הפרשה בבעלי חיים

פסולת של חילוף מערכת העכול החומרים בתאי הגוף

צואה

שתן

הפרשה באדם ובבעלי חיים

בעלי • של בתאים המתקיימים החומרים חילוף בתהליכיפסולת חומרי נוצרים חיים

עלולים • הם בגוף מצטברים האלה החומרים כאשר. רעילים להיות

הקבועה • הפנימית הסביבה את משנה זאת הצטברות. הגוף של

את • לשנות יכולים והמלחים המים בריכוז שינויים גם . הפנימית הסביבה

המבנה הכימי של חומרי הפרשה חנקנים תוצר פרוק חלבונים בתאים

NH3אמוניה בבעלי חיים מימיים

היא חומר הפרשה חנקני של רבים מןהאורגניזמים החיים בסביבה מימית.

.למשל: דגי גרם וחסרי חוליות ימיים אמוניה היא גז מסיס במים וחומר רעיל מאוד

לבעלי החיים . כאשר אורגניזים מפריש את האמוניה

לסביבה המימית היא מתמוססת במים והאורגניזמים אינם סובלים מההשפעות

המזיקות שלה

אמוניה בבעלי חיים יבשתיים

בבעלי חיים יבשתיים המסת האמוניה במיםהייתה גורמת לאיבוד כמות רבה של מים.

בבעלי חיים יבשתיים הופכת האמוניה לחומריהפרשה פחות רעילים והפרשתם אינה כרוכה

באיבוד מים רבים

אצל יונקים, דו ureaשתנן חיים וחלק מהדגים

כרישים השתנן מתמוסס היטב במים ורעילות נמוכה, •

יחסית לאמוניה .השתנן נוצר בכבד, מגיע אל הכליות ומופרש •

בשתן. סילוק בשתן אומנם דורש איבוד של מים •

שחיוניים לבעלי חיים יבשתיים, אולם כמות המים יחסית קטנה לכמויות המים הנדרשות

להפרשת אמוניה.

uric acidחומצת שתן

חומר הפרשה חנקני אצל עופות , של רוב הזוחלים, שלהחרקים, ושל חלזונות יבשתיים

.חומצת שתן איננה רעילה וכמעט שאיננה נמסה במים חומצת שתן מתגבשת ונפרדת מתמיסת השתן ואילו המים

חוזרים ונספגים לגוף. הפרשתה כגוש מוצק חוסכת איבוד של מים .ליצירתה של חומצת שתן יש חשיבות בהתפתחות עובר. כמעט כל בעלי חיים שמייצרים חומצת שתן מטילים ביצים ההפרשה הגבישית מצטברת בביצה והודות למסיסותה

הנמוכה אין היא פוגעת בעובר, ואינה מפריעה לחילוף חומרים תקין בגופו.

העובר שנמצא בביצה אינו מאבד מים ולכן יכול להסתפקבמים שבביצה .

הפרשה בבעלי חיים חד תאיים באמבה –

הוצאת עודפי מים

יוצאים הפסולת חומריבדיפוסיה מהתאים

שיוצאת האמוניהגדול נפח עם מתערבבת

ומאבדת מים של. מרעילותה

מערכת הפרשה בפלנריה מערכת ההפרשה בפלנריה מורכבת ממערכת צינורות

מסועפים בעלי פתחי הפרשה חיצוניים.– דרכם היא מרחיקה את עודפי המים ועודפי הפסולת

אמוניה, מגופה . בצינורות ההפרשה יש ריסים שדוחפים את המים ואת חומרי

הפסולת בתנועה קצבית לעבר פתחי ההפרשה ומשם מחוץ לגוף.

חלק אחרמתוצרי הפסולת מופרש

בפיעפוע דרך שטח פני הגוף. .

מערכת ההפרשה בשלשול בשלשול יש חלל פנימי ובו נוזל שבו מומסים

חומרים מועילים וגם חומרי פסולת אמוניה ושתנן.

אמוניה מורחקת בדפוזיה אל הסביבה.החיצונית הלחה שבה חי השלשול

מערכת ההפרשה בשלשול .השתנן מורחק בעזרת מערכת הפרשה לשלשול יש זוג צינורות הפרשה ושני פתחי הפרשה

בכל פרק של הגוף. כל צינור פתוח בשני קצוותיו קצה אחד פנימי בצורת

משפך שמוקף בריסים והוא פתוח לתוך חלל הגוף, וקצה אחר הפתוח לסביבה החיצונית.

