ishi005

https://www.facebook.com/coalition4de

י כל מה שאהבנועתוןאיש

גיליון # 005 | 21/03/2013

י, עד כאן. יב ב

בוןד נ

ורפי:

גרוב

יצע

www.voteright.co.il • עתוןאישי • 51

24 במרץ 1948האם יכולה להתקיים מדינה יהודית ■

תחת משטר נאמנות בינלאומי?מגלה בירושלים, טיימס" יורק "ניו של המיוחד כתבו האמריקנים בידי קלף לשמש אולי העלול דבר היום ארץ לעניין או"ם עצרת של המיוחד במושב והאנגלים כי מודיע, שמידט לכנסו. מציעה שאמריקה ישראל, יהודית מדינה להתקיים יכולה אם השאלה, נשאלה נאמ־ משטר תחת תימצא כולה ישראל שארץ בשעה

נות מטעם או"ם. פקידים בריטיים בארץ ישראל ענו על שאלה זו, כי לדעתם יתכן הדבר.

אינם מלייק-סאכסס - מודיעים או"ם - של המומחים יצהירו אם שיתהווה למצב באשר ברורה דעה מחווים

היהודים על הקמת הריפובליקה.

עירית תל אביב: גדלו ■ירקות בחצרותיכם

ניצול שטח החצרות לגידול ירקות, הוא אחד האמצעים בפניית נאמר הירקות - אספקת בשטח המצב להקלת של הנטיעות מחלקת העיר. לתושבי אביב תל עיריית דורש, לכל מקצועית הדרכה שתיתן הודיעה העירייה

ויסודרו ביקורי בית להדרכה מעשית.

נמל תל אביב שער עלייה ואספקה ■

העולם אל מארצנו הפונה פתח רק אינו אביב תל נמל הגדול, הוא משמש בראש ובראשונה שער העלייה וצי־

נור האספקה ליישוב. בשעות חירום אלו, עליו לשמש אספקה המביאות סוחר, לאניות גדול עגינה מקום אוכלוסיה המיושב האיזור בלב בהיותו העברי. ליישוב יהודית רצופה וצפופה, יכול הוא למלא ללא הפרעה את תפקידו - תפקיד המשביר של צרכי אוכל לאדם ולבה־

עיקרי יבוא כנמל וכן עברית לתעשייה גלם חמרי מה, לשאר מצרכים הדרושים לעם במאבק המלחמתי.

על כן הכרח שהנמל הזה יהיה מצוייד כהלכה בכל מית־קני הנמלים המודרניים. לפני כמה חדשים ניגשו אנשי ידי על העברי הנמל של קיבולו כוח להרחבת מעשה הרחבת ציודו הימי והיבשתי - הוספת סירות מנוע, סי־רות גרר, סירות משא, מנופים, טרקטור גרר, עגלות וכ־דומה. "מגבית ההתגייסות הוהצלה", היטתה שכם לת־

ביעה שנתבעה, להשקיע כספים להרחבת נמל תל אביב, וקנה מניות של "אוצר מפעלי ים" בעשרות אלפי לא"י.

www.voteright.co.il • 50 • עתוןאישי

יש עתידמי שאין לו מה לעשות, יש לו לפחות

עתיד. העתיד מתחיל עכשיו. צריך כמובן להתכונן לו, בשביל לא

להחמיץ את ההזדמנויות שהוא מביא.למשל: עכשיו 9 בבוקר.

כל העתיד לפניך. צריך לגשת לחפש איזו שהיא עבודה. אי אפשר להמשיך את כל העתיד בלי

עבודה. בשעה 10, אחרי שלא השגת עבודה,

תיגש לאיציק, הוא חייב לך חמש לירות.

בשעה 10 לא תתפוס את איציק. תלך לחפש הלוואה.

עד 12 יהיה ברור לגמרי שלא תשיג הלוואה.

אז אפשר להתחיל את החיים. תיגש לחפש את החבר'ה.

כמובן שלא תמצא אותם. תלך לאכול צהריים, אחר כך לחפש

מישהו ללכת איתו ליומיות. כמובן שלא תמצא, וגם לא יהיה לך כסף, אז תלך

לישון.בערב תלך לחפש שוב את החבר'ה, או

אולי איזו בחורה. אחרי שלא תמצא, תסובב קצת פה

ושם, ואולי תמצא בכל זאת. אבל אם גם בכל זאת לא תמצא, אז אולי תמצא

במקרה איזו הלוואה. אבל גם את זה לא תמצא, אז תלך לישון.

וזהו העתיד. אפשר כמובן גם אחרת, אבל אז זה כבר

הווה או עבר. אולי אתם יודעים במקרה איפה כולם?

אני מחפש איזה כולם.(ציטוט מרשימה של עמוס קינן משנות

השישים).

קטעים מהעבר שהספקנו לשכוח

היה היהארץ עם ב פרחוקה


הבאה בפגישה לברוח. הצליחה היא לא אך משטרה, להזמין נאלצה ביניהם הבטחה תמורת תלונה, נגדו הגישה יושלך ולא רפואי לטיפול יזכה שהוא

סתם כך לכלא.הוא הוכרז לא שפוי ואושפז באברבנל, ביק־ פטריסיה נפש. לחולי החולים בית

רה אותו מדי יום. הוא היה שבור ומרוסק יושבים היו הם בסביבה. עניין כל ואיבד סופו. ועד הביקור מתחילת ושותקים את עושים אנחנו אם מוטרדת "הייתי הדבר הנכון. זו אחריות כבדה לאשפז אדם לשבור שהולכים ולדעת כישרון לו שיש וצדוק אני מיואשים, כך כל היינו אותו. אחיו, שחשבנו להבריח אותו דרך המרינה לחוץ לארץ. שמוליק ישב בחדר אחד עם מסוממים, כרוניים, נפש חולי מפגרים, ערבוב מוחלט. העדפתי שהוא יהיה קהה, שלא ירגיש, שלא ידע.לפעמים היה יושב סביבו מתקבצים היו ואז בגיטרה ומנגן שלו. הקטע עם אחד כל נוספים, חולים

באותם רגעים הוא הרגיש מלך".

רואים רחוק רואים שקוף מילים: יענקל'ה רוטבליט , לחן: שמוליק קראוס

צר היה כל כך הייתי אז מוכרח

לפרוש כנפיים ולעוף אל מקום שבו

אולי כמו הר נבו רואים רחוק רואים שקוף.

בן אדם כעץ שתול על מים שורש מבקש

בן אדם כסנה מול השמיים בו בוערת אש.

אז דרכי אבדה חיי היו חידה

צמא כמו הלך במדבר אל מילת אמת שכוח בה לתת

לשאת פנים אל המחר.

לפני הניצחון. להקת "הטוב, הרעה והנערה" בתצלום–פירסומת, לקראת הופעת–הבכורה, לפני שזכתה בפרס הראשון. בעקבות ביצועה המוצלח

של השיר "טוב לי לשיר", שהוזמן על–ידי רשות השידור, במיוחד עבור הפסטיבל, אצל אהוד מנור

ושמוליק קראוס � מובטח ללהקה הצלחה לתוכניתם עוד לפני הצגת הבכורה. התוכנית תכלול להיטים

מפורסמים של שנות הארבעים, משל ג'ורג' ג'רשווין, אירוינג ברלין וחמישה פזמונים של

שמוליק קראוס.

שמוליק עמד הבר מאחורי אביבי. קראוס בן ה-46. הוא שאל את השתיים להן שר כך אחר לשתות. רוצות הן מה בצרפתית רהוטה שיר של זמר צרפתי לא

מוכר, שרצו לשמוע. הדו־ לזוגיות הובילה בבר, ההיכרות

קה וסוערת בין אטלן לקראוס, שנמשכה חמש שנים. מערכת היחסים עם אשתו, ג'ודי כץ, היתה מעורערת וחסרת עתיד. שמוליק לא פירק את המשפחה בגללה. לפניה היו לו נשים אחרות. עבורה, שמו־

חזק "היינו וחבר. מאהב אבא, היה ליק אחד בתוך השני", היא אומרת.

אותן שנים היו תקופה של יצירה עבורו - הוא הוציא תקליט, השתתף בסרט והחל בהכנת ערב יחיד. "אצל שמוליק ההצלחה תמיד מובילה לנפילה והרס עצמי. שתיית השתנה הוא והתעצמה. הלכה האלכוהול מיום ליום והחלו להיות לו התקפות פסי־

כוטיות. יום אחד הגעתי לדירתו והוא סגר אחרי את הדלת ואיים על חיי".

לאחר שמונה חודשים השתחרר. בה־תחלה רצה לחזור לבית החולים, אחר כך שרוע היה הוא ושינה. באכילה הסתפק על הספה כל היום, לא היה מסוגל להת־

מודד עם ההרס שגרם לעצמו. הפכה השניים בין היחסים מערכת לבלתי אפשרית, לחסרת מוצא. "אמרתי לשמוליק שהוא צריך לחזור לדירה שלו.

שנינו ידענו שזה הסוף".■ ניסים סבח

בן אדם...

בערה בי אש יצאתי לבקש

ימים סערתי כסופה שבתי אל ביתי

למצוא שאת איתי עד בוא הדרך אל סופה.

בן אדם...


השניים נותרו ללא חברים ורק מעטים נשארו לתמוך ולעזור. הם התקיימו מכ־תמ־ חשבון על מאק"ום שקיבלו ספים

לוגים עתידיים.בני הזמרים היו לעזרתם שנחלצו מי המופיעים > גוריון, וישראל אמדורסקי שנים ארוכות כ'צמד הדודאים'. הם הח־ליטו להקים את להקת 'הטוב, הרע והנ־

ערה' ולצרף אליהם את ג'ודי. ההופעות המשותפות, כך קיוו, יאפשרו לזוג לה־

תאושש ולהתחזק כלכלית.הופעת הבכורה של הלהקה עדיין לא שמוליק של שירו זכה וכבר התקיימה נראה העתיד הראשון. למקום קראוס

מבטיח.

✪ ✪ ✪

בת אטלן פטריסיה .1980לתל-אביב שהגיעה ה-25, תל- לבר חברתה עם נכנסה מצרפת,

הרגע הגדול. שמוליק קראוס מקבל את הפרס, על בימת "בנייני האומה", מידי יו"ר הנהלת רשות

השידור, ולטר איתן. באותו רגע, נזכר בשנת השפל שעברה עליו, כאשר נותר ללא ידידים כמעט, והנפש היחידה שבאה לבקרו, בחודשי שהותו

בבית–החולים, היתה המשוררת הקשישה (72) מרים ילין�שטקליס, שהכירה את שמוליק כאשר הלחין

את שירה, "הבובה זהבה".


קראוס, שמוליק של שירו .1972'הטוב, להקת בביצוע לשיר", לי "טוב בפ־ הראשון בפרס זכה והנערה', הרע,

ביום שהתקיים הישראלי הזמר סטיבל העצמאות ה-24 למדינה.

ניסה מאז חודשים שישה רק חלפו "כשיצאתי לחייו. קץ לשים קראוס מכלא רמלה, ידעתי שעומדים נגדי מש־

פטים נוספים שיחזירו אותי לכלא", הוא עליו שעטו העיתונאים בפני מתוודה לאחר הזכייה. "היה לי ברור שלא אוכל לעמוד בזה. החלטתי לגמור את החיים.

אמרתי לג'ודי שאני רוצה להתבודד כדי לארבעה אחותה אל נסעה והיא לכתוב השארתי שינה, כדורי 70 בלעתי ימים. הכל כשהתעוררתי ונרדמתי. מכתבים התפגר־ שלא שמחתי מטושטש. היה

תי. שכבתי שישה חודשים בבית-חולים ולאט לאט חזרתי לעצמי".

"במוצאי יום העצמאות כשהשיר זכה בצו־ מרגש היה זה הראשון, במקום

אל כשעליתי זוכר אני רגילה. בלתי רה וכל שם, שהיה הקהל כל לעיני הבמה, זה לעצמי, חשבתי הטלוויזיה, צופי

אמנם לא ישנה את חיי - אבל אולי יעזור לי להבא".

לפני לשיאה הגיעה שלי "הנפילה חודשים חמישה ישבתי בערך. שנה נהג קטן. מדבר התחיל זה סוהר. בבתי מונית ניסה לעקוף אותי, ניסיתי לעקוף בכלא במכות. הסתיים וזה חזרה, אותו כל ורוצחים. אנסים עם ישבתי רמלה לצאת אחד: בכיוון רק הלכו המחשבות את לי שעשתה בחברה ולהתנקם משם רק ונשאר הכעס נעלם כשיצאתי זה. מספר סתם מלהיות לעבור הייאוש. בבית הסוהר לזוכה בפרס הראשון לעי־

ני כל העם - זה סיפוק עצום. אין מילים לתאר את ההרגשה".

הראשון הגדול לפרסומו זכה קראוס, איינשטיין ואריק כץ ג'ודי עם כשהקים ההצ־ הגבוהים'. 'החלונות להקת את

הפכו הלהקה ושירי מיידית היתה לחה ההצלחה בעקבות לילה. בן ללהיטים הואשם הוא - הנפילה באה המטאורית הגיע ולבסוף סמים ובאחזקת בתקיפה

לכלא.להתא־ החליט מהכלא כשהשתחרר

כשהקדימה חייו את הצילה ג'ודי בד.

הניצחון. להקת "הטוב, הרע והנערה", ישראל גוריון, ג'ודי כץ ובני אמדורסקי על בימת בנייני האומה בירושלים, במוצאי יום העצמאות, מבצעים את השיר שזכה בפרס ראשון בפסטיבל, "טוב לי לשיר", שחובר

על–ידי אהוד מנור והולחן על–ידי שמוליק קראוס. הגשתה המקצועית הסוחפת של הלהקה, בבימוי צדוק צרפתי, תרמה לא מעט להישג.

איך הגלגל מסתובבשכב ימים שלושה הביתה. שובה את החולים בבית שאושפז עד חסר-הכרה איכילוב. חמישה ימים נוספים חלפו עד בדלקת נפגע גופו הכרתו. אליו ששבה חמורה והוא נזקק לשורה ארוכה של ני־

תוחים, כולל השתלות עור.לאחר שהשתחרר מבית החולים נותר חסר עניין בחיים ומיעט לצאת מביתו. >

גם רעייתו ג'ודי, הצעירה האמריקאית שהגיעה ארצה מפיטסבורג והתאהבה זו, ומני־ בעלה של ממאסרו קשות נפגעה

סיון ההתאבדות שלו. >



כשנשאל סגן־השר האם משרד־החי־נוך ישנה את עמדתו אם מלכת בריטניה תעניק לחברי־הלהקה תוארים של לור־

תהומית: "על ברצינות השיב הוא דים?

הזה. הבית בשביל משלם הציבור הציבור רוצה יהיה יעיל, שיהיה אחראי,

שיהיה מכובד.אך מסדר־היום. זו הצעה להוריד קל

וחצי שלוש בעוד זאת שיזכיר מי יהיה - לכם מבטיחים אנחנו זאת שנים. ואתם כבר יודעים שאנחנו מקיימים הב־

טחות.

קל מאוד להרים עכשיו את היד - אך זאת להסביר מאוד, קשה קשה, יהיה

לבוחרים שלכם ערב הבחירות הבאות.אורי אבנרי, 29.10.1965

בתשובה לשאילתה בדבר מניעת הופע־תה של להקת החיפושיות בישראל, טען שהופעת החינוך שר סגן ידלין, אהרון ולהתפר־ למהומות תגרום החיפושיות אי־יכול־ בגלל אחרות: במילים עויות.

תה של המשטרה להשליט סדר, נאסרה משרד לדעת כן, כמו אמנותית. הופעה אמנו־ ערך לחיפושיות אין החינוך,

המוכיחה טענה זוהי לשמו". "ראוי תי המיש־ בין התהום התרחבה כמה עד

הם והשקפותיו שמנהיגיו הקיים, טר העולמי הנוער ובין שעברה המאה בני הזק־ בעיני נראה שסגנונו והישראלי, להצ־ זכו החיפושיות כחסר־ערך. נים

בריטניה, מלכת מידי ממלכתית טיינות דבר שכלל אישור מלכותי לרמתן, ושום איש־תרבות רציני בעולם אינו מעז לש־

הזולות ההופעות מבול לעומת ללה. והמטומטמות המציף את הארץ, בחסות היא החיפושיות רמת דווקא הממשלה,

גבוהה לאין־שיעור.למעשה, לעצמה, נוטלת הממשלה אמנות, על צנזורה להטיל הזכות את זכאי ומי אין, ולמי רמה יש למי לקבוע

להופיע בארץ.

הממשלה ללהקת החיפושיות: אל תבואו לישראל!

אני בינמשרדית. ועדה ממונה זה נושא סבור שהנימוקים שהזכרתי יהיו שרירים

וקיימים (גם אז) לגבי החלטת הוועדה.■ ניסים סבח

1966


1965אלה מגיעים אל מערכות כל העיתונים,

וחלקם מתפרסמים.ובעיקר לעם שניתן הדוגמה זו האם העו־ חוק, הצעת על רגיל דיון לנוער? שו־ מיליונים: ובעשרות במיליונים סק

כמה ריקים, ספסלים של רות־שורות חברי־כנסת משועממים, חלקם שקועים בקריאת עיתונים, ואיש אחד המדבר אל

הפרוטוקול.רבותי, הדמוקרטיה לא די שתיעשה - חובה היא שתיראה! דרוש לה מידה של dignity, של הדרת־כבוד, של פורמות רם היכל לבנות הטעם ומה חיצוניות. הכנסת), של החדש רם (המשכן בגבעת

כדי שיהיה ריק?

✪ ✪ ✪

מירוץ התירוציםברור שבמצב זה אין חברי־הכנסת נמש־

אותם. להבין ואפשר המליאה, אל כים ממני, יותר טוב אותם מבין אינו איש שעדיין לא החסרתי אף ישיבה אחת, כי הישיבה במליאה גורמת להרגשה נוראה על פעולה של ביזבוז, של תיסכול, של

ריק.הם השאר כל הפשוטה, האמת זוהי תירוצים, ושמעתי הרבה תירוצים מדוע

אי־אפשר לשבת במליאה.הנכבדים הכנסת חברי ראשון: תירוץ דובים לא הוועדות. בישיבות נמצאים של ישיבה אין לעולם כמעט יער. ולא המ־ כינוס בעת הכנסת מוועדות ועדה

ליאה.תירוץ שני: יש ישיבות של סיעות. אם זה נכון, הרי זה סקנדל. המליאה מתכנ־

סת, בממוצע, עשר שעות בשבוע. האם בש־ סיעות לישיבות זמן והותר די אין

עות אחרות?עסוקים חברי־הכנסת שלישי: תירוץ כזה. לתירוץ אוי מפלגתיים. בעיסוקים מפל־ בעיסוקי הראש מעל שעסוק מי

מפלגתו תשלח לכנסת. ייבחר אל גתו, חס־ שלא לי נדמה במקומו. אחר עסקן

רים מועמדים.מקבלים חברי־הכנסת רביעי: תירוץ קהל במזנון ובלשכת המודיעין. זה מוגזם מאוד. כל סיעה יכולה להעסיק איש־צי־

בור בדרג גבוה, שיקבל את הקהל בשעת ישיבת המליאה.

רבים לחברי־כנסת חמישי: תירוץ אחרים, רבים ציבוריים תפקידים ישנם ראשי־ כראשי־עיריות, - מאוד נכבדים

כל עם גדולות. חברות וראשי מוסדות, מקומם אין אלה, לחברי־כנסת הכבוד זה - חוקי־ישראל את לחוקק בכנסת. רוצה אינו הציבור .full time jobובמוציאי־מיליארדים במחוקקי־חוקים

בשעות הפנאי.המליאה נכון, לנו: ואומרים באים ריקה, אך בבית עצמו נמצאים לרוב אר־

בעים, ולפעמים אפילו שישים ושמונים חברי־כנסת. האם זאת נחמה? להיפך: זה מגביר את תחושת הזילזול. לשבת במז־

נון, כאשר במליאה מדברים על חוק של מאה מיליון לירות - האם אין זו שערו־

רייה כפולה ומכופלת?

✪ ✪ ✪

זה קיים בכל העולם!יכולים חברי הכנסת לשאול: מה יצא לי מזה שאני יושב במליאה? מי ידע על כך? ומה בהצבעה, השתתפתי אם ידע מי

הצבעתי?יש בכך מידה של אמת. בארצות־הב־רית מהווה נוכחותו או העדרו של סנא־

טור בישיבות הבית קלף גדול בבחירות. - רבות לישיבות הופיע שלא סנאטור זאת לו ומזכירים נגדו קמים הבוחרים אפשר הבאה. מערכת־הבחירות בעת להתווכח על כל הצבעותיו, כי הן מופי־

עות בפרוטוקול הבית.לכן, כבוד היושבת־ראש, אנו מציעים

הנוכ־ חברי־הכנסת של רישמי רישום חים בישיבות ובהצבעות. אין בכך בושה. ציון אות־כבוד, להיות צריך זה להיפך: של המסור לתפקידו על פני המשתמט. הבאה, בפעם המשתמט יתווכח כאשר בוועדת המינויים של מפלגתו, על מקו־

דומני הקציר. את יקצור - ברשימה מו בבחירות המעוניינות הסיעות שדווקא מעוניינות להיות צריכות היו אישיות,

בסידור כזה.מציעים אנו העיקרית: ההצבעה לגבי חברי־כנסת שלושים - מתון קוורום הצבעה. לקיום - וארבעים דיון, לקיום קבענו מספר מינימלי זה, כדי למנוע בעד מסדר־ דברים להסיר קואליציוני רוב הצב־ או ישיבות החרמת על־ידי היום אפש־ בפני שניה תרופה גם נציע עות.

רות דמיונית כזאת: שאם בוטלה ישיבה סדר־היום יישאר חוסר־קוורום, בשל שלה קיים לגבי הישיבה הבאה. הרוב לא בכך כי בזדון, ישיבות אז להחרים יכול יסכל כל חקיקה משלו, והרי הרוב מעו־

ניין בחקיקה יותר מכל גורם אחר.להצעת־ בדברי־ההסבר שציינו כפי

קיים בעולם הפרלמנטים בכל כמע נו, קוורום, קיים בבריטניה חוק־קוורום. אמנם קטן, מאז 1641. בשני בתי הקונג־

רס האמריקאי קיים קוורום של חמישים מארצות נלמד לא מדוע אחוזים. ואחד

ותיקות ומנוסות משלנו?אומרים שזהו רק ריפוי של סימפטום. זה נכון. אך אם נרפא סימפטום זה, גבי־

רתי היושבת־ראש, אני מאמין שנתקדם המחלה גורמי ריפוי לקראת גדול צעד

בגוף הפרלמנטרי שלנו.מצפון אל רק לא לפנות רוצה אני

חברי־הבית, אלא גם אל תבונתם.הצי־ של ליבו ברחשי תזלזלו נא אל

בור. עשיתם זאת בקשר לחוק לשון הרע - וראיתם מה יצא מזה ומה נכנס מזה.

מכפי יותר אולי לציבור יקרה הכנסת של עינו זה. בית מחברי לרבים שנדמה

הציבור פקוחה, והוא רואה את הנעשה.




ירשתי לי ארגזי קרטון מלאים בגזרי עיתונים, חוברות

וצילומים ישנים. בחלקם ניתן לאתר את שם המחבר

ומקום הפרסום. באחרים - אין סימן מזהה. רובם

ככולם קטעים שיש הנאה צרופה בקריאתם. בעמודים

אלה נשבץ מדי פעם זכרונות שלא נס ליחם (ונשמח

לקבל חומר לפרסום במדור).

✪ ✪ ✪

אצבע הזרוע המבצעתצרפתי (פילוסוף מונטסקייה תורת לפי בראשית המאה ה-18, מייסד תורת החו־

בין הפרדה על התקין השלטון בנוי קה), הר־ המחוקקת, הרשות רשויות: שלוש

שות המבצעת והרשות השופטת.היא המחוקקת הרשות השלוש, בין PRIMUS בבחינת שוות, בין ראשונה

.INTER PARESהיושבת־ראש, כבוד אצלנו, והנה המבצעת הרשות הפוך. כמעט המצב היא השופטת הרשות כל־יכולה. היא לחוקים משועבדת היא אך עצמאית, חוקה ובהעדר - רעים הם שלעיתים חוקים לבטל יכולה היא אין כתובה, כך המחוקקת, הרשות ואילו כאלה. אצבע אלא אינה קרובות, לעתים נדמה

של הזרוע המבצעת.מה הם תפקידיה של הכנסת להלכה?

