הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן

חצי אמת גרועה משקר?

על סימון מזון מהונדס גנטית

הדר דוד

1

תוכן עניינים

3............................................................................................מבואב.5........................................................................מזון מהונדס גנטיתג.

5................................................................................רקע מדעי.16....................................................................................יתרונות.27..............................................................חששות ובעיות אפשריות.3

7............................................................הביקורת הבריאותית)א(8.............................................................הביקורת הסביבתית)ב(9....................................................הביקורת החברתית-כלכלית)ג(

10.............................הצדקות לסימון מנדטורי של מזון מהונדס גנטיתד.10...........................................הצדקה תיאורטית: אוטונומיית הצרכן.1

11.................................................................הצגת ההצדקה)א(13.......................................................איזון הזכות לאוטונומיה)ב(14.......................................................שרטוט הגבולות המוצע)ג(

18........................................................................דרישה ציבורית.219.................................................................................דין פוזיטיביה.

20......................................סימון מזון מהונדס גנטית בארצות-הברית.122....................................סימון מזון מהונדס גנטית באיחוד האירופאי.224................................................סימון מזון מהונדס גנטית בישראל.3

26.........................................................דיון ביקורתי: סימון סלקטיביו.27...........................................................שיטות השבחה מסורתיות.1

28..........................................................................מוטגנזה)א(29...........................................................הנדסה כרומוזומלית)ב(

30..........רידוד ההבחנה בין שיטות ההשבחה המסורתיות להנדסה גנטית.230........................................................................היבט טכני)א(31....................................................................היבט בריאותי)ב(34.....................................................................היבט סביבתי)ג(36............................................................היבט חברתי-כלכלי)ד(

2

39..................................שמיטת ההצדקות לסימון מזון מהונדס גנטית.339..........................................................................תאורטית)א(41..................................................................דרישה ציבורית)ב(

42..........................דין רצוי: סימון מנדטורי, וולונטרי או אי סימון כללז.46............................................................................סיכום ומסקנותח.48................................................................................ביבליוגרפיהט.

מבואא.

כפי שאטען במאמר זה. נעשה שימוש בהקשרים רבים"חצי אמת גרועה משקר..." בביטוי הביטוי חל במלוא עוזו גם בסוגית הסימון של מזון מהונדס גנטית, המאופיינת בסלקטיביות,

דיסאינפורמציה והטעיה.

העוצמה עם לתמורה. הבטחה בה שטמונה חדישה טכנולוגיה היא הגנטית ההנדסה שטכנולוגיה זו הקנתה לבני-האדם באו ביקורות וחששות. ההנדסה הגנטית הוצגה בתעמולה

כתוצאה מכך ניעור1ארוכת שנים כמסוכנת לבריאות, לסביבה ולמבנה החברתי והכלכלי. הציבור משנתו וקמה זעקה הקוראת לסימון מזון מהונדס גנטית לצורך קיום האוטונומיהולאור החששות המלווים את השיטה. מדינות רבות ענו לקריאה הציבורית של הצרכנים

וקבעו חובת סימון של מזון מהונדס גנטית.

שיטות פיתח החקלאות בתחום המדעי המחקר גנטית, הנדסה מלבד השנים, לאורך שהפכו ופחות, יותר מודרניות רבות, נוספות טיפוח(, שיטוח גם )הנקראות השבחה לטכניקות חקלאיות נהוגות. אמנם הנדסה גנטית נחשבת כשיטת הטיפוח החדישה ביותר, אך זמן לא רב לפניה נתגלו שיטות השבחה נוספות כגון הנדסה כרומוזומלית או שימוש בקרינות רדיואקטיביות וכימיקלים שונים לצורך ביצוע שינוי גנטי בצמחים, אשר מוגדרות,

1 C. Ansell, R. Maxwell, and D. Sicurelli, Protesting Food: NGOs and Political Mobilization in Europe, in WHAT’S THE BEEF: THE CONTESTED GOVERNANCE OF EUROPEAN FOOD SAFETY 97 (2006)המאמר מציג את .

כיצד שונות באירופה. המאמר מסביר כנגד ההנדסה הגנטית במדינות התעמולה רבת השנים שהופעלה התעמולה, שהתחילה בפרסומים שליליים מאת הארגון הבינלאומי גרינפיס, החלה להתפשט ביבשת ולהובילביטויים פשוטים: ראשית, מספר ניתן למצוא לפרסום שלילי זה כמה גנטית. כמו-כן, עמדה אנטי-הנדסה המאמרים המשפטיים המדברים בגנות ההנדסה הגנטית, והמצביעים על חששות בריאותיים וסביבתיים לא נכונים, הוא רב ביותר. כיום, נתקשה למצוא מאמרים אשר מנתחים את הסכנות שבהנדסה הגנטית באופן מדויק ונכון. שנית, התקשורת, לרוב, גם היא מצביעה על ההנדסה הגנטית כשיטה שיש להיזהר ממנה ומציבה סכנות בריאותיות וסביבתיות. ראו, למשל: נעם אוחנה "כיצד מזון מהונדס גנטית עלול לסכן את בריאותנו"

)הארץ , אייל גנור, "קללת ההנדסהEatwell (2013)(. ראו גם: רומי חוכמה "זהירות הנדסה גנטית" 2015 , והרשימה עוד ארוכה. שלישית, כאשר אנחנו מחפשים, באופןפוקוסהגנטית: הרצאתו של עדיאל תל-אורן"

במנועי החיפוש באינטרנט, קופצות תמונות מפחידות רבות – פירות וירקות"GMO"הפשוט ביותר, את המונח המזהיר מפני Biological hazardשבהם נעוצים מזרקים, פירות רקובים, פירות וירקות עליהם מתנוסס סמל של

הצריכה של הנדסה גנטית והסכנה הטמונה בה ועוד. לפיכך, ניתן למצוא ברשת ובתקשורת הזמינה לציבוראזהרות רבות מפני הנדסה גנטית היוצרות בקרבו חשש לא מציאותי.

3

וכיון אין אך מדינה בעולם עדיין, כשיטות השבחה מסורתיות. שיטות אלה אינן מסומנות, הדורשת סימונן.הסיכונים הבריאותיים, הסביבתיים והחברתיים של ההנדסה הגנטית, אשר הצדיקו, בין היתר, את קיום זכותו של הצרכן לדעת כי המוצר מהונדס גנטית, חלים גם לגבי שיטות ההשבחה המסורתיות חרף ייחוסן הבלעדי להנדסה הגנטית, שנעשה ללא הצדקה

מדעית. סימון המזון המהונדס גנטית מהווה אפוא סימון סלקטיבי ומטעה.

בנוסף, במנותק מחששות בריאותיים או סביבתיים, טוענים דוגלי האוטונומיה כי זו מחייבת הקניית זכותו של הצרכן לבחור את אשר הוא מכניס לפיו, ובהתאם גם הזכות לבחור שיטת השבחה בין אם זו הנדסה גנטית ובין אם זו שיטה מסורתית. אולם, האוטונומיה אינה זכותשל למדיניות דווקא המושכים וערכים אחרים שיקולים למול לאזנה יש מוגבלת. בלתי

אי-סימון מזון.

גנטית בלבד אינו תורם לאוטונומיה מזון מהונדס סימון כי נבנית המסקנה זה על-רקע הצרכנית אלא אף פוגע בה. באמצעות סימון סלקטיבי מתחזקת בקרב הציבור הקונספציהזו ולמזון טבעי. קונספציה השגויה שהמערכת החקלאית מחולקת למזון מהונדס גנטית נוצרת היות שרק המזון המהונדס גנטית מסומן, וכך, נשבה הציבור בתפיסה כי המוצרים שאינם מסומנים הינם "טבעיים" יותר ועל-כן עדיפים על-פני המזון המהונדס גנטית. הרובד הדקלרטיבי הטמון בסימון מזון, שמציגו כדבר הראוי למחשבה חוזרת טרם צריכתו, מניא את הצרכן מלקנות מזון מהונדס גנטית ומפנה אותו לעבר המוצרים שאינם מסומנים במחשבהאו "טבעיות" יותר אינן המסורתיות ההשבחה שיטות ואולם, טבעיים. אלה כי מוטעית בטוחות לבריאות ולסביבה וייתכן שהצרכן אף אינו מודע לקיומן בשל אי-סימונן. לכן, חצי האמת בהקשר זה גרועה משקר, לטעמי; היא בונה אשליה מוטעית ומכווינה את הציבור לפעול על-פיה. גם סימון וולונטרי הקיים, למשל, בארצות-הברית המתמקד במזון מהונדס גנטית ומאפשר סימון של מוצרים ככאלה ש"אינם/הינם מכילים רכיבים מהונדסים גנטית" בעל השפעה קונספטואלית דומה על הציבור, בהיותו סימון מטעה המגלה באופן נגטיבי כי המזון אינו מכיל רכיבים מהונדסים גנטית, אך מסתיר באופן פוזיטיבי מהי שיטת הטיפוח בה

גודלו מרכיבי המוצר.

בין מזון מהונדס גנטית לשאר דיכוטומיה כתוצאה מחשיפת המציאות המורכבת, שאינה המוצרים, יש לשאול מהי שיטת הסימון הראויה. האם לסמן את כל שיטות הטיפוח, לאפשר סימון וולונטרי או לא לסמן כלל. סימון שלל שיטות ההשבחה אינו סימון בריאותי. משכך, עלול הסימון להפחית מאפקטיביות סימונים בריאותיים חשובים יותר, לגרום לעליית מחירים, לפגוע באוטונומיה של הצרכים ולגרום להצפת מידע בציבור ויצירת בהלה מיותרת. סימון וולונטרי כפי שקיים בארצות-הברית אינו ראוי כאמור משיקולי אוטונומיה וההטעיה הכרוכההטיפוח בשיטת מוצרו את לסמן בוחר היצרן במסגרתו פוזיטיבי, וולונטרי וסימון בו,

4

רוחב השלכות בעל מטעה, סימון הוא גנטית מהונדס מזון סימון ישים. אינו שננקטה, שליליות, והוא אף אינו תורם למימוש בחירה אוטונומית.

והביקורות שהועלו כנגד הנדסה זה לא אתיימר להתמודד עם הטענות אם-כן, במאמר הגנטית כפי שעשו רבים וטובים, אולם כן אנסה להראות כי ביקורות אלה אינן ייחודיות למזון מהונדס גנטית. המאמר יעסוק בשאלה האם יש בהנדסה הגנטית סכנה יתרה, המצדיקה את סימונה דווקא ולא את סימון שאר שיטות ההשבחה. כמו-כן יבחן המאמר מהם גבולות האוטונומיה בכלל ובהקשר הצרכני בפרט. מהם הקריטריונים והשיקולים הצריכים ללוות את הרגולטור בעת קבלת ההחלטה איזה מידע יש למסור לצרכן באמצעות סימון מנדטורי,

ומה ההשלכות של סימון-יתר.

למאמר תרומה חשובה לשיח האקדמאי בתחום הסימון של מזון מהונדס גנטית, העומד תכופות בראש סדר היום הציבורי בארץ ובעולם. בארה"ב ניתן לראות מהלכי חקיקה רבים בנושא, ובארץ סימון המזון המהונדס גנטית נמצא בשלבי הסדרה. ניהול שיח מקצועי בנושאועם עם העמדה המדעית קווי הסדרה המתיישבים לעיצוב הרגולטור את יוביל הסימון דרישותיו של הציבור. מעבר לכך, המאמר מציג את כלל השיקולים הנוגעים לסימון מזון מהונדס גנטית, מציג את העמדה המדעית המקובלת וחושף את מה שהוסתר מהציבור זה זמן רב. כך, יונגש לציבור מידע היכול לסייע לו לגבש עמדה אמתית וכנה בנושא סימון מזוןגבולותיה ואת לאוטונומיה הזכות מנתח לראשונה את כמו-כן, המאמר גנטית. מהונדס במישור הצרכני ובזכויותיו של הצרכן לדעת מידע בנוגע למזונו. המאמר מציע קריטריונים ושיקולים אשר יש לתת עליהם את הדעת בעת בחינת השאלה האם יש לחייב למסור לצרכן

מידע בדרך של סימון מנדטורי.

בפרק הבא אציג רקע מדעי לשיטת ההנדסה הגנטית, אציג את יתרונותיה, ואת החששות הכרוכים בה. אז אבחן הצדקות לסימון מזון מהונדס גנטית על-רקע זכות הציבור לדעת ולבחור מזונו, וגבולותיה, לאור אותם סיכונים שנמצאו בשיטה. אעבור לסקירת הדין הקיים בארצות-הברית, אירופה, והמצב המשפטי בישראל. לאחר מכן אציג את הטענה המרכזית; אסביר על אודות שיטות ההשבחה המסורתיות, ארדד את ההבחנה המובלעת שנוצרה בין שיטות אלה לבין ההנדסה הגנטית, אציג את הבעייתיות בסימון הסלקטיבי, ואדון באפשרויות

הסימון הקיימות.

מזון מהונדס גנטיתב.

רקע מדעי.15

תאיו של כל יצור חי, בעל-חיים או צמח, מכילים דנ"א, הדרוש לתפעולו. הדנ"א הינו החומר התורשתי והצופן הגנטי המורכב ממקטעים רבים, הנקראים גנים, הקובעים את תכונותיו

הדנ"א הינו2הפיזיולוגיות של האורגניזם, והאחראים על ייצור החלבונים הדרושים לתפקודו.יצור צופן גנטי שפה אוניברסלית ומהווה מכנה משותף בין כל האורגניזמים, אולם לכל

3ייחודי.

הנדסה גנטית היא פרוצדורה מדעית באמצעותה מועברים, במכוון ובמדויק, מקטע דנ"א על-ידי חיתוך והדבקת מקטע דנ"א, ניתן לקבל צירוף חדש ורצוי של4מאורגניזם אחד לשני.

דנ"א. כך, נפרצים הגבולות בין המינים, ומתאפשר להחליף מקטע דנ"א שמקורו בחיידק,ולהעבירו לצמח, או מקטע דנ"א שמקורו בפרח בר ולהשתילו בתירס.

לימים, גייסו חברות הזרעים את הטכנולוגיה החדישה הזו להעברת גנים המבטאים תכונותגידול. צמחי אל או5רצויות עשבים, קוטלי בפני עמידות לצמח להקנות ניתן למשל,

דנ"א במקטעי ושמקורן טבע בדרך לו משויכות שאינן תכונות בוויטמינים, להעשירו מאורגניזמים אחרים.

מזון בייצור המובילות מהמדינות כמה מהמדינות. בחלק במהירות אומצה הטכנולוגיה וארגנטינה. קנדה ארצות-הברית, הן גנטית בשנת 6מהונדס לדוגמא, ייצרה2013 ,

מיליון דונמים של יבול מהונדס גנטית של תירס, סויה, כותנה, קנולה,701ארצות-הברית 7סוכר, סלק, דלעת, אלפלפה ופפאיה.

דוח של משרד החקלאות האמריקאי מה- יותר מ-30.6.16על-פי מהיבולים של90%, כמו-כן, לאור השימוש ביבול מהונדס8תירס, סויה וכותנה מהונדסים גנטית בארצות-הברית.

זנים שאינם מהונדסים גנטית בזמן ולצד ערבובו עם גנטית כחומר גלם למוצרים שונים ש- היא והאחסון, ההערכה מהמזון המעובד המונח על מדפי המרכולים75%ההובלה

2 Rolf Meyer, Tomas Ratinger and Kai P. Voss-Fels, Technology Options for Feeding 10 Billion People: Plant Breeding and Innovative Agriculture, Science and Technology Options Assessment European Parliament Annex

D: Plant Breeding 5 (2013).3 FRANCIS COLLINS, THE LANGUAGE OF LIFE: DNA AND THE REVOLUTION IN PERSONALISED MEDICINE, 6

(2010).4 Ronnie Cummins, Hazards of Genetically Engineered Foods and Crops: Why We Need a Global Moratorium,

in FOOD INC.: HOW INDUSTRIAL FOOD IS MAKING US SICKER, FATTER, AND POORER-AND WHAT YOU CAN DO ABOUT IT 79, 79-80 (Karl Weber, 2009). "?(6-7 כ"ג )הביוספירה ראו גם: יוסף הירשברג "הנדסה גנטית מהי

2 ,2-4( 1994.)5 R. Michael Roberts, Genetically Modified Organisms for Agriculture Food Production: The Extent of the Art

and the State of the Science, in LABELING GENETICALLY MODIFIED FOOD: THE PHILOSOPHICAL AND LEGAL DEBATE 11 (Paul Weirich ed. 2007).

6 Margaret R. Grossman, Environmental Law: Genetic Technology and Food Security, 62 AM. J. COMP. L. 273, 274 (2014) .

שם. 78 National Agricultural Statistics Service Report (06.30.2016), available at. http://usda.mannlib.cornell.edu/MannUsda/viewDocumentInfo.do?documentID=1000נתונים דומים ניתן למצוא

, שם.2013גם משנת 6

גנטית. מהונדסים רכיבים מכיל כולל9האמריקאים, שם הינו מעובד מזון המונח ודוק, לתהליך בו עוברים חומרי גלם ממצבם הטבעי למזון הראוי למאכל. לכן לוקחת ההנדסההיומיומית בתזונה משמעותי מרכיב ומהווה האמריקאית בחקלאות חשוב הגנטית חלק

בארצות-הברית.

המצב בישראל שונה לחלוטין: היא נמצאת בחוד החנית המוביל את הפיתוח הטכנולוגי בחקלאות ובהנדסה גנטית, ואחראית על פיתוח זני צמחים מהונדסים גנטית בעלי פוטנציאלתוצרת חקלאית אין אולם, בעיות חקלאיות, כשמחקרה בתחום מפותח מאוד. לפתרון עול הרגולציה הכבד ואין מסחור מקומי בתחום, בשל גנטית מקומית של מזון מהונדס

עם-זאת, מתנהל ייבוא שוטף מחוץ-לארץ של מוצרים וחומרי גלם10שמטיל משרד הבריאות. כך, שמן הסויה ושמן התירס שאנו מוצאים על המדפים11מהונדסים גנטית, כמו תירס וסויה.

בנוסף, ניתן להניח כי בשל ייבוא זה,12בארץ, יוצרו באמצעות סויה ותירס מהונדסים גנטית.גלם בחומרי היצרנים השתמשו בארץ המשווקים מוצרים של והעיבוד הייצור בתהליך מהונדסים גנטית, ולכן רבים מהמוצרים שאנו צורכים בישראל מכילים רכיבים מהונדסים גנטית. יש לציין כי טרם פורסם מחקר מקיף המעריך את מספרם ואחוזם של המוצרים המכילים רכיבים מהונדסים גנטית, אך כאמור ניתן להעריך כי יצרנים משתמשים תכופות

בחומרי גלם מיובאים מהונדסים גנטית.

גלם כחומר וסויה( תירס )כמו גנטית ביבול המהונדס בשל השימוש של תעשיית המזון למוצרים שונים ורבים, "מזון מהונדס גנטית" הוגדר כמזון שהוא או לפחות אחד ממרכיביו

13עברו שינוי גנטי באמצעות הנדסה גנטית.

יתרונות.2

בטכניקה המהפכנות רבות. פיתוח אפשרויות החקלאות בפני פתחה הגנטית ההנדסה ובכך הגידול, מושא לצמח רצויות ספציפיות תכונות להקנות וביכולת בדיוקה נעוצה

שמגבלות הגזע נפרצות.

9 Diane M Phillips and William K. Hallman, Consumer Risk Perceptions and Marketing Strategy: The Case of Genetically Modified Food, 30.9 Psychology & Marketing 739, 741 (2013).

כך, ניתן לראות כי עד היום )שנת 10 ( לא אושר לייצור ולמסחר מזון מהונדס גנטית בישראל. ראו:2016 רשימת המזונות שאושרו ונרשמו כמזון חדש של משרד הבריאות:

https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/NovelFood/Pages/NovelFoodList.aspx אתר משרד הבריאות שירות המזון הארצי מזון מהונדס גנטית.11 www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/NovelFood/Pages/EngFood.aspx

(,2011 בדצמבר 12 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. יום שני, ט"ז בכסלו התשע"ב )112 פרוטוקול מס' 12. 10עמוד

13 R. Streiffer, & A. Rubel, Democratic Principles and Mandatory Labeling of Genetically Engineered Food, 18 PUBLIC AFFAIRS QUARTERLY 223, 225 (2004).

7

למזיקים עמידות הקניית על-ידי היבול את להשיא האפשרות הינו בשיטה, אחד יתרון כך, יתאפשר ביטחון תזונתי לאוכלוסיות הנמצאות במצוקת רעב, להצניח14ולחומרי הדברה.

יסייע ושטח, מה שבתורו מים כמו הגידול הטבעיים, ולהקטין את משאבי המזון מחירי 15לסביבה לאור החיסכון במשאבים סביבתיים.

מזון עולמית. בעשורים הבאים נכבד במאבק לאספקת ההנדסה הגנטית תופסת מקום אוכלוסיית העולם תגדל משמעותית, דבר שיקשה על האפשרות לייצר מזון במידה מספקת

הגידול. עקב שיתעורר בעלי16לצורך צמחים זני לייצר ניתן גנטית, הנדסה באמצעות עוד יתאפשר להתמודד עם17פוטנציאל תנובה גדול, שיוכלו לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה.

