הוגים סיכום

מדינית למחשבה מבוא

רצון מנחם ד"ר של הרצאותיו ע"פ

עניינים תוכן

2 עמוד- אפלטון12 עמוד- אריסטו

19 עמוד- מאקווינס תומס25 עמוד- מקיאבלי ניקולס31 עמוד- הובס תומאס

40 עמוד- לוק ג'ון46 עמוד- רוסו ז'אק ז'ן

52 עמוד- ורוסו הובס, לוק בין השוואה טבלת53 עמוד- ברק אדמונד

59 עמוד- מיל סטיוארט ג'ון64 עמוד- מרקס קרל

70 עמוד- מרקוזה הרברט74 עמוד- פנון פרנץ

77 עמוד- רולס ג'ון

1

אפלטון

: העתיקה ביוון דעות הוגי

,למיתה ונידון הנוער והשחתת אלים כפייה של באשמה למשפט עומד )רקע( סוקרטס

דבר. כל כתב לא לנו, סוקרטס הידוע אפלטון. ע"פ של מורהה היה. ומת רעל כוס שתה

אפלטון. של מהכתבים לנו נשקפת הגותו

מהוות אפלטון אחריו שהשאיר העצומות החומר כמויותהפילוסופים. לגדול נחשב אפלטון

וייטהד אלפרד הפילוסוף אמר המערבית, וכבר הפילוסופיה של  הפינה אבן את כי נורת'

הערות של אוסף אלא הוא, שאינה המערבית הפילוסופיה של ביותר והבטוח הכללי "ציונה

".לאפלטון שוליים

אפלטון של המתודולוגיה

אנו. והחושים התופעות לעולם מחוץ הרמונית מהות היא: אידאה : האידיאות תורת.1

שלמה מטאפיזית ישות היא. החושים עזרת ובלי תבונה בעזרת רק אותה קולטים

או להכירה האדם בני ליכולת קשר בלי, כלומר, אפריורי קיימת היא והרמונית.

. אדם בני של קיומם לעצם אפילו

ואסתטיות. אתיות, מתמטיות אידיאות של עיקריים סוגים שלושה ישנם

לאור, אפלטונית אהבה המושג את הסבר מבחן: שאלת האידיאות: להלן להסבר בהמשך

האידאות. תורת

אחת היא האידיאה האידיאה, המוחשים. בעולם ועולם האידאות עולמות, עולם שני ישנם

האידאה את רק, אפלטון חיקוי. ע"פ דרגות ריבויי ישנם המוחשי עולםבמוחלטת. אמת והיא

קליטה בסה"כ זאת החושים ידי על שלנו בעולם שנקלט ולהבין. מה לדעת יכולים אנו

חיקוי האידיאה. של שקרית-

,ואישה גבר, ובן אב שיש, למשל, אהבת האהבות סוגי. ואמתית אחת כאידאה, היא הבהא

בעולם הדברים ואילו נצחית היא אידיאהה מוחשי. לאהבה- משהו ביטויים הינן מולדת

בה האידאית, האהבה אהבה היא אפלטונית ומתכלים. לכן, אהבה משתנים המוחשיים

נלאה. שעיקרון רק אלא ביטוי לידי בא אינו המוחשי העולם

המערה- משל

אפלטון, אשר בכתבי ביותר הידועות מטאפורותה אחת הוא אפלטון של המערה משל"

אורה זיו לגילוי זוכים אינם אם חשוכים נותרים אנשים בה ,בערות של מציאות לדמות נועדה

אותם לגאול - בא לחוכמה מבורות שיצא - האדם הפילוסוף כאשר החוכמה. גם של

2

מהבורות, להשתחרר רוצים אינם שהאנשים מתמדת, מפני בסכנה נמצא מבערותם, הוא

קשה, כתהליך ההחכמה תהליך כן, מוצג מבטחם. כמו את בה ושמים אליה נמשכים הם

.מכשולים ורצוף כואב

ממותו מזועזע אפלטון .סוקרטס של  להורג הוצאתו היה אפלטון של בחייו המכונן האירוע

ידידו כמו אדם "ויתרה" על מדינה כיצד להאמין מתקשה סוקרטס, והוא של סוקרטס,

רוצה אפלטון. מדינהה ביסוד תקין אינו מה שדבר סימן זהו אפלטון אדם. בשביל מכל החכם

זה המשל של במשל. מטרתו מובאת זו ודעה, פילוסופיםל והערכה כבוד ייתנו שבה מדינה

הדברים של העתק רק הן שלנו חושיםה ידי על וקולטים רואים שאנו שמה להסביר היא

.האידאות – האמתיים

מגיל שנכלאה אסירים קבוצת על ז, מספר פרק בפתיחת "המדינה" בספרו המשל, המוצג

אחד צד אל תמיד מופנה שראשם כזו בצורה אותרשרבש רותקו ואשר חשוכה מערהב רך

נכבית שלא מדורה בוערת חומה, ומאחוריה ישנה האסירים לנוע. מאחורי עוד יכול ולא

ומאירה בין צופים עליו הקיר את לעולם, בריות חולפות החומה לבין אשה האסירים.

ידי על האחד מצדם החומה, והמוארים גובה מעל פסלים. הפסלים, הנישאים הנושאות

הבריות אחת משמיעה האסירים. כאשר צופים עליו הקיר על צלליהם את המדורה, מטילים

שהם מה כי האסירים סבורים הקיר. לפיכך מן השב הדה את האסירים קולה, שומעים את

וקולותיהם, הצללים סביב סובבים חייהם. מציאותייםה החיים בעצם הוא בקיר רואים

הדמויות פי על הרוחני עולמם את לגביהם, ובונים תאוריות ושלל תרבות מפתחים האסירים

.הקיר על

אות, וכוחרשרבש ישיבה מרוב מנוונים מכבליו. שריריו להשתחרר מצליח האסירים אחד

ונחבל, וכאשר נשרט למערה. האסיר מחוץ אל תלולה עפר דרך במעלה אותו גורר כלשהו

של לחושך מורגל שהוא משום דבר לראות יכול אינו למערה, הוא מחוץ אל מגיע הוא

צללים לראות מתחיל מה, הוא זמן היום. אחרי אור עם להתמודד מסוגל ואינו המערה

לאור, הוא מתרגל עובר, והאסיר שהזמן ככל המערה. אך קיר על שראה - כפי מטושטשים

הטבע, את את ולראות להביט יכול צללים, והוא אינן שהבריות סביבו, ולראות להתבונן יכול

.שלו בצלו להבחין גם יכול בלילה. הוא השמיים גרמי הציפורים, ואת

שבחוץ העולם נפלאות על האחרים לאסירים לספר מנת למערה, על לחזור מחליט האסיר

התרגלו שעיניו דבר, משום לראות יכול אינו למערה, שוב חוזר הוא כאשר ולשחררם. אך

שהוא וטוענים לו לועגים האחרים בחשיכה, והאסירים לראות יכולות ואינן השמש לאור

בזלזול. דבריו את מבטלים הם שבחוץ, אך העולם על להם להסביר מנסה התעוור. הוא

הם הכבולים, אך חבריו של עיניהם את להאיר דעתו, ומנסה על עומד לאור שיצא האסיר

3

ירצחו מהמערה, הם אותם ולהוציא מכבליהם אותם לשחרר ינסה מישהו שאם מחליטים

".בעצמם להתעוור לא כדי אותו

פילוסופית. השקפה גם אך שיח כדו מוצגת כתיבה, אשר צורת גם היא : דיאלקטיקה.2

משניהם ומתוצאה אנטיתזה מתפתח ממולה, תזה מציג הצדדים שאחד היא הנחהה

סינתזה. נוצרת

האמת כלומר, שהאמת השיח לבן להמחיש כדי בדיאלקטיקה משתמש אפלטון

שהאידיאות מניח אפלטון אותה. מיילד רק והדיאלוג בנשמתו נמצאת )האידאה(

הזכרות. כ"סהב הוא הלימוד ותהליך האדם בנשמת אפריורי קיימות

איסוף של אמפירי מחקר של תוצר אינה האידיאלית המדינה דדוקטיבית תפיסת.3

. האידיאלית המדינה דמות של אידאה/אקסיומה מתוך יוצא נתונים, אלא, אפלטון

האידיאלית המדינה לתיאור הגותו כל את כמעט מדגיש אפלטון נורמטיבית גישה.4

וכשהוא האתונאית הדמוקרטיה שהוא המצוי למצב מתייחס מאד ומעט הרצויה

ביקורתית. בצורה אליה מתייחס הוא זאת עושה

המדינה ושל אידיאה שלה ההבנה. חושים על ולא תבונה על נשענת רציונלית גישה.5

נוסחא כמו היא האידיאלית המדינה דמות תבונה;ה באמצעות היא האידיאלית

והרמונית. שלמה היא, מתמטית

מורכבים נושאים להבהיר מנת על במשלים משתמש אפלטון - במשלים שימוש.6

ועוד. הקברניט משל, אותיותה משל, המערה משל למשל

לאריסטו(: גם )משותף אפלטון של במתודולוגיה יסוד עקרונות שלושה

של עדר למשל, הטבע תופעות מכלול עם נוצרה המדינה. טבעית ישות היא המדינה.1

מדינה. לתוך נולדנו, הטבעי המצב זה, שאומר מה, עצמה הזברה עם נוצר זברות

.בלעדיה קיום לו ואין מדינה לתוך נוצר מטבעו האדם. מטבעו מדיני ייצור האדם.2

איבר הוא שהאדם חי גוף כמו היא מדינהה .אורגנית קולקטיביסטית השקפה

מאיבריה.

לא היא מדינההבמדינה. רק אפשרי האדם של והשכלית המוסרית התכלית מימוש.3

רוחני. גם אלא פיזי משהו רק

במשל והקטנות: הגדולות האותיות משל קיים אלו בהקשרים אנשים מתאר אפלטון

אותיות אותן השני ובלוח גדולות אותיות אחד בלוח. אותיות של לוחות שני על מבטים אשר

קודם עדיף מתודולוגית שמבחינה מסביר הוא. קטנות אבל, בדיוק

הקטנות. האותיות את לראות להטיב כדי הגדולות באותיות להביט

יש כי ממרחק, ומוצאים לקרוא צריכים טובה אינה שראייתם אנשים

4

הגדולות האדם, האותיות הם הקטנות לחקור. האותיות יכולים כן הם אותן גדולות אותיות

כדי מדינה מהי לראות צורך לכלל. יש הפרט בין אנלוגיה יש כי היא המדינה. ההנחה הם

אפלטון. צדק אצל המדינה של הראשון המיסוד הגדולות. זהו האותיות מהם בדיוק לדעת

האישי במישור צדק באותו מדוברהקטנות. באותיות אישי הגדולות, צדק האותיות מדיני

מקום. בכל היא שאחת הצדק באידאת ומדובר מאחר והמדיני

נפש עוז, תבונה חלקים משלושה מורכבת האדם שנפש מסביר אישי בצדק הכוונה מה

ויצרים:( אומץ)

אומץ., כעס, כבוד, גאווה כמו רגשות כולל הנפש עוז

לגוף. שקשורים הדברים כל. אכילה, מין יחסי, לישון התאוות- הרצון את כוללים יצרים

הכללית. הראייה על אחראית תבונהה

הזהתבונה- בשליטת החלקים שלושת בין ההרמוניה הוא כן אם האישי צדקה

האדם. של האישי האושר למעשה

סיבתי, קשר הוא – לאדם המדינה בין הקשר החלוקה מלאכותית, ככה לא אנלוגי. החלוקה

הפנימית. בנפשו האדם של הפנימית

המדינה את לחלק מציע אפלטון לכך התאםב

פי על נקבע מעמד כשכל מעמדות לשלושה

במדינהנפשו. מרכיב דומיננטיות הפילוסופים

הרכיב הם המגן אנשי, במדינה התבונתי הרכיב הם

רכיבה הם הרכיב הינם וההמון, הנפש עוז של

התאוותי.

כלל בין הרמוניה בה שיש המדינה הינה הזו המדינה הצודקת? המדינה תהיה מה, כן אם

הפילוסופים. ידי על מונהגת היאומטבעו- לו שמתאים במה עוסק אחד כל שבה. הגורמים

:ואריסטו( אפלטון הסכימו עליהם )אשר יסוד תעקרונו שלושה

טבעית ישות היא המדינה.1

מטבעו מדיני יצור אדםה.2

במדינה. רק(האדם של ושכלי רימוס) רוחני מימוש .3

5

בנפש: צדק בנפש קטנות- הצדק אותיות המדיני גדולות- צדק אותיות האותיות: משל

צודק- נותן או מאושר בנפש= האושר. אדם הצדק- ההרמוניה הנפש. ועוז תבונה, יצרים

צדק של האאידי ממשתמהאידיאלית, המדינה צריך. שהוא מה את נפשו מחלקי אחד לכל

הדבר. אותו פילוחה לכן

עוז שלושה מאותם מורכב כן על המדיני הצדק פילוסופים, תבונה- הנפש- עקרונות:

ההמון.-הצבא, יצרים השומרים, אנשי

כי פילוסוף יהיה נגר- לאלדוגמא, בו. הטביע שהטבע אומרת, מה האדם של שהנפש מה

כזה. נולד לא הוא

החלקים. כל בין הרמוניה ישנה הב כזאת היא אפלטון ע"פ מתוקנת מדינה

מוכשר שהוא במה עוסק אחד סיבתי- כל והמדינה. קשר הנפש בין הקבלה - ישאנאלוגית

מאושר. הוא מטבעו. לכן לו

והיא הנפש של טבעית, חיקוי היא המדינה אורגנית לאושר- תפיסת כבסיס ההתמחות עקרון

חלקיו. מסכום שגדול מכלול

החברה: מרכיבי

:ההמון

שלהם הקיומיים הצרכים את להם מספק הוא כי הפילוסופים של לקיומם נחוץ הוא ההמון

מה גם )זה ידיים, מסחר, כסף בכפות יעסקו ולכן היצרים בעלי הם . ההמוןו'(וכ מגורים מזון)

זאת מגדיר מיתוסים. אפלטון ע"י יחונך ההמון: ההמון חינוך .ההמון- הכסף( את שמניע

של שבבטנה להמון לספר מציע אפלטון האדמה ילדי האציל/מועל. למשל; במשל כשקר

מקרבה. המיתוס אותם הוציאה וברונזה. והיא מתכות- זהב, כסף שלוש היו אדמה אימא

לפילוסופים. ההמון של הציות את ולהבטיחי,כטבע המדיני החברתי לסדר צידוק לתת בא

:/השומריםהמגן אנשי

בצבא תומך שאפלטון להיווכח ניתן. האומץ- כעס, תוקפנות או הנפש עוז דומיננטי בטבעם

תא ממשיל . אפלטוןהעם לצבא ולא זו למשימה ורק אך מוכשרים שאנשיו - צבאמקצועי

אשר,לכלבים המגן אנשי ההכרה את להם לתת אמור חינוך אבל תוקפניים מטבעם

לעיר מבחוץ מגן להיות צריכים המגן שאנשי מסביר לאוהב. אפלטון אויב בין להבחין והיכולת

אבל"(העיר ממרכז רחוק לא גם אבל הגבול ליד אוהלו את קועתל המחנה כלאומר, " )לכן

הפילוסופים. שלטון את לאכוף גם

6

: /שומריםפילוסופים

האידיאלית. המלך המדינה אינה והספינה הפילוסוף המלך אינו הקברניט- הקברניט משל

לו יש אולי אשר אחדכ מתואר הקברניט ואילו ושכלית גופנית חינהבמ שלם הינו הפילוסוף

כאוס. שורר ובספינה הרמונית הינה האידיאלית בהרבה. המדינה לא אך אחרים על יתרון

המלחים של מומחיות. ההטענה של עניין זה נאית. הנהגהותאה הדמוקרטיה על ביקורת

אדם כל ללימוד- אלא ניתנת ואינה מומחיות אינה ההנהגה מלאכת דמוקרטית, כלומר היא

כשל ממש תכלית ללא כשטה מתוארת בפוליטיקה. הספינה להשתתף מסוגל מטבעו

אפלטון. של האידיאלית למדינה בניגוד זאת למדינה אחת מוגדרת תכלית אין שבדמוקרטיה

הטבע, הפוטנציאל- את את יוצר לא החינוך( 84) פיםוהפילוס : חינוך הפילוסופים מאפייני

טבעי. חינוך בסיס על מיון הוא ונישהרא הפועל. המיון אל מהכוח הטבע את מוציא החינוך

הידיעות עם הדרגתי- מתחילים הוא החינוך.שנים 15 לש מחזורים בשלושה אינטנסיבי מאד

ולוגיקה- למתמטיקה מגיעים ובסוף , מוזיקהלספורט האלה ומתקדמים החושיות- המדעים

השירה על הצנזורה את גם מציע אפלטון. 50 בגיל מסתיים האידיאות. החינוך הכרת

לא הן הנפש- כלומר את מזעזעות אשר האלו היצירות לכל מקום היווניות. אין והטרגדיות

(86. )חינוכיות

נפש את משחית הקניין כי יתפתו השומרים- שלא בקרב הפרטי הקניין את שולל אפלטון

את זיניםמ אשר הגוף של האיברים הם וכסף. ההמון רכוש להם שיהיה אסור לכן האדם

שההמון ההנהגה. העובדה בשכבת ההרמוניה את מחזקים בשותף התבונה. הסעודות

העדרכולה. במדינה דריותילולס תורם השומרים של םיהחומרני הצרכים את מספק

משובחות ושומרות- הבטחת שומרים בין מתוכננים זיווגים שיערכו מציע : אפלטוןמשפחה

נאמנות להבטיח בא משפחה יושמדו. העדר פגם עם או תכנון ללא ייוולדו אשר גנטית. ילדים

ילדיו- לכן הם מי יודע לא והפילוסוף דעת. מאחר הסחות למדינה. ללא רק הפילוסוף של

לעיל. למתואר בהתאם ויחונכו ילדים בבתי יגדלו כשלו. הילדים הילדים לכל דואג הוא

משל צביעת משל חיי שאורך מסביר אפלטון האורגנית לתפיסה מתאים זה הפסלים:

ולא שחור הוא הטבעי העיניים שצבע וכשם אותו שתיאר כפי הוא לטבע בהתאם המנהיגים

שאינם למנהיגים- שומרים- מאפיינים ולתת הטבעי הסדר את לעוות מקום אין ארגמן, כך

הפיזיסאפלטון- אנושי. אצל חוקנומוס-טבע. חוק = פיזיס: חוק תפיסתלהם. מתאימים

את שמגבילים כתובים חוקים חוק. אין בגדר הוא הפילוסוף של פיו . מוצאהנומוס הוא

לידי אותם ומביאים החוצה אותם מוציאים והפילוסופים לפני ניםונת הפילוסוף. החוקים

מלמדת והמורה שם היא המתמטיקה את ממציאה מתמטיקה- לא של למורה ביטוי. משל

בכך מתבטא יצריו. הדבר על תבונתו עצמי- משליט כשכלול : חופש החירות תפיסת אותו.

7

אדם הוא ההרמוני המאושר האדם וכן בהמון השולטים הם התבונה בעלי שהפילוסופים

יצריו. על תבונתו המשליט

אפלטונית מדינה בין שלנו" השוואה וזו האפלטונית - "המדינהפרשנות- הלוורסון מאמר

ארה"ב כמו הדמוקרטית והמדינה א]לטון של המדינה בין דמיון שיש אומר וארה"ב. הלוורסון

הדברים. את לנו להמחיש כדי רק עמדותיו את הקצין אולי ואפלטון

ומצפים בנו ישלטו שהחכמים פיםימעד אנחנו בדמוקרטיה החכמים. גם - שלטון דמיון קווי

וכלה צבאי משירות ההכשרה- החל בסלול דמיון לראות גם השכלה. אפשר בעלי יהיו שהם

למעמד- להתקדם. ממעמד לעבור האפשרות חברתית ליותימוב העדר ים.יאקדמ בלימודים

הניידות קשה המערבית בארה"ב, דמוקרטיה אפלטון. גם אצל סגור הוא החברתי המבנה

המעמדות. בין

חברי מאות כמה הכוללת בארה"ב שולטת קטנה שאליטה אומר אליטה. הלוורסון שלטון

אף קטנה האוכלוסייה- האליטה לגדול וביחס מדינות ומושל עליונים שופטים,קונגרס, נשיא

עליה. דיבר שאפלטון מזו יותר

-מפורנו, אלימות הילדים על צנזורה, להגן רוצים ואנחנו צנזורה -צנזורה: יש

טובה. לאזרחות בחינוך ינדוקטרינציה- למשלא

8

סוקרטס

הקלאסית המחשבה

לדעת" מדמה אינני יודע שאיני "את

עצמך" את סוקרטס: "דע של ציווי

סופיסט היה לא עבודתו, להבנתו עבור כסף קיבל שלא למרות כסופיסט האתונאים בעיני נתפס אינטרס כבעל שנתפס עבודתו, כך בעבור כסף לקח לא הוא שכן כמסוכן פילוסוף. נתפס אלא ובעקבות המקובלות הנורמות את שערערו מעצבנות שאלות שאל השפעה. סוקרטס יכולת ובעל

סוקרטס של תלמידו אפלטוןסוקרטס, של להורג הוצאתו . בעקבות70 בגיל להורג הוצא כך אותו תהפוך פילוסוף, אלא להורג תוציא לא חברה, אשר שתתקיים אפשרי עצמו, האם את שואלכולה. החברה של עיצובה על השפעה לו שיש בחברה מרכזי לאדם

אפלטון – סיכום

קריטריונים

רעיונות

מתודולוגיה

)=שיטתהמחקר(

יסוד והנחותכלליות

.ורעיונותיו טיעוניו להצגת ההוגה משתמש )המתודה( בה החקירה שיטה

המציאות. מול בחינתו מכן ולאחר העיקרון הצבת – דדוקטיביתממנה. הפרטים והסקת כללית אקסיומה קביעת על המבוססת חקירה

תתנהל. שהמציאות רוצה אני איך כלומר. האנושי הטבע ועל העולם על ההוגה של היסוד ועקרונות כלליות הנחות

לאדם? הצודק החברתי הסדר האדם? מהו מהוהאדם. את מהאדם, משקפת נפרדת אינה המדינהטבעית. היא המדינה לכן חברתי יצור הינו בטבעו האדםאודות השאלה קונפליקטים. היא פותרים אדם בני בו תחום היא פוליטיקה

אדם. בני בין הגומלין יחסיצורך. הוא המדינה התפתחות לתחילת הגרעיןכחומר. האדם את המניע הכוח האדם, היא גרעין היא הנשמההדברים. של הרעיונית המהות הן אידיאותלבין )המהות האידיאה בין להבין היכולת היא התבונה גילוייה עצמה(

עין( מראית התופעות)רק בעולםוהגיון. לב תאווה, אומץ במדינה המשתקפות תכונות3 מכילה האדם נפש

. המדינית ההגות בבסיס שעומדת התיאורטית החוקיות

האנושיים הטיפוס אב שלושת על מושתת האידיאלית המדינה מבנה (.ן)ההיגיו הלב(, והפילוסופים )אומץ המגן )התאווה(, אנשי היצרנים

המולדות, תכונותיו פי על ביותר בו מוכשר שהוא בתחום שיעסוק אחד כל המוחלט. הצדק הצודקת, עקרון המדינה גם תתממש

מסגרת ליצור וההכשרה המולדות התכונות בעל - הוא פילוסוף המלך צודקת. מדינית

אפלטון של האידיאות עולם

משתנה ובלתי קבוע באופן המציאות, הקיימות של בסיסיות תבניות הן תהאידיאו בעולם רואים שאנו החושים. מה באמצעות לנו הנגלה התופעות לעולם מחוץ

שונים. בצירופים בעולם , המתגלותתאידיאו אותן של השתקפויות הן התופעות לא אחת.הדרך אידיאה מאחוריהן יש למעשה תופעות, אך של ריבוי רואים אנו

9

אליה. להגיע יכולים סגולה יחידי בלבד. ורק התבונה ידי על ניתנת האידיאה אותה של גילוייה עצמה( לבין )המהות האידיאה בין להבחין היכולת היא התבונה בצורה ולחשוב לבקר עין( כלומר מראית רק )שהן התופעות בעולם אידיאה

החקירה וסינתזה( דרך תזה ושקר, תזה, אנטי אמת של )ניגודים דיאלקטיתהאדם. ברמת מכן ולאחר המדינה ברמת הצדק את חוקרת הדדוקטיבית

הדומיננטית שהתכונה במה לעסוק לאזרחיה מאפשרת המדינה – המדיני הצדק מערכת מראה שלהם ולפתח אזרח לכל שמאפשרת להם, חשיבה ללמוד,

ביקורתית.

האדם תפיסת

האדם תפיסת

המשך

אדם. של ומאפיינים תכונות·

תבוני. יצור הינו אפלטון פי על באדם, האדם נפתח אפלטון של הדיון

האדם: אידיאת זוהי במדינה המשתקפות תכנות3 מכילה האדם נפש EROS –ביולוגיים. מצרכים נובעות האדם של רציות מניע תאווה, כוחTOMOS –אומץ כוח אנשים שבו באופן הקשורות רציות מניע לב,

ביניהם. שלנו העצמי והדימוי אותנו רואים מבחוץLOGOS –היצרים. בריסון הקשור מניע הגיון, כוחחברתי. יצור הינו האדם

נרכשות? ו/או תורשתיות מולדות, ו/או הם האדם תכונות האם·

התכונות: תאווה, שלושת עם נולד אדם מולדות, כל הינן האדם תכונות היא למעשה אשר דומיננטית תכונה יש אדם בכל והגיון, כאשר לב אומץ התאווה היא שלהם הדומיננטית שהתכונה אנשים שלו. לדוגמא היעוד

יהיו אומץ שלהם הדומיננטית התכונה בעלי היצרנים, אנשים להיות עתידםאנשים אנשי יהיו שלהם הדומיננטית התכונה היא ןשההיגיו המגן,

הפילוסופים.לא ובהקניית האדם בעיצוב מכריע תפקיד יש לחינוך בכך די אופיו.

טבעי. כשרון יש שלאדםוהפילוסופים: השומרים חינוך

במדינה מהדיון נפרד ובלתי מרכזי חלק היא אפלטון של החינוכית תפיסתו זה הוא תקין החינוך. חינוך של המעצב בכוחו מכיר האידיאלית. אפלטון

האמתי. הפילוסוף טבעם את להגשים אדם בני לכוון, להכשיר שמאפשר האדם את משחרר מחנך. החינוך גם אלא מדינאי רק איננו אפלטון אצל

ומכוונה והשפעות מתפיסות המולדות יכולותיו הגשמת לעבר מוטעות, החינוך וכישוריו לו הייתה שלא יכולת לאדם מעניק איננו הטבעיים.

ולהגשים זו יכולת לממש יוכל העת שבבוא כך האדם את מכוון מלידתו. אךמאושר. ולהיות טבעו את

הילד נפש את למלא המשתדלת הנכונה ההדרכה הוא בחינוך "העיקר בתור מושלם להיות צריך הוא שבו הדבר לאותו האפשר ככל אהבה המשחק

בוגר" )אפלטון( אדם

10

החברה תפיסת

אדם בין והקשר לזולתו

לזה? זה שווים האדם בני האם·

שונות. אפלטון עבודות לעשות וכשיר מרעהו לחלוטין שונה אדם כל אפלטון לדעת לעשות. כשיר הוא אותו לתחום אדם כל של עיסוקו תחום את להתאם שיש גורס פי על אדם כל של עיסוקו להכווין האמורים אלו הם הפילוסופים אפלטון לפי

מאושרים. יהיו הרמונית, האנשים שבמדינה מחשבה מתוך המדינה של צרכיה

חברתי? ו/או מולד שוויון/אי-שוויון זהו האם·

ובעלי יצורים בהיותם לזה זה שווים האדם בני כידוע נשמה, הנשמה תבוניים, ותאווה. נפש העיקריות, תבונה, עוז התכונות שלושת את מרכזת

אותו. מכוונת היא אשר בעיקר דומיננטית תכונה קיימת האדם מבני אחד לכל אולםשלו. הדומיננטית התכונה את התומך בעיסוק לעסוק האדם על אפלטון פי על

לזולתו. האדם בין הקשר של וטיבו אופיו·

המערכת של היעילות את משפר ובכך לחברה תורם אחד כל – ההרמוניה עקרוןהאזרחים. בין גומלין ויחסי פעולה שיתוף של קשר כולה, קיים

לאיבר משול חלק כל טבעית, אורגני, בה מערכת הינה החברה – אורגנית תפיסה לתפקד יכול כולו הגוף אין ובלעדיו עצמו משל קיום זכות לו שאין האדם בגוף

מיטבי. באופן

למדינה. החברה )הרצויים( בין הגומלין יחסי·

להיות אמורים לא – ובהסכמה בהרמוניה פועל למדינה, הכל חברה בין הפרדה איןקונפליקטים.

יחסי אודות . השאלה קונפליקטים פותרים אדם בני בו תחום היא פוליטיקהאדם בני בין הגומלין

מבחוץ. הכתבה ואינו מצב צילם הוא אדם מבני נובע חברתי הסדר

המדינה תפיסת

תפיסת המשךהמדינה

מושתת פי על האידיאלית המדינה מבנה הטיפוסים אב שלושת על אפלטון, רבדים: שלושה ישנם זו במדינה האנושיים

הדומיננטית התכונה בעלי כלומר היצרניים בתחומים העוסקים אלה – היצרנים המשתכר המעמד–התאווה.

המגן המעמד – בשמירה/ביטחון העוסקים הלב, אלה אומץ בעלי – המגן אנשי

בעלי בהנהגת העוסקים התבונה בעלי – הפילוסופים התכונה המדינה, המושל. המעמד – התבונה/הגיון הדומיננטית

המולדת לתכונה מלידה, בהתאם בו מוכשר שהוא בתחום אדם כל עוסק זו בחברה טבעו את להגשים אפלטון פי על האדם זה, יכול מסוג במבנה שלו. רק הדומיננטית

האמיתי.

יצור שהוא באדם מטבע נובעים טבעית היא שהמדינה לכך אפלטון של הנימוקים אדם בני של הטבעי הצורך היא מוקמת שהמדינה שהסיבה מסביר חברתי. אפלטון

אפלטון לצורך אדם בני של כהתקבצות המדינה הקמת את מתאר לחברה. ומגורים. מלבושים מזון של הדדית הספקה

11

צודקת. מדינה היותה הוא אפלטון פי על האידיאלית המדינה של המרכזית המטרה האישי הצדק אפלטון אצל מסוים, כאשר מדינה סדר עם הצדק את מזהה אפלטון אדם כל כאשר תתממש הצודקת שהמדינה מאמין זהים. אפלטון הציבורי והצדקכדי מוכשר הוא אליו בתחום יעסוק באדם הצדק עקרונות את למצוא ביותר.

קל שיותר ההנחה לעיל, ומתוך הזהות הנחת מתוך המדינה את מנתח אפלטוןהקטן. זה את מאשר הגדול המודל את לבחון

12

השליט תפיסתהמנהיג / /

הריבון

המלך – הפילוסופים של שלטונם ידי על יהיה צודק מדיני הסדר של קיומו הבטחתפילוסוף.

החכמה, את אוהבים התבונה, הם היא המולדת שתכונתם אנשים הם הפילוסופים וההכשרה המולד טבעו הדברים. בזכות מהות אחר לאמת, ומחפשים שואפים

הצודקת, מדינה המדינה להראות צריכה כיצד יודע הפילוסוף, הוא עובר אשר עריצות למנוע מנת המולד. על טבעם פי על לחות האדם בני שאר גם יוכלו שבה

אפלטון ששם הביטחון שליט, מנגנוני מיעוט אצל רחב סמכויות ריכוז עקב במדינה המשפחה מוסד מבוטלים שבה השליט המעמד חי בה השיתופית הסביבה הם

הקניין. ומוסד

תפיסת האזרחות

והאזרחיםבמדינה

ייעודו, הצדק את להגשים ופועל מקומו את יודע אדם כל – ההרמוניה עקרון דעים תמימי ונתיניהם מאליו, המושלים מוכן דבר היא הנתינים . הסכמת המדיני

כהרמוניה. מוגדרת זו דעים למשול, ותמימות הראויים האנשים הם מי בשאלה

באדם ישנו שצדק אומר - אפלטוןשלמה" במדינה אף וישנו אחד באדם "ישנו להתבונן יותר וקל אנשים. מאחר מהרבה המורכבת שלמה במדינה וישנו היחיד לדון מבקש הפרט( אפלטון אל )מהכלל הקטן אל ממנו ולהסיק הגדול בדבר

באדם. הצדק מאפייני על מהם ולהסיק במדינה הצדק במאפייני

של הביקורתההוגה

בראשה שמה שהיא היא האתונאית הדמוקרטיה על אפלטון שמותח הביקורת אלו שאנשים אלא בלבד זו המדינה, ולא להנהגת מתאימים אינם אשר אנשיםלהנהגה. מיוחדים בכישורים צורך שאין טוענים

הקברניט. במשל אפלטון האתונאית, מביא החברה כלפי ביקורתו את

האנשים את מסמלים עליה שהשתלטו המדינה, הספנים את מסמלת האוניה בענייני העם, הבקיאות הוא האונייה המדינה, בעל את והמנהלים מוכשרים הבלתי שהוא האמיתי לפילוסוף משול האמיתי טהשומרים, והקברני לחינוך משולה ספנות

במדינה. לשלוט שצריך זה

אלה שהאנשים הוא במשל הטמון המסר ונמצאו חינוך שעברו המתאימים, במדינה למשול הצריכים אלו הם מתאימים

של תרומתוההוגה

יצור הינו האמת. האדם לחקר להגיע מנת על רציונאלית, דיאלקטיקת חשיבהתבוני.

המדינה תפיסתכשותפות

אחרים אדם בני עם לבד. להיות להיות יכול אינו האדם כי נוצרת המדינה אדם. המושג את אפלטון לדעת המכונן הדבר הוא גומלין בקשרי

תכונות3 מכילה האדם נפש האדם. אידיאת במדינה. זוהי המשתקפות נמצא האדם אז הנפש עוז באמצעות בתאווה מושל ההיגיון כאשר

שהפילוסופים הוא למדינה עצמו. השיקוף של צדק בהרמוניה. במצבהמגן. אנשי באמצעות המלאכה בבעלי למשול צריכים

בהרמוניה. נמצא האדם גם בהרמוניה מצויה המדינה כאשר שהוא במה עוסק שרירותי באופן אדם כל חרות, שכן העדר קיים בפוליטיאההחירות תפיסת

מתוך בא השליטים מעמד קניין מרכזי, אין ערך אינה ביותר. המשפחה לו מוכשר המדינה על מוטלים צרכיו כל מהמשפחה הרכוש על לוותר האוכלוסייה, מחויב

המדינה. של במסגרות גדלים וילדיו

האדם. בני למירב האושר מירב קיים להיות חייב במדינה אפלטון פי על

המציאות פי על רלוונטיות עמוקה השפעה מושפעת ימינו של הפוליטית הלוורסטון, האדם, לא בני למירב האושר מירב את להביא שמטרתה התועלתנית מהתיאוריה

13

זו למטרה הדך כאשר אפלטון של מטרתו הייתה מסוים. זו מעמד או מעט למתילימינו צודקת. תהיה שכלתנות, המדינה על יתבסס השלטון החכמים. אם שלטון היא

למרות בעיקר אקדמאים תארים ישנם הקונגרס לחברי בארה"ב במשפטים. למידת מחויבים הם המשפחה, אך חיי על לוותר מהשליטים מבקשים אין שקיום

)קשה משרתו על לוותר הפוליטיקאי על שחיתות מקרי מתגלים וכאשר גובהה יותר הדומים פרישות חיי רווחו הקתולית הכמורה אנשי בישראל(. בקרב זה את לומר במקצוע המוסר. התמקצעות על שמירה של מטעמים מחייב, וזה שאפלטון למה

כגון במקצועו יעסוק ביותר המוכשר החברה, שכן את יותר טוב משרת מסוים היא שהצנזורה מציין וכו'... אפלטון דת אנשי בתחומם. פסיכולוגים מומחים רופאים

ענייני כגון מסוימים נושאים על צנזורה להטיל צורך בימינו, יש גם במדינה, כך חובה עובדות סילוף אסר אפלטון אך דעה להביע ניתן אפלטון המדינה. במדינת ביטחון וכו'. גם גזענות על איסור כגון חוקים קיימים בימינו גם כך למרד הסתה או ביודעין

הסמכויות את בידיו מחזיק נבחרים קומץ רק האמריקני הממשל בשיטת כיוםהפוליטיות.

מסמלים עליה שהשתלטו המדינה, הספנים את מסמלת האוניה- הקברניט משלמשלים העם, הוא האונייה המדינה, בעל את והמנהלים מוכשרים הבלתי האנשים את

והקברני לחינוך משולה ספנות בענייני הבקיאות משול האמיתי טהשומרים, במדינה. לשלוט שצריך זה שהוא האמיתי לפילוסוף

אלה שהאנשים הוא במשל הטמון המסר ונמצאו חינוך שעברו המתאימים, במדינה. למשול הצריכים אלו הם מתאימים

הנראה ככל הושפע אשר אפלטון של המפורסמים המשלים אחד- המערה משלבמשל של להורג מהוצאתו כצללים המציאות את מתאר הוא סוקרטס.

להשתחרר שמצליח זה הוא הפילוסוף מערה, ואילו בתוככי בלבד והשתקפויות שבחוץ, אל השמש אור אל במציאות, מגיע ספק שהטיל משום המערה מכבלי

והורגים לו מאמינים אינם אלו חבריו, אך את לשחרר למערה חוזר האמת. הואלבסוף. אותו

של מצבו את מסמל כולה, ומצבם לאנושות נמלים האסירים – במערה האסירים על ידע לאדם ןואי בסברות בצלילי, קרי מתמצה בערות. הידע של מצב האדם שבו מוגבלים. העולם הם כמה עד אפילו יודעים אינם האדם האמיתי. בני האולם

המערה. וכלא ידי על כאן מסומל שישנו היחיד לעולם חושבים ואותו חיים הם יודע אינו האדם, שאפילו של מצבו את מכך, מסמל המשתמע כל המערה, על

לכפוי מידיעה חשוכה מציאות – במערה הישיבה את שהופך מה בכלא נמצא שהואמודע. ובלתי

שונים הכרה מצבי בין ההכרה, והבדלים את מסמלות - העיניים האסירים עיני בעיניים פגם שאין לציין רואות. חשוב העיניים אותם השונים למושאים מומשלים

האדם את קושרים אשר בכלים נעוצה ראייה, הבעיה מושא כל ראות שמסוגלותלה. מחוצה העולם את לראות לו נותנים ואינם במערה למקומו

מנציחה אשר החינוך מערכת זוהי – במערה למקומו האם את הקושרים הכבליםאלים. וסיפורי סברות על המבוסס ראויה לא חינוך ידי על הבעלות את

האסירים/בני של היחידים הראיה מושאי הם אלה – המערה קירות שעל הצללים אינם האדם בני המשל י המוחשיים. על הדברים לעולם מומשלים האדם. הצללים

האוסרים הכבלים בגלל עצמם הדברים את ולא הדברים של צלליהם את רואיםלמקומם. אותם

האות הוא הצדק. האדם מהו לתאר מנסה האותיות משל דרך – האותיות משל מהמדינה. נפרד בלתי חלק הוא הגדולה. האדם האות היא המדינה ואילו הקטנה

מעשה כל המדינה הוא נפרדות. האדם ישויות שונה. אין ראות מנקודת אות אותה

14

הקהילה. על משפיע עושה שאני

ואומר אדם אליו קטנות. ניגש באותיות הרשומה רחוקה כתובת לקרוא מנסה אדם מה אותה, יידע יקרא גדולות. אם ובאותיות אחר במקום זהה כתובת קיימת כי לו

הצדק באותיות כתוב הנמשל: שכתוב ספר כמו הוא הפרטי באדם הקטנות, לכן לקרוא וקשה קטנות באותיות הכתוב בספר קודם לקרוא האדם על בו, בנפש. הצדק את יבין - וכך בפוליס הצדק את . לבחון גדולות באותיות

אדם מתכות. בני יצוקות ובהם האדמה מתוך נולדים האדם בני – המתכות משל מתכת שהם ואלו הכסף מתכת שהם הזהב, אלו מתכת שהם אלו3ל- מתחלקים

עליו ברונזה להורים זהב שנולד אדם לכן יתערבבו שהמתכות הברונזה. אסור לפרש עבורו. ניתן והטוב המתאים במקום שיגדל מנת הזהב, על לאנשי לעבור

מחיה תנאי להם לתת מנת על האדם טבע את לזהות גזעני, צריך כמשל זה משל משותף הכל קניין ללא סגפני באופן חיים לשומרים, השומרים עבורו. משול הטובים

מיהם לדעת צריכים אינם משלך, הילדים ספציפית משפחה ולקיים לכסף ביחסבשיתוף. הכל ילדיהם מיהם לדעת צריכים אינם וההורים הוריהם

מושגים בהגות מרכזייםאפלטון

ייצור הינו ביקורתית, רציונאליסטית, דיאלקטית, האדם אידיאות, הרמוניה, חשיבה ללא סטאטי אורגנית, עולם הפרט, תפיסה אל הכלל מן חקירה – תבוני, דדוקציה

התפתחות.

