עד למועד הסילוק.

מהדף – הענקת אופציה לעובדים עם התניית שירות וחישוב שווי פנימי17דוגמה

לפי שיטת השווי הפנימי בהענקה של אופציות למניות, יוצא שאם ערך המניה ממועד ההענקה ועד למועד המימוש יעלה מעל ערך הזמן, הרי שבשיטת השווי הפנימי תירשם קרן הון והוצאות שכר

במצטבר גדולות יותר לעומת המדידה הרגילה )שווי הוגן במועד ההענקה(. אם ערך המניה יעלה בפחות מערך הזמן שהוערך במועד ההענקה הרי שבשיטת השווי הפנימי תירשם הוצאה קטנה יותר

במצטבר. כמו כן, יש לשים לב כי במידה ועד מועד הסילוק הסופי מחיר המניה יירד מתחת לתוספת. 0המימוש, כלומר האופציות מחוץ לכסף, בשיטת השווי הפנימי – הוצאות השכר במצטבר יהיו

יש הבדל גם בתקופות הזמן – בשווי הוגן הזמן הוא עד תום תקופת ההבשלה, בשווי פנימי עד מועדהסילוק )אשר לכל המוקדם יהיה בתום תקופת ההבשלה ולכל המאוחר במועד הפקיעה של האופציה(.

IFRS 2214 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

- עסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במזומן 2 סוג חלק מעסקאות תשלום מבוסס מניות נקבע מראש כך שיסולקו במזומן, כלומר, הצד האחר יקבל לידיו

מזומן תמורת הסחורות או השירותים שהעניק לחברה. ההבדל בין תשלום זה לבין תשלום שכר רגיל לעובד – סכום המזומן במקרה זה מתבסס על המחיר של המכשירים ההוניים של החברה. הדוגמה

לעובדים.25השכיחה לכך היא הענקת אופציית פאנטום הטיפול החשבונאי במענקים שהם התחייבות, שונה בתכלית מהטיפול החשבונאי במענקים הוניים.

זאת בשל הטיפול החשבונאי השונה בין המישור ההתחייבות לבין המישור ההון. בעוד שהון עצמי נמדד נמדדות ע"פ השווי ההוגן.2תמיד לפי עלות, הרי שהתחייבות מסוג

התפיסה של החשבונאות היא שכאשר מדובר במישור ההתחייבות, החברה תדרש להוציא משאבים כלכליים ומכאן שההתחייבות צריכה לשקף את השווי ההוגן של אותם משאבים. כפועל יוצא, הטיפול

הוא:2החשבונאי בעסקאות מסוג

הכרה יש להכיר בסחורות או בשירותים שהתקבלו בעת קבלת הסחורות או עם קבלת השירות כנגד הכרה

בהתחייבות.ח' הוצ \ ז' התחייבות

יש לציין כי מעבר לעובדה שההוצאה נרשמת מול התחייבות, הרי שמבחינת כללי ההכרה של עסקאות.1, הן זהות לעקרון ההכרה המיושם בעסקאות מסוג 2מסוג

כללי המדידה גם במקרה של ספקים וגם במקרה של עובדים לפי השווי ההוגן של2החברה תמדוד עסקאות מסוג

ההתחייבות בכל תאריך חתך, הפרשים יזקפו לרווח והפסד. יש לשים לב כי במועד הפרעון בפועל,השווי ההוגן של ההתחייבות הוא תמיד השווי הפנימי.

מהדף – הענקת של זכויות לעליית ערך מניות המסולקת במזומן ללא תנאי הבשלה1דוגמה

מהדף – הענקת של זכויות לעליית ערך מניות המסולקת במזומן עם תנאי הבשלה2דוגמה

אופצית פאנטום מעניקה לעובדים זכות לקבל מזומן בשווי עליית הערך של המניה בתקופת זמן מוגדרת.25

IFRS 2215 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

הערות במידה וקיימת תקופת הבשלה, יש להכיר בהתחייבות לפי שוויה ההוגן מוכפל בחלק היחסי של(1

תקופת ההבשלה. יש לשים לב כי ההוצאה נרשמת גם לאחר תום תקופת ההבשלה, עד מועד סילוק ההתחייבות(2

, אשר בו נרשמות ההוצאות רק בהבשלה(1)בניגוד לטיפול במישור ההוני – סוג רישום ההוצאה מדי תקופה בדוח רווח והפסד אל מול ההתחייבות כנגד איזה סעיף?(3

קיימות שתי גישות:יש לזקוף את ההוצאה כנגד הוצאות שכר או השירות לאורך כל התקופות א(יש לזקוף חלק מההוצאה אל מול השכר או השירות שניתן וחלק אל מול הוצאות מימון.ב(

מטעמי נוחות, כאשר מדובר בעובדים, נזקוף את ההוצאה תמיד אל מול הוצאות שכר. כאשר מדובר בספקי שירות, כל עוד נמצאים בתקופת ההבשלה, ההוצאות ירשמו כנגד השירות, ובתקופה שלאחר

תום תקופת ההבשלה, עד סילוק ההתחייבות, ההוצאה תירשם אל מול הוצאות מימון. רישום ההתחייבות לפי שווי הוגן ולא ערך פנימי, מקדים הוצאה אך מייצג מבחינה כלכלית בצורה(4

נאותה יותר את ההתחייבות. ההתחייבות עומדת על הערך בו החברה צריכה לשלם לעובד או לספק על מנת לסלק את ההתחייבות ולא על הערך בו במידה והעובד או הספק היה מחליט לסגור

את ההתחייבות. הן היו1מבחינה תוצאתית, ניתן לומר שבמצטבר הוצאת השכר, לו היו מיושמות עסקאות מסוג (5

ההוצאה1, בכך שבסוג 2נבדלות מהוצאות השכר שנרשמות כאשר מיושמות עסקאות מסוג נרשמת לפי השווי ההוגן במועד הענקה ובסוג השני ההוצאה המצטבר נרשמת בסופו של דבר לפי

הערך הפנימי במועד המימוש.

- עסקאות תשלום מבוסס מניות עם בחירת סילוק 3 סוג אם הבחירה היא בידי הצד שכנגד, כמו הטיפול באג"ח להמרה, מכשיר מורכב מרכיב הון ורכיב

התחייבות. מכשיר הון, למעט מקרים בהם יש התחייבות לסילוק במזומן.אם הבחירה היא בידי החברה

קיימות עסקאות בהן לאחד הצדדים – החברה או הצד שכנגד, ישנה אפשרות בחירה לדרך סילוקהעסקה. סילוק במכשיר הון או סילוק במזומן.

התקן מבחין בין עסקה בה לחברה זכות בחירה באופן הסילוק ובין עסקה בה לצד שכנגד זכות בחירהבאופן הסילוק.

בהתאם להבחנה זו משתנה הטיפול החשבונאי

א. עסקאות תשלום מבוסס מניות עם בחירת סילוק בידי הצד שכנגד מקרה זה הוא הנפקת מכשיר פיננסי מורכב, בדומה לאג"ח להמרה המכיל גם רכיב הון וגם רכיב

התחייבות. יש לפצל את המכשיר המורכב לרכיבים השונים במועד ההענקה ומשם ואילך יטופל כל.2 ורכיב ההתחייבות לפי סוג 1רכיב בהתאם למהותו. רכיב ההון לפי סוג

פיצול המכשיר המורכב לרכיבים השונים, שונה כאשר מדובר עסקה עם ספק לעמות ספק עם עובד.

פיצול המכשיר המורכב במועד ההענקה כאשר הצד שכנגד הוא ספק חישוב רכיב ההתחייבות ע"י ערך נוכחי של תזרימי המזומנים הצפויים לפי שיעור הריבית השורר(1

בשוקחישוב המכשיר המורכב בכללותו לפי השווי ההוגן של הסחורות או של השירותים שהתקבלו (2 לעיל.1 ל-2חישוב רכיב ההון כהפרש בין סעיפים (3

פיצול המכשיר המורכב במועד ההענקה כאשר הצד שכנגד הוא עובד חישוב רכיב ההתחייבות ע"י ערך נוכחי של תזרימי המזומנים הצפויים לפי שיעור הריבית השורר(1

בשוק

IFRS 2216 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

חישוב רכיב ההון לפי השווי ההוגן של המכשירים שיונפקו בניכוי הויתור על ההתחייבות. כלומר שווי(2הוגן מכשירים הוניים פחות רכיב ההתחייבות.

הפיצול שונה בין עובד לספק, לאחר מכן במועד הסילוק הטיפול זהה.

מועד הסילוק במידה והצד שכנגד בחר בסילוק במכשיר הון, יש לסגור את ההתחייבות ואת קרן ההון אל מול הון

המניות והפרמיה: )לפי שווי הוגן במועד סילוק(ח' התחייבות

)לפי שווי הוגן במועד הענקה(ח' קרן הון ז' הון מניות

ז' פרמיה

במידה והצד שכנגד בחר בסילוק במזומן, יש לסגור את ההתחייבות אל מול המזומן ואת קרן ההון מולהפרמיה.

מהדף – הענקה הכוללת חלופת סילוק במכשירים הוניים או במזומן לפי בחירת העובד ללא1דוגמה התניה

מהדף – הענקה הכוללת חלופת סילוק במכשירים הוניים או במזומן לפי בחירת העובד עם2דוגמה התניה

8.6.09 26-27שיעורים

ב. עסקאות תשלום מבוסס מניות עם בחירת סילוק בידי החברה כאשר זכות הבחירה לגבי אופן הסילוק נתונה בידי החברה הרי שלכאורה מדובר במענק הוני. זאת מפני

לא קיימת לישות מחויבות לפרוע את העסקה במזומן ורק במועד הסילוק תוכל החברה להחליט האם להנפיק מכשירים הוניים או לשלם במזומן. יחד עם זאת, מאחר ומדובר ביחסי עבודה, חשוב לבחון במקרים אלה האם קיימת לחברה מחויבות משתמעת לפרוע את העסקה במזומן. זאת לאור נוהג

מהעבר או אפילו מדיניות בה במקרה והעובד מבקש פירעון במזומן החברה נעתרת לבקשתו. התקן עורך הבחנה האם לחברה קיימת מחויבות לסילוק העסקה במזומן למרות שלפי תנאי ההסדר יש

לה גם את הזכות לבחור בסילוק במכשירים הוניים או שלא קיימת מחויבות כזאת. , 2במידה וקיימת לחברה מחויבות לסילוק במזומן הטיפול יהיה לפי סוג

. 1במידה ולא קיימת לחברה מחויבות לסילוק במזומן )במרבית המקרים( הטיפול יהיה לפי סוג ( הרי שבמועד הסילוק התרחיש ההגיוני הוא שהחברה1במקרה של טיפול חשבונאי לפי מענק הוני )סוג

תבחר בסילוק הכי זול מבחינתה, דהיינו זה שיש לו את השווי ההוגן הנמוך יותר במועד הסילוק.

אם הבחירה תהיה הנפקת מכשירים הוניים למשל מניות פקודת היומן תהיה: ח' קרן הון

ז' הון מניות

IFRS 2217 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

ז' פרמיהאם הבחירה הכדאית תהיה תשלום במזומן:

ח' קרן הון ז' מזומן

ח'/ז' פרמיה מדובר בהפחתת הון ולא רכישה באוצר.

קיימים מקרים בהם במועד הסילוק בוחרת החברה דווקא בחלופה הכדאית יותר לעובד, דהיינו זו עםהשווי ההוגן הגבוה יותר. ע"פ התקן התשלום ירשם כהוצאה.

בהתאם לתקן ישנה הטבה נוספת במועד הסילוק ולכן יש לרשום הוצאות שכר נוספות בגובה ההטבה אשר נמדדת כהפרש בין השווי ההוגן במועד הסילוק של חלופת המניות לבין השווי ההוגן במועד סילוק

של חלופת המזומן.

- הענקה הכוללת חלופת סילוק המכשירים הוניים או במזומן לפי בחירת הישות עם התניה.3דוגמה

- הענקה הכוללת חלופת סילוק במכשירים הוניים או במזומן לפי בחירת הישות עם התניה:4דוגמה

סוגיות מיוחדות

. מסים על הכנסה ואופציות לעובדים1סוגיה לפקודה הדן במתן אופציות102הטיפול בהענקה לעובדים לפי חוקי מס הכנסה בישראל הינו לפי סעיף

למניות לעובדים ונותן מספר חלופות מיסוי שונות מבחינת מיסוי העובד והמעביד. מסלול א: מסלול הוני

על ההטבה ואילו לחברה לא תותר כלל כל הוצאה בגין25%לפי מסלול זה העובד ישלם מס של ההטבה לעובד )הוצאה לא מותרת כמו קנס(. על פי חלופה זו אין זה רלוונטי מבחינת החברה מתי

ימסה מ"ה את העובד וכיצד תחושב ההטבה לעובד, שכן מדובר בהוצאה לא מוכרת מבחינת החברהשאין צורך ביצירת מסים נדחים בגינה ויש לה השפעה על דוח ההתאמה ועל המס התיאורטי.

מסלול ב: ללא נאמן )אין צורך להכנס לדקויות( במסלול זה גם כן לא תותר כל הוצאה לחברה דהיינו אין מסים נדחים וההשפעה תהיה בדוח ההתאמה

ובמס התיאורטי. מסלול ג: מסלול פירותי

במסלול זה תוכר הוצאה לחברה בגובה ההכנסה שתוכר לעובד ושתמוסה אצל העובד כהכנסת עבודה. לפי מסלול זה קיימת חשיבות מתי תוכר ההוצאה לצורכי מס בחברה ולפי איזה סכום. ע"פ מס הכנסה

ההכנסה אצל העובד )שווה להוצאה אצל החברה( תוכר בעת מכירת המניות לפי הרווח שינבע

IFRS 2218 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

מהעסקה. קיים שוני גם בעיתוי ההוצאה )בספרים על פני תקופת ההבשלה ולצורכי מס בעת מכירת המניות( וגם בסכום ההוצאה )בספרים לפי שווי הוגן של האופציה במועד הנקתה ולצורכי מס לפי שווי

פנימי במועד המכירה(. אם היינו עורכים מאזן לפי המדיניות של שלטונות המס היינו רושמים מידיתקופה ח' הוצאות שכר מראש ז' קרן הון לפי שווי פנימי.

ובמועד המימוש היינו מפחיתים את כל הוצאות השכר מראש כהוצאה כלומר מס הכנסה רואה נכס - )לא קיים נכס מקביל( ולכן נוצר הפרש זמני הניתן לניכוי0הנמדד לפי שווי פנימי ובספרים תמיד יהיה -

שיש ליצור בגינו מיסים נדחים.

דוגמה: השנים הקרובות. כל אופציה ניתנת למימוש למניה3 אופציות למניות באם ימשיך בעבודתו ב-1000 העניקה חברה א' למנכ"ל 1/1/06ב-

(. 31/12/10 ₪, תקופת המימוש הינה שנתיים מיום הנפקת האופציות )כלומר עד 10 ₪ ע.נ. תמורת תוספת מימוש 1רגילה אחת בת ₪. 15חברה א' אומדת את השווי ההוגן של האופציה למניה במועד הענקה בסך של

. מ"ה מכיר לחברה את ההוצאה במועד מכירת30% מומשו כל האופציות למניות ומיד נמכרו לחיצוניים. שיעור המס הינו 1/1/09ביום ההמניות ע"י העובד בגובה ההכנסה שתהיה לעובד ממכירת המניה.

להלן הנתונים על השווי ההוגן של המניה לתאריכים השונים:

מחיר מניה החב' א'31/12/062431/12/072531/12/0826

₪ 100,000( הינו IFRS 2הרווח החשבונאי לפני מס לכל אחת מהשנים )לאחר ישום

הערות: מכיוון שלא ידועה ההוצאה העתידית לצורכי מס יש ללכת ע"פ המידע הזמין לכל תום תקופה =.1

מחיר המניה ליום החתך פחות תוספת מימוש )שווי פנימי(. בעת רישום המס הנדחה עד גובה ההוצאות שהוכרו בספרים במצטבר )המחושבים לפי שווי.2

הוגן במועד הענקה( יש לרשום הכנסות מס. הטבה נוספת אם קיימת תיזקף ישירות להוןהעצמי.

אם במהלך תקופת ההבשלה מחיר המניה עולה מעבר לערך הזמן שתומחר במועד הענקה אזי.3 ההוצאה לצורכי מס העתידית )הנכס( תהיה גדולה מההוצאות המצטברות בספרים וחלק מהמס

הנדחה ייזקף להון, אם בתקופה העוקבת ירד מחיר המניה לא נאמר במפורש בתקן כיצד יש לפעול אך על פי ההיגיון יש להקטין את המס הנדחה תחילה אל מול ההון ורק לאחר מכן מול

רווח והפסד. הדבר נכון גם לאחר תקופת ההבשלה ועד המימוש הסופי של המניות ע"י העובד.

. הענקה במנות2סוגיה לעיתים חברות מעניקות לחברים מכשירים הוניים במנות כאשר לכל מנה קיימת תקופת הבשלה

נפרדת. נשאלת השאלה מה יהיה הטיפול החשבונאי במקרים בהם הענקה מתבצעת במספר מנות, הפתרון של

התקן הוא להתייחס לכל מנה כתוכנית נפרדת. כלומר כל מנה תיפרס לאורך תקופת ההבשלה שלה. כאשר יש להדגיש שבדרך כלל מועד הענקה של כל המנות הוא מועד זהה ולכן הערכות השווי ההוגן של

כל מנה מתבצעת באותו המועד. עם זאת לא בהכרח שהשווי ההוגן של כל אופציה וכל מנה יהיה זהה שהרי מדובר במרכיב זמן שונה )להבדיל ממניות(. כאשר תקופת ההבשלה מדורגת למעשה מדובר

שמספר מנות של אופציות, יש לזקוף את ההטבה לרווה"פ בהתחשב להבשלה המדורגת. לדוגמה:

אופציות בהתאם לתנאי ההסדר הבאים: 15,000 העניקה חברה למנכ"ל 1/1/07ביום השנים הבאות, במועד הענקה השווי ההוגן של אופציה במנה הראשונה הוא3האופציות יבשילו בשלוש מנות שוות בתום כל שנה במהלך

10 12במנה השנייה

. 14ובמנה השלישית ₪. 4 אופציות שיונפקו ניתנות למימוש מיידי ועד לתום שנתיים מיום הנפקתם למניה אחת תמורת תוספת מימוש של 15,000כל ה

IFRS 2219 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

ונותרות אצלו. 07,08 אופציות שהונפקו לו בשנת 10,000 עזב המנכ"ל ה 2009אם במהלך ח' קרן הון

46,666ז' הוצאות שכר

. תוכנית רכישת מניות לעובדים3סוגיה קיימים מקרים בהן חברות מציעות לעובדים לרכוש מניות בהנחה, לצורך הטיפול החשבונאי בתוכניות

אלה חשוב תחילה לזהות האם במהות אכן מדובר בתוכנית לרכישת מניות או שמה מדובר בהענקתאופציות.

₪. אם מדובר בתוכנית לרכישת10לדוגמה, בהנחה שמחיר המניה של חברה במהלך כל החודש ינואר ממחיר השוק ביום הרכישה90% מניות תמורת 1,000מניות בהנחה אזי ניתן לעובדים לרכוש עד

שנקבע לעוד חודש. ₪ למניה לעובד המחושב לפי גובה ההנחה1הוצאות השכר במקרה הנוכחי שירשמו יהיו בסך

כפול מחיר המניה ביום רכישתה ע"י העובד. 10%שהתקבלה בפועל דהיינו ₪ בעוד חודש אזי9 מניות תמורת 1,000להבדיל כאשר נותנים תוכנית לעובד לפיה יכול לרכוש עד

. מכיוון שהערך1 והשווי ההוגן יהיה גדול מ31/1 ולא ה-1/1מדובר באופציות. מועד הענקה הוא ה- ₪(. 9 ₪ פחות תוספת מימוש 10 )מחיר המניה ביום הענקה 1הפנימי הוא

( הרי שבמהותה היא הענקת אופציות לעובדים.2אם מדובר בתוכנית רכישת מניות לעובדים )מקרה בהתאם לכך מועד הענקה יהיה המועד שבו ניתנה התוכנית לעובדים והמדידה תהיה לפי השווי ההוגן

₪ וגם ערך זמן. 1של האופציה במועד הענקה הכוללת גם ערך פנימי דוגמה:

עובדיו הקבועים הזדמנות להשתתף בתוכנית לרכישת מניות1,000 הציע בנק גדול לכל 1/10/06ביום ממחיר השוק של המניות20% מניות במחיר הנמוך ב100לפיה כל עובד זכאי לדרוש כמות מרבית של

במועד שבו ההצעה מתקבלת וכנגד תשלום מיידי במזומן. המניות שהעובדים מקבלים חסומות לתקופה של שנה מיום הנפקתם וניתן פרק זמן של שבועיים בהם

העובדים צריכים להיענות להצעה. מניות מחיר המניה80 עובדים שכל אחד מהם רכש בממוצע 800 קיבלו את ההצעה 15/10/06ביום ה-

₪, כאשר השווי ההוגן של מניה לאותו מועד אשר לוקחת בחשבון את30 הינו 15/10/06בשוק ביום ה- ₪. 28החסימה לשנה הסתכם ב

. השוואה בין הענקת אופציות לבין הענקת מניות ו/או מנות חסומות.4סוגיה כאמור בהתאם לתקן הענקה לעובדים של מענק הוני נמדדת ע"פ השווי ההוגן במועד הענקה. בעוד ששווי הוגן של מניות במועד הענקתם מייצג את הערך שלהם כפי שהוא נסחר בשוק בבורסה, הרי

שכאשר מדובר באופציות השווי ההוגן כולל בנוסף לערך הפנימי גם את הערך הזמן. על אף שלערך הזמן יש משמעות כלכלית הרי שבמקרים רבים העובדים כלל לא מתמחרים זאת כהטבה ולמעשה הם

מסתכלים רק על הערך הפנימי. יוצא מכך שחברות תעדפנה להעניק מניות מאשר אופציות ובכךלהקטין את ההוצאות בספרים.

IFRS 2220 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

בכל אחת מתוכניות לעיל תרשום החברה:ח' הוצאות שכר

30,000x10= 300,000 או 300,000ז' הון עצמי

יש לציין כי מניות חסומות תהיינה בשווי הוגן נמוך יותר ממניות שאינן חסומות וכתוצאה מכך תירשם הוצאה קטנה יותר בהתאם לתקן. יש לשים לב כי במידה ותקופת החסימה של המניה לא ארוכה

ומדובר במניות שסחירותם גדולה השווי ההוגן של המניה החסומה יהיה כמעט זהה לשווי ההוגן שלמניה לא חסומה וההפך.

כמו כן עם החסימה היא בתוך תקופת ההבשלה אין לכך שום השפעה על השווי ההוגן.

. הלוואות שמוענקות לעובדים לרכישת מניות5סוגיה קיימים מקרים בהם חברות מעניקות לעובדים הלוואות לצורך רכישת מניותיהם בהתאם לכך העובד

רוכש מניות של החברה ובמקביל מקבל מהחברה הלוואה בגובה העלות של המניות. נשאלת השאלהמהו הטיפול החשבונאי במקרים אלה.

לצורך כך יש תחילה לבחון האם בכלל מדובר בעסקת רכישת מניות ומתן הלוואה בהתאם לתנאי שוק שכן במקרים אלה פועלת החברה בשני כובעים האחד מנפיקת מניות במחיר מלא והשני מעניקת

הלוואה בריבית שוק. יחד עם זאת במקרים רבים אותם הלוואות שניתנות לעובדים לצורך רכישת מניות . כלומר, אם ההלוואה נכנסת לכשל אשראי למלווה אין זכותNon-recourseהחברה הן הלוואות מסוג

לתבוע אותו אלא לקבל בחזרה את הנכס בגינו ניתנה ההלוואה. מבחינה כלכלית מתן הלוואה כזאת לעובד לרכישת מניות החברה שקולה להענקת אופציות שתוספת המימוש היא הערך העתידי של

שהוא חישוב השווי ההוגן של האופ' במועדIFRS 2ההלוואה. בהתאם, הטיפול החשבונאי יהיה לפי הענקתה ופריסת ההוצאה על פני תקופת ההבשלה.

-. הענקה בתוך קבוצת חברות6סוגיה IFRIC 11עסקאות במניות בקבוצה ובמניות אוצר

אשר עסקה במצבים בהם חברה מעניקה אופציות למניות שלה אשר נרכשוIFRS 2הייתה הבהרה ל- , במסגרתו הוכנסהIFRS 2 פורסם תיקון ל-2009בשוק, או למניות של החברה האם. במהלך יוני/יולי

( לתוך הוראות התקן. IFRIC 8ההבהרה )יחד עם הבהרה

ההבהרה מתחלקת לשני נושאים: הסוגיה הראשונה עוסקת בשאלה האם יש שוני בטיפול החשבונאי במצב בו חברה רוכשת מניות(1

של עצמה על מנת להעניק אותן לעובדים בעת המימוש. המסקנה היא שעובדת היותן של המניות. IFRS 2מניות באוצר אינה משנה את הטיפול החשבונאי הנהוג ב-

הסוגיה השניה עוסקת במצב בו עובדי חברה בת מקבלים אופציות למניות החברה האם. השאלה(2היא האם יש לראות בהענקה כזו כמסולקת במניות )הון( או כמסולקת במזומן )התחייבות(.

המסקנה: אם החברה הבת היא זו שמעניקה את האופציות לעובדיה, מדובר בהענקה שתסולק במזומן –א(

התחייבות. זאת משום שהחברה העניקה אופציות למכשיר הוני של חברה אחרת ולא שלה. אם החברה האם היא זו שהעניקה אופציות למניותיה לעובדי החברה הבת, אז בספרי החברהב(

הבת מדובר בהענקה שתסולק במניות, כלומר הון. הסיבה לכך היא שהחברה האם לוקחת על

IFRS 2221 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

עצמה הוצאות שכר שהחברה הבת אמורה לשאת בהן, ולכן פקודת היומן תהיה: ח' הוצאות שכר| ז' הון.

IFRIC 11 סוגיות: 2- החברה מתמודדת עם מניות באוצר(1הענקה בתוך קבוצת חברות(2

- ההבהרה באה לחדד שכאשר חברה מעניקה לעובדיה מכשירים הוניים אין זה רלוונטימניות באוצר אם במועד הסילוק היא מנפיקה את המכשירים ההוניים או שהיא צריכה תחילה לרכוש את המכשירים

ההוניים של עצמה דהיינו מניות או אופציות באוצר ואז להעבירם אל העובדים.

- כאשר חברת האם מעניקה אופציות לעובדים בחברת הבת. הענקה בתוך קבוצת חברותחברה האם- תרשום

ח' הוצאות שכרXXXז' קרן הון בגין אופציות לעובדים

בחברת הבת ירשם: ח' הוצאות שכר

XXXז' קרן הון מבעל שליטה

. כאשר השירותים או הסחורות אינן ניתנות לזיהוי חלקי או מלא.7סוגיה IFRIC 8:1 בסוג מדידה-

שווי הוגן של המכשירים ההוניים במועד העסקה.אם מדובר בעובדים- לפי הסחורות והשירותים שהתקבלו. אם מדובר במי שאינו עובד-

נקודת המוצא שניתן לזהות את הסחורות והשירותים שהתקבלו אם לא ניתן לזהות אז לפי מה שנמסר.IFRS 2ובתחולת

. תנאי ביצוע עם עסקת תשלום מבוסס מניות המסולקת במזומן )סוג8סוגיה 2)

אז תנאי ביצוע לא משפיע על השווי ההוגן של המכשיר ההוני, אך תהיה השפעה על1אם אנחנו בסוג כמות המכשירים ההוניים שינפקו בעקבות תנאי הביצוע.

שנים הקרובות יהיה מעל3 מניות, אם מחזור המכירות בממוצע ב-1,000 הוענקו 1/1/07דוגמה, ₪ )למעשה מחיקה בבורסה(. 10 1/1/07 ₪. שווי הוגן של המניה ב-10,000,000

- רשום בתקן שיש למדוד לפי שווי הוגן בכלעסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במזומןתאריך חתך.

מה קורה כאשר ניתן תנאי ביצוע בעסקת תשלום מבוסס מניות המסולקת במזומן. האם הוא ישוקלל לפי התחלות המביאות לשווי הוגן א בדומה לעסקה המסולקת במכשירים הוניים וישפיע על הכמות של

הזכויות או המניות שיסולקו במזומן. יש לקחת בחשבון את תנאי הביצוע על מנת לחשב את השווי ההוגן של ההתחייבות לכל תאריך מאזן.