קשיי האקלים במדינות מתפתחות, המונעים אפשרות לגידול משמעותי של יבול, כמו בצורת כך, מתגבשת היכולת לבסס תשתית חקלאית ענפה במדינות מתפתחות המתקשות18וקור.

בגידול עצמאי של יבול.

למשל, חברת הזרעים הבינלאומית מונסנטו, העוסקת, בין-היתר, בפיתוח זרעים מהונדסיםבחלקים השוררת הבצורת עם להתמודד כדי מהתייבשות, החסין תירס פיתחה גנטית, מהווה שתירס העובדה בשל ביבשת, הפושט הרעב עם ולהתמודד באפריקה, נרחבים

19מרכיב מרכזי בתפריט האוכלוסייה האזורית.

יתרון נוסף הוא האפשרות לעצב ערך תזונתי למזון על-ידי החדרת היכולת לייצר באופן דוגמה מובהקת היא האורז20עצמאי ויטמינים ורכיבים תזונתיים חשובים אחרים אל הצמח.

Aהזהוב, שיוצר באמצעות הנדסה גנטית כך שיכיל בטא-קרוטן הנחוץ לייצורו של ויטמין

גורם לעיוורון ולמוות למילוני אנשים במדינות עולםA מחסור בויטמין 21החיוני לבריאותנו. שלישי הסובלים מחוסר תזונה. על-רקע חיוניותו הבריאותית, לאורז הזהוב פוטנציאל אדיר

בשמירה על חיי מיליוני בני-אדם הסובלים ממחסור בו.

אם-כן, ההנדסה הגנטית אינה רק אמצעי להגברת היבול והתגברות על הרעב העולמי, אלא אף מסייעת בשיפור ערכו התזונתי של מזוננו ובעלת פוטנציאל להקנות ביטחון תזונתי

לאוכלוסיות מוחלשות. 14 Rich Matthew, The Debate over Genetically Modified Crops in the United States: Reassessment of Notions of

Harm, Difference, and Choice, 54 CASE W. RES. L. REV 889, 892-893 (2003)..893 שם, בעמוד 1516 Katherine A. Van Tassel, Genetically Modified Plants Used for Food, Risk Assessment and Uncertainty

Principles: Does the Transition from Ignorance to Indeterminacy Trigger the Need for Post-Market Surveillance, 15 BUJ SCI. & TECH. L. 220, 225 (2009).

.280-281 בעמוד ,6ה"ש שם. ראו גם: גרוסמן, לעיל 17 גרוסמן, שם. 18שם, בעמוד 19 מונסנטו לפיתוח הזן, דרך אתר החברה:281 על תרומתה של חברת ניתן ללמוד עוד .

http://www.monsanto.com/improvingagriculture/pages/water-efficient-maize-for-africa.aspx 20 Michael B. Homer, Frankenfish-It's What's for Dinner: The FDA, Genetically Engineered Salmon, and the

Flawed Regulation of Biotechnology, 45 COLUM. JL & SOC. PROBS. 83, 90 (2011).21 Peter Pringle, Food, Science, and the Challenge of World Hunger – Who will Control the Future?, in FOOD

INC.: HOW INDUSTRIAL FOOD IS MAKING US SICKER, FATTER, AND POORER – AND WHAT YOU CAN DO ABOUT IT 65, 65-67 (Karl Weber, 2009).

8

חששות ובעיות אפשריות .3

על-אף הפוטנציאל הגלום בהנדסה גנטית, הביקורת הציבורית והאקדמית לא איחרה לבוא, ובמלוא עוזה. התמקדותה הייתה בשלושה ערוצים: הבריאותי, הסביבתי והחברתי-כלכלי. אולם, כפי שיודגש ויובהר בהמשך המאמר, הביקורות כנגד ההנדסה הגנטית אינן ייחודיות

לה, ועומדות כנגד שאר שיטות ההשבחה הקיימות.

הביקורת הבריאותית א()

לפי הביקורת הבריאותית מדובר בשיטה חדשנית הנמצאת בחיתוליה, והסיכונים הבריאותייםהתחוורו. טרם בה רעלנים22הכרוכים ייצור מפני הוא הביקורת תחת המרכזי החשש

צמחים רבים23ואלרגנים מזיקים לבריאות על-ידי הצמח, עקב שינוי לא רצוי בהרכבו הגנטי.כמו האדם, לבריאות המסוכנים אחרים וחומרים רעלנים טבעי באופן מייצרים בטבע של ההבשלה בתהליך מתפרקים או נמוכים בריכוזים נמצאים אלה אך תפוח-אדמה,

גנטית,24הפרי. הגנטי הצמחי באמצעות הנדסה בצופן הוא שעקב ההתערבות החשש יתחולל שינוי שיוביל להגדלה בייצור הטבעי של הרעלנים והאלרגנים, יפגע בתהליך פירוקם

25או יוביל לייצור חומרים מזיקים חדשים לגמרי.

גנטית עלול להגדיל הסיכוי לחלות בסרטן בשל לכך מתווספות הטענות שמזון מהונדס אפשרות חשיפתו לחומרים כימיים, לפתח אלרגיות חדשות, לגרום לעמידות לאנטיביוטיקה,יתר בהדברה עקב היכולת להקנות ולהוביל לשימוש להוריד הערך התזונתי של הצמח,

26לצמח עמידות בפני חומרים כימיים.

על-אף ביקורת זו טרם נמצאו הוכחות מדעיות המוכיחות את החשש הבריאותי. עיון באיגוד הספרות המדעית בתחום מלמד כי אף מחקר שנערך לא מצא סיכון בריאותי הקשור ישירות

על-כן הדיון בסוגיה זו מתמקד בשאלה התאורטית בלבד –27לצריכת מזון מהונדס גנטית.מה הסיכון הפוטנציאלי בהנדסה הגנטית.

הביקורת הסביבתיתב()

ו"ידביקו" "יזהמו" גנטית מהונדסים שצמחים באפשרות מתמקדת הסביבתית הביקורת וחרקים הגורמים רוח גנטית עקב וצמחים משדות סמוכים שאינם מהונדסים צמחי-בר להעברת אבקנים, ובכך ישתלטו על האזור החקלאי תוך השלטת התכונה שהוקנתה להם.

.81-82, בעמ' 4קאמינס, לעיל ה"ש 22 שם.23 כך למשל, תפוח-אדמה מכיל סולנין, רעלן המסוכן לבריאות האדם, אך זה נמצא בריכוז נמוך בשורש באופן24

שאינו מסכן את האדם בצריכתו. ראו: אתר משרד הבריאות הימנעות מאכילת תפוחי-אדמה ירוקים.www.health.gov.il/SUBJECTS/FOODANDNUTRITION/FOOD/HANDLINGFOOD/Pages/GreenPotatoes.aspx

.81-82, בעמ' 4קאמינס, לעיל ה"ש 25.894-895, בעמ' 14. ראו גם: מת'יו, לעיל ה"ש 82-85 שם, עמ' 2627 Alessandro Nicolia, et al. An Overview of the last 10 Years of Genetically Engineered Crop Safety Research,

CRITICAL REVIEWS IN BIOTECHNOLOGY 77, 77-85 (2014) .9

המערכת את להוציא עלולה מזיקים, בפני עמידות כמו צמחים, אל תכונות העתקת 28האקולוגית מאיזון.

כך, ההנדסה הגנטית עלולה להוביל לפגיעה במגוון הצמחים לאור השתלטותם המלאכותית צמחים מהונדסים גנטית,29של הצמחים המהונדסים גנטית והחסינים מפני תלאות הטבע.

על למיגור, להשתלט ניתנים עלולים להפוך לעשבים בלתי ועליונות המאופיינים בחוסן לפגום במגוון ובכך וגידולים חקלאיים, צמחי-בר של לגידול שטחים חקלאיים, להפריע הביולוגי. חשש זה קיים ביתר שאת בישראל, שהינה מדינה קטנה וצפופה בה הסיכוי למעבר

גנים משדה אחד למשנהו גדול במיוחד.

כמו-כן, שימוש ביבול מהונדס גנטית שהוקנתה לו עמידות מפני קוטלי עשבים עלול להוביל עשבים אלה עלולים30לשימוש יתר בהדברה, שבתורו יגרום להגחת עשבים החסינים מפניה.

לגרום לנזק רב לחקלאות האורגנית וליבול שאינו מהונדס גנטית שיתקשו להיאבק בהם.

מלבד זאת, חוקרים רבים העלו חששות מפני השפעה מסוכנת ולא ידועה מראש של מזוןשיהיו כך צמחים שהונדסו כי יתכן והמערכות האקולוגיות; על הסביבה גנטית מהונדס באותם מוטנטית התחסנות תהליך להניע עלולים בטבע שונים וירוסים מפני חסינים

יותר למיגור. בנוסף,31הווירוסים. וירוסים, קטלניים וקשים זנים חדשים של יתפתחו כך, הפצת צמחים מהונדסים גנטית עלולה לשבש מערכות אקולוגיות באופן שקשה לצפייה

32ולתיקון.

הביקורת החברתית-כלכליתג()

הביקורת החברתית טוענת שהשימוש בהנדסה הגנטית ישנה את פני החקלאות מהיסוד.וגדולות, בודדות חברות ותקומנה אוליגופול ייווצר כי הוא במשק33החשש שתשלוטנה

34החקלאי, ותתקיים תלות של החוות והחקלאים בזרעי החברות הגדולות והחזקות.

לפי ביקורת זו, בעוד שבעידן טרום-ההנדסה הגנטית יכלו החקלאים לקצור זרעים מיבולם ולהשתמש בהם בעונת הגידול הבאה, במערכת כלכלית-חקלאית המבוססת על הנדסה גנטית, עליהם לקנות זרעים מחברות "הביוטק" ולהיות נתונים למחירים ולמגוון שתצענה,

.895, בעמ' 14 מת'יו, לעיל ה"ש 2829 Weiss, Genetically Modified Crops: Why Cultivation Matters, 39 Brook. J. Int'l L. 875, 887 (2014). Hilary

הקיים בטבע.biodiversityכך, בעיה זו מומשגת באופן מקובל כפגיעה ב-.85-86, בעמ' 4 קאמינס, לעיל ה"ש 30.86 שם, בעמוד 31.895-896 עמוד ,14מת'יו, לעיל ה"ש 32כמו מונסנטו אשר מחזיקה בחלק גדול מאוד בחקלאות המהונדסת גנטית, ומהווה חברת זרעים עצומה33

ראו: גנטית. מהונדסים זרעים על ובלעדיות רבים פטנטים Albertבעלת K.A. Acquaye & Greg Traxler, Monopoly Power, Price Discrimination, and Access to Biotechnology Innovations , 8 AGBIOFORUM - JOURNAL

OF AGROBIOTECHNOLOGY MANAGEMENT & ECONOMICS (2005)..886עמוד , ב29וויס, לעיל ה"ש . ראו גם: 87, עמ' 4קאמינס, לעיל ה"ש 34

10

לחברות הזרעים35על-מנת לעמוד בקצב ההתפתחות החקלאית ובעלייה ברמת הביקוש. המפתחות זנים מהונדסים גנטית אפשרות לרישום פטנט על זרעיהן או לחסות תחת הגנת

זכות המטפחים, ובכך למנוע מחקלאים להשתמש בזרעים, אלא לאחר קנייתם.36חוק תקוותם תולים ולכן גנטית, מהונדסים זנים לפתח כלכלית יכולת אין לחוואים הקטנים

בחברות שכאלה.

יתר-על-כן, לאור ה"זיהום" הפוטנציאלי של יבול מהונדס גנטית את היבול שאינו מהונדס חקלאים כאלה37גנטית, עליו הצבעתי, יתקשו חקלאים לגדל יבול "נקי" מהנדסה גנטית.

יתקשו למכור סחורתם ובכלל לגדל מזון שאינו מהונדס גנטית, עקב החשש שיבולם מכיל38גנים שהועברו מהצמחייה המהונדסת גנטית כתוצאה מפיזור אבקנים מהשדות הסמוכים.

אם-כן, מתעורר החשש שההנדסה הגנטית תנשל חוות וחקלאים קטנים מעבודתם, תפגע בזכותם לעבוד עד כדי היעלמותם כליל ואף תפגע בצרכן בכך שהשוק אינו יוכל להציע דבר מלבד מזון שהוכתם בגנים שמקורם בצמחים מהונדסים גנטית וצמחים שמקורים בזרעים המיוצרים על-ידי חברות גדולות, ובמחיר מופקע. במציאות זו הצרכן יאלץ להתמודד מוליבול שאינו מהונדס גנטית עליית מחירים כוללת בשוק המזון; חקלאים קטנים המגדלים מחברות זרעים לקנות יאלצו בשוק להישאר שיצליחו והחקלאים מהשוק, יידחקו הטכנולוגיה במחיר גבוה, אותו יגלגלו על הצרכנים. כך, נוצר שוק ריכוזי יותר בו מספר קטן

יותר של שחקנים, כאשר בד בבד נטל העלייה במחיר הייצור יועבר ללקוח.

***

לסיום חשוב לציין שלכל החששות לעיל ישנן תשובות-נגד משכנעות; מחקרים רבים מראים בין מדענים רבים נתגלעה מחלוקת בעניין זה,39שמזון מהונדס גנטית אינו מסוכן בריאותית.

עד היום לא דווח40ואין מסקנה ברורה בדבר מסוכנותה או בטיחותה של ההנדסה הגנטית.

. 898 בעמוד ,14מת'יו, לעיל ה"ש 35.272, ס"ח 1973 חוק זכות מטפחים של זני צמחים, תשל"ג–36.898 בעמוד ,14מת'יו, לעיל ה"ש 37.898-899 שם, בעמ' 38 Anthony J. Conner & Jeanne M.E. Jacobs, Genetic Engineering of Crops as Potential Source להרחבה ראו: 39

of Genetic Hazard in the Human Diet, 443.1 MUTATION RESEARCH/GENETIC TOXICOLOGY AND ENVIRONMENTAL MUTAGENESIS 223 (1999)המראה כי שיטת הייצור של הנדסה גנטית אינה מסוכנת יותר ,

& José L. Domingoמשיטות ייצור מסורתיות אחרות. ארחיב על כך בהמשך עבודה זו. עוד ראו בהקשר זה: Jordi G. Bordonaba, A Literature Review on the Safety Assessment of Genetically Modified Plants, 37.4

ENVIRONMENT INTERNATIONAL 734 (2011).40 Lucia Martinelli, Małgorzata Karbarz and Helena Siipi. Science, Safety, and Trust: the Case of Transgenic

Food, 54.1 CROATIAN MEDICAL JOURNAL 90, 94-95 מדעיים(2013) מחקרים די בנמצא אין כאמור, . ואובייקטיביים היכולים להעיד באופן מוחלט כי הנדסה גנטית הינה בטוחה לחלוטין או מסוכנת, והמחלוקת

.Angelika Hilbeck et alהקשה נותרת בעינה יתומה מתשובה חד-משמעית. ראו מאמר חדש לעניין זה: No Scientific Consensus on GMO Safety, 27.1 ENVIRONMENTAL SCIENCES EUROPE 4 אולם, יש כאלו.. (2015)

המאמינים שאין באמת מחלוקת, וכי יש קונצנזוס בנוגע לבטיחותם של מוצרים מהונדסים גנטית והפוטנציאל הגלום בשיטה זו. לטענתם אשליית המחלוקת נוצרת בידי קבוצת כוח קטנה ובעלת אינטרסים אשר זורעת

Val Giddings, A Policymaker's Guide פחד בקרב הציבור ומנסה למנוע את התפתחות השיטה. להרחבה ראו:to the GMO Controversies, INFORMATION TECHNOLOGY & INNOVATION FOUNDATION 1 (2015).

11

על נזק בריאותי או סביבתי שנגרם כתוצאה מצריכת מזון מהונדס גנטית, ודומה שהגישה במאמר41המדעית הדומיננטית רואה במזון מהונדס גנטית כבטוח ככל שאר שיטות הייצור.

זה אמנע מלדון בנכונות הטענות בעד ונגד שיטת ההנדסה הגנטית מהסיבה הפשוטה כיייחודיות להנדסה הגנטית. בפרק ה' אתמקד בתזה כי באופן השוואתי טענות אלה אינן

הביקורות חלות כלפי כל שיטות ההשבחה, ולא רק כלפי ההנדסה הגנטית.

הצדקות לסימון מנדטורי של מזון מהונדס גנטיתג.

בפרק הקודם ניתן היה לראות כי חרף הפוטנציאל הגלום בשיטת ההנדסה הגנטית, מלוות אותה ביקורות וחששות. ביקורות אלו מהוות בסיס משמעותי לטענה כי יש לסמן מזון שעבר הנדסה גנטית. ברם, כפי שיובהר בהמשך מאמר זה, ההצדקות לסימון מנדטורי של מזוןגם על שיטות ההשבחה המסורתיות. בחינת מהונדס גנטית, גם אם אכן קיימות, חלות ההצדקות באספקלריה השוואתית זו מציבה אותן בפני קושי ממשי להסביר מדוע מתבקש

סימון של מזון מהונדס גנטית דווקא, ולא של שאר שיטות ההשבחה.

סימון וולונטרי. סימון לבין סימון מנדטורי בין יש להבהיר את ההבדל בתחילת הדברים מנדטורי הינו סימון במסגתרו מחייב הרגולטור את היצרנים לסמן על-גבי מוצריהם סימון מסוים ובכך להעביר מידע לצרכן. סימון זה יכול להיות סימון של רכיבים, ארץ הייצור, פרטי היתקשרות עם היצרן וכן הלאה. לעומת זאת, סימון וולונטרי, כשמו כן הוא, הינו סימון אשר היצרן מחליט על דעת עצמו להטביע על-גבי מוצרו. סימונים כאלה, רובם ככולם, מציינים פרטי מידע חיוביים שהינם שיווקיים מטבעם. בין הסימונים הוולונטריים אפשר למצוא סימון

כמו "ללא תוספות סוכר", "ללא כולסטרול" וכד'.

פרק זה יחולק לשני חלקים. החלק הראשון יעשו בהצדקה התאורטית לסימון מנדטורי שלמזון מהונדס גנטית, והשני יעסוק בשאלה העובדתית האם הציבור דורש סימון כזה.

הצדקה תיאורטית: אוטונומיית הצרכן.1

פרק זה עוסק בהיסטוריה המשפטית של הזכות לאוטונומיה ובמשמעותה במשפט הישראלי. כמו-כן, עוסק הפרק בשאלה האם אוטונומיית הצרכן מהווה בסיס תאורטי המצדיק סימון מנדטורי של מזון מהונדס גנטית. לצורך זאת יש להגדיר מהי האוטונומיה של הצרכן בהקשרמוצריו היצרן לסמן חיוב יכולה להצדיק את זו והאם גבולותיה מזונו, מהם של בחירת כמהונדסים גנטית. פרק זה יתחיל בהצגת ההצדקה העוסקת באוטונומיית הצרכן, לאחר

41 Valery Federici, Genetically Modified Food and Informed Consumer Choice: Comparing US and EU Labeling Laws, 35 BROOK. J. INT'L L. 515, 520 (2010).

12

מכן יעסוק באיזון של הזכות לאוטונומיה ובעמדה לפיה היא אינה בלתי-מוגבלת, ויסתייםבשרטוט מוצע של גבולות הזכות.

הצגת ההצדקהא()

האוטונומיה היא שליטה עצמית, ועצמאותו של האדם לכתוב את סיפור חייו, ולבצע בחירות הגשמת האוטונומיה, אם-כן, היא מימוש הרצונות הייחודיים של כל אדם, על-פי42חופשיות.

למותר לציין, כי בחירת מזון ותזונה אישית הינה43תפיסתו כיצד הוא רוצה לחיות את חייו.חלק אינטגרלי מסיפור חיינו.

לזכות לאוטונומיה יש עבר משפטי בספרות ובפסיקה הישראלית. הזכות לאוטונומיה שימשה בפסק-הדין דובר על מקרה44לאורך השנים כראש נזק בדיני נזיקין, שנברא בפרשת דעקה.

בו לא נמסר למטופלת מלוא המידע בנוגע לטיפול הרפואי שעתידה הייתה לקבל. דעת הרוב בפסק-הדין קבעה כי המטופלת לא הייתה בוחרת להימנע מהטיפול הרפואי או לנקוט בהליך אחר גם אם המידע החסר אכן היה נמסר לה. חרף זאת, נקבע בדעת רוב כי גם אם המטופלת לא הייתה בוחרת בדרך אחרת, עדיין עומדת הפגיעה באוטונומיה. בפסק-דיןזכות מקימה בה הפגיעה כי והאפשרות לאוטונומיה הזכות לראשונה, הוכרה, דעקה לפיצויים. הזכות לאוטונומיה במשפט הישראלי קמה מתוך הפרדיגמה של "הסכמה מדעת"כרכיב בסיסי בשיטת המשפט לאוטונומיה הוכרה הזכות רפואיים. בפסק-הדין לטיפולים לזכות החוקתית של כל אדם לחיות בכבוד. הזכות ביטוי מרכזי הישראלית. היא מהווה לאוטונומיה, כך נקבע, מקורה בהגנה החוקתית על כבוד האדם, לפי חוק יסוד: כבוד האדם

45וחירותו.

