2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

(1 )שיעור 22.2.2011

מחברת תרגול-דיני עונשין

עמית לוין.

עקרונות יסוד בפלילים - על מנת שנוכל לחייב נאשם בביצוע עבירה, צריך להראות את המקור החוקי. עקרון החוקיות 1

שקובע שאותו המעשה הוא עבירה. הסמכות להעניש היא אך ורק מכוח חוק.

."אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על-פיו לחוק העונשין קובע: " 1סעיף

בביטוי התלמודי: "דברים שבלב אינם דברים". עונש הוא אך ורק על. אין עונשין על מחשבה בלבד. 2ביטוי התנהגותי, מעשי.

העבירה נקבעת על פי העובדה שלמבצע העבירה יש מימד של אחריות.. אין עבירה בלא אשמה. 3 צריך להוכיח שלמעשה יש מימד של אשמה. נלמד בהמשך שיש קטגוריות שונות של אשמה )לא הדין

של מי שהורג בשוגג, כמו רוצח בכוונה(.

קיימת התאמה בין חומרת המעשה לבין. לכל עבירה יש עונש בצידה ההולם את חומרתה. 4העונש.

אם מעשה מסוים הוא בגדר איסור פלילי,. צריכה להיות הלימה בין העבירה לבין תודעת הציבור.5 אבל התפיסה החברתית לא רואה בו איסור פלילי, אז בסופו של דבר, תהיה בעיה להרשיע על יסוד

אותה העבירה – למרות שמה שקובע הוא החוק. דוגמה: עבירת משכב זכר. היועץ המשפטי לממשלה,טרם ביטול החוק, החליט שאין להעמיד לדין בגין עבירה זו.

במקום בו מגבילים את האזרח, צריכה להיות. אין עבירה בלי מידה מינימלית של נזק לציבור. 6ההגבלה בעלת צידוק ולכן כל עבירה מעגנת בתוכה אינטרס ציבורי שיש להגן עליו.

. )המילה "עובר" פירושה בהקשר זה. אין עבירה בלא עושה בעל כשרות פלילית עובר לעשייתה7 "(. מי שאינו בעל39" הוא "לפני תיקון 39הוא "לפני". דוגמה נוספת: פירושו של המשפט "העובר לתיקון

כשרותכשרות פלילית )למשל: לוקים בשכלם, ילדים( לא ניתן להטיל עליו אחריות לעבירה. הערה: פלילית היא קודם כל פונקציה של גיל. החוק קובע שהגיל המינימאלי של הבגרות הפלילית בישראל

.12הגיל הוא

קובע:ו )קטינות( 34סעיף לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים.

קובע: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלהח )אי שפיות הדעת(34שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –

( להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או1)( להימנע מעשיית המעשה.2)

)ז(. על מנת שאפשר יהיה34 קטגורית ההגנה שנמצאת בסעיף . אין עבירה ללא עושה מרצון.8 להאשים אדם בעבירה פלילית, צריך להראות שאותו האדם ביצע פעולה רצונית. למשל: אם מישהו

ייקח את ידו של האחר על מנת לתת מכה לאדם שלישי, ברור שלא ניתן להאשים את האדם שאת ידולקחו.

קובע:ז )היעדר שליטה( 34

1

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול

להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה.

זהו עיקרון מוסרי, שהטלת האחריות הפלילית במשפט צריכה להיות. איש בשל עבירתו ייענש. 9 לאדם הספציפי שביצע את העבירה. צריך להראות את האשמה של כל מבצע ומבצע – אין ענישה

קולקטיבית.

מי שאחראי להעמיד אדם לדין פלילי היא. הגשמת האחריות הפלילית היא עניינו של הריבון. 10המדינה.

עקרונות היסוד אלו הם המטריה של הדין הפלילי.

מהו הדין המהותי? שנים. מהן10דוגמה: מישהי מתלוננת שאדם תקף אותה מינית, על ידי זה שליטף אותה בלחי, לפני

השאלות המשפטיות העולות מכך:בדיקה בחוק המהותי: האם אותו מעשה ליטוף הוא אסור בחוק?.1דיני הראיות: איך מוכיחים את נכונות הסיפור?.2 סדר דין פלילי: מהו ההליך שצריך להיעשות? תלונה ובדיקה האם יש עניין לציבור, ואחריה.3

פתיחת הליכים משפטיים.

בדין המהותי אנו שואלים את השאלה: "מהי עבירה?". אם נתבונן על הגדרת העבירה בפקודת . זהו מבחן פורמאלי, טכני.מעשה, ניסיון ומחדל שיש עליו ענישההפרשנות, נמצא שעבירה היא

עבירה היא התנהגות נשלטת המלווה באשם הגורמת לתוצאהאבל במובן המהותי, מהי עבירה? ההגדרה הזו היא הגדרה מהותית, להבדיל ממבחן פרוצדוראלי שאומר שעבירה היא הפרה שלמזיקה.

חוק.

על מנת שתתקיים עבירה, ישנם ארבעה יסודות:

מבצע העבירה צריך להיות בעל כשרות פלילית. בר עונשין..1 . ההתנהגות האסורה על פי חוק, והנסיבות בהן בוצעה העבירה.Actos Reusהיסוד העובדתי .2

בעבירות שדורשות תוצאה, אז גם התוצאה שההתנהגות גרמה לה. הגדרה מקבילה:ההתרחשות העובדתית הפיזית שאירעה בזמן ביצוע העבירה.

. היחס הסובייקטיבי הפנימי של מבצע העבירה. הגדרה מקבילה:Mens Reaהיסוד הנפשי .3 )כל מהמכלול התהליכים ההכרתיים והאמונציונליים שקיימים בנפש מבצע העבירה

שלא נקלט כביטוי חיצוני באמצעות החושים(.

דוגמה: המכנה המשותף של כל עבירות ההמתה הוא היסוד העובדתי )יש גופה(. ההבדל הוא ביסודהנפשי, והוא שמבדיל בין הדרגות השונות של עבירות ההמתה.

. האובייקט כלפיו בוצעה העבירה אשר ניזוק. האובייקט יכול להיות אדם,אובייקט העבירה.4רכוש או ערך חברתי.

סיווג דיני הראיות:נתייחס לשתי הקטגוריות העיקריות:

סדר הדין הפלילי - מערכת הכללים מהרגע שאדם מבצע את העבירה, ועד העונש או הזיכוי..1הדין המהותי. .2

2

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

האם מדובר בדינים של פרוצדורה או שהן קשורותאיך נכון לשייך את דיני הראיות?עולה השאלה, לענייני מהות? אם נסווג את דיני הראיות לדין הפרוצדוראלי, אז ניתן לבצע תחולה רטרואקטיבית,

לעומת הדין המהותי שעל פי חוק אין לו תחולה רטרואקטיבית.

עקרון אי ענישה למפרע: חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום תחילתו; חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע

לה בשעת ביצוע העבירה, לא יחול על מעשה שנעשה לפני תחילתו. )ויקיפדיה(

בהמשך נראה שיש תלות לשינוי הוראות כאלו ואחרות על ידי המחוקק. למשל: המחוקק שינה את שנים. ככל שמדובר בדין מהותי, צריך שבעת ביצוע העבירה –5 שנים ל-10התיישנות של העבירה מ-

יחול אותו הדין שאוסר )מה היה החוק ביום שבוצעה העבירה?(. כלומר: אם ביום שבו בוצעה העבירה הייתה התיישנות שונה, ואנו רואים את דיני הראיות כדין מהותי, אז חלה ההתיישנות על פי החוק ביום

שנים(. כנ"ל לגבי הבאת ראיות תוך שימוש בכוח. אם מדובר בדין מהותי, אז10בו בוצעה העבירה ) הראיות שהובאו בכוח לא תהיינה תקפות, אבל אם מדובר בדין פרוצדוראלי אז הראיות קבילות

)טכנית: בית המשפט יכול לקבל ראיה שהובאה בכוח(.

בענייני פרוצדורה, אין לנאשם זכות מוקנית שההליך יתנהל כמו שהפרוצדורה הייתה ביום ביצועהעבירה, אבל שונה הדבר בעניין הדין המהותי. על כן הויכוח היכן לשלב את דיני הראיות הוא חשוב.

השאלה האם אפשר להשתמש בכוח להשגת ראיה. הנטייה היא לראות בזה עניין פרוצדוראלי )אפשרלחשוב אחרת, וייתכן שבית המשפט יכריע אחרת(.

אם צריך כדי להרשיע אדם מעבר לספק סביר, ופתאום על פי חוק צריך רמת הוכחה גבוהה יותר,בעניין זה תהיה הנטיה לשים את העניין בתוך הדין המהותי.

לסיכום:.המשפט הפלילי מטרתו לכוון התנהגות.החברה עצמה היא שקובעת מהי עבירה פלילית באמצעות החקיקה

ההבדל בין משפט פלילי למשפט אזרחי:

אזרחיפליליסעד לפרטשמירה על נורמות חברתיותהמטרה התביעה מוגשת על ידי המדינה, פרטהתובע

לחריג שנראה "קובלנה פלילית" - פתיחת הליך פלילי על ידי אזרח כנגד

אדם אחר, בנסיבות מסויימות.

מגיש התביעה הוא האזרח שנפגע.

רמת ההוכחההנדרשת

מעבר לספק סביר. מכאן, שפס"ד מרשיע במשפט פלילי, מספיק

כהוכחה במשפט אזרחי, אבל להיפךלא מתקיים.

(. 50%מאזן ההסתברויות )מעט מעל

3

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

(2 )שיעור 1.3.2011

)עם המתרגלת עידית(

ארבעת יסודות העבירה הפלילית: - מי ביצע את העבירה, האם הוא אדם שהוא בר עונשין.עושה העבירה.1 . מורכב מההתנהגות האסורה המוגדרת על ידי החוק, ומנסיבותActos Reos - היסוד העובדתי.2

העבירה )המחוקק יכול לתאר את הנסיבות שאפפו את העבירה(. כמו כן, ישנן עבירות שהמחוקק דורש שתהיה גם תוצאה )"גרם למות של אדם". אם לא נגרם מוות, זה לא תואם

היסוד העובדתי מורכב מההתנהגות, ולעיתים )לאלאחת מעבירות ההמתה(. כלומר: היסוד העובדתי הוא אובייקטיבי. .תמיד( גם מהנסיבות ולעיתים )לא תמיד( גם מהתוצאות

. יסוד סובייקטיבי. המחוקק מתיימר "להיכנס לראשו" של מבצעMens Rea - היסוד הנפשי.3 העבירה. המחוקק דורש שתהיה מחשבה פלילית. היסוד הנפשי הוא הלך הרוח שהיה על

האדם בעת ביצוע העבירה. - הערך שהמחוקק החליט להגן עליו: ביטחון המדינה, רכוש, קדושת החייםאובייקט העבירה.4

וכדומה.

התרגול יעסוק בעיקר ביסוד העובדתי וביסוד הנפשי.

דין מהותי לעומת דין פרוצדוראליהמשפט הפלילי מחולק לשני חלקים: דין פרוצדוראלי ודין מהותי.

: סדר דין פלילי ודיני ראיות. עונים על שאלות ה"איך". איך מנהלים את ההליך.הדין הפרוצדוראלי

: דיני העונשין - עונים על השאלות: "מה ולמה".הדין המהותי

הערה: תקופת ההתיישנות - כמה זמן יש לריבון להגיש את כתב האישום כנגד מבצע העבירה.

. יום לפני המשפט נכנסה לתוקף הוראה2011, ומתקיים משפט בשנת 2009בוצעה עבירה בשנת שמדברת על שינוי תקופת ההתיישנות של העבירה שבוצעה. האם יש משמעות עבור הנאשם להארכת

תקופת ההתיישנות?