ניתן להגדירם בארבעה ראשי פרקים:לחוקק את חוקי המדינה;

לפקח על הרשות המבצעת;ויכוח על־ידי דעת־הקהל, את לשקף

והידברות על בעיות־היסוד;דמוקרטיים לחיים האומה את לחנך

תקינים.הדברים נראים איך אך ההלכה, זוהי בע־ המציאות משתקפת איך למעשה?

בודתה של מליאת הכנסת?

✪ ✪ ✪

די במכונת חשבוןלגבי החקיקה: אין הכנסת יוזמת חוקים. ובמשך קואליציה, שקמה הרגע למן שלוש וחצי שנים, הופכת הכנסת לבית־

שהממשלה החוקים להעברת חרושת רוצה בהם.

מרכזי בין מתנהל הוא ויכוח, יש אם חקיקתית יוזמה בכנסת. ולא מפלגות כמעט נדונה חברי־הכנסת של עצמאית טובה דוגמא לכך ואין לכישלון. תמיד מהצעת־החוק - חושש אני כך - יותר

שאנו דנים בה ברגע זה.למה שנאמר במליאת־הכנסת על חוק -

עליו שנאמר ומה השפעה. שום לו אין שולית השפעה יש לכך גם - בוועדה

בלבד, ורק לגבי פרטים.במליאה? צורך יש מה לשם כן, אם איש תחזיק מפלגה שכל בכך די הרי שא־ במזנון, חברים וכמה באולם אחד

להצבעה. הצורך בשעת להזעיקם פשר תריסר חברי־כנסת מעבירים חוק העולה לאזרח תריסר מיליונים לירות, ולעיתים

תריסר תריסרים.מה לשם עצמי: את שואל ואני יש בכלל יש צורך בהצבעה כזאת? האם לא המע־ בשם יצביע אחד שאיש בכך די

ותשעה; ארבעים שווה יהיה וקולו רך, איש אחד יצביע בשם גח"ל, וקולו יהיה שווה עשרים ושישה, וכו'. כמו בקונגרס

האיגודים המקצועיים בבריטניה?במכו־ ודי צורך, אין בכך גם ואולי

שמזכיר־הכנסת די פשוטה? חשבון נת ממרכזי־המפלגות, בכתב הודעות יקבל האם מכונת־חשבון. כפתורי על וילחץ אין זה תואם יותר את עידן האוטומציה?

✪ ✪ ✪

הכל מוחלט לפני הוויכוחעל הפיקוח לגבי מה החקיקה. לגבי זה

הרשות המבצעת?גם לשם כך אין צורך במליאה. מזכיר־

ישר יענה השר שאילתות, יגיש הסיעה ואילו בכלל. יענה הוא אם - לעיתונות הצעות לסדר־היום - מה מספר הפעמים

בהן הן זוכות לדיון אמיתי במליאה?

דעת־הקהל, לעיצוב מגיעים אנו וכך אל ההידברות.

איזו הידברות, רבותי חברי־הכנסת?אילו היתה כאן הידברות, כי אז היה זה אבל לדבר. פארלארה, מלשון פרלמנט, מצביעים הנכבדים חברי־הכנסת כאשר החלטה מרכזי־המפלגות, החלטת לפי המילה הושמעה שעוד לפני מתקבלת ההיד־ היכן במליאה; בוויכוח הראשונה

ברות?כאשר איש אינו מדבר אל זולתו, אלא החליט אחד כשכל הפרוטוקול, אל רק יש מה לשם - להשתכנע שלא מראש

צורך בנוכחות במליאה?לנאום, תורו כשמגיע בא אחד כל נואם את שלו והולך, כפי שקורה לעתים קרובות מאוד באולם הזה, וכולנו יודעים

זאת.מי נשאר לשבת כדי לשמוע את תשו־

בת זולתו? ויד על הלב: מי נכנס לאולם הזה היום, מבלי לדעת מראש איך יצביע הנמ־ את ששמע לפני עוד הצעתי, על

קתי?

✪ ✪ ✪

שורות שלספסלים ריקים

הסעיף הרביעי הוא החינוך לדמוקרטיה.חינוך לדמוקרטיה!

איזה רושם עושה בית זה על המבקרים מכתבים, של גדול אוסף לי יש ביציע? שהגיעו אלי מאז שנבחרתי, מידי אנשים בעבודת לראשונה מתעניינים שהחלו לבית החדש הכוח כניסת בגלל הכנסת הזה. הם החלו מתעניינים, באו הנה, ראו, נחרדו ושפכו את חמתם בכתב. מכתבים


1965

חברי הכנסת מתרגלים מהר מאוד למשכורות הגבוהות ולפגרות הארוכות. שבועות ארוכים שהם מדירים רגליהם מן המשכן. המחזה הנגלה מיציע האורחים הוא של שקועים חלקם משועממים, חברי־כנסת כמה ריקים, מושבים של שורות־שורות

בקריאת עיתונים, ואיש אחד המדבר אל הפרוטוקול

נגד הספסלים הריקיםאודה ולא אבוש כי לא קל לי לבוא ולנמק על זאת מקבל הייתי לא זו. הצעת־חוק עושה אני שבכך האמנתי לולא עצמי,

שרות לכנסת.לבוא אעז כיצד חדש. חבר־כנסת אני כיצד זה? בית בסידרי שינויים ולתבוע לה־ ממני ולמנוסים לוותיקים אציע זה כניס שינויים בסדרי העבודה הפרלמנט־

כנגד היושבת־ראש, גבירתי אולם, רית? חבר־כנסת של במעמד יתרון גם יש זה אשר הסיעתית השתייכותו ותהיה חדש,

תהיה. כל עוד לא שקע בשיגרה, כל עוד לראות מבטו חד עוד כל חושיו, קהו לא

ליקויים, הוא יכול להתרגש נוכח פגמים.עוד הוא זוכר מה חש הוא עצמו לפני שנבחר לבית הזה. עוד כרויה אוזנו לש־

מוע מה דעת הציבור על הבית הזה.ועוד יתרון יש אולי לחבר־כנסת חדש - עוד נשמרה בליבו מידה של נאיביות, זו, שבבבעייה להאמין הוא יכול כי עד הנוגעת לעצם המעמד של הכנסת בעם, יינתן לכל חבר־כנסת לדון ולהצביע לפי

מצפונו האישי הריבוני, ולא לפי תכתי־בים מפלגתיים.

חברי־ יש מפלגה בכל כי יודעים אנו קוורום להנהיג בצורך המכירים כנסת, שגוף כדי הדרוש מינימלי חוקי (מניין ההשק־ הזה. בבית לפעול) יוכל ציבורי

פה של חובת קוורום אינה מתחלקת לפי קווים מפלגתיים.

היושבת־ראש, גבירתי נקווה, הבה למען כבודו והדרו של הבית הזה, כי עו־

בדה זו תשתקף גם בהצבעה.

הצעת החוק הראשונה של סיעת העולם הזה - כוח חדש. אורי אבנרי על דוכן הנואמים, 1965


1956

עברתי ברחוב וראיתי אנשיםנחים. אני ערמומי.

בענייני עבודה אני כמעט שרלוק הולמס. מיד תפסתי את העיקרון: פועלי העיריה. ומכיוון שאני משלם מיסים גם לעירייה, עמדתי להסתכל באיזו צורה של מנוחה פרודוקטיבית מבוזבזים המיסים שלי. אני עומד, הפועלים עומדים, מנהל־

העבודה עומד.לעבוד גם הזמן הגיע כבר אולי חברה, "נו, בנחת: ואומר מנהל־העבודה פיו את פוצה פתאום

קצת?!"היו כמה דקות דומיה. אחרי כן פתח אחד הפועלים את פיו, ויען ויאמר, גם הוא בלי חיפזון ובלי

הרמת קול: "סוסים בלגיים שיעבדו."מדוע דווקא בלגיים? מדוע צריך פועל עירייה בתל־אביב להיות אנטישמי לבלגיים? מה עשו לו

הבלגיים?

עד שאתם מתחבטים בשאלות עצומות אלה, בי נעורה שאלה טכנית פשוטה: עובדים הסוסים הבלגיים, ומה על הביטוח הלאומי שלהם?

נניח שסוס בלגי פלוני, נאמר יוסל'ה, נפצע בעבודה, חס וחלילה. ביטוח בריאות יש לו (באמת), אבל מי משלם לו דמי־מחלה? או נניח סוס בלגי פלמוני, נאמר חושם, נהרג חס וחלילה בתאונה, קטנים סייחים וליתומים? לאלמנה ידאג ומי הקבורה? הוצאות את ישלם מי לעבודה. בדרכו ומסכנים! מה חטאו שאין דואג לפרנסתם, לפרזולם ולחינוכם? הלא הם עלולים לשוטט ברחובות למכוניות ולהזיק ולרעוש שבת, ערב בכל אורגיות לעשות העבריין, הסוסי לנוער ולהצטרף

החונות ברחוב.

ביטוח אין מדוע ושאלתיו הלאומי, הביטוח של הציבור יחסי מנהל גפני, אלחנן מר אל פניתי לאומי לסוסים - ביטוח אמהות, זיקנה, פרסי ילודה (אני מכיר כמה סוסות שכבר המליטו יותר

מעשרה סייחים) וכל השאר.נאות בהרכב ועדה מונתה כבר הסוסי הסקטור לעניין כי לי השיב מאוד. אדיב גפני אלחנן מר יתחשבו אף ואולי תמליץ הימים ברבות כי להניח ויש מחוזי, שופט ובראשות מפלגות, של תעודת־זיהוי, מספר צריך הלאומי בביטוח מבוטח שכל הוא, העיקרי הקושי בהמלצותיה.

ומשרד־הפנים מסרב לתת תעודות־זהוי לסוסים.

פניתי למשרד הפנים ושאלתי מדוע לא יתנו תעודות־זהוי לסוסים. אחרי כמה שבועות ותזכורות הואילו להשיב לי (רק בעל פה!) כי יש בעניין קושי טכני, מכיוון שאין לסוסים לאום, ואי־אפשר לרשום תעודת־זיהוי בלי לאום. הערתי שמדובר בסוסים בלגיים, והשיבו לי כי בבלגיה יש לפחות שני לאומים, ואלונים ופלמים, ומכל מקום, יש חשד רב כי בין הסוסים יש הרבה יהודים שפשוט

לא נמולו.

הסוכנות במשרדי היושבים בדישם, חסומים שאינם לשוורים התחמקויות. אלה כל לדעתי, היהודית, יש ביטוח לאומי. לחמורים שבגזברות עיריית תל־אביב, יש ביטוח לאומי. לכל הבהמות

שמשרדי הממשלה, יש ביטוח לאומי. ומדוע לא לסוסים, ליחידים שבאמת עובדים?

■ לילי גלילי

מכיוון שאין לסוסים לאום, אי־אפשר לרשום תעודת־זיהוי בלי לאום. הערתי שמדובר בסוסים בלגיים, והשיבו לי כי בבלגיה יש לפחות שני לאומים, ואלונים ופלמים, ומכל מקום, יש חשד רב כי בין הסוסים יש הרבה יהודים שפשוט לא נמולו.




כאוס אורבני באזור בית העלמין טרומפלדורגרפיטי עם חיוך, תל אביב

העיר הלבנה, שכונת נווה צדק תחנת קמח היסטורית


קיוסק בשד' רוטשילד מעוטר בכרזות

השתקפות וסמטריה בירקון נערות על כפית הפוכה. גן אדית וולפסון במחווה לעיר הלבנה

גרם מדרגות מלכותי בבית העיר


חדר מדרגות וינטג'. שלל צורות וצבעיםחדר המדרגות של בית הכנסת ברחוב ביאליק

בית הכנסת ברחוב ביאליק, דלתות וריצוף וינטג' משולשים בחדר המדרגות בבית העיר


שקטה בדיני האישות הישראלים. בשלושה צעדים הכשיר ברק בחוק הישראלי

נישואים שנערכים על ידי אזרחי ישראל בחו"ל, ראשית

לגבי זוגות שממילא היו יכולים להתחתן בישראל,

לאחר מכן לגבי זוגות שעל פי החוק בישראל לא היו יכולים להתחתן (במקרה

המסויים ההוא, יהודי ונוצריה), ולבסוף לגבי

זוגות חד מיניים. בכך הפכה סופית אופציית הנישואים בחו"ל לדרך החצי�רשמית (גם אם היקרה) להתחתן

אזרחית בישראל.

הבעיה עם ליבוביץחלקו הראשון של הספר חשוב בפני עצמו, ונוגע

בתופעה מעניינת המייסרת חלקים נרחבים מהדיון ההלכתי בזמננו. מדובר בהפרדה המלאכותית

בין הלכה ומוסר, כאילו אין לנו אלא את צוויו של האל כדי להבין על פיהם

מה טוב ומה רע, ואילו כל שיקול חוץ�הלכתי

הבא לכוון את התנהגותנו אינו אלא כניעה רכרוכית לאופנות הליברליות של

זמננו. מנגד, הדבקות במצווה מסויימת למרות

שהיא חסרת היגיון או עומדת בניגוד גמור למצפון

נחווית על ידי מאמין מסוג זה כדבקות אמיצה בדבר ה', ומייצרת חוויה

נחשקת של "אותנטיות". שיפמן מראה בצורה יפה שתפיסה הלכתית זו היא

עצמה אופנה חדשה למדי, ושמעצבה הראשי בארץ

היה לא אחר מאשר ישעיהו

לייבוביץ (ובארה"ב: הרב סולובייצ'יק).

שיפמן מזכיר לקוראיו שללא הערכה מוסרית

עצמאית, הבאה לפני ובנפרד מההלכה, מושגים

חז"ליים כגון "לפנים משורת הדין", "דרך ארץ" ו"דרכי

שלום" פשוט מאבדים משמעות. כך גם המונח

הרמב"ני "נבל ברשות התורה" או דבריו של הנצי"ב

מוולז'ין המגנים "צדיקים וחסידים" שאינם "ישרים

בהליכות עולמים". המסורת ההלכתית עצמה עשירה בדוגמאות להשפעות של

המוסר הטבעי על ההלכה. המחבר מבקר את גישתו

של לייבוביץ, שבאה אמנם כדי להגן על ההלכה על ידי

ניתוקה מהחולף והזמני, אולם סופה שמנתקת אותה

גם מההגיון ומהלב.גישה זו חלחלה, על פי שיפמן, דווקא לשורות 'גוש אמונים', היריבים

האידיאולוגים הגדולים של לייבוביץ. הוא מביא דברים

מאת הרב שלמה אבינר שמתיימרים להסתמך על הרב קוק, אולם דומים עד מאוד לדבריו של לייבוביץ, ואילו דווקא הרב קוק היה

זה שקבע שיראת שמים שדוחקת את המוסר

הטבעי "אינה עוד יראת שמים טהורה". ביקורתו של

שיפמן היא גם עקרונית, משום שעל פיו "העושר

ההלכתי הקיים בריבוי מקורות ודעות, מחדד עוד

יותר את המסקנה שלא ניתן להעלות על הדעת

פסיקה שבה הפוסק מתפרק מהכרעה אישית,

[ש]איננה יכולה להיות נטולת שיפוט ערכי של

הפוסק עצמו."במילים אחרות, אין הלכה

שאינה יוצאת מעמדה מוסרית מסויימת. מתוך

תובנה זו, אם כן, תוקף שיפמן את עמידתם של

רבנים רבים אל מול עגונות, מעוכבות גט, ממזרים וספק�יהודים בחוסר

מעש. הוא קובע כי "טענה האומרת שאין בידו של חכם ההלכה להושיע כי

קצרה ידו היא פעמים רבות החלטה פוליטית מוסווית שנמנעת מהתמודדות עם

השאלות הערכיות הקשות שעומדות מאחוריה.". ספרו

של שיפמן, אם כן, הוא גם כתב אישום נוקב כנגד גלגול

העיניים המיתמם של רבני האורתודוקסיה של זמננו

והיתלותם ב"הלכה" כתירוץ לקפיאה במקום. זה לא

שהם לא יכולים. הם פשוט לא רוצים. זו לא אזלת יד. זו

עמדה ערכית.במציאות בה הרבנות

הראשית הופכת למוסד שאוהבים לשנוא, במצב בו

יותר ויותר זוגות מדירים רגליהם משירותיה, ספרו

של שיפמן הוא חשוב, ובעתו. טיפולו בסוגיות דיני

המשפחה בישראל מלומד ומעמיק, והביקורת שלו

על מצב הפסיקה בימינו, ביקורת הבאה מתוך עולם

התורה וההלכה, חריפה ומדוייקת. טוב יעשו

מקורביו של הרב הראשי החדש שייבחר בעוד כמה חודשים אם יביאו לו את ספרו של שיפמן כמתנה

לרגל מינויו.

הערות אורבניות

// נורית חביב

כל מי שחי בעיר מכיר את התחושה של לצאת מפתח

הבית שמח וטוב לב לעוד יום של שגרה והופ להישאב לתוך

פקק, צפיפות, רעש ובלאגן. מתחת למעטפת ההמולה

החיצונית מסתתר יופי של ממש שאפשר לגלות אותו אם

רק נשים לב לפרטים הקטנים.בשלוש השנים האחרונות

לקחתי את המצלמה ויצאתי לתעד את המרחב העירוני בו אני חיה. את הארכיטקטורה,

האסתטיקה, הצבעוניות, היצירתיות והקוליות שהופכים

את הסביבה שלנו לפחות בנאלית וכעורה מכפי שנראה

ממבט ראשון.http://2nd-ops.com/2ndop/?p=9461

http://2nd-ops.com


בזכות הכרסום הזוחל שהביאו פסיקות בג"צ

במעמדם, מאמצים בתי הדין הרבניים תפיסה שכזו.

שיפמן מודאג מנטייה זו, משום שהיא משאירה

את חוסר הצדק שגורמת ההלכה במצבה הנוכחי על

כנו. תופעות כגון עגונות, מעוכבות גט, סחטנות

מצד הגבר ובאופן כללי חוסר השוויון האינהרנטי

שבטקס היהודי המסורתי אינן מקבלות מענה הלכתי, ואין ניסיון אמיתי להתמודד

איתן. אף מבין הפוסקים שאכפת להם מספיק מנשים

עגונות או מעוכבות גט, ההתמודדות מסתכמת לרוב בניסיונות לעקוף את הבעיה

על ידי מציאת פגמים הלכתיים בטקס ופסילתו �בדיעבד. פטנטים מנטרלי

הלכה שכאלה רק ממחישים את הבעייתיות שבטקס

הנישואים האורתודוקסי, שכן הם מדגישים את היותו

בכשרותו אבן נגף לאישה היהודיה. זו מציאות איומה

לדעת המחבר, משום שהמסקנה שהיא מובילה

אליה היא ש"ככל שאנשים ימנעו מלנהוג לפי כללי

ההלכה, כן ייטב להם וכן יפחת סבלם."

ההסדרים האפשריים

כאשר עובר שיפמן להצעות השונות לתיקון הסדרי

הזוגיות בישראל הוא מבקש אפוא להתחשב לא רק

במצוקתם של החילונים הנכפים להלכה שאין להם בה עניין, אלא לכאבם של

שומרי המצוות (או שומרות המצוות) שנכפים להלכה שיש להם בה עניין, אולם

חוסר הצדק שבה בוטה ומעליב. הוא פורש לפני

הקורא, באופן מלומד

ומאלף, אפשרויות שונות לתיקון המצב הנוכחי, כל

אחת ושוברה בצידה.לבד מהאפשרות הדלה

ביותר, המאפשרת נישואים רק בין פסולי חיתון (כחוק

שחוקק בכנסת בתש"ע), בוחן שיפמן הנהגת

אפשרות של נישואים אזרחיים לצד הדין הדתי, כך שכל זוג יוכל להחליט

תחת איזה ממסד לכונן את בריתו. החסרונות שמביאה איתה האפשרות הזאת הם

התחרות הגלויה בין הממסד הדתי לאזרחי, תחרות

שעלולה להביא לניכור מצד הציבור הדתי. בנוסף, דרך זו לא רק שלא פותרת את

בעייתן של מעוכבות הגט או העגונות, אלא אף מחמירה אותה, שכן שומרי המצוות שיתחתנו דרך הרבנות יהיו

כפופים להלכה ואף לא יוכלו לדרוש סעד מבית המשפט

האזרחי, שהרי מלכות זו לא תיגע עוד במלכות תחתיה

הם נתינים.אפשרות אחרת, המקובלת

בחלק ממדינות אירופה ובארה"ב, היא העמדת דין אזרחי אחיד לכולם.

כאן המדינה נתפסת כמי שאחראית לסדר האזרחי

התקין, והנישואים דרכה הם היחידים התקפים. מנגד,

כל אזרח המעוניין להתחתן בטקס מיוחד, מתכבד ומבקש מהרב, הכומר,

המורה הרוחני או הסלב הקרוב ללבו לחתנו. במצב שכזה אין לכאורה תחרות

בין הדין האזרחי לדתי, משום שאין ביניהם בחירה: הבסיס האזרחי מוכל מכוח החוק על כולם. גם גירושים

הופכים שוויוניים לכולם, משום שגם נשים דתיות זוכות להגנת המדינה על

זכויותיהן.מנגד, אם אישה שהתחתנה

באופן יהודי�אורתודקוסי תתגרש רק באופן אזרחי ותתחתן שוב היא תהפוך

את ילדיה מנישואיה האחרונים לממזרים (ממזר הוא הנולד לאישה הנשואה על פי ההלכה מגבר שאינו

בעלה). אפשרות זאת יכולה להביא לאיום "אילנות

היוחסין" הידוע מצד הציבור הדתי, ולמעשה להפיכתם

של כל המתגרשים אזרחית לפסולי חיתון עבור כל המתחתנים הלכתית.

אולם שיפמן מצביע על כך שכבר היום מתחתנים

מיליוני יהודים בארה"ב בצורה אזרחית, וכמובן גם

מתגרשים כך, ואיש לא מדבר על החרמתה של כל

יהדות ארה"ב. בעיה זו, כמו אחרות, דורשת לדעת

שיפמן "לתקן תקנות הלכתיות רחבות הנותנות מענה כללי ועקרוני", וכאן

שוב נכנסת ביקורתו על חוסר הרצון של הפוסקים

בזמננו להתעמק ולשנות את הדרוש שינוי בהלכה.

השילוב האכזרי של הלכה ובירוקרטיה

עניין הממזרות בפרט ממחיש מצוקה הייחודית

לעידננו, שלא ניתן לה מענה הלכתי. בעוד שבעבר יהודי הנחשד בממזרות, או אישה

עגונה או מעוכבת גט, היו יכולים בצר להם להרחיק

לקהילה יהודית אחרת בה לא מכירים אותם ולבנות את חייהם מחדש, כיום התיעוד

הממוסמך והממוחשב לא מאפשר ספק סביר באשר

לזהותו ומצבו של אדם, ספק שהיה דיו בתקופות אחרות

כדי להכשירם לנישואים (מדין "משפחה שנטמעה

� נטמעה", קידושין עא. והמהרי"ט אף פסק כי "מי שיודע פיסולה אינו רשאי

לגלותו, אלא יניחנה בחזקת הכשרה"). כאן אנו עדים

לשילוב האכזרי, והייחודי לעידן המודרני, שבין

הלכה לבירוקרטיה. שיתוף הנתונים בין הממסד האזרחי לממסד הרבני מונע גמישות ומרווח נשימה, ומביא לצער

רב.שיפמן לא חוסך ביקורת

גם מהחילונים המתעקשים למסד נישואים אזרחיים.