IFRS 2222 – תשלום מבוסס מניות

IFRS 2תשלום מבוסס מניות –

-

IFRS 2223 – תשלום מבוסס מניות

IAS 33רווח למניה –

IAS 33רווח למניה – 203.......................................................................................................................................הגדרות ובעיות - רווח למניה ומכפיל

203..................................................................................................................................................................................תחולה204.........................................................................................................................................................................מטרות התקן

204..................................................................................................................................................עקרונות מנחים ברווח למניה204.................................................................................................... הרווח למניה מחושב עבור בעלי המניות הרגילות בלבד1204..................................................................................................... הקבלה בין הרווח )המונה( לבין כמות המניות )המכנה(2205............................................................................................ הבחנה בין רווח נקי למניה לבין רווח למניה מפעילות נמשכת3205........................................................................................................ הבחנה בין רווח בסיסי למניה לבין רווח מדולל למניה4

206..................................................................................................................................................................רווח בסיסי למניה206....................................................................................................................................................................חישוב המונה

206...............................................................................................................................................................דוגמאות – מב"כ206............................................................................................5%הנחה א - מב"כ לא ניתן לפדיון, רגיל )לא צובר ולא משתתף( בשיעור

206............................................................................................................5%הנחה ב - מב"כ לא ניתן לפדיון, צובר ולא משתתף בשיעור 207., משתתף באופן מלא )לאחר השוואת זכויות לבעלי המניות( וגם בגין ההשתתפות יש לו צבירה.5%הנחה ג - מב"כ לא ניתן לפדיון, צובר ( )לאחר השוואת זכויות לבעלי המניות( בגין7%, כלומר עוד 5%)כולל את ה-12%, משתתף עד 5%הנחה ד - מב"כ לא ניתן לפדיון, צובר

207....................................................................................................................................................................ההשתתפות אין צבירה.207...................................................................................................................................הנחה ה - מב"כ ניתן לפדיון, מדובר בהתחייבות

208...................................................................................................................................................................חישוב המכנה208.................................................................................................................................................מועד הכללת המניות בחישוב המכנה

209..............................................................................................................................................................מניות רגילות שטרם הונפקו209............................................................................................................................................ – מכשיר שיש חובה להמירו1מקרה 209.................................................................................................................................... – מניות רגילות שהנפקתן מותנית2מקרה 209............................................................................................................................................................. – תמורה חלקית3מקרה

210......................................................................................................................................התאמה למפרע של כמות המניות210.....................................................................................................................................................................מניות הטבה

211...........................................................................................................................................הנפקת מניות בדרך של זכויות213..........................................................................................................................................................איחוד / פיצול מניות

214..................................................................................................................................................................רווח מדולל למניה214................................................................................................ – אופציות, כתבי אופציה ומכשירים מקבילים להם1קבוצה

215............................................................................................................................................תקופת הכללת האופציות ברווח המדולל215.......................................................................................................................................................................תוספת מימוש צמודה

216.............................................................................................................................................................................אופציות שהן נגזרPUT........................................................................................................................................................................216אופציות מכר –

216................................................................................................................................ – מכשירים הניתנים להמרה2קבוצה 217.........................................................................................................................................................................אג"ח ניתנות להמרה217.........................................................................................................................................................................מב"כ ניתנות להמרה

218.................................................................................................................................... – מניות שהנפקתן מותנית3קבוצה 218.....................................................................................................................................................בדיקת השפעה מדללת

218.......................................................................................................................... בחינת השפעה מדללת כאשר יש פעילות מופסקת1219................................................................................... בחינת השפעה מדללת כאשר יש מספר סוגים של מניות רגילות פוטנציאליות2

219...................................................................................................................................................................................סוגיות219................................................................................................................................... הצגה של רווח בסיסי ורווח מדולל1219.............................................................................. הנפקה של מניות הטבה או זכויות כאשר קיימים ני"ע המירים במחזור2

220.....................................................................................................................................מחיר המניה הממוצע )בחישוב החלק היחסי(221.............................................................................................................................................. רווח למניה בדוחות ביניים3221............................................................................................................................ מניות שלא שולמה תמורה מלאה בגינן4221....................................................................................................................................... אופציות לעובדים ברווח למניה5

221................................................................................................................................א. הענקה של מניות לעובדים עם התניית שירות222...................................................................................................................................ב. הענקה של כתבי אופציה עם התניית שירות

222..................................................................................................................................................................ג. הענקה עם תנאי ביצוע

-

IAS 33224 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

הגדרות ובעיות - רווח למניה ומכפיל רווח למניה הוא יחס פיננסי שמחלק את הרווח החשבונאי למספר מניות החברה זהו היחס הפיננסי

היחיד שנכלל בדוחות הכספיים ויש לו תקן שמנחה את הטיפול החשבונאי בו.

חשיבות הרווח למניה מתבטאת בעיקר ב: משמש בעיקר לחישוב המכפיל. המכפיל מחושב במחיר למניה חלקי הרווח למניה. הוא מייצג.1

את התקופה שבא ההשקעה צפויה להחזיר עצמה.

הוא מאפשר להשוות את תוצאות הרווחיות של החברה על פני זמן..2

לגבי המכפיל- קיימות לא מעט בעיות בחישוב המכפיל אשר המשקיע צריך להיות מודע אליהן:ערבוב בין נתונים כלכליים לבין נתונים חשבונאים. א.

לדוגמה, החשבונאות לא מתמחרת נכסים בלתי מוחשיים או ציפיות לעתיד שכן נכללים בחישובמחיר המניה.

המכפיל מניח שהרווח של התקופה יחזור על עצמו גם בתקופות הבאות. קיימת התעלמות משעוריב.צמיחה הנוגדים כל עיקרון כלכלי

הבעיה מחמירה שכן למשל בנדל"ן להשקעה השווי ההוגן יכול לגדול בשנה אחתIFRSבעידן הג. ולקטון בשנה העוקבת ואז במקרים כאלו נרשמים רווחים או הפסדים שלא אמורים לחזור על עצמם.

המכפיל משתנה מאוד בהתאם לסוג הפעילות של החברות, ולכן שיטת המכפיל יוצרת עיוותיםד.שנובעים בהשוואה בין חברות כאשר לאחת מהם יותר מסוג פעילות אחד.

לגבי ההשוואתיות- הרווח למניה מאפשר לנו להשוות את התוצאות על פני זמן תוך נטרול של הנפקת מניות. לדוגמה,א.

החברות גדל אך2בצירוף עסקים שנעשה באמצאות הנפקת מניות הרווח החשבונאי הכולל של הרווח למניה לא יגדל בהכרח שכן גם מספר המניות גדל.

הבעיתיות בהשוואה של רווח למניה שהוא לא ניתן להשוואה בין חברות שונות אלא רק בחברהב.עצמה על פני זמן.

תחולה ישויות שהמניות הרגילות שלהן או ני"ע ההמירים שלהם )מניות רגילות פוטנציאליות( רשומים למסחר בשווקים ציבוריים וכן ישויות שנמצאות בתהליך הנפקה של מכשירים אלו. חברה פרטית שהיא כלולה והיא מצורפת לדוחות כספיים של חברה ציבורית לא צריכה להציג רווח למניה. כאשר מדובר על ני"ע המירים, בדרך כלל מדובר בכתבי אופציה ואגרות חוב להמרה. אם לחברה יש אג"ח סטרייט היא לא

צריכה להציג רווח למניה שכן אין משמעות לרווח למניה או למכפיל כל עוד המניות או המניותהפוטנציאליות לא נסחרות.

( יכולות להציג רווח למניה באופן וולונטרי ובמידה והן עושות זאת עליהן לפעולSMEחברות פרטיות )לפי התקן.

IAS 33225 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

מטרות התקןהגדרת המונה והמכנה שבחישוב הרווח למניה. .1ביצוע התאמות ושינויים נדרשים למונה ולמכנה בהתאם לתרחישים שונים. .2מתן פיתרון לסוגיות שונות כגון, מניות פוטנציאליות, הנפקה מותנית וכוד' .3

עקרונות מנחים ברווח למניה

. הרווח למניה מחושב עבור בעלי המניות הרגילות בלבד1 מניה רגילה מוגדרת כמכשיר הוני הנחות בעת פירוק מכל הסוגים האחרים של המכשירים הוניים.

לדוגמה, אם ההון של החברה מורכב ממניות רגילות ומניות בכורה הרווח למניה יהיה רק של המניות הרגילות, שכן למניות הבכורה יש עדיפות על פני המניות הרגילות ולכן לא נתייחס אליהן כלל במכנה

)במונה נעשה התאמות בגין המב"כ(

₪ ע.נ.5 ₪ ע.נ. ומ"ר 1כמו כן ישנם מקרים בהן יש לחברות כמה סוגים של מניות רגילות לדוגמה, מ"ר )היום מצב זה לא מותר אבל ישנם עדיין מצבים כאלה בשוק(.

יש לשני הסוגים את אותו המעמד בעת פירוק ולכן יש להציג רווח למניה לכל סוג של מניה רגילה בנפרד שכן בחישוב רווח למניה במכנה רשומים מספר המניות )הכמות( ולא ₪ ע.נ.

. 20 ₪ ע.נ. הינו 5 אזי מ"ר 4 ₪ ע.נ. הינו 1מ"ר דוגמה,

. הקבלה בין הרווח )המונה( לבין כמות המניות )המכנה(2 ע"מ לדאוג להקבלה בין המונה למכנה יהיו פעמים בהם נתאים את המונה למכנה. במקרים אחרים

נתאים את המכנה למונה. עיקרון זה מניח כמו גם כל הרווח למניה שהמזומן תורם לרווח מיום קבלתו.

10,000ולכן יש לשים לב מתי הייתה ההנפקה שכן אם ההנפקה הייתה בסוף שנה אזי הרווח יישאר . 10,000מכיוון שהכסף לא הספיק לעבוד ולכן גם הרווח למניה יישאר

הרווח למניה משקלל את קבלת הכספים בגין ההנפקה החל מיום ההנפקה ע"י כך שיש התאמה של המכנה שיביא לידי ביטוי את כמות המניות שהונפקה במהלך התקופה באופן פרופורציונאלי לתקופה

עצמה ועל ידי כך יותאם לרווח/ המונה. דוגמה אחרת שבה יש להתאים את המונה למכנה היא במקרים בהם ההון העצמי של החברה כולל

מכשירים הוניים נוספים מלבד מניות רגילות שיש להן זכות ברווחי החברה. כפי שראינו, המכנה כולל רק את המניות הרגילות ולכן יש צורך בהתאמת המונה כך שיש לנטרל מהרווח הנקי החשבונאי סכומים

שמגיעים לאותם מחזיקים במכשירים ההוניים האחרים. 15.6.09 28שיעור

IAS 33226 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

. הבחנה בין רווח נקי למניה לבין רווח למניה מפעילות נמשכת3IFRS 5 .נכסים לא שוטפים מוחזקים למכירה ופעילות מופסקת –

, מוצגת בדוח רוו"ה בשורה נפרדת בתחתית הדוח. יש לתקן מספריIFRS 5פעילות מופסקת, בתאם ל-השוואה בדרך של הצגה מחדש.

דוח רו"הXXXמכירות

...............רווח לפני מס

מסים על הכנסה רווח למניה מפעילות200רווח מפעילות נמשכת

נמשכת200/100=2

(50)רווח מפעילות מופסקת=150/100רווח נקי למניה150רווח נקי

1.5

בביאורים: רווח למניה מפעילות(50)רווח מפעילות מופסקת

מופסקת(50/)100(=0.5)

(100)בהנחה שמספר המניות הוא

כל הפעילות של הפעילות המופסקת מוצגת בשורה אחת מבודדת מול כל שאר הסעיפים ברוו"ה.בביאור יוצג הדוח המפורט של הפעילות המופסקת.

במקרה בו הפעילות הופסקה, הנחת המכפיל כי נקבל את אותו הרווח בשנים הבאות, כבר לאמתקיימת. לכן, בהתאם לתקן יש לספק בגוף דוח רוו"ה שני נתונים של הרווח למניה:

רווח למניה מפעילות נמשכת.1רווח נקי למניה.2

בביאורים ינתן גילוי לרווח )הפסד( למניה מפעילות מופסקת.

. הבחנה בין רווח בסיסי למניה לבין רווח מדולל למניה4 ההבחנה הזו קיימת רק במקרים בהם קיימות מניות רגילות פוטנציאליות. כלומר, מכשירים פיננסיים

הניתנים למימוש או המרה למניות רגילות. בד"כ אופציות ואג"ח להמרה. ההון העצמי של חברה עשוי לכלול מלבד מניות רגילות גם מניות רגילות פוטנציאליות. מניות אלו

יכולות להיות ממומשות בעתיד ולגרום לכך שהרווח החשבונאי יחולק בכמות גדולה יותר של מניותרגילות. דבר שלרוב גורם לקיטון ברווח למניה.

במצבים אלה קובע התקן כי יש להציג רווח למניה בשתי רמות:רווח בסיסי למניהא.

מחושב בעיקרו לפי מספר המניות הרגילות המונפקות בפועל, ללא התחשבות במניות רגילותפוטנציאליות.

רווח מדולל למניהב. מציג את התרחיש הגרוע ביותר עבור הרווח למניה. הוא כולל בנוסף למניות הרגילות המונפקות.1

גם את אותן מניות רגילות פוטנציאליות אשר מביאות לכך שהרווח המדולל יהיה קטן מנתוןהרווח הבסיס.

הרווח המדולל מהווה את הרף התחתון של הרווח למניה כך שאם המשקיע משתמש ברווח.2 המדולל למניה לצורך חישוב המכפיל, אז המכפיל ייצג את תקופת ההחזר המקסימלית בה

המשקיע ישיב את השקעתו.

IAS 33227 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

רווח בסיסי למניההרווח הבסיסי למניה יהיה

רווח למניה = רווח או הפסד לתקופה המיוחס לבעלי המניות

הרגילותממוצע משוקלל של מספר המניות הרגילות בתקופה

חישוב המונה המונה הוא אך ורק הרווח או ההפסד המיוחס לבעלי המניות הרגילות של הישות. לכן, יש להתאים את

הרווח בגין מכשירים פיננסיים המסווגים כהון עצמי בהתאם לזכויותיהם ברווח.למשל, דיבידנדים למב"כ הוני.

זכויות המיעוט(1 יש לתאם את הרווח בגין זכויות מיעוט בדוח המאוחד, מאחר ובהתאם לתקינה הבינלאומית, זכויות

המיעוט מהוות מכשיר הוני. לכן, חלק המיעוט ברווח לא נרשם כהוצאה בדוח רוו"ה מאוחד ובחישובהרווח למניה, נצטרך זאת מהרווח הנקי המאוחד.

כהתחייבות פיננסית IAS 32 מכשירים פיננסיים המסווגים בהתאם ל-(2 במכשירים אלו לרוב לא נצטרך לבצע בגינם התאמות לרווח, כי הרווח הנקי כולל בתוכו הוצאות

מימון בגין אותם מכשירים. למשל, מב"כ הניתנות לפדיון, מלכתחילה התחייבות. דיבידנד נרשם כהוצאות מימון ולכן הרווח הוא

נכון ולא צריך לעשות שום תיקון אין לבצע בשום מקרה התאמה בגין דיבידנד למניות בכורה רגילות שהוכרז לאחר תאריך המאזן.(3

– אירועים לאחר תאריך המאזן.IAS 10זאת בהתאם להוראות

דוגמאות – מב"כ

5%הנחה א - מב"כ לא ניתן לפדיון, רגיל )לא צובר ולא משתתף( בשיעור

5%הנחה ב - מב"כ לא ניתן לפדיון, צובר ולא משתתף בשיעור

מב"כ צביר – ברווח למניה רגילה, רואים את הדיבידנד למב"כ אלו כהוצאה שיש לרשום אותה. כלומריש לעשות התאמות מדי שנה, בין אם הוכרז דיבידנד ובין לא הוכרז דיבידנד.

IAS 33228 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

הערות: בישראל, דיבידנד אינו נחשב כהוצאה לחברה לעניין רשויות המס. מ"ה לא נותן מגן מס על(1

דיבידנדים למב"כ. לכן ההתאמות שנעשות לרווח הן בברוטו, לא בניכוי מהמס. אם לחברה היה הפסד, עדיין יש ליצור הפרשה בגין דיבידנד למב"כ צביר, משום שבעתיד בעלי(2

המב"כ ידרשו את כספם במצטבר בגין כל השנים שנצברו להם, לרבות שנות הפסד.

, משתתף באופן מלא )לאחר5%הנחה ג - מב"כ לא ניתן לפדיון, צובר השוואת זכויות לבעלי המניות( וגם בגין ההשתתפות יש לו צבירה.

מבחינה משפטית, סדר התשלום:דיבידנד צביר בפיגור(1דיבידנד שוטף למב"כ(2השוואת זכויות למ"ר(3השתתפות מב"כ.(4

)כולל את ה-12%, משתתף עד 5%הנחה ד - מב"כ לא ניתן לפדיון, צובר ( )לאחר השוואת זכויות לבעלי המניות( בגין ההשתתפות7%, כלומר עוד 5%

אין צבירה.

הנחה ה - מב"כ ניתן לפדיון, מדובר בהתחייבותמב"כ לא צובר ולא משתתף

מניות בכורה אלו רשומות כהתחייבות. במקרה כזה לא תדרש כל התאמה לרווח החשבונאי, שהרי המב"כ מוצג כהתחייבות וכאשר יוכרז דיבידנד, הוא ירשם כהוצאות בדוח רוו"ה, כך שהרווח החשבונאי

הנקי, כבר לקח את הדיבידנד הנ"ל בחשבון.מב"כ צובר ולא משתתף

במקרה כזה, מתעוררת השאלה האם בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים נרשמה הוצאה מדי שנה.התשובה לכך היא לפי הזכויות המשפטיות של המב"כ.

במידה ובעלי מניות הבכורה ידרשו את זכות הפדיון, האם הם יקבלו את הריבית שנצברה להם עדלמועד זה?

אם יקבלו את הריבית(1 בחשבונאות נרשמות מדי שנה הוצאות ריבית. לכן הרווח החשבונאי כבר מותאם ואין צורך לעשות

התאמות לעניין הרווח למניה. אם בפדיון יקבלו רק את הקרן בלי הריבית(2

אין לזקוף הוצאות מימון מדי שנה. בשנת הכרזה, כל הדיבידנד ושולם למב"כ, ירשם כהוצאה בדוחרוו"ה.

במקרה כזה יש לבצע התאמות:

IAS 33229 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

אם לא מגיעה למב"כ ריבית שנצברה במועד פדיון, תרשמנה הוצאות ריבית רק בשנת הדיבידנד. בשנים שלא נרשמה הוצאה, יש להקטין את הרווח בגובה האחוז השוטף.

בשנה בה הוכרז דיבידנד, ובספרים נרשם כל הדיבידנד למב"כ כהוצאה. יש לתאם את הרווח ולהגדילובגובה כל הדיבידנד שנצבר בשנים קודמות.

IAS 33230 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

חישוב המכנה לצורך חישוב כמות המניות שתהיה במכנה של הרווח הבסיסי למניה, יש למצוא את הממוצע המשוקלל

של המניות הקיימות במחזור במהלך התקופה. שימוש בממוצע נועד לשקף שינויים במספר המניות הרגילות שחלו במהלך התקופה באופן כזה שייצג

את מספר המניות הקיימות במחזור בכל רגע נתון.

דוג:

הערות יש לשים לב שיש לעבוד על צירי זמן למשך שנה, לכן יש לשים לב לרבעונים או לתקופות של למעלה(1

משנה. בדוגמה, שוקלל מרכיב הזמן לפי מספר חודשים. לפי התקן יש לשקלל את הזמן לפי מספר ימים.(2

יחד עם זאת, התקן מאפשר להשתמש בקירוב סביר.

מועד הכללת המניות בחישוב המכנה יתכנו מצבים בהם מניות הונפקו אך התמורה בגינן לא נפרעה במלואה. או, מניות שהונפקו כתוצאה

מהמרה או מימוש של ני"ע המיר וכיוצ"ב.מהו המועד בכל המקרים הללו, בו יש להתחיל ולכלול את המניות לצורך חישוב המכנה.

לעניין זה, קובע התקן כי עיתוי הכללת המניות צריך להיקבע בהתאם למהות שכל חוזה המתייחסלהנפקת מניות תוך מתן תשומת לב לתנאים הנלווים להנפקת המניות.

להלן דוגמאות לעיתוי בו יש לכלול את המניות בחישוב הממוצע המשוקלל ברווח הבסיסי למניה:מניות שהונפקו כתוצאה מהמרה של מכשיר חוב(1

לדוג, אג"ח להמרה שהומר למניות. במקרה זה המניות יכללו בחישוב כמות המניות )המכנה(, החלממועד הפסקת צבירת הריבית על מכשיר החוב. מועד הנפקת המניות בפועל.

מניות רגילות שהונפקו כנגד רכישת נכס שאינו מזומן(2 במקרה כזה, המניות יכללו בחישוב כמות המניות )המכנה( החל מהמועד בו הוכר הנכס בדוכ"ס

. ח' נכס ז' הון מניות ז' פרמיהIFRS 2בהתאם ל-מניות רגילות שהונפקו תמורת אספקת שירותים לחברה(3

.IFRS 2במקרה כזה, המניות יכללו בחישוב המכנה בקצב מתן השירות לפי מניות רגילות שהונפקו תמורת חוב(4

מדובר במצב בו חברה מנפיקה מניות באשראי. מצב זה הוא בעייתי מהבחינה החשבונאית. יש לבחון האם מדובר בחוב אמיתי, חוב שהחברה יכולה באמת לדרוש את פרעונו ויכולה להגיע

לנכסים של בעל החוב ויש בטחונות מספקים על חוב זה ולא קיימת זכות חזרה )החייב לא יכוללומר שהוא מחזיר את המניות( – רק במקרה כזה תרשם הפקודה ח' חייבים ז' הון עצמי.

לפי הטיפול החשבונאי, כך גם הטיפול ברווח למניה. אם החברה רשמה בספרייה הנפקת הון מול חוב, הרי שהמניות יכללו במכנה החל ממועד ההנפקה. אם החברה לא טיפלה כהנפקת הון, הרי

שההנפקה תרשם רק במועד בו ייפרע החוב והכסף יתקבל בחברה. בהתאם לכך גם הטיפול ברווחלמניה יהיה באותה צורה.

18.6.09 29שיעור

IAS 33231 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

מניות רגילות שטרם הונפקו מקרים בהם מניות רגילות שטרם הונפקו יכללו בחישוב כמות המניות:3התקן קובע

– מכשיר שיש חובה להמירו1מקרה מניות רגילות שיונפקו בעתיד כתוצאה ממכשיר פיננסי שיש חובה להמירו יכללו בחישוב כמות המניות

במכנה כבר במועד הנפקת המכשיר.

במקרים אל הקובע התקן שלמעשה המניות הונפקו כבר במועד קבלת המזומן, תוך הנחה שהמניותשייכות כבר למשלם, אין לו זכות חזרה ויש לו זכאות לדיבידנדים.

כמו כן, רשום במפורש בתקן כי כאשר הנפקת מניות מותנית אך ורק בחלוף פרק זמן מסוים, הרי שמאחר וחלוף הזמן הוא ודאי, לא מדובר במניות מותנות והטיפול בהן יהיה כבמניות רגילות ויכלל החל

ממועד הנפקת המכשיר המחייב את הנפקת המניות

– מניות רגילות שהנפקתן מותנית2מקרה לעיל( הן1מניות רגילות שהנפקתן מותנית למעט אלו שמותנות רק בחלוף הזמן )המטופלות לפי ס'

מניות שיונפקו רק אם יתקיימו תנאים מסויים שהוגדרו במסגרת הסכם הנפקה מותנית. אם ההנפקה מותניות בתנאים אחרים שהם לא חלוף הזמן אז המניות יכללו בחישוב הרווח הבסיסי אך ורק מהמועד

בו יתקיימו בפועל כל התנאים הדרושים )גם אם לא הונפקו בפועל המניות(

– תמורה חלקית3מקרה יתכנו מצבים בהם המשקיע במניות משלם מקדמה בגובה חלק מהסכום עבור מניות שיונפקו לו

בעתיד. האם במקרים אלה יש לקחת בחשבון בחישוב כמות המניות את החלק היחסי של המניותששולם בעדן?

אש"ח עכשיו ו-300 בו המשקיע יעביר לחברה 30.6.08לדוגמה: חברה חתמה על הסכם עם משקיע ב- אלף מניות בעוד שנה. 100 אש"ח נוספים בעוד שנה. מנגד החברה התחייבה להעביר לו 700

בהתאם לתקן, יחושב חלק יחסי בהתאם למידה בה המשקיע זכאי להשתתף בדיבידנד במהלךהתקופה.

בהעדר נתונים נוספים, תמיד ניקח בחשבון חלק יחסי ע"פ התשלום:

IAS 33232 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

התאמה למפרע של כמות המניות קיימים מקרים בהם חברות מנפיקות מניות רגילות או לחלופין מקטינות את מספר המניות הרגילות הקיימות במחזור ללא שיוני מקביל במשאבים. דבר זה יוצר בעיה מבחינת הרווח למניה, שכן עקרון

ההקבלה של המונה והמכנה מופר. המקרים העיקריים הם:מניות הטבה(1הנפקת מניות בדרך של זכויות(2איחוד או פיצול מניות(3

מניות הטבה מניות הטבה הן הנפקה של מניות רגילות בחינם לבעלי המניות הקיימים. כנגד קיטון בפרמיה ובמידת

הצורך גם בעודפים. מיון בהון העצמי:

עד איפוסXXXח' פרמיה.XXXp.nח' עודפים

XXXז' הון מניותדוגמה:

דוגמה נוספת:.5000 מניות. בכל שנה רווח קבוע של 1000לחברה

5=5000/1000: 2007רווח בסיסי למניה ב- מניות בחינם(1000 )הונפקו עוד 100% הוכרזו וחולקו מניות הטבה בשיעור של 2008בשנת

2.5=5000/2000: 2008רווח בסיסי למניה ב-

כאשר חברה מנפיקה מניות הטבה, כמות המניות גדלה בהכרח אך מכיוון שאין גידול תואם במשאבים, הרווח לא יגדל בהתאם ולמעשה יהי קיטון ברווח למניה. קוראי הדוכ"ס יכולים לפרש שהחברה רווחית

פחות מבעבר למרות שמדובר בהליך טכני בלבד. הפתרון של התקן הוא לבצע התאמה למפרע של מספרי ההשוואה של הרווח למניה מתוך תפיסה שהאקט הטכני של הנפקת מניות ההטבה בוצע כבר

במועד בו הונפקו המניות הרגילות שזכו בהטבה. מניות.2000בהמשך לדוגמה, במספרי ההשוואה של השנים הקודמות יוצג כאילו תמיד היו לחברה

5000=5=רווח למניה=20072.5רווח בסיסי למניה ב-12000 + 1100%שיעור ההטבה +

דוגמה:

IAS 33233 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

הערות: התקן קובע כי יש לבצע את ההתאמה בגין מניות הטבה גם אם הנפקת מניות ההטבה התרחשה(1

לאחר תאריך המאזן אבל לפני מועד אישור הדוכ"ס. גם אם הנפקת מניות ההטבה התרחשה לאחר תאריך המאזן, הרי שבתקופת הדיווח היא תלקח בחשבון ותבוצע הצגה מחד של מספרי ההשוואה.

היה2007, אז הרווח למניה ב-2008 היו מאושרים ביולי 2007בדוגמה לעיל, אם הדוחות לשנת 66.7כבר

יש הנפקה של מניות הטבה נטפל כדלקמן: כאשר(2מספרי השוואה שנים קודמות יתוקנו ויוצגו מחדש בחישוב של א( בשנת ההטבה י שלבדוק מתי בדיוק קרתה ההנפקה של מניות ההטבה.ב(

+ שיעור ההטבה(. כאשר1 )Xמניות שהונפקו עד תאריך ההטבה יותקנו לפי: כמות המניות כמות המניות מוכפלת בזמן מהנפקת המניות ועד מועד ההטבה.

לאחר ההטבה לא יתוקנו.בשנים שלאחר ההנפקה, המניות כבר כוללת את ההטבה ולכן אין תיקונים.ג( אם יש ני"ע המירים שהונפקו לפני ההטבה ועדיין לא מומשו או הומרו, יש לזכור לעדכן בגינםד(

את שיעור ההטבה בהתאם לתקן.

הנפקת מניות בדרך של זכויות שינוי נוסף בכמות המניות שלא מלווה בשינוי מקביל במשאבים נוצר כאשר החברה מנפיקה מניות

בדרך של זכויות. הנפקת זכויות לבעלי מניות קיימים היא פעולה נפוצה של גיוס הון ע"י החברות וזאת באמצעות הנפקה בד"כ של מניות )יכול להיות גם הנפקה של ני"ע המירים( לכל בעלי המניות הקיימים

במחיר הנמוך ממחיר השוק. בניגוד להנפקת מניות הטבה כאן בעלי המניות הקיימים צריכים לשלםסכום מסויים עבור המניות.

