biu · web viewשלאגבאום הוא מונח גרמני מקובל שנועד בהקשר זה...

JSIJ 13 (2015) 1-37

פרק בתולדות עירוב החצרות במערב אירופהה'שלאגבאום':

בועז הוטרר*

מבוא עיון במקורות הלכתיים ובארכיונים ממערב אירופה וממרכזה מראשית המאה

עירובין18ה- להתקנת נפוץ שימוש מעניינת: תופעה חושף ואילך הוא (שלאגבאום, שלאגבוים;Schlagbaumבקונסטרוקציה שכינויה הרווח

ה-Schlagbäumeברבים: המאה החל משלהי – שלאגביימע) לפחות,17 בייחוד ברחבי גרמניה וסביבותיה.

שלאגבאום הוא מונח גרמני מקובל שנועד בהקשר זה לתיאור מחסום דרכים. בדרך כלל מדובר במבנה העשוי משני עמודים המוצבים משני צדי הדרך, כשקורה עליונה מחוברת לאחד העמודים במאוזן, ומטרתה לחסום את המעבר בדרך, וניתן להטות אותה לצד הדרך לשם מעבר. לעתים גם חוברו לקורה שלשלת או חבל. מחסומי-עץ כאלה היו נפוצים ברחבי אירופה והוצבוביקורת מכס, לגביית ונועדו ואחוזות ליישובים ובכניסות דרכים במעברי

מחסומים מודרניים כאלה נפוצים היום בכניסות למגרשי1גבולות ואבטחה. חנייה, מעברי רכבת וכדומה.

במערב בעירובין זו בקונסטרוקציה הנרחב השימוש לכאורה מפתיע אירופה במקום ב'צורת הפתח' הקלאסית העשויה משני מוטות ומעליהם חבל בשל הקושי להתאים קונסטרוקציה זו לגדרים ההלכתיים של הלכות עירובין.הרבה ותפוצתה זו תופעה אחר צמיחתה של להתחקות מנסה זה מאמר ולבאר מדוע התפשטה כל-כך בתקופה זו ובאזורים אלו דווקא חרף קשיים

הלכתיים. בחלקו הראשון של המאמר תיבחן אפוא תפוצתה של קונסטרוקציה זו, כפיאחרות מקונסטרוקציות תובחן והיא רבות, ספרותיות מעדויות שעולה ששימשו לעירוב החצרות. בחלקו השני של המאמר תידון המבוכה ההלכתיתשל השלישי בחלקו באירופה. בעירובין זו בקונסטרוקציה השימוש סביב המאמר ייעשה ניסיון לבאר את נסיבות הופעתה ותפוצתה של קונסטרוקציה זו ואגב כך לעמוד על הזיקה ההדוקה בכלל שבין מאפייניו של העירוב ובין

אופי חיי היהודים.

'שלאגבאום' ו'שראנקען' בעירוב החצרות על השימוש הנרחב ב'שלאגבאום' עדויות רבות. בקובץ התקנות הרשמיות,

זכויותיהם של היהודים בפירת (פיורדא – 1719שעיגנו בשנת את Fürth(

מכללת אורות ישראל, קמפוס מורשת יעקב, רחובות.*1 Schlagbaum, ע' .127 למשל: פיירר, לקסיקון אוניברסלי, עמ'

http://www.biu.ac.il/JS/JSIJ/13-2015/Hutterer.pdf


2בועז הוטרר

התיכונה, (בסעיף 2שבפרנקוניה נכתב להתקין35 ליהודים אישור שניתן ( Schlaug-Baumen,על חשבונם כדי שיוכלו לטלטל בשבת כפי שנהגו עד כה

3כיוון שהחוטים שהותקנו בעבר בין הרחובות נהרסו. אישור1774 ניתן ליהודים בשנת 4) שבאותו החבלBruckגם בעיירה ברוק (

בכניסות ליישובSchlagbäumeמאת המרקיז ששלט במקום להתקין שמונה 5תמורת תשלום של שני גולדן לשנה.

הורשו 1731בשנת קריסטינה24 הרוזנת ידי על יהודיות משפחות פרוידנטאל בכפר להתיישב וירטמברג מדוכסות )Freudental(וילהלמה

שבחבל וירטמברג שבשוואביה לצד שש משפחות שהורשו להתיישב שם כבר . כתב החסות שניתן להם אישר להם, בין השאר, גם להתקין1723בשנת

ein Trattzug oder Schlagbaum am Sabbath'חוטים או שלאגבאום בשבת' (anrichten mögen.(6 לקהילות חסות לכתבי דוגמה שימש זה חסות כתב

) ובייבנהאוזן (Buttenhausen), בבוטנהאוזן (Höchbergהיהודיות בהוכברג (Jebenhausen-18.7), שנוסדו במחצית השנייה של המאה ה

בפירת היו בשנת 2 כ-1720 תושבים, מתוכם כ-6000 (קרינגס, העירוב1500 יהודים ). 563בבמברג, עמ'

):565להלן הניסוח המקורי עם הערותיו של ו' קרינגס (קרינגס, שם, עמ' 3Ist von denen Juden vor diesem [zu ergänzen: Reglement von 1719] (damit sie am Sabbath etwas auf die Gassen tragen mögen) Faden oder Trodt [Draht] von einer Gassen zu der andern gezogen, endlich abgerissen worden, und jetzund auf ihre Spesen, Schlaug-Baumen [Schlagbäume] machen zu lassen, erlaubet, so

viel vonnöthen und füglich seyn kan, nicht weniger wie bis dato geschehen.). הקהילה היהודית מנתה בשיאה, במאה ה-Erlangen היום פרבר של העיר ארלנגן (4

מכלל תושבי העיר15% היו היהודים כ-19 נפש. בראשית המאה ה-1750, יותר מ-18).278-276(פנקס הקהילות, גרמניה: באוואריה, ע' ארלאנגן, עמ'

. רוש מציינת שם37; הנ"ל, האידאל של השבת, עמ' 169 רוש, דרך היהודים, עמ' 5. 1908שהתיעוד מצוי בדוחות ההיסטוריים של הכנסייה בבוואריה משנת

.32, 21, 18היסטוריה של יהודי פרוידנטאל, עמ' ; נבל, ה79 סאור, יהודי וירטמברג, עמ' 6 ) שלא ברור מתי התקינו עירוב בפועל, אולם ישנו דיווח משנת32נבל מציין (שם, עמ'

בשלוש יציאות של המקום,Schlagbäume שהיהודים מעוניינים להתקין שלושה 1737 וכי הם נבנו, אולם מותו הפתאומי של הפקיד המקומי עיכב את הצבתם בכמה חודשים

) לאור הפריווילגיה שניתנה להם.Stuttgartעד קבלת אישור מן השלטונות בשטוטגרט (עם זאת נאסר עליהם לסגור את המחסומים הנ"ל.

. על ייבנהאוזן ראו תיאור117 פנקס הקהילות, גרמניה: וירטמברג, ע' פרוידנטאל, עמ' 7 , המציין את קיומם של 'שבת-שראנקען' או חוטים על עמודים כדי19מראשית המאה ה-

. על המונח8רוהרבאכר, ההתיישבות היהודית הכפרית, עמ' (לאפשר טלטול בשבת שראנקען ראו להלן, בגוף המאמר):

“die Sabbatschranken [...] zwischen den Häusern oder an hohen Stangen über die Strasse gespannte Drähte, die den jüdischen Bewohnern die Grenze des Bezirks anzeigten, innerhalb dessen man sich am heiligen Ruhetag

bewegen konnte, ohne dadurch die religiösen Gebote zu übertreten ” ) מלמדD/Hol/ 8ואמנם מסמך המצוי בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בירושלים (

על חבלים. ראו רוש, דרך היהודים,1799 ל-1793שהעירוב בעיירה הוכברג התבסס בין . 444, הערה 169עמ'



ה'שלאגבאום': פרק בתולדות עירוב החצרות במערב אירופה 3

1741) שבבאדן ניתנה ליהודים רשות בשנת Merchingenגם בכפר מרכינגן (כדי להתיר את הטלטול ברחבי הכפר בעבור תשלוםSchlagbäumeלהקים

8שנתי של שני גולדן.

) Gaukönigshöfen(9אזכורים נוספים למונח זה מוצאים בגאוקוניגסהופן Butt שבפרנקוניה התחתית, בבוטנהיים Untermerzbach(10)ובאונטרמרצבך (

enheimובאיינרטסהאוזן (11) הסמוכה לבמברג שבפרנקוניה עילית Einartshausen.12) שבהסן

) שנקלנגספלד בכפר היה זו בקונסטרוקציה מובהק שימוש Shenklengsfeldשבהסן, כפי שעולה משני מסמכים רשמיים שהיו בארכיון (

, צוין כי לאור1795 במסמך הראשון, שנכתב ביוני 13הקהילה היהודית במקום.

אישור להקים בכל הכניסות1741 על פי תיאורו של ב' רוזנטל קיבלו היהודים בשנת 8 לצורך העירוב, ועבור תחזוקתם שולםSchranken und Schlagbäumeוהרחובות בכפר

) ברליכינגן לבית האצילים הכפר vonלשליטי Berlichingen) 'כסף-המחסומים' (Schrankengeld 'וראו הונדסנורשר160) בסך שני גולדן לשנה (רוזנטל, יהודי באדן, עמ .

). ההתיישבות היהודית במקום ראשיתה במהלך168וטדיי, קהילות יהודיות בבאדן, עמ' . בשנת18, לאחר מלחמת שלושים השנים, והיא צמחה במהלך המאה ה-17המאה ה-

קנתה הקהילה בית פרטי והסבה אותו לבית כנסת. בתקופה זו נמנו במקום 1737 40 נפש (רוזנטל שם; הונדסנורשר וטדיי, שם. וראו פנקס210משפחות יהודיות שמנו כ-

).409הקהילות, גרמניה: וירטמברג, ע' מרכינגן, עמ' 30 בוטל בית השער העליון בכפר, ולפיכך שילמו היהודים ארבעה גולדן ו-1817 בשנת 9

) ליד בית הרועים (einen Schlachbaumקרוזר עבור אישור להתקין שלאגבאום אחד (Schäferhausהעולם מלחמת לאחר עוד למבנה. אותו לחבר עליהם נאסר אך ,(

הראשונה זכרו עדים שהם שמעו בבית הספר שהקורה שהייתה ארוכה כמעט כאורך ). בבעלות241הבית שימשה סמל לבית שנהרס (מיכל, היהודים בגאוקוניגשהופן, עמ'

בתים (מיכל, שם, עמ' 15היהודים היו בשנה זו נמנו במקום 1816). בשנת 205 108 איש546יהודים מתוך

http://www.alemannia-judaica.de/gaukoenigshofen_synagoge.htm ה-10 בראשית המאה המציאות ארכיוני המתאר את התשלום18 משתקפת ממסמך

ששילמו בסך 14השנתי יהודיות משפחות Batzen-ו אחד 20pfennig עבור der Schlagbäum 'הברמל, אונטרמרצבך, עמ) יהודים121 1814). בכפר נמנו בשנת 148

).527 איש (פנקס הקהילות, גרמניה: באוואריה, ע' אונטרמרצבאך, עמ' 555מתוך 11 ) Johann Georgכתב ההסכמה שנתן הברון יוהאן גאורג כריסטוף וילהלם סטייבר

Christoph Wilhelm Stiebar הכולל1743) מבוטנהיים לקהילה היהודית במקום בשנת , להתקין עבורSchlagbäumenאישור לתשלום התחייבות תמורת השבת לשמירת

מ- עבורם היהודים ותיעוד של תשלומי עד 1744תחזוקתם, בארכיון1763 מצויים , ). ראו רופרכט, ארכיוןAlte Archiv-Signatur: B 58/II, Nr. 02185הלאומי של במברג (

.1288, סעיף 176במברג, עמ' להתקין 1788 ג' פאוסט מציין שהיהודים במקום קיבלו אישור בשנת 12 Schlagbäume

עמ' וכלכלית, חברתית היסטוריה (פאוסט, השבת לצורך מהכפר ).110ביציאות במקום היו זו ע'12בתקופה הסן, גרמניה: הקהילות, (פנקס יהודיות משפחות

).63איינארטסהאוזן, עמ' יהודים מתוך65 נמנו במקום 1819 משפחות יהודיות, וב-7 נמנו במקום 1800 בשנת 13

). שניhttp://www.alemannia-judaica.de/schenklengsfeld_synagoge.htm איש (819גרינוולד משנקלנגספלד, בשנת יעקב פורסמו במלואם על-ידי 1913המסמכים הנ"ל




שה- בשנקלנגספלד היהודית הקהילה אינםSchlagbäumeהודעת במקום לתיקונם לפעול המקומי הפקיד הצטווה הנדרשים, ובסדר בטיב עומדים

14המיידי 'כדי שהיהודים על פי חוקי דתם לא יבואו לדאגה בשל הזנחתם'. מסמך זה מלמד ממילא על קיומם של התקנים אלו כבר קודם לכן. המסמךושנחתם הסן של המשפטים במשרד שגובש פשרה הסכם הינו השני

, וממנו עולה שהקהילה היהודית ניהלה משפט ממושך, במשך1802בפברואר שנים, כנגד העירייה המקומית בנוגע למימון תחזוקת התקני העירוב במקום.היהודית הקהילה בין מפורטים תשלום הסדרי נקבעו הפשרה בהסכם

כאשר בין היתר צוין שאם העירייה תרצה, היא תוכל 'להשתמש15לעירייה,

בחשבונות מופיע רב זמן שמזה ציין גם גרינוולד בשנקלנגספלד). העירוב (גרינוולד, מארק,5העירוניים של ועד בית הכנסת המקומי, רישום של הוצאה שנתית על סך

ה- 'תחזוקת עבור: לעירייה 'Schlagbäumeכתשלום (Unterhaltung der Schlagbäume),וכי העיירה אכן נשאה תמיד בעלות התיקונים הנדרשים של העירוב ,

רחובות סלילת בשל העירוב, בתוואי לאחרונה שנעשה שינוי אולם התנגדות, ללא חדשים ושינוי מקומות המגורים של חברי הקהילה היהודית, הביא לסירוב של העירייה לשלם את העלויות הנדרשות, בנימוק שמימון העירייה ניתן רק לתחזוקת הקיים ואין היא

חדשים.Schlagbäumeצריכה לשאת בעלות של 14“Auf die Von der Judenschaft zu Schenklengsfeld gethane Anzeige, daß die

Schlagbäume in diesem Orthe nicht in solcher Beschaffenheit und ordnung , wie es dermit seyn und beständig erhalten werden solle. So wird dem Heimberger Hofmann bei willkührlicher Strafe hiemit befohlen, sogleich dahin nötige Anstalten zu treffen, daß dieße Schlagbäume sofort repariert und in Volligem Stande gesetzt werden, dermit die Judenschaft nach ihren

Gottesdienstlichen Gesetzen durch deren Versäumnis nicht beunruhigt werde. בהסכם נקבע ש'מעתה העירייה תישא לבדה בכל ההוצאות של התקנת ותיקון ה-15

Schlagbäumeועד חג הפנטקוסט של שנה זו, תחזיר לכשירות את כל אלו הקיימים , ושהיו במצב טוב מלפני כן, וזה לכל הזמן בו יגורו יהודים בשנקלנגספלד ובמספרם כיום, ושהם מחזיקים בית כנסת לכבוד האל, ללא כל פגם [...] כנגד זה מבטיחים היהודים, הם

רייכסטאלר ויתנו חצי צנטנר36וצאצאיהם לתמיד, שתמורת זה ישלמו לעירייה ומיד , ולהבא ובכל שנה החלSchlagbäume ק"ג] ברזל לפני ההקמה והתיקון של כל ה-25[=כ-

רייכסטאלר, ובכך העירייה2 בספטמבר] יעבירו וישלמו 29בשנה זו עד יום מיכאל [= ' (אני מודה למר אורי קלרמן עלSchlagbäumeתיקח על עצמה את כל העלויות של ה-

עזרתו הרבה בפענוח ובתרגום המסמכים הנ"ל). להלן הנוסח המקורי: “daß die Gemeinde aber nunmehro die Ausrichtung der neuen und reparationen

der Schlagbäume vor beständig auf ihre alleinige Kosten übernehmen und bis zu Pfingsten dieses Jahres die sämmtlichen bisher und vorhin gewesenen in ordentlichen, und dem Zwecke gemäßen aufrichten, in Stand setzen, und solche alle Zeit so lange in Schenklengsfeld Juden und in solcher Anzahl deßelbsten sind, daß sie Schule zu Gottes Verehrung halten ohne Mangel erhalten [...] Dargegen aber versprechen die Juden ebenfalls vor sich und ihre Nachkommen, vor beständig, daß sie dafür der Gemeinde von jetzo und alsobald Dreißig Sechs Rthlr. sa 36 Rthlr. edictmäßige Wehrung und ein halben Centner Eißen vor die Aufrichtung und wieder in Standsetzung aller Schlagbäume bezahlen und abgeben, hinkünftig aber und alljährlich von dießem Jahre an, zu Michaelistag




וה- ובמקום הקרש הרוחבי לשיםSchlagbäumeבאבנים במקום העמודים, קרשים או מוטות חזקים מכל מין שהוא, אם בזה תושג הסגירה לפי החוק

16היהודי'.

) בגיילינגן עירוב בעניין גם נזכרת זו שבנפתGailingenקונסטרוקציה ( ) בדרום גרמניה. מסמכי ארכיון מתעדים פולמוס סביבKonstanzקונסטאנץ (

וה-60קבלת האישור להתקין עירוב במקום בשנות ה- של המאה ה-70 18. בכל מחוז כפי שהיה מקובל הייתה לאשר להם תיקונים, היהודים בקשת

) אתBurgauבורגאו לסגור מורשים שהיהודים שם נזכר השאר ובין ,( במקום בחבלים (Schlagbäumeהרחובות גם ב- Schnüre.(17אכן, ממסמכי

Zwei Rthlr edictmäßig bezahlen und abgeben, und solchergestalt denn auch die Gemeinde nunmehro alle Kosten wegen der Schlagbäume auf sich nehmen. ”

להלן הנוסח המקורי:16 [...] “jedoch der Gemeinde hierbei auch nachgelaßen seyn solle, wenn sie

wollen statt der Stöcke, Steine zu nehmen und zu dem quer Holz oder Schlagbäume solches Holz oder starke Stangen von welcher Gattung es seye, wenn nur damit das Zumachen nach ihrem Jüdischen Gesetze besorgt ist, sich

bedienen zu mögen”. התיישבו במקום לראשונה שלוש משפחות יהודיות שהזמינו שליטי נלנבורג1655 בשנת 17

)Nellenburgהכפר היה בתחומי רוזנות נלנבורג ונשלט בידי אצילי בית ריינאך, הרוזן .( והעיר קונסטאנץ של הבישופים ליבנפלס, בית אצילי אולם, משושלת מארקאד

נמנו במקום שש1660השוויצרית שאפהאוזן, כשהובטח ליהודים חופש דת מלא. בשנת משפחות. מועצת הכפר ותושביו לא ראו בעין יפה18 – 1734משפחות יהודיות, ובשנת

את גידולו של היישוב היהודי והרבו להציב מכשולים בדרכו (פנקס הקהילות, גרמניה: , לאחר שהושלמה1767). מן המסמכים עולה שבאביב 284וירטמברג, ע' גיילינגן, עמ'

בנלנבורג לרשויות בגיילינגן היהודית הקהילה פנתה החדש, הכנסת בית של בנייתו (עלSabbatschrankenבבקשה לאפשר להם להתקין , שיקיפו את אזור בית הכנסת

ראו להלן בגוף המאמר). הרשויות אישרו זאת מצד העיקרון, אולםSchrankenהמונח בשל התנגדות התושבים הנוצרים בעיר הסתפקו תחילה היהודים במתיחת חבלים סביבידי פרחחים הורתה הרשות ושוב על בתיהם. בשל קריעתם של חוטי העירוב שוב

בספטמבר בנלנבורג על1770האזורית בעיר העירוב את להקים המקומית לרשות ), וזוFreiburgחשבונה. לאחר מכן פנתה הרשות המקומית לממשלה בעיר פרייבורג (

וחיבורם סביב בית הכנסת גבוהים נטתה להגביל את ההיתר רק על הצבת עמודים תיקוני עירוב באותו אופן שהיה1773בחוטים. רק אחרי כמה פניות הוקמו בנובמבר

מקובל במחוז בורגאו. בעקבות תלונת היהודים בגין עמודים שנעקרו כמה פעמים קבעה טאלר והטילה על הרשות המקומית את האחריות לשמירת50הרשות האזורית קנס של

הרשות בין ידועים אינם שפרטיה בפשרה הסתיימה בעניין המחלוקת העמודים. ; ביננקייד, אזורי313-312 (רומינג, יהודי הכפרים, עמ' 1774המקומית ליהודים בנובמבר

[ויש לתקן שם: 101-100מפגש, עמ' ]). המסמכים המתעדים זאת1667 במקום 1767 . הייקו87מצויים בגנזך המדינה הכללי בקרלסרוהה, כמפורט אצל רומינג, שם, הע'

Schranken undהאומן ציין שבמסמכים נכתב שמחאת התושבים הייתה על התקנת Schlagbäume 'האומן, יהודים בגיילינגן, עמ) הערה23; שלור, האני והעיר, עמ' 503

כתב לי פרופ' האומן כי מן המסמכים עולה2012 בספטמבר 20). במכתב פרטי מיום 15 שהצבת תיקונים אלו אושרה כתחליף לחבלים שתוקנו קודם לכן, בשל הטענה שהםלצורך בחבלים חזרו היהודים להשתמש זמן ולאחר מפריעים לתהלוכות הקתוליות,




ה- במאה בורגאו במחוז עירובין של מציאות עולה בכפרים18ארכיון , Bi בינסוואנגן Pfersee,(19) פפרזה (פפערשא – 18),Kriegshaberקריגסהאבר (

nswangen,(20) בוטנוויזן ,Buttenwiesen(21) ופישאך Fischach.(22אמנם לא , ומדובר שם ככל הנראה בהתקנתSchlagbäumeנזכר במקורות אלו המונח

מוטות וחבלים.) פפאלץ במחוז שלPfalzגם אזכור מוצאים גרמניה שבדרום-מערב (

קונסטרוקציה זו. הדברים עולים מבקשת הקהילה היהודית בכפר אינגנהיים (Ingenheim לאפשר להם להתקין במקום 1788) בשנת Schlagbäumeתמורת

23תשלום שנתי של חמישה גולדן.