15

אריסטו

במתודולוגיה. עליו וחלק אפלטון של תלמיד היה אריסטו

המתודולוגיה-

הקיימת, אריסטו, המציאות האידיאות. מבחינת לתורת המנוגדת השקפהריאליזם-.1

ממנה. )המשטר המנותקות אידיאות בנמצא ואין לחקור שיש המציאות היא הנצפית

"מעורב", מציאותי(. משטר יהיה המוצע

מנוגדאמפיריציזם.2 יש לגישה - בניגוד על להישען רציונלית. לתפיסה החושים,

התבונה. על להישען שיש האפלטונית

ומכאן משטר צורות158 התיאוריה, בוחן אל מהפרטים יוצא - אריסטואינדוקציה.3

הראויה. המדינה לגבי מסקנות מסיק

עיקרוןטלאולוגיה על בדגש סיבתיות.4 אריסטו - דבר שלכל קובע אריסטוטלי.

:השנייה- הפועלתעשוי. הדבר : ממההראשונה- חומריתסיבות. ארבע יש בעולם

השלישית-שלהם(. היצירה את שיצרו אלוהים או )פסל הדבר את עשה או פעל מי

למהות אלא החיצונית לצורה רק אינה הדבר. הכוונה של הצורה : מההצורנית

את מזהה הדבר. אריסטו נוצר תכלית : טלוס. לאיזוהרביעית- התכליתיתהדבר.

למשהו מכוון לא חיובי. הטבע בכיוון היא הטבעית טוב. התכלית משהו עם התכלית

לצאת היא שלו והתכלית קבע הטבע שאותה צורה יש דבר אריסטו, לכל שלילי. לפי

הצורה. את לממש הפועל, כלומר אל מהכוח

אריסטו לפי בחברה הקיימות השותפויות

ועבד. - אדוןוהשניונקבה, , זכרהאחדצמדים: שני , כוללת משק-הבית שותפות.1

טבעית, כלומר היא ונקבה זכר בין בשותפות טבעית. התכלית היא הזו השותפות

לפי עבדות בין מבחין ועבד- אריסטו השנייה- אדון לשותפות רבייה. באשר לצורך

לפי עבד להיות נולד הטבע- האדם עפ"י החוק. כלומר, עבדות עפ"י ועבדות הטבע

ואילו שבי בשל לעבדות אנשים של מכירה – החוק לפי עבדות הטבע. חובות,

מצדד . אריסטולגיטימית אינה החוק עפ"י שעבדות קובע וכיו"ב. אריסטו מלחמה

המדינה ובחיי בפוליטיקה האנשים השתתפות את מתנה ואף בית משק בקיום

המדינה. כמו-כן, מבנה כלפי ומחויבות אחריות יש רכוש רכוש. לבעלי בעלי בהיותם

16

בית משק לנהל היכולת וחיצונית, כלומר פנימיות ניהול יכולות מקנה בית משק ניהול

מדינה. לנהל מאפשרת

שותפות הכפר שותפות.2 טבעיות. משפחות של בהרכב שמדובר מכיוון טבעית -

מזון. הקיום- הגנה, מסחר, צרכי שמירת היא תכליתה

סיבות ארבע טבעית. קיימות ישות היא - המדינה מדינה היא השלישית השותפות.3

מאחרהראשון הנימוקטבעית. היא שהמדינה מוכיח אריסטו שבאמצעותן -

המדינה טבעית משפחה( הרי )למשל בעליל טבעיות משותפות מורכבת שהמדינה

מימוש שהיא תכלית בעל הוא בטבע דבר אריסטו, כל - לפיהשני הנימוקבכללותה.

שממנו הגרעין מעין היא הבית משק הראשונה, כלומר "צורתו". מכאן, השותפות

הנימוקהשותפות. של העליונה הצורה היא המדינה המדינה, כלומר לצמוח אמורה

אריסטו, האדם הטבע. לפי פוליטית(, עפ"י )חיה מטבעו מדיני - האדםהשלישי

יש לבין הבהמה בין נמצא החלק לבין שבו הרוחני החלק בין מאבק בו האל.

צורתו מימוש הטבע, כלומר קבע שאותה האדם שתכלית הגשמי-חומרי. מאחר

לעזור כדי המדינה את יצר היצרים, הטבע ריסון את דורשת השכלית השלמות שהיא

היצרים: את לרסן לאדם עוזרים זאת. מס' מרכיבים לממש לו

חוקיםהטובים"- "החוקיםא. אדם. של והשכלי המוסרי למימוש שמכוונים

בכך שרואים האדם. יש את שמגשים כשלטון חוקי שלטון מגדיר אריסטו

. החוק שלטון לתפיסת בסיס

החינוךהחינוךב. המשתתפים האזרחים לכלל חינוך הוא אריסטו אצל -

ועבדים(. נשים )למעט שווה בצורה בפוליטיקה

חמור, מחסור עם ולא מדיי רב שפע עם לא במדינה צידד - אריסטוכלכלהג.

פנאי להשיג האנשים על יקשה חמור האמצע". מחסור "מידת עפ"י אלא

לעומת בתכליתם לעסוק ומכאן עושר האמתית. יביא רב זאת, מדיי,

וחומרנות. בניוון החברה לשקיעת

המדינהידידותד. היא לאדם נותנת - להשתתף לו מאפשרת חברה,

שלו. והשכלית המוסרים המידה את לפתח כך ומתוך בפוליטיקה

כשכלול פוזיטיבית- חופש )חירות יצריו את לרסן לאדם לעזור המדינה כאמור, תכלית

עצמי(.

17

יכול הוא טבעי. באמצעותו דיבור כוח שלאדם מסביר - אריסטו טבעי הוא הדיבור כוח.4

בה, שבאמצעותה היחידים בין תקשורת הכוללת מדינה של משוכללת מערכת לפתח

שכל בעלי-חיים שמשמיעים לקול בניגוד ועוול. זאת צדק של עקרונות מפתח הוא

כלי את יצר והטבע שמאחר מסיק והנאה. מכאן, אריסטו כאב בהבעת מוקד כולו

יחיה שאדם התכוון מוסריים, הוא רעיונות לבטא היכולת דיבור, ובו – הזה התקשורת

מוסרית. תכלית עם במדינה

אריסטו- )קולקטיביסטית( אורגנית המדינה ניתן קודמת שהמדינה מציין לאדם.

גם מלכתחילה. ניתן המדינה לתוך נולד כרונולוגית, האדם מבחינה כקודמת זאת לפרש

ממנו. עם חשובה יותר לאדם, כלומר, היא ערכית קודמת שהמדינה בכך זאת לפרש

האדם. תכלית למימוש כאמצעי קיימת המדינה אריסטו שמבחינת לציין זאת, חשוב

האדם. למען נועדה המדינה

לאחר אריסטו של המשטר תפיסת כלומר מחקר - צורות158 בחינת אינדוקטיבי,

)ראוי(, ו-המעשי. המתאים המשטר בדבר למסקנה הריאליסט, הגיע משטר, אריסטו

18

טוב

הנשלטים למען

רע

השליטים למען

)עריצות( טיראניה)מלוכה( מונרכיהיחיד

אוליגרכיהאריסטוקרטיהמעטים

דמוקרטיהפוליטיאה/טימוקרטיהרבים

וכו'. בעם, בחירויותיו פוגע העריץ כי ביותר הרע השלטון את בטיראניה רואה אריסטו

התכלית זו ולא ורכוש בכסף ממוקד זה שלטון אריסטו, כי מבחינת פסולה האוליגרכיה

הדמוקרטיה של האמתית לעיקרון מנוגדת היא כי אריסטו מבחינת פסולה האדם.

הרוב(. המונרכיה )עריצות הנבער ההמון שלטון האדם, ומשמעותה בני בין אי-השוויון

הוא שלטון היא אבל )כמו מומחה של בשלטון מצדד טוב. בהיותו מלך-פילוסוף(

שלטון מציע הוא דבר של כאלו. בסופו יחידי-סגולה להשיג שקשה מבין הוא ריאליסט

)אריסטואי(, המכוונים המצוינים בשלטון וטימוקרטיה- מדובר אריסטוקרטיה של מעורב

את מעורב, המבטא במשטר שמדובר לראות הטובה(. ניתן )הסגולה הטובות למידות

מושלמת, אוניברסלית. מדינה של האפלטוני לאידיאליזם בניגוד האריסטוטלי הריאליזם

את מקטין הביניים גדול. מעמד בינוני מעמד יהיה הראויה שבמדינה מציע גם אריסטו

המדינה. את וממתן הקצוות בין המתח

אפלטון- על אריסטו ביקורת

ובמיוחד אפלטון )המשפחה( שמציע הקודמות השותפויות ביטול את שולל אריסטו.1

המדינה. של התכלית את ריאלי, וסותר בדבר- לא רואה בנשים. הוא השותפות את

האפלטונית. לשיטתו, אפלטון המדינה של הקיצונית האחדותיות את שולל אריסטו.2

למשק-בית. המדינה את הופך שאפלטון התכוון, בכך שהטבע ממה לנסיגה גורם

– המדינה בהיות תלוי התכלית שמימוש המדינה ולתכלית לטבע מנוגד הדבר

פלורליסטית.

של שלטון רוצה היה הוא האפלטונית, כאמור השלטון תפיסת את מבקר אריסטו.3

מציע ריאלי. כמו-כן, הוא אינו שהדבר לכך מודע הוא )מלך-פילוסוף( אבל מומחים

תחלופה. עבדים( תהיה ולא נשים )הגברים, לא האזרחים בין הטבעי השוויון שבגלל19

, כלומרIDOSהצורה- , מימושTELLOSה- בהיבט דבר, עסק של "המדעי", בסופו אריסטו גם

אפיסטמולוגיות בין הוא ההוגים בין אפלטון. ההבדל כמו פילוסוף היה הוא דבר של בסופו

בתור המציאות את ראה שונות. אפלטון משקפיים מתוך המציאות את רואים שונות. הם

השני החושית. הקושי הקליטה באמצעות אותה ראה אריסטו אידיאות, ואילו של השתקפות

באופן להוכיח ניתן שלא אמונה על הגותם כל את בונים שההוגים בכך הוא מציג ש-סיבלי

בלתי-מוכחת. או היא אפלטון של הגותו בבסיס העומדת האידיאות תבוני. למשל, תפיסת

הגות סיבלי מצב-טבע על נשענת החברתית האמנה למשל, שההוגים מציין היפותטי.

הדברים, את לפשט חייבים שבמציאות. הם הפרטים אינסוף את בקטגוריות מארגנים

לא אם מיל( כי אצל מרקס, חירות אצל שוויון )למשל ערכים של מצומצם במספר להתמקד

שונים. ערכים בין לסתירות ייקלעו זאת, הם יעשו

ניתן שלא אמונה על הגותם כל את בונים שההוגים בכך הוא מציג שסיבלי השני הקושי

היא אפלטון של הגותו בבסיס העומדת האידאות תבוני. למשל, תפיסת באופן להוכיחה

היפותטי. טבע מצב על נשענת החברתית האמנה הגות למשל מוכחת. או בלתי

שבמציאות, הפרטים אינסוף את בקטגוריות מארגנים שההוגים מציין השלישי, סיבלי בקושי

מרקס, אצל ערכים, שיווין של מצומצם במספר הדברים, להתמקד את לפשט חייבים הם

.שונים ערכים בין לסתירות ייקלעו זאת, הם יעשו לא אם מיל, כי אצל חירות

אריסטו – סיכום

ההוגים רעיונותקריטריונים

מתודולוגיה

המחקר( )=שיטת

יסוד והנחותכלליות

.ורעיונותיו טיעוניו להצגת ההוגה משתמש )המתודה( בה החקירה שיטה ·

ומיין נתונים, סיווג תצפת, אסף אינדוקטיבית, מדעית, אריסטו החקירה שיטת הפרט. אל הכלל מן מסקנות, הסקה להסיק במטרה אותם

קבועה, אידיאה בעזרת המשתנה העולם את להסביר אפשר שאי קובע אריסטו מן מופרדות עצמאיות כישויות קימות אינן סיבות ונצחית, ולכן משתנה בלתי

העולם. ראה אמפירית. אריסטו בדיקה האמת, נדרשת את להכיר בשביל נבון להיות מספיק לאביסודו. אחד כנושא המדינה תורת ואת המוסר תורת את

. האנושי הטבע ועל העולם על ההוגה של היסוד ועקרונות כלליות הנחות

הטובות המידות להגשמתם? מהן האמצעים ומהם הטובים החיים מהם האדם? שלהם הטובים ולחיים לאושר ובסיס תנאי המשמשות

אפלטון: של לזו זהה אריסטו של תשובתו

רק אפשריים טובים : חיים םהמדיניי החיים את מחייבת המוסריות המטרות השגת והמוסריות האנושיות, הרוחניות את ולטפח לממש בכדי קיימת המדינה. המדינה במסגרת

מדינה. ללא אנושיותו ולמימוש חייו לתכלית להגיע יכול אינו האדם, אשר של

20

.המדינית ההגות בבסיס שעומדת התיאורטית החוקיות ·

אינן בעולם הקיימות לאפלטון, שתופעות בדומה האמין ותכליות: אריסטו סיבות ותכליות. סיבות עומדות המשתנות השונות התופעות "סתם" מאחורי קיימות

סיבות:4 יש במציאות דבר לכל נוצר הוא ממנו החומר – חומרית סיבה.1מעוצב. שבה הצורה – צורנית סיבה.2 את להפעיל היה צריך מישהו להיווצרותו, שהרי המניע הגורם – פועלת סיבה.3

צורתו. את ולעצב החומרנוצר. הוא שעבורן התכלית או המטרה – תכליתית סיבה.4

התכלית אחר לחפש יש המהות את להבין מנת תכליתו, על פי על מובן דבר כל ממלא. הוא אותו

כל טלאולוגית השקפה פי לימוד. על =logosתכלית, = telos – טלאולוגיה פי על ונקבעת מראש הטבע, מכוונות תחום או האדם בתחום ההתרחשויות, אם

תכליות.

הבלתי לחלקיו המורכב את לפרק מורכבת, יש תופעה של תכלית לבירור בתכליתו. העיון את להתחיל ומשם מורכבים

חיי – שלו התכלית עבר אל מתפתח הוא נולד שהתינוק - מרגע אריסטו פי עלהעיון.

21

אדם. של ומאפיינים תכונות · האדם תפיסת

בעלי ויש יותר גבוהה שכילית יכולת בעלי האדם, יש בני בין שוני תבוני, יש יצור הינו האדם היכולת בעל ואילו האדון הינו השכלית היכולת בעל יותר. כאשר גבוהה פיסית יכולת

.העבד הינו הפיסית

נרכשות? ו/או תורשתיות מולדות, ו/או הם האדם תכונות האם ·

האדון, בשביל עובד העבד, העבד בשביל חושב טבעית, האדון עבדות במושג מכיר אריסטו עבדים ותורשתית מולדת היא תבונה והעדר היררכית. התבונה תפיסה – ונשלט שולטאדונים. רק להוליד יכולים ואדונים עבדים רק להוליד יכולים

ומהמדינה? מהחברה מובחנת אינדיבידואלית ישות הוא האדם האם ·

המדינה. הוא האדםלאדם טבעית היא המדינההכלל)המדינה(. בלי לשרוד יכול אינו האדם

החברה תפיסת

אדם בין והקשר לזולתו

למדינה, חברה בין הפרדה תורשתי. אין מולד הוא השוויון לזה, אין זה שווים אינם אנשיםקונפליקטים. להיות אמורים לא – ובהסכמה בהרמוניה פועל הכל

אדם בני מובחנים לידתם ונשלטים. מרגע שליטים אדם בני סוגי שני בין מבחין אריסטו שנולד מי ויש צרכיו סיפוק לצורך חייו את לארגן ומסוגל שכל בעל שנולד מי בטבעם, יש

זקוק בתבונה, ולכן חייו את לעצמו לארגן מסוגל גוף, שאינו כוחות בעל אך שכל חסרמטבעו. ונשלט לעבד ונחשב אחר של להנהגתו

המכוונת שותפות מעין הוא זה שלטון בעבד, כי האדון שלטון את זו, מצדיקה עובדה לקיים מאפשרים ותבונתו צורכיהם: האדון את לספק לשניהם שניהם, ומאפשרת לטובת

קיום ומבטיחים האדון החיות את מבצעים העבד של הפיזיים עבדו, והכוחות ואת עצמו את חייו לשם וכן מדיניים נושאים וקידום עיסוק לשם פנוי זמן לאדון מאפשר לשניהם. העבד

האדם. של העצמי המימוש תכיל שהם עיון

22

המדינה, אריסטו לגבי גם ואריסט של בדיונו )הטלאולוגית( המיושמת התכליתית הגישההמדינה תפיסת שתכליתה הצרכים על לשאול ממלי המדינה של האמיתית משמעותה את להבין אין כי טוען

החלקים את ובוחן תחילה אריסטו אותה מורכב, מפרק דבר היא והמדינה לספק. מאחרתכליתם: ואת מורכבת היא מהם

ממנו "השותפות": הבסיס היא המדינה ניתוח את אריסטו מבסס עליה הניתוח יחידת לצורך לזה זה מהיזקקותם והנובעת האדם בני בין השותפות היא המדינה צומחת

הקיום: צרכי הם האדם של הראשונים שונים. הצרכים צרכים של מימושם

כלכלי. וקיום המין קיום

משק הראשונה השותפות נוצרת זולתו, כך עם לשותפות האדם זקוק סיפוקם לצורך הכלכלי הקיום המין. לצורך קיום , לצורךלאישה גבר בין השותפות את הכולל הבית כדי הכפר את יוצרים בתים מספר העבד את גם המאגדת שותפות שהוא הבית נוצר

את לספק כדי המדינה את יוצרים כפרים והביטחון. מספר המסחר צרכי את לספקטובים. חיים לחיות לאדם לאפשר ובכך הרוחניים הצרכים

השותפות. השותפויות בבסיס שעומדות תכליות של קיומן הוא השותפויות את המאפיין הוא לשותפות, והשני משותפות הגדל הגודל הוא אופנים. האחד בשני לזו זו קשורות הכללית לשותפות שמגיעים עד מהשותפויות אחת כל ידי על מסופקת הבלתי התכלית

תרבות, חוקים, עם בציביליזציה לחות לצורך מענה נותנת המדינה המדינה. שותפות שהיאומאושרים. מוסריים, טובים חיים לחיות עצמי, האפשרות חינוך, מימוש

צרכיו. את לעצמו המספק משק של מצב – אוטרקיה

יותר, גבוהה שותפות עליה בונה הכפרית, אלא בשותפות מסתפק אינו שהאדם העובדה והמוסריים. הרוחניים סופקו. הצרכים שטרם צרכים עדיין יש לאדם כי כך על מצביעה

הרוחניים הצרכים גם םוהביטחוניי הפיזיים לצרכים מתווספים המדינית בשותפות מתוך אפוא נוצרה המדינה וראויים. טובים חיים לחיות לאדם והמוסריים, המאפשרים

לאדם לאפשר מנת על קיימת עצמם. המדינה החיים את ראשונות, המאפשרות שותפויותהמדינה. של ייעודה וזהו תכליתה הראויים. זו המחיים את החיים, אלא את רק לא

שה במובן– הטבעית המדינה – הטבעיים הדברים על נמנית אריסטו פי המדינה, על ייחודית המדינה של כאדם. קיומה צרכיו של מלא לסיפוק להגיע האדם יכול לא שבלעדיה

או האל מאדם יותר או הוא המדינית לשותפות מחוץ לחיות שיכול האדם. מי לבני רק שכשם רגל, וטוען או ליד החלק ואת לגוף הכלל את ממשיל אריסטו .בע"ח מהאדם פחות תהיה לא המדינה אם לרגל, כך או ליד פונקציונאלית משמעות אין הגוף נחרב שאם

שכל כשם טבעית היא אריסטו פי על האדם. המדינה לקיום מעשית משמעות קיימת, אין האדם יחס מספיק, ולכן איננו לעצמו שאדם טבעית, ונובעת היא ממנה נמוכה שותפותשלו. לכלל חלק של כיחד להיות צריך למדינה

לקיומו? ההצדקה במדינה? מהי חוק קיים האם

בה מדינה בין מבדיל החוק. הוא על מושתת המשטר מתוקנת במדינה כי סבור אריסטו במדינה אדם בני ידי על שנחקק חוק כל הטובים. לא החוקים שלטון לבין החוק שולט יש אלא בחוקים די לא מתוקנת במדינה הטובים, לכן החוקים שלטון עקרון את מקייםהמדינה. של ויעודה תכליתה הטובים, לאור החוקים בשלטון צורך

/ השליט תפיסת/ הריבון המנהיג

כלומר, לפי – אפלטון של המסורתית החלוקה פי על המשטרים מיון את ביסס אריסטו ושלטון מיעוט יחיד, שלטון משטרים: שלטון סוגי שלושה התקבלו השליטים. כך מספר

קריטריון – הבסיסית מתפיסתו שנגזר ייחודי קריטריון אריסטו הוסיף הזה המיון רבים. לתוך המידה המשטרים, אלא טיב את קובע השליטים מספיר משטרים, לא של טיבם לבדיקת

23

הטובים, החיים המדינית, מימוש השותפות של העליונה התכלית את משמשים הנם בההאזרחים. של וטובתם אושרם

הבעיות כל את לפתור ביכולתו מעשי, שיש למשטר להגיע ניתן , שלא טוען אריסטואפלטון. שהאמן האנושיות, כפי

מרכיבים המשלב משולב. משטר משטר מומלץ המדינות שלרוב למסקנה מגיע אריסטו גדול, המורכב ביניים מעמד של שלטון באל(. זהו )אמונה םתאיי ופולי אריסטוקרטים

והיריבויות המחלוקות את מדי, הממתן גדולים ועושר מעמד הבדלי ביניהם שאין מאזרחיםהטובים. החיים ומימוש יציבות ומבטיח

24

האזרחות תפיסת

במדינה והאזרחים

דרישות תהיה, שתי אשר צורתה תהיה אולם שונות בצורות לבוא עשויה אמיתית מדינה לריבונות סמכות הענקת באמצעות מושלם צדק למימוש לחתור מוחלטות: עליה אלה

עבדים של הכלל, מעמד לטובת לשאוף ועליה הטובה הסגולה ושל החכמה של הטבעית המדינה, של חלק באמת להיות פחות, כדי וחשובים יותר חשובים גוף חלקי יש – ואדונים

תרבות של למשול. חיים שעליו הוא בפועל דבר של ופירושו חייה את לחיות האזרח על הראשוניים, הצרכים לאותם לדאוג הצורך מן משוחרר אותם שחי מי מרמזים, כי מדיניתמשהו. של מעמלו להתקיים חייב הזה הפנאי

של הביקורתההוגה

ושופטים ההנהגה לבחירת השיטה ואת הישירה הדמוקרטיה את מבקר אריסטו מנהיג. להיות ומתאים יכול אחד כל לא–הגרלה( של )בדרך

את שציין בזוי אספסוף שלטון–נפשו" כאוות חי אחד אתונה: "כל את מבקר יוון. של החופשיים הממשלים שקיעת

העניים הדמוקרטיה:שלטון העשירים, ואת האוליגרכיה: שלטון את מבקר מסוים. מעמד של ולא הכלל תועלת הינה המדינה רב. תכלית שמספרם

הטבלה בסיום הוספתי מפורט באופן אפלטון כלפי הביקורת את

מדעיים, אמפיריים. בכלים שימושההוגה של תרומתו

ומשפט. חוק מערכת של קיומה

טלאולוגית ותפיסה הבסיסיות השותפויות על אמפירית, אינדוקציה, הסתכלות תפיסהמרכזיים מושגים הראשון. דיבה המניע בתנועה, קיים , הכל(שהינו מה הוא מסוים דבר שלשמה התכלית)

כולם ולא שווים האדם בני כל תכליתית. לא צורנית, סיבה פועל., דיבה חומרית, סיבה בידי וסמכות ומשפט חוק מערכת של והרמונית, היררכיה, קיומה טבעית תבוניים. עבדות

החוק, בפני עליהם, שוויון חל הוא ולכן החוק את מבינים תבונה בעלי להעניש, רק המדינה עקרון מתוך נובעת סוטים: אוליגרכיה משטרים–המיעוט( )שלטון הואוליגרכי דמוקרטיה

ולא עושר לא – סתם חופש של היסוד עקרון מתוך נובעת העושר. דמוקרטיה של היסודהטבע. את נוגדים המשטרים המדינה. שני קיימת שלשמה התכלית הם חופש

אריסטו של זו לבין אפלטון של והמדינה האדם, החברה תפיסת בין והשוני הדמיון קווי

מחייבת המוסריות המטרות אחד. השגת כנושא המדינה תורת ואת המוסר תורת את רואים ואפלטון אריסטו

שהמדינה לכך אריסטו של לאדם. הנימוק כטבעית המדינה את גם רואים ההוגים המדיניים. שני החיים את

האדם. המדינה של קיומו את מאפשר המדינה של קיומה האדם. רק מימוש היא שהמדינה הוא טבעית היא

ניתוח בדרך ואפלטון אריסטו חלוקים לעיל שהסברתי הראויים. כפי החיים את לאדם לאפשר כדי קיימת

המשטר. אופי בדבר שונות למסקנות שהגיעו על להתפלא אין ולכן הדברים

)נומוס(. נקודת החוקים מערכת של )פיזיס( או הטבע של תוצא היא המדינה האם היא המפתח שאלת

הוא בטבע שהאטום ביותר. כמו הקטנה המוצא יחידת של הפוטנציאל כאמור היא אריסטו של המוצא

את מזהה החברה, הוא כך, בחיי העץ של המוצא נקודת הוא החומר, והגרעין של ביותר הקטנה היחידה

הגישה את מקבל עצמה. )אריסטו את שמשלימה מסגרת היא ביותר. משפחה הקטנה כיחידה המשפחה

הוא ה"קלאסיים". הגבר התפקידים הם היותם. התפקידים מעצם מוגדרים תפקידים יש ולאישה שלגבר

האחרון הכפר, וזה – יותר רחב מעגל בתוך מאורגנת הבית(. המשפחה לצורכי דואגת והאישה המפרנס

לבוא יכול הכפר לחלוטין. אין עצמאית אוטונומיה הוא מעגל הפוליס. כל – יותר הרחב המעגל בתוך נמצא

מתוך רק אריסטו, יבוא לדעת מנהיג או הכפר. שליט במקום לבוא יכולה הפוליס המשפחה, ואין במקום

אחד את אריסטו סותר למדינה. בכך ועד הכפר דרך מהמשפחה המהלך כל את עצמו על שחווה ציבור

25

תכונות בעלת אוכלוסייה מתוך בא השליטים מעמד האפלטוני, שבו החברתי הסדר של הבסיסים העיקריים

של במסגרות גדלים המדינה, וילדיו על מוטלים צרכיו ורכוש, כל משפחה על בויתור מחויב תרומיות, הוא

שוויוניות של הרעיון כל את מבטלת המשפחתית המסגרת במקום לבוא יכולה המדינה שאין המדינה. הטענה

?ל<דו=ת יכולותיו מתוך "המתינות", השולט מעמד בקרב הארוכות. ההכשרה שנות במהלך ומעוצבות המו

המשפחה, שהיא – הפנימי המעגל הבסיסית, או היחידה של הרחבה אלא המדינה שאין עולה אלה מכל

תכונותיו על עצמו האדם – בלבד אחד עקרון מדינתו במרכז שם שאפלטון חברתי. ובעוד סדר לכל המקור

המשפחה, כמו טבעיים אלמנטים של בערכם מתכונותיו, וממעיט הנובע בחיים ייעודו אל וזיקתו הסגוליות

של החברתי הגרעין מתוך הנובעת מדינה על מדבר שאריסטו השליטים, הרי מחיי סילוקם כדי הקניין, עד

אם המשפחה – האדם אריסטו והכפר. המישור והן הפרקטי במישור הן אפלטון על תגר קרא כך,

– ילדייך הם ש"ילדיי ומרידה, וטען תסיסה למניעת ככלי שוויוניות הסופר רעיון את קיבל לא הפילוסופי. הוא

של דורות יפ@תAח@ השליט, אלא של מעייניו בראש העומד כמוטו החברה טובת ראיית לכלל יביא כולם" לא ילדי

סיבה מאותה השליט המעמד של חברתית הכלכלית לשותפות זה, והתנגד אל זה ומנוכרים זרים אנשים

בדיוק.

שחשוב טוען המשפחה. אריסטו מוסד את לבטל טבעי שלא בטענה אפלטון של מסקנתו את מבקר אריסטו

שלו. החברתית ההשתייכות פי על אדם כל לתחום ששאף אפלטון לעומת מסגרות, ריבוי יהיה שלאדם

שלו הפתרון משתנה, ולכן ובלתי נצחית הדברים, מהות של הרעיונית המהות שהן באידיאות מאמין אפלטון

על השומר פילוסופי בסיס הציע השלטת. אפלטון השכבה עבור החיים של מוחלט שינוי וכולל רדיקלי הוא

גם בעצם המסגרת. אך, בזה של והחד-משמעיים הנוקשים הכללים מתוך נובעים ועוצמתה המדינה. חוזקה

ה"המתונים" והמדינה מן שאינו שליט קורסת. יגיע כולה מהמשחק, והמסגרת אחד כלל חולשתה, הוצא

כולה השליט, והתיאוריה המעמד של אחת גיל שכבת של החינוך האידיאלית. ייכשל המדינה עוד איננה

רובד יהיה עצמה. אם באוכלוסייה הוא היציבות מקור לחלוטין. לדעתו אחרת זאת רואה מתמוטטת. אריסטו

היא קיום בהמשך הרוצה אוכלוסייה של רחב מספיק האוכלוסייה המדינה, למעמד מחולקת תשמר.

הוראות במתן בקיאים אינם אך צייתנים שהם העניים לציית, למעמד לא אך לצוות היודעים העשירים

טוב. רק לאזרח אדם ההופכות התכונות אותן את חסרים הראשונים מעמדות הביניים. שני והנחיות, ולמעמד

לספק לציית, יכול והן לצוות הן ורגיל החלשה השכבה על נמנה אינו גם אך עשיר שאינו הבינוני, זה המעמד

יציבה. המדינה האוכלוסייה, תהיה עיקר את יהווה בינוני המעמד טובים, ואם אזרחים

בעלי קבוצת מתוך אנשים של ק<אדBר להכשיר צורך שיש אפלטון השליט, עונה להיות צריך מי השאלה על

להכשיר מנסה שאינה בכך הדמוקרטיה חולשת את רואה השליט. אפלטון את להכשיר המתינות, ומהם

ונותנת את מראש לקבוע ניתן אחרת. לא גורס לכולם. אריסטו שווה הזדמנות זה במקום המוכשרים,

שישלוט, חייב - מי מסלול שמחייבת הגישה את מאמץ נשלטת". הוא שתמיד וקבוצה שולטת שתמיד "קבוצה

לו שיש מי הותק. כל אלמנט את מוסיף הוא הזו הגישה נשלטים. אל פעם שהיו אנשים קבוצת מתוך להגיע

לא ביצוע. זה בר אינו אפלטון נוסח מנהיגים הכשרת הבכירים. תהליך התפקידים אל יתקדם וניסיון ותק

קולקטיבי. ניסיון גם אלא אישי ניסיון רק ניסיון, ולא צבירת היא המנהיגות בתורשה. אומנות עובר מדע, ולא

על מדבר שינהלו, ואריסטו מומחים על מדבר מניסיונו. אפלטון לה תורם אחד שכל חגיגה מעין הוא השלטון

כולה. מהאוכלוסייה שנוצר קולקטיבי מטען

26

מאקווינס תומס 13 ה- המאה

את ליישב שבאה דתית הגות להציג מנסה למעשה הביניים. הוא ימי בשלהי חי אקווינס תומס הרשויות. אמנם שתי בין מאבקים היו הביניים ימי שבכל לאחר לכנסייה המדינה בין הקשר

ה- ביניהם. במאה המתח את פתר לא הדבר ה"חרב-הכפולה" אך בתפיסת הוסדרו היחסיםהכנסייה "הפוליטיקה" של ספר , מתגלה12 אבות-כנסייה של קבוצה ממנה אריסטו.

תומס היה הכנסייה מאבות לאשרו. אחד ניתן אם לדעת כדי הספר את לבדוק שתפקידם התיאולוגיה" "סיכום אריסטו. ספרו של לרעיונות מאד ונקשר הספר את אקווינס, שקרא

האריסטוטלית. מהתפיסה מושפע והוא והעולם הקיום סוגיות בכל שעוסק ספר הוא

מתודולוגיה

פילוסופי ביסוס לתבונה. כלומר, מתן האמונה בין ליישב משמעה, ניסיון הסכולסטיקההנוצרית. ההתגלות לעקרונות אריסטוטלי

מס' עקרונות: ישנם הסכולסטיקה בתוך

דבר שרשרת-תכליות. לכל יש שבעולם מסביר אקווינס אריסטו, תומס - כמו טלאולוגיה.1 ע"י להיאכל העשב של ממנו. למשל, התכלית הגבוה את לשרת תכלית יש נמוך

ולהגיע )להידמות האל שירות היא האדם תכליתהבהמה. הבא. לעולם לאל( רוחנית, הרי היא האדם של העליונה שהתכלית שמאחר היא הפוליטית המסקנה המדינה. את להנחות זו, צריכה תכלית על שאמונה הכנסייה

את להכיר שהדרך קובע אקווינס אריסטו, תומס בעקבו הידיעה- בדרכי היררכיה.2דרכים. הדרך3 כוללת העולם )מדעי-הטבע, מדעים הפיסיקה היא ביותר הנחותה

בהבנה שעוסקת הלוגיקה ובתוכה האמצעית- הפילוסופיה אמפיריים, חושיים(. הדרךתומס יותר. העליונה כללית המטפיזיקה את מסביר אקווינס ביותר- המטפיזיקה.

הנוצרית-קתולית. כלומר, האל, המלאכים, העולם לתיאולוגיה בקישור האריסטוטליתפילוסופית. משמעות מקבלים אלו הבא- כל

המקרא. על נשען אקווינס טבעית. תומס הינה - המדינה האדם וטבע המדינה מקור.3 אינו המקורי, הוא מטבעו שהאדם הרעיון את מקבל אקווינס המקרא, תומס בעקבות

העדן. בגן אותו ושם שלם האדם את ברא בראשית. האל בספר שמסופר כפי מדיני בגן הפרי )אכילת הקדמון המפנה, החטא במדינה. נקודת צורך היה לא זה במצב

כך, האל ההיבריס(. בעקבות )חטא התבונה על השתלטו האדם של העדן( היצרים המדינה. מדובר את עבורו יצר בחסדו אבל העדן מגן האדם את גרש התערב, הוא

תכליתו, את לממש לו ותעזור האדם יצרי את תרסן שהמדינה מפני חסד במעשה אלא המקורי מטבעו מדיני אינו לראות, שהאדם כן אם הבא. ניתן העולם חיי כלומר לזו האריסטוטלית ההשקפה בין ליישב מנסה אקווינס המקולקל. בכך, תומס מטבעו

הנוצרית.

- החוק תפיסת

27

עצמו. למשל, הרמוניה האל למעשה הקוסמית, או האלוהית הנצחי- התבונה החוק.1 לא אבל קיים הזה שהחוק יודע הנצחי. האדם החוק של ציווים – העולם ביקום, תכלית

בעולם(. מפוזרת תבונה, והתבונה הוא )האל אותו מבין תמיד

התבונה של ניצוץ למעשה הוא הטבעי הנצחי. החוק החוק של הטבעי- נגזר החוק.2מהיצורים. אחד הנצחי. בכל החוק של הקוסמית, כלומר

28

- הטבעי החוק ציווי

אדם, צמחים, בע"ח(. )בני הקיום שימור

ובני-אדם. - בע"חהתרבות

הטבעי שהחוק מסביר אריסטו בהשפעת בני-אדם. תומס על רק - חלותבונה מוסר מדובר באדם לפגוע לא לו שמורה האדם בשכל מוסרי קוד מעין הוא אחר.

אוניברסליות. מוסריות באקסיומות

משגיח שהאל ההנחה את לקבל מתקשה רציונלי שאדם - מאחראלוהית השגחה תומס במובן עליו משמעה האלוהית שההשגחה הסבר נותן אקווינס המסורתי.

עצמו. מכאן, האדם על בו, להשגיח האל ניצוץ שהוא בשכלו משתמש שהאדם במסגרת צורך "מושגחים" יש יהיו האדם שבני כן, כדי תבוני. אם אדם הוא המושגח

הכנסייה. בצורה בהנחיית ותבונית מוסרית בצורה שמתנהלת ראויה, כלומר מדיניתוראויים. טובים חיים יחיו האדם כזו, בני

החוקהאנושי החוק המוסריות האקסיומות של ופירוש כפירוט נדרש האנושי : צורך המוסר- יש עקרונות את ליישם כיד הטבעי, כלומר החוק של האוניברסליות

ככפוף האנושי החוק של זו שתפיסה לומר ענישה. אפשר והגדרות מפורשים בחוקים על-מדינתי. מוסרי לקריטריון המדינה בהגבלת רבה משמעות לה הטבעי, יש לחוק

השיפוטית: ( הבקרה1מובנים: ) בשני ביטויים לכך למצוא אפשר המודרנית בתקופה (2אוניברסלי. ) מוסר סותרים הם אם הכנסת של חוקים לפסול בג"ץ של הסמכות

לה ואין תחום בכל ריבונית אינה שהמדינה נטען הבינלאומי: למשל, בימנו החוק המוסר לחוקי כפופה המדינה גם אזרחיה. כלומר של האדם בזכויות לפגוע סמכות

הבינלאומי.

