cms.education.gov.ilcms.education.gov.il/.../174883/haacherhuani.docx · web view"כל...

מינהל חברה ונוער, אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://noar.education.gov.il

הצעות לפעילויותהפעלה למורים

מטרות

לערוך עם המורים בירור ראשוני של מושגים הקשורים בהכלה..1

לסייע למורים להבהיר לעצמם את עמדותיהם ביחס להכלה..2

לרתום את המורים ואת המחנכים לעיסוק בנושא במהלך השנה..3

לגבש עם המורים דרכי התמודדות עם אתגרים שיציבו התלמידים בנושא..4

מהלך הפעילות

שלב א' - פתיחה: סבב במליאה

המנחה מציג בקצרה את הנושא ומבקש מכל אחד מהמשתתפים לחשוב על מצב שבו

הרגיש "אחר" ולספר עליו בקצרה למשתתפים.

לאחר הסבב המנחה יציף את עיקרי הדברים:

?אילו סוגי אחרות עלו בקבוצה

?"מהן התחושות העיקריות שהביעו המספרים כ"אחרים

?אילו תגובות התקבלו מהסביבה לאחרות

?מה הייתם מצפים מעצמכם או מהסביבה ביחס לסיפורים שהועלו

שלב ב' – אישי

המנחה מבקש מהמשתתפים להעלות באופן אסוציאטיבי סוגים של "אחרים" בחברה

הישראלית.

( ומבקש מהם להשלים אותה. חשוב1המנחה מחלק למשתתפים את הטבלה )נספח

להדגיש שהמשתתפים לא יידרשו לחשוף את תכניה בפני המליאה ובפני המנחה.

http://noar.education.gov.il/



שלב ג' – במליאה

המנחה יבקש מהמשתתפים להתייחס על פי בחירתם לשאלות אלו:

אילו עמודות בטבלה קיבלו תשובות רבות של "כן"? מהן הסיבות לכך? )את מי

קל לנו להכיל? מדוע?(

אילו עמודות בטבלה קיבלו תשובות רבות של "לא"? מהן הסיבות לכך? )את

מי קשה לנו להכיל? מדוע?(

?באילו מצבים כתבתם "תלוי"? במה זה תלוי

?אילו נקודות מחלוקת עלו בדיון? אילו רגשות מתגלים בהן

יבקש מהמשתתפים להעלות ולאתר אותן בדבריםסיבות לחוסר הכלההמנחה ,

שרשמו בטבלאות שלהם, כגון:

.שייכות תרבותית, אתנית או לאומית שונה

.מחלוקת בתפיסת העולם, באמונות ובדעות

.תחושות של חשש, איום, כעס

.)שונות מסוג אחר )זרות, חוסר ודאות וכדומה

)המבוססת על טובתו של המיעוטהפרדה מוצדקתבשלב זה, יש מקום להבחין בין

)המבוססת על סטריאוטיפים שאינה מוצדקת השונה או האחר או על רצונו( והפרדה

ועל דעות קדומות של קבוצת הרוב(.

אפשר להעלות ציפיות לגבי דוגמות מהטבלה:

שלנומהן הרוב( הציפיות )קבוצת הצמחוני,מהאחר החרדי, כגון: – )המיעוט

ההומוסקסואל, הערבי, בעל המוגבלויות(?

- שיאמץ את הדרישות ואת הנורמות של הרוב?

- שיקים לעצמו מסגרות נפרדות?

- שיתאים את עצמו אלינו ואנחנו נתאים עצמנו אליו?

)הרוב(?מאתנו )המיעוט( הציפיות של האחרמה

- שנאפשר לו להשתלב במסגרות שלנו?

- שנאפשר לו להקים מסגרות נפרדות?




- שנאפשר לו לשמור על עקרונותיו בתוך המסגרות שלנו?

אם יש זמן, זה המקום להרחיב ולעסוק במושגים השונים, כגון: הכלה לעומת הדרה,

רוב לעומת מיעוט, שוויון לעומת אפליה, שייכות לעומת ניכור, אחדות לעומת פיצול,

שילוב לעומת הפרדה, וכדומה.

בנספח להיעזר בחברה, : 2אפשר קבוצות בין יחסים של בערךמודלים

. סקרים בנושא גיוון תעסוקתי:3"רב-תרבותיות" בוויקיפדיה, וכן בנספח

שלב ד' – קבוצתי או בזוגות

כרטיסי את ומחלק קטנות לקבוצות או לזוגות המשתתפים את מחלק המנחה

המשימה.

כרטיס משימה

אתגרים חינוכיים

באילו משבצות אתם מניחים שתשובותיהם של התלמידים שלכם תהיינה שונות

משלכם?

.בחרו כמה תשובות אפשריות של תלמידים שיטרידו אתכם

הייתם מעוניינים שתשובותיהם של תלמידיכם על כמה תחומים שבהם חשבו

תהיינה מכילות יותר )או פחות(, וחשבו על דרכים לגרום להם לחשיבה מחודשת.

הצגה למליאה

בחרו דוגמה לתחום אחד שבו הייתם רוצים שתלמידיכם יהיו מכילים יותר והציעו

דרך להתמודדות חינוכית שתוביל את התלמידים לכך.

שלב ה' – במליאה

כל קבוצה מציגה את הדוגמה שלה, ויחד מגבשים אתגרים חינוכיים משותפים.




לסיכום, המנחה עורך סבב בין המשתתפים ומבקש מכל אחד לציין תובנה שרכש

במהלך הסדנה ביחס לערך ההכלה.

: כן או לא בבית ספרנו?1נספח אנא השלימו את הטבלה: האם תהיה מוכן? – כן /לא /תלוי

צמחוני

בעל פיגורשכלי

עולהמאתיופי

ה

דתי/חילוני

סטודנט יהודי

מארה"ב

נכה על

כסאגלגלי

ם

הומוסקסואל / לסבית

עובדזר

קשיש

חרדיערבי

להשכיר לו אתהדירה להזמין

אותולביתי

לתרום לודם

לקבל אותו

כתלמידבכיתתי לשלוח

את תלמידיי להתנדבלעזור לו

לבחור בו כנציג

פוליטי להשתתף

במפגשקבוצתי לאפשר

לילדיי לשחק

אתו / עםילדיו

להרשות לבת שלי

לצאתאתו




: מודלים של יחסי גומלין בין קבוצות בחברה2נספח

מודל ראשון – בין רוב למיעוט

אפשר לדבר על שלושה מודלים של יחסי גומלין בין קבוצות מיעוט לחברת הרוב:

אימוץ של כל מרכיבי תרבות הרוב )לשון, מסורות וערכים(א. טמיעה )אסימילציה(:

עד כדי נטישת התרבות המקורית.

דחיית צד אחד את הצד האחר או דחיית שני הצדדים זה את זה וכל ניסיוןב. הפרדה:

לשילוב )אינטגרציה(. התוצאה היא קיום זה לצד זה, בשמירה על קשרים פורמליים

בלבד או תוך התעלמות הדדית או – האפשרות הקשה ביותר – בקונפליקט מתמיד.

הסתגלות בהתאמה הדדית, כלומר: קיום זה עם זה – ולא זהג. קיום רב-תרבותי:

לצד זה או זה מול זה: לא בלית-בררה, אלא ברצון ובקבלה הדדית.

בישראל לתרבויות כבוד של יחס ובראשונה, בראש פירושה, רב-תרבותית גישה

ולמחזיקים בהן. כבוד זה, אין משמעותו בהכרח שהתרבויות השונות מקובלות עלינו

באותה מידה, אלא שאנו מכבדים כל תרבות במידה שווה גם אם איננה מקובלת

עלינו, שאנו מכירים בתרומתן הייחודית של התרבויות השונות לחברה ולמדינה, שאנו

מכירים בזכותן של קבוצות ויחידים לזהות ייחודית.

יעקב עירם, "אחדות מול רב-גוניות בחברה פלורליסטית, רב-גוניות ורב-תרבותיות בחברה

הישראלית", הקתדרה לחינוך לערכים, לסובלנות ולשלום, אונ' בר אילן, תשנ"ט.

מודל שני – בין תרבות מוצא לתרבות קולטת

מודל האקולטורציה של ברי

)ברי טוען1(1997 הוא הגירה. בזמן מתאר ארבעה מצבים של מציאות תרבותית

שכשהמהגר מגיע למקום חדש, הוא שואל את עצמו שתי שאלות מרכזיות:

1 Berry, J. W. (1997). Immigration, acculturation and adaptation. AppliedPsychology: An international Review, 46, 5-68




. האם לשמור על הערכים ועל המנהגים של תרבות המוצא?1

. האם לאמץ הרגלים של התרבות הקולטת?2

את התשובות לשתי השאלות הללו, ברי מסכם בטבלה שמתארת ארבעה מצבים:

תרבו+בידולשילוב ת

המקור

-שוליותהטמעה

+-

תרבות קולטת

– מצב שבו המהגר מקבל לחייו מאפיינים של התרבות הקולטת ובו בזמן שומרשילוב

על מאפיינים של תרבות המקור שלו. על-פי ברי, זו הדרך הטובה והמאוזנת לפתרון

הקונפליקט הזה.

– ואינו מאמץבידול בשלמותה שלו המקור תרבות על שומר המהגר שבו מצב

מאפיינים של התרבות הקולטת בכלל.

מצב שבו המהגר מאמץ לעצמו את התרבות הקולטת בכללותה ומסירהטמעה –

מעליו את מאפייני תרבות המקור.

– מצב שבו המהגר משיל את מאפייני תרבות המקור, אך אינו מאמץ אתשוליות

התרבות הקולטת.




בקובץ:14מתוך: "שאלה של זהות – על מפגשים בין-תרבותיים", באתר תנועת הצופים, עמ'

http://www.zofim.org.il/pics/center/2(18).pdf


http://www.zofim.org.il/pics/center/2(18).pdf



: סקרים בנושא הגיוון התעסוקתי3נספח מהאוכלוסייה חשים אפליה בעבודה17%סקר:

נתוני התמ"ת מגלים כי לא מעט עובדים חשים מופלים במקומות העבודה רק מעצם

השתייכותם לאוכלוסיה מוגדרת. בראשם ערבים, חרדים, אמהות ובעלי אנשים עם

ידיד – בעמותת יחסית נמוכות דיווחו על תחושות אפליה כי נשים מוגבלויות. אף

מספרים שיותר ויותר נשים עובדות ממעמד הביניים מבקשות סיוע.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4352597,00.html: 5.3.2013בילי פרנקל,

מודרת: אוכלוסייה שאתם כנראה העבודה? בשוק מהאוכלוסייה17%מופלים

מרגישים מופלים בשוק העבודה, בהם ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות, עובדים מעל

ועוד. כך עולה מסקר שערך מינהל מחקר וכלכלה6, אמהות לילדים עד גיל 45גיל

במשרד התמ"ת, לקראת הכנס השנתי של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שיתקיים

מחר )ד'( בת"א.

קבוצות אוכלוסייה.9הסקר בחן תחושות של עובדים אפליה מצד מעסיקיהם בקרב

מהנתונים עולה כי חלק לא מבוטל עדין חשים מופלים במקום עבודתם, רק מעצם

השתייכותם לאוכלוסייה מוגדרת. שלושת האוכלוסיות שדיווחו על השיעורים הגבוהים

( ערבים היו אפליה של תחושת )21.2%ביותר חרדים לילדים18.9%(, ואימהות )

(.18.7% )6מתחת לגיל

( מוגבלויות עם אנשי יורד: בסדר מכן )17.1%לאחר מבריה"מ עולים ,)13.3%,)

)45ומבוגרים מעל גיל (. אוכלוסיית הנשים העובדות, אנשים ממוצא מזרחי11.9%

ושכירים המשרתים במילואים, דיווחו על תחושת אפליה בשיעורים הנמוכים ביותר, בין

.11% ל – 0.1%


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4352597,00.html



ממצאי הסקר

, בהן חלה ירידה בתחושת האפליה2011-2009מדובר בהיפוך מגמה לעומת השנים

. עם זאת, הגידול בשיעור המדווחים על תחושת14.2% ל-19%של מגזרים בחברה, מ-

יתר האוכלוסיות, השיעור וערבים, בעוד שבקרב אפליה התקיים רק בקרב חרדים

.2011כמעט לא השתנה ואף ירד ביחס לשנת

אפליה גם בחיפוש עבודה

עוד מתברר, כי תחושת האפליה מתקיימת לא רק במקום העבודה עצמו, אלא גם

כ- דיווחו על אפליה בעת חיפוש25%בתהליך חיפוש העבודה– ממחפשי העבודה

עבודה על רקע השתייכותם לאחת מהקבוצות שנבדקו. הקבוצות שדיווחו על תחושת

( ביותר הגבוהה חרדים22.4%-36.2%האפליה ערבים, מוגבלות, עם אנשים הן )

.45ודתיים, אימהות לילדים קטנים ועובדים מעל גיל

בהכרח אינה האפליה תחושת כי מציין וכלכלה, מחקר מינהל מנהל פפרמן, בני

להשפיע על התנהגות עשויה – אך בהחלט בפועל קיומה של אפליה מודדת את

העובדים שחשים כך, ולהפחית למשל את תדירות חיפוש העבודה או להגביר את

הייאוש נוכח מציאת עבודה הולמת, מתוך הנחה כי ייתקלו בתקרת זכוכית בכל מקרה.




לכל אלו יש השלכה על פריון העבודה, כאשר גידול בתופעה עשוי להשפיע על גידול

התוצר במשק".

מצד שני יש גם בשורה מעודדת והיא עלייה בשיעור האנשים שמכירים את חוק שוויון

. "יותר ויותר עסקים2013 בראשית 39% ל-2011 בשנת 25%הזדמנויות בעבודה, מ-

יוזמים את איתורם", ואף במדינות המפותחות, קולטים עובדים מאוכלוסיות שונות

אמרה הנציבה, עו"ד אינה סולטנוביץ'-דוד. "והגיע הזמן שגם העסקים בישראל יתחילו

לגוון וירווחו עסק צומח, מתפתח, חדשני, יצירתי ויעיל".

מהחברות: התנגדות להעסיק בעלי מוגבלויות36%

סקר שבחן את ההשתלבות בשוק העבודה של קבוצות המודרות ממנו, מעלה כיוחברות כמי שלא ידי מעסיקים ואף נשים, נתפסים על אנשים עם מוגבלות

מהעסקים - אפס ייצוג של חרדים75%יכולים לבצע חלק מהתפקידים. ב-

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4353194,00.html: 6.3.2013בילי פרנקל,

- כך מהעסקים אינם מעסיקים אתיופים ואנשים עם מוגבלות כלל80%יותר מ-

במשרד וכלכלה מחקר מינהל ידי על שנערך תעסוקתי, גיוון בנושא עולה מסקר

התמ"ת במטרה לבחון את ההשתלבות בעבודה של עובדים המשתייכים לקבוצות

עמדות המעסיקים ואת בפניהם שניצבים את החסמים העבודה, המודרות משוק

בנושא.

הסקר, שהוצג היום )ד'( בכנס נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, התבצע באמצעות

עובדים ומעלה.10 עסקים שבהם 384ראיונות טלפונים עם בעלי תפקידים בכירים ב-

קבוצות - נשים, ערבים, חרדים, אתיופים, עולים אחרים, בני7הוא כלל בדיקה של

+ ואנשים עם מוגבלות.45

ממצאיו מגלים, כי לרוב הקבוצות הללו יש שיעור ייצוג נמוך במיוחד בעסקים, דבר

שנובע לא פעם מדעות קדומות. כך למשל, אנשים עם מוגבלויות ונשים, נתפסים על

14.2%ידי המעסיקים כבעלי מגבלות המקשות עליהם בביצוע חלק מהתפקידים - רק

ורק בחברה, התפקידים כל את לבצע יוכלו מוגבלות שבעלי סברו מהמרואיינים

מהמרואיינים סברו שנשים יוכלו לעשות זאת.40.6%





רבגוניות על השגת על הסיבות שמקשות כשנשאלו המעסיקים - בכך די לא אם

השיבו כי זה נובע מהתנגדות של מנהלים בחברה,32.8%מבחינת העובדים בעסק,

- התנגדות של לקוחות26% השיבו שזה נובע מהתנגדות של עובדים בחברה, 29.6%

- וחוסר התאמה של הכלים למיון עובדים.15.2%ו-

ההתנגדות לקליטה של עובדים מאוכלוסיות מגוונות נבדקה גם באופן פרטני והעלתה

ממצאים מטרידים - ההתנגדות בשיעור הגבוה ביותר היא ביחס להעסקה של אנשים

+ )45( ובני 13.5%(, חרדים )19.7%(, ולאחריה להעסקת ערבים )36%עם מוגבלות )

12.5%.)

מהעסקים75%חרדים - אפס ייצוג ב-

ביותר מ- יוצגו לא ואנשים עם מוגבלות כלל כי אתיופים 80%נתוני הסקר מגלים

. אצל חרדים יש אפס ייצוג10% ל-1% שיעור ייצוגם נע בין 16%-13%מהעסקים, וב-

מהעסקים, וערבים ועולים אחרים15% ייצוג בלמעלה מ-10% מהעסקים ועד 75%ב-

אינם מועסקים כלל בכמחצית מהעסקים.

36% ומעלה יש ייצוג גבוה יותר בעסקים לעומת הקבוצות האחרות - 45לנשים ולבני

בהתאמה. עוד ציינו המעסיקים בסקר, כי העובדים הקשים ביותר לגיוס עקב אי34%ו-

26.4% – במידה רבה( ואנשים עם מוגבלות )31%זמינות או חוסר עניין הם חרדים )

במידה רבה(.

המעסיקים גם נבדקו מבחינת ההעדפות שלהם לגבי החשיבות שהם רואים בגיוון

העובדים: ו-46.4%אוכלוסיית רבגוניות, שיותר כמה מעדיפים שהם השיבו 39%

מ- למעלה בנוסף, רבגוניות. תורמת75%העדיפו שרבגוניות חשבו מהמעסיקים

במידה רבה או רבה מאד לעסקים.

הביעו רצון לקלוט נשים,31.7%עם זאת, בבדיקת נכונות המרואיינים לקלוט עובדים,

הביעו רצון לקלוט בני 24.2% ומעלה, 45 – בעלי מוגבלויות, כ-13.4 – חרדים9%

-– אתיופים5.6% – ערבים ו-7.4%ועולים אחרים,




פעילויות לתלמידים ולבני נוערלאחר, היחס של שונים היבטים שמציגות חינוך, לשיעורי פעילויות מגוון להלן

התמודדות עם גזענות ועוד. מטרת הפעילויות לאפשר לבני הנוער להכיר את האחר

ולעמוד על זכותו להיות אחר מתוך הערכה וכבוד. הפעילויות מזמנות דיון בתרומתה

של השונות בחברה ליצירתה של חברה רב –תרבותית וסובלנית.

העברתם לפני ההערכות בימי מהן באחדות להתנסות למורים לאפשר מומלץ

לתלמידים.

אנו מציעים לקיים בתום כל פעילות תהליך רפלקציה שיזמין את המורים להעלות

תובנות ומחשבות בעקבות ההפעלה ולהציע דרכים להתאמת ההפעלות לבית הספר

ולכיתות השונות.




(:מאגר הפעילויות באתר מינהל חברה ונוער )מתוך רשימת הפעילויות

חשבון נפש חברתי-ציבורי.1

מגולגלים בתוך נייר עיתון.2

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.3

משחק הסימנים.4

"לא חונכתי על גזענות וכך גם אחנך".5

המכנה המשותף.6

מה רואים?.7

המעגל.8

חי בתוכנו כאחד משלנו?.9

תרגיל הקופסאות.10

איך זה ששנים פחדתי להביט בראי?.11

רוסי, צרפתי ויהודי....12

שווים כל כך, דומים כל כך....13

באיזה שהוא מקום בעולם.14

איך אני רואה את העולם.15

להיות שונה.16




חשבון נפש חברתי-ציבורי

לאה גולדברג גם השנה /

כל שנה ושנה מוריק הדשא

ועולה החמה ויורד המטר

כל שנה ושנה אדמה מתחדשת

מלבין החצב ומזהיב ההדר

כל שנה נולדים אנשים לרוב

לדמעות ולצחוק, לאחווה ושנאה

יש מישהו הרוצה רק טוב

גם השנה....

)ספריית הפועלים(

מטרות:

.המשתתפים יכירו את המושגים חשבון נפש אישי וחברתי על פי המקורות

המשתתפים ידונו בסוגיות המתייחסות לצדק חברתי במציאות הישראלית של

השנה החולפת.

המשתתפים ידונו בדרכים לתיקון חברתי ויבחרו יוזמה חברתית שבה יעסקו

במהלך השנה החדשה.

גילאי חט"ב – חט"ע קהל היעד:




דקות45 משך הפעילות:

עזרים:

(1כרטיס משימה זוגית )נספח מס'

( – כל זוג מקבל קטע מידע אחד2קטעי מידע א'-ח' )נספח מס'

( 3צדק חברתי – העשרה למנחה )נספח מס'


שלב א' – במליאה

חשבון נפש אישי

המנחה יבקש מהמשתתפים לעמוד בשורה ישרה ולהתקדם צעד אחד, או לחלופין

להצביע, אם הם מזדהים עם המשפטים שהוא מקריא.

המנחה יקריא משפטים כגון:

- ממחר אקפיד לסדר את החדר

- ממחר אני מתחיל דיאטה

- בשבוע הקרוב אשתדל לא לריב עם ההורים והאחים שלי

- בחודש הקרוב אחסוך בחשבון הטלפון הנייד שלי

- בשנה הקרובה אשקיע בלימודים ואהיה תלמיד טוב

שאלות לדיון:

מה המשותף לכל המשפטים הללו? .1

)כל המשפטים משקפים החלטות והבטחות חדשות כתוצאה מזיהויה של בעיה

המוכרת לנו מחיי היום יום שלנו(.




מתי לדעתכם מתקבלות החלטות מסוג זה? האם יש לכך מועדים מיוחדים?.2

)למשל, סיום שנת הלימודים בבית הספר, תחילת שנה, מעבר מחטיבת

הביניים לתיכון, נסיעה, מעבר דירה ועוד...(.

במסורת היהודית מקובל לערוך "חשבון נפש" במהלך הימים הנוראים בחודש.3

תשרי, מהו לדעתכם חשבון נפש? מדוע חשוב לערוך "חשבון נפש" ? )סיכום

שאדם עושה למעשיו הטובים והרעים, ביקורת עצמית, הסתכלות על מעשים

שעשינו אחורה וקדימה(.

חשבון נפש במסורת היהודית ובדתות אחרות משמעותי שנקבע ביהדות לעשיית חשבון נפש הוא תקופתההמועד המנחה יאמר:

חודש אלול והימים הנוראים, שבין ראש השנה ליום הכיפורים.

17הרמח"ל )ר' משה חיים לוצאטו( מחבר הספר "מסילת ישרים", שחי במאה ה-

באיטליה ובארץ ישראל, הגדיר את הצורך והתדירות בחשבון נפש:

...יהיה האדם מעיין על מעשיו כולם, ומפקח על כל דרכיו שלא להניח לעצמו

הרגל רע ומידה רעה, כל-שכן עברה ופשע. והנני רואה צורך לאדם שיהיה

כסוחרים הגדולים אשר יפלסו תמיד כל דבר יום ביומומדקדק ושוקל דרכיו,

עסקיהם למען לא יתקלקלו".

]רמח"ל, ספר "מסילת ישרים", פרק שלישי[

כלומר, על האדם לבדוק את דרכי התנהגותו ולא להניח להרגל רע להמשיך

ולהתקיים. ובוודאי שלא להמשיך ולעשות מעשה פשע שהוא עושה באופן קבוע.

הרמח"ל רואה חשיבות בעריכת חשבון נפש מדי יום ומשווה זאת לסוחרים שתמיד

בודקים את המאזן היומי שלהם.


מדוע לדעת הרמח"ל חשבון נפש הוא דבר חשוב? )כי הוא מאפשר לנו לדעת.1

איפה אנו עומדים ובמה עלינו להתקדם ולשפר(.

מה דעתכם על דבריו?.2

רעיון חשבון הנפש מופיע גם בדתות ובתרבויות אחרות. לפניכם מקורות מןלמנחה:

הנצרות ומן האסלאם )ניתן להביא מקורות נוספים(:




מן הנצרות:

כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים.

(31, 11 ) מתוך: אגרת פאולוס הראשונה אל הקורינתיים,

הבן האובד עושה חשבון נפש ואומר:

אקומה נא ואלכה אל אבי

ואומר אליו אבי חטאתי לשמיים ולפניך.

(18 )מתוך: הבשורה הקדושה, על פי לוקס, ט"ו,

מן האיסלאם:

לחכם יש עיתות:

עת תפילה לאללה,

עת לעשות חשבון נפש ועת להתבוננות. )מדברי הנביא מוחמד(

האדם לא יחשב מאמין עד שהוא עושה חשבון לנפשו יותר מהחשבון שהוא

עושה לשותפו, והאדון לעבדו. )מדברי הנביא מוחמד(

המתקן את נפשו ישמרנה

והנוטש את נפשו יהרגנה. )מדברי האימאם עלי(

"על חטא שחטאנו" - חשבון נפש חברתי

המנחה יאמר: המקורות היהודיים אינם מסתפקים בחשבון נפש אישי בימים הנוראים,

והם מציבים בפנינו משימה נוספת: חשבון נפש ציבורי.




הרמב"ם בספרו "משנה תורה" כתב רשימת הלכות הנקראות "הלכות תשובה" ובהן

הוא מפרט את הדרך הנכונה מבחינתו לשינוי ושיפור:

מי שזכויותיו יתרות על כל אחד ואחד מבני האדם, יש לו זכויות ועוונות:

וכן עוונותיו, צדיק; ומי שעוונותיו יתרות על זכויותיו, רשע; מחצה למחצה, בינוני.

המדינה--אם היו זכויות כל יושביה מרובות על עוונותיהם, הרי זו צדקת; ואם היו

וכן כל העולם כולו. עוונותיהם מרובין, הרי זו רשעה.

]משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ג' הלכות א'-ב'[


מהו, לדעתכם, המסר העיקרי בדברי הרמב"ם?.1

מדוע צריך חשבון נפש חברתי-ציבורי? באילו תחומים?.2

מי צריך לעשות זאת – מנהיגי העם? כל אחד מאיתנו? קהילות שונות?.3

מהם, לדעתכם, התחומים שבהם על החברה הישראלית לערוך חשבון נפש.4

לקראת השנה החדשה? תנו דוגמאות לנושאים ואירועים שנתקלתם בהם

השנה.

שלב ב' – שתי אפשרויות לפעילות

באמצעות קטעי המידע נעלה לדיון נושאים ואירועים הנוגעים לצדק חברתילמנחה:

בישראל בשנה החולפת.

אפשרות ראשונה: זוגי

( וקטע קריאה1המליאה תחולק לזוגות. כל זוג יקבל כרטיס משימה זוגית )נספח מס'

מתוך מבחר קטעים, העוסקים בסוגיות חברתיות מהותיות בחברה הישראלית )נספח

(. מומלץ להביא אירועים אקטואליים נוספים. 2מס'

אפשרות שנייה: לוח קיר - במליאה

(. המנחה2המנחה יכין מבעוד מועד לוח קיר ועליו יוצגו קטעי המידע )נספח מס'

יסביר למשתתפים כי מטרת הפעילות היא לערוך "חשבון נפש" תוך התייחסות




לאירועים מן השנה החולפת אשר המשותף להם, פגיעה או מאבק למען קבוצות

בחברה, מאבקים שחלקם עדיין נמשכים ויבקש מן המשתתפים לקרוא ולבחור קטע

בנושא המדבר אליהם במיוחד ואשר ברצונם לפעול לתיקונו.

שאלות לדיון בעקבות בחירת קטעי המידע מלוח הקיר:

אילו קטעי מידע נבחרו ומדוע? מה היו הנושאים שעוררו עניין בקרב.1

המשתתפים? מדוע?

האם בחרתם נושאים הנוגעים אליכם אישית, או מכיוון שלדעתכם אלו הם.2

נושאים החשובים לחברה הישראלית?

האם בחרתם בנושאים שבהם יש ביכולתכם להשפיע? כיצד? הביאו דוגמאות..3

שלב ג' – במליאה - מספר מתנדבים יספרו על הנושא שעסקו בו, ועל דרכי ההתמודדות ופתרונות

אפשריים.

- המנחה ירשום על הלוח את הנושאים ודרכי ההתמודדות, ויתייחס אליהם בהמשך.


מה התחדש לכם בעקבות חשיפת הנושאים? מה משותף או ייחודי לנושאים.1

שעסקנו בהם? האם נתקלתם במקרים או באירועים אחרים שמתקשרים

לנושא של צדק חברתי בישראל?

תנו דוגמאות מן הדיון בכיתה וממקרים נוספים המוכרים לכם, שבהם חל.2

לדעתכם שיפור.

אילו נושאים עלו לכותרות ולתודעה הציבורית בשנה האחרונה? )נגישות לבעלי.3

מוגבלויות, זכויות מלצרים, עובדי קבלן, ניצולי שואה ועוד(.

באילו תחומים יכולים כל אזרח או קהילה לפעול לשיפור המצב? .4

באילו תחומים הייתם מציעים פתרונות חוקתיים? מדוע? האם חקיקה בלבד.5

תפתור את כל סוגיות הצדק החברתי?

מהן האחריות והמחויבות של כל אזרח לקיומו של צדק חברתי?.6




מה, לדעתכם, יכולים בני נוער לעשות לקידום צדק חברתי במדינה?.7

בחרו תחום כלשהו בו הייתם מעוניינים לסייע ולהביא לשיפור – כיצד תפעלו?.8

מה ביכולתכם לעשות בכוחות עצמכם? את מי תגייסו על מנת לסייע?

"לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה, כאילו חציו זכאי וחציו חייב;.9

חטא חטא אחד – הרי הכריע עצמו וכן כל העולם, חציו זכאי וחציו חייב:

והכריע את כל העולם כולו לכף חובה, וגרם להם השחתה; עשה מצווה אחת –

הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וגרם להן תשועה

" ]רמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ג', הלכה ח'[. והצלה.

מה דעתכם על דברי הרמב"ם? למה הם מחייבים כל אחד מאיתנו?

במהלך- יתגייסו שאליה אחת ביוזמה חברתית לבחור למשתתפים יציע המנחה

זו עשויה לקדם ולעודד תוכניות בית ספריות כגון "פרויקט מחויבות השנה. פעילות

אישית" או יוזמות התנדבותיות אחרות.

הצורך בחשבון נפש שמקדם אותנו בפעילות זו שוחחנו עלהמנחה יסכם ויאמר:

למציאות אישית וחברתית טובה יותר. ערכנו חשבון נפש חברתי, ובמהלכו העלינו את

הבעיות החברתיות המרכזיות שבלטו לאורך השנה החולפת וחשבנו מה ניתן לעשות

כדי לקדם את פתרונן, ומנגד בחנו את הגורמים שהובילו לשינוי חברתי מוצלח. עריכת

חשבון הנפש החברתי מלמדת אותנו כי עלינו לפעול בעצמנו לשינוי ולא להסתפק

בדיבורים.

אפיקלמנחה: את ולבחור דיון לערוך אינן מאפשרות זו בפעילות הזמן מגבלות

יוזמה לקראת ראשונית הנעה יוצרת הפעילות אבל המועדף הכיתתי הפעילות

כיתתית שנתית.

האם השנה הבאה תהיה שנה טובה? זה בידיים שלנו.




נספחים: כרטיס משימה זוגית 1נספח מס'

קראו את הקטע שקיבלתם והתייחסו לשאלות הבאות:

מהי הסוגיה החברתית בקטע שקראתם?.1

האם המידע שבקטע חידש לכם? הפתיע אתכם?.2

הציעו דרכים נוספות להתמודדות עם הבעיה שהוצגה בקטע. במידה והקטע.3

שיקף דרכים להתמודדות, מה דעתכם על דרכי התמודדות אלו?

: קטעי מידע 2נספח מס' קטע א': ניצולי השואה חיים בתנאים מחפירים

דיירי הדיור140חולדות, לכלוך ורטיבות בקירות – בתנאים אלו נאלצים לחיות המוגן ברמת השרון. הדיירים, רובם ניצולי שואה, שלחו בשבוע שעבר מכתב

לשר השיכון ולמבקר המדינה, בבקשה לשפר את תנאי המגורים.

Ynet, 19.7.09יריב לוין. פורסם ב-

בניין הדיור המוגן של משרד - סובלים בישראל: עשרות מדיירי שרדו את השואה

אטיאס, אריאל השיכון, לשר לאחרונה פנו השרון, ברמת הוז דב ברחוב השיכון

בבניין... לשפר את תנאי מחייתם לינדנשטראוס, בבקשה ולמבקר המדינה, מיכה

ומשרד "עמידר" ומיחס מחפיר מצד סובלים מהזנחה קשה במקום לטענתם, הם

ועוד... מלוכלך אשפה חדר לחצנים, מערכת אין רטיבות, חולדות, מכת השיכון:

... הדיירים טוענים כי אין הם מרגישים בטוחים, היות שאין שמירה בכניסה לבניין

תחזוקת הבניין והחצר לקויה.




מ"עמידר " נמסר בתגובה: "הדיור המוגן מנוהל על ידי חברת 'עמידר' בעבור משרד

השיכון ובהתאם להנחיות, תקציב וכללים שמנחה המשרד. בימים האחרונים התקבלה

תלונה על הימצאות חולדות והנושא מטופל על ידי העירייה. התקנת מערכת מצוקה

וטלוויזיות במעגל סגור הינה באחריות משרד השיכון. 'עמידר' הייתה שמחה להעניק

לדייריה תחושת בטיחות, אך מסיבות תקציביות, לא ניתן לממש רצון זה. יש במקום

"בעיית נמסר: השיכון היום". ממשרד שעות בכל המקום של הניהול מצוות נציג

החולדות היא תופעה השוררת ביישוב כולו ומטופלת. מערכת המצוקה איננה תקינה כי

החברה היצרנית פשטה את הרגל. .."

קטע ב': דו"ח ביקורת: הרכבת הקלה בירושלים לא נגישה לנכים

בדו"ח מבקרת עיריית ירושלים נמצאו ליקויים הנוגעים לבעלי מוגבלויות: לא הופעלו אמצעי אכיפה נגד מי שחנה בחניית נכים, אין מספיק חניות, והטיפול

. בתלונות מתעכב. עוד לפני שהוקמה, גם הרכבת בעייתית. העירייה: נתקן

Ynet , 1.11.08רונן מחיני. פורסם ב-

אלו שתופסים את נגד לנכים בחניונים בעיר, חניה אין מספיק מקומות בירושלים

מקומות החניה של הנכים לא מופעלים אמצעי אכיפה, ובעלי מוגבלויות יתקשו בעתיד

להגיע לרכבת הקלה - כך עולה מדו"ח מבקרת עיריית ירושלים ...

...בתחום האכיפה מול מפירי החוק, אשר פוגעים במעשיהם בנכים, מותחת מבקרת

ובהם "אף שחוק העזר העירוני מאפשר במקרים מסוימים, ביקורת קשה. העירייה

תפיסת מקום חניה של נכה, גרירת כלי רכב, הרי שבמשך תקופה של שנתיים ומחצה

לא הופעל אמצעי אכיפה מרתיעה זה", קובלת רובין. לטענת רשות החניה העירונית,

הסכם פרשנות בדבר לספק, העירייה בין משפטית מחלוקת בשל נמנע הדבר

התקשורת.

סעיף חמור נוסף מדבר על מחסור במקומות לחניית נכים בחניונים בעיר. "בדיקת

הביקורת העלתה, כי בכל החניונים העירוניים שנבדקו לא יועדו מקומות חניה לנכים




כמתחייב על פי התקן הקבוע בחוק. זאת ועוד, בחניון ז'ראר בכר ובחניון בית המהנדס

לא סומן ולו מקום חניה אחד המיועד לנכים", נכתב בדו"ח.

ברצינות מתייחסת החניה רשות - חיובי נושא בדו"ח הזכירה זאת, המבקרת עם

דו"ח הביקורת, ופועלת לתקן את הטעון תיקון. בתגובה לטיוטת לליקויים שנתגלו,

כי "בעקבות בדיקת הביקורת הוצאה דרישה למפעילי מסרה מנהלת רשות החניה

החניונים העירוניים להקצות, לסמן ולהציב תמרורים למקומות חניה שמורים לנכים

כמתחייב על פי התקן שנקבע בחוק".

טענות קשות מעלה המבקרת על התעלמותה של עיריית ירושלים וחברות הבת שלה

מלשכת ראש מתיקונים דחופים הנדרשים לצורכי נגישות בתוואי קו הרכבת הקלה...

העיר נמסר בתגובה: "ראש העיר רואה חשיבות רבה בהעמדת התנאים האופטימיים

והנגישות לציבור עם מוגבלויות בכל מתקני העירייה, ובכלל זה הגדלת רמת הנגישות

בנושא המטפל מרכזי גורם בעירייה מונה הנחייתו פי על הקלה. הרכבת בתוואי

הנגישות. כמו כן, הנחה ראש העירייה את חברת 'מוריה' להפעיל יועץ מיוחד לנגישות

נכים, ולבדיקת כל תוכנית המוגשת לאישור וביצוע החברה". מחברת "מוריה" נמסר:

"אנו מקבלים את המלצת הביקורת".

קטע ג': ילד אוטיסט? לא מגיעה לך פיצה!

המוכר בפיצרייה התעלם מפנייתו של הנער סער וולפמן שוב ושוב. כששאלה אמו למה, הוא הגיב: "פה זה לא בית ספר, ולי אין זמן שתלמדי את הילד". סער,הנהלת לבד. פיצה להזמין לו מגיע וכנראה שלא להבין, הוא אוטיסט. צריך

. דיזנגוף סנטר: פנינו במכתב גינוי ל"פיצה שרגא"

Ynet , 27.11.08מירב שלמה. פורסם ב-

עמית וולפמן מאשדוד כתבה את המכתב הזה, שהופץלאוטיסטים לא מגיעה פיצה.

, בעוד16ברשת, בתחושה קשה של עלבון. עלבון על מה שנגרם לבנה סער, בן ה-

תקרית קטנה של השפלה שעבר מידי החברה הישראלית - אפילו מבלי להבין זאת.

סער הוא אוטיסט, שלומד בבית ספר מיוחד בתל אביב. הסיפור של עמית אמו הוא לא




רק קורע לב - אלא מהווה תמרור של בושה לכולנו. כך כתבה: "הייתי חייבת לשתף

אתכם בחוויה הקשה שעברנו אתמול ב'פיצה שרגא' שבקניון דיזנגוף סנטר בתל-אביב.

, נכנסתי עם בני )נער אוטיסט מקסים, בתפקוד2008 בנובמבר 23ביום א' ה-

החוג אחרי פיצה לקנות הוריהם( )בליווי מחבריו שניים ועם יחסית( גבוה

המשותף שהם הולכים אליו, כפי שעשינו בעבר. אני תמיד משתדלת ללמד את

שקלים20בני איך מתנהלים במקומות שונים וגם הפעם נתתי לו שטר של

ויחד חישבנו כמה ואמרתי לו לבקש בנימוס פיצה עם מיץ ענבים מהמוכר,

שקלים.10עודף הוא צריך לקבל אם פיצה ושתייה עולים יחד

בהתרגשות קלה ובקול רועד הגיש בני למוכר את השטר ואמר בנימוס: "אפשר

לקבל בבקשה פיצה ומיץ ענבים?" המוכר התעלם ממנו לחלוטין ופנה למישהו

אחר שרק נכנס לחנות כדי לקבל את הזמנתו למרות שאנחנו היינו שם הרבה

לפניו. אמרתי לבני שיחכה בסבלנות עד שהמוכר יסיים לשרת את הלקוח שרק

נכנס לחנות. כשזה יצא ביקש בני שוב בנימוס פיצה ומיץ ענבים ושוב נתקל

נכנסה בהתעלמות מצידו של המוכר כשזה פונה שוב ללקוחה אחרת שרק

לחנות. שוב חיכינו בסבלנות.

שום נכנסו לא )והפעם בקשה, באותה אליו פנה כשבני השלישית בפעם

לקוחות חדשים למקום(, התעלם ממנו שוב המוכר ובחוצפתו פנה אלי ובקול

נרגז אמר " מה בשבילך גברת?" אני בלעתי שוב את הרוק ואמרתי לו בשקט

על ארשת רגועה(, "הילד מבקש ממך כבר בפעם השלישית מהעדיין שמרתי)

שהוא רוצה". ואז התפרץ עלי המוכר "שרגא" ובצעקות סינן לעברנו, "פה זה לא

בית ספר ולי אין זמן שתלמדי את הילד מה להגיד לי, אני לא מוכן לבזבז את

הזמן בלימודים שלכם, אם את רוצה משהו אז תגידי לי את". והכול בצעקות

הילדים. ולפני

20ליבי נפל, הסתכלתי על בני ועל ידו שעדיין הייתה מושטת עם השטר של

השקלים, והדמעות כבר חנקו את גרוני. המוכר ייבש אותו ובני הטהור בכלל לא

הבין מה קרה. הוא לא ידע שהוא צריך להיעלב מההתנהגות הבוטה. אני כמובן

נפגעתי בשבילו עד עמקי נשמתי.




יום-יומי שלנו, זו לא סיסמה ריקה מתוכן, זה מאבק שילוב השונה בחברה

כהורים לילדים עם צרכים מיוחדים. אנחנו מנסים לעשות כל מה שביכולתנו

כדי לתת לילדינו כלים להשתלב בחברה, וכל מקרה בוטה כזה מחזיר אותנו

ואת ניסיונות השילוב של האזרחים עם צרכים מיוחדים בקהילה, שנים אחורה.

כזו כמוני – בואו נעביר מסר לכן אני מבקשת מכל מי שנפגע מהתנהגות

לא והחריג השונה כלפי וסובלנות סבלנות חסרת שהתנהגות חד-משמעי

מקובלת עלינו.

ל- סיפרה הפצתYnetעמית בעקבות אוהדים ומיילים תגובות עשרות קיבלה כי

המכתב ברשת. "אנחנו מזדהים איתך, יישר כוח, כואב שיש אנשים כאלה בקרבנו",

נכתב ברבים מהם. "זה נתן לי להבין שרוב האנשים הם רגישים, סובלניים ותומכים",

היא אומרת, "מה שקרה לי הוא יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. היה לי חשוב

להעלות, מעבר לעלבון האישי, את הסיפור לכולם, כדי שאדם שנתקל בילד אוטיסט

יהיה סובלני ויגיב אליו במאור פנים".

קטע ד': עובדי פרי גליל חסמו כביש: "מכת מוות לחצור"

בניסיון להציל את החברה פנו כמה גורמים לבעליה, והציעו לרכוש את הפעילות...

Ynet, 18.1.09חגי עינב וכתבי כלכליסט,

מעובדי מפעל ויטה פרי גליל שבחצור הגלילית קיימו הבוקר )יום א'( הפגנה100כ-

שבגליל העליון. זאת, במחאה על החלטת בית המשפט90סוערת וחסמו את כביש

המחוזי בחיפה למנות כונס נכסים זמני לחברה. העובדים חוששים שהמפעל ייסגר

ויביא לפיטוריהם.

יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מעלות תרשיחא, שלמה בוחבוט, הגיע גם

ל- ואמר הגלילית, להפגנה בחצור ובצפוןynetהוא בדרום, הוכרזה "הפסקת אש :

מתחילה המלחמה על עתיד הכלכלה והחברה. זהו מפעל עוגן שסגירתו תהיה מכת

איש בסכנת פיטורים ואני קורא לראש הממשלה ולשר300מוות ליישוב כולו. יש כאן




האוצר לפעול מיידית בעניין על מנת למצוא פתרון למפעל ולעובדים שנמצאים כאן

שנים רבות וגם כך משתכרים רק שכר מינימום".

... לדברי עו"ד דגן, "אנחנו נעשה כל מאמץ כדי לשתף פעולה עם מתווה שבמסגרתו

יימכר לרוכש פוטנציאלי כמה שיותר מהר כדי לשמור על ערכו כעסק חי, המפעל

מיליון שקל, והם30בכפוף לשמירה על הזכויות שלנו. למגדלים יש חובות בגובה כ־

קיום זכות זרעו את התוצרת שתידרש למפעל בעוד כמה חודשים. למפעל אין לא

בלעדינו, ולכן חשוב שיימצא פתרון בהקדם".

... בדיון שיתקיים מחר בבית המשפט המחוזי בחיפה במעמד שני הצדדים, תציג ויטה

תוכנית הבראה כוללת ומתוקנת, כדי למנוע את המשך כינוס הנכסים של החברה.

ועובדי המניות בעלי החקלאים, שפורסם, "כפי בתגובה: נמסר גליל פרי מויטה

החברה הגישו הצעה להשקעת עשרות מיליוני שקלים בחברה, הצעה שאף לא זכתה

לתגובת הבנקים. במקום זאת הם העדיפו לפנות לבית המשפט, לבקש כינוס נכסים

במעמד צד אחד ולפגוע בעשרות חקלאים ובפרנסת מאות עובדים בגליל. הצעתנו

בעינה עומדת, ואנו מקווים שבית המשפט, בניגוד לבנקים, יצטרף להצלת ויטה פרי

גליל".

קטע ה': קבוצת הכדורסל בית הלוחם תל אביב זכתה בגביע המדינה לנכים

Ynet, 5.5.09פורסם ב-

אנשים הגיעו3,000מתברר שלא רק הפועל ירושלים מסוגלת למלא את מלחה. כ-

ב' לאולם הכדורסל בבירה, כדי לצפות מקרוב בגמר גביע המדינה בכיסאות ביום

את בית הלוחם56:80גלגלים. בית הלוחם תל אביב יצאה עם התואר, כשניצחה

ירושלים...

וראש ומ"מ נשיא המדינה, ראובן ריבלין, יו"ר הכנסת את האירוע כיבדו בנוכחותם

עיריית ירושלים, ניר ברקת. "טרם צאתו של הנשיא שמעון פרס לארצות הברית, הוא

הטיל עליי מספר משימות", סיפר ריבלין. "הוא אמר כי אם אשכח חלק מהן, זה לא

יהיה נורא, אך לא את גמר הגביע לנכים".




תוספת מידע:

פעילותה במהלך נפגשה צדק" "במעגלי עמותת של הירושלמית הנוער קבוצת

ירושלים". הלוחם "בית של גלגלים בכיסאות הכדורסל קבוצת השנתית עם חברי

פנו בני הנוער בעקבות המפגש ירושלים בדרישה שזו תקצה את התקציב לעיריית

להנגשת מוגבלויות. הנדרש בעלי אנשים עבור מלחה, חוזרות לאחרהיכל פניות

היכל נערכה ישיבה מיוחדת בהשתתפות ראש העירייה, ניר ברקת ובה אושרה הנגשת

התקיים בהיכל מלחה משחק הגמר של4.5.09 מלחה בירושלים! ביום שני ,י' באייר,

לצורך בכיסאות גלגלים: בית הלוחם ירושלים - בית הלוחם תל אביב. קבוצות כדורסל

איש הגיעו3,000הקבועה. כ-המשחק הותקנו מעלונים זמניים ואנו מצפים להנגשה

של הנוער בני שהובילו החשוב השוויוני במהלך ולתמוך המצוין במשחק לצפות

"במעגלי צדק".

קטע ו': מחאה: פעילי נוער נגד שוק עובדי הקבלן

עשרות בני נוער הפעילים בעמותת "במעגלי צדק" יחלקו הערב לעובדי קבלן. במתחם הנמל בתל אביב "זכותונים", המפרטים את זכויותיהם. ויש כאלו

Ynet, 16.2.09יואב זיתון. פורסם ב-

עשרות נערים הפעילים בקבוצת מנהיגות נוער של עמותת "נוערצדק צדק תרדוף:

לנמל תל אביב על מנת לחלק לעובדי16:30במעגלי צדק" יגיעו היום )ב'( בשעה

הקבלן העובדים במקום "זכותונים", המפרטים את זכויותיהם מול המעסיקים וחברות

הקבלן.

למועמדים הקוראת עצומה על בנמל ושבים העוברים את יחתימו גם הנוער בני

בעובדי הקבלן הטיפול להכניס את לבני, וציפי נתניהו בנימין לראשות הממשלה,

לסדר עדיפות גבוה בממשלה שאותה הם מעוניינים להקים.

בני הנוער הפעילים במנהיגות הנוער של עמותת "נוער במעגלי צדק" מגיעים מבתי

הספר של רשת אמי"ת ומקיימים פעילויות רבות בתחום הטיפול בעובדי הקבלן כגון,

טיפול בעובדים הפועלים בבית הספר, העלאת מודעות בקרב בני נוער ועוד. העמותה




לציבוריות יהודיים חברתיים ערכים בהחדרת עוסקת שנים כשש לפני שנוסדה

את המעסיקים לעסקים המוענק החברתי, התו את יזמה העמותה הישראלית.

מקומות. בנוסף,300עובדיהם בהוגנות ונגישים לנכים, שהוענק עד היום ללמעלה מ-

העמותה פעילה רבות בתחום זכויות עובדי הקבלן הן בטיפול בזכויותיהם מול משרדי

הממשלה והן בחינוך הנוער למודעות בנושא.

קטע ז': שחיתות במגזר הציבורי

"יום בו שני שרים לשעבר נשלחים על ידי בתי המשפט לעונשי מאסר ממושכים בגין עבירות שחיתות, הוא יום עצוב לחברה הישראלית – אך זהו גם יום הנושאהתנקות של תהליך עוברת אכן הישראלית שהחברה ומעודד, חשוב מסר היועץ ד'( )יום הצהריים אחר הודיעו כך השלטונית". השחיתות מתופעות המשפטי לממשלה, מני מזוז, ופרקליט המדינה, משה לדור, בהודעה מיוחדת

שפרסמו.

הדברים פורסמו שעות ספורות לאחר שבית המשפט המחוזי בתל-אביב גזר על שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, עונש של חמש שנים וחמישה חודשיםערעור את קיבל העליון המשפט שבית ולאחר מיליונים, גניבת בגין בכלא המדינה על קולת עונשו של השר לשעבר שלמה בניזרי, ושלח אותו לארבע

שנות מאסר, אחרי שקיבל שוחד.

Ynet, 24.6.09 אביעד גליקמן,

בנוגע להשחתת המידות הכרוכה ובניזרי מעורר שאלות ....המסלול שעשו הירשזון

בתפקידים רבי עוצמה. עולה ממנו תמונה עגומה שלפיה שוחד, טובות הנאה וגניבות

הם פריטים הכרחיים במסלול ההתקדמות של עסקן פוליטי - והנורמות המושחתות

ביותר. אבל בעיקר האלה התפשטו בכל שכבות הפוליטיקה, עד הרמות הבכירות

כה עולה תהייה מדאיגה מאוד: איך הגיעו העבריינים המושחתים האלה למשרות

רמות?

מהם יוצאת הרחמים מידת אך ואלמונים, קטנים בעבריינים גס שלבם מי יש

כשמדובר באיש ציבור מוכר וידוע. קשה למצוא הסבר הגיוני לכך. בפסיקה במשפט




הירשזון הובאו דבריו של השופט חיים כהן במשפטו של מיכאל צור, שהיה מנכ"ל צים

: "מה לא היה למערער – מעמד כלכלי מבוסס,70ומבכירי החברה לישראל בשנות ה-

כבוד, קשרים חברתיים, חיים נוחים, אמון ללא סייג מצד הממונים עליו ומצד אנשים

שעמם קשר קשרים עסקיים. ומה הגמול שקיבלה החברה? שוד של מיליונים, שוחד,

הונאה ומרמה. אמרתי 'שוד' כי בעיני מעשיו אינם נופלים בחומרתם ממעשי שוד..."