העירוב. היו מונחים בכפר קריגסהאבר שליד אוגסבורג חוטי1707ג' הצר מציין שכבר בשנת 18

).251עירוב, וכי ללא ספק קיבלו היהודים אישור להצבתם (הצר, יהודי סטפאך, עמ' עולה מתלונות של כומר הכפר על העירוב1721-1722מציאותם של חוטי עירוב בשנים

באותם ימים ומידיעה שפורעים חיבלו בחוטי העירוב ונקנסו בשל כך על ידי הרשויות-260; הנ"ל, משרתות השבת, עמ' 435-434(הצר, שם; אולמן, שכנות ותחרות, עמ'

ב-259 היו במקום 1653). ה-6-7 ומן המאה יהודיות, משפחות מ-18 יותר כבר 60 נפש,402 מנו היהודים 1737משפחות, שהיו כנראה יותר מחמישית מתושבי המקום. ב-

) היהודים' 'כפר כונה ע'Judendorfוהמקום באוואריה, גרמניה: הקהילות, (פנקס ( ).639קריגסהאבר, עמ'

1750. בשנת 16 ההתיישבות היהודית במקום ראשיתה במחצית השנייה של המאה ה-19במקום ו-108היו בתים 28) יהודיות משפחות

http://www.alemannia-judaica.de/pfersee_synagoge.htmשהקיפו העירוב חוטי .( את השכונה היהודית הקיפו גם את בית הכומר משני צדדים (אולמן, שכנות ותחרות,

).260; הנ"ל, משרתות השבת, עמ' 437עמ' יהודים (פנקס הקהילות, גרמניה:327 תושבים, מתוכם 894 1811 בבינסוואגן נמנו ב-20

). היהודים גרו בשני אזורים בשולי הכפר, ובית הכנסת610באוואריה, ע' בינסוואגן, עמ' היה ממוקם ביניהם. העירוב שם הקיף את הבתים, את בית הכנסת ואת בית הקברות, אך שלא כבמקומות אחרים הוא היה מרוחק מן האזור הנוצרי (אולמן, שכנות ותחרות,

). התושבים הנוכרים ניסו ללא הצלחה להסיר260; הנ"ל, משרתות השבת, עמ' 437עמ' (קייסלינג, כפרים יהודיים, עמ'1694את התקני העירוב במקום, שאושרו בחוזה בשנת

84 .(יהודים מתוך 352 נמנו 1811 גרו במקום שש משפחות יהודיות, וב-1790 בשנת 21 543

עמ' בוטינוויזן, ע' באוואריה, גרמניה: (פנקס הקהילות, ה-608תושבים במאה !(18 ואחרים היו מפוזרים בשאר חלקי הכפר התגוררו רוב היהודים בקרבת בית הכנסת,

). לא ברור אם היה עירוב על כל העיר, אולם355-357(אולמן, שכנות ותחרות, עמ' עמ' שם, (אולמן, הכומר בית את גם צדדים משני הקיף שהוא הנ"ל,437עולה ;

).260משרתות השבת, עמ' תושבים, מתוכם 466 1811 בפישאך נמנו ב-22 יהודים. הקהילה היהודית צמחה219

(פנקס הקהילות, גרמניה: באווריה,1739. בית הכנסת נבנה בשנת 1617בעיקר החל מ-מחה המטיף הנוצרי של הכפר בתוקף כמה1767). משנת 634-633ע' פישאך, עמ'

וכמה פעמים על קיומם של חוטי העירוב שהקיפו גם את מתחם הכנסייה המקומית,(קייסלינג,19שסמוך לה שכנו בתי היהודים. הסכסוכים בעניין נמשכו עוד במאה ה-

). 85-84כפרים יהודיים, עמ'




המונח דרכים.Schlagbaumכאמור, מחסום לתיאור בגרמנית משמש זו, קונסטרוקציה עולה במפורש מציאות של הנזכרים מן המקורות מכמה התקנת בין המקורות שהבדילו היכן שגם ודומה העירוב, של בהקשר שלאגבאום להתקנת חבלים, מדובר היה ככל הנראה במחסומים כאלה. אמנם יש לבחון אם גם בשאר המקורות הנזכרים השימוש במונח זה מכוון בהכרח לקונסטרוקציה הנ"ל, או שמא הוא שימש לעתים – בעיקר בקרב פקידים שאינם יהודים – גם לתיאור מה שמכונה בהלכה 'צורת הפתח', העשויה בדרך כלל משני מוטות וחבל על גביהם. אזכור של שימוש ב'חוט העירוב' המונח על מוטות עולה ממקורות הלכתיים ומארכיונים רבים, הנוגעים לקהילות במערב אירופה ובמרכזה. במסמכים מן המרחב הגרמני מכונה הקונסטרוקציה של

('מיתרי השבת'),Schabbatschnüre'צורת הפתח' 24 Schabbesdrähteחוטי') השבת'),Schabbesbögen 25העירוב'), ('קשתות 26 Schabbestoreשער')

), ב-Löb Mortge הפרטים עולים מפניית ראש הקהילה היהודית במקום, לייב מורטג' (23במאי 18 לשליטי הכפר, הברונים לבית גמינגן, בבקשה להקים 1788 Schlagbäume

גורם להםSchlag-Bäumeבכפר. בפנייתו לרשויות ציין נציג הקהילה כי חסרונם של ה- ) כאלו, וכי עבורBäumeקשיים ידועים רבים בשבת ולכן הם מבקשים שיותקנו עצים (

) ותחזוקתם ישולם סך של חמישה גולדן מדי שנה. תצלוםdem Holzהתקנת העצים (יהודי אינגנהיים, עמ' .12-11המסמך והעתקתו לדפוס מצויים אצל קוקצקי, עתירות

1784 הייתה הקהילה היהודית באינגנהיים הגדולה במחוז פפאלץ: ב-19 וה-18במאה ה-נפש, ובשנת 206 משפחות יהודיות שמנו 41נמנו בה נמנו במקום 1825 יהודים,448

).6כשליש מכלל התושבים (שם, עמ' ביקשה1788) מתועד שבשנת von Gemmingen בארכיון של הברונים לבית גמינגן (24

) לתקן את ה-Kraichgau) שבמחוז קרייכגאו (Ittlingenהקהילה היהודית באיטלינגן (Schabbatschnüreשאושרו להם בעבר ולהחליף את החבלים הישנים בחדשים. בדו"ח

) צוין [בתרגום חופשי]: 'בשניים באוגוסטJacob Geigerשכתב ראש העיר יעקב גייגר ( ) למשוך בכפרFlehingenביקשה הקהילה יהודית המקומית באמצעות הרב של פלהינגן (

לרוחב הרחובות, חבלים על לוחות ממוסמרים, כפי שאושר להם' (פרויס, חיים יהודיים,): 81עמ'

“Demselben habe zu berichten, die hiesige Judenschafft hat durch ihren Rabbiner zu Flehingen beim Amt Gemmingen unterm 2. Aug[ust] nachgesucht um an denen Eingängen des Orths über die Straße denen Häußer, Seiler und

Latten angenagelt ziehen zu dörffe[n] welches ihnen auch zugestanden worden” ,Schabbatschnüreמ' פרויס מציינת שם כי גם ניתן לראות בדו"ח את אופן הצמדת ה-

למבנים בעיר.נמנו1632. בשנת 172). ראו רוש, דרך היהודים, עמ' Berlichingenכך בברליכינגן ( 25

ובשנת 26במקום יהודים, (פנקס128 1807 מהכפר מתושבי כעשירית יהודים, ).69הקהילות, גרמניה: וירטמברג, ע' ברליכינגן, עמ'

משנת 26 מסמך בכפר1756 היהודית הקהילה שהתחייבה התשלום את מפרט ) שבפרנקוניה התיכונה (סמוך לנירנברג) עבור קיומםGeorgensgmündגיאורגנסגמונד (

die Schranken… mit Holtz undואחזקתם של שראנקען העשויים 'מעץ וחבלים' (Droht-באוקטובר 13). במסמך, שנכתב ב ושחתום עליו נציג הקהילה היהודית1756

מצוינת התחייבות הקהילה בתשלום שני גולדן לשנה עבור התקנים אלו ועוד עשרה גולדן עבור דאגת העירייה לתחזוקת ההתקנים למשך עשור. התקני עירוב אלו כונו גם

Schabbesbögen('קשתות השבת') (המסמך מצוי בארכיון עיריית גיאורגנסמונד. את




היהודים'),Judentore 27השבת'), ('שער 28 Sabbatsäulen,('עמודי שבת') 29 Sabbatstangen'('מוטות שבת') ועוד.30 ממילא עולה השאלה אם גם ה-31

Schlagbaum .עשוי לשמש לתיאור 'צורת הפתח' הסטנדרטית ) תק"ז משנת בשאלה (1747וכך לאנרשטאט קהילת של רבה ציין (

Lonnerstadtרב ששימש אביו, שקיבל האישור את עילית שבפרנקוניה ( מאת 'ראשים כאן [...]'שלאק באם'לפניו, כשלושים שנה קודם לכן להתקין

הנקראים בל"א [בלשון אשכנז] בורגיר מיינשטר'. הדבר היה לאחר שהגיע 'בעל דרשון ומוכיח כל בני מדינה' ששאל את האב: "למה לא אתם עושים

תצלומו והעתקתו בתוספת הסברים נלווים ותיאור התוואי המשוער של העירוב ראו אצלעמ' גיאורגנסגמונד, שוייגר, המחסומים; יותר323-322גלנק, ואחרים, אברהרדט ;

(שני גולדן לשנה ו-1783). ויש אזכור של תשלום משנת 339מלבנים, עמ' גולדן15 נוספים למשך עשור). כמו-כן בדו"ח על אודות הקהילה היהודית במקום שכתב הכומר

) בהקשרJudenthore צוינו התקני העירוב כ'שערי היהודים' (1830המקומי בערך בשנת גדלה18של תשלום עבור אחזקתם או תיקונם (ראו שוייגר, שם). במהלך המאה ה-

גרו שש משפחות יהודיות במקום,1714האוכלוסייה היהודית במקום בהתמדה. בשנת ).325 בתים (שוייגר, שם, עמ' 14 משפחות ב-28 1766ובשנת

) שבבאדן.Nonnenweier (בנוננוייר 1828, על עירוב ב-169 רוש, דרך היהודים, עמ' 27 ; רוש, שם, על עירוב באלטונה. מינוח זה נזכר גם בעניין עירוב13 פריימרק, עירוב, עמ' 28

.26בגיאורגנסגמונד. ראו לעיל, הערה עוסקים באישור נסיכי1758-1755מסמכי ארכיון מהשנים 29 אוטינגן-וולרשטיין, שליטי

בשוואביה, ליהודי כפר פפלאומלוך (מרחב ורטמברג Pflaumlochלבנות בית הכנסת ( ). המסמכים מצויים בגנזך המדינהErrichtung der Sabbatsäulenולהציב 'עמודי שבת' (

. הציטוטים כאן הם מן הסקירה של המסמכיםLudwigsburg ,(B 129בלודוויגסבורג ( . בית הכנסת הוקם942אצל פפיסטר ופאסל, מסמכי תיעוד של יהדות שוואביה, עמ'

משפחות יהודיות שגרו במקום18 באישורו של הנסיך פיליפ קרל על ידי 1756בשנת נפשות, מעט יותר187 מנו היהודים 1824). בשנת 170(פאסל, היסטוריה ותרבות, עמ'

).117 מכלל בני הכפר (פנקס הקהילות, גרמניה: וירטמברג, ע' פפלאומלוך, עמ' 40%מ- בעניין עירוב בגיילינגן שבנפת קונסטאנץ בדרום גרמניה. ראו18 מונח זה נזכר במאה ה-30

.17לעיל, הערה ] בצפוןBydoszcz, היום בידגושץ' [Bromberg בפנייה של הרשויות בעיר ברומברג (31

בבקשה שהמשטרה תסיר את תיקוני1822 בדצמבר 7מערב פולין) לשר פנים הפרוסי מ- העירוב נאמר (בתרגום חופשי): 'בערים המיושבות בחלקן ביהודים יש נוהל כמעט גורף

כבלים או חוטי קשירה מעבר לרחובות והם נקבעים על מוטות גבוהיםשבפינות נמתחים המציינים חומות סימבוליות. נודע לנו שלפי חוקת משה אסור ליהודי לעבור את התחום התחום על ידי הקירות האלה בשבת כשהוא נושא מטלטלין או מוביל על ידי כוח פיזי'

):11(שלור, האני והעיר, עמ' “In den theilweise von Juden bewohnten Städten hiesiger Provinz findet (fast)

allgemein der Gebrauch statt, daß dieselben auf gewissen Endpunkren der Städte durch über die Straßen gezogene Stricke oder Bindfäden, welche sie auf beiden Seiten an hohen Stangen befestigen, symbolische Mauern darstellen.Diese darf, wie uns angezeigt ist, nach den mosaischen Religionsgrundsätzen am Schabbes kein Jude nach außerhalb der Stadt Überschreiten, wenn er etwas von beweglichen Sachen irgendeiner Art trägt




". בעקבות זאת פנה האב לחבריבצורת הפתחהיתר הוצאה מרשות לרשות מועצת העיר, ואלו חתמו על היתר להנחת התיקונים הנדרשים:

ומשמעות הכתב שמתוקן עם אינו נימולים כך הוא: באשר שבא אלינוובעד ההוצאות רצה היהודיםשלאק באםהיהודים ואמרו לנו לעשות

ליתן לנו עשרה ר"ט [רייכסטאלר], ע"כ רצונינו יחד ועשו שלאק באם 32והוצאות מכאן והלאה עלינו יחד לשלם.

יש להסתפק אם אכן הותקנו כאן מחסומי דרכים והמונח 'צורת הפתח' שימש במובנו ההלכתי בלבד, או שמא מדובר ב'צורות פתח' רגילות, והשימוש

במונח 'שלאק באם' היה תרגום לקונסטרוקציה של 'צורת הפתח'. ) בגמינגן עירוב בעניין עולה דומה ה-Gemmingenשאלה במאה ,(18.

לשפץ את התקני העירוב במקום נכתב1788בבקשתה של קהילה זו בשנת [בתרגום חופשי]:

שנה שהקימו יהודי המקום על פי אישור השלטון הרם20זה יותר מ-Schlagbäumeיכולים לנהוג בהתאם לטקסי הדת , שהודות להם הם

שלהם בשבתות נוסף לחרויות נוספות שאין להפריע להם. הואיל וה-Schlagbäume הללו היו זקוקים לשיפוץ, פנינו לפני זמן מה למשרדי

[...] מכיוון שחלק מן ה- הללו כבר קיימיםSchlagbäumeנפת גמינגן שנה ומאידך אינם מכבידים על איש ולמעשה אינם20כאמור יותר מ-

נראים, אך לנו הם נחוצים מאוד, ובהיעדרם אנו נמנעים מלעשות את33הדברים הנחוצים ביותר.

מוניקה פרויס שיערה שמדובר בחוטי עירוב שעברו בגובה. היא התבססה עלנראים, על האזכורים של חוטיהקביעה שמדובר בתיקונים שכמעט שאינם

oder sonst durch physische Kraft fortbringt.” הקרוי המקורי dieהמסמך Bindfäden oder Strick-Mauern der Juden in den

Städtenבארכיון הלאומי מצוי בערים') היהודים כבלי-קירות של או קשירה ('חוטי בברלין.

שו"ת תורת נתנאל, סי' לג.32 להלן הנוסח המקורי:33

“Seit länger als 20. Jahren hat die allhiesige Judenschaft auf erhaltene Erlaubniß der hohen Ortsherrschaft Schlagbäume errichtet, durch deren daseyn an denen Ausgängen vom Ort kraft ihres Religions Ceremoniels, am Sabbat ein und andere ganz unschuldige Freyheiten verstattet sind, deren wir uns außerdem nicht bedienen dörfen. Da diese Schlagbäume der Renovation benöthiget waren, wanden wir uns onlängst an das Amt Gemmingen [...]. Nachdeme aber eines Theils diese Schlagbäume wie eingangs gedacht schon länger als 20. Jahre existiret haben, andern theils aber keinen Menschen zur Last gereichen vielmehr ganz onbemerckbar erschienen jedoch aber für Uns um so nothwendiger sind, je mehr wir Uns in deren Ermangelung der allernothwendigsten verrichtungen an

Unsern Sabba[ten] enthalten müßten” '81(פרויס, חיים יהודיים, עמ(.




ועל ציוריו של יוהן כריסטוף בודנשץ34עירוב בעניין העירוב בקהילת איטלינגןהיא כך עירוב. בשל בחוטי היהודים, המתארים שימוש בספרו על מנהגי

) השבת' 'מיתרי את קהילתSchabbatschnüreהשוותה בעניין הנזכרים ( אולם ייתכן35) שבגמינגן.Judenschlagbäumeאיטלינגן ל'מחסומי היהודים' (

כוון למחסומי דרכים דווקא ולאSchlagbäumeמאוד שהשימוש כאן במונח היו שהם יסודה נראים ואינם מכבידים שאינם והטענה הפתח', ל'צורות

מונחים בצד הדרך ללא הפרעה כלל לתנועה. בוונדסבק (18שאלה דומה יש לשאול גם על אודות העירוב במאה ה-

Wandsbeckהאזור שהיה בעת גרמניה, מערב בצפון להמבורג הסמוכה ( , התקיימו דיונים משפטיים נרחבים על19 בשלהי המאה ה-36בשלטון דנמרק.