הנוצל נכנס בפתח ההפרשה הפנימי וזורם לאורךהצינור. חומרים חיוניים נספגים חזרה לנימים

המקיפים את הצינור ,ואילו השתנן הנשאר בצינור מופרש דרך הפתח החיצוני.

מערכת ההפרשה בשלשול

מערכת הפרשה בשלשול מבוססת על סינוןחומרים מזיקים והחזרת חומרים מועילים

מערכת כזאת נמצאת ברוב בעלי חייםמפותחים

מערכת ההפרשה בשלשול

מערכת הפרשה בחרקים –חגב מערכת הפרשה בחרקים בנוייה מצינורות

מיוחדים הנקראים צינורות מלפיגי. יש מינים שיש להם רק שני צינורות ואילו מינים

אחרים גופם מכיל מאות צינורות מלפיגי. לכל צינור יש קצה סגור המצוי בתוך חלל הגוף

והוא טובל בדם החרק , וקצה אחר הפתוח אל חלל המעי.

מערכת הפרשה בחרקים –חגב

מערכת הפרשה בחרקים –חגב

חומרי פסולת מסתננים מהדם אל חלל צינורות מלפיגיומתרוקנים אל המעי.

מים ומלחים חיוניים נספגים חזרה לדם על ידי בלוטותמיוחדות שבקצה המעי.

ואילו שאר החומרים מופרשים מן הגוף עם הפסולת שלמערכת העיכול.

במזון רק חרקי מים או חרקים שמקבלים מים רבים אצלכמות קטנה של מים תיספג חזרה לדם

מרבית המים נספגים חזרה לדם חרקים יבשתיים אצל חומצת השתן מופרשת בצורת גבישים יבשים

מערכות הפרשה בחוליתנים

חיים במגוון של סביבות: מים מתוקים בים באזורי גאות ושפלביבשה

אברי ההפרשה הם: זוג כליות kidneys זוג צינורות מובילי שתןureters על פי רוב קיימת גם שלפוחית שתןurinary

bladder שאוספת את השתן מן הצינורות וממנה יוצא צינור אחד שמוליך את נוזל השתן החוצה

הפרשה בדגים שחיים במים מתוקים

ריכוז המלחים גבוה יותר מריכוז המלחים שבסביבתם. המים חודרים בדיפוזיה דרך הקרומים הדקים של

הזימים ועלולים לגרום למותם עקב הצפה פנימית. .הפרשת עודפי המים בשתן מונעת הצפה זו הפרשת המים יעילה עקב כליות גדולות במיוחד

המותאמות להפרשת שתן המכיל כמות גדולה של מים

הפרשה בדגים שחיים במים מתוקים

בעיה:איבוד של מלחים על פי מפל הריכוזים

פתרון: בזימי הדג יש מנגנונים מיוחדים הקולטים בצורה

פעילה מלחים חזרה לתוך הגוף

***הפסולת החנקנית אמוניה מורחקת מן הגוף דרך הזימים ולא בשתן

מהיכן משתין הדג?

ויסות כמות המים והמלחים בדג שחי במים מתוקים

הפרשה בדגים של מים מלוחים

ריכוז המלחים בדג נמוך הרבה יותר מריכוז המלחיםבסביבה.

.יש חשש מאיבוד מים מגופם הדגים מאבדים מים רבים בדיפוזיה למרות שהם

מפרישים מעט שתן .. הדגים שותים מי ים

הפרשה בדגי מים מלוחים

בעיה שתיית מי ים תעלה מאוד את ריכוז המלחים בגופם

פיתרון הדגים מפרישים מעט מן המלחים העודפים

באמצעות השתן. מפרישים את רב עודפי המלחים בצורה פעילה על ידי

תאים מיוחדים בזימים. גם האמוניה מורחקת על ידי הזימים

ויסות כמות המים והמלחים בדג שחי במים מלוחים

הפרשה בעופות ימיים וזוחלים הימיים

עופות וזוחלים ימיים מפרישים חומצת שתן שדורשתיחסים מעט מים להרחקתה מהגוף.

בנוסף התפתחה אצלם בלוטה מיוחדת שיכולה במי 2להפריש תמיסת מלח מרוכז\ת מאוד בריכוז פי

הים .. הבלוטה נמצאת בקדמת הראש תנינים, צבים, וחלק מהעופות הימים נראים כבוכים

כאשר הם עולים ליבשה בדמעות מומסים עודפי המלח.