כשהוא נוגע באפשרות נוספת לפתרון המצב

הנוכחי, מיסודה של "ברית זוגיות", הוא מציין כי זו תמנע "מתח סמלי" בין המעוניינים בהסדר זוגי המקנה הכרה ממסדית

וזכויות, ובין הממסד הדתי שמעוניין לשמור

את ה"נישואים" כמעמד מסורתי בעל תוקף דתי

מיוחד. ברית זוגיות, לדידו, "מנכסת לעצמה שפה

חילונית עדכנית בתיאור יחסי האישות". טיפולו

של שיפמן בפסיקות בית המשפט המשוות בין

זוגיות חד�מינית לנישואים מרתקת, ומדגישה את

שאלת ההתעקשות של חילונים להשתמש במונח "נישואים", שמבטא מוסד

דתי ומסורתי במובהק, תוך עריכת שינוי רדיקלי במובנו המקורי. מאיפה העקשנות

הזאת להתהדר בכתר שהוא בפירוש דתי? האם יש

כאן ניסיון, במודע או שלא במודע, לערוך רפורמציה

בדת באמצעים משפטיים?לבסוף בוחן שיפמן את אותן פסיקות שהביאו

להשוואת זכויותיהם של ידועים הציבור לנשואים

בישראל. הוא מביא בפירוט שלוש פסיקות של

אהרן ברק, שכנשיא בית המשפט העליון ערך בצורה מתוחכמת מאוד מהפכה >


/http://tomerpersico.com/2013/03/11/schiffman_book | מאת תומר פרסיקו

נישואים אזרחיים,הלכה ומוסר

על ספרו של פרופ'

פנחס שיפמןפנחס שיפמן, שפה אחת

ודברים אחדים: עיונים במשפט, הלכה וחברה, מכון שלום

הרטמן / אונ' בר אילן / כתר, 2012, 336 עמ'

פני כחודשים פרסם להרב דוד סתיו מודעת ענק בעיתון 'מקור ראשון' בה הכריז שהוא מתמודד

על תפקיד הרב הראשי האשכנזי הבא. בדבריו

הצביע סתיו על "עובדות מזעזעות", כלשונו: בשנים

האחרונות כשליש מהזוגות החילוניים מתחתנים בחו"ל, וזאת כדי לא לבוא במגע עם

הרבנות הראשית לישראל. בין אלה נמצאים זוגות רבים שמערך הנישואין

של הרבנות אינו מקובל או מחובב עליהם, וזוגות רבים עוד יותר שהחוק לא מתיר

להם להתחתן במדינתם, שכן יהדותו של אחד מהם לפחות מפוקפקת בעיניה.

כפיית הסדר הנישואים ההלכתי על אזרחי ישראל

אינה יעילה אפוא משתי בחינות: היא מרחיקה

יהודים שמסיבות שונות מעוניינים בחתונה אזרחית, ולא מצליחה להכיל אזרחים

שהרבנות אינה מכירה ביהדותם.

בעיית הסדרי הזוגיות בישראל זוכה בספרו החדש

של פנחס שיפמן לטיפול

מקיף ומעמיק. שיפמן, פרופ' אמריטוס לדיני

משפחה וירושה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, כתב בעבר ספרים ומאמרים על דיני המשפחה

בישראל, ולפני כשבוע אף יצא דו"ח מיוחד שהכין

עבור מרכז מציל"ה (יחד עם אבישלום וסטרייך) בנושא

אפשרותם של נישואים אזרחים בישראל. בהתאם לכך, הצגת הנושא בספרו

האחרון רחבה ומאירת עיניים. הספר מחולק

לשניים, כאשר בחלקו השני והגדול יותר תוקף שיפמן את הסוגייה מכל צדדיה.

החלק הראשון עוסק במערכת היחסים הקלוקלת

שבין תפיסות מסויימות של ההלכה לבין המוסר

והמצפון בימינו. נהפוך את סדר הדברים וניגע בחלק

האחרון ראשון.כידוע, חיים בינינו כיום

כמעט ארבע�מאות אלף אזרחי מדינה שאינם יכולים

להתחתן במוסדותיה, משום שאינם יהודים על

פי ההלכה. בנוסף, אזרחים יהודים שרוצים להתחתן

איתם, או פשוט לא להתחתן ברבנות, אינם יכולים לעשות

כן, משום שאין מערך נישואים אזרחיים במדינה.

מנגד, יש חשש שצורות שונות של נישואים אזרחיים

יובילו לפיצול בין קבוצות של יהודים, פיצול בו שומרי

המצוות לא יהיו מוכנים לבוא בקשרי נישואים עם אלה שאינם. למצב מורכב

זה מנסה המחבר להציע פתרונות.

לא רק עניין אזרחיבראשית דיונו מבקש

שיפמן להימנע מטשטוש שקיים לדעתו בין השאלה

האזרחית לשאלה ההלכתית בכל הנוגע להסדרי זוגיות

בישראל. משום שהמערכה העיקרית מתחוללת בין

הדורשים אפשרות לחתונה אזרחית לבין הסבורים

שאין להרשות זאת, נמנעת לדידו התמודדות ראויה עם

הבעיות הקשות שבטקס הנישואים על פי ההלכה האורתודוקסית. גם אם

יקבל הציבור החילוני את האפשרות להתחתן כראות

עיניו, עדיין יישארו שומרי המצוות במצוקה, משום שעבורם בכל מקרה אין

אופציה אחרת.שיפמן נכנס כאן לשאלה

פנים�דתית, אולם היא קשורה למדיניות הישראלית הכללית, משום שהוא חושש שהתאפשרותם של נישואים

אזרחיים תעודד רבנים ודיינים להתעלם מהקשיים

המוסריים שבטקס ההלכתי כפי שהוא כיום, בחינת 'מי

שלא רוצה לא חייב, ומי �שרואה עצמו מחוייב שיסבול בשקט'. על פי

המחבר כבר היום, דווקא >


http://goo.gl/VCezn | מאת מתי שמואלוף

שר האוצר, העלה את תקציב התרבות

תרבות:שינוי קטן, הבדל גדול

משימות של שר האוצר ההבא מורכבות, וברובן

יידרשו מהלכים כואבים. רבים מדברים על תקציבי

הביטחון, הרווחה והבריאות העומדים במוקד סדר היום,

אבל ראוי לומר גם: אל תשכחו את תקציב התרבות. כשהוא מוזנח ונטוש לגמרי,

קיים יחס בלתי נתפס בין תקציב זה לבין תקציבי שאר

המשרדים.תקציב התרבות בישראל עומד על 0.03 מהתקציב

הלאומי. התקן של מדינות ה–OECD, שאותו אמורה

ישראל לקיים, קובע שתקציב התרבות יעמוד

על לפחות אחוז אחד מסך התקציב הכולל. אם ישראל

תשלש את התמיכה שלה בתרבות הישראלית, היא

תיישר קו עם מדינות המערב ותוביל אותנו

להיות כחלק ממשפחת העמים הדמוקרטיים. הזכות

לתרבות לא פחות חשובה מזכויות חברתיות אחרות.

הדרישה להעלות את התקציב לאחוז היא הגיונית

והגונה. הדבר לא יפגע בתקציבים אחרים בצורה

ניכרת, וכמעט שלא יורגש בתוך הסחר–מכר הפוליטי.שינוי כל כך קטן בתקציב התרבות יביא שינוי הרבה

יותר גדול בכל כך הרבה

תחומי יצירה בישראל. מדינת ישראל תצעד לתוך

עתיד פורה. אסור לנו להיות מדינה עם תרבות מנוונת,

הכלואה בתוך שוליה. עלינו לקחת את השוליים למרכז ולתת לפלורליזם התרבותי

להישמע.התרבות הישראלית היום

דומה למשחק כיסאות מוסיקליים, שבו כל הזמן

מוציאים כיסא וכל היוצרים נלחמים על הכיסאות

הנותרים. אך אפשר לבנות תרבות אחרת. אם יוגדל

תקציב התרבות, נוכל לראות את היוצרים ואת היוצרות

עולים על פני הקרקע, פחות עסוקים בהישרדות ויותר ביצירה ובתרומה לחברה.העלאת תקציב התרבות

תוריד את מפלס האלימות, הגזענות וההסתה. כידוע,

אמנות מבצעת סובלימציה לתשוקות הכי אפלות,

ומתן ביטוי אמנותי לא יכול להרוג או לפגוע באיש, אלא לשנות ערכים ולייצר חברה

סובלנית יותר.העלאת תקציב התרבות לא רק תתרום לדור שלנו, אלא

תהיה המסר והבשורה שלנו לדורות הבאים. שכן העתיד

שלנו מונח בתוך החלטה שכזאת. הדורות הבאים יזכו

להישגים ניכרים ולשגשוג יצירתי בזכותנו. איננו צריכים

רק לקבור את ראשנו בתוך החול כבת יענה, אלא להרימו

כמו קשר מוכשר במשחק כדורגל ולחפש למי למסור

את הכדור. התרבות היא תהליך מסירה מדור לדור של ערכים, של נטיות, של זהויות

ושל משמעויות. בהיעדר תרבות, האדם לא יכול לקבל

אופקים שאליהם ירצה לשאוף. התרבות מעניקה סוג של אתגר פוטנציאלי

לחברה הישראלית. וכשנדע מהם האתגרים העומדים

בפנינו, נדע לאן עלינו לפנות בדרך הקשה של מדינה

בראשית ימיה.העלאת תקציב התרבות

לאחוז אחד ויותר מתקציב המדינה אינה החלטה של

שמאל או של ימין, היא צריכה להיות החלטה

רוחבית לכל המפלגות. נקרא לכל המפלגות

להתאחד סביב תרבות משגשגת, ללא הבדל לאום,

גזע, אתניות, מין, מיניות או דת.

במדינה מרובת תרבויות ושוני נוכל לדעת בביטחון שהגדלת תקציב התרבות

תייצר רב–תרבותיות משובחת. דמו את התרבויות

השונות לחלקות אדמות, ואת עצמכם לכאלו

המביטים בהן מתוך כנף מטוס ורואים רק שטיח

צבעוני, עשיר ומגוון.שר האוצר בממשלה

המתקרבת אלינו, כולם ידברו איתך על קיצוצים, אך

בתנועה קטנה תוכל לייצר שינוי ענק.

http://goo.gl/VCezn


הנשים הכי מסוכנות בארץ

בקרב ב הכותל, של ובמקרה עסקינן, קדושה של פוליטיקה על טריטוריה, לא פחות ולא יותר. שני הצדדים -- גם הנשים הטוענות לחלקתן, וגם רב הכותל והמתפללים החרדים, יוצאים כל

ראש חודש לקרב הבא על היעד. היעד איננו עזרת הנשים של הכותל. היעד הוא דמותה הרוחנית

של מדינת ישראל: בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית תרבות נכסי יצר בה ממלכתית, קוממיות חיי חי בה והמדינית, הספרים ספר את כולו לעולם והוריש וכלל-אנושיים לאומיים

הנצחי. (פתיחת מגילת העצמאות) הגיאוגרפיה על שלנו הקושאן זה כאן, לחיינו הצידוק זה המקומית, ומי שיגדיר את דמותה הרוחנית של המדינה ישלוט בה.

פולשים בין מקומיים קרבות מתנהלים שנים עשרות כמה מזה הדת רשויות לבין והקונסרבטיבית הרפורמית מהתנועות זרים למיניהן על השלטון במדינת ישראל. בגלל ההבדל המספרי הענק בארץ, האורתודוקסיות הקהילות לבין הפולשים בין כרגע הקיים הרבנית היהדות לשלטון מהווים שהם בסכנה לזלזל נטיה יש בפני מציגה שהיא והחברתיות התרבותיות הבעיות כל שעם כאן, לכוונות שלנו האותנטי הקשר עדיין היא הישראלית, החברה

הנשגבות של כותבי מגילת העצמאות. הרבני הצביון על והקונסרבטיבים הרפורמים של התיגר קריאת של יהדותה על תיגר קריאת בהכרח, גם, היא בישראל הדת של רשמי דתי פלורליזם לנו שיהיה ברגע לעשות, מה אין המדינה. כאן. שליטתנו על האקסקלוסיביות את נאבד ישראל, במדינת הרבנים מבינים את זה, והרפורמים-קונסרבטיבים ודאי מודעים לזה. הציבור לא כל כך מבין על מה כל הרעש, כי מהזווית התקשורתית זה באמת נראה כמו מלחמת דוד נגד גוליית, כשהאורתודוקסים הם

דווקא הגוליית שבסיפור. שקצת מרתקת, תקשורתית תופעה הכותל בנשות רואה אני מזכירה לי את הסצינה מ"מונטי פייתון והגביע הקדוש", כשאבירי קטן לבן, ארנב ע"י הנשמרת מערה על מסתערים ארתור המלך בשיניו דמם את ומקיז צוואריהם את נושך הארנב ובסוף וחמוד,

החדות. התקשורת מראה לנו נשים יפות סבר, ממש כמוני וכמוך, וביניהן רצונן שכל צנועות, מטפחות עדויים שראשיהן הרבה אפילו שהן לי אכפת מה יהודי. כל כמו בכותל, בחודש פעם להתפלל -- הגברים כמו בלהיות וישחקו בטלית שיתעטפו אז מתפללות?

מעניין אותי? לא מאד אבל גדולה, לא עדה התקשורת מראה שני ומצד סימפטית, של בעיקר חרדים, שמנבלים את פיהם וצועקים, במדים הכותל, ורב ויורקות, שמקללות חרדיות ונשים שלהם, השחורים

מאיימות הללו שהנשים ככרוכיה שצורח רבינוביץ', שמואל הרב על היהדות, כך בפירוש.

בראש חודש ניסן האחרון, תשע"ג, הצטרפו אל נשות הכותל שלוש של הפוליטי הרף את שהעלו וממר"ץ, מהעבודה כנסת חברות היו שלא ודאי הח"כיות שלושת לפחות. מטר חצי בעוד המחלוקת שם לשם שמים. הן באמת מימשו את חלום הבלהות של הרב משה חלקה כל על ה"אלטרנטיבית" היהדות השתלטות על פיינשטיין טובה בעם ישראל. ובזכותן של אותן ח"כיות גם לא העזו השוטרים

לעצור את נשות הכותל, בפעם הראשונה מזה חודשים רבים. מהמתפללות לשונו שבט את חסך לא רבינוביץ' שמואל הרב אחים", למלחמת להוביל עלולות הח"כיות "תפילות ומהח"כיות: החרדי הציבור אפילו אבל להקשיב. הסכים שרק מי את הזהיר בירושלים החרדיות שהשכונות למרות השתכנע. כך כל לא מאה רק ניסן, חודש ראש שלפני בשבוע בפשקווילים נמרחו נשים וכמה בשופרותיהם. ולתקוע ולהעליב לצעוק הופיעו גברים חרדיות גם השתדלו לתרום רעש וקללות נחרצות מצידן השני של נשות הכותל. בחודשים הקודמים הופיעו שם הרבה פחות שבכלל

התייחסו לתפילות הלא חוקיות. שעון כמו שמגיעות הכותל, נשות של והעיקשות הנחרצות מציגה שנה, מזה 25 חודש, ראש כל שוייצרי?) לוח שוייצרי (כמו סימני שאלה רציניים כנגד דעתו של הפוסק הגדול הרב פיינשטיין, 25 אחרי לא. ותו האל כלפי מתרעומת נובעים מעשיהן לפיה שנה של מעצרים והשפלות בערכאות בישראל, אני נוטה להאמין תשחורת בני של כוונותיהם כמו לפחות טהורות שכוונותיהן

חרדיים שמנפנפים בארבע כנפות שלהן. יזכו שבו שברגע שבקלים, קל אפילו ספק, שום לי אין אבל נסיגה עוד תתרחש חוקית, בהכרה האלו והכנות היקרות הנשים משמעותית במעמד היהדות הרבנית בישראל, ויחד אתה תתרחש כפי הרוחנית דמותה אל ישראל מדינת של הקשר בעצם נסיגה כל על מלחמה זאת שנות. אלפיים לפני הזה במקום שעוצבה השטחים, על מהקרבות חמורה פחות לא מלחמה זאת הקופה, ומהסיבות הסבוכות שהצגתי לעיל, זו מלחמה בה היהדות הרבנית

ברגע זה לא מנצחת. 25 לפני אילו, קורה היה מה תוהה רק אני פרקטית מבחינה משפט, לבתי אותן ולגרור אותן ולעצור אותן לחרף במקום שנה, ולהשפיל אותן, היינו סתם מניחים לאותן נשים לבוא פעם בחודש, לשיר מול הכותל שעה-שעתיים וללכת. האם היו מצליחות לגרום שלא בסוף להן נמאס שהיה או הנוכחי, זה כמו תקשורתי לסחף

עוצרים אותן ועושים להן טראראם והן היו נשארות בבית? http://2nd-ops.com/yanover/?p=357

אני רואה בנשות הכותל תופעה תקשורתית מרתקת, שקצת מזכירה לי את הסצינה מ"מונטי פייתון והגביע הקדוש", כשאבירי המלך ארתור מסתערים על מערה הנשמרת ע"י ארנב לבן,

קטן וחמוד, ובסוף הארנב נושך את צוואריהם ומקיז את דמם בשיניו החדות.


אמרו [לנישואיו]. הראשון בלילה שמע] [קריאת שקרא גמליאל בלילה שמע מקריאת פטור שחתן רבנו, למדתנו, לא תלמידיו: לו שמים מלכות ממני לבטל לכם שומע איני להם: אמר הראשון?

אפילו שעה אחת. (מסכת ברכות פרק ב משנה ה') החוק, מעל שהוא מחליט גמליאל רבן קלאסית: כיוהרה לי נשמע עם שלו הראשונה המינית בחוויה להתנסות עומד שהוא ולמרות הראש אצלו כי ישראל", "שמע לומר מתעקש הוא החדשה, אשתו נקי ממחשבות זרות אפילו בלילה המתוח הזה. ובכל זאת רבנו מקבל פטור מחכמי המשנה, כנראה משום שהם מבינים כי תוכו כברו, ואפשר

לסמוך שאם רבן גמליאל אומר שהראש שלו נקי אז הוא יודע. מבצבצות כשהציציות הקטן הטלית לבישת נושא בכל כנ"ל ועדיף יוהרה, של סימן זה הגדולים, המקובלים כל פי על החוצה. לטמון את הציציות בתוך הבגדים, שלא יתנפנפו להן (אפילו הרבי לבישת נגד היה זצ"ל, שניאורסון מנדל מנחם הרב מלובביץ', ה"ארבע כנפות" מחוץ למכנסיים). אבל נסו להסביר את זה למאות אלפי הדתיים שמנפנפים בציציותיהם כאילו היו הגדילים על כתפיו של הקיסר נפוליון. וסולחים להם. אז למה אי אפשר לסלוח פעם

בחודש לנשות הכותל? כי הן מאיימות על דמותה הרוחנית של מדינת ישראל.

ההלכה היא גם מכשיר פוליטי

שוב לזכור בהקשר לאותו מאבק בן רבע מאה של נשות הכותל, חשלידתו ההסטורית במציאות דתית מאד אמריקאית. הלהט שבו מסתערות נשות הכותל על היעד, והלהט שבו נלחמים בהן בחזרה, נטושה שהיתה החורמה במלחמת אלא ערוך, בשולחן מקורם אין רוב לקונסרבטיבים. האורתודוקסים בין בארה"ב החמישים בשנות הרבנים הקונסרבטיבים של אותם ימים התחילו את הקריירה שלהם והתנאים המשכורות אחרי התפתו ופשוט האורתודוקסי בעולם אחרי ארה"ב ברחבי שצצו החדשות הקונסרבטיביות הקהילות של מלחמת העולם. בני אותן קהילות לא רצו להתנתק לגמרי מההלכה היהודית, כפי שעשו הרפורמים. הם רק חיפשו הלכה "לייט", שתתיר להם להגיע עם האוטו לבית הכנסת בשבתות, ולשבת ליד נשותיהם

בזמן התפילה, ועוד ועוד הקלות. בגירסתה הקונסרבטיבית התנועה מחזיקה היום עד מאשר וידע כשרון פחות בלא כתובה המקרים שברוב להלכה, שלהן וההעזה היצירתיות ולעיתים האורתודוקסיות, מקבילותיה הקהילה יצאה ולכן כמוני. ליברליים דוסים אצל קנאה מעוררות הם--ולא כי בקונסרבטיבים, חורמה למלחמת האורתודוקסית

הרפורמים--מסוכנים ליהדות הרבנית. בתנועה הרפורמית ההיסטורית לא היה זכר לטליתות ולתפילין. הטקס ב"טמפל" הרפורמי הזכיר הרבה יותר טקס כנסייתי מאשר משהו יהודי בכלל (עד היום בטקס הרפורמי פניו של שליח הציבור--

רק בכנסיה). כמו ממש הקהל, כלפי הרבנית--מופנים או הרב משם ורק ישראל, למסורת כלשהוא קשר היה לקונסרבטיבים

צמחה הכמיהה הנשית לתפילה בטלית ובתפילין. לדעת כל המנהיגים הבכירים של היהדות האורתודוקסית היוותה הרפורמים התורה. יהדות על קיומי איום הקונסרבטיבית התנועה היו מחוץ למחנה ומשום כך לא היוו איום בכלל. יהודי רפורמי היה

משול לכמעט גוי -- מה אכפת לי שיהיו עוד קצת גויים? אבל מנהיגי היהדות האורתודוקסית בארה"ב היו נחושים בדעתם כי יש לעצור את הקונסרבטיבים, בהם ראו סחף חברתי מאיים --ה-19, המאה אמצע של ההשכלה מתנועת בהרבה חמור סחף התנועות שתי כי ה-20. המאה תחילת של המדינית מהציונות או היה עדיין פולין יהדות של האיתן כשהגזע העולם אל באו הללו במלוא עוצמתו, בעוד שבשנות ה-50 לא היה ודאי כלל אם העולם עליו שניחתה המוות ממכת להתאושש יצליח האורתודוקסי בשואה, ומאובדן המרכז התורני והרוחני של 500 השנים האחרונות האורתודוקסיה ומנהיגי התבצרות של תקופה היתה זאת בפולין.

בארה"ב התבצרו, ועוד איך. הדגל נושא היה זצ"ל, פיינשטיין משה הרב דור, אותו גאון בפסיקתו ממני גדולים מבינים מלחמה. אותה של המובהק תשכחו אל שלה. והעוצמה היצירתיות את גדולתה, את מהללים ההתפתחות גל של בעיצומו שניתנו הלכה בפסקי אצלו שמדובר הטכנולוגית האדיר ביותר לפני עידן האינטרנט. בנושא ההשתלות, לדוגמה, כולל השתלות לב, פרץ הרב פיינשטיין דרכים לא ידועות עד אז, באומץ חסר תקדים -- הוא היה הראשון שהכיר במוות מוחי כאירוע שאחריו מותר להוציא לב פועם מגוף חולה אחד ולהשתילו

בחולה אחר, מה שעד אז היה נחשב על פי ההלכה לרצח. אותו רב משה פיינשטיין אמיץ ויצירתי גם פסק לא מעט פעמים הקהילה של הקריטיים הפוליטיים כצרכים שזיהה מה פי על האורתודוקסית בארה"ב. הוא לא היסס לאסור על דברים מסויימים (לדוגמה, לקונסרבטיבים אורתודוקסים בין טריז לתקוע כדי רק הרב פיינשטיין התיר את השימוש במכשיר שמיעה חשמלי בשבת, לצורכי היחיד, ובאותה נשימה כמעט אסר על השימוש במיקרופון בבית הכנסת בשבת, למרות שמבחינה טכנולוגית שניהם--מכשיר כנסת שבית כדי כך? פסק למה זהים. והמיקרופון--היו השמיעה

אורתודוקסי לא ייראה כמו בית כנסת קונסרבטיבי.). להתפלל המבקשות שנשים שקבע הוא פיינשטיין משה והרב דווקא אלא שמים לשם זאת עושות אינן בטלית עטויות כשהן

להיפך, בגלל טינתן כלפי שמים. ההלכתית, הפסיקה לעולם הבאים ברוכים הוגן? לא יפה? לא לטווח מחשבה מאד הרבה ועם סנטימנטים מאד מעט עם עולם הקהילה ובמיוחד ישראל עם שלם, ציבור של גורלו על ארוך

האורתודוקסית באשר היא שם.

הלהט שבו מסתערות נשות הכותל על היעד, והלהט שבו נלחמים בהן בחזרה, אין מקורם בין בארה"ב החמישים בשנות נטושה שהיתה החורמה במלחמת אלא ערוך, בשולחן

האורתודוקסים לקונסרבטיבים.


לבעליהן, אלא אמרו להם: אתם רוצים לעשות שקוץ ותועבה, שאין של שכרן הוא ברוך הקדוש ונתן להם, שמעו לא להציל. כח בו נשים בעולם הזה ובעולם הבא. ומה שכר נתן להן לעולם הזה? שהן טוב ב יע שב המ קג:5): (תהילים שנאמר חדשים, ראשי משמרות

ר נעוריכי. (פרקי דרבי אליעזר פרק מד) ש נ ש כ תחד עדיך תנשות של השנים 25 בן מאבקן על בדיון כן, אם לזכור, חשוב הכותל על הזכות להתפלל כל ראש חודש באתר השני בחשיבותו למעלה, מטרים כמה נמצא בחשיבותו הראשון (האתר ליהודים בכל קדימה זכות יש כנשים, להן, דווקא כי הבית), הר ברחבת הקשור לציון ראשי החודשים. נשים דתיות נוהגות בימי ראש חודש אושפיזאי דבורה החוקרת בחגיגיות. ולהתלבש ממלאכה, להמנע מבר-אילן אפילו מצביעה על מקור תנ"כי למנהג הזה. בסיפור על אותה שואל אלישע, הנביא מברכת לבן שזכתה השונמית האשה בעלה: מדוע את הלכת אליו? היום א־חדש וא שבת. (מלכים ב' ד:23). כלומר, אילו היה אותו יום ראש חודש, היה מובן לבעל מדוע

אשתו הולכת לראות את פני הנביא.