27.6.09סמי פרץ , הארץ,

– פורסם על יד עמותת שבי"ל 2009( לשנת GCBברומטר השחיתות )

:)TI )Transparency Internationalלפי ברומטר השחיתות העולמי של ארגון

מהציבור בישראל סבורים כי המגזר הציבורי הוא המושחת ביותר.82%

http://www.ti-israel.org/Index.asp?ArticleID=1624&CategoryID=125&Page=1

קטע ח': מצב העוני

לאומי שבחן את המחצית השנייה של לביטוח ואת2007דו"ח העוני של המוסד

, מצביע על המשך שתי מגמות שהתבטאו גם בדוחות2008המחצית הראשונה של

לרמה של32.3%הקודמים: האחת חיובית – צמצום מספר העניים במשק מרמה של

ב-31.8% יותר, כלומר2007/8 . המגמה השנייה שלילית – העוני הלך והעמיק עוד

לעומת2%חומרת העוני של אלו שכבר הוגדרו עניים העמיקה וגדלה בשיעור של

. במילים אחרות, הפערים בין עניים ועשירים המשיכו לגדול.2007

25.1.09שי ניב, גלובס,

מתוך הדו"ח:

עניות שבהן חיו משפחות418,000 היו בישראל 2007/8בתקופת הסקר -

.ילדים 777,400 מתוכן נפשות 1,631,000

,2007תחולת העוני של המשפחות העובדות נותרה פחות או יותר ברמתה מ--

ב-45.7%חלקן של המשפחות העובדות באוכלוסיה הענייה עלה במעט, מ-

. 2007/8 ב-46.4% ל-2007


http://www.ti-israel.org/Index.asp?ArticleID=1624&CategoryID=125&Page=1



ב-30.3% ל-2007 ב-29.8%תחולת העוני במשפחות חד הוריות עלתה מ--

2007/8.

– הביטוח הלאומי2007-8מדדי העוני והפערים החברתיים

http://www.btl.gov.il/פרסומים/ pub/oni_report/Documents/oni0708.pdf

: צדק חברתי - העשרה למנחה3נספח מס'

צדק חברתי מבטא את הרעיון שניתן ליצור חברה שמאפשרת ליחידים ולקבוצות קיום

ומשמעותו היא חלוקה19הוגן וצודק. מושג הצדק החברתי נולד באמצע המאה ה-

כגון המדינה, שבאחריות והכלכליים החברתיים המשאבים של לאזרחים צודקת

תעסוקה, שירותי חינוך, טיפול רפואי, דיור, קניין, וכן חובות כגון שירות צבאי, מיסים

וכיו"ב. רוב הגישות החברתיות מציגות חברה צודקת כיעד, אולם ישנם חילוקי דעות

בין האידיאולוגיות השונות באשר לטיבה של חברה כזו ומשמעותם של מושגים כמו:

הגינות, חירות ומוסר בכל חברה.

המושג "צדק חברתי" כשלעצמו שגור על פי רוב בפי קבוצות פוליטיות שבוחנות את

המציאות החברתית בראייה ביקורתית.

מגולגלים בתוך נייר עיתוןמטרות

. לבחון את שאלת המחויבות כלפי הנזקקים בחברה.1

. לחזק את הרגישות והמחויבות האישית כלפי נזקקים בחברה. 2

עזרים עיתונים, גיליונות נייר, מספריים, דבק, צבעים.

מגולגלים בתוך נייר עיתון".נספח: מילות השיר "



http://www.btl.gov.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/pub/oni_report/Documents/oni0708.pdf



שלב א' – אישי מחלקים למשתתפים את מילות השיר "בתוך נייר עיתון" של להקת טיפקס )ראו

נספח(, ניתן כמובן גם להשמיעו.

כל משתתף יסמן שורה משמעותית עבורו בשיר.

שלב ב' – קבוצתי המשתתפים יתחלקו לקבוצות. כל משתתף יציג את השורה שבחר וייערך דיון על

המסר המרכזי של השיר. לאחר מכן, כל קבוצה תקבל את כרטיס המשימה שלהלן:

כרטיס משימה עיינו בעיתונים שלפניכם ונסו למצוא תמונות או כתבות שיש בהן בקשה לעזרה או

מקום למתן עזרה. הכינו בעזרתם קולאז' שיבטא את היחס שלכם לדברים שעולים

מהכתבות ומהשיר.

תוצרי הקבוצות ייתלו על קירות החדר. המשתתפים יסתובבו בחדר ויתרשמו

מהקולאז'ים.

שלב ג' – במליאהנציגי כל קבוצה יציגו את תוצריהם.


איזו מציאות חברתית משתקפת מהקולאז'ים ומהשיר?.1

אילו תחושות עולות בכם לנוכח תמונת המציאות הזו?.2

האם צרכים בסיסיים של חלשים בחברה אמורים להטריד אותנו? נמקו. .3

באיזו מידה אנחנו מחויבים לסייע וכיצד?.4

מה תפקידה של החברה או המדינה במילוי צורכי הפרטים שבתוכה? )ביטחון,.5

עבודה, חינוך, בריאות וכו'(.

באילו תחומים לדעתכם יכולים בני נוער לסייע ליחידים או לקבוצות חלשות.6

בסביבתם הקרובה?

נספח




בתוך נייר עיתוןמילים: קובי אוז

לחן: מרוקאי כפרי, עיבוד: אוז ויוסיפוב

הנה אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון,

חיים בתוך קופסה

של שימורים אצלנו במטבח.

ובמטבח על השולחן יש איש בתוך קנקן

מציץ מהזכוכית, ויום אחד

נורה מתוך תותח...

יש מדינה שמתחבאת מתחת איזה קו,

ויש סטטיסטיקה

שנכתבה בתוך נייר עיתון.

יש אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון…

קישור למילות השיר במלואן:

http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=429&wrkid=778




אל תסתכל בקנקן אלא במה שישבו

"חברים"הפעילות לקוחה מתוך החוברת מטרותלהתייחס לשיפוט החיצוני )הראשוני( ולהשלכותיו..1

שבהם.2 במצבים האופיינית סטריאוטיפית, לחשיבה להתייחס

אין היכרות מעמיקה.

ובין.3 אנשים בין מעמיקה היכרות של חשיבותה על לעמוד

קבוצות בחברה.

עזריםחלק מהטקט המלא, כמפורט בנספח מס' טקסט – כמספר המשתתפים(

1.)

'(.2ניתוח הסיפור )נספח מס

'(.3פרשנות לאמרה: אל תסתכל בקנקן... )נספח מס

מהלך הפעילותשלב ראשון – במליאה

(1מחלקים למשתתפים את הסיפור על בת הקיסר ורבי יהושע בן חנניה )נספח מס'

סופו של הסיפור.אך ללא וקוראים אותו בקול,

שלב שני – קבוצתי ומבקשים מכל )עד שישה משתתפים בקבוצה( דיון מחלקים את הכיתה לקבוצות

קבוצה לכתוב את המשך הסיפור כיד הדמיון הטובה עליה. כל קבוצה בוחרת נציג

אשר יציג במליאה את סוף הסיפור של הקבוצה ואת המסר המרכזי שהם רצו להביע.

שלב שלישי – במליאה




מזמינים את נציגי הקבוצות לספר את המשך הסיפור שהם כתבו ולהסביר אתא.

הלקח העיקרי שלהם מהסיפור שנוצר בקבוצתם.

תוך שימושאל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו" מקיימים דיון כללי על הביטוי "ב.

.2בדברי הפרשנות שבנספח מס'

שאלות לדיון אילו מרכיבים הבונים זהות קיימים בסיפור? )עיר מגורים, תואר, בית לימוד, מראה.1

חיצוני, התנהגות(.

אילו סטריאוטיפים יוצרים מרכיבי זהות אלו?.2

כיצד משפיע עלינו מראהו של אדם כשאנו פוגשים בו לראשונה? .3

מה הכוח והסכנה שבהשפעתם של סממנים חיצוניים?.4

עד כמה אנו מנסים להרחיב את ההיכרות עם אדם בלי להיות מושפעים ממראהו.5

החיצוני?

מה האחריות של כל אחת מהדמויות בסיפור למערכת היחסים ביניהן?.6

האם חוויתם או שמעתם מקרים דומים )אפשר לתאר מצבים שבהם המשתתף.7

קבע סטריאוטיפ כלפי מישהו אחר ואחר כך הבין שטעה או מצבים שבהם הודבקה

סטיגמה על המשתתף כתוצאה מסטריאוטיפים ועל הדרך שלו להתמודד אתה.(?

את הפעילות בעזרת ההסבר המקורי של הביטוי "אל תסתכל בקנקן" אפשר לסכם

(.3)נספח מס'

ואת תכונותיו של אדם על סמך מראהו החיצוני. לעתים אופיו לקבוע את לנו אל

חשיבה סטריאוטיפית מסייעת להתמצא במצבים לא מוכרים, אך לאורך זמן יש לחדד

בזולת פוגעות שהן כיוון סטריאוטיפיות, מהתייחסויות ולהימנע האבחנות את

ומצמצמות את היכולת שלנו להכירו לעומק.




1נספח מס' קטע לקריאה, התלמידים יעינו בטקסט:

רבי יהושע בן חנניה ]שהיה ידוע הן בחוכמתו והן את פגשה בת הקיסר

בכיעורו יוצא הדופן[ ואמרה לו:

אי ]איך ייתכן שיש[ חכמה מפוארה בכלי מכוער!

אמר לה רבי יהושע: אביך נותן יין בכלי חרס?

אמרה לו בת הקיסר: אלא במה ייתן?

אמר לה: אתם, המכובדים, תתנו בכלי זהב וכסף.

הלכה ואמרה לאביה.

נתן את היין בכלי זהב וכסף – והחמיץ כל היין.

באו ואמרו לו ]לקיסר שהחמיץ היין[.

אמר לה ]הקיסר[ לבתו: מי אמר לך זאת?

אמרה לו: רבי יהושע בן חנניה.

קראוהו.

אמר לו הקיסר לרבי יהושע:

להלן סיום הסיפור המקורי – להקראה לאחר העבודה בקבוצות:

אמר לו הקיסר לרבי יהושע:

- מדוע אמרת לה, לבתי, לתת את היין בכלי זהב וכסף?

אמר לו: כשם שאמרה לי - אמרתי לה ]כלומר: אם היא תהתה איך יש

חכמה מפוארת בכלי מכוער, ואני תהיתי מדוע לא נשמר היין הטוב בכלים

יפים

מזהב ומכסף, כראוי לקיסר[.

אמר לו הקיסר לרבי יהושע: והרי יש יפי מראה שלמדו?

ענה לו רבי יהושע: אילו היו כעורים – היו לומדים יותר.




)למנחה(2נספח מס' ניתוח הסיפור

סיפור עממי על חכמת החכם היהודי המנצח בחכמתו את משפחת השליט הנוכרי

והקיסר. חנניה בן יהושע ר' גיבורים: בת הקיסר, שלושה בסיפור כבודו, על ומגן

בסיפור שלושה דיאלוגים המפגישים את שלושת הגיבורים )בכל דיאלוג נפגשות שתי

דמויות(. בכל דיאלוג יש שתי שאלות ושתי תשובות )בדיאלוג האמצעי יש רק שאלה

אחת ותשובה אחת, אך לפניהן יש בקשה של בת הקיסר והיענות של הקיסר(.

הדיאלוג הראשון מפגיש את רבי יהושע בן חנניה, החכם הזקן והעני )כפי שמספרת

הגמרא במסכת ברכות(, עם בת הקיסר העשירה.

בת הקיסר שואלת "אי חכמה מפוארת בכלי מכוער". הקריאה "אי" בארמית משמעה

" הוא משפט המפתח בסיפור. חכמה מפוארת בכלי מכועראיך ייתכן? המשפט "...

, שכן חכמתו של רבי יהושעהתוכן מול מראית העיןשאלת בת הקיסר נוגעת בסוגיית

טמונה באדם הנחשב לבעל מראה מכוער. רבי יהושע משיב כי גם היין של אביה

מאוחסן בכלי חרס חסר חן והדר. בת הקיסר תוהה מהי החלופה שמציע ר' יהושע

והוא משיב שהחשובים והעשירים יכולים לתת את היין המשובח בכלי זהב וכסף.

בדיאלוג הבא בת הקיסר מציעה לאביה להגיש את היין בכלי זהב וכסף. מובן שהיין

מחמיץ. לשאלת הקיסר ממי קיבלה את העצה, מספרת לו בתו שהיה זה רבי יהושע

בדיאלוג זה מוצגת השאלה כיצד ניתן ליישב בין מראיתאשר העלה את הרעיון. . גם הקיסר וגם בתו מבינים את דברי רבי יהושע כפשוטם,העין והתוכן באופן אחר

כמראיתם, ואינם מנסים לרדת לעומקם.

הדיאלוג השלישי והאחרון מפגיש את רבי יהושע והקיסר. הקיסר שואל את רבי יהושע

מדוע נתן לבתו עצה שתגרום נזק. רבי יהושע משיב תשובה שיכולה להתפרש בכמה

אופנים: "כשם שאמרה לי, אמרתי לה". היא אמרה שכלי מכוער לא מתאים לחכמה

מפוארת ורבי יהושע הראה לה שכלי זהב וכסף מפוארים אינם מתאימים ליין, יקר ככל

שיהיה. כאן מנסה הקיסר להראות שהמשל אינו דומה לנמשל, שהרי גם אנשים יפי

מראה יכולים ללמוד. תשובת רבי יהושע מפתיעה, מכוערים לומדים יותר.




– יפי המראה פוגם בחכמת האם יפי המראה פוגם בכושר הלמידה? לדעת רבי יהושע

החכם הוא הכלי של החכמה. תפקידו לשמר את בעליו. הכלי צריך להתאים לתפקידו.

חכמתו ולהעשירה. לשם כך עליו להקדיש את עצמו לשירות החכמה. הגאווה, מתן

ערך כלשהו לעצמיותו של החכם, פוגעת בעיקרון זה. רק המכוער, שחש את ההשפלה

שבמראה הדוחה, יכול לבטל את עצמיותו, ולדעת שכל כולו מיועד לשרת את החכמה.

הכלי הנאה עלול לחשוב שהוא המפאר את החכמה בעוד שהחכמה מפוארת מטבעה.

הגאווה מקלקלת את החכמה, כשם שהזהב והכסף מחמיצים את היין.

3נספח מס' רבי מאיר אומר: אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. ]פרקי אבות, פרק רביעי,

משנה כז[

מקור הביטוי:

רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי אומר: הלומד מן הקטנים למה הוא דומה, לאוכל

ענבים קהות ושותה יין מגתו.

והלומד מן הזקנים למה הוא דומה, לאוכל ענבים בשלות ושותה יין ישן.

רבי אומר: אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן, וישן שאפילו

חדש אין בו.




משחק הסימניםמטרות

להתבונן בהתנהגות השונה בקבוצה. .1

להתבונן בהתנהגות הקבוצה אל השונה. .2

עזריםגיליונות ניר צבעוניים, משרוקיות, סיכות, סרטים, מכשירי כתיבה.

מהלך הפעילות. המנחה יבקש משלושה חברים לעזוב את החדר. 1

. הקבוצה תחליט על סימני היכר קבוצתיים: 2

א. קישוט )יד, כיס, ראש וכד'(.

ב. סימנים מיוחדים, תנועות שונות.

ג. נושא לשיחה.

. המנחה יבקש משלושת החברים להיכנס ולנסות להשתלב בקבוצה )כפי שהם 3

מבינים את מושג ההשתלבות(. במשך דקות מספר ינסו התלמידים להשתלב בלי

שהמנחה יתערב כלל בתהליך הקבוצתי.

. במליאה 4

הוראת את כשקיבל עשה ומה הרגיש מה יספר ה"משתלבים" מן אחד כל -

ההשתלבות.

כיצד נהגה הקבוצה כלפיו?

- דיווח הקבוצה: מה הרגישו בקבוצה ומה עשו כלפי המשתלבים?

- האם לדעת המשתלבים והקבוצה המשתלבים הצליחו במשימה? מה פירוש להשתלב

בקבוצה?

- מה נוכל להסיק מתרגיל זה על התנהגותנו כלפי השונים מאתנו? תנו דוגמאות מהחיים?

ממה נובעת התנהגות זו? )תכונות אופי; נורמות חברתיות; נטייה אנושית ועוד(.

כלפי נורמות התנהגות לשנות ניתן כיצד? האם לשינוי? ניתנת כזו - האם התנהגות

השונה?




- על מי מוטלת האחריות לשינוי: על המבקש להשתלב? על הקבוצה?




"לא חונכתי על גזענות וכך גםאחנך"

, א'118"על סדר היום", גיליון מס'

תקיפות על רקע לאומני וגילויי גזענות אלימים ומטרידים כלפי יחידים וכלפי קבוצות

במרחב הציבורי שלנו – ברחוב, במגרשי הספורט, במקומות בילוי ועוד – מתרחשים

חדשות לבקרים.

באחד האירועים, הותקפו שתי מורות – מורה יהודייה ומורה ערבייה המלמדות בבית

שבעה היושבת הספר בית מנהלת את לנחם שבאו בעת – השרון ברמת ספר

חומרת את המבטאים אלימים אירועים של לרצף מצטרף זה אירוע בירושלים.

התופעה ואת היקפה, והם בבחינת תמרור "עצור" עבורנו.

ה- בתאריך בשנה, שנה המאבק21מידי יום את העולם ברחבי מציינים במרס,

הבינלאומי בגזענות. יום זה מעניק הזדמנות לדון עם בני הנוער במשמעות של תופעת

הגזענות ובסכנותיה ולבחון דרכים להתמודדות עמה ולמיגור הגזענות מתוכנו. כחברה

דמוקרטית ופלורליסטית, עלינו להגן על זכויות הפרט ועל כבוד האדם ולקיים הלכה

למעשה ערכים אלה.

להלן שתי הצעות לפעילות

דיון באירוע ובמשמעות תופעת הגזענות לאור אירועים שהתרחשו בעת.1האחרונה.

בירור המושג "פשע שנאה" ובחינת היבטים של גילויי אלימות על רקע.2גזעני כלפי קבוצות שונות באוכלוסייה.

הצעות לפעילות

הצעה ראשונה – דיון באירוע אקטואלי




,המודל לדיון באירועים אקטואלייםלבחון את האירוע של תקיפת המורות בעזרת

ולדון בסכנות האורבות לבחון את משמעות המושג "גזענות" לאור אירועים נוספים

לחברה עם התגברות התופעה. במהלך הפעילות, מומלץ להיעזר בנספחים להעמקה

ולהעשרת הדיון.

תיאור האירוע

שתי המורות, סוהאד אבו-זמירה ורוויטל וולקוב, הגיעו לנחם את מנהלת בית ספרן

ישיבה תלמידי הבחינו לבית, המורות התקרבו כאשר בירושלים. שבעה היושבת

שתי לעבר ירקו הם אבו-זמירה. סוהאד של ראשה את שעטף בחיג'אב סמוכה

המורות, השמיעו דברי נאצה, השליכו חפצים ולאחר מכן ניפצו את השמשה במכוניתה

של המורה רוויטל וולקוב בשעה שהייתה במכוניתה בדרכה מירושלים לביתה.

בריאיון עם סוהאד אבו-זמירה היא אמרה שהיא נגד גזענות. היא לא חונכה על גזענות

ולא חונכה לשנוא יהודים המגיעים לביתה, והיא לא תחנך את ילדיה לכך.

מבחר שאלות לדיון

מה הרגשתם כששמעתם על אירוע תקיפת המורות?.1

האם זה אירוע גזעני? נמקו..2

מה דעתכם, האם מדובר באירוע חד-פעמי וחריג או בתופעה?.3

ספרו על מקרים נוספים של גילויי גזענות שהתרחשו לאחרונה. כלפי מי? באילו.4

נסיבות? )אלימות כלפי שחקנים מוסלמים בבית"ר ירושלים, תקיפת ערבים,

אפליה במקומות עבודה, מקומות מגורים, פגיעה בעובדים זרים, פגיעה בנשים

בשל לבושן(.

האם נתקלתם אישית באירוע שביטא שנאה על רקע גזעני? מה היה הרקע?.5

מה היו המניעים לשנאה?

אילו ערכים או זכויות אדם נפגעים במעשים גזעניים?.6




אפליה,.7 )כגון: גזענות של שונות תופעות עם להתמודד ניתן דרכים באילו

סטריאוטיפים, אלימות, סלקציה(?

הציעו רעיונות להתמודדות עם תופעת הגזענות: במרחב הבית ספרי )מפגשים,

)מפגשים המשפחתי-קהילתי במרחב התנדבות(; סובלנות, מעודד אקלים

חשיפה ואכיפה, )חקיקה החברתי-אזרחי במרחב רב-תרבותית(; ופעילות

תקשורתית, יוזמות ציבוריות(.

שחקנים.8 שני של צירופם רקע על בית"ר קבוצת משרדי להצתת בתגובה

מוסלמים מצ'צ'ניה לקבוצה, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו דברים אלו:

"ההתנהגות הזאת מבישה. אסור לנו להשלים עם התנהגות גזענית שכזו. העם

היהודי, שסבל מחרם ונידוי, צריך לשמש אור לגויים". מהו המסר בדבריו של

ראש הממשלה?

לסיום, המנחה יקרא דברים אלו: "נדרשת רגישות גבוהה על מנת להבחין בגזענות

את להבין חיג'אב, עם לאוניברסיטה להיכנס זה מה לדעת האחר. שחווה

המשמעות של הליכה במסדרונותיה של אוניברסיטת תל אביב עם ציצית וכיפה,

להגיע לתחנה מרכזית מכוסה בפיגמנטים צפופים או להיכנס לקניון עם שפם."

בגזענות 2012 דו"ח הגזענות )מתוך: על דברים , המטה למאבק (. מה דעתכם

אלה?




נספחים: גזענות - הגדרת המושג1נספח

הגזענות, על-פי הגדרתה הקלאסית, היא תורה אנתרופולוגית-ביולוגית המחלקת את

ותכונות ביולוגיים. המיון של המין האנושי האנושות לגזעים שונים על-פי מאפיינים

לגזעים שונים יוצר סיווג של הגזעים ל"עליונים" ו"נחותים". על-פי תפיסה זו, לגזעים

הגזעים פני על נעלות ביולוגיות ותכונות קוגניטיבי יתרון מיוחסים ה"עליונים"

"הנחותים". עם הזמן, התרחבה הגדרת המונח "גזענות", וכיום הגדרת המונח מדגישה

גם את גזעי, אלא ושל קבוצות על רקע עליונותם של פרטים לא רק את תחושת

להם אשר בחברה אחרות וקבוצות פרטים פני על אלה של עליונותם תחושת

לפיכך, וכו'. קבוצה אתנית דת, לאום, כמו: שונים, וחברתיים מאפיינים תרבותיים

הגדרת תופעת הגזענות כיום אינה מתייחסת רק למשמעות הצרה של המושג – הנוגעת למאפיינים הביולוגיים – אלא לכל רעיון שבבסיסו עליונות של פרטים אותרבותיים הבדלים בסיס על אחרות קבוצות פני על בחברה קבוצות של

.וחברתיים

– המופיעה1966בשנת "גזענות" למושג הרחבה ההגדרה אימץ האו"ם את ,

באמנה בדבר ביעור כל צורות הגזענות והאפליה:

"כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה המיוסדים על נימוקי גזע, צבע, ייחוס משפחתי, מוצא לאומי או אתני, שמגמתם או תוצאתם יש בהן כדי לסכל את ההכרה, ההנאה והשימוש ולפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש על בסיס שווה של זכויות האדם וחירויות היסוד בחיים המדיניים הכלכליים,

החברתיים, התרבותיים, או בכול תחום אחר בחיי הציבור".

(International Convention on the Elimination of All Forms of Racial

Discrimination)




כמה דברים שלא ידעתם על נתוני הגזענות בישראל

מקרים שסווגו כמעשים שבוצעו על רקע552, אירעו בישראל 2010בשנת

.2009 אירועים שתועדו בשנת 287גזעני, בהשוואה ל-

לעומת 2011בשנת ירידה בהיקף המקרים נרשמה . לטענת מחברי2010,

הגזענות לבין2012דו"ח הגזענות בגילויי הירידה בין ישיר קשר קיים ,

ליצור, בין קבוצות שונות בציבור שהצליחה המחאה החברתית הסולידריות

בכללן ערבים, אתיופים, פליטים ומהגרי עבודה.

.גזענות רבים על-פי הדו"חות, למרות הירידה היחסית, עדיין קיימים אירועי

הנתונים העוסקים באירועי גזענות במוסדות המדינה, בבתי עסק ובארגונים

אירועי גזענות – המספר הגדול155, כוללים 2011פרטיים וציבוריים בשנת

ביותר של אירועים, כולל פעולות גזענות מצד מוסדות המדינה. הפרק עוסק

בכניסה בסלקציה גם אך בתים, ובהרס לדיור בזכות בפגיעה בעיקר

למועדונים.

משנת ואתיופים,2011הדו"ח מזרחיים נגד גזענות לגילויי גם מתייחס

בו חוקית61ומתועדים לא לסלקציה בעיקר הנוגעות תלונות של מקרים

בכניסה למועדונים.

הספורט במגרשי גזענות באירועי חדה עלייה על מעידים הדו"ח ממצאי

.2010 מקרים בשנת 5 מקרים כאלו, לעומת 21, נרשמו 2011בישראל. בשנת

אירועים של "פגיעה ברגשות הדת", ומצוין כי13, נרשמו בדו"ח 2011בשנת

חלה עלייה במקרים אלה, בעיקר בשל פעולות "תג מחיר": "בשנים קודמות,

ואילו בשנה שחלפה, ובהסתה, הפגיעה ברגשות דתיים התבטאה באמירות

הפגיעה הגיעה לכדי פגיעה פיזית בבתי תפילה, שריפת והצתת מסגדים ובתי

כנסת תחת הכותרת של פעולות 'תג מחיר'".

-הצעות(,35הדו"ח מתייחס גם לכמה הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת )כ

בישראל הערבים האזרחים של והפעולה המחיה מרחב את להצר שנועדו

שהגיעו והפליטים העבודה בפני מהגרי העומדות האפשרויות ולהגביל את

לישראל בשנים האחרונות.




הנתונים לקוחים מתוך מטה המאבק נגד גזענות – גוף ציבורי שהוקם בשנת במטרה להיאבק בגזענות. גוף זה מפרסם מידי שנה בשנה בחודש מרס2008

דו"ח מסכם המאגד תופעות סטטיסטיות של גילויי גזענות בישראל.