האבחנה חשובה על מנת לדעת האם ניתן להחילחשיבות האבחנה בין הפרוצדורה למהות: רטרואקטיבית את התיקון. איסור רטרואקטיביות הם אחד מעקרונות דיני העונשין. אם קבענו

שההוראה שייכת לדין המהותי, הכלל הוא שלא ניתן להחיל רטרואקטיבית. יש כאן היגיון: אם ביום שבו ביצעתי את העבירה, היא לא הייתה עבירה - לא ניתן להחיל רטרואקטיבית את העבירה. אבל, אם

מסווגים את זה לדין הפרוצדוראלי, ניתן להחיל רטרואקטיבית. ההיגיון: אנחנו מנהלים את הדיון בהווה, על פי הכללים שחלים בהווה )איך מתנהל המשפט, איך נוכיח ראיה מסוימת - כל זה שייך לדין

הפרוצדוראלי(.

. נאשף הועמד לדין בגין290/63פס"ד נאשף נ' היועמ"ש, ע"פ בעניין הרטרואקטיביות נזכיר את עבירות העלמת מס. בזמן שהוא עמד לדין, חל שינוי בתקופת ההתיישנות של העבירות שהוא ביצע,

שאפשר להגיש את כתב האישום. נאשף ערער על הגשת כתב האישום. בית המשפט ניסה לסווג אתהוראת ההתיישנות וקבע את ההלכה הבאה:

התיישנות היא נורמה דיונית)פרוצדוראלית(, ולא נורמה מהותית. אם ישנה הוראה או חוק המשנה את תקופת ההתיישנות )לא משנה אם מקצרת או מאריכה(, השינוי יחול רטרואקטיבית על עבירות שבוצעו

אם תקופת ההתיישנות הסתיימה, לא ניתן בכל מקרה להחיללפני תחילתם של השינויים. החריג: , שאז הייתה תקופת התיישנות של שנה אחת, וב-2009 דוגמה: אם העבירה בוצעה ב-רטרואקטיבית.

משנים את תקופת ההתיישנות לשנתיים – לא ניתן להחיל רטרואקטיבית.2011

4

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

מבחנים )קיימים עוד, אך אנחנו נזכיר2איך מסווגים הוראה כהוראה מהותית או פרוצדוראלית. נציין שניים מהם(:

פלר אומר שיש לענות על השאלות: "מה?" ו"כיצד?". נשאל האם הנורמהמבחנו של פלר: .1 מגדירה אירועים המצמיחים, משנים או מפקיעים זכויות או חבויות משפטיות? )דין מהותי(, או

שנשאל האם הנורמה מסתכמת בקביעת דרכי ניהול הפעילות לשם קביעת אמיתות העילה,ולמימוש תוצאותיה )דין פרוצדוראלי(.

, כל עוד תקופתמכיוון שלא נפגעה שום זכות מהותיתהמבחן שנקבע בפסק דין נאשף: .2ההתיישנות לא תמה, ההוראה היא הוראה דיונית.

המבנה הפנימי של המשפט הפלילי העבירה היא פגיעה בערכים ונורמות של החברה. כל חברה קובעת לעצמה את הנורמות, ואת

ההתנהגויות שהיא רוצה למגר. העבירות והדין הפלילי משתנה מחברה לחברה.

המשפט הפלילי בנוי מרבדים. נדמה אותו לעץ, כאשר:

.השורשים: חוקי היסוד.הגזע: כללי היסוד, והעקרונות של המשפט הפלילי.הענפים: נורמות ההתנהגות.עלים: העבירות. ההתנהגויות האסורות

המקורות הנורמטיביים של המשפט הפלילי המקורות הנורמטיביים גם הם מחולקים לשלושה רבדים: בראש הפירמידה ישנם חוקי היסוד, הרובד

של דיני העונשין.והפרטני העקרוניהחוקתי. שני הרבדים התחתונים הם הרבדים

הוא החלק המקדמי והכללי של דיני העונשין.הרובד העקרוני

. עקרונות יסוד כלליים של דיני העונשין, חלק המשותף לכל1-17 הוא בסעיפים החלק המקדמי העבירות. החלק הזה עוסק בתחולה של זמן ומקום. דוגמה: האם ניתן להחיל את דיני העונשים על

אוניה ישראלית ששטה בלב ים.

. חלק זה יוצק עקרונות יסוד המגדירים את העבירה, את האחריות,18-90 הוא סעיפים החלק הכלליאת העבירות הנגזרות )שותפות, ניסיון וכו'(, סייגים לאחריות, ודרכי ענישה.

הוא החלק הספציפי של חוק העונשין, המפרט את הנורמות האסורות שמהוות עבירההרובד הפרטניפלילית.

:273בחוק העונשין, סעיף דוגמה: התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק,

דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.

ולראות באיזה איזור ובאיזה נושא של חוק העונשין נמצאים.ZOOM OUT תמיד לעשות טיפ:

.)"ההתנהגות שהמחוקק מתכוון אליה: תקיפה )"התוקף

5

הרובד החוקתי

הרובד העקרוני

הרובד הפרטני

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

...נסיבות: שוטר, והתקיפה קשורה למילוי תפקידו.המחוקק לא דורש תוצאה. המחוקק במקרה זה קובע עונש מינימום

)חוקי היסוד נמצאיםלאור פיסקת ההגבלה, יש לבחון 1992הערה: כל הוראת חוק שנחקקה לאחר בראש הפירמידה(: נועד לתכלית ראויה, הולם את ערכיה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית,

במידה שאינה עולה על הנדרש.

השפעת חוקי היסוד והחלק הכללי והמקדמי על דיני העונשין שנות מאסר ללא10 הניחו כי בחוק בעונשין קיימת עבירת גניבה, לפיה מושט עונש חובה של תרגיל:

כל קשר לאובייקט שנגנב. צור הועמד לדין בסעיף עבירה זה בגין גניבת כיכר לחם מהמכולתהמקומית, והורשע בדין. בערעור, מבקש צור לתקוף את חוקיות ההרשעה בטענה שהיא אינה חוקתית.

אלו עקרונות יסוד סותרת העבירה, וכיצד ניתן לתקוף אותה?

:חוקיות ההרשעהעקרונות יסוד שיכולים לתקוף את

א.)א(: הורשע אדם בעבירה שדינה עונש חובה, ניתן35, סעיף עונש חובה ונסיבות מקלות להטיל עליו עונש קל מעונש החובה הקבוע לעבירה, אם העבירה נעברה בנסיבות מקלות

מיוחדות שיפורשו בגזר הדין.יז.: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של34, סעיף זוטי דברים

המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

13 שנות מאסר ל-10 כך שהעונש שונה מ-1.7.2000נסבך את העובדות: סעיף העבירה תוקן ביום ה- שנות מאסר, על מה יסמוך צור את ערעורו?

, לכן סעיפי החוקהמהפכה החוקתיתהתאריך חשוב מבחינת העובדה שמדובר בחיקוק שנחקק לאחר גם הם רלוונטיים לעניין זה.6 ו-5צריכים לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה. כמו כן, סעיפים

6

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

(3 )שיעור 8.3.2011

אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על-פיו. לחוק העונשין:1סעיף

תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים טעונות אישור ועדה של הכנסת. )ב( לחוק העונשין:2סעיף

המשמעות: עבירות הן רק מכוח חוק. מחוקק המשנה גם יכול לחוקק עבירות, במגבלות האמורות)ב(.2בסעיף

הדין הפלילי מחייב וודאות משום שהוא פוגע בזכויות הפרט. העובדה שאדם לא ידע את קיום העבירהלא סותר את חיובה של המדינה לספר את החוקים )ההפרדה בין "לא ידע", ו"יכול היה לדעת"(.

נגזרות של עיקרון החוקיות:

. דוגמה: אם קיימת עבירתאין יצירת עבירות בדרך של היקש וקל וחומר היא 1. הנגזרת של סעיף 1גניבת אופניים, שעונשה שנתיים, לא ניתן לומר שגניבת רכב עונשה תהיה גם לפחות שנתיים.

סיטואציות בעייתיות הן סיטואציות של אי-בהירות החוק, וישהחוק צריך להיות בהיר וברור.. 2 לחוק השיפוט הצבאי קובע עבירת "התנהגות130דוגמאות רבות לחוקים לא בהירים. למשל, סעיף

שאינה הולמת". המונח "התנהגות בלתי הולמת" היא משהו שנתון לפרשנות.

המתייחס להתנהגות פסולה במקום ציבורי. 216דוגמה נוספת היא סעיף

העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים: )א(216( מתנהג באופן פרוע או מגונה במקום ציבורי;1) ( משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן5)

ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה.

(: מהי התנהגות פרועה? האם זריקת נפץ היא1 )א()216באשר למונח "מתנהג באופן פרוע" בסעיף (: יש המון מקומות לפרש את הפרטים בסעיף.5 )א()216התנהגות פרועה? ובאשר לסעיף

דוגמאות לפסקי דין בעניין בהירות החוק וודאות בניסוח:

.0700/1900בפסק הדין בעניין בר-שלום מתייחסים לנושא העמימות שבתמרור המציין את השעות בפסק הדין נקבע שאובייקטיבית התמרור לא ברור, וישנם שני פירושים אפשריים. כאשר שתי

הפרשנויות הן הגיוניות, יש לפרש בצורה המקלה עם הנאשם.

אשר בוטל לאחרונה. הסעיף198בפסק הדין אש"ד נדונה עבירת "תקלה ציבורית", הנמצאת בסעיף בוטל בשל הבעייתיות בפרשנות המונח "תקלה ציבורית".

דוגמה לעשיית מעשה שעלול לגרום לתקלה ציבורית: נניח שבטרם נסגרו הקלפיות פורסם סקר שמעוות את התוצאות ומראה הפרש גדול מאוד בין המועמדים. אנשים עוזבים את הקלפיות בשל כך, ובסופו של דבר מסתבר שההפרש בפועל היה קטן, והיה ביכולתם להשפיע. האם זו "תקלה ציבורית"?

הדעות חלוקות. מקרה זה הוא דוגמה לעבירה פלילית לא בהירה שניתן להכניס ולהוציא ממנה כלדבר.

הערה: חוק חדש צריך לעמוד בתנאי פסקה ההגבלה, אולם סעיפים של חוק העונשין שהיו קיימים טרם חקיקת חוקי היסוד עומדים בתוקפם, לאור סעיף שמירת דינים. החריגים: הפרשנות תתבצע ברוח חוקי

היסוד, ואם היה שינוי של הסעיף, ניתן לתקוף אותו.

פרשנות בפלילים

7

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

בית המשפט נדרש לא אחת לפרש עבירות עמומות. בעבר, הגישה הייתה שיש לפרש חוק בהתאם לפרשנות המקלה עם הנאשם, לפי הפרשנות הדווקנית המילולית. כיום הגישה שונה והיא גורסת שיש

תכליות, הולכים עם הפירוש המקל עם הנאשם. 2לפרש חוק על פי תכליתו, ואם יש

ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקלכא לחוק העונשין:34סעיף ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין.

257התשתית המשפטית לפרשנות תכליתית במשפט הפלילי הונחה בפס"ד מזרחי, אשר דן בסעיף לחוק העונשין: "הבורח ממשמורת חוקית". ההגנה טענה שאי-חזרה מחופשה היא לא בריחה, כי

משמורת חוקית היא משהו פיזי. ברק טוען שיש לפרש את הביטוי לפי תכלית החוק: מניעה של בריחהממחויבות.

התכלית, על פי ברק, מלמדת מהו הפירוש הנכון.

לפקודת התעבורה )אוזניות( נקבע שעל פי התכלית הראויה,169בפס"ד אהובה לוי אשר דן בסעיף קיימים שני פירושים אפשריים וסבירים ולכן בוחרים עם הפירוש המקל עם הנאשם. השופט קדמי:

הנוסח הקיים של התקנה ניתן לשני פירושים סבירים: הן איסור על הצמדת שתי אוזניות והן איסור על.מן הראוי להעדיף את הפירוש המקל עם הנאשםהצמדת אוזניה יחידה. במצב דברים זה,

לחוק העונשין3-6ענישה למפרע, סעיפים נניח שקיימים חוקים חדשים:

לרוצח ראש הממשלה אסור להתייחד עם אשתו..1אדם שעושה מעשה מסוים לא יוכל לעבוד במשרה ציבורית..2

הבעיה מתעוררת כאשר אדם קיבל עונש מסוים, ואחרי המעשה העונש הורחב. במקרה כזה יש לבדוק מהי תכלית החקיקה. התכלית היא קביעת נורמות ציבוריות, ולא ענישה פרטנית. בעניין הדוגמה

הראשונה )רוצח ראש הממשלה( יהיה הבדל משמעותי אם יאסרו על רוצח ראש הממשלה להופיע אם מדובר על משהו שמטרתו לקבוע מדיניות, זה לאבציבור. כלומר: תכלית שקשורה לציבור כולו.