מופיעים האלוהים והחוקים בסיני ההתגלות תוצר שהוא החוק : זההאלוהי החוק הטבעי לחוק המאמינים עדת בקרב השלמה הוא האלוהי הקודש. החוק בכתבי

את שמשלים אלוהי חוק החוקים- גם בתפיסת לסכולסטיקה נקשר זה והאנושי, דברתבוניים. חוקים הינם אשר והאנושי הטבעי החוק

הבא, אלוהית, כלומר, העולם היא האדם שתכלית אלוהי: מאחר חוק צריך למה האל. זהו מתת שהוא אלוהי בחוק צורך ויש לכך לכוון מספיק אינו האנושי החוק

התכלית. אל דרכם את שמיישר בחוק מדובר כי מאמיניו עם האל של חסד מעשה

שהוא העובדה שעצם האנושי לחוק טעויות, בניגוד בו ואין וודאי הוא האלוהי החוק התכלית. למימוש וודאית דרך אינו ולכן טעויות בו שיש מוכיחה לארץ מארץ משתנה

מסוגל- הדבר לא אנושי שחוק תחמוד( דבר ברגשות, )לא גם עוסק האלוהי החוק פנימית. שלמות מחייבת הבא לעולם שהכניסה מכיוון חשוב

האחרים: ולכל האנושי לחוק משותף מה

29

בסופו חוק קובע האנושי המחוקק כאשר הקוסמית- גם בתבונה חלק לוקח הוא דומה- גם

מלאכותי, הוא שהוא בו. שונה- היחיד הנצחי החוק ניצוץ שזה שכלו את מפעיל הוא דבר של

אקווינאס(. האלוהי- ע"פ )כולל אוניברסלי תרבות, לא ותלוי סובייקטיבי

שלא קובע : תומאס הטבעי בחוק שינויהחוקים? את לשנות אפשר האםבחוקים: השינוי

שבגלל מציין הוא זאת עם שלו. יחד העליונות ברמות הטבעי, במיוחד החוק את לשנות ניתן

לבוש, עבדות. ללכת אוניברסאליים- למשל ציווים נוספים האנושית התבונה התפתחות

ההמון בעיניי החוק ש הדימוי לחשיבות מודע : תומס האנושי בחוק שינויבתוספת. שינוי- רק

זלזול למנוע ע"מ האנושיים בחוקים גם תכופים משינויים מזהיר ולכן ויציב קדוש כמשהו

בחוק.

תבונה, מעצם יש בהמון שגם ההמון. מאחר של חוזרת מלמטה- התנהגות חקיקההמנהג:

מסוימת. קדושה בעל הוא המנהג שגם מוכיח פעולה אותה על חוזר שהוא זה

תומס המשטר: תפיסת הוא אבסולוטי. בכך מלך החוק, כלומר- לא ע"פ במלוכה תמך

את שמגשים כמשטר חוקי משטר מגדיר אריסטו, הוא האריסטוטלי. כמו מהמיון מושפע

בדומה של תכליתו אצל ל"חוקים האדם. תומס הטובים" מערכת את מציע אריסטו,

לעומת המדינה את ינחו אשר הנ"ל החוקים החוק את מוסיף הוא אריסטו )השליט(.

הכנסייה. האלוהי, בהנחיית

האוניברסאלי המוסר שהוא טבעי חוק בין תומס של הבחנתו מעצם ציות: אי ומרד: ציות אי

אנושי שלטון להגדיר אופציה נותן הוא ממנו להיגזר שחייב האנושי החוק מדינתי, לבין העל

ומפה כבלתי כמו לציית לא חוקי- תומס לו. הטבעי, למשל, החוק שציוויו מסביר כן,

האלוהי החוק בין סתירה יש אם אנושיות. גם השפעות על הקיום- גוברים ושמירת התרבות

לא זאת, תומס לציית. למרות לא חייב אלילים, לדוגמא( הנוצרי )עבודת שליט של ציווי ובין

)אנרכיה( או הסדר או הקיים המצב להתערערות להביא עלול שהדבר מפני במרד מצדד

יותר. קשות לפגיעות

סיכום: אותה- דבר ומגביל המדינה מעל אוניברסאלי מוסר שהוא טבעי חוק על דבריו מרכזי: דבר

- מעצם לוק, אבי ג'ון על שישפיע החוק בין תומס של הרעיונית ההבחנה הליברליזם. בין הנוצרי בעולם להפרדה בכוונתו שלא הוביל הוא האנושי החוק )ההתגלות( לבין האלוהי

בצלם נולדו האדם בני שכל הנוצרית התפיסה ישו( - עצם של למדינה. )המשפט הדתהאדם. בני כל ביו השוויון לתפיסת מובילה האלוהים

30

מאקווינס תומס – סיכום

הביניים ימי מחשבת

ההוגים רעיונותקריטריונים

מתודולוגיה

)=שיטת

המחקר(

יסוד והנחות

כלליות

.ורעיונותיו טיעוניו להצגת ההוגה משתמש )המתודה( בה החקירה שיטה

אריסטו. של הטלאולוגית החקירה שיטת על מתבססת תומאס של המתודולוגיה

תכליות. התכליות לשם ונקבעות מראש מכוונות בעולם אריסטו, ההתרחשויות פי על לתכלית כאמצעי משמשת תחתונה תכלית כאשר היררכית בצורה הן גם מכוונות ממנו, והגבוה נעלה לתכלית מכוון יצור אקווינס, כל של התפיסה פי ממנה. על גבוהה

ראוה בגוף. תומס הנשמה בעולם, או מושל שהאל כפי בו ומשתמש בנמוך שולט יותר לכן המדינה אריסטו, ותכלית של לפוליטיקה בדומה הכלל טובת של פונקציה בצדק

הנצרות. רוח פי על והמוסריים הרוחניים החיים את לספק היא

. המדינית ההגות בבסיס שעומדת התיאורטית החוקיות

התיאולוגית: תפיסתו את מבטאים את חוקים ארבעה קיימים אקווינס פי על

מעבר מצוי זה היקום. חוק פעילויות כל את המנחה הבסיסי החוק זהו – הנצחי החוקכזה. חוק קיים שרק לדעת יכול בתבונתו האנושית. והאדם להבנה

הקיום, באדם. יצר הנצחי החוק של השתקפות הוא הטבעי החוק – הטבעי החוק הקיימת לרע טוב בין להבחין לדעת. האפשרות והרצון לטוב בחברה, השאיפה החיים

להשתנות יכול אינו הטבע תבוניים. חוק לא אחרים ביצורים לשלוט לו מאפשרת בומיוחדות. בנסיבות אלא

התערבות האל, זוהי התגלות באמצעות המתקבלים חוקים אלו- האלוהי החוק של מצב ולמנוע האמונה באמצעות התובנה את לחזק במטרה האל של היסטורית

סיני. הר מעמד כפירה. לדוגמא

החוק האדם. מטרת של ארציים לעניינים הטבעי החוק יישום זהו – האנושי החוקהאישיים. בחיים העולם יומיות יום לבעיות מענה לתת הוא האנושי

ברשות עומד אינו חוק כל האלוהית, כאשר החכמה את משקפים החוקים ארבעת כל החוקים. של ההיררכיה באמצעות האלוהית התבונה של נגזרת הוא אלא עצמו

בעליונותה שהאמין מאקווינס תומאס של התיאולוגית תפיסתו את מבטאים החוקים התכלית כאשר ממנו נעלה לתכלית מכוון יצור שכל וגרס המדינה על ההכנסיי של

יותר. בנמוכה שולטת יותר הגבוהה

כמו לתכלית טבעית נטייה יש לטוב. באדם וראשונית טבעית נטייה קיימת באדם האדם תפיסת ולחיות לדעת מנת על לחקור טבעית נטייה יש צאצאים. לאדם התרבות, גידולעליה. חל הטבעי החוק ולכן מהתבונה מונעת זו בחברה. נטייה

ייחודי. לאדם, מקום האנושי, כלומר לטבע הברואים, נועד של ההיררכי המבנה הבריאה יצורי הבריאה. לכל יצורי לשאר האלוהות בין הוא בעולם האדם של מקומו

31

האדם תפיסת

המשך

ורוח. עצם גוף בעל הינו האדם גוף, רק בו אין אך רוח יש רוח, לאל בהם ואין גוף קיים האדם בלבול, שכן ויוצרת רבים קשיים עליו מטילה הבריאה במרכז האדם של היותו שנועדו אחרים לברואים הגוף, בדומה תאוות תולדות שהם ויצרים לדחפים חשוף הינו ותבונה נשמה בעל הינו האדם והמשכיות, מצד הולדה לצורך ורק אך אקווינס פי על

פנימי. לריסון לפיכך ונדרש האלוהי הניצוץ את המבטאים

: האלוהי החוק קיים כך לשם

מעבר נמצאת זו תכלית הבא, אך בעולם נצחיים אושר לחיי נועד האדםא. הטבעי לחוק מעבר הנחייה לו נחוצה ולכן האדם של הטבעית להבנתו

והאנושי. שנחוץ, מה ועל לעשות שצריך מה על בדעותיהם מזה זה שונים האדם בניב.

משמעית. חד בפסיקה זאת להסדיר האלוהי החוק בא כך לשם חוק צריך פנימיים, ולכן מעשים על לחול יכול אינו האדם בני של שיפוטםג.

פנימיים. מעשים יסדיר אשר האנושי לחוק מעבר שהואמעונש. יחמוק לא רע מעשה ששום הוא האלוהי החוק בקיום הצורךד.

בעזרת יומיים היום ענייניהם את להסדיר מנת על האנושי לחוק נזקקים האדם בניגורמים: משני להשתנות עשוי זה התבונה. חוק

המושלם, וכך אל מושלם מהלא להתקדם שואפת שהיא התבונה של טבעהא. למדע האנושי החוק חקיקת את משווה יותר. תומס צודקים חוקים לחוקק

המציאות. של יותר טובה להבנה המתקדם אם רק מוצדק החיים. השינוי בנסיבות שינוי חל עם מוצדק הוא בחוק שיוניב.

מהיחלשות הנובעת רעה השפעה יש בחוק הכלל. לשינוי לרווחת תורם הואהנזק. על עולה התועלת אם ורק אך יתבצע השינוי לפיכך המחייב כוחו

החברה תפיסת

אדם בין והקשר

לזולתו

מולד. האל, שוויון בריאת יצירי – לזה זה שווים האדם בני

היצרים על לשלוט שלהם וביכולת מתנהגים הם בו באופן מזה זה שונים האדם בנישלהם.

שואף לשם הבא, הגאולה בעולם אלא הזה בעולם קיים אינו האושר כי טוען אקווינס עד זמני באופן זאת וגם תאוותיו סיפוק הינו בהווה הקיים להגיע. האושר האדם

מסוימת פעולה של כתוצאה אושר מגדיר הבא. אקווינס העולם והיא לתכליתו להגעתו בפעילותו האדם את המלווה האושר האדם. למרות של הסופית מטרתו לא אך רגעית

אנושי. האושר קיום לצורך בסיסים צרכים שהינם ואכילה מיני מגע כגון הגופנית האמת, אל וחותרת מבינה, לומדת הנשמה כאשר האדם של מנשמתו טמון האמיתי

גדל. שלה והאושר לאל מתקרבת היא כך

הוא בעיניו האל. האדם בצל החי אדם דמות לבנות מצליח שכלתני תיאולוג אקווינס בעלי משאר מחודדים חושים ובעל מהיר חזק שאינו האלוהית. למרות היצירה פאר

אחרות: חשובות תכונות מקבל הוא מהם פחות אחת בדרגה אפילו נמצא החיים, אלא היא מכל החשובה והיכולת ללמוד חופשי, יכולת הבנה, רצון לחשוב, יכולת יכולת

פוליטיים. חיים ולקיים בחברה לחיות היכולת

הדעת בשיקול שרואה אוגוסטינוס לעומת מעלה אנושי דעת בשקול רואה אקווינסבאדם. התאווה של כשליטה

האל. אקווינס בחסד זאת עושה השולט והמלך הנוצרית היצירה פאר היא המדינההמדינה תפיסתומדינה. דת בין מפריד אינו ונפלא. מאקווינס נשגב דבר הפוליטית ביצירה רואה

ממנה גבוהה לתכלית המכוונת ברורה תכלית יש מאקווינס תומאס פי על למדינה

32

המדינה. מוסדות על עליונה הכנסייה ולכן הכנסייה בידי המופקדת

33

/ השליט תפיסת

/ המנהיג

הריבון

את המנחה רחום לאבר אותו מדמה אקווינס אשר האלוהים היא היחידה הסמכות הטוב. שמו את לפאר מנת על נעשה בעולם הנעשה וכל בעולם טוב לעשות ילדיו

אחד קשורים והאדם השניים, האל בין הקשר אל משפיעים והאל האם של אופייםהחיים. של האספקטים בכל וקיים המדריך הרוחני האב הוא האל כאשר בשני

לחוק. כפוף השליט גם אך מאלוהים באים וסמכותו כוחו ואמנם ודם בשר הוא השליט העולם כיוון שהיא תכליתו את ממש הוא כאשר רק מוצדק הוא השליט של שלטונוהנצרות. ברוח והמוסריים הטובים החיים לעבר הארצי

לסיפוק לדאוג מוסרי, עליו חיים אורח לקיים לאזרחים לאפשר השליט של תפקידו בקנה שעולים חוקים ולחוקק הגשמיים יום היום חיי הביטחון. הכלכלה, ניהול צורכי עובר הוא ואם אלו לחוקים כפוף והמוסרי. השליט הטוב הטבעי החוק עם אחד

להדיחו. יש עליהם

מטבעה. מוגבלת השלטונית המרות

וטוב. רחום לאל אקווינס ידי על מושווה הטוב מידותיו, המלך על למבחן עומד המלך בגן נצח לחיי יזכה טוב לאל. מלך מושווה לרודן והופך בפיתוי עומד שאינו טוב מלךעדן.

המלך כך הגוף את מקיימת שהנשמה כשם בגוף לנשמה המלך את משווה אקווינס ששומרת זו והיא האל אל האדם של הישיר הקשר היא ממלכתו. הנשמה את מקיים

בחברה. לחובת והרצון האנושים ןההיגיו נעוף האדם. בה של הטובות מידותיו עלהאריסטוקרטיה. שלטון פני על המלך שלטון עדיף לפיכך

תפיסת האזרחות

והאזרחיםבמדינה

הטובים החוקים את מקיים שלא שליט/מלך כנגד להתנגד חייבים האזרחים והמוסריים.

כיוון העם מאהבת נהנה הוא במדינה האזרחים של צורכיהם לכל דואג המלך כאשר אמת, מידידות נהנה ביותר. המלך הטובה בצורה םלביטחונ דואג הוא כי יודעים שהם

ליהנות יכולים לא בעולם. רודנים הטוב את ומקדמת טובים אנשים מאחדת הידידות אליהם להתקרב טובים לאנשים משפר לא הנהנתני ואופיים מאחר אלו ממתנות אין טוב הוא המלך שלטון להם. כאשר דואג שהרודן חושבים באמת אינם ונתיניהם

המדינה, אוצר וניהול מיסים איסוף של בסיסיות מלוכה פעולות בפני לדאוג צריך הוא נאמנה מלאכתו את עושה הוא כי יודעים והם מאחר אותו ירמו תושביו כי חשש לו אין

צריכים. שהם המיסים את משלמים רב ברצון והם עליהם בהגנה

של הביקורת

ההוגה

ונותיהן. מצייןוחסר מעלותיהן את ומציין השונות השלטון שיטות את מפרט אקווינס – רעות שלטון שיטות שית לעומת ומלוכה אריסטוקרטיה טובות מלוכה שיטות שתי

הוא אזי מזיק הוא אם מלך הוא אזי וצודק טוב הוא השליט ואוליגרכיה. אם רודנותרודן.

השליט וכאשר מאחר הגרועים מהמשטרים טוב יותר קצת יחס מקבלת הדמוקרטיה את מגדיר רודן. אקווינס שלטון פני על ההמונים שלטון את עדיף אז במשרתו בוגד

אחד. רודן הוא הציבור כל לדעתו וכך האספסוף כשלטון הדמוקרטיה

את ולא האישית טובתו את ורק אך מחפש הרודן שכן הרודן על המלך שלטון עדיפות בניגוד ששולט המיעוט למען פועלת לרודן בדומה אוליגרכית הכלל. ממשלה טובת ממנעמי ליהנות מנת על נתיניו את מדכא האריסטוקרטיה. הרודן של פעולתה לדרך

34

של הרוחניים צרכיו את מדכא שהוא בכך הוא יותר רווחיו, גרוע את ולהגדיל השלטוןכרודן. התנהגותו את יגלו שלא מנת על וזאת האדם

של תרומתו

ההוגה

של הטבעי. ביסודו לחוק האנושי, הפוזיטיבי החוק בהכפפת רבה אקווינס של תרומתו ושמקורן תבונה בעל אדם לכל הברורות מוסריות אקסיומות עומדות האנושי החוק שכוחו אף השליט כי האמונה האלוהים, בנוסף ע"י שנברא היקום של הנצחי בסדר

איננו שליט נתיניו, וכי כמו מידה באותה לחוק האלוהים, כפוף מאת באים וסמכותו הארצי השלטון לקבלת הצדקה של ראשיתה והיא רוחו על העולה ככל לעשות יכולהביניים. ימי לאחר כוחו ויגביר ילך כזה גם

35

המדינה תפיסת

כשותפות

המטרה את רואה האדם. הוא בחיי חשובים תפקידים לממלכה מייעד אקווינס מידות ומלאי טובים חיים לקיים מנת על הפוליטיים בחיים האדם של בבחירתו הסופית

מנת על כבוד של טובים חיים הם טובים. אלו חיים לשם היא טובות, ההתכנסות מנת על משימות שלוש מוטלות המלך שליחו. על וישו האל של שמו את לפאר

בממלכתו: הטובים החיים את להבטיח

לו. כפופים בנתינים טובות מידות של חיים ביסוסא.הללו. החיים בסיס שימורב.הטובות. המידות פי על חיים של בסיס אותו קידוםג.

סכנות שלוש על להתגבר המלך על בממלכתו הטובים החיים את להשיג מנת עלעיקריות:

דורות. במשך ישכח של מנת אל פעמי חד בסיס על לא הטוב ביסוסא. הם הללו החיים את לשמר מנת על מדי עצלנים להיות עלולים ואנשים מאחרב.

שהושג. השלום את יפרו ובכך הצדק חוקי על לעבור עלוליםהממלכה. את שיתקיף חיצוני אויב ידי על חיצוניות התקפותג.

יורשים למלך: למנות אקווינס מציע אשר הפתרונות אלו מסכנות להימנע מנת על שהנהיג המלכותי הצביון על וישמרו השנים במשך אותו ישרתו אשר ונאמנים טובים על ענישה ומערכת חוקים, הוראות עיצוב כן הטובים. כמו לחיים הבסיס כמובן שהינו נמרצת הגנה קיום כין לנתיניו. כמו מרסן גורם ותשמש לחטוא מאנשים שתמנע מנתמבפנים. המתנגדים יקומו זו הגנה ללא שכן החיצוני האויב כנגד

מושגים

מרכזיים

האל, יציר תבוני הוא ההרמוניה, האדם לאדם, עקרון האל בין היררכיה, שותפות בין אנושי, היררכיה אלוהי, חוק טבעי, חוק נצחי, חוק טלאולוגית, חוק תפיסה

החוק. ושוויון החוק שלטון חוקים, יסודות

36

מקיאבלי ניקולס

15-16 מאות

הכנסייה שבה הביניים תקופת סוף את מסמלת זו הרנסנס. תקופה בתקופת חי מקיאוולי

יוונית בהשפעה ההומניסטיים והמדעים המדע עליית של התקופה את מסמנת והיא שלטה

במרכז. כרגע עומד ורומית- העם

משפיעים אלו אמריקה. כל מתגלה כן כמו כדה"א ולא במרכז שהשמש מגלה קופרניקוס

פוליטיקאי היה באיטליה גר במרכז. מקיאבלי האדם את שמעמידה מדינית הגות צמיחת על

המעצמות זו, מול וחולשה מדינית מפוצלת הייתה תקופה באותה הוגה. איטליה רק ולא

לאורך שישרוד שליט עם חזקה מדינה להקמת לשאוף מקביאלי את הביאה וצרפת ספרד

מקיאבלי ו"הנסיך". שני כתב זמן. "עיונים" ספרים:

לשרוד. איך עצות עם לשליט מדריך כותב "הנסיך": מקיאבלי מקיאבלי: של המתודולוגיה

באופן בהיסטוריה שקרו אירועים בוחן הוא השוואתית היסטורית במתודה מתאפיין הוא

הוא לנהוג. צריך השליט איך מסיק הוא ומפה שליטים של התנהגויות בוחן השוואתי,

איפה משנה לא צורה באותה מונעים הוא. )אנחנו האדם- אחד שטבע מניח הוא זה במחקר

ריאליסט, הוא והאריה(. מקביאלי )השועל החי מעולם במשלים למי(. משתמש בנוגע או

מדעי של הניצנים את בו הרואים יש בלבד( לכן במצוי )עוסק א-נורמטיבי אמפיריציסט

מיסודו, רע : האדם האדם טבע)לשמו(. הכוח העוצמה, או בתופעת עוסק הוא המדינה, כי

חסר אדם אגואיסט, א-חברתי. הוא נאמנות-

השליט אוכלוסיית כי התפרעויות לדיכוי טוב אמצעי היא ההתנחלות א-מוסרית: תפיסה

נמצאת

יש זאת שליטה. "כי מבטיחות השיטות הכבושה. שתי האוכלוסייה על שמקל שליטה אמצעי

א-מוסרית, כלומר, בתפיסה מחזיק מקביאלילחסל". או לפנק או יש האדם בני לציין, את

אסור ולתומס. מבחינתו הקלאסיים להוגים מוחלט בניגוד לפוליטיקה קשור אינו המוסר

שעלול פעולתו, דבר כושר והגבלת שלו הקיבעון את למנוע כדי מוסרי עקרון לשליט להציב

ביותר. הצעתו הקיצוניים כשרים, גם האמצעים מבחינתו- כל הישרדותו. לכן על לאיים

שאת זאת. ממחישה לחסל או לפנק יש האדם בני ל"נסיך"

(404-405)

והשכלית המוסרית השלמות הייתה הטובה המידה יוונים: אצל (: VIRTU הטובה" ) "המידה

למוסר החתירה היא הטובה המידה מאקווינס: תומס אצלהטובים. החיים או לאושר כדרך

ומתאר הטובה למידה מהפכנית הגדרה מציג דתית. מקיאבלי התנהגות גם כמו ותבונה

37

בפרגמטיזם לנהוג לשליט מציע לשרוד. הוא השליט של טכנית ממוחיות או ככישרון אותה

)אלת בפורטונה לשלוט לנסיך מציע (. מקיאבלי419השעה. ) לצרכי )גמישות( בהתאם

צריך לנפילתו. למשל, הוא להביא שעלול פסיבי, דבר ולא אקטיבי להיות המזל(- כלומר

שהפכו לפני אויביהם את שחיסלו הרומאים את נותן הוא למכה- כדוגמא תרופה להקדים

עצמו את להתאים לנסיך מציע שמקיאבלי השיטפון(. למרות לפני הסכר את לאיום. )לבנות

כי של ההחלטה עצם כי פסיבי להיות המלצה בכך אין הנסיבות לגלגל עצם הנסיך,

שבתוך מסביר כן, הוא פרגמטיזם. כמו היא סיטואציה בכל לנהוג איך הנסיך של ההחלטה

שנראית מידה בין להבחין צריך לשליט. הנסיך רב גמישות מרחב יש המזל של החוקיות

שהיא מידה רחמים( לבין או )נדיבות הנוצרית ובהגות הקלאסית בתקופה טובה- המוסכמה

הישרדות. והיא באמת טובה

נדיבות/קמצנות- מקיאבלי בנדיבות בקביעות שמתנהג שנסיך מדגים או מסביר דוגמה:

אותו. ישנא העם וכך כבדים מיסים להטיל לצורך זה דבר להתרושש מוסרי, עלול כעקרון

ערעור המשך את יסכן הדבר כלומר, רעה. למידה ביטוי הוא שלטונו שלטונו,

ינהג הוא קטן מידה בקנה מהומות פורצות שאם גם מסביר : מקיאבלירחמים/אכזריות

לנהוג יאלצו והדבר השלטון סיכון כדי עד יתפשטו שהמהומות תהיה ברחמים, התוצאה

יותר. גדול בהיקף באכזריות

להמלצות האדם טבע בין קשר השליט? יש למאפייני האדם טבע בין קשר יש האם

ובכוחנות בחשדנות להתנהל הנסיך ויצריים, על רעים הם האדם שבני לנסיך, מאחר

כלפיהם.

כלומר הטובה המידה מעצם בכלל האדם בני על יתרון יש לנסיך יכולתו שלו,

המקובע. להמון בניגוד להשתנות

טופוגרפיה, אסטרטגיה, ללמוד צריך - הכוונה, הנסיךמעשית חוכמהלשליט: עצות

על שדיבר מאפלטון בשונה בשלטון, זאת להישרדותו רלוונטיים אלו היסטוריה. כל

מדינה והנהגת המדיני הצדק אידיאת השגת שמשמעה פילוסופית-עיונית חוכמה

מושלמת.

האוכלוסייה את לדכא חיוני קרב, והצבא כשדה נתפסת - הפוליטיקההצבא מפקד

מחנכים, אנשי במנהיגים שראתה הקלאסית מהתפיסה בשונה צורך. זאת במידת

(403 כהרמוניה. )עמוד נתפסת הפוליטיקה רוח, כי

יראה/בוז. מקביאלי410 - )עמודוהנתינים השליט יחס מעדיף ( אהבה/שנאה-

דבר שיאהבו לעומת מהשליט יראו שהנתינים עם אחד בקנה עולה זה אותו,

שולט, הוא הנתינים בפחד הטובה- כלומר מהמידה כחלק לאפיין שצריך האקטיביזם

38

ליצור לא כדי אותו ישנאו שלא להשתדל מקרה, עליו שולט. בכל לא הוא ובאהבתם

שלטונו. על איום מוקד

כבעל עצמו להציג לנסיך ממליץ - מקיאבליתדמיתנותשנייה(- - פסקה412 )עמוד

בו. הדבר תמיכה לגייס נוד זה שמיים" דבר "יראת מקובלות, במיוחד טובות תכונות

למניפולציות. כטיפש, נתון האדם טבע על מקיאבלי על יחסו על מעיד

השליט: מאפייני

ואריה", "שועל שהוא אדם מקיאבלי, כל (, ע"פ399 - )עמודלשלטון לגיטימציה

עומד זה השלטון. דבר את לתפוס הצליח הוא אם לשלוט יכול פיזי וכוח עורמה בעל

מוסרי. להיות צריך שהשליט הביניים בימי והדתית הקלאסית לתפיסה מוחלט בניגוד

כאגתוקלס פשוט אדם השלטון, גם וירושת השושלת רעיון את שולל גם מקיאבלי

שכבה זאת מבחינתו האצולה, כי את תיעב מכך, מקיאבלי לגיטימי. יתרה שליט הוא

מנוונת.

שחקר מישהו כתור הראשון הפוליטי כתאורטיקן נתפס מקיאבלילמדינה: ההוגה תרומת

כלומר ואמפירית א-נורמטיבית, ריאליסטית היא לשמם. הגותו והעוצמה הכוח את לראשונה

למחקר. ערכיו את מכניס לא הוא

39

כי א-מוסרית היותה על תצהיר לא דמוקרטיה אף לדמוקרטיה: רלוונטי מקיאבלי האם

מכך, גם בדמוקרטיה. יתרה מהותי חלק הם הפרט וזכויות הומניזם ובהם המוסר עקרונות

בעולם כי שלטונו את מאבד היה הוא א-מוסרית בגישה נוקט היה דמוקרטי מנהיג אילו

אי הבינלאומי. בימינו החוק וע"י שונים ביקורת בג"ץ, גופי ע"י מוגבל השלטון הדמוקרטיה

ולא לדיקטטורה רלוונטיות מקיאבלי של לפוליטיקה. ההמלצות מוסר בין להפריד אפשר

המלצות השמדת לדמוקרטיה: התנחלות כמו, כיבוש, לא אוכלוסין, קבילים יהיו וכו'

רלוונטית מאד פנים בהעמדת לנקוט לשליט מקיאבלי של זאת, המלצתו בדמוקרטיה. עם

היא שלו התדמית בחירות על נשען והמנהיג והיות ההמונים תקשורת בעידן כי לדמוקרטיה

שושלת. או למעמד קשר ללא לשלוט יכול אחד בשלטון. דמוקרטיה- כל להישרדותו קריטית

הנסיך – מקיאבלי ניקולו

מחדש( )לידה הרנסנאס תקופת

הרנסנס האלוהית. בזמן מההנחיה ההתרחקות בגלל בדידות בתחושת מאפיינת הרנסנס תקופת השפעת ביטול ללא מתפתחת היא דתית אמונה נשארת אם במרכז. גם האדם כי לסברה חוזריםחייו. על האדם

ההוגים רעיונותקריטריונים

מתודולוגיה

)=שיטת

המחקר(

יסוד והנחות

כלליות

על מסתמך הוא בכתביו אינדוקטיבית, שכן אמפירית הינה מקיאוולי של חקירתו שיטתמקיאוולי גדולי של בכתבים לעיין השליט על כי האמין מדינאי שהיה ההיסטוריה,

ומטעויותיהם. מהצלחותיהם וללמוד המצביאים

והאדם מכוונת יד הייתה לא שני מצד חופש קיבל האדם אחד מצד הרנסנס בתקופת בעל שליט מול יציבות וחוסר העם של זו חולשה זיהה תלוש, מקיאוולי עצמו מצא

סמכויות.

מקיאוולי: את מלווים עיקריים מושגים שני

ללא מראש נקבע שהל )אמונה הדטרמיניזם הגורל, למעשה – ה-פורטונהא.בעצם אפשרות המציאות אינו שינוי( עשוי אשר דינאמי דבר היא קבוע.

המדיניים, לחיים המוסר בין לקשור טעם אין צפוי. לפיכך בלתי באופן להשתנות לתעתע עשוי והגורל משתנה, מאחר ובלתי קבוע דבר להיות חייב שהמוסר כיוון

על את שמנווט הוא והגורל פי על ולנהוג פרגמאטי להיות הנסיך החיים, וכי לבלתי להיערך הנסיך של המשתנות, הצורך הנסיבות השליטה זו צפוי, פרגמאטי באופן לפעול הנסיך המציאות. על על לו שתינתן – היחסית – היחידהועכשיו. לכאן רק דואג ולא המשתנות הנסיבות את בחשבון לוקח הוא כאשר

בחיים הטובה המידה שמשמעו מושג– (VIRTU)ה- הטובה המידה/סגולהב. יפרגמאט דעת לשיקול היכולת היא מקיאוולי אצל הטובה הפוליטיים. המדיה

גמישות גילוי המטרות, תוך להשגת הנכונות בדרכים ולשימוש לנסיבות בהתאם תוצאות של פונקציה היא הטובה במידה השליט ניחן האם וערמומיות. הקביעה

מעשיו. :אדם של ומאפיינים תכונות האדם תפיסת

40

שכן עליהם לסמוך ניתן לא אשר כאנשים האדם בבני רואה המדינית בתפיסתו מקיאווליבני.בדרכם הנקרות ההנאה טובות פי על דעתם את לשנות עשויים הם אינם האדם

למימוש פועל שהנסיך כפי מטרותיהם, בדיוק לממש פועלים מהנסיך, הם מהותית שונים טובה, ככפויי האדם בני את תפס בתחכום. מקיאוולי עליהם לגבור לכן, צריך מטרותיו

הם טובה רוב להם שמענים זמן בצע. כל ורודפי מסכנה הפכפכים, צבועים, מתחמקיםולמרוד. עורף להפנות צפויים גם אך פעולה לשתף ומוכנים בשליט תומכים

החברה תפיסת

אדם בין והקשר

לזולתו

שלטונו את שקיבל הנסיך לזה, גם זה זהים האדם בנילזה? זה שווים האדם בני האם זמן. לאורך שלטונו על ולשמור להיזהר הנסיך על לפיכך העם מפשוטי אחד וגם בירושהבעמו בערמומיות לנהוג השליט על לפיכך

עשויים . והםביסודם טובים אינם אדם בני: לזולתו האדם בין הקשר של וטיבו אופיומכך. כתוצאה ישתפר מצבם כי יחשבו רק אם בגם סכין לשליט ולתקוע לקום

:המדינה של ויעדיה תכליתההמדינה תפיסת

תכלית. ממלאת ואיננה היציבות לשמירת כלי היא מקיאוולי פי על המדינה

/ אל של מקיומו "טבעית" / נגזרת מדינה היא )האם המדינה של היווצרותה דרךבני-אדם?( של תבונית החלטה על-ידי "מלאכותית" = נוצרה או

רמייה, או באמצעי השלטון תפיסת הן נסיך להיעשות יכול השורה מן שאזרח דרכים שתימתוכם. אחד ממליכים במדינה האזרחים אם

נכבשה, עליו אשר במדינה יציב שלטון לקיים מנת על- מדינה כיבוש בסיס על שלטון הארץ בחוקי שינוי מכל להימנע וכן הקודם השליט שושלת את להרוג ראשון בשלב

הכבושה.

הצבת של משאבים שיחסוך הכבושה, דבר בארץ קבע דרך להתגורר החדש השליט על השליט של כוונותיו רצינות על ויראה יותר טובה שליטה אוהד, ייתן בסיס ללא קבוע חיל

החזקים. את להחליש ולנסות החלשים שכניו על להגן צריך החדש. השליט

אחד, בשטף להיעשות בהם( צריכים להשתמש צורך יש )אם אכזריות במעשי שימוש שיורגש מנת על פעם כל ומעט זמן לאורך לעשות יש הנתינים עם המיטיבים ומעשיםטעמם.

לכך ליבו שם שהוא במעלה, משום ראשון ערך הינו הצבא:והממשל המשטר מאפייני את שהזניחו ששליטים בעוד לשליטים נהיו מצוינים מצביאים שהיו פשוטים שאנשים להיות יכול צבא, לא בענייני הבנה לו שאין כיסאם. שליט את איבדו המלחמה אומנות מנת על דרכים שתי על ממליץ בהם. מקיאוולי לבטוח יוכל לא ולכן חייליו ידי על מוערך העיוני, באופן הלחימה תורת ולימוד צבאי אימון ידי הצבאית, על היכולת את לשפר ןמניצחונותיה וללמוד המצביאים גדולי של מכתביהם לקרוא מומלץ כאשר

וכישלונותיהם.