ביקש בית1894אודות היתר קיומם של חוטי העירוב בוונדסבק, ובדיון בשנת היהודית הקהילה בין שנקבע החוזה את המציין מסמך לראות המשפט

.1760) מדצמבר Johann Hinrich Rohlfsבוונדסבק ובין יוהן היינריך רולפס ( עותק של המסמך ללא תאריך נשלח לבית המשפט ומזכיר בין השאר גם את

גם כאן נשאלת השאלה מה משמעו שלJuden Schlagbaum.37גבולות ה- בשנת בוונדסבק, שפורסם היהודית אודות הקהילה על במאמר זה. ביטוי

קיבלו היהודים ממלך1641, צוין שבשנת Wandsbecker Bote בעיתון 1929דנמרק כריסטיאן הרביעי זכות להתקין לצורך העירוב 'שלושה חוטים כאלה' (

drei solcher Drahtschnüreרייכסטאלר ארבעה של תשלום תמורת ( חוטי הותקנו שבהם המקומות שלושת פורטו ובמאמר דניים, בקרונות

וכבר העיר פטר פריימרק על האנכרוניזם הקיים במאמר זה, וכי אין38העירוב. זיקה בין הפריווילגיה שהעניק המלך והתשלום המדובר ובין עדות להתקנת

אולם יש לתהות שמא בכל זאת יש ללמוד מכאן שגבולות39עירוב בתקופה זו, נקבעו באמצעות עמודים וחוטים ולא (גם)18העירוב של וונדסבק במאה ה-

באמצעות מחסומי דרכים. Schrankenעוד מונח הנזכר במסמכים רשמיים רבים הנוגעים לעירוב הוא

(שראנקען, שראנקין). מונח גרמני המשמש גם הוא לתיאור מחסומים.

.24 ראו לעיל, הערה 34 פרויס, שם.35 . בשנת17 קהילה יהודית אשכנזית קטנה החלה להתפתח במקום בראשית המאה ה-36

פון האגן,1637 ברנד וונדסבק, אחוזת בעליה של זכויות מטעם ליהודים כתב ניתן שהעניק ליהודים את הזכות להקים בית עלמין ולהתפלל ולנהוג כמנהגיהם (פריימרק,

). בשנת682; פנקס הקהילות, צפון מערב גרמניה, ח"א, ע' ונדסבק, עמ' 35עירוב, עמ' העניק מלך דנמרק כריסטיאן הרביעי פריווילגיה כללית המאשרת ליהודים לקיים1641

חיי קהילה בשטחים שבריבונותו וקבעה את גובה המס שעליהם לשלם. בין השאר היה בהרשאה זו כדי לקיים את הפריווילגיה שניתנה עוד קודם לכן ליהודי וונדסבק (גליקל,

אוגדו יחד שלוש הקהילות האשכנזיות של אלטונה, המבורג1811 ל-1674). בין 50עמ' וונדסבק (אה"ו) והוכפפו רשמית לרבה של אלטונה (ראו פנקס הקהילות, צפון מערב

)212-207גרמניה, ח"א, ע' אלטונה, עמ' . 46 פריימרק שם, עמ' 37.114 ובהע' 37 שם, עמ' 38.36. וראו לעיל הערה 37 שם, עמ' 39




(1749בשנת מנכסדגינגן בכפר היהודים הורשו Mönchsdeggingen( Schranken.40שבשוואביה להניח ברחובות

בתמורה להעברת בית הכנסת החדש למבנה מרוחק מן הכנסייה הקתולית) בפריזן היהודית לקהילה ווירצבורג נסיכות של הבישוף אישר המקומית

Friesen(41-להתקין על חשבונה 'מחסומים המותאמים1757 באוקטובר 16 ב ) לצורך העירוב אם היאZeremonialgesetz gebotenen Schrankenלהלכה' (

אחזקתם עבור את20תשלם להסיר ותתחייב העירייה לקופת גולדן נזק אפילו של בעיר יגרמו למישהו המחסומים כעבור שש שנים אם הם

einem Pfennig.(42אגורה אחת (

) שבבאדן, בייבנהאוזןMerchingenמונח זה נזכר גם בזיקה לעירובין במרכינגן ()Jebenhausen) שבווירטמברג ובגיילינגן (Gailingen.43) שבבורגאו

ה- מן המאה נסיכות אוטינגן מציינים18גם מסמכים שנמצאו בארכיון מסמך אחד מציין את בקשתWallerstein.(44מונח זה בעניין העיר ולרשטיין (

) בשוק שלeinige Schranken להתקין כמה שראנקען (1786היהודים משנת מציין את ההתחייבות הכספית1787העיר לפני 'שער היהודים'. מסמך משנת ). מסמך משנתder Judenschrankenשל הקהילה עבור 'מחסומי-היהודים' (

1789) מחסומי-שבת תיקון עבור הפיצויים עלות את מציין Sabbath-Schranken.ומסמך אחר מאותה שנה מציין אישור להתקנת מחסום נוסף ,(

, עוסקים1832-1828 ו-1827-1817, 1815-1814, 1805-1804גם מסמכים מ- 45 בעיר.Judenschrankenבתשלום, בהקמה ובתחזוק של ה-

כאן במיוחד לא ברור אם מדובר במחסומי דרכים דווקא. אכן, כמה מקורותכאלו. בשנת זה לתיאור מחסומי-דרכים במונח במובהק 1731משתמשים

) בבורגהאסלאך היהודית הקהילה שבפרנקוניהBurghaslachקיבלה (

.FÖWAH (III.18.7b-2 המסמך המתעד זאת מצוי בארכיון נסיכות אוטינגן-וולרשטיין (40 הציטוט כאן הוא מן הסקירה של המסמך אצל פפיסטר ופאסל, מסמכי תיעוד של יהדות

נוסדה בשנת 792שוואביה, עמ' ובית הכנסת הראשון הוקם בשנת1684. הקהילה , נמנו במקום 1717. בשנת 1733 1811 משפחות. בשנת 31 1739 משפחות, ובשנת 14

יהודים (פנקס הקהילות, גרמניה: באוואריה, ע'226 תושבים, מתוכם 718נמנו במקום ).627מנכסדינגן, עמ'

ומנתה כמה משפחות בלבד. בשנת17 הקהילה הוקמה בשליש האחרון של המאה ה-41).168-167 בעלי בתים (גות', יישובים יהודיים כפריים, עמ' 20 מנתה הקהילה 1753

.135 אקשטיין, יהודי במברג, עמ' 42.17, 8, 7 ראו לעיל הערות 43 18 עד מחצית המאה ה-1688 משפחות יהודיות, ומ-23 1656 בוואלרשטיין היו בשנת 44

מנו היהודים במקום 1811 משפחות. ב-37 נפשות מתוך 296 נפש בכלל (פנקס2129 ).617-616הקהילות, גרמניה: באוואריה, ע' ואלרשטיין, עמ'

.FÖWAH (III.18.9c-2 המסמך המתעד זאת מצוי בארכיון נסיכות אוטינגן-וולרשטיין (45 הציטוטים כאן הם מן הסקירה של המסמכים אצל פפיסטר ופאסל, מסמכי תיעוד של

.814-813יהדות שוואביה, עמ'




ארבעה 46התיכונה העיר בקצות להציב השלטונות מן אישור Schranken 47עשויים עץ-אלון ולהם בורגי נעילה.

לקהילת הנוגעים המסמכים מן המשתקפת המציאות גם שזו דומה ) בשנת Frauenkirchenפראונקירכן שבבורגנלאנד. לקהילה1788) אושר

ה- המאה בסוף הקהילות' שהוקמו מ'שבע בחסות17היהודית שם, אחת להתקין מחסומים לצורך העירובEszterházy,(48הנסיכים לבית אסטרהאזי (

) 'חוזה-המחסומים' המכונה באישור )Schrankenbaum-Contractבמקום. להתקין ארבעה מורשית היהודית כי הקהילה בארבעהSchrankenנכתב

בדרך כאשר היהודית, לשכונה וביציאות בכניסות לכך הנדרשים מקומות a הם מורשים להניח שני מוטות עם חבל Apetlohn(49)הפונה לכפר אפטלון (

uf zwei Stangen eine Tratt Schnur gezogenמאחר שרוחב הפרצה גדול ,( מדי בשביל התקן של עץ, וכי הקהילה מחויבת עבור פריסת התקני העירוב

ו- גולדן שני של חצי-שנתי בתשלום קרוזר.19ותחזוקתם אפוא50 נראה שאותם מחסומים דמו למחסומי דרכים הנזכרים.

גם תיאר כך סלובקיה. באזור ההונגרי, מוצאים במרחב אנו דומה תופעה ה- וואליער, רבה של ביטשא (19בשליש הראשון של המאה יעקב הרב

Bytča, Nagybittse:שבסלובקיה את המציאות של אחת הקהילות שם (

בשאלה א'[חת] שהיתה לפני בתיקון המבואות שהמה יותר מי' בפרצתם[...] [בצורת הפתח] ביכולת אנשי הקהילה לתקנם בצה"פ היה ולא מאודות שלא הי'[ה] קיום לאותו תיקון כי האינם יהודים היו פוסקים

תיקוןאותו החבל שהוא ע"ג [על גבי] הקנים שמכאן ומכאן ואמנם להכי להם חכם א'[חד] זה ימים ושנים שעברו לנעוץ קנה בארץ גבוה עשרה

עיירה בדרום גרמניה בפרנקוניה התיכונה, בין נירנברג לווירצבורג. בשנת 46 מנתה1722 היהודית (25הקהילה מינסטר של הברון חסויות: לשלוש נתונות שהיו משפחות

Münster) מרמלינגן הרוזן ,(Castell-Remlingen) מרודנהאסן והרוזן (Castell-Rüdenhausen בתים. על הקהילה היהודית שם100 כ-1807). בעיירה כולה היו בשנת

ראו פליישמן, רשימת היהודים המורשים בבורגהאסלאך; סקייט, קהילת בורגהאסלאך;סקייט, ההיסטוריה של בורגהאסלאך.

47 Schranken… von starken Eychenen Holtz und jede mit einem Schraub-Schloß. , והוא מצוי1731 באוגוסט 23המסמך המתעד את האישור על התקנת העירוב נכתב ב-

בארכיון של נסיכות קאסטל. הציטוט כאן לקוח מתוך מאמרה של ב' רוש (רוש, האידאל). 169, ראו גם: רוש, דרך היהודים, עמ' 37של השבת, עמ'

היום באוסטריה ואז חלק מהונגריה ומן הקיסרות האוסטרו-הונגרית. 48 הקהילה נוסדה (גולדשטיין, שבע ,1714בשנת יהודים ללא ארגון בה כן התגוררו ייתכן שלפני אבל

בתי אב ו-66 נמנו במפקד אוכלוסין בקהילה היהודית 1768). בשנת 35הקהילות, עמ' היהודים). 64; סטנקביץ, קהילת לקנבאך, עמ' 275 נפשות (צלמון, חיי הרוח, עמ' 242

היו נתונים למרות הקיסרית העליונה ולבעלי האחוזות. האצולה ההונגרית ראתה עצמה).106סטנקביץ, שם, עמ' בעלת הזכות הבלעדית להחליט על גורל תושבי האחוזות (

).51 בהע' 544 הכפר הזה שוכן ממערב לפראונקירכן (קרינגס, העירוב בבמברג, עמ' 49 הוסרו מחסומים אלו עם19. הוא מציין שם שבאמצע המאה ה-544 קרינגס, שם, עמ' 50

ביטול הגטו. באותה תקופה כיהן כרב במקום הרב אפרים בן מרדכי מצילץ (צלמון, חיי).129הרוח, עמ'




טפחים מכאן ומכאן ועל אחד מהן קורה סובב כדלת הסובבת על צירה )בל"א [בלשון אשכנז] נקרא שראנקין( ואותו הקורה הולך על פני כל

51.הפרצה אך שהוא מסובב תדיר לחוץ ונשארת הפרצה פתוחה

של רבה כ"ץ-ביסטריץ, דוד לרב אסאד יהודה הרב בתשובת צוין וכך ) שבסלובקיה: Mliečno, Milchdorfמילכדורף (

שאל כהלכה ע"ד [על דבר] היתר הטלטול בקצת עיירות בשבת ע"י השראנקען קורה א' גבוה מן האבן כחצי קומת האדם שראויערובין

לנעול בו את רוחב הכניסה לר"ה אעפ"י שהקורה מונחת לארכה וגם52.פתוחה תמיד

המונח נראה שבכמה מהמקומות שימש בלשוןSchrankenאולם בוודאי , הנכרים, גם לתיאור 'צורת הפתח'. למשל, כך עולה במפורש ממסמך שנחתם

(1756בשנת גיאורגנסגמונד הכפר למועצת היהודית הקהילה בין Georgensgmündשל התחייבותה את המציין התיכונה, שבפרנקוניה (

die Schranken […] mit Holtz und Drohtהקהילה היהודית לשלם עבור כיוצא בזה ציין מקס פרוידנטאל כי מסמך53('השראנקען [...] מעץ וחבלים').

1 מלמד שב-54) שבפראנקוניה התיכונהSugenheimמארכיון עיריית זוגנהיים ( הושכרה ליהודים במקום, על ידי הברון לבית סקנדורף חלקת1755 במאי 6

קרקע לבניית בית כנסת תמורת ארבעה רייכסטאלר, וכי שכירות זו כללה גם ), כאשר לדבריו מדובר היה בהיתרSchrankengeldאת 'כסף המחסומים' (

היינץ ותאה-רות סקייט מוסיפים כי מסמך נוסף55להתקין חוטי עירוב במקום.

וואליער, בית יעקב, דף ז ע"א. הרב וואליער החל לשמש רב בביטשא בשנת תקע"ג (51 ).(קינסטליכער, החתם סופר ובני דורו, סי' רפא, עמ' פה). ספרו נדפס בשנת תק"צ1813

). הרב וואליער הוסיף שם שהוא נשאל על ידי הקהילה משום שבאחד המקומות1829( הגויים אינם מאפשרים את קיום המחסום 'ומכלים ומבקעים אותו הקורה לעצים ונמצא שלא נשארו אלא השתי קנים הנעוצים מכאן ומכאן'. הרב וואליער הציע לקשור חבל על העמוד בצד אחד וטען שכיוון שאפשר מצד הדין לקשור אותו לעמוד השני בקשר עניבה בשבת, הרי זה נחשב כדלת הראויה לנעול כמו המחסום שהיה שם קודם לכן, ושאותו

הכשיר מדין דלת הראויה לנעול. שנה, עד15 שו"ת יהודה יעלה, סי' נד. הרב כ"ץ-ביסטריץ שימש רבה של מילכדורף 52

). תיאור דומה ראו כבר336) (ראו כהן, חכמי הונגריה, עמ' 1862פטירתו בשנת תרכ"ב (.73בדברי הרב שלום אולמאן, להלן הערה

, שתיקונים אלו26. וראו לעיל הערה 322 גלנק, המחסומים; שוייגר, גיאורגנסגמונד, עמ' 53 ('קשתות השבת').Schabbesbögenנקראו בפי היהודים

, אולם הקהילה החלה16 משפחות יהודיות אחדות גרו בזוגנהיים כבר בשלהי המאה ה-54 משפחות יהודיות, ובאותה שנה נבנה12 נמנו במקום 1756. ב-18לגדול בעיקר במאה ה-

),Aberdar-Seckendorffבית הכנסת. העיר נשלטה על ידי משפחת סקנדורף-אברדאר ( (סקייט, קהילת זוגנהיים, וראו שם גם מפת העיר ומיקום1797 ועד שנת 1500משנת

השכונה היהודית).זוגנהיים, עמ' 55 פרוידנטאל, ספר קהילת ב-54 נערכה בשבת, בית הכנסת חנוכת .7

.1756באוגוסט




,Isaac Loeserמפרט את האישור למשוך חבלים בין ביתו של יצחק לייזר ( ) ולבית שמולו כדי לאפשר לכלל הקהילה היהודית בזוגנהיים1757נפטר ב-

ואת האוכל בשבת, בתנאי שהרחוב שליד לטלטל בחופשיות את ספריהם לדבריהם, ככל הנראה זהו העירוב הנזכר56'חוות הכבשים' יהיה פתוח ופנוי.

הברון לבית סקנדורף. עוד מתוארים חוטי עירוב1755בהיתר שנתן בשנת Schrankenschneider.57בכפר קריגסהאבר שבמחוז בורגאו בכינוי

לתיאור שראנקען במונח שימש בהלכה שכאמור שאף לציין יש עוד מחסומי דרכים, הרי אין הוא כה נפוץ.

מכל מקום, כפי שעולה במובהק מכמה מן המקורות דלעיל, וכפי שנראה עוד להלן, ללא ספק היה שימוש נרחב במחסומי דרכים כאלו בעירובין שתוקנו

במערב אירופה ובמרכזה.

המבוכה ההלכתית השימוש הנפוץ במחסומים הללו להתקנת עירוב התמיה רבים מן הפוסקים. על פי המקובל בהלכה, קטע פתוח במתחם המעורב, שרוחבו עולה על עשר אמות (כחמישה מטרים) מצריך הצבת דלת או שער או לפחות 'צורת הפתח'. וכאשר מדובר בדלת או בשער, היו רבים שהקלו להתיר את העירוב גם כאשר הדלת או השער נשארים פתוחים. 'צורת הפתח', שהיא שני עמודים וחבל או קורה מעליהם אך ללא קיומה של דלת, צריכה לעמוד בשני תנאים נוספיםולא העמודים מעל לעבור הקורה או החבל על א) קבילה: שתהיה כדי

58 מעל לעמודים.קבועיםמצדיהם; ב) על החבל או הקורה להיות

הנזכרים העמיד ממילא במבוכה את הפוסקים, משוםבמחסומיםהשימוש שמחסומים אלו לא עמדו לכאורה בקריטריונים ההלכתיים לא של דלת ולא של 'צורת הפתח'. הם לא היו סתומים כדלת או שער של ממש ולא עמדו לכאורה גם בהגדרת 'צורת הפתח' כיוון שהיו בדרך כלל פתוחים, והקורות

פעמים רבות אף הורכבו הקורות מצד59העליונות היו בדרך כלל מוטות הצדה. נוסח האישור מובא אצל סקייט, יצחק מזוגנהיים: 56

weil allda die Straßen bey der Schaeferey offen und frey ist, von einem Hauß zum andern eineSchnur oder Drath zu ziehen, damit die ganze Judenschaft

dahier bey Sabbaths-Zeiten, ihreBuecher und Eßwaaren frey tragen koennten. ובתרגומם של סקייט לאנגלית:

to draw a line or wire between these two houses, as the street near the sheep-farm is open andclear, to enable the whole local Jewish community to freely

carry their books and food on a Sabbath..18 הערה . על העירוב בקריגסהאבר, ראו לעיל258, 240הצר, יהודי סטפאך, עמ' 57 שולחן ערוך, אורח חיים, סי' שסב, ט-יא; שסד, ב.58ו-6 למשל לעיל, הערות 59 ). והשוו123-120, ולהלן על העירוב בברקאך (ליד הערות 9

משנת (1999לעדות אונטראלטרטהיים הכפר תושב של (!) Unteraltertheim( שבפראנקוניה תחתית על המציאות בכפרו לפני מלחמת העולם השנייה:

An den Hauptwegen waren sie aus einem Rundholz (Stange), das sich wie ein Tor seitlich öffnen ließ… Meistens waren sie geöffnet, sie hatten nur symbolischen Wert. Die juden durften diese Schranken am Sabbat auch eine

gewisse Schrittzahl Überschreiten .




העמודים ולא על גביהם, ולעתים הקורות אף לא הוגבהו עשרה טפחים מןהקרקע וכך הם נפסלים לכאורה מלשמש 'צורת הפתח'.

אולי יפה, עולים בעניין ההלכתית המבוכה ומולה הרווחת המציאות )1710לראשונה, בשאלתו של חכם ששמו ר' אהרן, שפנה בעניין בשנת ת"ע (

לרב דוד אופנהיים, יליד וורמייזא, ששימש רבה של פראג ומדינת בוהמיה:

לדעת על מה זה ועל מה זה ומה ראו על ככה [...] לתקן ערי הפרזי , עלע"י קורה שקורין בל"א [בלשון אשכנז] שלק-בויםמדינה ומדינה

מה סמכו [...] רבנים שבדור למצוא היתר טלטול שבת עי"ז [על ידי זה], במה נדיינוהו אם בפתח או צורת הפתח, אם כפתחכי טול קורה בעיניך

הלא הוא פרוץ מרובה על העומד וגבוה מעל הארץ י' טפחים ויותר ועל הרוב לא יסגר יום ולילה ופתח פתוח מצאתי, ואם כצורת הפתח הלא אינו מכוון ע"פ [על פי] הדין כדאיתא בש"ע [בשולחן ערוך] [...] מן

וחזי מה עמא דבר שנוהגין היתר טלטול עיי"ש [עיין שם], הצד לא מהנימה על להם יש ודאי [...] שלק-בוים שקורין מקורה תקון יש אם

60שיסמוכו, ילמדנו מורינו ורבינו מאין יצא להם היתר זה.

