מישל
TRANSCRIPT
תכניות השת"פ הבינלאומיות כמנוף עסקי
מישל היברט
2011
פעילות בינלאומית מגדילה את הפריון של חברות 43%ישראליות ב –
– מזה של חברות לא 43%הפריון הכולל של חברות יצואניות גבוה ב יצואניות
-מהחברות הלא יצואניות במונחי 116%החברות היצואניות גדולות ב מספר העובדים
-מזה שמשלמות 27%השכר שחברות יצואניות משלמות גבוה בממוצע ב החברות הלא יצואניות
-יותר מזה 12%הפריון במשך חמש שנים של חברות שהחלו לייצא עלה בכ של חברות שאינן מייצאות
2011מקור : בנק ישראל ,אוגוסט
:המחקר מונה שתי סיבות אפשריות לתופעה
חשיפת היצואניות לפיתוחים טכנולוגיים בעולם, המאפשרת זליגה •של הטכנולוגיה אליהן ובעקבות זאת הגדלת התפוקה
התחרות עם העולם, הדוחפת את היצואניות להגדיל את פריונן.•
לשכת המדען הראשי
ממונה על ביצוע המדיניות הממשלתית בתמיכה במו"פ תעשייתי – חוק המו"פ"(1984פועלת מתוקף החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה"( – כ – 2010 בקשות בשנה; תקציב 2,000תמיכה בכל תחומי המו"פ התעשייתי. כ
מיליארד ₪ . 1.7 הטכנולוגית עידוד החדשנותמופקדת על פיתוח התעשיה הישראלית באמצעות
הגדלת התשואה העודפת במשקוהתעשייתית; קידום היצוא; יצירת מקומות עבודה, מענה לכשל שוק של מימון פרויקטים עתירי סיכון אשר אינם ממומנים ע"י השוק
הפרטי
Generic R&D
Magnet
Magneton
Competitive R&D
IndustrialR&D
Nati
o na l
Pre-Seed
Tnufa
Nofar
TechnologicalIncubators
Cooperative R&D
Long-Range R&D
Seed Fund
Applied Academic Research
Basic R&D Market Proximity
EUREKA
Bi-national Funds
ISERD(Europe FP)
Inte
rnati
onal
OCS Government Support Programs
Global Enterprises R&D Cooperation
Bi-national Agreements
Galileo
?שיתוף פעולה בינלאומי במו"פ מדוע? וכיצד לשווקים בינלאומיים, תשתיות מו"פ, תכניות חדשנות ופלטפורמות מממנות. גישה הפחתת החשיפה הפיננסית הן לחברה והן למדען
חברות ו/או לעשות יותר פרויקטים(.2 )בתקציב דומה ניתן לסייע לפי
.)הקטנת סיכונים )מדובר בפרויקטים של פיתוח תעשייתי שלא כולם מגיעים לשוק .קיצור זמן הפיתוח וזמן והגעה לשוק תוך יצירת שותף מחויב קניין רוחני משותף מהווה תשתית לשת"פ עתידי איכותי
אספקת מידע על שווקים בינ"ל ואיתור הזדמנויות כולל יצירת מפגשים עסקיים
איתור וחיפש שותפים פוטנציאליים לחברות ישראליות וזרות
גישה לפלטפורמות לאומיות למימון מו"פ בינלאומי
כיצד מתימו"פ מסייע?