/ השליט תפיסת

/ הריבון המנהיג

פי על התנהגו מקיאוולי, הרומאים ידי על תוחקרו אשר במקרים כי מוכיחה ההיסטוריה רק לא נבון מנהיג מקיאוולי, שכן של משנתו פי על נבון נסיך התואם ההתנהגות קוד

על ורעות עתידיות, טובות להתרחשויות גם לצפות עליו ועכשיו, אלא לכאן לדאוג צריךעת. בטרם אליהם להתכונן שיוכל מנת

שולט?( מה ובזכות שולט )מי לשלטון הלגיטימציה מקור

החוק הדת, מעל מעל הכל מעל הוא השליט:ומאפייניו השליט, תכונותיו של דמותו

41

/ השליט תפיסת

/ הריבון המנהיג

עוצמתו. את ולבצר מדינתו על לשמור לעולם היא השליט אחר, מטרת דבר כד ומעללו. כפוף ואינו המוסר את שקובע זה הוא השליט

ערך בצבא רואה , הוא צבא איש השאר בין להיות אמור למעשה השליט מקיאוולי פי על ואילו לשליטים הפכו מצוינים מצביאים היו אשר אנשים כי מוכיחה ההיסטוריה עליון, שכן

להכנות השליט שלטונם. על את למעשה איבדו הלחימה אומנות את הזניחו אשר אלו מצביאי על מתבססת העיונים התורה ומעשית, כאשר עיונית לחימה תורת לחייליו .העבר

מקיאוולי:)לנתיניו( לאזרחיו השליט בין הקשר טיב רעות בתכונות ששימוש טוען מהמחשבה המוסר את לנתק יש לפיכך מעמדו את לבסס יכולים מושכל באופן

המוסר. רמת את קובעת הפוליטיקה הפוליטיקה, אלא את קובע המוסר המדינית, לא הססן. סייתפ שלא מנת מידי, על רחמן לא אך רחמן להיות השליט מקיאוולי, על פי על

להתקוממות, מובילה למנהיג, ושנאה שנאה אחריה תגרור אכזריות כי מזהיר מקיאוולי חייליו. גם מהערכת ליהנות מנת על באכזריות להתנהג השליט על מלחמה בעת אולם

אהדתו, שכן את לרכוש מנת על לעם לפזר יכול הוא זאת, אין מאפשרים המשאבים אם הוא אין שכן השליט את להפיל לטוב, עשוי התרגל אשר יגמרו, העם שהמשאבים ברגע

שישחרר ברגע פזרן. שכן מאשר כקמצן להיתפס השליט על שלשום, למעשה כתמול יותר. בניגוד הרבה אותו יעריך דעתו, העם לשיקול בהתאם לעם משאבים הטוב מרצונו את יש לנסיך ונצחיות, כאן קבועות תאידיאו פי על המדינה את המנהיג הפילוסוף למלך

האפשרויות מגוון את המצמצמים מוסריים שיקולים כאן לערבב לו ואל שלו השיקולים על היחידה מעורערים. המגבלה בלתי וסמכות כוח יש הנסיך. לנסיך בפני העומדות

הוא שלו, אבל הכוח בזכות שולט עם, הוא בחצי לטבוח יכול אינו הוא – האם זה הנסיךהעם. לתמיכת זקוק

האזרחות תפיסת

והאזרחים

במדינה

במדינה. )הנתינים( ומעמדם האזרחים של המאפיינים·

אותם. המניעות המוטיבציות·

לא כשזה אך ישתפר שמצבם תקווה מתוך השליט את להחליף נוטים מטבעם אדם בניבשליט. מורדים הם קורה

תרומתו

של וביקורתו

ההוגה

דבר מכל המדינה הפרדת הוא לקודמיו בהשוואה מקיאוולי של עולמו בתפיסת החדשני עצמו. השליט את לממש לאדם ניתן עליה פלטפורמה במדינה ראו מקיאוולי אחר. לפני

מהאל. בתורתו שלו הלגיטימציה את מקבל שהיה ביותר, או הטובים מתוך נבחר היה שגרסו כפי האדם מימוש לא היא המדינה קיים. תכלית לא מזה דבר מקיאוולי של

אם כי הביניים ימי הוגי שגרסו כפי הנצרות ברוח האדם מימוש או הקדמונים היוונים יוצא אף אחד, והוא כל להיות יכול מקיאוולי פי על ועוצמתה. השליט עצמה המדינה

לפעול צריך ולכן שווים האדם בני כל מקיאוולי בירושה. על העובר מלוכני משטר כנגדעליהם. לגבור מנת על בתחבולות

שאפיינה השחיתות הכנסייתי, בשל המוסר מערכת ואת הכנסייה את תעב מקיאוולי הרוח הלכי את להטות המאפשר הדת במוסד גדול מאמין היה מקיאוולי שני אותה, מצד

הגדולים המוסדות אחד בשלטונו. הדת, לדעתו, היא העם של תמיכה ולקבל הציבור של הכנסייה של במניעתה התאפיינה הכנסייה חברה. שחיתות כל של ביותר והחשוביםהאחרות אירופה מערב מדינות כדרך למעצמה והפיכתה איטליה של באיחודה

מן המוסר של מוחלטת דעות, פורטונה, הפרדה הוגה ולא אמפירית, מדינאי גישה מרכזיים מושגיםומוסר. ריאליסט, וירטו. חוק דת – הכל מעל הפוליטיקה, הנסיך

42

בהגותו

כמו טורף על להתגבר מסוגל שאינו כמי השועל את מתאר מקיאוולי – והשועל האריהמשלים ממנה, את ולהימנע לפניו הפרושה המלכודת את מועד מבעוד לראות מסוגל אך הזאב

למלכודת. יכנס אך אויביו על לגבור שיכול הפוכה, כאחד בצורה מתאר הוא האריה להשתמש הנסיך על הצורך, לעיתים פי על התכונות שתי את להפעיל היא לנסיך העצה מציין כשועל. מקיאוולי בתחבולות ולהשתמש ערמומי להיות עליו ולעיתים כאריה בכוחו

אם בגב סכין לשליט לתקוע וימהרו טובים אינם האדם שבני משום טובה הי זו שהוראה האמונים שמירת ערך את לקדש הנסיך על ולכן מכך כתוצאה ישתפר שמצבם יחשבו רק

.כנדרש בתחבולות ולהשתמש

של בתורתו רגל דריסת אין נפרד. למוסר ידע תחום ציבורי המדיני בתחום ראה מקיאווליסיכום בפועל. הושג ומה המטרה הייתה מה הוא השליט נמדד פיו שעל היחיד מקיאוולי, והדבר

גדולי של בכתבים לעיין צריך שהשליט ומאמין ההיסטוריה את מאד מעריך מקיאוולי הכנסייה מוסד את שנא מהצלחותיהם. מקיאוולי כמו משגיאותיהם וללמוד המצביאים

צריך חזק ששליט האמין לדכא. מקיאוולי יש לשלטון, אותו חזק מתחרה בו וראה השליט צריך מעמדו את לבצר בו. כדי ימרוד הוא כן לא אם כי ההמון ידי על להיתמך

אותן רואים שאנו תכונות שיש מאמין לתדמיתו. מקיאוולי ולדאוג בערמומיות לנהוג הנדיבות היא שכזו אותו. תכונה יתרה, יפילו במידה אותן יפעיל השליט שאם כטובות יובל אשר מיסים, דבר להטיל שיצטרך עד השליט את לרושש יכולה מקיאוולי שלדעת לפעול וצריך השליט את שישנאו מכך להימנע מייעץ ולהפלתו. מקיאוולי כלפיו לשנאה

פי באהדה. אל לזכות מנת על פנים להעמיד ולעיתים המשתנות הנסיבות פי על או היוונים שגרסו כפי המדינה מוסר חיי ולא עצמה המדינה היא העליון הערך מקיאוולי

שיש טוען ולכן האדם בני לשאר כשווה השליט את ממקם הכנסייה. מקיאוולי אנשיבתחכום. עליהם לגבור

43

הובס תומסהחברתית האמנה

במלך. והפרלמנט הפוריטנים של מרד זעזועים, יש בתקופת נמצאת היסטורי: אנגלית רקע

המהפכה ובעקבות להורג מוצא המלך שבעקבותיה פוריטנית במהפכה מסתיים המרד

שנה11 במשך באנגליה פוריטנית רפובליקה מתקיים אשר הובס (. תומס1649-1662)

לאירופה. איתה יחד גולה במלוכה תמך

והפיזיקה המתמטיקה המדעית, צומחת המהפכה מתרחשת16/17ה- מדעי: במאות רקע

פעולתו מדעיות, למשל, הבנת חקירה בשיטות גם כמו ובאקסיומות במודלים שימוש ונעשה

פירוקו. את מחיבת מורכב גוף של

שלבים: שלושה הכולל לוגי מחשבתי תרגיל היפותטי-תיאורטי, כלומר מודל יצירת

טבע מצב.1

אמנה כינון.2

מדיני. מצב.3

קובע בסה"כ הוא כרונולוגי לא היסטוריה, הוא לא תיאורטי, הוא היפותטי הטבע: מצב

מדומה. התחלה , כלומר0 נקודת

מדיני שלטון בהעדר האדם טבע את לחשוף בא הטבע הטבע- מצב מצב של התפקיד מה

לו. המתאים המדיני המצב על להסיק ומפה

האדם: טבעהנ"ל: במודל בשימוש והחסרונות יתרונות מה

מדעי הסבר המדינה- זהו היווצרות של לוגי סדר, בהירות, הסבר מציג הוא : המודליתרונותדתי. מטאפיזי הסבר ולא

קונקרטית להיסטוריה התייחסות האמפירית, אין למציאות קשר ללא במודל מדוברחסרון: רב-גונית היא המציאות כן ייחודיים, כמו היסטוריים בתהליכים נוצרו השונות המדינות והרי

מכך. מתעלם והמודלהובס: אצל האדם טבע מאפייני

אכיפה מוסריים( ללא )להיות הטבעי לחוק מציית לא : האדםואגואיסט רע האדם.1והבל(. האדם. )דוגמא- קין של התנהגותו על ריסון שום אין ולמעשה כוחנית

ולמזער תועלותיו את למקסם וחותר עלות-תועלת שיקולי עושה : האדםתועלתנות.2וכאביו. נזקיו את

האדם בני בין משמעותי הבדל אין עקרוני שבאופן מסביר : הובסטבעי שוויון.3ושכלית. גופנית מבחינת

האדם זאת בכל דומיננטיים, אבל יצרים יש שבאדם קובע : הובסיצריות עם תבונה.4 מדינה. בהקמת ששיאה תועלתנית בהתנהגות מתבטא רציונלי. הדבר

לעצמים א-חברתיים, מדומים יצורים הם אדם בניאינדיבידואליזם- אטומיזם:.5חיכוך. מקדם ללא חלק משטח על הנעים

44

הטבע במצב וחירות. החירות טבעיות, לחיים זכויות שתי האדם לבניטבעית: חירות.6 בכל- הכל באנרכיה, כאוס, מלחמת מתאפיין הטבע כן, מצב מוגבלת. אם בלתי היא

זאב". לאדם "אדם

45

: האמונה כינוןהמעבר- שלב

האל. המודרניים: )אקווינאס(- בחסד טבעית. ימה"ב )אפלטון, אריסטו(- ישות קלאסיים

ישות בה ראתה הקלאסית שההגות המדינה- בעוד מקור של חדשה תפיסה מציג הובס

כמלאכותית, מתוארת המדינה האל, כעת בחסד שנוצרה ישות ימה"ב הגות ואילו טבעית

שלבים שני שיש מסביר תועלתניים. הובס משיקולים האדם בני ע"י נוצרה כלומר, היא

(1)מחליטים: תבונתם את מפעילים האדם בני הטבעי שמצב החרדה במעבר: בעקבות

החירות מסירת של חד-צדדי אקט(2)זמנית. בו כולם של החירות על ומרצון מלא ויתור

עצמם. לבין בינם היא באמנה- האמנה צד אינו הריבוןלריבון.

מדיני: מצב

(- לוויתן:494, 492 ׁ)עמוד

מעשה או אי-צדק מעשה לא אוון, אבל מעשה לעשות עלולים ריבוני שלטון "אמת, בעלי

המדויק." במשמעת זכות קיפוח

שבני מרגע כי זכות קיפוח במעשי הריבון את להאשים ניתן שלא מסביר : הובס זכות קיפוח

כן, הלוויתן לחירות. אם הטבעית זכותם על לחלוטין ויתרו המדיני, הם למצב נכנסו האדם

היא לאדם שיש זכות כל אדם, ומעתה בני של הזכויות כל את בולע/מכיל המדינה( הוא )הוא

המדינה. בחסד

אשר סובייקטיבית נורמה רשעות, כלומר מעשה זה אוון : )רשע=אוון( מעשה אוון מעשה

החיתי(. מלחמה( )אוריה )תרנגולות השליט התנהגות את מתארת

הריבון את להאשים ניתן כן, לא האמנה. אם הפרה שמשמעה אובייקטיבית : הגדרה צדק אי

עם מסכים היה לוק אקווינס/ג'ון תומס לדעתך באמנה.האם צד אינו הוא כי צדק באי

לאי-צדק? אוון מעשה בין הובס שעושה ההבחנה

השליט, האנושי- חוקי אוניברסליות. החוק מוסריות אקסיומות הטבעי- אקווינס/לוק- החוק

המדינה.

ונגמר מתחיל הכל לא כי אי-צדק מעשי לבין אוון מעשי בין להפריד ניתן לא אקווינס לפי

למדינה, והמדינה/השליט מחוץ או מעל נמצא והוא לצדק ההגדרה שהוא מוסר במדינה. יש

אליו. כפוף

עלינו מצווה הטבעי החוק כי הטבעי לחוק )פוזיטיבי( חופף האנושי הובס, החוק מבחינת

ההישרדות. אם את להבטיח נועדו כינונו עצם זה ובכלל השליט של מעשיו כל ולכן הישרדות

אבסולוטית. היא טבעה מעצם לוגי, כלומר, מדינה אבסולוטיזם על מדבר כן, לסיכום, הובס

46

ותפקידיו: הריבון סמכויות

לחוק הטבעי החוק בין החפיפה המחוקקת. בגלל הראשות הוא הריבוןחקיקה:

חקיקתו. בתחומי מוגבל לא שהריבון הרי האנושי

:כי ראשויות הפרת וכל מכל שולל השופטת, הובס הראשות הוא הריבוןשיפוט

שרירותי באופן להעניש גם יכול הריבון לריבונות. לעיתים מנוגד הדבר מבחינתו

החוק. שלטון הובס של במדינה מתקיים לא כלומר

מתמיד פוטנציאל רעים, ויש הם מטבעם האדם שבני : בגללהצבא מפקד

הצבא. בעל מפקד להיות צריך הריבון הטבעי המצב של לאנרכיה להתדרדרות

ודיכוי. אכיפה סמכויות

מתת הוא הזכויות שאר כמו אדם לבני שיש שהקניין מסביר : הובסבקניין השליטה

המניין. חלוקת את לקבוע הזכות המדינה. ולריבון

דת. בענייני במחלוקות האחרון הפוסק הוא שהריבון קובע : הובסבדת השליטה

היציבות. את מבטיחה בדת השליטה

אחרונה( , פסקה494 )עמוד

טוטליטארי. סממן צנזור. זהו האנשים, מין של והדעות האמונות על מפקח

מחנך מלך היה הוא ובדעות, אולם באמונות עסק הפילוסוף המלך אפלטון אצל גם

היא התכלית כאן והמוסרית. ואילו השכלית והשלמות האושר הייתה והתכלית

היציבות.

השלטון. והגבלת רשויות הפרדת ללא אבסולוטי מלוכני משטר מציע שהובס להיווכח ניתן

כנסת-אנשים: מול יחיד שליט

שליטים: של קבוצה או יחיד שליט.1

פרלמנט, המאפיין פנימיים, דבר סכסוכים של הדינמיקה נמנעת כי יחיד שליט עדיף

הטבע במצב שמתבטא האגם, כפי טבע הרי

רכוש הוא הפרטי במובן המלך שרכוש והציבורי- מאחר הפרטי העניין איחוד.2

המדינה את להעשיר אינטרס לו הממלכה, יש

כל לא בפרלמנט ואילו בחירותו ע"פ עצות שומע יחיד מקצועיות/מקצוענות- שליט.3

מקצוע. איש גם הוא לדבר זכות בעל

שינויים יש בפרלמנט ואילו זמן לאורך יציבות החלטות מקבל יחיד יציבות- שליט.4

פנימיים.

47

היא הגניבה שולטת כשקבוצה בל המדינה מאוצר יגנוב היחיד שהשליט אפשרות יש.5

יותר. גדול בהיקף

במידה המדינה על ישתלטו ילד, האפוטרופוסים הוא העצר יורש שאם סכנה יש.6

למעין הופכת צבאית מועצה חירום בשעות פרלמנט בשיטות ימותו. גם והוריו

אפוטרופוס.

מרד: זכות העדר

הפיך. בלתי ובאופן לצמיתות חירותם על וויתרו הם כי במלך למרוד זכות אין לאזרח

צדק. באי הריבון את להאשים האפשרות לאי גם נקשר הדבר

בדיעבד. יוצדק שהצליח מרד

שהוא נפל, סימן מרד, והמלך היה שאם היא בדיעבד: ההצדקה מרד מצדיק הובס למה

מרד. ולמנוע החיים זכות את בתפקידו- להבטיח כשל

הירושה- זכות

לבן-הבכור. תהיה הנטייה אחריו. בד"כ היורש את לקבוע הזכות ריבון שלכל קובע הובס

שהאמנה להדגיש רוצה מלאכותיים". הובס נצח מלאכותי" ו-"חיי "אדם על מדבר הובס

האמנה ספציפית. לכן, חותמי אישיות הריבון, ולא של הפונקציה את העמידה החברתית

ליישב פנימי- איך קושי הירושה, יש בזכות הובס של הדיון )תיאוריה(. בתוך לדורות התכוונו

מלך. החלפת של רב-פעמי היסטורי אירוע עם אמנה כינון של חד-פעמי תיאורטי אקט

48

הובס: אצל דמוקרטיים אלמנטים

ולגיטימציה העם ריבונות של דמוקרטית לתפיסה התשתית את שמניח האמנה רעיון ההסכמה(. )רעיון מהעם לשלטון

מהמדינה נפרד קיום בעל האינדיבידואליסטית, האדם התפיסה אינדיבידואליזם-לפי ליברלית(. לתפיסה )בסיס במרכז כעומד תפיסתו ומכאן

רעיון וזהו המדינה בהקמת שמתבטא דבר תבוני הוא שהאדם מניח רציונליזם- הובס הדמוקרטי. ברעיון מרכזי

ואוניברסליות( ולא )אינדיבידואליות מלידה לאדם שייכות טבעיות- זכויות זכויות שליט. ע"י ניתנות

טבעי שוויון

לא תועלתני(. המדינה )שיקול האדם למען אמצעי היא מלאכותית- המדינה המדינה טבעית. או מקודשת

הדת הפרדת בדבר למחשבה הפוליטיים, פתח לחיים רלוונטי הפאסיבי- אינו האל בדת(. גם לשלוט צריך שהשליט גרס )הובס מהמדינה

וכינון הטבע מצב בשלב ומתבטאים תיאורטיים הם אלו שעקרונות להיווכח לסיכום, ניתןדמוקרטית/ליברלית. להגות אותם ויפתחו אותם ייקחו לוק ג'ון כמו האמנה. הוגים

הובס: אצל דיקטטוריים אלמנטים

לוויתן היא המדינה.1

רשויות אי-הפרדת.2

בדעות( )התערבות טוטליטריים אלמנטים.3

חירות על מוחלט ויתור.4

ולהתנגד למרוד אפשרות חוסר.5

49

תפיסת השליט

יסודותאפלטון

"מלך-פילוסוף"

מקיאבלי

"הנסיך"

הובס

"מלך"

לגיטימציה

תבונה- התבונה לו שמאפשרת

אידיאת את להשיג והצדק המדינההמדיני.

"שועל שהוא מי כל ואריה" ומצליח

השלטון את לתפוסלגיטימי. הוא

התיאורטית- ברמה החברתית. האמנה ההיסטורי- במישורמלך. של ירושה

סמכויות

בריבונו מדובר חוק התבונה. אין

את שמגבילהמלך.

א-מוסרית: תפיסה חיצוני קריטריון אין

השליט את שמגביל)דיקטטור(.

מלך-אבסולוטי, ללארשויות. הפרדת

פילוסוףדמותו) מידה-טובה בעל

VIRTU) בפרגמטיות.

אבסולוטי מלך

תכלית-השלטון

היא המטרה ואושר הרמוניה

ומדיני אישי התבונה )השלטת

היצרים( על)רוחנית(

השליט הישרדות)פיזית(

המדינה יציבות)פיזית(

השליט יחסוהנתינים

– הרמוניה של יחס התבונה שלטון

)ציות ביצרים ללא לתבונהעוררין(

היראה, הדגשתהעמדת-פנים

רע והאדם היות ריסון מטבעו. איסור

המרד.

50

- ליוויתן הובס תומס – סיכום

ההוגים רעיונותקריטריונים

מתודולוגיה

המחקר( )=שיטת

יסוד והנחות

כלליות

הגדרות על המושתת הלוגית המחשה מדרך נפעם הובס – המדעית המהפכה

לא נדבך. הובס גבי על נדבך על נדבך הנבנות טענות נגזרות שמהן ואקסיומות

ההשפעות המדינית. אחת במחשבתו זו בטכניקה משתמש אלא מכך נפעם רק

הובסההמכאניק תורת אבי גלילי גלילאו של הייתה הובס על את אימץ .

הבנת ולשם רכיבים ממספר מתקיים בעולם שפועל מסוים שגוף התפיסה

השלם. הגוף של הפעילות את להבין כך ומתוך לרכיביו לפרקו יש הגוף

כגוף חיים. המדינה הם בה המדינה ועל האדם בני על זאת ליישם ביקש הובס

איך נבין אותו נבין במדינה, כאשר פועל אשר הרכיב הוא השלם, האדם

מודל מציגה מתודולוגיה – אפלטונית היא המדינה. המתודולוגיה מתקיימת

הוא לוגית, כאשר בצורה המדינה של התפתחות את מתאר תיאורטי. הובס

ביניהם המעבר ושלב מדיני הטבע, מצב מצב שלבים לשלושה אותה מחלק

פאסיבי, הוא הוא הדתית, האל החברתית. מהבחינה האמנה שלב שנקרא

ורשות קבועים תהליכים קיימים מתערב לא הוא ומכאן הטבע את ברא

האדם. בידי נתונה הבחירה

האדם, בני את לתאר ניתן כביכול כיצד המבטא היפותטי מצב – הטבע מצב האדם תפיסת

העדר של מצב נראה המדינה, כיצד לקיום שקדם בשלב והתנהגותם טבעם

קיימת הייתה לא אילו עצמם למצוא האדם בני היו עשויים בו אשר סמכות

שלטון של קיומו הוא המדיני למצב הטבע מצב בין הבסיסי מדינה. ההבדל

במצב לעצמו אחד נפרדות, כל כיחידות חיים האדם בני הטבע מרכזי. במצב

קשרים מקיים האדם בני שלטוניות או חברתיות מסגרות שום קיימות לא זה

לכל ואקראיים מזדמנים שהוא. מפגשיהם סוג משום קבועים או מתמשכים

רגעי. סיפוק לצורך היותר

אין מוסר אין מוחלטת, לאדם אינסופית חירות בעל הוא הטבע במצב האדם

משותף. הכל קניין אין מותר צודק, הכל ולא צודק אין לרע טוב בין אבחנה

הטבע, במצב האדם של הטבעית הזכות היא ההישרדות- הטבעית הזכות

שכלי יתרון לאחד אחרת בתכונה יתרון אחד לכל מזה זה שונים האדם בני

למרות יתרון לאחר את להשיג שואפים האדם בני ביתרונות השוני פיזי.

– הטבע חוקבעורמה. האחר בכוח האחד מדרכו אחד כל תכליותיהם

שכל כך הסדר חוסר הוא בטבע שנימצא סדר. החוק החוסר הוא הסדר

כל כי טוען להתנגשויות. הובס לגרום אף העשוי בחופשיות, דבר נע אחד

51

הטבעית, האדם זכותו בגלל וזאת עצמו על ומגן רוצה שהוא לאן הולך אחד

יצטרך אם טוב. גם לו שיהיה מנת על הכל בו, ויעשה שיפגע אקט מכל ימנע

האינדיבידוא כך לשם ולנוע לשרוד לחיות הטבעית זכותו הוא ללרצוח,

להיפגע. וביכולת לפגוע ביכול שווים כולם בחופשיות

מוגבלים, כך הטבעיים המשאבים המחסור הינו הטבע במצב נוסף מאפיין

הקיום. מלחמת את שמגביר מה מחסור של למצב מגיעים מסוים שבשלב

הם כי להבנה האדם בני את מביא אשר מדיני. דבר הטרום המצב זהו

ושלטונית. מדינית למסגרת זקוקים

החברה תפיסת

אדם בין והקשר

לזולתו

בטחון קינאה, חוסר ידי על המונעים תוקפניים יצרים בעל מטבעו האדם

ליצר המנוגד קיום יצר לו יש האדם של כבוד. למזלו אחר וחיפוש עצמי

האמנה. על לחתום האדם את שמוביל זה הוא הקיום התוקפני. יצר

האדם החברתית. בני אמנה של למצב הטבע ממצב לוגי באופן עובר הובס

עשוי האדם הטבע, שכם במצב להתקיים יוכלו לא זמן לאורך כי מבינים

מדיני. ולסדר להגנה זקוקים הם ולפיכך עצמו את להשמיד

על מלא ויתור לוותר החופשי מרצונם האדם בני כל מסכימים הראשון בשלב

בזמן. בו חירותם על לוותר האדם בני כל של הטבעית, מחובתם חירותם

בידי חירותם את מפקידים האדם בני בו צדדי חד אקט שהוא השני בשלב

, לשלומםםלביטחונ לדאוג הריבון של אבסולוטי. תפקידו שליט ריבון, שהוא

כי לציין האמנה. חשוב כתב את בידו מסרו אשר האדם בני של ומחסורם

זו. לאמנה צד אינו הריבון וכי עצמם לבין האדם בני בין בוצע האמנה כתב

ידי על מלאכותי, תבוני, שנוצר תוצר שהיא פוליטית כישות נתפסת המדינההמדינה תפיסת

המדינה אדם בני היא שסברו כפי טבעי תוצר איננה ולמענם. היוונים.

ורצונם תבונת מתוקף אחר, אלא גורם או מסורת, דת מתוקף לא מוקמת

המדינה אנשים של החופשי ענק"לוויתן" היא הובס של יחידים. ורק

היא – המדינההפרט. של מוגבלת הבלתי חירותו מתבטלת עוצמה, שמפניו

הובס האמין כך רק אחר או זה ריבון עם זהה שאיננה ריבונית משפטית ישות

המדינה. הוקמה שלשמו היחידים בטחון יובטח

מוחלטת, אינה הקהילייה, סמכותו של הכוחות כל את בידיו מרכז הריבון

באמנה, לא צד איננו שהריבון להפקעה. מאחר או לביטול, לחלוקה ניתנת

בניהול בלעדית זכות לריבון יהיו אשר מעשיו בהפרתה, יהיו להאשימו גם ניתן

שלו. הוא החקיקה במעשי מוגבל ואינו והמשפט החוק מקום המדינה, הוא

52

ורע. טוב בענייני היחידי הפוסק

שכן להתנגדות הצדקה אין םחירות את לריבון מסרו האדם בני לריבון,

של מצב יש מחסורם, אולם ולכל םלביטחונ שידאג מנת על החופשי מרצונם

הדבר והצליחה, פירוש שהתרחשה מרידה יש שכאשר מסביר אשר בדיעבד

האזרחים, של הביטחון ועל עצמו על להגן השלטון של ביכולתו היה שלא

להתנגדות. לגיטימציה הייתה ולכן

האדם: בפני העומדות אלטרנטיבות שתי בין מבחין למעשה הובס

הטבע. מצב גמורה, שזהו אנרכיהא.

יכול. כל ריבון תחת חייםב.

פני על שיהיה ככל יכול, גרוע כל ריבון תחת לחיות הובס, עדיפות של לדידו

בו אנרכיה של מצב כל ומלחמת באנדרלמוסיה נמצאת המדינה גמורה,

בכל.

כולו, העם לשלטון בניגוד ובוודאי קבוצה של לשלטונה יחיד, בניגוד שלטון

כולה ההקהיליי או השלטת השכבה בקרב קונפליקט של מצב מראש מונע

רצונות. ריבוי בשל

/ השליט תפיסת

/ הריבון המנהיג

הקהילה, סמכותו כוחות כל את בידיו לרכז הסמכות את קיבל אשר הריבון

איננו והריבון מאחר להפקעה או לביטול, לחלוקה ניתנת ואיננה מוחלטת

יהיו. אשר מעשיו יהיו בהפרתה להאשימו גם ניתן באמנה, לא צד

הוא הוא – אבסולוטי הוא הריבון הוא החוק, בענייני המחליט המוסר,

החברתית. האמנה על חותם החינוך, הדת, ואינו

הכוח מונופול ת אידיאות( מרכז – לאפלטון )בניגוד החוק מקור הינו הריבון

ושלום. מלחמה לעשות הזכות את יש באלימות. לריבון והשימוש

האזרחות תפיסת

במדינה והאזרחים

מרצונם לריבון האמנה כתב ומסירת החירות על ויתורם בתוקף האזרחים

אינם אולם להתנגד יכולים החופשי, מרידה התרחשה כאשר לריבון.

ועל עצמו על להגן השלטון של ביכולתו היה שלא הדבר שהצליחה, פירוש

על של ביטחונם אם לגיטימציה הייתה כן האזרחים, הריבון להתנגדות.

צודק. ריבון, כלומר נשאר הוא המרידה על להתגבר הצליח

המדינה תפיסת

כשותפות

הממשל סוגי פני על יחיד שלטון המצדיקות הובס מביא אותן הטענות

האחרים

ואריסטוקרטיה. הובס מונרכיה, דמוקרטיה מלבד הם האחרים הממשל סוגי

מטבעם שאנשים היא הראשונה סיבות. הסיבה ממספר יחדי בשלטון מצדד

53

הראשונה סיבות. הסיבה ממספר ציבורי מעניין הפרטי עניינם את מעדיפים

הציבורי. ובמשטר פני על הטבעי עניינם את מעדיפים מטבעם שאנשים היא

ריבוי עקב פחות חסין דמוקרטי הם. משטר חד והפרטי הציבורי העניין יחיד

השליטים, בין ומריבות קינאה של למצב מביא זה ההחלטות. ריבוי מקבלי

למלחמת להוביל שיכול אחרים, מצב על כוח קבוצות של להשפעה כן כמו

בהכרח הם יחידה שליט של מחסדיו הטבעי. הנהנים למצב וחזר אזרחים

ברוב שמתקבלות אנשים. החלטות כנסת של מחסדיה שנהנים מאלו מועטים

ביום בהצבעה פיה על החלטה את להפוך אנשים, עשויה כנסת ידי על

שינויים רוב ידי על שלמחרת של יציבות לאי לגרום עשויים אלו אחר.

עקביות. הן ההחלטות יחיד המשטר. בשלטון

תקלות יתכנו יחדי במשטר עם יחד באחת להפריחן ניתן אלו תקלות,

התקלה העלאתם החלטה להחליט יכול ריבון כי היא הראשונה לדיון,

עם שלטון תחת גם לקרות עשוי זה מנכסיו. דבר אדם ולנשל שרירותית

דמוקרטיה לנואם או רעה לעצה השומע להפוך יכול בקלות מוכשר,

בירושה לעבור עשוי השלטון כאשר היא נוספת טוטליטרי. תקלה למשטר

לרעה. הובס מועצה או אחר איש ידי על מנוצל להיות עשוי זה לקטין. מצב

של ובעולתם בשאפתנותם אלא בשלטון מקורו אין זה מצב כי מסביר

הנתינים.

של מוגבל הבלתי לשלטונו הנתין חופש בין סתירה לראות אין הובס לטענתהחירות תפיסת

הריבון האדם. אין בני בין השלום על לשמור הוא הריבון של תפקידוהריבון.

וסמכותו הנתין חופש בין סתירה אין ולכן זה לצורך אלא הנתין את מגביל

כי לזכור הנתין. יש לטובת סמכותו את מפעיל אשר הריבון של האבסולוטית

הריבון. לבין בינם ולא האדם בני בין נכרתת באמנה. האמנה צד אינו השליט

נקבע שהל )אמונה מהדטרמיניזם נגזר – אחד בקנה עולם וההכרח החופש

סמך על פועלים הובס. האנשים של שינוי( החמור אפשרות ללא מראש

אולם רצונם גם הוא ולכן קודמות סיבות משרשרת נובע רצונם רצונם,

חופש בחוק הוזכרו אשר המעשים שכל בכך מתבטא םהנתיני בהכרח,

חסר הוא שהריבון רוחם.ככל על העולה ככל לעשות חופשיים הנתינים

לשאת ועליו הנתין לשלום שאחראי זה הוא הריבון שכן הנתין גם כך גבולות

הנתין. של מעשיו כל על באחריות

הריבון. בפני גם עצמו על להגן החופש קיים לנתין

יכול אינו הריבון מקצועי. כאשר חייל הוא אם אלא להילחם חייב הנתין אין

54

הטבעיות. בזכויותיו לאחוז חופשי לנתין, הנתין הגנה לספק

הכל מטבעו, הריבון רע אינסופית, האדם , חירותםריאליזם, אינדיבידואליזמרכזיים מושגים

יחיד. עצמי, שלטון זאב, אינטרס לאדם בכל, אדם הכל יכול, מלחמת

leviathan לאנגלית מתורגם הישנה בברית ליוויתן השם משמעות – לוויתן

אשרwhale בפרושו ולא הלוויתן את בלע ויונה נחשב יונה. לשליט,

מפני מוגן הוא אך נטרף לא יונה, יונה את בולע הלוויתן לנתינים, כאשר

שמנווט זה הוא והלוויתן חופש לו בסיסי. אין באופן שורד ביום, הוא טביעה

הנתינים. את שמניעה זו היא . המדינה יונה את

55

לוק: ג'ון

כמלוכה ומתעצבת מתייצבת לוק, אנגליה . בתקופת17ה- במאה היסטורי: חי רקע הסדרים את סופית המהוללת- הקובעת המהפכה מתרחשת1668 חוקתית. בשנת

אדם(. )זכויות באנגליה הדמוקרטיים

הובס. של היסוד מושגי ואת המודל את מאמץ מתודולוגיה: לוק

שכלי. מנגנון וזהו שבשכלו הטבעי לחוק מציית תבוני. הוא הוא הטבע: האדם מצב

וכליברל, הטבעי החוק שהן האוניברסליות מוסריות לאקסיומות מוסרי, מציית האדם שדיבר מאקווינס )בשונה הטבעיות הזכויות על השמירה ציווי את הטבעי לחוק מכניס

דתי-תיאולוגי(. באחרים, בהקשר לפגוע מבלי מוסריים חיים על

האדם. בני כל בין טבעי שוויון

הקדם-מדיני. הטבעי במצב מטבעו, עוד חברתי יצור הוא האדם

במרכז. עומד והוא מדינה ללא לחיות יכול אינדיבידואליזם- האדם

האדם כלפי ספקנות יש זאת בכל ותבוני, אך טוב כללי באופן לוק, האדם שאצל לראות ניתן מתאפיין הטבע האדם, מצב טבע של אלו מאפיינים הטבע- לאור כאלו. מצב כולם לא כי

סבירים. חברה הפקרות, כלומר, חיי לא אך חירות של כמצב

חמישית( שורה525אמונה: ) לכינון הטבע ממצב היציאה

באנשים ופוגעים שבשכלם הטבעי לשכל( לחוק )מתנכרים מצייתים שלא אחדים יש.1אחרים.

ולכן לעצמו דין עושה הוא נפגע אדם כאשר הטבע ניטרלי: במצב בשופט צורך.2 החוק של הפרה הוא לכשעצמו זה ויצרית, דבר פרופורציונית לא היא ענישתו

עבריינים. באותם שיטפלו ומוסדות מדינה בכינון צורך יש הטבעי. לכן

3 שאלה 13 ממ"ן

בעייתיים. החיים, לוק- אחדים הובס, הבטחת ובין לוק בין הבדל

המדיני: המצב מאפייני

זכות תמורת החירות על מוחלט ויתור על ל-הובס, שדיבר הטבעיות: בניגוד הזכויות.1 לוק, זאת. ע"פ לעשות רשאי לא האדם כי טבעיות זכויות על ויתור אין לוק החיים, אצל

המדינה. בידי הזכויות על לשמור הזכות את מפקידים אדם בני המדיני למצב בכניסהזכויות: חיים, חירות, קניין. בשלוש מדובר

מובנים- הסבירו. בשני לוק אצל מופיע קניין שאלה: המושגהרכוש א. זכות

האדם. של קניינו שהן הטבעיות הזכויות ב. כל לו שאין לחיים. מי משולה החירות הליברלית, זכות ( בתפיסה527החירות: ) זכותא.

והוא למעשה הוא חירות קניין. בעצמו עבד- 56

רציונאלית, הייתה זו שחירות לציין יש טבעית מחירות נהנה : האדם הטבעי במצב חל לא המדיני למצב במעבר הטבעי. לכן שבחוק למוסר בחפוף הונעה היא כלומר

החירות. במהות שינוי שמשמעה נגטיבית, ליברלית עצמי, חירות כמימוש בחירות : מדובר המדיני במצב

והחברה. הפרט בחיי המדינה התערבות מינימום החירות. כי וזכות החיים כזכות מקודשת/משולה הקניין ( זכות528הקניין: ) זכותב.

את גזל כאילו אותם הגוזל וחירות, ולכן חיים של בזמן נקנה צבר שהאדם הקניין את להבטיח האדם שבידי האמצעי הוא כן, הקניין האדם. כמו של והחירות החיים

ג'ון אצל הקניין תפיסת את אחרים. תארו בגורמים תלוי הוא קניין ללא חירותו, כימתפתח(: שהקניין איך תחנות - חמש531 לוק: )עמוד

פתאום השאלה-איך עולה פרטי( ומפה קניין )בלי משותף היה הקניין האדם בריאת עם זכות לו יש בלבד שלו, והוא לגופו ביחס קניין בעל הוא אדם ( "כל527פרטי? ) קניין נוצר

על פרטית זכות בעל הוא שהאדם מסביר הפקעה: לוק לאותה לוק של לגופו". ההסבר פירות )קטיפת המשותף הרכוש על פועל שהוא וכישרונותיו. לכן, ברגע גופו, תבונתו

אותו. להפקיע זכות לו יש ובכך ממהותו משהו המשותף בקניין מערב מים( הוא שאיבת כל קודם הוא לוק לשרוד, אצל ע"מ והורג לוחם כל קודם הוא האדם הובס שאצל בעוד

החוק לציווי בהתאם לשרוד. זאת כדי המשותף מהקניין רכוש ומפקיע עובד יוצר. האדםהאל. ולציווי הטבעי

(537רכוש ) זה )בשר, פירות( דבר מתכלה היה הרכוש הטבע כן, במצב מתכלה- עם אדם פערים. אם ויצירת רכוש צבירת של אפשרות שמנע הטבעי במצב מנגנון מין הוא הבאיש או הפירות נרקבו כן, אם הטבעי. אם החוק על עבר נשחת- הוא והוא רכוש צבר

חברו. חלק את גזל הוא כי הטבעי החוק על הבשר- מעבר(534האדמה- לא ) האדם של זכותו את מסייג לצבירה. לוק וניתנת מתכלה רכוש

הוא כי הטבעי לחוק בהתאם פועל הוא זו אותן. בדרך שיעבד בכך אדמות על להשתלטהוא החברה עם מטיב ) את מגדיל בכלל- לוק34, 535העוגה. שבעלי מסביר (

שוויון, שדורשים אלו את מגנה והוא ונבונותם לחריצותם הודות בהם מחזיקים האדמות לא עבודה יש ששם לאמריקה ללכת להם מציע ומדון. הוא ריב האדמות, כאנשי חלוקת

בשפע. מעובדת(541כסף- הופעת ) לאדם מאפשרת היא כי הקניין בהתפתחות חשוב שלב היא הכסף

כי לגיטימיים מעמדיים. הדבר פערי נוצרים כך ומתוך גבול ללא כמעט רכוש לצבור את מקבלים בו השימוש את שמקבלים העניים גם ולכן הסכם במסגרת הוא בו השימוש

מכך. הנגזרת המשמעותלחלוקה לחתור לה לקניין. אסור הטבעית הזכות על לשמור תפקידה המדינה- המדינה

המחוקקת. הראשות או העם של בהסכמה מחויבת מיסים גביית וכל הקניין של מחודשת

הקניין אצל לוק אל מול אריסטו:

אריסטולוק

שוני למען אמצעי הוא המדיני המצב

הקניין זכות הבטחת

לאדם המאפשר אמצעי הוא הקניין ושכלית מוסרית להתפתח ומפה לפנאי

בפוליטיקה השתתפות זה ובכלל

ומקום חשיבות יש לקנייןדמיון

57

לוק: אצל שוויון

של מצומצמת בתפיסת מדובר זאת החוק. עם בפני שוויון או פוליטי שוויון יש לוק ג'ון מבחינתהזדמנויות. שוויון הכלכלי- יש כלכלי. במישור חברתי שוויון על מדובר לא כי שוויון

ומרד: ציות אי

המוסר את האנושי החוק ומעל המדינה מעל מעמיד מאקווינס תומס כמו לוק ג'ון ביקורת המאפשר מדינתי חוץ מוסרי קריטריון הטבעי. מפה, יש בחוק שנמצא האוניברסלי

כי צדק אי )רשעות( למעשה עוון מעשה בין ל-הובס ובניגוד השלטון על האזרחים שלואקווינס(. לוק בין שלו. )דמיון ובמוסר הטבעי בחוק נעוץ הצדק מבחינתו

החוק וצווי דתי תיאולוגי בהקשר מדבר שאקווינס בכך נעוץ אקווינס ובין לוק בין ההבדל לוק זאת, ג'ון הבא. לעומת עולם של לתכלית מכוונים הנצחי מהחוק נגזר שהוא הטבעי

על לציווי הטבעי החוק את הופך ולמעשה לדיון ההומניסטי ההיבט את מכניס כליבראליהטבעיות. הזכויות על שמירת

שלהם, אלא הטבעיות הזכויות על וויתרו לא והאזרחים מאחר לוק ג'ון ל-הובס, אצל בניגוד בתפקידה מועלת שהמדינה מהרגע עליהן, הרי לשמור הזכות את המדינה בידי הפקידו רק במקרים רק אותו ומאפשר זו באפשרות נזהר או מסייג לוק זאת להתנגד. עם רשאים הם

מיליונים. של הרג או הקניין, כליאה של גדולה בוטים, למשל, הפקעה

צורת הממשל:

המדיני המצבהאדם הטבעי- טבע המצב

הובס לאדם מטבעו- "אדם רע האדם

אנרכיהזאב" ריסוןאבסולוטי-

לוק לא אך מטבעו- "חירות טוב האדם

ספקות, חשדנות. עם הפקרות", אך

מוגבל, ליברלית- שלטון דמוקרטיה לשלוט, אך לעם אפשרות נותנים

אותם מגבילים בני כלפי הבסיסיות מהספקות )נובע

אדם(

מאושר". טוב- האדם, "פרארוסו

לוק שלטון.1 מההנחה תמך נציגים: תבוניים הם האדם בני שרוב בדמוקרטיה, מוסריים הם האדם בני כל שלא לכך מודע לרוסו, הוא , בניגוד עם ומוסריים, אך

של שלטון מציע הוא ולכן הטבע ממצב יצאו שבגינם בעיתיים אחדים יש ותבונייםמההמון. יותר יותר, מיושבים משכילים הם נציגים. הנציגים

עקרון הסכמת.2 באמצעות העם של ההסכמה הוא לוק בתפיסת בסיס העם: האמנה. לרעיון שנקשר פרלמנט, דבר

לבזר מציע לוק מעריצות האדם, והחשש טבע כלפי החשדנות רשויות: בגלל הפרדת.3הרשויות. שלושת בין הפוליטי הכוח את

58

כלומר ע"י שנבחרת הרשות היא כי המחוקקת הראשות עליונות ביטוי העם, החוק על עולה הטבעי החוק כאמור כי יכולה כל לא היא זו רשות להסכמתו. גםהחוק. לשלטון ביטוי הוא האנושי. הדבר

והמדינה: החברה

הם והחוקים זאב" והשלטון לאדם "אדם כי מדינה ללא חברה תתכן לא הובס שאצל בעוד חברה בין הבחנה בליברליזם( יש )ובכלל לוק זאת, אצל החברה. לעומת את ליצור הדרך

נקשר חברה. הדבר מדיני( הייתה קדם )מצב הטבע במצב ועוד מוסרי האדם כי ומדינה להרבות צריכה לא שהמדינה עצמי( הליברלית )כמימוש הנגטיבית החירות לתפיסת

החברה. בחי בהתערבות

לוק ג'ון – סיכום

ההוגים רעיונותקריטריונים

מתודולוגיה

המחקר( )=שיטת

יסוד והנחות

כלליות

של המושגים תשתית בעיניו חן הובס. מוצא של המתודולוגיה את מאמץ לוקהטבע. מצב על מדבר הובס, אשר

היפותטי מצב הוא לוק פי על הטבע להובס, מצב - בדומההטבע מצב זכות לאדם כי הובס עם המדיני, מסכים המצב של ויסודותי את להבין המאפשר את מגדיר לקניין, לוק הזכות את לוק מוסיף בנוסף החרות וזכות הישרדות

קניין. זכות על מדובר ולכן הפרטי המרחב את אלא פרטי כרכוש רק לא הקניין הטבע באדם. חקו הטבוע טבע חוק הפקרות. קיים של לא אך חירות של מצב

חרדה כלל. אין בדרך תקינים חברתיים יחסים יהיו הטבע שבמצב מבטיח ולקניין. הפגמים לחיים, לחרות הזכות שהן טבעיות זכויות האדם קיומית. לבני

הוא הראשון המדיני. הפגם למצב לעבור האדם את מניעים הטבע במצב הרתעה בכל צורך יש ולכן תבונתם ולצו הטבע לחוק נשמעים אינם אשר בודדים

המעניש. וגם השופט גם יהי נפגע שאם ראוי זה שאין הוא השני קיבוצי. הפגם

שווים, האדם בני כל בזולת לפגוע לו מתיר ואינו באדם טבוע הטבעי החוק האדם תפיסת חשבון על האישי לקיומו לדאוג רשאי אינו אדם שום ולכן ערך אותו לכולם

הזולת.