)איסור לרוצח רה"מ להתייחד עם אשתו –ייחשב כשינוי של הענישה ולכן יוכל להתקיים למפרעענישה, איסור להופיע בציבור – קביעת מדיניות(.

ענישה רטרואקטיבית במקרי של עשיית דין בנאצים מוצדקת מכיוון שעל פי כל קנה מידה, ועל פימשפט העמים, אלו מעשים נוראיים.

, עבירות שהזמן גרמן, דוגמאות: 6 סעיף

,חוק שקשור במים בזמן בצורת. אם החוק בוטל, זה לא אומר שהשתנתה התפיסה התרבותית רק השתנה הזמן והנסיבות. הפגיעה באינטרסים החברתיים נשארה בעינה. לא מענישים על

אי יישום של חוק שבוטל, רק בשל אי היישום עצמו.פס"ד פיילר )איסור מפגש עם גורמי טרור(. אפשר לנתח את העבירה על פי המושגים של

ימינו, ולהגיע לשתי מסקנות הפוכות: זו עבירה רגילה שבוטלה לעומת עבירה שהזמן גרמן.עבירה של ציד בעל חיים שנמצא בסכנת הכחדה היא עבירה שמטבעה תלויה בזמן, אולם

עדיין זה פסול להרוג חיה שהיא בסכנת הכחדה, ולכן ביטול החיקוק לא יבטל את העבירה.

8

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

(4 )שיעור 15.3.2011

נקבעה - פנחס קטאשווילי נ' מדינת ישראל 25/80ד"נ במה קורה כאשר משתנה נורמה דיונית? ההלכה הבאה: שינוי בדיני הראיות יחול גם באופן רטרואקטיבי. כלומר: לנאשם אין זכות מוקנית שידונו

בעניינו לפי דני הראיות שחלו בעת ביצוע העבירה.

דוגמאות:

אם בעבר נקבע שפוליגרף לא ניתן לשימוש לצורך ביסוס אשמה )הערה: גם היום פוליגרף לא משמש כראיה, למעט ענייני מעצרים(, ולימים משתנה החוק כך שניתן להשתמש בפוליגרף

לצורך הרשעה. הנאשם לא יכול לטעון שאי אפשר להשתמש בפוליגרף כי זה היה אסור בעתשבוצעה העבירה.

מידע שהתקבל תוך כדי האזנת סתר שהייתה אסורה, ובעת המשפט האזנת הסתר הזו מותרת.

הרציונל: לנאשם יש זכות מוקנית בעניינים מהותיים, אבל ראיות הם רק אמצעי טכני, ולכן אין כאן פגיעה בעיקרון החוקיות. למשל, בעניין האזנת הסתר: לא השתנתה הזכות של הנאשם, אלא התפיסה

של החברה. אין לנאשם זכות לפגוע באפשרות של בית המשפט לברר את האמת, כי אין כאן פגיעהבזכות שלו.

ולכןנורמה דיונית נאשף נ' היועמ"ש נקבע שהתיישנות היא בגדר 290/63 בע"פ בנושא התיישנות: היא חלה רטרואקטיבית, אלא אם תקופת ההתיישנות של הנאשם הסתיימה עוד לפני השינוי של

הנורמה הדיונית.

הרציונל מאחורי הקביעה הוא הגינות ההליך הפלילי: אם עבר מועד תקופת ההתיישנות, ולא חוקק חוק חדש המאריך את התקופה, נוצרת הסתמכות של האדם על ההתיישנות )למשל, אם היו מסמכים, הוא

השמיד אותם כי הבין שלא תהיה תביעה בעניין(.

, סצ'י נ' עיריית ת"א. ההתיישנות סווגה כנורמה מהותית, וכתוצאה מכך, העבריין יצא1618/97בג"צ דעת המיעוט של השופטים מצא וגולדברג: תיקון בחוק הקובע את תקופת ההתיישנות יחול רק מכאן"בזול".

ואילך, משום שאין זה הגיוני להחיל על עונשו של עבריין שהצליח להתחמק מעונש במשך תקופה ארוכה, דיןהתיישנות חדש, הפוטר אותו...

דעת המיעוט של השופט קדמי: יש מקום לפרשנות המאפשרת לביהמ"ש לקבוע בנסיבות המתאימות, כי כאשר אדם יוצר במכוון מצב המסכל את מימושו של עונש שהוטל עליו, רואים את התקופה שבה קיים אותו "מצב

מסכל" כתקופה שבה נפסק מרוץ ההתיישנות.

סוגיית הענישהניתן לקטלג את העונשים לשלושה סוגים:

– לכל היותר ניתן להעניש את העבריין באותו עונש מקסימלי שנקבע בחוק.עונש מקסימום.1 – כאשר נקבע שהאדם נושא באחריות הפלילית לעבירה, יש עונש מינימאליעונש מינימום.2

שיש לגזור על אותו אדם. – לביהמ"ש אין שיקול דעת והוא חייב להטיל על המורשע בעבירה את העונשעונש חובה.3

הכתוב בחוק. דוגמה: בעבירת רצח, עונש החובה הוא מאסר עולם.

א.35, 35הסעיפים הרלוונטיים לעניין זה בחוק העונשין:

הביקורת תטען שבשל ההיקף הגדול של שיקול הדעת של השופט, אין מתודה מסודרת ולכן קשה לייצרמדיניות, ויש פערים בענישה.

9

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

היסוד העובדתי שבעבירה מקובל לחלק את העבירות לעבירות התנהגות ועבירות תוצאה. בעבירת התנהגות לא נדרש רכיב

תוצאתי בעבירה. דוגמה: עבירה: "המקלל אדם דינו.." היא עבירה ללא רכיב תוצאתי, לעומת העבירה:"המקלל אדם וגורם לו לבכות". היא עבירה שיש בה רכיב תוצאתי, ותידרש הוכחה שהאדם השני בכה.

הערה: עבירות תוצאה הן בדרך כלל בעלות ענישה חמורה יותר.

הסיבות שחשוב להבדיל בין שני הסוגים:

בעבירות תוצאה יש לבדוק אם התוצאה התקיימה..1 שנדרש בעבירת תוצאה הוא שונה מהיסוד הנפשי בעבירת התנהגות. היסוד הנפשי.2. בעבירת תוצאה צריך להוכיח שהתוצאה נגרמה בעקבות ההתנהגות האסורה. קשר סיבתי.3

רכיבי העבירה: - התרומה הפיזית של הנאשם להתהוות העבירה.הרכיב ההתנהגותי

- נתון אובייקטיבי המתקיים במציאות בזמן ההתנהגות, אשר אינו קשור בהכרח להתנהגותהנסיבות מבצע העבירה. הגדרה חלופית: "תנאים אובייקטיביים החיצוניים למעשה הפלילי" או "התנאים

החיצוניים בהם נעשה המעשה".

דוגמאות:

, המקלל שוטר"18. "אדם מעל גיל 1

.המקלל = רכיב התנהגותשוטר = נסיבה נסיבה.18אדם מעל גיל =

. "אדם נוהג ברכב ללא רישיון נהיגה"2

אם אדם נוהג ברכב סתם כך, זו לא עבירה. הנסיבה היא שהפכה את הנהיגה לעבירה.

המעשה הפלילי כד יש הגדרות לכל הפעולות. ניתן34אין עבירה ללא מעשה )"דברים שבלב אינם דברים"(. בסעיף

כד. למשל:34לראות שגם דיבור הוא בגדר מעשה. ההגדרות יבואו בסעיף העבירה עצמו, או בסעיף )ג(, שהיא שונה מההגדרה המילולית של המונח.347 מעשה סדום, קיימת הגדרה ב-347בסעיף

המתייחס לעבירת תקיפה. האם ילד שמסנוור עם זכוכית היא תקיפה? כן. יש כאן378נתבונן בסעיף הפעלת כוח, משום שהפעלת כוח היא לעניין הסעיף גם "שימוש באור במטרה לגרום אי נוחות". האם יש צורך להוכיח שנגרם בפועל נזק או אי נוחות? לא. לא נדרשת תוצאה, הסייפא של הסעיף הוא יסוד

נפשי שצריך להוכיח שהתקיים אצל התוקף ולא אצל הנתקף.

, הריגה. יכולות להיות אינסוף298ישנן סיטואציות שבהן המעשה מוגדר באופן כוללני. דוגמה: סעיף התנהגויות שיהיו התנהגויות הגורמות למותו של אדם.

על מנת שאפשר יהיה לשייך עבירה לגורם זה או אחר, צריך לזהות מה בגדר התנהגות ומה בגדרנסיבה.

10

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

עבירת סטטוס / מיצב עבירות מיצב הן עבירות שלכאורה אין בהן ביטוי התנהגותי, אלא אדם מואשם על עצם הימצאותו

בסיטואציה מסוימת.

דוגמאות:

נוכח באסיפה או בהתקהלות שאינן ברשות הממשלה, כדי לאמן או להדריך(: "2 )א()143סעיף הביטוי ההתנהגותיאנשים להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים".

". נכון הוא שהאדם הביא את עצמו להיות נוכח )אקטיבית(, אבל הרכיב ההתנהגותינוכחהוא "היא עבירת מיצב.

היסוד..." בהם הנמצא או הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, )א(: "406סעיף . התנהגותי: "הנמצא" הוא מה שהופך את העבירה לעבירת מיצב. דוגמה נוספת ליסוד

הנמצא במקום כלשהו לשם עיסוק בזנות..." )ג(: " 215התנהגותי: "הנמצא" היא בסעיף

הצידוק לעבירות מיצב

ההימצאות היא תוצאה של פעולה אקטיבית שקדמה לה..1הצידוק הוא הנסיבות ולא המעשה..2

אסור.במצב אסור. בשיעור הבא נדבר על הימצאות במקוםהדוגמאות הנ"ל הן הימצאות

11

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

(5 )שיעור 22.3.2011

חזרה כללית על השיעור הקודם:

כד.34תמיד יש לבדוק ההגדרות בסעיף .הפרדה בין עבירות התנהגות לעבירות תוצאה: אם מדובר בתוצאה צריך להראות קשר סיבתי

בעבירת תוצאה נדרש יסוד נפשי שונה.עבירות מיצב: עבירות שהיסוד העובדתי הוא בעצם העובדה שאדם נמצא בסיטואציה

מסוימת.

עבירות מיצב של המצאות במצב אסור( קובע:1)א()199סעיף סרסרות למעשי זנות

מי שמחייתו, כולה או מקצתה, דרך קבע או בתקופה כלשהי, על רווחי אדם העוסקאלה דינם מאסר חמש שנים: בזנות.

האם אדם שמשכיר דירה לזונה נכנס להגדרה? האם אדם שמוכר בסופרמרקט מוצרי מזון לנשים העוסקות בזנות, נכנס להגדרה? זוהי הבעייתיות בעבירות מיצב. הפתרון הוא הפרשנות התכליתית,

והיסוד הנפשי.

מבחינת הפרשנות התכליתית: החוק למעשה נועד עבור מניעה של סרסורים, האם ברמה התכליתית ניתן לראות את המשכיר כעבריין? האם בן הזוג של אותה אישה נכנס להגדרה, רק מעצם זה שהוא חי

מהכסף שהיא מרוויחה?