מפגשים עסקיים לחברות ישראליות עם חברות זרות,1000 אורגנו כ 2010במהלך
פרויקטים 100 בקשות לשת"פ בינלאומי ללשכת המדען הראשי ואושרו מתוכן כ – 250הוגשו
“In the long history of human kind those who learned to collaborate and improvised most
effectively have prevailed”
Charles Darwin
Partner Search
Multilateral
Bilateral
Foundations
Match MakingMarket Search{
Platform providing mutual benefits
Based on identified needs
Allocated Funding
General Platform for Collaboration
הצדדים על מוכנות להתמקד בתחום ספציפי בו יש 2בהסכם בילטראלי מצהירים אינטרס משותף
הצדדים על מוכנות להתמקד בתחום ספציפי בו יש 2בהסכם בילטראלי מצהירים אינטרס משותף
מימון משלים בשרשרת הערך
7
Firm A
Firm B
תמיכה ממשלתית והנבטת VC / Angelsשילוב פרויקטים בסיכון גבוה
“go-to-market”R&D&I
יורוסטארס
Galileo חלל -
EENתוכנית לחיפוש שותפים –
מסגרות נוספות לשיתופי פעולה בינלאומיים
מיליארד € )לשנה(4
מיליון € )לשנה(200
מיליארד € )לשלב 5ההקמה(
Eurekaיוריקה –
קלסטרים במסגרת יוריקה
New YorkMassachusetts
MarylandVirginia
WisconsinColorado
Illinois Oregon
BIRD(Foundation)
Canada (Ontario) CIIRDF(Foundation)
North America
China(Most,Shanghai,Shenzen)Jiangsu (Foundation)
India
SIIRD-Singapore (Foundation)
KORIL-RDF-Korea (Foundation)
Asia
ArgentinaUruguay
Brazil
South America
FranceRussia (Rusano, Skolkovo)ItalyGermanyGreeceDenmarkHungaryTurkeyPortugalFinlandSwedenCzech RepublicBulgariaLithuaniaSloveniaIrelandBelgium (Flandria)Netherlands
*Through EUREKA (40 country Multilateral Initiative)
Europe
Australia (Victoria)
International Collaboration in Industrial R&D
הסכמים הבינלאומיים מהווים את התשתית על בסיסםניתן למנף את התעשייה הישראלית לשווקים הגלובאליים
השפעות השת"פ הבינלאומי לאור פעילות השת"פ הבינלאומית הגדלה, בוצעו מספר מחקרים שמטרתם
בחינת הערך המוסף המתקבל משיתופי הפעולה הבינ"ל במו"פ תעשייתי הנמדד באמצעות מגוון משתנים טכנולוגיים, עסקיים ומסחריים:
מומן ע"י לשכת המדען הראשי2010 מחקר חברת אפלייד - במימון לשכת המדען הראשי והתמ"ת2010מכון מחקר ירושלים לחקר ישראל -
קשר בין השתתפות בתוכנית יורקה לגידול במכירות ובתעסוקה
במהלך הנשיאות הישראלית ביורקה בוצע ע"י ד"רקלמן גייר ממכון אפלייד אקונומיקס מחקר שבדק את
מדד השפעת ההשתתפות בפרויקטים של יורקה על חברות באירופה.
חברות שהשתפו בתוכנית 350המחקר התבסס על כשהוא משווה בין צמדי 1996-2005בין השנים
"חברות זהות" בפרמטרים שלהם : גודל, מדינה, תחום עיסוק, היקף מכירות , מספר עובדים וכו –
כאשר הנתון המבדיל בין כל חברה שהשתתפה לתאומתה הוא ההשתתפות בפרויקט במסגרת יורקה.
תוצאות המחקר מראות על אפקט מובהק ומשמעותיבשני מדדים : היקף מכירות ומספר המועסקים בחברה.
28%שיפרו את מכירותיהן ב חברות שהשתתפו ביורקה השנים שחלפו מתום הפרויקט, 3מדי שנה , במהלך
בהשוואה לחברות דומות שלא השתתפו . חל גידול שנתי בהיקף התעסוקה בחברות הללו ב
ואף יותר בהשוואה לחברות דומות שלא השתתפו. 20%
קשר בין השתתפות בתוכנית יורקה לגידול במכירות ובתעסוקה
האפקט החיובי חל על שני שלישים מכלל החברות שבמדגם
2010מקור : אפלייד אקונומיקס,
מחקר מקביל שנערך בדנמרק
The impact assessment shows four statistically significant effects of participation :
Participation increases exports. Participants in EUREKA significantly increased growth rates in exports. Three years after participation, growth in exports for EUREKA-participants was around 13 percentage points higher than both control groups.
Participation increases turnover. EUREKA participation increased growth rates in turnover twice as much, compared to businesses not participating in consortia type instruments.
Participation increases employment. EUREKA-participation increases growth rates in employment with 4-5 percentage point. This impact is significant from year-one after participation and persists for several years compared to both control groups.
Participation increases productivity. The results for the impact assessment shows that EUREKA participation increased growth rates in labor productivity by some 11-12 percentage points annually.
In line with international studies
Danish Agency for Science Technology and Innovationמקור:
חברות שהשתתפו בתוכניות הבינלאומיות
סיכום.השווקים לתעשייה הישראלית הם גלובליים.החשיפה לשווקים הבינלאומיים נדרשת משלב היזמותמייצר קניין רוחני השת"פ הבינלאומי התעשייתי
המהווים בסיס להמשך משותפיםומוצרים חדשניים שת"פ וייצוא.
היזמות והחדשנות הטכנולוגית מהוות תחום בולט שבומדינת ישראל יכולה לבסס ולייצר יתרון תחרותי עולמי
לטובת התעשייה הישראלית.
תקציב המדען הראשי מהווה עוגן עיקרי לבנית היזמות הטכנולוגית והינו נמוך בצורה שאיננה סבירה