הוראות , כלומרהטבע חוק קיים הטבע במצב כי מניח הובס, לוק כמו שלא פנימי ריסון מתוך לנהוג לאדם מור באדם. השכל הטבועות ומפשטות כלליות בחייו, לפגוע האדם על אוסר הטבע חוקהזולת. של הטבעיות הזכויות וכיבוד

חופש של מצב הוא הטבע שמצב אף על הזולת, לכן של וברכושו בחירותוהפקרות. של מצב הוא מוחלט, אין

פי על פועל מהם אחד שכל זה במובן שווים הטבע במצב האדם לוק, בני פי על הכל מלחמת של מצב הטבע מצב אין אותו. לפיכך ומכוון בו הטבוע הטבע חוק

כפייה כוח העדר אף כלל. על בדרך תקינים חברתיים יחסים של מצב בכל, אלאהאחרים. של הטבעיות הזכויות את הטבע במצב האדם בני חיצוני, מכבדים

תניתנו ובלתי מלידה, אינדיבידואליות טבעיות זכויות האדם לבני סבור לוק אלה ורכוש. זכויות לחיים, לחירות, לקניין הזכות הן הטבעיות לערעור. הזכויות

טבועות כלשהם, אלא מדיניים מחוקים נגזרות ואינן חיצונית הענקה פרי אינןאדם. היותו מעצם באדם

59

וקיום טוב "שלום, רצון של מצב הוא אותו מתאר שלוק כשפי הטבע מצב אם השאלה הטבעי. נשאלת החוק בגבולות מוחלט בחופש חיים האדם בני הדדי" בו

סיבות שתי המדינה??? לקומונה כינון את המחייבים הטבע במצב הפגמים מהם

↓זה: לכינון

החברה תפיסת

אדם בין והקשר

לזולתו

זכויותיה על וישמרו הטבע חוק לאור הטבע במצב ינהגו האדם בני שרוב למרות שלא בודדים אם אחדים, גם להימצא עשויים האחרים, תמיד של הטבעיות

שירתיע קיבוצי בכוח צורך לכן, יש זולתם בזכויות לפגוע וינסו תבונתם לצו ישמעובאחרים. לפגוע עבריינים מאותם וימנע

כראות ורכושו עצמו על להגן אדם כל מרכזית, רשאי שיפוטית סמכות בהעדר הזולת, עשוי, זכויות שמירת קוד פי על נוהג כלל שבדרך אדם אם עיניו. גם

הזעם בשל תבונתו לו שמורה מה פי על שלא לפעול נפגעות זכויותיו כאשראותו. הממלאות הנקם ותחושות

אז כי המעניש וגם השופט גם יהיה נפגע שאדם הראוי מן זה אחרות, אין במיליםהעבירה. טיב את הולמת בלתי תהא העונש שמידת גבוהה סבירות יש

במצב ליקויים תיקון המדינית, היא החברה של להקמתה שהסיבה מכאןהמדינה תפיסתלעצמו. שופט הוא אדם שכל מכך הנובעים הטבע

דברים: שלושה חסרים הטבע במצב

את שתאכוף החוקים, סמכות פי על ישפטו אשר כתובים, שופטים חוקיםהחוקים.

למצב לעבור האדם בני לעצמו, בוחרים דין יעשה אדם כל שבו מצב למנוע בכדי לו נגרם כאשר אליה לפנות יכול אדם מוסמכת, שכל רשות קיימת המדיני, שבו

נזק.

בסכסוכים בירור לשמש צדק, תפקידה בהשלטת אפוא היא המדינה של מהותההחברה. את ויתקנו עבריינים שירתיעו עונשים האם, לפסוק בני בין

החברה כינון – החברתית האמנה – המדיני למצב הטבע ממצב המעבר להתחבר המחליטים אדם בני בין אמנה באמצעות לוק, נעשה פי והמדינה, על

הטבעיות. כינון מזכויותיהם מפריע באין ליהנות שיוכלו כעדה, כדי ולהתאגדבשתיקה. או במפורש הסכמת פרי הוא האדם, אלא בני על נכפה איננו האמנה

מזה מהותית לוק, שונה פי המדיני. על למצב הטבע ממצב המעבר תיאור על מוחלט ויתור לוותר האדם בני נדרשו הובס הובס, אצל ידי על שהוצג

ואילו המדינית הרשות יצירת ריבון, לצורך בידי הפרטיים, ולמוסרם רצונותיהם אלא הטבעיות זכויותיהם על צורה בשום מוותרים אינם האדם לוק, בני פי על

רק הללו. כלומר, לא הזכויות על למור הזכות את השלטון בידי מפקידים שכל האדם, אלא בידי לעולם ונותרות למדינה קודמות הטבעיות שהזכויות

אלה. זכויות להבטיח נועד המדינה של קיומה

רשאי אינו השלטון מוגבל ממשל של מצב לוק, הוא פי על – המדיני המצב בידי מפקידים האדם במתכוון. בני לרוששם או הנתינים, לשעבדם את להשמיד ויתור זכויותיהם, לכן, זהו על מוותרים ולא קניינם על לשמור הזכות את השלטון

הזכויות של בקיומן ומותנית מוגבלת לשלטון המוענקת בלבד. הסמכות תנאי על

60

המדינה תפיסת

המשך

הטבעיות.

את לרעה ינצל לא והשלטון ישמרו אכן הטבעיות שהזכויות נבטיח איךסמכויותיו???

כתובים חבר, חוקים באותה הנקבעים החוקים הם זו לתכלית יהעיקר המכשירהכוללים החוק של לאורו המנוסחים המסורת פי על עונשים הטבעי,

הזכויות שמירת את שיבטיחו אחידות מידה אמות על שמירה והמוסכמות, תוךבהן. פגיעה על הולמת הועונשי

מתורתו נובעת הכתובים לחוקים כבסיס הטבעי החוק תפיסת של כמובן, הכתובים, לחוקים הקודם מוסרי קוד שקיים אקווינס, האמין כמו אקווינס, לוק

הטבעי. החוק במרכז האינדיבידואלי האנושי הטבע את ראה אליו בניגוד אך

המחוקקת הרשות כי לוק במדינה, קובע הכתובים החוקים של חשיבותם לאור כולו הציבור מטעם מסורה במדינה. הריבונות העליונה הרשות להיות צריכה

גבולות נקבעו שלו הפעולה חופש ומידת לפעולותיו המחוקק, אך הגוף לידיברורים.

גורם שום לידי לה שניתנו הסמכויות את להעביר רשאית אינה המחוקקת הרשות המדינה קמה שבזכותה החברתית האמנה מתנאי לחרוג יכולה אינה אחר. היאתפקידה לה נמסר ושבזכותה המפרטים חוקים לחקיקת מוגבל השלטון, הללו. לחוקים תוקף שתתן משפטית מערכת ולהקמת הטבע חוק את ומפרשים

האזרחים ברכוש לפגוע או מיסים להטיל רשאית המחוקקת הרשות לבסוף, אין בעצמם התושבים, אם רוב שלהם. כלומר, בהסכמת מפורשת הסכמה בלאהנבחרים. נציגיהם ידי על ואם

על ההגבלות לשורת לוק מוסיף ושרירותיות עריצות מניעת להבטיח בכדי חוקים לחקיקת הסמכות הרשויות. ריכוז הפרדת עקרון את המחוקקת הרשות

להם שהוענק מהסמכות לריגה לגרום עלול אנשים אותם בידי לפועל והוצאתם מכפיפות פטורים עצמם לראות עשויים בשלטון הכלל. האוחזים טובת והזנחת החירות, רצוי שלמען היא מכך המתבקשת מחוקקים. המסקנה שהם לחוקים

תהיינה – לפועל חוקיה את המוציאה המבצעת והרשות המחוקקת שהרשותנפרדות.

כאשר לנהוג יש לשאלה: כיצד מוקדש לוק של המדינה בתיאור האחרות השלב היא המחוקקת הרשות של שסמכותה לו? מאחר שניתן באמון מעל השלטון השלטון את ולהחליף להתנגד הזכות העם בידי ששמורה פיקדון, הרי בבחינת בעצמו הוא כאשר או הטבעיות הזכויות על כיאות לשמור מצליח אינו כאשר ישירות פוגע השלטון כאשר ורק אך קיימת ולמרד להתנגדות בהן. הזכות פוגע

הטבעיות. מהזכויות באחת ברור ובאופן

האזרחות תפיסת

במדינה והאזרחים

בורר באופן ישירות פוגע השלטון כאשר ורק אך ולמרד להתנגדות הזכות קיימתמאחרהטבעיות. מהזכויות באחת היא המחוקקת הרשות של שסמכותה

השלטון את ולהחליף להתנגד הזכות העם בידי ששמורה פיקדון, הרי בבחינת בעצמו הוא כאשר או הטבעיות הזכויות על כיאות לשמור מצליח אינו כאשרבהן. פוגע

המבצעת והרשות המחוקקת שהרשות החרות, רצוי : למעןרשויות הפרדתההוגה של תרומתו סמכויות, ריכוז למנוע מנת על נפרדות, וזאת תהיינה חוקיה את לפועל המוציאה

בשלטון , האוחזים הכלל, ובנוסף טובת שהוענקה, להזנחת מהמוסכמות חריגהמחוקקים. שהם לחוקים מכפיפות פטורים עצמם לראות עשויים

מערב שאותה הפרטי. העבודה לקניין : הזכותהאדם של הטבעיות הזכויות הפרטי, ההצדקה לקניינו ממנו לחלק שהופכת היא המשותף ברכוש האדם

61

לנחלה המוסיף אדם שמשקיע מהעבודה אפוא נגזרת הפרטי הקניין לזכות שאר של המשותפת זכותם מתבטלת מאישיותו. כך משלו, משהו משהוא כלשהי

האם של הפרטית לחזקתו והופכת נחלה אותה על האדם בני

טבעי, מצב וקניין חירות טבעיות: חיים מוגבל, זכויות רשויות, ממשל הפרדת מרכזיים מושגיםהמדינה. בידי זכויות הפקרות, האמנה: הפקדת ללא חירות

62

רוסו ז'ק ז'אן

הרבה יקרין . הדבר18ה- במאה האחרונות המדינה ערי בין ז'נווה, שוויץ. הייתה העיר יליד)העשירים(. הסלוניים לחוגים הצטרף לפריז, שם עזב שלו. בנעוריו התפיסה על

מתודולוגיה:

יצרים, משני מונע אציל. האדם כפרא הטבע במצב האדם את מתאר רוסוהטבע: מצב הטבע- מצב ולכן באחרים לפגוע ממנו מונע הרחמים הרחמים/חמלה. יצר ויצר הקיום יצר של לתפיסתו דומה מרוסן שהאדם שהעובדה לראות ניתןהאדם- טוב. מאד. טבע טוב

)יצר יצרי במנגנון מדובר רוסו שאצל מפניי ביניהם מהותי הבדל יש לוק, אולם

הם האדם בני. הטבעי החוק תבוני- שהוא במנגנון לוק אצל הרחמים( ואילו

למזון, שינה זקוק טבעי. )"האדם שוויון חברתיות( יש אינטראקציות )אין אינדיבידואליסטים הטבע ממצב ליציאה הסיבה את מסביר הטבע: רוסו ממצב (- היציאה585 ואישה."( )עמוד

זאת טבע למשל, אסונות הטבע אתגרי על להתגבר כדי כוחות לאחד האדם בני של בצורך האדם, בני רוסו, כל האדם. אצל בטבע היא שהבעיה ולוק הובס של להסבריהם בניגודלוק, אחדים. ואצל

היה המודל או הטבע מצב ולוק הובס שאצל בעודה"מקולקל": המדיני למצב הכניסהאצל או תאורטי המקולקל המדיני המצב שהוא היסטורי מרכיב נכנס רוסו היפותטי,

רוסו היה האדם הטבע ממצב היציאה שעם בכך ההתפתחות את מתאר בתקופתו. ומפה לאחרים עצמו את משווה זה, האדם חברה. במצב לתוך נכנס הוא אינדיבידואליסט

.ניכורבאזיקים". הוא אסור מקום ובכל חופשי נולד ואגואיזם. "האדם לתחרות הדרך קצרה התחרות, היצירים, באזיקי אסור האדם הקלוקל המדיני שבמצב לכך מתכוון למעשה, רוסו

ניכור, של במצב כעת נמצא הטבע, הוא מצב של התמימות והצביעות, במקום הקנאההפנימית. ממהותו מונע לא האדם

שאלה 13 ממ"ן המישור : 2 המישור הבחנה הפרטי, בין הציבורי: הספרות שתי זו, לבין הבית תחום בין ההבחנה את יצרו הליברליזם. הליברלים של המצאה )מישורים( היא

לגיטימציה או עיגון נתנו הם זו הפרט. בהבחנה זכויות על להגן כדי והמדינה החברה תחום במישור )זולתי( ואילו אלטרואיסט הוא הפרט האדם, כלומר, בתחום של באישיותו לפיצול

יש כוחנות הצדקה הציבורי, האידאולוגיה לאגואיזם, או מעודד הליברלית ותחרותיות. מושג את האדם. להסביר על האזיקים בתור רואה שרוסו דבר התחרותיות את מצדיקהאורגניזם. הקולקטיביזם למושג אותו הכללי" ולקשר "הרצון

( 2 , פסקה586 )המתוקן: המדיני המצב מאפייני

במקום מתוקן מדיני מצב או מתוקנת אמנה ליצור חותר : רוסו אורגניזם/קולקטיביזם.1 האדם, אלא בחירות פגיעה שתהיה רק לא ולוק ל-הובס הקלוקל, שבו, בניגוד

ובכלל זכויותיו של מוחלטת מסירה היא זאת לממש חירותו. הדרך את ישפר האדם שתיאר כפי לאדם חיצוני שהוא בריבון מדובר אין ריבון, אולם לידי הקניין זכות זה

היחיד שבו אורגני מדיני גוף יוצר רוסו בתוכו. בכך נכלל שהוא לקולקטיב הובס, אלאולציבורי. הפרטי המישור בין ההבחנה מתבטלת הקולקטיב, ולכן עם מתמזג

63

רצונות של הכול: אוסף רצון את נסביר (, ראשית2 , פסקה591: ) הכללי הרצון.2 שלו. האישי או הפרטי הטוב על חושב שהוא בשעה מבטא שהאדם אגואיסטים, רצון

ושווים חופשיים, תבוניים בהיותם האזרחים כלל של רצונם הוא הכללי בשונה, הרצון הליברלית לתפיסה הקהילה, בניגוד היא, שרצון כמותי. הכוונה ולא איכותי רצון זהו אובייקטיבי. את אמיתי ברצון מדובר אלא הדבר את רוצים שהרוב מכך נובע אינו

הכלל, הקולקטיב. טובת על חושבים כשהם מבטאים הזה הרצון

: הכללי הרצון של ברעיון סכנותבפניי פתח פותח מעורפל אלא כמותי אינו הכללי שהרצון כך על מצביע טלמון

של אמיתי רצון אותו בשם מדברים שהם לטעון לנין, היטלר למשל עריציםהעם. על אותו לכפות הקהילה, ומפה

הוא מה יודעים שהם בטענה הדמוקרטי הרוב להחלטות אזרחים של ציות אי העם. של הכללי הרצון

הפרט של הטמעה משמעו הקולקטיב רצון עם מתמזג היחיד שרצון הרעיון זהו טלמון האינדיבידואלי. ע"פ ייחודו את מאבד ולמעשה הקולקטיב בתוך

הטוטאליטריים. למשטרים הבסיסרוסו רביעית , פסקה588הכללי- לרצון )בהמשך אדון בין הבחנה עושה בסוף(

אדון כפי הסכמה של פעמי חד אקט מתוקף האחר על ששולט מי זה וריבון. רב אמנה תהיה שבה מדינית מסגרת מציע לכך, רוסו ולוק. בניגוד הובס שמתארים

רוסו ( מבחינת589דינאמי. ) רצון הכללי, שהוא לרצון שנקשרת פעמית, מתמדת רוב, למשל של שהחלטות קובע כקצין. רוסו ופועל פקודות או צווים מציע האדון

ביטוי הן כי פקודות או צווים אותן מכנה והוא חוק להיקרא ראויות אינם בפרלמנט הרצון של זאת, תוצר באוכלוסייה. לעומת אחרים חלקים על הכפוי פרטי רצון של

של האמיתי לרצון ביטוי הוא החוק המתוקנת במסגרת חוק, כי להיקרא ראוי הכלליהאמנה. על חותמים אנחנו לחוק מצייתים שאנחנו פעם רוסו, בכל האזרח. מבחינת

ריבוןאדון

פעמית= צווים, פקודות חד הסכמה הכללי- בא פעמית, הרצון הסכמה-רב

לחוק. בציות או בהסכמה ביטוי לידי

רוסו: של החירות תפיסת

הפרדוקס את ב'( הסבירו )סעיף של ממשנתו רוסו של ממשנתו הרעיונות את נתחו וחירות טבעית חירות בין להבחין ניתן לוק של במשנתו בקטע. האם המוסבראזרחית?

המדיני אזרחית- במצב חירותטבעי טבעית- מצב חירות

יצרית, אינדיבידואליסטית חירות ומוסרית, רציונאלית או תבונית

קולקטיביסטית

הייתה זו אינדיבידואליסטית, חירות בחירות יתאפיין האדם הטבעי במצב הטבעי: המצבהרחמים ויצר הקיום יצר ע"י הונע הוא כי יצרית

64

הקניין. ורדיפת התחרות באזיקי כבול היה חירות. האדם העדר הקלוקל: המדיני המצב בחירות הנחותה היצרית חירותו את המיר האדם המתוקן במצב המתוקן: המדיני המצב

לרצון האדם בציות מתבטאת היא כי קולקטיביסטית היא זו יותר. חירות תבונית, נעלה בקטע מתבטא זהה. הדבר באופן הקהילה ושל היחיד של התבוני הרצון שזהו הכללי

לחירות ביטוי וזהו תבוני ציות הוא הכללי הרצון לחוק, כלומר, לתוצר שהציות בכך עצמי כשכלול פוזיטיבית היא החירות תפיסת רוסו שאצל לראות האמיתית. מפה, ניתן

היצרים. על התבונה השלטת שמשמעה

החופש: פרדוקס

צורת המשטר:

המדיני המצבהאדם הטבעי- טבע המצב

הובס לאדם מטבעו- "אדם רע האדם

אנרכיהזאב" ריסוןאבסולוטי-

לוק לא אך מטבעו- "חירות טוב האדם

ספקות, חשדנות. עם הפקרות", אך

מוגבל, ליברלית- שלטון דמוקרטיה לשלוט, אך לעם אפשרות נותנים

אותם מגבילים בני כלפי הבסיסיות מהספקות )נובע

אדם(

מאושר". טוב- האדם, "פרארוסו

רדיקאלית- ישירה. ריבונות דמוקרטיה בדמוקרטיה שמתבטא הכללי הרצון

כי נציגים של לשלטון מקום ישירה. אין סכנה ותבוניים. יש שווים האדם בני כל

פרטניים. אינטרסים יפתחו שנציגים

ישירה. אין בדמוקרטיה שמתבטא הכללי הרצון . ריבונות רדיקאלית- ישירה דמוקרטיה אינטרסים יפתחו שנציגים סכנה ותבוניים. יש שווים האדם בני כל כי נציגים של לשלטון מקום

פרטניים.

של מצב למנוע כדי בפוליטיקה מעוברים להיות צריכים : האזרחים מתמדת השתתפותפרטי. רצון התפתחות

העם(. )שהוא השלטון הגבלת צורך אין כי רשויות הפרדת אין רשויות: הפרדת שלילת

בקבוצות גם כמו פרטיים אינטרסנטיים המייצגות למפלגות מקום אין מפלגות: שלילתהאחיד. הכללי הרצון עם אחד בקנה העולה פלורליסטית אנטי תפיסה אינטרס. זוהי

במצה לבין רוסו אצל האדם וטבע הטבע מצב אופי בין ברור מתאם שיש להיווכח ניתן לטבע קשורה לא הטבע ממצב )היציאה במהותו טוב הוא האדם מתאר שהוא המדיני

שלטון. הגבלת ללא ישירה דמוקרטיה של הוא המדיני המצב האדם( ולכן

תכלית המצב המדיני:

המדיני המצב תכלית

65

להשליםהובסלהשליםלוק

רוסו

המדינה את רואה הקלאסיים, לא ההוגים רוסו, כמו תכלית לה יש אלא בלבד פיזית לתכלית ל שנועדה כשותפות

דבר טובות לאושר, למידות האדם את להביא כלומר רוחנית התבונה שבה תבונית לחירות החירות להמרת שנקשר

ביצרים. שולטת

רוסו: של ההשפעות

משטרים:

יכולים האזרחים שכל ומתכוון העם ריבונות על שמדבר הראשון דמוקרטיה: רוסו להשתתף.

גיוס את מזכירה המתמדת בקולקטיב, ההשתתפות נטמע דיקטטורה: היחידה מוגבל. לא הטוטליטרי, השלטון ההמונים

אידיאולוגיה:

פרטי. מקניין והסתייגות מקיף חברתי סוציאליזם: שיוויןהאורגנית. האומה פאשיזם- לאומנות: תפיסת

תפיסת ההתאגדות המדינית

אריסטורוסו של - תוצרמלאכותיתמקורה

אמנההתופעות מכלול עם נוצרה טבעית

אורגניתהכללי - רצוןאורגניתמאפייניה

חירותרוחנית- תכליתהפוזיטיבית

פוזיטיבית חירותוחנית- ר

המצויינים- אי שלטון אריסטוקרטיהישירה- שוויון דמוקרטיהמשטרשיווין

ההשוואות טלמון לאבינרי

טוטליטרי רוסו)טלמון(

דמוקרטי רוסו)אבינרי(

מלא הוא שרוסו כך על מצביע טלמון לשחרר חותר פנימיות, הוא סתירות

עריצים על השפיע אבל האדם את

כדי בכוונה מקצין רוסואותם להדגיש

רשויות מפלגות, הפרדת שלל רוסומשטרוכד' = דיקטטורה

משטר בצורת עסק לא רוסומדינה בהתוות אלא

הקשר הפרט בין

והכלל

הפרט את מכפיף לא רוסוהכלל בתוך נטמע הפרט רוסו אצל זהות יוצר אלא לכלל

שלהם. ברצונות שההשתתפות מסביר אבינרי מדבר שעליה המתמדת ההשתתפות

66

רציונאליים. משיקולים מונעתההמון על למניפולציות פתח היא רוסו

רוסו ז'אק ז'אן – סיכום

ההוגים רעיונותקריטריונים

מתודולוגיה

המחקר( )=שיטת

יסוד והנחותכלליות

באמצעות האדם מוסרית. מימוש חברתית מסגרת היא המדיני המצב תכליתהתבונה.

תבונתנו על מסתמכים שאנו בכך מותנה הכללי הרצון

ולהיפך כמושג הכללי הרצון את מבטל אינו הכל רצון

דבר על מוותר האדם. האדם שיפור הוא רוסו עלפי מכלל חלק להיות של הרציונלאחר. דבר לקבל כדי אחד

את המבסס זיוף אלא רוסו, אינו , אומרטובות מידות או תרבות שמכונה מה כלומחירותו. האמיתי מטבעו האדם את ומרחיק החברתי השוויון אי

והאם האדם בני בין החברתי השוויון אי של והיסודות המקום את לבחון מנסה רוסו מצב החברתי שוויון באי לראות ההנטיי כי טוען טבעי? רוסו שוויון מאי נובע הוא

תוקף. כל משוללת טבעי שוויון מאי הנובע נמנע בלתי

יש כך רוסו, אם הטבעיים, טוען מההבדלים נובעים אינם החברתיים ההבדלים אם יש כך החברה, לשם התפתחות בתולדות החברתי השוויון אי שורשי את לחפש ולחקור החברה של היותה טרם האנושי המין מאפייני את האדם, להכיר את לבחון

להיווצרותה. שהוביל התהליך את

של ממשלותיהם הכרנו שכבר בטכניקה שימוש לעשות מציע אחרות, רוסו במילים האדם בני של האמיתי טבעם מהו לבחון מנת על הטבע מצב את ולבחון ולוק הובסומאפייניה. החברה לכינון הטעמים את להבין ולאורו החברה של קיומה בטרם

מסגרות בעדר התאפיין ולקו קודמיו, הובס אצל כמו רוסו פי על – הטבע מצב האדם תפיסת הטבע במצב שראה הובס של לתפיסתו בניגוד כלשהן, אך שלטוניות או חברתיות

האדם, לבני ונוח הרמוני כמצב הטבה את רוסו מתמדת, מתאר מלחמה של מצב השופע, הטבע מן בקלות צורכיהם את המספקים מאושרים אדם בני חיים שבו

שלווה מחיי נהנה מאושר". והוא "כפרא חי הטבע במצב האדם רוסו לטענת אינסטינקט טבעיים מניעם שני ידי אל האדם בני מונחים הטבע והרמוניה. במצב

את מדריכים אלו מניעים הטבעי. שני הרחמים ורגש העצמי הקיום יצר שהוא מולד תוך עצמו עם להיטים מנסה הטבע במצב דםהא הזולת. כלומר עם ביחסיו האדם

זקוק אינו בנחת, והוא לחיות אדם כל יכול מכך בזולת. כתוצאה מנמלית פגיע אושרו. ואת הטבעית חירות את להבטיח מנת על חיצוני ופיקוח חברתיים למוסדות

מבעלי נבדל חירות. האדם היא האדם את המאפיינת היסוד תכונת רוסו פי על לאדם יש לאינסטינקט נשמעים שאלה בעוד חופשית ובבחירה ברצון החיים

מתוך הבחירה יכולת ניתנה שבידו היחיד היצור הוא רצונית. האדם בחירה אפשרות חופשי. רצון

מאושרים אדם בני חיים בו הרמוני, אשר כך כל מצב הוא הטבע מצב כן, ם עלמדיני? למצב לעבור למה

החברה תפיסת

אדם בין והקשר לזולתו

מצב ממאפייני הנובעת בעיה של תוצאה אינה רוסו פי על הטבע ממצב היציאה אקלימיים, ושינויים טבע אסונות כגון םחיצוניי גורמים של תוצאה הטבע, אלא

החלה להתמודד. כך האדם נאלץ שעמם שונות וסכנות מזון בהשגת קשיים שיצרוהחיים: בסדרי מוחלטת מהפכה

67

מהעצמות הגמור ההפך שהיא האדם, תלות בני בין תלות נוצרה-הטבע. מצב את שאפיינה

האדם. בני בין וממושך סדיר פעולה שיתוף חייבו חיצוניות נסיבות- התמקצעות, חלוקת דרך חליפין, המשיך בסחר החל זה שיתוף

הפרטי. הקניין החברתית, והנהגת העבודה

והחל האדם בני בין השוויון רוסו, נעלם הפרטי, אומר הקניין לתמונה שהוכנס מרגעהחברתי. השוויון אי להתפתח

חברתי. בעולם שוויון לאי מהרה עד כלכלי, שהתפתח שוויון לאי גרם הפרטי הרכוש מערכת של והיווסדה חברתיים פערים התחרות. נוצרו גברה מוגבלים משאבים של

זה המידות. מצב בטוהר והפגיעה השוויון, שחיתות, הניוון אי את שמנציחה מדיניתסדר. שישליטו חברתיים מוסדות לכונן ההכרח את יצר

את תקפח שלא אדם בני בין שותפות ליצירת הדרך את למצוא אפוא מבקש רוסוהמדיני. והחיוב החוקית המרות את תצדיק אחת ובעונה ובעת היסודית םחירות

המדינה תפיסת

המדינה תפיסת

המשך

.החברתית אמנה המדינה למצב הטבע ממצב המעבר

חופשיים אדם בני בין שנערך המתוקנת. כהסכם החברתית האמנה את רואה רוסו אחד כל אם רק להיווצר כזו, יכולה שאמנה דבור . רוסו חופשי רצון מתוך ושווים זכויותיו, לרשות עם יחד מוחלטת מסירה עצמו את ימסור השותפים מן ואחד

אחד כל מוחלטת. כאשר שוויון ליצור יכול כזאת מסירה כולו, רק הציבורכולו. הציבור לרשות זכויותיו של מוחלטת מסירה ימסור מהשותפים

בהתאם המדינה את לנהל יכול הכללי הרצון רק רוסו של לדעתו- הכללי הרצון ניתן הכללי, לא לרצון ביטוי היא והריבונות הכלל, מאחר טובת שהיא לתכליתה

הרצון ואילו פנים למשוא רוסו פי על נוטה הפרטי אחר. הרצון לידי אותה למסור ואז אדון אחר, יש מאל שהוא משהו שיש שברגע טוען לשוויון. רוסו נוטה הכללימלהתקיים. מפסיקה והמדינה נעם השוויוני הקיבוצי הגוף

האינטרס את יש אחד שלכל הפרטיים הרצונות כלל של הממוצע הינו – הכל רצוןשלו. הפרטי

מוכן שאינו אחד יש אם וגם כולם לטובת כולם של הרצון שהינו הכללי לרצון בניגודעליו. לכפות ניתן הכללי לרצון להצטרף

האדם. בני של התבוני רצונם שהוא מהותו מעצם לשגות יכול אינו הכללי הרצון האנשים. של פרטיים רצונות אוסף שהוא הכל לרצון הכללי הרצון בין מבין רוסו לו ורק האמיתי הטוב את מכוון תמיד הוא הכללי לשגות. הרצון עלול הכל רצון

חוק. של תוקף לתת מותר

גוף של רצונו הוא הכללי הרצון שכן לחלוקה ניתנת אינה הריבונות כי טעון רוסו. ממנוה חל רק ולא כולו האומה

/ השליט תפיסת/ הריבון המנהיג

חייבות המדינה בתוך ההתאגדויות ביטוי, כל לידי לבוא הכללי הרצון שיוכל כדי באזרחותו. כדי המתחרות לנאמנויות נתון יהיה לא שהפרט להתבטל, כדי

יוצאים ללא כולם ידי על להתקבל צריכה כללי, היא הרצון הכרעת תהיה שהכרעה אם ורק אך התאגדויות להתיר מוכן התאגדויות. רוסו על רוסו אוסר ולכן הכלל מן

הפרטים. את מאחד שוב אשר דבר ואחידות רבות הם

את שלל אותו. רוסו מוליך הכללי הרצון אשר שלטון הוא רוסו פי על הריבוןהאתונאי. המודל לפי הישירה בדמוקרטיה )לוק( וצידד הייצוגית הדמוקרטיה

כשם בנתיניו לפגוע יכול אינו שהריבון משום הריבון סמכות את להגביל צורך אין הריבון של תכתיב אינו רוסו פי על הריבונות בעצמו. פעולת לפגוע יכול אינו שאדם

68

מאבריו. אחד כל לבין הגוף בין הסכם אם כי נתין על

הכללי, לרצון להישמע מחבריו החד את מכריח הריבוני הגוף שכאשר סבור רוסו על בפרדוקס, מדובר למעשה חופשי. מדובר להיות שיכריחהו אלא פירושו אין

הוא ועדיין הפרטי מרצונו שונה רצון מישהו על לכפות אפשר והיפוכו, איך דבר כפרט, זהו לאדם טוב גם שהוא הטוב אל מכוון הכללי לרצון חופשי. הציות יהיה

משום כפייה אינה שכפייה תבוני. יוצא ייצור בהיותו לשאוף חייב האדם שאליו הטוב כאזרח האדם של האמיתי רצונו את המבטא לצו משמעו הכללי לרצון שהציות באורח פועל היה אם לעצמו קובע האדם שיהיה הריבוני, צו בגוף וכחבר המדינה

תבוני.

האזרחות תפיסת

מדינהב והאזרחים

למטרה שישאף יתכן אחד, לא כגוף הקולקטיב של רצונו - הוא הכללי הרצון במדינה........ מהשותפים ואחד אחד כל של לטובתו מאשר אחרת

של הביקורתההוגה

המסוכמות נגד מוחה הוא זמנו, בביקורתו בת התקופה על חריפה בקורת מותח של כתהליך ההיסטוריה את לראות נטו אשר ההשכלה אנשי של המקובלות מרכזיים כאמצעים והאומנות המדע ההתפתחות ואת מוסרית התקדמות

המדעים לתחיית רוסו? לטענתו שואל ם. האומנהאדם של המוסרית בהתפתחות נכון. אך שימוש בה לעשות משכילים אם חיובית השפעה להיות יכולה והאומנויות

השחתה שלילית, קרי השפעה גם חיובית, תיתכן השפעה שתיתכן כפי ממשהחברה. של כללית והידרדרות מוסרית

מזויפת, לפיקחות האדם את הביאה והאומנות המדעים התקדמות כי סבור רוסו וניוון. בצע, שאפתנות מלאכותיים, צביעות, תאוות ומותרות, נימוסים תפנוקים

אינו טובות מידות או תרבות שמכונה מה וכל חברתיים לתכתיבים כפופים כולם האמיתי מטבעו האם את ומרחיק החברתי השוויון אי את המבסס זיוף אלא

וחירותו.

נמנע בלתי מצב החברתי שוויון באי לראות הנטייה כי רוסו טוען השניה במסה החברתי השוויון אי ראיית תוקף. לדעתו כל טבעי, משוללת שוויון מאי הנובע

החברתי השוויון אי את להצדיק הטבעי, נועדה השוויון אי של נמנעת בלתי כתוצאהבחברה. והעוצמה הכוח בעלי לטובת

השונות והפוליטיקה, המגמות האדם, החברה את רוסו של תפיסתו מורכבותההוגה של תרומתו והשפעה השראה למקור הייתה שמחשבתו לכך תרמו במשנתו ביטוי לידי שבאו

במאות הפוליטי בעולם מנוגדות קרובות ולעיתים שונות חברתיות ותנועות לזרמים המודרנית. הדמוקרטיה של המובהקים ממבשריה ברוסו שראו היו20 וה-19ה-

לא מלא שותף כולו שהעם דבר העם, רוסו בריבונות האמין, לפניו לקו כמו רוסוהשוטפת. והפעלתו ביצירתו גם אלא לחוק בציות רק

בידי נתון הפוליטי נציגים, שהכוח של במשטר המשטר את שראה ללוק בניגודנבחרת. קבוצה

רב במידה הפך ובכך הפוליטי והשוויון הכלכלי השוויון החירות את יחד כרך גם רוסוהסוציאליזם. של הראשון למבשרו

ורגש מחד עצמי הקיום חברתית, דו השוויון מנעוריו, אי טוב כללי, האדם רצוןמרכזיים מושגים הרצון וכלכלי. טוטאליטריות פוליטי העם, שוויון מאידך, ריבונות הטבעי הרחמיםהכללי.

, שבו האדם מידת על מוותר מתוקן. אדם חברתי לסדר יסוד תנאי היא החירותהחירות תפיסת חירות היא החברתי במצב האדם . חירות האדם טבע את סותר כזה ויתור שכן

או יצר פי על האדם פועל שבה הטבעית מהחירות יותר נעלה שהיא תרציונאלי ההכרה מתוך ותבוני חופשי רצון מתור הפועל אדם של חירות אינסטינקטים. זוהי

69

או אזרחית שהיא והתנהגותו. חירות החלטותיו על האמיתיים הבעלים שהוא פועל הוא כאשר לעצמו האדם שקבע לחוק ציות הוא ומשמעותה במהות מוסרית

כוח כי המסקנה את רוסו גוזר . מכאןותשוקותי מכבלי המשוחררת התבונה לאור יכולים מרצון, אינם האדם השתעבדות האדם( ואפילו על המדיני הסדר )כפיית

טבע את סוחר – החירות על שוויתור מדיני, מאחר לשלטון חוקי תוקף לתת האחר על לכפות או חירות את לשעבד יכול אינו שהאדם מכך האדם. המשתמע

על אותם לכונן היא מדיניים לחיים להגיע אפוא היחידה . הדרךוחירות על לוותר לחירות ערובה בו שקיימת שלטון יצירת האזרחים. תוך של ורצונם הסכמתם בסיסיבמדינה. האדם

ורוסו הובס, לוק בין השוואהרוסולוקהובס

טבעהאדם

אגואיסט. הפיזיולוגיה האדם הפסיכולוגיה. האדם את קובעת מפגיעה להימנע מרצון מונע

האדם לתענוג. בני והתשוקה את להשיג בשאיפתם שווים

מאווייהם

ואינו באדם טבוע הטבעי החוק בני בזולת. כל לפגוע לו מתיר ערך אותו שווים, לכולם האדם

לדאוג רשאי אינו אדם שום ולכןהזולת חשבון על האישי לקיומו

שני ידי על מונעים האדם בני הקיום יצר שהם טבעיים מניעים הטבעי. הרחמים ורגש עצמי ברצון החיים מבעלי נבדל האדם

החופשית. ובבחירה

תיאור מצבהטבע

בעל יצור הוא הטבע במצב האדם אינסופית לחירות טבעיות זכויות

בני של לתאוותם סייג ולחיים. אין זה הוא העצמי האדם. האינטרס

טבע, חוק האדם. אין את המניע מאופיין הטבע מוסר. מצב אין

הן וההישרדות במחסור. החיים הטבועות האדם של טבעיות זכויות

יכול אדם. האדם היותו מעצם בו דרך בכל קיומו על לשמור בכל. הכל לו. מלחמת שתיראה

לחיים. תמידית חרדה

הפקרות. לא אך חירות של מצב באדם. חוק הטבוע טבע חוק קיים

יהיו הטבע שבמצב מבטיח הטבע בדרך תקינים חברתיים יחסים

קיומית. לבני חרדה כלל. אין הזכות שהן טבעיות זכויות האדם

.ןולקניי לחיים, לחרות

נהנה האדם– מאושר" "פרא במצב ורגיעה. האדם שלווה מחיי

תוך עצמו עם להיטיב מנסה הטבע בזולת. רגש תמינימאלי פגיע

אותו מנחה בו הטבוע הרחמים זכות בזולת. לאדם להתחשבות

וקניין. לחיים, חרות טבעית

המניעים ליציאה ממצבהטבע

הכרחי. החרדה לוגי מעבר צו את באדם מעוררת הקיומית

התבונה.