יורשי בפסק-הדין העליון בית-המשפט פסק דעקה, פסק-דין שניתן לאחר שנים ארבע נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ז"ל המנוח תופיק ראבי

בפרשת הסיליקון ניתן למצוא עיגון ישראלי לטיעון האוטונומי46)להלן: פרשת הסיליקון(. בהקשר הצרכני. פרשה זו עוסקת בהטעיית הצרכן על-ידי תנובה בכך שייצרה חלב המכילבית-המשפט התבסס על ההכרה המשפטית בחלב. הימצאותו על ליידע מבלי סיליקון באוטונומיה של הפרט לגבש את רצונו על-פי ראות עיניו, זכות הנגזרת מחוק-יסוד: כבוד

.9, 5 משפטים מב אסף יעקב "דא עקא דעקה – גלגוליה של פגיעה באוטונומיה" 42.11 שם, בעמוד 43.526( 4, פ"ד נג)דעקה נ' בית החולים כרמל, חיפה 2781/93 ע"א 44שם, פס' 45 לפסק דינו של השופט אור. אולם, בספרות הוזכרו קשיים בנוגע לביסוס ראש הנזק של17

. בין היתר, בשל העובדה שנימוק זה מכיר, דה32, בעמ' 42אוטונומיה בזכות החוקתית לכבוד. ראו: ה"ש פקטו, בעוולות חוקתיות ברות פיצוי במישור הנזיקי. מקור נזיקי ששופטי בית המשפט העליון לא התכוונו ליצור. ברם, לנוכח העובדה כי מאמר זה אינו עוסק בדיני נזיקין, כי אם במישור החוקתי המתמקד בחוקיות

רגולציה ממשלתית, הרי שביקורת זו אינה ישימה על ענייננו.ת"א )מחוזי ת"א( 46 יורשי המנוח תופיק ראבי ז"ל נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת 1372/95

( )להלן: פרשת הסיליקון(.7.10.2008 )פורסם בנבו, חקלאית בישראל בע"מ13

האוטונומיה הוגדרה כזכות לגבש דעה והחלטה, באופן מושכל ושקול, תוך47האדם וחירותו. עוד הובהר תחת המאטריה הצרכנית שהפרט זכאי לקבוע48מתן דעת לעובדות הרלוונטיות. 49מה ייכנס לפיו ולגופו ומה לא.

דן בית-המשפט העליון בזכות נוספים בהם ניתנו שלושה פסקי-דין זמן מה לאחר מכן, דובר במתן תרופה לזירוז הריון מבלי שניתן50האוטונומיה והפגיעה בה. בפרשת עזבון צבי,

שופטי מדעת. הסכמה ללא ומשכך בטיפול, הכרוכים הסיכונים בדבר מידע למטופלת בית-המשפט העליון הבהירו, בהתאם להלכת דעקה, כי מתן הטיפול מבלי לתת למטופלת מידע בדבר הסיכונים הטמונים בטיפול, פוגע באוטונומיה של המטופלת. כמו-כן, בפרשת בן

נמנע הרופא להסביר למטופלת בהריון על ממצא חשוד שהתקבל51דוד נגד ד"ר ענטבי, בבדיקה שביצעה, והקשר בינו לבין הסיכוי לתסמונת דאון. גם כאן קבעו שופטי העליון כי מפאת החסרת מידע מהמטופלת נפגעה זכותה לאוטונומיה וקבע פיצוי בשל כך. לבסוף,

דובר על מקרה בו הסכימו קרובי משפחתו של המנוח לניתוח52בפרשת בן-צבי נגד היס, לאחר המוות, לאחר שלא נודע להם כי חלקי הגופה שיוסרו בניתוח לא ייקברו עמה. שופטי העליון גם במקרה זה קובעים כי נפגעה הזכות לאוטונומיה באופן משמעותי לאור החסרת המידע, בחירתם של קרובי המשפחה לא הייתה מדעת, ולכן יש לקבוע פיצוי למשפחה בגין

הפגיעה באוטונומיה.

באוטונומיה פגיעה של הנזק בראש ממשיכים, להשתמש ועודנם המשיכו, בתי-המשפט איבי שניתן לאחרונה מספק סקירה מוצלחת של ראש הנזק שנוצר בפסיקה. פסק-דין

הישראלית. וקופות53בפסיקה כנגד המדינה הטוענים דובר על מטופלים באותו מקרה מלוות הגזזת מחלת כנגד כטיפול שעברו ההקרנות כי להודיע עליהן היה כי החולים בין היתר, בראש הנזק של פגיעה יודעו. בית-המשפט משתמש, בסיכונים, עליהם אינם באוטונומיה על-מנת לפצות את המטופלים, תוך אזכור התנאים שעוצבו בפסיקה לקבלת

פיצוי בגין הפגיעה בזכות זו.

בעולם הצרכנות, אם-כן, אוטונומיית הצרכן דורשת כי הלה יוכל לקבוע עבור עצמו החלטות הטיעון54חשובות בהתאם לתפיסותיו, גם אם אלו יתגלו כלא נכונים מבחינה אובייקטיבית.

במנותק לפיו, מכניס שהוא המזון על להחליט הצרכן בזכות להכרה חותר האוטונומי מהנסיבות שהובילו להחלטתו. כפי שביארתי, להנדסה הגנטית מתלווים חששות בריאותיים,

לפסק דינו של השופט15-17 פס' 526( 4, פ"ד נג)דעקה נ' בית החולים כרמל, חיפה 2781/93 ע"א 47(.1999אור )

שם.48 ,673( 4 פ''ד נז)תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי, 1338/97 ע"א 49

(.2003 )10-11פס' (.03.01.2010 )פורסם בנבו, עזבון צבי נ' בית החולים ביקור חולים 8126/07 ע"א 50(.22.02.2011)פורסם בנבו, בן דוד נ' ענטבי 9936/07 ע"א 51(.07.07.2011 )פורסם בנבו, ליה עטרה בן-צבי נ' פרופ' יהודה היס 4576/08 עא 52(.03.09.2015 )פורסם בנבו, מדינת ישראל נ' ציפורה איבי 1535/13 עא 53.229, בעמ' 13שטרייפר ורובל, לעיל ה"ש 54

14

סביבתיים וחברתיים. על-אף שאלה מעולם לא הוכחו, עצם העלאתם מצדיקה סימון מזוןמהונדס גנטית כחלק מההצדקה האוטונומית, כבסיס העקרוני להנחת חובת הסימון.

ודוק, חששות בריאותיים, סביבתיים וחברתיים אינם המסד היחיד, הגם אם מרכזי, להצדקתמצדיקות, לדעת הצרכן וזכות הצרכן אוטונומיית גנטית. מהונדס מזון לסמן החובה לכשעצמן, את החובה לסמן מזון מהונדס גנטית, גם על בסיס ההנחה שמזון זה אינו מסוכן

כך, מוצדקת בחירת הצרכן במוצר שאינו55בריאותית או סביבתית יותר ממוצרים אחרים. מהונדס גנטית גם משיקולים תרבותיים והעדפה אישית, גם אם אינה נשענת על תפיסה

56מדעית.

שיוכלו בסימון, על-מנת יהיו מעוניינים ניתן לחשוב, תאורטית, על מקרים בהם צרכנים צרכנים וסביבתיים. בריאותיים משיקולים להבדיל לאמונותיהם, בהתאם מוצרים לבחור

57מסוימים יחששו מטעמים דתיים לרכוש מזון אשר שולבו בו גנים ממקורות אסורים למאכל. מזון המכיל גנים שמקורם בחזיר עלול להיחשב כלא כשר על-פי היהדות, ולכן סימונו חיוני. בנוסף, צרכנים צמחוניים וטבעוניים יחפצו לדעת על גנים מבעלי-חיים ששולבו במוצרים

ניתן לחלוק על מקרים תאורטיים אלה. הצרכן הדתי והטבעוני אינו מוטרד58שאינם מן החי. משיטת ההנדסה הגנטית אלא ממרכיבי המזון ומקורם, ולכן מוצדקות מניעת האפשרות לסמן מזון כ"כשר" או כ"אינו מכיל מרכיבים מן החי", אך לא החובה לסמנו כמהונדס

גנטית.

צרכנים אחרים יעדיפו להימנע ממזון מהונדס גנטית בגלל העדפה אישית לצרוך מוצרים שיוצרו בשיטות השבחה מסורתיות גם אם מאמינים שמבחינה בריאותית הם זהים, אם בשל

אחרים ידרשו סימון לנוכח רצונם59העדפת הטכניקה המסורתית, ואם בשל כל סיבה אחרת. ישנם צרכנים שיתמכו בסימון בשם האוטונומיה,60לתמוך בחוות קטנות או בחוות אורגניות.

וירצו את אפשרות הבחירה גם אם חסרי העדפה אישית של שיטת טיפוח. אם-כן, גם אם מקבלים את הטענה שאין הבדל מבחינה בריאותית בין מזון מהונדס גנטית לשיטות טיפוח

האוטונומיה מקימה הצדקות נוספות לחייב סימון61אחרות, כפי שהתבססה בדין האמריקאי, מזון מהונדס גנטית. כפי שאטען בהמשך, טיעון זה הינו חלקי ומטעה. מעבר לכך, מקרים

.228 שם, בעמוד 5556 Kirsten Hansen, Does Autonomy Count in Favor of Labeling Genetically Modified Food? 17.1 JOURNAL OF

AGRICULTURAL AND ENVIRONMENTAL ETHICS 67, 68 (2004).57 Peter Markie, Mandatory Genetic Engineering Label and Consumer Autonomy, in LABELING GENETICALLY

MODIFIED FOOD: THE PHILOSOPHICAL AND LEGAL DEBATE 88, 89 (Paul Weirich ed. 2007).ראו גם , :Alan Rubel & Robert Streiffer, Respecting the Autonomy of European and American Consumers: Defending Positive Labels

on GM Foods, 18.1 J. Agric. & Envtl. Ethics 75, 80 (2005). רובל ושטייפר, שם.58.231, בעמ' 13 רובל ושטייפר, לעיל ה"ש 59 שם.60.3 ראו פרק ד61

15

אלו תאורטיים בלבד בשלב זה. צרכנים רבים מאמינים כי הנדסה גנטית מזיקה לבריאות,לסביבה ולמבנה החברתי-כלכלי, ובשל כך, לטעמי, דורשים סימון של מזון מהונדס גנטית.

מעבר לכך, סימון מזון מהונדס גנטית אינו מיועד רק עבור המעוניינים להימנע ממנו, אלא גם עבור צרכנים שרוצים לבחור דווקא בו בגלל עצם חדשנותה או בשל יתרונות השיטה. אפשרות זו תאורטית בלבד כיום, ולאור התעמולה השלילית שעברה השיטה, הופעת פרטים המעוניינים בצריכת מזון מהונדס גנטית על-פני מזונות אחרים היא נדירה אך ייתכן ותהפוך

שכיחה עם ההכרה בשיטה.

איזון הזכות לאוטונומיהב()

הגבלת חופש הבחירה שלנו נמצאת עמוק במסגרת62ככל זכות, גם לאוטונומיה יש גבולות.ניתן לתחום את האזור בו נפרשת האוטונומיה בשני קווי גבול שונים.63חיי חברה תקינים.

הראשון, הוא גבול היכולת, והשני הוא הגבול המונחה משיקולי מדיניות ואיזון משפטי. לעניין 64גבול היכולת, האוטונומיה של אדם חלה על בחירותיו רק בהתאם לאמצעים הנגישים לו.

לדוגמא, אדם הרוצה לעוף, ומעצם טיבו וטבעו אינו יכול לעשות זאת, והאמצעים הזמינים לו אינם מאפשרים זאת – לא ניתן להגיד כי האוטונומיה שלו נפגעה, שהרי הדבר אינו ביכולתו. הבחירה האוטונומית מתייחסת לכן לאמצעים העומדים לרשותו של אדם, וככל

שאלה אינם בידו לא קיימת פגיעה באוטונומיה.

את מגבילים כחברה, אנו, משפטי. ואיזון מדיניות שיקולי מתוך משורטט השני הגבול כך, אדם הרוצה לרצוח או65האוטונומיה של אדם כאשר היא פוגעת באוטונומיה של האחר.

עומדת החופשית בחירתו למול האוטונומיה. בשם אך זאת לעשות יכול אינו לגנוב האוטונומיה של האחר לחיות את חייו ולנהל את קניינו כראות עיניו. האוטונומיה של פרטמוגבלת עד אשר היא פוגעת באוטונומיה של האחר. ברם, לא רק במקרים אלו אחד מוגבלת האוטונומיה של הפרט. יש הגורסים כי יש להגביל את האוטונומיה אף משיקולי

תועלתנות,66צדק, סדר ציבורי וביטחון. מגבלות אלו נוגעות גם למידע הניתן לפרטים67 למשל, אין חובה על ירקן ליידע את הקונה כי מחיר מוצריו גבוה מהמחיר הרגיל68בחברה.

בשוק. חרף העובדה כי אי-מסירת המידע פוגעת באוטונומיה של הצרכן ובחופש בחירתו, ניתן להשתמש בדילמה מעולם הטיפול הרפואי69המשפט לא ראה לנכון למנוע פגיעה כזו.

ההסתדרות הרפואית בישראל נ' כנסת ישראל5304/15 כך, עשה לאחרונה בית המשפט העליון בבג"ץ 62 (. שם קבע בית המשפט העליון כי קדושת החיים גוברת על הזכות לאוטונמיה,11.09.2016)פורסם בנבו,

ולכן קבע כי מבחינת חוקתית החוק המאפשר להזין בכפייה אסירים, הוא חוקי.58, בעמ' 42 ה"ש 63.130, 111 עיוני משפט לו אביחי דורפמן "כיבוד האדם והמשפט החוקתי בישראל" 64(.2012 )166 דיני נזיקין - גבולות האחריות ישראל גלעד 65.165 שם, בעמוד 66 שם. 67.59, בעמ' 42 ה"ש 68 שם.69

16

לצורך חידוד העניין. כך, ייתכן שמטופלים ירצו לדעת מהי נטייתו המינית של המטפל, כמה טיפולים ביצע היום, האם הוא נשוי וכדומה. בעוד שמטופלים ירצו להחזיק במידע זה מכוח זכות לחופש בחירה מלא האם לבצע את הטיפול, העברת מידע שכזה פוגעת באוטונומיהיש הפרט של האוטונומיה על ולעמידה למידע לדרישה ובפרטיותו. עצמו הרופא של השלכות על האוטונומיה של פרטים אחרים, על זכויותיהם ועל שיקולים חיצוניים, כלכליים

70או אחרים.

זכותם של הצרכנים והמטופלים לאוטונומיה ומידע אינה בלתי מוגבלת כאמור. הדבר נהירבסעיף החולה. זכויות ומחוק הצרכן הגנת הסעיף2מחוק אוסר הצרכן הגנת לחוק

לחוק זכויות החולה מחייב את הרופא13 וסעיף 71",מהותילהטעות את הצרכן בכל עניין " , כדי להחליט בדבר הטיפולבאורח סבירהמטפל למסור למטופל מידע רפואי הדרוש לו,

72הנדון.

הגבולות המוצע שרטוטג()

האתגר המרכזי הנגזר מתוך73אל מול הזכות לאוטונומיה, אפוא, יש להעמיד ערכים נוספים.תלוי הקשר הינו כי שרטוט הגבולות לציין יש גבולות האוטונומיה. עיצוב הוא זו הבנה ומשתנה מסוגיה לסוגיה וממאטריה למאטריה. גבולות האוטונומיה בהקשר של טיפול רפואי אינם כגבולות האוטונומיה בהקשר הצרכני. אתמקד לכן בגבולות האוטונומיה בכל הקשור לזכותם של צרכנים לדרוש סימון מזון בכלל וסימון של מזון מהונדס גנטית בפרט, והאם

דרישה זו שוכנת בתוך גבולות האוטונומיה לה זכאים הצרכנים.

נשאלת השאלה מהו הסטנדרט דרכו יש לבחון את סוג וכמות המידע שיש להעביר לצרכןלחוק הגנת הצרכן2באמצעות סימון מזון מנדטורי. דומה כי המחוקק, באמצעות סעיף

האוסר על הטעיה במחדל, ובכלל זה ככל הנראה גם אי-מסירת מידע, קבע את הסטנדרטמוגבלת לעניינים מהותיים בלבד. אולם, האתגר כ"מידע מהותי". הזכות למידע, אפוא,

המרכזי העומד כעת בפנינו הוא תחימת שאלת המהותיות. מתי מידע הוא מהותי ומתי לאו.

הזכות מכוח צורכים שהם למזון בנוגע ופרט פרט כל לדעת זכאים אינם הצרכנים והמדינה אינה צריכה לדרוש סימון מנדטורי של מוצרים אך על-פי דרישתם74לאוטונומיה, כך, הטלת חובה לסמן האם במסגרת תהליך הייצור נגעו העובדים במוצר75וסקרנותם.

.80 שם, בעמ' 70.248, ס"ח 1981 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-2 סעיף 71.327, 1996 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-13 סעיף 72.80, בעמ' 42 ה"ש 7374 Jonathan H. Adler, Compelled Commercial Speech and The Consumer "Right to Know", 58 ARIZ. L. REV.

421,442 (2016) . . בפסק-הדין הזה, נטען כי יש לסמן באופןint'l Dairy Foods Ass'n v. Amestoy, 92 F.3d 67 (2d Cir. 1996) ראו: 75

מנדטורי חלב שבתהליך ייצורו נעשה שימוש בהורמון מסוים. בית-המשפט קובע כי בהיעדר אינדיקציה כי המזון מעלה בעיות בריאותיות או בטיחותיות או אינטרס חשוב אחר למדינה, אין לחייב את היצרן לסמן באופן

מנדטורי את מוצריו.17

בידיים חשופות, או את כמות החשמל שנדרשה לצורך הייצור, כמה משלמים לעובד הכייכולה וכן הלאה רק בשל דרישת הצרכנים אינה זוטר, כמה משלמים לעובד הכי בכיר, להצדיק חובת הסימון. חרף הפגיעה באוטונומיה של הצרכן, יש להגביל את המידע המועבר לצרכן מטעמים של שיקולי מדיניות. אין גבולות למידע שהצרכן יכול לדרוש, ולכן אין גבול למספר הסימונים המנדטוריים שניתן להציב על גבי המוצרים בשוק. הצרכן רוצה לדעת כל מידע אפשרי בנוגע למזון שהוא רוכש, וגישה המעניקה בידי הצרכן ועל-פי רצונו בלבד, את

השליטה על סימונים מנדטוריים על-גבי המוצרים המשווקים, אינה רצויה מכמה סיבות.

ראשית, העברת מידע רב מדי לצרכן דווקא תפגע באוטונומיה שלו עצמו. לצרכן זמן ויכולת לכן,76קוגניטיבית מוגבלים, הקוצבים את כמות המידע הניתן לקליטה ועיכול על-ידי הצרכן.

ופוחתת מזונו לבחירת ביחס הבלבול גובר כך יותר, רב מידע לצרכן שמועבר ככל לכן, לא ניתן להגיד כי הסתרת כל פריט מידע פוגע באוטונומיה של77אפקטיביות הסימון.

הצרכן הואיל ולא כל חשיפה של מידע תורמת לה. קיימת, אם-כן, מכסת סימונים בשל האפקטיביות הפוחתת של הסימונים כמו גם לנוכח העובדה כי טכנית לא ניתן לסמן מזון באופן בלתי מוגבל. לכן, מדובר במעין משחק סכום אפס, בו סימון אחד יבוא על חשבון של

קשה להגדיר כמה סימונים מכילה מכסה זו, אך לנוכח78סימון אחר, חשוב יותר או פחות.קיומה יש לוודא כי הסימונים הנכנסים אליה הם החשובים ביותר בבחירת מזון.

לטעמי, יש אפוא להגביל את סימון המזון המנדטורי אך ורק לסימונים בריאותיים, או לכל הפחות להציבם בראש סדר העדיפויות הנוגע לסימון מזון. סימונים אלו מיועדים לסייע בידי הצרכן לבחור מזונו בהתאם למידע בריאותי. יתכן כי הגדרה זו לסימון בריאותי היא עמומה. עם-זאת יובהר כי אין צורך בהגדרה קשיחה. ניתן לבחון סימונים רבים, אולם על הרגולטור להחליט מהם הסימונים שיטיבו בצורה הטובה ביותר עם בריאות הצרכן. כמו-כן, אבהירמרכיבי סימון גם כמו בריאותי. סימון הוא סימון קלורי כך, דוגמאות. באמצעות מספר המוצר, וכמות הכולסטרול שהוא מכיל. סימון בריאותי נוסף יכול לציין כי המוצר הינו מקור טוב לסיבים תזונתיים, לברזל או ווטמינים והאם הוא מכיל בשר מעובד. סימונים אלו נועדו לתת לצרכן את המידע הדרוש לו כדי לבחור את מזונו באופן שיטיב עם בריאותו. באמצעות סימונים אלו יוכל הצרכן לבנות תפריט עם ערך קלורי נכון, או להיזהר מרכיבים אליהם הוא אלרגי ועלולים לסכן את בריאותו. סימונים אלו, וסימונים אלו בלבד, צריכים להופיע באופן מחייב על גבי מוצרים. יצוין כי מדיניות אחרת תוביל לסימון-יתר מבלבל ולא אפקטיבי. ככלאו סביבתיים לסימונים למשל המנדטורי, הסימון נקבע לפיהם השיקולים את שנרחיב חברתיים, או על-פי סקרנותם ורצונם של הצרכנים, נגדיל את מספר הסימונים המנדטוריים

76 D. Weil, A. Fung, M. Graham and E. Fagotto, The Effectiveness of Regulatory Disclosure Policies, JOURNAL OF POLICY ANALYSIS AND MANAGEMENT, 25(1), 155, 158 (2006).