לדוגמה: ₪. 10מחיר מניה –

₪ )עבור שתי המניות( ביום מימוש הזכויות:16הנפקת זכויות: כל בעל מניות המחזיק רשאי לרכוש שתי מניות רגילות של החברה תמורת 16000=16*1000ח' מזומן

2000=2*1000ז' הון מניות14000ז' פרמיה

היתרונות בהנפקת מניות: יש גיוס כסף לחברה מבלי לדלל את בעלי המניות הקימים כי כולם משתתפים בהנפקה באופן(1

יחסי. בהנפקת זכויות החברה מגייסת כסף מבעלי מניות קיימים בלבד ולכן אין צורך בהוצאות הנפקה,(2

חתמים וכ' מבחינה כלכלית, בעלי המניות תמיד ירכשו את המניות בהנפקת הזכויות שכן בעל מניות שלא(3

ירכוש יפסיד למעשה את שיעור ההטבה. כלומר יש כאן הנפקה ודאית לרבות מבעלי מניותהמיעוט.

מבחינה חשבונאית נרשמת הנפקת הזכויות כהנפקה רגילה ולא ניתן ביטוי להטבה שניתנה לבעלי המניות. מבחינת הרווח למניה מתעוררת בעיה שכן יש פגיעה בהקבלה מן המונה למכנה כי מזומן שהתקבל בפועל לא תורם לרווח באופן מקביל לכמות המניות שהונפקה ולכן ניתן לראות בהנפקת

בדרך של זכויות כשתי עסקאות נפרדות: הנפקת מניות רגילות במחיר מלא המחושבת כסה"כ התקבול בהנפקה חלקי מחיר המניה ערב(1

לפני ערב הנפקת הזכויות. הנפקת מניות הטבה המחושבת כהפרש בין סה"כ המניות שהונפקו בפועל פחות מספר המניות(2

.1שהונפקו במחיר מלא שחושב בס' לעיל( במניות2ע"מ למצוא את שיעור ההטבה יש לחלק את שיעור ההטבה שהונפקו בחינם )ס' (3

שהונפקו במחיר מלא )כל המניות מיתרת הפתיחה והנפקות עד הזכויות, כולל את אלו שהונפקו(.1במחיר מלא מס'

IAS 33234 – רווח למניה

רווח למניה1שיעור ההטבה +

IAS 33רווח למניה –

הטיפול:

התמורה שהתקבלה בהנפקת המניותXXXמניות במחיר מלאמחיר המניה ערב הנפקת הזכויות

.XXXp.nמניות "בחינם" סה"כ כמות המניות בפועל שהונפקה בהנפקתXXXXסה"כ מניות

הזכויות

שיעור ההטבה =מניות בחינם

מניות במחיר מלא )רגעלפני(

מניות במחיר מלא = י.פ. מ"ר + הנפקות מ"ר עד הנפקת זכויות + המניות במחיר מלא16000=16*1000ח' מזומן

2000=2*1000ז' הון מניות14000ז' פרמיה

400ח' פרמיה16000ח' מזומן400ז' הון מניות1600ז' הון מניות

14400ז' פרמיה

דרך נוספת לחישוב לפי התקן:Pcomמחיר המניה ערב הנפקת הזכויות –

Pex.מחיר מניה תאורטי רגע לאחר הנפקת זכויות - xx% -1Pcom= שיעור ההטבה =

Pex

Pex = )שווי החברה X Pcomהתמורה שהתקבלה בהנפקת הזכויות + כמות המניות לפני

לפני(כמות המניות בהנפקת זכויות + כמות המניות לפני

דוגמה להנפקת זכויות ומספרי השוואה, לפני תאריך המאזן:

דוגמה להנפקת זכויות ומספרי השוואה, אחרי תאריך המאזן:

יש לתקן כבר את כמות המניות בגובה מרכיב ההטבה שכן בהתאם לתקן מדובר באירוע2007בשנת 2008מחייב התאמה. לגבי הנפקת מניות במחיר מלא, מתוך הנפקת הזכויות הרי שהיא שייכת לשנת

. 2007ואינה רלוונטית בשנת פיצול הנפקת הזכויות למניות במחיר מלא וחישוב מרכיב ההטבה נגזר ממחיר המניה בבורסה. תנאי

הנפקת הזכויות זהים בכל אחד מהמקרים בדוגמאות.

IAS 33235 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

IAS 33236 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

הערות: קיימים מקרים רבים שיש הנפקה פרטית ערב הנפקה לראשונה לציבור. כאשר חברה פרטית יוצאת(1

לראשונה בתשקיף כדי להפוך לחברה ציבורית היא נדרשת לכלול בדוכ"ס המצורפים לתשקיף נתונים על הרווח למניה. במקרים רבים לפני היציאה להנפקה לציבור חברות מבצעות הנפקות

פרטיות לבעלי שליטה כדי לצמצם את הדילול. יתכן ואך צפוי שההנפקות הנ"ל נעשות במחירים הנמוכים מהשווי ההוגן של המניה, כלומר גלומה בהם הטבה. יחד עם זאת, מאחר ומדובר בחברה

פרטית לא קיים נתון על מחיר המניה ערב ההנפקה. במקרים כאלה על מנת לחשב את מרכיבההטבה, אם בכלל, נדרש להזמין הערכת שווי של החברה ולחלץ בהתאם את מחיר המניה )

Pcom.) לצורך חישוב שיעור ההטבה משתנה בין מקרים בהםPcomהמועד בו יש לקחת את מחיר המניה (2

הזכויות נסחרות בבורסה ובין מקרים בהם הן לא נסחרות. כאשר הזכויות שהוענקו נסחרות בנפרד ( שילקח בחשבון יהיה מחיר המניה ערבPcomמהמניה עד למועד מימושן למניות, מחיר המניה )

הנפקת הזכויות . לעומת זאת כאשר הזכויות לא נסחרות בנפרד מהמניה, מחיר המניה שילקחבחשבון הוא מחיר המניה ערב מימוש הזכויות.

בשאלות לא תמיד מספרים כי מדובר בהנפקת מניות בדרך של זכויות, כלומר נדרש להבין מתי(3 ההנפקה היא הנפקה רגילה ומתי הנפקת זכויות. המאפיין העיקרי בהנפקת זכויות הוא שההנפקה

היא אך ורק לבעלי מניות קיימים )בציבור לא מדובר בזכויות(. מאפיין נוסף הוא שגלומה הטבהבהנפקה )צריך לעמוד קודם במאפיין הראשון(.

איחוד / פיצול מניות המקרה הנוסף בו יש שינוי במספר המניות ללא שינוי מקביל במשאבים הוא כאשר יש פיצול או איחוד

מניות. במקרים אלו גם כן נצטרך לבצע התאמה למפרע. סוגים של מניות רגילות והיא מעוניינת לבצע2הדוגמה הקלאסית למצבים אלה היא כאשר בחברה יש

השוואת זכויות כך שלאחר מכן ישאר רק סוג אחד. בהצגה מחדש של מספרי ההשוואה יש להציג כאילומאז ומעולם היה סוג אחד של מניות, בהתאם לכמות המניות שיש לאחר הפיצול או האיחוד.

25.6.09 30שיעור

IAS 33237 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

רווח מדולל למניההרווח המדולל למניה מציג את הסף המינימלי של הזכויות של כל בעל מניה רגילה בביצועי החברה.

הרווח הבסיסי למניה מהווה מדד ביצועי שמשקף את התוצאות שהושגו במהלך התקופה עבור כל מניה. לכן, לוקח בחשבון רק מניות מונפקות בפועל, ולא מניות פוטנציאליות. כלומר, עובדתית כל מניה הרוויחה במהלך התקופה את הרווח הבסיסי שחושב אך למשקיעים חשוב לדעת אם הרווח הזה ישמר

גם בעתיד, או שמא יש בעלי מניות פוטנציאלים שינגסו מהרווח הבסיסי בעתיד. מאחר ומטרתו של הרווח המדולל למניה היא להציג סף מינימלי, התרחיש הגרוע ביותר, יש להביא בחשבון את המניות הפוטנציאליות המדללות בלבד, כך שהרווח המדולל חייב להיות נמוך מהרווח

הבסיסי. התקן קובע את השיטה בה יש להכליל מניות רגילות פוטנציאליות ברווח המדולל כשתמיד נקודת

המוצא היא הרווח הבסיסי. כלומר, על מנת להחליט אם להכליל נייר ערך מסוים ברווח המדולל, ישלבחון זאת ביחס לרווח הבסיסי למניה.

קבוצות:3לצורך הכללת המניות הרגילות הפוטנציאליות בחישוב הרווח המדולל, התקן מבחין בין קבוצת האופציות - כתבי האופציה ומכשירים מקבילים להם(1קבוצת המכשירים הניתנים להמרה(2קבוצת מניות שהנפקתן מותנית(3

– אופציות, כתבי אופציה ומכשירים מקבילים להם1קבוצה התפיסה בהכללת כתבי אופציה ברווח המדולל למניה היא למצוא את התואם המנייתי שלהם. הדרישה

הזו נובעת מכך שהמכנה המשותף של הרווח למניה הוא מספר המניות. לפיכך, כתבי אופציה ימדדו במונחים של מניות. ע"פ התקן, יש לחלק את הערך הפנימי של כתב אופציה במחיר המניה ע"מ לחשב

את התואם המנייתי. מאחר והרווח למניה הוא חישוב לתקופה, גם כאן יהיה שימוש במחיר המניההממוצע לתקופה בחישוב הערך הפנימי.

ערך פנימי של אופציה = מחיר מניה פחות תוספת מימושערך ממוצע לתקופה = מחיר מניה ממוצע פחות תוספת מימוש

בכסף = תוספת המימוש קטנה ממחיר המניה בבורסהCALLאופציה מחוץ לכסף = תוספת המימוש גבוהה ממחיר המניה בבורסהCALLאופציה

( הוא חיובי , כלומר האופציה בכסף, הרי שיש להוסיף לכמותcallבמידה והערך הפנימי של האופציה ) המניות את התואם המנייתי. אם הערך הפנימי שלילי, כלומר האופציות מחוץ לכסף, אז אין להתייחס

כלל לאופציות הנ"ל בחישוב הרווח המדולל.הטכניקה לחישוב כמות המניות המתווספת למכנה, נקראת ע"פ התקן "שיטת האוצר".

הערות יש להתחשב בערך פנימי ולא שווי הוגן, משום שפועלים תחת הנחת מימוש ובמועד מימוש,(1

החישוב הוא לפי ערך פנימי. הרווח המדולל מביא את התרחיש הגרוע ביותר. אופציות המטופלות בשיטת האוצר לא משפיעות(2

על הרווח ומגדילות את כמות המניות. לכן, כל עוד יש רווח, אופציות תמיד ידללו וההיפך. כאשריהיה הפסד, האופציות לא ידללו ולא יכללו ברווח המדולל.

IAS 33238 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

תקופת הכללת האופציות ברווח המדולל תחילת ההכללה תהיה מועד הנפקת האופציות או תחילת התקופה, כמאוחר מביניהם. סיום הכללת

האופציות במדולל תהיה בפקיעת האופציות או מימושן, או סוף התקופה, כמוקדם מביניהם.

סילוק בברוטו ותוספת מימוש לא צמודהCall כתיבת אופציית Warrantדוגמה לכתב אופציה

רווח מדוללהתקופה בה האופציות קיימות רווח בסיסיהתקופה לאחר המימוש

כאשר מדובר באופציות, צורת החישוב ע"פ התקן )טכניקת האוצר( מחייבת עבודה בנפרד על אותו ניירהערך במידה וחלקו מומש / פקע / נותר במחזור.

תוספת מימוש צמודה על מניות הישות המסולקת בברוטוCall הוא מקרה פרטי של כתיבת אופציית Warrantכתב אופציה

ומסווגת כהון עצמי, שכן גם תוספת המימוש אינה צמודה. , ייתכנו מצבים נוספים של אופציות על מניות הישות שחלקם יסווגו כהתחייבויות פיננסיות.IAS 32לפי

עם סילוק נטו במזומן או סילוק נטוCall עם תוספת מימוש צמודה או אופציית Callלמשל, אופציית במניות או בחירת סילוק ע"י צד ג. במקרים אלה יש לבחון כל מקרה לגופו ולהחליט האם יכלל ברווח

המדולל. , הרי שמדובר בנגזר הנמדד בשווי הוגןIAS 32יש לשים לב כי כאשר מדובר בהתחייבות פיננסית ע"פ

דרך רווח והפסד. לכן, לעניין הרווח למניה יש לתאם בנוסף לכמות המניות בשיטת האוצר גם את הרווח בגובה ההוצאות / הכנסות מימון שנרשמו בתקופה בדוח רווח והפסד בניכוי מהמס. התפיסה ברווח

למניה שמדובר במניות )מתחילת תקופה או הנפקתן כמאוחר( ואם אכן מדובר במניות, לא היו נרשמות הוצאות/הכנסות מימון בגינם. במקרים אלו כאשר יש תאום גם למניות וגם לרווח יש חשיבות גדולה

לבחינת הדילול.

הערות: לגבי תוספת מימוש צמודה, השאלה היא האם לקחת את ההצמדה לסוף תקופה או הצמדה ממוצעת לתקופה. התקן לא מטפל בסוגיה זו ולכן שתי הגישות מותרות. יחד עם זאת, לאור התפיסה של התקן

בשימוש בממוצע של התקופה, יש לקחת בהתאם את ההצמדה הממוצעת לתקופה.

IAS 33239 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

אופציות שהן נגזר שנכתבה עם תוספת מימוש צמודה ולא צמודה. אם הסילוק היה:callעד כה דובר על אופציית

סילוק נטו במזומן – לא קיימות מניות רגילות פוטנציאליות ולכן לא רלוונטי לרווח למניה.(1 סילוק נטו במניות – בחישוב הרווח המדולל יש להוסיף לכמות המניות את אותו החישוב בדיוק כמו(2

בסילוק בברוטו. סילוק נטו במניות מהווה נגזר ולכן יש לנטרל מהרווח את הוצאות / הכנסות המימוןבגובה הפרשים של שווי הוגן בניכוי מהמס.

בחירת סילוק בידי הצד שכנגד – מדובר בנגזר ויש התאמות גם לרווח וגם למניות(3

על המניות של עצמה, הרי שהיא תממש את האופציה רקCallאם החברה היא זו שמחזיקה באופציית כאשר זה כדאי לחברה. לכן לעולם זה לא ידלל.

PUTאופציות מכר – אם החברה בפוזיציה של מחזיקת האופציה, הרעיון הכלכלי שזכות המימוש היא בידי החברה ולכן

החברה תממש רק כאשר זה כדאי. משום כך זה לא ידלל.

אם החברה כתבה את אופציית המכר יש לבחון בהתאם לנסיבות:סילוק נטו במזומן – לא קיימות מניות רגילות פוטנציאליות ולכן לא רלוונטי לרווח למניה.(1 סילוק נטו במניות – יש התאמות לרווח בגין הנגזר )בניכוי המס( והתאמות למניות בדומה לחישוב(2

Callשל אופציות סילוק ברוטו )הון עצמי( – תוספת למניות כמו בסילוק נטו במניות. יש לתאם את הוצאות המימון(3

בגין ההתחייבות שנרשמה במועד הנפקת האופציות )בגובה הערך הנוכחי של התשלום העתידיעבור המניות( בניכוי מהמס.

בחירת סילוק – תיאום למניות ולרווח כמו בסילוק נטו במניות. אבל אם אחת מחלופות הבחירה(4 ( וגם2היא סילוק בברוטו, ההתאמות לרווח הן גם בגין הוצאות המימון של שערוך הנגזר )כמו סעיף

(.3בגובה הוצאות המימון על ההתחייבות לרכישת המניות )כמו סעיף

, אךCall לעיל דומה לזו המחושבת באופציית 4 ו-3, 2השיטה לתוספת למניות בכל אחד מהסעיפים האופציות בכסף כאשר תוספת המימוש גדולה ממחיר המניה.Putבאופציית

– מכשירים הניתנים להמרה2קבוצה אופן הכללה של מכשירים הניתנים להמרה ברווח המדולל למניה שונה מאופן ההכללה של אופציות.

דוגמאות למכשירים הניתנים להמרה הנכללים בקבוצה זו: אג"ח להמרה, שטרי הון או הלוואות הניתנות להמרה, מב"כ המיר וכל מכשיר אחד הוני או התחייבותי או מורכב הניתן להמרה למניה רגילה

פוטנציאלית. התפיסה המנחה את התקן לגבי מכשירים הניתנים להמרה בחישוב הרווח המדולל היא להתייחס

אליהם כאילו הומרו כבר למניות במועד הנפקתם או בתחילת התקופה, כמאוחר. בהתאם לתפיסה זו יש מצד אחד להוסיף למכנה את מספר המניות שהיו נובעות מהמרה ומצד שני להחזיר למונה את כל

ההוצאות שנרשמו במהלך התקופה בדוח רווח והפסד בגין אותם מכשירים ניתנים להמרה ובניכוי המסבגינם.

IAS 33240 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

כמו כן, יש לזכור כי כאשר יש גם התאמות לרווח וגם התאמות למניות יש לבדוק האם המכשיר אכןמדלל.

אג"ח ניתנות להמרה

אם במהלך שנה יש אג"ח להמרה שחלקן נפדו, חלקן הומרו וחלקן נשארו במחזור )זה יכול לקרותכאשר יש פדיון לשיעורין( אז בחישוב התוספת למניות יש לחשב כל אחד מהמקרים בנפרד

X 12/12 יחס המרה Xש"ח ע.נ. XXXכל השנה תקופה מי.פ. ועד המרהX יחס המרה Xש"ח ע.נ. שהומר XXXהומר תקופה מי.פ. ועד פדיוןX יחס המרה Xש"ח ע.נ. שנפדה XXXנפדה

תוספתלמניות

XXXX

לעניין התוספת לרווח – הרווח שיותאם עבור כל אחד מהמרכיבים הנ"ל נגזר מהערך הנקוב, הריבית האפקטיבית והתקופה. לכן יחס הדילול של כל אחד מהמרכיבים יוצא זהה. מכאן שכאשר מדובר באג"ח

כל המרכיבים או ידללו ויכללו ברווח המדולל או שלא

מב"כ ניתנות להמרה

לעתים קיימות הוצאות נוספות המושפעות מההמרה הרעיונית אשר יש להתחשב בהן גם כן בהתאמותלרווח. לדוגמה, בונוס למנכ"ל הנגזר מהרווח.

2.7.09 - 31שיעור

IAS 33241 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

– מניות שהנפקתן מותנית3קבוצה לצורך חישוב הרווח הבסיסי למניה ראינו שמניות רגילות שהנפקתן מותנית נכללות בחישוב הרווח

הבסיסי למניה החל מהמועד שבו התקיימו כל התנאים הדרושים. כמו כן, אמרנו שאם הנפקת המניות תלויה אך ורק בחלוף הזמן נתייחס למניות ברווח הבסיסי החל

מהנפקת המכשיר ולא מהנפקת המניות בפועל.

נשאלת השאלה האם יש לכלול מניות שהנפקתן מותנית במסגרת הרווח המדולל למניה. לעניין זהקובע התקן כי יש לכלול מניות מותנות ברווח המדולל )אם הן מדללות( בשני המקרים הבאים:

במקרה בו התנאים הדרושים התקיימו בפועל במהלך התקופה המדווחת, יש לכלול את המניות(1 המותנות ברווח המדולל למניה מתחילת התקופה המדווחת או ממועד ההסכם להנפקה המותנית

כמאוחר מביניהם ועד למועד בו הן כלולות ברווח הבסיסי במקרה בו התנאים הדרושים לא התקיימו עד לתום התקופה המדווחת, המניות המותנות יכללו(2

ברווח המדולל במידה ובתום התקופה המדווחת היה תום תקופת ההתנייה והתנאים מתקיימים. כלומר, כאשר התנאים הדרושים לא יתקיימו אז המניות המותנות יכללו ברווח המדולל למניה

בהתבסס על מספר המניות שהיו מונפקות אילו תום התקופה המדווחת היה תום תקופת ההתנייה.דוגמה:

בדיקת השפעה מדללת ההגיון המנחה של התקן אומר שהרווח המדולל למניה מייצג את התרחיש הגרוע ביותר, כך שלצורך

הרווח המדולל יכנסו רק ני"ע שהשפעתם מדללת. לעניין זה מתעוררות שאלות כיצד יש לבחון השפעהמדללת

כיצד יש לבחון השפעה מדללת כאשר יש הפסד מפעילות מופסקת(1כיצד יש לבחון השפעה מדללת כאשר יש מספר מניות רגילות פוטנציאליות(2

. בחינת השפעה מדללת כאשר יש פעילות מופסקת1 , התקן הנ"ל קובע אופן חד משמעי שישIFRS 5כאשר יש בדוח רוו"ה פעילות מופסקת בהתאם ל-

לבחון השפעה מדללת אל מול התייחסות לרווח הבסיסי למניה מפעילויות נמשכות )נקרא מספר בקרה(. במילים אחרות, מניה רגילה פוטנציאלית תכלל ברווח המדולל כל עוד היא מקטינה את הרווח

הבסיסי למניה מפעילות נמשכת או מגדילה את ההפסד הבסיסי למניה מפעילות נמשכת.דוגמה:

IAS 33242 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

. בחינת השפעה מדללת כאשר יש מספר סוגים של מניות רגילות2פוטנציאליות

כאשר קיימים מספר סוגים של מניות רגילות פוטנציאליות, קובע התקן שלצורך הבחינה האם הם מדללים או אנטי מדללים יש לבחון כל סוג בנפרד ולא את כולם ביחד. לאור הקביעה הזו, אין ספק

שסדר הבחינה של מניות רגילות פוטנציאליות יכול להשפיע על הקביעה האם מניה רגילה פוטנציאלית מדללת או לא. לכן, בכדי למקסם את הדילול התקן מאמץ את מבחן הדילול העמוק ביותר. לפי מבחן

זה יש לבחון את היחס הפנימי של ני"ע בנפרד ואח"כ לסדר את כל ני"ע מהמדלל ביותר למדלל פחות.יש להוסיף לרווח המדולל את ני"ע אחד אחד לפי סדר הדילול עד לשלב בו ני"ע הבא כבר לא מדלל.

דוגמה:

סוגיות

. הצגה של רווח בסיסי ורווח מדולל1בהתאם לתקן, כאשר הרווח המדולל למניה שווה לרווח הבסיסי, אין חובה להציגו בדוחות הכספיים.

. הנפקה של מניות הטבה או זכויות כאשר קיימים ני"ע המירים במחזור2 כאשר חברה מחלקת מניות הטבה או מבצעת הנפקת מניות בדרך של זכויות, מחיר המניה קטן

מבחינה תאורטית בגובה שיעור ההטבה. כפועל יוצא מנקודת ראותם של בעלי ני"ע ההמירים נוצר עיוות. מצד אחד, הם לא זכאים להשתתף בהנפקת הזכויות או מניות ההטבה. מצד שני, הם מפסידים מעצם העובדה שמחיר המניה של החברה קטן בגובה ההטבה. לצורך כך, במסגרת תשקיפים של ני"ע המירים, בד"כ החברה המנפיקה מתחייבת בפני המשקיעים שבמידה והיא תחלק בעתיד מניות הטבה

או תנפיק זכויות היא תפצה את מחזיקי ני"ע ההמירים בגובה שיעור ההטבה שניתנה לבעלי המניותהרגילות. בד"כ הפיצוי מתבצע באמצעות שינוי יחס המימוש או ההמרה בגובה מרכיב ההטבה.

אחרי הטבהלפני הטבה300הון מניות100הון מניות

300א – מחזיק מניות100א – מחזיק מניות 1:1ב – מחזיק אופציות ביחס

מהון50%)אם יממש יהיה לו המניות(

)היחס תואם1:3ב- מחזיק אופציות ביחס 100 50%כדי שאם יממש עדיין יהיה לו

מהחברה(

100

(1יש לתאם את יחס ההמרה / מימוש בגובה )שיעור ההטבה + דוגמה:

IAS 33243 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

1:1חישוב החלק היחסי נכון רק כאשר יחס המימוש הוא דוגמאות:

, האופציה בכסף.10>7. 10, מחיר מניה 7, תוספת מימוש 1:1 אופציות, יחס מימוש 100א.

, האופציה בכסף.2x5>7. 5, מחיר מניה 7, תוספת מימוש 1:2 אופציות, יחס מימוש 100ב.

, הנוסחה תהיה:1:1במקרה שיחס המימוש הוא לא מחיר ממוצעXתוספת מימוש – יחס מימוש

למניה מחיר ממוצע למניהXיחס מימוש

30%=5X2-75X2

אם ההטבה נעשתה באמצע השנה, בחישוב המחיר הממוצע לשנה יש להתייחס כאילו ההטבה הייתהמההתחלה. כלומר, אין פיצול לתקופות שלפני ואחרי ההטבה.

מחיר המניה הממוצע )בחישוב החלק היחסי(נתונים:

. 100% ₪ וניתנת הטבה של 10מחיר המניה הממוצע הוא ₪. 5מחיר המניה הממוצע לשנה בהתחשב בהטבה הינו

₪ )כממוצע של התקופות בלי ועם הטבה(.7.5 ש"ח או 5אין זה נכון לקחת מחיר ממוצע לתקופה של אלא אין שינוי בחלק היחסי בכלל ולכן החישוב יעשה:

30%=5X2-75X2

דוגמה:

לסיכום:כאשר יש הטבה )מהנפקת מניות הטבה או מהנפקת זכויות(, ההשפעה על הרווח למניה היא:

:שנים קודמותא.: Restatementרווח למניה שנים קודמות יתוקן ב-

רווח מדוללרווח בסיסי

IAS 33244 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

+ שיעור ההטבה1 + שיעור ההטבה1:שנת ההטבהב.

+ שיעור ההטבה.1עד נקודת ההטבה נכפיל ב .1מנקודת הטבה וקדימה, אין תיקונים.2 יש לשים לב לני"ע המירים שהונפקו לפני ההטבה ולתת להם את ההטבה ע"י שינוי יחס.3

המימוש.:שנים לאחר ההטבהג.

אין תיקונים אך יש לשים לב לני"ע המירים שהונפקו לפני ההטבה ולתת להם את ההטבה ע"י שינויהיחס.

IAS 33245 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

. רווח למניה בדוחות ביניים3 התפיסה העומדת בבסיס החישוה של הרווח למניה בתקופות ביניים היא שכל תקופת ביניים וכל

תקופה מצטברת במהלך השנה הם תקופות העומדות בפני עצמן ובהתאם מחושב בגינם הרווח למניה חודשים3 תקופה של 4-6: 2רבעון חודשים6 תקופה של 1-6 מצטבר: 2רבעון חודשים12 תקופה של 1-12שנה:

הרבעונים של השנה לא יהיה שווה4כתוצאה מתפיסה זו יתכנו מצבים בהם סיכום הרווח למניה של לרווח השנתי למניה.

הבדלים כאמור )בין הרבעונים לבין הרבעון המצטבר( יכולים להיווצר לא רק ברווח הבסיסי אלא גם ברווח המדולל. לדוגמה, יכול להיות שכתבי אופציה במחזור יהיו בתוך הכסף ברמה רבעונית ולכן יכנסו

לרווח המדולל לרבעון, אולם ברמה השנתית או ברבעון העוקב יהיו מחוץ לכסף ולכן לא יכללו ברווח המדולל של התקופה. חשוב לציין כי ע"פ התקן אין לתקן מספרי השוואה בכדי לשקף שינויים במחירי

המניות הרגילות.

. מניות שלא שולמה תמורה מלאה בגינן4 לעניין הרווח הבסיסי למניה יש להביא בחשבון במקרה זה את החלק של המניות אשר זכאי להשתתף

בדיבידנדים. לעניין הרווח המדולל דרך הטיפול תהיה זהה מבחינת דילול לחישוב כתבי אופציה.

דוגמה:

. אופציות לעובדים ברווח למניה5

א. הענקה של מניות לעובדים עם התניית שירות ברווח הבסיסי לא יכללו מניות עד תום תקופת ההבשלה. ברווח המדולל יכללו מניות במידה והשפעתן

במועד הדיווח. בפועלמדללת, שכן מדובר במניות רגילות פוטנציאליות שיכללו לפי מספר העובדים השאלה היא כיצד יש לכלול את המניות הנ"ל ברווח המדולל, שכן התמורה המלאה בגינן טרם

התקבלה והתמורה היא שירות שמספק העובד. לכן נתייחס לתמורת השירותים שטרם התקבלה (. לכן יש להתייחס4מהעובד כאל כתב אופציה. הדבר דומה להנפקת מניות בתמורה חלקית )סוגיה

להענקה זו כאל כתבי אופציה, כאשר תוספת המימוש שתלקח בחשבון תהיה בגובה השווי של )לפי שווי הוגן מכשירים הוניים במועדIFRS 2השירותים שטרם סופקו אשר מחושב בהתאם ל-

הענקה(.דוגמה:

IAS 33246 – רווח למניה

IAS 33רווח למניה –

ב. הענקה של כתבי אופציה עם התניית שירות ההשפעה במדולל תהיה לפי כמות העובדים בפועל ליום המאזן. לצורך הכללת האופציות יש לחשב

תוספת מימוש מתוקנת הכוללת את תוספת המימוש המקורית הנקובה ותוספת המימוש בגובההשירותים שטרם סופקו )לפי גישת סוף תקופה – כך עובדים בקורס(.