מניעים הטבע שבמצב הפגמים המדיני. למצב לעבור האדם את

אשר בודדים הוא הראשון הפגם ולצו הטבע לחוק נשמעים אינם

בכוח צורך יש ולכן תבונתם הוא השני קיבוצי. הפגם הרתעה

שופט גם יהיה שאדם ראוי זה שאימעניש. וגם

כגון חיצוניים גורמים של תוצאה חיים סדרי הופכת טבע אסונות

האדם. בני בין תלות ונוצרת שוויון לאי גרם הפרטי הרכוש

קורבן הפך והאדם כלכלי שיצרה מרוסנת בלתי להישגיות

מוסדות לכונן ההכרח אתסדר. שישליטו חברתיים

כינון אופי האמנה

החברתית

בני הראשון שלבים: בשלב2 על מלא וויתור מוותרים האדם הוא השני הטבעית. השלב חירותם

מסירת של צדדית חד פעולה הריבון הריבון. תפקיד בידי החירות

הטבעית הזכות את להבטיח הוא

בני על נכפה אינו האמנה כינון בידי מפקידים האדם האדם. בני

על לשמור הזכות את השלטוןהטבעיות. זכויותיהם

לשותפות דרך למצוא מבקש רוסו את לאדם תשאיר אחד שמצד

את תצדיק שני ומצד חירותו היא החוקית. האמנה המרות

ושווים חופשיים אדם בני בין הסכם ימסור אדם חופשי. כל רצון ומתוך

עם יחד מוחלטת מסירה עצמו

70

לחיים.

כולו. בכל הציבור לרשות זכויותיו משקל אחד לכל המדינה הכרעות על אדם כל שומר וכך שווה

הפרטית. אישיותו

דמות המדינה הממשל והמשטר לאחר כינון

האמנה

יחיד. שלטון אבסולוטי, רצוי שלטון הרשות את בידו מרכז הריבון

והמבצעת. השופטת, המחוקקת מוויתור נובע הסמכות של כוחה

החירות. על

אינם אזרחים. עם אינם הנתיניםמדיני. למעשה שותפים

רשאי אינו מוגבל. השלטון ממשל או הנתינים, לשעבדם את להשמיד

במתכוון. החוקים לרוששם שמירת את שיבטיחו הם הנקבעים לא ושהשלטון הטבעיות הזכויות

על כוחו. ממליץ את לרעה ינצל הרשות כאשר רשויות הפרדת

העליונה. הנתינים היא המחוקקתהמדיני. למעשה שותפים אינם

האזרחים. הגוף כלל הוא הריבון אדם להכריח רשאי הריבוני

הכללי. דמוקרטיה לרצון להישמע את המייצגים נציגם של ייצוגית

ניתן פרט. לא כל של דעותיו משום הרשויות בין להפריד

הסמכויות את מפרקים שכאשרהריבונות. את מפרקים

זכות להתנגדות

לריבון

מוחלטת, לא היא הריבון סמכות או לביטול, לחלוקה ניתנת

צד אינו והריבון להפקעה. מאחר להאשימו ניתן באמנה, לא יהיו. אשר מעשיו בהפרתה, יהיו

בדיעבד. אלא למרד הצדקה אין

אינו או פוגע השלטון כאשר הזכויות על לשמור מצליח

הזכות לעם הטבעיות, נתונההשלטון. את להחליף או להתנגד

נגד לריבון. רוסו להתנגד ניתן לא לריבון התאגדויות. ההתנגדות

המדיניים. החיים כחיסול כמוהפנימי. הוא הפיקוח

71

ברק אדמונד

האכזבה ולמרבה המעמדות אסיפת את מכנס - המלך1789הצרפתית: המהפכה מכריזה השלישי המעמד מכך מיסים. כתוצאה גביית לצורך נועד שכינוסה מסתבר

מסכים זה, המלך סוהר(. בשלב )בית הבסטיליה על מסתער וההמון מרד עללרפורמות.

המהפכה על "הרהורים ספרו את כותב ברק אדמונד המהפכה של המתון בשלב הקצנה, עוברת המהפכה מסוים מהמהפכה. בשלב מסתייג הוא ובוהצרפתית"

(. איך1793) להרוג מוצא היעקוביניים, רובספייר( והמלך )הנהגת טרור מונהגלטרור. המהפכה גלישת את חזה ברק אדמונד

המהפכה על דעתו מה צרפתיים ע"י שנשאל הבריטי הפרלמנט חבר היה ברקבצרפת.

(15 או14 בממ"ן לשאלה . )תשובה1 מקור- קטע קטעי

היסטוריות: זכויות מול טבעיות זכויות הצרפתית. המהפכה את ( ושלל1776) האמריקאית במהפכה צידד ברק

זכויות על נשענו שהמהפכנים מכך נבעה הצרפתית למהפכה שלו ההתנגדות אוניברסליות הן אלה וזכויות החברתית האמנה הוגי של הגותן טבעיות, פרי

אבותיהם בשם הבריטי למלך באו האמריקאים לכך, המהפכנים ומופשטות. בניגודכרטא" מ- למשל, "המאגנה וקונקרטיות אימפריות שהן היסטוריות זכויות שהשיגו זכויות על שהישענות הבין ייצוג". ברק ללא מיסוי "אין הרעיון הוסכם שבה1215

ששני עוגן או בלם אין כי ואלימות למהפכה להידרדרות להביא עלולה מופשטותעליו. יסכימו הצדדים

נסיבות תלוית היא האדם של שהחירות מסביר אחרונה( ...ברק )פסקה621 עמוד מקום אין אינדיבידואל, לכן החברתי, ואינו מהגוף חלק הוא חברתי, האדם והקשר

ההקשר. ע"פ נקבעת לחירות זכאותם כי לחירות שזכו משוגע או רוצח לברך

הדרגתי: שינוי שינוי וקיפאון: לא. אלא קיבעון מעודדות השמרנות ממ"ן- האם - שאלת2מס' קטע

.חדשות למסגרות חדשים תכנים הכנסת שמשמעו הדרגתי שנים. אי רב ניסיון כלומר הדורות חוכמת של הצטברות יש שבהיסטוריה מסביר ברק מאות במשך עדינה בצורה שנוצרו מוסדות גסה בצורה להרוס לאדם אסור לכך

להישען אפשר אי רע או טוב הוא השינוי אם לדעת שכדי מסביר יד. הוא ובמחי שנים "הד-הוק"- שינויים מציע קצר. ברק זמן לטווח או נקודתי רציונאלי שיקול על

שינויים ניזום ולא המציאות לצרכי שנגיב רק מציע ספציפי. הוא עניין נקודתיים, ע"פכוללת. תוכנית עם

ושצריך במדינה וקלקולים פגמים שיש העובדה את מקבל - ברק3מס' קטע אביו. לעומת בפצעי המטפל בן כמו זהיר יהיה זה שתיקון דורש לתקנם, אבל, הוא

תרופות על הנשענת פראיים לחבורת הצרפתים המהפכניים את משווה זאת, הואמדינה. של רציונאליים מודלים על להישענות היא כשהכוונה אליל

72

לביקורת( סעיף ב', עוד - סעיף14 )ממ"ן החברה תפיסת האמנה כינון את ולוק( שתיארו )הובס החברתית האמנה הגות את מבקר ברק

כלכלי עסק כמו אינה המדינית קר. לשיטתו, האמנה תועלתני שיקול על כמבוסס רגשיות מסיבות גם למדינה זקוק יותר. האדם הרבה משמעותית היא אלא

אורגנית-קולקטיביסטית. התפיסה תפיסה כאן לראות ואלטרואיסטיות. ניתן את בתוכה נצחית, כוללת היא הזמן. החברה למישור גם נוגעת ברק אצל האורגנית

החלטות לקבל אוטונומי אינו מסוים שיבואו. לכן, דור שהיו, והדורות הדורותבשרשרת. חולייה בסה"כ מהפכניות, הוא

המדינה: תפקיד האדם. היא בני של צרכיהם סיפוק על אחראית שהמדינה מסביר - ברק5מס' קטע

צרכים של פונקציה היא לכך, המדינה התאוות. אי את ובולמת צרכים מספקת דגם שאין לכך נקשר זה תדיר. דבר באופן משתנה היא משתנים, כלומר היסטוריים

נצחית, מדינה דמות משמעו זה מסוג אידיאלי ברק. דגם אצל אידיאלית מדינה של דגמים השולל אמפיריציסט הוא זאת לעומת האפלטונית. ברק האידיאה כמו

רציונאליים

ומדינה: דת בכך מוסבר דתי. הדבר אדם להיותו נקשר טוב האזרח השמרנים, היות - לפי7 קטע

יצריהם. ברק את מרסנת היא בנפשם" כלומר "אימה באזרחים מטביעה שהדת רגש בעלי סמכות"( יהיו )"בעלי ההחלטות מקבלי שגם חשיבות שיש וקובע מוסיף

לאורך המדיניים הסדרים את שיצר האל של כוח מיופיי שהם יבינו שהם דתי, כלומרמהפכניות. מהחלטות אותם ירסן זה ההיסטוריה. דבר

אקווינסברק

והמדינה הדת בין לקשר חשיבות רואים ההוגים שנידמיון

שוני ריסון לשם אמצעי היא הדת

מדינתית. האזרחים- תכלית למען אמצעי הייתה המדינה

דתית תכלית

החירות: תפיסת

תוך האדם יצרי את לרסן המדינה בתפקיד מתבטא עצמי(- הדבר )כשכלול פוזיטיב חירותבדת. הסתייעות

האדם: טבע אין האדם" כי "טבע של ההפשטה את שוללים הנכבד.."( השמרנים )"..אדוני618 עמוד

מורכב, סבוך יצור הוא האדם. האדם של טבעו על תיאוריה להגדיר אפשרות מבחינתם בתפיסה מחזיקים ורע. השמרנים ויצר, טוב תבונה משלב משתנה, הוא ומסתורי. הוא

אדם. בני בין טבעי שוויון שיש מקבלים לא והם אורגנית

השלטון: תפיסת יסודות עם בשלטון תומך בדיקטטורה. הוא מצדד לא אבל דמוקרטיה שולל לא ברק

73

עצמם, והם שהוכיחו והחכמים הטובים שלטון היא חזקים. האריסטוקרטיה אריסטוקרטיםהמצב. את לשמר מובהק אינטרס בעלת היא ההמון. האריסטוקרטיה את ירסנו

שמרנית: הגות

רויסיטר, לדברי שמתאים כ"הוגה" דבר מתפיסתו מסתייג היה תיאוריות- ברק שלילת מתוכניות מסתייג שברק בכך מתבטא רצון. הדבר באי מדינית במחשבה עוסק שהשמרן

על הסתכלותV) אמפיריציזם על מבוססת השקפתו כל מדיניים, כי וממודלים רציונאליות לתיאוריה. את ביטוי זה אדם" כי "טבע המופשט מהמונח לסלידתו נקשר המציאות( הדבר

שיטתית. עיונית ממסה ולא בפרלמנט שלו ונאומים ממכתבים למדים אנו ברק של רעיונותיווהתרחב. שהתפתח כמכתב המהפכה" נכתב על "הרהורים ספרו

עולה מאגי של בדבריו מוצג שהוא כפי הקדמה התפתחות תהליך מבחן: האם שאלת.1 הרצויים והרפורמה השינוי לתהליכי ברק אדמנוד של התייחסותו עם אחד בקנה

ובממשל? נמקו! בחברהמאגי. של להשקפתו מנוגדת ברק של השקפתו

באבותיהם המטפלים לבנים אותו ממשיל והוא והדרגתי איטי שינוי על מדבר ברק זאת ומדמה מהפכני רדיקאלי שינוי על מדבר זאת לעומת אותם( מאגי )מרפאים

הבן. ע"י האב לרצחרציונאליות מתודות על ישען שהשינוי מציע או כך על מדבר אמפיריציזם. מאגי

ומאפיין מדינית הגות ושולל זו משיטה מסתייג השינוי. ברק את שיציעו הם והוגיםאמפירית. בגישה

ברקאפלטוןאמפיריציסטרציונלית

הדרגתי יהיה השינוידרסטי יתהווה- במהפכה. שינוי השינוי

לעיל שהבוא בקטע ביטוי לידי מאגי, הבאים של הרעיונות בין ההבדלים מהם הסבירו.2אפלטון? נמקו! פי על האידיאלית המדינה של ומאפייניה יסודותיה לבין

דיאלקטית, בדרך הם והתפתחות לאמת שהגעה להנחה שותפים ואפלטון מאגי הדיאלקטיקה אפלטון שאצל שבעוד הוא רציונאלית. ההבדל כלומר, בפעילות

ג'ון זה הליברלים- בכלל אצל )כמו מאגי אצל לאידיאה מגיעים כאשר נעצרתסופית. אמת אין כי אינסופית היא מיל( הדיאלקטיקה סטיוארט

משנו עם אחד בקנה לעיל, עולים שטראוס, שהובא ליאו של תפיסתו יסודות האם.3ברק? נמקו! אדמונד של

אריסטו, או הבאים, אפלטון ההוגים שני מבין לעיל, איזה המובאה, שהוצגה לאור.4

התייחסות שטראוס? נמקו, תוך ליאו של עולמו תפיסת על לדעתכם השפיעאפלטון( או )אריסטו הנבחר ההוגה של הרלוונטיים לרעיונות מעמיקה

(14 ממ"ן1 ב' שאלה )סעיף לוק וג'ון ברק אדמונד בין השוואה טבלת

74

ברקלוק

רציונאלית תיאורתי- גישה היפותטי מודלמתודולוגיה ומודלים תיאוריות ושלילת אמפיריציזם

חומר( של מסות ולא מכתב )כתב

יסודות ההתאגדותהמדינית

ומרכזן הזכויות תועלתני- הגנת שיקולהקניין זכות

)אלטרואיסטיים( והיא רגשיים ממניעיםקוסמי אלוהי מסדר חלק

האדם במסגרתהחברתית

שיווין אורגנית- אי קולקטיביסטיתטבעי שיווין אינדיבידואליזם, מצב

האדם תבונת האדם- האדם בחלק הטבעי החוק )אחדים הטבעי לחוק ומציית תבוני

בעיתיים(

עם תבונה ומסתורי, משלב סבוך האדםיצרים

תפיסתהזכויות

ומופשטות טבעיות, אוניברסליות זכויות היסטוריות, אמפיריות, הן הזכויות

נסיבות( )תלוית קונקרטיות

תפיסתהחירות

נגטיבית עצמי- חירות כמימוש חופש פוזיטיבית עצמי- חירות כשכלול חופש

חברה( תלויות )חירות

מוגבל ליברלית, שלטון דמוקרטיה השלטון אופי החכמים אריסטוקרטית, כלומר תפיסת

וימנעו ההמון את ירסנו והנבוניםמהפכות

תכליתהמדינה

האדם של רוחני, מוסרי מימושהקניין זכות פיזית- שמירת תכלית

וליברליות שמרנות

ברק אדמונד – סיכום

ההוגים רעיונותקריטריונים

מתודולוגיה

)=שיטת

המחקר(

יסוד והנחות

כלליות

אמפירית התייחסות שמרן, מקנה ברק כלומר – אינדוקטיבית חקירה שיטת במאורכן, החירות פועלים אדם "כשבני ומסורת היסטוריה על לדברים, מתבסס

כוח". היא

התבונה את הכס על שהעלו כך על ההשכלה תנועת אנשי את ביקרה השמרנות עקרונות ופשטני פסקני באופן קבעה שההשכלה טענו המסורת. הם את במקום

חיי מעוצבים בהן והמשתנות הקונקרטיות הנסיבות מן התעלמות כליים, תוךוהחברה. האדם

הטלת חברתיים, תוך שינוי בתהליכי ההדרגתית החשיבות את הדגישו השמרנים

75

את שללו רעיונית. השמרנים תכנית פי על החברה את לשנות באפשרות ספק הזכויות ההשכלה. לדעתם, מושג תקופת של הטבעיות הזכויות פילוסופיית

השמרנות, צריכה פי מבוסס. על יהיסטור עוגן ומשולל אינטואיטיבי הינו הטבעיות מופשטים. שיוניים ערכים על ולאל המציאות על להתבסס המדינית המחשבה הסדרים מולידים רדיקליות גישות ועל מופשטים ערכים על המבוססים חברתיים

חברתי לשינוי לחצים נוצרים האדם. אם טבע את הנוגדים מעוותים פוליטיים סוציורדיקלי. בשינוי ולא והדרגתי מבוקר בשינוי לבחור רצוי

מוסדות של טיבם בדבר ביותר הטובה השופטת היא הההיסטורי ברק פי על שבה והאיטית ההדרגתית ההתפתחות דרך ומשטרים. ההיסטוריה, היא חברתיים מן אחת כל של והמוסדות החברתית, המבנים החיום הוויות ונוצרים מעוצביםהאומות.

רבים, שכל עמים של השונות מדרכיהם המורכב ארוך בתהליך נרקמת ההיסטוריהאותו. ומייחדת אותו ההולמת חיים צורת יוצר מהם אחד

וצומחים חיים הם מייצרים, אלא או ממציאים אין חברתיים שמוסדות מאחר הקשר או מופשט חדשה, רעיון המצאה ששום הדרגתי, הרי היסטורי בתהליך מהפכנים של יפה. לכן, יומרות יעלה לא חלופיים חברתיים מוסדות , לגביירציונאל

.ןלכישלו נועד כלל בדרך )חוקה( חדשים וקונסטיטוציה ממשל לכונן

נועזות ספקולטיביות תוכניות ליישם ושואף תוכניות המתכנן הגות איש או מדינאי היטב, משום הפועלים ישנים מוסדות בקלות להחריב חדשים, עלול למוסדות

שאין הדבר פירוש היסטורי. האם וניסיון הרגלים, בקיאות מצויים שמאחוריהםברק. סבור כך הישנים? לא במוסדות ורפורמות שיוניים להכניס

והמוסדות ההסדרים כל את בהכרח מקדת תפיסתו השמרנית, אין גישתו למרות רואה הוא השינוי את שינוי, אולם בתהליכי בצורך מכיר הקיימים. ברק החברתיים

מסגרות לתוך חדשים תכנים הכנסת על המתבססת הדרגתית רפורמה במונחיצמיחה. של פנימיים מתהליכים ישנות, כתוצאה

מדיני: הסדר של בסיסו האדם תפיסת

שהתחברו אדם בני של התאגדות של תוצר ברק, הוא פי על, המדינית הקהילה בחישובי מועטה במידה תלויה, לדעתו, רק היא משותפת. אך הסכמה ידי על יחד

שטחיים הם העצמי והאינטרס מודע. התבונה ברצון או עצמי באינטרס או תועלת יחדיו. אלא להתחבר האדם בני את מניעה התבונה סבור, שלא בלבד. ברק

שהם באומה. רגשות וכלה במשפחה ונאמנות, החל אהבה של עמוקים רגשות ומתמיד גדול ממשהו חלק להיות צורך מרגיש ביסודם. האדם אינסטינקטיביים

אם ומפוקח, כי מחושב עצמי אינטרס ידי על לא מאוגדים החולפת. עמים מהוויות החשובים חברתי, שענייניו חיים בעל הוא והשייכות. האדם החברות תחושת ידי על

אחרים. אדם בני עם פעולה משיתוף נשכרים יוצאים

אדם בני של כזב. איגודם הוא האדם בני בין הטבעי השוויון שעקרון גם סבור ברק יותר והמומחים יותר יותר, האמידים דרגה. החכמים הבדלי דורש פוליטי גוף בתוך

להם האיר שהמזל אלה ואת פחות הידועים החלשים, את את ומנהלים מנהיגיםפנים. פחות

תועלתנית לתכלית המתארגנים עצמאיים יחידים של מכאני צירוף אינה המדינההמדינה תפיסת אותה ומפרקים ארעי לצורך אותה שמקיימים כאמנה לראותה גם משותפת. אין

76

גוף היא העם. המדינה של היצירה רוח התגלמות היא המדינה השותפים רצון לפי ורוחני מוסרי עיצוב היחיד של אישיותו ומעוצבת העם של תרבותו נרקמת בו אורגני

בחיים. והטוב הנשגב כל מתגשם בה

הכלל, על של והחלטתו רצונו את רוסו ברק, כמו מדגיש המדינה של בהיווצרותה קבלת לצורך המתכנס כלל על מדובר לא ברק לפי הפרט. אך של שיקולו פי

וכל הקיים מהדור המורכב כלל על מסוים, אלא היסטורי זמן בפרק החלטההקודמים. הדורות

/ השליט תפיסת/ הריבון המנהיג

בשלטון. ביותר הטובים בהצבת מצדד ברק

דרגה. הבדלי דורש פוליטי גוף בתוך אדם בני של איגודם

היודעים ואת החלשים את מנהיגים יותר יותר, והמומחים יותר, האמיצים החכמיםפנים להם האיר לא שהמזל אלה את וכן פחות

טבעי אף ולכן מלאכותי ולא טבעי הוא השמרנית הגישה פי על הממשל אנושיים. מצרכים מונע והוא המשפחתי מהתא מתפתח בהתפתחותו. הוא

לשמש יכול אינו ממשל לעיל האמור האדם. למרות של לקיומו הכרחי הממשל הממשל הוא הטוב הכנסייה. הממשל או המשפחה כמו אחרים למוסדות תחליף

המצומצם.

השמרנית: התפיסה פי על הממשל תפקידי

אדם שבני הנזק , ובפני מבחוץ התקפה מפני הקהילה על להגן קבוצות. בין סכסוכים ליישב כן וכמו לרעהו איש לגרום עלולים

האחדות. סמלהוגנת. משפט מערכת לכונן הממשל עלהקניין. זכות בהם האדם זכויות על הגנהוהפרטי. הציבורי המוסר טיפוחלכל משנית היא זו הנתינים. אחריות כל על הומניטארית אחריות

הנ''ל.

ולחירות. לחיים הזכות כמו בסיסית אדם זכות הפרטי בקניין רואה השמרנית הגישה ולמכור בהם, להשתמש נכסים, להחזיק לרכוש לאדם שיש הזכות היא הקניין זכות

מכל פחות לא ולהתקדמותו האדם לקיום החשובה אנושית זכות הוא אותם. "הקנייןהקניין: זכות בעד אלה טיעונים מעלה אחרת. השמרן זכות

השכלית להתפתחותו חיוניים דברים וכו' באלה ספרים אדמה בית-האדם. של והנפשית

לסמוך צריך לא קניין בעל חופשי. אדם להיות לאדם מאפשר הקניין-מזון. או גג קורת לו שיספקו המדינה על או האחר על

כלכלית. עצמה לפזר ביותר הטובה הדרך הוא הקניין-החברה. של הבסיסי התא שהוא המשפחה לקיום חיוני הקניין- הצריך כזה הוא האנושי יצרנית. הטבע לעבודה תמריץ משמש הקניין-

לעבוד. כדי תמריצים)ירושות(. שמרני גורם הוא קניין-

כי האמין דתית. הוא מדבקות להפרידה אין טובה שאזרחות ברק האמין דת כאיש אזרחות תפיסת בסדר מקום אדם לכל אלוהי, שבו – מוסרי מסדר חלק הם והחברה הממשל

77

והאזרחיםבמדינה

רחבה. בציוויליזציה מקום אומה אומתו, ולכל של וההמשכי היציב

של הביקורתההוגה

הצרפתית: המהפכה על ברק של הביקורת

כזו. מסורת אין בה הדמוקרטי, למדינה חדש, המודל מודל הביאוא. שמימוש טוען בלבד. ברק התבונה על הנסמך לוגי ניסוי הוא החברתית האמנה מודלב.

שהתבונה בטוח אינו המציאות. ברק את בפוגשו פשוט לא הוא יתיאורט לוגי מודל שלטובות. לתוצאות האדם בני את תוביל לבדה הטהורה

הצרפתית. היישום דרך את פוסל הוא הדמוקרטיים הרעיונות את פוסל אינו ברקג. של תרומתוההוגה

כמניח לראותו שנהוג19ה- המאה של השמרנית הפילוסופיה ברק, מאבודת אדמונד יאינטלקטואל ביטוי בו( נתן השתמש לא עצמו שהוא )מונח לשמרנות הרעיוניים היסודות הצרפתית מהמהפכה כתוצאה החברתית היציבות ערעור מפני לחשש

אורגנית, היא טבעי, המדינה שוויון חברתית, אי שמרנות, מסורת, היסטוריה, שותפותמרכזיים מושגיםמייצג. סמכויות, ממשל חוקתי, פיזור ממשל

78

מיל סטיוארט ג'ון.19 מאה

על השפיעו התועלתנית, הם הגישה בנת'אם, אבות וג'רמייה מיל אביו, ג'יימס אצל לבד מילהגותו.

ההמונים, אמצעי תקשורת התעשייתיות, העיור, התפתחות היסטורי: המהפכה רקעהפרט. לחירות דאגתו את וביטא מיל פעל זה רקע וכדו'. על התחבורה

מקורית: תועלתנות

האדם היחיד במישוררציונאלית. בגישה האדם בני התנהגות את מסבירים התועלתנים פועל המנהיג הציבורי במישורנזקיו, כאביו. את ולמזער תועלותיו את למקסם פועל

אנשים. למקסימום אושר/ תועלת למקסימום על המדברת מצמצמת תפיסה היא כי מיל מבחינת בעייתי נתפסה היחיד במישור התועלת

הציבור במישור התועלת רגשיים. תפיסת היבטים כלכליים, חומריים, ללא בהיבטים תועלת הצדקה רואה ולא הפרט חשיבות את מחשיב הוא ליברל בהיותו כי מיל מבחינת בעייתית היא

תועלתנו הציע הוא הרבים, לכן אינטרס מזבח על יוקרבו המיעוט או היחיד של שהאינטרסמתוקנת.

מתוקנת: תועלתנו

ולכן שונות תועלות בין היררכיה יוצר היבטים: הוא בשני התועלת מושג את מרחיב מיל : ישהתפתחותהשני, התועלת. הדבר בתחום כן גם היא רוחנית אינטלקטואלית פעילות הקצר, בטווח ננהג מתפתח, לעיתים כדבר אלא סטטי כדבר לא התועלת את לראות

תועלת. יביא זה דבר של בסופו אך תועלתי לא באופן לכאורה

"האמת" ודיאלקטיקה תפיסתב'( סעיף1 שאלה15 )ממ"ן(769 )עמודהאמת"?" אחר מיל, "לרדוף של בקריאתו טעם מבחן: היש שאלת

להגיע אפשר במתמטיקה שרק מסביר סופיות. מיל אמיתות הליברלית, אין בתפיסה כן, אם סופיות. אז לתשובות להגיע ניתן לא והחברה האדם בתחום אבל מוחלטים לפתרונות

עצם קיימת, אלא בלתי אוטופית סופית לאמת הגעה אינה האמת אחר בחיפוש המטרהושכלית. מוסרית מבחינה ומשתפר מתפתח האדם בדיאלקטיקה המטרה, כי הוא החיפוש

מההגות( , כחלק780 עמוד

הוויכוח חופש חשיבות :פוגעים אנחנו אותה נשתיק ואם האמת היא משתיקים שאנו שהדעה להיות יכול

האנושית. בהתפתחותלכל ביטוי מתן וע"י רווח שהוא מהאמת, דבר חלק יש השנייה שבדעה ייתכן

יותר. )ממ"ן גדולה לאמת ולהתקדם אמיתות חלקי לאסוף יכולים אנו ההשקפות קיצונית. דעה גם דעה לכל מוחלט ביטוי בחופש מצדד היה (: מיל2 שאלה15

79

להיצמד נוטים הדברים מטבע אנשים הפוליטיקה שבעולם למשל מסביר הוא להתפשר אותם תחייב המציאות הדברים מטבע מסוים. אבל לערך קיצוני באופן

רעיונות. של שונות לסינתזות ולהגיעהיא המתנגדת והדעה שלמה אמת או מוחלטת אמת היא שלנו הדעה אם גם

שלנו השכלית ההכרה מתחדדת בכך כי להישמע לה לאפשר עלינו שקר, חובה אותם ולנמק הדברים על לחשוב אותנו יחייב מחזיקים. הוויכוח אנו שבה באמתרציונאלית. בצורה

לגביי שלנו השכנוע יכולת את נאבד אנחנו מתנגדת דעה נשתיק שאם מסביר מיל את להשתיק ואסור בכוח להשתמש מחזיקים. אסור אנו שלנו, שבה האמתהאמת.

חמישית( שורה766 )עמוד

על מאיימת מיל: החברה החברה על איים לוק: השלטוןהחירות: על האיוםהאינדיבידואל

האינדיבידואליזם מרכזיות

לאיום נקשר הדבר החברה מצד היחיד של החירות על הגדול האיום את ראה מיל מהשינויים כחלק גם זאת ראה הצרפתית. הוא במהפכה שנחשף מההמון

מהשתלטות חשש וכו'( הוא ההמונים, התחבורה )העיור, תקשורת התקופתיים ובמאסרים, בקנסות שימוש מדגיש, שבלי הפרט. הוא ייחודיות והעלמות קונפורמיזם

השקפותיהם. את מלבטא נמנעים אדם בני שלטוניות בסנקציות כלומר

המפורש? מיל המדיני הדיכוי או החברתי מיל: הדיכוי מבחינת יותר חמור דיכוי איזה עיקריים, טעמים משני המדיני מהדיכוי יותר הרבה מסוכן הסמוי החברתי בדיכוי רואה

גם הם ומפה למצבם בכלל מודעים לא האדם בני ולכן סמוי הוא הראשון, הדיכוי את מממש לא האדם כלומר ניכור של מצב למצב. זהו להתנגד הסיכוי את מאבדים

מסוגל ששלטון מה מכל יותר טוטליטרי הוא החברתי האמיתי. השני, הדיכוי אושרו בתחומים וכדו' נוגעים המשפחה, החברים ובה להגיע. החברה או לעשות

האדם. בחיי ביותר האינטימיים

הציבורי והתחום הפרט תחום

לזולת. פעולות שנוגעות ל"עצמי" לפעולות שנוגעות פעולות בין הבחנה עושה מיל שנוגעות הפרט. פעולות לאמונות, דעות, מחשבות- לתחום נוגעות לעצמי שקשורות

כל לעשות זכות יש מיל ע"פ החברה. לאדם על שמשפיעים דברים כוללות לזולת בתפיסה המתודולוגית לזולת. הבעיה ממשי מהיזק להימנע ועליו לעצמו שנוגע דבר

בכך: נעוצה מיל של זו

הציבור, למשל: עיסוק לספרת הפרט ספרת בין הגבול מהו ברור תמיד לאא.ציבורי. או פרטי עניין הם בזנות, הימורים, סמים, התאבדות- האם

היא עושה שהאדם הפעולה האם נושאים בהרבה ברור ממשי?: לא היזק מהוב.לזולת. ממשי היזק בגדר

(2 שאלה14 )ממ"ן

80

נזק: לגרימת הוויכוח חופש בין הקשר

יתמכו הם בזמן בו וויכוח, אבל בחופש מצדדים שהם יאמרו רגיל באופן אדם שבני אומר מיל דעות, לשיטתו השתקת שולל לחברה. מיל נזק גורם הדיבור שחופש בשעה פיות בסתימת

הוא הוויכוח, כלומר, הוויכוח בחופש תלויה מזיקה או מועילה דעה מהי הקביעה עצם בתור אפילו להציגה להתיימר נוכל לא לוויכוח דעותינו העמדת הדעות, ללא בין השופט

פוטנציאלית. אמת

אליטיסטי: ליברליזם

עדיפות במתן צידד זאת, הוא לנשים. עם הבחירה, אפילו חופש בהרחבת תמך מיל במהירות הבחירה זכות שהרחבת הבין שלו(. מיל לקול יותר גבוהה )משקל למשכילים

והמיעוט. הפרט זכויות את מאד המסכן דבר ההמון או האספסוף לשלטון להביא עלולה צידד הוא ימיו מההמון, לכן, בערוב להיזהר שיש הבין הוא הצרפתית מהמהפכה כלקח

הקפיטליסטית(. והמשנה הליברלית הנגטיבית החירות מתפיסת )בשונה רווחה במדיניות החיים, בריאות, תנאי את לשפר המדינה על חובה הליברליזם את להבטיח שכדי הבין הוא

בליברליזם. שתומך בינוני למעמד אותם להפוך ובכך ההמונים של חינוך

מעשי: ליברליזם

מופשטות. טבעיות זכויות על ולא פרגמטית בצורה זכויות על מדבר מיל שמרנית בהשפעה ויכוח, וכד'. דת, חופש הצבעה, חופש חופש על ידבר הוא לחירות טבעית זכות במקום לכן

אמפירית. וכו'. תפיסה סחר לזכות תהפוך הקניין זכות

פרטי. תחום ציבורי מתנגד- תחום תומך היה האם

והקדמה החירות

יכולים והחברה שהאדם הדעת ולשיקול החברתית הקדמה לרמת החירות את קושר מיל התקדמותן. בתחתית רמת ע"פ קבוצות לשלוש האנושית החברה את מחלק להפעיל. הוא

כשרה שלטון שיטת היא שהעריצות קובע אירופית-אנגלית. מיל האפריקאית, אסייתית תהיהפראים. של בחברה

האדם טבע

"טבע של תפיסה כאן אין ושכלית, כלומר מוסרית מבחינה ההשתפרות ( יכולת756 )עמודברק(. של לתפיסה דומה קבוע. )תפיסה באופן מתפתח קבוע. האדם האדם" כנתון

לתבונה נוטים הם כללי באופן האדם שבני היא ללוק( ההנחה דומה )באופן כליברלהפרט. בזכויות ויפגעו היצרים אחרי יתפתו האדם שבני לסכנה מודע הוא אבל ומוסריות

גורמת סובלני. כלומר, ההשכלה היותו לבין שלו והחינוך האדם של ההשכלה בין קושר מיל לנקוט אותו מוביל זה ודבר מסוימת ולתרבות לחברה שייך הוא שבמקרה להבין לאדםהשונה. כלפי סובלנית בגישה

הוויכוח? בחופש לעסוק החירויות שלל מתוך מיל בוחר מדוע

81

האדם, כלומר של למהותו ישירות נוגעת זו חירות כי הוויכוח בחופש לעסוק בוחר עוסק מילוהשכלית. המוסרית התפתחותו יכולות

החירויות. שאר נשמרות בוודאי אז הוויכוח חופש במבחן עומדת חברה אם

מיל סטיוארט ג'ון – סיכום

ההוגים רעיונותקריטריונים

מתודולוגיה

)=שיטתהמחקר(

יסוד והנחותכלליות

הפרט: בחירויות הדיון מסגרת

בין הרצוי והיחס האזרח חירות שאלת את תהמדיני מחשבתו במרכז מציב מיל הדמוקרטית. במדינה בדיונו מתמקד החברתי. מיל והפיקוח השלטון לבין זו חרות לידי אבסולוטי שליט מידי השלטון את להעביר די לא עמוקה, כי תובנה מתוך קיים הפרט חירות על להגן הפרט. הצורך חירות את להבטיח נציגיו, בכדי או העם

מתקבלים והחוקים הרוב את מייצג הממשל שבהן הדמוקרטיות במדינות גם עלולה דמוקרטית במדינה הפרט בחירות המחוקק. הפגיע במוסד הרוב בהחלטת

אופנים: בשני ביטוי לידי לבוא מיל לדעת

הפרט חירות את בשלטון, המגביל האוחז רוב של עריצות חוקים. באמצעות

מושגיה את לכפות החברה של ה- נטיי חברתית רוב עריצות באמצעות האדם של נשמתו שיעבוד הפרטים, כלומר על ומנהגיה

סובלנית. בלתי קהל דעת תחירויו של שמימוש להבין מיל הקודמים, היטיב בדורות ליברליים מהוגים בשונה להיגרם יכולה הפרט בחירות המדיני. פגיע הארגון של בפרוצדורות תלוי אינו הפרט

הכלל מן הסוטים מיעוטים בחשדנות המיעוט, הרואה כלפי סובלני שאינו רוב ידי על מיל, שאם אחרים. לכן, סבור לדכא כדי המספרית בעדיפותו להשתמש והמכון

חברה נדרשת אלא דמוקרטית בממשל די לא החירות את להבטיח ברצוננוליברלית.

התועלתנות. ועקרון הפרט חירויות

למגבלותיה. פתרון מציע גם גדל, אם ברכיה שעל התועלתנית גישהל נאמן מיל האישית התועלת את רק לא בו וכולל התועלת מושג את מרחיב ראשית, הוא

טובה, חירות, לכימות. כגון: הרגשה ניתנות שאינן תועלות גם למדידה, אלא הניתנת הרוב של האושר את להעדיף יש – התועלתנית הגישה ושמחה. עלפי סיפוק, אושר

החירות עקרון בין ישיר קשר מיל מציע המיעוט. לכן או היחיד של החירות פני על הפרט של זכותו בין ניגוד שאין רק שלא טוען התועלת. הוא עקרון לבין הפרט של

הפרט שהחירות דורשת הציבורית שהתועלת הכלל. אלא טובת לבין לחירות אושר, למושג התועלתנית האסכולה שנתנה המשמעויות את מיל מרחיב תישמר. כך

המחשבה יותר. חופש מוצדק אף תועלתני בסיס על הפרט חירות את ומעמדי מיל, לפי הפרט, הם חירויות ושאר המוסרי השיפוט המעשה, חופש והביטוי, חופש

הפרט. חירויות עקרון הן עצמן, אלא בפני העומדות יסוד סגולות רק לא

היחיד עצמאות בין להשלים ניתן כיצד בשאלה לטיפול מוקדש מיל של דיונו מירב עקרונות חקיקה באמצעות לאכוף החברה רשאית החברתי, האם הכפייה כוח לבין

הפרט בחיי להתערב חוקיה החברה, באמצעות רשאית מסוימים? האם מוסריים מפני לאוטונומיה הפרט רשאי שבהם תחומים יש לרצונו? האם בניגוד לטובתו, אך אותו אחד פשוט עיקרון באמצעות מיל נותן הללו לשאלות התשובות הכלל? את

.הפרט חירות עקרון מכנה הוא

האדם, כיחידים בני רשאים שלשמה היחידה המטרה היא העצמית ההגנהא.אחרים. יחידים של פעולה חירות בעד להפריע כקיבוץ או

82

אחר חבר כלפי הכפייה בכוח להשתמש מותר שלשמה היחידה התכליתב.מאחרים. היזק למנוע הוא האיש אותו של רצונו מתורבת, נגד בציבור

נוגעת היא כאשר ורק אך התנהגותו על לחברה חשבון דין לתת חייב היחידג.מוחלטת. לעצמאות הוא בלבד, זכאי לו נוגעת היא לאחרים. אם

לגרום האדם בלבד, כלומר, יכול שלילי כעקרון להבין אין הפרט חירות עיקרון את שניתן מעשים יש מעש, ולפיכך אי ידי על גם אלא מעשים ידי על רק לא לזולתו רעה

רחב תחום ישנו כי מדגיש מיל משפט, אך בבית להעיד לעשותם, למשל אדם לאלץ עולמה כלולים זה להתערב. בתחום צריכה החברה אין האנושים, שבו החירות של

פה בעל דעות להביע והמצפון, הרשות המחשבה התודעה, חופש של הפנימי היזק גורמת שאינה מטרה לכל ההתאגדות וזכות יד – במשל לבחור ובכתב, החופש

לזולת.