77 Kelly A. Leggio, Limitations on the Consumer's Right to Know: Settling the Debate Over Labeling of Genetically Modified Foods in the United States, SAN DIEGO L. REV. 38, 893, 920 (2001).

.445, בעמ' 74 ה"ש 7818

על המוצרים המשווקים, ונפחית מחשיבות ואפקטיביות הסימונים הבריאותיים. כך, עלולה להיגרם פגיעה בבריאותם של הצרכנים לאורך זמן. ודוק, לא נסתרת מעיני ההנחה הסמויהאו או חברתיים סביבתיים שיקולים פני על בריאותיים, שיקולים דווקא מדוע שביצעתי. הגוף ושלמות לבריאות הזכות שלטעמי מכיוון לדעת? הציבור וזכות אוטונומיה שיקולי

חשובה מזכויות וערכים אחרים.

מהערכים או ממנה המופק האינסטרומנטלי מהרווח נגזרת האוטונומיה של חשיבותה ברווחה הפגיעה על-פי נקבעים והיקפה באוטונומיה הפגיעה לכן, על-ידה. המקודמים יותר רפואיים( חשובה הליכים או )תזונה, לבריאות הנוגעת בחירה לכן, בכך. הכרוכה

79מבחירה הנובעת מהעדפה אישית תרבותית או אחרת שאינה מקדמת ערך חיצוני חשוב. לכן, סימונים בריאותיים, המאפשר את חופש הבחירה של הצרכן בענייני תזונה ובריאות,יותר מסימונים שנועדו לקדם בחירה חופשית שאינה מתבססת על ערך חיצוני חשובים

80חשוב.

מידת פונקציונלית של דעקה הקובע עמדה דין ניתן לראות בפסק זאת ביטוי לעמדה הפגיעה באוטונומיה כפונקציה של גודל הסיכון: "ככל שהסיכון שלא נמסר לחולה גדוליותר... הרי שעוצמת הפגיעה באוטונומיה של החולה גבוהה וככל שההסתברות יותר... חמורה יותר... ככל שחשיבותה של ההחלטה שמדובר בה, מבחינת החולה, גדולה יותר,בזכותו יותר רבה במידה פוגע ההחלטה קבלת בהליך אפקטיבית ממעורבות נישולו

81לאוטונומיה".

שלישית, גם אם הסימון המנדטורי יעצים את חופש הבחירה והאוטונומיה של צרכן אחד, ייתכן ואותו סימון יפגע באוטונומיה של צרכן אחר. טלו מקרה בו צרכן מאמין שמזון מהונדס גנטית אינו מסוכן. הוא קרא מחקרים והגיע למסקנה שאין סכנה בצריכה של מזון כזה. צרכן אחר, המאמין שצריכה של מזון מהונדס גנטית דווקא כן מסכנת את הבריאות ידרושלכאורה, להסכים פוגע באוטונומיה שלו. על המדינה, שיטען שאי-הסימון ובגלל סימון, שונים מזונות כי הראשון הצרכן רואה המדפים, על כעת, מנדטורי. סימון של לקיומו מזון בסימון תמיכה ממשלתית רואה הצרכן בו זה, ברגע גנטית. כמהונדסים מסומנים )תמיכה שבעיני הצרכן הינה משמעותי(, ניטע בליבו הספק שמא מזון מהונדס גנטית הינו

כך, בוחר אותו צרכן להימנע מרכישה של מזון כזה, רק בשל82בכל זאת מסוכן לבריאות. אותו סימון שהוטבע בתמיכה ממשלתית. דוגמה זו ממחישה כי סימון של מזון עלול להטעותבנראותו פוגע המוצר, על סטיגמה יוצר מוצרים סימון אותו. ביקשו שלא צרכנים

.163, בעמ' 65 ה"ש 79ראו: ה"ש 80 : "השפעתה של פגיעה גופנית על סיפור החיים גדולה מהשפעתה של הפגיעה75, בעמ' 42

באדם על שלא קנה פירות וירקות במקום הזול יותר ובאיכות הגבוהה יותר". לפסק דינו של אור.28 פס"ד דעקה, פס' 81 . שם נטען כי סימון של מזון מהונדס גנטית יוצר סטיגמה על המזון ומשדר448-449, בעמ' 74ראו ה"ש 82

מסר אזהרה לצרכן.19

ובאטרקטיביות שלו ויוצר ספקות לגבי בטיחות צריכתו. זאת, לנוכח הנחת הצרכנים כי אםאחד צרכן של אוטונומיה אמנם זה, במקרה לחשוש. טעם ויש יתכן סימן, הרגולטור מתממשת, אך האוטונומיה של האחר נפגעת כאשר הוא מושפע מהסימון באופן שאינו

עולה בקנה אחד עם אמונותיו, כגון במקרה שהובא לעיל.

רביעית, סימון-יתר עלול להוביל לעליית מחירים כללית. אם יצרנים יחויבו להישמע לדרישות הסימון של הצרכנים, אלו יצטרכו לבחון את הדרישה, לנתח אותה ואת הרלוונטיות שלה ביחס לכל מוצר, לבצע פיקוח ולסמן בהתאם. מנגנון מעין זה יגדיל את עלויות הייצור של

עליית המחירים תיגרם בשל המאשבים שישקיע83המוצר, שזו תגולם בתורה במחיר בשוק.למוצרו, לבחון את הרלוונטיות הספציפית היצרכן ללמוד אודות המידע שדורש הצרכן, לעקוב אחר שינויים בחומרי הגלם העלולים לגרור שינוי בסימון, ולסמן. לכן, יש להימנע

מדרישות סימון רבות ומכבידות כדי להימנע מהשלכה שלילית זו.

ודוק, חרף העדיפות הגבוהה שיש לתת לסימונים בריאותיים על-פני סימונים אחרים, אין הדבר אומר כי רק סימונים בריאותיים צריכים להופיע על-גבי המוצר. כך, מן הראוי כי על המוצר יוטבע שמו, כמותו, פרטי היצרן, מקום הייצור, תאריך ייצור ותפוגה ופרטים טכניים

ונועדו לתת84 לחוק הגנת הצרכן,17נוספים אחרים. פרטים אלו חייבים בסימון לפי סעיף לצרכן את התשתית הבסיסית לדעת מה הוא קונה וממי. זאת, מתוך רציונל כי יש להגן על הצרכן, ליידע אותו כיצד לפנות ליצרן במידת הצורך וכיצד לבחור את מזונו באופן הבסיסי ביותר. ברם, אין להרחיב את רציונל ההגנה על הצרכן באופן שמשמיט תחתיו את הקרקע.

מציע מספר סימונים טכניים מוגבל ויש לשמור על צמצום זה. כפי שהובהר לעיל,17סעיף פרשנות מרחיבה הנוגעת להגנה על הצרכן ועל זכותו לבחור את מזונו תוביל למדיניות סימון

מנדטורית מכבידה ולא אפקטיבית היוצרת יותר נזק מתועלת.

על-כן, לטעמי, האוטונומיה של הצרכנים אינה מחייבת סימון מנדטורי של מזון מהונדס גנטית, הואיל וכפי שיובהר בהמשך, צריכה של מזון מהונדס גנטית אינה כרוכה בסיכונים בריאותיים יותר מכל מזון אחר. אולם, אין בעמדה זו בלבד כדי לפסול, בהכרח, את מתן האפשרות לסמן באופן וולונטרי כי המזון "אינו מהונדס גנטית". עם-זאת, ישנן סיבות טובות

אחרות שלא לאפשר סימון וולונטרי כזה, כפי שיפורט בהמשך המאמר.

על-אף האמור לעיל ניתן לטעון לחובת סימון של מזון מהונדס גנטית בהתבסס על פרשת הסיליקון. ברם, על-פניו, ניתן למצוא בפסק-הדין ביסוס אך לחובת היצרן להימנע מהטעיה כתוצאה מסימון וולונטרי שקרי או לא נכון, ולא את זכותו של הצרכן לקבל מידע על-פי דרישתו באמצעות סימון מנדטורי. מעניין לציין כי כדי להמחיש את זכותו של הצרכן לדעת

. בדומה להגברת חובות652-653, 609 (3עיוני משפט לא) ראו: אסף יעקב "גילוי נאות והסכמה מדעת" 83 הגילוי של רופאים, הצריכים ללמוד את החומר, לבוחנו ספציפית למטופל, ובכך להשקיע יותר זמן ומאמץ,

דבר המוביל לעליה במחיר הטיפולים הרפואיים.)א( לחוק הגנת הצרכן.17 84

20

את אשר הוא מכניס לפיו משתמשים שופטי בית-המשפט העליון בדוגמאות מעולם הסימון הוולונטרי, ולא בסימונים מנדטוריים. כך, שופטי בית-המשפט העליון מזכירים כי סימון כשר של מזון לא כשר, סימון של חלב דל-שומן של חלב עתיר שומן, וסימון של מזון אורגני של מזון שאינו אורגני, פוגעים באוטונומיה של הצרכן המקימה את זכותו לבחור מזונו על-פי

הפגיעה85השקפותיו. המחשת לצורך מוצלחות אינן כאמור, אלו, דוגמאות ברם, ניתן בית-המשפט בהם משתמש בית-המשפט. מהמקרים עסק בו באוטונומיה בהקשר להסיק כי לצרכן יש זכות שלא להיות מוטעה על-ידי סימון שקרי, אך לא ניתן לשאוב מכך את זכותו של הצרכן לדעת כל מידע בנוגע למזונו. בית-המשפט מתחמק למעשה מקביעת גבולות הזכות לאוטונומיה בהקשר של סימון מנדטורי וסוג וכמות המידע הצריכה להיות

מועברת לצרכן באמצעותו.

על-כן, לא ניתן להשתמש בפרשת הסיליקון כביסוס לזכות הצרכן לקבל מידע, באמצעות סימון מנדטורי, אלא יש בו כדי להגביל סימון וולונטרי המטעה את הצרכן ומספק לו מידע שקרי בנוגע למזון המסומן. יצוין כי סימון מנדטורי וסימון וולונטרי מעלים שאלות נפרדות. בעוד שבמוקד הסימון המנדטורי עומדת אוטונומיית הצרכן, במוקד הסימון הוולונטרי עומדת דווקא האוטונומיה של היצרן. גבולות האוטונומיה של היצרן והצרכן שונים הם. כמו שזכותולסמן. היצרן של האוטונומיה גם כך מוגבלת, בלתי אינה הצרכן של לאוטונומיה בית-המשפט, באמצעות הדוגמאות בהן הוא משתמש, מעיד יותר על גבולות האוטונומיה של היצרן בנוגע לסימון וולונטרי של מזון, ופחות בנוגע לאוטונומיה של הצרכן וזכותו למידע. באמצעות פרשת הסיליקון ניתן לבסס את זכותו של הצרכן שלא יטעוהו באמצעות סימון וולוטנרי שקרי ומטעה, אך לא את זכותו למידע בלתי מוגבל, באמצעות סימון מנדטורי. אמנם, במקרה תנובה קבע בית-המשפט כי פגעה תנובה בצרכניה בכך שהשמיטה את

17הסיליקון מרשימת המרכיבים, אך זאת בהתבסס על החובה המפורשת הקבועה בסעיף לחוק הגנת הצרכן. מפסק-הדין, אפוא, קשה להקיש חובה לסמן גם מזון שאינו חייב בסימון

על-פי חוק, מכוח אוטנומיית הצרכן.

לבסוף, גם אם נסכים עם הטענה כי האוטונומיה מחייבת סימונו של מזון מהונדס גנטית, חרף שיקולי המדיניות המצביעים כנגד זאת, ההצדקה האוטונומית אינה חלה אך על שיטתולבחור מזון חלה על כלל שיטות ההנדסה הגנטית. כפי שיבואר בהמשך, הזכות לדעת

ההשבחה ואין בה כדי להצדיק סימונו של מזון מהונדס גנטית דווקא.

דרישה ציבורית.2

בהמשך לטענה התאורטית העוסקת באוטונומיית הצרכן, ניתן למצוא גם במציאות דרישה ציבורית נרחבת שמזון מהונדס גנטית יסומן. ביסוס זה מוכיח כי הטענה האוטונומית אינה

.10, פס' 49 ראו פרשת הסיליקון, ה"ש 8521

אינה שזו זמן וכל סימון, חובת בפועל דורשים רבים צרכנים כי אלא תאורטית בלבד, מתקיימת האוטונומיה שלהם נפגעת. אולם, כזכור וכפי שהוסבר בפרק הקודם, גם אם אכןמזון סימון של אינה צריכה להצדיק, בהכרח, זו פגיעה באוטונומיה של הצרכן, קיימת

מהונדס גנטית.

54% בחן מודעות הציבור האמריקאי למזון מהונדס גנטית, ומצא כי 2013מחקר משנת 25%מהנסקרים שמעו על הנדסה גנטית אך לא ידעו דבר על השיטה או שידעו קצת, ו-

למרות שרוב האמריקאים אינם בקיאים בשיטה, סקר משנת86מעולם לא שמעו על השיטה.ש-2014 מראה גנטית.92% מהונדס מזון בסימון תמכו מהנשאלים דומה87 תוצאה

ניתן לראות, אפוא, כי חלקים נרחבים88 האמריקאית.ABCהתקבלה בסקר שערכה רשתאת מחזקת זו תוצאה גנטית. מהונדס מזון של בסימון תומכים האמריקאית מהחברה ההצדקה לדרישת הסימון, משום שההצדקה התאורטית הנוגעת לפגיעה באוטונומיה שלגנטית, דורש סימון של מזון מהונדס ביטוי ממשי במציאות. רוב הציבור הצרכן מקבלת אי-הסימון, אם-כן, פוגע באוטונומיה שלו, ולכן מתבססת ההצדקה לחייב סימון מנדטורי. אולם, יש לשים לב כי לצד הדרישה לסימון, רוב הציבור גם אינו מכיר את השיטה, ולכן

קיימת האפשרות כי לאחר הגברת המודעות כלפי השיטה דרישה זו תשתנה.

במקביל לזעקה הברורה הקוראת לסימון, פחות מחצי מהאמריקאים מודעים לכך שמזון האמינו כי מעולם לא אכלו מזון74% ו-89מהונדס גנטית מונח על המדפים ונקנה על-ידם,

שהכירו בכך שחלק מהמזונות שהם צורכים מהונדסים גנטית לא ידעו26%מהונדס גנטית. להצביע אילו מהם. לגבי תירס וסויה מהונדסים גנטית נרשמה מודעות גדולה יחסית בקרב

בהתאמה, שנובעת ככל הנראה מהעובדה59% ו-75%המודעים למזון מהונדס גנטית, של 90 מהם מהונדסים גנטית בארצות-הברית.90%שמדובר ביבולים שיותר מ-

ממחקרים אלה, ניתן להסיק כי קיים פער גדול בין אמונתו של הציבור כי אינו צורך מזון מהונדס גנטית, לבין המציאות. סימון יאפשר את שבירת התפיסה המוטעית בו כלוא הציבור,

ויגביר את המודעות למזון שאותו צורך הציבור.

הציבור בקרב מוכרת, אינה הגנטית שיטת ההנדסה האמריקאים שלרוב בעוד כי יצוין מאמינים שמזון זה בטוח45% רק 91האמריקאי נרשם יחס שלילי כלפי מזון מהונדס גנטית.

86 William K Hallman, Cara L. Cuite, and Xenia K. Morin, Public Perceptions of Labeling Genetically Modified Food, RUTGERS UNIVERSITY WORKING PAPER 1, 3-5 (2013).

87 Consumer Reports National Research Center, Consumer Support for Standardization and Labeling of Genetically Engineered Food Nationally‐Representative Phone Survey (2014).

consumersunion.org/wp-content/uploads/2014/06/2014_GMO_survey_report.pdf88 ABC News Poll: Skepticism of Genetically Modified Foods

abcnews.go.com/Technology/story?id=97567&page=1 . 86 הלמן, לעיל ה"ש 89.6 גרוסמן, לעיל ה"ש 90.86הלמן, לעיל ה"ש 91

22

היו מעדיפים לצרוך מזון54% הסכימו באופן נחרץ על בטיחות השיטה, ו-8%למאכל, כש- נמצא כי2016שאינו מהונדס גנטית גם במחיר גבוה יותר. כמו-כן, בסקר שנערך בינואר

מדובר בעמדה אבסורדית למדי שהייתה92 מהנשאלים תמכו בסימון מזון המכיל דנ"א.80% מאחר ששיעור דומה מאוד מהנשאלים תמך גם93מובילה לסימון של כמעט כל מוצר קיים. ( יש בכך כדי להמחיש את הבסיס העובדתי82%בסימון מוצרים שעברו הנדסה גנטית )כ-

הרעוע שעליו ניצבת דרישה זו.

מנתונים אלה נובעת המסקנה כי הציבור רואה בסימון מזון מהונדס גנטית עניין מהותי, וחלק נרחב ממנו דורש זאת; כך למשל, בארצות-הברית, רוב הציבור האמריקאי תומך בסימון ואף קיים פער עצום בין אמונת הצרכנים לפיה אינם צורכים מזון מהונדס גנטית

למציאות בפועל.

הטיעון האוטונומי, אפוא, הינו גם בעל ביסוס אמפירי בארצות-הברית, המעיד שהצרכנים אכן מעוניינים לדעת האם הם רוכשים מזון מהונדס גנטית וכי מדובר בעניין מהותי לדעתם. על-כן הימנעות מסימון שוללת זכות בחירתם לרכוש או להימנע ממזון מהונדס גנטית ופוגעת

בפועל באוטונומיה שלהם.

התמונה השלמה, כפי שתובהר בפרק ה' לעבודה זו, תאיר את תוצאות המחקרים באוריותר משנדמה; השאלות שהוצגו במחקרים לעיל ותוכיח שהמציאות מורכבת עוד שונה, ומטים את הנסקרים. לטעמי, עיצוב השאלות בדרך אחרת תוך מתן הסבר על מטעים לתוצאות מביאים היו הקיימות, לשיטות ההשבחה האחרות בהשוואה הגנטית ההנדסה

שונות בתכלית.

דין פוזיטיביד.

ההצדקה הגנטית, ההנדסה שיטת כנגד שהופנו הביקורות הוצגו הקודמים בפרקים התאורטית שנבנתה באופן משמעותי עליהן, והניסיון להתמודד איתה. עוד הובהר כי לדרישת הסימון יש תומכם רבים בקרב הציבור. לאור הביקורות כנגד ההנדסה הגנטית והדרישה הציבורית הנרחבת, בתי מחוקקים רבים ממדינות שונות קמו בקריאה לסמן מזון או מרכיבי מזון שיוצרו בשיטה של הנדסה גנטית. במאמר זה אתמקד בשתי גישות תחיקתיות עיקריות, האמריקאית ושל האיחוד האירופי, וכן אציג מהו המצב המשפטי הקיים בישראל ובאיזה

נתיב הוא פוסע.

92Brandon R. McFadden and Jayson L. Lusk, What consumers don’t know about genetically modified food, and how that affects beliefs, 30.9 The FASEB Journal 3091, 3094.

שם.9323

יש לצין כי המצב המשפטי בסוגית הסימון משתנה לעיתים קרובות. כך, הגישה האמריקאית והאירופאית היו מנוגדות במשך זמן רב, אולם לאחרונה חלה התפתחות חקיקתית ששינתה

זאת. גם בישראל חל לאחרונה שינוי חקיקתי, אשר הבהיר את המצב המשפטי בארץ.

סימון מזון מהונדס גנטית בארצות-הברית.1

המדיניות האמריקאית נתגלתה כסובלנית למוצרים מהונדסים גנטית והסיכונים הכרוכים בה, למעשה, עד היום לא חוקק בארצות-הברית חוק פדרלי המחייב94ולכן אינה דורשת סימונם.

רבות. פעמים כאלה הצעות שהועלו על-אף מזון95סימון, בסימון התמיכה לאחרונה, 96מהונדס גנטית גדלה והופכת משמעותית.

הפדרלית, האחראית על הפיקוח והרגולציה על מוצרי מזוןFDAבארצות-הברית, סוכנות ה-ובתחום בכלל, מזון מוצרי של סימון בנושא הראשית הסמכות בעלת הינה ותרופות,

גנטית בפרט. מזון מהונדס והסימון של ה-97הבטיחות FDAמזון הביע עמדתו שבטיחות עוד הבהיר ביחס לשיטת ההנדסה98תימדד על-פי המוצר המוגמר, ולא לפי שיטת הייצור.