דוגמה:

ג. הענקה עם תנאי ביצוע במקרה של תנאי ביצוע, יש ליישם את אותו עקרון של מניות מותנות. כלומר, יש לבחון אם יום המאזן

הוא תום תקופת ההתנייה ובהתאם לראות אם התנאי מתקיים או לא. מ' ש"ח.2דוגמה, כמו הקודמת רק עם תנאי שסך המכירות המצטבר בתקופת ההבשלה יהיה מעל

הערה: כאשר מדובר באופציות לעובדים ברווח למניה יש לשים לב כי ברווח החשבונאי נרשמה ההוצאה

עובדים. אולם,7 לפי צפי העובדים שיהיו בתום תקופת ההבשלה. בנתוני הדוגמה IFRS 2בהתאם ל- בחישוב הרווח למניה מתייחסים למניות הרגילות הפוטנציאליות הקיימות בפועל, כלומר לפי מספר

עובדים.8העובדים במועד המאזן. בדוגמה חשוב להדגיש כי למרות שיש חוסר איזון בין המונה לבין המכנה לא מבצעים תיקונים לרווח מתוך

והנפקת כתבי אופציה.IFRS 2תפיסה שמדובר בשתי עסקאות נפרדות: קבלת העבודה לפי

-

24.6.09 – 5שיעור

IAS 33247 – רווח למניה

IAS 23עלויות אשראי –

IAS 23עלויות אשראי – 223..................................................................................................................................................................................תחולה223.................................................................................................................................................................................הגדרות

223.........................................................................................................................................................................נכס כשיר224..................................................................................................................................................................עלויות אשראי

224............................................................................................................................................................................כללי הכרה224........................................................................................................................................................................כלל אצבע

224................................................................................................................................................עלויות אשראי הראויות להיוון225.....................................................................................................................................שלבי קביעת הסכום המותר בהיוון

225........................................................................................................................................................................תקופת ההיוון225....................................................................................................................................................... מועד תחילת ההיוון1225.............................................................................................................................................................. השהיית ההיוון2225................................................................................................................................................................... סיום ההיוון3

226.......................................................................................................................................................................ירידת ערך226.................................................................................................................................................................................מונחים

227......................................................................................................................................שלבים בקביעת הסכום המותר בהיוון-

כלל אצבע – מהוונים עלויות אשראי לנכסים כשירים. כל מה שלא מיוחס לנכס כשיר יזקף לרוו"ה.

השאלה העולה לעניין הטיפול החשבונאי בעלויות אשראי הינה כיצד יש לסווג את עלויות האשראי אלטרנטיבות עקרוניות לטיפול בעלויות אשראי:2בדוכ"ס. קיימות

היוון עלויות אשראי כחלק מעלות נכסים מסוימים )נכסים כשירים(.(1 מצדדי גישה זו טוענים כי היוון עלויות מביא למדידה נכונה של עלות הנכס והקבלה נאותה יותר בין

הוצאות להכנסות. ע"פ עקרון ההקבלה, יש להכיר בדוח על תוצאות הפעילות בהוצאות בתקופות בהן הוכרו ההכנסות המתייחסות. כלומר, היוון עלויות אשראי מביא להקבלה תקופתית נכונה בין

ההוצאות שהתהוו ובין התועלת המופקת מהן. התייחסות לעלויות האשראי כהוצאות תקופתיות(2

מצדדי גישה זו טוענים שהיוון עלויות אשראי יעוות את מדידת הנכסים ואת תוצאות הפעילות, שכן הוא גורם לכך שהרכב ההון של התאגיד משפיע על אופן הצגת הנכסים ומדידת הרווח, מאחר ואין

זקיפה במקביל של עלות הריבית הרעיונית על ההון העצמי.

תחולההתקן לא יחול:

לא מהוונים עלויות אשראי לנכסים הנמדדים בשווי הוגן.(1מלאי המיוצר בכמויות באופן חוזר ונשנה(2

הגדרות

נכס כשיר לשימושו המיועד או למכירתו. להכין אותו כדי פרק זמן מהותינכס כשיר הוא נכס שנדרש

: לא יכול להיות נכס כשיר: מזומן, פקדונות, לקוחות, חייבים IAS 39 נכס פיננסי לפי (1: ניתן להוון כאשר: פרק זמן מהותי והוא לא מיוצר בכמויות באופן חוזר ונשנה. מלאי(2: אסור שימדדו לפי שווי הוגן וצריך להכשיר אותם. נדל"ן להשקעה, ר"ק ונכסים ב"מ(3

:הערות התקן אינו קוצב מהו פרק זמן מהותי ויש לבחון זאת בהתאם לנסיבות. פרק זמן מהותי עשוי להיות(1

שונה מענף ואף בין שתי חברות באותו ענף. נכס כשיר צריך להיות נכס אשר מבוצעות עליו פעולות של הכנה או של ייצור לשימושו המיועד. נכס(2

כשיר לא יכול להיות נכס אשר מייד לאחר רכישתו מוכן לשימושו המיועד.

IAS 23248 – עלויות אשראי

IAS 23עלויות אשראי –

עלויות אשראי עלויות אשראי כוללות ריבית ועלויות אחרות שמתהוות לישות בקשר לקבלת כספים באשראי. עלויות

אשראי עשויות לכלול:ריבית על משיכות יתר בבנק ואשראי לז"ק ולז"א.(1הפחתה של ניכיון או פרמיה המיוחסים לאשראי, לפי שיטת הריבית האפקטיבית(2 עלויות נלוות שהתהוו בקשר עם הסדרי אשראי. למשל, עלויות גיוס אג"ח במסגרת תשקיף, עלויות(3

אלו ניתן לייחס לעלויות אשראי.ניתן להוון עלויות אשראי שהתהוו בגין עסקאות חכירה מימוניות.(4 הפרשי שער בגין אשראי במט"ח במידה והם מהווים תחליף לעלויות ריבית. בפרקטיקה הפרשי(5

אשראי מהוונים באופן מלא.ניתן להוון עמלות בנק רק עם הן קשורות לקבלת אשראי(6

כללי הכרה

כלל אצבע ישות תהוון עלויות אשראי הניתנות לייחוס במישרין לרכישה להקמה או לייצור של נכס כשיר כחלק

מהעלות של אותו נכס. ישות תכיר בעלויות אשראי אחרות בתקופה בה הן מתהוות לישות. עלויות האשראי יהוונו כאשר צפוי שכתוצאה מהן ינבעו הטבות כלכליות עתידיות לישות והעלויות ניתנות

למדידה באופן מהימן.כלומר, לא ניתן להוון עלויות מעבר לערך ההשבה של הנכס.

עלויות אשראי הראויות להיוון עלויות האשראי שניתן לייחסן במישרין לרכישה, להקמה או לייצור של נכס כשיר הן אותן עלויות אשראי

אשר היו נמנעות אילו היציאה בגין הנכס הכשיר לא הייתה מבוצעת. עלויות האשראי עשויות לכלול:עלויות בגין אשראי ספציפי אשר הישות לוותה במיוחד להשגת נכס כשיר מסוים.(1עלויות בגין אשראי שאינו ספציפי. לדוגמה, כאשר פעילות המימון של הישות מתואמת באופן מרכזי(2

תהליך ההיוון מורכב משני שלבים: היוון אשראי ספציפי(1

במידה והישות לוותה כספים במיוחד לצורך השגת נכס כשיר מסוים, על הישות להוון את עלויות האשראי הספציפי כולן בניכוי כל הכנסה שנבעה מהשקעה זמנית של אותו אשראי שלא במסגרת

ההשקעה בנכס הכשיר. היוון אשראי לא ספציפי(2

במידה וישות לווה כספים באופן כללי ומשתמשת בהם להשגת נכס כשיר, סכום ההיוון יקבע ע"יייחוס שיעור היוון ליציאות בגין נכס זה.

יהיה הממוצע המשוקלל של עלויות האשראי מחולק ביתרה הממוצעת המשוקללת שיעור ההיווןא(של האשראי של הישות שקיים במהלך התקופה.

המכפלה של ההשקעה בנכס הכשיר המשוקללת בתקופה בשיעור ההיוון. סכום ההיווןב( סכום עלויות האשראי שישות מהוונת במהלך התקופה, לא יעלה על הסכום של עלויות האשראי

שהתהוו בפועל – תקרת ההיוון.

שיעור ההיוון =עלויות אשראי

היתרה הממוצעת המשוקללת שלההלוואות

היתרה המשוקללת של ההשקעה בנכס הכשירXסכום ההיוון = שיעור ההיוון

IAS 23249 – עלויות אשראי

IAS 23עלויות אשראי –

שלבי קביעת הסכום המותר בהיווןזיהוי נכסים כשירים(1זיהוי מקורות אשראי ספציפיים וקביעת עלויות אשראי בגינם שיהוונו במלואן.(2הטיפול בעלויות אשראי לא ספציפי:(3

חישוב שיעור היוון ע"י קביעת עלויות אשראי לתקופה )המונה( ויתרה משוקללת של ההלוואותא()המכנה(.

חישוב יתרת ההשקעה המשוקללת בנכס הכשירב(חישוב סכום ההיוון )מכפלה של א כפול ב(ג(השוואת סכום ההיוון המחושב )סעיף ג( עם תקרת ההיוון )עלויות האשראי שנצברו בפועל(ד(

במידת הצורך יוקטן הסכום המהוון.

תקופת ההיוון

. מועד תחילת ההיוון1 התנאים הבאים:3תחילת ההיוון הינה במועד בו מתקיימים

. נצברו עלויות בגין הנכס הכשיר(1צריך לעמוד באחד מהתנאים הבאים:

אשראי בלי ריבית )למשל אשראי ספקים( לא נחשב לתחילת צבירת העלויות.שולם במזומן.א( , אין ריבית על התקופה הזו. ניתן להוון רק1.4 והתשלום עליו הוא ב-1.1למשל נכס נקנה ב.מהתשלום במזומן.

. רכישת נכס תמורת אשראי נושא ריביתב( – עומדת בהגדרה.החלפת נכסיםג(

עלויות אשראי נצברו (2 נעשו פעילויות הדרושות להכנת הנכס לשימושו המיועד(3

פעילות הדרושות להכשרת הנכס לשימושו המיועד כוללות לא רק את ההקמה הפיזית של הנכס הכשיר, אלא גם פעילויות טכניות ומנהלתיות שהתרחשו טרם ההקמה הפיזית של הנכס, כגון

פעילויות להשגת אישורים לפני מועד ההקמה. יחד עם זאת, תקופה זו לא תכלול את התקופה בה הנכס מוחזק כאשר לא מתבצעת כל פעילות הכשרה של הנכס המשנה את מצבו הנוכחי. כך

לדוגמה, במקרה של רכישת קרקע להקמת בניינים למכירה, ניתן להתחיל להוון עלויות אשראי בתקופות מוקדמות כאשר החברה מבצעת פעולות תכנון ופעולות להשגת אישורי בניה, בהנחה

שבשלב זה החברה משנה את מצבו הנוכחי של הנכס.

. השהיית ההיוון2 יש להשהות את ההיוון במהלך תקופות ממושכות בהן חלה השהיה של הפיתוח של הנכס הכשיר. לכן,

תהליך ההיוון אינו מופסק כאשר החברה מבצעת השהייה זמנית קצרה וכן בתקופות בהן החברהמבצעת עבודות טכניות ומנהלתיות הכרחיות. הפסקת ההיוון

. סיום ההיוון3 היוון עלויות אשראי יופסק כאשר יושלמו כל הפעילויות המהותיות הדרושות להכנת הנכס הכשיר

לשימושו המיועד או למכירתו. למעשה, הפסקת ההיוון תתרחש גם מתרחשות עבודות טכניותמנהלתיות שהן שגרתיות בתום תקופת ההכנה.

כאשר נכס כשיר מוקם בחלקים וניתן להשתמש בנפרד בכל חלק מוקם, בעוד ההקמה של יתר החלקיםנמשכת היוון עלויות אשראי לאותו חלק שהושלם – יופסק.

IAS 23250 – עלויות אשראי

IAS 23עלויות אשראי –

ירידת ערך כאשר הערך בספרים כולל עלויות אשראי שהוונו, והעלויות החזויות הסופיות עולות על סכום בר

ההשבה, הערך בספרים יופחת. בנסיבות מסוימות ניתן להשיב חזרה את העלות שהופחתה בהתאם.IAS 36להוראות

1שאלה

2שאלה

30.6.09 – 6שיעור

מונחיםעקרון הליבה

זקיפה של עלויות אשראי לנכס כשיר בהקמה, יתר עלויות יזקפו לרוו"ה.נכס כשיר

נכס לא פיננסי שמשך הקמתו מצריך פרק זמן מהותי, כגון מלאי, נדל"ן להשקעה, ר"ק, נכסים בלתימוחשיים

עלויות אשראיעלויות שניתן להימנע מהן אילו לא הייתה מבוצעת השקעה בנכס כשיר.

עלויות אשראי ספציפי ולא ספציפיתקופת ההיווןתחילת ההיוון:

נצברו עלויות בגין הנכס הכשיר(1מזומןא(החלפת נכסיםב(נטילת אשראי נושא ריביתג(

נצברו עלויות אשראי(2נעשו פעילויות לרכישת הנכס )כולל מנהלתיות(3

סיום ההיוון:הושלמו עיקר הפעילויות להכנת הנכס

IAS 23251 – עלויות אשראי

IAS 23עלויות אשראי –

איך מהווניםהיוון עלויות אשראי ספציפי(1היוון לא ספציפי(2

=שיעור היווןעלויות אשראי

יתרה ממוצעת שלהתחייבויות

השקעה משוקללת בנכס הכשירXסכום ההיוון = שיעור ההיוון

דוגמה

במידה וההלוואה נלקחה לפני ההשקעה הרי שגם אז לא נוכל לזקוף את עלויות האשראי להיוון כי הן לא שימשו לכך. במידה והנכס הכשיר היה מוכן לפני סוף השנה, אז תקופת ההיוון היתה עד סיום הכנת

הנכס הכשיר ולא עד תום השנה.

שלבים בקביעת הסכום המותר בהיווןזיהוי נכסים כשיריםא. זיהוי מקורות אשראי ספציפיים וקביעת עלויות אשראי בגינם שיהוונו במלואן )בניכוי הכנסותב.

מהשקעה זמנית(טיפול בעלויות אשראי לא ספציפיג.

קביעת תקופת ההיוון – התווסף לעומת מקודם.1 חישוב שיעור ההיוון ע"י קיבעת עלויות האשראי לתקופה )מונה( ויתרת הממוצע המשוקלל של.2

ההלואות בתקופת ההיוון )מכנה(חישוב יתרת ההשקעה בנכס הכשיר משוקללת בתקופת ההיוון.3(3 ב-2חישוב סכום ההיוון )מכפלה של .4( עם תקרת ההיוון )עלויות האשראי שנצברו בפועל(.4השוואת סכום ההיוון המחושב )סעיף .5

דוגמה:

מהדפים1שאלה

IAS 23252 – עלויות אשראי

IAS 23עלויות אשראי –

מהדפים2שאלה

מהדפים3שאלה

מהדפים4שאלה

-

6.7.09 – 32שיעור

IAS 23253 – עלויות אשראי

IAS 8מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות –

IAS 8מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות – 229......................................................................................................................................................................שינוי אומדן

230..............................................................................................................................שינוי שיטה – שינוי מדיניות חשבונאית230......................................................................................................................................................................תיקון טעות

230..............................................................................................הבחנה בין שינוי אומדן לבין שינוי שיטה )מדיניות חשבונאית(230.............................................................................................................................הבחנה בין שינוי אומדן לבין תיקון טעות

- הדן בשינויים חשבונאיים:IAS 8בהתאם ל-

שינוי אומדן יטופל בתקופה החשבונאית בה חל השינוי. שינוי שיטה ותיקון טעות יטופלו בדרך של הצגהמחדש.

שינוי אומדן מוגדר כהתאמה של נכס או התחייבות בספרים הנובעת מהערכה של מצבם הנוכחי של הנכסים

וההתחייבויות וההטבות העתידיות הצפויות והמחויבויות הקשורות בהן. אומדנים מבוססים על הערכות הנהלה ולכן יכולים להשתנות. בחשבונאות, ישנה הישענות על הרבה

מאוד אומדנים, לכן שינוי אומדן הוא אירוע שכיח. דוגמאות לשינויי אומדן:

הפרשה לחומ"ס; הפרשה לאחריות; שינוי שיטת פחת; אורך חיים רכוש קבוע; גרט

שינוי אומדן יטופל בדרך של מכאן והלאה והפרשים יזקפו לרוו"ה. ישנם שינוייםIAS 8בהתאם ל- שישפיעו רק בתקופת השינוי, כגון הפרשה לתביעה. וישנם שינויים שישפיעו גם על התקופות הבאות

ולא רק על התקופה הנוכחית, כמו שינוי שיטת פחת. שינוי אומדן מהסוג שמשפיע על התקופות העוקבות לא נפוץ בפרקטיקה. זאת מהסיבה שבהתאם

לעמדת הרשות לני"ע, על מנת ששינוי כזה לא יטופל כתיקון טעות, יש להצביע על שינוי מובהקבנסיבות, או לחלופין על מידע חדש שהתקבל ולא היה ניתן להשגה בעבר.

בנוסף, לא קיימת בתקן התייחסות ספציפית מאיזה מועד מדויק יש להתחיל ולטפל בשינוי האומדן.בתקן רשום "בתקופת השינוי". לכאורה, קיימות מספר אפשרויות:

תחילת תקופה, סוף תקופה, אותה נקודה ספציפית בה הוחלט על השינוי. להוציא מקרים בהם ישנו אירוע בתאריך מסוים שבעקבותיו משתנה האומדן, ואז שינוי האומדן יטופל

החל ממועד זה, הרי שבשאר המקרים יש לטפל מתחילת הרבעון.

IAS 8254 – מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות

IAS 8מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות –

שינוי שיטה – שינוי מדיניות חשבונאית ע"פ התיאוריה החשבונאית, חייבת להישמר עקביות במדיניות החשבונאית שמיישמת החברה, כלומר

אותה מדיניות חשבונאית צריכה להיות מיושמת עבור אותם אירועים כלכליים באותה התקופהובתקופות עוקבות.

, חברה תשנה את מדיניותה החשבונאיתIAS 8שינוי שיטה חשבונאית לא מתרחש כל יום. בהתאם ל-באחד משני המקרים הבאים:

שינוי השיטה נדרש כתוצאה מיישום לראשונה של תקן חשבונאות חדש החל על החברה. (1 כאשר שינוי השיטה מביא לכך שהדוכ"ס מספקים מידע מהימן ורלוונטי יותר לגבי ההשפעות של(2

עסקאות ואירועים על המצב הכספי ועל תוצאות הפעילות של החברה

הטיפול החשבונאי בשינוי שיטה מהסוג שהראשון )יישום לראשונה של תקן( – יש לפעול בהתאם להוראות המעבר של התקן החדש, שקובעות בד"כ טיפול של הצגה מחדש למעט מקרים שטיפול כזה

לא מעשי ואז שינוי השיטה יהיה החל מהמועד בו הדבר מעשי. ר"ק, מעבר מעלות למודל הערכה מחדש יתבצע מכאן והלאה.IAS 16לדוגמה,

במקרה של שינוי שיטה מהסוג השני, יש לטפל בדרך של הצגה מחדש, להוציא מקרים בהם יש הקלהבתקן ספציפי אשר באה בשל העובדה שהמעבר בין השיטות בדרך של הצגה מחדש אינו מעשי.

ר"ק, מעבר מעלות למודל הערכה מחדש יתבצע מכאן והלאה.IAS 16למשל, IAS 2 משיטת ממוצע לשיטת FIFO .הצגה מחדש

תיקון טעות , חברה תתקן טעות מהותית של תקופה קודמת, או תקופות קודמות בדרך של הצגהIAS 8בהתאם ל-

מחדש.

הבחנה בין שינוי אומדן לבין שינוי שיטה )מדיניות חשבונאית( שינוי מדיניות חשבונאית הוא שינוי במכלול העקרונות הבסיסיים, המוסכמות והכללים המסויימים

שיושמו עד כה. לעומת זאת, שינוי אומדן הוא התאמת הערך בספרים של נכס או התחייבות או של סכום הצריכה

קובע כי במקרים בהם קשה לבצעIAS 8התקופתית של נכס, הנובע מהערכה של מצבם הנוכחי. הבחנה בין שינוי מדיניות לבין שינוי אומדן, הטיפול החשבונאי יהיה כשינוי אומדן.

דוגמאות: מעבר ממודל עלות למודל שווי הוגן / הערכה(1

מחדששינוי מדיניות

שינוי אומדןשינוי שיטת פחת(2שינוי מדיניות לממוצע או הפוך במלאיFIFOשינוי מ-(3שינוי אומדןשינוי הפרשה לחומ"ס(4שינוי אומדןגרט, אורך חיים(5

הבחנה בין שינוי אומדן לבין תיקון טעות ההבחנה בין השניים מתבססת על כך ששינויים באומדנים נובעים ממידע חדש, או מהתפתחויות

חדשות שלא היו קיימים בעבר. אם המידע היה קיים ולא היה ידענו עליו ויכולנו לדעת, אז מדובר בטעותולא בשינוי אומדן.

-

IAS 8255 – מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים – 232.................................................................................................................................................................................הקדמה

232............................................................................................................................................דיווח כספי של תקופות ביניים232..............................................................................................................................................................................בעיות

233..................................................................................................................................................................................תחולה234................................................................................................................................................................כללי הכרה ומדידה

234....................................................................................................................א. הכנסות או הוצאות תקופתיות או בלתי סדירות234............................................................................................................................................................................הכנסות234............................................................................................................................................................................הוצאות

235...................................................................................................................................................דוגמאות להמחשת דחיית ההוצאות235...................................................................................................................................................דוגמאות להמחשת הקדמת הוצאות

236.............................................................................................ב. הכנסות והוצאות הנקבעות ע"ב שנתי, למעט מסים על הכנסה236...............................................................................................................................................................ג. מלאי ורכוש קבוע

237............................................................................פרקטיקה מול תרגילים – אירועים לאחר תאריך המאזן ומלאי חומרי גלם237.......................................................................................................................................................................רכוש קבוע

237......................................................................................................................... פריסת הוצאות הפחת על פני השנה / בין הרבעונים1238................................................................................................................................................................ שינוי אומדן ברכוש קבוע2

238.......................................................................................................................................ד. דוחות ביניים ושינויים חשבונאיים238...............................................................................................................................................................ה. מסים על הכנסה

239.........................................................דוגמאות בהן אין הפסדים להעברה שלא יצרו בגינם מסים נדחים ואין הפרשים בין הספרים למ"ה241....................................................................................דוגמאות שיש בהן הפסדים להעברה ואין הפרשים בין הספרים לבין מס הכנסה

243..................................................................................................................................דוגמאות שיש הפרשים בין מס הכנסה לספרים244................................................................................................................................................................הכנסות בשיעור מס מיוחד

245.............................................................................................................................................דוחות ביניים ופעילות שהופסקה245........................................................................................................................................................................סוגיות מס

245..........................................................................................................................דוגמאות בהן יש הפסדים להעברה ופעילות מופסקת246............................................................................................................................הצגה וגילוי בדוחות כספיים לתקופות ביניים

246.......................................................................................................................דוחות שיש להציג לפי תקנות ני"ע בישראל:

-

IAS 34256 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

הקדמהתקופת ביניים:

תקופת דיווח כספי הקצרה משנת כספים מלאה.

דיווח כספי של תקופות ביניים משמעו דיווח כספי הכולל מערכת מלאה של דוחות כספיים )מאזן, רוו"ה, תזרים מזומנים, דוח על

השינויים, ביאורים( או מערכת של דוחות כספיים במתכונת הדיווח הכספי השנתי האחרונה של הישותוביאורים תמציתיים נבחרים לתקופות ביניים.

הדיווח הכספי לתקופות ביניים אמור לספק למשתמשים מידע כספי לפרקי זמן הקצרים משנה. למידע כספי זה יש ערך של רלוונטיות כבר מעצם היותו זמין למשתמשים בעת שהם נזקקים לקבלת החלטות.

כמו כן, נועד הדיווח הכספי לתקופות ביניים על מנת שנוכל להסתייע בו גם לחיזוי הרווחיות לשנה או לתקופות מעבר לשנה, וכן לצורך השוואה גם לתקופה המקבילה אשתקד וגם לתקופת הביניים

הקודמת. בנוסף, בעקבות הדיווח הכספי מתאפשר איתור מוקדם ככל האפשר של נקודות מפנה במגמת

הרווחיות, הנזילות, ובהערכת ביצועי ההנהלה. יחד עם זאת, פרסום דוכ"ס לתקופות ביניים עשוי לפגום ברמת המהימנות של הדיווח הכספי, זאת גם

בשל העובדה שככל שתקופת הדיווח מתקצרת כך נשען הדיווח במידה רבה יותר על אומדנים. וגם, הגברת תדירות הדיווח והרצון לפרסם למשקיעים את דוחות הביניים קרוב ככל הניתן לתום תקופת

הדיווח, מצמצמת באופן טבעי את תקופת הזמן שעומדת בפני החברה לצורך עריכת הדוחות הכספיים. כידוע, בהתאם לתקנות ני"ע, חברה ציבורית נדרשת לפרסם את הדוח הרבעוני של כל אחד משלושת הרבעונים הראשונים עד תום חודשיים מתום הרבעון. בהתאם, בדוחות הרבעוניים יש הישענות גדולה

יותר על אומדנים שחישובם נעשה בזמן קצר יותר וגם רואה החשבון מבצע על דוחות אלה סקירה בלבדולא ביקורת מלאה.

יוצא איפוא, כי הדיווח לתקופות ביניים משפר מצד אחד את הרלוונטיות של הדיווח, אך פוגע במידה מסויימת ברמת המהימנות. התפיסה היא שהפגיעה ברמת המהימנות היא נסבלת ולכן ניתן לשמור על

רמת מהימנות סבירה יחד עם שיפור ברמת הרלוונטיות. בנוסף, בהתאם למסגרת המושגית, אחד האילוצים על המאפיינים האיכותיים הוא עיתוי נכון. כלומר, המסגרת המושגית עצמה מונעת את האפשרות לפיה חברות ימנעו מלפרסם דוחות לתקופות ביניים

שרלוונטיות למשתמשים תחת הנימוק שיש פגיעה במהימנות.

בעיות הבעיה המרכזית היא האם כללי חשבונאות מקובלים אשר פותחו במקורם לצורכי הדיווח הכספי

השנתי, תואמים גם את צורכי הדיווח לתקופות ביניים. בעיה זו מתעוררת בעיקר בענפים בהם קיימתעונתיות, כגון חברות נסיעות, ביגוד וכיו"ב. בעיות נלוות נוספות הן:

הקבלת הוצאות להכנסות(1כיצד יש לפרוס את ההכנסות וההוצאות על פני תקופות ביניים.

. התנגשות בין דוחות הביניים לבין התוצאה השנתית המתקבלת בראיה שנתית(2דבר זה יכול להיווצר כתוצאה מיישום כללי החשבונאות השנתיים בתקופות הביניים.

גישות חשבונאיות שיכולות להתמודד עם בעיות הדיווח הכספי לתקופות הביניים:2קיימות הגישה הדיסקרטית(1

רואה בתקופת הביניים תקופה העומדת בפני עצמה ולא חלק מתקופה ארוכה יותר. על פי גישה זו, מדידת ההכנסות וההוצאות, הנכסים וההתחייבויות תעשה בדיוק באותו באופן כאילו היה מדובר

בדוח שנתי.

IAS 34257 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

הגישה האינטגרלית(2 גישה זו רואה בתקופת הביניים חלק אינטגרלי ובלתי נפרד של השנה השלמה. לכן, צבירה ודחייהשל הוצאות והכנסות לגבי כל תקופת ביניים תושפע משיקולים והערכות המתייחסים לכל השנה.

IAS 34.בוחר בגישה הדיסקרטית

דוגמה: פריסת עלויות קבועות בחברה בה קיימת עונתיות. כמו הוצאות פרסום. בגישה הדיסקרטית ההוצאות

ירשמו עם התהוותן ע"ב מצטבר ללא קשר למחזור ההכנסות באותו רבעון. בגישה האינטגרלית ההוצאות ירשמו ע"ב יחס היקף המכירות של אותה תקופת ביניים לעומת היקף

המכירות השנתי החזוי.