(מהדרה להכלה, המטה לחינוך אזרחי, המזכירות הפדגוגית)מתוך:

אפשר למצוא באתר מטה 2012 נתונים מעודכנים מתוך דו"ח הגזענות לשנת / המאבק בגזענות בישראל




– דוגמות לאירועים אלימים על רקע גזעני2נספח שאירעו לאחרונה

ערבי מיפו הותקף על ידי צעירים יהודיים

( ( נפצע בינוני עד קשה בטיילת הרברט סמואל בעת שעבד בניקוי40חסן אוסרף

'כי אתה ערבי'". לו: והם אמרו "הוא שאל אותם למה תוקפים אותו, חסןהכביש.

בניקוי הכביש ברחוב הרברט סמואל, כשסמוך לשעה40אוסרף, בן , עבד הלילה

אשתו של חסן אוסרף, נארימן, חבורה של צעירים התנפלה עליו ותקפה אותו...04:00

כ- כי הקבוצה מנתה ל"הארץ" בו15סיפרה להתגרות איש, שלדברי בעלה החלו

ולתקוף אותו ללא שום סיבה... "הם תקפו אותו בכל מה שבא ליד, בבקבוקים ובשברי

זכוכית, וגרמו לו לחבלות קשות מאוד בראש ובעין. בשלב מסוים הוא הצליח להימלט

כשכל פניו מכוסים בדם והצליח להגיע לחבר שלו שהיה באותו זמן בנקודה אחרת

בכביש ושם התמוטט. אין ספק שהוא ניצל בנס. אנחנו גרים בעיר הזאת עשרות שנים

ואף פעם לא נתקלנו באלימות וגזענות כזאת, פשוט הרביצו לו בגלל שהוא ערבי ואמרו

( 27.2.2013 הארץ", "לו שהערבים מנסים להשתלט על המדינה". )

צעירות תקפו אישה ערבייה בתחנת הרכבת הקלה בירושלים

הן התחילו להרביץ לי ולבעוט בי. הצמידו אותי לשלט מעץ והרביצו לי מכות נמרצות","

סיפרה הנא אמטיר, תושבת ראס אל-עמוד שבמזרח ירושלים. "הנערה שאלה אותי

'את ערבייה?', עניתי לה 'כן', ואז היא ירקה עליי. היא צעקה 'ערבייה, ערבייה'. כאילו

( 7.3.2013 , 10 נענע" "שאני פושעת. הרגשתי פשוט קטנה", היא הוסיפה. )

קללות ויריקות נגד שחקניה המוסלמים של בית"ר ירושלים

אוהדי הקבוצה מחו על צירופם של שני שחקני הרכש המוסלמים, ג'יבריל קדאייב וזאור

"תורידו את החולצה של בית"ר גנאי. וקריאות סדאייב, שהתקבלו ביריקות, קללות

בוז. נגע בכדור, נשמעו שריקות ירושלים", צעקו האוהדים. בכל פעם שאחד מהם

( 1.2.2013 הארץ", "השניים נאלצו לעזוב את המקום בליווי שוטרים ומאבטחים. )




אלימות משנאההצעה שנייה - מעת לעת, אנו עדים לאירועי אלימות שניתן להגדירם כ"פשעי שנאה", אשר חלקם

מבוצעים על-ידי בני נוער.

בפעילות זו, ידונו המשתתפים באירועי אלימות שונים, יבחנו את מאפייניהם של פשעי

ההרסניות על החברה, על דרכים למניעת תופעות מעיןשנאה, ידונו על השלכותיהם

אלו, וכן על החשיבות שבשמירה על כבוד האדם.


שלב ראשון – פתיחה

המנחה יספר למשתתפים על האירוע שבו הותקפו שתי מורות בירושלים. לאחר מכן

הוא כיצד לאירוע: תגובותיו את פתק על לרשום אחד מהמשתתפים מכל יבקש

מרגיש, מה הוא חושב ומדוע.

בהדגשת מחשבותיהם ואת רגשותיהם את להביע למשתתפים יאפשר המנחה

כלפי כלפי מורות, נשים, כלפי נוער בני תוקפנות של שונים של האירוע: היבטים

אה במניעים גזעניים.ערבים תוך שימוש באלימות מילולית ופיזית ובהוד

שלב שני – קבוצתי

המנחה יחלק למשתתפים את הקטע שלהלן, המגדיר מהו פשע שנאה:

פשע שנאה הוא פשע שקרבנותיו מותקפים בשל שנאה לקבוצה שאליה הם משתייכים.

לרוב מדובר בשנאה הנובעת מדעות קדומות כלפי קבוצות מיעוטים דתיות או אתניות,

כלפי גברים ונשים בעלי נטייה מינית שונה, כלפי מוגבלים וכו'. פשעים אלו נובעים

משנאה כלפי הקבוצה כולה והם אינם על רקע היכרות אישית בין התוקף לקרבן.

פיזית ומגוונות: החל מאלימות מילולית, אלימות רבות צורות לובשים פשעי שנאה

ונדליזם והצתות, ועד הסתה לגזענות, אונס ואף רצח. הסיבה הנפוצה ביותר לפשעי

שנאה היא פשעים על רקע גזעני.

בישראל נקבע בחוק העונשין כי עבירות שנאה הינן חמורות במיוחד:




"העובר עבירה מתוך מניע של גזענות ]...[ או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה

דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – כפל העונש הקבוע

לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכול לפי העונש הקל יותר" )חוק העונשין, סעיף

ו']א[(.144

http://citizenship.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=35c045bc-10ef-42e3-b03e-

fa56bd6c66fe&lang=HEB

המנחה יחלק למשתתפים תיאורים של אירועי אלימות שהתרחשו בחודשים האחרונים

אירועים( ויבקש מהם לבצע את המשימות שבכרטיס המשימה.3-2)לכל קבוצה

כרטיס משימה

דרגו את האירועים לפי מידת החומרה שלהם לדעתכם: איזה אירוע הוא החמור ביותר

לדעתכם? מדוע?

אילו אירועים ניתן להגדיר כפשעי שנאה? מדוע?

שלב שלישי – במליאה

המשתתפים יציגו את המיונים שלהם ויתקיים דיון בשאלות אלו:

?האם השנאה עצמה היא פשע

?מהם המאפיינים הייחודיים של פשע שנאה

?מיהם הנפגעים מפשעי שנאה

?אילו ערכים נפגעים בפשעי שנאה

על החברה? מהן הסכנות העיקריות מה ההשלכות של תופעות מעין אלה

הטמונות בהן?

?מדוע החוק מחשיב פשע שנאה כחמור יותר מפשע רגיל

?על מי מוטלת האחריות למנוע פשעים כגון אלה

?מהן הדרכים להתמודד עם פשעי שנאה? כיצד ניתן למנוע אותם




מורות הותקפו באבנים בירושלים2

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=963040: 6.3.2013, דורון הרמן

אתמול )רביעי( בשכונת קריית משה בירושלים שתי מורות, ערבייה ויהודייה, הותקפו

ישיבה כבני גזעני. עשרות תלמידי רגמו את רכבן באבנים, חתכו את16על רקע

צמיגיהן, ירקו עליהן וקראו לעברן קריאות גזעניות. המשטרה עצרה נער אחד.

זיהו שאחת מהן ניחום אבלים. ברגע שהנערים שתי המורות הגיעו לשכונה לצורך

ערבייה, התחילו לתקוף אותן. "הם החליטו להתנכל לשתינו", תיארה רוויטל וולקוב,

אחת המורות שהותקפו. "הם קיללו קללות מאוד קשות, זרקו לעברנו דברים, הייתה

אווירה מאוד מתוחה. הם גם ירקו, קודם על סועאד, חברה שלי, ואחר כך גם עליי".

גזעני. נעשו על רקע ואף אישר שמעשיו לו הודה בחקירתו במיוחס הנער שנעצר

לטענתו, לפני כמה ימים קרוב משפחתו נדקר על ידי ערבי והוא ביקש לנקום על כך.

בעת ערבים כלפי אלימות של מעשי ארוכה לשורה היום מצטרף האירוע הקשה

האחרונה.




חשד: תקפו מנקה בתל אביב וקראו לו "ערבי מסריח"

: 2013 בפברואר 25מור שמעוני, מערכת וואלה! חדשות,

http://news.walla.co.il/?w=/10/2619797

תקיפה על רקע לאומני? משטרת תל אביב חוקרת את תלונתו של חסן אוסרוף, תושב

צעירים הכתה אותו וקראה לו "ערבי מסריח", אתמול )ראשון(15יפו, לפיה חבורה של

לפנות בוקר בטיילת בעיר. הפצוע הגיע עצמאית לבית החולים איכילוב בעיר במצב

קל עד בינוני, והמשטרה טרם עצרה חשודים במעשה, ואף לא איתרה עדים.

לפנות בוקר ביום ראשון הגיע אוסרוף, העובד כפועל ניקיון בעיריית4:30סמוך לשעה

תל אביב, לבית החולים, כשהוא סובל מחבלות. הצוות הרפואי הזעיק את המשטרה,

וחוקרי תחנת לב תל אביב הגיעו לבית החולים וגבו עדות. האיש סיפר להם כי בעת

צעירים, ככל הנראה15שהיה בדרכו לעבודה, מול מגדל האופרה, התנפלו עליו כ-

בגילופין, והכו אותו.

על פי עדותו, התקיפה הייתה אקראית, והוא לא הכיר את תוקפיו, וכי במהלך האירוע

קראו הצעירים קריאות גזעניות, מה שהוביל לאחד מכיווני החקירה, לפיהם מדובר

לא שוללים את האפשרות שמדובר זאת במשטרה עם לאומני. רקע על בתקיפה

לכך ומצאו עדויות לזירת האירוע בריונות על רקע פלילי. החוקרים הגיעו במעשה

שהתרחשה שם קטטה, אך לפי שעה לא נמצאו עדים לאירוע.

, בחשד שהיו מעורבים בתקיפת פועל19 עד 16ביום שני נעצרו שבעה צעירים, בני

הניקיון חסן אוסרוף בטיילת תל אביב. חלקם קשרו עצמם לתקיפה, אך הכחישו שהיא

בוצעה על רקע מוצאו הערבי של אוסרוף. על פי גרסת הנערים, במהלך חג פורים הם

בשלב לדבריהם, הטיילת. ליד המועדונים באחד ובילו אביב לתל הגיעו מטבריה

מסוים נגנב תיקו של אחד מהם, והחבורה יצאה לחפש אחר הגנב. זמן מה אחר כך

הם נתקלו באוסרוף, וחשדו כי הוא האחראי לגניבת התיק.




http://www.ashdodnet.com/article/44207 :5.8.2012אלימות נגד עובדים זרים,

, שעובדים בשנה25שני תושבי אשדוד נעצרו בחשד שתקפו שני תושבי סודן בני

האחרונה כמסגרים במפעלים בעיר. הם תקפו את הסודנים שהלכו להנאתם ברחובות

העיר תוך שהם מאזינים למוזיקה באמצעות המכשיר הנייד. הצעירים שהחזיקו בקבוק

ביד וקרש, זעקו לעברם – "תבואו לפה מהר, יא שחורים". ואז הרביצו בהם מכות ללא

סיבה מיוחדת או התגרות מצדם של הזרים. הזרים הגיעו למשטרה כשהם מדממים

וזיהו את החשודים בתקיפה.

כי ביקשו מהם החשודים הכחישו בתחילה את המיוחס להם, אך לאחר מכן טענו

שיהיו בשקט. החשוד הקטין שוחרר למעצר בית לחמישה ימים והבגיר, שעומד לפני

גיוס, עצור עד תום ההליכים.

אלימות נגד בני גיל הזהב

http://www.mypi.co.il/articles/golden-age-violence: 24.12.2012יניר לוין,

לאחרונה מתגלים מקרים רבים בהם עובדים זרים אינם מתייחסים בצורה הראויה

לקשישים בהם הם מטפלים ובמקרים קיצוניים אף מתעללים בהם או מכים אותם.

בבתי המותקנות נסתרות מצלמות באמצעות אחת לא נחשפים אלה מקרים

הקשישים, על ידי בני משפחה מודאגים.

להלן מקבץ דיווחים על פגיעה בקשישים מהזמן האחרון:

עובדת זרה מהפיליפינים נעצרה בחשד שהכתה באכזריות קשישה, שבה היא

מטפלת.

נרצחה בחולון, על-פי החשד על-ידי המטפלת שלה, אזרחית 77קשישה בת

.47 מולדובה בת




עובד זר מהפיליפינים נעצר בחשד שהתעלל בקשיש חולה אלצהיימר שבו הוא

מטפל

ברמת-גן.

יוגורט של זוג קשישים עובדת זרה נעצרה בחשד שפוררה כדורי שינה לתוך

שבהם

היא מטפלת.

,גיל הזהב אוכלוסיית העובדים הזרים ברובה עושה עבודת קודש בטיפול וסיעוד לבני

קשישים ונכים, ובמקרים רבים העובד הזר מהווה את נקודת האור היחידה בחייו של

המטופל, לכן אין להכליל ממקרים בודדים של התעללות על כלל אוכלוסיית העובדים

הזרים בישראל ובכלל.

אלימות בדרבי הנוער: אבוקה נזרקה ליציע הפועל

: 6.10.2012ז' גולדשמיט וד'נתן,


ליציע אבוקה נזרקה בכדורגל ת"א למכבי ת"א הפועל בין הנוער במהלך משחק

האדומים ומשם היא הושלכה חזרה ליציע הצהובים. במגרש נפתחה מהומה גדולה

שכללה זריקות אבנים ומספר פצועים. מוריס ז'אנו, מאמן הפועל: "הייתי המום, תקרית

אלימה ומכוערת". הקבוצות: "מגנות את האירועים האלימים"

ירושלים: אישה הותקפה ע"י ערבים שגנבו את תיקה בגבעה הצרפתית – מצבהקל

http://www.hnn.co.il/news_article98086.html: 3.2.2013איציק לוי,

ערבים תקפו אישה בגז מדמיע ברחוב בר כוכבא בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים

וגנבו את תיקה. כונני 'צוות הצלה' וצוותי מד"א מרחב 'י-ם' העניקו לה סיוע רפואי והיא

פונתה לבית החולים. המשטרה פתחה בחקירה ובסריקות בניסיון לאתר החשודים.




חשש מצונאמי של שנאה נגד יהודים באירופה

:9.4.2012 אביאל מגנזי,

http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/

1,2506,L-4214384,00.html

הותקף אחרי שיצא מבית כנסת בקייב בתום "ליל25אלכסנדר, תלמיד ישיבה בן

הסדר השני", שאותו נוהגים לערוך בחו"ל. הוא נמצא רק לאחר יום שלם של חיפושים,

וסובל מפגיעות ראש חמורות. מצבו מוגדר כקריטי. חבריו מספרים כי האירוע צולם

במצלמות האבטחה שמותקנות במקום. לדבריהם, מדובר באזור מועד לפורענות.

היום הגיב לאירוע גם הקונגרס היהודי, שמזהיר כי טיפול לא נכון באירוע עלול להוביל

לגל שנאה כלפי יהודים באירופה. "על שלטונות אוקראינה לעשות כל שביכולתם על

מנת ללכוד את הניאו-נאצי שביצע את הפשע כלפי אלכסנדר", אמר נשיא הקונגרס,

משה קנטור. "אנחנו בטוחים ששלטונות אוקראינה יפעלו במהירות נגד התוקף, שביצע

את פשע השנאה ויעמידו אותו במהרה לדין".

אנטישמיות פלסטינית: יהודי הותקף בירושלים על רקע אנטישמי

:16.1.2013איתן בהר,

http://izionist.org/blogים / אנטישמיות פלסטינית, יהודי הותקף בירושל

צעיר חרדי מירושלים, הותקף ביום חמישי האחרון, בצאתו משער שכם בעיר העתיקה,

על ידי ערבים פלסטינים על רקע אנטישמי. קטע הווידיאו, שעורר זיכרונות והשפלות

של יהודים מתקופות חשוכות בהיסטוריה, הועלה לאתר יו-טיוב ופורסם בקרב מאות

אלפי גולשים.

בכותל מתפילה בחזרתו האירוע. את תיאר והושפל, שהותקף החרדי הצעיר ע',

המערבי, דרך שער שכם בעיר העתיקה, התנפלו על ע' קבוצה של צעירים פלסטינים

אשר הטיחו בפניו כדורי שלג, חטפו ממנו את הכובע וצעקו בפניו מילות גנאי. פלסטיני

התעלמו והשבים והעוברים במצלמה הנעשה את תיעד באירוע, שחזה נוסף


http://izionist.org/blog/%20%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA,%20%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%20%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%A3%20%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C



הייתה "זו לשווא. להתגונן אך ניסה ע' ע'. על בהפגנתיות מהתקיפה האנטישמית

אנטישמיות לשמה" סיכם.




תופעה: מרססים על שמות רחובות בערבית

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4304448,00.htmlציפי מלכוב:

מי מוחק את הכיתובים בערבית משלטי הרחובות במרכז העיר? בשבועות האחרונים

נמחקים בזה אחר זה שמות הרחובות בערבית משלטים באזור ובסביבת שוק מחנה

יהודה.

בשנים האחרונות השקיעה העירייה עשרות אלפי שקלים בהחלפת שלטי הרחובות

המיושנים בחדשים, שמכילים כיתובים בעברית, אנגלית וערבית. אך זה לא הפריע

לאלמונים למחוק את שמות הרחובות בערבית משלטים ברחובות החרמון, הכרמל,

יוסף שוורץ, יהודית וחיים אלבוחר.

ובשוק נאלצו לא פעם בעבר לנקות שלטים שרוססו עובדי התברואה של העירייה

מחנה יהודה התלוננו כמה פעמים על התופעה. לטענת חלק מהסוחרים, ההשחתה

מסבה נזק תדמיתי לשוק ועכשיו הם תולים תקוות ייתפסו מרססי הכתובות בערבית.

תגובת העירייה: "העירייה פועלת להסיר ולמחוק את הוונדליזם משלטי הרחובות. יצוין

כי מחלקת האחזקה באגף שפ"ע מבצעת מדי יום עבודת מחיקת כתובות גרפיטי בכל

רחבי העיר".




המכנה המשותףמטרות

לעורר מודעות לכך שלכל פרט יש אפיונים המשותפים לו ולאחרים..1

לעורר מודעות לכך שלכל פרט יש אפיונים ייחודיים לו..2

לברר את הסיבות ואת הדרכים ליצירת קשר בין אנשים..3

עזריםגיליונות נייר צבעוניים גדולים.

דפי טיוטה.

טושים צבעוניים.

כלי כתיבה.

מהלך הפעילותשלב א' – אישי

המנחה יתלה על קירות הכיתה כמה גיליונות נייר בצבעים שונים, ועליהם כותרות כגון:

טעמי בלבוש -

טעמי באוכל -

טעמי בצורת יישוב / במקום מגורים -

טעמי בבילוי זמן חופשי -

טעמי בספרים -

טעמי בסרטים ובתכניות טלוויזיה -

טעמי במוזיקה -

דוגמה:

שונאאוהב

בגדי ספורט – רמיג'ינס – ענת

מעיל צמר – ענת




. כל משתתף ירשום על כל פלקט מה הוא אוהב ומה הוא שונא בצבע מיוחד לו,2

ויחתום את שמו. לדוגמה: אני אוהב קוסקוס, אני שונא חלבה.

חברים על-פי תשובותיהם. 3. כל תלמיד יבחר 3

שלב ב' – קבוצתי

בקבוצות שנוצרו, חברי הקבוצה יבררו מה היה הבסיס להתקשרויות: האם.1

טעמים דומים או שונים. אילו תחומים היו התחומים הקובעים וכו'.

כל קבוצה תדון בשאלה אם הנתונים שצוינו בגיליונות הטעמים מספיקים.2

כבסיס ליצירת קשר בין חברים או שיש צורך בגורמים נוספים.

כל קבוצה תרשום גורמים נוספים שנחשבים לחיוניים ליצירת קשרים.3

חברתיים.

שלב ג' – במליאה

. כל קבוצה תציג במליאה את רשימת הגורמים שרשמה )תחביבים, דעות 1

פוליטיות וכו'(.

. דיון: 2

- האם למדתם דברים חדשים על חבריכם במהלך הפעילות?

- במה תרמו דברים אלה להידוק הקשר?

- מה מביא אנשים להתחבר ביניהם?

- אילו דברים חשוב שיהיו משותפים? אילו הבדלים הם משמעותיים?

- האם התקשרויות בין אנשים מתקיימות על בסיס של דמיון והסכמה בכל המישורים

או שהן

מתקיימות על בסיס של צרכים משותפים מסוימים?




מה רואים?מבוא

אנשים רואים את העולם באופן שונה. הגורמים המשפיעים על החוויה השונה של

פרטי, עבר חינוך, תרבות, גנטיקה, אישיות, מגוונים: הם אחד כל אצל המציאות

היסטוריה קבוצתית וחברתית, התפקיד החברתי והמקצועי ועוד.

מפגש בין אנשים שבאים מתרבויות שונות בהכרח ישפיע על האופן שבו כל אחד מהם

חווה את המפגש, את מטרותיו, את הדרך שבה הוא מתנהל וכו'. מודעות לשוני בין

נקודות מבט עשויה לסייע בהפחתת הקונפליקטים הנובעים מחוסר הבנה )ולאו דווקא

מחוסר רצון טוב( ולאפשר למשתתפים להפיק את המרב מהמפגש.

עם זאת, כדאי לזכור כי למרות השוני – "כולנו אנשים". כלומר – חלק מהדרך שבה

אנשים חווים את המציאות יהיה דומה על אף ולמרות השוני האישי והתרבותי.

בהכנת בני נוער למפגש בין-תרבותי, חשוב לעמוד על שתי נקודות אלו: מצד אחד –

להעלות את הקשיים הצפויים. מצד שני – להדגיש את הפוטנציאל לשיתוף ולהבנה

הטמון במפגש בין אנשים מתרבויות שונות.

לפניכם תרגיל המדגים את הדומה ואת השונה בדרך שבה אנשים רואים וחווים את

כי שני אופני ראייה שונים, ואף סותרים, של אותו מוצגהמציאות. התרגיל ממחיש

נכונים. הדיון שלאחר מכן, מרחיב את ההבנה בדבר מקורותיכולים להיות שניהם

השוני ולהשפעותיו על מפגש בין אנשים בכלל ובין אנשים מתרבויות שונות בפרט.

מטרות

להביא למודעות כי אנשים שונים רואים את אותה מציאות בצורה שונה, וכי.1

נקודות המבט השונות הן לגיטימיות, ולחדד את המשותף בין אנשים מעצם

היותם בני אדם למרות השוני הקיים ביניהם.

לבדוק את היחס שלנו כלפי מי שתופס את המציאות אחרת מאתנו..2

להגדיר את התנאים שחשוב להקפיד עליהם במפגש בין אנשים הבאים.3

מתרבות שונה ומרקע שונה.

עזרים




דף ובו ציור כמספר המשתתפים.


שלב א' - במליאה כל תלמיד יקבל את התמונה )שבה מסתתר תינוק בתנוחה עוברית בתוךא.

תמונת טבע( ויתבקש לתאר בכתב את מה שהוא רואה בתמונה.

בסבב, התלמידים יתבקשו לתאר מה ראו ומה כתבו. לאחר כמה תשובותב.

שונות, אפשר לעצור את הסבב ולעמוד על מורכבות הציור ועל האפשרויות

השונות של פירוש הנראה.

http://www.extremefunnyhumor.com/pic180.htm

שאלות לדיון ?כיצד הרגשתם כאשר שמעתם תיאור זהה או דומה לשלכם

?כיצד הרגשתם כאשר שמעתם תיאור השונה מתיאורכם

?מה הייתה תגובתכם הראשונה לתיאור השונה

?)כיצד אתם מרגישים עכשיו )לאחר ההבהרה

האם אתם יכולים להדגים מצבים אחרים שבהם תשובות שונות ואף

סותרות יכולים להיות נכונות? הדגימו.

האם אפשר להשוות בין התרגיל לבין מפגש ראשון עם אדם שאיננו

מכירים? פרטו.




לאחר אחרי מייחסים אנו נורמות ציפיות, תכונות, התנהגויות, אילו

ההתרשמות הראשונה שלנו ממנו?

?איך התרשמות זו קובעת את עמדתנו כלפי האחר

אילו עוד מרכיבים משפיעים על הדרך שבה אנו מתרשמים מאדם

בפגישה הראשונה שלנו אתו? )מידת הדמיון אלינו או השוני מאתנו;

ציפיות מוקדמות; תרבות שונה; מין וגיל שונים ועוד.(

מהן לדעתכן הסיבות שבגללן אנשים רואים את אותה מציאות באופן

שונה? הדגימו.

– מה מביא לכך שאנשים חווים ומבינים את המציאות באופן דומה

למרות השוני ביניהם?

כיצד יכולה ראייה שונה של המציאות להשפיע על מפגש בין אנשים

ובין קבוצות הבאים מרקע שונה? הדגימו.

ובין קבוצות בין אנשים לסייע במפגש יכול בין אנשים כיצד הדמיון

הבאים מרקע שונה?

כאשר אנשים או קבוצות מתרבות שונה נפגשים זה עם זה – על מה

חשוב שיקפידו? מדוע?




המעגל בהפעלה זאת שני משחקים. אפשר להתנסות בשניהם או באחד מהם. למנחה:

מטרה לבדוק את היחסים בין הקבוצה המאורגנת לבין הפרט העומד מחוץ לקבוצה.

מהלך הפעילותשלושה משתתפים עוזבים את החדר..1

המדריך יבקש מחברי הקבוצה להסתדר במעגל צפוף )כתף נוגעת בכתף(.2

המדריך יבקש מהחבר הראשון שבחוץ להיכנס. ההנחיה שתינתן לו: תנסה.3

להשתלב בקבוצה. וכך השני והשלישי.

הערה אפשר לגוון בהנחיות, הן לקבוצה – למשל: אתם נותנים לחניך להיכנס רק אם הוא

– למשל: עליך למצוא את האדם שהוא המפתח והן למשתתף וכו'; בנימוס פונה

להשתלבות בחברה וכיו"ב. רצוי למנות תצפיתנים אשר יצפו במתרחש וידווחו על כך

במליאה.