הרציונל מאחורי האפשרות של המחוקק להאשים בעבירות מיצב הוא, שלכל מצב סטטי שאדם נמצא בו, קדמה לו פעולה אקטיבית. באותו מישור, ניתן להתייחס לאדם שנרדם על ההגה, כאדם שלא פעל "מתוך שינה" ולכן נעדר אחריות, אלא כאדם שידע מראש שהוא נוהג תוך מחסור בשעות שינה. כנ"ל

לגבי היפנוזה, סמים או אלכוהול.

הערה: בארה"ב הייתה עבירה שלפיה אסור להיות מכור לסמים. נקבע שהחוק אינו חוקתי, כי המציאותשל להיות מכור יכולה להיות גם כתוצאה מתרופות ולאו דווקא כתוצאה מבחירה.

עבירות אחזקהעבירה של אחזקה, היא עבירה שבה לא נדרשת עשייה פיזית, אלא זיקה של אדם לחפץ מסוים.

.מבחן השליטההמבחן המרכזי בעבירות מסוג זה הוא

כד:34על פי

- שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם"החזקה" לאו; ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי

בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד;

. גם אם הסכין שבידי הונחה )בצד(, אני עדיין שולטמבחן השליטההרישא של הסעיף מבטא את בחפץ, ויכול לקבוע מה יקרה בחפץ, ולכן אחשב כמחזיק. בסיפא של הסעיף מדובר בסיטואציה שבה

גם אם אין לי שליטה בחפץ, אבל ההחזקה היא בהסכמתי, אז אני עדיין נחשב כמחזיק.

בהמשך נראה שמבחינת היסוד הנפשי נרצה להראות מודעות של אותו האדם שהוא )א( חלק מאותההחבורה שמחזיקה את הנכס, ו)ב( מודעות לכך שהחבורה מחזיקה בנכס.

12

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

עבירות מחדל )ב( לחוק העונשין מגדיר את נושא ההתנהגות. על פי ההגדרה, גם מחדל היא התנהגות. אם18סעיף

אדם מואשם במחדל, יש להראות את מקור החובה. דוגמה: אם מאשימים אדם בעבירה עקב העובדה שהוא הניח סכין במקום שהיה נגיש לילד, אשר פצע את עצמו. האדם לא עשה פעולה התנהגותית של

החובה להסיר סיכון"פצע" אולם המחדל הוא ההתנהגות שבגינה מאשימים כאשר מקור החובה הוא .שיצרת

, הוא מעין "סל" של מקורות חובה,אחריות לשלום אדםסימן ג': פרק י' לחוק העונשין )פגיעות גוף(, )חובת הממונה על דבר שיש בו סכנה(:326ובדוגמה שהוצגה לעיל, מקור החובה הוא סעיף

. מי שבאחריותו או בשליטתו נמצא דבר - בין חי ובין דומם, בין נייד ובין נייח - ממין או בתנאים שיש בהם כדי326 לסכן חיי אדם, בטיחותו או בריאותו אם לא ינהגו זהירות וקפידה בשימוש או בטיפול בו - חובה עליו לנקוט מידה

סבירה של זהירות וקפידה למניעת הסכנה, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חיי אדם או על בריאותו מחמתשלא קיים את חובתו האמורה.

מקורות החובה הם מכוח דין או מכוח חוזה.

דוגמה: אם יש אדם שתפקידו להיות מציל בבריכה, ובבריכה בה הוא עובד מישהו טובע – האם ניתן להאשים אותו בהריגה? הרי הוא לא עשה את המעשה, אלא היה מחדל. החובה של המציל לפעול היא

מכוח החוזה. בהקשר זה נזכיר את פס"ד לורנס )הרולטה הרוסית( ופרידמן )דקירת הסכין שהביאהלמותה של אישה לאחר אובדן דם(.

לורנס נ' מדינת ישראל119/93ע"פ השופט לוין התייחס לשאלה אם ניתן להרשיע גם מההיבט של התרשלות במחדל, ואם חייב אדם להציל אדם אחר הנתון בסכנה, ואם אי נקיטת צעדים להצילו מהווה עבירה, והגיע למסקנה כי במקרה הנדון גם מבחינת

ההתרשלות במחדל ניתן להרשיע את המערער. )מתוך תקציר מאגר סביר(

פרידמן נ' מדינת ישראל1713/95ע"פ בית המשפט העליון בדעת הרוב פסק כי מקום שהתנהגות הנאשם יוצרת סיכון רואים אותו כנושא באחריות

למימוש הסיכון – יש לראות ביוצר הסיכון אחראי להתנהגותו הן במעשה והן מכוח המחדל של אי נקיטת אמצעיםהדרושים למניעת מימוש הסיכון.

הערה: האם ניתן להשתמש בחוק "לא תעמוד על דם רעיך" כמקור חובה? )זהו נושא שנוי במחלוקתאשר נלמד בכיתה(.

ניתוח עבירות

( שלא בהסכמתה החופשית;1. )א( הבועל אשה - )345.עבירת התנהגותהבועל = התנהגות.נסיבה = אישה שלא בהסכמתה החופשית

א. היורה מנשק חם באזור מגורים ללא הסבר סביר, דינו - מאסר שנה.340.עבירת התנהגותהיורה = התנהגות.כל התנאים הנלווים הם נסיבות

. הפוצע חברו שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.334.עבירת תוצאה.הפוצע = הגורם לפצע. התנהגות + תוצאה.כל היתר הם נסיבות

13

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

מדוע יש הבדל בין "הפוצע" ובין "הבועל"? התשובה היא בביטוי שיכול להיתפס בחושים, שהוא שינויבאובייקט העבירה. התוצאה צריכה להיות שינוי במציאות של אובייקט העבירה.

. הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו - מאסר עשרים שנים.298עבירת תוצאה )הגורם למותו = התנהגות + תוצאה. )הגורם = ההתנהגות, ומותו היא התוצאה.אסורים = נסיבה

מעשה לא היה מוגדר באופן אוטומטי גם כמחדל, ולכן יש בהגדרת הסעיף את39הערה: לפני תיקון הביטוי "במעשה או במחדל". כלומר: החלק בסעיף המבטא את היסוד ההתנהגותי, הוא מיותר: אלו

.39שאריות שנשארו מלפני תיקון

. ההורס, מזיק או מחלל מקום פולחן, או כל עצם המוחזק מקודש לקהל אנשים, בכוונה לבזות דתם, או170ביודעין שהם עשויים לראות במעשה זה עלבון לדתם, דינו - מאסר שלוש שנים.

.ההורס, מזיק = התנהגות + תוצאה,מחלל = התנהגות בלבד. לא בהכרח נדרשת תוצאה. אדם שמסתובב ערום במקום פולחן

מחלל את המקום אבל לא פוגע פיזית באובייקט העבירה. כלומר: יש כאן שתי חלופות: עבירת תוצאה וגם עבירת התנהגות.מקום פולחן ... לקהל אנשים = נסיבות.בכוונה לבזות... = יסוד נפשי. זה מבטא הלך רוח הכרתי, ולכן זה לא חלק מהיסוד העובדתי

. המשתתף שלא כדין בתגרה במקום ציבורי, דינו - מאסר שנה אחת.191.עבירת התנהגותהמשתתף = התנהגותשלא כדין בתגרה במקום ציבורי = נסיבה

המעליב אדם במקום ציבורי באופן העלול לעורר אדם הנוכח אותה שעה להפר את השלום, דינו - מאסר )ב(.194שלושה חדשים.

המעליב = התנהגותאדם במקום ציבורי = נסיבה לא צריך להוכיח שהפועל היה אדם שהתעוררעבירת התנהגותזוהי לא עבירת תוצאה, אלא .

על כן הסייפא שללהפר את השלום. צריך להוכיח שהייתה יכולת לבצע את אותו הדבר. .הסעיף זוהי גם נסיבה

כאשר היסוד העובדתי חופף בשתי עבירות שונות

סדר הדין הפלילי קובע שאסור להרשיע אדם אחד פעמיים בשל אותו המעשה. השאלה: מה קורה כאשר אדם ביצע מעשה שיכול להיכנס לקטגוריות של מספר עבירות? למשל, אדם פצע מישהו,

ובסופו של דבר אותו האדם מת. האם אפשר להעמיד את האדם גם בגין הפציעה וגם בגין ההמתה?אם אדם ביצע שוד, האם ניתן להעמידו לדין גם באשמת האיומים שקדמו לשוד, וגם באשמת השוד?

על מנת שניתן יהיה להאשים בכמה עבירות, צריך שלא תהיה חפיפה בין היסודות העובדתיים של.אם קיימת חפיפה מוחלטת לא ניתן לתת כפל עונשהעבירות.

דוגמאות:

לא ניתן להאשים את אותו אדם בשל אותו פשע בגין חבלה ו"חבלה חמורה" במקביל. חבלה.1חמורה היא תוצאה חמורה. יש שוני בתוצאה ולכן יש שוני ביסוד העובדתי.

334 )"החובל בחברו חבלה חמורה"( או 333אם אדם בעט בחברו, ניתן להעמידו לדין בגין .2 )"הפוצע את חברו"(, אבל לא בגין שניהם. היסוד העובדתי זהה. )בשני הסעיפים: החובל או

הפוצע = התנהגות + תוצאה. זוהי הזהות של היסוד העובדתי(. הערה: חברו = נסיבה.

14

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

אדם עקף מימין במקום שיש קו לבן. האם נוכל להאשים אותו גם בעקיפה מימין וגם בחציית.3קו לבן? התשובה היא כן: היסודות העובדתיים אינם חופפים.

נניח שקיימות שתי עבירות שונות: "המרביץ לאדם וגורם לבכות" ועבירת "המעליב וגורם.4לבכות". אם אדם העליב והרביץ וגרם לאדם לבכות, ניתן להאשימו בשתי העבירות.

כאשר יש עבירה אחת שמכילה את השנייה )לדוגמה: מוות מכיל את הפציעה( לא יהיה ניתןלהעמיד לדין בגין שתי העבירות.

דוגמאות נוספות )מתוך השיעור של עידית + אינטרנט, שיעור של לימור עציוני(:

האבחנה בין עבירות התנהגות לעבירות תוצאה:

)כליאת שווא(:377ס'

. העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או377מתיימר שיש לו צו, דינו - מאסר חמש שנים.

.עבירת התנהגות. אין דרישה לתוצאה. על פי המחוקק, די בכך שמישהו ביצע את ההתנהגותהעוצר או כולא = ההתנהגות .אדם, שלא כדין = נסיבות

מעשה יכול להיות מוגדר בכמה אופנים:

– התנהגות שהנאשם ביצע בשליטה, מעשה אקטיבי של הנאשם.בתנועה רצונית

- דוגמאות:בדיבור

המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או )איומים(192בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים.

משמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מלה או קול שיש בהם כדי לפגוע( )פגיעה ברגשות דת(2)173פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים.

– דוגמה: בכתב

המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם )סחיטה באיומים(428אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, ...

עבירות מיצב / סטטוס

15

העבירה הפלילית

היסוד העובדתי

התנהגות

מעשה מחדל החזקה מיצב או סטטוס

נסיבה תוצאה

היסוד הנפשי

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

אסור:במקוםדוגמאות לעבירות של הימצאות

מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו )א( )כניסה למקום צבאי(115 או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו - כשאינו מוסמך לכך - וכן מי שניסה להפריע או להטעות

זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו - מאסר שלוש שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו -מאסר חמש-עשרה שנים.

המתאמן או מיתרגל להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות)ב( )אימונים צבאיים אסורים(143 נוכח בהן כדי להתאמן אוצבאיים, בתוך אסיפה או התקהלות שנתכנסה ללא רשות הממשלה, או שהוא

, דינו - מאסר שלוש שנים. להיתרגל

הנמצא במקום כלשהו לשם עיסוק בזנות, בנסיבות שיש בהן משום מטרד לדרי)מטרד לציבור( )ג(215הסביבה או הפרעה לתנועה בדרכים, דינו - מאסר שנה אחת.