הלכתית יתכן שנשות הכותל צודקות

שהחכמים י חשובות נשים על במקורות דוגמאות מאד הרבה ש נזקקו למה בלבד. לגברים המיועדות מצוות לקיים להן התירו גרמן. שהזמן המצוות מרוב פטורות נשים מלכתחילה כי להיתר? שבחברה נציין רק פמיניסטי, לויכוח כרגע נכנס לא ברשותכם מאשר יותר חשובים חיובים היו לנשים הטרום-תעשייתית מחיוב אותן פטרה ההלכה לכן ביום, פעמים שלוש להתפלל

התפילה בזמן, כמו מתפילה בטלית ותפילין. אומר על כך הרמב"ם (הלכות ציצית פרק ג): "נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הציצית (טלית) מן התורה. ומדברי סופרים (תורה שבע"פ) ונשים במצות, לחנכו כדי בציצית חייב להתעטף שיודע קטן שכל ועבדים (העבדים, כמו הנשים, אינם אדונים לזמנם) שרצו להתעטף בציצית מתעטפים בלא ברכה, וכן שאר מצות עשה שהנשים פטורות

מהן אם רצו לעשות אותן בלא ברכה אין ממחין בידן".

ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו. מאיפה קיבל הרמב"ם את העמדה הכה ליברלית שלו כלפי נשים (הכנסתי א' צו עירובין ממסכת תפילין)? גם (ובהכרח וטליתות

פרפראזות בטקסט התלמודי, להקלת ההבנה): מיכל בת שאול היתה מניחה תפילין ולא מיחו בה חכמים. ואשתו שלא מהעובדה חכמים. בה מיחו ולא לרגל עולה היתה יונה של מצות היא תפילין שמצות שסברו נסיק אולי - חכמים בה מיחו של שאשתו העובדה את נסביר איך אבל גרמה... הזמן שלא עשה שאומר מי שיש יתכן האם בה? מיחו ולא לרגל עולה היתה יונה סברו שהם אלא גרמה? שהזמן עשה מצות איננה לרגל שהעליה תפילין הנחת כן וכמו לנשים, רשות מצות היא לרגל שהעליה

לנשים היא מצות רשות. "בעלות" מעין יש שלנשים היפה המנהג את גם כבר לנו יש אז להן שמותר והרמב"ם התלמוד דעת את וגם החודשים, ראשי על בכל למה הבעיה? כן אם מה תפילין -- ולהניח בטלית להתעטף פי על המפורשת ההלכה את לקיים מנסות הכותל שנשות פעם למגרש אותן ומכניסה אותן ועוצרת משטרה באה ישראל גדולי

הרוסים עד סוף היום? המתנגדים לתפילת נשות הכותל נשענים על פסק של רבי יעקב מנהגי לאבי הנחשב המהרי"ל (1427-1360), מולין, משה בן הלוי בציצית המחוייב קטן טלית הלובשות שנשים קבע הוא אשכנז. קבע זה סמך ועל מגונה. מידה שהיא יוהרה, משום זאת עושות הרמ"א, שהוא הפוסק האשכנזי על השולחן ערוך של ר' יוסף קארו הספרדי, שמוטב שנשים לא יתעטפו בטלית -- ומכאן שעל אחת כמה וכמה שלא יניחו תפילין, כי בתפילין יש גם עניין של לשמור

על נקיונם, ואשה בת המאה הט"ו לא היתה הבנאדם הכי היגייני. בטלית. להתעטף אשכנז נשי על אסרו יוהרה חשש משום אז רק מה לעשות ויש לנו גם כמה וכמה דיעות לגבי מנהגים שגברים

מקיימים שגם הם, לכאורה, נעוצים ביוהרה: אם שבת, מוצאי עד הראשון בלילה שמע מקריאת פטור חתן ברבן מעשה ורבו). פרו מצוות (קיים מעשה עשה לא [עדיין]


בחודשים האחרונים התיידדתי עם שירה פרוס, דוברת אירגון "נשות הכותל". בשיחות הטלפון הבודדות שהיו לנו עד עכשיו, אנחנו

מסכימים על הרבה נושאים שחשובים לה, ולדעתי הכתבות שלי על פעילויות

האירגון, שמתפרסמות בעיתון אינטרנט יהודי אמריקאי דתי-ימני, מייצגת את אותן פעולות באופן הוגן. אני לא מעוות את מה

ששירה אומרת לי, ואני לא מציג אותה ואת שותפותיה (ושותפיה) למאבק באור שלילי, כפי שנוהגים עיתונים דתיים ימניים אחרים,

אם הם בכלל מתייחסים לקיומן.

הכותל, ל נשות על התקשורתיות לידיעות נחשף שלא מי רבע בערך נשים, מאות כמה של קבוצה שהן בקיצור אסכם ("יהדות קונסרבטיביות או והשאר מודרניות אורתודוכסיות מהן מסורתית") או רפורמיות, ששמה לה למטרה להתפלל בימי ראש חודש ובימים מיוחדים אחרים, כמו, למשל, בפורים, בעזרת הנשים

של הכותל המערבי, כשהן עדויות בטליתות ובתפילין. ראש החודש הוא יום מיוחד לנשים במסורת ישראל, מתנה מהאל על כך שלא השתתפו בעשיית עגל הזהב (להזכירכם, חטא עגל הזהב המסורת, פי על ושניהם, המרגלים, לחטא רק בחומרתו שני היה עיצבו מחדש, כל אחד בתורו, את יחסיו של עם ישראל עם אלוהיו):

דן אהרן דין בינו לבין עצמו, אמר: אם אני אומר לישראל תנו לי מביאים. הם מיד העגל) את מהם וליצור להתיכם (כדי וזהב כסף ובנותיכם, בניכם ונזמי נשיכם נזמי לי תנו להם: אומר הריני אלא והיה הדבר בטל ממנו. שמעו הנשים ולא קבלו עליהן ליתן נזמיהן

http://2nd-ops.com/yanover/?p=357 | מאת יורי ינובר

הנשים הכי מסוכנות בארץ

www.voteright.co.il • עתוואישי • 29

אחת הלקוחות הגדילה לעשות, היכתה את הקצב וכינתה אותו רוצח. הלו, חברים. איך אתם חושבים שמגיע הבשר אצלי חיזקה הזו המתיחה דווקא שלכם? לסופר הטחון

את ההכרה שכל דבר מגיע בעתו.על לחשוב בלי עוף חזה קניתי שנים במשך אני גם הרגשי הניתוק לרצונה. בניגוד ששחטו התרנגולת איפשר לי להמשיך להיות צרכנית של מסע הקטל הזה, שאני לכאב רגשית להתחבר מוכנה הייתי כאשר ורק רגשית להתחבר הנראה כפי בשלה הייתי בחיי, חוויתי לסבל ולטרור שעוברים בעלי החיים. אני בהחלט יכולה

להתחבר לתחושת חוסר האונים שמלווה מן הסתם את מנהיגי מחאת ראש הבקר בתל אביב.

אונים חוסר פעם לא הרגשתי בחיי תחומים בהרבה לאחרים ולגרום במציאות לשלוט יכולה לא שאני ביותר הטוב שהדבר מבינה אני אבל אחרת. להתנהג להוות שלי, בעקרונות לדבוק הוא לעשות יכולה שאני עם שלי המטבח את לרענן ולהמשיך אישית, דוגמה

שלל מתכונים טבעוניים מעוררי תיאבון.אביב שמח.

[email protected] :לתגובות

http://www.greenpeace.org//israel/he/getinvolved/GMO


אצלי. כ נפתח תמיד ובנפש בלב משהו האביב ילידת עולם טבעונות, בסימן אצלי נחגג השנה האביב אותי ומתאגר לאחרונה אליו שנחשפתי ומרתק חדש

בכל יום מחדש.בימים האחרונים הטבעונות פרצה לסדר היום הציבורי עם המיצג של ראש הבקר הכרות והמים הצבועים כדם בתל אביב. ועדיין, למרות השיח האקטואלי בנושא, אני למישהו גרם באמת המחריד המראה אם בטוחה לא להפוך להיות טבעוני. הרי מי שמלכתחילה תומך בנושא כבר עשה את הבחירה שלו והפסיק לאכול מן החי, ומי מזעזע מיצג גם מתות, חיות אוכל שהוא רואה שלא

שכזה לא יגרום לו לראות.הרגשתי המיצג את כשראיתי אחד, מצד בדעתי. נחלקת שאני רציתי התחברתי. כטבעונית, העיניים את יפתח שהעולם יום יום שקורה ממה ויזדעזע רק המטבחיים, בבתי שעה ושעה כדי שאנשים ימשיכו לאכול בשר. מצד שני הבנתי מהר מאוד שזו לא הדרך לתוצאה הרצויה, בהנחה שהתוצאה הרצויה היא לא גרימת של התזונה בהרגלי שינוי אלא הזעזוע, לשם זעזוע

האנושות, בחירה לחמול את בעלי החיים שסביבנו.אני את החיבור שלי לעולם הטבעונות התחלתי בעקבות זכויות פעיל יורופסקי, גארי של המפורסמת ההרצאה ומסביר העולם בכל טבעונות על שמרצה החיים בעלי על משמעויותיה בכל ההיבטים האפשריים. גארי אף ישב שמוכן אחד והוא כלואים, חיים בעלי שחרור על בכלא

ללכת עד הסוף עם האמונה שלו ולשלם את המחיר.מולי שראיתי הוא בגארי בעיניי חן מצא שבעיקר מה מלא בביטחון שיודע כזה ובדרכו, בעצמו בטוח אדם שיגיע יום וכל האנושות תהיה טבעונית, ואין מה לחשוש מי את בכוח לדחוף מה אין גם לכן כך. יהיה לא שזה שאינו מוכן לזה עדיין. דווקא התחושה שקיבלתי הרבה מידע שהיה חדש לי, שפקחו את עיניי אך לא כופפו את

ידי והכריחו אותי לבחור אחרת, היא התחושה שעשתה את ההבדל וגרמה לי לבחור בטבעונות.

צופה הייתי אם שגם להגיד יודעת לא באמת אני זה זהה. היה האפקט בחיי, אחרת בתקופה בהרצאה מרגיש כאילו ההרצאה הגיע בשלב בחיי בו הייתי מוכנה דרך לנסות וללכת הזה העולם על המידע את להכיל

אחרת.בוודאי בחיי חזק כך כל הוטמעה שהטבעונות הסיבה לא שלעולם שלב, בשום החלטתי שלא לכך קשורה אוכל בשר, ביצים או חלב. ניסיתי, וראיתי כי טוב. כל יום אני מקבלת חוויה מחודשת וטובה של הבחירה שלי, לכן אני ממשיכה לבחור כך שוב ושוב, לכן גם מאוד ברור לי יצוצו עם גם כי לאפס. שואף אחורה שאחזור שהסיכוי

געגועים לטעם הבשר (מה שעד כה ממש לא קרה).איזו לי לספק בשביל ימות חי שיצור מצדיק לא זה

תאווה נוסטלגית.לא אישית אני הטובים. המעשים יום חל השבוע מרגיש זה תמיד כאלה, ימים בציוני גדולה מאמינה כך, אם הטובים. המעשים יום זה היום אה, מאולץ. לי אמהר ואעשה משהו טוב. לא ככה אני פועלת. אני רוצה להאמין שאם אני עושה טוב לעצמי, אני בהגדרה עושה היומיומית שהבחירה ברור אבל אותי. לסובבים טוב הטובים. המעשים יום את ממצה טבעונית, להיות שלי ותרנגולות. פרות מכמה סבל מנעתי אתמול רק הנה, שיחקתי אותה. אז כמו גארי גם אני מאמינה שיבוא יום האנושות. של היחידה המזון בחירת תהיה והטבעונות אני שמחה מאוד על כך שאני בחרתי כבר עכשיו לחיות כך ולגדל את ילדיי בצורה הזו. אני לא רואה צורך לגרום שאפשר מאמינה לא גם ואני אחרת, לבחור לאחרים שאינו מה ולראות העיניים את לפתוח למישהו לגרום

בשל לראות.בדיוק כמו במתיחה שביצעו בסופרמרקט בברזיל, שם לוקח הקצב את ראה טחון חזיר בשר שביקש מי כל הייתה שזו כמובן הטחינה. למכונת ומכניס חזרזיר התחרפנו. אנשים אבל רע, כל אונה לא ולחזיר מתיחה

/http://niritosher.blogspot.co.il | מאת נירית אושר

בשום שלב לא החלטתי שלעולם לא אוכל בשר, ביצים או חלב. כל יום אני מקבלת חוויה מחודשת וטובה של הבחירה שלי, לכן אני ממשיכה לבחור כך שוב ושוב

בשלות לטבעונות


ממותגים לפרצופיםתערוכת יחיד ראשונה לצלם הפרסום יורם אשהיים

22 פורטרטים עתירי מימדים המתועדים בטכניקה ייחודית, המשלבת אור, צל ויד אמן ללא מניפולציות ממוחשבות.

פתיחה חגיגית יום שישי 5.4.13 בשעה 12.00 מחסן 2 בנמל יפו.

30 שנות צילום מסחרי בעולם הפרסום, הביאו את הצלם יורם אשהיים מבכירי הצלמים בארץ, לסימביוזה כמעט מוחלטת עם המצלמה. היא הפכה לחלק ממנו וצילומיו

הממותגים הפכו לכרטיס הביקור שלו. אלפי מותגים תועדו תחת עדשתו והיא קרמה להם עור וחיים והפכה אותם

לחלק ממנו ואחר-כך לחלק מאיתנו, כאורחי כבוד בכל בית. את כל הידע הזה הזורם בעורקיו ואת השליטה האבסולוטית

במצלמה וביכולת האינטואיטיבית להרגיש ולהאיר דרכה, הפך אשהיים, לתערוכת יחיד מיוחדת במינה החושפת דרך עדשתו

המתורגלת, לראשונה – פרצופים – לא מותגים. אנשים שניקרו בחייו לעיתים לרגע, לעיתים לזמן חיים, והם הותירו

שם משהו ואשהיים גומל להם ביצירה כמעט מיסטית.בתערוכה, יוצגו 22 פורטרטים גדולי מימדים שאותם צייר אשהיים באור, פשוטו כמשמעו. הוא האיר על פני נושאיו וחשף אותנו לרגעי אור אותם תיעד, ללא מניפולציה, ללא התערבות מחשב. הוא אינו זקוק לכך, יש לו את היכולת

להציג את מה שהוא מזהה ומרגיש בטכניקה אישית ומקורית – בהינף יד. הוא מנהל טקס מאגי וגורם למצולמים

להציף בפניו (תרתי משמע) מחוזות נעלמים. אשהיים, יצר מימד חדש של זמן, של מקום, של מגדר, של יצירה ומה

שיצא הוא חדש לגמרי.

יורם אשהיים (53), מבכירי צלמי הפרסום בארץ, הגיע לעולם הצילום במקרה עוד כשהיה בעליו של הפאב-מועדון "זיגל" המיתולוגי בתל אביב של שנות ה-80. המפגש המקרי בינו לבין המצלמה הוביל לקריירת חיים מפוארת בארץ ובעולם.

קריירה שהפכה אותו לאחד הצלמים המקצועיים ביותר בתחום הפרסומות המסחריות והוא הפך למותג בפני עצמו

המתקשר ישירות לעולם הפרסום והשיווק.בתערוכה, יציג אשהיים פאן אחר, הפוך אולי ממה שיורם קידש עד כה - לא את הזוהר והמייפה, אלא את הרגיש,

הנוגע, המוציא דברים שאינם חשופים אל פני השטח.בין הפורטרטים אפשר למצוא את האמן מיכאל דרוקס,

השף צחי בוקששתר - חבר אישי ותיק של אשהיים, את המנכ"ל לשעבר שי אגסי, רם לנדס ועוד.

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151374958328983&set=a.417040863982.192973.635678982&type=1&theater

כל הכנסות התערוכה יועברו לבית השנטי.

התערוכה תוצג בחלל התיאטרון מחסן 2 בנמל יפו. פתיחה חגיגית ביום שישי ה-5 לאפריל בשעה 12.00

ייעוץ אמנותי: הילה תדמורהתערוכה תוצג עד תאריך: 15.4.2012

שעות פתיחה: א-ה 10-19, ו' 10-1, שבת 10-20


מי שמשתוקקים לבעלות פרטית על דירה ייהנו מכך. מי ייפגעו? אלה שלא רוכשים דירות למגורים אלא בתור נכס מניב. הם ירוויחו פחות והנדל"ן יהיה פחות נתון להשקעות

ספקולטיביות ולתנודות חריפות.פי על לכולם הנגיש האוניברסלי, הציבורי הדיור הפיתרון הוא דירה, על בעלות היעדר של קריטריון העיקרי שסוציאליסטים ונציגי מעמד העובדים אמורים לקדם. יש בפיתרון זה פוטנציאל מועיל לכל האוכלוסיות בתנאי שיוצע גם בערי המגורים של מחוסרי הדיור, היכן המשפחתי התמיכה ומארג העבודה מקומות שנמצאים אוכלוסיות, ניוד של אמצעי לא שלהם. והקהילתי חשבון על התיישבות לצרכי משמש כלל שבדרך ניוד אחרים, אלא אמצעי לביסוס ביטחון בקורת הגג ולחיזוקן תהיה שלא סיבה אין מקומיות. קהילות של ופיתוחן בנייה לדיור ציבורי במסגרת הרחבה של יישובים ערביים תיקבע שלא סיבה אין תכנונית. מבחינה כיום הנחנקים פרויקט בכל ציבוריות דירות של 5% להקצות חובה סיבה אין הגדולות. הערים בכל לבנייה שמאושר פרטי

פרויקט בכל ציבוריות דירות של מכסה תיקבע שלא של פינוי-בינוי ואין סיבה שהמדינה לא תרכוש ותשמיש סדר זהו בערים. שונות בשכונות ציבורי לדיור מבנים באמת המחויב יום סדר ממשי, סוציאליסטי חברתי יום

למחוסרי הדיור במעמד העובדים.קל יהיה לא הקיימים הכוח יחסי שבמסגרת ברור אחרת דרך אין אבל הישגים. ולהשיג זה פתרון לקדם לייצגם, הדרך זו לייצוג. שזקוקים מי את נאמנה לשרת ובו בזמן לנסות לעצור או להחליש את ההיגיון ההרסני ייעודיים מגורים פיתרונות המבטיחה ההתיישבות של מוחלשים חשבון על מועדפים למגזרים ו"ברי-השגה" יותר (והפלסטינים הם תמיד בתחתית השרשרת הזאת). זהו היגיון הרסני שמשמש להנצחה והחרפה של הסכסוך

הלאומי והאיבות האתניות והדתיות.פחות לא הזאת בכנסת הכרח, יש הקיימים בתנאים מאשר בקודמתה, בשדולה למען הדיור הציבורי כמרחב

מייצג./http://www.tarabut.info/he/articles/article/public-housing-needs-representation

/HTTP://WWW.LEVONTIN7.COM

אין סיבה שלא תיקבע חובה להקצות 5% של דירות ציבוריות בכל פרויקט פרטי שמאושר לבנייה בכל הערים הגדולות

/https://www.facebook.com/events/363881233726100


האקדמאים של הדיור צרכי פתרון ברור: ודומיו שמולי הצעירים והאקדמאים לעתיד באמצעות כניסה למרחב אמורים ממנו מצוקה), באזורי הבחירה (לכן מוזל להתפנות חלק מדיירי הדיור הציבורי. חיזוק השכונה על ידי יצירת איים של "חזקים". במקומות מסוימים מוקצות לכך דירות ציבוריות. במקרים אחרים הנזק לאוכלוסייה המוחלשת המקומית הוא עקיף יותר – כניסת הצעירים המוחלשת בשכונה המחירים את מעלה האקדמאים והופכת את המשך ההישרדות בה של המוחלשים ביותר למשימה קשה עד בלתי-אפשרית. זו תחילתו של מהלך

ג'נטריפיקציה עירונית.בכנסת עודף מייצוג נהנים הביניים שכבות צעירי תמר שפיר, שמולי, של בדמותם ישיר ייצוג הנוכחית. זנדברג, בועז טופורובסקי ואיילת שקד, וייצוג עקיף יותר לשים המבקשים ופוליטיקאים מפלגות של בדמותן בנטל". "שוויון מכנים שהם מה את היום סדר במרכז מוחלשים במגזרים נוספות פגיעות שמשמעו "שוויון" לטובת הצבאי) השירות פטורי וכלל ערבים (חרדים, החזר הסבסוד וזכויות היתר של מי שהם רואים כ"מלח הדיור וזכאי דיירים עשרות-אלפי זאת, לעומת הארץ". הציבורי, יחד עם מאות-אלפים מחוסרי בעלות על דירה שאינם זכאים על פי הקריטריונים הדרקוניים הנוכחיים, להזדקק שוב וייאלצו בכנסת ישיר ייצוג נטולי נשארו אידיאולוגית חברתית ומחויבות טוב רצון בעל לתיווך

של ח"כים משכבות מבוססות יותר.מילאה הזה החשוב התפקיד את שעברה בכנסת במה ונתנה סייעה אשר הציבורי, הדיור למען השדולה הפעילות המאבק ולקבוצות הדיור למחוסרי וקול בשטח. כיום המשך עומדת השדולה בפני סכנה להמשך למען יותר כללית שדולה בתוך מיזוגה בדמות קיומה דיור ("דיור חברתי" או סתם "דיור בר-השגה"). כמו בימי עלולה זו משותפת מטרייה ,2011 של הסוערים הקיץ של עניינם הכנסת האחורית. החצר את שוב לדחוק

העממיות והשכבות הפועלים ממעמד הדיור מחוסרי הצעירים עם משותפת למטרייה מתחת המוחלשות האקדמאים, שיהיו מיוצגים ישירות בתוך אותה שדולה, הראשונים. של והצרכים האג'נדה את הצידה תדחוק יאיץ רק הציבורי הדיור של המובהקת השדולה ביטול את תהליך ההחלשה היחסי של ייצוג דיירי וזכאי הדיור רקע על במיוחד מדאיג זה החדשה. בכנסת הציבורי ועמדת הציבורי הדיור של מכוון ייבוש של תהליכים שראוי ארכאית תופעה הציבורי בדיור שרואה האוצר,

לצמצמה ככל האפשר. במסגרת המהלך האפשרי למיזוג ענייני הדיור בכנסת הושמע הטיעון, כאילו דיור ציבורי הוא פיתרון שמתאים לפי העובדים. במעמד ביותר למוחלשים או לעניים רק אותו הגיון, קבוצות חזקות יותר במעמד העובדים זקוקות כוחן ובעזרת בר-השגה, דיור נוסח אחרים, לפיתרונות הזאת בגישה הציבורי. לדיור לדאוג יהיה ניתן היחסי הפיתרון להיות יכול ציבורי דיור עמוקה. אי-הבנה יש החשיבה כל הדיור. לבעיית ביותר והכללי העיקרי הסוציאליסטית על דיור מבוססת על התפיסה שצורות לצרכי ביותר הרחב המענה הן ציבורי דיור של שונות לא – ככולו רובו העובדים, מעמד של המתהווים הדיור

רק "דיור למוחלשים ביותר".לדיור מאסיבית בנייה הנוכחית, בישראל ועכשיו, כאן של רחבות מאוד לשכבות פיתרון להיות יכולה ציבורי מעמד העובדים. אין שום סיבה לא לשנות את הקריטריונים של משרד השיכון כך שכל מחוסרי הדיור, קרי כל מי שאין בבעלותם דירה הניתנת למימוש, יהיו זכאים לדיור ציבורי. ויוכל, ירצה ולא זכאי שיהיה מי מצוין, ירצו? כולם לא שילך לשוק הפרטי. יצירת מאגר של למעלה ממאה אלף תהיה היטב, ומנוהלות טובות נוספות, ציבוריות דירות היא הדיור. שוק כל על לכת מרחיקות השלכות בעלת השכירות מחירי את מטה כלפי שתוריד משקולת תהיה הפרטית ובעקבותיהם גם את מחירי הדירות לרכישה. גם >

עשרות-אלפי דיירים וזכאי

הדיור הציבורי, יחד עם מאות-

אלפים מחוסרי בעלות על

דירה שאינם זכאים על פי הקריטריונים

הדרקוניים הנוכחיים,

נשארו נטולי ייצוג ישיר

בכנסת וייאלצו שוב להזדקק

לתיווך בעל רצון טוב

ומחויבות חברתית

אידיאולוגית של ח"כים

משכבות מבוססות יותר


הדיור הציבורי זקוק לייצוג

איציק ב הכריז החגים, לפני מעט ,2011 קיץ סוף הארצית הסטודנטים התאחדות יו"ר אז שמולי, ההתקפלות מהמאהלים. התקפלות על טרי, ח"כ וכיום האידיאליסטים הצעירים מן ורבים חלקית, רק הייתה למרות שבועות כמה עוד במאהלים להיאחז המשיכו אחר רב לא זמן להנהיגם. שהתיימר מי של ההודעה סתיו שפיר, כיום המאבק" ובתוכה כך "שביעיית מנהיגי ח"כית טרייה, הכריזו על התקפלות. מאחור נשארו בעיקר מאהלי האין-ברירה, מאהלים של מחוסרי דיור, צעירים במצוקה ואנשים חד-הוריות אמהות הרבה ומבוגרים, קשה שלא היה להם לאן להתקפל. קבוצה לא מבוטלת ולתמוך ללוות המשיכו צעירים ופעילות פעילים של בהמשך, מאחור. כתמיד שנשארה האחורית, בחצר ברגעים דרמטיים מסוימים, קפצו חברי השביעייה לבקר

ובעיקר להצטלם – אך נעלמו מהאופק חיש מהר.שלהם את השיגו והאנרגטיים המשכילים הצעירים של בשמו לפתע להישבע החלו כולם מובנים: בשני ביותר הנדחפים של ודמויותיהם בר-השגה", "דיור עבור לרכישה אטרקטיביות מספיק הפכו מביניהם שמולי היום יושבים עליהם הכסאות העבודה. מפלגת ושפיר וחלק נכבד מהכסאות של חברי הכנסת במפלגת יש עתיד הושגו אז, ברגעי ההיפרדות הסופיים בין "מלח ציבור לבין עצמם שכינו כפי "הפראיירים" או הארץ" ומדי מאחור השאירו בהם, השתמשו הדיור. מחוסרי

פעם קפצו להצטלם.