נקודות לשיחה א. שאלות לחברים

?כיצד הרגשתם כששהיתם בחוץ

?מה הרגשתם כשנכנסתם וראיתם את הקבוצה

?כיצד החלטתם לפעול

?אל מי פניתם ומדוע

?באיזה דרך פניתם ומדוע

?מה הרגשתם כשנעניתם בשלילה

?מה צפיתם מהחברה או מחברים מסוימים בתוך הקבוצה

ב. שאלות לקבוצה ?מה הרגשתם כשנתבקשתם לעמוד במעגל

?מדוע סירבתם להיענות לחבר

?מדוע הסכמתם




?מה הרגשתם כשסירבתם? כשנעניתם

?האם הרגשתם מתח בין סולידריות הקבוצה לבין הזדהות עם רגשות הפרט




חי בתוכנו כאחד משלנו?מטרות

לעמוד על מגוון הרגשות שמעורר מפגש עם אדם לא מוכר, זר, שונה..1

לבחון דרכי התנהגות שונות במפגש בין אנשים הזרים זה לזה על מנת למנוע גילויי.2

אלימות ולחפש נתיבי הידברות.

למנחה לפני העיסוק בהפעלה זו, רצוי לעיין במאמרו של ד"ר ישראל כץ "על סטריאוטיפים ועל

דעות קדומות", המובא בנספח.

במליאה- כל משתתף יתבקש להיזכר במפגש שבו חש כזר או שבו נפגש עם זרים.

- אילו רגשות ותחושות התלוו למפגש זה?

- המשתתפים ישתפו את חבריהם במליאה ברגשות ובתחושות שעלו בהם.

המנחה יכתוב על גבי הלוח את עיקרי הדברים.

דוגמה לרגשות ולתחושות

מה חשתי כלפי זרים?מה הרגשתי כזר?

איום חוסר הבנה

נחיתות

עליונות איום

סקרנות




אילו תגובות והתנהגויות כלפי הזר )שהן תוצאה של אותם רגשות( מוכרים -

לנו?

דוגמות לתגובות: סטריאוטיפים, דעות קדומות, הכללה, הסתכלות על הזר כעל

אובייקט ולא כעל סובייקט, אהדה, עניין ועוד.

דוגמות להתנהגויות: דחייה, התעלמות, התגוננות, הסתגרות, פריסת חסות,

התגרות, תוקפנות ועוד.

לסיום, המנחה יקריא את השיר "כרטיס ביקור" מאת יואב חייק, והמשתתפים יענו על

השאלות:

איך מתאר המשורר את זהותו?.1

מהו, לדעתכם, המסר של השיר?.2

מה אפשר לעשות, לדעתכם, כדי להקל את תחושת הזרות של העולים.3

המגיעים אלינו?




נספח2על סטריאוטיפים ועל דעות קדומות / ישראל כ"ץ

קיבוצים לצירופים ומתייחסות במחשבתנו קיימות לתמונות מתייחס סטריאוטיפ

יגונה, בל בהכרח מדובר בעצם, אך, רע, דימוי למושג יש רבים בעיני כשלהם.

המתייחס לקטיגוריה טבעית של חשיבה. בסטריאוטיפ מעורבת גם מערכת רגשות,

נלווה פעמים ולהגזמה. ההבדלים לחידוד אותנו הסוחפת ועמדות, אמונות

לסטריאוטיפ גוון תוקפני, בעיקר כשקיימות התחככות ועויינות בין קבוצות, ולעיתים

הוא יוצר מעגל קסמים, שבו מגשימה הנבואה את עצמה. הסכנה היא הכללת יתר

זו על ידי וסילוף מסויים, וניתן להשקיע בפעילות חינוכית תקשורתית ל סלק סכנה

הכרת ערך המודעות העצמית, חיפוש מידע רב יותר והתנסות ישירה.

"הוא נראה כמו בן מושב, שהגיע העירה; "תפסיק להתנהג כמו עולה חדש!" "גבר

אמיתי לא יבכה לעיני אחרים"; ביטויים כאלה ואחרים אנו יכולים לשמוע בשיחת אגב

עם חבר או להשמיע בלהט ויכוח. בכולם יש איזו אמירה מכלילה, הנוגעת לקבוצה

חברתית כלשהי ונאמרת במידה ניכרת של ביטחון. להכללות כאלה מוקדש המאמר

הנוכחי. ננסה להבין כיצד הן נוצרות, למה הן משמשות וכיצד ניתן לשכלל או "לתקן"

אותן.

התמונה במחשבתנו( ליפמאן וולטר הפובליציסט הציע "סטריאוטיפ" המושג ,Lippmannאת 1922,)

קיבוציים לצירופים ומתייחסות במחשבתנו הקיימות ל"תמונות מתייחס כשהוא

כלשהם". הגדרה זו מתייחסת לאופן, שבו תופשים אנשים "עובדות" חברתיות. הדגש

)שקיימת בראשנו, ולא בהכרח באותה צורהבתבנית חשיבתיתהוא על כך, שמדובר

מרכיבים שאנו מזהים עםבאופן אחידבמציאות החיצונית(, ושבעזרתה אנו מתארים

קבוצה חברתית כלשהי )"היהודים נוטים להיות מודאגים", למשל, הוא היגד, המניח

דמיון בין כל מי שאנו מזהים כיהודים לגבי תכונה מסויימת(. ליפמאן סבר, כי כדי

תמונה לעצמם אנשים יוצרים והמורכבת העמוסה החברתית במציאות לתפקד

תפישתית, שיש בה פישוט-יתר של נתונים ושל משמעויות. לדעתו, תהיה תמונה כזו

מעוותת מבחינה עובדתית, נוקשה וקשה לתיקון ולכן גם לא רצוייה.

1989, 8מתוך: סקירה חודשית, גיליון 2




( ,Katz & Bralyמחקר מוקדם ומרכזי, יחסית, בנושא נערך ע"י כץ ובראלי 1933,)

שביקשו לקבל תגובות של נחקרים אמריקאים לגבי קבוצות חברתיות שונות )כושים,

יהודים, אירים, תורכים(. הם מצאו, כי קיימת הסכמה ניכרת בין אנשים לגבי התוכן של

השנים במהלך שנעשו נוספים, השונות. מחקרים לקבוצות הנוגעים סטריאוטיפים

( ובעיקר:Tajfel" 1978בהקשר זה, מבססים הבנות נוספות שלנו בנושא זה )

כשהם משתמשים חברתיות, קבוצות בקלות לאפיין נכונים שאנשים

לצורך זה במונחים של תכונות מעטות;

שאיפיונים אלה נלמדים בגיל מוקדם ביותר, אף בטרם יש לנו ידע מסודר על

הקבוצה החברתית, שאליה מתייחס הסטריאוטיפ;

שכוחו של ההרגל עושה את התמונות התפישתיות האלה לקשות לשינוי, אלא

אם כן מופיע הדבר כתגובה לשינויים מקיפים יותר בתחום הכלכלי, הפוליטי או

החברתי.

להתנער שרצוי קללה, זוהי כאילו רע, דימוי "סטריאוטיפ למילה יש רבים בעיני

ממנה. אצל רבים היא נקשרת במשהו שיש להתבייש בו, שכביכול אינו בנמצא אצל

אנשים מלומדים ונאורים. אך האם מדובר במשהו שלילי כל כך? כיום מבינים יותר,

, כזאת שעניינה לקטגוריה טבעית של חשיבהשמדובר בהכרח בל יגונה, המתייחס

( ואיפיונן יחד צירופן קבוצתיות, תופעות BROWNסיווג יצירת1986 בעצם, .)

סטריאוטיפ הינה דרך בלתי נמנעת לארגון מידע חברתי. שהרי לא יתכן שלגבי כל

אנו לו. הנוגעות העובדות של הבהרת ומקיף יסודי תהליך נקדים שנפגוש אדם

נאלצים להקיש מתכונה עיקרית אחת, שאנו מייחסים לו, לגבי תכונות אחרות, או

היאההכללהלהקיש ממאורע אחד, שנחרט בזכרוננו, לגבי מאורעות רבים אחרים.

מעבר לנקודת זמן אחת ומעבר לאנשים היחידים – כאן סכנתה )אני מתייחס לאדם

לפני שבעצם הכרתי אותו מקרוב ובאופן יסודי ומעודכן( וכאן גם יתרונה )אני יכול

להחליט די מהר כיצד להגיב, גם אם לא ביררתי את כל העובדות בהקשר הספציפי

הנתון(. הסטריאוטיפ מציע לנו אוסף טענות כלליות על קבוצה חברתית, ובכך מעניק

לה מין תווית; כפי שהסימון על הבקבוק אומר לנו אם לפנינו שמן לבישול, סוג של

תרופה או דלק, כך מעניק לנו הסטריאוטיפ תחושה, שהאמצעי המזהה יספיק כדי

לאתר את המידע החשוב על הקבוצה החברתית, שנוכל לצרף למידע הטרי סיכום

של הערכות הנשענות על ניסיון חברתי רווח, ושכל חברי אותה קבוצה מתאימים,




זה. לסיכום כביכול,

כמה רע סטריאוטיפ איננו רק מסגרת, שבה אנו מצרפים יחד עובדות. זוהי גם מערכת, שבה

מעורבים רגשות, אמונות ועמדות. "חייל", "אזרח", "זקן", "ילד", יהודי", או "ערבי"

קשורים אצלנו באסוציאציות של טוב – רע, מושך – מרתיע, מותר – אסור, נקי –

מלוכלך. המרכיב הרגשי, המאפיין רבות מן התוויות, שבהן אנו משתמשים, מגייס

מעורבות חזקה שלנו וסוחף אותנו להגזמה ולחידוד ההבדלים בין "אלה שהם כאלה"

"אנחנו"(. לבין "הם" בין ההבחנה גם זוהי פעם )לא כאלה" שאינם "אלה לבין

הבדלים בנוסח זה שייכים לעיתים לתמונת-העולם הבסיסית שלנו, כשזו מתארת

קיטוב מדומה )נשים -–להבדיל מגברים; עשירים – מעניים; יהודים – מערבים; אנשי

מיהודים או רפורמיים מיהודים – אורתודוכסים יהודים ימין; מאנשי – שמאל

כך, שהן ידי על זהויות חברתיות מסויימות זה מאפשר לחזק קיטוב מסורתיים(.

העדפה גם לכך נלווית כלל, בדרך אחרות. מזהויות בתכלית כשונות מתוארות

ברורה. אם ניתן לזהות ולהבחין בבירור מי נחשב "חולה", "נכה" או "פגום", הרי יש

בכך גם כדי להבטיח, כי כל השאר מייצגים "בריא" ו"שלם". דווקא משום שבדרך

כלל אין הדבר בגדר מובן מאליו, יש בתיוג כדי להציע הקלה ומרגוע. יש בכך כדי

להזין אשליה מסוימת, כאילו עולמנו מוגדר, מבורר וחד-משמעי בסדריו. והרי בעצם

המציאות, שאנו פוגשים, מורכבת, נעדרת ודאות ועמוסת סתירות.

פעמים רבות נלווה לסטריאוטיפ גוון תוקפני, בעיקר כשהוא נוגע לקבוצות חברתיות,

שיש ביניהן התחככות, מתח ועוינות. לדעות שיש לנו על אסקימואים אין משמעות

דרמטית, שכן רובנו לא פגשו אנשים כאלה – וכנראה גם אין הסטריאוטיפ טעון

במיוחד. לעומת זאת ניתן לחשוב אפילו על הדימויים העמוסים, שיש לנו לגבי בני

שכונות שונות באותה עיר…

החברה הישראלית התמודדה לאורך כל השנים עם חלוקות ועם פיצולים בתוכה: בין

בין חדשים; עולים לבין הארץ ילידי בין הרוויזיוניסטים; לבין המאורגן" "הישוב

ספרדים לבין אשכנזים; בין דתיים לבין חילוניים; בין יהודים לבין ערבים; בין "המחנה

הלאומי" לבין "תנועה העבודה"; בין "יונים" לבין "ניצים". כל חלוקה מאלה שהזכרנו

עמוסי דימויים לה ונלוו לגישור, כקשה כחד-משמעית, ככוללת, בזמנה הופיעה

רגשות. זהו ביטוי נוסף ללחץ האופייני לחיים בישראל ולהכרח להתמודד ללא הפוגה

עם שאלות-יסוד תוך כדי טיפול בחרדה הבסיסית. בדרך כלל, משמש הסטריאוטיפ,




בתנאים של מתח, עילה להפרדה בין בני קבוצות שונות, להפליה ביניהן, לנטייה

להדגיש את הסכנה שבמגע המשותף. אזי נולדות תנועות חברתיות, המסבירות את

הסכנה שבזרים וב"אחרים", הדורשות שלא יתערבבו אלה באלה, המדגישות תכונות

מסוימות של בני הקבוצה הנגדית כמייצגות את כל השייכים אליה. מעשה אלימות

בתנאים אלה אינו מתפרש כגילוי פתולוגי של היחיד, כי אם מייצג את האלימות,

טעות. של או חולשה של גילוי גם וכך כולה. כביכול בקבוצה האחרת הטבועה

זה ובכלל הכלל. ומייצגים, בעצם, את לעצמם אנשים להיחשב היחידים חדלים

נותנים בני הקבוצה האחרת סימנים מרתיעים: הימין הוא אלים ובלתי דמוקרטי,

השמאל מוכן לפגוע באינטרס הלאומי, הדתיים רוצים כפייה, החילונים מחפשים

אלה בנסיבות וכדומה. תרבות חסרי הספרים מתנשאים, האשכנזים מופקרות,

מתחזקת האפשרות, שכל מה שיהיה ידוע לבני קבוצה אחת על זולתה יהי מושתת

על העוינות ועל החשדנות ההדדית, ללא סיכוי של ממש, שתסתננה ידיעות אחרות.

למשל, אם לא טוב ליהודים להיפגש עם ערבים אזרחי-ישראל, כיצד יידעו "מה הם

ייחשפו אליו בזהויותיו המגוונות "ערבי נשאר ערבי", כיצד ואם חושבים באמת"?

כגבר, כבעל משפחה, כבעל השכלה ומקצוע, כשכן?

היסוד התוקפני שמאחורי התפישה החברתית בולט בעמדות של בני קבוצות רוב

ומיעוט, כשביחסים ביניהן קיימת מידה ניכרת של איום הדדי. אנו יודעים, כי חלוקות

של שחור – לבן ושל רע – טוב נוטות להפוך חלק מן הקבוצות החברתיות לקורבן

למחשבות עוינות, כשהסטריאוטיפ מתיימר לתת לכך "כיסוי" עובדתי. במקרים אלה

הרגשית העמדה אם כי ובמידע, בעובדות הטעות איננו לסטריאוטיפ המקור

הקוטבית. ממילא קשה לברר את הבסיס העובדתי לסטריאוטיפים רבים )האיטלקים

יוצאי יותר של מקרי גנבה בין הם נקיים או מלוכלכים? האם יש שכיחות גבוהה

יכולת פחותה במדעים יש לנשים יוצאי ארצות אחרות? האם בין רומניה מאשר

מדויקים? מי מכם ראה נתוני מחקר בנושאים אלה? ועל כמה דוגמאות אישיות

אתם מבססים את אמונתכם בנדון?(. אך יש לנו צורך בקיום התבנית המזהה: נוצרת

נקודת התייחסות, המאפשרת לי גם לבטא דברים רבים מתוכי: אני מזהה כתובות

מושכות ומפחידות – ומפריד ביניהן בצורה חדה. כך נרקם סרט עלילה, שבו יש

"טובים" ו"רעים" ברורים, ועימו האשליה, כי זהו צילום נאמן של מה שקורה באמת.

חלון בלבד )עם מסגרת( למציאות כי אם בעיקראיננובפועל לא פעם הסטריאוטיפ

מראה, המחזירה אלינו רגשות ומחשבות, שקיננו מלכתחילה בתוכנו. המתבונן סבור,




בבואתו שלו, הד לו מראה, שבה מצטיירת יש אך, בעצם, לפניו חלון שקוף, כי

החזקים שלו )לשנוא ולאהוב, לפחוד ולרצות, להשתייך ולהיבדל(.לצרכים

אותנו המנחה מקדימה, להרתעה כגורם כוח לגבינו יש נפוצים לסטריאוטיפים

להתנהגות הנחשבת למקובלת מבחינה חברתית )"היזהר, שלא יגידו עליך, כי אתה

יפה נפש"; "רק מי שיש לו ציונים נמוכים לומד נגרות"; וגם "אל תיפגש עם דתיים, כי

הם יחזירו אותך בתשובה"(. תוצאות הדבר היא, שהם חוסמים את הנטייה לנסות

ישיר אחר טעמם של דברים ומקשים על קבלת עדות ממשית ולהתחקות באופן

תקפה לגבי מושאם. כך הם מוגנים גם מפני שינוי.

, שבו מגשימה הנבואהמעגל קסמיםבמקרים רבים תורם הסטריאוטיפ ליצירתו של

לומד, שמצפים ממנו הערבי מוזר; באופן ה"משוגע" ממילא מתנהג עצמה: את

וזקוק לתמיכה; כי בעצם הוא חסר אונים להיות אלים ואימפולסיבי; הנכה לומד,

אשה מבינה, שאם תצטיין בתחומים הנחשבים גבריים, יהיה לה קשה למצוא בן זוג.

גם במגע ישיר עם הזולת אנחנו משפיעים על מה שאנו קולטים ומאשרים מחדש.

ייתכן, שעמיתי לשיחה מופיע קר, משום שאני מנומס ומסויג בייחסי אליו, ולא משום

ש"האנגלים ידועים כאנשים קרים"; ייתכן גם, כי הוא תוקפני ומתוח, בהיותו נסער

ממשהו לא נעים שקרה לו זה עתה, ולא משום ש"ערבים מתנהגים בעוינות". אם

ניצמד לתווית, חזקה עלינו כי נמצא לה עדויות חדשות שיבססו אותה. אך, בעצם,

התווית, שהתיימרה רק לתאר את מה שמוחזק כ"מציאות", היא שסייעה לעיצובה

ולהוכחתה מחדש.

לשם מה( מסכם פונקציות אישיות וחברתיות של יצירת סטריאוטיפים:Tajfel, 1981טייפל )

מאפשר הדבר ליחיד יצירת תמונה ובהירה של המציאות, שישבמישור האישי

בה לגביו הבחנה ברורה בין קטגוריות חברתיות שונות. הבחנה כזאת נעשית

בעיקר כשלקטגוריות נודעת חשיבות או רלוונטיות לגבי הפרט, וזו גם מאפשרת

לו לטפח הערכה עצמית חיובית יחסית על ידי הדגשה של מרכיבים מסוימים

אחרת לקבוצה בהשוואה שייך, הוא שאליה הקבוצה, של בסטריאוטיפ

משמעותית )"אנחנו איננו כמוהם"(.

מאפשר הדבר חידוד הבדלים בין קבוצות חברתיות, תוךבמישור החברתי

בין ובתפישת השוני בין חברים בתוך הקבוצה לדמיון בדרישה הגזמה כדי




התרחשויות מכלול להסביר כדי משתמשים בכך שונות. בקבוצות אנשים

)העניין בולט ביותר בתהליך של יצירת שעיר לעזאזל, המייצג סוג של שוני ושל

נבדלות בשכנות לקבוצה או בתוכה, ולכן מופנית כלפיו תוקפנות. היחס העוין

לחריג מנומק במצוקה ובאי-הנחת, שהלה, כביכול, גורם להם, ונוצרת אפשרות

להצדיק התנהגות, שאיננה מובנת מאליה, למשל אפליה לטובה של בני קבוצה

אחת ואפליה לרעה של בני קבוצה אחרת )"זה מגיע להם, כי הם כאלה"(.

אף שסטריאוטיפים רבים נשענים על הכללות סבירות )כאלה שמתאימות למקרים

רבים בקבוצה החברתית הרלוונטית(, הם מביאים אותנו לעיתים תכופות למסקנות

מפליגות מדי. למידע קיימת נטייה להתגבש בצורה כזאת, כשתהיה בו מגמה אחת

ונוכל לשלבו במסגרת אחת ללא סתירות. זהו עיוות הקיים, אומנם, בתודעתנו, אך

ואכן, סטריאוטיפים אינם רק תיעוד של מייצג גם לחץ חברתי לעקביות במציאות;

המתרחש אלא גם תבניות ציפייתיות המכוונות בלי דעת את המתרחש.

על סומכים שאנו מכיוון יתר: הכללת ביצירת היא רבים הסכנה שבסטריאוטיפים

הרופא לגבי בריאותנו הפיזית, נסמוך עליו גם בתחומים אחרים, שבהם אין לו כל יתרון

בידיעה. הצרה היא, כי בתהליך זה סבור המתרשם, שיש בסיס עובדתי לקביעה שיצר

את לפיה מכוון ולכן צודק"(, שאני תראה, עוד "אתה או כמוני" חושבים )"כולם

התנהגותו.

ראינו, אם כן, כי התפישה החברתית שלנו – כמו כל תהליך התרשמות ניזונה מצרכים

אישיים וממגבלות באיסוף ידיעות מבוססות על העולם הסובב אותנו: אנו מגיבים לגבי

קטגוריות חברתיות בלי שיכולנו להתחקות באמת על קנקנן. פעמים רבות לא תועיל

גם חקירה יסודית של העובדות, שכן אין קנה מידה חד-משמעי לדברים. אותה תכונה

יכולה לקבל קונוטציות חיוביות או שליליות, כשהעניין תלוי בנקודת התצפית ובאמונות

המתבונן.

לשם שינויביטחוננו במידת הממשות של נועדו לערער את כל ההסתייגויות שהעלינו עד כה

קביעות שונות, בלי שנוכל לוותר על הצורך להתרשם ולהחליט. הכרת הסילוף הנלווה

לתפישה החברתית הסדירה שלנו עשויה לעיתים לסייע לנו לחפש מידע נוסף, בנגענו

משוכללים סטריאוטיפים של לעיצובם תתרום שגם אפשר, חשובים. בנושאים




ומורכבים יותר. הגם שניכרת יציבות רבה באשר למוטיבים הרווחים לגבי בני קבוצות

שונות, הרי ששינוי הנסיבות החברתיות והפוליטיות עשוי לשנות גם את הסטריאוטיפים

שבמוקד, ולפחות את משקלם היחסי. עלייה וירידה של אפיוני חשיבה סטריאוטיפית

תלויות לא מעט בנסיבות הכוללות ובתהליכים החברתיים הרחבים. מצבי מתח ואי

ביטחון הם מדגרה נוחה מאוד לחשיבה מופשטת ומקטבת; ואילו בתנאי רגיעה עולה

לשינוי רוצה להמתין יותר. מי שאינו ומאוזנות הסיכוי לביטוי של תפישות מסויגות

במציאות החיצונית, עשוי להשקיע בינתיים בפעילות חינוכית-תקשורתית. ובעניין זה

ניתן להצביע על כמה מאמצים מועילים:

: הידיעה, שמה שאני חושב על "ערבי" ועללמודעות עצמיתיש ערך מסוים .1

"יהודי" אינו קשור רק במה שהם אלא גם במה שאני, עשויה לתת בסיס להכרה

במחשבתנו לבנות בנסותנו מפעילים שאנו ההגנות, של יותר טובה

גם הרגשות תמונות-עולם; שהרי במבט כולל רוב האנשים מסוגלים לעורר

טובות וגם הרגשות רעות, וראוי שלא נילכד בקצה אחד של הרצף. לצורך זה יש

המאפיינות ובמורכבות בשניות הכרה המעודדת חינוכית, לפעולה חשיבות

תהליכים אישיים וחברתיים ומזהה את הערך שבביקורת. כן נחוצה בהקשר זה

התייחסות לפלורליזם )במחשבה ובמעשה(, שיש בו ביטוי לגיוון האנושי הרב

ופתח לגילוי של יצירתיות ושל מחשבה חדשה;

רב יותרמידעלגבי נושאים הנראים לנו חשובים ניתן להפעיל מאמץ ולחפש .2

– במגמה יותר גם ממקורות רבים – על הקבוצה החברתית, שבה מדובר

להימנע מלהיות שבוי במה שעלה בך ברגע הראשון או במה שחשבת עליו

מראש. וזאת בניגוד לגישה מן הסוג של "אל תבלבל אותי עם העובדות שלך,

הרי אני יודע את האמת"… למשל, רובנו יודעים מעט מאוד על כושים, למרות

שיש לנו סטריאוטיפ לגביהם. ומה על ידיעותיהם של אנשים בריאים על נכים?

)למה אלה מסוגלים, ולמה – אלה?( ידיעה זו כשלעצמה, אין בה כדי לשנות

המעצבים לכוחות ולמודעות אמיתית לסקרנות בנלווה אך קדומות, דעות

סטריאוטיפים יש בה כדי ליצור בסיס רחב יותר להתייחסות הדדית;

, אם זאת מתרחשת במגע אישי, לאורך זמןלהתנסות ישירהיש ערך מסוים .3

ובהקשר המעודד הרגשות טובות או אינטרסים משותפים. בתנאים אלה פוחת

הלחץ לשמור על סטריאוטיפים ישנים, וגדל הסיכוי לאימוץ התייחסות מורכבת

יכול אלים, ואפילו מזג חם הינו רווח שבדימוי הכושי, פנים. ורבת יותר




להתגלות כגבר רגיש, עדין בהתייחסותו ובעל השכלה רחבה; ומי שנחשב אויב

ועוין, יכול להופיע פתאום כמישהו, שיש לי איתו הרבה מן המשותף. תוך כדי

כך יכול להשתנות הסטריאוטיפ הישן או לקבל תיקון מקומי )"הוא נולד במזרח

נחמד…"(. כזה הוא אבל אירופה,

לנו התקשורת בכותרות, שמספקת גם להימצא יכולות חיוביות התנסויות

)אשה הנוהגת באוטובוס או מטיסה מטוס-קרב; ערבי, שמצא מטען חבלה

והזהיר מפניו מבעוד מועד(. אך גם לחוויות האישיות שלנו יש ערך רב – עליהן,

לפחות, יש לנו השפעה ישירה.




תרגיל הקופסאות מבוא

העמדה הסטריאוטיפית – המתייחסת בדרך כלל

לקבוצה חברתית או לאומית – היא צורך כמעט

העמדה האדם. של חשוב, ואף נמנע, בלתי

לסווג את המגוון העצום של האובייקטים לקבוצות, הסטריאוטיפית מסייעת לאדם

ובכך חוסכת לו אנרגיה וזמן. העמדה הסטריאוטיפית מאפשרת לאדם להגן על ה"אני"

שלו, ולעתים מספקת לו מוצא לגיטימי לרגשי איבה כלפי קבוצות אחרות. עם זאת,

העמדה הסטריאוטיפית עלולה להביא להתעלמות מייחודו של הפרט, למנוע פתיחות

לשונה ולהביא לחוסר סובלנות כלפי קבוצות אחרות ואפילו לדחייה שלהן.