אסור:במצבעבירות של הימצאות

מי שנמצא באחת מנסיבות אלה, דינו - מאסר חמש שנים: )נסיבות מחשידות בכוונת פריצה(410סעיף ( פניו רעולים או מושחרים או הוא מוסווה בדרך אחרת, בכוונה לבצע גניבה או פשע;3)

מי שמלאו לו שש-עשרה שנים והוא חבר להתאגדות אסורה, ומי שתופש או. )חבר להתאגדות אסורה(147 פועל במשרה או בעמדה בה, או פועל כנציג שלה, או משמש מורה במוסד או בבית ספר המתנהלים או נחזים

כמתנהלים בהנהלתה או בפיקוחה של התאגדות אסורה, דינו - מאסר שנה אחת.

עבירות החזקה:

של האדםהשליטההעבירה מתגבשת כתוצאה מכך שהאדם מחזיק ברשותו דבר אסור. בוחנים את בחפץ, את הזיקה של האדם לאותו החפץ. דוגמאות:

לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה)א(.7פקודת הסמים המסוכנים, החזקה ושימוש, שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.

לענין אישום בשל אחזקת סם מסוכן, אין נפקא מינה אם הסם.8פקודת הסמים המסוכנים, דרכי החזקה: המסוכן נמצא ברשותו של הנאשם, או ברשות המחזיק אותו מטעמו של הנאשם, או אם הסם של הנאשם נמצא

ברשותו של אדם אחר ללא ידיעתו של אותו אחר, או אם הסם נמצא במקום שאינו ברשותו או שאינו נתון לפיקוחואו להשגחתו של שום אדם.

מסמך רשמי או משתמש בו כשאינו מוסמך לכך;מחזיק (2)116

נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו, ...המחזיקהרוכש או )א( 144

המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה...)א(186

ד(.144( והחזקת דברי פרסום גזעני )ס' 413דוגמאות נוספות הן החזקת רכוש החשוד כגנוב )ס'

כד:34על פי הגדרת ההחזקה

- שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם"החזקה" לאו; ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי

בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד;

,החזקה קונסרוקטיבית, אמיתית )הרישא של הסעיף( ובין החזקה ממשיתיש כאן אבחנה בין מיוחסת )בסיפא של הסעיף(.

- המבחן לקביעת החזקה ממשית הוא שליטה. זהו מבחן עובדתי-אובייקטיבי. שלושהחזקה ממשיתאפשרויות:

16

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

כאשר ישנה שליטה ממשית "פיזית" באובייקט..1 כאשר יש יכולת להגיע לעשייה פיזית ב"החזקה": מצב בו אדם לא שולט פיזית, דוגמה: אדם.2

מחזיק סם בכיס ומחביא אותו: רק לאדם הזה יש יכולת להגיע לעשייה פיזית בסם. אם הסתיר את הסם באיזה מקום מסתור, אז למרות שאין הסם עליו פיזית, לפי סעיף זה הוא עדיין היחידי

שיכול להגיע לעשייה בו. היכולת לקבוע את "גורלו הפיזי" של האובייקט - אדם אינו שולט פיזית בסם, אך יש לו היכולת.3

להורות לאדם אחר מה לעשות בסם.

, החזקה ממשית היא לא רק החזקה פיזית בנכס המוחזק , אלא גם250/84בפס"ד הוכשטט, ע"פ היכולת להגיע לעשייה בנכס המוחזק. בודקים, מאותו הרגע שבו אדם יודע שחפץ מסוים נמצא

בחזקתו, האם הוא יכול לשלוט בו. השליטה חייבת להיות ביודעין.

כד( - 34 )הסיפא של ס' החזקה קונסטרוקטיבית

המחוקק רוצה להרחיב את המעגל של הנאשמים בהחזקה, ולכן על פי הסיפא של הסעיף, אדם יחשב מחזיק גם אם אין לו שליטה ממשית בנכס, אבל הוא יודע ומסכים כחלק מחבורה שמישהו מהחבורה מחזיק בנכס. ההחזקה מיוחסת לאותו האדם מעצם הסכמתו להיות חלק מהחבורה, ומעצם הסכמתו

שאחד מהחבורה יחזיק בנכס.

בפס"ד הוכשטט, ברק מדגיש שאין די בהסכמה בעלמא )סתם( בין בני החבורה בכדי לקיים אתההחזקה הקונסטרוקטיבית אלא נדרשת הידברות מוקדמת.

דוגמה: חבורה של אנשים שמחזקים סם, ומחליטים שחלק מהם יפזרו את הסם בבתי ספר. לא צריך שכולם יחזיקו ויפעלו להפצה, ההסכמה, ההידברות המוקדמת והמאורגנת מובילה להחזקה

קונסרוקטיבית.

17

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

(6 )שיעור 29.3.2011

)שיעור עם המתרגלת עידית(

הבהרה בעניין החזקה קונסטרוקטיבית:

התנאים המצטברים להחזקה קונסטרוקטיבית:לאדם אין שליטה או שיש ספק לשליטה, אבל לפחות אחד מבני החבורה הוא המחזיק בחפץ. .1האדם הוא אחד מתוך חבורה..2האדם ידע והסכים..3

עבירות מחדל בחוק העונשין, רוב העבירות מנוסחות בצורה של "אל תעשה", לעומת זאת: יש עבירות שעשויות

להטיל אחריות פלילית בגין אי ביצוע מעשה.

הדבר הכי חשוב בעבירות מחדל הוא, שחייבים למצוא מקור חובה לפעול.

סוגים של עבירות מחדל:

העבירה מנוסחת כך שיש החובה לפעול, ואת העונש למי שלא פעל לפי החובה. דוגמאות:. 1

המפר ללא הצדק כדין את חובתו לספק לפלוני צרכי מחיה או.337הפרת חובה של הורה או אחראי, סעיף לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו...

מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים. 262אי מניעת פשע, סעיף למנוע...

, יורשעY וגורם לתוצאה X עבירות שמתירות את הגדרת המעשה פתוחה. מי שעושה עבירות גרימה.. 2ב...

)ג(, חייבים בעבירות הללו למצוא את מקור החובה לפעול. דוגמאות:18חייבים לזכור שלאור סעיף . שני הסעיפים הנ"ל מכילים323, וחובת הורה או אחראי לקטין, סעיף 322אחריות לחסר ישע, סעיף

בתוכם את מקור החובה לפעול.

)ב( ניתן לעבור על הסעיף גם בדרך 18 הרכיב ההתנהגותי מנוסח כמעשה אקטיבי, ולאור סעיף . 3המחדל.

חוזה עם חברת גז לבנין רב קומות. על החברה מוטלת החובה לבדוק אתדוגמה לחובה על פי חוזה: תקינות המיכלים וגם לספק את הגז. אם רוצים להעמיד לדין פלילי את המנכ"ל בגלל שאחד הדיירים

נפגע מדליפה, מקור החובה הוא החוזה.

הנסיבה:הנסיבות הם התנאים האובייקטיביים בהם הנאשם מבצע את ההתנהגות.

כיצד מזהים את הנסיבות? נסיבות עונות על השאלות הבאות:

דוגמאות: . מי עשה את המעשה?1

עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח. 390גניבה בידי עובד ציבור, סעיף עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו - מאסר עשר שנים.

18

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

עובד ציבור = נסיבה.

טיפ: אם מפנים אותנו בבוחן לסעיף עבירה, קודם לנתח את הסעיף עוד לפני שרואים את התשובות.

עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו....391גניבה בידי עובד, סעיף

עובד = נסיבה

. נשוי הנושא אשה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר...176ריבוי נישואין, סעיף

עבירת התנהגותנשוי = נסיבההנושא = מעשהאישה אחרת = נסיבה

חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד.... 392גניבה בידי מנהל, סעיף

חבר דירקטוריון = נסיבההגונב = מעשהדבר שהוא נכס = נסיבה

הנסיבה מגדירה את זהות הקורבן בעבירה. דוגמאות:. נגד מי נעשה המעשה? 2

המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי.288העלבת עובד ציבור, או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה...

עובד הציבור.... = כל אלו הן נסיבות.

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר.273תקיפת שוטר, סעיף כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.

נסיבה שקובעת, בין היתר: האם המעשה בוצע בהסכמה או באי הסכמה,. אופן עשיית המעשה. 3בנוכחות מי נעשה המעשה, האם המעשה נעשה בדרך אסורה וכדומה. דוגמאות:

( שלא בהסכמתה החופשית;...1)א( הבועל אשה - ). 345אינוס, סעיף

שלא בהסכמתה החופשית = נסיבה.

( נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל,1)א( אדם גונב דבר אם הוא – ). 383גניבה – מהי? במרמה...

"בלי הסכמת הבעל" = נסיבה.

בוצע המעשה.איךבמרמה = נסיבה. זוהי נסיבה שמראה לך

, המילה "במרמה" היא415, המילה "במרמה" היא נסיבה, אולם בסעיף 383הערה חשובה: בסעיף המעשה )"המקבל דבר במרמה" = המרמה על מנת לקבל דבר(.

כשהעבריין נושא נשק חם או קר249 או 246, 245נעברה עבירה לפי סעיפים א. 249נסיבות מחמירות, סעיף או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם

...-

כשהיו נוכחים... = נסיבה )שמדברת על אופן עשיית המעשה(.

הערות:

19

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

'א ישנן הנסיבות המחמירות לאותה העבירה.249 מכיל את העבירה עצמה, וב- 245ס 'הוא סעיף הגדרות חשוב עבור פרק עבירות המרמה. יש לזכור את סעיפי ההגדרות414ס

כד.34ולחפש אותם: בראש פרק, בסעיף

המוריד, משחית או משמיד, במזיד וללא רשות כראוי, הודעה, מודעה או תעודה.195השחתת מודעות, סעיף שהודבקו, או נועדו להיות מודבקים, אל בנין או במקום ציבורי על פי דין או על פי הוראת עובד הציבור, דינו -

מאסר שלושה חדשים.

.יסוד נפשיבמזיד =

ללא רשות = נסיבה.

המשתתף שלא כדין בתגרה במקום ציבורי, דינו - מאסר שנה אחת. . 191תגרה, סעיף

הנסיבה = שלא כדין.

המשתתף = מעשה

בתגרה במקום ציבורי = נסיבה.

ביום, בלילה, בשעת מלחמה. דוגמה:. מתי נעשה המעשה? 4

מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי. 103תעמולה תבוסנית, סעיף לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב,

הפיץ = המעשהבשעת לחימה = נסיבהובכוונה לגרום ל... = יסוד נפשיידיעות שיש בהן.. = נסיבות

במקום ציבורי, במקום פרטי. דוגמה:. היכן נעשה המעשה? 5

המקים שאון או מהומה במקום ציבורי, בלי סיבה סבירה ובאופן העלול)א(. 194מהומה ועלבון במקום ציבורי, להפריע לתושבים או להביא להפרת השלום, דינו - מאסר שלושה חדשים.

במקום ציבורי = נסיבה.

אם בהגדרת העבירה ישנן )א(. 194הערה: אם העבירה לא בוצעה במקום ציבורי – אין עבירה על פי נסיבות, חייבים לוודא שהן מתקיימות בסיפור,אם אינן מתקיימות הרי שלא מדובר בעבירה, או

שמדובר בעבירה אחרת ואי אפשר להטיל אחריות פלילית.

דוגמה:. האם התלווה למעשה שימוש באמצעי שנועד למנוע התנגדות? 6

תוך שימוש בכוח, או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד(. 1)ב()203נסיבות מחמירות לפי סעיף מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או כלפי אדם אחר;

תוך שימוש בכוח... = נסיבה

המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה)א(. 427סחיטה בכוח, סעיף שהוא רשאי לעשותו,...

המשתמש = מעשהשלא כדין = נסיבהבכוח = נסיבה.כדי... = יסוד נפשי

20

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הנסיון או קלות הדעת של הזולת. 431עושק, סעיף לאחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:

המנצל = מעשהאת המצוקה... = נסיבה

.191, 163, 192, 157 סעיפים: , דוגמאות:עבירות נסיבה "שלא כדין"

התוצאה

יש להבחין בין עבירות התנהגות לבין עבירות תוצאה.