המשמעותיים וההבדלים הסתירות על כתבתי בזמנו מגוונת יותר הרבה שהייתה החברתית, המחאה בתוך והממוסחרת הממסדית שהתקשורת ממה פנים ורבת קלה ממשלתית ובמעורבות שבעזרה מה הציגה. משכבות הצעירים עבור בר-השגה לדיור להפוך יכול רוב של ידם להישג מחוץ יישאר תמיד הביניים, נס על בהעלאה מסתכמת לא הבעיה הדיור. מחוסרי כולם. עבור כאלה שאינם השגה" "ברי פתרונות של של סתירה שיוצרים ב"פתרונות" גם מדובר לעתים חלק שונות. חברתיות שכבות של אינטרסים בין ממש עיריית וראש שמולי דוגמת החדשים, הכנסת מחברי בתוכניות פעילים שותפים היום כבר כהן, מאיר דימונה תחת כך האחורית. החצר תושבי משלמים מחירן שאת מציגים הם חזקה", אוכלוסייה "הבאת של הכותרת הטבות לאוכלוסיות משכבות הביניים הצעירות, שיבואו אלה תוכניות מוחלשות. ובשכונות בעיירות להתיישב המשכילות הביניים שכבות של סבסוד למעשה הן מתוך יותר, מוחלשות משכבות הנלקחים במרחבים החזקה האוכלוסייה של עליונות המניחה אידיאולוגיה וחוסר יכולת של המוחלשים להתחזק בעצמם. לרוב זה של גזענית תרבותית ובתפיסה ציוניים בנימוקים מלווה "ישראליזציה" של מרחבים עירוניים עם ריכוז גבוה של או מרוסיה מהגרים עניים, מזרחים פלסטינים, אזרחים

אתיופיה ועוד מוחלשים.ולעתים ציבור ומבני דירות ניתנות זה היגיון לפי גרעינים איילים, כמו עמותות לידי ציבור מוסדות אף עירוניים למיניהם או להתאחדות הסטודנטים. זה קורה שבע, בבאר אביב, תל בדרום בעכו, בדימונה, בלוד, בשדרות ועוד. לתוכניות אלו מוקצים תקציבים שיכולים היו לחזק את המוחלשים ולעתים מושגים תחת הכותרת של "חיזוק הפריפריה", בשעה שדיירי דיור ציבורי באותם העלאות של למסכת או נתונים לרחוב מקומות מפונים שכר דירה, הזנחה והתעללות ביורוקרטית. סדר היום של

http://goo.gl/XJmTB | מאת חררדו לייבנר

עקב האיום הנוכחי על קיומה של השדולה למען הדיור הציבורי בכנסת, חשוב להבהיר אי-הבנה עמוקה: לא מדובר בפתרון רק לעניים או למוחלשים ביותר,

אלא במענה לחלקים נרחבים באוכלוסייה. ולא, אסור להיכנע להיגיון ההרסני של "מפעלי התיישבות" למיניהם מבית היוצר של איציק שמולי ודומיו


אדוני ראש הממשלה! הרשיני

נא לצרף את ברכתי על היבחרך

להיות ראש ממשלת ישראל

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10150976372239229&set=a.90116799228.75871.41239739228&type=1&theater


(אלו הליכוד של המקופחים הכנסת חברי השני, העבר בפועל שהצביע מתנחלים של לובי ידי על שהתמנו שהסיבה תבין הליכוד צמרת בו. ימרדו בנט) עבור חירות מ"גוש הפיכתו הייתה הליכוד למפלת העיקרית ליברלי" ל"גוש אמונים אנטי-ליברלי". אני צופה ששיטת הפריימריז בליכוד תשתנה לצערם הרב של רגב, אלקין, נתניהו פוסט שהליכוד, מאמין אני המזיקין. ושאר דנון

ילמד את הלקח ויפנים את המסר.

ליברמן נמצא בתהליך שקיעה

עוצמתי, ח מנהיג של תדמית שציירו הבלופים משת משפט מערכת של וקורבן חילוני חופש לוחם הצליח ליברמן לאיטם. להתפורר מתחילים מושחתת, בלתי באופן שר תפקידי חמישה מנתניהו לסחוט פרופורציונאלי בעליל לגודל מפלגתו. אך זוהי תהיה ככל הנראה שירת הברבור של תופעת ליברמן – סממן אחרון

לעוצמה הפוליטית שנתניהו מייחס לו.עוצמתו של ליברמן היא עוצמה מדומיינת. זוהי עוצמה כל שליט בליברמן שרואה פיקציה על שמתבססת מריונטות. היו כאילו מפלגתו חברי את שמתמרן יכול עצמאית סיעה ראש כשהיה בעבר, נכון היה אולי זה המונה 15 מנדטים. אך כיום, גם אם לא יוטל על ליברמן ליברמן שיוטל), מאמין דווקא (ואני במשפטו קלון כבר המדינות חבר עולי ציבור בנסיגה. פוליטיקאי הוא האחרונות השנים בעשר אותם הונה שליברמן מבין ברית כבעל תפקד בפועל אך אותם לייצג כשהתיימר

נאמן של אלי ישי. עשרות אלפי עולים מחבר המדינות העבירו את קולם מראית אפילו לקדם יצליח לפיד אם ללפיד. מליברמן הסחף יצליח), שהוא מאמין (ואני בנטל שוויון של עין חברי עשרת כזו במציאות בסקרים. גם ויתבטא יימשך וייפתחו ליברמן של חיילים יהיו לא כבר ביתנו ישראל לבחור ייאלצו הם העת כשתגיע עצמם. משל עצמאות

לבין הדועכת ומפלגתו לליברמן עיוורת נאמנות בין את לנסות יבחרו שמרביתם מאמין אני לליכוד. חבירה מזלם בליכוד ובכך תתפוגג לה העוצמה המדומיינת של

ליברמן.

אלי ישי הנפגע האולטימטיבי

בסוף, הנפגע האולטימטיבי במשולש האנטי ליברלי להאחרונות השנים ארבעת במשך ישי. אלי הוא וליברמן, נתניהו עם אמיצה אסטרטגית ברית ישי בנה אלא נאמנה. בצורה מפלגתו ואת אותו ששירתה ברית בראש מייצג, שהוא ישי אלי שכח השנים שבמרוצת המוחלטת בנאמנותו סקטוריאלית. מפלגה ובראשונה בניית של בהילולות חגג הוא ביתנו וישראל לליכוד הוא מיעוטים. נגד שנאה של בקרנבל ורקד מאחזים היה יותר מתנחל מיעקב כץ, גזען יותר ממיכאל בן ארי, רגב ממירי יותר מתלהם לוין, מיריב יותר אנטי-ליברל ולאומן יותר מליברמן. בכך הוא לא רק הפגין את היותו

אדם חשוך ושפל, אלא גם ככישלון פוליטי. אם היה מתמקד אך ורק באינטרסים הסקטוריאליים – הסוגיות ביתר צניעות ומפגין ש"ס, של והחמאה הלחם הציבור מול הגשרים את שורף היה לא הוא אולי איכשהו היה ויכול יחימוביץ' שלי של החילוני-ליברלי סוציאל חלופה לבנות בניסיון פעולה, איתה לשתף

דמוקרטית לציר בנט-לפיד.בזמן שאלי ישי קידם בששון ושמחה את אווירת שנאת האירוניה מיעוט. מייצג הוא שגם שכח הוא המיעוטים, ממש זועקת לשמיים כשנציגי ש"ס בוכים על ה"גזענות"

שמפעילים נגדם לפיד ובנט.ש"ס בראשות דרעי ואטיאס אולי תשכיל לבנות מחדש אלי בלי זה את תעשה היא אבל בעתיד. הגשרים את ישי. אני מאמין שגם היא למדה את הלקח. על כל מקרה,

עתידו של אלי ישי, לשמחתי, כבר נמצא מאחוריו.http://sonoflaser.com

עוצמתו של ליברמן היא עוצמה מדומיינת. זוהי עוצמה שמתבססת על פיקציה שרואה בליברמן שליט כל יכול שמתמרן את חברי מפלגתו כאילו היו מריונטות.


פנים, ומדיניות בכלכלה תעסוק השנייה וליברמן. ובראשותה יעמדו לפיד ובנט. אלא שלפיד יגלה במהרה הוא ישראל, של החוץ מדיניות על השפעה שבהיעדר

יאבד את עצמאותו גם בקביעת מדיניות הפנים.הכרחית אולי הייתה המדינית מהסוגיה ההתעלמות לפיד עבור קריטית טעות היא אך המועמד, לפיד עבור כלכלית להצלחה להביא יוכל לא לפיד האוצר. שר מהסוג שהוא זקוק לה במציאות של בידוד מדיני ותהליך גובר של דה-לגיטימציה לישראל. החשיפה הישראלית הנזק עצומה. היא האירופי ולשוק העולמית לכלכלה לישראל האירופי האיחוד לגרום שיכול הפוטנציאלי הוא אדיר. ככל שהזמן עובר, וישראל ממשיכה להצטייר

כסרבנית שלום, הנזק רק יגבר.נתניהו- לממשלת סבירים תרחישים שני קיימים

בין פסימי. והאחר יחסי) (באופן אופטימי האחד לפיד. אפשריים. תרחישים של רציף ספקטרום נפרש שניהם האופטימי, לתרחיש אותנו לנווט לפיד יאיר של בכוחו

לפיד של בחירתו לצערי, זאת. לעשות ישכיל רק אם בתיק האוצר מהווה ניווט ראשוני חד אל עבר התרחיש

הפסימי.ההערכה שלי היא שהמשך התדרדרות המצב המדיני של ישראל תביא למיתון כלכלי חריף שייאלץ את לפיד ולבני לפרוש מהממשלה בתוך כשנתיים. כדי למנוע את הקדמת הבחירות, נתניהו יצרף את החרדים לקואליציה קשות יפגע שכזה תרחיש נוספת. שנה כך וישרוד

בסיכוייו של לפיד לזכות בבחירות הבאות.אני יכול רק לדמיין את קריאות הייאוש מצד יועציהם החוץ שתיק יתבשרו כאשר וקמרון מרקל אובמה, של כשהם הייאוש את לדמיין רק יכול אני לליברמן. נשמר על אלקין, זאב המיועד, החוץ שר סגן על קצת יחקרו ושאר הרשויות הפרדת בעיקרון מאבקו החרם", "חוק מעלליו. כאשר מדיניות החוץ הישראלית מובלת על ידי העולם עם סחר הסכמי לקדם יתקשה לפיד פירומנים, הנאור. ללא מראית עין של תהליך מדיני, כישלונו כשר

אוצר יהיה כמעט ודאי.

נפילתו של המשולש האנטי�ליברלי

להמתיק א כדי לאיד שמחה של קטנה מנה כמו ין לאופטימיות אחת סיבה יש אם הגלולה. את את זמני באופן לפחות תבלום, הבאה שהממשלה היא המשולש עלינו שהביאו האנטי-ליברלית המהפכה הפנטזיות קשה. נפגע נתניהו נתניהו-ליברמן-ישי. חזק", ממשלה "ראש על שלו המוסוליניות לשמות מלווים עצם שמות ושאר חזקה מדינה זוהי לרסיסים. התנפצו ח.ז.ק. בשורש תואר של האחרונה הקדנציה תהיה הנראה ככל נתניהו בחייו הפוליטיים והיא תהיה קדנציה אותו יאמללו ובנט לפיד ביותר. אומללה מן > ואיומים. בדרישות לבקרים חדשות

לכלה והמסחרשר הכ

השר לשירותי דתנייני ירושלים והתפוצות

סגן שר החינוךשר לע

יו"ר ועדת הכספים

סגן יו"ר הכנסתשר הבינוי והשיכון

השר לאזרחים ותיקים

- "אבא, תראה, תראה, כמה תיאבון יש לו". - "בינתיים הוא מכרסם בשקט. חכה שיגמרו לנו הגזרים והוא יתחיל לטרוף".


תום חמישה שבועות מפרכים של שמועות, ספינים בבשעה לה הוקמה ודיס-אינפורמציה, תקשורתיים טובה הממשלה הבאה של ישראל. בהיעדר מידע אמיתי, האחרונים השבועות חמשת במשך שפעו העיתונים "ברית על בהרחבה שתיארו פרשנות טורי באינספור ה"פוליטיקה בין המאבק ועל ללפיד, בנט בין האחים" "הפוליטיקה מול אל ולבני ליברמן נתניהו, של הישנה" הללו בתיאורים יש ובנט. לפיד יחימוביץ' של החדשה" מן האמת. הברית הפוליטית בין לפיד לבנט אכן מעידה על כישרון פוליטי ייחודי מצד שני הטירונים הפוליטיים. ופחות בסגנון (בעיקר בולטים הבדלים קיימים כן, כמו מייצגי לבין החדשה" ה"פוליטיקה מייצגי בין במהות)

ה"פוליטיקה הישנה".

מאחר ובכל האבחנות הללו דובר כבר רבות אני לא רואה צורך לדון בהן. בפוסט הנוכחי אשתדל לחדש עם שלוש

הערות משלי:

הברית בין לפיד לבנט היאתופעה שולית בלבד

חמשת א של הדיס-אינפורמציה מכל נתעלם ם הנוגע שבכל נגלה אנחנו האחרונים, השבועות להרכב הממשלה, מה שהיה צפוי הוא מה שהתממש. עוד בפוסט שכתבתי לפני הבחירות - לפני שהתברר עומקו של הכישלון של נתניהו, חזיתי את הרכב הממשלה הזו

כאחת משתי האפשרויות העומדות בפני נתניהו.מייד לאחר הבחירות, כשכבר היה ידוע שכ-5 מנדטים "ברית שנכרתה לפני ועוד ללפיד, ביתנו מהליכוד נדדו ממשלת תהיה הבאה שהממשלה חזיתי כבר האחים" להתפאר כדי זאת זאת כל מזכיר לא אני נתניהו-לפיד. יוצא דבר שום אז כתבתי לא אני שלי. הניבוי בכישורי על הוזכרה שלא ייחודית תחזית שום הצעתי לא דופן. ידי פרשנים פוליטיים רבים בעיתונים ובטלוויזיה באותו

זמן. הסיבה שאני מרגיש צורך להזכיר זאת היא כדי לצנן בנט-לפיד. מברית המוגזמת ההתלהבות את במעט של המשמעותיים להישגיהם תרמה אולי הזו הברית לפיד ובנט במו"מ הקואליציוני אך היא לא זו שקבעה את שנתניהו שהממשלה שהתברר ברגע הממשלה. הרכב רצה תורכב מגוש שברירי של 61 מנדטים, היה ברור שלא אופציית על הדיבורים כל אחרת. אופציה כל לו נותרה יוסי אותה שתיאר (כפי ה-55 אופציית או יחימוביץ' האחרון ברגע שתקום וחרדים ליכוד "ממשלת – ורטר ותעמיד את בנט וסיעתו במצב בלתי אפשרי") היו בסך הכל אוסף של ניסיונות סרק פתטיים מצד נתניהו, לפלג

בין בנט ללפיד.פוליטי, תעלול ורק אך היא ללפיד בנט בין הברית מתוך נולד אך מדהימה, במיומנות אמנם שבוצע מהפך על מבשר לא הוא זמנית. אינטרסים הצטלבות בפוליטיקה מהותי שינוי מבשר ולא רעיוני פוליטי הישראלית. ההתמקדות בו הייתה מוגזמת ונבעה בעיקר, לאורך טורים, למלא ופרשנים עיתונאים של מהצורך

חמישה שבועות של ערפל פוליטי סמיך.

לפיד יכול לרשום לעצמוכישלון אסטרטגי ראשון

טקטי ה הישג ביטאה בנט עם הפוליטית ברית מרשים עבור טירון פוליטי כלפיד. בזכות הברית הזו יכול. כל בעמדת הקואליציוני ומתן למשא הגיע לפיד לפיד יכול היה להתמנות לתפקיד שר החוץ אילו רק היה נתניהו שנתן המפוקפקת ה"הבטחה" כך. על מתעקש לאחר תוקף כל איבדה הבחירות לפני ליברמן לנאשם שנודע גודל הכישלון של מפלגת הליכוד ביתנו. לפיד לא מהווה זו ובחירה בו. בחר הוא האוצר. תיק על התפשר בהחלטתו לפיד. עבור ראשון אסטרטגי כישלון לדעתי ממשלות. שתי של להקמתן הסכים בעצם לפיד זו, נתניהו יעמדו ובראשותה חוץ במדיניות תעסוק האחת

http://sonoflaser.com | מאת איתמר לזרסון

שר האוצר לפיד לא יוכל להביא להצלחה כלכלית מהסוג שהוא זקוק לה במציאות של בידוד מדיני ותהליך גובר של דה-לגיטימציה לישראל. החשיפה הישראלית

לכלכלה העולמית ולשוק האירופי היא עצומה. ככל שהזמן עובר, וישראל ממשיכה להצטייר כסרבנית שלום, הנזק רק יגבר

שלוש הערות על הממשלה החדשה

זוהי ככל הנראה תהיה הקדנציה האחרונה של נתניהו בחייו הפוליטיים והיא תהיה קדנציה אומללה ביותר


עם פוליטית ברית שכרתה המפלגה נציג שלח, עופר נפתלי בנט, אורי אריאל ואורית סטרוק לפני כחצי שנה: "במערכת הבחירות הקרובה, שרוב הפרשנים הפוליטיים של לתחילתו סמוך לדרך אותה יוציא שנתניהו סבורים תתקיים באוקטובר, ב-15 הכנסת, של הבא המושב

משאלתה של גולדה: לא יהיו פלסטינים.

"ראש המשלה אולי יהמהם משהו על מחויבותו לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, שמיום ליום הופך קשה יותר עד בלתי אפשרי בגלל מעשי ממשלתו בשטח. בפועל, מי ידידו הוא יותר הרבה בהיר באופן עמדתו את שביטא הכדור את 'לבעוט הצורך על שדיבר רומני, מיט הטוב

במעלה המגרש' והביע חוסר אמון בכל פתרון מדיני.

ושלי ביניים, הסדר על מופז שאול ידבר "באופוזיציה לא תטרח לעכשיו האלטרנטיבה, אפילו נכון יחימוביץ', לדבר. היא מתקרבת ל-20 מנדטים ואיש אינו יודע במה הרשות תמשיך בשטח בעניין. מנתניהו נבדלת היא הפלסטיני הייאוש להתחזק, ימשיך חמאס להתפורר, יגבר. המציאות תמשיך להתרחק מכל אפשרות של פתרון. 40 שנה אחרי ההתפרצות, יגאל קיפניס הבא לא יצטרך לנסוע לוושינגטון כדי לנבור במסמכים. כמו ב-1973 הכל

ידוע, חוץ ממספר הרוגיה של המלחמה הבאה".למאמר המלא ב"מעריב":

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/405/873.html#.UUOgV6lTYW0.facebook

הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא:

"כמו במלחמת 1973 הכל ידוע, חוץ

ממספר הרוגיה של המלחמה הבאה"


שכבות נמוכות יותר בחברה הישראלית: חבר מועצת העיר תל�אביב מש"ס, דורש להפריד בין ילדים ישראלים לבין ילדי פליטים ועובדים זרים

בבתי�הספר ובגנים. אותו חבר מועצה גם תבע משר התחבורה להקצות אוטובוסים מיוחדים, כלומר נפרדים, לעובדים זרים ולפליטים. אותה תביעה משוקצת הדהדה בדרום ארצות�הברית ועוררה את חמתם של פעיליזכויות אדם אמיצים ובהם

שחורים ויהודים, עד שקיפחו את חייהם במאבק נגד ההפרדה הגזענית בבתי�ספר, בתחבורה הציבורית

ועוד.גם היום בישראל עדיין לא מובטח לאדם שגון עורו

שחום, וודאי אם הוא שחור, להיכנס למועדוןלילה לבילוי. שחקן כדורגל מוסלמי חוטף גידופים וקריאות גנאי אפילו כשהוא מבקיע שער לטובת

קבוצתו היהודית הטהורה כביכול. הגזענות המופנית כלפי יהודים מארצות�ערב

והאיסלאם, כלפי מהגרים מאתיופיה ומרוסיה, כלפי�פליטים ומהגרי עבודה, כלפי הקהילה ההומו

לסבית, והרשימה עוד ארוכה � היא פרק קל יחסית בחולי הגזעני הכולל. הגזענות כלפי הערבים לובשת

ממדים חריפים עוד יותר, הן מבחינת היקפה והן מבחינת הביטוי האלים שלה. הקריאות "מוות

לערבים" ו"ערבים החוצה" הןזדוניות."מה אני מבקש?", אמר על ערבים סופר ישראלי

חשוב ביותר, "לא לראות את פניהם". בישראלשל היום מוסעים פלסטינים באוטובוסים נפרדים,

לפי הגישה כי יש להפריד את האחר מאיתנו, להרחיקו מעלינו ולהסתירו מעינינו ככל האפשר.

ערבים שהלכו לתומם במרחב הציבורי הותקפו פיסית באבנים, בכלי נשק חדים, בידיים ובצרחות גזעניות. אפילו מפקד משטרה הזהיר מפני הפשע

הנתעב הזה.במגרש הכדורגל המרכזי שבירושלים הצדקנית, לא

רחוק ממשכנם של הכנסת, הממשלה ובית�המשפטהעליון, מתנוסס שלט מתועב � "בית"ר טהורה

לעד". הפושע העיקרי הוא לא זה שנושא את השלטהגזעני, לא זה שבועט בערבים, לא מי שמיידה בהם

אבנים, לא מי שמבצע בהם מעשי לינץ'. החינוךאשם, כי מצמצמים את לימודי ההיסטוריה העולמית

לכדי 20 אחוזים, כי משרד החינוך אוסף מחנויות עותקים של ספר לימוד בהיסטוריה בהוצאת מרכז

זלמן שזר, כדי לא לאפשר לתלמידים להיחשף �לנקודת מבט של 'האחר', וכי כאשר תלמידי ביתספר ערערה משתתפים במצעד זכויות אדם ובו

נושאים שלטים בעד שוויון ונגד גזענות, בית�הספר

ננזף על�ידי משרד החינוך בתואנה שהדבר נוגד את חוזר המנכ"ל.