אף כמאה שנים אחר כך יציג אחד מרבני גרמניה מבוכה דומה בפני רבו:

על השלאג-ביימע הנהגים(!) ברוב ערי ישראל [...] שהם עשוין בדמות כזה קורה מכאן וקורה מכאן ולא קורה ע"ג [על גביהם] ורק הקורהלכותל בכל עת אך ומדובק לכותל הוא נסמוך(!) ע"ג שצריך להיות העליון מלמעלה הוא מחובר לקורה אחד בציר ולקורה השני אינו מחובר כלל וגם בקורה השני נחתך בו שיכול לנעול ולתחוב בו הקורה העליון,

וזה ודאי יקראאך מעולם לא ניתחב ולא הונח ע"ג ב' מקומות הללו [...]מן לאחד מצאנו לא ובזה הוא, מהצד שיש הפתח] [צורת צה"פ

והאחרונים דה"פהראשונים והאב"ד להתיר, ולא להקל לא ואני בעניי צערתי אסר אתהן במדינתינו,61[והאב-בית-דין דהאצפעלד]

ובתרגום חופשי: 'על הכביש הראשי היה מוצב מוט-עץ מסתובב שהיה יכול להיפתח לצד כדלת [...] בדרך כלל הוא היה פתוח, והיה לזה ערך סמלי בלבד. ליהודים היה מותר

). יהודים התיישבו168לצעוד רק כמה צעדים מעבר למחסום' (רוש, דרך היהודים, עמ' תושבים.653 יהודים מתוך 94 נמנו במקום 1890. בשנת 17במקום במחצית המאה ה-

היהודים שנותרו בה16 גורשו ממנה 1942 יהודים, ובשנת 34 נותרו במקום 1933בשנת ) 394-393(פנקס הקהילות, גרמניה: באוואריה, ע' אונטראלטרטהיים, עמ'

, על המציאות בבוהמיה.67 שו"ת נשאל דוד, ח"א, סי' לז. וראו עוד להלן הערה 60 ),1796 הכוונה לרב אברהם הלוי בינג, שנתמנה לרב מדינת ווירצבורג בשנת תקנ"ו (61

קהילות היו כפופות לפסיקותיו. בתחילה ישב הרב בינג בעיר היידינגספלד100כשיותר מ- ) עבר לעיר ווירצבורג1814ובשנת תקע"ד ( (האצפלד בפי היהודים) הסמוכה לווירצבורג,

(הורוויץ, הרב בינג, עמ' תשסד-תשסה, ודיון בתשובה כאן, עמ' תשסח). ממילא עולה . רבו המובהק של הרב בינג היה הרב נתן הכהן1814 ל-1796שהתשובה כאן נכתבה בין

אדלר (הורוויץ, שם, עמ' תשסא), שכאמור פסל את השימוש במחסומים אלו. ממשא ) בין הרב בינג לתלמידו הרב יעקב עטלינגר, המתועד בספרו1821ומתן בשנת תקפ"א (




על מנהג ק"ק פיורדא ושאר ערי גדולי ישראל,מאוד ומעי מעי אחילה ותמהתי מאוד שמעולם יוציאו בשבת באיסור גמור אףשמאז ינהגו כן,

נ"י לאמו"ר כתבתי כבר [...] בקרבם שוכני'[ם] הארץ גדלה(!) כי [לאדוני מורי ורבי נרו יאיר] באריכות [...] ע"כ יצאתי לקראתו ואקוד אפיים ארץ ואבקש מלפניו להשיב לי באריכות את דעתו הגדולה אשר רבים מעמינו מימיו שתו וגדולי הארץ כמו טל יקוו למען לא ילכו ב"י [בני ישראל] אחורנית ושלא יעשו איסור בהוציא משא מבתיהם ביום

62השבת.

באופן דומה ניסח את המבוכה בעניין באותה התקופה רבה של פירת, הרבבנימין וולף המבורג:

בינג שלל למעשה גם שימוש כו-כז), עולה שהרב סי' ציון, בנין (שו"ת של האחרון במחסומים שחובר להם חבל שיצר לכאורה צורת הפתח גם כשהמחסום פתוח. הוא טען כי בדרך כלל 'צורת הפתח' שנוצרת היא מן הצד ולא מעל לקורה וגם פקפק אם בכלל

(וראו עוד להלן, ליד הערה 'צורת הפתח' תקנית ).78הקונסטרוקציה הזאת נחשבת נוספת. בתשובה מווירצבורג נראה שעדות לשיטתו של הרב בינג מצויה גם בתשובה

) י"ג באייר תקצ"ב ) כתב הרב אברהם קורצמאן לשואל חיים געסנר:1832מתאריך 'באתי להשיב בפקודת אמ"ו הגאב"ד נר"ו [=אדוני מורי ורבי הגאון אב-בית-דין נטריהואין היתר כל השראנקען [=בלאו הכי] הוא אוסר גם בלא"ה [...] ופרקיה] רחמנא לטלטל בשבילם, רק צריך לכל פרצה צורת הפתח' (במברגר, כתבי ר' יצחק דב הלוי, עמ' תצ). העורכים ייחסו את התשובה לרב יצחק דב הלוי במברגר, אולם בתקופה זו טרם

הגיע הרב במברגר לשמש ברבנות בווירצבורג, ובוודאי הכוונה לרב בינג.יוסף שנייטוך62 ל. הציטוט לקוח מספרו של הרב סי' או"ח, ריב"ם שנייטוך, שו"ת

)Braunsbach), שבאותם ימים היה רב בכפר בראונסבך (1861-1775(תקל"ה-תרכ"א, פנקס הקהילות, גרמניה: וירטמברג, ע' בראונסבאך, עמ'שבחבל וירטמברג שבשוואביה (

. על זמן כתיבת התשובה ראו בהערה הקודמת). בראש הסימן צוין: 'תשובה שניי'[ה]67 למוה' ליב בערלין נ"י', ובראש הסימן שלפניו (סי' כט) העוסק באותו נושא נכתב: 'שאלה מענין השלאגביימע דעלמא [...] ממהו' ליב בערלין נ"י'. לכאורה נראה שסימנים אלו כתב הרב אריה ליב ברלין, ששימש באותה העת רבה של קאסל ומדינת הסן (הרב אריה

] היה יליד פירת ואחיו של הרב נח חיים צבי ברלין.1814-1737ליב ברלין [תצ"ז-תקע"ד, עם מנהיגי פירת ואחר כך עם דייניה. לאחר מכן שימש רבה של1773נמנה משנת

ומשנת ב"ש1794במברג, של בהקדמה (ראו הסן ומדינת קאסל של רבה שימש -326המבורגר ל-ברלין, הגהות, עמ' מא; ובהרחבה: המבורגר, ישיבת פיורדא, ח"ב, עמ'

). אך אם כך למי פנה הכותב? לא נראה שהרב ברלין יכתוב לרב שנייטוך בסגנון של307הרב של בפנייה שמדובר נקט המבורגר ב"ש בתשובה. שמופיע כפי לרבו, תלמיד

). אולם יש בכך קושי. הכותב כאן42 ובהע' 313שנייטוך לרב ברלין (המבורגר, שם, עמ' סבר שמחסומים אלו אינם מועילים משום דלת, ובסימן שלפניו הסתפק בכך, ואילו בסי' כ"ח מחזיק ר' יוסף שנייטוך במפורש בעמדה שמחסומים אלו מועילים משום דלת. כמו כן מדברים שכתב המשיב בסי' ל ('וצריך אני לאסור במדינתי'), עולה הרושם שהפונה

ולא דווקא ברלין הרב רב מדינה, שהוא הרב שנייהוא נקט אכן, במקום אחר טוך. ). ושמא מדובר497, הערה 432המבורגר שאת התשובה כתב הרב ברלין! (שם, עמ'

בפנייה של הרב ברלין לרב אחר, וצריך עיון (על תשובה העוסקת בענייני עירובין שהשיב ], ראו בשו"ת ריב"ם שנייטוך, יו"ד, סי' סד;1812הרב ברלין לרב שנייטוך בשנת תקע"ג [

).397-396המבורגר, שם, עמ'




והוא63שרוב מקומות אנשי ישראל עושין שראנקן דהיינו שלאקבאלקען 64אינו לא צה"פ [צורת הפתח] לא לחי ולא מחיצה.

בעקבות קשיים אלו אכן היו פוסקים שאסרו את השימוש במחסומים אלו. כך):1800 הרב נתן הכהן אדלר מפרנקפורט (נפטר בשנת תק"ס, למשלסבר

מחיצת שבת [...] שקורין בל"א [בלשון אשכנז] שלאגבוים שאם פתוח[...] הדין פשוט כביעותא יו"ד אין שום מחיצה גם יש שאין גבוהים בכותחא היכא דליתנהו עתה מחיצות אף שראוי'[ם] לעשות בקל אינם

65מועילים.

עוד הוא ציין שם שכן נקט למעשה רבה של פרנקפורט, הרב פנחס הלויהורוויץ:

מורי ורבי הגאון אב בית דין] כאן נר"ווכן פסק אדמ"ו הגאב"ד [אדוני בבוקנהיים למעשה אצל 66הלכה שהשתדלו עד לטלטל להם ואסר

השררה לעשות צה"פ [צורת הפתח] כהוגן.

בגרמנית).Balken באלקען – ביידיש: קורה (63 שו"ת שער הזקנים, ח"ב, בית מילוא, סי' כח, עמ' קיג. על הרב המבורג (תק"ל-תר"י64

.114-35) ראו בהרחבה: המבורגר, ישיבת פיורדא, ח"ג, עמ' 1850-1770 שו"ת תורת אמת, סי' ו; מצוטט גם בשו"ת בנין ציון, סי' כו.6566)) בוקנהיים Bockenheimפנקס) מפרנקפורט חלק והיום פרנקפורט ליד כפר –

).684הקהילות, גרמניה: הסן, עמ'




וכך68 ור' מאיר פוזנר משוטלנד-דנציג,67כך נקטו גם ר' יחזקאל לנדא מפראג הרב אברהם הלוי בינג והחת"ם סופר, שניהם 19פסקו בראשית המאה ה-

והרב שלום חריף אולמאן, תלמיד מובהק69תלמידים מובהקים של הרב אדלר, 70של הרב פנחס הלוי הורוויץ.

היו שציינו שבמקום שרוחב הפרצה קטן מעשר אמות ועמודי המחסומים סמוכים פחות משלשה טפחים לקיר או למחיצה ניתן לראות בהם ממילא

אך במציאות אחרת אין72 או אף לחי אחת שניתן להסתפק בה.71שתי לחייםלסמוך על מחסומים אלו.

בתשובה לתלמידו הרב אהרן אויש. וכפי שהוא תיאר שם: 'על דבר אשר שאל בפרצה67 יתר מעשר ונעצו בארץ קנה גבוה עשרה טפחים ועליה סובב קורה גדולה כדלת הסובבת על צירה וכאשר מסבבים הקורה הגדולה שתהי'[ה] מונחת ביושר היא הולכת על פני כל הפרצה ושם עמוד מכוון תחתי'[ה] ג"כ קנה זקוף וכאשר מסבבים הקורה עליונה לצד חוץ נשאר כל מקום הפרצה פתוח רק נשארים השני קנים הזקופים זה נגד זה רחוקים זההקורה הזמנים וברוב לאויר שבחוץ א' קנה מן בולטת והקורה העליונה מזה מאוד העליונה עומדת כך פתוחה לצד חוץ והפרצה פתוחה ברוב הזמנים זולת לעתים רחוקים [...] והקורה הזאת שהזכיר במכתבו כיון שהיא סבובה תמיד לצד חוץ אינה מועילה להתיר בתורת קורה ועיקר הסמיכה על הקנה הזקוף משום לחי [...] וגם אם הקנה הזקוף רחוק שלשה טפחים מן התחלת הפרצה לא מהני משום לחי. באופן שאין כאן שום היתר כלל' (שו"ת נודע ביהודה, מהדורה תנינא, אורח חיים, סי' מא). ייתכן מאוד שבפראג

ה- בשלהי המאה לא בוודאי כאלו, נהגו מחסומים לא אכן רק18וסביבותיה , אלא בחלקים אחרים של בוהמיה. כך עולה מפליאתו של הרב אלעזר פלקלס, שנולד בפראג

וחי בה רוב ימיו והיה תלמידו המובהק של הנודע ביהודה. בתשובה משנת1754בשנת הוא 1811 ) ברעזניץ קהילת רב שהיה שפיץ, איצק הרב חתנו, שאלת את הביא

Březnice, Bresnitz) וגליל פראכין (Práchenשבבוהמיה 'אשר מצא בגליל שלו היתר ( מבואות משנים קדמוניות ע"י שני קורות מזה ומזה וקורה אחת סובבית ע"ג [=על גביהן]

ובבואו שמה השתומם עלכדלת תסוב על צירה אבל קורה זו תמיד מונחת לאורך המבוי המראה הזה על מה אדניו של ההתר הזה הוטבעו )וגם בהיותי שמה נשא ונתן עמי בזה

הרב ' (שו"ת תשובה מאהבה, ח"ב, או"ח, סי' רמה).וגם בעיני הי'[ה] פלא דבר זה( Teplice, Teplitzפלקלס מספר כי דן בדבר עם הרב ישעיהו סג"ל, רבה של טעפליץ (

בצפון מערב בוהמיה) שסיפר לו שכאשר היה 'אב"ד בגליל איילדיץ', 'ראה בגליל ההוא ] כפר בצפוןÚdlice, Eidlitzהמבואות מתוקנות בתיקון הזה כדמותו כצלמו' (איידליץ' [

ה- המאה בראשית מנתה במקום היהודית בוהמיה. הקהילה מ-19מערב יותר 100 בתים [קרקאוור, יהודי איידליץ']).40משפחות שגרו ב-

'שלאק בום [...] שגוף מחיצות השלאק בום הוא הרבה רחב יותר מי' אמות ונמצא אין68 התירו ע"י ב' פסין כ"א ע"י צ"ה [=כי אם על ידי צורת הפתח] ולדעתי אין זה כלל בגדר צ"ה ובפרט ביום שהקורה העליון הוא פתוח ועומד ואינו מונח כלל על הקנים דלמטה שהוא עיקר ההכרח לצ"ה כמבואר סי' שס"ג ואפי' בלילה שהוא סגור ומונח על הקורות דלמטה עדיין הקנים דלמטה גבוהים ממנו וכל זה מזיק לתבנית צ"ה ומחיצה ודאי אינו מפני שגדיים בוקעין בו' (פוזנר, בית מאיר, או"ח, סי' שנח, י). מן התשובה נראה שהיאנכתבה סמוך להגעתו של הרב פוזנר לשוטלנד, שהחל לכהן כרב במקום בתשרי תקמ"ב (

1781 .( . על עמדת החת"ם סופר ראו להלן, ליד הערה61 על עמדת הרב בינג ראו לעיל, הערה 69

75.




להמיר את לניסיונות כנראה בכמה מקומות הובילו הגישות המחמירות המחסומים הללו במחסומים דמויי שערים אף ללא מסגרת של 'צורת הפתח' (אף שגם על פתרון זה היו עוררין שסברו שאין להכשיר דלת פתוחה ללא

) או להתקנת חבל על המחסום, וכך גם בשעת פתיחתו תיווצר73'צורת הפתח' אולם כאמור, במקומות רבים מאוד בכל רחבי מערב אירופה74'צורת הפתח'.

העירוב. בתשתית עיקרי מרכיב להוות הללו המחסומים המשיכו ומרכזה ) ציין בצער תלמידו של הרב אדלר, החת"ם1824למשל, בשנת תקפ"ד (

לשואל: בתשובה רבה של פרשבורג שבסלובקיה, "סופר, על מה שפקפק

), יליד פירת, תלמיד1825-1755. הרב אולמאן (תקט"ו-תקפ"ה 73 ראו להלן הערה 70באנסבך רב היה אדלר. נתן הרב ומתלמידי הורוויץ הלוי פנחס הרב של מובהק שבפרנקוניה התיכונה ואחר כך בכמה קהילות בהונגריה (ראו פ"ז שווארץ ב'הקדמת

המסדר בעל נכד המחבר' לאולמאן, יריעות שלמה, עמ' כד-כו). כך ציין הרב י"ד במברגר בשם סבו 'מהורמ״א ז״ל שהי׳ה מ״צ במדינת ווי״צ' (שו"ת71

והכוונה לרב משה אריה הלוי האצפעלד סי' כח, דף קטז ע"ב). שער הזקנים, ח"ב, (ראו1810-1735(תצ"ה-תק"ע, בווירצבורג מתיבתא וריש צדק מורה ששימש (

המבורגר, נשיא הלויים, עמ' תצח). שו"ת ריב"ם שנייטוך, או"ח, סי' ל.72

'באתי להזהיר את העם באיזו מקומות שאין עושין צ"ה רק דלתות קורין שראנקען [...] 73 ראיתי לפעמים המה עושין רק ע"י שלש קורות קורה אחת עומד מצד אחד וקורה אחת עומד מצד שני וקורה אחת שעושין ראוי לנעול [...] בודאי לא מהני דאפילו אם נעול לא מהני דלא הוי מחיצה שפרוץ מרובה על העומד לכן צריך להיות משני קורות ברוחב גבוה י' טפחים ובין קורה לקורה דפים ארוכים [...] דאין בין דף לדף שלש טפחים שאמרינן לבוד' (אולמאן, דברי ר"ש, עירובין, דף ו ע"א); 'וטוב לתקן עכ"פ דלתות כעין גאדיר שעשוי לסגור שאז אפילו בלי צורת הפתח יש מקום להתיר קצת' (שו"ת חתם סופר, ח"א, או"ח, סי' פח). הסתפקות בשאלה אם יועיל שער פתוח ללא מסגרת צורת הפתח ראו שו"ת תשובה מאהבה ח"ב, או"ח, סי' רמה, וראו סקירת דעות מקלות ומחמירות

.480-477בעניין אצל קנוהל, שער הננעל בלילה, עמ' 74) ציין החת"ם סופר מפרשבורג בתשובה משנת תקפ"ד '1824 כך אם א"א [=אי):

ע"ג ושראנקין עשרה גבוהים פסים ב' לעשות טוב הפתח צורת לעשות אפשר] כשראנקין של מוכסים בצידו א' קורה גדולה ובצידו השני חבל או שלשלת שיכולים

, שאז אפילו בזמן שהוא פתוח מתחזי כשער, וכן תקנתי פה במקומי'לסוגרו בו כזה (שו"ת חתם סופר, ח"א, או"ח, סי' פח. וראו גם שם, סי' צ, בתשובה משנת תקס"ב (

'אי שגם בצד) שבבורגנלנד: Mattersdorf), שכתב בעת היותו רבה של מטרסדורף (1802[...] השני חבל או שלשלת לסוגרו ועומד כל היום כעין שער אע"פ שאין לו משקוף

. מציאות דומה תיאר בשנת תקפ"א ()פשוט לי להתיר בזה ועל זה סומכין בעירנו ג"כ' 'שלאגבוים כמו שנעשים עתה) הרב יעקב עטלינגר, אז תלמיד בישיבת ווירצבורג:1821

דהיינו שיש שני עמודים בזקיפה ועל גבן מונח קורה לרחבו וכשנפתח אז הקורה עולה למעלה ועומד בזקיפה ובשפוע לצד העמוד האחד וממנו יורד חבל בשפוע עד העמוד

' (שו"ת בנין ציון, סי' כו). הרבהשני שכנגדו באופן שכשנפתח יש צורת הפתח כעין צריף' זו שונה כנראה מהמחסומים שאסר הרב אדלר ציין שקונסטרוקציה שכפיעטלינגר

זצ"ל הי'[ה] עשוי באופן [...] שלאגבוים אשר עליו השיב הגאון ר"נ אדלער הנראה דלא מהני'. זה השיב ועל כלל כאן צה"פ הי'[ה] ולא לגמרי שכנפתח(!) היה פתוח

). אף המהר"ם שיק61כאמור, הרב בינג התנגד גם לקונסטרוקציה זו (ראו לעיל, הערה




שארי פרצים שבעיר שמתירים ע"י שראנקין יפה כתב, והמכשלה הזאת ברוב75קהלות הגר וכבר נשאלתי מזה מרבני דמדינה ואין בידם לתקן".