הפרשה בעופות ימיים וזוחלים הימיים

בלוטות מלח בעופות

ובזוחלים ימיים

הפרשה באדם

חומרי פסולת מורחקים מהגוף באמצעות : בלוטות זיעה –מרחיקה מים ,מינרלים ושתנןהריאות- משחררות אדי מים וCO2 והשתן- פסולת חנקנית, מים, יונים ומלחים

תפקידי הכליות

.מסננות ומרחיקות מהדם את חומרי הפסולת

.בו בזמן,שומרות על חומרים חיוניים לגוף

מווסתות את כמות המים והמומסים בדם ובנוזלהחוץ תאי, כך שומרים על סביבה פנימית קבועה.

מערכת ההפרשה באדם שתי כליותשני צינורות מובילי שתןשלפוחית שתןושופכה שיוצאת מהשלפוחית נמצאות משני צידי עמוד השדרה בגובה הכליות

המותניים מצד בגב.

מערכת ההפרשה באדם

מבנה הכליה

הכליה בנויה משני אזורים בולטים: אזור ההיקף הנקרא קליפהCORTEX ואיזור פנימי הנקרא ליבהMEDULLA:

הליבה בנויה פלחים פלחים דמויי משולש הנקראים פירמידות

ראשה של כל פירמידה מסתיים בשק חלול הנקרא אגןPLAVIXהכליה

הפירמידות בנויות ממספר גדול של יחידות שנקראותנפרונים

קצהו אחד של נפרון נמצא בקליפה והקצה השני באזורהליבה

מבנה הכליה

מבנה הנפרון וכלי הדם סביבו

.הנפרון הוא יחידת הפעולה הבסיסית של הכליה בנפרונים מתרחש סינון הדם וייצור השתן מן המים

העודפים ומן החומרים המיותרים שסולקו מן הדם. מליון נפרונים.1.2בכליה אחת של יונק או אדם יש כ ס"מ 5אורכו של נפרון הוא מספרם הרב של הנפרונים וצורתם המפותלת

מגדילים את שטח הפנים בו מתרחש מעבר חומרים בן הדם לבין מערכת ההפרשה.

מבנה הנפרון וכלי הדם סביבו

.צד אחד של הנפרון שנמצא באזור הליבה פתוחבצידו האחר בקליפה מסתיים במבנה דמוי גביע

.קופסית באומן הנקרא אל תוך קופסית באומן מגיעים כלי דם היוצרים את

הפקעית )גלומרולוס( גופיף מלפיגי. לקופסית באומן + הפקעית קוראים והוא אבובית הנפרון חלקו המפותל של הנפרון נקרא

חלקים .3מחולק ל

מבנה הנפרון וכלי הדם סביבוהנפרון : אבובית

מקורבת : הקרוב אבובית חלקמלפיגי לגופיף

: הנלה לולאתכ שצורתו Uחלק

מרוחקת : חלק אבוביתלצינור המתחבר המרוחק

מאסף. , האבובית מלפיגי גופיף

והמרוחקת המקורבתהכליה בקליפת נמצאים

הנליה לולאת נמצאים בליבה

אותם שמקיפים הדם כליהמאסף והצינור

הדם שמגיע לכליה

הדם מגיע לכליות משני עורקי הכליה שמסתעפים מאביהעורקים.

. עורקי הכלייה מסתעפים לעורקיקים עורקיק נכנס שנקרא 1אל גופיף מלפיגי נכנס עורקיק . העורקיק נכנס מתפצל לרשת של נימים שיוצרת את מבנה

הפקעית . העורקיק היוצאהוא צר יותר מן הפקעית יוצא דם בעורקיק העורקיק היוצא מסתעף ברשת של נימיפם המקיפים את

הנפרון הנימים מתלכדים לוורידון יוצא הנאסף אל ווריד הכליה

המגיע לוריד חלול תחתון

מובילי השתן

מכל כליה יוצא צינור מוביל השתן.מוביל את השתן לשלפוחית השתן מן השלפוחית יוצא צינור השופכה שמוביל את השתן

מחוץ לגוף המעבר משלפוחית השתן לשופכה יש שריר סוגר

שמווסת את מעבר השתן מ"ל 10-400שלפוחית שתן יכולה לאגור בין

התהליכים המתרחשים בנפרון