החינוך אשם על כי לא פעל ביתר שאת להעברת המסר שכולנו שייכים לאותו גזע מופלא, הוא גזע

האדם. אין גזע עליון, ואין גזע נחות, ואין גזע טהור, ואין גזע טמא. המפלגות יחד עם נציגיהן המשלהבים

את היצרים אשמים, הרבנים שמטיפים לשנאה ולגזענות אשמים. לנוכח חתימותיהם של 300 רבנים

על פסק הלכה האוסר על מכירה והשכרת דירות לגויים, אני חש בושה גדולה. מעולם לא היתה

הדת היהודית מבוזה ורעילה כשם שהיא נראית היום, בפרט בשטחים הכבושים, בירושלים ובצפת

'הקדושות'. רבנים אלה נוהגים כמו אין אלוהים. גרוע מזה, הם מתנהגים כאילו הם עצמם היו אלוהים. אוי

לאלוהים מעוות שכזה. אפשר למדוד את מפלס הגזענות גם בדרכים

אחרות, למשל, על�ידי בדיקת מנגנון ההכחשה. הקמנו קול זעקה גדול כאשר החליטו באו"ם כי

הציונות היא אידיאולוגיה גזענית. למה אותם צעקנים מחרישים היום? ב�1966 חתמה ישראל על האמנה הבינלאומית למיגור הפלייה גזענית, אך לא

מילאנו את חובתנו כלפי נשים, מהגרים, ערבים ועוד.מי שמאמץ את מנגנון ההכחשה שיתנדב נא ויתחזה

ליום אחד לפלסטיני בשטחים הכבושים, לערבי בירושלים או בצפת ולשחור המתדפק על דלת מועדון לילה. באווירה הגזענית, לא רק המטיף לגזענות אחראי לזרע הפורענות, אחראי גם מי

שמכחיש את קיומה של העוולה הגזענית, ואחראי גם מי שאינו שותף לעוולה הגזענית אך טומן את ידו בצלחת וממלא את פיו מים, אם מתוך חשש

אם מתוך אדישות. כל אלה עלולים להיות מחר אף הם קורבנות של שלטוןגזעני. כל אלה עלולים לאבד

מחר את חירותם ואת אורח חייהם הליברליים. זה קרה לא מזמן באירופה הנאורה וההומאנית, ואם לא

נתעשת וננער מעלינו את נגע המגפה הגזענית, זה יקרה מחר אצלנו.

http://www.acri.org.il/he/?p=26324

כן, כן, חבל תלייה בידי...


https://www.facebook.com/city4all

https://www.facebook.com/centralgalleryart?fref=ts


הייתי נוסע בו יום�יום ואף מטפס במעלה הרחוב הזה ברגל אל ביתי, שבוגרו אז אשתי האשכנזייה

ושני ילדיי המעורבים והיקרים ללבי. עד היום, אחרי כשישים שנה אינני יודע כיצד להתמודד עם הפער

בין תורתו של אדון רופין לבין התוצאה הנפלאה של הצאצאים שלי, שהם אנשי חינוך ועמל ובעלי

הישגים מבורכים.אינני מצליח לתפוס כיצד קורבנות של גזענות

עלולים להיות גזענים בעצמם. כיצד שני השלישים שנותרו ממגפת הגזענות הקטלנית מקימים מדינה

שהגזענות קנתה בה אחיזה מצמררת, החל במגרשי הכדורגל, דרך עולם הפוליטיקה, וכלה בשדה

התרבות על כל צורותיה.ארצות�הברית היתה המעצמה המערבית האחרונה

שאסרה סחר בעבדים שחורים. היא היתה המדינה המערבית הגדולה ביותר שהמשיכה לנהל מדיניות

גזענית כלפי שחורים. אפילו אחרי תבוסתה של גרמניה הנאצית היא לא נטשה את המדיניות

הגזענית כלפי השחורים. בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת היה צריך לנהל מאבק הירואי

כדי להעניק לשחורים את הזכות לשבת עם הלבנים באותם האוטובוסים וללמוד יחד באותם בתי�הספר. כיצד קרה שכעבור מחצית המאה, מדינה אשר קופה

של שרצים גזעניים תלויה לה מאחוריה, בוחרת לה נשיא שחור ונערץ. אניזוכר את הדמויות השחורות

שהציג הקולנוע בארצות�הברית עד שנות החמישים המאוחרות. הנשים השחורות תמיד שימשו

משרתות, וכמעט תמיד בעלות מימדים מפלצתיים ועל פניהן היתה מרוחה הבעה אינפנטילית. הגברים

השחורים היו מצחצחי נעליים ופועלי אדמה נבערים. ברי שאובמה לא נבחר לנשיא ביום בהיר אחד

כבמטה קסם, שכן לפני בחירתו, זמן רב לפני כן, התחולל שם המהפך. זה קרה דווקא בתוך אולפני

הקולנוע שהיו כה גזענים בימים האפלים. דווקא האמנות והתרבות בארצות�הברית היוו חיל החלוץ

לגל, אשר גרם לשינוי תהומי בתודעה הציבורית, והוביל לבחירת אדם שחור למשרה הנעלה ביותר בתבל כולה. דמויות השחורים בקולנוע האמריקני השתנו בהדרגה, והן הלכו וצמחו והיוגם לשופטים

מכובדים, שחורצים דין בבתי� משפט, מדענים מובילים, מרצים לפילוסופיה מחוננים, מצביאים בעלי דרגת גנרל, מלומדים ואנשי רוח מבריקים.

הספרות, המוסיקה, הזמר והתיאטרון הלכו יד ביד

עם הקולנוע האמריקני. אובמה חב רבות לעולם התרבות אשר עיצב דמות שונה לאדם השחור

הצלחתו של הקולנוע האמריקני היתה כה כבירהעד כדי כך שישראלים רבים היו נכונים להירתם בעצמם למסע בחירתו של אדם שחור כמנהיג

בארצות�הברית, אבל לא בישראל.האם משהו מהותי כזה השתנה בתרבות הישראלית, למן הטפותיהם של רופין ופרנקנשטיין שתיארו את

המזרחי כחמדן ותאב ממון, דרך דמותו של סלאח שבתי הדוחה, וכלה בלבוש הספרותי של גישה זו שבאה לביטוי בדמותו של המזרחי ברומן קופסה

שחורה, המוצץ את דמו של האיש הלבן בישראל עד תום? לא מזמן הצהיר עיתונאי קבל עם כי המוסיקה המזרחית היא מוסיקה אלימה מעצם מהותה. נעלם

ממנו כי 'האבנים המתגלגלות' נולדו בבריטניה הנאורה, ותופי יום הדין של ה�Hard rock צמחו

בארצות�הברית וכבשו את העולם המערבי בסערה ממתי ים של דמעות ומוסיקה מלאת תוגה הם

גורם אלים?בישראל ובארצות�הברית, גזענות ופערים חברתיים

עמוקים קיימים מראשית ימיהן. ארצות�הברית נופפה בדגל החוקה השוויונית, ישראל התגאתה במגילת העצמאות השוויונית. גם זו וגם זו חטאו

חטא גדול לשוויון ולזכויות אדם. מצער לציין שבחלוף השנים, בישראל התרחש תהליך אחר

מזה שקרה בארצות�הברית. בקרב החלק הנאור בישראל, ודווקא במבצרי התרבות והשלטון ניכרת

נטייה עיקשת להמשיך לדבוק בגישה הגזענית. במנהיגות המפלגות הפוליטיות, בכנסת, בקרב שרי הממשלה, באולמות התיאטרונים ובבתי�המשפט,

הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת התכנים, עדיין ניכר תת�ייצוג בולט לאזרחים ישראלים שונים: נשים, מזרחים, עולים וערבים. אילו נמתחה גדר

הפרדה בחצר בית�ספר לשם מניעת מגע בין תלמידים על בסיס של צבע ומוצא במקום אחר, רחוק מישראל, בוודאי היינו זועקים עד השמים.

היינו מרעישים עולם ומלואו אילו תלמידים יהודים בלונדון או בפריס היו נדחקים אל מאחוריגדר

הפרדה. אבל זה התרחש אצלנו במדינת ישראל במילניום השלישי. הצבע השחור הפך לצבע אדום בעיני השור הגזעני הישראלי. בשל הגישה הלקויה במערכת החינוך ובשדה התרבות והאמנות בפרט,

קורבנות של גזענות הפכו לגזענים מושבעים כלפי >

אין גזע עליון, ואין גזע נחות, ואין גזע טהור, ואין גזע טמא. המפלגות יחד עם נציגיהן המשלהבים את היצרים אשמים,

הרבנים שמטיפים לשנאה ולגזענות אשמים


מי שלא רצה אותי כחבר-כנסת

קיבל אותי כשר בממשלה*

* או סגן-שר, או ראש וועדה, או לוביסט, או... מה זה משנה. והשאר יכתב בדברי כהנסת-ישראל.


אז ומתמיד שקדה אמא טבע על טיפוח אמצעי מהישרדות, למען שמירה על החי מפני סכנות

האורבות לו. מנגנון החלפת הצבע של הזיקית הוא אחת הדוגמאות המובהקות לכך. צבע עורה משתנה

בהתאם לסביבה, לאור, לטמפרטורה ובהתקרב סכנה. יכולת זו להיטמע ברקע מעניקה לה סיכוי לחיות.

מנגנון זה שירת גם את הצורך האנושי להמשך הקיום. האמירה כי ההתקפה היא אמצעי ההגנה

הטוב ביותר, בוודאי טבעו אותה טיפוסים תוקפנים הששים אלי קרב, כמוגם את האמירה המציעה כי

הקם להורגך � השכם להורגו. היטלר וכל המפלצות שקדמו לו, ואלה שבאו אחריו, טענו כי הם מקדימים

תרופה למכה, וכי הם מגיבים על כוונות זדון של הקורבנות שלהם. אבל הטבע סובר אחרת. הגנה

משוכללת היא הדרך החסכנית והטובה ביותר לשמר את החיים, בניגוד להסתבכות בהרפתקאות

קטלניות. ההסוואה היא מנגנון שמקנה לממלכת בעלי החיים, המשך קיום בסביבה עוינת. פנים בהירי

עור של אדם במעבה הג'ונגל האפל מהווים מטרה קלה לכל תוקפן, לעומת פנים כהים המתמזגים עם

הסביבה. כמו כן, הגוון השחום מעניק לבן המדבר את האפשרות להתמזג עם החול, והגוף הלבן כמעט

שאינו נראה בארצות השלג והשלכת.ניצול מנגנון הישרדות מופלא זה לתירוץ הפליה,

הדרה, שנאה וגזענות הוא מעשה נתעב, החורג מדרך הטבע. המאה הקודמת תירשם בהיסטוריה כמאה שהשתוללה בה מגיפת הגזענות הנרחבת

ביותר בתולדות האדם, שגבתה עשרות מיליונים של קורבנות. המזוויע במגפה הזאת הוא שמקורה לא

היה באזורים הנחשלים של ההתיישבות האנושית. היא צמחה בלב ליבה של אירופה, היבשת הנאורה

ביותר על פני כדור הארץ, ומצאה לה הדים ושלוחות למן סקנדינביה, דרך דרום�אפריקה ועד צפון

אמריקה.

גורם מביש ביותר במגפה זו הוא המספר העצום, כמכת ארבה, של אנשי תרבות, מדענים ובפרטהיסטוריונים שנרתמו לשרת את תורת הגזע

הארורה. לאורך ההיסטוריה, אנו היהודים, היינו אחד היעדים

המרכזיים לחיצי המגפה הזאת. במאה הקודמת שילמנו מחיר נורא ביותר כאשר שליש ממנייננו

נטבח, הורעל, נשרף באין מושיע ומגן. כנער יהודי בבגדאד בשנות השלושים והארבעים של המאה

שחלפה ראיתי, לחרדתי, כי אפילו המדינות הדמוקרטיות והעולם הנאור והליבראלי כביכול ממלאים את פיהם מים. נדמה לי אז כי מבחינה

תרבותית, השנאה הגזענית הזאת שלטה באופנה מקצה תבל ועד הקצה האחר. בולמוס של מיון

על בסיס גזע, מוצא, צבע עור, מין, תרבות שונה ומסורת אחרת שטף את המוח האנושי באין מפריע.

כה מטריד בתופעה זו שבקרב קורבנות המיון הגזעני הנאצי, כמו ערבים וגם יהודים, צמחו קולות

טמאים התומכים בתורה הפסולה. יתרה מזו, הם גם דרשו ליישמה בתוך עמם. אניזוכר את הגרפיטי על

הקירות בדרכי לבית�הספר בבגדאד: 'היטלר משמיד את החיידקים'. כמה כואב היה להיווכח שידיים של

�כמה ערבים שצוינו במיין קמפף כידיים של תתאדם, אימצו אף הם את התורה המשוקצת

לימים אגלה כי כמה וכמה מאבות הציונות היוגם הם נגועים במגפה זו עד חרפה. אחד מהם, שעל

שמו נקרא רחוב יקרלי בחיפה, שחיבר בין ביתי שעל הכרמל לבין ביתי הקודם בוואדי ניסנס נקרא על שם

ארתור רופין ששקד על 'טוהר גזעי'. אדוןזה פקפק בהשתייכותם של המזרחים ל'גזע היהודי', וסבר

שהתימנים אינם יהודים, לפי שאין יהודים שחורים. רופיןגם תבע לאסור נישואין מעורבים בין אשכנזים

לבין תימנים באותם ימים שחורים. בעיניי, רחוב רופין בחיפה הוא אחד הרחובות היפים בעולם. >

http://www.acri.org.il/he/?p=26324 | מאת סמי מיכאל

גורם מביש ביותר במגפה זו הוא המספר העצום, כמכת ארבה, של אנשי תרבות, מדענים ובפרט היסטוריונים שנרתמו לשרת את תורת

הגזע הארורה. נאום הסופר סמי מיכאל, נשיא האגודה לזכויות האזרח, מתוך הכנס "לא רק בספסלי היציע אלא גם בספסלי התלמידים" של

האגודה לזכויות האזרח וסמינר הקיבוצים

מעולם לא היתה הדת היהודית מבוזה ורעילה כשם שהיא נראית היום. רבנים נוהגים כמו אין אלוהים גרוע מזה, הם מתנהגים כאילו הם עצמם היו אלוהים. אוי לאלוהים מעוות שכזה

מגיפת הגזענות


ראוי לזכור כי הסיבה המרכזית והיחידה היתה בשנה והקדמתן לבחירות להליכה לפתע שהתגלה בתקציב האדיר הגרעון שקל מיליארד 39 - הבחירות לפני שבוע

כשמפלגות מהתוצר, גרעון אחוז 4 או חברי 76 של מוחלט ברוב הקואליציה כנסת כולל ש"ס לא יכלו להעביר תקציב, וממשלת נתנייהו נפלה, ולא הופלה על ידי

האופוזיציה.

נבואה שתתגשם בקרוב

לישראל, ה מגיע אובמה נשיא ממנו תבקש הישנה" "והפוליטיקה וסיוע אמריקאיות ערבויות בתחנונים במשא התקדמות תמורת כלכלי חירום הצלת לשם הכל הפלשתינים. עם ומתן

1992 בשנת שקרה כפי בדיוק שלטונם, לפני הסכמי אוסלו, או בשנת 2003 לפני

ההתנתקות.לרדת מוכנים לא שלנו הפוליטיקאים ברמת החיים כמו דב יוסף ובן גוריון, אלא החסימה אחוז את להעלות מוכנים רק על לשמור כדי מאמריקה כסף וללוות "הפוליטיקה זאת מחיר. בכל השלטון ולכן זה את יודע כבר ואובמה הישנה" הסכמי קידום תמורת מזומנים עם בא

השלום.http://econoblog.co.il/?p=8887

הנשיא אובמה מגיע לישראל, "והפוליטיקה הישנה" תבקש ממנו ערבויות אמריקאיות וסיוע חירום כלכלי תמורת

התקדמות במשא ומתן עם הפלשתינים. הכל לשם הצלת שלטונם, בדיוק כפי שקרה בשנת 1992 לפני הסכמי אוסלו,

או בשנת 2003 לפני ההתנתקות

מקצרים את פגרת הקיץ של הכנסת!דרשו מהח"כים לעבוד השנה גם בחודש אוגוסט

אני פונה אליך בבקשה להצטרף לחברי-הכנסת שכבר הביעו את תמיכתם בדרישת "המשמר החברתי" להארכת כנס הקיץ. כולנו מפצירים בכם, עוד בטרם יציאתכם לפגרת הפסח, לאשר את הארכת כנס הקיץ במספר שבועות, עד חגי תשרי.

לאחר חודשים ארוכים של קיפאון, חוסר ודאות, ושיתוק כמעט מוחלט של עבודת הכנסת, ברור לי כי מיד לאחר השבעת על הקדמת ההכרזה עם באוקטובר החל לא הכנסת העובדה ששיתוק לאור מאוד. עד רבה מלאכה לכם הממשלה תמתין דרישה הינה לו ל-14 השבועות המוקצים הקיץ מעבר כנס יולי, הארכת בחודש הקיץ האחרון כנס בסיום אלא הבחירות הגיונית לכל הדעות. כעת, עם תחילת כהונתה של הממשלה החדשה, חשוב ביותר שהכנסת תעמוד מולה איתנה כדי לפקח, ללוות עד ליישומם חוקים שנתקעו וליזום חדשים, לאשר בהקדם תקציב למדינה, לכנס דיונים בוועדות ובכלל – להיות נוכחים במליאה, עבורנו, הציבור שבחר בכם ושלח אתכם לעבוד למענו. כעת הגיע הזמן להגשים את כל המילים היפות והנשגבות,

את כל מה שהובטח לנו לפני הבחירות.ומצפים נטל המחירים המאמירים כורעים תחת רבים לראשינו, כשאזרחים בימים בהם הגזרות התקציביות מרחפות מעל ולכל הפחות ואחריות, רגישות כנסת תגלו ביוקר המחיה, מן הראוי שאתם, כחברי רב לעליה הנוספת המסתמנת בחשש את להשלים אינם מספיקים לי ש-14 שבועות ברור ה-18. בכנסת עוד הרלוונטית שהחלה עבודת החקיקה את תשלימו החקיקה לעידוד העסקים הקטנים והבינוניים, לעידוד התחרותיות ופירוק הריכוזיות, לרפורמה במשק הדלק, ועוד חוקים

רבים שצפויים להיטיב עם רווחתם של אזרחים כה רבים. לאור כל אלה, כולנו מפצירים בכם לאשר את קיצור פגרת הקיץ בהקדם!

(http://www.hasdera.org.il/group_messages/22.htm :לחתימה על העצומה ליחצו על הלינק)


בכנסת ה שתעביר הראשון חוק העלאת הוא החדשה" "הפוליטיקה תחרות למנוע כדי רק החסימה, אחוז ובכל הישנה", "הפוליטיקה על והגנה לציבור יספרו לא בתקשורת הספינים בין ומדוייק, ציני היסטורי מתאם שקיים לכנסת, בבחירות החסימה אחוז גובה ומספר באחוזים, הממשלתי הגרעון וגובה בקואליציה. החברות השלטון מפלגות יותר כושל המדינה שניהול וככל הציבור, על נמאסות הגדולות והמפלגות למנוע הצלחה ללא מנסות להגנתן הן אחוז העלאת ידי על השלטון על תחרות

החסימה בטיעונים מופרכים.חדשה מפלגה לכניסת החסימה "אחוז לכנסת " כשמו כן הוא, נועד לבלום ולחסום למפלגות לכנסת הדמוקרטית הגישה את חדשות שעלולות לשנות את "הפוליטיקה דם ולהזרים חדשים רעיונות עם הישנה" בדרך ולהקשות הכנסת, למוסד חדש טכנית על בחירם של פוליטיקאים חדשים לשרידי לאפשר מטרתו וכל לפרלמנט, במגדל להתבצר הישנה" "הפוליטיקה הדמוקרטי, המוסר הפרת תוך הכנסת ,שלטון השווה החופשית הבחירה עקרון

הרוב, ושוויון ההזדמנויות.

ההיסטוריה של שינוי אחוז החסימה בבחירות לכנסת

השניה, ה בכנסת ,1951 משנת חל אחוז 1 בן החסימה אחוז על הוחלט מהקולות הכשרים לכנסת, ומכיון שבכנסת מהקולות, אחוז 0.8 שמיצגים חברים 120אחוז את העמידה אחוז ה1 שהנהגת הרי מעשית. אחד כנסת חבר מעל החסימה למרות 1951 בשנת כבר כי לציין ראוי ומצבה ומוסדותיה המדינה הקמת עלויות הכלכלי הקשה עקב קליטת עלייה בהיקף

אדיר, הנהיגה הממשלה צנע תקציבי עצמי הדורות על גרעונות הטלת למנוע כדי הבאים, וזכור שר האוצר דב יוסף שהנהיג מדינה גרעונות ומנע הצנע" את"משטר כבר בשנת 1952, מה שהיה בסיס לצמיחה אדירה בשנים שלאחר כך שיצרו את הנס

הישראלי ולמדינה כמעט לא היה גרעון. 36 במשך 1988 שנת ועד 1952 משנת אחוז את להעלות מאמצים נעשו שנים רק צלחו הם אולם אחוז, ל-1.5 החסימה אחדות ממשלת שהיתה ה-12 בכנסת פרס – שמיר עם רוטציה בתפקיד, ולצורך אחוז את העלתה הישן" "השלטון הגנת בכנסת כבר אולם אחוז, ל-1.5 החסימה על מהמתוכנן הפוך 1992 בשנת ה-13 ידי הפוליטיקאים, שתי המפלגות הגדולות שהיו המדינה שמהקמת והליכוד המערך צנחו פוליטים, גושים ב-2 מוחלט רוב מנדטים ל-76 המנדטים ל-80 מתחת

בבחירות ל-כנסת ה13.וכצפוי כבר לאחר בחירות 1992 הגרעון נזקקה והמדינה דרמטית קפץ בתקציב הקטנת לצורך אמריקאי חירום לסיוע כש-30 מרוסיה, העליה וקליטת הגרעון ללא עולים וחצי מיליון קלטה קודם שנה הקמת לאחר שנתיים מבחוץ, עזרה שום

המדינה.הציבורית בקופה האדיר לגרעון הרקע היתה 1988 – השנים 1982 כשבין שנוצר והתמוטטות הראשונה לבנון מלחמת מתוכנן ויסות עקב ערך לניירות הבורסה ששוק לאחר והבנקים הממשלה ידי על הנדלן בועת (כמו לבועה הפך המניות הבורסה ההתמוטטות ולאחר הנוכחית), לשמיים המדינה גרעונות קפצו והבנקים והצריכו תוכנית ייצוב כלכלית (תוכנית נית

פרס-מודעי).החסימה אחוז שוב עלה 2004 בשנת

ממשלת 2003 שבשנת לאחר אחוז ל-2 ישראל הגיעה שוב לסף פשיטת רגל לאחר גל וקטעה פרצה השנייה שהאינתיפאדה כיסוי ללא בתשתית השקעות של אדיר הכלכלית "התוכנית הוכרזה ואז תקציבי, ראש היה שרון כשאריק המשק" לייצוב האוצר, שר נתנייהו בנימין הממשלה, המפלגות ו=3 המשפטים שר לפיד וטומי הגדולות הליכוד, העבודה ושינוי, קיבלו רק קפץ הממשלה גרעון ואילו מנדטים 71ליותר מ-100 אחוז מהתוצר והגיע בשיאו ל-12 אחוז מהתקציב כמו הגרעון הנוכחי, מה שחייב שוב קבלת ערבויות אמריקאיות

להצלת כלכלת ישראל .בראשות ה-17 לכנסת בבחירות כבר 3 צנחו 2006 שנת אולמרט ממשלת הליכוד, המערך, הגדולות, המפלגות וקדימה ל-60 חברי כנסת למרות העלאת רק מפשרה כתוצאה החסימה אחוז החל המדינה גרעון ואילו אחוז, ל-2 אחוז כ-2 שוב להיות והחל בנסיקה שוב 2 החסימה אחוז כמו ממש מהתקציב,

אחוז.