לתוכה עובדות מסוימות( מקבלת על )המבוססת לעתים, העמדה הסטריאוטיפית

דעות קדומות )דעה קדומה: דעה משוחדת שיש בלב אדם על משהו או על מישהו, לא

מילון – או בהשפעת מישהו רושם מקרי יסוד על העובדות אלא בחינת יסוד על

הקבוצה או הפרט מתפיסת חלק אותן ועושה לגיטימציה להן נותנת אבן-שושן(,

המדוברת. במצבי מחלוקת, עלולה העמדה הסטריאוטיפית

להקשות את ההידברות ואת הבנת נקודת הראות של הזולת.

מטרה להמחיש כי בני האדם מחזיקים בדעות קדומות ביחס לקבוצות חברתיות שונות, ללא

התייחסות אישית לפרטים המרכיבים את הקבוצה.

. 18-13גילאי אוכלוסיית היעד:

דקות. 60 משך הפעילות:

קופסות או מגירות בגודל אחיד, גיליונות נייר גדולים, דפי עבודה קבוצתיים,עזרים:

טושים צבעוניים, פתקים ריקים )חמישה לכל משתתף(, דבק, דפי טיוטה, כלי כתיבה.





קופסות ריקות, ולכל אחת יצמיד תווית שיהיה10המנחה יניח במקומות שונים בכיתה

רשום עליה קבוצה אחרת מתוך הקבוצות המוצעות )אפשר לרשום קבוצות אחרות(

ויניח על יד כל קופסה פתקים ריקים.

בלונדיניות - אמנים -

שמנים - קיבוצניקים -

ספרדים - אמריקאים -

חילונים - דתיים -

אשכנזים - כושים -

ערבים - קשישים -

דרוזים - נערים מהשכונה -

- חרדים

המנחה יבקש מכל אחד לכתוב על גבי חמישה פתקים לפחות התייחסות לכל אחת

וכו'. את ידיעות, עובדות מהתוויות הרשומות על גבי הקופסות: אסוציאציות, דעות,

הפתקים יכניסו המשתתפים לתוך הקופסות המתאימות.

המנחה יחלק את המשתתפים לקבוצות. כל אחת מהקבוצות תקבל קופסה אחת או

שתיים וכרטיס משימה קבוצתית.

כרטיס משימה קבוצתיתעובדות מול עמדות

ברשותכם קופסה המתייחסת לקבוצה חברתית מסוימת. הוציאו מתוכה את כל

הפתקים ומיינו אותם לעובדות ועמדות.




שם הקבוצה __________________

ע מ ד ו תע ו ב ד ו ת ___________________ _______________

טענה שאיננה ניתנת עמדה:מעשה שנעשה, פעולה, עובדה:

מאורע שקרה, דבר של ממש, לבדיקה חושית משום שהיא

מבוסס על תחושות אישיות: בניגוד לדעה או להשערה

למשל: האמנים הם אנשים )מילון אבן-שושן(.

למשל: רוב תושבי עין-הוד הם מקוריים, "זרוקים".

אמנים.

1 . 1 .

2 . 2 .

3 . 3 .

4 . 4 .

5 . 5 .

6 . 6 .

7 . 7 .

8 . 8 .

9 . 9 .

10 . 10 .

11 . 11 .

12 . 12 .

13 . 13 .

שנרשמו הפרטים כל בו שייכללו גרפי ביטוי או קריקטורה איור, תכין קבוצה כל

בפתקים, תוך סימון העובדות בצבע אחד והעמדות בצבע אחר.

המנחה יבקש מהמשתתפים לאסוף את כל הפתקים לשני מוקדים מרכזיים: עובדות

ועמדות.




ויברר עם המשתתפים מה יוציא פתק כלשהו מאחד המוקדים בכל פעם, המנחה

דעתם לגבי המיון, האם לדעתם הוא נעשה נכון?

ביניהם לעבור יתבקשו והמשתתפים קירות החדר, על ייתלו הגיליונות הקבוצתיים

ולעיין בהם.

כל משתתף יבחר אדם השייך לאחת הקבוצות החברתיות שהוצעו )שמן, אמן, קשיש,

יכין פרופיל אישי של אותה וכו'( ושאותו המשתתף מכיר באופן אישי. כל משתתף

דמות וידביק את התיאור על גבי הגיליון של הקבוצה החברתית שאליה הוא משתייך.

המשתתפים יסתובבו בחדר ויעיינו בתיאורים האישיים שהוצמדו לגיליונות.

דיון במליאה האם מצאתם התאמה בין העמדות והדעות על הקבוצות החברתיות ובין

התיאורים האישיים המתייחסים לפרט באותה קבוצה חברתית? פרטו!

?האם הסתמנו פערים בין העמדות והדעות ובין התיאורים האישיים? אילו

מהם, לדעתכם, יתרונותיה של הראייה הסטריאוטיפית? )מסייעת לאדם בסיווג

המגוון הגדול של האובייקטים במציאות, מקלה על האדם להתמצא(.

,מהם חסרונותיה של העמדה הסטריאוטיפית? )מביאה למחיקה של הפרט

מונעת פתיחות כלפי השונה, עלולה להביא לדחייה של קבוצות, נותנת

לגיטימציה לדעות קדומות, מקשה את ההידברות(.

איך זה ששנים פחדתי להביטבראי?

"חברים"הפעילות לקוחה מתוך החוברת




למנחה בפעילות זו משולבים חיפוש באתר באינטרנט, קריאה של חיבור והוספת תגובה

באתר. אם יש קושי טכני, ניתן לקיים את הפעילות בעזרת הנספחים המצורפים )ללא

אינטרנט(.

מטרותלהתוודע לחוויית השונות של בני נוער אתיופים ולהבין את משמעויותיה..1

בחברה.2 שונים ממגזרים נוער בני בין והשונה השווה את להכיר

הישראלית.

להכיר בזכותו של כל אחד ואחת להיות שונה בלי להזדקק להסברים.3

ולהצדקות ובלי להיפגע על-ידי אחרים השונים מהם.

עזרים.חדר מחשבים ובו מחשבים עם חיבור לאינטרנט, מחשב לכל זוג תלמידים

'החלק הראשון של החיבור של קסה גטו כמספר המשתתפים )נספח מס

1 .)

'(.2החיבור של קסה גטו כמספר המשתתפים )נספח מס

'(.3כרטיסי משימה כמספר הזוגות )נספח מס

'(.4רקע למנחה )נספח מס

'בפעילות הבאה: שמואל ברו חולם את3אפשר להיעזר גם בנספח מס

הדבר הנכון.

מהלך הפעילותשלב ראשון – במליאה

( והמנחה או תלמיד קוראים את1מחלקים לכל תלמיד כרטיס )נספח מס' .1

הקטע.

מנחים דיון על המילים המסומנות, הכולל: הבהרת מושגים, בדיקת.2

המשמעות, אסוציאציות, דעות וכד'.

מספרים לתלמידים שקסה גטו, נערה ממוצא אתיופי, זכתה בפרס ראשון.3

בתחרות דן דוד של אוניברסיטת תל-אביב על החיבור שלה. פרס דן דוד הוא




פרס יוקרתי מאוד, המוענק למדענים וליוצרים בעלי שיעור קומה מישראל

ומרחבי העולם.

שלב שני – בזוגות בחדר מחשבים מול כל מחשב יושבים שני תלמידים. .1

מבקשים לאתר את החיבור של קסה גטו על-פי הכתובת שלהלן:.2

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423463,00.html התלמידים קוראים את החיבור וממלאים את ההנחיות שבכרטיס המשימה.3

(.3)נספח מס'

ו-2כאמור, אם לא ניתן להשתמש בחדר מחשבים, מחלקים את נספחים מס' .4

וממשיכים את הפעילות על-פי ההסבר שבהמשך.3

שלב שלישי – דיון במליאה האם היה משפט של קסה שנגע ללבכם? הסבירו?.1

מה מייחד את סיפורה של קסה?.2

מהו היחס בין ה"קולטים" לבינה?.3

מדוע נוצר יחס כזה, לדעתכם?.4

מה חשבתם והרגשתם על החוויות הקשות שקסה חוותה כעולה חדשה,.5

כבעלת צבע עור שונה?

אחד הקשיים שקסה מצביעה עליהם הוא בעיית הזהות שלה. מי לדעתכם.6

צריך לעזור לה בהתמודדות זו?

הבעיה הייחודית שממנה סובלים העולים מאתיופיה היא אפליה בשל צבע.7

עורם השונה. ממה נובעת בעיה זו? )גזענות, סטריאוטיפים, דעות קדומות(.

האם חוויתם מצב שבו אתם הייתם שונים? מה הייתה הסיבה לכך שראו בכם.8

שונים? איך הרגשתם? מה חשבתם? כיצד התמודדתם?

1נספח מס'

ואני תלמידת י"ב בבית הספר "קציר" בחולון. ללא השם האמהריקסה גטושלום, שמי

וצבע עורי. אך שמי מלח הארץשלי וצבע עורי רבים היו חושבים שאני ילידת הארץ, ממש

ייתכן ש רבים אומרים שאנחנו בשנות האלפיים, שלא מי שהנני. האפליהזועקים את

, עדיין קיימת. אם כך, איך ייתכן שכששמעתי את נאומובורותהפרימיטיבית, שנובעת מ

פעם לבי? מרטין לותר קינגשל

קטע מהחיבור שכתבה קסה גטו בהשראת חלומו של קינג, ואשר זיכה אותה במקום הראשון בתחרות דן דוד




2נספח מס'

החיבור המלא של קסה גטו

שלום, שמי קסה גטו ואני תלמידת י"ב בבית הספר "קציר" בחולון. ללא השם האמהרי

שלי וצבע עורי רבים היו חושבים שאני ילידת הארץ, ממש מלח הארץ. אך שמי וצבע

עורי זועקים את מי שהנני. מזה שנתיים שאני מרצה על הגזענות, על האפליה הזאת,

שהאפליה ייתכן שלא האלפיים, בשנות שאנחנו אומרים רבים שלי. העדה כלפי

הפרימיטיבית, שנובעת מבורות, עדיין קיימת. אם כך, איך ייתכן שכששמעתי את נאומו

של מרטין לותר קינג פעם לבי?

הרגשתי עצבות עזה מצד אחד, ומצד שני שמחה. מישהו כבר יצא להילחם על אותן

זכויות שאני נלחמת בכל כוחי לשנותן. אם הגזענות אינה קיימת, אמרו לי אתם איך זה

ששנים פחדתי להביט בראי? איך זה שרק אחרי כל-כך הרבה כאב הייתי מוכנה לקבל

את עצמי, שחורה? איך יתכן שהיום, בשנות האלפיים, שערי בתי ספר בארץ נטרקים

רועדות, בידיים הזו, שהוקמה זה שדווקא פה, במדינה איך ילדים אתיופים? בפני

לפני כשישים שנה מפני מגואלות בכאב, בייסורי אנשים שברחו מהצל של עצמם

שנענשו על מי שהינם, איך זה שדווקא כאן מרימים אצבע מאשימה ומלגלגת לעבר

האתיופים כשטוענים שרמת ההשכלה ירודה?

איך זה שדווקא היום, כשהכל פתוח וכבר מכירים בזכויות של שוויון, עדיין ישנם קולות

של הרס, קולות צורמים הקוראים להפרדה בין שחורים ללבנים? הכאב הכי גדול הוא

שאני עליתי לארץ ישראל לא בגלל שבחרתי, לא בגלל שנפשי חשקה להכיר עולם

חדש, מודרני. היו אלה הורי שהלכו בעיוורון מוחלט אחרי החלום שלהם להגשים את

יהדותם. ובגלל אותו חלום על ארץ רחוקה, ארץ זבת חלב ודבש ישבתי לילות וביקשתי

להיות לבנה, ביקשתי לכפר על מעשה שמעולם לא עשיתי.

בעבר היה לי שם עברי, זה היה אמור להקל עליי להשתלב בחברה הישראלית. משום

ילדה קטנה חיפוש עצמי. כשהייתי יצאתי למסע ושנים זהותי, זה טשטש את מה

ואני תלמידת י"ב בבית הספר "קציר" בחולון. ללא השם האמהריקסה גטושלום, שמי

וצבע עורי. אך שמי מלח הארץשלי וצבע עורי רבים היו חושבים שאני ילידת הארץ, ממש

ייתכן ש רבים אומרים שאנחנו בשנות האלפיים, שלא מי שהנני. האפליהזועקים את

, עדיין קיימת. אם כך, איך ייתכן שכששמעתי את נאומובורותהפרימיטיבית, שנובעת מ

פעם לבי? מרטין לותר קינגשל

קטע מהחיבור שכתבה קסה גטו בהשראת חלומו של קינג, ואשר זיכה אותה במקום הראשון בתחרות דן דוד




על לטפס לכי שלך! לארץ תחזרי סמבה! כושית "כושית! לי קוראים היו והילדים

צריכה אני לאיזו ארץ לא הארץ שלך!" שאלתי: זו בטח העצים, לשם את שייכת!

היא היא ממלאת את הלב, זה השנאה, ליצור הנורא שיכול האדם לחזור? הדבר

וזדון, היא מחפשת אחר אשמים, שהרבה ממלאה את הראש במחשבות של הרס

פעמים הם חפים מפשע!

הייתה השכונה שלי לחולון, כשהגעתי רק נחשפתי והגזענות תופעת האפליה אל

שכונה של לבנים. היינו המשפחה האתיופית הראשונה בשכונה. הייתי, מן הסתם,

הילדה האתיופית הראשונה בכיתה ובבית הספר בכלל. הילדים תמיד הציקו, המורות

ילדיהם... לנוכח התלמידה השחורה בכיתת היו חסרות אונים, ההורים הרימו גבה

וההורים בבית לא יודעים עברית, לא מכירים בזכויות הילד, לא נמצאים שם כשהילד

זועק. הרגשתי חשופה לגמרי, כאילו מישהו בא ותלש את עורי, משאיר אותי עירומה

בפני הילדים שנהגו להרים אצבע מאשימה, ולהשמיע קולות של גנאי ולגלוג להם לא

יכולתי להגיב בשל דלות אוצר הקללות שהיה בפי.

כשאף אחד לא רצה לשבת לידי, שנאתי אותי. כשאף אחד לא הזמין אותי לימי הולדת,

ישבתי בחדר ובכיתי על מי שאני. כשקיללו אותי, החזרתי באותן קללות. אנשים ברחוב

הביטו בי במבט מתנשא, ולי לא היה דבר שיכול היה לעזור לי להתגונן בפניהם. הייתי

עומדת שעות על מעקה האמבטיה, מביטה בראי, מעווה את פניי ומנסה למצוא את

החלק הפגום בי. אף פעם לא מצאתי דבר מלבד צבע העור שזעק: את שונה! חלמתי

להיות לבנה. חשבתי שרק ככה אוכל להצליח בחיים. חשבתי שביום שאהיה לבנה,

העולם יחייך אליי, הילדים יאהבו אותי, השכנה בדלת ממול תפסיק לטרוק את הדלת

בכל פעם שתראה אותי.

לכל זה השתוקקתי, על כל זה חלמתי, זה מה שהחזיק אותי בין דקה לדקה. מעולם לא

הכרתי אדם ששנא את עצמו בגלל מי שהוא, מעולם לא הכרתי אדם שברח מעצמו

בגלל שברחו ממנו, מעולם לא הכרתי אדם שפחד כל-כך בגלל מי שהוא.

אותם בגלל אותי ישפטו שתמיד למדתי פגום. דבר בי שאין למדתי השנים עם

סטריאוטיפים, שההתנתקות שלי ממי שאני מחלישה אותי, ששום בגד ושום הפרת

זו את לאהוב למדתי חלק ממני, וזה עורי, צבע את יסירו לא שלי בעדה נורמה




שהביטה בי בראי כל בוקר, למדתי שכדי לקחת חלק בעולם הזה אני חייבת לקבל את

עצמי ולצאת למאבק על הזכויות שלי: הזכות שלי לחיות, הזכות לאהבה כמו כל אדם

חופשי. חזרתי לשם האמהרי שלי, קסה, נתן לי אלוהים מתנה שנייה, והחלטתי בפעם

הראשונה לקבל אותי.

היום אני רוצה להגיע רחוק כמו שאני, צבע העור לא אמור להגביל אותי. מי היה מאמין

שיהיה לי את האומץ לקום ולהיאבק? לחשוף בני נוער לאותה שנאה עיוורת שאיימה

עלי, ובמקומות אחדים עדיין קיימת? מי היה מאמין שיבוא היום ויהיה בי את הכוח

לספר את מכאוביי ללא פחד? מי היה מאמין שהחלום של מרטין לותר קינג עדיין לא

מומש? אנחנו טוענים שהמדינה דמוקרטית, שלכולם יש זכויות. תתבוננו רגע בבקשה

ועדיין הראשונה העלייה מאז שנה שלושים חלפו שכבר זה איך – שלנו במדינה

האתיופים לא משולבים בחברה הישראלית? איך זה שסוגרים דלתות של בתי ספר

בארץ בפני ילדים אתיופים? איך זה שאחותי עדיין רוצה להיות לבנה כשם שאני רציתי

בילדותי?

ואני רוצה רק לומר שלי יש חלום: שיום אחד תרוץ/ירוץ לראשות הממשלה אתיופי/ת,

יהיו גם יו"ר בחברות הייטק ישבו גם אתיופים, שלצד שבמקומות עבודה מכובדים

אתיופים ולא רק בתור מנקי משרד, שבטלוויזיה יהיו אתיופים ולא רק בתפקידי משנה

זוטרים. לי יש חלום שילדים אתיופים ירגישו חלק מהמדינה הזאת, שלא יברחו ממנה,

כי אין לנו ארץ אחרת.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423463,00.html




3נספח מס'

4נספח מס'

חומר רקע למנחה

תגובה ראויה וסובלנות בין-אישית

דניאל גולמן

שעושים את מה לשנות אפשר עדיין בקלות, קדומות דעות לשרש אי-אפשר אם

לגביהן. ברשת "דני'ס" למשל, מלצריות או מנהלי סניפים, שהפלו שחורים לרעה, ננזפו

נזיפה. תחת זאת, נראה שמנהלים ובדרך-כלל לא קיבלו שום נדירות, רק לעתים

מסוימים עודדו אותם, לפחות בשתיקה, ואפילו הציעו, ולו ברמיזה, קווי מדיניות, כמו

חינם ארוחות מניעת שחורים, רק מלקוחות ארוחות עבור דרישת תשלום מראש

נעילת או נרחב, לפרסום זכו החינם שארוחות למרות שחורים, של בימי-הולדת

הדלתות בטענה שהמסעדה סגורה, בבוא קבוצה של לקוחות שחורים.

כרטיס משימה זוגית

מצאו את הכתבה – "שמי קסה גטו ויש לי חלום", בכתובת האתר שלהלן: .1http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423463,00.html

קראו את הכתבה. .2

קראו את התגובות לכתבה. בחרו תגובה אחת שעמה אתם מסכימים ותגובה אחת.3

שעמה אינכם מסכימים והסבירו את בחירתכם.

מה הייתם רוצים לומר לקסה בעקבות קריאת הכתבה? .4

נסחו ביחד את תגובתכם לכתבה ושלחו אותה.





...כל מה שידוע לנו על אודות דעות קדומות ועל הדרך להילחם בהן מצביע על כך,

שדווקא התנהגות כזו – העלמת עין מביטויים של משוא פנים – מאפשרות פריחה של

אפליה לרעה. לא לעשות מאומה, בהקשר כזה, הוא בפני עצמו פעולה הרת-תוצאות,

מפני שיש בכך מתן אפשרות לחיידק האפליה להתפשט ללא התנגדות. חיוני הוא

לשנות בתכלית את אמות-המידה של קבוצה, על-ידי נקיטת עמדה פעילה נגד אפליה,

מדרגי ההנהלה העליונים ומטה. ייתכן שדעות קדומות לא ישתנו, אבל אפשר למנוע

פעולות של אפליה, אם האווירה משתנה. כדברי מנהל בכיר בחברת יב"מ, "אנו לא

מרשים ביזוי או עלבונות מכל סוג; כבוד לפרט הוא מאבני-היסוד של תרבות יב"מ".

אם יש איזה לקח מחקר הדעות הקדומות העשוי להרבות סובלנות בתרבות של תאגיד

או לנוכח מעשים מתונים של אפליה אפילו למחות אנשים לעודד הצורך זה הרי

הטרדה – בדיחות מעליבות, למשל, או תלייה של לוחות-שנה עם תמונות של נשים

בעירום, המשפילות את הנשים העובדות במקום. במחקר אחר התגלה כי כאשר חבר

בקבוצה השמיע השמצות אתניות, האחרים נטו ללכת בעקבותיו. המעשה הפשוט של

זיהוי דעות קדומות ככאלו, או הסתייגות מיידית מהן, משרה אווירה חברתית שאינה

מעודדת אותן; שתיקה מעודדת יחס סלחני כלפיהן.

במאמץ הזה שמור תפקיד מכריע לאנשים בעלי סמכות: אם הם אינם מגנים מעשי

גינוי, שבעקבותיו כשרים. הם כאלה כי מעשים בשתיקתם מאותתים הם אפליה,

ננקטת פעולה, כמו נזיפה, מאותת בבירור שאפליה אינה דבר של מה בכך, וסופה

תוצאות ממשיות – ושליליות.

הניסיון יותר מאשר קדומות מעשי בקיצור, הניסיון לבטל את ההשמעה של דעות

לחסל את ההתנהגות עצמה; סטריאוטיפים משתנים באיטיות רבה, ואפשר שאינם

משתנים בכלל.

קיבוצם של אנשים מקבוצות שונות תורם רק במעט, או שאינו תורם בכלל, להפחתת

אי-הסובלנות, כפי שמעידים מקרים של ביטול הפרדה בבתי-ספר, שהביאו להגברת

העוינת בין קבוצות במקום לצמצומה.

בזו זו מתערות אינן קבוצות כאשר בבתי-הספר. ההפרדה מביטול נלמד הלקח

הסטריאוטיפים מתגברים לזו, זו עוינות קליקות יוצרות אלא חברתית, מבחינה

השליליים, אבל כשתלמידים פעלו יחדיו כשווים, כדי להשיג מטרה משותפת – למשל,

בקבוצות ספורט או בתזמורות – הסטריאוטיפים שלהם נעלמו...




רוסי, צרפתי ויהודי..."חברים"הפעילות לקוחה מתוך החוברת

מבואקדומות ודעות סטריאוטיפים גם כמו הנחה שרתיעה מה"אחר", יוצאים מתוך אנו

יחס זו. תופעה לא פסחה הישראלית על החברה וגם חברה, בכל קיימים כלפיו,

ימנים ואשכנזים, ספרדים ועשירים, עניים ודתיים, חילונים בין קיים מסתייג

ושמאלנים, ערבים ויהודים, עולים וותיקים. אנו מבקשים לעודד את התלמידים לחשוף

"לשים במטרה ה"אחרים", כלפי אותנו המלווים הסטריאוטיפים ואת הרגשות את

בפעילות והוגנת. מקצועית ישירה, בצורה עמם ולהתמודד השולחן" על אותם

מתייחס ההומור כיצד ולבחון הומור בעזרת הסוגיה את לבדוק בחרנו המוצעת,

למתחים בין קבוצות אנושיות שונות.

הדברים בוטים, עוקצניים שימו לב!ועלולים

לפגוע במושאי הבדיחות. אך דיון על

בדיחות שמביאות מאפיינים של אנשים,

עדות, עמים, דתות ועוד לידי הגזמה עשוי

לשמש אמצעי מרתק לבחינת סוגיית

הסטריאוטיפים. שימוש בהומור ובאירוניה

)גם עצמית( נועד להפיג מתח, להעלות

חיוך, אשר כה נחוץ לדיוננו, ועם זאת, הוא

מסייע לבחון את הרעיונות הטמונים

בשורש הבדיחה.

מטרות. לברר את משמעותו של המושג "סטריאוטיפ".1

" מושאל סטריאוטיפ "המושג הסוציולוגי

מהמקור הלשוני:

רוב פי )על מתכת לוח = סטריאוטיפ

מדויקת בו העתקה שיש עופרת( עשוי

והוא הדפוס של סדר אותיות של

המשמש להדפסת מהדורות נוספות של

= סטריאוטיפי וכד'. עיתונים ספרים,

– ובהשאלה מסטריאוטיפים, מודפס

בלתי נדוש, הקודם, על בדיוק החוזר

משתנה.




. לבדוק את תפקידו החברתי של הסטריאוטיפ.2

. לבחון את מקומו של ההומור כאמצעי להתמודדות עם קשים.3

עזרים '(.1תדפיס בדיחה לכל תלמיד )נספח מס

'(.2תפקיד ההומור, רקע למנחה )נספח מס

'(.3שמואל ברו חולם את הדבר הנכון )נספח מס

מהלך הפעילותשלב ראשון – אישי

(, קוראים אותה בקול ומציגים1מחלקים לכל תלמיד את תדפיס הבדיחה )נספח מס'

2את השאלה: מהו העיקרון שעליו מבוססת הבדיחה? היעזרו בהבהרה שבנספח מס'

לניהול דיון קצר בעקבות קריאת הבדיחה. ניתן להיעזר גם בסיפורו של שמואל ברו

.4והשימוש שהוא עושה בהומור, נספח מס'

שלב שני – במליאה

במהלך הדיון, במקום המתבקש, מציגים את הגדרת המושג "סטריאוטיפ" למנחה:

.2ומסבירים אותו. היעזר במאמרים בנספח מס'

שאלות לדיוןמה זה סטריאוטיפ? נסחו במילים שלכם..1

תנו דוגמות של סטריאוטיפים על: גברים, נשים, כפריים, עירוניים, בדווים,.2

סינים, אמריקאים, יהודים, תושבי היישוב הקרוב למקום מגוריכם, תושבי

היישוב הערבי הקרוב למקום מגוריכם. האם כל הנשים, הגברים, הכפריים...

מתאימים לסטריאוטיפים שאתם ציינתם?