מוצרים והסביבתיות, הבריאותיות הבטיחות ובדיקות הרגולציה יישום שלאחר הגנטית, בשיטות שיוצר ממזון הנשקפת מזו גדולה סכנה משקפים אינם גנטית מהונדסים

מזון מהונדס גנטית בטוח כשאר שיטות הטיפוח, ואין בו סיכויFDA לטענת ה-99המסורתיות.כלומר, מבחינה יחסית שיטת הנדסה100גבוה יותר להימצאות רעלנים ואלרגנים מסוכנים.

.533-534 בעמ' ,41 פדריסי, לעיל ה"ש להרחבה ראו:94שם, בעמוד 95 , ארגון ללאInternational Food Information Council. המדובר בסקר שנערך על-ידי ה- 534

מטרות רווח, שמטרתו היא לספק מידע אמין ומדעי לצרכן בנוגע למזון ותזונה. לעבודה זו.2 כפי שהובהר בפרק ג9697 FDA's Role in Regulating Safety of GE Foods, U.S. Food & Drug Administration (May 14, 2013),

www.fda.gov/forconsumers/consumerupdates/ucm352067.htmניתן היה לחשוב כי סימון מזון מהונדס גנטית . איןFTC )הרשות להגנת הצרכן האמריקאית(. אולם, ל-FTC, אלא על-ידי ה-FDAאינו חייב להתבצע על-ידי ה-

ל-FDA, זאת על פי תזכיר בין ה-FDAסמכות בנוגע לסימון מוצרי מזון, וזו נותרת, באופן בלעדי, בידו של ה-FTC :המסדיר את הסמכויות ביניהם Memorandum of Understanding Between The Federal Trade Commission

and The Food and Drug Administration available at:http://www.fda.gov/AboutFDA/PartnershipsCollaborations/MemorandaofUnderstandingMOUs/

DomesticMOUs/ucm115791.htm .98 FDA Statement of Policy: Food Derived from New Plant Varieties, 57 FED. REG. 22984 (1992), available at

www.fda.gov/Food/GuidanceRegulation/GuidanceDocumentsRegulatoryInformation/Biotechnology/ucm096095.htm

99 FDA's Guidance for Industry: Voluntary Labeling Indicating Whether Foods Have or Have Not Been Developed Using Bioengineering (DRAFT) 7 (2001), available at

www.fda.gov/food/guidanceregulation/guidancedocumentsregulatoryinformation/labelingnutrition/ucm059098.htm

שם.10024

גנטית אינה מסוכנת יותר בריאותית וסביבתית, ולכן נשמטת ההצדקה לסימונו. זאת, בניגודלטיעון האוטונומי שהצגתי ובניגוד לעמדה האירופאית שתבואר בהמשך.

, הקובע את סמכויות הסוכנות, מורה כי אין לסמן מזון בסימון מטעה, סטנדרטFDAחוק ה- פירש אתFDA ה-101הנבחן על-פי היעדר גילוי של עובדות מהותיות לצרכן למרות הסימון.

הביטוי "מהותי" ככזה הנוגע לתכונות המוצר עצמו, כשהיעדר אינפורמציה עלול לגרום לסיכונים בריאותיים או סביבתיים, להטעיית הצרכן או להשוואה מוטעית לערך תזונתי או

, לפיה מזון מהונדסFDA בשל עמדתו המדעית של ה-102למאפיינים אחרים של מוצר אחר. גנטית אינו שונה ממקביליו ואינו חושף את הצרכן או הסביבה לסיכונים חמורים יותר לאחר שעבר את הרגולציה הבטיחותית, הסימון אינו "מהותי", כהגדרת הדין האמריקאי, ולכן אין

103לנהוג במזון מהונדס גנטית באופן שונה משאר המוצרים, ולסמנו דווקא.

בוחן את המוצר המוגמר בלבד ואינו מייחס חשיבות להליך ההשבחה לכשעצמו,FDAה- למעט מקרים בהם ההליך מוביל לשונות במוצר הסופי מבחינת תכונותיו או סיכוניו לעומת מוצרים מקבילים, ולכן אינו רואה הצדקה לסימון מזון מהונדס גנטית, כיוון שהתוצר אינו

, איןFDAשונה מתוצרי שיטות ההשבחה האחרות. חרף עמדתו ופרשנותו הברורה של ה- מדובר בחוק פדרלי המחייב את כל מדינות ארצות-הברית, ואלה רשאיות לחוקק חוקים

בעוד שמדינות104מדינתיים הקשורים להסדרת מזון מהונדס גנטית ולקבוע חובת סימון. קליפורניה ווושינגטון כשלו בדרך להעברת הצעות חוק שכאלה, שלוש מדינות צלחו זאת

ברם, חוקים אלה טרם יצאו לפועל או יושמו.105לאחרונה – קונטיקט, מיין וורמנוט.

נחתם על-ידי הנשיא אובמה, לאחר29.07.16לאחרונה חלה תפנית בדין האמריקאי. ב- ובבית-הנבחרים, תיקון לחוק The Agriculturalשעבר בסנאט Marketing Act of 1946.106

התיקון לחוק למעשה קובע כי על משרד החקלאות ליישם את מדיניות הסימון המנדטורית .29.07.16של מזון מהונדס גנטית לא יאוחר משנתיים מתאריך קבלת החוק, כאמור ה-

על-פי החוק, קיימים שלושה דרכי סימון של מזון מהונדס גנטית: טקסט, סמל או ברקוד הניתן לסריקה על-מנת לקבל את המידע. הואיל והחוק אינו קובע עדיפות בין חלופות אלו, ניתן להניח כי מירב היצרנים יעדיפו בהטבעת ברקוד על המוצרים, מתוך התפיסה שכך תפחת כמות האנשים שיחשפו למידע בדבר קיומם של מרכיבים מהונדסים גנטית. אולם,

101 21 U.S.C § 343(a) (2012). :21 ראו גם U.S.C § 321(n) (2012)..102 Margaret R. Grossman, Genetically Modified Crops and Food in the United States: The Federal Regulatory

Framework, State Measures, and Liability in Tort, in THE REGULATION OF GENETICALLY MODIFIED ORGANISMS: COMPARATIVE APPROACHES 299, 316 (Luc Bodiguel & Michael Cardwell ed. 2010) .

103 FDA Testimony on Genetically Engineered Foods: Statement of James H. Maryanski (08.06.2009), available at www.fda.gov/newsevents/testimony/ucm115032.htm

104 Tiffany B. Wong, Playing Politics with Food: Comparing Labeling Regulations of Genetically Engineered Foods across the North Atlantic in the United States and European Union, 23 SAN JOAQUIN AGRIC. L. REV.

243, 254-262 (2013). .293בעמוד , 6 גרוסמן, לעיל ה"ש שם. ראו גם:105106 7 U.S.C § § 1639-1639(C) .

25

החוק אינו קובע מנגנון ברור וכללים קונקרטיים בנוגע לסימון. חרף תיקון החוק, נותרות השאלות אילו מוצרים יסומנו? גם מוצרים שהופקו מצמחים מהונדסים גנטית, כמו שמן, או רק מוצרים מהונדסים גנטית הניתנים לאכילה? מכיוון שלמשרד החקלאות ניתנו שנתיים למלא את העול הכבד שהוטל עליהם, לפרש את החוק, ליצור מנגנון סימון ולדאוג כי זה אכן יתממש, מוקדם לקבוע כיצד תיראה, בפועל, מדיניות הסימון של מזון מהונדס גנטית

בארה"ב.

כמו-כן, לצד המדיניות המנדטורית המתגבשת הדין האמריקאי אינו מונע מיצרנים לסמן 107וולונטרית את מוצריהם ככאלה שמכילים או שאינם מכילים רכיבים מהונדסים גנטית.

וולונטרית את מוצריהם לציין או לרמוז שמזון יצרנים המחליטים לסמן אולם, נאסר על 108מהונדס גנטית בריא או מסוכן יותר משיטות אחרות, מפאת החשש להטעיית הצרכן.

המחייבת לרגולציה המתייחסת ספציפית חקיקה בארצות-הברית אין לאירופה בניגוד בדיקות בטיחות של מזון מהונדס גנטית, אלא הוכר שהמארג המשפטי הקיים מקנה גם

ודוק, אין מדובר בסימון, אלא109סמכות לכונן משטר רגולטורי עבור מזון מהונדס גנטית. בבדיקות טרומיות שנועדו לבחון האם צריכת המזון על-ידי בני-אדם בטוחה וכי ניתן לשווקו. בארצות-הברית נדרשות בדיקות בטיחות בריאותיות וסביבתיות המחייבות את היצרן טרם

110שיווק מוצר מהונדס גנטית.

לסיכום, הרגולטור האמריקאי גיבש עמדה נורמטיבית לפיה שיטת ההנדסה הגנטית זהה לשיטות השבחה אחרות היות והתוצר הסופי זהה למקביליו, לאחר בחינתו תחת הרגולציה.יש לחייב סימון מזון מהונדס זאת כי בכל עם-זאת לאחרונה קבע המחוקק האמריקאי גנטית. לצד מדיניות מתגבשת זו, שיישומה אמור להסתיים בשנתיים הבאות, מתאפשר סימון

וולונטרי של מזון מהונדס גנטית.

סימון מזון מהונדס גנטית באיחוד האירופאי.2

בניגוד למדיניות ארצות-הברית הניחנת באמון בשיטת ההנדסה הגנטית, האיחוד האירופאילאחת המשתכללים מחמירים זהירות באמצעי נוקט ולכן השיטה כלפי כחשדן נתגלה

.99 ראו: ה"ש 107 שם.108109 Penelope Sparrow et al. Risk Assessment and Regulation of Molecular Farming – a Comparison between

Europe and US, 19.31 CURRENT PHARMACEUTICAL DESIGN 1, 8 (2013). .98, וה"ש 11, בעמוד 109 וספארו, לעיל ה"ש 301-304, בענ' 102 שם. ראו גם גרוסמן, לעיל ה"ש 110

, גופים ממשלתיים בעלי תפקיד משמעותי ביישומה, כלUSDA וה-EPA, ה-FDAהרגולציה מבוצעת על-ידי ה- אחד בתחום אחריותו וסמכותו. חרף חלוקת הסמכות קיים ערבוב משמעותי בין סמכויות גופים אלה, והגבול

, משרד החקלאות האמריקאי, על שינוע מזון מהונדס גנטית,USDAביניהן מטושטש. כך למשל אחראי ה- ייבואו, עריכת מבחני שדה ועל אישור שחרורו לשוק לאחר בחינתו מההיבט הבריאותי והסביבתי. בד בבד,

אחראי על בחינת צמחים מהונדסים גנטית בעליEPA את מתחמי סמכויותיהן, כך שה-EPA וה-FDAסיכמו ה- FDAעמידות מפני מזיקים כאלה ואחרים ובדיקת החומר המיוצר על-ידי הצמח המקנה לו עמידות, ואילו ה-

יהיה אחראי על בחינת שינויים במרכיבי הצמח, בריכוז הרעלנים והאלרגנים בו. .26

הרגולציות המחמירות בעולם בתחום. זו הובילה, הלכה למעשה, להחרמה ונידוי של מוצרים 111מהונדסים גנטית באירופה.

לאסור לחלוטין את הייבוא והייצור של יבולים מהונדסים1998האיחוד האירופי ניסה בשנת גנטית, אך ניסיון זה נכשל היות והלה חתום על אמנות והסכמים בינלאומיים במסגרת ארגון הסחר העולמי, המחייבים להימנע מהצבת חסמים מסחריים אלא בהתבסס על מסד מדעי

לאור היעדר מסד מדעי מספק המצביע על סכנות112משכנע המחייב רגולציה מחמירה. ייצור או בשימוש בשיטה נבצר מהאיחוד האירופי, על-פי ההסכמים הבינלאומיים, לאסור

113ייבוא של מזון מהונדס גנטית.

מדיניות האיחוד האירופאי שהתגבשה לאחר מכן דורשת שתי חובות סימון עיקריות; סימון של מזון שהשתמשו לצורך ייצורו במרכיבים מהונדסים גנטית גם אם הוא עצמו אינו מכיל

או מזון שמכיל מרכיבים מהונדסים114מרכיבים מהונדסים גנטית או דנ"א כלל, כמו שמן, המדיניות מקיפה את כלל המקרים בהם נעשה שימוש בשיטה של הנדסה115גנטית בעצמו.

גנטית, בין אם התוצר הסופי מכיל רכיבים מהונדסים גנטית ובין אם השיטה רק היוותה שלבבהליך הייצור, על-מנת להבטיח את יידוע הצרכן באמצעות סימון.

חובת הסימון חלה עקרונית על כל סוגי המזון – מעובד, ארוז, קפוא וכד' - אך לחובהכמו אנזימים, אינם צריכיםProcessing aids,116כללית זו קבע האיחוד האירופי שני חריגים;

לעבור סימון משאינם עונים על ההגדרה של מזון או רכיב מהונדס גנטית, וכן מקרים בהםרמת ערבוב לא מכוון ובלתי נמנע של התוצר המשווק עם חומר מהונדס גנטית נמוכה מ-

117 ממרכיבי המוצר.0.9%

חדשנית כשיטה הגנטית בהנדסה רואה האירופאי שהאיחוד בכך נעוצה לגישה הסיבה זו. ייחודית לשיטה ולכן עיצב רגולציה מטרתה לשמור על118המציבה סכנות בריאותיות

בריאות הצרכנים והסביבה ולהקנות לצרכן את הזכות לקבל מידע באשר למזון שהוא רוכשעל לפיו המונעת, הזהירות עיקרון מנחה האירופאית הגישה את בהתאם. בו ולבחור

541, בעמוד 41 פדריסי, לעיל ה"ש 111,Simon Lester להרחבה ראו: 112 European Communities-Measures Affecting The Approval and Marketing of

Biotech Products, 101 AM. J. INT'L L. 453 (2007). שם.113114 Regulation (EC) No. 1829/2003 of the European Parliament and of the Council of 22nd September 2003 on

Genetically Modified Food and Feed, 268 OFF J EUR UNION LT (2003).115 Regulation (EC) No 1830/2003 of the European Parliament and of the Council of 22nd September 2003

Concerning the Traceability and Labelling of Genetically Modified Organisms and the Traceability of Food and Feed Products Produced from Genetically Modified Organisms and Amending Directive 2001/18/EC, 50

OFFICIAL JOURNAL 268 (2003). . באופן כללי מדובר בחומרים או אנזימים למשל, המשמשיםProcessing aids הגדיר מה הם FDA ארגון ה-116

Foodכחלק מהליך הייצור ועיבוד המזון, אך מופרדים מהתוצר הסופי בסופו של הליך הייצור. להרחבה ראו: and Drug Administration's (FDA) Regulations 21 C.F.R 101.100 (a)(3)(ii).

. 12, סעיף 115ה"ש EC/2001/18, דירקטיבה 117.251-252, בעמ' 104 וונג, לעיל ה"ש 118

27

המדיניות119הרגולציה והסימון להתחשב בסיכון הקיים ובהפחתת הסיכון עד כדי מניעתו. , בעת שהסיכון בצריכת מזון מהונדס גנטית לא היה נהיר.90האירופאית, גובשה בשנות ה-

מספר המחקרים המדעיים שבחנו את הסיכונים הכרוכים בשיטת ההנדסה הגנטית היה נמוך חלה קפיצה משמעותית במספר המחקרים2006 רק החל משנת 2006.120ביותר עד שנת

כיום, אם-כן, ישנם מחקרים רבים המראים121המדעיים שמבצעים הערכת סיכונים לשיטה. וכן נצבר ניסיון רב-שנים המוכיח זאת – מידע אשר122שמזון מהונדס גנטית בטוח לצריכה,

ה- גיבוש המדיניות האירופאית בשנות היה בעת לכן, ההצדקה המתבססת על90לא . הרואה הקיים הרוח המדעי הלך לנוכח מה במידת נשמטת המונעת, הזהירות עיקרון

בהנדסה גנטית כשיטה בטוחה ככל שאר השיטות.

לבריאות מסוכנותו ובוחנת הסופי במוצר מתמקדת האמריקאית העמדה בעוד כמו-כן, הצרכן, העמדה האירופאית מתמקדת גם בסיכונים הכרוכים בהליך ההנדסה הגנטית עצמו

לפי האיחוד האירופאי, אוטונומיית הצרכן חולשת גם על123לעומת שיטות השבחה אחרות. שיטת הייצור, ויש לתת לו הזכות לדעת האם המוצר יוצר בשיטה של הנדסה גנטית, במנותק

עוד דוגלת הגישה האירופאית בעמדה שזכות הצרכן לבחור124מהרכבו של המוצר הסופי. את מזונו כך שיוכל להימנע )או לבחור( במזון מהונדס גנטית, וזאת במנותק משאלת הסיכון

125הסביבתי או הבריאותי אלא בשם זכות הבחירה.

מעבר לדרישת הסימון המנדטורי, האיחוד האירופי, בדומה למשטר האמריקאי, דורש גםיעברו הערכה מדעית מקיפה בנוגע הוא כי מוצרים המכילים מרכיבים מהונדסים גנטית

המדובר בבדיקות הנמשכות שנים ארוכות, גוזלות כסף רב,126לסיכונים הכרוכים בצריכתם. ועל-כן האפשרות להוציאן לפועל מתרכזת בידי קבוצת מיעוט בעלת כיס עמוק, ועל כך

ארחיב בהמשך.

סימון מזון מהונדס גנטית בישראל.3

119 Margaret R. Grossman, European Community Legislation for Traceability and Labeling of Genetically Modified Crops, Food, and Feed, LABELING GENETICALLY MODIFIED FOOD: THE PHILOSOPHICAL AND LEGAL

DEBATE 32, 35-36 (Paul Weirich ed. 2007)..734, בעמוד 39 דומינגו, לעיל ה"ש 120 שם.121 שם.122.537, בעמוד 41 פדריסי, לעיל ה"ש 123.543-544 שם, בעמוד 124.228-229, בעמ' 13 שטרייפר ורובל, לעיל ה"ש 125שם. הערכת סיכונים זו מתבצעת על-ידי ה-126 EFSA ה-2002, שהוקמה בשנת .EFSA מבצעת מחקר

.Yann Devos et alבמזונות מהונדסים גנטית תוך בדיקת הסיכון שבצריכתם לבריאות האדם והחיות. ראו גם: EFSA’s Scientific Activities and Achievements on the Risk Assessment of Genetically Modified Organisms

(GMOs) During its First Decade of Existence: Looking back and ahead, 23.1 TRANSGENIC RES. 1, 2 (2014)ראו . בדיקות בטיחות הנוגעות לשחרורEFSA. עוד מבצע ה-17-19, סעיפים 115ה"ש EC/2001/18,גם: דירקטיבה

ראו: שדה. בבדיקות הכרוכות לסביבה, גנטית המהונדס Directiveהזן 2001/18/EC OF THE EUROPEAN PARLIAMENT AND OF THE COUNCIL OF 12 MARCH 2001 ON THE DELIBERATE RELEASE INTO THE ENVIRONMENT

OF GENETICALLY MODIFIED ORGANISMS.28

בתחום רבים מחקרים מקיימת והיא חקלאי בפיתוח חשוב מדעי מרכז מהווה ישראל ההנדסה הגנטית בצמחים. ואולם, כיום אין גידול מסחרי מקומי של מזון מהונדס גנטית, לא מכיוון שגידול כזה הוא אסור אלא מכיוון שגידול מסחרי ושיווק של צמחים מהונדסים גנטית

מוסדרים. לישראל מתרחש באופן127אינם גנטית מהונדסים מוצרים ייבוא לעומת-זאת, שוטף ולכן ניתן למצוא מוצרים מהונדסים גנטית על המדף בישראל.

מלא. באופן חקיקתית הוסדר טרם בישראל גנטית מהונדס מזון גורמים128סימון לפי ממשרד הבריאות טיוטת התקנות העוסקת בסימון מזון מהונדס גנטית נמצאת בשלבי ניסוח

לנוכח החשש129סופיים, הכלכלה משרד התנגדות לאור בקיפאון מצויה הסוגיה אולם מהפרת הסכמי סחר בינלאומיים עם ארצות-הברית. חרף היעדרן של תקנות תקפות, משרד

130הבריאות ציין שטיוטת התקנות מכילה חובה לסמן מזון מהונדס גנטית.

שני הגורמים הממשלתיים העיקריים העוסקים בתחום ההנדסה הגנטית בישראל הם הוועדה למזון חדש של משרד הבריאות )שהינה תחת שירות המזון הארצי( הדנה בבטיחות המזון,האקדמיה בשיתוף בין-משרדית וועדה שהינה מהונדסים, לצמחים הראשית והוועדה

פרסם שירות המזון הארצי את הנהלים2005המנוהלת על-ידי משרד החקלאות. בשנת לרישום "מזון חדש" על-מנת שתתאפשר הערכת סיכונים של המזונות העונים להגדרה של

131"מזון חדש" ולהבטיח את בטיחותם למאכל אדם טרם כניסתם לשוק.

מן לאחת המשתייך מזון רכיב או מזון כל הוא "מזון חדש" האמורים, הנהלים על-פי מהונדס מזון כולל הראשוני, במבנהו מכוון מולקולארי שינוי הבאות: שעברו הקבוצות גנטית; שמכילים או בודדו מצמחים, בעלי חיים, מיקרואורגניזמים, פטריות ואצות )למעטייצור חדש, ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם; שעברו תהליך לגביהם אנזימים(, שאין

שבעקבותיו השתנה ערכם התזונתי, המטבוליזם או רמת החומרים הבלתי רצויים.