המאופיין היחיד האדם את המדינית המחשבה במרכז אפוא מעמיד מיל האדם תפיסת עצמאית, במקוריות, חיים דרך לבחור דמיון, עקשנות, ביכולת, תבספונטאניו

וביוזמה. רוחני בעושר

הוא אך מטבעו רע אינו מיסודו. הוא ורציונאלי תבוני יצור הוא שהאדם סבור מיל בעלי בין ההדברות ויכולת האנושית השלמות. התבונה כליל מלהיות רחוק גם

שלמותו. מאי הנובעות הרעות את ולמנוע להתקדם לאדם שמאפשרת תבונה, הי

ממשים לא האדם בני שבה ממציאות חרד האדם, אך תבונת של גדול חסיד מיל הכלכלית למציעות גם הדעת את לתת יש שלהם, לכן התבוני הפוטנציאל את

הפרט. חירות את שיכבד באופן ולעצבה והחברתית

בימינו, בה הדת, שמתהדרים "תחיית לקנאות להביא עלולה שהדת טוען מיל אופק ובעלי מתורבתים בלתי אנשים בלבות הדתית הקנאות תחיית גם משמעה

פיות, דבר ולסתימת סובלנות לחוסר להוביל עלולה מיל פי על זו צר". קנאות שמוחזק למי גם החופשית ההבעה זכות את מחייב לקבל. מיל מוכן אינו שמיל

השקר, והתועלת את פוגשת שהיא ברגע מתחזקת שהאמת טוען ככופר. מיל באל. סיבות םהמאמיני של הסיבות חידוד הוא הכופרים עם עימות להביא שיוכלהמסורת. של כוחה על רק לא במחשה יעוגנו שכטת

החברה תפיסת

אדם בין והקשר לזולתו

בדעת הכללי" או ב"ברצון רואה מיל אין לרוסו מיל: בניגוד פי על הביטוי חופש בדעה רחוקות לעיתים רק נמצאת ושקר. האמת לאמת המדיה קנה את הקהל

הוויכוח באמצעות היא לאמת להגיע ביותר הטובה הדרך והרווחת. לכן המקובלתשונות. דעות והחלפת החופשי

הדיבור חופש לדעתו, הגבלת מדוע המבהירים נימוקים ארבעה מציג מיללאמת: מכשול מהווה והמחשבה

.האמת הוא אוסרים השמעתו שאת שהדבר ייתכן.1 שונות דעות בין כפשרה מושגת שלמה היותר שלמות, והאמת אמיתות אין.2

להגבילן. ולא הדעות כל את לשמוע צריך . לכןחלקיות אמיתות המכילות שאת הדברים אם גם בשקר. לכן מאבקה במהלך מתחזקת עצמה האמת.3

האמת? את נדע איך להשמיעם, שכן יש – שקר הם אוסרים השמעתם הזרוע. אפילו לכוח נזקקת היא כאשר שלה השכנוע כוח את מאבדת האמת.4

הדבר. לה מזיק – האמת על מגנים והדיבור המחשבה חופש בהגבלת אם כל מוחלטות, ואין לאמיתות להביע ניתן וחברה מוסר בענייני כי מאמין אינו מיל

רבים. הגבלת דעת היותה בתוקף רק אמתית תהא ומקובלת רווחת שדעה סיבהמזיקה. אף אלא מוצדקת שאינה בלבד זו שהוא, לא סוג הביטוי, מכל חופש

האנשים. למירב האושר מירב – במדינההמדינה תפיסת

83

האזרחות תפיסת

והאזרחיםבמדינה

במוסר. פגיעה אין

ניתן במסגרתה רק – ליברליים ערכים על דמוקרטית, חוקתית, שמבוססת מדינההפרט. זכויות על לשמור

השלטונות של ההכפיי סמכויות את להגביל והציבור, כאחד, יש הפרט לטובת ביצירת מהותי השונות, ביסוד הדעות והחלפת החופשי הוויכוח דרך את ולעודד בתלם. האזרח, עיוורת הליכה נמנעת החופשי הוויכוח הליברלית. דרך החברה החברה של הי מתמידה. ואושיות ולהשתלמות מחשבתית לפעילות מדורבןומתחזקים. הפרט, משתמרים חירויות על והמתקדמת, המושתתת הנאורה

של הביקורתההוגה

טבעיות" פיקציה "זכויות ובמושג החברתית האמנה ברעיון ראתה השמרנותמשמעויות. חסרת

עבור המחיר ולהקנטת התועלת להגברת שמביא מי אפוא הוא הטוב המחוקקמחיר(. במינימום תועלת מירב שתשיג בדרך לפעול )כלומר האדם בני

למירב התועלת מירב את שמביא מי הוא הטוב המחוקק החברתית ברמהמעשים. של מוסריות מודדים ו פי שעל המידה קנה שהו – האנשים

המוסרי לשיפוט המעשה מניעי בין הקשר את מנתקת התועלתנית הפילוסופיה מהגישות שווה זו כמוחלט. גישה מוסרי עקרון בשום מכירה שלו, ואינה

תלוי בלתי באופן להישפט צריכה מעשים של מוסריותם כי הגורסות הפילוסופיותבתוצאותיהם.

את להכיר התלמיד את יביא שהחינוך רוצה החינוך, מיל על מיל של הביקורת המחשבה. מיל את מעודד חינוך של כזה לה. סיג המנוגדת הדעה את גם אך דעתו בפיטום" מספקים תלמידים ולכן העמדות כל את מביא אינו קיים שהחינוך טוען שהוא הסוקרטי הדיאלוג היא מיל על המועדפת החינוך . צורתגרידא" מוח

שידיעה טוען מסוים. מיל לנושא הראות נקודות כל את שמביא שלילי דיאלוג כל עם התעמת שהתלמיד אחרי רק מושגת להיות יכולה הנושא של מממשית

בהן. מחזיק שהוא לאלו הנגדיות הדעות

של תרומתוההוגה

.19ה- המאה של הליברליזם לעיקרי מיקף ביטוי שנתנו ההוגים מחשובי הוא מיל ליברלית, קרי, חברה חברה לעמוד חייבת דמוקרטי ממשל שמאחורי האמין מיל

הפרט. חירויות על השומרת

זכויות על הגנה שילוב האנשים( עם למירב האושר )מירב התועלתנות מודלמרכזיים מושגים ועריצות פוליטי הרוב עריצות מפני ביותר, הגנה הרחב באופן הביטוי הפרט. חופש

חברתי. רוב

84

מרקס קרלסוציאליזם- (19 )מאה

המניפסט את ניסח אנגלס עם שיחד גרמני יהודי פילוסוף, משפטן, עיתונאי היה מרקסהמעמדות. וביטול חברתי לשוויון שקרה הקומוניסטי

)הפרולטריון( היה הפועלים של מצבה שבה התעשייתית המהפכה היסטורי- תקופת רקעדיקנס(. ודיכוי. )צ'רלס רע, ניצול בכי

לשחרר שנועד כלי בטכנולוגיה רואים יצרו"- המרקסיסטיים על קם הטכנולוגיה- "הגולםהאדם. על השעבוד לכלי הפכה היא אך מהטבע השעבוד האדם את

14 ממ"ן3 שאלה

העל. מישורים: התשתית, ובניין לשני האנושיים החיים את מחלק מרקס

הכלכלה. בתוכה, מוגדרים זה )מטריאליזם( ובכלל החומר עולם כל את כוללת התשתית חקלאית. כל אדמה או מכונות למשל הייצור אמצעיהמעמדי. המבנה , כלומר הייצור יחסי

האדם בחיי התודעה עולם את כולל העל בנייןלה. שמתאים על בניין מצמיחה תשתית קובע וכו'(. מרקס חוקים )משטר הדת, התרבות, המשפט, אידיאולוגיה, מדינה זה ובכלל

התודעה. את )התשתית( קובעת שההוויה

העל בניין תפקידי

לגיטימציה לתת שתפקידו על בניין יוצר תקופה בכל ייצור באמצעי השולט המנצח המעמד את לטשטש נועד הוא כן כמו במנוצלים בקרב כוזבת תודעה החברתי-כלכלי, להחדיר לסדר

הניצול.

(- המניפסט הקומוניסטי9, המשך עמוד ,5)עמוד

ימה"ב

התשתית )האצילים אגררית, פיאודליזם

בצמידים( שולטים

הקתולית הכנסייההעל בניין

שיטתמשטר

מלוכה

המהפכה התעשייתית- בעקבות גילויים גיאוגרפיים ומדעיים )למשל מכונת הקיטור וגילוי אמריקה( נוצר לחץ על התשתית הכלכלית הישנה שהייתה פיאודלית והיא קרסה או

הוחלפה. ועל כן חל מעבר לכלכלת תעשייה.

מודרנית

תעשייה, קפיטליזםהתשתית

בו. בחר שאלוהים הוא זה עשיר שהוא פרוטסטנטית- זההעל בניין

שיטת

85

משטר

חוסלה התעשייתית המהפכה הבורגני. בעקבות למעמד מתאים לא החדש העל בניין יכולתם. )סממן הייתה שקובע ומה הייצור באמצעי מחזיק הבורגני המעמד האצולה, כי

הצרפתית( לזה- המהפכה

המודרנית בעת העל בניין

שליטתם. המשך את להבטיח בא אשר מרקס ע"פ על בניין יצרו הקפיטליסטים הבורגנים עומד הפרט האינדיבידואליזם, כלומר עקרון ובה ליברלית דמוקרטית תפיסה עומדת במרכז ההזדמנויות. בנוסף לחופש ביטוי להתקדם. זהו יכולותיו את הקובעים הם וקישוריו במרכז

הבורגני המעמד לזה הפרטי. בנוסף הקניין הקניין- קידוש זכות ובמרכזן טבעיות לזה, זכויות המנצל, המעמד של הפועל הועד בתור המדינה את רואה למדינה, מרקס חשיבות מייחס ללאומיות, היא חשיבות מייחס הקפיטליזם כן הבורגנים. כמו בשביל שרת כלי היא כלומר

המישור לבין הפרטי המישור בין הבחנה יש העל בניין לאנשים. לפי כוזבת תודעה מחדירההציבורי.

הקניין תפיסת

הקניין צבירת את ראה לוק הבורגני. אם או הפרטי הקניין את שלילי באופן מרקס- רואה את אחד אדם של ניצול ככלי הקניין את רואה מרקס הכללית הרווחה את שמגדיל כדבר

מנצל. קניין וזהו האלה אותו להשקיע כדי מנין צוברים הקפיטליסטים השני. הבורגנים למקסם חותרים שהקפיטליסטים מסביר מרקס העודף: הרווח רווחים- תיאוריית מקסום

ליצור ע"מ העובדים של השכר את ועוד עוד מורידים שהם בכך זאת מסביר רווחים. הוא את "הסכמתם" של את מסביר המוצר. מרקס ממכירת הרווח לבין ההשקעה בין מרווח

אין ולאנשים עובדות בידיים מוצפות הערים העיור שבתהליך מפניי שכר בכל לעבוד הפועליםלשרוד. כדי לעבוד אלא ברירה

האדם: תפיסת

כיצור האדם של טבעו עיקר את רואה מרקס מטריאליסט (- בהיותו )הומופבר היוצר אדם השתנו לא שאלו )נמלים, דבורים( היא אחרים יצרניים חיים לבעלי האדם בין יוצר. ההבדל

האדם של זו תכונה בין קושר משתנה. מרקס ויצירתו מתפתח האדם ואילו שנים מיליוניאחרים. עם להיטיב כדי יוצר החברתי- הוא טבעו )יצרנותו( לבין

הניכור תופעת

( מרקס מסביר שבתקופה התעשייתי האדם נמצא בניכור במספר רבדים10)עמוד : הוא עבר דה-הומניזציה, הוא ספח למכונה בלבד. הקפיטליסטים רואיםניכור לאנושיותו

בפועלים כוחות ייצור אשר עוברים בלייה ומיתה, ומה שנדרש ממנו הוא אכילה ושינה. האדם לא עובד בדברים שמביאים להתפתחות האנושיות שלו- הוא מאבד את צלם

86

האדם. : מרקס מגנה את הבורגנות בכך שהיא פגעה בתכונה המהותית של האדם,ניכור לעבודתו

היצירה, בעוד שבעבר, האדם ראה את פרי יצירתו )חקלאות, נגרות( והדבר גרם לוסיפוק, הרי כעת האדם הוא בורג בפס ייצור.

: תהליך העיור עקר את האנשים מהמשפחה והכפר, והפך אותםניכור לסביבהלאנונימיים בעיר הגדולה. הם חיים ב"מאורות" שינה מכוערים ורחוקים מהטבע.

מרקס רואה באדם פוטנציאל לטוב ותבונה. הוא רואה בקניין הפרטי את הדבר שמשחית את האדם ולכן בחברה העתידית בהיעדר קניין פרטי יעלם הדיכוי והניצול ומפה המדינה

תגווע. מפה, עצם האמונה בהיעדר הצורך במדינה מצביעה על תפיסת מרקס את האדםבצורה אופטימית.

אצל פרטי מקניין סלידהמי?

האדם תפיסת

שוויון אישומריםאפלטוןמדינהשוויוןכולםרוסו

מדינה איןשוויוןכולםמרקס

לתקופה בעבר התקופות בין המרקסיסטית בתפיסה והדמיון השוני נקודות על הצביעוהקפיטליסטית?

ומנוצלים העל, מנצלים בניין את בונה מעמדות, תשתית דמיון- מתודולוגיה, מלחמת

הקפיטליסטית התקופה של הייחודיות

פנימיות סתירות יש הקפיטליזם/בורגנות שבתוך מציין מרקס בקפיטליזם: פנימיות סתירות בעניין המוצא להנחת נקשר קברו. הדבר את כורה הקפיטליזם לחורבנו, כלומר שיביאו

(13 הטכנולוגיה. )עמוד עצום אחיד, מחנה גלובלי פרולטריון יוצרת הבורגנות התיעוש הפרולטריון: בעצם הגדלת*

הזעיר את למטה מפילה היא ההון ריכוז של בתהליך עלייה. למעשה וגדל, שיקום שהולךהאויב. ממחנה מכולת( לחלק )חנות בורגנות

הקפיטליסטי, דבר מהמשחק כחלק בתחרות שרויה עצמה פנימית: הבורגנות תחרות* השכר את מוריד שהוא בגלל סחורות, אבל של רב לייצור גורם אותה. הקפיטליזם המחליש

המשק של לקריסה יביא זה ייצור הרכישה. עודף ביכולת פוגע וכך העובדים שלהקפיטליסטי.

כלכליים, ובכך אינטרסים על בזו זו נלחמת הארצות כל של לאומיות: הבורגנות מלחמות*נחלשת. היא

אותם מלמדת היא כך ובתוך לפועלים האיכרים את הופכת הפרולטריון: הבורגנות * קידום מחמשת היא ולכן הלאומיות למלחמות אותם מגייסת היא כן בטכנולוגיה, כמו להשתמש

בהמשך- נגדה. שישמש אותם, דבר בעידן וסטטי, הרי חקלאי היה באירופה הייצור שנים שמאות דינאמי: בעוד ייצור*

בתודעה שינויים על מקרין זה דבר מרקס הרף, בייצור. לפי ללא זעזועים יש הקפיטליסטימהפכניים. רעיונות ומקדם

באופן גם התקופות לעומת ייחודית הקפיטליסטים הניצול: התקופה ( אופי7 * )עמוד87

וישיר, בוטה הוא הניצול דתיות" כעת "באשליות עטוף היה הניצול שבעבר הניצול, בעודממון. יחסי בסיס על מתנהלת המשפחה אפילו

המדינה: תפיסת

כלליות. )כסות( של באצטלה מתכסה מעמדי. היא ניצול ככלי נתפסת המדינה המציאות, לאחר דטרמיניסטי, מכורח בתהליך מרקס, מדובר פי המהפכה: על פריצת

תודעה יגבשו הניצול. הפועלים של וגוברת הולכת העמקה שמשמעותו התנאים הבשלתספונטנית. מהפיכה ותפרוץ מהפכנית מעמדית, ובהמשך

היא התפיסה הרי כי המהפכה את ליזום אמורה לא : המפלגה הקומוניסטית המפלגה יתרון יש הפועלים לעומת שלקומוניסטים תפקיד- מפניי לה יש מטריאליסטית, אבל

המהפכני. התהליך את יכוונו הכללית, ולכן התמונה את רואים שהם בכך אינטלקטואלי

הפרולטריון: של הזמנית הדיקטטורה

להכשיר כדי פוליטי בשלטון צורך יש החברה מימוש לשלב עד ביניים שכשלב מסביר מרקס הפרטי, וחינוך הקניין המנצל, ביטול המעמד חיסול כולל לכך, הדבר התנאים את

האוכלוסייה.

הדיקטטורה: של הפעולות

החברה- )רוב מהחברה עשיריות (: לתשעה19 הפרטי- )עמוד הקניין ביטול.1לבטלו. שראוי מנצל בקניין הבורגנים- מדובר קניין. לגבי הפועלים(- אין

תודעה להחדיר שמטרתה הבורגני העל מבניין חלק היא התרבות: התרבות ביטול.2כוזבת.

מה את מהם ליטול אין מולדת להם אין ( הפועלים22 והדת: )עמוד הלאומיות ביטול.3 כן הלאומיים, וכמו ההבדלים את מבטלת בעצמה כבר להם." הבורגנות שאין

מולדת. להם אין הפועלים כלכלי תא היא הבורגנית שהמשפחה מסביר ( : מרקס20 המשפחה: )עמוד ביטול.4

הציבורי. והמישור הפרטי במישור בין החצייה מתבטלת גם לבטלו. בכך שיש נצלניצבועה. היא הבורגנית משפחה, והמשפחה אין כן, לפועלים כמו

הקומוניסטית החברה

המדינה. הפרולטריון, תגווע של הדיקטטורה של המשימות שיושלמו שלאחר מסביר מרקס לא כן ועל הדרגתי בתהליך שמדובר המדינה, מפני ביטול על ולא גוויעה על מדבר מרקס ניצו כלי היא כי במדינה צורך כן, אין אחר. על שלטון יקום לא כי פוליטי באקט מדובר

הומניסטית, שוויונית, מדינה תיכון המעמדות. בעתיד יתבטלו העתידית מעמדי, ובחרה נובעת המחסור. הבעיה בעיית על יתגבר האדם כי שפע של עולם אוניברסלית. יהיה

במשאבים. ולא בחלוקה

בעזרת יצרני, יממש בטבעו אשר חברתי בהיותו העתידית, האדם האדם: בחברה מימוש לממלכת הכורח ממלכת יעבור והמוסריים. "האדם האינטלקטואלים כישוריו את ביצירה

מתוך הנפשי הניכור ממצב גם אלא הכלכלי מהניצול רק לא ישתחרר הוא החירות" כלומר הקולקטיב, בגלל היחיד ברמיסת כאן מדובר אין קולקטיביסטית, אבל היא הדיכוי. הגישה

88

מדינה. צריך לא ומוסרי- הוא טוב שהאדם שניהם. בגלל של משלים בשחרור אלא שחרור על מדבר לפועלים?" מרקס רק רלוונטית המרקסיסטית השחרור בשורת "האם

חפוף הפרולטריון היא וכו'. ההנחה המגדרי, המיני, האתני למישור גם אוניברסלי, הנוגעתכולה. לאנושות

הדיאלקטיקה: סוף

ניגודים, סתירות של במובן ההיסטוריה כקץ הקומוניסטית החברה את מתאר מרקסמעמדות. ומלחמת

אנגלס ופרידריך מרקס קרל – סיכום

ההוגים רעיונותקריטריונים

מתודולוגיה

המחקר( )=שיטת

כלליות יסוד והנחות

המציאות, הטבע, ההיסטוריה, החברה כל–)חומרנות( מטריאליסטי הינו מרקס חוקיות פי על מתנהל ההיסטורי שהתהליך סבר חומריים. מרקס אנושית, הם

ניגודים של פרי ביסודה, כלומר הדיאלקטית היא הההיסטורי אובייקטיבית, התפתחות עוד אין שבה חברה היא תכלית, התכלית יש הזה דיאלקטי וסתירות, לתהליך

האחרת או כזו בצורה לחיות נידונים אנו הזו הסופית למטרה שנגיע ועד קונפליקטיםהיסטוריים. מחקרים על אינדוקטיבי, התבסס במהותו ניכור. מרקס של

איננה האנושית ההחומר. ההיסטורי עומד יההיסטור התהליך של שבבסיסו דבר מרקס המעצבים חומריים כוחות של החירות, אלא של הגשמתה לקראת הרוח של התקדמות

אלא בתרבויות להתמקד צריך מרקס לפי ההיסטורי חקר . לכן, איןהההיסטורי אתביניהם. הנאבקים במעמדות

. הקומוניסטי המניפסט

....המעמדות מלחמת של הימים דברי הם כה עד חברה כל של ימיה "דברי בלתי מלחמה ביניהם מתמיד, נלחמו בניגוד השרויים ומדוכאים מדכאים

החברה כל של מהפכני צורה בשינוי פעם מידי שנסתיימה פוסקת... מלחמהכאחד...." הנלחמים המעמדות כל בשקיעת או כולה

זה האנושית. מצב החברה של היסטורי מצב בתיאור מתחיל הקומוניסטי המניפסט לשלב עוברת המעמדות מלחמת זה תיאור פי מתמדת. על מעמדות במלחמת מאופיין

לפי כולם המעמדות כל בשקיעת כולה, או החברה של מהפכני שינוי יש כאשר חדשהייצור. על המלחמה היא המעמדות מלחמת ואנגלס מרקס שאיפת

המניפסט. של הראשון המשפט את מתאר פיו של מדעי התיאורטי המושג- תשתית של הכלכליים היסודות פי האדם. על של הכלכליים היסודות היא לחברה התשתיתהחברה. של הרעיונות את מעצבים עם החברה

החברה, המשפטי, של האחרים התחומים כל התשתית גבי על מוקם – העל בניןהחברה. של התשתית מן מושפעים אלה כל הפוליטי התרבותי

וכאשר משתנים הייצור תהליכי על משתנה, הבעלות החברה של הכלכלית המערכתלמהפכה העל, כלומר בנין לקריסת שגורם היסוד. דבר משנה בעצם כזה שינוי מתרחש

הבאה: למהפכה הביאו אשר בהיסטוריה מהפיכה של תקופות בין מבחין מרקס

החומר. שבטים על שנלחמו תהפרימיטיביו הקהילות תקופה – השבטית התקופהא.יותר. עני אחד ושבט יותר עשיר אחד מעמדות. שבט של רבים רבים, סוגים

במעמדות אדונים היו כלכלית היחסים העתיקה, מערכת העת – העבדים תקופתב.

89

מתודולוגיה

המחקר( )=שיטת

כלליות יסוד והנחות

ועבדים יותר טוב במעמד פחות, עבדים יותר, עשירים עשירים שונים. אדוניםיותר. פחות במעמד

יחסים המעמדות. מערכת של הכלכלית היחסים מערכת – תהפיאודלי התקופהג. הייתה לא ההיא בתקופה ווסלים. גם אחוזות בעלי לבין צמיתים או אחוזות בעלי בין

האדם. בני בין גדולה קיצוניות יחסים בהון. מערכת שמרוכזת )הון( החברה קפיטל – הקפיטליסטית החברהד.

אחד שכל יחידים ווסלים. יש אחוזות ובעלי וצמיתים אחוזות בבעלי אין כלכלית שאתה או בורגני שאתה או הזו בתקופה אמצע הון. אין להסיג מנסה מהם

בין הפרולטריון. המעבר לבין הבורגני בין מוחלטת דיכוטומיה פרולטריון, קיימת פרקה התעשייתית. שבאמת המהפכה הייתה לקפיטליסטית הפיאודלית החברה בו )ערים(. במקום עיור של מצב ויצר קודם שהייתה היחסים מערכת את לחלוטין היצע של מצב נוצר לעיר עבור שכולם כיוון עבודה שמחפשים אנשים המון קיימיםנמוך. שכר תמורת עבדו אנשים ולכן וביקוש

לה. הקודם בעולם מטבעה שונה הקפיטליסטי בעידן המעמדות מלחמת של טבעההם: אלה שונה. שיוניים יהיה המהפכה של טבעה זה שוני בגלל

הפיאודלית(, לעומת )בתקופה מעמדות של רב במספר התאפיין הישן העולםא. ופרולטריון, מנצלים בורגנים – בלבד מעמדות בשני המתאפיין המודרני העולם

המנוצלים הישן יותר. בעולם יותר, ברורים פשוטים הם המעמדות ומנוצלים. ניגודיהרוב. את מהווה הפרולטריון המודרני בעולם ואילו מיעוט קבוצת היוו

המעמדות לוקאלי. מלחמת שהיה הישן העולם לעומת גלובלי הוא המודרני העולםב. היא. בתי גם גלובלית תהיה שתבוא המהפך ולכן כן גם גלובאלי אופי לובשת

תעשיה ידי על הוחלפו ובתורם האדמה עבודת של מקום את תפסו החרושת הים באמצעות המסחר התרחבות את האיצה הדרכים מודרנית, התפתחות

והיבשה. הניצול ופוליטיות" לעומת דתיות "אשליות ידי על מוסווה היה הישן בעולם הניצולג.

ונוקשה". "גלוי, מחוצף, ישיר שהוא הקפיטליסטי בעידן שהיא הקפיטליסטית התכלית לעומת קיום תכלית לשם היה הניצול הישן בעולםד.

לפועל האדם, קשה מקום את תופסות והמכונות גבול. מאחר ללא רווח צבירת הופכים וכך עולות העבודה יורד, שעות הפועל עבודה, שכר למצוא ויותר יותר

לסחורה. הפועלים לחולל המחויבות הבורגנות יתרון, לעומת היווה הקיים המצב בעבר, שמירתה.

התוצרת. לשיווק חדשים שווקים ולמצוא הייצור באמצעי תמידיים מהפכים לחופש המפריעים אנושי. התנאים למימוש המפריעים התנאים ביטול – אנושי חופש האדם תפיסת

המפתח את בפרולטריון לראות יש הפרולטריון, לכן את הבורגנים והניצול הניכור הם האנוכי, מעל יתעלה שהאדם לאחר רק. התאחדו" העולם כל "פועלי אנושי לשחרור

על שולטים אדם שבני פירושו מרקס פי על ישוחרר. חופש הפרטי, הוא הקניין מעלמעבודתם. ונהנים שלהם התוצר

הם אילו החופשי. ערכים האדם של התוצרים הם – ושלום הרמוניה אינטגרציה לנטל הופך הפועל וכך לעבודתו מנוכל מעבודתו, הוא נהנה אינו לניכור. הפועל הניגוד

במקום אינטגרציה, איחוד ידי על הניכור ביול הוא הקומוניזם של האנושיות. תכליתו עלמעמדות. ובין לקהילה היחיד בין לפרטי ציבורי בין לכפר עיר בין הקיימת החלוקה

של הרמוני במצב ונמצא חופשי הוא כאשר רק לצמוח יכול – באמת האנושי היצור לצמיחתו הפריעו והדתיים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים התנאים עכשיו שלום. עד

באמת. האנושי היצור של

ההרמוני לאדם בחופש, עובר מתחיל מרקס שמצייר - התהליך חברתי אישי מימוש אישי מימוש היא מטרתו באמת. כאשר האנושי היצור את לגלות יהיה ניתן שדרכו

פנימי. צורך הוא מרקס טוען אישי וחברתי. מימוש

עיון כיד תוך מתגלית אבסולוטית. האמת אמת מרקס, אין פי על – ואושר אמת יושג ממדי הניכור. אושר מסווה את להסיר הוא הפילוסוף האנושית. תפקיד בהיסטוריה

והניכור. השעבוד מצב יבוטל כאשר

90

החברה תפיסת

אדם בין והקשר

לזולתו

הקפיטליסטית: בחברה העל בניין

התודעה. צריכים החברתיים. זוהי החיים של התודעתי או הרוחני היסוד הוא – העל בנין תודעה שהיא)אידיאולוגיה( כוזבת תודעה לבין אמתית תודעה בין להבדל לב לשים

נצחית עמת מרקס נצחית. לדעת אמת לייצג מתיימרת אך מעמדי אינטר המשרתת שיטתי מחק הוא האידיאולוגיה של ניגודה שהוא – החברתי המדעבנמצא. אינה שכזו

החברתי העל. המדע לבניין הסברים לתת החברתית, ותפקידו המציאות של וביקורתי חלק הלוקחים הגורמים מכלול הם אלו – הייצור כוחותואנגלס. מרקס של שיטת זוהי

שמייחד לייצור. הדבר המשמשים האמצעים הם הייצור אמצעי כאשר הייצור בתהליך את לשפר הייצור( ובכך )אמצעי מכונות לבנות יכולות הוא האחרים מיצורים האדם את

בני של הכלכליים-חברתיים היחסים שהם ייצור יחסי מתפתחים הייצור סביבתו. סביב חברה היא הקפיטליסטית החברההייצור. מתהליך כתוצאה האדם, הנוצרים

ההון בעל בין הם העיקריים הייצור ויחסי הפרטי הקניין בה ששולט בכך המאפיינת המיכון בשל הניצול הכל, רב חזות בתור הרווח את זו, הרואה השכיר. בחזרה והפועל

בין זרות של מצב שהוא ניכור של במצב נמצא האדם, והאדם רגלי את הדוחק הרב ובמקום לו זרה להיות הופכת האדם של ותודעתו. עבודתו פעילותו, תוצריו לבין האדם

אנושית חברה האנושית. בכל מהותו את ומאבד לה משתעבד הוא חירותו את שתבטא הייצור. בחברה לתהליך היחס בסיס על חברתית חלוקה שהם מעמדותל חלוקה יש

בו נמנע בלתי לתהליך כאשר לשיא מגיעים המעמדות בין המתחים הקפיטליסטית.דיאלקטי תהליך מרקס קרא בהפיכה מתפרק שהוא עד נבנה המעמדי המתח

על חברתיות. התכלית או כלכליות תופעות לעומת משנית כתופעה מתוארת המדינה המדינה תפיסת היא קונפליקטים חסרת קונפליקטים, חברה עוד אין שבה חברה היא ואנגלס מרקס פי

תופסת המדינה מקום את כאשר מדינה ואין עבודה חלוקת מעמדות, אין אין בה חברההשוויונות.

91

מרקוזה הרברט

ברחו הנאצים . כשעלו30ה- בשנות מחקר. פעל מרקסיזם. מכון פרנקפורט- ניאו אסכולת הסבר- למה לתת לתקופותינו. מנסים המרקסיזם את לעדכן עיקרי- רצון לארה"ב. רעיון

קרתה. לא המרקסיסטית המהפכה

בחברה הפרדוקס את מציג ( מרקוזה473 : )עמוד הטכנולוגי בעידן הרציונאליות דיכוי לכלי הפכה פנאי יותר לאדם לתת הייתה שאמורה הטכנולוגיה שבה הטכנולוגית הקיטור, מרקוזה מכונות של במובן הטכנולוגיה הדיכוי על דיבר שמרקס שלו. בעוד

בחברה הטוטליטארי מסביר, שהדיכוי הפרסומות. הוא של המוח שטיפת על מדבר את הפנים האדם הליברלית שבדמוקרטיה מפני המזרח הדיכוי על המערבית, עולה

"הכללים על מצביע גם הסמוי. מרקוזה לדיכוי מודע לא והוא המוח שטיפת רציונליים. לא הם למעשה המערבית, אבל החברה את הרציונליים" שמארגנים

לאמצעי החיים הפיכת לכדי עד כלכליות למטרות פוסקת הבלתי הרדיפה למשל חימוש, השגת במרוץ השלום הפרדוקסים, למשל: הבטחת את ממחיש לכך. הוא

כלכליים. ופערים מחסור של במחיר שפעאובדן את מבכא - הקונפורמיזם: מרקוזה ממדית החד החברה(459 )עמוד

בחברה. בתקופה קונפורמיזם שורר הטכנולוגית. למעשה בחברה האינדיבידואליזם ומנוצלים מנצלים בין מעמדות מלחמת דיאלקטיקה- הייתה הייתה מרקס של

ובכך בסיסיים לצרכים מהמחסור השתחררו האדם בני ופרולטריון( וכעת )בורגנות ( האם460ופנאי. ) כלכלית רווחה יש לבורגנות, כלומר דומים להיות הפכו הם

מסביר תקשורת?- לא. מרקוזה לכלי נגישות בחוסר היא הבעיה המודרנית בתקופה התקשורת שכלי היא ביטוי, הבעיה חופש של בעיה אין הטכנולוגית שבתקופה השמעת של בדרך עושים הם קוו, וזאת הסטטוס בתוככי אופוזיציה כל מבליעיםמהותית. ביקורת מבין ולא אדיש הופך הציבור ביחד- כך וטפל עיקר ביקורת

ממדי"- מרקוזה החד " האדם שלו הספר של לשם "- נקשרהניכור( "466 )עמוד את האדם של שמשמעו, הפנמה הנפשי הניכור מושג את פרויד, מפתח בהשפעת

שנובע הדבר הוא רוצה שהוא שמה תעצמו א שלו, משכנע הפנימי בתור החיצוני

92

שטיפת בגלל מוצרים אחרי רודפים האדם שבני מסביר הפנימי. מרקוזה מרצונו את מוצאים שהם בכך זאת ממחיש אמיתי. הוא צורך בגלל ולא הפרסומות של המוח

ממדי. הדבר חד האדם להיות הביטוי בסחורות. זהו היתרה" שלהם "הנשמה בחיים, הממדים מגוון את לפתח במקום פוסקת בלתי לצריכה בשעבוד מתבטא

וכו'. תרבות, פוליטיקה, מדע למשלבדמוקרטיה החירויות את רואה מרקוזה" כוזבות "חירויות( 462 )עמוד

לתת שבא השליט המעמד של העל מבניין חלק ככוזבות. הן הקפיטליסטית כלכלי, פוליטי, חופש חופשכוזבת. תודעה ולהחדיר הקיים למצב לגיטימציה

הרוח. וחופש בין חלופה באמת אין כי למפלגות חופשית הצבעה של אשליה ישפוליטי: חופש

באמת, אלא חופשית אינה העיתונות קוו. גם מהסטטוס חלק כולן המפלגות, הןההון. בעלי ע"י מוח לשטיפת כלי והיא עצמה את מצנזרת

הוא אמיתי כלכלי מרקוזה- חופש פרטית. ע"פ חופשי, יוזמה שוקכלכלי: חופשאליהם. כבולים שאנחנו הדברים הפרסומות- כל של המוח משטיפת חופש מייחס הקפיטליסטי. הוא לשירות האומנות גיוס את מגנה מרקוזההרוח: חופש

בעצם כי האינדיבידואליזם להחייאת שתביא אמתית חופשית לאומנות חשיבות לחוויותיו בהתאם היצירה את מפרש ייחודיותו, והצופה את מבטא האמן היצירה

והייחודיות. הפנימיותכוזבים. לצרכים אמתיים צרכים בין מבחין " מרקוזה כוזבים צרכים( "462 )עמוד

לדרגת בהתאם פנימי אמיתי רוכש, צורך, מצורך שהיחיד מה הם אמתיים צרכים לחץ של תוצאה הם זאת כוזבים, לעומת חי. צרכים הוא בו התרבותית ההתפתחות

הצריכה את רואה )מותגים(. מרקוזה חברתי לחץ או הפרסומות חיצוני, למשל לתהליך משועבד הוא כי בצורך גם פוגעת חברתי. הצריכה כחולי, כלל הכוזבת

היצרנים לרכוש. גם כדי כסף אחר לרדיפה משועבד ממדי. הוא לחד והופךלתהליך. משועבדים

או פנימית סתירה על מצביע ( טאובר491) למהפכה מרקוזה של בקריאתו טעם יש האם שני מצד אבל למהפכה, לשחרור קורא אחד, הוא מרקוזה. מצד של הגותו בתוך פרדוקס

ארבעה מציג במצבם. טאובר להם שנוח נרצעים, כאלה עבדים של חברה מתאר הואהפנימי: למתח פתרונות

שתיווצר הצורך על מדבר לא האוטופיסטית, מרקוזה התפיסה ( לפי495).1 חיצוני שגורם ההסבר לפי האמין ההמון. מרקוזה אצל מהפכנית תודעה

וקובע זה הסבר שולל למהפכה. טאובר החברה את שיניעו )סטודנטים( הםמהפכה. שיעשה הוא ההמון שרק המרקסיסטית בתפיסה דבק היה שמרקוזה

הפסימית התפיסה.2הקסמים מעגל.3 שתיווצר הצורך על מדבר לא האוטופיסטית, מרקוזה התפיסה ( לפי495).4

חיצוני שגורם ההסבר לפי האמין ההמון. מרקוזה אצל מהפכנית תודעה וקובע זה הסבר שולל למהפכה. טאבור החברה את שיניעו )סטודנטים( הם

מהפכה. שיעשה הוא ההמון שרק המרקסיסטית בתפיסה דבק היה שמרקוזה

93

למהפכה, מכוון קרא לא האדום"- מרקוזה "דני של הפסימית: הסבר התפיסה.5 ואומר הטענה את שולל השלילית. טאובר המציאות את מתאר רק שמרקוזהלמהפכה. קרא כן שמרקוזה

המדען, מרקוזה האחד זמנית בו שפעלו מרקוזים שני הרבמס- יש של התפיסה.6 וההומניסטי הפילוסוף מרקוזה שני ומצד החברה בניתוח שעוסק הסוציולוג

משכנע. לא חברתי. טאובר: ההסבר לתיקון חובה שהרגיש תפיסת האבסורד: לפי טאובר מרקוזה בכוונה הציג סתירה פנימית בהגותו כדי.7

להמחיש לנו את הפרדוקס בו אנחנו חיים.

מרקוזהמרקסהתעשייתית חברהתקופה

19ה- מאה20 מאה

הטכנולוגית החברה תיאורהמצב

הבורגנות ע"י הפרולטריון ניצולפערים- הדיאלקטיקה ויצירת

ממדית. הפרולטריון חד חברההתברגן.