מנגד היו פוסקים שמצאו הצדקה מלאה או חלקית לנוהג זה. שיקול עיקרי היה שלא להוציא לעז על 'דורות הראשונים' שנהגו כך. כך פתח למשל הרב

לילך בעקבותשראוי) בעניין: "1710דוד אופנהיים את תשובתו משנת ת"ע ( ראשונים ולא להרהר אחר מדתן של ת"ח [תלמידי חכמים] וחוששין לכבודן של ראשונים שלא להוציא לעז". הוא גם חתם את תשובתו בסנגוריה דומה:וכבר כתבתי "ובפרט כאשר חקרתי שהוא מנהג שנתפשט בקהלות הרבה

שאין לשנות בזה מנהגן של ראשונים". נימוק זה76בשם ת"ה [תרומת הדשן] 77חוזר בכמה וכמה תשובות.

מדינת רב בינג, הלוי אברהם הרב שכאמור שאף למשל, לציין יש ה- המאה בשלהי אסר נראה18ווירצבורג, אלו, במחסומים השימוש את

שרבנים שקדמו לו התירו שימוש בהם. כך עולה ממכתבו של ראש הקהילה , שציין1752) מינואר Thüringenהיהודית בכפר ברקאך שבחבל תורינגיה (

'וכן סומכין בק״ק פ"ב19תמה במאה ה- זה שנהג בפרשבורג, כפי שציין: על תיקון זצ״ל אמנם תמהני דאפי'[לו] הקורה [=פרשבורג] על השלאגבוים עפ״י מרן החת״ס זקופה ורק ע״י החבל שעושה בצורת צרוף סומכין עליהן וזה תמוה בעיני ולא זכיתי לדון

בזה לפני מרן זצ״ל' (שו"ת מהר"ם שיק, או"ח, סי' קסז).שו"ת חתם סופר, ח"א, או"ח, סי' פח. וראו בתשובה שכתב בשנת תקס"ב ( 75 1802(

) שבבורגנלנד על אודות 'מבואי עירו שנתקנו על ידי צורתRechnitzלרבה של רכניץ ( הפתח הנעשה ע"ז האופן, בצד א' העמידו קורה קצרה ובצד השני קורה של שתי חוליות כזה באופן שיכולים להטותו אותו של חוליות ולמתחו על העמוד השני ויהיה אז צורת הפתח אבל כל זמן שהוא פתוח ועומד אין כאן שום היכר צורת הפתח [...] נ"ל [נראה לי] לפסלו אפילו כשהוא סגור ונעול" (שם, סי' צ. וראו בהערה הקודמת). וראו שו"ת מהר"ם שיק, או"ח, סי' קעב: 'ופעם אחד זכיתי לשאול את פי מרן הגאון בעל חת״ס זצ״ל בזה, ואמר ג״כ שאין לזה שורש', וכן שם, סי' קעד. וראו בתשובות אלו את הניסיונות של

החת"ם סופר ושל מהר"ם שיק להצדיק בכל זאת את המנהג. .125 על הרקע לדבריו של בעל תרומת הדשן ראו להלן, הערה 76 שו"ת שער הזקנים, שם; שו"ת תשובה מאהבה, ח"ב, או"ח שסג, סי' רמה (וראו שם 77

בעניין מחסום כזה ב'גליל פראכין'19תיאור המבוכה של הרב שפיץ בראשית המאה ה- ], שאף שהוא תמה על השימוש במחסום כזה, הרי בתחילה, כפי67[ראו לעיל, הערה

שתיאר חותנו הרב אלעזר פלקלס – 'החריש מפני כבודן של הראשונים אשר ציירו צורהישבו שמה כסאות דור אשר דור אחר וכל הרבנים מבואות הפרוצות ויתקנו הזאת למשפט שמו יד לפיהם ושרי תורה עצרו במילים וקימו וקבלו דבריהם'. אולם לאחר[...] ולא עלה על לבבו שראה את תשובת הנודע ביהודה ש'דוחה הדבר בשתי ידים ופנה לחותנו הטהור להפך בזכות הסומכים על על ההיתר הזה', הוא התלבט מאוד ראוי להסיר יושבי הגליל הסומכים על ההיתר הזה אם נעשה לאחינו 'מה בשאלה המכשלה הזאת [...] או טובה שתיקה כי מוטב יהיו שוגגין וכו' כי כמעט קרוב לודאי לא יטו אוזן בדבר שנהגו מאבותיהם ואבות אבותיהם גם יהי'[ה] חלילה ש"ש [שם שמים] מחולל בפי המון עם ונעשה חלילה תורה כשתי תורות וניתן יד לאנשי לצון ללעג הרבה גם קשה עד מאד להשיג הורמנא מיד אדוני המחוזות לעשות צ"ה יען גם ההיתר הישן(שו"ת תשובה לבטלו' ובקשו בדבר פעמים ערערו וכמה וכמה בעיניהם כקוץ הוא

כאן עולה לא רק החשש לזלזול בדורות הראשונים אלא לחשש מזלזולמאהבה, שם). בסמכות ההלכתית בכלל בדור שבו הופיעו כבר בקיעים בחומת המסורת.




בפני הרשויות שהדרישה להקמת מחסומים כאלו, המקובלים בכל מושבות) מ'רב האצולה' להם ניתנה Ritterschäfftlichenהיהודים, Rabinerככל ,(

הנראה הרב אריה-לייב הכהן רפפורט, ששימש רב מדינת ווירצבורג בין שנת78).1780-1741תק"א לשנת תק"מ (

יתר על כן, גם לאחר זמנו של הרב בינג המשיכה שיטה זו להיות נפוצה 19באזור ווירצבורג. כפי שציין בתשובה מהמחצית הראשונה של המאה ה-

רבה של פירת, הרב אברהם בנימין וולף המבורג, לתלמידו הרב יצחק דב הלויבהרבה הנהוג השראנקען "בגין עת: באותה ווירצבורג של רבה במברגר, במקומו וגם במבואותיהן וגם במבואותיהן לטלטל כדי בישראל מקומות

79ובסביבה שם כן". לגופו של עניין נקט הרב אופנהיים פרשנות מרחיבה בהגדרת 'צורת הפתח' או

דלת:

78 “ […] weilen aller Orten, wo Juden wohnen, mit Schlagbaum versehen, diese auch in Berkach anzuordnen, von dem Ritterschäfftlichen Rabiner anbefohlen

worden” ,לוי ואחרים) גולדן, עמ' 12 ). התואר משמעותו 'רב האצולה', והכוונה249 למעמד האצולה ששלט בבישופות של ווירצבורג, שהכפר ברקאך היה בתחומו (ראו לוי

). על הרב רפפורט ראו ברילינג, קהלת היידינגספלד, עמ' רכב.13 גולדן, עמ' 12ואחרים, .123-120על העירוב בברקאך ראו להלן, ליד הערות

שו"ת שער הזקנים, ח"ב, בית מלוא, שאלה כח, עמ' קיא. 79 בתשובתו האריך הרב המבורג להגן על המנהג שנהג הן באזור ווירצבורג והן בעירו פירת. ואף שהרב במברגר לא שלל במפורש את עמדת הרב המבורג בעניין (וכפי שהעיר בתשובה אחת על דברי רבו הללו – 'כיון דהקורה הסובבת ההיא שעליה דן רבנו הגדול זללה"ה איננה מונחת בגובה כי אם בנמוכות באופן שהיא חוסמת את העוברים, בזה יש סברא לומר כיון שיש עכ"פ ב' לחיים מהני קורה זו' [שו"ת יד הלוי, ח"א, סי' ע]) – הרי הוא עצמו לא הסתפק בכך אלא ניסה לתקן בעירו את המחסום כדי שמלבד עצם קיומה של הקורה יצאו ממנה במאונך קנים סמוכים ברווחים של פחות משלושה טפחים שייצרו קונסטרוקציה שתוגדר מבחינה הלכתית דלת של ממש. הוא פנה בעניין גם לרב מנחם מנדל קרגוי מפירת, וזהוציין: 'מה שסמך מר על מחסום (שלאגבאום בלע"ז) במקום זו תמך בקונסטרוקציה דלתות ע"י שריצף את הקורה בקנים פחות פחות משלשה ומגיעים לארץ, תקנה טובה ומספקת' (שו"ת יד הלוי, שם). הרב במברגר העלה בפניו גם את השאלה בדבר מחסום שבו הקנים שנוספו אינם מונחים במאונך אבל ניתן לפשטם, והוא פקפק בעניין 'שאין לנו מקום לסמוך בש"ס ופוסקים' אולם ציין שבשעת הדחק 'להציל רבים מעוון' יש להקל בעניין. יש לציין שהרב קרגוי החמיר בעניין נוסף: הוא דרש שהמחסום יהיה צמוד פחות משלושה טפחים לקירות הדרך. דרישה זו הוא העלה גם לפני הרב המבורג בתשובה אחרת. הוא פתח את דבריו לרב המבורג בתיאור המציאות הבעייתית כאשר 'בענין תיקון המבואות אין בידינו להעמיד הדין על מילואו וכמעט הוא נמנע לתקן שיהא הדבר של קיימא והמכשלה הזאת פשתה בכמה מקומות, גם הרב ז"ב [=זעליגמן בער (דהיינו הרב במברגר)] ועוד אחרים שאלו לי בעניין זה' והוסיף: "ובנ"ד [=ובנידון דידן] על השראנקען דודאי א"א [=אי אפשר לסמוך] דאפילו אי נימא יש לו דין צ"ה מ"מ מסתמא הוא רחוק מן הדופן ג"ט מכאן ומכאן [...] על כן באותן המבואות שיש בראשון יותר מעשר אין שום תקנה כ"א ע"י צ"ה"' (שו"ת גידולי טהרה, סי' לז). נראה אפוא שהרב קרגוי ניסה להימנע מלהתיר את השלאגבאום מטעמים שונים. המשא ומתן בין הרב במברגר לרב המבורג ולרב קרגוי אינו מתוארך, וכך המשא ומתן בין הרב קרגוי לרב המבורג. מסתבר שהיה זה

קרוב להגעתו של הרב במברגר לווירצבורג או סמוך לפטירת הרב בינג בשנת תר"א.




ואין היכר ציר ופתח גדול מזה,דהא עיקר טעם הקורה משום היכר, כזה ובית השער פתח ע"י נשמרים וכפרים עיירות רוב ואףדהרי ,

שהגדיים בוקעין בו מה בכך דלא מצינו רק לענין מחיצה נאמר דבר זה משא"כ [מה שאין כן] לענין תיקון מבוי דסגי בצורת פתח כל דהוא, ומכ"ש [ומכל שכן] בפתח זה שהוא בית השער גמור שאהני וזה הוא דרך מבוא העיר [...] גם [מה] שמפקפק מכ"ת [מעלת כבוד תורתו] כיון שאין ננעלות על פי הרוב ביום ובלילה [...] דוקא בר"ה [ברשות הרבים] גמור בעינן דלתות נעולות [...] וא"כ [ואם כן] לדידן דלית לן ר"ה גמור

80ודאי דדי בתיקון כזה והנח להם לבני ישראל.

כדי דלת או הפתח' 'צורת להתקין הצריכו אופנהיים, חכמים הרב לדעת להגדיר את הקטע המתוקן כ'פתח' ולא כ'פרצה' אך לא כמחיצה ממש, ולכןמבוי. של בפתחו פתוחה דלת או הפתח' 'צורת בהצבת הסתפקו חכמים וכפרים עיירות רוב 'דהרי זו פונקציה הנ"ל המחסומים ממלאים ממילא

נשמרים ע"י פתח ובית השער כזה', ואדרבה, 'אין היכר ציר ופתח גדול מזה'. פוסקים מקלים אחרים ניסו להתאים את גדרי המחסומים האלו גם לגדרים הפורמליים של 'צורת הפתח' או דלת. היו שסברו שאם אכן הקורה העליונה מחוברת מעל שני העמודים ניתן לראות בזה 'צורת הפתח' גם כאשר המחסום

אמנם פוסקים רבים שללו גישה81פתוח! מאחר שניתן לסגרו כ'צורת פתח'. כזו וסברו ממילא שאין לראות במחסומים פתוחים 'צורת הפתח', אך טענו

היה אף מי שהעלה82שניתן לראות בהם דלת, המותרת גם כשהיא פתוחה.משום הפתח' 'צורת במקום שימשו במקום אלו שמחסומים הסברה את גדרו הראשונים'! משום ש'צורת הפתח' אינה גדול ו'גדר חומרה הלכתית, מועילה ברשות הרבים, ושימוש בה מצריך להסתמך על דעת רש"י ותוספות, שהם מיעוט הפוסקים, הסוברים שאין בזמן הזה רשות הרבים, ואילו דלת,

והיו שניסו לטעון83ובכלל זה לדעתו גם מחסומים אלו, מועילה לכולי-עלמא. שמחסומים אלו מועילים כ'אמלתרא', מונח תנאי המציין בהקשר זה קורה

84מיוחדת שלא חלות עליה ההגבלות הרגילות של גדרי קורה.

שו"ת נשאל דוד, ח"א, או"ח, סי' יג.80 שו"ת תשובה מאהבה, ח"ב, או"ח, סי' רמה; שו"ת שער הזקנים, ח"ב, בית המילוא, סי'81

כח, דף קיד ע"ב-קטו ע"ב. ר' יוסף שנייטוך בתשובה לשאלה שהפנה אליו19 כך למשל נקט בראשית המאה ה-82

) הרב משה העכים, רבה של אופנבך שבפרנקוניה התיכונה (ראו1809בכסלו תקע"א ( שו"ת ריב"ם שנייטוך, או"ח, סי' כח. על הרב העכים ראו בהרחבה המבורגר, ישיבת

). בתשובה הזכיר הרב שנייטוך את מה שכתב במכתב קודם456-437פיורדא, ח"ב, עמ' בעניין 'מקום מוקף מג' מחיצות ורוח א'[חד] נעשה שראנקען או שלאגבוים'. עמדה דומה נקט בתקופה זו רבה של פירת, הרב בנימין וולף המבורג (ראו שו"ת שער הזקנים, ח"ב, בית מילוא, סי' כח, דף קיד ע"ב–קטו ע"ב). וכן סבר הרב יעקב וואליער מהונגריה (ראו

).51לעיל, הערה שו"ת ריב"ם שנייטוך, או"ח, סי' כח.83




הרקע לשימוש במחסומים אלוהשימוש במחסומים אלו מעלה שתי שאלות חשובות:

ההלכתייםא. הספקות למרות נפוץ כה היה אלו במחסומים השימוש מדוע בהיתר להשתמש בהם?

ואילך, בייחוד בגלילות17מדוע שומעים על השימוש בהם רק מסוף המאה ה-ב.גרמניה?

דומה שהתלכדותם של שני מרכיבים הובילה לצמיחתו של נוהג זה ולשכיחותוהיישוב כלל לעירוב של בין המעבר מעירוב מצומצם וזהו השילוב הרבה, ולאופי ההתיישבות הכפרי שאפיין במיוחד את יהדות גרמניה החל מן המאה

. 17ה-נעמוד בקצרה על טיבם של שני מאפיינים אלו:

ההתיישבות היהודיתא. ההתיישבות היהודית באשכנז עברה תמורות רבות, בפרט בעקבות המגפה

15 ובשל גזרות הגירוש הרבות מערי גרמניה במאה ה-14השחורה במאה ה- . תהליך מידרדר זה התמיד עד סוף מלחמת שלושים השנים, בשנת16ואף ה-

פרנקפורט1648 הן שבהן והבולטות גדולות, קהילות היו אחדות בערים . וורמייזא. וקהילת בגטו, לדור היהודים אולצו שבה החיים85דמיין, תנאי

יהודים מגלילות אשכנז, ובכללם הקשים הביאו לבריחה גדלה והולכת של רבים מן הרבנים ולומדי התורה, 'עד שבאמצע המאה הט"ז לא נמצאו עוד

86בגרמניה מרבית חכמי אשכנז'. לעומת זאת לאחר מלחמת שלושים השנים ובעקבות פרעות ת"ח-ת"ט חלה התאוששות בקהילות גרמניה, בפרט בשל הגירה של יהודים רבים אליה

שינויים אלו מצאו את ביטוים גם במישור הפסיקה ההלכתית. מעבר87מפולין. המרכז התורני מאשכנז לפולין נתן את אותותיו באשכנז גם בשל חדירתם של

וגם משום ש'חלק ניכר מן הרבנים שכיהנו באותה88ספרי חכמי פולין לאשכנז תקופה ברבנות בקהילות הגדולות או הקטנות בגרמניה למדו בעצמם בישיבות

89פולין [...] והם הביאו עמם את מסורות התורה וההלכה של פולין'.

מנו היהודים בגרמניה כמה עשרות אלפי אנשים,18במחצית המאה ה- של המגורים זכויות על ההגבלות ועקב התושבים, מכלל האחוז כשליש קטנות קהילות מאות בכמה כפריים, באזורים רובם התיישבו היהודים

ראו שו"ת נודע ביהודה, מהדורה תנינא, או"ח, סי' מא, בתשובת ר' יחזקאל לנדא84 לתלמידו ר' אהרן אויש: 'ומעלתו אמר שנהגו שם במדינה להתיר בזה ואמרו שזה נחשב אמלתרא ושמצאו כן בקצת תשובות האחרונים'. הנודע ביהודה דחה זאת בחריפות, אבל

הצדיק הרב בנימין וולף המבורג גישה זו (ראו שו"ת שער הזקנים, שם). על19במאה ה-.72), ראו בראנד, ארבעה כרכים, עמ' μελάθρουהאמלתרא (מיוונית:

.12-1 זימר, גחלתן של חכמים, עמ' 85.13 זימר, שם, עמ' 86.1 הילדסהיימר, יהדות אשכנז במאה הי"ז, עמ' 87. 225 זימר, שם, עמ' 88.25; ליברלס, על סף העידן המודרני, עמ' 220 זימר, שם, עמ' 89




ההתיישבות91 ובכל אחת מהן כמה עשרות או מאות יהודים בלבד.90וזעירות,מעוניינים שהיו המקום, שליטי של רצונם סמך על התקיימה היהודית בנוכחותם של היהודים לשיקום היישובים ולצמיחתם. מנגד הייתה עיניהםבשל הן היהודים בשכניהם רבות פעמים צרה המקומיים התושבים של

התחרות הכלכלית והן מסיבות אתניות ודתיות.

תחום העירובא. בימי הביניים לא היה מקובל כלל בגלילות אשכנז לערב יישוב שלם, ולא נהג בקהילות אשכנז אלא עירוב שכונתי בלבד. הדבר נבע מכמה סיבות. העיקרית שבהן הייתה הצורך ההלכתי לשכור באופן סמלי את רשותם של בעלי הבתים

וממילא כלל העירוב בדרך כלל את תחומי השכונה92הנוכרים שגרו בעיר. היהודית או רובה בלבד. המתחם המעורב תוחם בדרך כלל על ידי הוספת קורות עץ וחבלים לפתחי השכונה כדי ליצור 'לחיים' או 'צורת הפתח'. בשלהי ימי הביניים נפוץ היה בגלילות אשכנז הנוהג למרוח 'סיד מחוי' בפתחי המתחםהפגיעה בשל מרוטנבורג מהר"ם ביזמת העירוב מהתקן כחלק המעורב

93בקורות העירוב בזדון או בשוגג. בשלהי ימי הביניים חלה מהפכה בנושא העירוב בספרד והחל להתפשט שם נוהג לשכור את הרשות מהשלטונות ולא מכל בעל בית גוי, וכך הוחל העירוב על כלל העיר או על חלקים גדולים ממנה. פרוצדורה זו לא הייתה מקובלת כלל באותה העת באשכנז, ומהר"ם מרוטנבורג אף שלל אותה, ודבריו

קבע ר' יוסף קארו בספרו שולחן16נפסקו להלכה גם בטור. אולם במאה ה- ערוך את היתרם של חכמי ספרד, והוא נתקבל להלכה גם על ידי ר' משה

הרמ"א. במהירות94איסרליש, שחדרה והרמ"א, ערוך השולחן פסיקת לאשכנז, חוללה מפנה גם בנושא זה בגלילות אשכנז בהדרגה.