�"הפוליטיקה החדשה" כלום לא השתנה רק

החמיר

החדשה" ש "הפוליטיקה 2013 נת שמעבירה הראשון והחוק בפתח העלאת הוא נתניהו-לפיד-בנט ממשלת חסימה, אחוז ל-4 לכנסת החסימה אחוז כשארבעת מפלגות השלטון ליכוד-ביתנו בית יהודי, ויש עתיד כולן מכילות 62 חברי ואילו מאד, מצומצם רוב ביחד, כנסת אחוז ה-4 את עבר כבר בתקציב הגרעון ממש כאילו חזה את אחוז החסימה שיוצע המפלגות מספר ואת הבחירות, לאחר

המרכזיות בשלטון.

http://econoblog.co.il/?p=8887 | 2013 מאת אבי זלינגר | 17 במרץ

לכנסת החסימה אחוז העלאת שבין הקשר ל-4%, לעליית אחוז הגרעון בתקציב ל-4%


בארץ. כמוה שכונות מאה עוד יש אבל דולר, ממיליון הסמוי המניע את לרגע מזהה אולי הוא קיסריה, המוחלט ההיפך רומא, היא קיסריה שלו, להתמקמות

של ירושלים.נתניהו בנציון פרופסור של הבן זה. את יודע ביבי מכיר את ההיסטוריה. אולי דווקא הוא, בן מזל מאזניים, תמיד מחפש את האיזון המוחלט. הורדוס בנה ליהודים וחבריו פטרוניו ובשביל המקדש, בית ואת ירושלים את מרומא בנה את קיסריה. הוא רצה שכל מי שיורד בנמל העולם, לקצה מגיעים שאתם חשבתם הלם. יקבל קיסריה הצליח. הוא לכם. הכנתי מה תראו הנה, אבל עתיר רושם, רב ושוקק, חוגג מטרופלין הייתה שלו מסלול פאר, מרחצאות,מבני מקדשים, תיאטראות, מירוצים, אמפי ענקי. ואוכלוסיה עשירה שדברה בשפת

האצולה של האימפריה, יוונית.הורדוס. של המונומנטים שני בין נודד ביבי שבוע כל גם הוא בעצם, חייו, כל בשני עולמות. חי הוא שבוע כל גם יצהר, וגם בר-אילן גם אמריקה, וגם ישראל גם וגם. ניתאי וגם נתניהו, גם נשוי וגם. ועכשיו, גם ראש ממשלה להחליט. יצטרך מעט עוד ובנט. לפיד של הסנג'ר וגם להרים ידיים, או לעשות משהו. אם ירצה, יש לו גם יועץ.

העיניים של אריק

לו א לתת יכול לא מהסיירת, המפקד ברק, הוד הפיכת על לא גם שלטונית. שרידות על עצות שיודע האיש בזה. מבין הוא מה העם,והעיתונאים. לב השנים בשבע כמו עכשיו, נמצא לעשות, אפשר מה בני הם לבקר שבאים היחידים חולים. בבית האחרונות, המשפחה, שנשבעים כי אריק הוא אותו אריק, מבין הכל, ומגיב. הרופאים מעידים כי האיש, למרות הריתוק למיטה, נותר באותו משקל, ולא, הוא לא ישן. הוא שוכב בעיניים

פקוחות, ומי שמביט בהן מתכווץ. הן מביטות ישר למוח.אם יאזור אומץ, אם ינסה לאזן את כפות המאזניים של הזיות לפרצי גורף ייאוש בין משתוללות שעכשיו נפשו תקווה, הוא ישנה את לוח הזמנים של יום ראשון, ובדרך הוא רק בחדר, לבד לבקר. יעצור לירושלים מקיסריה

ואריק..כלכלה זה שטויות, הוא ישמע את אריק, כולם, הה-הה, הטמבלים לו? שיש במה מסתפק מי יותר. רוצים תמיד את תפסו שהם חושבים מהטלוויזיה שבאו האלה שקובע מה תפסו. הם קדחת איפה. יודע אתה אלוהים העיניים, עם לו אומר אריק הבעיה, הביטחון. זה כאן

שביטחון מזמן זה לא ניצחון במלחמה. להיפך. לא נותנים לך מדליות בקלפי אם אתה גיבור, ואפילו אם תפוצץ את הפרסי לא תקבל מזה דיוודנד. עברו הימים האלה, ביבי.

עם שלום תעשה לך – אותך שיאהבו רוצה אתה לך יש אפשר. זה אבל קשים, הם מרמאללה. החארות רק דרך אחת. בשקט. בחושך. שלח את ציפי עם מולכו,

ותשיג הסכם.לא לכנסת. זה עם תבוא ביד, לך יהיה שהוא אחרי שנייה קודם. מה יקרה? תחשוב אסטרטגיה, ביבי. הבית נניח. אבל לי. נראה לא הסכם? אחרי יפרוש? היהודי באמת. לא יתפרק? הליכוד במקומם. תכנס העבודה חמישה יעזבו. מה אכפת לך, יש לך את השישה של ציפי. זה את ותעשה זה, את תעשה יתאייד. תומי של והבן חכם. הטעות שלי הייתה שחירבתי ישובים. אל תהרוס.

רק תוציא משם את מי שירצה לחיות בישראל.רק ככה. הסכם עם פלסטין זה לא רק ניצחון היסטורי את תעבור בשבילך. קדנציות שתי עוד זה הציונות. של

בן גוריון. וזה, הה-הה, זה לא היסטוריה?,http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aabgeu

אתה רוצה שיאהבו

אותך – לך תעשה

שלום עם החארות

מרמאללה. הם קשים,

אבל זה אפשרי

ראתם אותה עד עצם היום הזה. חרישו מי יבהו: שרה. וי אהו: מדוע רוחך סרה? ויש ש * ב"ה: בוא הנה. וי

ב"ה*


בגילו? א לו יש מה זקן, אדם בתיאור: ממשיך בידן, פקוחות עיניו לישון. פוחד הוא כי מנמנם הוא הלחישות אם הכוכבים, תנועת לפי מנחשות למחצה,

רומזות, כי זה לילו האחרון.זקנה, אבל הביולוגיה. לפי לא זקן. אדם איננו ביבי הרמת מנטאלי. עניין כל קודם היא פרס, את תשאלו תוחלת. שהיא איזה למצוא יכולת חוסר ייאוש. ידיים. זקנה היא אובדן התקווה. לפני שיוני נהרג באנטבה, הוא היה בעיצומו של התקף דיכאון קליני. זה כתוב שחור על יכול היה העורך ביבי ערך. עצמו שביבי בספר דף גבי בו. עצר משהו יוני. של הדיכאון מכתבי את להשמיט משהו עמוק מאוד, פתיל של נשמות אחים שנשזר לחבל

דק אחד.העיר אבני בירושלים. מתחילים ביבי של בקריו רוב נשען כשאתה נחצבו. שממנו הסלע ריח את מדיפות שם על הקיר, אתה נוגע במיליוני שנים. הקור הירושלמי והאפסות הייאוש האבן. נקבוביות בתוך לעד מתנחל צומחים מתוך האבנים יחד עם העשבים שתמיד מוצאים פעמוני והצעקות, התפילות והאש, הדם חריץ. להם הסכנה את לך מבהירים המואזין וקריאות הכנסיות

שלעולם לא נגמרת.מאשר יותר שליטים והעיפו רצחו הזאת, בעיר כאן, הירושלמי, בבוקר הארץ. כדור פני על אחר מקום בכל למפלתו שצוהלים העיתונים עם ביחד ביבי אל שמגיע ומחבקים את יאיר ונפתלי, הדיכאון תמיד מנסה להתגנב. לפני פעולת אנטבה יוני העיד על עצמו שהוא לא מוצא

בתוכו מספיק כוח כדי להחליף נורה.

בין ירושלים לקיסריה

סופי השבוע ירושלים מקרינה את שיממונה המדכא בשלמדו מהשפלה סטודנטים ענק. בעוצמות בירושלים מכירים היטב את קוצי יום חמישי שמדרבנים אותם לעוף מהעיר, ורק בתקופות בחינות, בלית ברירה, על שוויתר פרס, שמעון השבת. את בה מעבירים הנשיא, במשכן בגפו לשוטט נותר השבועית, הנדידה יחד עם רוחות קודמיו, ולקרוא את כל עטיפות הספרים שמביאים לו. ביבי ושרה, בשיירה עם צ'קלקות, ממהרים

הביתה. לקיסריה.כשריח הבריכה, שפת על אחרת. נראים שם הבקרים העושר, גינות מכל שבוקעת האביב בפריחת נמהל הים וגם מהשדות הקרובים, אפשר להתחמש ברעיונות. עוד אל להיארג יתחילו ויאיר נפתלי להקת כל יומיים יום את בלי שום קושי, השלטון. תוך חודש חודשיים נאתר, חלשי האופי, את החמדנים, את אלה שנוכל להשחית. מי שאמר כי השלטון הוא מעיין של כוח לא מביט בתמונות ממנו. מזקין דבר אין הפוליטיקאים. של ואחרי הלפני בעוד חצי שנה יאיר לפיד יהיה כבר אחרי מאה תירוצים, כמו ייראה הוא שנה בעוד פייסבוק. וקרטועי הסברים,

אבא שלו, תומי.יעיל דלק היו קיסריה מחשבות תמול-שלשום, עד פתאום לו נשמעות הן גם הבחירות, מאז אבל מספיק. הוא אותו. שרימה מהסקרים הנוכל הבטחות כמו להסריח לו מרשה שרה בקיסריה, כאן, סיגר. מדליק רק את הגינה, וגם אז הוא חייב להקפיד לסגור מאחוריו פחות בזול, נקנתה הווילה הגדולות. הסלון דלתות את

http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aabgeu | מאת יונתן שם אור

אדם זקן - מה יש לו בחייו? הוא קם בבוקר, ובוקר בו לא קם. דויד אבידן בן העשרים לא הכר את נתניהו כשכתב את השורות הפותחות לשיר המפורסם ביותר

שלו. ביבי היה אז זאטוט בן חמש. זה שיר חזק, נטול רחמים, בדיוק כמו ששלמה המלך תיאר את פגעי ההזדקנות בספר קהלת. והגיעו שנים, אשר תאמר אין-לי

בהם חפץ. העובדות מספיקות

כל שבוע ביבי נודד בין שני המונומנטים של הורדוס. כל שבוע הוא חי בשני עולמות

הבוקר של בנימין נתניהו

עוד יום יומיים כל להקת נפתלי ויאיר יתחילו להיארג אל השלטון. תוך חודש חודשיים נאתר, בלי שום קושי, את חלשי האופי, את החמדנים, את אלה שנוכל להשחית


פטפוטי שלום// תמר גוז'נסקי

מי שציפה שחתן פרס נובל לשלום, ברק אובמה, יצדיק

את תוארו במהלך ביקורו הראשון בישראל וברשות

הפלסטינית השבוע – עומד להתאכזב מרה.

הדלפות מחוגי אובמה, שפורסמו בהרחבה בתקשורת, מציינות, כי במהלך הביקור לא תהיה הכרזה על תכנית שלום

חדשה, וגם לא ייעשה צעד מעשי לחידוש המשא-ומתן

הישראלי-פלסטיני. על מה כן ידברו? לפי ההדלפות, ידברו

הרבה על המצב בסוריה ואולי על פלישה ישראלית לשכנה

הצפונית, וגם על החרפת העימות עם איראן. בקיצור, סדר יום מעשי של מלחמה

ולא של שלום.בנאום בבנייני האומה, אובמה

חזר על ההצהרות הידועות של הממשלים האמריקאיים,

המסתייגות מההתנחלויות והקוראות לצדדים להידבר,

אך זאת לעשיית רושם בלבד. אנו כבר שבעים הכרזות

ואפילו תכניות שלום נבובות. לפני למעלה מעשור, פרסמה ארה"ב את התוכנית שכונתה "מפת הדרכים", לפיה הסכם

הקבע הישראלי-פלסטיני היה אמור להיחתם עד סוף 2005.

אז הייתה תכנית.

הטקטיקה של אובמהבמהלך כהונתו הראשונה, לא

שינה אובמה את האסטרטגיה האימפריאליסטית של אליטת

ההון-שלטון האמריקאית,

החותרת לבצר ולהרחיב את ההגמוניה הפוליטית-צבאית

של ארה"ב ברחבי העולם. אולם המשבר הכלכלי, הפוגע

בארה"ב מאז 2008, והניסיון המר של השקיעה בבוץ

של המלחמות באפגניסטן ובעיראק, הובילו את

אובמה לשינוי בטקטיקה האמריקאית.

בשנות ה-90 של המאה הקודמת ובעשור הראשון

של המאה ה-21, נקטו הממשלים הרפובליקאים

בארה"ב ב-"טקטיקת נושאות המטוסים" – התערבות צבאית

מאסיבית, כדי להבטיח את אספקת הנפט ולבסס משטרים

ידידותיים. כאלה היו מלחמת המפרץ (1991), מלחמת

אפגניסטן (2001), ומלחמת עיראק (2003).

הצבא האמריקאי הוביל את המלחמות האלה, אך נעשה

גם מאמץ לשוות להן תדמית של "כוח בינלאומי". לצורך

זה, דאגה ארה"ב ב-2003 לקבלת החלטה במועצת

הביטחון המגבה מעורבות צבאית בעיראק, ולהשתתפות חיילים מ-40 מדינות בפעילות

הצבאית במדינה זו. מלחמה זו, שהחלה השבוע לפני עשר

שנים, הרסה את עיראק, אך נתקלה גם בהתנגדות גוברת

בדעת הקהל העולמית.וכך, בשל חוסר התוחלת בהמשך המלחמה, בשל

המשבר הכלכלי ובשל הדאגה למעמדה הפוליטי של ארה"ב,

שינה אובמה את הטקטיקה. במקום מדיניות של "נושאות מטוסים", הוא מנהל מדיניות

של "הנהגה מאחור".

במסגרת מדיניות זו, אובמה הוציא את מרבית החיילים

האמריקאיים מעיראק. בהתקפות האימפריאליסטיות

שנוהלו בתקופתו, דאג אובמה שצבאות אחרים יהיו אלה

שנלחמים, ושחייליו ישתלבו בהם כיועצים וכספקי מודיעין.

כך התנהלה המלחמה של נאט"ו בלוב, וכך מתנהלת היום

המלחמה הלא-מוכרזת נגד המשטר בסוריה. גם הסנקציות

נגד איראן, לרבות האמברגו על רכישות נפט גולמי ממנה,

מבטאים את קו המדיניות הזה של "הנהגה מאחור".

אובמה ונתניהוהאמירות הרשמיות והלא-רשמיות של אנשי אובמה, לפיהן חידוש המשא-ומתן

הוא עניינן הבלעדי של ההנהגות בישראל וברשות הפלסטינית – גם הן ביטוי

למדיניות זו של "הנהגה מאחור". אך כמו במקרים אחרים, "הנהגה מאחור"

פירושה בפועל תמיכה בתוקפנות.

ממשל אובמה תמך בפועל במלחמה שניהל נתניהו בעזה בנובמבר 2012 ("עמוד ענן"),

אשר הובילה לירי טילים לערים גדולות בישראל. בהקשר

למלחמה זו, שב והגדיל אובמה את הסיוע הצבאי לישראל,

שכבר מסתכם ב-3.3 מיליארד דולר לשנה, והידק עוד יותר

את שיתוף הפעולה המודיעיני בין שתי המדינות.

ביקורו של אובמה בישראל מחדד את האיום של תמיכה

אמריקאית במלחמה שעלולה ממשלת נתניהו לנהל, אולי

אפילו השנה, נגד סוריה (בתירוץ של העברת נשק

כימי), או נגד איראן (בתירוץ של מניעת פיתוחו של נשק

גרעיני). בפגישה עם מנהיגים יהודיים בארה"ב (7.3), ציין אובמה את המחויבות שלו "לביטחון ישראל", והוסיף שהאזור שבו היא נמצאת

הפך "קשוח יותר" – אמירה שבעצם מצדיקה מראש

פעולות תוקפנות מצד ישראל.ייתכן שאובמה ונתניהו אינם

מחבבים זה את זה באופן אישי. אך כל עוד ממשלת

הימין בישראל תשתלב באופן פעיל בתוכניות של ארה"ב

באזור ו"תספק את הסחורה" של לחימה בגיבוי אמריקאי

– אובמה אינו מתכוון להעלות על סדר היום את

הנושאים הגורליים של סיום הכיבוש הישראלי, של פירוק ההתנחלויות, של שתי בירות

בירושלים, של פתרון צודק לבעיית הפליטים, ושל הפיכת

קווי ה-4 ביוני 1967 לגבולות שלום.

למי שטרם הפנים זאת, אובמה לא יביא שלום, אלא

רק יפטפט עליו.http://gozansky.co.il/?p=811

אובמה והג'וינט.בתקווהלעתיד

ורוד.


למי אני כותב בעצם?

// יוסי רוזנמן"יוסי, תנוח קצת", כתב לי

חבר לפני זמן מה, אחרי יום פעיל במיוחד בפייסבוק. ואכן,

לפעמים אני ממש מפציץ – כותב סטטוסים, מביא

קישורים לכתבות באתרי חדשות ופוסטים בבלוגים,

משתף תמונות וסטטוסים של אחרים, ובכלל מביא מכל טוב

האינטרנט. ולא רק שם, גם בטוויטר ובגוגל+, אם כי שם

ההד אינו כה רב.ואיך אני יכול שלא לפרסם?

כל יום אני נתקל באינספור סיפורים מקוממים על

עוולות, שחיתויות, ניצול שררה, טיפשות תהומית,

דיסאינפורמציה, שקרים גסים ועוד. אני רואה את כל הדברים

האלה וחושב: אנשים חייבים לדעת על זה! אנשים חייבים

לדעת מה מתרחש סביבם! עד כדי כך זה בוער בי, שאפילו הרגשתי צורך לפתוח בלוג

כדי לדבר ולספר על הדברים שמציקים לי.

וכן, לפעמים אני שואל את עצמי, בשביל מה זה טוב? מה

הטעם? הרי בכל מקרה רוב החברים שלי בפייסבוק כבר

יודעים את הדברים האלה. מה זה מועיל שאנשים שמסכימים

איתי עושים לי לייק ו/או משתפים הלאה עם חבריהם שגם חושבים כמוהם? ואלה

שלא מסכימים איתי, בכל מקרה לא מקשיבים באמת, לא מנסים להבין, אלא רק מחפשים

את משפט המחץ המתחכם שיבטל את מה שאני אומר.

כן, זה מייאש. מייאש לראות

שרוב האנשים ממשיכים לבלוע את הדיסאינפורמציה,

השקרים והטיוחים של התקשורת "הממוסדת" ולא

מעניין אותם באמת מה קורה. כל עוד הדברים לא נוגעים

בהם ישירות, לא מזיז להם, והם עיוורים לעובדה שבקרוב

מאוד זה ייגע בהם, ואז יהיה

מאוחר מדי.אז למי אני כותב בעצם?

בשנות השבעים פעלה בארגנטינה להקת רוק פולק/

Sui Generis מתקדם בשם(מלטינית, מיוחד במינו),

שבתקופת דיקטטורת הגנרלים חבריה הילכו על

חבל דק מאוד ופרסמו שירי

מחאה כנגד השלטון. למרבה הפלא הם לא מצאו את עצמם נופלים ממטוס באמצע הלילה ולא נאלצו לגלות מארצם כמו

אומנים רבים אחרים.אחד מהשירים האהובים

Para quien canto ,עלייyo entonces (למי אני

שר בעצם), מדבר בדיוק על ההרגשה שתיארתי. אתם

מוזמנים להגביר את הרמקולים למלוא העוצמה, להישען

לאחור, להקשיב לשיר הנפלא, (לשמיעת השיר).

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=_wjq2WzlsM8

איני יכול שלא לחוש גוש נתקע לי בגרון כשאני מקשיב

לשורות האחרונות "אני שר בשבילך, זה שמזיז את השעונים לאחור, זה שכבר

לעולם לא יוכל להשתנות, ואף פעם לא שם לב שביתו הולך

ומתמוטט".http://ykooter.blogspot.co.il/2013/03/ParaQui-enCantoYo.html

ואיך אני יכול שלא לפרסם? כל יום אני נתקל באינספור סיפורים מקוממים על עוולות, שחיתויות, ניצול שררה, טיפשות תהומית, דיסאינפורמציה, שקרים גסים

ועוד. אני רואה את כל הדברים האלה וחושב: אנשים חייבים לדעת על זה!

קצרים

למי אני שר בעצם?הרי פשוטי העם לעולם לא מבינים אותי,

הרי האחים עייפולשמוע את המילים ששמעו תמיד

הרי אלה שיודעים לא צריכים שילמדו אותםהרי זה שאני אוהב עדיין נמצא ברחמך

אני שר לאנשים האלהכי גם אני אחד מהם

הם כותבים את הדבריםואני מחבר להם מנגינה ומילים

הרי כשהם זועקים באים האחריםואז הם משתתקים

הרי אני יכול להיות רק כן יותר מהגיטרה שליאני שר בשבילך

זה שמזיז את השעונים לאחורזה שכבר לעולם לא יוכל להשתנות

ואף פעם לא שם לב שביתו הולך ומתמוטט

Para quien canto yo entonces / Sui GenerisPara quién canto yo entoncesSi los humildes nunca me entienden,Si los hermanos se cansanDe oír las palabras que oyeron siempreSi los que saben no necesitan que les enseñenSi el que yo quiero todavía está dentro de tu vientreYo canto para esa gentePorque también soy uno de ellosEllos escriben las cosasY yo les pongo melodía y versoSi cuando gritan vienen los otrosY entonces callanSi solo puedo ser más honesto que mi guitarraYo canto para ustedEl que atrasa los relojesEl que ya jamás podrá cambiarY no se dio cuenta nunca que su casa se derrumba

התקשורת מתלהבת ממךעכשיו נשאר רק להשיג את המטרה

øאז¨ איך קריאטיב מבריק יוביל את הקמפיין שלך להצלחה

ניתור מדוייק של הגורמים לבעייה¨ התמקדות בקהל המטרה האמיתי¨ הצבת מטרות Æברורות¨ ובניית אסטרטגיה פרסומית ושיווקית ממוקדת ≠ מביאים תוצאות

רק מי ששוחים במדיה ובשפה החברתית¨ מכירים מבפנים את הזירה הפוליטית¨ והם גם בעלי נסיון מוכח בקמפיינים פרסומיים וחברתיים ≠ יכולים לתת למאבק שלך את

Æקונספטים Æהפתרון המדוייק

תיים ≠ יכולים לתת למאב

קונספטי ת ו ב ר ת ו י ת ר ב ח ם ו ס ר פ w w w . c o n c e p t m . c o . i l0 5 4 . 4 5 4 5 . 3 5 0 4

:)


קצרים

בישראל יש 13 מ"מ חוף. כל תכנית על החופים האלה,

ולא חסרות תוכניות – כפרי נופש,מרינות, יחידות דיור - אם

כל התכניות הקיימות יתגשמו – ישארו לנו 13 מ"מ לאדם.

כל התפיסה שלי היא לנסות ולשמור על מה שנשאר בארץ

המתפתחת הזו. אינני רואה שחור ולבן -אני לא מתכוון

ללכת לקושש עצים ממדורה ולשאוב מים מהבאר. השאלה

המעניינת אותי היא האם אנחנו יכולים לקיים פה משהו

מנופיה של הארץ. זה לא רק מגדלים של 15-20 קומות - יש לארץ הזו הסטוריה,

אופי, אופי קשה מאוד. המון אלמנטים שזורים בה.

אחד האזורים הקשים ביותר הוא אזור השרון וחוף הים. עד

לפני 100 שנה זה היה אזור נטוש. קשה לאנשים להאמין

שלא היה פעם בכלל כביש בין תל אביב וחיפה. קטע הכביש

בין חדרה לנתניה בן פחות מ-50 שנה. והאזור הזה, שהוא מאוד

ייחודי מבחינה ביולוגית – לאחר אלפי שנים שההתיישבות בו היית דלילה מאוד, מראשית ההתיישבות זה הפך להיות

השטח הצפוף, המנוצל והפגיע ביותר מבחינת הנוף, עולם

הצומח והחי בארץ ישראל. האזור שאנו מדברים עליו היום

מתוך אזור זה, שייך לת"א. השאלה היא, מה יראה ילד תל

אביבי בעוד 10, 20 שנה, 50

שנה - מלבד מגדלים. יהיה לו משהו לנשום? תהיה לו יכולת לראות צמח, פרפר, חיפושית?

או שהכל רק באינטרנט?יש לי נכדים ונינים במשפחה.

אני חושב עליהם - מה הם יראו עוד כמה זמן.