נכנסה לתוקף.2012בשנת למזון חדש, שלא בנוגע טיוטת תקנות פורסמה טיוטת132 ורכיבים מזונות ועל החובה לרשום לעיל בשינויים קלים, על ההגדרה חוזרת, התקנות העונים להגדרה תוך איסור שיווק, ייצור, יבוא ואחסון של מזון חדש שאינו מצוי ברשימתגנטית; מזון מהונדס גם לסימון טיוטת התקנות מתייחסת המזונות החדשים המאושרים.

גנטית.10-11סעיפים ורכיבים מהונדסים מזון כללית של סימון חובת קובעים לטיוטה

ראו: מרים פרוינד מטעם משרד החקלאות "סימון מוצרים מהונדסים גנטית" )במסגרת דיון הכנסת של127 (.02.09.14השדולה הסביבתית-חברתית, כנסת ישראל,

(.2010 )8, 1 מרכז המחקר והמידע של הכנסת מריה רבינוביץ' "סימון מוצרי מזון סקירה משווה" 128 שם. עוד ראו: זיווה אלישוב מטעם משרד הבריאות "סימון מוצרים מהונדסים גנטית" )במסגרת דיון הכנסת129

(. כמו-כן, בהתכתבות אישית שערכתי עמה מיום ה-02.09.14של השדולה הסביבתית-חברתית, כנסת ישראל, , חזרה גברת אלישוב על כך שטיוטת התקנות מצויה בשלבי עיצוב סופיים. יצוין כי לא עלה בידי לעיין29.3.15

בטיוטת התקנות חרף בקשתי במסגרת חוק חופש המידע, אשר נענתה בשלילה. זיווה אלישוב, שם.130(.22/12/05 "נוהל לרישום מזון חדש" )004-08 נוהל פנימי 131 )טיוטה(.2012 תקנות בריאות הציבור )מזון( )מזון חדש(, התשע"ב – 132

29

כך שהחובה לסימון רכיב מהונדס גנטית לא תחול12לחובה זו קובעת הטיוטה חריג בסעיף מצבים:2ב- חומר שמקורו0.9%; הרכיב מכיל פחות מ-DNAהרכיב אינו מכיל חלבון ו-

באורגניזם מהונדס גנטית. חרף ההגדרה הרחבה של "מזון חדש" וחובת הרישום של מזוןכזה, החובה לסמן נותרה בטיוטה מנת חלקתו הבלעדית של המזון המהונדס גנטית.

בספטמבר לאחרונה, כי לציין הציבור2016יש בריאות על הגנה חוק לתוקף נכנס , החוק מעגן, לראשונה, את סמכותו של משרד הבריאות לקבוע הוראות בטיחות133)מזון(.

וייצור של מזון מהונדס גנטית. החוק מקבל את הגדרות134ותקנות בנוגע לייבוא, מכירה ומקנה בידי משרד הבריאות את סמכות הפיקוח על מזון זה.135משרד הבריאות למזון חדש,

החידוש העיקרי לענייננו, הוא כי החוק מעגן לא רק את סמכות הרגולציה של בטיחות מזון 136חדש, אלא גם קובע כי מוענקת לשר הבריאות הסמכות לקבוע הוראות לעניין סימונו.

אולם, חרף כניסתו לתוקף של חוק זה, טרם נחתמו תקנות סופיות הקובעות סימון מנדטורישל מזון מהונדס גנטית כאמור.

יש לשים לב לפערים בין המדיניות הישראלית, לפי טיוטת התקנות והנהלים, ובין המדיניותל- בדומה והאמריקאית. הינהFDAהאירופאית , עמדתו המקצועית של משרד הבריאות

שמזון מהונדס גנטית אינו מסוכן לבריאות ואינו שונה ממקביליו שיוצרו בשיטות אחרות. לפי משרד הבריאות עד היום לא נמצאה סכנה במוצרים מהונדסים גנטית שנבחנו על-ידי רשויות

בעולם. נאמר137שונות עוד בכנסת, הסביבתית-חברתית השדולה של הדיון במסגרת שעמדתו הרשמית של המשרד היא שלא קיימת סכנה בשיטת ההנדסה הגנטית. ואולם, למרות עמדה זו ובשונה מההסדרה האמריקאית, הרגולטור הישראלי עדיין חותר, גם אם

, לעבר הטלת חובת סימוןFDAבעיניים עצומות וחרף הסכמתו עם העמדה המדעית של ה- של מזון מהונדס גנטית. הסיבה לכך נעוצה ברצון משרד הבריאות להקנות לצרכן את האפשרות להימנע ממוצר מהונדס גנטית, הגם שהתוצר הסופי בטוח מבחינה בריאותית. יתכן וסיבה נוספת היא שדלנות אינטנסיבית של ארגונים סביבתיים. לטענת משרד הבריאות

.90 ס"ח 2015 חוק הגנה על בריאות הציבור )מזון(, תשע"ו-133.18 שם, בסעיף 134.2 שם, בסעיף 135שם, בסעיף 136 . יודגש, כי ספק רב האם אכן בסמכותו של שר הבריאות לקבוע חובת סימון של מזון18

וכפי שהצהיר באתר האינטרנט שלו, מזון גנטית. כפי שהדגיש משרד הבריאות בפורומים שונים, מהונדס מהונדס גנטית אינו מסוכן לבריאות. משרד הבריאות מעוניין לסמן מזון מהונדס גנטית כי הציבור רוצה את הסימון, ולא כי הוא צריך אותו כדי לשמור על בריאותו. אם זהו אכן הטעם שבשלו מעוניין משרד הבריאות לקבוע סימון מנדטורי של מזון מהונדס גנטית, הרי שהדבר אינו יכול להיעשות מכוח חוק בריאות הציבור

, היא להבטיח את בטיחות ואיכות המזון המגיע לציבור. כמו-כן,1)מזון(. מטרת החוק, כפי שהוגדרה בסעיף מומחיותו של משרד הבריאות היא בריאות ובטיחות מזון. על-כן, משרד הבריאות מוסמך לסמן מזון מהונדסלנוכח שיקולים בריאותיים ובטיחותיים. אולם, אין הוא גנטית, אם על-פי דעתו המקצועית הדבר מתחייב מוסמך לסמן מזון מהונדס גנטית מטעמים של הגנת הצרכן, ואך מכיוון שהציבור חפץ לכך. מבחינת משרד הבריאות שיקולים אלו מהווים שיקולים זרים שאינם בתחום מומחיותו ושאינם בסמכותו לשקול. תחום אחריות זה אינו שייך למשרד הבריאות, כי אם למשרד הכלכלה מכוח חוק הגנת הצרכן. על-כן, עד אשר תעמוד על כנה דעתו המקצועית של משרד הבריאות כי אין חשש בצריכה של מזון מהונדס גנטית, אין הוא אף מוסמך

לסמנו מכוח חוק הגנת על בריאות הציבור )מזון(. אתר משרד הבריאות, מזון מהונדס גנטית 137

www.health.gov.il/unitsoffice/hd/ph/fcs/novelfood/pages/engfood.aspx 30

השיקול הבריאותי אינו סיבת הסימון, שכן לו הייתה סכנה בריאותית במוצר, לא ניתן היה 138לשווקו ממילא.

בדומה לעמדה האירופאית, הרגולציה הישראלית צועדת לעבר סימון מזון מהונדס גנטית, אך היא גם שונה ממנה בשתי נקודות עיקריות. ראשית, בעוד שהגישה האירופאית מחייבת

ו- באם נעשה שימוש בשיטה שלDNAסימון של מזונות ומרכיבים שאינם מכילים חלבון הנדסה גנטית כחלק מהליך הייצור )כמו שמן, אשר אינו מכיל חלבונים, אך זרעי הקנולה עצמן מהם מופק השמן הונדסו גנטית(, הטיוטה הישראלית אינה דורשת סימון כזה. שנית,הגישה האירופאית דורש סימון כל מוצר או מרכיב מהונדס גנטית גם אם מכיל פחות מ-

של חומר שמקורו מאורגניזם מהונדס גנטית, למעט מקרים בהם ישנו ערבוב לא0.9% מכוון או בלתי נמנע של מרכיב כזה. לעומת-זאת, הטיוטה הישראלית אינה מחייבת סימון

של חומר שמקורו באורגניזם מהונדס גנטית, גם אם0.9%מזון או מרכיב המכיל פחות מ-נעשה בו שימוש מכוון.

שהגישה בעוד והישראלית. האירופאית המדיניות האמריקאית, בין פערים ישנם לסיום, האמריקאית היא המקלה ביותר, והאירופאית הוא המחמירה ביותר, העמדה הישראלית נתלית באמצע, לפחות על-פי טיוטת התקנות והעמדות שהביע משרד הבריאות בפורומים שונים. אמנם בישראל אין תקנות תקפות, אך משרד הבריאות הבהיר והכריז כי החובהמוטעית בפרק הבא, שיובהר כפי זו, עמדה בישראל. תחול גנטית מהונדס מזון לסמן קובעי על להשפיע צוהר פותח עתה לעת בישראל הקיים הנורמטיבי והחלל לטעמי,

המדיניות בישראל, לפתוח את הנושא לדיון ולבחון מהי מדיניות הסימון הראויה.

דיון ביקורתי: סימון סלקטיביה.

לטובת שהועלו וההצדקות הגנטית ההנדסה בשיטת הכרוכות החששות שהוצגו לאחר של – הסימון בסוגיית המרכזיות חקיקתיות הגישות הובאו הקודם בפרק סימונה,

ארצות-הברית, אירופה וישראל.

סימון מזון מהונדס גנטית אמנם זכה לתמיכה רבה בקרב מדינות שונות, אולם כנגדו קמו גם ביקורות בעיקר מצד קהיליית המדענים וחוקרי הביוטכנולוגיה. ראשית, נטען שמזון מהונדס

שנית, סימון139גנטית אינו מסוכן, ולכן סימונו רק יפחיד עוד יותר ציבור המפוחד ממילא. מזון מהונדס גנטית יטיל עלויות פיקוח ומעקב על היצרן בשל חובתו לבחון האם מוצרו מכיל מרכיבים מהונדסים גנטית ולחקור את טיב השדה ממנו הופק חומר הגלם. יצרנים יאלצו

.129 זיווה אלישוב, לעיל ה"ש 138139 Theodora McCormick, Battle Lines Drawn Over Labeling Of GMO Foods and All Natural Claims,

METROPOLITAN CORPORATE COUNSEL (2015). 31

האם ולבדוק לנטר יהיה שתפקידם רב, אדם מכוח המורכבים פיקוח מנגנוני להקים המרכיבים בהם משתמש היצרן הינם מהונדסים גנטית. למותר לציין כי מנגנונים מעין אלו גוזלים זמן רב לנוכח תפקידם המתמשך לבחון האם המרכיבים השונים מהונדסים גנטית. העלויות שיוקדשו לתחזוק מנגנון הפיקוח והמעקב יגולגלו בתורם על הצרכן, באמצעות

ושלישית, סימון עלול להוביל140העלאת מחירים כללית, כדי לאפשר ליצרן לשמר את רווחיו.מוצרים ושיווק מייצור ייטו לחדול רבים ויצרנים היות בהיצע הסחורה במשק להפחתה המכילים מרכיבים מהונדסים גנטית נוכח עלויות הרגולציה שגוזל הפיקוח והמעקב ולאור

הפחתת ההיצע תוביל גם היא להאטה במשק ולעליית141הירידה הצפויה בשיעור המכירות.מחירים.

בפרק זה אציג את הטיעון העיקרי, לדעתי, כנגד סימון מזון מהונדס גנטית. כפי שהראיתי, לסימון מזון מהונדס גנטית יש הצדקות משכנעות הנוגעות לאוטונומיית הצרכנים, ולאחוזטפח מגלות חלקיות, חד-צדדיות, הן אלה הצדקות אולם, סימון. הדורש מהם הגבוה השבחה שיטות של רחב מנעד קיים הגנטית, ההנדסה שיטת מלבד טפחיים. ומכסות שבטיחותן הבריאותית והשלכותיהן הסביבתיות והחברתיות, אשר היוו את מוקד ההצדקה לסימון מזון מהונדס גנטית, אינן פחותות ואולי אף יותר חמורות. ברצוני להפריך בפרק זה את ההנחה המובלעת לפיה מאפייני שיטת ההנדסה הגנטית מצדיקים סימונה, להבדיל

משיטות השבחה אחרות.

כמו-כן, אעמוד על כך שהדרישה לסמן מזון מהונדס גנטית בלבד, תוך התעלמות משיטות ההשבחה האחרות, תביא לידי סימון סלקטיבי אשר חותר תחת אותן ההצדקות התומכות

בסימון מזון מהונדס גנטית.

ידון בהבחנה מכן נפוצות, לאחר יציג, תחילה, מספר שיטות השבחה מסורתיות הפרק הסביבתי הבריאותי, בהיבט הגנטית להנדסה אלו שיטות בין שבוצעה הבלתי-מוצדקת יוסבר מדוע ההצדקות שהועלו לטובת ועל-בסיס המסקנות שגובשו, ולבסוף, והחברתי,

סימון מזון מהונדס גנטית נשמטות ואינן מספיקות כדי לחייב סימון כזה.

שיטות השבחה מסורתיות.1

שיטת ההנדסה הגנטית אינה עומדת לבדה. טרם פיתוחה השתמשו במשך השנים בשיטות השבחה שונות בחקלאות, הנקראות שיטות השבחה מסורתיות. שיטות השבחה בכללותן הינן פיתוח אנושי היוצר תמורות בצמח ומשנות את הרכבו הגנטי ובכך גם את תכונותיו,יותר לצרכי מבנהו והרכבו, ומטרתן לשפר את התכונות הטבעיות של הצמח כך שיועיל

ויוקל גידולו. התייעלות מלאכותית זו יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות כמו142האדם שם.140 שם.141142 GEORGE ACQUAAH, PRINCIPLES OF PLANT GENETICS AND BREEDING 3 (2009).

32

עמידות בפני מזיקים כך שייחסך השימוש בהדברה וחומרים כימיים המזיקים לסביבה, עלייה באחוז התפוקה והיבול שתסייע לחקלאי לייצר יותר ולעמוד בדרישות הצרכנים, או עלייה

143באיכות המוצר וטעמו.

שנים, הייתה סינון ובחירה בצמחים10,000שיטת ההשבחה העתיקה ביותר, שהחלה לפני תכונות אלה הועברו לדור הצמחים הבא144שהראו תכונות רצויות כמו פרי גדול וטעים יותר.

בעזרת זיווגים של הצמחים שנבררו, וכך נשמרו בהליך התורשה. שיטה זו נקראת השבחה גנטית, להבדיל מהנדסה גנטית. במשך השנים התפתחו שיטות טיפוח נוספות כמו הכלאות

18.145מכוונות, שהגיחו לראשונה בסוף המאה ה-

אולם שיטות השבחה ותיקות אלה אינן שיטות הטיפוח היחידות כיום, ועם הזמן נצבר ידע רבשהובילו יותר מתקדמות שיטות להתפתח והחלו והגנטיקה התורשה חוקי אודות יותר להישגים בכמה תחומים עיקריים: עליה באחוז התנובה, חיזוק ערכים תזונתיים וטעם הפרי,מזיקים(, או במים מחסור )כמו סביבתיים לתנאים היבול של ההסתגלות רמת שיפור

1950והשפעה על מערכת הרבייה של הצמח. כך, למשל, ניתן לראות עליה מתמדת משנת גידול שיטות מפיתוח נובעת יחידת שטח חקלאית, אשר מכל היבול המתקבל במשקל

146חדשות.

הנדסה גנטית מהווה גם היא שיטת טיפוח, אך היא זו שקבעה את קו פרשת המים וחילקה את שיטות ההשבחה לשתיים – שיטות השבחה מסורתיות והנדסה גנטית. עם-זאת, הבסיסההנדסה של לזה מסוימת במידה זהה המסורתיות, ההשבחה שיטות מאחורי המדעי הגנטית. כמו בהנדסה גנטית גם בשיטות ההשבחה המסורתיות המטרה היא לקבל צמח בעל מטען גנטי רצוי הבא לידי ביטוי בתכונות חקלאיות מוצלחות, כאשר ההבדל בין השיטות

נעוץ בטכניקה המדעית ליצירת הצמח מושא השינוי.

.4 שם, בעמוד 143.3, בעמוד 2 לעיל ה"ש 144145 Philip A. Davies, Plant Breeding and Molecular Farming, 8 BIOTECHNOLOGY 194, 196 (2009)שם מדבר .

שהיוו את הבסיס המדעי לפיתוחה של1900דייויס על הגילוי מחדש של חוקי התורשה של מנדל בשנת הכלאות מכוונות כשיטת טיפוח.

בושל )יחידת משקל( על40 היבול שהתקבל מגידולי תירס כלל רק 1950. כך, בשנת 3, בעמוד 2 ה"ש 146 2002 בושל, ובשנת 130 1992 בושל, בשנת 120 1982 בושל, בשנת 100 התקבל 1972כל אקר. בשנת

בושל על כל אקר. בתוך 140 שנה בלבד שילשה החקלאות את תנובת גידולי התירס. מדובר בהישג50 Timothyמרשים שנרשם הודות לשיטות טיפוח חדשניות שהובילו לעלייה באחוז התפוקה של היבול. עוד ראו:

G. Reeves & Kelly Cassaday, History and Past Achievements of Plant Breeding, 53.8 CROP AND PASTURE SCIENCE 851 (2002).שם סוקרים הכותבים את ההתפתחויות הטכנולוגיות בשיפור יבולי התירס, החיטה והאורז .

עוד מדברים הכותבים על התפתחויות בעשורים האחרונים במחקר בנושא גידול תירס אשר התבסס על מידעאודות הגנטיקה והתורשה שסייע בפיתוח שיטות גידול שונות.

33

יצירת מוטציות147ישנן שלל שיטות השבחה הנחשבות למסורתיות, כמו הכלאות מכוונות, מכוונות והנדסה כרומוזומלית. במאמר זה אציג שתי שיטות השבחה נפוצות, שאינן מוגדרות

כהנדסה גנטית אלא נכללות תחת הקטגוריה של שיטות השבחה מסורתיות.

מוטגנזהא()

מוטציות מוגדרות כשינוי ספונטני או מתוכנן בהרכב הגנטי של האורגניזם, והליך היווצרותןמוטגנזה. וגנטית,148נקרא ביולוגית שונּות ליצירת ראשוני בסיס הן גנטיות מוטציות 149

ובשילוב עם סלקציה טבעית הן מהוות את אבן היסוד של האבולוציה. לאור זאת מוטציותיכולות להוביל לשינויים גנטיים שיבואו לידי ביטוי כתכונות חקלאיות רצויות.

ליזום היווצרותן נדיר, אך האדם מצא דרך מוטציות ספונטניות מתרחשות בטבע באופן 150על-מנת לגייס את השונוּת הגנטית שתיווצר לטובתו, בהליך שנקרא מוטגנזה מכוונת.

ומאז הפכה לשיטת טיפוח נפוצה20המוטגנזה המכוונת התגלתה לראשונה רק במאה ה- ומקובלת. במסגרתה יצרו חקלאים מוטציות בהרכב הגנטי של צמחים באופן מכוון על-ידי

151מוָּטגנים כדי להאיץ את ההתפתחות המוטנטית וליצור מגוון גנטי חדש.

על-מנת ליצור מוטציות מכוונות משתמשים במוטגנים כגון קרינה רדיואקטיבית וכימיקליםנוצר השינוי במידע הגנטי. שימוש בקרינה רדיואקטיבית הינו המוטגן152שונים, בעזרתם

והוא נחשב כיעיל במיוחד משגורם להשמטות רבות לאורך רצף הדנ"א ויוצר153הנפוץ ביותר גם שימוש במוטגן כימי כמו אתיל מתאן סולפונט154שינוי קרדינלי במטען הגנטי של הצמח.

הינו נפוץ למדי, אך בניגוד לקרינה רדיואקטיבית, הוא לרוב מוביל להחלפה ושינוי של אבני 155היסוד של הדנ"א ולא להשמטתן.

בניגוד להנדסה גנטית, במסגרתה מתבצעת עבודה כירורגית בה מוחלף מקטע דנ"א אחד בשני, שיטת המוטגנזה אינה מדויקת וגורמת לאלפי שינויים בהרכב הגנטי באופן המקשה על זיהויים. מוטגנזה, כשיטת השבחה, אינה מסוגלת לשנות רק את מקטע הדנ"א אותו מעוניינים להחליף, אלא גורמת לשינויים גם במקטעי דנ"א רבים אחרים שהשפעתם על

הצמח אינה ברורה.