עדיין לא היה מקובל בגרמניה לערב יישוב שלם. ביטוי16כאמור, במאה ה- מובהק למציאות זו אנו מוצאים בתשובת ר' יצחק מזיא, ששימש רב בכמה

), ודן1600-1560קהילות קטנות בדרום גרמניה בסביבות השנים ש"כ-ש"ס (באפשרות לערב עיר שלמה:

. [...] וגם צריך לשכור מכלדלפי שאינו שכיח כלל לא הורגלו בזהנ"ל אע"ג דרוב פוסקים ס"ל [סבירא להו] דשוכרין משרבתי הגוים כולם,

.15; פנקס הקהילות, צפון מערב גרמניה, ח"א, מבוא, עמ' 25-24 ליברלס, שם, עמ' 90.133-131; לובנשטיין, ראשיתה של השתלבות, עמ' 10-7 הילדסהיימר, שם, עמ' 91.135-130; 101-100 הוטרר, עירוב החצרות, עמ' 92'פסק מור"ם93 [...] ומה שעושים לחיים בסיד מחוי או צ"ה [צורת הפתח] יפה עושין

וממני יצאו בכולם כי בתחלה בעיר וירצבורג היו הנכרים עוקרים אותם אמרתי לעשותם(הגהות אשרי, בסיד מחוי או בגפסי'[ס] שמדביקין אותם אצל החומה כעובי אצבע' עירובין א, יח; ובדומה: מרדכי, עירובין, רמז תפב; מהר"ם, פסקי עירובין, נספח אות ו,

). על אזכורו ושכיחותו של השימוש בסידעמ' קכד-קכה; שו"ת תרומת הדשן, סי' עד 217, 163 הע' 182, 121 ראו הוטרר, עירוב החצרות, עמ' 16-15לצורך העירוב במאה ה-

.391 ובהע' 220, 381הע' .172-169, 166-160, 142-140, 132-131 הוטרר, שם, עמ' 94




אבל לפי שיש הרבה חלוקים בזה מה חזקה צריך לאדון העירהעיר. להיות לו על הבתים שבעיר עד שיהיו רשאין לשכור ממנו, ואין הכל

הלכך מפורסם בפי כל לשכור מבעלי הבתים גופייהו אובקיאים בזה 95.וכל זה לא שכיח כללו כנזכר בגמרא [סד, א] והפוסקים, משכיר

הוא הוסיף עוד שמאחר שבמקומות שבהם אין חומה ממילא יש צורך ב'תיקוןבצורת הפתח או שאר תיקונין לכך בחרו באותן תיקונין דשוה בכל עיר'.

אם כן, שלא כדעת מהר"ם ששללה שכירות משר העיר, הרב מזיא קיבל להלכה את עמדת השולחן ערוך והרמ"א, אך מדבריו עולה שלמעשה נהוג

17היה המנהג הישן שהרב מזיא ניסה להצדיק. לעומת זאת בשלהי המאה ה-תיאר ר' חיים יאיר בכרך, רבה של וורמייזא, מציאות שונה ומורכבת:

בענין הקהילות שהם בעיירות המוקפות חומה שיש להם רחוב מיוחד נסגרת בלילה ונהגו היתר טלטול ברחוב ואיסור חוצה לו במקום ובכל

ומקום משכן כבוד מעלתו97 וק"ק פרנקפורט הענא96כמו פה ק"קהעיר, מיץ, כגון ק"ק טריר98ק"ק ובמקומות שאין להם רחוב קובלענץ99 100

103.נוהגים היתר טלטול בכל העיר 102 היידלבורג101מנהיים

; זימר, גחלתן של חכמים,11 שו"ת יפה נוף, סי' עד. על הרב מזיא ראו שם, במבוא, עמ' 95.87-86עמ'

ל-1669 מסתבר שהכוונה לקהילת וורמייזא, שבה ישב הרב בכרך בין 96 (למעט1701 ), כיוון שמהמשך התשובה עולה שהיא1689תקופה קצרה עקב שרפת העיר בשנת

הופנתה כשאלה לרבה של מץ, ומתברר שהכוונה לר' גרשון אשכנזי אוליף, רבה של מץ, ושהרב בכרך פנה אליו כמה פעמים (שו"ת חוות יאיר, סי' מו, נג-נו). 1693 ל-1670בין

).168) הסמוכה לפרנקפורט (זימר, גחלתן של חכמים, עמ' Hanau קהילת האנאו (97 . בשנת14) הייתה באותה עת מוקפת חומה ונתונה לשלטונו של לואי ה-Metz מץ (98

מנתה העיר כ-1700 נפש והקהילה היהודית כ-22,000 נפש (ראו דיויס, אשה1200 ; גליקל, עמ' מב).1בשוליים, עמ'

גרו שמונה משפחות יהודיות1640. ב-16 הקהילה במקום חודשה בשלהי המאה ה-99 ) ומנו Trierבטרייר בשנת 82) איש. הקהילה 1787 מנתה משפחות19-18

).1323, עמ' Trier(האנציקלופדיה של החיים היהודיים, ע' ב100 צוו היהודים1723. בשנת 16חודשה קהילה היהודית במאה ה-( Koblenz)קובלנץ

(הוניג, אבות18לעבור להתגורר בשכונה סגורה משלהם, וכך חיו עד שלהי המאה ה- ). גם כאן היו היהודים אחוז קטן מאוד של האוכלוסייה (ראו שם,10-8וצאצאים, עמ'

).16עמ' במנהיים (101 Mannheim משפחות יהודיות שהיוו אחוזים מעטים84 1691) היו בשנת

. העירוב373מאוכלוסיית העיר (פנקס הקהילות, גרמניה: וירטמברג, ע' מאנהיים, עמ' (שו"ת שער הזקנים ח"א, בית18במקום התבסס על חומות העיר עד שלהי המאה ה-

גליא, דף פב ע"א–פד ע"א; שו"ת חומר בקודש, סי' ב; קלר, חיים יהודיים במנהיים, עמ'152.(

102) בהיידלברג Heidelberg יהודיות שהיו אחוזים18 1700) התגוררו בשנת משפחות ). 309מעטים מאוכלוסיית העיר (פנקס הקהילות, גרמניה: וירטמברג, ע' היידלברג, עמ'

שו"ת חוות יאיר, סי' קלה.103




והמזרחן התיאולוג של בספרו מקומי עירוב של דומה תיאור הוא מעניין ), איש פרנקפורט, בספרוJohann Jakob Schudtהנוצרי יוהאן יעקב שודט (

Jüdische Merkwürdigkeiten('מוזרויות יהודיות'), בכרך שיצא לאור בשנת 1714 :

[בתרגום חופשי]:

סגור יהיה מעדיפים שהמקום הם כנסת בית בונים היהודים כאשר ), שהם הניחו שםAltona(באלטונה ושמור לפחות מבחינה סמלית כמו

על חשבונם קורות וקרשים וכניסות למקום, שניתן לעבור דרכם בקלות, וזאת משום שמקום שאינו נעול או שלא נחסמת גישה חופשית אליו בלילה, הרי שהיהודים, לפי תקנת הרבנים, לא ישאו בשבת כל חפץ או כלי וכל דבר, ספרים, ממחטות אף, ואפילו תינוקות לברית־מילה לא יקחו מבתיהם להביא לבית הכנסת ומשם בחזרה לבית, כמו שזה בפירת

)Fürth) לנירנברג גריםNürenberg) שהוא מקום פתוח הקרוב ) שם ובחזרה, לבית הכנסת יקח ספר לא יהודים, שאף אחד מהם הרבה אפילו לא ממחטת־אף בכיס, אלא כשתופרים אותה עם חוט למעיל או למלבוש, כך שהיא תחשב כחלק של המלבוש, וגם תינוק יובא לבית

להם. מותר זה נוצרי, שכך ידי על רק הביתה ובחזרה אכןהכנסת בפרנקפורט כמו משלהם בסמטאות לגור מעדיפים (היהודים

Franckfurt( מיינץ ,)Mayntz( האנאו ,)Hanau( פרידברג ,)Friedberg( ובמקומות אחרים, כי הם רואים במקומות אלה למעשה ערים שלהם,

סגור בבית שגרים [...] כמו עמודים שמים הם פתוחים ובמקומות כך שלפי דמיונם זה קיר של בית. ואת זהומותחים מאחד לשני כבלים

105 יצירת שותפות בסמטאות.104שתוף מבואות, הם מכנים

אמנם שודט לא הזכיר מציאות של עירוב כל העיר, ודומה שגם לא ידע כלל את סוגיית השכירות מן השלטונות, אולם הוא ציין שבמקומות שבהם יש

רובע יהודי נפרד מדובר בעירוב שכונתי בלבד. על פי תיאורים אלו בקהילות שבהן התגוררו היהודים בשכונה משלהם נהגו לערב את השכונה היהודית בלבד בהתבסס על שערי השכונה או על 'חבל משוך חוץ לרחוב'. במקומות פרוזים נאלצו להשתמש ב'עמודים וכבלים'היתר לנהוג החלו רחוב' להם 'שאין מוקפים במקומות ואילו בתיהם, בין

טלטול בכל העיר כולה.יכלו לערב את כלל כן, במקומות שבהם היו היהודים מפוזרים אך אם המקום החלו להשתמש בהיתר המחודש המופיע בשולחן ערוך לשכור את הרשות מפרנסי המקום, אך במקומות רבים שבהם עדיין דרו היהודים בנפרדמ'שר שכירות ללא בלבד השכונה את לערב הקדום המנהג את המשיכו וכפי שציין הרב בכרך על קהילתו: 'שלא שמעתי פה ק"ק [קהילת העיר',

קודש] שכירות זה שלושים שנה'.

ההדגשה, והשימוש בעברית, במקור.104. 296עמ' שודט, מוזרויות יהודיות, 105




השפעת פסק השולחן ערוך בולטת בדבריו של הרב בכרך, עד שהוא תמה על המנהג באותם מקומות שנהגו לערב רק את השכונה היהודית: 'למה לא

106ישכירו המקום מן השררות להצילם מצער איסור הטלטול'! יתר על כן, התפשטות ההיתר מצאה את ביטויה גם במקומות שבהם התרכזו

) שבחבלMetzהיהודים בשכונה משלהם, כפי שעולה מן הנעשה בעיר מץ ( לורן. אם בתשובתו ציין הרב בכרך שבמץ מערבים רק את השכונה היהודית, הרי כשלושים שנה אחר כך יציין ר' יעקב ריישר, שכיהן אז בתפקיד רבה של

מץ, מציאות אחרת:

דודאי אם המקום סגור ומסוגר מכל צד ונשכר או נקנה מן המלך ע"י שכירו ולקיטו ע"י אחד מיועציו כנהוג ודאי דמותר לטלטל בכל העיר

וכן נתפשט המנהג פהאפילו ברחוב הגוים וא"צ לשום אדם לבטל רשות נהיגי מעולם וכן רשות בטול בלי שום העיר בכל מיץ לטלטל ק"ק

107.משנים קדמוניות בלי שום מוחה

אם כן, השינוי הגדול חל בעירובין בערי אשכנז בהשפעת דברי השולחן ערוך108והרמ"א, שנעשו בני סמכא אף באשכנז.

הרבה קלה הייתה סגורים במקומות עירוב התקנת שודט, שציין כפי סגורות, בשכונות לדור היהודים של לרצונם ותרמה פתוחים מבמקומות התיישבותם של יהודים ביישובים פרוזים הצריכה הצבת תיקוני עירוב רבים

ביטוי מובהק לכך נמצא בפירת, שבה ישבה קהילה יהודית109ויצרה קושי. אולם בשל היותה של העיר פרוזה נוצר קושי להתקין בה עירוב.110גדולה,

כיוון הכנסת לבית מטלטלים אינם היהודים שבפירת ציין שודט כאמור, שהמקום פתוח. דבריו מתאשרים מתשובה של ר' צבי הירש אשכנזי, החכם

) בשנת תמ"ט בעיר שבעיר,1689צבי, שעבר עולה צבי החכם מדברי .( שהייתה 'פרוצה ללא חומה', הותקנו כמה עירובים קטנים שכללו כמה בתים, אך העירוב לא כלל את בית הכנסת, ואף על פי כן הונח מזון העירוב בבית

עליו. ערער צבי והחכם המקומית111הכנסת, האוכלוסייה שבין המתח

שו"ת חוות יאיר, סי' קלה.106 שנה אחרי מותו של הרב גרשון אשכנזי20ר' יעקב ריישר באקופן מונה לרבה של מץ כ- 107

).255(שוורצפוקס, מנהג ומנהיג, עמ' ראו למשל לשונו של הרב בכרך עצמו, במקום אחר: 'וכן מה דסתם לן הב"י בשו"ע108

דזכה שנקבע הלכה כמותו ולא חלקו עליו הבאים אחריו אין לומר קים לי נגד הכרעתו אף לדעת יש אומרים [...] ובמקום [שכתב] הגהת רמ"א דעת חולקים והסכים עמהם גם כן הוי ליה כדבר משנה בארצות הללו דנוהגין כוותיה' (שו"ת חוות יאיר, סי' קסה; וראו

). 36ברקוביץ, המנהג, עמ' (לעיל, ליד הערה 109 וכלשון השואל, בתשובת הרב אופנהיים 'ערי הפרזי מדינה60 :(

ומדינה'.בפירת היו בשנת 110 כ-1720 תושבים, מתוכם כ-6000 (קרינגס, העירוב1500 יהודים

).563בבמברג, עמ' עצי111 ברלין, ראו פירת מנהג על וסנגוריה זו בסוגיה דיון קיא. סי' צבי, שו"ת חכם

.84-83אלמוגים, דפים קנ ע"א-קנא ע"ב; המבורגר, גדולי הדורות, עמ'




זו. למשל, על פי תיעוד משנת גם בסוגיה , הכומר1697ליהודים התבטא ), דניאל לוכנרSt. Michaeliskircheהפרוטסטנטי של כנסיית סנט מיכאליס (

)Daniel Lochnerפנו לפטרוניהם בעיר. היהודים ), קרע את חוטי העירוב כאמור,112ואלו נזפו קשות בכומר ודרשו ממנו לנהוג במתינות כלפי היהודים.

את זכויותיהם של היהודים1719בקובץ התקנות הרשמיות, שעיגנו בשנת להתקין ליהודים אישור שניתן נקבע פירת כדיSchlaug-Baumenבעיר ,

כיון שחוטי העירוב שהיו בעבר שיוכלו לטלטל בשבת כפי שנהגו עד כה, וילפריד קרינגס, שהרקע לניסוח זה היה מעשי113נהרסו. סביר, כפי שציין

ונדליזם, שהתבטאו בקריעת חוטי העירוב, כמו במקרה שנזכר לעיל. אולם דומה שהשינוי נבע לא רק מהרצון להציב תיקונים עמידים מחבלים אלא גם מהרצון להרחיק את תיקוני העירוב מרחבי העיר וכדי להחיל את העירוב על כלל היישוב, שינוי שאכן חל בפירת, ומכאן ואילך אנו גם שומעים על קיומם

114של מחסומי דרכים אלו בפירת.

) ברוק ליהודים בעיירה ציינה ברברה רוש שההיתר בזה )Bruckכיוצא להתקין שמונה 1774שבפרנקוניה התיכונה בשנת Schlagbäumeבכניסות

לשנה גולדן שני של תשלום תמורת למרות115לעיר השלטונות מן ניתן התנגדות נמרצת של התושבים הנוצרים בעיר, וכי התקנת המחסומים הללו היוותה הקלה לקהילה היהודית שלא נאלצה עוד להשתמש בחבלים שהיו פזורים בעבר לאורך הרחובות. ייתכן שגם כאן יש הד לפגיעה בחוטי העירוב,

אבל אולי בעיקר ביטוי למעבר מעירוב שכונתי בלבד לעירוב של כל העיר. ימים באותם היהודים של המגורים זכויות על ההגבלות עקב כאמור, התיישבו רובם באזורים כפריים בכמה מאות קהילות קטנות וזעירות שמנונפרדת יהודית בלבד. המציאות של שכונה יהודים או מאות כמה עשרות לגמרי הייתה מצויה פחות ופחות. יתר על כן בכמה מן המקומות דרו היהודים סמוך לכנסייה המקומית ולאזורים מרכזיים בכפר, והקפת אזור מגורי היהודים

.564 קרינגס, שם, עמ' 112.3 ראו לעיל, ליד הערה 113

יש לציין שגם אחר כך עדיין שימשו חבלים בעירוב בפירת. כך עולה מדיון שנערך בשנת 114בפירת בתביעה של הרשויות להסיר מהעיר את חוטי1820 בבית המשפט המקומי

שנה (בלום,100העירוב. הרב המקומי ציין בבית המשפט שחבלים אלו מונחים כבר . על שינוי התוואי של העירוב שם והתקנתו565; קרינגס, שם, עמ' 9העירוב בפירת, עמ'

; קרינגס שם,14-10 ראו בלום, שם, עמ' 1823המחודשת על בסיס פנסי הרחוב בשנת ) הסתפק בשל כך אם אכן הומרו חוטי העירוב565). קירנגס (שם, עמ' 566-565עמ'

צוין במפורש 'מנהג ק"ק פיורדא ושאר ערי גדולי19במחסומים, אולם בראשית המאה ה-ל), סי' או"ח, ריב"ם שנייטוך, (שו"ת 'שלאג-ביימע' כן', להניח ינהגו ישראל, שמאז ואדרבה, באותה תקופה ציין רבה של פירת, הרב וולף המבורג: 'וכן מעולם כל הגדולים אשר ישבו בכסא רבנות פה עם בית דינם התירו ע"י שלאק בוים הנזכר אחר שבטלו הנכרים הערובין של צה"פ [צורת הפתח] מחוטין של מתכת' (שו"ת שער הזקנים, ח"ב, בית מלוא, סי' כח, דף קטו ע"ב), ועולה ממילא שתיקוני העירוב היו מורכבים עד אז

ממחסומים וגם מחבלים..5 ראו לעיל, ליד הערה 115




נוצריות, תהלוכות בעת בעיקר למתחים, מוקד היוותה העירוב 116בחוטי האפשרות ההלכתית לערב את כל העיר או הכפר היוותה פתרון לבעיות אלו. אולם במצב כזה, כשהעירוב היווה לא רק גבול של השכונה היהודית אלא תאם את גבולות הכפר, רובו ככולו, היה צורך רב שלא לפגוע בנוף היישובי,

והוא מצא את פתרונו בהצבת מחסומי-דרכים. דומה שמציאות זו משתקפת גם מנוסח של תקנה כתובה עברית מעורבת

) שבהסן,Runkel), שנגעה לאזור העיירה רונקל (1736ביידיש משנת תצ"ז () פרידברג של רבה אופנהיים, מיכל יחיאל הרב חתום )Friedbergועליה

שהוא חתנו של הרב דוד אופנהיים מפראג:

ראה ראינו שהמדינה פרוצה בלי חומה או בית שער וגיפופין ועי"כ [ועל אונד גשעהן גרושין אונד פילידי כך] אסור בשבת לטלטל בכל הכפרים

אסורים [תרגום: ועוברים על איסורים חמורים ורבים] וכדי לתקן ולגדור פרצה זאת ולקיים שומר שבת מחול לו הסכימו בני המדינה פה אחד

דש בכל הכפרי׳]ם[לראות להשתדל אצל אדונינו שר יר"ה [ירום הודו] ווירטין גמאכט בעמין ייעשושלאק הכפרים שבכל [תרגום:

Schlagbäumenוההוצאה הנצרכת לכך עמוס על כל בני המדינה וזכות [ הרבי׳[ם] יסייען לכל טוב לחזק ולתקפן

באתי על החתום ביום ה׳ ח״י כסלו תצ״ז לפ״ק הק׳[טן] מיכל החונה בק״ק ורידבורג והגליל

117משה בר אברהם יצחק ז״ל משובאך.