אין בתל אביב הרבה מקומות רבי סיכויים ליצור שטח בו אפשר לנשום! אני מעריך

מאוד את גני יהושע והירקון, אבל הכל מלאכותי. איפה יש טבע? נשארה פה רק הפינה

הזאת וכלום מלבדה. אני רוצה לספר לכם סיפור

מהעבר: בשעתו נאבקנו על הכרמל [עם החברה להגנת

הטבע בראשית דרכה]. התברר ש-30 אלף מתוך 100 אלף

דונם של הכרמל הם אדמות פרטיות שנרכשו על ידי

יהודים במיטב כספם בשנות ה-30. חלק גדול כבר היה

בשלבי הכנת קרקע, בחלק נסללו כבישים. בשנת 36 פרצו

מאורעות בין יהודים וערבים, אח"כ באה מלחמת עולם

ומלעמת העצמאות, וכך קרה שרק בשנות ה050 יכלו להגיע

שוב למחשבה על בנייה שם. ואז באו הרשעים – אני ושכמותי – ואמרו קרה

לישראל נס – באמצע הארץ יש לה כרמל. והכרמל צריך

להיות רכוש העם, לא רכוש של פרטים. ואז קרה עוד נס, ואני

באמת לא יודע כמה פעמים זה יכול לקרות בסיפור אחד –

ממשלת ישראל החליטה להקציב אז 20 מליון לירות, כדי לפצות את האנשים שהיו להם קרקעות בכרמל. והיום יש לנו

גן לאומי הכרמל על כמעט מאה אלף דונם, שהוא רכוש העם,

שהוא פתוח לכל. הפינה הקטנה הזאת עליה

אנחנו נאבקים היום היא אחד מהשרידים האחרונים של הנוף הטבעי של ת"א. יותר מזה אני

לא צריך להגיד. רק עוד דבר – אנחנו בסכנה

של יצירת מגלופוליס שיתנהל מאשקלון ועד נהריה. חלק

מהמאמצים שלנו היא לקטוע את המגלופוליס הזה. אני

שמח שנמצאה קבוצת צעירים בתל אביב שהרגישו שהם

יכולים לאבד משהו שאין לו תמורה.

כל מה שלא בונים – יכולים לבוא עוד 50 שנה ולהגיד – זו

הייתה טעות. מנגד, כל מה שבונים – אין לו תקנה, ואין

לו חזרה. לכן אני מבקש מהועדה לראות את התמונה

כולה ולהשאיר את החלק הזה, שאני לא צריך יותר להלל

אותו, להשאיר אותו כשטח פנוי, לא בנוי, רק מתוך ראיית האדם ומה שמחכה לו, כאשר

הוא יאבד את השקט הזה".https://www.facebook.com/city4all

י פרסום חינםעתוןאישנותנים לכם � לא תקחו?!

יש לכם מאמר, צילום, פרסום או חומר אחר שאתם מעוניינים בהפצתו � שלחו אלינו לעתוןאישי ונפרסמו בחינם*. אתה עצמאי או בעל עסק קטן ומעוניין להגיע לקהל נוסף ללא השקעה כספית?

הפרסום בעתוןאישי חינם לכולם! איננו מתחייבים לפרסם כל חומר או מודעה שיגיעו אלינו. הפרסום יעשה לפי שיקול דעתנו בלבד.

עזריה אלון


התושבים שבחרו בך בתום לב, ברור לנו שאם אכן הפרוייקט

הזה יקרה לא נבחר בך יותר לעולם, אנשים רבים מזועזעים

מפרוייקט זה, ברור לנו כי אתה מונע מגורמים כלכליים, שאינם דווקא לטובת תושבי

העיר..https://www.facebook.com/sigal.shimoni

לא נגענוDavid Merhav //

כתב "מעריב" שואל את חוטובלי: "ספרי על הרגע שבו הוא נתן לך אותה". היא עונה: "זה היה רגע מופלא, ועם זאת כל כך פשוט וטבעי". הטבעת,

הכוונה.https://www.facebook.com/david.merhav

נלחם על חופיתל אביב

עזריה אלון, בן 93, מייסד החברה להגנת הטבע וחתן

פרס ישראל, הגיע מבית השיטה לירושלים כדי להילחם

על חופי תל אביב יפו בוועדה הארצית לתכנון ובניה.

זה מה שהוא אמר: אני עוסק כבר 60 שנה בשימור יחידות החי והצומח של הארץ

הזו. מתוך ראיה משותפת לכולם, מתוך ראייה של עשר,

עשרים וחמישים שנה קדימה. אני לא ח"כ שרואה את העולם

בתום קדנציה של 4 שנים במקרה הטוב. לכן אני רואה גם

דברים שאנשים אחרים אולי לא רואים אותם. אני אצהיר

כמה דברים על האזור המדובר עליו:

יש לי תרגיל שאני נוהג לשאול אנשים: כמה חוף יש היום לאדם בישראל. התוצאה הסופית היום: לכל אזרח

המפד"לניק הנצחי ממשיך הלאהקהינה. נים ת י ב נ אבות אכלו בסר, וש

האבא של "הבית היהודי" הטיל וטו על ההומוסקסואלים אך הסכים למישכב בהמה ולבעילת אשה שלא בדרך הטבע ("על המישמר", 28.7.80).

ואנחנו לא יודעים באיזו קטגוריה נופלת זכות הוטו על כל חקיקה בנושאי דת ומדינה שקיבל בנט מביבי. אתם תחליטו.

ספי רכלבסקי: לפי הרמב"ם באיסורי ביאה ולפיו ההלכה יחסים אנאליים עם אשתו מותרים ל"בעל" - כי שני משכבות באישה - וכול הרוצה באישתו עושה. כך שבורג - כבנט - לא

"ויתר" על דבר. למעשה עלה בנט על בורגו - כיוון שאצל האחרון זבולון המר היה על מכסתו ונגדו - ואילו רב ההתנחלות אורנית - "לא תחנם"- פירון, הוא על מכסת הנרכב לפיד - אך

למען מנהיגו בנט שלו הודיע פומבית היה מצביע אם לא היה 2 של לפיד.כאמור לפי ההלכה כול מה שרוצה ה"בעל" באשתו עושה - בשני משכבותיה ובדרך איברים

- שדיים, פה וכו' - שמיועדת היא האישה ככלי למען בעלה לכן קראו לה חכמינו "זנב" - שאיבר היא מאיבריו (אם כי לפי הקבלה אין לגמור שם מטעמי שפיכת זרע לבטלה וגו' - אך

אם הוא לא התכוון לגמור זה בסדר). ל"בעלים" אפוא הכול טבעי. נקרא העניין גם "שולחן הפוך" - את השולחן שיש להפוך - יש להפוך אפוא לא על תנוחות המין אלא על שליטת

הבעלים במין ובכלכלה.גם בעלי חיים אסור (אפילו הלכתית) אלא שלא נחשדו בכך ישראל. לכן לפי הרמב"ם

וההלכה אסור להשאיר בהמות של ישראל אצל רועה לא-יהודי המכונה גוי. גם אצל רועה אישה, כי אז "בעלה" עלול לחפשה וגם אם ימצאה יעדיף את הבהמה (את יודעת ככה זה "גויים"). ולמרות שלא נחשדו ישראל אסור לפי הרמב"ם ובהלכה לאישה יהודיה להחזיק

כלב בגלל החשד והשמועה. לא וכול הטוב הזה אינו אות מתה - רוב תלמידי כיתות א' מהמוגדרים בישראל "יהודים" לומדים בחינוך דתי או חרדי שמממנת להם ישראל. והעולם הזה מטופטף למובן-מאליו שלהם. כולנו הרי "אחים" לא. ואפילו בממלכתי-דתי "הליברלי"

החוק הוא הפרדה (שמשמעה תמיד דיכוי) מכיתה ד' - זרע לבטלה, שדים וכו. כן וזה העולם ההפוך האמיתי והמאוד ממשי.

לקריאת תגובות נוספות:https://www.facebook.com/photo.php?fbid=474901489241901&set=a.466463236752393.105360.464313163634067&type=1&theater

www.voteright.co.il • 4 • עתוןאישיwww.voteright.co.il • 4 • עתוןאישי

קצרים

את שומעת אותי?תסתכלי עליי

Neomi Reichman //

בפעם הקודמת שהוזמנתי לשם כשעליתי לאט במדרגות בדרך אל הגג היו צעקות מאחורי

הדלת של דירה מספר 5.תסתכלי עליי, צרח מישהו על מישהי. תסתכלי

עליי עכשיו. את שומעת אותי? תסתכלי עליי.נעמדתי. האור כבה. הדלקתי והמשכתי לעמוד.

תסתכלי עליי, הוא צעק עוד כמה פעמים. המרווחים בין הצעקות הלכו והצטמצמו.

תסתכלי עליי, הוא צרח ואין תגובה. תסתכלי עליי. האןר כבה שוב. הדלקתי. צרחות. כבה

האור. הדלקתי. צרחות.תסתכלי עליו, ביקשתי ממנה בלב או שתברחי.

צעקות.חושך.

אור.

ואז שקט.חושך. אור. חושך. אור. ועדיין שקט.

בחסות הדממה נטשתי את המשמרת ועליתי לקומה האחרונה, לגג שבו חיכו לי.

דירה 5, אמרתי להם והסדרתי נשימה. יכול להיות שיש שם אישה במצוקה?

אתמול נעצרתי שוב ליד דירה 5 בדירה בבניין ההוא. ביד שלי קופסת גלידה משובחת. היא

תחזיק מעמד. נשארתי עד סוף הזמירה.ידיד נפש, שרו כמה קולות, אב הרחמן. משוך

עבדך אל רצונך. חוה אל מול הדרך. ת ל. יש מו אי ך כ ירוץ עבד

יערב לו ידידותיך מנופת צוף וכל טעם...האור כבה.

הדלקתי.החזיק עד הגג.

https://www.facebook.com/neomi.reichman

סיפורים מהאוטובוס

// אסמא אגבריה זחאלקהשלושה פוסטים, מעין פרקי

יומן דרך, שפרסמה אסמא אגבריה זחאלקה, יפואית,

פעילה חברתית שגם עומדת בראש רשימת דעם. פוסטים

אישיים, המתארים סצינות יומיומיות ופשוטות של חיים אגב נסיעה באוטובוס. לתוכן

חודרת המציאות המתוחה, הדרוכה, המשתקת לפעמים

וגם המשוחררת וקוראת תיגר בפעמים אחרות.

יום חמישי האחרון:רעד קל באצבעות, מבטים

לצדדים ובעיקר מאחור, מועקה בבטן, דפיקות בחזה,

והחלטה: לדחות את שיחת הטלפון עם מוסא. אין לדעת

מתי יבוא האירוע הגזעני הבא. לא כך צריכים להראות

החיים, אבל בינתיים כך הם נראים, מכוערים. יותר

מכוערת מהגזענות זאת האדישות, היא למעשה

אחותה התאומה, זאת הנותנת לה אור ירוק, זאת שאינה

יודעת שביום שהגזענות נגד ערבים מתפשטת, הדמוקרטיה

ליהודים נאכלת וזכותה להתקיים נגמרת. מחר תצאנה נשים ערביות ויהודיות להפגין

תחת הסיסמה "שוות", כי הסולידריות היא התשובה

היפה לגל השנאה וההסתה.יום שישי האחרון:

קו 18 תל אביב לבת ים. חוזרת מהפגנת יום האשה,

מתכוננת לרדת ביפו, פתאום העין תופסת גבר בשנות ה40

מחזיק זר פרחים, ועוד אחד בכיסא ממול ועוד שלישי עם

אותו סיפור, ואולי זה לא אותו סיפור, ואני חייכתי כי פתאום נזכרתי שהיום זה יום האשה. רגע של יופי ונורמליות, וקצת

קנאה וציפייה, גם אני רוצה. עוד דקה אני בבית ואגלה אם גם ללוחמות מביאים כי אולי

חושבים שהשוויון שהן רוצות אינו כולל ויתור על הפריבילגיה

עתיקת היומין שגבר מביא לאשה פרחים.

בערב, יום ג':קו 25 מתל אביב ליפו: שעת

ערב, האוטובוס מפוצץ בערבים. צעירים, סטודנטים, בדרך

לבלות ביפו, לאכול שווארמה באבו אלעפיה. הלאפה עולה כמו אוטו, המינוס בבנק הורג וגם העמלות, ברצלונה תנצח,

ברצלונה לא תנצח, כמה דקות ארוכות השיחה תקועה בברצלונה. והכל בקולי קולות,

איזה שבעה ערבים, נראים כמו

שנה ראשונה באוניברסיטה לא דופקים חשבון לאף אחד, גם לא לנהג שנצמדו אליו כי

לא היה מקום להכניס רגל ולא יד, ולא לבחור הבלונדיני

שנתקע בדיוק באמצע ביניהם וגילה סימני מצוקה, לא ברור

בוודאות למה. בקיצור, היה שמח. לעומת נסיעה קודמת שלי שבה ויתרתי על השיחה

עם מוסא, הפעם הרגשתי מאוד נוח לשלוף את הנייד ולהתקשר

אליו, אך לא יכולתי לעשות זאת בשל הצפיפות האיומה.

אז מה היה לנו כאן הפעם, היתה קבוצה גדולה מלוכדת, מודעת לעצמה, לא ברור עד כמה מודעת לסביבתה, ובכל זאת השפיעה עליה. הנוחות, התמימות, הקלות, בהן דיברו

ופטפטו, כל כך שבו את לבי שרציתי להצטרף לשיחה אתם

בערבית, אך לצערי לא היה לי

מה לתרום בענייניה של ברצלונה.

http://j14.org.il/articles/44912

מכתב לחולדאי Sigal Shimoni

רון היקר אני בני משפחתי וכל חברי בחרו בך כול השנים ,אבל

לאחרונה ראינו את הזוועה שאתה מתעתד לעשות בחוף

פרישמן ולאורך כל הטיילת, הזדעזענו לשמוע כי עלות הפרוייקט היא 150 מיליון שקל, שהיו יכולים לסייע למשפחות מצוקה רבות לפיתוח מתנסים ודברים

רבים אחרים שהעיר זקוקה להם. אנחנו לא מסוגלים

אפילו לדמיין ולהכיל את גודל הזוועה של צמצום חוף הים

וההשלכות האקולוגיות לטווח הארוך, וכל זה עבור יוקרה

ובצע כסף ולא באמת עבור


אחת מהן. ברית בין מיעוטים, שבראשה עומדת מי שרואה במנחם בגין מודל חיקוי, כמי

שלא ראה באופוזיציה מדבר. איך שגלגל מסתובב לו.

המחאה החברתית של קיץ 2011 כבר בישרה על כך:

איציק אלרוב החרדי התחבר לבני גרוברמן ואיל עופר

החילונים ב"מחאת הקוטג'", והמונח המיושן "מדינת

רווחה" יצא דווקא מפיה של אשה צעירה בשם דפני ליף

שהובילה את מחאת האוהלים.מה שנראה מיושן וארכאי

ייהפך ל"חדש", ומה שנראה הכי חדש שיש כמו "לימודי

ליבה" ו"שיוויון בנטל" ייהפך בקרוב לאותה שאיפה מיושנת

להחזיר את כור ההיתוך של מפא"י, הפעם תחת ההגמוניה

של הליכוד, יש עתיד והבית היהודי.

https://www.facebook.com/hk1957

חילוניים הם ילמדו על חשבון ההורים

Dan Alon //

ממליץ מאוד לקרוא בעיון את ההסכמים הקואליציוניים.

1. חלק ניכר, שלא לומר 'רוב' המסמכים, עוסקים

בכופתאות.2. החלק המהותי ("מהות",

זוכרים?) מעורפל ובלתי מדיד.3. אין קשר בין ההבטחות

והסיסמאות לפני הבחירות, להסכמים. "שוויון בנטל" של

יש עתיד, מזכה קבוצה של "מתמידים" ב-"מלגת לימודים

גדולה יותר", עד גיל 26. אם היה לכם ספק, אז חילוניים

אינם "מתמידים", הם ילמדו על חשבון עצמם או ההורים.

https://www.facebook.com/Daan.Alon

החברה האזרחית היא היעד

Ido Atary //

תמיד אהבתי לקרוא על האיום האיראני. איכשהו כצעיר

בתיכון, זה היה נושא ש"משך אותי". עם השנים התמחיתי במסגרת לימודיי בבינתחומי

בביטחון וטרור ותמיד "עקבתי" אחרי התפתחויות. לא

אשכח שבתוכניות טלוויזיה אמריקאיות בשנות ה90!!!

דיברו בפאנלים פוליטיים על האיום האיראני והצורך לעוצרו

והצורך לקבל תקציבים.די נמאס לי. מאז המחקר שלי ל-MA באוניברסיטה העברית, "נגמר לי הסוס", הפנמתי שזו

זירה נוספת לסחיטת כספים ללא בקרה או פיקוח. כל שנה

בכירים ביטחוניים מציבים אולטימטומים המתנפצים על

קרקע המציאות. איכשהו, תמיד יש ברקע איזו עסקה

אפלה המצריכה מאות מיליונים, אם זה בצוללות

מטוסים, כשיש "מתווכים" אובייקטיבים (פחחח)

שגוזרים קופון שלם בכל שלב. זה לא פופולארי, אבל

חדלתי להאמין. כיום, אני מפלח את

ה"אסכולות הביטחוניות" באמת. אסכולת "אני זקוק

לתקציב דחוף" המכונה "אסכולת הדד ליין לשנה

לפעול", אסכולת "אני זקוק לתקציב, כדי שלא תבואו אלי בתלונות אחר כך, ואני במבט

נוקב אומר 'אמרתי לכם' ", המכונה גם אסכולת "הדד

ליין לשנתיים-שלוש", וכן על זו הדרך. הלוואי וימצא בכיר ביטחוניסט אמיץ להתמודד

מול "גוזרי הקופון" בתיווכי עסקאות מגלומניות, ומול

"תאגידים ביטחוניים" לסידור תעסוקה ב"יום שאחרי" ומול

החברים הפחדנים לשעבר ובהווה במשרד הביטחון

ולומר להם, הצבא איננו יעד עליון, החברה האזרחית היא

היעד וכשהיא קורסת כלכלית מריכוזיות תאגידית, עלינו

"להשתתף בנטל" ולהיאבק בריכוזיות התאגידית שבתוכנו

פנימה, במשרד הביטחון וגרורותיו, בערוצים הקדמיים

והאחוריים, בזרועו הארוכה והקצרה. מ ה פ כ ה.

השאלה, האם יימצא המנהיג? נחכה ונראה.

https://www.facebook.com/ido.atary

עושה איפה ואיפהYaëlle TotHany Adv

שי פירון שר החינוך. האדם שאצלו למדתי שש שנים

תמימות והכרתיו ככזה העושה איפה ואיפה בין מזרחים ואשכנזים, בין אתיופים לרוסים, בין תימנים לכל

האחרים.מעניין אם עכשיו יפציעו

כיתות חדשות ברחבי הארץ, כאלו שמחולקות לפי גזעים/

עדות, בדיוק כפי שפירון הנהיג בפתח תקווה.

אחחח... געגועיי לכיתת האתיופיות, כיתת התימניות, כיתת הפולניות. אכן לימדתני

חינוך מהו, מר שי פירון.https://www.facebook.com/yaelle.tothanyadv

אנונימוס מתכננים התקפה מאסיבית על ישראל : " נמחוק את ישראל מהאינטרנט "

// יריב עמיתשיתוף פעולה נרחב בין האקרים מרחבי העולם יוביל להתקפה מאסיבית על ישראל בתחילת חודש אפריל . קבוצת אנונימוס

הודיעה כי הנזק שתגרום לישראל יהיה עצום ובישראל מתייחסים לאיומים ברצינות .

תאריך היעד , לדברי הקבוצה , שפירסמה את הודעתה בטוויטר , הוא ה-7 באפריל . הקבוצה קראה להאקרים בכל העולם להצטרף

להתקפה המתוכננת . בישראל מתייחסים ברצינות לאיומים ואמצעים הגנתיים ננקטים על ידי הגורמים הנוגעים בדבר . "בימים

האחרונים ההתארגנות ברשת נמצאת בשיאה. מה שמבדיל את ההתקפה הזו מהתקפות קודמות - שהפעם קיים איחוד כוחות בין גורמים רבים הפועלים ממדינות שונות בעולם", אמר אופיר בן אבי,

מנהל ממשל זמין. " " אנחנו אנונימיים. אנו רבים. לא נסלח ולא נשכח. ישראל, לא

תוכלי לעצור אותנו", נאמר בדברי האיום.


אתם מוזמנים להצטרף. נשמח לקבל מכם חומר מערכתי בצרוף הקישור למקום הופעתו המקורי.

הופעת גיליונות עתוןאישי תלווה בפרסום ובדיוור ישיר לציבור הרחב כדי לגרום לקהל גדוליותר להיחשף לחומרים שאתם מייצרים. כל רעיון, עצה ועזרה יתקבלו על ידינו בברכה.

ככה זה.// אבי מור

שאלנו אותנו מספר חברים בפייסבוק � מי עומד

מאחורי "עיתון אישי". התשובה פשוטה וחד

משמעית: אף אחד. היוזמה היא יוזמה פרטית שלנו,

ללקט תחת קורת גג אחת חומרים שמייצרים אחרים, האוחזים בדעות הקרובות

לשלנו ולהעניק להם חשיפה גדולה יותר.

התקשורת הממוסדת (כמעט כתבנו 'מטעם')

מערפלת, מטשטשת, מספרת חצאי אמיתות

במצוות הפוליטיקאים ובעלי ההון ואצל חברינו לפייסבוק,

לטוויטר ולבלוגים אנחנו מוצאים את חלקה הנסתר

של המציאות.פעם בשבוע אנחנו

משתדלים להפיק גיליון של "עיתוןאישי" המורכב

מפסיפס של ידיעות, כתבות ויצירות שקראנו ואהבנו. הופעתו מלווה בפרסום

מודעות בגוגל ובפייסבוק ובמשלוח לרשימות דיוור

של אלפי איש.

קצרים נו, טוב, אלה החברים שלנו

אחים שליAvi Blecherman //

בקפה סמוך לביהמ"ש שלושה גיבורים, שלושה מתקני עולם,

שלושה שעומדים כעת לדין עם עוד רבים וטובים וטובות אחרים על עמידתם הנחושה

על זכות המחאה וחופש הביטוי באותו יום שישי של

אלימות משטרתית ועירונית ב22 ביוני בשדרות רוטשילד.

מי יכול על היחד הזה? והעיקר לא לפחד כלל...

https://www.facebook.com/avi.blecherman

טריקי�ביבי מנצח שוב

// חנה קיםטריקי-ביבי שוב הצליח

במשימה החשובה מכל: חיזוק שלטון היחיד שלו. ככל שהוא

זוכה לפחות מנדטים מהציבור,

כך הוא מבצר עוד יותר את קודקוד הפרמידה, משקיף

מלמעלה ונותן לנערים לשחק בפניו.

הוא שר החוץ (במקומו של ליברמן), הוא שר האוצר דרך

מנכ"ל משרדו הראל לוקר שעומד בראש צוות שיעצב

את מדיניות האוצר (יאיר לפיד עוד יבין את זה), את מדיניות משרד הכלכלה (בנט גם עוד

יבין את זה), והוא פיזר את סמכויות משרד הבטחון בין

כמה וכמה שרים (גם יעלון עוד יבין את זה), כדי שלמזכירו

הצבאי תהיה יותר סמכות מאשר לשר הבטחון. ציפי

ליבני חזרה לתפקיד המסורתי שלה כנושאת-הכלים של

טריקי-ביבי בממשלתו הראשונה. היא תהיה

הקונסיליירי הקרובה לאוזנו.

אז יש כמה שרים שלא יביישו את מוסד ממשלת ישראל,

יעבדו קשה ובאמת ישרתו את הציבור, אבל דווקא הממשלה

הזאת, על כרעי הברית בין בנט ללפיד שנשבעו לפרק

את הריכוזיות במשק, תהיה הממשלה שתרכז עוד ועוד

כוח בידיו של איש אחד. ואם מישהו, איזה ילד הולנדי כזה, יגיד: רגע, זה נראה יותר כמו

דיקטטורה מאשר סוג של דמוקרטיה - טריקי-ביבי

יקרוץ ויאמר לנו: "משילות". תנו לו למשול.

• • •הפוליטיקה החדשה תמצא,

אולי, באופוזיציה. לא בממשלה.

מפלגת העבודה שבמופגן לא זוחלת כהרגלה לממשלה,

מרצ מחוזקת שלא מתביישת להיות שמאל, שתי מפלגות

המכונות חרדיות דחויות וחדורות-זעם, ומפלגות ערביות שהעלאת אחוז

החסימה עשוי למחוק לפחות

עם Eyal Gil , Daphni Leef ו משה כהן

ishi005

Documents