בעוד שהתפיסה האינטגרלית הייתה מקובלת במגבלות מסוימות בעבר, הרי שהחשבונאות המודרנית מאמצת באופן מובהק וברור את התפיסה הדיסקרטית. המצדדים בתפיסה הדיסקרטית טוענים כי תקופת הביניים היא תקופה העומדת בפני עצמה, בדיוק כשם שתקופה של שנה היא גם חלק מזמן ארוך יותר. בחברות בהן עונתיות, ניתן להסביר זאת בביאורים לדוכ"ס, כך שהמשקיעים ידעו באיזה

רבעון מתרכזות הכנסות החברה.

IAS 39-קבוצות,4 השקעה בנכס פיננסי, למשל השקעה במניות במועד הרכישה יש לסווג לאחת מ אחת מהן זמין למכירה. זמין למכירה נמדד בשווי הוגן דרך הון עצמי

מדי תקופה: ז/ח השקעה במניות | ז/ח קרן הון זמין למכירה. )כשינוי בשווי ההוגן(. יש למחוק את כל קרן ההוןIAS 39קרן ההון יכולה להיות גם בחובה. במידה ויש ירידת ערך בהתאם ל-

בחובה לרוו"ה. במידה ויש עליית ערך לאחר מכן, אם ההשקעה היא במכשיר הוני )במניות ולא באג"ח(אז כל העליה תזקף לקרן הון ולא לרוו"ה.

תחולה התקן לא קובע אילו חברות חייבות לפרסם דוחות ביניים או באיזו תדירות. יחד עם זאת, חברה אשר

עורכת דוחות ביניים, בין אם היא מחויבת ובין אם לא, היא נדרשת ליישם את הוראות התקן. ע"פ תקנות ני"ע, חברה ציבורית מחויבת לערוך דוחות רבעוניים ולפרסמם עד לתום חודשיים מיום המאזן. כלומר,

כל החברות הציבוריות מחויבות בעריכת דוחות רבעוניים, לרבות חברות פרטיות אשר הן חברותמוחזקות של חברות ציבוריות וחברות פרטיות מתוך בחירה.

ע"פ התקן לא חייבים גם להיות עקביים עם התקופה של הדיווח, כלומר ניתן להוציא דוכ"ס תקופתייםלצרכים מיוחדים ובלבד שמיישמים את הוראות התקן.

על פי התקן, דוחות לתקופות ביניים ערוכים במתכונת תמציתית, אלא אם כן החברה נדרשת לערוךדוכ"ס במתכונת במלאה, למשל כאשר חברה יוצאת בתשקיף ע"ב דוחות ביניים או מבחירה.

ההבדל בין מתכונת מלא לבין מתכונת תמציתית נוגע אך ורק לכמות הביאורים ולתוכנם. כאשרבמתכונת התמציתית נכללים רק ביאורים נבחרים.

ההגיון בקביעה הוא משיקולי תזמון ועלות וכן לאור התפיסה כי המידע בדוחות הביניים הוא בגדר עדכוןמהדוח השנתי האחרון. שתמיד נכלל בדוחות הביניים כחלק ממספרי השוואה.

IAS 34258 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

כללי הכרה ומדידה התקן קובע כי יש ליישם בדוחות כספיים לתקופות ביניים מדיניות חשבונאית זהה לזו שבדוחות

הכספיים השנתיים )גישה דיסקרטית(.הטיפול החשבונאי יחולק למספר קטגוריות:

הכנסות או הוצאות תקופתיות או בלתי סדירותא.

הכנסות והוצאות הנקבעות ע"ב שנתי, למעט מסים על הכנסהב.

מלאי ורכוש קבועג.

IAS 8שינויים חשבונאיים – ד.

מסים על הכנסהה.

א. הכנסות או הוצאות תקופתיות או בלתי סדירות

הכנסות בהתאם לתקן, לא יוקדמו או ידחו הכנסות המתקבלות באופן עונתי, מחזורי, או מזדמן במהלך השנה,

אם הקדמה או דחיה כאמור לא נאותה בדוכ"ס השנתיים.כלומר, יש להכיר בהכנסות בהתאם לכללי החשבונאות הרגילים.

הוצאות בהתאם לתקן, עלויות המתהוות באופן בלתי אחיד במהלך השנה, יוקדמו או ידחו בדוחות הביניים רק

אם היה זה נאות להקדים או לדחות אותן בדוחות שנתיים.כלומר, יש לפעול בהתאם לכללי החשבונאות הרגילים.

יש לשים לב, כי דחיית ההכרה בהוצאה היא למעשה הכרה בנכס.הקדמת ההכרה בהוצאה משמעה הכרה בהתחייבות.

דחיית הוצאה והכרה בנכס קורות בד"כ במקרים ברורים כמו הוצאות מראש והן לא בעייתיות לאבחון. אולם, על מנת להכיר בהתחייבות )הקדמת הוצאה( יש לעמוד בהגדרת התחייבות בהתאם למסגרת

תנאים מצטברים:3המושגית, כלומר קיום ארוע מן העברא.מחויבות בלתי חוזרת בהווהב.הקרבה כלכלית צפויה בעתיד לרבות אומדן מהימןג.

בהתאם לתקן, ההכרה בהפרשה תהיה כאשר יש לחברה מחויבות משפטית ו/או מחויבות משתמעת.מחויבות משפטית

היא מכוח חוזה והיא מחויבות ברורה.מחויבת משתמעת

היא מחויבות הנובעת מפעולות של החברה, כאשר באמצעות דפוס התנהגות שהתפתח בעבר, מדיניות פומבית או הודעה אחרת מפורטת דיה גרמה החברה לצדדים אחרים להבין כי החברה תקבל על עצמה

אחריות מסוימת ושאכן תעמוד בהתחייבות זו.

IAS 34259 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

דוגמאות להמחשת דחיית ההוצאות1אפשרות

מחברת פרסום עבודה הכוללת הכנת עלונים וחלוקתם, הכל מתבצע ברבעון2חברה הזמינה ברבעון 2.

. לא רלוונטי מתי ואם היו מכירות בגין2 ולכן תרשם ברבעון 2: ההוצאה התהוותה ברבעון פתרוןהעלונים.

2אפשרות . 3 והעלונים הועברו לחברה אך טרם חולקו. הם חולקו ע"י החברה ברבעון 2הכנת העלונים ברבעון

. שכן לא נוצר ברבעון זה2 כי ההוצאה התהוותה ברבעון 2: הוצאות הפרסום יוכרו ברבעון פתרון)העלונים הם לא מלאי ולא מיועדים למכירה(.

3אפשרות חילקו3, ברבעון 2, הכינו ברבעון 1שולם לחברת הפרסום ברבעון

, מועד רישום ההוצאה נוצר בעת שהיא מתהווה בחינה2: ההכרה בהוצאה תהיה ברבעון ה-פתרוןמהותית ולא תזרימית. כלומר עת הוצאת הכסף לא משנה לעניין רישום ההוצאה.

4אפשרות והפרסומת2 למשרד פרסום עבור פרסומת שהכינו לה ברבעון 1אם מדובר על חברה ששילמה ברבעון

שודרה ברבעון השלישי.: פתרון בהתאם לחוזה3 ו-2 לא תרשם הוצאה כי התזרים לא רלוונטי. ההוצאה תפרס ברבעונים 1רבעון

הפרסום.

דוגמאות להמחשת הקדמת הוצאות1דוגמה

יש לחברה כוונה לפנות את מבנה ההנהלה בחודש ספטמבר למשך שבוע ולשפץ אותו.1ברבעון ה-כאשר לצורך כך נחתם מחייב עם קבלן.

, שכן לחברה לא קיימת התחייבות לשפץ את המבנה3: במקרה זה ההוצאה תוכר ברבעון ה-פתרוןובסה"כ יש לה חוזה התקשרות עם קבלן.

2דוגמה חברה מחלקת תלושים לחג לעובדיה פעמיים בשנה.

: ההוצאה לא תוקדם או תדחה ותוכר ברבעונים בהם מחולקים התלושים, שכן האירוע שיוצר אתפתרוןהמחויבות הוא החג

3דוגמה בסכום קבוע או כאחוז מהרווח.4בונוס למנכ"ל המשולם ברבעון

: פתרוןאם הבונוס הוא חלק מחוזה העסקה עם המנכ"ל, הבונוס ייפרס על פני כל השנה. א. אם הבונוס לא נכלל בחוזה אבל קיים נוהג בחברה לחלוקת בונוס. מדובר במחויבות משתמעת ולכןב.

הבונוס ייפרס על כל השנה. לשלם למנכ"ל.הוחלטאם אין מחויבות משפטית או משתמעת, הבונוס יוכר רק במועד בו ג.

IAS 34260 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

ב. הכנסות והוצאות הנקבעות ע"ב שנתי, למעט מסים על הכנסה חלק מההוצאות או ההכנסות בחברה נקבעות על בסיס היקף פעילות שנתי. לדוגמה, בונוס כאחוז ממחזור מכירות או אחוז מהרווח השנתי, הנחות מספקים או הנחות ללקוחות הנגזרים מהקניות או

המכירות השנתיות וכיו"ב. במקרים אלו, בדוחות כספיים לתקופות ביניים, יש לחשב את ההוצאה או ההכנסה, בהתאם לאומדן

השנתי המעודכן ביותר. שינוי אומדן בתקופות מאוחרות יותר, יטופל כשינוי אומדן רגיל בדרך של חישובמצטבר פחות נרשם.

דוגמה:

דוגמה:

הערות: יש לשים לב למקרים בהם אחוז הבונוס השנתי ידוע ואז רק בודקים צפי האם עומדים בתנאים(1

(. לבין מצב שאחוז הבונוס השנתי1לקבלת הבונוס. אם עומדים, יש להפריש בהתאם )כמו דוגמה מדורג, ולמעשה אינו ידוע. במקרה כזה תחילה יש לאמוד את שיעור הבונוס השנתי, בהתבסס על

אחוזXצפי ותחזיות שנתיות ולאחר מכן יש לחשב את ההוצאה בפועל בהתאם לנתוני הרווח בפועל הבונוס השנתי הצפוי.

הוצאות מס הן הוצאות הנגזרות ע"ב שנתי. אופן חישובן דומה לאמור לעיל בעניין הבונוס, אך הן(2יטופלו בהפרש בהמשך.

ג. מלאי ורכוש קבוע הכללים להכרה ומדידה של מלאי בתקופות ביניים זהים לאלו שהחברה נוקטת בדוחות כספיים

שנתיים. לפיו מלאי יוצג ע"פ עלות או שווי מימוש נטו כנמוך. IAS 2מלאי מטופל בהתאם ל-

הצגת המלאי לפי שווי מימוש נטו, משמעותה הכרה בירידת ערך. כאשר נרשמה ירידת ערך בתקופה חשבונאית אחת והמלאי לא נמכר עד תום התקופה החשבונאית

העוקבת וערכו עלה, יש לבטל את ירידת הערך כולה או מקצתה. במידה והמלאי נמכר בתקופה העוקבת ומחירו עלה, אין צורך בתיקונים, שכן הם כבר נכללים ממילא

ברווח הגולמי.

IAS 34261 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

פרקטיקה מול תרגילים – אירועים לאחר תאריך המאזן ומלאי חומרי גלם ירידת ערך או עליית ערך מלאי לאחר תאריך המאזן ולפני פרסום הדוכ"ס, מהווה אירוע לאחר תאריך

המאזן אשר יש לקבוע האם הוא מחייב התאמה או שאינו מחייב התאמה. יש הבחנה בין הפרקטיקה בה לא קיים שווי מימוש נטו ביום המאזן ואז שווי המימוש שמגיע לאחר מכן מהווה את שווי המימוש

לקביעת המלאי, כלומר מתייחסים אליו כאל אירוע המחייב התאמה. להבדיל, בשאלות תיאורטיות, אם קיים שווי מימוש נטו ליום המאזן, אז זהו השווי היחיד שיש להתייחס

אליו וירידה או עלייה בשווי זה לאחר תאריך המאזן, יהיו תמיד אירועים שאינם מחייבים התאמה.

במלאי חומר גלםאין לרשום ירידת ערך במלאי חומרי גלם כאשר המוצר הסופי נמכר ברווח.

דוגמה

9.7.09 – 33שיעור

רכוש קבוע .IAS 16באופן כללי, הטיפול ברכוש קבוע בדוחות הביניים הוא כמו הטיפול בדוחות שנתיים, בהתאם ל-

סוגיות הדורשות התעמקות ספציפית:2קיימות

. פריסת הוצאות הפחת על פני השנה / בין הרבעונים1 לצורך חישוב הוצאות פחת ברבעון, יש להשתמש באותה שיטת פחת שיושמה בדוחות הכספיים

השנתיים. במידה ומדובר בשיטת הקו הישר, יש לקחת גם קו ישר ברבעונים. נשאלת השאלה מה קורה כאשר שיטת הפחת המיושמת בדוחות כספיים שנתיים היא סכום ספרות

השנים היורד או העולה. הפתרון הוא שהוצאות הפחת נקבעות ברמה שנתית, לכן יש לפרוס את הוצאות הפחת בין הרבעונים

לפי קו ישר. דוגמה:

IAS 34262 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

. שינוי אומדן ברכוש קבוע2 , שינוי בשיטת פחת או באורך החיים השימושיים של הנכס, או בערך הגרט,IAS 16בהתאם ל-

מטופלים כשינוי אומדן. שינויי אומדן אלו משפיעים לא רק על התקופה בה חל השינוי אלא גם עלהתקופה העוקבת.

לכן, לכאורה יכולה להיות התנגשות בין הדוחות השנתיים לבין הדוחות הרבעוניים במקרים בהם מטפלים בשינוי האומדן לא מנקודת השינוי אלא מתחילת התקופה )תחילת רבעון לא שווה לתחילת

שנה(.על מנת למנוע התנגשות זו, הדוח השנתי הוא זה שיתאים את עצמו לדוחות הביניים.

ד. דוחות ביניים ושינויים חשבונאייםשינוי שיטה ותיקון טעות המטופלים בדרך של הצגה מחדש, ידרשו הצגה מחדש של דוחות הביניים.

לגבי שינוי אומדן, צוין כבר כי בדוחות הביניים ישנה הישענות גדולה על אומדנים, שכן הנהלים נוקשים , תדירות הדיווח של החברהIAS 34פחות מהדוכ"ס השנתיים )ספירות מלאי, הערכות אקטואריות(. לפי

לא צריכה להשפיע על תוצאות פעילותה השנתיות. על מנת להשיג מטרה זו, שינוי אומדן בדוחות הביניים יתבצע בדרך של חישוב מצטבר מתחילת שנה פחות מה שנרשם ועל ידי כך, הרבעון בו חל

השינוי סופג את כל ההפרשים.דוגמה לכך: הנחה שנתית, בונוס למנכ"ל שנקבע ע"ב שנתי וכד'.

קיימים מקרים בהם שינוי האומדן משפיע גם על התקופות העוקבות. במקרים אלו, בטיפול החשבונאי שונה. הדוח השנתי הוא זה שמתאים את עצמו לדוחות הביניים. דוגמה לכך: שינוי שיטת פחת, שינוי

אומדן, שינוי ערך גרט, שינוי אורך חיים שימושיים של ר"ק. כמו הדוגמאות לעיל.

ה. מסים על הכנסה התפיסה של התקן לטיפול בהוצאות המס בדוחות הביניים, היא שהוצאות מס מחושבות על בסיס שנתי

וזאת עובדה המוכתבת על פי חוק ולכן הטיפול צריך להיות דומה להוצאות אחרות שנקבעות על בסיסשנתי כמו בונוסים, הנחות מכירה הנגזרות ע"ב שנתי.

העקרונות שקובע התקן לעניין הוצאות המס בדוחות ביניים הם: ההפרשה למסים בכל תקופת ביניים תחושב ע"פ האומדן הטוב ביותר של הממוצע המשוקלל של(1

שיעור המס החזוי לשנה בכללותה. הפסדים להעברה לצורכי מס משנים קודמות שבגינם לא יצרו מסים נדחים, יטופלו כדלקמן:(2

אם החברה צופה כי תנצל אותם במהלך השנה הנוכחית, אז קיזוז ההפסד המועבר ישפיע עלא( חישוב שיעור המס הממוצע לשנה בכללותה. כפועל יוצא, ההפסד ייפרס על פני תקופות

הביניים על פי יחס הרווח המדווח בכל תקופת ביניים מתוך סך הרווח הצפוי לשנה. אם החברה צופה כי תנצל את ההפסדים בשנים הבאות ולא בשנה הנוכחית, אז יירשם בגיןב(

ההפסדים נכס מס נדחה באותו רבעון בו מתקיימים הקריטריונים להכרה בנכס מס נדחה. לגבי שינויים בתחזית ו/או הבדלים בין התוצאות בפועל לבין התחזיות, הרי שמדובר בשינוי אומדן.(3

כלומר, הרבעון בו התרחש השינוי יספוג את ההשפעה. )חישוב מצטבר פחות נרשם(.

IAS 34263 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

דוגמאות בהן אין הפסדים להעברה שלא יצרו בגינם מסים נדחים ואין הפרשיםבין הספרים למ"ה

– אין הפסדים מועברים כלל ויש רווחים בכל אחד מהרבעונים )אין הפרשים בין מ"ה לבין1דוגמה הספרים(

כאשר אין הפסדים להעברה משנים קודמות שלא יצרו בגינם מס נדחה, שיעור המס הממוצע יהיה שווהתמיד לשיעור המס בפועל.

– אין הפסדים מועברים כלל ויש רבעונים רווחיים וכאלה עם הפסד אך השנה נסגרת ברווח2דוגמה )אין הפרשים בין מ"ה לבין הספרים(

– אין הפסדים מועברים כלל ויש רבעונים רווחיים וכאלה עם הפסד אך השנה נסגרת בהפסד3דוגמה )אין הפרשים בין מ"ה לבין הספרים(

– אין הפסדים מועברים כלל ויש רבעונים רווחיים וכאלה עם הפסד אך השנה נסגרת בהפסד4דוגמה )אין הפרשים בין מ"ה לבין הספרים(

חשוב לציין כי השאיפה היא למקסימום הקבלה תחת אילוצי הזהירות ביצירת נכס מס נדחה. בדוגמה, ברבעון הראשון והשני היה הפסד ולא היה צפי לרווחים ברבעונים העוקבים )גם אם השנה מסתיימת

בהפסד( ולכן לא ניתן היה ליצור נכס מס נדחה. יחד עם זאת, גם אם לא היה צפי לרווחים בעתיד ובהתאם לא ניתן ליצור נכס מס נדחה ברמה השנתית, אבל היה צפוי כי חלק מהרבעונים השנה יהיו

רווחיים, היה צורך ליצור מס נדחה ברבעונים עם ההפסד עד גובה הרווחים הצפויים וסוגרים אותוברבעונים הרווחיים.

IAS 34264 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

– אין הפסדים מועברים כלל ויש רבעונים רווחיים וכאלה עם הפסד אך השנה נסגרת ברווח5דוגמה )אין הפרשים בין מ"ה לבין הספרים(

כידוע, שלטונות המס ממסים את החברה ע"ב דוחות שנתיים. לפיכך, בד"כ כאשר מתבצע שינוי בשיעור מס, מדובר בשינוי בשיעור המס השנתי של החברה. לכן, אם במהלך רבעון מסויים עובר חוק או חקיקתו הושלמה למעשה ועל פי החוק יש שינוי בשיעור המס מתחילת השנה הנוכחית, הרי שאותו

רבעון יספוג את ההשפעה מתחילת השנה. – אין הפסדים מועברים כלל אך יש שינוי בשיעור המס במהלך השנה )אין הפרשים בין מ"ה6דוגמה

לבין הספרים(

בתום רבעון שני עדיין לא עבר החוק או שחקיקתו טרם הושלמה ולכן השינוי בשיעור המס שחל לאחר ולפני חתימת הדוחות הכספיים של אותו הרבעון, הוא אירוע שלא מחייב2תאריך המאזן של רבעון

התאמה.

– אין הפסדים מועברים כלל על החברה חל שיעור מס מדורג )אין הפרשים בין מ"ה לבין7דוגמה הספרים(

כאשר אין הפסדים להעברה משנים קודמות שלא יצרו מס נדחה, אז שיעור המס הממוצע יהיה שווה תמיד לשיעור המס בפועל. אבל, במקרים בהם יש מבנה מס פרוגרסיבי או רגרסיבי )מדורג(, למשל

במפעלים מאושרים מעורבים יש לחשב בכל תקופת ביניים את שיעור המס האפקטיבי הצפוי בהתאם לתוצאות החזויות השנתיות. למעשה, חישוב המס הממוצע מהווה את האומדן הטוב ביותר לשיעור

המס השנתי שיחול על החברה.

IAS 34265 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

דוגמאות שיש בהן הפסדים להעברה ואין הפרשים בין הספרים לבין מס הכנסה כאשר קיימים הפסדים להעברה לצורכי מס, יש לבחון תחילה האם החברה יצרה בגינם נכון לדוח

השנתי הקודם, נכס מס נדחה או שלא.

אם החברה יצרה בגין ההפסדים המועברים משנים קודמות נכס מס נדחה, חישוב הוצאות המס לאצריך להיות שונה באופן מהותי מחישובי המס שנעשו עד כה )שלא היו בהם כלל הפסדים להעברה(

הפסדים מועברים שיצרו בגינם מס נדחה )אין הפרשים בין מ"ה לבין הספרים(8דוגמה

כל עוד נוצר נכס מס נדחה בגין ההפסדים להעברה, נשמרת ההקבלה. שכן בגין סגירת ההפסד משניםקודמות, נרשמות הוצאות המס השנה אל מול סגירת המס הנדחה.

אם יש שינויים בשיעורי המס, יהיה צורך לעדכן את נכס המס.

אם נוצר מס נדחה בגין ההפסדים המועברים, אך במהלך השנה משתנה הצפי ולא קיים יותר צפי לרווחים בעתיד, אז ברבעון בו לא מתקיימים התנאים לרישום נכס מס נדחה, יש לבטל את הנכס אל

מול הוצאות המס

16.7.09 – 34שיעור

IAS 34266 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

הפסדים מועברים משנים קודמות שלא יצרו בגינם מס נדחה )אין הפרשים בין מ"ה לספרים(9דוגמה

הערותכאשר יש הפסדים מועברים שלא יצרו בגינם מס נדחה, יכולים להיווצר שני מצבים מיוחדים:

1 מצב מצב בו במהלך הרבעונים מתברר כי חלק מההפסד המועבר משנים קודמות שלא נוצרו בגינו מסים

נדחים, לא ינוצל בשנה השוטפת אלא ינוצל בשנים הבאות. כל מה שינוצל בשנה הנוכחית ילקח בחשבון כחלק משיעור המס הממוצע בשנה, כל מה שלא ינוצל

השנה, יוכר ברבעון בו הוא נוצר כנכס מס.

:1דוגמה למצב

2 מצב כיצד יש ליישם את הטכניקה של חישוב המס הממוצע כאשר במהלך השנה ישנם רבעונים מפסידים.

אם אין הפסדים מועברים:

₪ הפסד מועבר שלא יצרו בגינו מס נדחה1אם יש

כאשר יש הפסד מועבר שלא יצרו בגינו מס נדחה, יש להצמד להוראות התקן בחישוב מס ממוצע, גםאם הפתרון הנ"ל מביא לעיוותים ופוגם בהקבלת הוצאות להכנסות

IAS 34267 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

דוגמאות שיש הפרשים בין מס הכנסה לספריםעד כה, הדיון נסוב סביב מקרים בהם הרווח החשבונאי שווה להכנסה החייבת.

במידה ויש שוני ביניהם, אז: חישוב המס הממוצע יהיה לפי צפי המסים השוטפים לשנה לחלק בצפי ההכנסה החייבת לאותה(1

שנה. כלומר, יש לחשב את צפי המסים השוטפים וההכנסה החייבת הצפויה בהתאם לדוח התאמה למס

על פי תחזיות. במידה ויש הפרשים "קבועים" בין מס הכנסה לספרים, יש לנטרלם בדוח ההתאמה החזוי, ובחישוב(2

ההוצאות בפועל יש לנטרלם ברבעון הם התהוו. במידה ויש הפרשים זמניים בין מ"ה לספרים, יש לפעול כמו בדוחות שנתיים. (3

כלומר, בתאריך המאזן )תום כל רבעון( יש לבחון הפרשים זמניים בהתאם לגישה המאזנית וליצור מסים נדחים בהתאם לגישת ההתחייבות. יש לשים לב כי הפרשים זמניים הצפויים להתהפך בתוך

השנה ירשמו לפי שיעור המס הממוצע לאותה שנה.

10דוגמה הפסדים משנים קודמות שלא יצרו בגינם מס נדחה והפרשים "קבועים"

צפי מסים שוטפיםשיעור המס הממוצע החזוי =צפי הכנסה חייבת

אם יש הפרשים "קבועים" בלבד )בלי זמניים(:

הוצאות המס ברבעון = הוצאות המס

ברבעון כפול שיעור המס=

הממוצע פחות הכנסות פטורות

הרבעון רווחבתוספת הוצאות לא מוכרות ברבעון

חשבונאי

IAS 34268 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

הפרשים משנים קודמות שלא יצרו בגנים מסים נדחים והפרשים זמניים11דוגמה

מה שמיוחד ברבעונים הוא שאם יש הפסדים מועברים שלא נוצרו בגינם מסים נדחים יש לחשב שיעורמס ממוצע לכל השנה.

כל עוד ההפרשים הזמניים מתהפכים בתוך השנה, כלומר המסים הנדחים הם לפי שיעור המסהממוצע, ניתן לחשב ישר את הוצאות המס לפי:

המס הממוצע = הוצאות המסXהרווח החשבונאי לפני מס

כאשר מדובר בהפרשים זמניים, יש לבדוק מתי צפוי להתהפך ההפרש הזמני. במידה וההפרש צפוי להתהפך באותה השנה, אז יש ליצור מסים נדחים לפי שיעור המס הממוצע שחושב )ניתן להשתמש

בקיצור הדרך ולהכפיל ישר את הרווח החשבונאי בשיעור המס הממוצע(. לעומת זאת, כאשר ההפרש הזמני צפוי להתהפך בשנים הבאות, אז מדובר בהיפוך לפי שיעור מס שונה

משיעור המס הממוצע ויש לחשב בנפרד את המסים השוטפים לרבעון לפי דוח התאמה לרבעון ואתהתנועה במסים הנדחים, כאילו מדובר בשאלת מסים רגילה.

הכנסות בשיעור מס מיוחד אם במהלך השנה ישנה הכנסה בשיעור מס מיוחד, כגון רווח הון או שבח, הדבר לא ילקח בחשבון

לצורך קביעת שיעור המס הממוצע. במקרים אלה, כל ההכנסה תחושב על פי שיעור המס המתייחסאליה ברבעון בו היא התהוותה.

23.7.09 35שיעור

IAS 34269 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

דוחות ביניים ופעילות שהופסקה באופן כללי, לא קיים טיפול שונה בפעילות שהופסקה בדוחות הביניים. כלומר, בדוח רוו"ה יש להציג

את תוצאות הפעילות שהופסקה בניכוי מהמס מתחת לרווח מפעילות נמשכת לרבות תיקון מספריהשוואה בדרך של הצגה מחדש.

סוגיות מס על אף צורת ההצגה של פעילות שהופסקה, מבחינת שלטונות המס פעילות שהופסקה היא חלק

אינטגרלי מהפעילות הרגילה וממוסה באותה הצורה. אך מבחינת ההצגה, יש לחלק את הוצאות המסולהבחין בין המס על הפעילות הנמשכת לבין המס על הפעילות שהופסקה.

דוגמה:

נשאלת השאלה, האם בחישוב שיעור המס המשוקלל בדוחות ביניים יש להתחשב בפעילות שהופסקה. כלומר, האם כאשר קיים הפסד מועבר משנים קודמות שלא יצרו בגינו נכס מס, יש לחשב את שיעור

המס השנתי החזוי רק לפי הפעילות הנמשכת או עבור כל פעילות החברה )נמשכת ושהופסקה(. , אך נראה כי יש להשתמש רק ברווחים של הפעילות הנמשכתIAS 34הדבר לא נאמר במפורש ב-

למעט מקרים בהם ההפסדים המועברים הם כה גדולים עד שהם מתקזזים בפועל גם כנגד הרווחמהפעילות הנמשכת וגם כנגד הרווח מהפעילות המופסקת.

דוגמאות בהן יש הפסדים להעברה ופעילות מופסקת– כאשר יש פעילות נמשכת ופעילות שהופסקה 12דוגמה

כאשר יש פעילות נמשכת ופעילות שהופסקה והפסדים גדולים להעברה – 13דוגמה במידה וההפסדים המועברים גדולים מהרווח מהפעילות הנמשכת וקיים גם רווח מפעילות מופסקת, אז

למעשה ההפסדים מתקזזים גם מהפעילות הנמשכת וגם מהפעילות שהופסקה. . יתרת ההפסדים המועברים תקוזז0במקרים אלו, שיעור המס הממוצע מפעילות נמשכת יהיה

מהפעילות המופסקת.