נראה שפעמים רבות היה השימוש במחסומים אלו פשרה שנבעה הן בשל התנגדות הרשויות ובעיקר התושבים הנוצרים להתקין חוטי עירוב והן בשל קשיים טכניים להציב חבלים בגובה. הצבת מחסומים, שהיו פתוחים, הייתה פתרון נוח שלא חסם כלל את הדרך, לא בלט במידה חריגה בנוף, ואדרבה –

דמה למחסומי-דרכים מקובלים. 1731ביטוי לחשיבות שניתנה לנוף האורבני עולה, למשל, ממסמך משנת

הקהילה קיבלה זו בשנה אלו. האסתטי שבמחסומים הממד את המדגיש ) בבורגהאסלאך מןBurghaslachהיהודית אישור התיכונה שבפרנקוניה (

; הנ"ל, משרתות השבת, עמ'435-434; אולמן, שכנות ותחרות, עמ' 17 ראו לעיל, הערה 116260-259.

עמ' 117 רונקל, פנקס ווכשטיין, מבחינה95 השתייכו, רונקל למדינת כד. תקנה , אדמיניסטרטיבית, שמונה כפרים בסביבתה של רונקל, וחיוב המיסים נעשה בה במרוכז

עמ' שם, (ווכשטיין, המדינה' 'בני עמ' 84לכל רונקל, קהלת פנקס ביאלר, ;516.( מיסים הערכת בעת תקנות, חמש עוד עם יחד שנכתבה, התקנה, על החתומים שנעשתה ברונקל, הם הרב יחיאל מיכל אופנהיים מפרידברג, ששימש כסמכות התורנית

), ואשר בהשראתו תוקנו שמונה עשרה1739-1733של רונקל בין השנים תצ"ד-תק"ט ( תקנות היסוד במקום, בשנת תצ"ד, ועוד אחת עשרה תקנות אחר כך (ביאלר, שם, עמ'

). החתימה השנייה היא של משה בן אברהם יצחק משוואבך, שהיה באותה518-517 העת העשיר שבעיירה, אשר חתום ראשון מבין הנישומים בהערכת המיסים (שם, עמ'

516(




בורגי שלהם עץ-אלון מחסומי ארבעה העיר בקצות להציב השלטונות באישור צוין שהדבר נועד לאפשר ליהודים לחצות את הרחובות118נעילה.

כשהם נושאים אוכל ושתייה ביום השבת שלהם בהתאם להלכה היהודית, וכיבקהילות מקובל שהדבר ידוע וכי העיר! לחוצות קישוט גם יהווה הדבר

119יהודיות אחרות.התכתובת מן עולה ולרגישותו העירוב נושא למורכבות מובהק ביטוי

) ברקאך הכפר בעניין זה בעניין ,Berchachהענפה Berkachשבחבל ( ל-1750), בין Thüringenתורינגיה ( . באותן שנים שלטו בכפר שלוש1752

) שהאפוטרופוס שלהםdie Herren von Steinרשויות: האצילים לבית שטיין ( ); הבישוףLebrecht Gottlob Friedriech Von Bibraהיה הברון פון ביברה (

).Sachsen-Hildburghausenשל ווירצבורג והדוכס של סכסן-הילדבורגהאוזן (במרחב והתגוררו שטיין לבית האצילים של בחסותם היו היהודים רוב

בארכיון של אצולת שטיין120אחוזתם. מן התכתובת המפורטת המצויה 121 ) מחסומים בכפר להקים היהודים של שכוונתם )Schlagbäumeעולה

שקיבלה כנראה הסכמה עקרונית מן השלטונות, נתקלה בהתנגדות התושבים . בראשית1749הנוצרים והביאה להתנכלות ליהודים בחג הפסחא של שנת

(1750ינואר במלריכשטט שישב ווירצבורג של מהנציג היהודים ביקשו Mellrichstadt) וויינבך פקיד ששמו ,(Weinbachלפקיד ), שיפנה מטעמם

), שישבFischerהממונה על הכפר מטעם אצולת שטיין, פקיד ששמו פישר ( ). במכתבו ציין וויינבך את בקשת היהודים להחלטהNordheimבנורדהיים (

לברון פישר במכתב שהפנה בכפר. לאחר המהומות בפרט בעניין, ברורה ) אירמלסהאוזן בעיר שישב שטיין, בית של האפוטרופוס פון-ביברה,

Irmelshausenלבקשת מתנגדת בברקאך הנוצרית שהקהילה ציין הוא ,( היהודים, כדי שלא יהיו 'אדונים בכפר', אולם לדעתו הקמת המחסומים יכולה להיות לתועלת דווקא, ולדעתו יש להוציא אישור בעניין לראש העיר מטעם בית שטיין. הברון פון-ביברה ציין בתשובתו שהוא תומך עקרונית בעמדה זו אך

. 47 ראו לעיל, ליד הערה 118לשלם 119 היהודים על היה העירונית בקרקע והשימוש ההתקנה עבור קרוזר,30

ב- מן המחסומים.1754כשהאחזקה השוטפת הוטלה על מועצת העיר. נשבר אחד גולדן, צריכה להיות על מועצת העיר. הם40היהודים טענו כי עלות התיקון, שהגיעה ל-

טענו כי אם התיקון והאחזקה יהיו באחריותם, יישברו הקורות מדי שבוע בידי נערים פורעים. התיקון היה מותנה בהצגת האישור להתקנת תיקוני העירוב. הוא לא נמצא ברשומות של מינסטר וקאסטל-רמלינגן. נציג הקהילה יוהן יעקב מולר ביקש שיחפשו את המסמך ברשומות של קאסטל-רונדהאסן והתחייב לתשלום התיקון על ידי הקהילה, ואכןהמסמך נמצא (סקייט, ההיסטוריה של בורגהאסלאך; פליישמן, העירוב בבורגהאסלאך).

, לאחר מלחמת שלושים השנים. ב-17 קהילה יהודית במקום החלה להתפתח במאה ה-120 152 נמנו במקום 1833 משפחות, וב-32 1819 משפחות יהודיות, ב-12 היו במקום 1740

נוצרים. רוב היהודים היו בחסות האצילים לבית שטיין (שויירץ, יהדות308יהודים ו- גולדן, עמ' 12; לוי, ואחרים, 70תורינגיה, עמ' 1752). אנשי הכפר ציינו בינואר 27-26

שרוב היהודים נתונים לחסות אצולת שטיין, שני יהודים בחסותה של ווירצבורג, ואילו).247בחסות סכסן-הילדבורגהאוזן אין כלל יהודים במקום (לוי, ואחרים, שם, עמ'

.250-242 התכתובת הובאה במלואה אצל, לוי ואחרים, שם, עמ' 121




במכתבו פישר בעניין. הילדבורגסהאוזן דוכסות עמדת מה לדעת מעוניין לוויינבך ציין שעל פי מה שהבין מהברון אם הדבר אינו מזיק יש לגבש עמדה חיובית אחידה בעניין, וכיון שלדעתו הדבר מועיל, הוא מבקש את התמיכה שתביא לאישור העניין. תשובת נציגי הרשויות האחרות בוששה לבוא והגיעה

1750כנראה רק כעבור חודשים רבים. ממכתב שכתב וויינבך לפישר בדצמבר עולה שנציגי הרשויות האחרות הסכימו להצבת המחסומים, אולם אם נציגי הילדבורהאוזן סברו שהעלות של המחסומים תוטל על מועצת הכפר, הרי הבישוף של ווירצבורג קבע שכל העלות תוטל על היהודים והתנה את התקנתתושבי רצון את נוגד שהדבר כיוון פתוחים, שיישארו בתנאי המחסומים בינואר בית שטיין המקום. במכתב שכתב פישר לתושבי ברקאך שבחסות

הוא ציין כי היהודים קיבלו אישור להתקנת המחסומים, וכי הם שיישאו1751 בעלותם, והוא קורא להם לכבד החלטה זו. במסמך פנימי שכתב פישר הואובפרוטוקול הכפר, אנשי של חמתם את עוררה הרשויות שהסכמת ציין

הם ציינו כי הם מתנגדים להקמת המחסומים,1751האספה שכינסו בדצמבר וכי יש בכך משום תמיכה ביהודים, בעוד שלטענתם היהודים גורמים נזקים בכפר, וכי בעבר גרו יהודים במקום ולא עלה הצורך במחסומים מעין אלו. פישר ציין שנציגות אצולת שטיין טענה מנגד שהיא רואה בחיוב את התקנת המחסומים, שסגירתם בלילות יכולה להועיל ולמנוע כניסת חיות, וכי פגיעה

גולדן. עוד צוין שעלות המחסומים תוטל על50במחסומים תגרור קנס של ) גומפ מנליין נציג הקהילה היהודית, וכי ), יהיהGump Mänleinהיהודים,

פנו1752אחראי על איסוף התשלום עבורם בכל שנה ב'יום פטרוס'. בינואר אנשי הקהילה הנוצרית שבחסות אצולת שטיין במכתב ישיר לברון פון-ביברה ובו ציינו כי בקשת היהודים מבטאת את תחושתם לעליונות במקום, ויש בזה חיזוק לאמונתם נגד האמונה הנוצרית. עוד הם ציינו שיהודי אחד ביאר אתהרע' ה'מזל והעברת יולדות תמותת למנוע כדי העירוב בהקמת הצורך מהיהודים לגויים, וגם אם יש הסברים מלומדים אחרים לשם כך, הרי הדבר מבטא את יחסם העוין של היהודים. הצבת המחסומים בכניסות הרבות של הכפר אף עלולה לפגוע בשטחים ציבוריים שלו ומהווה אפליה נגד התושבים הנוצרים, וכי תחזוקת המחסומים עלולה לעלות ממון רב לקהילה עקב מחיריולקחת היהודים במקומם ביקשו אפוא להעמיד את העץ המאמירים. הם

) שהבהירReichsfreyen Herrn von Marschallsדוגמה מהברון של מרשל ( ליהודים שבחסותו שפעילותם להצבת מחסומים כאלו תביא להסרת החסותבשל אולם העניין, בפרטי בקי אינו כי הברון ציין לפישר במכתב מהם. טענותיהם של אנשי הכפר יש לבדוק שוב את העניין. פישר פירט במכתב לוויינבך את טענות אנשי הכפר וציין שעקב המרירות הרבה שהעניין עורר

ב- המחסומים. הצבת את לאשר שלא מבקש נציג25הוא כתב בינואר הקהילה היהודית הנזכר מכתב תגובה לברון וציין בו שלטענות אנשי הכפר איןוהאישור היהודים, מושבות בכל מקובלת כאלו מחסומים הצבת יסוד.

האצולה', 'רב מטעם להם ניתן בברקאך להצבתם הדתית 122לדרישתם ווירצבורג של הרשויות הסכימו הקודם שבדצמבר מציין כשהוא

.78 על זהותו ראו לעיל, ליד הערה 122




היהודים. וסכסן-הילדבורגהאוזן לאפשר את התקנת המחסומים על חשבון בפברואר הוא דחה את טענות אנשי הכפר12במכתב שכתב וויינבך לפישר ב-

וציין שהיהודים יהיו אחראים על תחזוקת המחסומים וכי בזה תצמח תועלת לכפר במניעת כניסתם של בעלי חיים, קבצנים ומזיקים שונים, וכי התנהגותם המרדנית של אנשי הכפר מלמדת שהם רוצים להשתחרר ממרות הרשויות, והרשויות בהילדבורהאוזן ובווירצבורג לא יכולות להסכים לכך, והוא מבקש

את החלטת נציגות שטיין בעניין. , מחסומים אלו הוקמו לבסוף כפי19כפי שמלמדים מסמכים מן המאה ה-

123בקשת היהודים ועמדו כמאה שנה.

סיכוםהיישובי. בנוף הריאלי ביטוי מוצא את 'עירוב החצרות', שהוא ייחודו של גבולות המתחם המעורב בתוך סביבה נוכרית יוצרים, בלשונה של שרלוטה א'

פונרוברט: Diaspora cartography.124מפה גלותית' זו על מאפייניה הריאליים נוצרה רק'

לאחר דיאלוג של היהודים עם שליטי המקום, עם התושבים, תנאי השטח, האמצעים הטכניים שעמדו לרשותם וגבולות הדרישות ההלכתיות. השינוייםבדיני העירוב ושינויים שחלו באופי ההתיישבות היהודית בתפוצות ישראל ונהגיו מצאו את ביטוים הממשי במאפיינים הפיזיים של העירוב, ואלו יכולים

ממילא ללמד רבות על טיבו ועל מאפיינים ביחסי היהודים עם סביבתם. בשלהי ימי הביניים נפוץ היה בגלילות אשכנז הנוהג למרוח 'סיד מחוי' בפתחי המתחם המעורב כחלק מהתקן העירוב. ה'סיד המחוי', שגם השימוש בו לא

ביטא הן את אופיו של העירוב125היה חף לגמרי מקשיים טכניים והלכתיים,

מזכיר את התשלום של הקהילה היהודית עבור המחסומים (לוי,1803 מסמך משנת 123 גולדן, עמ' 12ואחרים, מציין את התשלום של הקהילה1811). מסמך משנת 250

היהודית עבור תחזוק המחסומים בסך שלושה גולדן לשנה. ובארכיון הקהילה היהודיתסירבה הקהילה היהודית לשלם את1848של ברקאך נמצא תיעוד המציין שבשנת

) דתי קושי יצר שהדבר בלי הוסרו והמחסומים השנתי, ohneהתשלום religiöse Bedenken '37)! (קוסטנר, תרבות יהודית בתורינגיה, עמ.(

פונרוברט, קרטוגרפיה של תפוצה; הנ"ל, קרטוגרפיה סמלית.124 וכפי שציין ר' ישראל איסרלין: 'כי הכלבים ודבר אחר רגילים להתחכך בכתלים, ומוחקין 125

מן הכתלים כל מחוי הסיד למטה סמוך לארץ, יותר משלשה טפחים מן הקרקע ולמעלה''וכשנמחק הסיד למטה סמוך לקרקע (שו"ת תרומת הדשן, סי' עד); ובספר מהרי"ל: בגובה מפני עוברי דרכים וחיכוך עגלות צוה לשמש לסיידו פעם שנית שיגיע לעולם – הלחי – עד הקרקע' (ספר מהרי"ל, הל' עירובי חצירות, סי' יג, עמ' רלג-רלד). וכן ציין ר' יוסף ב"ר משה, תלמידו של הרב איסרלין: 'וזכורני, הלחי בניאושטט היה עשוי מצבע של סיד. ולפעמים מחק הגשם היורד מן הגג הצבע מן הלחי, שלא נגע הלחי לארץ, וציוה לעשות הצבע מן הלחי שנגע לארץ' (לקט יושר, הל' עירובין, סי' ד, עמ' קמו). כמו-כן מהר"ם דרש שהסיד יודבק בעובי אצבע אף שבדרך כלל לא הקפידו בזה, וכפי שציין

שו"ת תרומת הדשן, שם: 'מה שנוהגין בכל המקומות לעשות הלחיים מסיד מחוי בעוביב ולא כלום, ובמרדכי משום מהר"ם משמע דבעי כעובי אצבע [...] יראה דאין למחות ולבטל מנהג זה שכבר נתפשט בכל המקומות. וכן שמעתי מאחד מהגדולים, שפעם אחת בא חד מרבוותא לניאוש"ט(!), ורצה לשנות הלחיים שהיו שם מקדם ולעשות כעובי




מיקומו את והן צרים וברחובות צפופה עירונית בסביבה מקומי כעירוב באזורים מרכזיים בעיר הנוכרית. גלגולי ההתיישבות היהודית והלכות העירוב בשלהי ימי הביניים ובראשית העת החדשה הובילו להיעלמות ה'סיד המחוי'

ולהופעת ה-שלאגבאום. ה-שלאגבאום הפתוח הוא ביטוי מעניין לקליטתם של פסקי השולחן ערוך והרמ"א בגרמניה וסביבותיה, לשינוי בתחומו הגיאוגרפי של העירוב במחוזותוביטוי לאופיו הפרוז והכפרי. לא פחות מזה הוא מבטא את מורכבות אלו החיים היהודיים באזורים אלו בראשית העת החדשה ואת יחסי היהודים עם

126שכניהם הנוצרים ועם השליטים שבצלם חסו.

אצבע על פי המרדכי. ולא רצו המנהיגים שהיו בעיר להניחו לעשות כדי שלא להוציא לעז על הראשונים'. פרטי המקרה ושמות האישים שהיו מעורבים בו מתועדים בשו"ת מהרי"ל, סי' קנו. על החשיבות בעיני חכמי שלהי ימי הביניים באשכנז שלא להוציא לעז

שוחטמן, חשש; 96-95, עמ' חכמי אשכנזעל הראשונים, כעולה מסיפור זה ראו דינרי, .188-187להוצאת לעז, עמ'

כקוריוז יש לציין גלגול 'יהודי' נוסף של ה-126 Schlagbaumהשימוש בו כשם משפחה – ) אינוBaumלמשפחות יהודיות (יש לציין עוד שלדברי ב"צ קגנוף שם המשפחה באום (

של קיצור עמ' Schlagbaumאלא יהודיים, שמות מילון (קגנוף, המונח132 .( Schlagbaum) הרוסית בשפה וכמשמעו כלשונו נטמע шлагбаумרוסית בדיחה .(

מספרת: 'איפה אתה עובד?' שואל יהודי אחד את משנהו. 'ברכבת'. 'האם יש שם הרבה כמונו?' 'לא. אנחנו רק שניים. אני ושלאגבאום' (דרייטסר, בדיחות אתניות ברוסיה, עמ'

107.(




ביבליוגרפיה ,Barbara Eberhardt and other (eds.)אברהרדט ואחרים, יותר מלבנים =

Mehr als Steine: Synagogen-Gedenkband Bayern, v. 2, Lindenberg i.Allgäu 2010

, ווין תקפ"ו.ספר דברי ר"שאולמאן, דברי ר"ש = שלום חריף אולמאן, אולמאן, זלמן שלמה = שלמה יריעות דרושיםאולמאן, שלמה: ,יריעות

ברוקלין תש"מ. = השבת משרתות Sabineאולמן, Ullmann, “Sabbatmägde und

Fronleichnam: Zu religiösen Konflikten zwischen Christen und Juden in den schwäbischen Landgemeinden”, in: Im Zeichen der Krise: Religiosität im Europa des 17. Jahrhunderts (ed. Hartmut Lehmann

and Anne-Charlott Trepp), Göttingen 1999, pp. 243-264 = ותחרות שכנות Sabineאולמן, Ullmann, Nachbarschaft und

Konkurrenz: Juden und Christen in den Dörfern der Markgrafschaft Burgau 1650 bis 1750, Göttingen 1999

יהודי במברג = Adolfאקשטיין, Eckstein, Geschichte der Juden im ehemaligen Fürstbistum Bamberg: bearbeitet auf Grund von

Archivalien, nebst urkundlichen Beilgagen, Bamberg 1898ביאלר, "מן הגנזים: פנקס קהלת ליב יהודה רונקל = ביאלר, פנקס קהלת

.535-513 (תשכ"ח), עמ' שנה בשנהרונקל", = מפגש אזורי Alexandraביננקייד, Binnenkade, KontaktZonen:

jüdisch-christlicher Alltag in Lengnau, Köln 2009= בפירת העירוב Giselaבלום, Blume, “Die von den Juden über die

Strassen gezogenen, Drähte, oder: Der Eruv in Fürth”, Fürther Heimatblätter 50,1 (2000), pp. 1-17

כתבי רבינו יצחקבמברגר, כתבי רבנו יצחק דוב הלוי = יצחק דב הלוי במברגר,, ח"ב, ישראל תשס"ה.דוב הלוי מווירצבורג

אנציקלופדיה כרכים "ארבעה בראנד, יהושע = כרכים ארבעה בראנד, .71-85 (תשי"ד), עמ' 6 בחינות בביקורת הספרותתלמודית",

ברילינג, קהילת היידינגספלד = דוב ברליניג, "קהלת היידינגספלד ויחסה לארץ ד (תשי"ג), עמ' רכ-רלא.ירושלים: מחקרי ארץ-ישראלישראל",

ברכות", מסכת על "הגהות ברלין, ליב אריה = הגהות חצפונותברלין, (תש"ן), עמ' מא-מה.

ברלין, צבי חיים נח = אלמוגים עצי עצי אלמוגיםברלין, זולצבאךספר , תקל"ט.