.ROLF H.J. SCHLEGEL, DICTIONARY OF PLANT BREEDING (2009) לצורך הרחבה בעניין שיטת טיפוח זו ראו: 147ובין היתר מתייחס גם להכלאות תוך פירוק השיטה למתודות שונות שונות, טיפוח שיטות וסוקר המגדיר

והגדרתן של שיטות ההכלאה הקיימות.148 ANTON MARCUS VAN HARTEN, MUTATION BREEDING: THEORY AND PRACTICAL APPLICATIONS 5 (1998).149 F.J Novak & H. Brunner, Plant Breeding: Induced Mutation Technology for Crop Improvement,

4 IAEA BULLETIN 25, 25 (1992). שם.150.13, בעמוד 148. ראו גם: ואן הארטן, לעיל ה"ש 11, בעמוד 2 מאייר, לעיל ה"ש 151152 Ranjith Pathirana, Plant Mutation Breeding in Agriculture, 2011 PLANT SCI. REV. 107, 109-110 (2012).153 Miroslaw Maluszynski et al. Methodologies for Generating Variability Part 4: Mutation Techniques,

in PLANT BREEDING AND FARMER PARTICIPATION 1, 162 (2009).154 M. Koornneef, Classical Mutagenesis in Higher Plants, 1 MOLECULAR PLANT BIOLOGY 1, 4-5 (2002) ..12, בעמוד 2 מאייר, לעיל ה"ש 155

34

על-כן, את שלל הזרעים שהתקבלו לאחר הליך המוטגנזה שותלים ומגדלים, ומתוכם בורריםניתן למצוא156את הצמחים אשר מבטאים את התכונה החקלאית הרצויה. דוגמה לכך

בניסוי שנערך בזרעי בננות שהושרו בחומרים כימיים שונים במטרה ליצור מוטציה העמידה בפני פטריה הפוגעת ביבולי הבננה. לאחר קבלת הזרעים המוטנטים, נזרעו הזרעים עדאלו את מתוכם לברור כדי המזיקה, לפטרייה נחשפו אלה שתילים שתילים. לקבלת

157שמטענם הגנטי אכן עוצב כך שהצמח יהיה עמיד בפני אותה הפטרייה.

ואולם יש להבהיר – גם לאחר ברירת הצמחים שביטאו את התכונה הרצויה אין לדעת מה עוד שונה בהרכב הגנטי של הצמח. הקרינה או החומרים הכימיים שבהם השתמשו כחלקולצורך קבלת התכונה הרצויה, גרמו לאלפי שינויים רנדומליים בקודו מהליך המוטגנזה הגנטי של הזרע. לכן, ייתכנו מקרים רבים בהם לתכונה הרצויה לשמה נוצרו המוטציות,

158יתלוו תכונות לא רצויות ובעייתיות שיהיו בלתי ניתנות להפרדה והבחנה.

הנדסה כרומוזומליתב()

הכרומוזומים אפוא159הדנ"א בתאים מתחלק למולקולות ענק, אשר נקראות כרומוזומים.הם אבני-יסוד גדולים יותר של החומר התורשתי של האורגניזם.

מנגנון ההנדסה הכרומוזומלית פועל כך שכרומוזום מאורגניזם זר מועבר, כולו או חלקו, לתאי הצמח אשר לו מעוניינים להעניק את התכונה הרצויה. בניגוד לשיטה של הנדסהמתבצעת כרומוזומלית הנדסה בעזרת בודד, דנ"א מקטע מועבר באמצעותה גנטית, העברה של מולקולת ענק של דנ"א – כרומוזום שלם. הנדסה כרומוזומלית עוד מאפשר

יכולים להזדווג בטבע, כמו תירס160לשלב בין כרומוזומים של מינים רחוקים, אשר אינם בדומה לשיטה של הנדסה גנטית.161ושיבולת שועל,

הנדסה כרומוזומלית המאפשרת העברה של חלק מן הכרומוזום בלבד, פותחה לראשונהִסירְס אשר העביר את תכונת העמידות בפני מחלה פטרייתית1956רק בשנת על-ידי

סייעו רנטגן אשר זר אל כרומוזום של חיטה בעזרת שימוש בקרני שמקורה בכרומוזום הרצוי. הכרומוזומלי החלק שבאמצעותה162בהפרדת כך השיטה התפתחה מכן לאחר

B. Bhagwat & E. J. Duncan, Mutation Breeding of Banana cv. Highgate (Musa spp., AAA Group) for ראו : 156Tolerance to Fusarium Oxysporum f. sp. Cubense Using Chemical Mutagens, 73.1 SCIENTIA HORTICULTURAE

11, 12-14 (1998). שם.157.19 שם, בעמוד 158159 ALA. L. REV. 975, 981 (2006). 57 Andrew Chin, Artful Prior Art and the Quality of DNA Patents,160 Simon W.L. Chan, Chromosome Engineering: Power Tools for Plant Genetics, 28.12 TRENDS IN

BIOTECHNOLOGY 605, 608-609 (2010).161 Ralf G. Kynast & Oscar Riera-Lizarazu, Development and Use of Oat–Maize Chromosome Additions and

Radiation Hybrids, in PLANT CHROMOSOME ENGINEERING: METHODS AND PROTOCOLS 259 (James A. Birchlered. 2011).

,E.R. Sears: ראו 162 The Transfer of Leaf Rust Resistance from Aegilops Umbellulata to Wheat, 1956 BROOK-HAVEN SYMPOSIA IN BIOLOGY 1 (1956) ,כפי שמופיע במאמרLili Qi et al. Homoeologous Recombination,

Chromosome Engineering and Crop Improvement, 15.1 CHROMOSOME RESEARCH 3 (2007).35

הועברו ואלה מלאכותיים כרומוזומים נוצרו מניפולציות, בהם נעשו כרומוזומים, פורקו 163מאורגניזם אחד למשנהו.

כן התפתחה טכניקה בשימוש עם חומר כימי הנקרא קולכיצין, שהתגלה לראשונה על-ידיבשנת ז'יבודון בתאי1937.164פייר הכרומוזומים מספר להכפלת גורם הקולכיצין

האורגניזם, ומסוגל להקנות עמידות לצמח או לפגוע במערכת הרבייה שלו ובכך ליצור זן דוגמה לזן שנוצר בשיטה זו וניתן למוצאו בקלות על שולחננו – הוא האבטיח165נטול זרעים.

נטול גרעינים. הוא נוצר על-ידי זיווג של אבטיח רגיל עם אבטיח שטופל עם קולכיצין ובעלפי המכילים אבטיח זרעי מתקבלים מהזיווג כתוצאה כפול. כרומוזומים 1.5מספר

166כרומוזומים מאבטיח רגיל, מהם ניתן לגדל אבטיחים נטולי זרעים.

– חוות קיימא. ניתן למצוא בגידוליה של חברת הסטארט-אפ הישראלית נוספת דוגמה פורסם בעיתונות כי לקיימא גידולי תירס ואורז בגליל, המאופיינים בעמידות לתנאי הסביבה ופירות גדולים יותר, הודות להנדסה הכרומוזומלית. לפי מנכ"ל החברה דורון גל, גידוליה של

167החברה עברו הכפלה מלאכותית ומספר הכרומוזומים שהם מכילים בשל כך הוא כפול.

לסיום, ההנדסה הכרומוזומלית חוסה אף היא תחת הקטגוריה "שיטת השבחה מסורתית", למרות שהיא דומה בחלקה להנדסה גנטית. היא מאפשרת העברה חלקית או מלאה של כרומוזום או הכפלתו, ובכך יוצרת שינוי הגנטי בצמח ומקנה לו תכונות רצויות. שיטה זו אינה

רק תאורטית, ונעזרים בה גם בישראל.

רידוד ההבחנה בין שיטות ההשבחה המסורתיות להנדסה גנטית.2

עינינו הרואות כי הנדסה גנטית אינה שיטת ההשבחה היחידה. לצדה עומדות שיטות השבחהולגביהן אין נוספות, המוגדרות כשיטות השבחה מסורתיות, כמו ההנדסה הכרומוזומלית, דרישת סימון. באף מדינה בעולם לא סימנו או מסמנים את שיטות ההשבחה המסורתיות. הדרישה לסמן מזון מהונדס גנטית מציפה את השאלה – מה עם כל שאר השיטות ומדוע

לסמן מזון מהונדס גנטית בלבד?

מסד שהיוו והחברתית, הסביבתית הבריאותית, הביקורת תחולת את אבחן זה בפרק ההשבחה שיטות על גנטית, מהונדס מזון לסימון ההצדקה נבנתה עליו משמעותי המסורתיות. ביקורות אלה הוצגו כמעט תמיד כנגד שיטת ההנדסה הגנטית, אך ניתן לראות

שאינן ייחודיות לה, והחששות שהן מבטאות מעיבים גם על השיטות המסורתיות.163 A. Houben, Engineered Plant Minichromosomes: A Bottom-Up Success, 20 THE PLANT CELL 8, (2008) .ראו

(.1996 )171-173 מהנדס הגן : גנים וגנטיקה : ממושג התורשה עד ליצירת חייםגם: קולין טאג' שם.164 שם.165166 James M. Stephens, Watermelon, Seedless – Citrullus Lanatus (Thunb.) Mansf. UNIVERSITY OF FLORIDA

IFAS EXTENSION (1994).07.08.13 מיליון דולר 300 אסף גלעד, במושב בגליל יש תירס ואורז בשווי 167

www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3609467,00.html 36

היבט טכניא()

אחת הסיבות למחלוקות שעוררה ההנדסה הגנטית נעוצה בגדולתה והיא היכולת לשבור הביקורות168את מחסומי המינים, ולשתול באורגניזם אחד גן שמקורו באורגניזם ממין אחר.

שעלו התמקדו בכך שהשיטה משנה את דנ"א האורגניזם ובכך מובילה ליצירת אורגניזם לא טבעי, בייחוד כאשר ההנדסה הגנטית מאפשרת, באופן תאורטי, העברת גנים מכל יצור

שהוא ובכך פותחת בפני האדם אפשרויות רבות ומגוונות להתערבות בהרכב הגנטי.

מזון למעשה שהוא המזון" "שאר הצרכנים, ציבור בקרב למיתוס השורר בניגוד אולם ההשבחה שיטות "טבעי". יותר אינו המסורתיות, ההשבחה שיטות באמצעות שהושבח המסורתיות, בדומה להנדסה הגנטית, עוסקות בקבלת אורגניזם בעל הרכב גנטי רצוי, וגם הן יוצרות מניפולציות גנטיות באורגניזם; כך למשל שיטת ההשבחה על-ידי מוטגנזה, כאמור, מאפשר יצירת שינויים גנטיים אקראיים בעזרת שימוש בקרינה רדיואקטיבית או כימיקליים

ייחודיים.

בעוד שבהנדסה גנטית מבוצעת העברה של הגן המבטא את התכונה אותה רוצים להעניק לצמח, בשיטה של מוטגנזה, למשל, מעניקים לצמח אוסף גנים לא טבעיים באמצעות שינויזו עדיפה על הנדסה גנטית מכיוון שהמניפולציה יש המאמינים ששיטה הדנ"א המקורי. הגנטית נעשית מתוך הדנ"א הצמחי המקורי, ואין החדרת גן זר מאורגניזם אחר. אולם יש לזכור שמוטגנזה משנה את הדנ"א של האורגניזם בעזרת גורם זר )קרינה או כימיקלים(, וכעת צופנו הגנטי שונה בתכלית. אך בעוד שהנדסה גנטית מצליחה לשנות את הדנ"א הצמחי במקום ספציפי כך שיבטא את התכונה הרצויה בלבד, מוטגנזה מובילה לשינויים רבים בדנ"א, רצויים ושאינם רצויים ושרובם אינם ידועים ולא ניתן לבדוק את מהותם – ועדיין

שניהם גורמים לשינוי גנטי זר שאינו נגרם בדרך טבע.

גם הנדסה כרומוזומלית גורמת לשינוי גנטי. אמנם הנדסה גנטית מאפשר בידוד הגן הרצוינוצר באופן מלאכותי או והחדרתו לצמח, בעוד שבהנדסה כרומוזומלית מועבר, מוכפל כרומוזום שלם המורכב ממולקולת דנ"א המכילה אלפי גנים, אך לשתי השיטות נקודת השקה ברורה – שתיהן עוסקות בהחדרת מידע גנטי מאורגניזם אחד לאחר ומשנות את

המידע הגנטי של האורגניזם מושא ההשבחה.

אם-כן, ההבחנה בין שיטות השבחה מסורתיות לבין הנדסה גנטית מלאכותית לטעמי. מקטע דנ"א מסוים, המועבר בדרך של הנדסה גנטית לאורגניזם, יכול להיווצר בדנ"א האורגניזם בדרך מלאכותית על-ידי יצירת מוטציה הגורמת לשינוי כזה, או לחילופין להיות מועבר בדרך של הנדסה כרומוזומלית ביחד עם אלפי גנים אחרים. על-כן, ההנדסה הגנטית אינה גורמת לזרות יתרה; החדרת דנ"א שמקורו מחיידק באמצעות הנדסה גנטית אינה תהליך זר יותר

.194-195, בעמ' 163 טאג', לעיל ה"ש 16837

דנ"א העברת כמו-כן, שלם. כרומוזום העברת או טבעית לא בדרך מוטציה מיצירת מאורגניזם זר לצמח, היא הליך שמתרחש גם בטבע. דוגמה לכך היא חיידק האגרובקטריום, המסוגל להחדיר חלק מהמידע הגנטי שלו לצמחים. לכן, אין לראות בהנדסה הגנטית מעיןפחות שיטות השבחה לא עומדות כשלצדה חוקי הטבע, על ייחודית אנושית התגברות

169מלאכותיות ואף הרבה יותר אגרסיביות מבחינת השינוי הגנטי שהן מכוננות.

היבט בריאותיב()

אחת והיוותה גנטית הנדסה כנגד הופנתה הבריאותית הביקורת לעיל, שהוצג כפי מההצדקות היסודיות לסימון מוצרים מהונדסים גנטית. אולם, היא מוצגת בספרות באופן

ומטעה. סיכונים170חד-צדדי גנטית בלבד, הנדסה של לשיטה מופנית בעוד שהביקורת 171בריאותיים זהים שוכנים גם בשיטות ההשבחה המסורתיות.

כל מזון שיוצר בסיוען של שיטות ההשבחה המסורתיות טומן בחובו סיכונים, בין אם הוא הסיכון, לכשעצמו, קיים תמיד וקיים בכל שיטות ההשבחה.172מהונדס גנטית ובין אם לאו.

העין את ומסיטה גנטית, הנדסה כנגד המופנות הביקורות במסך נעלמת זו עובדה הסיכון את בוחנים כאשר הן. אף מסוכנות ההשבחה המסורתיות מהאפשרות ששיטות הבריאותי הכרוך בהנדסה גנטית, יש לבחון לצדה את הסיכונים המצויים בשיטות המקבילות, דהיינו המסורתיות, על-מנת להגיע למסקנה האם שיטת ההנדסה הגנטית מסוכנת יותר או

פחות.

כך המסורתיות. ההשבחה בשיטות גם טמונים פוטנציאליים בריאותיים סיכונים אם-כן, למשל, עגבנייה מכילה באופן טבעי טומאטין, הרעיל לבני-אדם ולחרקים, אולם ריכוזו פוחת לרמה שאינה מסוכנת למאכל כאשר מבשילה העגבנייה. עם-זאת, שיטות טיפוח מסורתיות עלולות לגרום לעלייה משמעותית בריכוז הטומאטין ולהופעתו ברמה המסוכנת לבריאות

173האדם בשל המניפולציות הגנטיות שגרמו בצמח.

לכן, שיטות הטיפוח המסורתיות, בדומה להנדסה גנטית, עלולות לגרום להיווצרות תכונות בנוסף, ישנן דעות מדעיות הגורסות174לא מכוונות, וחשש זה אינו ייחודי להנדסה הגנטית.

169 THE NATIONAL ACADEMY OF SCIENCE, SAFETY OF GENETICALLY ENGINEERED FOODS: APPROACHES TO ASSESSING UNINTENDED HEALTH EFFECTS: COMMITTEE ON IDENTIFYING AND ASSESSING UNINTENDED

EFFECTS OF GENETICALLY ENGINEERED FOODS ON HUMAN HEALTH 57 (2004). )א( למאמר זה: החששות המוצגים בפרק זה, ובמאמרים עליהם הוא מתבסס, מציגים את3 ראו פרק ב170

ההנדסה הגנטית כבעלת סיכונים. אולם, מאמרים רבים אינם בוחנים באופן השוואתי את הסיכונים שבהנדסה הגנטית לעומת שאר שיטות ההשבחה, כדי לבחון את סיכוניה של השיטה. בכך, יוצרים המאמרים את האשליה

שבהנדסה הגנטית סיכונים חריגים, ייחודיים ובלעדיים, באופן מטעה.171 Sheldon Krimsky & Nora K. Murphy, Biotechnology at the Dinner Table: FDA's Oversight of Transgenic

Food, 584.1 THE ANNALS OF THE AMERICAN ACADEMY OF POLITICAL AND SOCIAL SCIENCE 80, 93 (2002).. 41, בעמוד 169 ה"ש 172 שם.173 MATIN QAIM, GENETICALLY MODIFIED CROPS. ראו גם: 229-231, בעמ' 39 קונור וג'ייקובס, לעיל ה"ש 174

AND AGRICULTURAL DEVELOPMENT 50 (2016).38

ששיטות הטיפוח המסורתיות עלולות ליצור הרבה יותר תכונות לא מכוונות מאשר הנדסה גנטית. לדוגמה הכלאה מכוונת, במסגרתה גנים מועברים בעזרת זיווג בין שני צמחים. בסוף

לצורך קבלת175 זיווגו מדענים תפוח-אדמה מזן אחד, עם תפוח-אדמה מזן שני,90שנות ה-זן, מכל גנים, אלפי ההכלאה במהלך אולם, יותר. טובות חקלאיות תכונות בעל זן מתערבבים ומתחברים. כתוצאה מהזיווג נוצר תפוח-אדמה, שייצר רעלן בשם דמיסידין, אשר

176לא נוצר באופן טבעי אצל אף אחד מ"הוריו".

מסקנה דומה נובעת גם מהשימוש במוטגנזה. רוב המוטציות הנוצרות באמצעות מוטגנזה מכוונת אינן רצויות ואף מזיקות. על-ידי שינוי גנטי אקראי המתרחש בצמח ייתכן שתיווצר גם מוטציה המבטאת תכונה חקלאית מוצלחת, אך זו נדירה יחסית ומופיעה באקראיות. יצרן הזרעים זורע ובורר את הזרעים המבטאים תכונות רצויות, אך בד בבד מתקבלים זרעיםלנוכח הקושי לבדיקה ניתנות ובלתי ידועות אינן רצויות, שרובן לא תכונות בעלי רבים להצביע על טיבן ועל הגורם הגנטי שיצר אותן. ייתכן כי זרע המבטא תכונה רצויה מבטא

בעת ובעונה אחת תכונות נוספות שאינן רצויות ונסתרות מעין.

הערכת סיכונים השוואתית שנערכה על-ידי האקדמיה הלאומית למדעים בארצות-הברית בנושא הערכת השפעות לא מכוונות של הנדסה גנטית על בריאות האדם, מגלה כי שיטת המוטגנזה היא שיטת ההשבחה בה הסיכוי לקבלת צמח עם שינויים גנטיים לא מכוונים הוא

ודוק, שינויים גנטיים לא177הגבוה ביותר מבין שיטוח הטיפוח הקיימות, כולל הנדסה גנטית. מכוונים אינם בהכרח לא רצויים. כאמור, שינוי גנטי אקראי שנוצר מקרינה רדיואקטיבית יכול להיות גם רצוי. ברם, מכיוון שבשיטת המוטגנזה הסיכוי לקבל שינוי גנטי לא מכוון הוא הגבוה ביותר, הרי שגם הסיכוי לקבל תכונה לא רצויה ומסוכנת בדמות רעלן או אלרגן, גדל גם הוא. לכן, נקבע כי בשיטת המוטגנזה דווקא סיכון גבוה יותר משיטת ההנדסה הגנטית. עם-זאת, באותו מחקר נמצא שהשימוש בהכלאות הינו בעל סיכוי נמוך יותר מהנדסה גנטית ומוטגנזה, ליצירת שינויים גנטיים לא מכוונים. אם-כן ניצבת ההנדסה הגנטית היכן שהוא

באמצע מבחינת סיכון זה.

למרות שסיכונים בריאותיים חולשים על כלל שיטות ההשבחה, לא קיימת רגולציה הבוחנת את בטיחות שיטות אלה, והן אינן מסומנות. רוב מדינות העולם אינן מחייבות לבצע הערכתברוב מיושמת כזו רגולציה מסחורן. טרם כאלה למוצרים בריאותיות ובדיקות סיכונים המדינות לגבי מזון מהונדס גנטית בלבד, וזאת כאמור באופן לא מוצדק ושאינו תואם את

כותבי הדו"ח מציגים מסקנתם שלפיה מערכות178דו"ח הערכת הסיכונים שהובא לעיל. משפט רבות, כמו המערכת המשפטית האירופאית, דורשות בדיקות בטיחות טרום-מסחריות

. 43, בעמוד 169 ה"ש 175.J. Laurila et al ראו: 176 Formation of Parental-Type and Novel Glycoalkaloids in Somatic Hybrids between

Solanum Brevidens and S. tuberosum, 118.2 PLANT SCI. 145 (1996).64-66, בעמוד 169 ה"ש 177. 9 שם, בעמוד 178

39

עבור מזון מהונדס גנטית בלבד ולא עבור מזון שיוצר בשיטות השבחה אחרות, סלקטיביות שאינה מוצדקת מדעית. לפיכך, ממליצים הכותבים לפתח הערכת הסיכונים המנדטורית

179ולהרחיבה לשיטות השבחה אחרות על-מנת לבדקן השוואתית למול ההנדסה הגנטית.