האם, לדעתכם, גישה סטריאוטיפית מלווה ביחס חיובי או שלילי, מכבד או.3

מזלזל? הדגימו. )יש סטריאוטיפים חיוביים שאינם משקפים בהכרח את

המציאות.(




האם נתקלתם ביחס סטריאוטיפי כלפיכם? כיצד הרגשתם? כיצד.4

התמודדתם?

מהם ה"רווחים" ומהם ה"מחירים" של גישה סטריאוטיפית?.5

האם חברה המתאפיינת בגישה סטריאוטיפית של קבוצות בתוכה, זו כלפי זו,.6

היא חברה שאתם רוצים להשתייך אליה? מדוע?

מה לדעתכם צריך לעשות על מנת להשתחרר מסטריאוטיפים ומדעות.7

קדומות?




1נספח מס'

בדיחהאחד – חבית בירה.גרמני

שני גרמנים – תפוקה של עשרה.שלושה גרמנים – עדר.

אחד – קור רוח.אנגלי שני אנגלים – שתיקה מוחלטת.

שלושה אנגלים – מועדון.אחד – שתי נשים.צרפתי

שני צרפתים – דו-קרב.שלושה צרפתים – הפגנת רחוב.

אחד – לב רחב.רוסי שני רוסים – בית מרזח.

שלושה רוסים – תוהו ובוהו.אחד – עולם ומלואו.יהודי

שני יהודים – דין תורה.שלושה יהודים – ארבע מפלגות.

דין תורה – כששני יהודים אינם יכולים להגיע ביניהם להסכמה

ופונים יחד אל הרב כדי לקבל החלטה בעניינם.




)העשרה למנחה(2נספח מס'

תפקידי ההומור בדיחות עשויות לגעת בשאלות של מחיצות, גבולות של זהות וחוסר ודאות, שמקורו

לקבוע בצורך או לבטוח?( יכול אני )במי מטושטשים הגבולות שבהם במצבים

הבדלים שהם ברורים לחלוטין, כמו בבדיחות אתניות.

אי הודאות נוגעת הן למציאות והן למראית העין של הזהות: מי אני? מי אתה? מי

הם? כיצד אנו נראים זה בעיני זה? ההבדלים הנרמזים בבדיחות הם בין מדינות,

אומות, קבוצות אתניות, מקומות, ואפילו בין אלוהויות.

בבדיחות אלה נמצא כפל משמעותיות מקסים, שיש בו עירוב של ביטחון עצמי עם

הצורך בתמיכה וחיזוק, גאווה עם קנאה, רהב עם הרבה ספקות. אלה הן גם בדיחות

שנשמעות עצבניות במיוחד משום שהן מגרות את העצבים הרגישים ביותר.1987עם עובד, הצחקתם אותנו, מתוך: יצחק גל-נור, סטיבן לוקס, יעקב רוטבליט.

ההומור ממלא פונקציה חברתית. הוא מסייע בהתמודדות עם מצבי לחץ ודחק. הומור

עוזר להגיע לפורקן ולשחרור מתחים ומסייע ביצירת תפיסת עולם אופטימית. בנוסף,

משמש ההומור כמנגנון הגנה מפני סיטואציות חברתיות מביכות.

הספרות מציינת את התרומה של ההומור, כמיומנות חברתית, לתקשורת בין אישית,

כמרכך פועל שהומור ומסבירה קבוצתית, וללכידות חברתית לסולידריות

למוראל וכתורם לקונפורמיות, חברתיים לחצים כממתן חברתיות, באינטראקציות

הקבוצתי.

להומור תפקיד מרכזי בקבוצה. הוא עוזר ביצירת שפה קבוצתית משותפת ומדגיש את

הקבלה בשלב כן, כמו לה, מחוצה יחידים או קבוצות מול אל הקבוצה ייחודיות

לקבוצה, למשל, לאדם בעל חוש הומור יהיה קל יותר לזכות באהדת הקבוצה ולרכוש

מעמד. בה

ההומור עוזר בהפחתת מתחים וקונפליקטים בקבוצה. הוא מאחד, מגביר תחושה של

נעימות ומעלה את כוח המשיכה של הקבוצה.




יכול לבנות ולקיים קשרים הומור חשוב ביחסים חברתיים בין אישיים רבים. הומור

עוינות ולבטא נוחים כדי להפיג מתח במצבים בלתי בו ניתן להשתמש חברתיים.

בצורה המקובלת על ידי החברה.

אחד היתרונות המשוערים של הומור הוא פיחות באמוציות השליליות. את ההומור

והצחוק מהוים אלטרנטיבה לעוינות וכעס.

1977, ספריית הפועלים, מתוך: יוחנן פרס. "יחסי עדות בישראל"

העמדה הסטריאוטיפיתחנן רותם

הגדרת העמדה הסטריאוטיפית סטריאוטיפ, על פי הגדרתם של הילגרד ואטקינסון, הוא הכללה מוטה )או משוחדת(,

המתייחסת בדרך כלל לקבוצה חברתית דו לאומית, ועל פיה מייחסים ליחידים תכונות

שאין בהם. העמדה הסטריאוטיפית משקפת התייחסות חיובית או שלילית כלפי מושא,

מושג או מצב.

עמדה סטריאוטיפית אפשר להגדיר אפוא כנכונותנו להגיב באורח קבוע מראש כלפי

קבוצה חברתית או לאומית בצורה משוחדת, כשאנו מייחסים לחבריה כיחידים תכונות

שאין בהם. ההטיה או השיחוד יכולים להיות בכיוון החיובי או בכיוון השלילי.

הצרכים שהעמדה משרתתהעמדה משרתת כמה צרכים של האדם:

ראשית, סביבתו של האדם עשירה מאוד בגירויים ובאובייקטים. כדי לטפל במיגוון

עצום זה של אובייקטים, על האדם לסווגם לקבוצות, ולא – ייאלץ לקבוע בלי הרף את

יחסו לכל פרט ופרט. העמדה, בכך שהיא מתייחסת לקבוצה שלמה, חוסכת לאדם

אנרגיה וזמן.




שנית, העמדות מספקות לאדם מסגרת לסיווג המידע שברשותו. במקום לזכור פריטי

כלל בדרך הוא משבצו חדש, פרט בקולטו לקבוצות. מסווגם האדם רבים, מידע

במסגרות הקיימות.

שלישית, העמדות שהאדם מחזיק בהן משמשות בסיס ליצירת זהות קבוצתית, משום

הדעות את לעצמו מאמץ כשאדם לרובם. או הקבוצה חברי לכל משותפות שהן

והעמדות הרווחות בקבוצה מסוימת, הוא מבסס ומגביר את השתייכותו אליה וזוכה על

כך לתגמולים שונים ממנה.

רביעית, העמדות מאפשרות לאדם להגן על "האני" שלו, בכך שהן מסייעות לו לסלף

חוסר בשל בבחינה שנכשל תלמיד לדוגמה: ממנה. להתעלם או המציאות את

כישרונות או אי ידיעת החומר, מאשים בכישלונו את המנחה "הספרדי", המפלה לרעה

את התלמיד "האשכנזי", כי "כידוע ספרדים נוטים לנטור טינה לאשכנזים".

כלפי ולדחפי-הרס איבה לרגשי לגיטימי מוצא לאדם העמדות מספקות חמישית,

קבוצות אחרות.

התהוות העמדות העמדות מתגבשות בשלבים שונים של חיינו. עמדות חברתיות אינן נטיות טבעיות. הן

נרכשות בדרכי למידה שונות. אין אדם שונא יהודים מלידה או אוהב ערבים מלידה.

הוא רוכש את יחסו כלפי קבוצות חברתיות שונות בלמידה מסביבתו החברתית. הוא

רואה כיצד הקבוצה החברתית, שאליה הוא רוצה להשתייך, חושבת, מרגישה ופועלת

כלפי קבוצות חברתיות אחרות, והוא מאמץ לעצמו עמדות אלה, בלי לבדוק כלל את

נכונותן. לכן, יכול אדם להרגיש שנאה או אהבה כלפי יהודים, אסקימואים או אחרים,

בלי שראה אנשים אלה מימיו. הוא יכול להרגיש שנאה או אהבה גם כלפי עם שאיננו

קיים כלל ואינו אלא פרי הדמיון, וזאת רק משום שצליל שמו של אותו עם מזכיר לו שם

עם אחר, או משום שחברתו לימדה אותו, שאסור להישאר אדיש כלפי עם )או קבוצה

חברתית(, ויש לנקוט עמדה.

העמדה הסטריאוטיפית כגורם מכשילההנחה שבה. התועלת על בהרבה עולה גורמת הסטריאוטיפית שהעמדה הנזק

שביסוד היווצרותן של עמדות והשימוש בהן היא – שכל הפרטים בקבוצה דומים זה

ולנקוט כלפיהם יחס דומה. אבל לזה עד כדי כך, שאפשר להכלילם בקבוצה אחת




כשאנו עוסקים בבני אדם, אין הדבר כך. אמנם יש מן המשותף לכל האנשים ולכל

קבוצה חברתית בפני עצמה – אולם כל אדם הוא עולם בפני עצמו, השונה מכל אדם

זהות כלפי קבוצות בני אדם, אנו מפסידים פעמיים: אחר. לפיכך, בנוקטנו עמדות

וכו'(, אנו מתעלמים בהפרידנו את הגזע האנושי לקבוצות )לאומים, עדות, מפלגות

לקבוצות היא )ולכן ההפרדה דומים בני האדם כל מהעובדה שמבחינות מסוימות

מלאכותית(, ואנו מתעלמים גם מהעובדה שמבחינות רבות כל אדם שונה אף מבני

ועוד, העמדה מפשטת את זאת )ולכן ההקבצה לקבוצות היא מלאכותית(. קבוצתו

עולמנו ובכך היא מאפשרת לנו לחסוך אנרגיה, אולם היא גם עושה את עולמנו עני

ומונעת מאתנו את העושר שבהתייחסות לכל יותר בהתעלמה מפרטים ומהבדלים

דבר ולכל אדם בזכות עצמו ולא בזכות השתייכותו הקבוצתית. העמדה משמשת אמנם

כאמצעי להזדהות עם קבוצה חברתית, אולם הזדהות זו מושתתת על דחייה ואפילו על

שנאה כלפי קבוצות אחרות.

שינוי עמדות סטריאוטיפיות

נוטה להחזיק בעמדה כלפי עמים שאין הוא אינו משימה קלה. אדם שינוי עמדות

מכירם כלל. ככל שהאדם התנסה פחות במגעים עם קבוצה חברתית מסוימת, יותר

קל לו להחזיק בעמדה סטריאוטיפית כלפיה. כשהאדם לומד להכיר את חברי הקבוצה,

הוא נוכח כי קשה להכליל עליהם הכללות, משום שכל אחד מהם הוא בעל אישיות

ייחודית. כיוון שכך, אחת הדרכים החשובות ביותר לניתוץ עמדות סטריאוטיפיות, או

זה צריך בין חברי הקבוצות. מגע ואנושי יצירת מגע אישי – היא לריכוכן, לפחות

להתקיים באווירה נאותה, משום שקיומו באווירה של עוינות בין הקבוצות לא ישנה את

העמדה, במקרה הטוב, ובמקרה הרע – עוד יחריף את האיבה בין הקבוצות.

פעולות שונות, הנעשות בעת ובעונה אחת ואשר עשויות להשפיע על שינוי עמדות הן:

פיתוח נכונות להיפגש אלה את אלה, תוך התעלמות מדעות קדומותא.

ומתוך רצון כן להכרה הדדית.

יצירת הזדמנויות מפגש בין חברי הקבוצות, כדי שיכירו אלה את אלהב.

וייווכחו כי ההכללות שהם מחזיקים בהן אלה כלפי אלה באופן אישי

מסלפות את המציאות.




מקורותיהן,ג. הסטריאוטיפיות, העמדות מהות על ההבנה העמקת

סיבותיהן, צדדיהן החיוביים והשליליים והצורך להשתחרר מהן.

פיתוח יכולת להתמודד עם המציאות בעיניים פקוחות, בלי הזדקקותד.

למנגנוני הגנה, המעוותים את המציאות ומדלדלים את חיינו הרוחניים.

על האדם שאתה. הסביבה החברתית, המשפיעה של שינוי עמדותיה

עמדותיו ברצוננו לשנות.

מתוך: מבוא לפסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה

למנחה הקטע מאת יוחנן פרס שלהלן חשוב לענייננו מפני שהוא בוחן מחדש גישות מקובלות

)שליליות, בדרך כלל( לגבי הדעה הקדומה, או במילים אחרות – ממתן את תפיסותינו

הסטריאוטיפיות לגבי הסטריאוטיפ.

המחבר אינו מוצא עניין מיוחד בשאלת זיקת הגומלין בין הדעה הקדומה לאמת, אלא

בהקשר שבתופעה הסכנה מידת ואת התופעה של ההשלכות את לבדוק מנסה

לתפקיד )האופרטיבי( שהיא ממלאה ביחסים בין-עדתיים.

הדעה הקדומהיוחנן פרס

כיצד משתקפת עדה אחת בתודעת בני עדות אחרות? בנושא זה נהוג לטפל באמצעות

המושג "דעה קדומה". רוב החוקרים דנים בדעה קדומה תוך הבעת הסתייגות וגינוי

( הפוגמים לא-אחת ביכולתם להגיע למסקנות מאוזנות. כך למשל מגדיר אלפורט

(, דעה קדומה כ"אנטיפתיה המבוססת על הכללות מוטעות ונוקשות... המכוונת1954

נגד העדה ככלל או כנגד הפרט על השתייכותו לעדה". בהגדרה זו )ובהגדרות רבות

אחרות( נכללים כמה סימני-היכר: דעה קדומה היא שלילית, מתייחסת לקבוצות או

לקטגוריות אנושיות שלמות, אינה קשורה למציאות ואינה רגישה להפרכה עובדתית.

הבה נבדוק באיזו מידה חלים סימני-היכר אלה על מה שמקובל לכנות "דעות קדומות"

ועליהן בלבד. ראשית, קיימות גם דעות חיוביות על סגולותיהן של קבוצות אנושיות

שונות )"יסודיות גרמנית", "קור רוח בריטי"(. דעות חיוביות כאלה עשויות למלא תפקיד

חשוב בעיצוב יחסים בינעדתיים.




יתר על כן, לא תמיד ניתן לקבוע אם כיוונן של תכונות המיוחסות לעדה הוא חיובי או

לגנאי או )"חוכמה"( לשבח להידרש עשויה לאומית כתכונה "פיקחות" שלילי:

)"עורמה"( בהתאם להקשר בו היא נדונה, והוא הדין ב"נימוס" )"התחשבות בזולת";

"צביעות"( ו"מסורתיות" )"שורשיות"; "פיגור"(.

גירויים והכללה של כי סיווג שנית, מחקרים בפסיכולוגיה של התפיסה מלמדים

ורשמים הם מכניזמים חיוניים להבנת המציאות והסתגלות אליה.

חוקרים רבים מצאו פער בין עמדות בינעדתיות לבין העובדות; הממצא הדרמטי ביותר

ב- עוד ידי הארטלי על )סטודנטים משמונה1946דווח ביקש ממרואייניו . החוקר

קבוצות אתניות להגר32קולג'ים מצפון ארה"ב( לחוות דעתם לגבי מתן היתר לבני

הדנירים )הוולנים, דמיוניות קבוצות שלוש גם נכללו העדות ברשימת לארה"ב.

שונות אתניות קבוצות כלפי שליליות עמדות שביטאו נחקרים אותם והפירנים(.

)טורקים, יהודים( נטו להתנגד גם להגירת הקבוצות הפיקטיוויות ואחדים מהם אף

נימקו את עמדתם על ידי ייחוס תכונות שליליות לוולנים ולדנירים...

דעות קדומות עלולות אפוא להיווצר גם ללא בסיס עובדתי, אף על פי כן תהא זו פזיזות

להניח שכולן "מצוצות מן האצבע". מידת ההלימות בין הדעות הרווחות על עדה היא

פופולאריות ואמנות דעות של אמיתותן כמו ממש להגדרה! ולא למחקר נושא

העוסקות בנושאים אחרים.

העמדות תפקיד של מאוזנת לראייה בסיס לשמש עשויה אלה שאלות העלאת

על מעיד קדומות דעות של קיומן עצם הבינעדתיים. היחסים במערך ההדדיות

בחוגים נפיצותן במחלוקת, השנויים הנושאים על רומז תוכנן בינעדתי. קונפליקט

או ידי קיומה יותר מאחרות על חברתיים מסוימים מלמדת על השכבות הנפגעות

התנהגותה של עדת-חוץ. מאידך אין להגזים בהשפעת דעות קדומות על מצבה של

עדה לגבי סביבתה החברתית: דעה קדומה כשלעצמה אינה משמיטה עדיין את בסיס

הקיום של עדות המיעוט, ובוודאי שהיעדר דעות קדומות כלפי עדה כלשהי אינו מבטיח

לה מעמד של שותפות ושוויון.

גישה אחרת הבאה להבחין בין דעות קדומות לבין עמדות אחרות מייחסת לראשונה

"קשיחות" ויציבות; הללו אינן נוטות להשתנות נוכח עובדות סותרות. גם השקפה זו

צריכה להיבדק השוואתית: באיזו מידה דעות קדומות עמידות בפני הפרכה עובדתית

יותר מאשר אמונות דתיות או עקרונות פוליטיים? ממחקרים העוסקים בתהליכי שינוי

עמדות ניתן להסיק, כי לא תוכן העמדות אלא קישורן לאינטרסים חומריים ו/או צרכים




נפשיים קובע את יציבותן. עמדות כלפי קבוצות אתניות אינן שונות מבחינה זו מעמדות

זיקתן של דעות קדמות לעובדות או אחרות. לצורך ענייננו השאלה המכרעת אינה

לאמת הצרופה, אלא השפעתן על פעולות הגומלין הבינעדתית.

בהקשר זה עולות הבעיות דלקמן:

מה תוכנן של ההערכות כלפי בני עדה מסוימת; האם מייחסים להם יכולת

מוגבלת )באילו שטחים?( או כוונות רעות? הנתפסות תכונות אלה כחולפות,

פרי נסיבות משתנות, או כנצחיות, טבועות בתורשה או במורשה, היינו טבועות

בתרבות העדה?

?באיזו מידה מוסכמות הדעות הקדומות ובאילו חוגים הן רווחות במיוחד

במעמד בהשכלה, הן כרוכות כלום דחייתן( )או הקדומות הדעות קבלת

חברתי-כלכלי, בהיכרות קרובה עם בני הקבוצה הנידונה, במין, גיל, או מיבנה

אישיות?

אילו התנהגויות כלפי העדה הנדונה מתבקשות מן הדעות הקדומות? הימנעות

ממגע אישי, הקצאת תפקידים נחותים, הטלת אשמה בכל מקרה של תקלה?

3נספח מס' : לפניכם סיפורו של שמואל ברו, במאי קולנוע ממוצא אתיופי אשר חווה יחסלמנחה

המתבסס על דעות קדומות ובחר להתמודד עם דעות קדומות אלו, בין היתר, בעזרת

הומור. אפשר להסתייע בסיפורו בעת הדיון. כמו כן, ניתן לעשות שימוש בסיפורו של

?"איך זה ששנים פחדתי להביט בראי"ברו גם בהקשר לפעילות:

שמואל ברו חולם את הדבר הנכון13.12.2008

שמואל ברו, במאי הקולנוע האתיופי הראשון בישראל, מתחשבן עם חלום העלייה

ומתעצבן פולנים"( כמו )"מדחיקים, בילדותו, מבקר את החברה האתיופית ששלט




מהגזענות. את חלומו הפרטי, להיות הספייק לי )במאי קולנוע אמריקאי מוערך( שלנו,

הוא מגשים סוף סוף בסרט "זרובבל". ]...[

ברו נולד וגדל לתוך החלום שירש מההורים שלו: ירושלים. ולך תתווכח עם האמא

היהודייה שלך. "בתור ילד, לא התחלתי לדמיין בכלל את העתיד שלי", אומר ברו. "כל

רוצים, לירושלים כמו שההורים יודע שתעלה ירושלים. אתה היו רק על החלומות

ואסור לך לחלום על שום דבר אחר. זאת באסה, אתה לא בוחר כלום".

לא שהיה לו רע כל כך, בכפר היהודי גונד רוץ'-מארים ליד העיר גונדר בצפון אתיופיה.

היו שם שדות שנראו כמו שטיחים של שלכת, נהרות שנצצו מתוכם כל הכוכבים, ויותר

מכל, היתה אמונה איתנה ומגבשת באלוהים.

"חשבתי שהגלובוס מסתכם בכפר שלי. ידענו על העולם", הוא מספר. "לא ממש

ידעתי שיש ירושלים, איפשהו בכוכב אחר, וברור שאלוהים חי שם. משה רבנו מסתובב חופשי בכותל, אברהם אבינו עושה קניות בשוק מחנה יהודה, וכל מי

שקרוב לאלוהים גר שם, מחכה לנו, ואנחנו לא מגיעים? מי מבריז לאלוהים?"

כעבור עשרים שנה וכמה שנים,, שמואל ברו סוף סוף יכול באמת להעז לחלום. בגיל

זכה בפרס הדרמה הטובה ביותר בפסטיבל33 "זרובבל", , כשסרט הביכורים שלו,

בפאלם יהודיים מפסטיבלים והזמנות חודשיים, לפני בחיפה הבינלאומי הסרטים

ספרינגס ובטורונטו מתרפקות על דלתו מדי יום, ברו כבר יודע שחלומות נבראים כל

הזמן.

הסרט מגולל את סיפורה של משפחת זרובבל, משפחת מהגרים חמימה ומלוכדת

שחיה בשכונת עוני.

שמואל ברו ואני נפגשים בדירת הרווקים התל אביבית שלו )ברחוב-שימו לב-זרובבל(,

כל כרם התימנים. וקירח שמשקיף על ענק גג זעירה עם "נשב בפנים, זהדירה בסדר?", הוא מתנצל, "לשבת בשמש זאת בעיה. מה לעשות, אני שחור, קולטיודה שזאת הלצה משומשת, מסוג הבדיחות שמוכרחים הוא כך חום". אחר לתחזק כשמאז ומעולם ילדים מעבירים על עורך אצבע ושואלים בתימהון "איך

הצבע לא יורד?" ההומור תמיד היה הפגיון הכי יעיל שלו.




"הסיכוי שלך להשתלב בתור רוסי הוא הרבה יותר גבוה מאתיופי, אם אתה מצליח

להתגבר על המבטא, כי בחזות אתה די דומה לנוף. הרבה אנשים אומרים לי, למשל,

שהם יותר אוהבים אתיופים מרוסים, אבל רע לי מאוד לשמוע את זה. חושבים שזה

זה נוראמחמיא לי, אבל זאת התייחסות מגעילה ופטרונית ואני ממש לא מקבל אותה. מכעיס להיות עדה ולא בן אדם. השד העדתי בחוץ, בעיקר בשבילנו. כי אתיופים

הם אנשים שונים, אין מה לעשות, זה הצבע.

"מה שאנחנו יודעים על כל קבוצת מיעוט זה מה שמייחצנים. אני, כצופה ישראלי, יודע

וחרדים רק יעבור, ובל ייהרג זה כבוד וקרים, אצל הערבים שפולנים הם קשוחים

יולדים ילדים ולא משרתים את המדינה. לאף אחד אין עניין להיכנס לתוך הקהלים

האלה ולבדוק באמת מהו הסיפור הנכון. אנחנו שופטים ככה, מקבלים אינפורמציה

ומתייגים אותה, ועם זה אנחנו מתנהלים".

אביו, שהיה חקלאי ובעל בית קפה בגונדר, החל לעבוד כמאבטח, אמו עבדה במשק

בית. ברו זוכר היטב את הרגע שבו התבונן באזרחים החדשים הנרגשים כורעים על

"באת למקום חדש, והיי, יש יהודיםהקרקע ומנשקים את הרצפה כאחוזי דיבוק. שהם לא שחורים, הם לבנים! חשבתי שזה סוג של חיות מחמד כאלה, הייתי בטוח שהלבנים זה המיעוט. לאט לאט אתה נהיה האתיופי היחיד בכיתה ואתההמיעוט. של מיעוט ממש שאתה קולט ואז ילדים נהיים רעים, ואתה מתחיל להבין. אני הבנתי את זה כשקראו לי כושי בבית

הספר. מאותו רגע מי שקרא לי כושי הלך עליו. פוצצתי אותו מכות, הייתי אלים ולא

מקובל. אני זוכר שבכיתי על זה הרבה".

בעצם, עד שהגיע לעולם המשחק ברו התכחש לחלוטין להיסטוריה שלו. למשל, לא

הוציא מפיו מילה באמהרית. הוא קבר במחילות הכי סודיות של המוח כל פלאשבק

אילם מהחיים ההם. ביי ביי לשומייה, הילד שלא היה לו חלום. שלום לשמואל, זהותו

החדשה, זה שאין לו עבר, יש לו הווה, והעתיד שלו נראה, ובכן, שחור. "מי שלא היה

שם לא יכול להבין את זה, ואולי בגלל זה החברה האתיופית הסתגרה", הוא מציע

ניתוח. "רק הם יכולים להבין את זה. אני יודע שאומרים שאתיופים הם אנשים עצלנים

רוצים? יוזמים. אבל מה אתם נכון, שהם לא מספיק ויש בזה משהו ולא חרוצים,




האנשים הלכו ברגל, חוו שם טראומות ששום פסיכולוג לא יכול לפתור. עכשיו הם

יותר מדי, כולם זה פשוט נחים, הם צריכים להתאושש. גם בינינו לא מדברים על

מדחיקים. אנחנו מאוד דומים לפולנים בקטע הזה".

הוא עבר לבית ספר דתי מעורב, אבל מהר מאוד נזרק גם ממנו. הוריו היו מיואשים,

ואז, מתוך הכלום, החל ברו הוא שקע בדיכאון, כמעט הצטרף לכנופיות עבריינים.

לחלום. "נמאס לי שאומרים לי מה לעשות", הוא מסביר, "אז החלטתי שאני רוצה

לקחת את הגורל לידיים שלי. חלמתי להיות משהו חשוב ושלא יגידו לי מה לעשות.