IAS 34270 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 34דיווח כספי לתקופות ביניים –

הצגה וגילוי בדוחות כספיים לתקופות ביניים מאחר ולמשתמשי הדוכ"ס לתקופות ביניים קיימת גישה לדוכ"ס השנתיים האחרונים של החברה, אין

צורך לתת גילוי בבאורים לדוחות הכספיים לתקופות ביניים לעדכונים שהם לא משמעותיים באופן יחסילמידע אשר דווח כבר בביאורים לדוכ"ס השנתיים האחרונים.

לפיכך, הבאורים לדוחות הביניים יתייחסו אך ורק לאירועים ועסקאות משמעותיים שחלו במהלך התקופה ואשר יאפשרו את הבנת השינויים במצב הכספי ובתוצאות הפעולות של החברה מאז הדוחות

הכספיים השנתיים האחרונים. בהתאם לתקן, דוחות ביניים נערכים עם באורים תמציתיים. לכן רשימת דרישות הגילוי היא מצומצמת

כדלקמן: הצהרה כי המדיניות החשבונאית והשיטות החשבונאיות בדוחות הביניים זהות לאלו ששימשוא.

בעריכת הדוחות הכספיים השנתיים האחרונים. אם חל שינוי, ינתן תיאור לאופי השינוי והשפעתו. הסבר לגבי עונתיות ומחזוריות של הפעולות בתקופות הביניים. ב. מהותם וסכומם של פריטים המשפיעים על נכסים, התחייבויות, הון עצמי, רווח נקי, או תזרימיג.

מזומנים שהם בלתי רגילים בגלל אופיים, היקפם או שכיחותם. מהותם וסכומם של שינויים שדווחו בתקופת ביניים או שינויים באומדנים שדווחו בשנים קודמות,ד.

אם לשינויים אלו יש השפעה מהותית בתקופת הביניים הנוכחית. הנפקות, רכישות מחדש ופרעונות של חובות ומכשירים הוניים. ה.דיבידנד ששולם.ו..IFRS 8מידע בדבר מגזרים בהתאם ל-ז.ארועים שאינם חייבים התאמה שקרו לאחר תאריך המאזן ולא השתקפו בדוכ"ס לתקופת הביניים. ח. שינויים בהתחייבויות בהרכב החברה במהלך תקופת הביניים, לרבות צירופי עסקים, רכישה אוט.

מכירה של חברות בנות, ארגון מחדש ופעילויות שהופסקו.שינויים בהתחייבויות תלויות או בנכסים תלויים בתקופת הדיווח.י.

דוחות שיש להציג לפי תקנות ני"ע בישראל:30.6.09דוחות כספיים 31.12.08; שנתי אחרון – 30.6.08; שנה קודמת - 30.6.09מאזן: נוכחי -

רווח והפסד, תזרים, דוח על השינויים:.4-6/08רבעון ש"ק – ; 4-6/09רבעון נוכחי –

.1-6/08 מצטבר – 2רבעון ; 1-6/09 מצטבר – 2רבעון 1-12/08שנתי אחרון –

-

13.7.09 7שיעור

IAS 34271 – דיווח כספי לתקופות ביניים

IAS 11חוזי הקמה –

IAS 11חוזי הקמה – 247..........................................................................................................................................................................מטרת התקן

247................................................................................................................................................................הגדרת חוזה הקמה247......................................................................................................................................................................הכרה בהכנסה

248.............................................................................................................................................................חוזה במחיר קבוע248...................................................................................................................................................חוזה עלות בתוספת רווח

248...............................................................................................................................................................שיעור ההשלמה248........................................................................................................................................................0שיטת הצגת מרווח

248.....................................................................................................................................................הכרה בהפסדים חזויים249...................................................................................................................................................................הצגה בדוחות249....................................................................................................................................................................מרכיבי ההכנסה

250.........................................................................................................................................................................מרכיבי עלות250.............................................................................................................................................................עלויות טרום חוזה

-

מטרת התקן התקן קובע את הטיפול החשבונאי בהכנסות ובעלויות הקשורות לחוזה הקמה. לאור אופי הפעילותהמבוצעת בחוזה הקמה והמועד בו הפעילות מסתיימת, חלים בד"כ בתקופות חשבונאיות שונות.

לכן, הסוגיה העיקרית בטיפול החשבונאי בחוזה ההקמה היא הקצאת הכנסות ועלויות החוזה בתקופותהחשבונאיות בהן מבוצעת עבודת ההקמה.

הגדרת חוזה הקמה חוזה הקמה הוא חוזה שנערך באופן ספציפי להקמת נכס או שילוב של נכסים הקשורים ביניהם או

תלויים אחד בשני באופן הדוק. דרישות התקן מיושמות בד"כ בנפרד לכל אחד מחוזי ההקמה. כאשר חוזה מתייחס למספר נכסים, יש

לפצל את החוזה למספר חוזים לצורכי יישום התקן, כאשר מתקיימים התנאים הבאים:הוגשו הצעות נפרדות לגבי כל אחד מהנכסים. א.כל אחד מהנכסים היה נתון למו"מ נפרד, והקבלן או הלקוח היו יכולים לדחות כל חלק בנפרד.ב.ניתן לזהות את העלויות ואת ההכנסות של כל אחד מהנכסים.ג.

קבוצה של חוזים בין עם לקוח אחד ובין עם מספר לקוחות, תקובץ אם מתקיימים התנאים הבאים:המו"מ לגבי קבוצה של חוזים נוהל כחבילה אחת.א.קיים קשר הדוק בין החוזים, כך שהם מהווים למעשה חלק מפרויקט אחד בעל מרווח כולל. ב.החוזים מבוצעים בו זמנית או כסדרה מתמשכת. ג.

+(. costחוזי הקמה כוללים גם חוזים במחיר קבוע וגם חוזים מסוג עלות בתוספת רווח )

הכרה בהכנסה כאשר התוצאה של חוזה הקמה ניתנת למדידה מהימנה, יש להכיר בהכנסות ובעלויות חוזה לפי שלב

ההשלמה של הפעילות בסוף תקופת הדיווח. התקן קובע תנאים האם תוצאות חוזה ניתנות למדידה מהימנה בנפרד לחוזה במחיר קבוע ולחוזה של

עלות בתוספת רווח.

IAS 11272 – חוזי הקמה

IAS 11חוזי הקמה –

חוזה במחיר קבועהתנאים לחוזה במחיר קבוע:

סך ההכנסות ניתן למדידה מהימנה. א.

צפוי שהטבות כלכליות הקשורות לחוזה יזרמו לתאגיד.ב.

סך עלויות החוזה )בפועל וצפוי( בשלב ההשלמה של החוזה ניתן למדידה מהימנה. ג.

עלויות חוזה ניתנות לזיהוי באופן ברור ולמדידה באופן מהימן, כך שניתן להשוות בין עלויות חוזהד.שהתהוו בפועל לבין האומדנים הקבועים.

חוזה עלות בתוספת רווחהתקן משאיר את תנאי ב ותנאי ד בלבד

שיעור ההשלמה שיעור ההשלמה עשוי להיקבע במגוון דרכים. על התאגיד לבחור בשיטה המשקפת בצורה הטובה

ביותר את התקדמות העבודה. שיטות אלו כוללות:

– עלות בפועל לעומת עלויות כלל החוזה. שיטת העלותא.

– גמר הנדסי. הערכות העבודה שבוצעהב.

– כמויות שבוצעו לעומת סך הכמויות שנקבעו בחוזה. השלמת חלק מעשי של העבודה שבוצעהג.

כאשר שיעור ההשלמה נקבע ע"ב עלויות, יש לקחת בחשבון אך ורק עלויות המשקפות את התקדמותהעבודה.

כך לדוגמה, עלויות בפועל לא יכללו עלויות המשקפות פעילות עתידית כמו חומרים שנרכשו וטרםנצרכו או מקדמות לקבלנים בגין עבודות שטרם סופקו.

שיטת שיעור ההשלמה מיושמת ע"ב מצטבר בכל תקופה חשבונאית. לכן השפעת שינוי אומדן תקבלביטוי במסגרת השנה השוטפת.

0שיטת הצגת מרווח כאשר תוצאות של חוזה הקמה אינן ניתנות למדידה מהימנה, יש להכיר בהכנסות עד לגובה העלויות

שהתהוו אשר צפויות להשבה. סכומים שאינם ניתנים להשבה יוכרו כהוצאה מיידית.

הכרה בהפסדים חזוייםכאשר צפוי כי סך הוצאות החוזה יעלה על סך הכנסות החוזה, יש להכיר בהפסד החזוי כהוצאה מיידית.

סכום הפסד יוכר גם במקרים בהם טרם החלה העבודה.

IAS 11273 – חוזי הקמה

IAS 11חוזי הקמה –

הצגה בדוחות. חישוב רווח / הפסד כולל מהחוזה1

XXXהכנסות כוללות מהחוזהעלויות כוללת מהחוזה

XXXעלויות בפועלXXXעלויות החזויות להשלמה

( XXX )סך עלויות החוזה

)אם התוצאה שלילית עוצרים בשלב זה.XXXרווח / הפסד כולל מהחוזה%XXשיעור השלמה

XXXרווח מצטבר לסוף תקופת דיווח

. הצגה תוצאתית2 הכנסות שהוכרו בתום תקופה פחות סך הכול הכנסות מהחוזה * שיעור השלמה= XXXהכנסה לתקופה

קודמת ]הכנסה מצטברת לתום תקופה[

עלויות לתקופת הדיווח עלויות שהוכרו במצטבר בתקופה פחות עלויות כוללות מהחוזה * שיעור השלמה=XXXעלויות שוטפות לתקופה

הקודמת(שיעור ההשלמה פחות 1( * )סך הכנסות החוזה פחות סך עלויות החוזה=)XXXהפרשה להפסד

( XXX )רווח מצטבר לתקופה קודמת פחות רווח מצטבר לסוף תקופה= XXXרווח לתקופת הדיווח

. הצגה מאזנית – ביאור לדוחות הכספיים3ח' הכנסות מצטברות שהוכרו )מאזני( | ז' הכנסות לתקופה )תוצאתי(XXXהכנסות מצטברות שהוכרו

ח' עלויות לתקופה )תוצאתי( | ז' עלויות מצטברות שהוכרו )מאזני((XXX)בניכוי עלויות מצטברות שהוכרוXXXרווח מצטבר שהוכר

ח' עלויות מצטברות בפועל )מאזני( | ז' ספקים / מזומן )מאזני(XXXעלויות מצטברות בפועלח' הפרשה להפסד )תוצאתי( | ז' הפרשה להפסד )מאזני((XXX)בניכוי הפרשה להפסד

XXXח' מזומן )מאזני( | ז' תקבולים מלקוחות )מאזני((XXX)תקבולים מלקוחות )מקדמות(אם הנטו בחובה – בחייבים. אם הנטו בזכות - בזכאיםXXXהצגה מאזנית )יוצג במאזן(

מרכיבי ההכנסההכנסות חוזה יכללו:

סכום ההכנסות הראשוני שהוסכם עליו בחוזהא. לגבי סכום ההכנסות הראשוני, התקן אינו קובע תנאים אשר צריכים להתקיים על מנת לכלול אותו

כחלק מהכנסות החוזה. זאת מאחר ורמת אי הוודאות של מרכיב זה נמוכה באופן יחסי.:תוספות לסכום ההכנסות הראשוני הכוללותב.

שינויים.1 מתייחסים להוראה של הלקוח לשינוי בהיקף העבודה. לדוגמה שינוי במפרט או בתכנון שלא(

הנכס ושינויים באורך תקופת החוזה. התקן קובע תנאי לכלילת שינויים בסכום ההכנסות לפיו צפוי שהלקוח יאשר את השינוי ואתב(

סכום ההכנסות הנובע מהשינוי. תביעות.2

תביעות הינן סכומים שהקבלן מבקש לקבל מהלקוח או מצד אחר כשיפוי בגין עלויות שאינןא( כלולות בסכום ההכנסות הראשוני. לדוגמה, עיכובים שגרמו ע"י הלקוח, תקלות במפרט

הטכני או שינויים אחרים הנמצאים במחלוקת. סכום תביעות בד"כ כרוך במידה גבוהה של אי ודאות וכן במו"מ לכן התקן מוסיף תנאיב(

להכללתו, לפיו המו"מ נמצא בשלב מתקדם כך שצפוי שהלקוח יקבל את התביעה. תמריצים.3

מהווים סכומים נוספים המשולמים לקבלן אם משיגים רמות ביצוע מסוימות. לדוגמה,א(עמידה בלוחות זמנים.

IAS 11274 – חוזי הקמה

IAS 11חוזי הקמה –

התקן מוסיף תנאי לכלילת תמריצים, לפיו החוזה נמצא בשלב מתקדם מספיק, כך שצפויב(שרמות הביצוע יושגו.

מרכיבי עלות:עלויות ישירותא.

עבודה ישירה; חומרים; פחת ר"ק ישיר; עלויות שכירות וכ'., מועמסות על העלויות לפי קיבולת נורמלית:עלויות תקורה כלליותב.

עבודה עקיפה; פחת עקיף, רק אם ניתן לחייב את הלקוח בגינן:עלויות אחרותג.

עלויות הנהלה וכלליות )אדמיניסטרציה(; עלויות מו"פ

עלויות טרום חוזהניתן להעמיס אותן אם צפוי שחוזה ההקמה יתקיים והעלויות ניתנות למדידה מהימנה.

עלויות טרום חוזה שנזקפו בעבר לרווח והפסד לא יכללו בתקופות מאוחרות כחלק מעלויות החוזה.

-30.7.09 – 36שיעור

IAS 11275 – חוזי הקמה

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים – 251...................................................................................................................................................................................מטרה

252...............................................................דוגמאות להמחשת חשיבות דוח תזרים מזומנים כדוח הבא לנתח את מצב החברה252.................................................................................................................................................................................הגדרות

252...........................................................................................................................................................................מזומנים253....................................................................................................................................................................שווי מזומנים

253..............................................................................................................................................................משיכת יתר בבנק254.....................................................................................................................................................................פעילות שוטפת254.....................................................................................................................................................................גישה ישירה255.....................................................................................................................................................................גישה עקיפה

255...........................................................................................................................................כללים לסיווג לפעילות שוטפת256..............................................................................הצגה וגילוי של מסים על הכנסה וריבית ודיבידנדים שהתקבלו וששולמו

257....................................................................................................................................................................פעילות השקעה258........................................................................................................................................................................פעילות מימון

258..................................................................................................................................נקודות בהצגת הדוח על תזרימי מזומנים258...........................................................................................................................הצגה של פעילות השקעה ופעילות מימון

258.....................................................................................................................................................................עקרון הקיזוז259................................................................................................................................................פיצול תזרים מזומנים בודד

259.......................................................................................................................................ארועים ועסקאות שאינם במזומן259...............................................................................................................................................................פעילות רישומית

260................................................................................................................................................רכישה של נכסים באשראי260..............................................................................................................................................תזרימי מזומנים במטבע חוץ

260....................................................................................................................מזומנים ושווי מזומנים המחוזקים במטבע חוץ261.....................................................................................................................................................שלבי עבודה בפתרון תרגיל

261............................................................................................................................................................................................מצב א:261............................................................................................................................................................................................מצב ב:261.............................................................................................................................................................................................מצב ג:

262...................................................................................................................................................................................סוגיות262.................................................................................................................................................................רכישת פעילות

263..............................................................................................................................מכירת פעילות )לא פעילות שהופסקה(264...........................................................................................................................................דוח תזרים ופעילות שהופסקה

264...................................................................................................................................................................א. במידה והמידע בגילוי:264...................................................................................................................ב. במידה והמידע על הפעילות שהופסקה הוא בגוף הדוח:

266..............................................................................................................................................העברות ופעילות שאינה במזומן266...............................................................................................................................פעילות השקעה ומימון שאיננה במזומן

266...........................................................................................................................................................................העברות

-

מטרהIAS 7 מחייב כל חברה שעורכת דוחות כספיים לפי IFRS.להציג דוח תזרים

קטגוריות3דוח תזרים מוצג בהתאם לתקן במתכונת המקובלת, לפיה תזרימי המזומנים מוצגים ב-שונות:

פעילות שוטפת(1פעילות השקעה(2פעילות מימון(3

מטרת הדוח על תזרימי המזומנים היא לסייע למשקיעים, לנושים ולמשתמשים אחרים לספק מידע על תקבולי המזומנים )גביה ממכירות, קבלת הלוואות, הנפקת מניות וכ'( ותשלומי המזומנים )תשלום

לרכישת רכוש קבוע, תשלום לספקים עבור המלאי, החזרי הלוואות וכ'( במשך התקופה שאליה מתייחס הדוח. זאת על מנת להעריך את יכולתה של החברה להפיק תזרימי מזומנים מפעילות שוטפת. את

יכולתה של החברה לממן השקעות ואת יכולתה של החברה לפרוע התחייבויות.

IAS 7276 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

דוח תזרים המזומנים הוא הדוח הטוב ביותר לניתוח חברות, הערכות שווי וכ'.

הדוח על תזרימי המזומנים מסביר את התנועה במזומנים ובשווי מזומנים במהלך התקופה. כלומר, את ההפרש בין יתרת הפתיחה של מזומנים ושווי מזומנים לבין יתרת הסגירה, וכך ניתן ללמוד מהיכן נבעו

המזומנים ולמה שימשו המזומנים תוך הבחנה בין הפעילויות השונות )שוטפת, השקעה ומימון(.

דוח תזמ"ז הוא הדוח היחיד שלא ערוך ע"ב צבירה והוא די חדש ביחס לשאר הדוחות. נושא הנזילות בחברות שונות משפיע מאוד על יכולתם של החברות להצליח. חסר היה דוח שיצביע על

נזילות החברה אשר לא באה לידי ביטוי בדוח רווח והפסד.

דוגמאות להמחשת חשיבות דוח תזרים מזומנים כדוח הבא לנתח את מצבהחברה

חברה מוכרת ללקוחותיה באשראי גדול וטרם גבתה את מרבית המכירות:(1בדוח רווח והפסד – רווחיות גדולהא(בדוח תזרים מזומנים – פעילות שוטפת שליליתב(

חברה אשר צוברת מלאים גדולים ללא יכולת למוכרם במהירות.(2בדוח רווח והפסד – נמשיך לראות רווחיםא(דוח תזרים מזומנים – תזרים שלילי בפעילות שוטפת המציג בעייתיות בפעילות החברה.ב(

אשראי לקוחות זמן ארוך ואשראי ספקים זמן קצר מהווה לאורך זמן בעיה תזרימית בטווח הארוך.(3 רכישה או אי רכישה של רכוש קבוע במשך מספר תקופות. חברה שלא תתחדש ורק תמכור רכוש(4

קבוע. אז כנראה שהיא תיכנס בעתיד להשקעה כספית אדירה כדי לרכוש את הרכוש הקבוע. לקיחת הלוואות זמן קצר והחזר הלוואות לזמן ארוך. הבנק לא נותן אמון לחברה, היא הופכת להיות(5

מסוכנת.

הגדרות חשוב לדעת להגדיר מזומן ושווה מזומן, שכן הגדרה זו מהווה את נקודת ההתייחסות למה יחשב תזרים

ומה לא. בתקן יש הגדרה למזומנים בנפרד ולשווי מזומנים.

מזומניםמזומנים הניתנים לשימוש מיידי ופיקדונות לפי דרישה.

אלו המזומן בקופה או בחשבון העו"ש בבנק.מוזמניםפקדונות לשימוש מיידי לפי דרישה:

מדובר בפקדונות הניתנים למשיכה מיידית בסכומם המלא ללא הודעה מראש, ללא קנסות וללא קשרהיכן הופקד הפקדון, ובלבד שהוא ניתן לדרישה מיידית.

לעניין הגדרת המזומנים, המזומנים והפקדונות יכולים להיות מוחזקים במטבע הפעילות של החברהו/או במט"ח אחר.

הערה – כאשר מדובר במט"ח, יש דרישה בתקן להצגת השינויים שנובעים משינויי המטבע בשורהנפרדת.

IAS 7277 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

שווי מזומנים הם השקעות לזמן קצר ברמת נזילות גבוהה אשר ניתנות להמרה בנקל לסכומים ידועים של מזומנים

ואשר חשופות לסיכון בלתי משמעותי של שינויים בשווי.השקעות לזמן קצר

על אף שהתקן לא נוקב בתקופת זמן מפורשת ניתן להסיק מדוגמה הקיימת בתקן שתקופה של שלושה חודשים ממועד ההשקעה לעד למועד הפדיון, תחשב זמן קצר. כמו כן, יש לזכור כי על ההשקעות להיות

ברמת נזילות גבוהה וניתנות להמרה באופן מיידי לסכומים ידועים של מזומנים. בנוסף, בהתאם להגדרה, קיימת דרישה כי ההשקעה לא תהיה חשופה לסיכון משמעותי הנובע

משינויים בשווי. הכוונה שהשקעה תשמש לצרכים עסקיים, יומיומיים לצורך ניהול המזומנים של החברה ולא לצורך

השקעה או מימון. בהתאם לכך, יוצא כי השקעות במכשירים הוניים כמו השקעה במניות, סחירות ככל שיהיו לא יכנסו לקטגוריית שווי מזומנים. למעשה, מדובר רק בהשקעה במכשירי חוב ללא סיכון

משמעותי, שהזמן ממועד רכישתם ועד מועד פדיונם הוא קצר.:דוגמאות

מזומןמזומן בש"ח או במט"ח – (1שווה מזומןחברה הפקידה בטחון בחברת ביטוח לתקופה של חודשיים – (2.31.12.08. גם אם היום לא מזומן – 1.1.09 פקדון לפרעון ב-1.1.08חברה רכשה ביום (3

כי התקופה נמדדת מיום ההשקעה, שכן ההשקעה הייתה לזמן ארוך ובמשמעותה היא פעילותהשקעה.

שווה מזומן – 1.1.09 פקדון לפרעון ב-1.11.08חברה רכשה ביום (4שווה מזומן - 1.2.09 חברה רוכשת אג"ח ממשלתי העומד לפרעון ב-31.12.08ביום (5 – תלוי ברמת הסיכון של החברה.1.2.09 החברה רוכשת אג"ח קונצרניות לפרעון ב-31.12.08ביום (6לא מזומן.מזומנים משועבדים בשעבוד ספציפי )להבדיל משעבוד צף( – (7. בשל מרכיב הסיכון.לא מזומןהשקעה במכשירים הוניים )אופציות, נגזרים( - (8 מזומנים ושווי מזומנים מוגבלים. אלו מזומנים שיועדו ע"י ההנהלה לשימוש לא שוטף, כגון מזומנים(9

לרכישת רכוש קבוע, בניגוד למזומנים המיועדים לרכישת מלאי. האם מדובר במקרה כזה במזומןאו בשווה מזומן?

, שמזומנים ושווי מזומנים לא כוללים מזומנים אשר מוגבלים להחלפה אוIAS 1לעניין זה, נקבע ב- לשימוש בפרעון התחייבויות לתקופה של לפחות שנה לאחר יום המאזן. בהתאם לכך, בקשר

לסכומים המיועדים לרכישת רכוש קבוע, לא ניתן לומר שהחברה יכולה להגביל את עצמה ולכן יחשבו כמזומנים ושווי מזומנים. יכולים להיות מקרים בהם כתוצאה מייעוד מזומנים ע"י ההנהלה,

ואז במקרים אלה לאIAS 1תיווצר מחויבות כלפי צד ג אשר תעמוד בהגדרה של מזומן מוגבל לפי יכנסו להגדרת מזומנים ושווי מזומנים.

משיכת יתר בבנק בהתאם לתקן, משיכת יתר בבנק אשר עומדת להחזר ע"פ דרישה והמהווה חלק אינטגרלי מניהול

המזומנים של החברה, מהווה חלק מהמזומנים והשווי מזומנים של החברה על אף שהיא לא מקוזזת . בבאורים השנתיים יש צורך לתת במסגרתIAS 32מסעיף המזומנים והשווי מזומנים במאזן בהתאם ל-

באור מזומנים ושווה מזומנים, גילוי לסכום משיכת היתר שקוזז כאמור לצורך דוח תזרים. כלומר, לצרוךדוח תזרים בלבד, משיכת יתר תקוזז מסעיף המזומנים ושווי המזומנים, רק אם שני התנאים במצטבר:

משיכת היתר עומדת לפרעון לפי דרישה(1 משיכת היתר מהווה חלק בלתי נפרד מניהול המזומנים של החברה. כלומר חשבון הבנק נע בין(2

ערכים חיוביים לערכים שליליים בתנודתיות גבוהה. במקרים רבים, הקריטריון הראשון לא מתקיים ולפיכך משיכת היתר והתנועה בה תוצג כחלק מפעילות

המימון.

IAS 7278 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

דוגמאות:הנחה א - עמידה בשני התנאים במצטבר

י.ס.י.פ.סעיף10060מזומן במאזן

(10)(50)משיכת יתר במאזן מזומנים ושווי מזומנים, נטו בדוח

תזרים אין תנועה במזומנים שווי5050

מזומניםהנחה ב – אין קיזוזי.ס.י.פ.סעיף

10060מזומן במאזן(10)(50)משיכת יתר במאזן

מזומנים ושווי מזומנים, נטו בדוחתזרים

יש תנועה בתזרים מזומנים10060

פעילות שוטפת פעילות שוטפת מוגדרת בתקן כפעילות העיקרית לייצור ההכנסות של הישות המדווחת ופעילויות

אחרות אשראינן פעילויות השקעה או פעילויות מימון.

משמע, פעילות הכרוכה בייצור ההכנסות בקו הפעילות הראשי של הישות.

תזרים מפעילות שוטפת הוא המפתח לניתוח יכולתה של החברה לייצר תזרים מזומנים לפרעוןהתחייבויותיה,

לתפעול השוטף, להשקעה ולחלוקת דיבידנדים ללא צורך במימון חיצוני.

תזרימי מזומנים מפעילות שוטפת כוללים למעשה את כל פריטי ההכנסות ואת כל פריטי ההוצאותהתפעוליות של החברה על בסיס מזומן. למעשה מדובר על דוח רווח והפסד על בסיס מזומן.

דוגמאות:תקבולים ממכירת סחורות וממתן שירותים )גביה מלקוחות(.(1תקבולים מתמלוגים, עמלות והכנסות אחרות.(2תשלומים לספקים בגין סחורות ושירותים.(3תשלומי שכר לעובדים.(4

על פי תפיסת התקן אם ישנה התלבטות בין פעילות שוטפת לבין פעילות מימון או השקעה, יש לסווגלפעילות השוטפת.

התקן מאפשר לערוך תזרים מזומנים מפעילות שוטפת על פי אחת משתי הגישות הבאות:גישה ישירה )המומלצת(.(1גישה עקיפה(2

גישה ישירה מדובר בדוח רווח והפסד על בסיס מזומן. כלומר ריכוז כל הסכומים שנגבו מהלקוחות, ששולמו

לספקים, הוצאות הנהלה וכלליות ע"ב מזומן וכ'.דיווח בגישה זו מעניק מידע מדויק בנוגע לשימושים של המזומנים.

דוגמה לדוח בצורה ישירה:XXXגביה מלקוחות

(XXX)תשלום לספקים ( XXX )תשלומי שכר

XXX

IAS 7279 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

(XXX)תשלומי ריבית(XXX)תשלומי מסים

מזומנים שנבעו מפעילות שוטפת )רווח ע"במזומן(

XXX

IAS 7280 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

גישה עקיפה מדובר בגישה המקובלת. נקודות המוצא של גישה זו היא הרווח הנקי או ההפסד של החברה, בהתאם

לדוח רווח והפסד ע"ב מצטבר, כאשר לסכום זה יש לבצע התאמות הנובעות מהוצאות ומהכנסות שאינןבמזומן וזאת על מנת להגיע לרווח על בסיס מזומן.

ההתאמות מוצגות בגוף הדוח, כאשר הן מתחלקות לשתי קבוצות:. הכנסות והוצאות שאינן כרוכות בתזרים מזומנים )התאמות לרווח(א.

הוצאות או הכנסות שנכללות בדוח רווח והפסד ע"ב מצטבר ולא הייתה בגינן זרימת מזומנים.לדוגמה: פחת והפחתות, שערוך בגין הלוואות, ירידות ועליות ערך, רווח הון ממימוש רכוש קבוע.

.שינויים בסעיפי רכוש והתחייבויות המתייחסים לפעילות השוטפתב. שינויים בסעיפי רכוש והתחייבות אשר מתקנים למעשה סעיפים אשר מופיעים בדוח רווח והפסד

ע"ב מצטבר וכתוצאה מתיקונם הופכים לבסיס מזומן.למשל גידול / קיטון ב: מלאי, לקוחות, ספקים, חייבים, זכאים.