בעבירות התנהגות, די בהתנהגות. בעבירות תוצאה המחוקק דורש שתיגרם תוצאה, ולא סתם תוצאהשהיא, אלא התוצאה שקבועה בעבירה.

.בעבירות תוצאה צריך להוכיח קש"ס בין ההתנהגות לתוצאה.בעבירות תוצאה יש יסוד נפשי מסוים

. כלומר: צריך לבדוק האם המחוקק מגן על אובייקטאובייקט פיזימילת המפתח בעבירות תוצאה: פיזי, או האם המחוקק רוצה להגן על אובייקט חברתי כלשהו. דוגמאות:

.380 ו-379ההבדל בין סעיפים

התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש.379דין תקיפה סתם, סעיף אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים..380תקיפה הגורמת חבלה, סעיף

הוא עבירת תוצאה. "וגורם לו בכך לחבלה של380 מדבר על עבירות התנהגות. סעיף 379סעיף ממש" = תוצאה.

בעבירות התנהגות, המעשה שהמחוקק קובע לא מחייב להוליד פגיעה בשלמות אובייקט פיזי מסוים.בעבירת תוצאה, המחוקק דורש ואומר שקיימת פגיעה בשלמות האובייקט הפיזי.

מתפרעים שגרמו, שלא כדין, נזק לבנין, לאניה.... 157התפרעות שסופה נזק, ס'

נזק = תוצאה, שלא כדין = נסיבה.

: 1 לקראת בוחן מס'

השאלות שיהיו בבוחן הן למשל שאלות שמתארות מקרה, או שמפנות לסעיף, או שצריך להגיד איזהסוג של עבירה )מיצב, החזקה וכו'(

שאלות לדוגמה:

לחוק העונשין הן: התנהגות / נסיבה / תוצאה / יסוד נפשי172. המילים "שלא ברשות" בסעיף 1?

הנכנס שלא ברשות למקום פולחן או קבורה. 172כניסה ללא רשות למקום פולחן או קבורה, סעיף או למקום שיוחד לצרכי לוויית המת או לשמירת עצמותיו של מת...

הנכנס = התנהגות.

21

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

בוצעה ההתנהגות.איךשלא ברשות = נסיבה. הסבר: "שלא ברשות" מגדיר

(.3)א( )329, ס' 334, ס' 340, ס' 380. איזו מהעבירות הבאות אינה עבירת תוצאה: ס' 2

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש....380תקיפה הגורמת חבלה, סעיף

עבירת תוצאה מובהקת.

הפוצע חברו שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים..334פציעה, סעיף

עבירת תוצאה. "הפוצע" = הגורם לפצע. התוצאה מוכלת במעשה. יש שינוי באובייקט הפיזי.

גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;(. 3)א()329חבלה בכוונה מחמירה, סעיף

עבירת תוצאה. חומר הנפץ התפוצץ.

המשאיר או מפקיר דבר במקום שיש לילדים גישה אליו, ויש יסוד סביר.340סכנה לילדים, סעיף להניח שילדים ישחקו בדבר או יטפלו בו בדרך אחרת, ושבעשותם כן הם עלולים להינזק בבריאותם או

לסכן חייהם, ואינו נוקט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע תוצאות כאלה, דינו - מאסר שנה.

.340, ולכן התשובה היא: ס' עבירת התנהגותזוהי

המשאיר או מפקיד = המעשה, וכל השאר = נסיבות. לא נדרשת תוצאה.

. אילו מבין המשפטים הבאים הוא משפט נכון?3

בכל עבירה נדרש להוכיח קש"ס. לא נכון.

כל עבירה כוללת נסיבות. לא נכון.

אין עבירה ללא רכיב התנהגות, מלבד כאשר מדובר בעבירות מחדליות. לא נכון.

אין עבירה ללא רכיב התנהגותי. נכון.

: "העושה מעשה לשם המרדה, או מנסה, מכין עצמו133 בסעיף הערה: דוגמה לעבירה ללא נסיבה, , אין עבירה ללא18או קושר קשר עם חברו לעשות מעשה כאמור, דינו - מאסר חמש שנים.". לפי סעיף

ההתנהגות )אך נסיבות או תוצאה לא חייבות להיות(. "העושה מעשה" = זו ההתנהגות. "לשם המרדה" =יסוד נפשי.

דקות20. שומכר נסע במהירות מופרזת ולפתע חדרה דבורה לרכב. הוא ניסה להוציאה במשך 4 ולבסוף היא עקצה אותו, שומכר איבד שליטה ונכנס לצומת באור אדום. הוא מואשם ב"אי ציות

לרמזור". האם ניתן להרשיעו.

א. לא. שכן לא די בעדותו של השוטר, והיה צורך במצלמת תנועה.

ב. לא. לשומכר עומדת הגנה של היעדר שליטה.

דקות עם הדבורה, הוא מצב שבו הוא נכנס למצב20ג. כן. בחירתו להמשיך לנהוג משך של היעדר שליטה בשליטה.

ד. כן. אילו היה נוהג במהירות מותרת, לא היה עובר באור אדום.

22

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

23

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

(7 )שיעור 5.4.2011

קשר סיבתי מגדיר "תוצאה שנגרמה על ידי המעשה..."18סעיף

מקרים לדוגמה:

שעות,14משה החליט לרצוח את דני, והחליט שהוא נותן לו כדור רעל. הכדור משפיע אחרי ובאותן שעות, דני נורה למוות על ידי מישהו אחר.

עמית נוסע ברכב במהירות מופרזת, הגלגל מתנתק מהרכב וכתוצאה מהניתוק מישהו נפגע בתאונת דרכים.

: אנו שואלים את עצמנו, האם אילמלאבמבחן האילמלאבמבחן הקשר הסיבתי אנו משתמשים . למשל: האם אילמלא היית מרביץ לדני הוא היה בוכה. אםY היתה נגרמת תוצאה Xהתרומה של

התשובה היא שלילית, אז אין קשר סיבתי )הוא היה בוכה בכל מקרה(.

מדובר רק בעבירות תוצאה, הרי רק בהן צריך להוכיח קשר סיבתי.

צריך להבחין בין קש"ס משפטי לקש"ס עובדתי.

הקש"ס העובדתי – הוא מבחן האילמלא. נניח שאמא שלחה את ילדה לבית הספר, ובדרך לבית הספר הוא חצה את הכביש במקום אסור, והוא נפגע. האם יש קש"ס בין התנהגות האם לבין התוצאה שהילד

נפגע?

יש קשר סיבתי עובדתי קיים )אם לא היתה שולחת אותו או אפילו מולידה אותו, לא היה נפגע( מבחן האילמלא הוא מבחן שמקיים מקרים שבהם לא ראוי להטיל אחריות פלילית. יש קשר סיבתי עובדתי

אבל אין קשר סיבתי משפטי )שעונה על השאלה האם ראוי להטיל את האחריות(.

למשל: החוק יאמר: המקלל אדם וגורם לו מחלת נפש. על מנת להטיל אחריות פלילית צריך להוכיחשאילמלא הקללה, הוא לא היה חולה במחלת הנפש.

בעבירת מחדל נשאל: אילו היה מקיים את חובתו על פי דין, האם התוצאה הייתה נגרמת? למשל, אדם השאיר חומר מסוכן. הגיע ילד ונפגע. נשאל: אילו היה מקיים את חובתו בהקשר לחומר המסוכן, אזי

הילד לא היה נפגע.

בעבירת הריגה: משה דרס מישהו למוות. אילמלא היה דורס אותו, הוא לא היה מת.

ובעבירת מחדל: מוסכניק לא טיפל ברכב כמו שצריך, והנהג נפגע כי לא היו בלמים. השאלה: אילוהמוסכניק היה מטפל כמו שצריך ברכב, הנהג לא היה נפגע.

דוגמה נוספת: משה ודני החליטו להתנקש באיציק. באותו הרגע שניהם ירו כדור קטלני באיציק. די בכל כדור כדי להרוג. האם מתקיים מבחן האילמלא? הדוגמה הזו מציגה את הבעיה במבחן האילמלא: כל התנהגות כשלעצמה, די בה כדי לגרום לפעולה האסורה. בסיפור הנ"ל, די ביריה של משה כדי לגרום למוות... מבחן האילמלא לא מתקיים: כי אילמלא משה היה יורה, איציק היה מת בכל מקרה )מהירי

– האם די בפעולה של משה על מנת לגרום אתבמבחן הדיותשל דני(. על כן במקרה כזה נשתמש המוות? זהו המבחן שמשמש במקרים שבהם די בעובדה אחת או בהתנהגות אחת על מנת שתיגרם

התוצאה.

דני הביא לאיציק חצי כדור רעל. דני לא ידע שגם משה הביא לאיציק חצי כדור. אף אחד מהם לא ידע על חצי הכדור השני, ואיציק מת. האם מתקיים הקשר הסיבתי? כאן יש להשתמש במבחן האילמלא:

האם אילמלא היה ניתן לאיציק הכדור, איציק היה מת.

24

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

בדוגמה של מבחן הדיות – הכדורים היו נורים בו זמנית. אבל אם הכדורים היו נורים לא בו זמנית, אזי רק הראשון היה מקיים את מבחן האילמלא. היורה השני עשה פעולה, אולם מבחן האילמלא לא

מתקיים – כי איציק היה מת בכל מקרה מהכדור הראשון. במקרה זה יאשימו את היורה השני בניסיון.

אמא שלחה את בנה לביס, ובדרך הוא נפגע. יש קשר סיבתי עובדתי.

משה שעשו לו תיקון לקוי במוסך, נסע במהירות מופרזת, ועף הגלגל. אם הגלגל היה תקין, המהירות לא הייתה גורמת לגלגל לעוף ואולם – ההתנהגות מקיימת את מבחן האילמלא: אילמלא היה נוסע

במהירות מופרזת, לא הייתה נגרמת התאונה. הקש"ס הסיבתי קיים עבור הנהג באמצעות מבחן האילמלא ועבור המוסכניק על ידי מבחן קצת שונה: "אילו היה מתקן כמו שצריך, לא היתה נגרמת

התאונה". כלומר: גם אם יש כמה גורמים, זה לא פוסל את הקשר הסיבתי.

משה זרק אבן על איציק שפונה לביח, ובדרך היתה תאונת דרכים ואיציק נהרג. ברמה הטכנית, מבחןהאילמלא מקיים את הקש"ס.

האם התוצאה שנגרמה עקב ההתנהגות הייתהמבחן הצפיות:המבחן לקשר הסיבתי המשפטי הוא צפויה? במסגרת הקשר הסיבתי המשפטי, עולה השאלה מה בדיוק צריך לצפות: האם צפויה פגיעה

בכלל, או היקף הפגיעה, את הליך התרחשות הנזק. עולה שאלת הרגישות הנדירה של הקורבן,וההשפעה של גורם זר מתערב.

מבחן הצפיות מחולק לשני חלקים:

האם מי שביצע את ההתנהגות יכול היה לצפות?.1האם היה צריך לצפות כעניין של מדיניות שיפוטית..2

דוגמה: אמא השולחת את בנה לטיול, או אדם שמשחק כדורגל יכולים לצפות שהילד או שחקן אחריפגעו, אבל לא צריכים לצפות כעניין של מדיניות.

הערה: חשוב להבחין בין עברות רשלנות לבין עברות הדורשות מחשבה פלילית כאשר מדובר ביישום מבחני הקשר הסיבתי. בעברות רשלנות, המבחן הוא האם יכול והאם צריך. ואולם, בעבירות מחשבה

פלילית, נחייב את אותו אדם רק אם הוא צפה בפועל את התקיימות התוצאה )שאדם יהיה מודע ויצפהאת התוצאה(.