אנושיותו, עבודתו כלפי הניכורהניכורוסביבתו

החיצוני עצמו- הפנמת כלפי ניכור הפרסומות, של המוח משטיפת עצמנו וזיהוי הכוזבת הצריכה

בחפצים. האם ייתכןשיוני

יתכן אם ברור קסמים- לא מעגלדטרמיניסטי בתהליך הכרחי שינוישינוי.

הוביל מי את

השינוי

הסטודנטים בפרולטריון, אולי אמונהמתפרצים הפרולטריון- הפועליםזרז

מרקוזה הרברט – סיכום

ההוגים רעיונותקריטריונים

מתודולוגיה

המחקר( )=שיטת

יסוד והנחות

כלליות

המתאימים מודרניים מרקס, במונים תורת של המשכה בעצם היא מרקוזה של תורתוהמודרנית. הטכנולוגית לחברה

כמוליך המעמדות בין במאבק מאמין הוא מרקס, אף של תרתו את מקבל מרקוזה של התעשייתית בחברה בעזרתם ומתבונן מרקס מושגי את לוקח לקדמה. מרקוזה

אשר השונים המעמדות את מחפש השנייה. מרקוזה העולם מלחמת שאחרי העולם הוא האנושית, ומה ההיסטוריה בהתפתחות לקדמה להוליך אמור ביניהם המאבק

זה. מאבק של בצווארו זה האוחזים ופרולטריון בורגנות עוד אין מגלה? למעשה בעידן הטכנולוגית ההתפתחות בשל נשתבש כאילו הללו המעמדות שני בין האדירים

צרכיו. להשבעת אמצעים ןלפרולטריו לגם נתנה הטכנולוגית המודרני. החברה אומנם הכוזבים – צרכיו היסטורי. השבעת לשינוי סוכן עוד מהווה אינו הפרולטריון

הקיים. עם להשלמה אלא למאבק יותר אותו מביאים אינם – מרקוזה של לדעתו

את שיוליך המאבק לצורך והפוליטיים החברתיים הכוחות אפוא יצמחו מהיכן כך אםלקדמה? האנושות

מממדיות" "החד האדם תפיסת

רחוקה המערבית השפע חברת כי מסבירה מרקוזה הגות ביסוד העומדת השאלה

94

החברה תפיסת

אדם בין והקשר

לזולתו

הרווחה וכלכלת השפע שחברת הדבר נכון המודרני. אמנם האדם בעיות את מלפתור פתרון והמחסור, אולם העוני בעיית כגון בעיות מסוימת במידה בה, פתרו הנהוגה

חדל" והפיכתו הצריכה לתהליך המערבי האדם של שעבודו ידי על נעשה אלו בעיות".ממדי

האמורים הכוחות מתוך השלילה מעוקרת שבו מצב מציינתמממדיות" "החד שוללים, מערערים ככוחות היסטורית המוכרים הקיימת. הכוחות למערכת להתנגד

רק לא שפעילותם כך כדי עד הקיימת החברה בתוך ונטמעים עולם, משתלבים והופכיאותו. מחזקת אף אלא הקיים החברתי המצב על מערערת שאינה

חברתית – הכלכלית שהמערכת משום בקונפליקטים כנתון עצמו לחוש חדל האדם שלה. בכך מטרותיה בהגשמת ולשלם אותה השוללים הכוחות את לנטרל הצליחה

נמנע בעבר חופשית. אם אנושית חברה של לכינונה הסיכוי על הגולל את סתמה אין שבו בעידן דווקא נמנע , כיוםרבים כלכליים בצרכים מחסור בשל האנושי החופש

. חופשית אנושית חברה של להקמתה ממשית אפשרות וקיימת כזה מחסור עוד

של הטוטלית בלימתה האדם, מתבצעת חירות של למימושה אשרות משקיימת דווקא , בקפיטליזם האדם המודרנית. דיכוי הקפיטליסטית החברה במסגרת זו אפשרות ופוליטי כלכלי, חברתי לניצול כאובייקט מתקיים שהאם בכך רק מתבטא אינו המאוחר

יחד. הדמיון גם מודע ובלא בתודעה תהאינטימיו נפשו במערוכת מדוכא גם הוא אלא מהמציאות לברוח שרצה המדוכא מקלט" לפרט "עיר מעין שהיה למשל האישי

הקפיטליסטית. המציאות בידי ונכבש נפל הוא המדכאת, גם החברתית

החד "האדם מרקוזה של בספרו זו את זו הסותרות המרכזיות היסוד הנחות שתי היכולים הגורמים את בתוכה מכילה אינה הקפיטליסטית שהחברה האחת ממדי" הן

לפרוץ המסוגלים בחבר כוחות שקיימים ההנחה שני ומצד איכותית מהפיכה לחולל ככזה העולם את מפרשים אין אם להפיכה לקרוא הטעם מהו כך זה. אם מחסום חוץ מגורמים להפיכה קריאה ידי על ליישב ניתן הסתירה כזו. את מהפיכה המחוסן

של פסימית ראיה אם כי שחרור תורת אינה מרקוזה שתורת מהבנה או חברתיים העולם של המפרשות התעלמות תוך להפיכה לקור היא נוספת המציאות. אפשרות

מהפכנים. מהיותנו התעלמות כדי תוך העולם את לפרש

הצרכים אל אלא האדם של האמתיים הצרכים אל פונה אינה היצרנית החברה להם זקוק שאינו למרות מוצרים לקנות אדם שמשכנעות פרסומות הכוזבים, למשל

באמת.

הביטוי חופש מממדיות חד

לצרוך הצורך ביצירת גם אלא מוצרים בייצור רק לא עוסקת המרקוזה, התעשיי פי על גורם התקשורת אמצעי שכך, מהווים כיוון הפרסומות באמצעות בעיקר המוצרים את

המודרנית. התעשייתי החברה של דמותה בעיצוב מרכזי

בעלי של נחלתם הוא העיתונות חופש ליברלית. עקרון – הקפיטליסטית בחברה פי המודרניים. על הקומוניקציה באמצעי בשליטה המתבטאת כלכלית שליטה

החברה של והסובלות מהליברליות נובע הפרדוקס פרדוקס, כאשר כאן קיים מרקוזה בין להבין שלא הקהל את מחנכים המודרניים התקשורת אמצעי המודרנית המערבית

בפאסיביות מתייחסת הולכוסי הא דבר של מהותיים, בסופו ללא מהותיים דברים מן נעקר הממשי הביקורתי הממדבתקשורת. המובעות הדעות לכל מוחלטתממדי. חד בקיום עצמו מוצא האדם מוצא וכך האדם ומן החברה

וטוטליטריות ניכורהמדינה תפיסת

התקשורת מוחלט. אמצעי מרקוזה, בניכור פי האדם, על מצוי זה קיומי במצב הם השליטות האליטות של מסוימים אינטרסים כי הציבור את משכנעים ההמוניים

הם באשר בהם ולהעמיק לחקור צורך אין וכי דעת בר אדם כל של האינטרסים

95

כיום פולשת הטכנולוגית המציאות עולה, כי והחברה. מכאן הכלל לטובת פועלים ניכור היא אותו. התוצאה ומצמצת האדם של הפנימית חירותו של הפרטי למחרב של הפרטי למרחב פולשת מעצמו. החברה הפרט של ביותר, ניכורו גבוהה ברמה

אצלו להיווצר תוכל שבו מקום לו משאירה ולא המלאה מסירותו את האדם, דורשת באדם. הפרט הקיים יהפרטי, הסובייקטיב הממד נעלם כזה כלשהי. באופן התנגדות

בעצם צרכי, שאותם היה כאילו אותם ומחשיב הכלל צרכי עם אוטומטי באופן מדהה עם הפרט של ההזדהות שכן תקנה ללא מצב לכך. זהו מודע להיות מבלי מבטל הוא

שיכלה האופציה את זאת ובעקבות בעדם הביקורתי הממד את החברה, מבטלתהמודרנית. התעשייתית החברה כנגד לקום

בעצם היא כך כביכול דמוקרטית היא התעשייתית שהחברה מרקוזה, כלל פי על זו בחברה האנשים אמתית מחאה בה אמיתי, אין חופש בה אין – תטוטליטרי חברה

ונוח נעים בקונטקסט נעשה זה וכל המדינה קברניטי של ברוחם מעוצבת תודעתםוהכפייה. הדיכוי את היטב המסווה

של הביקורת

ההוגה

הצביע המודרנית. בניתוח הטכנולוגית החברה של מקיף ביקורתי ניתוח הציג מרקוזה הדמוקרטית האמריקאית בחבר ביטוי לידי בא שזה כפי והמנוכר המדכא אופייה על

באירופה. הדמוקרטיות ובמדינות

שלוש בשל וזאת המערב ברחבי המהפכנית המחשב על חותמו את הטביע מרקוזהההוגה של תרומתוסיבות:

הציע המודרני, מרקוזה הקפיטליזם הוא מרקוזה של ההתמודדות תחום.1מרקס. של הקפיטליסט למודל דומות שוויון תיאוריות

בירוקרטית. מרקוזה מוסדית כפייה מכל הפרט שחרור הוא נוסף ממד.2 הן המודרנית הטכנולוגית בחברה החירות שוחרי של גיבורם להיות הפך

במזרח. והן במערב של השוליים לשכבות החברתית במהפכה בכורה מעמד העניק מרקוזה.3

לקבוצות תקווה סיפק וכד'... וכך הבית והמבוטלים, חסרי המיעוטיםעימם. הטיבה לא המרקסיסטית התיאוריה שגם אלו

96

פנון פרנץ

אחיו. למד מבין ביותר השחור קובה(. היה )אזור מרטיניק האי , בן20 במאה חי פנון לשחרור החזית FLNל הגזעית, הצטרף לאפליה מודעות בצרפת, פיתח פסיכיאטריה

מלוקמיה. מת והוא אלג'יריה תחת השחורים מצב את מתאר הוא שבולבנות" מסכות שחור עורספרים: " שני כתב

לבעיה. שלו הפתרון את מציע הוא שבואדמות" עלי "מקוללים הקולוניאלי השלטון

השחורים, אולם, על הלבנים התנשאות על ביקורת מותח פנוןהנחיתות: תסביך( 427) לכך ללבן. ההסבר ביחס נחיתותם את שהפנימו עצמם השחורים את גם מבקר הוא

צידוקים. במספר פנון ע"י מוסברת

החברה. תפיסות על אותה ויישם הביולוגית התיאוריה את - לקח חברתי דרוויניזם שיא הוא לאדם, והלבן הקוף בין בהתפתחות שלב הוא השחור "מדעיות" שלפיהן

ההתפתחות.רוצים הפרימיטיביים מנוני, שלפיהן, העמים אוקטב של - כמו פסיכולוגיים הסברים

הלבן. באדם תלות הלבן. פיתחו ע"י להישלטלאדם עבדים להיות חם, השחורים, צריכים בני בראשית ספר ע"פ - שלפיו דתי הסבר

הלבן.

המתודולוגיה: מבחינת מרכזי השחורים. של הנפשי המבנה את להבין השפה בניתוח משתמש פנוןהשפה: ניתוח( 427)

העולם את משקפת היא מסרים, אלא להעברת טכני כלי בתור רק לא נתפסת השפה בצורה והתנהגות ממדים, דיבור שני השחור באדם מזהה האדם. פנון של התרבותי הפנימי

חצויה. לבנים, כלומר, נפשו עם נמצא וכשהוא שחורים עם נמצא כשהוא שונה בנו הקולוניאלי, הלבנים הכיבוד שבמהלך מסביר מציאות. הוא הבניית כלי בשפה רואה פנון וטהורה. חיובית בצורה הלבן ואת ונחות שלילי, רע דבר עם שחור שמזהה בצורה העולם את

מעוותת היא: מערכת וכיו"ב. התוצאה בספרים, בסרטים נעשה שחורה"(. הדבר )"עבודההקולוניאלי. הכיבוד האדם, בגלל בני בין היחסים של

( הניכור: פנון מזהה את תופעת הניכור דרך השפה, כאמור השפה היא חלק431) ממהותו של האדם. העובדה שהאדם מתנכר לשפתו היא ביטוי להתנכרותו למהותו הפנימית. תסביך הנחיתות יחול אצל המתקדמים יותר בקרב השחורים, כלומר אלו

שנחשפו לתרבות הלבנה. האיכר הזקן שחי חיים מסורתיים וחקלאים אינו סובל מניכור כיהוא שלם עם עצמו.

פנוןמרקוזה בעולם ניכור

המודרניהמודרני בעולם ניכור על מדברים שניהם

החברה כל של ניכור על מדברבסיס מסוימת קבוצה על מדבר פנון

נחיתות מתסביך שסובליםגזעי, אתני ע"ב הניכורכלכלי ע"ב הניכורהקשר

חירותם. לאובדן מודעים אינם האנשים

97

לועגים האנטילים שבני בכך השחורים של הנחיתות תסביך הפנמת את ממחיש (- פנון433) עליו, עליונים עצמם רואים שהם מאחר לאפריקאים אותם כשמשווים לאפריקאים, ונפגעים

כדי קריאולית שלומדים שהאפריקאים מסביר הלבן. פנון לאדם יותר קרובים שהם מפנייהוא )בני אנטילים לבני להתחזות כי של במצב תערובת( לזהותו, מתכחש הוא ניכור,

נמצאים לו שלועגים האנטילים בני גם נחיתות, אבל בתסביך חי הפנימית. הוא למהותו הוא הלבן, ולכך האדם כלפי נחיתותם בקבלת כרוכה עליו התנשאותם עצם מצב, כי באותוהבנה". "חוסר קורא

תהא להיכשל. התוצאה סופם ללבנים ההידמות ניסיונות שכן לשחורים מסביר ( פנון438) הזקן בסיפור מומחש לתרבותם. הדבר אותם יקבלו לא והלבנים תרבות ללא יישארו שהם

את מתאר השחורים. פנון על ללבנים שיש הסטראוטיפים את חושף שכרותו שבגלל השיכור את להפנים מתקשים קסמים, הלבנים מעגל בתוך השחור את כולאת כסוגרת. היא השפה קלוקלת, ובכך בשפה השחור עם מדברים הם תקנית, ולכן בשפה שמדבר כאדם השחור

הלבנים ממנו. גם להשתחרר יכול לא במעגל, שהשחור השחורים את סוגרים הם פנון ע"פהשחורים. על סטראוטיפים בתוך שבויים הם כי קסמים במעגל

"עור בספרו תיאר הוא שאותו המצב אדמות" בפתרון עלי "מדוכאים בספרו עוסק פנוןלבנות": מסכות שחור

FLNב שהונהג כמו פרובוקטיבי אלימה, טרור מהפכה מציע משחררת"- פנון "האלימות האמיתי פרצופו את לחשוף הלבן המדכא את יחייב זה הלבן. טרור הכובש נגד באלג'יריה

רע רק לא באלימות רואה מהקולוניות. פנון לנסיגה בינלאומי לחץ יופעל ובכך כאכזר כלפי שלו הנחיתות מתסביך השחור את משחררת רצוי, כלומר, האלימות דבר אלא הכרחיהיא האדם הקולוניאליים היחסים את ומחסלת העצמי כבודות את משקמת הלבן.

הזמן. במהלך שנוצרו המעוותים

האלימות אצל מקיאוולי ואצל פנון

פנוןמקיאוולי אמצעי, אך הינה האלימותאמצעי אלא ערך אינה האלימותאמצעי

רצוי דבר הוא בה השימושמוסריות מטרות לשמש בהא-מוסרי הקשרהקשר

הפתרון:

הומניסטית חברה מרקס, כינון בהשפעת מציע אוניברסלית: פנון הומניסטית חברה על מדבר יחד. הוא גם והלבן השחור האדם של מוסרית, בשחרור בהתחדשות המתאפיינת

רק יהיה לא השחרור זו עולמית, שוויונית. בחברה ובהמשך, חברה אפריקאיות פן של שלב הוא ומרקוזה מרקס וכו'. כמו כלכלי, מגדרי, מיני טוטאלי, גם יהיה הוא אלא אתני גזעי ע"ב

נפשי. ניכור ממצב שחרור על מדבר

פנון: על הביקורת

98

כבעלת האלימות את ראייתו לבין פנון של המוסרית הבשורה בין מהותית סתירה יש לאלימים אותם יהפוך אלא השחורים את נפשית ישחרר לא באלימות ערך. שימוש

לאחר את וישחית החברה בתוך פנימה תופנה האלימות יעזוב שהלבן נפשם. המשפחה. ובתוך שבטים בין השחורה

ורע, ומתעלם ולבן, טוב לשחור העולם את מחלק פשטנית. פנון דיכוטומית תפיסה המורכבת. מהמציאות

השקפה אוטופית. נטען כלפיו שהוא מציג פתרונות שאבד עליהם הקלח. אין לו פתרון ממשי ואותה חברה עתידית היא לא בת מימוש.

פנוןמרקסניכור ממצב יציאהניכור

אוניברסלית הומניסטית חברה הפתרון- כינון זה מהפכהפתרוןגזעי אתני- תרבותי הקשרכלכלי- חברתי הקשרהקשראלימו

ת אמצעי, אלא ערך אינה האלימות

הכרחי רע אך אמצעי, ערך הינה האלימותרצוי דבר הוא בה השימוש

99

פנון פרנץ – סיכום

ההוגים רעיונותקריטריונים

מתודולוגיה

)=שיטת

המחקר(

יסוד והנחות

כלליות

שואפים המרקסיסטים וגם פנון . גם המרקסיסטית מהתורה הושפע במערב שהתחנך פנון אחר גזע וכל בפרט העור שחורי יכולים כיצד להסביר היא פנון של העולם. מטרתו את לתקן

כל קודם תלוי הדיכוי הפסקת פנון פי המערביים. על והדיכוי התלות את להפסיק בכלל מדוכא אלו חדשה. שלבים אנושות ביצירת ולבסוף מדינית לאדם, בעצמאות העצמי הכבוד בהחזרת ידי על כבודו את לפועל להחזיר במכרז, מבקש האדם את ששם המרקסיזם את תואמים יכולה אלימה הפיכה רק והמרקסיזם פנון פי לבורגנים. על ולא לפרולטריון האחריות מסירתמחודש. להומניזם בסיס לתת מנת על האנושות של מחדש עיצוב המיוחל, שהוא לשינוי להביא

לך. המתאימה התרבות אותנטיות, על על לשמור מהשנייה, יש יותר נכונה תרבות אין

את ובתוכן הלבן האדם תפיסות את שמאמצים השחורים אצל נחיתות רגשי מזהה פנון האדם תפיסת כנחותים, ומורשתו השחורה סביבתו ואת עצמו רואה השחור הצרפתית. האדם השפה

כנגד יוצא לבנה. פנון – מודרנית חיים דרך לאמץ עליו ממנה להשתחרר שכדי פרימיטיביים וחינוך התבוללות שבאמצעות חושב הוא השחור, אם של אשליה שזו וטוען לעיל התיאור

מסכה לבישת – האמתית הזהות מהמציאות, מן בריחה שזו טוען אמיתי. פנון אדם יהיה הואשחור. עור על לבנה

למען ורק אך קיום משמעו שדיבור טוען שהוא לשפה, משום עצומה חשיבות מייחס פנון תרבות, לשאת "לאמץ פירושו פנון אצל . דיבור השני עם אחד מתקשרים האחר. בהיותנו

מסוימת, מקבל בשפה שמדבר שמי היא האחרון המשפט הציליוויזציה" משמעות של בעולה עם או לבן עם שונה מדבר ששחור לב שם שפה. פנום באותה הכלול המושגים עולם את

כנגד יוצא והוא הלבן מול השחור של נחיתות רגשי מבטא זה ששוני טוען אחר. פנון שחור כשהוא גם הצרפתית השפה את מאמץ רוב פי על מצרפת שחוזר אלה. שחור נחיתות רגשיניכור. על פנון פי על שמלמד לאנטילים, דבר חוזר

של תפיסות

אלימות

בכוח ושימוש

.הכובש של באופיו להיטמע צריך הנכבש שבו האופן את לשנות שיש הוא פנון של הפתרון

התייחס הכיבוש, הכובש מצב את שיצרה זו היא . האלימות אלימות של פתרון נותן פנוןהנכבש. של הנשק קיים הכובש של הנשק מול באלימות, לפיכך

מישורים: בשלושה ולהתרחב להתפשט צריכה האלימות כי התזה, ואומר את מעמיק פנון

לאדם להמחיש הכובש, עלייך של בשורותיו משהו מול הפרטי, אתה במעגל אלימות.1 כאינו עצמו רואה השוויון. הכובש את ליצרו כדי מולו באלימות לנהוג מולך, עליך הפרטי

בכובש, גם לפגוע יכול הוא כי לו מראה אלים אקט באמצעות תמותה, הנכבש בןמנוצח. בלתי לא הוא כלומר

הכוח מאזן אומה, שינוי מול מדינה, אומה מול מדינה – יותר הרחב במעגל האלימות.2הנכבש. על הכובש שמפעיל המניפולציות את ולחשוף הכובש. לפשוט מול

כולה. תלאנושו ועד מדינה מול למדינה ויחלחל פרט מול פרט יחל שהשינוי אומר פנון.3 כולו, לעולם לחלחל צריכה השוויוניות כזה הדבר יהיה לא ונכבש כובש שיש מקום בכלכולו. העולם על ויפשוט בעולם אחת בנקודה יחל אשר יאוניברסאל שינוי

100

רולס ג'ון

צדק- של תיאוריה" את כותב לתקופתנו. רולס הליברליזם . עדכון21ה- המאה עד חי". כהוגנות צדק

אתגרים: שני עם מתמודד הליברליזם

של תפיסות בו וחסר העצמי באינטרס )שמאל, - ממוקד דמוקרטיים מהסוציאל.1חברתיים עוני, גזענות, פערים חברתית, יש סולידריות

המשפחה, לאינדיבידואליזם, למתירנות לפירוק הביא ימין, שמרנות- הליברליזם.2חמורה. בצורת מעניש מקודשים( ופשיעה- לא דברים )אין

להגות במדינה, אבל, בניגוד הצדק להשגת דרך מציע : רולס כפרוצדורות צדק( 499) הצדק לתפיסת הניגוד או וממשל חברה של קבועה הגדרה שהציעה החברתית האמנה

כללים, כלומר, הדבר שהוא צדק מציע כאידאה, רולס כצדק שהתאפיין אפלטון של פתוחה. היא התוצאה אבל המשחק כללי על מסכימים הם שמהמרים לאנשים דומהמתונה( )יסודנות משתנה שהוא צדק לנו מציג רולס בכך

היא ובנתם מיל ג'יימס של התועלתנית שהתפיסה מסביר : רולס התועלתנות נגד( 502)הרעיון במדינה ליישום הגיונית לא נוסחה אושר/תועלת מקסימום של דמוקרטית.

לא נפגעים שלו שהאינטרסים המיעוט כי זמן לאורך להתקיים יוכל לא אנשים למקסימוםכזה. מצב עם ישלים

ניסוי מחשבתיהמודל( 500) מאין תיאורטי, היפותטי- לנקוט במודל רולס מציע : שמזכיר את מודל המצב הטבעי באמנה החברתית. רולס פועל ע"פ גישת הבחירה הרציונלית. נניח שנטיל על קבוצת אנשים לתכנן את חברה שבה הם יחיו )נגיד, לכתוב חוקה(. כדי להבטיח שתיכון חברה צודקת יש להציב אותם במצב ההתחלתי שלהם,דומה למצב הטבעי זה דבר כלומר מאחורי מסך של בערות. בעמדה המקורית, דבר על יודעים אינם פירושו, שהאנשים בהגות האמנה החברתית. מסך הבערות מעמדם החברתי, כישרונותיהם ויכולותיהם. ההנחה היא שבהתקיים כללים אלה נגיע

לחברה צודקת.

אפשרויו ת

חלוקהעשירממוצעעני

1-87142715-9

3562

הם שבה השלישית האפשרות את יבחרו הם רציונליים הם האדם שבני רולס, מאחר לפישלהם. הסיכונים את ממזערים

מתיאוריית הנגזרים עקרונות שלושה על מדבר רווחה. רולס : מדינתהתוצאה( 502)שלו: הצדק

101

ושיווני. מקסימלי באופן חופשיים הם אדם בני.1 החלשים את איתם מקדמים שהם בתנאי העשירים להתעשרות לגיטימציה יש.2

בחברה.החירות. עקרון קודם הראשונים העקרונות שני בין סתירה יש אם.3

את להפוך שלו מהניסיונות , כחלק רולסליברל. כל קודם הוא שרולס למדים אנו מפה מציע הליברליזם על השמאל להתקפות וכתגובה לתקופותינו לרלוונטי הליברליזם

יש אלא פורמלית טכנית מחירות רק ייהנו שהאזרחים יתכן שלא קובע רווחה. הוא מדינתרווחה. חירות שיממשו כדי מינימליים תנאים לתת צורך חינוך, בריאות, זו. למשל,

רולס לסוציאל המ"מים(.בניגוד )חמשת שוויונית, גישה על מדבר אינו דמוקרטיה, לשיטתו, העשירים פערים עם השלמה שיש להבין ניתן מתפיסתו ואפילו חברתיים.

מס עבודה, וכן מקומות ויצירת במשק השקעות של העניים, ראשית, בדרך את מקדמים תמריץ להיות צריך המס שגבול מזהיר הכלל. רולס לטובת תורם פרוגרסיבי הכנסה

ישקיעו. לא כבר מדי, העשירים גבוה יהיה שהמס שלילי, כלומר, ברגע

שמתבטא )כפי רציונליים כיצורים האדם בני את רואה ליברל בהיותו רולסהאדם: טבע מניח לכך, הוא ונזקים. בנוסף סיכונים ולמזער תועלות למקסם שלו( החותרים במודל

צריך לא האדם לחברך(, כלומר תעשה אל עלייך ששנוא )"מה צדק של חוש בהם שישלו. שיעשה רוצה לא שהוא מה לאחרים לעשות

גישתו מהתפיסה כחלק אורגנית- )לא אינדיבידואליסטית היא הליברלית, אדם. בני בין טבעי שוויון של היא התפיסה קולקטיביסטית( וכן

בחיי המדינה התערבות את שולל הוא ליברל . בהיותונגטיבית חירותהחירות: תפיסתיוזכר כללי במסגרת אלא והכלכלה החברה הפרט קובע הקדימה שעקרון הצדק.

זכויות של בהגנה מצדד החזקים. רולס עם החלשים קידום לעקרון קודם שהחירותוכו'. דת, התאגדות, חירות, קניין, דת : חופש הפרט

משלים הוא אבל אדם בני בין הטבעי השוויון את מקבל השוויון: כליברל, הוא תפיסתהואוכלכלי. חברתי שוויון אי עם ולגביי פוליטי החוק, שוויון בפני שוויון על מדבר

הזדמנויות. שוויון כלכלי- על החברתי המישור

השוואת הצדק בין רולס ופנון

רולספנון הדרך

להשגתהצדק

ואלימות מהפכה המשחק, כללי במסגרת

הליברלים הדמוקרטיים

מוחלט שוויוןהצדק יעדי תוך החזקים עם החלשים קידום

חברתיים בפערים הכרה הקשרהצדק

כלכליגזעי-תרבותי

השוואת הצדק בין רולס ואפלטון

רולסאפלטון

102

קבוע/משתנה

וקבוע מוחלט הוא הצדקכאידאה

משתנה ודבר פרוצדורות

הקשרהצדק

האושר הוא הצדק אפלטון אצלהרוחני, ההרמוניה

כלכלי הפרקטי במישור

מעמדות בהחזרת כרוכה הצדק השגת

שלו הטבעי לשיוך האדם

בהמצאות כרוכה הצדק השגת בערות, כלומר של מסך מאחורי

המעמדיים ההבדלים טשטוש

איפהטבוע הצדק

תבונת של פונקציית הוא הצדקהשליט

למנהיגים חיצוני הוא הצדקאותם. לכוון ואמור

דמיון הוא אפלטון אצל מדיני. אמנם סדר הוא הצדק שניהם אצל

יותר. מתונה חברתית סולידריות זה רולס ואצל מוחלטת הרמוניה

103

השוואת הצדק בין רולס ולוק

רולסלוק

תאורטי- ההיפותטי במודל נוקטים שניהםמודל

טבעי שוויון קבלת תוך ותבונה טוב באדם רואים שניהםליברליזם

זכויות הפרט: קניין, זכויות של הקדושה את מקבלים כליברלים שניהם

ביטוי, חירות

מוביל החברתית האמנה מודלמוגדרים ומשטר חברה להצגת

ולא ופרוצדורות בכללים מדוברמוגדרות נורמות

ההסבר לטבעהאדם

הסכולסטיקה בהשפעת בגלל טוב )אקווינס( האדם

שבשכלו, כלומר הטבעי החוקמטאפיזי. הסבר זהו

לטבע מטאפיזי הסבר נותן לאהאדם.

(1921-2002ג'ון רולס )ג'ון רולס, תיאוריה של צדק

?20ה- במאה המציאות לאור הליברלית התפיסה את לעדכן מקום רולס, יש לדעת . מדוע1

היא20ה- במאה המציאות דיכוי של קשות בעיות בה יש הקדמה למרות אשר מציאות מיעוטים עוני, את למקסם לשאוף יש פיה התועלתנית, שעל הגישה על מתבסס אשר לאומיים. הליברליזם ומאבקים צדק?" לשאלה: "מהו תשובה למצוא מבקש המיעוטים. רולס את בפועל האנשים, מקפחת למירב התועלת

אלו. עיוותים לצמצם שתוכל מתודה וחיפוש זו מציאות ראיית מתוך

לעיוות זו גישה גורמת לדעתו התועלתנית? מדוע הגישה כנגד רולס שמותח הביקורת . מהי2ובישומם? הליברליים בעקרונות

הזכויות כל שסך כדי זכויותיהם את שיצמצם לעקרון החופשי מרצונם יסכימו שאנשים סיכוי שאין טוען רולס טוען שלו. רולס הפרטיים האינטרסים על להגן שואף אחד וכל מאחר מהם ליהנות יכולים לא הם כאשר יגדל

גישת תועלת לצורך פעולה שיתוף של חברתית לתפיסה תואם אינו התועלת שעקרון בנוסף, הדדית. הפרט. חירות על בחשיבותו עולה הכלל של שהאושר הגישה מתוך המיעוט את מקפחת התועלתנות

אחרות צדק לתפיסות ביחס זו צדק תפיסת מתייחדת כהגינות"? במה המשפט: "צדק פירוש . מהו3בקורס? שנלמדו

הצדק בשאלת חלוקתי, כלומר בצדק מתמקד צדק, הוא מהו לשאלה תשובה מחפש רולס כאשר ההליך עקרונות מהם למצוא מבקש ציבוריים. רולס משאבים של הוגנת חלוקה של הראות מנקודת

עקרונות למצוא שיתכן הרעיון את רולס, מבטא פי על כהוגנות תקין. צדק הליך לאפשר מנת על ההוגן שבאים האנשים של ההיגיון ועל התבונה על מסתמך זה רחבה. עקרון הסכמה להם שיש צדק של

נפרדת אינה המדינה שעבורו למשל אפלטון של מזו שונה גישה מציג העקרונות. רולס את לקבוע הכתבה ואינו מצב צילום אדם, הוא מבני הנובע החברתי הסדר ולכן האדם את משקפת אלא מהאדם

רולס ההיגיון, ואילו פי על הפועל תבוני אדם אצל צדק חוסר של מצב יתכן לא אפלטון מבחוץ. עבור הבסיסיות ההסכמות את ומחפש מספק אינו זה שקריטריון בכך מכיר האנושית באינדיבידואליות המכיר

האדם בני בין האיחוד את למצוא מנסה אינו רולס מאפלטון אינדיבידואלים. בשונה אנשים אותם שלביותר. למקפחים גם מינימאליים קיום תנאי שיאפשרו עקרונות למצוא אלא

זה? היפותטי בתרגיל רולס משתמש רולס? מדוע פי ההתחלתי" על "המצב . מהו4

104

מנת הצדק. על עקרונות את לקבוע בבואם אדם בני של היפותטי כינוס רולס, הוא פי על ההתחלתי המצב מה מאחורי נמצאים אחר, הם דבר כל או כלכלי מצב אמונות, אינטרסים בגלל מוטים יהיו לא אנשים שאותם האמיתי. החברתי מצבם מה לדעת לאנשים מאפשר אינו הבערות הבערות". מסך "מסך קורא שרולס

ידיעות יש אלו מוצאם. לאנשים מה וכן בורים או עשירים, משכילים או עניים הם אם יודעים אינם האנשים יהיו ההתחלתי במצב הנמצאים אדם בני שיגיעו שההסכמות סבור האנושית. רולס הפסיכולוגיה בדבר כלליותבלבד. אדם בני מהיותם אלא עצמי מאינטרס מונעים אינם הם הבערות מסך בגלל שכן הוגנות

דווקא יבחרו בה. מדוע יבחרו ההתחלתי המצב שאנשי הצדק עקרונות את במילותיכם . הסבירו5הללו? בעקרונות

לטובת השוויון אי ועקרון והמרבית השווה החירות עקרון יהיו יבחרו ההתחלתי המצב שי\אנשי הצדק עקרונות של בחירות פוגעת היא כאשר רק האישית החירות את להגביל יש החירות עקרון פי ביותר. על המקופחים

חוסר של שבמצב הוא זה עיקרון לטובת רולס של ושווה. הנימוק הדדית להיות צריכה זו והגבלה אחר מישהו אי עקרון פי מרבית. על בחירות הבערות מסך תחת יעדיף ולכן שאיפותיו את לממש יכול לא האדם חירות

בהיותם האדם בני הבערות מסך ביותר. תחת המקופחים עם מטיב הוא כאשר רק שוויון אי השוויון, מותר היא השאיפה ולכן העניים עם להימנות עלולים שהם סיכונים- ?( מבינים לקחת נוטים אינם )ולכן רציונאליים

לעקרון קדימות נותן אף מוטב. רולס העניים של מצבם שוויונית שאינה חלוקה בגלל כן אם אלא לשוויון בחלוקת הקשורות כלכליות לשאלות קודמת חירות רולס פי שוויונית. על האי החלוקה עקרון פני על החירותטובין.

ג'ורג' קלוסקו, הפילוסופיה "הפוליטית" של רולס והדמוקרטיה האמריקניתרולס? של הצדק תפיסת כנגד קלוסקו שמפנה המרכזיים הטיעונים . מהם1

מציאת ידי על משותף מכנה שנוצר בכך דמוקרטיות חברות לייצוב תורמת פוליטית שפילוסופיה טוען רולס מוסריים. עקרונות כאותם שלו הצדק עקרונות את ומציע האדם את המאחדות משותפות מוסר נורמות

אישוש לדעתו לו שאין החירות, עקרון עקרון על והן הפילוסופיה של החשיבות על הן בקורת מותח קלוסקו ליציבות חופף"( תורם קונצנזוס)" אנשים בין משותף שמכנה מסכים האמריקנית. קלוסקו בחברה אמפירי שרולס התועלתנות מעקרונות יותר ודומה כהוגנות מצדק רחוק הוא שבתוכנו טוען הוא אך דמוקרטית חברהמהם. להתרחק מבקש

חברה של ליציבותה לתרום מדינית והגות מוסר עקרונות של ביכולתם ספק קלוסקו מטיל . מדוע2זו? טענה מוכיח הוא ומוסדותיה? כיצד דמוקרטית

ומאחר תלוי מושג הוא חברה של שיציבות טוען קלוסקו התפיסות גם משתנות והתפיסות תפיסה, מחייב רולס אחד רולס. מצד של בדבריו סתירה לכאורה מוצא להשתנות. קלוסקו צריכות הפילוסופיות

לאותה תזכה לא היא כן לא שאם צר נורמטיבי בסיס מחייבת זו רחבה האדם. הסכמה בני בין רחב קונצנזוסקלוסקו הסכמה ערכים לפרט השני ומהצד רחבה הסכמה לדרוש אחד מצד ניתן שלא טוען רחבה.

מכילה פוליטית מסורת שכל טוען אינטואיטיביים. קלוסקו הם כאילו אליהם ולהתייחס רצויים נורמטיבייםרולס. ידי על הנדרשים הערכים ללא התקיימו רבות דמוקרטיות כך ולמרות מנוגדים ואף מגוונים יסודות

הפוליטית בתרבות בסיסית ערכית הסכמה של קיומה בדבר רולס של טיעונו כי סבור . קלוסקו3 את לבסס בכדי שמביא הדוגמאות ומהן נימוקיו מיסודה. מהם שגויה הברית בארצות הליברלית

טענתו?

של הקדימות היא הברית בארצות הליברלית בחברה שקיימת טוען שרולס הבסיסית הערכית ההסכמה ובין החירות בין להחליף מאפשרים שהם כך על התועלתנים כנגד יוצא אחר. רולס ערך כל פני על החירות היותר ולכל האמריקנית החברה על מקובל החירות שערך הוכיח לא שרולס טוען אחרים. קלוסקו ערכים בני האם לבחון שכשבאים טוען הפרט. קלוסקו לחירויות רבה חשיבות נותן העליון המשפט שבית הראה עולם, השקפת או דת בנושא לשלהם מנוגדות בדעות המחזיקים אחרים אדם לבני סובלניים עצמם האדם ומביא פוליטי דיכוי של ביטויים יש האמריקנית בברה שגם מדגים סובלנות. קלוסקו פחות הרבה מגלים

קלוסקו של השחורים. המסקנה של המתמשך והדיכוי מקארתי בימי הקומוניסטים של הדיכוי את לדוגמא

105

סביב רחבה הסכמה כי להאמין סיבה אין ולכן בסיסיות בחירויות דוגל אינו האמריקני הציבור שרוב היאטוען. שרולס כפי הפוליטית ליציבות חשובה הפרט חירות ובמיוחד מסוימים ערכים

דמוקרטית? חברה לייצב ניתן קלוסקו לדעת . כיצד4

מכילה אינה כזה לקונצנזוס שלו ההצעה אך הדמוקרטית ליציבות תורם אכן חופף שקונצנזוס טוען קלוסקו השלטונית למערכת אמון רוחש האזרח כאשר מושגת יציבה שדמוקרטיה טוען מוסריים. קלוסקו אלמנטים

מסביר מחזיק. קלוסקו הוא אותן המוסר לעקרונות בתאמה תפעל שהמערכת חש הוא כאשר מתרחש וזה ולכן הקהל לדעת בהתאם זאת עושה מיעוטים, היא מדכאת האמריקנית השלטונית שהמערכת שלמרותיציבה. להיות ממשיכה

שתוכל בכדי האמריקנית הפוליטית המערכת של קלוסקו, המאפיינים להיות, לדעת צריכים . מה5רולס? של מתפיסתו זו תפיסה שונה המשכיותה? במה את להבטיח

לדעת שיתאימו כאלה להיות צריכים קלוסקו לדעת היציבה האמריקנית הפוליטית המערכת של המאפיינים מסביר מסקרים. קלוסקו מוזנת להיות צריכה קלוסקו פי על הפוליטית המערכת אחרות במילים הקהל, או

המגביר צודקים, דבר ולא שרירותיים הם הפוליטיים שהנהלים סבורים רבים כאשר מתקוממת שהאוכלוסייה מהפוליטיקה המוסר את מנתק שקלוסקו הוא רולס של תפיסתו מול הגדול להתקוממות. השוני הסיכוי את.החירות שהוא משתנה בלתי מוסרי עקרון על הפוליטיקה את לבסס שניסה רולס מול

106