בקיצור – רק הון חוזר

כללים לסיווג לפעילות שוטפת הכלל המנחה לזיהוי תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת הוא שתזרימים אלו הם בד"כ תוצאה של

עסקאות או אירועים אחרים שנכללו או יכללו בדוח רווח והפסד. :חריגים לכלל

רווח או הפסד הון שנכלל בדוח רווח והפסד, מופיע בתזרים המזומנים כחלק מפעילות(1. ההשקעה

לדוגמה, חברה מוכרת רכוש קבוע ורושמת בדוח רווח והפסד רווח הון. לעניין דוח תזרים, כל התקבול שנבע מהמימוש, משויך לפעילות השקעה. לכן, בפעילות השוטפת, במידה ומיושמת

הגישה העקיפה, יש לתאם את רווח ההון על מנת לנטרל אותו מהרווח מדוח רווח והפסד..ריבית ודיבידנדים שהתקבלו או ששולמו(2

התקן מאפשר לסווג ריבית ודיבידנדים שהתקבלו כפעילות ההשקעה ולא כפעילות שוטפת, גם אםהם נרשמו כהכנסה בדוח רווח והפסד.

כמו כן, התקן מאפשר לסווג ריבית ששולמה כפעילות מימון כפעילות מימון ולא כפעילות שוטפת, למרות שנרשמה כהוצאה בדוח רווח והפסד והתקן מאפשר לסווג דיבידנד ששולם כפעילות שוטפת

למרות שלא נרשם בדוח רווח והפסד.

סיכום: הכנסות ריבית והכנסות מדיבידנד – או פעילות שוטפת או פעילות השקעה )עדיף שוטפת, כי היא(1

נמצאת כבר בדוח רווח והפסד(.הוצאות ריבית - פעילות שוטפת או מימון )עדיף שוטפת, כי היא נמצאת כבר בדוח רווח והפסד(.(2דיבידנד ששולם – פעילות שוטפת או מימון )עדיף מימון, כי לא נמצא בדוח רווח והפסד(.(3

הערות: לכאורה, קיים בתקן חריג נוסף לכלל הנ"ל וזאת ביחס לתזרימי מזומנים שנבעו מרכישה ומכירה של(1

ניירות ערך סחירים המסווגים למטרת מסחר שבהתאם לתקן דומים למלאי הנרכש באופן מפורשלצורך מכירתו ולכן יש לסווג תקבולים ותשלומים אלו במסגרת הפעילות השוטפת.

עם זאת, קיימת פרשנות לפיה ההתייחסות זאת של התקן מכוונת למוסדות פיננסיים ולא לחברות עסקיות רגילות ועל כן יש לבחור בגישה שתרשום את התשלומים והתקבולים הנ"ל במסגרת

פעילות השקעה. לגבי מסים על הכנסה, על פי התקן יש להציג בפעילות השוטפת )לכאורה לא חריג( אך במידה(2

וניתן לייחס את המס באופן ספציפי לפעילות ההשקעה או לפעילות המימון, אז ניתן )לא חייבים(להציג את המס בפעילות הרלוונטיות )כלומר הצגה בנטו(.

IAS 7281 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

הצגה וגילוי של מסים על הכנסה וריבית ודיבידנדים שהתקבלו וששולמו בין אם מיושמת השיטה הישירה ובין אם מיושמת הגישה העקיפה, התקן דורש להציג בנפרד את תזרימי

המזומנים בגין מס וכן את תזרימי המזומנים ששולמו או התקבלו בגין ריבית ודיבידנדים. בהתאם לתקן, את ההפרדה ניתן לעשות בגוף הדוח בפעילות השוטפת, או בגילוי בלבד )רלוונטי רק

לפעילות שוטפת הגישה העקיפה(.בהעדר נתונים, נבחר להציג בגילוי בלבד.

דוגמה למסים על הכנסהדוגמה להוצאות מסים שיוצגו רק בגילוי

דוגמה להוצאות מסים שיוצגו בגוף הדוח

3.8.09 – 37שיעור

IAS 7282 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

דוגמה - תשלומי ריבית

הערות: מתוך לשון התקן, נראה כי ההתאמות לרווח צריכות להיות בגוף הדוח ולא בנספח )כך גם נרשם(1

לעיל(. יחד עם זאת, בישראל ישנן הרבה חברות המציגות את ההתאמות לרווח בנספח )כפי שהיה נהוג בעבר( וגם רשות ני"ע קיבלה הצגה זו. כל עוד לא נאמר אחרת, ניתן להציג את ההתאמות

לרווח או בגוף הדוח או בנספח. לגבי ריביות, דיבידנדים ומסים )תשלום או תקבול(, לא ברור מלשון התקן האם יש להציגם בגוף(2

הגישות ולכן גם כאן2הדוח או שניתן להציגם בגילוי נפרד. גם כאן בפרקטיקה בישראל קיימות ננקוט בגישה שנרצה.

במידה וההצגה של הריבית / דיבידנדים / מסים, נעשית בגוף הדוח, ניתן לצאת מהרווח הנקי כפי(3 שהודגם ולתאם את הוצאות המס והריביות והדיבידנדים כחלק מההתאמות לרווח. או, לצאת

מהרווח לפני ריביות ומס, בדומה לדוגמה בתקן.

פעילות השקעה בהתאם לתקן, פעילות זו צריכה לכלול את אותם תזרימי מזומנים שנבעו או שימשו לרכישה, או מימוש

של נכסים לטווח ארוך וכן השקעות אחרות שהן לא נכללות במסגרת שווי מזומנים. התזרים מפעילות השקעה מייצג את התשלומים שהוצאו במטרה לייצר הכנסה ותזרימי מזומנים ושווי

מזומנים בעתיד. כגון, רכישת רכוש קבוע שיפיק הכנסות בעתיד.

דוגמאות:רכישה של רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים, לרבות תשלומים ששימשו להקמה עצמית של רכוש.(1תמורה ממימוש רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים.(2רכישה של נדל"ן להשקעה.(3מתן הלוואה ופרעון הלוואה שניתנה לזמן ארוך - הצגה בברוטו, קבלת הלוואה ופרעון הלוואה.(4מתן הלוואה ופרעון הלוואה שניתנה לזמן קצר – ייתכן ויוצגו בנטו )יורחב בהמשך(.(5רכישת מכשירים הוניים ומכשירי חוב למעט מכשירי חוב המסווגים כשווי מזומן.(6התמורה ממכירת מכשירים הוניים ומכשירי חוב למעט מכשירי חוב המסווגים כשווי מזומן.(7השקעות בפקדונות לזמן ארוך (8

הערות: תקבולים מלקוחות בגין מכירות לזמן ארוך, יוצגו במסגרת הפעילות השוטפת )התאמות לרווח(1

בגישה העקיפה( ולא יוצגו כפעילות השקעה. כך גם לגבי ספקים לזמן ארוך שיוצגו בפעילות שוטפתולא בפעילות מימון.

מענק השקעה יוצג בשורה נפרדת בפעילות השקעה ולא בניכוי מהנכס, כפי שהוא מוצג במאזן(2 מענק השקעה.IAS 20בהתאם לאחת הגישות המותרות ב-

IAS 7283 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

פעילות מימון בהתאם לתקן, פעילות מימון מייצגת את תזרימי המזומנים הקשורים לפעילות אשר מביאות לשינוי

בגודל ובהרכב של ההון העצמי וההון הזר של הישות המדווחת. מזומנים שנוספו, או שנגרעו כתוצאה מפעילויות הקשורות להתחייבויות או להון אשר מביאות לשינוי

בגודל ובהרכב של ההון העצמי וההון הזר, למעט התחייבויות המתייחסות לפעילות השוטפת כגון:ספקים, זכאים וכ'.

התזרים מפעילות מימון מסייע בתחזית דרישות הפרעון העתידיות שידרשו מהישות.

דוגמאותתקבולים במזומן מהנפקת הון מניות אשר יוצגו בנטו בניכוי הוצאות הנפקה. (1הנפקת אג"ח אשר תוצג בניכוי הוצאות הנפקה.(2הלוואה שנתקבלה לזמן ארוך.(3פרעון קרן ההלוואה לזמן ארוך.(4הלוואות לזמן קצר, ברוטו או נטו בהתאם להוראות הקיזוז )יורחבו בהמשך(.(5דיבידנד ששולם בהנחה וזו מדיניות החברה.(6

הערות כאשר מדובר בהלוואה לזמן ארוך, יש לאחד בין ההלוואות לזמן ארוך לבין החלויות השוטפות בגינן,(1

במיוחד כשעובדים בגיליון עבודה. צבירה או תשלום של ריבית היא חלק מהפעילות השוטפת של החברה )אם זו המדיניות שנבחרה(.(2

לעומת זאת, תשלום בפועל של קרן ההלוואה, לרבות הצמדות על הקרן, יהיה בפעילות מימון.

נקודות בהצגת הדוח על תזרימי מזומנים

הצגה של פעילות השקעה ופעילות מימוןתזרימי המזומנים מפעילות השקעה ומפעילות מימון נערכים על בסיס הגישה הישירה בלבד.

עקרון הקיזוזכאשר אומרים קיזוז בדוח תזרים מזומנים מתכוונים לקיזוז בין תקבולי מזומנים לבין תשלומי מזומנים.

העקרון בתקן הוא שאין לקזז בין תקבולי מזומנים לבין תשלומי מזומנים, גם אם מדובר בעסקאות דומות)רכישה ומכירה של ר"ק יוצגו בברוטו, קבלה ופרעון של הלוואות לז"א יוצגו בברוטו(.

יחד עם זאת, במקרים מסוימים התקן מתיר לקזז תזרימים כאמור מתוך תפיסה כי המידע על תנועת המזומנים ברוטו הוא לא הכרחי להבנת תזרים המזומנים של החברה או שתוספת המידע ממנו היא

שולית. מקרים אלו קורים כאשר מדובר בתקבולים ותשלומים בגין פריטים שהמחזור בהם מהיר והתחלופה

גבוהה. כגון:

השקעות בני"ע בפעילות השקעה(1אשראי זמן קצר )שלא קוזז מהמזומנים והשווי מזומנים( יוצג בנטו בפעילות המימון.(2

IAS 7284 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

פיצול תזרים מזומנים בודדיתכנו מקרים בהם תזרים מזומנים בודד כולל בתוכו תזרימי מזומנים המתייחסים לפעילויות שונות.

התקן קובע שבמקרים אלו יש לפצל את התזרים הבודד למרכיביו ולטפל בכל אחד מהמרכיביםבהתאם לפעילות הרלוונטית.

לדוגמה: הלוואה בלוח שפיצר, תשלומי קרן וריבית שווים. כל תשלום כולל בחובו מרכיב של קרן ומרכיב ריבית. לכן, יש להפריד בין המרכיבים, כאשר הסכום ששולם בגין הקרן ירשם תמיד בפעילות המימון,

והסכום ששולם בגין הריבית יירשם בהתאם למדיניות החברה, בפעילות השוטפת או בפעילות המימון.

דוגמה נוספת היא חכירה מימונית אשר ביום הרכישה אין תזרים ומדובר בפעילות השקעה שאינהבמזומן:

ח' ר"ק | ז' התחייבות בגין חכירה מימונית. זו פעילות שאינה במזומן. בתקופות העוקבות, עם תשלום ההתחייבות, יש לפצל לקרן שתוצג בפעילות המימון ולריבית שתוצג

בפעילות שוטפת או פעילות מימון.

ארועים ועסקאות שאינם במזומן כאמור, הדוח על תזרימי המזומנים כולל אך ורק את אותן עסקאות וארועים שהשפיעו על תזרימי

המזומנים במהלך התקופה המדווחת. הוא לא כולל עסקאות ואירועים שהתרחשו במהלך התקופה המדווחת ולא השפיעו על זרימה של מזומן. לעסקאות אלו, יש לתת גילוי בנספח לדוח תזרים מזומנים

)ירשמו בגיליון עבודה בטור העברות(.דוגמאות:

רכישת רכוש קבוע באשראי – פעילות השקעה שאינה במזומן(1הכרזת דיבידנד שטרם שולם – פעילות מימון שאינה במזומן(2החלפת נכסים(3המרת התחייבות להון(4

פעילות רישומית לעתים, במהלך התקופה המדווחת מבוצעות מיוניות כגון העברת פריטים מזמן ארוך לזמן קצר, קיזוז

נכס והתחייבות, היוון רווחים )הנפקת מניות הטבה( וכ'. פעולות הן אלו פעולות רישומיות שלא מקבלות ביטוי בדוח תזרים מזומנים וגם לא בנספחיו. אם קיים ספק האם מדובר בפעולה רישומית או בפעולה

שאינה במזומן, תמיד נעדיף לתת גילוי. בגיליון העבודה, גם הפעולות הרישומיות ירשמו בטור העברות.

IAS 7285 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

רכישה של נכסים באשראי רכישה של נכסים באשראי היא פעולה שלא כרוכה בתזרים מזומנים ולכן לא תקבל ביטוי בדוח תזרים

מזומנים עד למועד התשלום בפועל להוציא גילוי במסגרת הנספחים בדוח כפעילות השקעה שאינהבמזומן.

דוגמה לכך היא חכירה מימונית. בחכירה מימונית ההתייחסות היא כאל קבלת הלוואה לצורך רכישת נכס ועל כן התשלומים הקבועים בגין דמי החכירה יפוצלו בין מרכיבי הקרן שתכלל בפעילות מימון

ומרכיב הריבית שיכלל בהתאם למדיניות החברה או בפעילות השוטפת או בפעילות המימון. כיצד יש לטפל בתזרים ששולם בגין רכישה של נכס באשראי שלא במסגרת עסקת חכירה מימונית.

האם מדובר בפעילות השקעה או בפעילות מימון. לנושא זה, עם זאת נראה כי יש להפעיל את העקרון לפיו במידה ומדוברIAS 7אין התייחסות של

במרכיב מימוני, זאת כאשר תקופת האשראי ארוכה ואינה מקובלת, הרי שיש לסווג את התזרים כפעילות מימון. לעומת זאת, ככל שתקופת האשראי קצרה יותר ומקובלת בשוק הנטיה היא לסיווג

כפעילות השקעה. בכל מקרה אין לפצל או לסווג גם וגם. דרך טובה לבחון האם מדובר באשראי רגיל )פעילות השקעה( או אשראי חריג )פעילות מימון( היא

( או מנגדPVלבחון האם הנכס נרשם בספרים לפי ערכו הנוכחי )כלומר יש עסקה מימונית, רישום לפי ( ומרכיבPV למכירות )ה-IAS 18לבדוק האם החברה שמכרה את הנכס פיצלה את המכירה בהתאם ל-

מימוני.בעבר נהגו לכנות עסקאות אלו "בסמוך" – אשראי רגיל, "שלא בסמוך" – אשראי חריג.

תזרימי מזומנים במטבע חוץתזרימי מזומנים מעסקאות במטבע חוץ יירשמו בהתאם לתקן לפי שער החליפין ביום התזרים.

דוגמה:

מזומנים ושווי מזומנים המחוזקים במטבע חוץ כאשר מזומנים ושווי מזומנים מוחזקים במט"ח או עומדים לפרעון במט"ח, כגון: חשבון בנק דולרי, פק"מ

צמוד מט"ח, אג"ח צמוד וכ'. במקרים אלו ישנה השפעה של השינויים בשע"ח על יתרת המזומנים ושוויהמזומנים. בהתאם לתקן סכום זה )השינוי בשע"ח( מוצג בנפרד בדוח תזרים מחוץ לפעילויות.

לדוגמה:

הפרשי שער בגין מזומנים ושווי מזומנים יוצגו בשורה נפרדת.הפעילויות: שוטפת, השקעה ומימון הן אקטיביות, בעוד שינויים בהפרשי שער זוהי פעילות פאסיבית.

מבחינה פרקטית כאשר יש תנודות במהלך השנה הדבר מאוד קשה ליישום, עד כמעט בלתי אפשרי. הפרשי שער.IAS 21במידה ולא נוצרים עיוותים, ניתן להשתמש בשערי חליפין ממוצעים לפי הוראות

דוגמה

IAS 7286 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

שלבי עבודה בפתרון תרגילבגלל שקשה לנתח את כרטיס המזומנים מנתחים את כל שאר הסעיפים המאזניים.

מצבים:3בתנועה בסעיף מאזני יכולים להיות

מצב א:ח'/ז' כרטיס מאזני | ז'/ח' מזומן

למשל: ח' ר"ק | ז' מזומן; ח' מזומן | ז' הון מניות + פרמיה

נמצא בגוף הדוח בפעילות השקעה )למשל ר"ק( או בפעילות מימון )למשלמזומןאם מופיעה המילה התחייבות(

מצב ב:הוצאות והכנסות שלא כרוכות בתזרים מזומנים.

ח'/ז' כרטיס מאזני | ז'/ח' הכנסה/הוצאה

למשל: ח' הוצאות פחת | ז' פ"נ; ח' לקוחות | ז' מכירות

במצב ב אין השפעה על דוח תזרים, אבל סעיף אחד הוא תוצאתי ולכן הוא משפיע על הרווח. מכאןשכל אלו ילכו להתאמות לרווח.

מצב ג:ח'/ז' כרטיס מאזני | ז'/ח' כרטיס מאזני

למשל: ח' ר"ק | ז' ספק/זכאי; ח' התחייבות | ז' הון עצמי

לא משפיעה על גוף הדוח, פעילות שאינה במזומן או פעילות רישומית.

IAS 7287 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

שאלה בדוח תזרים מזומנים

6.8.09 – 38שיעור

סוגיות

רכישת פעילותכמו רכישת חברה בת - כניסה לאיחוד

כאשר מתבצעת במהלך התקופה המדווחת רכישה של פעילות או רכישת חברת בת, הרי שבמועדהרכישה קיימות מספר השפעות:

הנכסים וההתחייבויות המזוהים שנרכשו ע"פ שוויים ההוגן נכנסים למאזן וכן מוניטין שנרכש.א.

מבחינת סעיף המזומנים ושווי המזומנים עשויות להיות שתי השפעות:ב. מצד אחד, אם הרכישה של הפעילות או חברת הבת, נעשתה במזומן, הרי שמתרחשת יציאה.1

של מזומן. מנגד, יתכן ובפעילות הנרכשת או בחברת הבת, תהיה יתרת מזומנים ושווי מזומנים ואז תהיה.2

גם כניסה של מזומנים. בנטו, יכול להיות שכתוצאה מרכישה הפעילות או חברת הבת, תהיה יציאה או כניסה של מזומנים

בהתאם לתקן, הסכום נטו של המזומנים שנכנסו / יצאו, יופיע בתזרים המזומנים במסגרת פעילותהשקעה.

פקודת היומן במועד רכישת הפעילות:ח' נכסים בפעילות הנרכשת )למעט מזומן ושווה מזומן(

ח' מוניטין שנרכש )אם קיים(ז' התחייבויות בפעילות הנרכשת

)מורכב מהמזומן ששולם לרכישת ששולם לרכישת הפעילות הנרכשת לעומת המזומן שהיה בפעילותח' / ז' מזומן ושווה מזומן. הנרכשת(

המזומן ושווה המזומן הולך לפעילות השקעה

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

לפי שווי הוגן

288

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

הערות התקן דורש לכלול במסגרת גילוי לדוח התזרים את הרכב של המזומנים נטו שיצאו או נכנסו(1

בעקבות רכישת הפעילות או רכישת חברת הבת. כלומר, יש לתת בביאורים את כל הטור של כניסהלאיחוד / פעילות שנרכשה שמופיע בגיליון העבודה.

כדאי לרשום את פקודת היומן בגין הפעילות שנרכשה + הסבר למזומן, מה יצא ומה נכנס. להוסיף(2טור בגיליון העבודה

חשוב להדגיש כי יש להכליל את הפעילות הנרכשת רק ממועד רכישתה. לדוגמה, פעילות שנרכשה(3 ונתון שבפעילות רכשה רכוש קבוע ברבעון הראשון, הינו למעשה נתון סרק ולא רלוונטי.1.4ב-

מכירת פעילות )לא פעילות שהופסקה(כמו יציאה מאיחוד, מכירת חברת בת.

מכירת פעילות אשר אינה עונה על הגדרה של קבוצת מימוש )לא עומדת בקריטריונים של מוחזקתלמכירה( ואינה עונה להגדרה של פעילות שהופסקה )לא מהווה קו עיקרי ונפרד בחברה( בהתאם ל-

IFRS 5 . כאשר מתבצעת במהלך התקופה המדווחת מכירת פעילות, הרי שקיימות מספר השפעות במועד

המכירה כדלקמן: הנכסים וההתחייבויות )למעט מזומן( של הפעילות שנמכרה וכן יתרת מוניטין המיוחסת לפעילותא.

שנמכרה, יוצאים מהמאזן לפי ערכם בספרים רגע לפני המכירה. השפעות.2מבחינת סעיף המזומנים ושווי מזומנים, יכולות להיות ב.

מצד אחד, אם המכירה של הפעילות נעשתה תמורת מזומן, הרי שיש כניסה של מזומנים. .1מנגד, אם בפעילות שנמכרה יש מזומן שמועבר יחד עם הפעילות, הרי שיש יציאה של מזומנים..2

בנטו, כתוצאה ממכירת הפעילות, יכול להיות שתהיה כניסה של מזומנים או יציאה של מזומנים.

בהתאם לתקן, הסכום נטו יופיע בפעילות השקעה ורווח או הפסד ההון מהמכירה יתואם בהתאמותלרווח.

פקודת היומן במכירת הפעילותח' התחייבויות של הפעילות שנמכרה

ז' נכסים של הפעילות שנמכרה )למעט מזומן(ז' מוניטין של הפעילות שנמכרה

ח' / ז' הפסד או רווח הון )התאמות לרווח()פעילות השקעה + הסבר(ח' / ז' מזומן

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

לפי הערך בספרים ביוםהמכירה

289

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

הסבר למזומן: מזומן שנכנס הוא מהתמורה מהמכירה ומזומן שיצא הוא מזומן שהיה בפעילות שנמכרה.

דוח תזרים ופעילות שהופסקהIFRS 5דורש לכלול מידע תזרימי לגבי פעילות שהופסקה. המידע התזרימי ותזרימי המזומנים של

פעילות שהופסקה מפעילות שוטפת, השקעה ומימון ויש לתת את המידע עבור מספרי השוואה. יחד עם זאת, התקן לא דורש לבצע את ההבחנה בין תזרימי המזומנים של הפעילות הנמשכת לבין

תזרימי המזומנים של הפעילות שהופסקה על גבי הדוח, אלא מאפשר לתת במסגרת הבאורים גילוילגבי תזרימי המזומנים של הפעילות שהופסקה.

א. במידה והמידע בגילוי:דוח התזרים יהיה של הפעילות הכוללת )נמשכת + שהופסקה, ללא הבחנה(

בגילוי - פעילות שוטפת, מימון והשקעה מפעילות שהופסקה.

צורת העבודה:יש להכין שני גיליונות:

כל הפעילות. יתרות פתיחה ויתרות סגירה של נמשכת + הופסקה.(1רק של הפעילות שהופסקה. יתרת פתיחה ויתרת סגירה רק של הופסקה.(2

ב. במידה והמידע על הפעילות שהופסקה הוא בגוף הדוח:המשמעות היא שדוח התזרים יביא בנפרד מידע על פעילות נמשכת ופעילות שהופסקה.

פעילות מימוןפעילות השקעהפעילות שוטפת

..............................רק של הפעילות הנמשכת..............................

XXXXXXXXXמזומנים מפעילות נמשכת

)במספר אחד ללאמזומנים מפעילות שהופסקה פירוט(

XXXXXX

XXXXXXXXXXXXמזומנים שנבעו מ..

יש להכין שני גיליון – גיליון לפעילות נמשכת וגיליון לפעילות שהופסקה.

פעילות שהופסקה יכולה להיות מוצגת במאזן:בסעיפים ספציפיים(1

IAS 7290 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

שורות )נכסים והתחייבויות( כאשר מדובר בקבוצת מימוש.2ב-(2

IAS 7291 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

פעילות שטרם נמכרה:טיפולי.ס.י.פ.מצב

עדיף לעבוד בגילויספציפיספציפימצב אבגוף הדוחקבוצת מימושקבוצת מימושמצב ב לתקן אחד מהמאזנים, רצוי את קבוצת המימוש לסעיפיםקבוצת מימושספציפימצב ג

ספציפיים הצגה בגילוי. זאת כי בשנה שעברה הם בוודאותלא ביחד, כך לא צריך לעשות הצגה מחדש

פעילות שנמכרה במהלך השנה:טיפולי.ס.י.פ.מצב

ניתוח הפעילות שהופסקה-ספציפימצב אי.פ.-קבוצת מימושמצב ב

פעילות שהופסקהיתרה לפני מכירהפעילות שהופסקה

רק במידה שמודבר בקבוצת מימוש המוצגת בנפרד גם במאזן י.פ. וגם במאזן י.ס., יותר פשוט ברמה הטכנית להציג את הפעילות שהופסקה בגוף הדוח. שכן במאזן ממילא יש רק את הנתונים המאזניים על

הפעילות הנמשכת.

IAS 7292 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 7דוח על תזרימי מזומנים –

העברות ופעילות שאינה במזומן כאשר נרשמת פקודת יומן הכוללת תנועה בשני סעיפים מאזניים שאינם מזומן, היא תירשם באחד

משני הטורים:פעילות השקעה ומימון שאיננה במזומן(1העברות(2

פעילות השקעה ומימון שאיננה במזומן מייצגת תנועה בסעיפים מאזניים אשר ברור שתהיה לה משמעות תזרימית בתקופות הבאות באחד

מהשניים: פעילות השקעה או פעילות מימון. דוגמאות נפוצות לכך הן: דיבידנד שהוכרז אך טרם חולק,רכישת רכוש קבוע באשראי, מכירת רכוש קבוע באשראי, חכירה מימונית.

העברות טור זה מטרתו טכנית בלבד – סגירת גיליון תזרים. מדובר על פעולות ללא משמעות תזרימית, לא כעת

ולא בהכרח בעתיד, אך עם זאת, על מנת לסגור את כל מעגלי התזרים שמבצעים התאמה בין יתרתהפתיחה ליתרת הסגירה, יש לתת ביטוי בגיליון.

הוא שיש לתת לפעילות השקעה ומימון שאיננה במזומן, גילויIAS 7ההבדל המהותי מבחינת הוראות בדוכ"ס.

בשני המקרים, מאחר ומדובר על תנועה בשני סעיפי מאזן שאינם מזומנים ושווי מזומנים, כל פעולהתקבל ביטוי בגיליון פעמיים, במעגל של כל אחד מהסעיפים.

-13.8.09 39שיעור

IAS 7293 – דוח על תזרימי מזומנים

IAS 21השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ –

IAS 21השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ – 267.................................................................................................................................................................................הקדמה268.................................................................................................................................................................................הגדרות

268............................................................................................................................................חלק א – תרגום עסקאות במט"ח268.....................................................................................................................................................מועד ההכרה לראשונה

269..............................................................................................................................................דיווח בתאריכי מאזן עוקבים269..............................................................................................................................................................פריטים כספיים ולא כספיים270...............................................................................................................................................חלק ב – קביעת מטבע פעילות271................................................................................................................................................אופן קביעת מטבע פעילות

271..........................................................................................................................................................הערות לקביעת מטבע פעילות272...........................................................................הטיפול החשבונאי כאשר מטבע הפעילות שנבחר שונה מהמטבע המקומי

273............................................................................................................................................................חלק ג – פעילויות חוץ273............................................................................................................................................................הגורמים הנוספים:

274............................................................................................................................הבעיה העיקרית בהשקעה בפעילות חוץ274......................................תרגום דוכ"ס של פעילות חוץ שמטבע הפעילות שלה שונה ממטבע הפעילות של החברה המדווחת

275...........................................................................................................................................חישוב קרן הון מהפרשי תרגום276....................................................................................................................................................... יתרת פתיחה "חלקי באקוויטי"1276............................................................................................................................................................... יתרת פתיחה עודפי עלות2

-

הקדמהבעולם העסקים המודרני, החברות מנהלות חלק ניכר מעסקיהן באמצעות מטבע חוץ.

פעילות של חברה במט"ח יכולה להיות בשני מישורים:.לבצע במישרין עסקאות במט"ח(1

כגון רכישת מלאי מספק בחו"ל, מכירת מלאי ללקוח בחו"ל. לקיחה או נתינה של הלוואות הנקובותבמט"ח וכ'.

)מהשפעה מהותית ומעלה(, כאשר החברה המוחזקתלהחזיק בחברה שפועלת במטבע חוץ(2מבצעת את עסקאותיה במט"ח.

מכאן נובע כי רכישת מניות של חברה המסווגת לתיק זמין למכירה תטופל לפי המישור הראשון.

בנוסף, חברה יכולה להציג את דוחותיה במט"ח או כל מטבע שאינו מטבע הפעילות שלה. הסוגיה החשבונאית המרכזית היא כיצד יש לתרגם עסקאות, בין אם נעשו במישרין ע"י החברה

המדווחת ובין אם ע"י חברות מוחזקות שלה, לצורך הדוחותהכספיים של החברה המדווחת.