בעניין רשלנות: מבחן הצפיות שואל האם אדם מן הישוב היה צריך לצפות. הפסיקה קבעה שאין צורך לצפות את היקף הנזק, ודי בכך שצופים את סוג הנזק. למשל: לצפות שתהיה חבלה, אבל לא עד כמה

היא תהיה חמורה.

בפסיקה נקבע שאדם שמשתולל על הכביש, חזקה היא שהוא צופה שהתנהגותו תביא לעבירת המתה.

גולגולת דקה מקרה של תאונה קלה, אבל הנפגע סובל מרגישות והוא מת. האם הפוגע צריך לצפות? האם מתקיים

קשר סיבתי? הפסיקה קבעה שרגישות הקורבן לא פוגעת בקשר הסיבתי. אדם צריך לצפות שיש גםמיקרים כאלו. הוא צריך לצפות את סוג הנזק, אבל לא את חומרת הנזק.

אדם חטף מזקנה את התיק שלה, והזקנה קיבלה התקף לב ומתה. האם אפשר להעמידו לדין בהריגה? הסניגור יטען שהאדם שחטף את התיק לא יכול היה לצפות את סוג הנזק. הרי התקף הלב הוא סוג

שונה של נזק. ניתן לטעון שזה נובע מ"גולגולת דקה", אבל עדיין אפשר לטעון שלא היה ניתן לצפות אתסוג הנזק )פס"ד פטרומיליו(.

האם צריך לצפות את הליך גרימת הנזק? האם במקרה של אדם שפונה באמבולנס, הפוגע יכול לצפותאת התהליך?

25

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

בעבירת רשלנות, די שצפו את סוג הנזק, אבל אין צורך לצפות את התהליך )פס"ד ליאון נ' רינגר(.

בפס"ד מלכה נאמר שהתרמות קיצונית של הנסיבות מנתקת את הקשר הסיבתי. כלומר: תהליך שהואכל כך קיצוני, למרות שהנזק צפוי, מנתק את הקשר הסיבתי.

יש המון מאמרים על ההבדל בין שני פסקי הדין, כאשר הנימוק העיקרי בין התוצאות השונות הואההבדל בין נזיקין ועונשין.

גורם זר מתערבפעולה של גורם חיצוני שמנתק את הקשר הסיבתי המשפטי.

דוגמה: פס"ד גביש. בטיול לכנרת אחת התלמידות קפצה למים וטבעה. האשימו את המורה בגרם מוות ברשלנות – אילו הייתה מקיימת את החובה, היא לא הייתה מתה. אומרת המורה: הפעולה

הרצונית של התלמידה ניתקה את הקשר הסיבתי המשפטי. אולם, בית המשפט אומר: מבחן הצפיותאומר שהמורה הייתה צריכה לצפות שתלמידים יקפצו למים.

אך אם התברר שהגורם היה צפוי – אז בדיוק בגללגורם הזר ינתק את הקשר רק אם לא היה צפוי. זה תוטל האחריות.

בפס"ד כיתן נ' וויס: שומר של חברת כיתן השתמש בנשק שניתן לו בעבודתו במפעל כדי לנסות להרוג את עורך דינו. נטען בתביעה שעל חברת כיתן היתה צריכה לדעת שהשומר מעורער נפשית ולכן הם

צריכים לשאת באחריות לנזק. יש קש"ס עובדתי: אילמלא לא היה מקבל נשק מכיתן, לא היה יורה.

?צפויהרצון של השומר לבצע את הרצח הוא הגורם המנתק. השאלה היא האם זה

לחוק העונשין309קשר סיבתי סטטוטורי לפי סעיף )מתוך סיכום סטודנטים באינטרנט(

בכל אחד מן המקרים המנויים להלן יראו אדם כאילו גרם למותו לחוק העונשין, גרימת מוות, מהי: 309סעיף של אדם אחר, אף אם מעשהו או מחדלו לא היו הגורם התכוף ולא היו הגורם היחיד למותו של האחר:

הסעיף מדבר על אותם מקרים שבהם הקשר הסיבתי לא יינתק למרות קיומם של גורמים זרים שמתערבים. מדובר על אותם מקרים שנדמה כי הקש"ס העובדתי מתנתק בשל גורם זר מתערב, אך

לא כך – המחוקק קבע שבחלופות המסוימות הללו הגורם הזר לא מנתק את הקש"ס. למרות שכותרת בפסיקה נקבע כי הסעיף הוא כללי והוא מבטא את הדין בכל העבירותהסעיף היא המתה,

. כלומר, הסעיף חל לא רק על )גישה מרחיבה(309התוצאתיות התואמות את הקטגוריות בסעיף גרימת מוות, אלא על כל עבירת תוצאה )לדוגמא - פציעה, חבלה חמורה(.

.309אחרי שנבדקו מבחני הקש"ס הרגילים יש לבדוק גם את המקרים המנויים בסעיף

( הסב נזק גופני המצריך טיפול רפואי או כירורגי והטיפול גרם למותו של הניזוק, ואין נפקא מינה אם הטיפול1) היה מוטעה ובלבד שנעשה בתום לב ובידיעה ובמיומנות רגילות, שאם לא נעשה כן - לא יראו את מסב הנזק כמי

שגרם למותו של הניזוק;

הסעיף מטיל אחריות רחבה על נאשם גם אם המוות של הקורבן נגרם בסופו של (: 1 הסבר סעיף ) דבר מהטיפול הרפואי אשר הוענק לקורבן. הסיבה לכך היא, שהנאשם הוא זה שגרם לקורבן להזדקק

לטיפול הרפואי. בהתאם לסעיף הזה הקש"ס לא מתנתק. הקש"ס בין המעשה לתוצאה לא מתנתק למרות שבאמצע נכנס גורם נוסף שהוא טיפול רפואי רשלני. המחוקק אומר שגם אם הטיפול לא היה

– הקש"ס הסיבתיבתום לב בידיעה ובמיומנות רגילה )תנאים מצטברים(טוב, בתנאי שהוא נעשה נשאר עומד על קנו )למרות שהטיפול ייתכן והיה מוטעה(. אם יש פגם מקצועי חמור, הפגם הזה עלול

לנתק את הקש"ס, משהו שלא ניתן לצפותו.

26

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

( גרם חבלת גוף שלא היתה מביאה למות הנחבל אילו נזקק לטיפול רפואי או כירורגי נכון או אילו נהג זהירות2)מספקת באורח חייו;

אי הקטנת נזק על ידי הקורבן. הסעיף עוסק בטיפול הרפואי בחבלות והפצעים של(:2הסבר סעיף ) הקורבן – כאן הקורבן הוא הגורם. הגורם המתערב כאן הוא הקורבן עצמו )יכול להיות גם גולגולת

דקה( שנמנע מסיבות שונות )לדוגמא דתיות( מלפעול להקטנת הנזק שנגרם לו, והסירוב לקבל טיפול גרם בסופו של דבר למותו, לתוצאה הקטלנית. הסעיף הזה קובע שהקש"ס לא יתנתק גם כאשר

הקורבן התנהג בחוסר אחריות כלפי גופו ונמנע מלפעול להקטנת הנזק, בין שהזניח את הפציעה שלו ובין שסירב לקבל טיפול רפואי. מכאן, הקורבן הביא על עצמו את התוצאה אבל למרות זאת, הקש"ס

בין המעשה לתוצאה לא מתנתק.

חשוב לדעת, כל פציעה קלה עלולה לחייב את הפוצע בגרימת התוצאה הסופית שנגרמה לקורבן ולאמשנה מה היו המניעים של הקורבן להתנהגות שלו.

)אנגלי(: קורבן לניסיון אינוס שנפצעה, סירבה לקבל עירוי דם מטעמי דת. גם BLAUEדוגמה: פס"ד לאחר שהסבירו לה את נחיצות הדם, היא עמדה בסירוב שלה, ובסופו של דבר: נפטרה. הנאשם

הואשם בהריגתה. בית המשפט באנגליה קבע שהסירוב שלה לא מנתק את הקש"ס בין ההתנהגות של הנאשם )פציעתה( לתוצאת המוות מאיבוד דם. נניח שהיא הייתה מקבלת סוג דם שונה בטעות -

הטיפול היה מוטעה אך נעשה במיומנות רגילה ולא מנתק את הקש"ס.

בפס"ד פרידמן הנאשם דקר את אשתו בירך והציע לה לחבוש את הפצע המדמם. היא סירבה וטענה שתטפל בעצמה. הנאשם עזב את הבית והיא מתה לאחר זמן מה. הטענה של הנאשם הייתה שהמוות

נגרם לא במישרין, היא הייתה גורם זר בעצמה, הסירוב לקבל טיפול רפואי היה מציל את חייה. ביהמ"ש לא קיבל את הטענה הנ"ל וקבע שאין במצב זה כדי לפטור את הנאשם בשל היעדר קש"ס.

הדקירה הייתה "הסיבה בלעדיה אין" ו- האדם הסביר היה צריך לצפות שדקירה תוביל למוות.

חשוב לזכור, אדם צריך לצפות שהקורבן יסרב לקבל טיפול רפואי ועל כן סירוב לא מנתק את הקש"ס בשל התערבות של גורם זר. יש לבחון את התערבותו של גורם זר על פי מבחן הצפיות הסבירה בכל

מקרה.

( באלימות או באיום באלימות הביא אדם לעשיית מעשה שגרם למותו, כשהמעשה נראה לנפגע כדרך טבעית3)בנסיבות המקרה להימלט מן האלימות או מן האיומים;

הקורבן גרם למותו שלו, המעשה נראה לנפגע כדרך טבעית בנסיבות המקרה(:3הסבר סעיף ) להימלט מאלימות או מאיומים. הסעיף עוסק במקרים בהם התוצאה אסורה נגרמה עקב התגובה של

הקורבן למעשי הנאשם.

בפס"ד צברי הקורבן קפצה מהחלון משום שפחדה שהנאשם וחברו יפגעו בה. היא נמלטה מהחלון במחשבה שאין דרך אחרת – מעדה ונפלה מקומה חמישית. היא לא רצתה להתאבד, אלא לברוח

מהנאשמים. הנאשמים טענו שהקש"ס מתנתק בשל מעשיה של הקורבן. השופט ח' כהן: המבחן איננו מבחןהבודק האם המעשה היה סביר לשם מניעת האלימות או לשם מניעת הגשמת האיומים

הקפיצה דרך החלון צריכה להיבחן בעיני הקורבן ומצבה ולאאובייקטיבי כי אם מבחן סובייקטיבי: דרכו של האדם הסביר. הקפיצה דרך החלון )סוג של גולגולת דקה( לא חייבת להיות התגובה הטבעית

כדי להינצל מן האלימות, אלא התגובה הנראית טבעית בכל הנסיבות המיוחדות בעיניואדם סבירשל של המנסה להציל את עצמו.

( במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו גם אילולא4)מעשהו או מחדלו זה;

סעיף זה מדבר על מקרים בהם המעשה או המחדל החיש את מותו של אדם אשר(:4הסבר סעיף ) סבל ממחלה או פגיעה שהיו גם כך מביאות למותו גם אילולא מעשיו. דוגמה: אישה שהייתה חולת

27

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

(. מחלת הכבד הייתה ממיתה אותה בכל מקרה.566/86כבד ובעלה הרעיל אותה )פס"ד חוסיין – ( אומר "החיש את מותו..." גם4הנאשם יכול לטעון שמחלת הכבד היא הגורם הזר המתערב. סעיף )

אם החשת את המוות, גרמת שהמוות יקרה מוקדם מן הצפוי בעקבות המעשה )או המחדל(, הנאשם ייכנס לסעיף הזה. מכאן, שהקש"ס לא יתנתק בשל המחלה הקטלנית הזאת למרות שהמוות היה נגרם

גם אלמלא היה עושה הנאשם את מעשהו. דוגמה נוספת היא המתת חסד של חולה סופני.

( מעשהו או מחדלו לא היה גורם מוות, אילולא נצטרף עמו מעשה או מחדל של האדם שנהרג או של אדם5)אחר.