ברקוביץ, המנהג = חיים ברקוביץ, המנהג במשנתו ההלכתית של הרב יאיר מחקרים בתולדות יהודי אשכנז: ספר יובל לכבוד יצחקחיים בכרך, בתוך:

.29-56 (עורכים: גרשון בקון ואחרים) רמת גן תשס"ח, עמ' )אריק( זימר , תל אביבמאמר שבע הקהילותגולדשטיין, שבע הקהילות = משה גולדשטיין,

תשט"ו.




Klaus Guth, Jüdische Landgemeindenגות', יישובים יהודיים כפריים = in Oberfranken )1800-1942(: ein historisch-topographisches

Handbuch, Bamberg 1988 = זיכרונות גליקל חוה1691-1719גליקל: מיידיש: ותרגמה (ההדירה

טורניאנסקי), ירושלים תשס"ו.,Friedrich Glenkגלנק, המחסומים = “Die Schranken (Sabbatbögen) ”,

Gemeindearchiv Georgensgmünd 73 (1987), pp. 1-2 = בשנקלנגספלד העירוב Jakobגרינוולד, Grünewald, “Der Eruw in

Schenklengsfeld. ”, Der Israelit 36 (1913), pp. 3-4 :Natalie Zemon Davis, Women on the margins דיויס, אשה בשוליים =

three seventeenth-century lives, Cambridge 1995 דינרי, אלטר ידידיה = אשכנז חכמי בשלהידינרי, אשכנז חכמי

, ירושלים תשמ"ד.דרכיהם וכתביהם בהלכה ימי-הביניים:,Emil A. Draitserדרייטסר, בדיחות אתניות ברוסיה = Taking Penguins

to the Movies: Ethnic Humor in Russia, Detroit 1998 = בגיילינגן יהודים Heikoהאומן, Haumann, “Juden in Gailingen:

Selbstbewusstsein und Nachbarschaft”, in: Gailingen: Geschichte einer Hochrhein-Gemeinde (ed. Franz Götz), Gailingen-Tübingen

2004, pp. 499-511 The Encyclopedia of Jewish Lifeהאנציקלופדיה של החיים היהודיים =

Before and During the Holocaust, Jerusalem 2001 Georg Habermehl, Untermerzbach: Einblickeהברמל, אונטרמרצבך =

in die Geschichte von Untermerzbach und seinen Gemeindeteilen, Untermerzbach 2008

הוטרר, בועז = החצרות עירוב העירוני:הוטרר, במרחב החצרות עירוב ה- המאה ועד תחילת והתלמוד מימי המשנה ההלכתית ,20השתלשלותו

חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשע"ג.יהודיות בבאדן = וטדיי, קהילות Franz Hundsnurscherהונדסנורשר und

Gerhard Taddey, Die jüdischen Gemeinden in Baden: Denkmale, Geschichte, Schicksale, Kohlhammer 1968

,Leopold Hoenig, Ancestors and Descendantsהוניג, אבות וצאצאים = United States of America 2009

(http://gibalevich.com/hoenig/index.html) הורוויץ, הרב בינג = יהודה אהרון הלוי הורוויץ, "הגאון רבי אברהם הלוי בינג

ח (תשס"א), עמ' תשס-תשפה.ישורוןוישיבתו בווירצבורג", יהדות אשכנזהילדסהיימר, יהדות אשכנז במאה הי"ז = מאיר הילדסהיימר,

, חיבור לקבלת תואר מוסמך,במאה הי"ז על פי ספרות השאלות ותשובותאוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשל"ב.

גדולי הדורות על משמרהמבורגר, גדולי הדורות = בנימין שלמה המבורגר, , בני ברק תשנ"ד.מנהג אשכנז




הישיבה הרמה בפיורדא:המבורגר, ישיבת פיורדא = בנימין שלמה המבורגר, , ג' חלקים, בני ברק תש"ע.עיר תורה בדרום גרמניה וגאוניה

נשיא הלויים: פרקי חייוהמבורגר, נשיא הלויים = בנימין שלמה המבורגר, , בני ברק תשנ"ב.ופעליו של רבנו יצחק דוב הלוי זעליגמאן בער באמבערגער

,Gerhard Hetzerהצר, יהודי סטפאך = “Anmerkungen zur Geschichte der Judensiedlungen in Steppach und Schlipsheim”, in: Neusäß: Die Geschichte von acht Dörfern auf dem langen Weg zu einer Stadt

(ed. Manfred Nozwar and Walter Pötzl), Neusäß 1988, pp. 239-260 ,בית יעקב: פרוש נחמד במסכת עירוביןוואליער, בית יעקב = יעקב וואליער,

זאלקווא תק"צ. טן י"ה:18ווכשטיין, פנקס רונקל = בערנהארד וואכשטיין, "א יודיש קהל אין

.116-84), עמ' 1934 (6 ייווא בלעטער פנקס רונקל",זימר, גחלתן של חכמים: פרקיםזימר, גחלתן של חכמים = יצחק (אריק)

השבע-עשרה ובמאה עשרה השש במאה בגרמניה הרבנות ,בתולדות .1999באר-שבע–ירושלים

,חכמי הונגריה והספרות התורנית בהכהן, חכמי הונגריה = יצחק יוסף כהן, ירושלים תשנ"ז.

לובנשטיין, "ראשיתה של לובנשטיין, ראשיתה של השתלבות = סטיבן מ' בתוך: 1780-1870השתלבות של", יום-יום חיי תמורות: של בעידן קיום

בגרמניה גיא 1618-1945היהודים עברית: מהדורה קפלן, מריון (עורכת: .127-241מירון), ירושלים תשס"ח, עמ'

גולדן = 12לוי ואחרים, 12 Gulden vom Judenschutzgeld: jüdisches Leben in Berkach und Südwestthüringen (ed. Franz Levi and

other), München 2001 ליברלס, על סף העידן המודרני = רוברט ליברלס, "על סף העידן המודרני

בתוך: 1618-1780 היהודים", של יום-יום חיי תמורות: של בעידן קיום מירון), 1618-1945בגרמניה גיא עברית: מהדורה קפלן, מריון (עורכת:

.23-126ירושלים תשס"ח, עמ' ספר לקט יושר: פסקים, מנהגיםלקט יושר = ר' יוסף בן משה ממינשטר,

ותשובות, מאת רבנו ישראל איסרלין [...] אשר נלקטו ונכתבו ע"י תלמידו רבי, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תש"ע.יוסף ב"ר משה

תשובות פסקים ומנהגים: חלקמהר"ם, פסקי עירובין = ר' מאיר מרוטנבורג, , מהדיר: אליעזר קליין, ירושלים, תשל"ז.רביעי – פסקי עירובין

= בגאוקוניגסהופן היהודים Thomasמיכל, Michel, Die Juden in Gaukönigshofen / Unterfranken )1550-1942(, Würzburg 1988

Theobald Nebel, Die Geschichteנבל, ההיסטוריה של יהודי פרוידנטאל = der Freudentaler Juden: das Bildnis einer judischen

Landgemeinde, Ludwigsburg 1985 = וירטמברג יהודי Paulסאור, Sauer, Die jüdischen Gemeinden in

Württemberg und Hohenzollern: Denkmale, Geschichte, Schicksale. Hrsg. von der Archivdirektion Stuttgart, Stuttgart 1966




קהילת לקנבאך שבבורגנלנד = רפאלה סטנקביץ, סטנקביץ, קהילת לקנבאך )אוסטריה(: שימור ייחודה הדתי והחברתי של הקהילה בשלהי ימי הביניים

אוניברסיטתוהעת החדשה לפילוסופיה, דוקטור חיבור לשם קבלת תואר , בר-אילן תש"ע.

, מהדורת מכון ירושלים,ספר מהרי"ל: מנהגיםספר מהרי"ל = ר' יעקב מולין, ירושלים תשמ"ט.

Heinz and Thea Ruth Skyte, Theסקייט, ההסטוריה של בורגהאסלאך = History of Burghaslac,

http://www.rijo.homepage.t-online.de/pdf/en_de_ju_sky20101.pdfיצחק מזוגנהיים = Heinzסקייט, and Thea Ruth Skyte, “Our Family:

Isaac of Sugenheim and his Descendants” :http://www.rijo.homepage.t-online.de/pdf/en_de_ju_sky30200.pdf

,Thea Skyteסקייט, קהילת בורגהאסלאך = “The Jewish community of Burghaslach”, Stammbaum 5 (1995), pp. 22-26

Heinz and Thea Ruth Skyte, “Our Family: Theסקייט, קהילת זוגנהיים = Jewish Community of Sugenheim:"

http://www.rijo.homepage.t-online.de/pdf/en_de_ju_sky30100.pdf = וכלכלית חברתית היסטוריה Georgפאוסט, Faust, Sozial- und

wirtschaftsgeschichtliche beiträge sur judenfrage in Deutschland vor der emansipation, unter besonderer berücksichtigung der verhältnisse in der ehemaligen grafschaft Solms-Rödelheim,

Giessen 1937,Peter Fasslפאסל, היסטוריה ותרבות = Geschichte und Kultur der

Juden in Schwaben, v. 2, Stuttgart 2000 ,ספר בית מאיר: על שלחן ערוך אורח חייםפוזנר, בית מאיר = מאיר פוזנר,

יוזעפאף תרל"ו. = סמלית קרטוגרפיה .Charlotteפונרוברט, E. Fonrobert, “Une

Cartographie Symbolique: “Eruv" en Diaspora” ”, Les Cahiers du Judaïsme 25 (2009), pp. 5-21

Charlotte. E. Fonrobert, "Diasporaפונרוברט, קרטוגרפיה של תפוצה = cartography: on the rabbinic background of contemporary ritual eruv

practice, Images 5 (2011), pp. 14-25 Heinrich A. Pierer, Universal-lexikon: derפיירר, לקסיקון אוניברסלי =

gegenwart und vergangenheit oder Neuestes encyclopädisches wörterbuch der wissenschaften, künste und gewerbe, v. 14,

Altenburg 1852 = בורגהאסלאך של המורשים היהודים רשימת Johannפליישמן,

Fleischmann, “Die judenmatrikel von Burghaslach”, Mesusa 5 (2006), pp. 64-74

= באוואריה גרמניה: באוואריהפנקס הקהילות, גרמניה: פנקס הקהילות, (עורך: ברוך צבי אופיר), ירושלים תשל"ג.



http://www.rijo.homepage.t-online.de/pdf/en_de_ju_sky30200.pdf


= הסן גרמניה: הסן-נאסופנקס הקהילות, הסן, גרמניה: הקהילות, פנקס (עורך: הנרי וסרמן), ירושלים תשנ"ב.פרנקפורט

= וירטמברג גרמניה: וירטמברג,פנקס הקהילות, גרמניה: פנקס הקהילות, (עורכים: יוסף ולק וברכה פרידלנדר), ירושלים תשמ"ז.הוהנצולרן, באדן

, ב'גרמניה פנקס הקהילות, צפון מערבפנקס הקהילות, צפון מערב גרמניה = חלקים (עורכים: דניאל פרנקל ותמר אברהם), ירושלים תשס"ז.

יהדות שוואביה = ופאסל, מסמכי תיעוד של Dorisפפיסטר Pfister and Peter Fassl, Dokumentation zur Geschichte und Kultur der Juden in Schwaben, v. 1/2: Archivführer )Burgau-Ziertheim(, Augsburg

1993 = זוגנהיים קהילת ספר Maxפרוידנטאל, Freudenthal, “Die

Verfassungsurkunde einer reichsritterlichen Judenschaft. Das Kahlsbuch von Sugenheim”, Zeitschrift für die Geschichte der

Juden in Deutschland 1 (1929), pp. 44-68 = יהודיים חיים Monikaפרויס, Preuss, “Jüdisches Leben im

Ritterkanton Kraichgau; Beispiel für andere ritterschaftliche Gebiete”, in: Yagdil Tora we-Ya'adir: Gedenkschrift für Julius Carlebach,

Heidelberg 2003, pp. 69-84 = עירוב Peterפריימרק, Freimark, “ERUW/JUDENTORE: Zur

Geschichte einer rituellen Institution im Hamburger Raum (und Anderswo) ”, in: Judentore, Kuggel, Steuerkonten: Untersuchungen zur Geschichte der deutschen Juden, vornehmlich im Hamburger Raum (ed. Peter Freimark and others),

Hamburg 1983, pp. 10-69 חיי החברה והרוח ב"שבע הקהילות" אשרצלמון, חיי הרוח = מילכה צלמון,

, עבודהבבורגנלנד >אוסטריה< מסוף המאה הי"ז ועד אמצע המאה הי"טלשם קבלת תואר שני, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשמ"ט.

יהודיים = .Benzion Cקגנוף, מילון שמות Kaganoff, A Dictionary of Jewish Names and Their History, Northvale, N.J. 1996

,Eike Küstnerקוסטנר, תרבות יהודית בתורינגיה = Jüdische Kultur in Thüringen: Eine Spurensuche, Erfurt 2012

= אינגנהיים יהודי עתירות Bernhardקוקצקי, Kukatzki, Zwölf Bittschriften Ingenheimer Juden an die Freiherren von

Gemmingen in den Jahren 1787-1790, Landau 1994 = יהודיים כפרים Rolfקייסלינג, Kießling, “Between Expulsion and

Emancipation: Jewish Villages in East Swabia during the Early Modern Period”, Shofar: An Interdisciplinary Journal of Jewish

Studies, v. 15/4 (1997), pp. 59-87 ובני דורו = משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, קינסטליכער, החתם סופר

, בני ברק תשנ"ג.חתם סופר בתשובות ה'חתם סופר' ובני דורו: אישים




= במנהיים יהודיים חיים Volkerקלר, Keller, Jüdisches Leben in Mannheim, Mannheim 1995

קנוהל, שער הננעל בלילה = אלישיב קנוהל, "שער הננעל בלילה – האם.475-480 כה (תשס"ה), עמ' תחומיןנחשב למחיצה בשבת?"

= בבמברג העירוב Wilfriedקרינגס, Krings, “'Eruv – The Wire' – Judentore einst auch in Bamberg! Ein historisch-geographischer Beitrag zur Konstruktion von Räume”, Berichte des Historischen

Vereins Bamberg 143 (2007), pp. 533-579 = איידליץ' יהודי Emilקרקאוור, Krakauer, “Geschichte der Juden in

Eidlitz”, in: Die Juden und Judengemeinden Bohmens in Vergangenheit und Gegenwart (ed. H. Gold), Prag 1934, pp. 130-

133 Stefan Rohrbacher, jüdischeרוהרבאכר, ההתיישבות היהודית הכפרית =

Landgemeinde im Umbruch der Zeit : Traditionelle Lebensform, Wandel und Kontinuität im 19. Jahrhundert, Göppingen 2000

= באדן יהודי Bertholdרוזנטל, Rosenthal, Heimatgeschichte der badischen Juden: seit ihrem geschichtlichen Auftreten bis zur

Gegenwart, Konkordia 1927 = הכפרים יהודי Giselaרומינג, Roming, “Topographie eines

“Judendorfes": “christliche Bauernhäuser” und "jüdische Bürgerhäuser”, in: Gailingen: Geschichte einer Hochrhein-

Gemeinde (ed. Franz Götz), Gailingen-Tübingen 2004, pp. 381-394= במברג ארכיון Klaus רופרכט, Rupprecht, Staatsarchiv Bamberg

Hochstift Bamberg, Lehenhof Band Akten und Bände 1398-1803, Bamberg 2010

http://www.gda.bayern.de/findmittel/pdf/staba_Lehenhof_001_2010.pdf

= היהודים דרך Barbaraרוש, Rösch, Der Judenweg: jüdische Geschichte und Kulturgeschichte aus Sicht der

Flurnamenforschung, Göttingen 2009 = השבת של האידאל Barbaraרוש, Rösch, “Das Ideal eines

Schabbatgebotes und die dörfliche Realität”, Makom (2007), pp. 33-41

, ח"א, מהדורת דברשו"ת בנין ציוןשו"ת בנין ציון = יעקב יוקב עטלינגר, ירושלים, ירושלים תשס"ב.

ספר גידולי טהרה: על הלכות= מנחם מענדל קארגויא, שו"ת גידולי טהרהירושלים תשל"ג.מקואות עם כמה שאלות ותשובות,

ב'ספר שאלות ותשובות חות יאירשו"ת חוות יאיר = חיים יאיר בכרך, , חלקים, רמת גן תשנ"ז.

, זאלקווא תרל"ו.חומר בקודששו"ת חומר בקודש = צבי הירש הורוויץ,




, ח"א,ספר חתם סופר: חלק אורח חייםשו"ת חתם סופר, ח"א = משה סופר, .ניו יורק תשי"ח

, ירושלים תשכ"ה.שו"ת יד הלוישו"ת יד הלוי = יצחק דב הלוי במברגר, תשובות מהרי"א [...] הנקרא ג"כ יהודהשו"ת יהודה יעלה = יהודה אסאד,

, לעמברג תרל"ג.יעלה לרבינו יצחק מזיא שאלות ותשובות יפה נוף:שו"ת יפה נוף = ר' יצחק מזיא,

, ירושלים–תל-אביב תשמ"ו.זצ"ל , ח"א: אורחשאלות ותשובות מהר"ם שיקשו"ת מהר"ם שיק = משה שיק,

חיים, מונקאטש תר"ם. ,שאלות ותשובות נודע ביהודה השלםשו"ת נודע ביהודה = יחזקאל לנדא,

ח"א: אורח חיים, מהדורת מכון ירושלים, אשקלון-נתניה תשס"ד.אופנהיים, דוד = דוד נשאל דודשו"ת נשאל ותשובות ירושליםשאלות ,

תשמ"ב.יוסף שנייטוך, = ריב"ם שנייטוך ריב"ם שנייטוךשו"ת ותשובות ,שאלות

דראהביטש תר"ן.וולף המבורג, זאב בנימין = אברהם הזקנים הזקניםשו"ת שער ב'שער ,

חלקים, זולצבאך תק"ץ. שו"ת תורת אמת = נתן אדלר, שו"ת תורת אמת, בתוך: אברהם יהודה הכהן

ותורת אמת: תולדות, קורות והתנהגות, חידושים עה"ת דרך הנשרשווארץ, ופלפולים בהלכה ואגדה מכהן הגדול [...] מרן נתן אדלר כהן צדק [...] עם

, סאטומארע, תרפ"ח, עמ' סד-פה.הערות מראה כהן מהדורת, שאלות ותשובות תורת נתנאל, שו"ת תורת נתנאל = נתנאל ווייל

אשר לוי, מודיעין עילית תשע"א. ספר תרומת הדשן: חלק ראשון -שו"ת תרומת הדשן = ר' ישראל איסרלין,

ת, מהדורת אביטן, ירושלים תשנ"א.שאלות ותשובו ספר שאלות ותשובות מהרא"ף:שו"ת תשובה מאהבה = אלעזר פלקלש,

, ג' חלקים, אשדוד תשנ"ו.הוא חלק [...] מחבור תשובה מאהבה = יהודיות מוזרויות Johannשודט, Jakob Schudt, Jüdische

Merkwürdigkeiten, Frankfurt-Leipzig 1714 שוורצפוקס, מנהג ומנהיג = שמעון שוורצפוקס, "מנהג ומנהיג בקהילת מיץ",

מחקרים בתולדות יהודי אשכנז: ספר יובל לכבוד יצחק )אריק( זימרבתוך: .253-264(עורכים: גרשון בקון ואחרים), ירושלים תשס"ח, עמ'

לעז על להוצאת לעז = אליאב שוחטמן, "חשש להוצאת שוחטמן, חשש ההלכה", בפסיקת כשיקול עמ'בר-אילןהראשונים (תשמ"א), יח-יט

170-195. Axel Schwaiger, Georgensgmünd: 700 Jahreשוייגר, גיאורגנסגמונד =

Geschichte am Zusammenfluss von Fränkischer und Schwäbischer Rezat, Georgensgmünd 2002

= תורינגיה יהדות Israelשויירץ, Schwierz, Zeugnisse jüdischer Vergangenheit in Thüringen: eine Dokumentation, Erfurt 2007




והעיר = ,Joachim Schlörשלור, האני Das Ich der Stadt :Debatten über Judentum und Urbanität 1822-1938, Göttingen 2005



biu · web viewשלאגבאום הוא מונח גרמני מקובל שנועד בהקשר זה...

Documents