IAS 21294 – השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ

IAS 21השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ –

הגדרותמטבע פעילות

הוא המטבע של הסביבה הכלכלית העיקרית בה פועלת הישות.התקן דן בהרחבה כיצד יש לבחון מהו מטבע הפעילות של החברה.

מטבע חוץהוא מטבע שאינו מטבע הפעילות של הישות.

מטבע הצגההוא המטבע בו מוצגים הדוחותהכספיים.

שער חליפין מיידיהוא שער חליפין למסירה מיידית.

השער היציג ברגע העסקהשער סגירה

שער החליפין המיידי בתאריך המאזן.

חלקים:3 יחולק ל-IAS 21לצורכי לימוד, . הטיפול החשבונאי בעסקאות במט"ח שמבצעת חברהא.

כלומר, עסקה שמבצעת חברה בכל מטבע שהוא לא מטבע הפעילות שלה. לצורך הדיון בשלב זה ההנחה היא כי מדובר בחברה ישראלית שמטבע הפעילות שלה הוא שקל חדש. לפיכך, נדון בכל

העסקאות שנעשות במטבע שהוא לא שקל חדש. , אםקביעת מטבע הפעילות של חברה מדווחת והשלכות האמור על דוחותיה הכספייםב.

המסקנה היא שמטבע הפעילות שונה מהמטבע המקומי. כלומר, ההשלכות במידה וחברה ישראלית שמטבע הפעילות שלה אינו שקל חדש. בחלק זה, הדיון יסוב על הדרך בה יש לתרגם

דוכ"ס ממטבע הפעילות )שאינו ש"ח( למטבע הצגה )ש"ח(. תרגום דוכ"ס של חברות מוחזקות )לרבות סניפים( שמטבע הפעילות שלהן שונה ממטבעג.

לצורך יישום שיטת השווי המאזני, איחוד יחסי או איחוד מלאהפעילות של החברה המחזיקה בדוכ"ס של החברה המחזיקה.

חלק א – תרגום עסקאות במט"חחברה ישראלית שמטבע הפעילות שלה הוא ש"ח, יכולה לבצע עסקאות במט"ח כגון:

רכישה או מכירה של סחורות שמחירן נקוב במט"ח (1הלוואות הנקובות במט"ח וכ'.(2

לצורך הטיפול החשבונאי בעסקאות במט"ח. כלומר תרגום העסקאות ממט"ח לש"ח, יש להבחין ביןמועד ההכרה לראשונה, לבין מדידה בתאריכים עוקבים.

מועד ההכרה לראשונה , עסקה במט"ח תרשם בעת ההכרה לראשונה, במטבע הפעילות תוך שימוש בשערIAS 21בהתאם ל-

החליפין המיידי בין מטבע הפעילות לבין מטבע החוץ במועד העסקה. כלומר, במועד ההכרה לראשונה תרשם עסקה בש"ח לפי סכום העסקה הנקוב במט"ח כפול שע"ח

במועד העסקה.

IAS 21295 – השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ

IAS 21השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ –

דיווח בתאריכי מאזן עוקבים , לצורך הטיפול בתאריכי מאזן עוקבים, יש להבחין בין פריטים כספיים לבין פריטיםIAS 21בהתאם ל-

לא כספיים.

פריטים כספיים ולא כספיים מוגדרים בתקן כיחידות מטבע מוחזקות וכן נכסים והתחייבויות שיתקבלו או שישולמו במספר קבוע או

ניתן לקביעה של יחידות מטבע.דוגמאות: מזומן, לקוחות, הלוואות וכ'.

דוגמאות לפריטים לא כספיים: מלאי, רכוש קבוע, נכסים בלתי מוחשיים, נדל"ן להשקעה, הוצאותמראש, הכנסות מראש, מקדמות לספקים.

בהתאם לתקן: פריטים כספיים במט"ח ימדדו בתאריכי מאזן עוקבים ע"פ שער סגירה. כלומר שע"ח ביום המאזן(1

המדווח. הפרשי השער הנובעים מהמדידה הנ"ל של הפריטים הכספיים יוכרו כהכנסות או כהוצאות בתקופה

היוון עלויות אשראי.IAS 23בה הם נבעו. למעט, אם ניתן להוון אותם לנכס כשיר לפי הטיפול בפריטים לא כספיים בתאריכי מאזן עוקבים תלוי בבסיס המדידה של הפריט הלא כספי.(2

אם בסיס המדידה הוא עלות היסטורית, המדידה בתאריכי מאזן עוקבים תתבצע לפי שערא(חליפין במועד העסקה המקורי. במקרה כזה, לא נוצרים הפרשי שער.

אם בסיס המדידה של הפריט הלא כספי הוא שווי הוגן, אז המדידה בתאריכי מאזן עוקבים תהיהב( לפי שער החליפין במועד קביעת השווי ההוגן. הפרשי שער במקרים אלו יוצגו בהתאם להכרה בהפרשים בשווי ההוגן. כך למשל, אם מדובר בנדל"ן להשקעה ההפרשים ילכו לרווח והפסד.

אם מדובר ברכוש קבוע ההפרשים ילכו לקרן הערכה מחדש.

הערותיש סעיפים לא כספיים הנמדדים ע"י השוואה בין שני סכומים.

לדוגמה, מלאי מוצג לפי הנמוך מבין עלות או שווי מימוש נטו. רכוש קבוע מוצג לפי עלות או סכום בר השבה. במקרים אלו, העלות נקבעת לפי שער החליפין ביום העסקה ואילו שווי מימוש נטו או סכום בר

ההשבה יהיה הסכום במט"ח ליום המאזן כפול שער הסגירה. השוואה זו יכולה לגרום לכך שיוכר הפסד מירידת ערך במטבע הפעילות שלא היה מוכר במטבע חוץ

וההפך.דוגמה למלאי

IAS 21296 – השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ

IAS 21השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ –

דוגמה לנדל"ן להשקעה

:הערה מתייחס אך ורק לנושא של תרגום עסקאות במטבע חוץ למטבע פעילות. IAS 21חשוב להדגיש ש-

, יש צורך לבדוק בהתאם לכללים הרלוונטיים, אם יש צורך ברישום הפסד מירידתIAS 21לאחר יישום ערך.

לדוגמה, אם לחברה יש מלאי המיובא מחו"ל ומתורגם לפי שער החליפין ביום העסקה, עדיין חלים עליו, ובהחלט יתכן כי תדרש ירידת ערך לשווי מימוש נטו בתאריך מאזן. IAS 2הכללים של

IASדוגמה נוספת, ר"ק שנרכש במט"ח ותורגם לפי יום עסקה, עדיין יש לבחון ירידות ערך בהתאם ל- לסכום בר השבה.36

סיכום חלק אתקופות מאזן עוקבותמועד ההכרה לראשונה

פריט לא כספיפריט כספישווי הוגןעלות

שע"ח מיידי במועדהעסקה

שע"ח סגירה ביוםהמאזן

שע"ח ביוםהעסקה

שע"ח ביום קביעת השוויההוגן

חלק ב – קביעת מטבע פעילות עד כה, הנחת היסוד הייתה שמטבע הפעילות של חברה ישראלית הוא ש"ח. לכן כל עסקה שבוצעה במטבע שונה מש"ח נחשבה כעסקה במט"ח. עם זאת, יתכנו מצבים בהם מטבע פעילות של חברה,

שונה מהמטבע המקומי שלה, ואז עסקה שתבוצע במטבע המקומי, תחשב עסקה במט"ח. שאלות עיקריות:2בחלק זה ידונו

כיצד קובעים את מטבע הפעילות(1מהו הטיפול החשבונאי כאשר מטבע הפעילות שונה מהמטבע המקומי.(2

IAS 21297 – השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ

IAS 21השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ –

אופן קביעת מטבע פעילותמטבע פעילות מוגדר בתקן כמטבע של הסביבה הכלכלית העיקרית בה פועלת החברה.

הסביבה הכלכלית העיקרית בה פועלת החברה צריכה להיות, בהתאם לתקן, בד"כ הסביבה הראשיתבה החברה מפיקה ומוציאה מזומנים.

לצורך הקביעה של מטבע פעילות, התקן קובע מספר סימנים שלפיהם יש לשקול מהו מטבע הפעילות, כאשר בין הסימנים קיימת היררכיה. יש סימנים עיקריים שלהם עדיפות ויש סימנים משניים שנועדו

בעיקר לספק ראיות תומכות נוספות לבחירת מטבע הפעילות. כמו כן, מדובר בסימנים ולא בתנאים.זוהי רשימה לא סגורה, ולכן יש להפעיל שיקול דעת.

הסימנים העיקריים:.המטבע המשפיע על מחירי המכירה(1

בהתאם לסימן זה, מטבע פעילות הוא המטבע אשר משפיע בעיקר על מחירי המכירה של הסחורות והשירותים. לפי התקן, מטבע זה הוא בד"כ המטבע בו נקובים ומסולקים מחירי המכירה וכן המטבע של המדינה בה הכוחות התחרותיים הם אלו שקובעים בעיקר את מחירי המכירה של

החברה המדווחת..המטבע המשפיע על עלות המכירות(2

בהתאם לסימן זה, מטבע הפעילות הוא המטבע אשר משפיע בעיקר על עלות המכירות.עלויות עבודה, חומרים ועלויות אחרות המשמשות לאספקת המוצרים והשירותים.

סימנים משניים:.המטבע בו מופקים המקורות מפעילות מימון(1

המטבע בו החברה מגייסת הלוואות, מנפיקה אג"ח, מנפיקה מניות, וכדומה. אם חברה שנמצאת בישראל, מגייסת הלוואות דולריות )ולא מטעמי ספקולציה(, זה מעיד על צורך

של החברה המהווה סימן תומך שמטבע הפעילות צריך להיות דולרי. .המטבע בו בד"כ מוחזקים התקבולים מהפעילות השוטפת(2

לדוגמה, הפקדת מזומנים בפקדונות דולריים. סימן זה בא לבחון מה עומד בבסיס התפיסה שלחברה לעניין קביעת מטבע הפעילות שלה בפעילות השוטפת וברזרבות המזומנים.

הערות לקביעת מטבע פעילות תהליך קביעת מטבע פעילות בפרקטיקה הוא תהליך מורכב ביותר. שכן, בד"כ חלק מסימנים מצביע

על מטבע אחד וחלק על מטבע אחר. או שקיימות חברות הפועלות במספר רב של מטבעות ואין תשובה מוחלטת וברורה למטבע הפעילות. במקרים כאלו, ההנהלה צריכה להפעיל שיקול דעת ולבחור

במטבע שמשקף לדעתה באופן הטוב ביותר את ההשפעות של אירועים ועסקאות על התוצאותהמדווחות שלה.

העקרון הוא שאם חברה לא מסוגלת לקבוע את מטבע הפעילות, למשל במקרים שקיים מספר רב שלמטבעות, נקודות המוצא היא שמטבע הפעילות יהיה המטבע המקומי )מקום התאגדות החברה(.

מטבע הפעילות של רוב החברות בארץ הוא ש"ח. אם רוצים לקבוע אחרת, חובת ההוכחה היא עלהחברה.

מהרגע שנבחר מטבע פעילות מסוים, יש ליישם את הבחירה באופן עקבי גם בעתיד. רק אם בעתיד יחול שינוי משמעותי בנסיבות, יתכן מעבר למטבע פעילות אחר שיטופל מיום השינוי )מכאן להבא( וכל

שינוי אחר במטבע הפעילות שלא מלווה בשינוי בנסיבות – דינו כדין תיקון טעות.

IAS 21298 – השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ

IAS 21השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ –

הטיפול החשבונאי כאשר מטבע הפעילות שנבחר שונה מהמטבע המקומימבחינת התקן, החשיבות היא שהמדידה של הדוחותהכספיים תתבצע על פי מטבע הפעילות שנבחר.

של הדוכ"ס לצורכי נוחות המשתמשים בהם במטבע אליו הםהצגהיחד עם זאת, התקן לא מונע רגילים.

לדוגמה, אם חברה ישראלית שנסחרת בשוק ההון הישראלי ומטבע הפעילות שלה הוא דולר, מעוניינתלדווח למשקיעים שלה בארץ בש"ח, הרי שבהתאם לתקן אין בעיה.

את הדוכ"ס במטבע אחר.להציג, אך אין מניעה מדידהחשוב לבחור את מטבע הפעילות הנכון לצורכי זוהי ההבחנה בין מטבע פעילות לפיו תתבצע המדידה לבין מטבע ההצגה לפיו יוצגו הדוכ"ס.

כאשר מטבע ההצגה שהחברה בוחרת זהה למטבע הפעילות שלה, הרי שהחברה לא נדרשת לבצע פעולה נוספת של תרגום הדוכ"ס. אולם, כאשר חברה בוחרת במטבע הצגה שהוא שונה ממטבע

הפעילות שלה, היא למעשה נדרשת לבצע תרגום של הדוכ"ס ממטבע פעילות למטבע הצגה. לצורך כך, התקן קובע שיטת תרגום. בישראל, הרשות לני"ע מחייבת את החברות הציבוריות בארץ

לספק למשקיעים דוחותכספיים בש"ח.

שיטת התרגום של התקן ממטבע פעילות למטבע הצגה היא: הנכסים וההתחייבויות בכל מאזן מוצג )כולל מספרי השוואה(, יתורגמו לפי שער החליפין באותו יום(1

מאזן. .2007 לפי שע"ח 2007. נכסים והתחייבויות 2008 יתורגמו לפי שע"ח 2008נכסים והתחייבות מאזן

הכנסות והוצאות לכל דוח רווח והפסד )כולל מספרי השוואה( יתורגמו לפי שע"ח במועד ביצוע(2העסקאות. התקן מאפשר שימוש בשע"ח ממוצע רק כאשר הדבר לא יוצר עיוות.

סעיפי הון עצמי יתורגמו לפי שער החליפין במועד הנפקתם,להוציא את יתרת העודפים שתחושב(3 לעיל.2לפי הסך המצטבר של הרווחים וההפסדים שחושבו בסעיף

ההפרש שייווצר במאזן כתוצאה משיטת התרגום הנ"ל, יופיע במסגרת ההון העצמי תחת הסעיף(4קרן הון מהפרשי תרגום.

17.8.09 40שיעור

IAS 21299 – השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ

IAS 21השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ –

חלק ג – פעילויות חוץ פעילות חוץ היא ישות שהיא חברה בת, חברה כלולה, עסקה משותפת או סניף של הישות המדווחת

שהפעילויות שלה ממוקמות או מתנהלות במדינה או במטבע השונים מאלה של הישות המדווחת.כל חברה מוחזקת )בת או כלולה( תחשב כפעילות חוץ אם היא נמצאת בחו"ל.

כמו כן, פעילות חוץ יכולה להחשב גם סניף של הישות הנמצא בחו"ל או סניף הנמצא במדינה בהפועלת הישות המדווחת, אם מטבע הפעילות של הסניף שונה מזה של הישות המדווחת.

השקעה נטו בפעילות חוץהיא סכום המהווה את חלקה של הישות המדווחת בנכסים נטו של אותה פעילות.

לצורך הטיפול החשבונאי בפעילות חוץ,יש תחילה לבחון מה הוא מטבע הפעילות שלה. יתכנו מצבים בהם על אף שמדובר בחברה מוחזקת )בת או כלולה( או סניף שפועלת בחו"ל, מטבע

הפעילות שלה הוא עדיין השקל. אז, יש להתייחס כמו לחברה מוחזקת ישראלית רגילה. כמו כן, יתכנו מצבים בהם חברה מוחזקת או סניף, פועלת בישראל אך מטבע הפעילות שלה אינו

. IAS 21השקל. הטיפול יהיה בהתאם ל- בכדי לקבוע מהו מטבע פעילות של פעילות החוץ, יש צורך ליישם את העקרונות של קביעת מטבע

פעילות כפי שדובר לגבי ישות מדווחת בפני עצמה. כמו כן, התקן מספק גורמים נוספים מעבר לאלו שנקבעו לגבי ישות מדווחת בפני עצמה שבכוחם לסייע

בקביעת מטבע הפעילות של פעילות החוץ. ההגיון המנחה את הגורמים הנוספים הוא לבחון עד כמהמטבע הפעילות של פעילות החוץ זהה או שונה ממטבע הפעילות שכבר נקבע לישות המדווחת.

הגורמים הנוספים: ככל שפעילויות החוץ מבוצעות כשלוחה של הישות המדווחת, הרי שבדבר מעיד על כך שמטבעא.

הפעילות של פעילות החוץ זה למטבע הפעילות של הישות המדווחת. מנגד, ככל שלפעילות החוץ קיימת מידה ניכרת של עצמאות, הרי שהדבר יכול להעיד על כך שמטבע הפעילות שלה הוא

המטבע המקומי ולא המטבע של הישות המדווחת. ככל שהעסקאות של פעילות החוץ עם הישות המדווחת מהוות שיעור גבוה מתוך סך הפעילויות שלב.

פעילות החוץ, הרי שהדבר יכול להעיד על כך שמטבע הפעילות זהה למטבע של הישות המדווחת. ככל שתזרימי המזומנים המופקים מהפעילויות של פעילות החוץ משפיעים באופן ישיר על תזרימיג.

המוזמנים של הישות המדווחת וזמינים בקלות להעברה אליה, הרי שהדבר מעיד על כך שמטבעהפעילות זהה לישות המדווחת.

ככל שתזרימי המזומנים מהפעילויות של פעילות החוץ מספיקים למימון התחייבויותיה הקיימותד. והחזויות, ללא העמדת מקורות מימון על ידי הישות המדווחת הרי שהדבר על כך שמטבע הפעילות

של שונה.

הערות לגורמים הנוספים: מבחינה תאורטית, מטבע הפעילות שקובעת הישות המחזיקה המדווחת לגבי פעילות החוץ שלה,(1

לצורך הדוכ"ס של הישות המדווחת צריך להיות זהה למטבע הפעילות שאותו מאמצת פעילות החוץ בדוחותיה הכספיים שלה עצמה. יחד עם זאת, מבחינה פרקטית, לעתים קרובות פעילות החוץ היא

ברמה גבוהה ועל כן יתכן ודוחותיה הכספייםIFRSחברה פרטית שלא תמיד מיישמת את כללי נמדדים לפי המטבע המקומי. זאת גם מאחר ושלטונות המס בכל מדינה ממסים בד"כ את החברות

לפי המטבע המקומי. בעבר, נהגו לכנות מצבים בהם מטבע הפעילות של פעילות החוץ זהה לזה של הישות המחזיקה(2

כ"זרוע ארוכה". מצבים בהם מטבע הפעילות שונה כ"יחידה אוטונומית". יתכן מצב בו חברה ישראלית אחת שמטבע הפעילות שלה הוא ש"ח תחזיק בחברה ישראלית(3

לגביIAS 21אחרת שמטבע הפעילות שלה אינו ש"ח. במקרה כזה יש ליישם את הכללים של פעילויות החוץ.

IAS 21300 – השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ

IAS 21השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ –

הבעיה העיקרית בהשקעה בפעילות חוץ כאשר חברה ישראלית שמטבע הפעילות שלה הוא ש"ח, מחזיקה בפעילות חוץ שמטבע הפעילות שלה

אינו ש"ח, הרי שמבחינה כלכלית החברה המחזיקה נוטלת על עצמה שני סוגים של סיכונים:סיכון תפעולי רגיל, כמו בכל השקעה בחברה מוחזקת )כלולה או בת(.(1 סיכון מטבעי שנובע מהעובדה שהנכסים וההתחייבויות של החברה המוחזקת שייכים לסביבה(2

כלכלית אחרת, ולפיכך הם גם נמדדים במטבע פעילות אחר. דוגמה:

חברה בת בארה"בי.ס.י.פ.מאזן דולרי

$100$100לקוחות$100-$100-הון עצמי

ישנם שני סוגים של סיכונים:סיכון הפעילות הרגילה (1סיכון המטבע(2

מנקודת הראות של הישות המחזיקה המדווחת קיים כאן הפסד מטבעי למרות שפעילות החוץ עצמהבכלל לא רואה את הסיכון הזה )שער הדולר אינו רלוונטי מבחינתה.

השאלה החשבונאית היא מה דינו של הסיכון המטבעי הנ"ל שרואה החברה המחזיקה. אפשרויות:2לכאורה, קיימות

להכיר בתוצאות של הסיכון המטבעי, כרווח / הפסד שוטף בתקופה בה נבע.(1לדחות את מועד ההכרה בסיכון / סיכוי המטבעי ולהכיר בו רק במועד המימוש של ההשקעה.(2

התפיסה החשבונאי המקובלת היום היא האפשרות השניה. ההגיון שמנחה את התפיסה הזו הוא שהחברה המחזיקה לא נכנסה להשקעה לצורך הסיכון המטבעי אלא אך ורק לצורך הסיכון התפעולי, וכן

שתנודות שערי החליפין למעלה ולמטה בסופו של דבר יתקזזו בטווח הארוך.

תרגום דוכ"ס של פעילות חוץ שמטבע הפעילות שלה שונה ממטבע הפעילותשל החברה המדווחת

כאשר מטבע הפעילות של פעילות חוץ הוא לא השקל, ההגיון המנחה הוא שיש למדוד את כל הנכסיםוההתחייבויות של אותה פעילות חוץ, במטבע חוץ, ללא הבחנה בין פריטים כספיים ללא כספיים.

יש להדגיש, כי הגיון מנחה זה שונה מההגיון שהנחה בתרגום עסקאות במט"ח שבוצעו במישרין ע"י החברה המחזיקה. במקרים אלו התבצעה הבחנה בין פריטים כספיים ללא כספיים ופריטים לא כספיים

נמדדו לאחר מועד ההכרה לראשונה לפי שע"ח ההיסטורי. ההגיון בבסיס השוני בטיפול החשבונאי הוא שכאשר הנכס הלא כספי נמצא בבעלות ישירה של החברה

המחזיקה, שמטבע הפעילות שלה הוא השקל, הרי שהוא חי בסביבה כלכלית שקלית, לפיכך שינויים בשע"ח לא משפיעים עליו. מנגד, כאשר הנכס הלא כספי נמצא בבעלות של פעילות החוץ עצמה

שמטבע הפעילות שלה אינו שקל, הרי שאותו נכס חי בסביבה של מט"ח ולפיכך מדידתו מושפעתמהשינויים בשע"ח.

IAS 21יחד עם זאת, במקרה כזה, כל החשיפה המטבעית הנובעת מהמדידה הנ"ל, נדחית בהתאם ל-לקרן הון כתחנת ביניים למימוש ההשקעה.

נוהלי התרגום של פעילות חוץ שמטבע הפעילות שלה שונה ממטבע הפעילות של החברה המדווחתבהתאם לתקן, הם:

נכסים והתחייבויות )לרבות הון עצמי( בין אם הם נכסים כספיים ובין אם לא, יתורגמו לשקלים ע"פ(1שער הסגירה ביום המאזן הרלוונטי.

פרטי הוצאות והכנסות של פעילות החוץ יתורגמו לפי שער החליפין במועד העסקה. או, מטעמי(2נוחות לפי שערי חליפין ממוצעים.

IAS 21301 – השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ

IAS 21השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ –

כל הפרשי השער שנוצרו כתוצאה משיטת התרגום הנ"ל ידחו ויסווגו כסעיף נפרד בהון העצמי של(3 עד למועד מימוש ההשקעה.מחזיקההחברה ה

בכדי להבין את המשמעות של הטיפול החשבונאי בחברה מוחזקת שמטבע הפעילות של השונה. ניתן לבחון את ההבדל בין התוצאה החשבונאית שמתקבלת במקרה בו עסקאות במט"ח נעשות ע"י פעילות

החוץ לבין מקרה בו העסקאות במט"ח נעשות ע"י החברה המחזיקה עצמה.לעניין זה יש להבחין בין ההשפעה של פריטים כספיים לבין ההשפעה של פריטים לא כספיים.

לגבי פריטים כספיים )כמו הפקדון( ניתן לראות שהמדידה המאזנית זהה בשני המקרים )שע"ח(1 סגירה(. ההבדל ביניהם שבמקרה שמדובר בפריט כספי של פעילות חוץ, הרווח או ההפסד

המטבעי בגין אותו פריט במהלך התקופה נזקף ישירות לקרן הון ולא נכלל ברווח והפסד, בניגודלפריט הכספי המוחזק ישירות ע"י החברה המחזיקה.

לגבי פריטים לא כספיים, ניתן לראות כי המדידה המאזנית שונה. במקרה בו מדובר בפריט לא(2 כספי של פעילות החוץ הוא נמדד לפי שע"ח סגירה. אם מדובר בפריט לא כספי של החברה המחזיקה עצמה, הוא נמדד לפי שע"ח היסטורי של יום העסקה. יחד עם זאת, לאור העובדה

שכאשר מדובר בפריט לא כספי של פעילות חוץ. גם הפרשי השער בגינו נדחים לקרן הון ולא לדוח רווח והפסד. מכאן, שבמקרים אלו )פריט לא כספי( אין השפעה על דוח רווח והפסד בשני המקרים.

במילים אחרות, כאשר מדובר בפריט לא כספי של פעילות חוץ יהיה במאזן המאוחד מעין "ניפוח" מאזני. מצד אחד, הפריט הלא כספי מוצג לפי שער סגירה, ומצד שני כתמונת ראי קרן ההון לוקחת

בחשבון את ההפרש שנובע מהמדידה הנ"ל.

יש לשים לב כי קרן ההון מהפרשי תרגום נמצאת בהון העצמי של החברה המדווחת בין השקעתה בפעילות החוץ. קרן ההון מחושבת באופן דומה לחברות בנות, חברות כלולות ולסניפים. חישובי קרן

ההון יומחשו לפי חברות כלולות. שכן ההפרשים קטנים בנוגע לחברות כלולות בין התקינה הישראליתלתקינה הבינלאומית.

חישוב קרן הון מהפרשי תרגום מאחר וקרן ההון מייצגת את הפרשי התרגום המצטברים ממועד רכישת החברה המוחזקת או ממועד

הקמתה )או הקמת הסניף(, הרי שחייבים גם לחשב אותה במצטבר ליום מסוים. על מנת לחשב קרן הון ליום מאזן מסוים, לא ניתן לעשות זאת בחישוב פשוט, אלא יש לחשב תנועה בקרן ההון לכל תקופה מיום רכישה )או הקמה( של פעילות החוץ, זאת לחבר ליתרות פתיחה ולהגיע

ליתרת סגירה.

IAS 21302 – השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ

IAS 21השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ –

מרכיבי התנועה בקרן ההוןי.פ. "חלקי באקוויטי"(1י.פ. עודפי עלות(2חלקי ברווח / הפסד בתקופה(3הפחתת עודפי עלות בתקופה(4חלקי בדיבידנד (5השקעות הוניות נוספות(6הלוואה למימון ההשקעה(7עסקאות בנגזרים לגידור(8( – לא ילמד בקורסDOWN ו-UPרווחים פנימיים )עסקאות (9

. יתרת פתיחה "חלקי באקוויטי"1מדובר בתנועה בקרן ההון בגין חלקה של החברה המחזיקה בנכסים נטו של פעילות החוץ.

החישוב הוא יתרת פתיחה חלקי באקוויטי )הון עצמי של המוחזקת ליתרת פתיחה כפול שע"ח יתרת.1פתיחה כפול חלק החברה המחזיקה( כפול דולר י.ס. חלקי דולר י.פ. פחות

תנועה בקרן הון בגין י.חלקי באקוויטי*שע"ח י.פ.*הון עצמי מוחזקת*)שע"ח י.ס.-1)=פ. חלקי באקוויטי שע"ח י.פ.

. יתרת פתיחה עודפי עלות2 עודפי העלות משוייכים לחברה מוחזקת ולכן מתנהגים כמו הנכסים וההתחייבויות שאליהם יוחסו. מכאן

לעיל.1שהטיפול בגינם זהה לטיפול ביתרת פתיחה חלקי באקוויטי שחושבה בסעיף התנועה בקרן ההון בגין יתרת פתיחה עודף עלות נוצרה מנקודת הראות של החברה המחזיקה את

המאזן הנרכש של החברה המוחזקת במועד הרכישה. שכן, במועד הרכישה החברה המחזיקה רואהשוויים הוגנים ולא את הערך בספרים.

ההפרשים בין המאזן לפי ערכים בספרים לבין מאזן לפי שוויים הוגנים מיוצגים ע"י ע"ע המיוחסיםלנכסים והתחייבויות מזוהים ולא מזוהים )מוניטין(.

מנקודת הראות של החברה המחזיקה החשיפה המטבעית בגין הנכסים וההתחייבויות של החברההמוחזקת, כוללת גם את החשיפה המטבעית בגין ע"ע.

-

IAS 21השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ –

י.פ. השקעה

רווחי / הפסדי אקוויטי

תנועות הוניות נוספות

עסקאות גידור

303