התווספות מעשה או מחדל של אדם נוסף. זהו סעיף "סל" לכאורה, שייתכן ויקלוט(: 5הסבר סעיף ) . הסעיף הוא רחב וכללי, פעולה של גורם זר מתערב לא309מקרים שלא נכנסו בסעיפים הקודמים של

מנתקת את הקש"ס מקום שמצטרפת למעשיו של הנאשם פעולה מצד גורם זר מתערב כלשהו. כלומר: אלמלא המעשה השני התוצאה לא הייתה נגרמת. דוגמה: פס"ד לורנס. לורנס שיחק עם חברו

ברולטה הרוסית אך הקורבן ירה בעצמו. נקבע שהשיתוף פעולה של הנאשם יצר את הסיכון. בית המשפט אמר שזה שהקורבן ירה לעצמו בראש לא מנתק את הקש"ס, לכן רואים את הנאשם כמי

שגרם למוות שלו.

(8 )שיעור 12.4.2011

להשלים שיעור.

28

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

(9 )שיעור 2.5.2011

יסוד נפשי - סוגיםאי מודעות מקום שהאדם מן הישוב צריך היה להיות מודע.רשלנות - כאילו אין יסוד נפשי. די שקיימת את היסוד העובדתי בעבירה. החריג הואאחריות קפידה -

שאם יוכיח שעשה כל שיכולתו, יוכל לצאת. מדובר בעבירות קלות, בהם יש עונשי קנסות, כי זוסיטואציה חמורה שבה לא משנה לנו מהו היסוד הנפשי.

מרבית העבירות.מחשבה פלילית –

מחשבה פלילית )התנהגות + נסיבות(.מודעות ליסוד העובדתיצריך להוכיח יסוד הכרתי של

וגם יסוד חפציבעבירות תוצאה יש להוכיח גם מודעות ליסוד העובדתי )התנהגות + נסיבות + תוצאה( )רצון בתוצאה(.

בעבירות שותקת:

, יש להוכיח מודעות להתנהגות + לנסיבות )מודעות ליסוד העובדתי(.אם הן עבירות התנהגות

יש להוכיח מודעות להתנהגות ולנסיבות + אפשרות קרות התוצאה + יסודאם הן עבירות תוצאהחפצי.

בעבירת תוצאה שותקת צריך להוכיח יסוד חפצי מסוג קלות דעת. אם יש יסוד אחר, יש להוכיח אותו)יהיה רשום בעבירה שצריך להוכיח כוונה, למשל(.

בעבירת מחשבה פלילית תמיד צריך להוכיח מודעות.

אם לא נאמר בעבירה שהיא עבירה מסוג רשלנות או מסוג אחריות קפידה, זוהיכלל גורף: עבירה שדורשת מחשבה פלילית.

עבירות מטרה עבירות שלמרות שביסוד העובדתי אין רכיב תוצאתי )כלומר: עבירות התנהגות(, עדיין נדרשת כוונה.

בעבירת התנהגות רגילה אין יסוד חפצי, אולם בעבירות מטרה נדרשת איזו כוונה מיוחדת )מטרה(.

דוגמה: המגלה סוד מדינה, בכוונה לפגוע בביטחון המדינה.

זוהי עבירת התנהגות, אולם יש בה יסוד חפצי. האם הכוונה מיוחסת לתוצאה? לא. היא כוונה עצמאית.אלו הן עבירות מסוג מטרה. כל העבירות שרשום בהם: "לשם", "כדי" ו"במטרה", "בכוונה".

א. פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה: 90 סעיף

( )חלק מקדמי וחלק כללי(, תשנ"ד–39א. בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של חוק העונשין )תיקון מס' 90(, ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח –39 )בפרק זה - חוק העונשין תיקון מס' 1994

)א( רישה, ולענין20 כאמור בסעיף יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה - מודעות( "זדון" או "מזיד" - 1)תוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה - גם פזיזות;

( "בכוונה" - מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה, יתפרש המונח כמניע2)שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה, לפי ההקשר;

(; )א 20 "ביודעין" או מונח בעל משמעות דומה - יתפרש המונח כמחשבה פלילית כאמור בסעיף ( 3)

(;1)ג()20( "יש לו יסוד להניח" או ביטוי בעל משמעות דומה - יתפרש הביטוי כאדם שחשד, כאמור בסעיף 4)

29

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

.21( "התרשלות" - יתפרש המונח כרשלנות כאמור בסעיף 5)

הסבר לסעיף: החוק עבר רפורמה במסגרתה נכתבו הוראות כלליות החלות על כל סוגי העבירות. חלק א. כל המקרים הללו, הם מקרים90מהעבירות דורשות התאמה לנוסח החדש. זוהי מטרתו של סעיף

שבהם פירוש המילה בעברית תשיג תוצאה שונה לגמרי, ולכן אלו סעיפים מבלבלים.

כמולא( מגדיר זדון, ובעצם אומר: אם כתוב זדון - זה בדיוק כמו עבירה שותקת. זה 1א )90סעיף כלומר: "במזיד" אינו שווה ל"בכוונה".כוונה, אלא מדובר בקלות דעת בלבד )פזיזות(.

".במזידולכן, אם יש עבירה שכתוב בה: "המרביץ לחברו וגורם לו לבכות

זוהי עבירת תוצאה. זו עבירה שותקת מבחינת היסוד הנפשי )היא לא של רשלנות ולא של אחריות קפידה(. צריך להוכיח מודעות ליסוד העובדתי )התנהגות + נסיבות + תוצאה(, ויסוד חפצי מסוג קלות

דעת )המילה במזיד כאילו מושמטת(.

מגדיר כוונה. דוגמה: המרביץ לחברו בכוונה.(2א )90סעיף

עבירת מטרה.זוהי עבירת התנהגות שנדרשת בה כוונה שאינה מיוחסת לתוצאה, ולכן זוהי

( הוא להבדיל את עבירות המטרה. היסוד החפצי בעבירת המטרה היא הכוונה על פי2תכלית סעיף )הגדרת הסעיף )לגרום לפגיעה בביטחון המדינה, למשל(.

. דוגמה: "ההורג חיה בכוונה לעצבן את השכן". אלו הןעבירות תוצאה הדורשות כוונה מיוחדתעבירות חריגות, ולא נדון בהן בהרחבה.

( מדובר בביטוי מבלבל. 1א )90 דן במילה "ביודעין". כמו (3א )90סעיף

. דוגמה: משה העסיק את דני הקטין, הוא חשד שדני קטין אבל לאעצימת עיניים כמוה כמודעותבדק.

". המחוקק אומר שחשד הואביודעיןנבדוק את הגדרת העבירה. נניח שכתוב בעבירה: "המעסיק קטין כאילו "ביודעין". העובדה שכתוב "ביודעין" הוא כשל טכני שמקורו בהיסטוריה של חוק העונשין.

יש לו יסוד להניח = חשד.(4א )90על פי סעיף

התרשלות = רשלנות.(5א )90על פי סעיף

דוגמה: נניח שקיימת עבירה: "המעסיק קטין ברשלנות". גם אם הנאשם לא ידע שילד שהולך עם תיק ביס הוא קטין, מספיק שאדם מן הישוב היה יכול לדעת. מצד שני, אי אפשר להאשים אותו בעבירת

מחשבה פלילית, כי שם נדרשת מודעות סובייקטיבית.

לסיכום העקרונות:

.במחשבה פלילית צריך להבחין בין עבירות התנהגות לתוצאה.מזיד שונה מכוונה. במזיד מסתפק בקלות דעת.ביודעין לא מבטל את העקרונות שחשד = ידיעה. זה שהמילה "ביודעין" כתובה, זה היסטורי

דוגמאות:

נוטל נכס של זולתו שלא כדין כדי להניעו לתת דבר או לעשות מסמך ה.430נטילת נכסים לשם סחיטה, סעיף או לחתום עליו, דינו - מאסר שנה.

אין כאן דרישה לתוצאה. זוהי עבירת התנהגות. המילה "כדי" מראה על כך שמדובר בעבירת מטרה.

30

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

היסוד הנפשי הנדרש: מודעות להתנהגות + נסיבות + המטרה המפורטת בסעיף.

המניח שלא כדין חומר נפיץ במקום כלשהו, בכוונה להרוס נכס או .456ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ, סעיף להזיק לו, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.

עבירת מטרה, כמו בשאלה הקודמת.

ההורס נכס או פוגע במזיד ושלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש .452היזק בזדון, סעיף אחר.

עבירת תוצאה )ההורס = גורם להרס(.

.קלות דעתא, לא נדרשת כוונה מיחדת, אלא רק 90במזיד – על פי

המסיר או מטשטש, במזיד, שלא כדין ובכוונה להונות, עצם או .458פגיעה בסימן גבול בכוונה להונות, סעיף סימן שהוצגו כדין לציון גבול מקרקעין, דינו - מאסר שלוש שנים.

עבירת התנהגות - זה לא בהכרח שקרתה תוצאה )יש כאן התלבטות: אפשר להגיע למסקנה שזועבירת תוצאה, אולם זוהי עבירת התנהגות(.

בכוונה להונות = מטרה. זוהי עבירת התנהגות מסוג מטרה.

המקבל דבר במרמה, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות .415קבלת דבר במרמה, סעיף מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.

עבירת תוצאה. די בקלות דעת מכיוון שהיא עבירה שותקת.

החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו - מאסר שבע שנים. .333חבלה חמורה, סעיף

עבירת תוצאה. עבירה שותקת ולכן יש כאן יסוד נפשי מסוג מחשבה פלילית.

יש להוכיח מודעות להתנהגות + לנסיבות + אפשרות קרות התוצאה + יסוד נפשי של קלות דעת.

הפוצע חברו שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים. .334פציעה, סעיף

עבירת תוצאה. כמו בדוגמה הקודמת.

הבועל אשה - שלא בהסכמתה החופשית; (.1 )א( )345אינוס,

עבירת התנהגות שותקת = מודעות להתנהגות + נסיבות.

הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו - מאסר עשרים.298הריגה, סעיף שנים.

עבירת תוצאה שותקת. מודעות להתנהגות + נסיבות + אפשרות קרות התוצאה + קלות דעת.

העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד: גורם במזיד,( 1 )א( )300רצח, סעיף במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו;

כמו קודם. העובדה שכתוב "במזיד" לא משנה.

הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו - מאסר שלוש שנים. 304גרימת מוות ברשלנות, סעיף

עבירת תוצאה שהיסוד הנפשי הנדרש הוא מסוג רשלנות.

צריך להוכיח שהנאשם לא היה מודע לאחד מהיסודות העובדתיים.

31

2010-2011תרגול דיני עונשין – מחברת קורס מצטברת – עמית לוין – מסכמת: יעל גולדמן,

הערה: הריגה וחבלה הן עבירות שלא מוכלות אחת בשניה. בפסיקה מתייחסים אליהם כאל בעלותרכיב עובדתי שונה.

כהכנה לבוחן כדאי לדעת את החוקים הנ"ל )של מה צריך להוכיח(, ולתרגל עבירות.

שאלות לדוגמה מהתרגול עם עידית:

?176. מהו היסוד הנפשי הנדרש לפי ס' 1

. אלו מן העברות הבאות דורשות הוכחת רכיב חפצי? )זה בדיוק כמו לשאול מה מתוך העברות הללו2הן עברות תוצאה(.

הוא:104. היסוד הנפשי הנדרש להוכחה ע"פ ס' 3

משום שפגעה בחתול של השכנה. היא מודה שפיזרה451. שני מואשמת בעבירה של היזק לבע"ח ס' 4 מלכודות עכברים, אך טוענת שלא חפצה בתוצאה ולא פעלה במזיד כלשון הסעיף. האם טענתה

תתקבל?

היזק לבע"ח 451סעיף

תוצאה.

יסוד נפשי: במזיד.

א המונח יתפרש 90לפי

צריך להוכיח את היסוד הנפשי החפצי כלפי התוצאה. די בקלות דעת לקיים את דרישת הפזיזות.

מאחר והעבירה לא דורשת כוונה, הטענה של שני תדחה.

32