שאני אהיה אדון לעצמי, שזה יהיה משהו שאני אוהב, ושזה ישים אותי בעמדה. הייתי

צריך להיאחז במשהו. ואז התקבלתי לפנימייה, ודווקא שם באמת הרגשתי שייך. לא

ידעתי שיש שם הרבה חבר'ה ממשפחות הרוסות. היה מגניב כזה, היו לי הרבה חברים

מכל הסוגים, ואתה רחוק מההורים, אז אתה לא צריך להתמודד עם האכזבה שלהם

כשאתה עושה בעיות. אתה מרגיש שלא משנה מאיפה אתה בא, כולם ביחד.




"רק כשהגעתי ליצירה, ההורים שלי התחילו לראות אותי", מסכם ברו. "זה מבאס, אבל

אני מבין אותם. גם אני התחלתי לקבל את עצמי רק אז. והנה, שם אני מובן. וגם פחות

זועם. ואם אני זועם, אני מתעל את זה לשם".

מקור:

http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/823/483.html




שווים כל כך, דומים כל כך...מטרות

להעלות למודעות את הקשיים הפיזיים של הנכים ואת הבעיות בהשתלבותם.1

החברתית הנובעות מקשיים אלה.

לבחון כיצד בני נוער יכולים לתרום לשילוב בני נוער נכים בסביבתם הקרובה..2

דקות.60-45 משך הפעילות:

עזריםכרטיסי משימה לקבוצות.

קטע לעיון.


שלב א' – במליאהדברי פתיחה של המנחה:

השלושה בדצמבר הוכרז על-ידי מוסדות האו"ם כ"יום הבינלאומי לזכויות אנשים עם

ברמה אלה לאנשים התייחסותנו לברר את לנו ראוי זה, יום לקראת מוגבלויות".

האישית וברמה החברתית-ציבורית.

האם אתם מכירים בסביבתכם הקרובה אנשים או ילדים בעלי-

מוגבלויות? אם כן, אילו מוגבלויות?

מה אתם חשים כלפיהם? מה אתם יודעים עליהם?-

שלב ב' – קבוצתי המשתתפים יתחלקו לקבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיס משימה שונה, וכל הקבוצות

יקבלו אותו קטע לעיון. חברי הקבוצה ידונו בשאלות ויתייחסו לקטע.




תמיר הוא נער כבד שמיעה וכבד דיבור בן גילכם, הרוצה לבלות, ללמודבבית ספר רגיל, לצאת עם חברים, לצאת לטיול שנתי, לשוטט בקניון.

האם הוא יכול לעשות זאת בבית הספר שלכם? במתנ"ס שלכם? בבית הקולנוע

רונית היא נערה בת גילכם הנעזרת בקביעות בהליכון או בקביים. היא רוצה לבלות, ללמוד בבית ספר רגיל, לצאת עם חברים, לצאת לטיול שנתי,

האם היא יכולה לעשות זאת בבית הספר שלכם? במתנ"ס שלכם? בבית הקולנוע

רונן, נער בן גילכם המרותק לכיסא גלגלים, רוצה לבלות, ללמוד בבית ספררגיל, לצאת עם חברים, לצאת לטיול שנתי, לשוטט בקניון.

האם הוא יכול לעשות זאת בבית הספר שלכם? במתנ"ס שלכם? בבית הקולנוע שאליו אתם הולכים? במקום אחר שבו אתם רוצים

נעמה היא נערה עיוורת הרוצה לבלות, ללמוד בבית ספר רגיל, לצאת עם

האם היא יכולה לעשות זאת בבית הספר שלכם? במתנ"ס שלכם? בבית הקולנוע




שלב ג' – במליאה כל קבוצה מציגה את הבעיות שעלו, ומציגה את ההצעות לסיוע שהתקבלו

בקבוצה.המנחה ירשום את הבעיות על הלוח.

מבחר שאלות לדיון

מה ידוע לכם על מידת הנגישות לנכים בארץ? כיצד לדעתכם מתמודדת.1

מדינת

ישראל עם בעיית הנגישות?

באתר "נגישות ישראל", נכתב ש"עקב בעיית הנגישות נידונים בעלי מוגבלויות.2

האםלסגירות חברתית, ולמעשה הם מופלים לרעה בגלל המוגבלות".

המשפט הזה מקובל עליכם?

היכן לדעתכם באה לידי ביטוי בעיית הנגישות? .3

האם, לדעתכם, בעיית הנגישות היא הבעיה העיקרית שמובילה לסגירות.4

חברתית של הנכים? הציעו סיבות נוספות.

קטע עיון – לכל הקבוצות

"ישראל היא מעין 'מעצמת נכים' בכל הקשור לטיפול, לשיקום, להישגים בספורט הנכים.

אולם נדמה לי שאנחנו עדיין מפגרים מאוד בכל הקשור לקבלת הנכה בחברה… נכים

רבים נוהגים בנכים כאילו כל מגבלה פיזית משמעהעדיין נתקלים במבטי רתיעה. זו בעיה מעגלית: מיעוט החשיפה לנכים גורםגם מגבלה שכלית או פגיעה מוחית.

לבורות וזו מנציחה את עצמה וגם את היחס הבעייתי מהרמה האישית ועד להתחשבות

בתכנון מבנים ודרכי גישה."

http://www.notes.co.il/ioram/7956.asp: כריסטופר ריב – סופרמן אמתייורם מלצר,

- מה דעתכם על דברים אלה? האם הם מסייעים לכם להבין את יחסה של החברה אל

הנכים? כיצד? האם תוכלו להציע הסברים אחרים לרתיעה ולהסתייגות מן הנכים?


http://www.notes.co.il/ioram/7956.asp



חוקרים מציינים כי בני אדם גוזרים גזירה שווה מן הנכות המסוימת אל שאר.5

התכונות האישיות ומכתימים את כולן )אדיר כהן, מתוך: "להיות שונה, סיפור

(. האם אתם מסכימים עם קביעה זו? נמקו.1990הנפש" קריית ביאליק,

מהם, לדעתכם, הגורמים העיקריים להסתייגות של החברה מאנשים בעלי.6

מוגבלויות?

האם לדעתכם הגברת המודעות לאנשים בעלי מוגבלויות והיכרות עמם יכולות.7

לסייע במניעת תחושות של דחייה והסתייגות? הסבירו.

באיזו מידה החברה הישראלית משלבת נכים? האם אתם רואים נכים.8

משולבים בחברה? במקומות עבודה? בבית הספר? במקומות בילוי?

בתקשורת?

נכים בחברה שלנו )בכיתה,לשלבבאיזו מידה אנחנו כקבוצה עושים מאמץ .9

בחברת הנוער, במתנ"ס, בקהילה(?

מהם המחירים והרווחים של חברה המשלבת נכים?.10

על מי, לדעתכם, מוטלת האחריות להתמודד עם הקשיים השונים של .11

אוכלוסיית המוגבלים?

האם יש משהו שאנחנו, כבני נוער, יכולים לעשות כדי לסייע לנכים? .12

מה תפקידה של מערכת החינוך בסיוע לשילוב נכים? .13

איזו פעולה אשר תביע את הזדהותנו עם מצוקותיהם של הנכים הייתם מציעים.14

לנקוט בשבוע שבו נערך היום הבינלאומי לזכויות אנשים בעלי מוגבלויות?




זרקור על...אנשים בעלי מוגבלויות – נתונים וחקיקה בישראל

מידע להעשרת הדיוןכ- היום חיים המצב650בישראל תמונת שונות. מוגבלויות בעלי אנשים אלף

המתקבלת מהנתונים, שנאספו בעיקר מן המוסד לביטוח לאומי, מלמדת כי בקרב

אלף ילדים166מרביתם נכללים בין כ- אלף נכים, 16( 21הילדים והצעירים )עד גיל

אלף מתוכם לומדים41וצעירים המוכרים במשרד החינוך כבעלי צרכים מיוחדים. כ-

אלף תלמידים נהנים מ"סל שילוב"73במסגרות החינוך המיוחד )גנים ובתי ספר(. כ-

ו- אלף לומדים בחינוך הרגיל ללא סל שילוב.52במסגרת לימודיהם בחינוך הרגיל

אלף מבוגרים )בני 155לגבי מבוגרים, כ- גיל 65-18 ( מוכרים על-ידי60, נשים עד

אצל60הביטוח הלאומי כנכים מלידה או כתוצאה ממחלה. לגבי הקשישים )מעל גיל

גיל ומעל כ-65נשים כי – ההערכה היא גברים( אצל סובלים300 אלף קשישים

אלף קשישים נהנים מחוק הסיעוד. 120ממוגבלויות שונות, ומתוכם כ-

וכ- איבה, פעולות כנפגעי הלאומי הביטוח על-ידי מוכרים איש אלף22כאלפיים

אלף אנשים מוכרים48נוספים כנפגעי עבודה וכן כאסירי ציון וכנפגעי התנדבות. כ-

אלף איש מוכרים על-ידי משרד55כנכי צה"ל על-ידי אגף השיקום של משרד הביטחון.

האוצר כנכי רדיפות הנאצים, ועוד עשרת אלפים כנכי המלחמה בנאצים. אין כרגע

אלף איש מוכרים40מידע לגבי נפגעי תאונות דרכים שאינם נכי הביטוח הלאומי. כ-

אלף איש20כבעלי מוגבלות לצורך קבלת הבטחת הכנסה. על-ידי שירות התעסוקה

מוכרים על-ידי משרד הרווחה כנושאי תעודות עיוור.

כמה אלפי אנשים נוספים מוכרים במסגרות השיקום השונות של הרווחה, הבריאות

והקליטה כאנשים עם צרכים מיוחדים עקב מוגבלותם. מרבית האנשים האלו חיים

בקהילה עם משפחותיהם או במסגרת דיור מוגן, ומיעוטם שוהה במוסדות למיניהם.




ישראל 1998בשנת במדינת נחקק זכויו, שוויון מוגבלות, ת חוק עם לאנשים . עקרון היסוד המונח בבסיס החוק הוא ש"זכויותיהם של אנשים עם מוגבלותהתשנ"ח

ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון,

על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות." מטרת החוק "להגן

על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה

בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו

לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו."

"אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות החוק מגדיר אדם עם מוגבלות כ

קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או

יותר מתחומי החיים העיקריים."

שעל המעביד היא שמשמעותו בתעסוקה, אפליה באיסור החוק עוסק השאר בין

להתאים את סביבת העבודה לצרכים המיוחדים של אדם עם מוגבלות ולהבטיח לו

חניה נגישה. כמו כן, החוק מתייחס לשירותי תחבורה ציבורית נגישים ומתאימים.

בשנת הוקמה השוויון, חוק מוגבלות 2000מכוח עם לאנשים שוויון .נציבות

הנציבות, הפועלת במשרד המשפטים, מופקדת על יישום חוק השוויון ופועלת למניעת

נפשיים, קוגניטיביים ומחסומים פיזיים, חושיים, שכליים, אפליה, להסרת מכשולים

וחברתיים כדי לאפשר השתתפות פעילה של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית

והשתלבות שלהם בה כאזרחים שווי זכויות וחובות.

,בזכות, מייסודו של ארגון קואליציית הארגונים לקידום חוק השוויוןכמו כן, הוקמה

בקואליציה בתחום. חקיקה המשך ולקידום השוויון חוק יישום להבטחת הפועלת

ארגוני שטח, המייצגים את כל סוגי המוגבלויות: שכלית, פיזית, חושית,26חברים

זכויותיהם של וליקויי למידה. הארגונים משמשים חוליה מקשרת בין קידום נפשית

אנשים עם מוגבלות על-ידי חקיקה לבין השטח.

במטרה לקדם את הנגישות על מנת"עמותת נגישות ישראל", הוקמה 1999בשנת

לאפשר לאנשים עם מוגבלות ולבני משפחותיהם להשתלב בחברה בשוויון, בזכות,

בכבוד ובעצמאות מרבית.




עשויות חברתיות יוזמות וחקיקה. מדיניות די בקביעת לא בחברה, הנכים לשילוב

שנועדו מקומיות יוזמות על שומעים אנו פעם לא יותר. ומעשיות מועילות להיות

לאפשר לנכים להשתלב ביתר קלות בחברה. דוגמה לכך: בתי ספר שונים הפזורים

שונות מוגבלויות בעלי ילדים חינוכית אידיאולוגיה מתוך הקולטים הארץ ברחבי

ומשלבים אותם בכיתות רגילות במידת האפשר. הצלחת יוזמות אלה תלויה, בין היתר,

בשיתופם של תלמידי בית הספר בתהליך הקליטה והשילוב של ילדים אלה. יוזמות

נוספות, בעיקר בתחום הנגישות לנכים, ננקטות לאחרונה על-ידי ארגונים שונים, כגון:

הכשרת מסלולי גישה לאתרים בטבע וכן בתחומי ספורט, תרבות ופנאי.




באיזה שהוא מקום בעולם מחויבות אישית – מעורבות בקהילה, תכניתהפעילות לקוחה מתוך החוברת

חינוכית

מטרה לעודד את בני הנוער לחפש דרכים לבסס את התקשורת בינם לבין אחרים על

רגישות, על קבלה ועל הבנת האחר.

דקות.45משך הפעילות:

עמודים( – כמספר המשתתפים.2נספח הדגים ) :עזרים


שלב א' – במליאההמנחה מחלק את ציור הדגים וקורא את רצף הכתוביות המצטרפות לכלל סיפור.

שלב ב' – אישיכל משתתף כותב לעצמו:

איזה מין "דג" אני?-

איזה מין "דג" הוא האדם שאתו אני פועל או שאותו אני חונך במסגרת-

"המחויבות האישית"?

מה מאפיין אותו?-

שלב ג' – קבוצתיהמליאה תתחלק לקבוצות בנות חמישה משתתפים..1

כל משתתף משתף את חבריו לקבוצה במה שכתב..2

כל משתתף מספר על מקרה שבו הוא והשני גילו הבנה זה כלפי זה..3

כל משתתף מספר על מקרה שבו נוצרה אי-הבנה ביניהם, ועל הדרך שבה היא.4

נפתרה.

דיון:.5




עם אילו דגים נעים לכם לעבוד? עם מי קשה לכם לעבוד?א.

מה עשוי לסייע בידכם לשפר את התקשורת ביניכם לבין האנשיםב.

שאיתם אתם נמצאים בקשר במסגרת "המחויבות האישית"?

עצבו כרזה שתבטא את עמדתכם הקבוצתית בנושא.ג.

תלו את הכרזה על קיר החדר.ד.

שלב ד' – במליאההמשתתפים מעיינים בכרזות ובהמלצות.

דיון:.1

אילו המלצות תוכלו לאמץ כדי לשפר את פעילותכם?א.

אילו המלצות קשה לכם לאמץ ומדוע?ב.

מה ניתן לעשות כדי לשפר תקשורת עם מקבל השירות?ג.

סיכום המנחה..2

למנחה

המלצות מספר לשיפור התקשורת בניית אמון, יצירת אווירה נעימה, הקשבה, אמפתיה, קבלת האחר,

רגישות לצורכי הזולת, גמישות, שיתוף במידע, כבוד לדעות האחר, עידוד,

יצירת עניין, שיתוף בתהליך קבלת החלטות, סובלנות לשונות, הקפדה על

נהלים מקובלים במערכת ועוד.




איך אני רואה את העולם

פעילות א' – האישה המסתוריתמטרות

להמחיש את העובדה שאנשים רואים דברים באופן שונה. .1

לבדוק את התייחסותנו למי שרואה אחרת מאתנו. .2

דף תרגיל )הציור( כמספר המשתתפים.עזרים:

.16-13גילאי אוכלוסיית היעד:

דקות. 20-15 משך הפעילות:

מהלך הפעילות א. כל תלמיד יקבל את התמונה )שבה מסתתרות שתי דמויות – צעירה וזקנה(

ויתבקש לתאר את האישה שבציור )גילה, לבושה, הבעת פניה וכדומה(.

ב. התלמידים יתבקשו לתאר בסבב את שראו ואת שכתבו! לאחר כמה תשובות

שונות, אפשר לעצור את הסבב ולעמוד על מורכבות הציור ועל האפשרויות

השונות של פירוש הנראה )זקנה, צעירה(.

)ראה איור: זקנה-צעירה(

ג. דיון במליאה למנחה: חשוב להראות בדיון כי יש שתי

דרכים, שונות ואף סותרות, לראות את אותו המוצג, ושתיהן יכולות להיות נכונות.

אפשר לפתח את הדיון בשאלות אלו:* כיצד הרגשתם כאשר שמעתם תיאור

השונה מתיאורכם? * מה הייתה תגובתכם הראשונה לתיאור

השונה?




* כיצד אתם מרגישים עכשיו )לאחר ההבהרה(? * האם אתם מכירים מצבים אחרים שבהן תשובות שונות ואף סותרות יכולות להיות

נכונות? הדגימו.

פעילות ב' - הכתם )רורשאך()ראה איור: הכתם-המסתורי(

מטרות . להביא למודעות את השונות הרבה בתפיסת המציאות הקיימת בין אדם לאדם.1

. להראות שתפיסת המציאות של הפרט מושפעת מהמגע שלו עם בני אדם אחרים.2

דף תרגיל )ובו כתם( כמספר המשתתפים או ציור מוגדל, דפים, כלי כתיבה. עזרים:

דקות. 45: משך הפעילות

מהלך הפעילות שלב א' – אישי

א. המנחה יחלק לכל משתתף תמונה של כתם דיו או יתלה את צילום מוגדל של

התמונה על הלוח.




דקות ולתאר בכתב מה הם רואים. 3-2ב. המשתתפים יתבקשו להתבונן בכתם

שלב ב' – קבוצתי

חברים. 5-4המשתתפים נחלקים לקבוצות בנות

כל משתתף יציג בפני חבריו את התיאור שלו.

על הקבוצה להגיע להחלטה קבוצתית על מהות הכתם.

אפשר להציע שלאחר התהליך שבו הקבוצה הגיעה להסכמה, יעבור נציג אחד מכל

קבוצה לקבוצה אחרת. בדרך זאת תהיה אפשרות לבדוק האם מידת נכונותו של

הפרט לשנות את תפיסתו לאחר תהליך ההסכמה הקבוצתית גדולה או קטנה יותר

מנכונותו לעשות זאת בשלב הראשון )האישי(.

שלב ג' – במליאה כל קבוצה תציג את הכתם "שלה" ותסביר מדוע היא תופסת אותו כך.

בדיון יעלו הנושאים שלהלן:

- השוני בין תפיסת המציאות של כל פרט.

- השוני בין הקבוצות לעומת הדמיון בין הקבוצות.

- השפעת ההסכמה הקבוצתית על הפרט.

למנחה: אפשר להשתמש בתמונות מורכבות אחרות, כגון זו המובאת

להלן )ציורו של אשר(




להיות שונה

מה הזיקה בין הזהות האישית של כל אחד מאתנו לזהות של האחר?

כל חברה מורכבת מבני אדם השונים זה מזה.

יש סוגים רבים של שוני:

שוני במראה החיצוני )ג'ינג'ים, שמנים, נמוכים וכו'(, שוני עדתי ושוני בארץ מוצא

)עיראקי, רומני, אתיופי וכו'(, שוני ביחס לדת )דתי, חילוני( וכך הלאה. אפשר למנות

סוגים נוספים של שוני.

בכל קבוצת רוב, צפוי מפגש עם מיעוט )לפעמים יחיד( שהוא שונה.

כיצד מתייחס הרוב לשונה או לשונים שבתוכו?

היחס לשונה המנחה יביא יצירות אחדות המציגות היבטים שונים של היחס לשונה. בצד כל יצירה

יובאו שאלות לדיון. לבסוף, תוצגנה שאלות לדיון המתייחסות לכלל היצירות המוצגות.

אנשים יפיםשחושבים, שאומרים,זה לא חוכמה לצחוק

שעושים אתך תמידכששמש ואביב

אותו הדבר.והרבה חברים מסביב.

צריך ללמוד לקבלצריך לדעת לחייך

גם את הלא מוכרגם כשעננים ורטוב

אם אני אני משום שאתה אתה, ואתהאתה משום

שאני אני – אז אני לא אני ואתה לאאתה.

אבל אם אני אני משום שאני אני, ואתה אתה משום שאתה אתה, אז אני אני ואתה

.אתה




והשונה והאחר והמוזר.וקר ולבד ועצוב.

כי יש אנשיםזה לא חוכמה לאהוב

יפים את אלה שהולכים

עמוק, עמוק בפנים.בתלם הישר

מתוך: עלון אילן, כותב לא ידוע

שאלות לדיון?איך נקבע יופיים של האנשים בפועל או איך ראוי לקבוע אותו על-פי שיר זה

האם אתה יכול לספר על דוגמות לנושא שבו עוסק השיר שקרו לך או

לאחרים?

/ אסתר אביביקוביות

קוביות מרובעות היו מסודרות בארגז.

רק פינה אחת נותרה ריקה, ואז…

אל תוך ארגז הקוביות,

התגלגל חרוז ורוד.

קוביות מרובעות בהן היטב ניתן לבנות.

אך החרוז רק מתגלגל, אינו יציב, תמיד נופל.

נבהלו הקוביות, חרוז עגול הן לא רוצות.

לו לפחות היה גליל, יכול היה הוא להועיל,

כי לגליל גם צד ישר, אך החרוז עגול, כך אי-אפשר.

חרוז אחד, חרוז בודד כיצד יוכל להתמודד?

אך החרוז כמה מוזר, חשב שדווקא כן אפשר.

כן, הוא שונה והוא אחר, אך עם עזרה הוא יסתדר.

הוא לא ידע לעשות הכל, אך יש דברים שהוא יכול.

אם רק יתנו עזרה, תמיכה,

יוכל גם הוא להביא ברכה.

גם חרוז פשוט עגול, את חלקו לתת יכול.




1990מתוך: ביטאון החינוך המיוחד,




שאלות לדיון

מה חרוז עגול יכול לתרום לקבוצת קוביות?.1

האם קרה לך שתרמת לקבוצה ב"משימה בלתי-אפשרית" עבורך? תאר כיצד.2

עשית זאת.

/ דליה לזרהעיגול והריבוע

מר עיגול המתגלגלפגש לו בחבר בטל.

מר ריבוע קודקודןשניהם יצאו יחדיו לגן.

העיגול בגלגוליו,מתגלגל, אץ ונחפז,

הריבוע, רב-זוויתמתנהל כמו חבית.

הי, עצור נא, מר עיגול!מה זה פה?מין תעלול?

הרי צעדתי בקושי צעדמתי אגיע אל היעד?

כך צועד לו הריבועולעיגול ברור ידוע:"מצבך ממש נורא

הכל תלוי רק בצורהאם כל צלע תעגל

מוסיף ריבוע - להתרבע.

שאלות לדיוןמהו ההבדל בין תכונות העיגול והריבוע?.1

במירוץ אל היעד, לעיגול יש יתרון. תארו מצב שבו יהיה יתרון לריבוע..2

מהו הנמשל לעימות זה? מהו הפתרון המוצג כאן?.3

האם ייתכן פתרון אחר?.4




שאלות לדיון במליאה

למי קשה לקבל את "האחר" בכל אחד מהשירים? כיצד ניתן לפתור את הקושי?.1

האם "השונים" יכולים להיות יחד מבלי לוותר על ייחודם? כיצד הם יכולים לתרום.2

זה לזה?

מה הייתם אומרים לקובייה או לחרוז, לריבוע או לעיגול?.3




רשימת פרסומים של מינהל חברהונוער

"על סדר היום", מס' גיליון – גם אחנך" וכך גזענות ניסן 118 "לא חונכתי על א', 2013 תשע"ג, מרס

בגיליון שתי הצעות לפעילות: דיון באירוע ובמשמעות תופעת הגזענות לאור אירועים

גילויי של היבטים ובחינת שנאה" "פשע המושג בירור בעת האחרונה; שהתרחשו

אלימות על רקע גזעני כלפי קבוצות שונות באוכלוסייה.

2004 , 33 שווים כל כך דומים כל כך – גיליון על סדר היום מס'

מטרת הגיליון להעלות למודעות את הקשיים הפיזיים של הנכים ואת הבעיות

בהשתלבותם החברתית הנובעות מקשיים אלה, וכן לבחון כיצד בני נוער יכולים

לתרום לשילוב בני נוער נכים בסביבתם הקרובה.

לחיות בחברה רב-גונית

מטרת התוכנית לחזק את המודעות לכך שחילוקי דעות בנושאים שונים עלולים לגרום

התפיסה מונחת התכנית ביסוד הישראלית. בחברה ולשסעים קשים לפילוגים

החינוכית הגורסת פתיחות, סובלנות והתייחסות חיובית לשונה ולרב-גוני. ההפעלות

הכלולות בתכנית מעודדות את בני הנוער לברר את מרכיבי זהותם האישית כבסיס

לפיתוח סובלנות ולהתמודדות במצבי מחלוקת.

פסיפס ישראלי

החברה בישראל מורכבת מקבוצות תרבותיות ואתניות שונות, החייבות – מתוקף היות

חבריהן אזרחים באותה מדינה – לקיים ביניהן יחסים של כבוד הדדי. מטרות התכנית

להפחית ראייה סטריאוטיפית וניכור בין קבוצות במדינה, לחשוף את המשותף האנושי

עם השוני התרבותי בין אוכלוסיות בחברה הישראלית ולהקנות כלים לשיח, ללימוד,

להעשרה הדדית ולפתיחות לשוני שבזולת.




איך ביחד

תכנית למפגשים בין בני נוער המתחנכים בבתי ספר ממלכתיים-דתיים על-יסודיים

ובין תלמידים המתחנכים בבתי ספר ממלכתיים על-יסודיים. המפגשים מאפשרים

ביטול במחלוקת, שנויים נושאים בירור משותפת, למידה אישית, ברמה היכרות

התכנית בנוסף, להבנה. שיובילו משותפים מכנים וזיהוי הסטריאוטיפית הראייה

כגון: תרבות בנושאים שונים, ולשיתוף פעולה להידברות מבקשת לקדם מיומנויות

הדיון, כבוד הדדי, התחשבות ברגשות הזולת וניסיונות ליישב עימותים.

חברים

לחברה השתייכות ותחושת וחברתית אישית זהות לפתח היא התכנית מטרת

הישראלית בקרב בני נוער ממשפחות עולים באמצעות שיח רב-תרבותי ובאמצעות

יצירת חזון חברתי-ישראלי לבית הספר.