בני-אדם על-ידי גנטית מהונדס צריכתמזון סיכונים של נדרשת הערכת כזכור באירופה, 180וחיות. ברם, רגולציה דומה לא מתבצעת לגבי מזונות משיטות השבחה אחרות.

כיום, בישראל, כבכל העולם, אין בדיקות בטיחות עבור שיטות השבחה שאינן הנדסה גנטית. טענת משרד החקלאות היא שלמרות מודעתו למניפולציות גנטיות אחרות מלבד הנדסה

ובדיקה. ניתנות לניטור ידו של המשרד181גנטית, כמו מוטגנזה, שיטות אלה אינן אוזלת נובעת משתי סיבות עיקריות. ראשית, בדומה לשאר הרגולציות בעולם, אין חובת רישום ובדיקת מזון שהושבח בשיטות שאינן הנדסה גנטית, ומשכך אין בידי משרד החקלאות לפקח ולבחון את בטיחות המוצר. שנית, שיטות ההשבחה המסורתיות גורמות לאלפי שינויים גנטיים בצמח, שאינם ברי מעקב. איתורם על רצף הדנ"א מסובך ובעייתי, ופיקוח על השלכותיהם בלתי אפשרי משהשינויים אינם צפויים ועלולים ליצור כל רעלן או אלרגן. בדיקה הבוחנת נוכחות כל הרעלנים והאלרגנים המוכרים אינה מעשית, ולכן בחינת בטיחות אינה אפשרית. לעומת זאת, הנדסה גנטית גורמת לשינוי גנטי ספציפי הקל לאיתור, למעקב ולבחינה. ניתן

182לדעת מה השינוי הגנטי שנעשה, ולבדוק את הצמח בעקבות שינוי זה.

בארה"ב, בדומה לישראל ואירופה קיים היעדר רגולציה על שיטות שאינן הנדסה גנטית. במצב זה רק צמחים שיוצרו בשיטה של הנדסה גנטית עוברים רגולציה מחייבת על-ידי

כוחות המורכבת ממוסדות ממשלתיים, ה- ,FDAמקבילית USDA-וה EPAשיוצרו . צמחים בשיטות השבחה אחרות לא בהכרח חולפים ללא רגולציה כלל, אלא מדובר ברגולציה

183עצמאית-וולונטרית שמבצע )או שלא מבצע( החקלאי לעצמו.

רגולציה שעוברת היחידה הטיפוח שיטת היא גנטית שהנדסה משום על-כן, מקיפות שמטרתן בטיחות ובדיקות מבחני-שדה נערכים במסגרתה ממשלתית-מנדטורית לגלות רעלנים ואלרגנים לא רצויים, הסיכוי להימצאות חומרים לא רצויים ומסכני בריאות

הווה אומר, בשל רגולציית הבטיחות184במוצרים מהונדסים גנטית הוא דווקא נמוך יותר. מסורתיות, טיפוח בשיטות שיוצרו ממקביליו יותר בטוח גנטית מהונדס מזון המחמירה,

שאינם עוברים רגולציה כזו.

.10 שם, בעמוד 179180 .127 מרים פרוינד, לעיל ה"ש 181 על הדין הישראלי. בנוהל מזון חדש ובתקנות האמורות להתפרסם, הוגדר המושג3 כפי שהוצג בפרק ד182

מזון חדש..43, עמוד 169 לעבודה זו. ראו גם: ה"ש 2. ראו פרק ד8-9, בעמ' 109 ספארו, לעיל ה"ש 183.47,עמוד 169 ה"ש 184

40

גם שיטת ההנדסה הכרומוזומלית מציבה סיכונים שאינם ברורים. ההשפעה הגנטית שלועלולה להיות שלילית עבור העברת כרומוזום, גזירתו הדבקתו או הכפלתו אינה ברורה במערך משינוי כתוצאה הנובעות גנטיות מחלות קיימות למשל, כך, האדם. בריאות הכרומוזומים, כמו תסמונת דאון ותסמונת אדוארדס. המסקנה המתבקשת אפוא היא ששינויגם ועל-כן ומסוכנות, מזיקות לתוצאות להוביל אורגניזם עלול בהרכב הכרומוזומלי של בהנדסה כרומוזומלית קיים סיכון לגרימת נזק בריאותי, ושחרף המדיניות הקיימת מתבקשת

הערכת סיכונים גם עבור שיטה זו.

עצם העובדה שהנדסה גנטית שוברת את מחסום המינים, ומאפשרת העברת גן מאורגניזם אחד לשני אינה מגבירה החשש הבריאותי יותר משיטות השבחה מסורתיות אחרות; אמנם המגוון הגנטי בו ניתן להשתמש במסגרת ההנדסה הגנטית רחב לאין שיעור, אך גם דרך מוטגנזה השינוי הגנטי האפשרי חסר גבולות ומגוון, משהוא רנדומלי, לא מכוון וחל לכל

אורכו של הרצף הגנטי.

לכאורה, שימוש רב השנים בהשבחות מסורתיות, כמו הכלאות וברירה סלקטיבית, הוכיח כי 1983.185הן כבטוחות לשימוש חקלאי, לעומת השימוש בהנדסה גנטית שהחל רק בשנת

עם-זאת, השימוש ברוב שיטות ההשבחה המסורתיות לא החל לפני אלפי שנים, אלא יושםהשנים האחרונות בלבד. כך למשל השימוש במוטגנזה כשיטת השבחה חקלאית100ב-

שנה מעת גילוי הטכנולוגיה ניתן40 של המאה הקודמת, ורק לאחר 50החל אך בשנות ה-בנוסף, נכון לשנת 186היה לגייסה לצרכים חקלאיים. ישנם יותר מ-2004 גידולים2,300

1990.187אשר טופחו דרך מוטגנזה, אשר חצי מהם טופחו רק החל משנת

אם-כן, ישנן שיטות השבחה הנחשבות ל"מסורתיות", ואינן כה וותיקות כפי שרומז שמן, אלא פותחו עשורים בודדים טרם גילוי שיטת ההנדסה הגנטית, וישנם אף גידולים אשר פותחו בשיטות אלה לאחר גילוי ההנדסה הגנטית. טווח זמן זה, לטעמי, אינו מספק לצורך הכרזה חד-משמעית וקביעה קטגורית כי שיטות ההשבחה המסורתיות הינן בטוחות יותר מההנדסה

הגנטית.

לסיכום, בכל מקרה בו גנים מועברים או משתנים, מנגנון המאפיין את רוב שיטות הטיפוח, רובץ הסיכון להיווצרות רעלן או אלרגן המסוכן לבריאות האדם. הסיכון מצוי בחומר הלא מתוכנן שנוצר כחלק מהליך הטיפוח, ולא בהליך הטיפוח עצמו. אולם בניגוד לשיטות טיפוח בעזרת הכלאות, מוטגנזה או הנדסה כרומוזומלית, הנדסה גנטית מסוגלת לבודד את הגן הרצוי המבטא את התכונה הרצויה ולהעבירו לצמח ללא גנים זרים נוספים שמתווספים

185 Gregory N. Mandel, Gaps, Inexperience, Inconsistencies, and Overlaps: Crisis in the Regulation of Genetically Modified Plants and Animals, 45 WM. & MARY L. REV. 2167, 2176 (2003) .ניתן לראות כי השימוש

הראשון בהנדסה גנטית החל בהקניית עמידות לטבק מפני אנטיביוטיקה.186 Wolf-Ekkehard Lönnig, Mutation Breeding, Evolution, and the Law of Recurrent Variation, 2 RECENT

RESEARCH DEVELOPMENTS IN GENETICS AND BREEDING 45 (2005)..27, בעמוד 169 ה"ש 187

41

היא המסקנה המוטגנזה. מהליך כחלק מלאכותי באופן נוצרים או מההכלאה כחלק שמבחינת הפוטנציאל לסיכונים בריאותיים כתוצאה משינוי גנטי לא מכוון, ההנדסה הגנטית אינה מעמידה סיכון יוצא דופן. נהפוך הוא, ההנדסה הגנטית אינה אף השיטה המסוכנת ביותר בהיבט זה, ועוד ייתכן שלאור דיוקה והרגולציה עליה, מדובר בשיטה שהיא דווקא

מהבטוחות יותר.

היבט סביבתיג()

עוד ביקורת שהוצגה בעבודה זו עסקה בסיכונים הסביבתיים במזונות מהונדסים גנטית. מאזלא ארגונים מצד הסביבתי בהקשר רבות ביקורות ספגה הגנטית ההנדסה המצאתה, ממשלתיים, אמצעי התקשורת והציבור. ביקורת זו נעה מזיהום שדות סמוכים על-ידי גידולהאקולוגית המערכת ולהוצאת יתר מהדברת חשש לעבר גנטית, מהונדסים צמחים

ואולם, קריאה ביקורתית של הספרות המדעית בנושא תומכת במסקנה כי צמחים188מאיזון. מהונדסים גנטית אינם יוצרים סיכונים סביבתיים ייחודיים מאלה שמציבות, באופן היסטורי,

189שיטות ההשבחה המסורתיות.

יודגש שמרבית הביקורת נסובה סביב התכונה שהוקנתה לצמח, ולא לשיטה שבאמצעותה הוקנתה. החששות הסביבתיים נוגעים ליצירת זן בעלת תכונה ייחודית כמו עמידות, שישפיעשיוצרת התכונה בשל העליונות זנים אחרים על על-ידי השתלטותו לרעה על הסביבה

190ועל-ידי פגיעה במערכת האקולוגית.

חששות מהדברת יתר והוצאת המערכת האקולוגית מאיזון אינם נובעים משיטת ההנדסההדברה חומרי בפני עמידות כגון לצמח, שהוקנתה העמידות מתכונת אלא הגנטית, המאפשרת לחקלאי להעלות את כמות חומר ההדברה או עמידות בפני חרקים היכולהגם ברגיל לצמחים מוקנות אלה חקלאיות תכונות שליליים. אקולוגיים לשינויים לגרום לצורך כלי אחד בלבד מהווה אם-כן גנטית והנדסה באמצעות שיטות השבחה אחרות,

למשל, עמידות סויה לקוטל עשבים הוקנתה באמצעות שימוש במוטגנזה דווקא ולא191כך. לכן אין193 כמו גם עמידות בפני חרקים שהושגה דרך השבחות מסורתיות.192בהנדסה גנטית,

בעלות חקלאיות תכונות הגנטית. בהנדסה אינהרנטית טבוע הסביבתי שהסיכון לומר

ויובל ספיר "סיכונים ויתרונות סביבתיים בשימוש בצמחים מהונדסים גנטית בחקלאות188 חגית אולנובסקי (.2013 )340 (4)4אקולוגיה וסביבה בישראל"

189 JANET CARPENTER ET AL. COMPARATIVE ENVIRONMENTAL IMPACTS OF BIOTECHNOLOGY-DERIVED AND TRADITIONAL SOYBEAN, CORN, AND COTTON CROPS 1 (2002).

)ב(, בו הובהרו הסיכונים תחת הביקורת הסביבתית, כאשר כאמור המכנה המשותף להם הוא3 ראו פרק ב190ההתמקדות בתכונה שהוקנתה לצמח ולא בטכניקת ההשבחה.

.19, בעמוד 189 קרפנטר, לעיל ה"ש 191192 S. A. Sebastian et al. Semidominant Soybean Mutation for Resistance to Sulfonylurea Herbicides, 29 CROP

SCI. 1403 (1989)..20, בעמוד 189 קרפנטר, לעיל ה"ש 193

42

השלכות סביבתיות יכולות להיטמע בצמח לא רק בשיטה זו, כי אם גם בשיטות הטיפוחהמסורתיות.

בנוסף, הנדסה גנטית יכולה אף לתרום לסביבה היות ובכוחה להעניק לצמח חסינות בפניולבריאות לסביבה מזיקים הדברה בחומרי משימוש החקלאי את לפטור ובכך מזיקים, הצרכנים. מעבר לכך, אם התפיסה המדעית היא כי הדברת יתר עלולה לפגוע בבריאות הצרכן או בסביבה, הרי שהטיפול בבעיה צריך להיעשות דרך כללים המגבילים את כמות

חומר ההדברה הניתן לשימוש, ולא באמצעות סימון מוצרים כמהונדסים גנטית.

כמו-כן, הסיכון מזיהום שדות סמוכים, כלומר העברת גנים מהשדה לצמחי-בר ושדות נוספים כתוצאה מהאבקה וגורמים סביבתיים, תוך פגיעה במגוון הביולוגי והגנטי, הינו תהליך טבעי,

כזכור, שיטות השבחה אחרות מבצעות גם הן מניפולציות194שאינו ייחודי להנדסה גנטית. ואם בדרך אחרת. על-כן גם שדות שטופחו בשיטות גנטיות בצמח, אם על-ידי מוטציות השבחה מסורתיות מכילים צמחים בעלי דנ"א ששוּנה באופן מלאכותי. לפיכך, גנים מצמחיםתכונה להם והוקנתה השתנה התורשתי שהרכבם מסורתיות השבחה בשיטות שיוצרו

סמוכים, לשדות לעבור הם גם עלולים ולגרום195מסוימת, הביולוגי, במגוון לפגוע להשתלטות של הזנים הנגועים. יש להבהיר כי במערכת החקלאית הקיימת, בה כמעט כל מזון צמחי עבר הליך השבחה בעל השפעה גנטית, ניסיון האזהרה מפני זיהום צמחי בר ושדות הינו קלוש ביותר. כאשר כל השדות "מזוהמים" קשה למצוא היכן נטוע הסיכון. ניתן לראות שוב, כי הסכנה הסביבתית אינה טמונה בשיטה אלא בתכונה שהוקנתה, כאשר זו יכולה להיות מוקנית בשיטות השבחה אחרות, ולכן שיוך הסיכון לשיטת ההנדסה הגנטית

בלבד – חוטא לאמת.

מעבר לכך, הסיכון הסביבתי שמציבות שיטות ההשבחה המסורתיות עלול להיות חמור אף יותר מזה שמציבה ההנדסה הגנטית. כפי שהוזכר במאמר זה, הליך של השבחה גנטית דורש סינון וברירה של הצמחים המבטאים את התכונות החקלאיות הרצויות. אולם צמחים רבים שעברו הליך של מוטגנזה למשל, מאופיינים בתכונות גרועות עבור החקלאי, כמו תנובה נמוכה או פירות קטנים. לא מן הנמנע כי צמחים אלה עלולים להעביר גנים מזיקים לשדותכמו-כן, הקיים. החקלאי בגידול לחבל ובכך הרעות בתכונותיהם להדביקם חקלאיים, הרכבם הגנטי של צמחים שעברו מוטגנזה ספג שינויים כה רבים כך שהשינוי הגנטי שנגרםגנים מצמחים כאלו, לכן, מעבר של לזיהוי. וגם והשפעתו קשה לחיזוי אינו בר-מעקב, שחומרם התורשתי מורכב ממוטציות ושינויים רבים, עלול להיות בעל השפעה שלילית גדולה

יותר מזו של ההנדסה הגנטית לסביבה ולמערכת האקולוגית.

. שם מסכם קאים כי הסיכונים הסביבתיים של ההנדסה55, עמ' 174. ראו גם: קאים, ה"ש 34 שם, בעמוד 194הגנטית אינם שונים באופן מהותי מסיכוניהן של שיטות השבחה אחרות.

.305, בעמוד 101 שם. ראו גם: גרוסמן, ה"ש 19543

לבסוף, יש לזכור כי הנדסה גנטית הינה שיטת ההשבחה היחידה שנבדקת בבדיקות בטיחותמזון חדש.196סביבתיות באירופה, ארה"ב טיוטת תקנות גם בישראל לאור ובבוא העת

הבדיקות בוחנות את ההשפעה האקולוגית של שחרור מזון מהונדס גנטית לסביבה, תוךהשפעתו נבחנת שלגביו היחיד הינו גנטית מהונדס שמזון היות שדה. בחינות ביצוע הסביבתית, ניתן לגזור את המסקנה כי גם בהקשר הסביבתי מזון מהונדס גנטית הינו הבטוחומוערך מבחינת סיכוניו, מזון שיוצר בשיטות ביותר. בעוד שהמזון המהונדס גנטית נבדק אחרות אינו עובר הליך דומה ולכן הסיכון הסביבתי שבו, אם קיים, אינו נחשף טרם שיווקו. כך, הופך המזון שיוצר בשיטות השבחה מסורתיות לבעל סיכון גבוה עוד יותר בשל העמימות

האופפת אותו באשר להשלכותיו הסביבתיות.

ייחודי להנדסה גנטית. הסיכון נטוע גם בשיטות ההשבחה לסיכום, הסיכון הסביבתי אינו ייתכן המסורתיות, וחרף זאת מועלה כנגד הנדסה גנטית בלבד. מבחינה השוואתית אף נוסף. מדעי מחקר דורשת והסוגיה סביבתית, מבחינה יותר בטוחה הגנטית שההנדסה לפיכך, כאשר הדיון נסוב סביב הסיכון הסביבתי אין להציגו כמאפיין של ההנדסה הגנטית,

אלא כמאפיין של כלל שיטות ההשבחה.

היבט חברתי-כלכליד()

הביקורת החברתית יוחדה גם היא לשיטת ההנדסה הגנטית, ללא הצדק. חרף הדרך בההחקלאי, לריכוזיות השוק גרמה הפינה אשר אבן אינה היא הגנטית, ההנדסה מוצגת חברתיים-כלכליים אלה החלו מהלכים הזרעים. בחברות ולתלות החקלאים למונופולים לאחר מלחמת העולם הראשונה, עת המהפכה הירוקה, זמן רב טרם השימוש בהנדסה

גנטית.

המהפכה הירוקה הינה נקודה משמעותית על ציר ההתפתחות החקלאית, והיא מציינת אתדחיפה קיבלה החקלאות וריכוזית. לתעשייתית ומבוזרת, מכפרית החקלאות הפיכת השבחה שיטות של ופיתוחן הדברה חומרי מכניים, מכשירים בדמות עצומה טכנולוגית

המהפכה הירוקה הובילה לנטילת השרביט מידי החקלאים הקטנים, ולהקמתן של197שונות.חברות הזרעים שהשביחו זרעים על-מנת לעמוד בקצב הביקוש הגדל.

חברות הזרעים שהוקמו מאז, ועד היום, מפתחות זרעי מכלוא. זרעים אלה יוצרו בהליךומאופיינים מזווגים שני צמחים המכילים את החומר התורשתי הרצוי השבחה במסגרתו

,F1בדנ"א יציב שעובר כמו שהוא לצאצאיו. התוצר מזיווג זה הינו זרעי מכלוא הנקראים

ראו תת פרק ה196 ואירופה. ראו גם: 2 בו הוצגה הרגולציה הקיימת בישראל, ארה"ב Questionsב, and Answers on the Regulation of GMOs in the European Union 22.03.05

europa.eu/rapid/press-release_MEMO-07-117_en.htm נעם צ'כנובסקי, מירקות מורשת ועד צמחים מהונדסים גנטית, קיצור תולדות החקלאות המהונדסת )197

2014)www.kedemseeds.co.il/?p=346

44

יהיו שונים זה מזה,F2 ברם, צאצאי זרעי המכלוא, הנקראים 198בעלי הרכב גנטי זהה ורצוי.יעילים לגידול בעלי מגוון גנטי רחב, רובם חסרי תכונות חקלאיות טובות, ולכן גם בלתי חקלאי. כתוצאה מכך מגדל הזרעים אינו יכול לקצור הזרעים החדשים ולגדלם, אלא אנוס,זו, לחזור אל המשביח, שהינו חברת הזרעים, ירצה לגדל צמחים מושבחים בדרך באם

המשביח הוא המחזיק בזרעי המכלוא מהדור199ולרכוש מלאי זרעים חדש שעלותו גבוהה. יקרים במיוחד, וכרוכים בהשקעתF1הראשון והרווחי לגידול, ועל-כן פונה המגדל אליו. זרעי

ייצורם, וזמן רב לצורך יכול לייצרם לבדו, אלא מסתמך על200מאמץ ולכן המגדל אינו חברות הזרעים שתעשינה זאת עבורו.

יש להדגיש שהחקלאים אינם מוכרחים לרכוש זרעי מכלוא. בידי החקלאים האפשרות לזרוע זרעים שאינם זרעי מכלוא, ולשמר זרעים לשלב הגידול הבא. ברם, לחקלאים עדיפות לגדל זני מכלוא מבחינה כלכלית, בשל תכונותיהם החקלאיות הטובות ועקב פרטי הטרנסקציה

עם חברת הזרעים, המתחייבת, לעיתים, למתן ביטוח והחזר השקעה.

קיים אפוא דמיון רב בין הביקורת שהושמעה כנגד ההנדסה הגנטית לבין המצב הכלכלי הקיים במערכת החקלאית עוד טרם השימוש בהנדסה גנטית. זרעי מכלוא הינם דוגמה שכיחה לתלות ההדוקה בין חקלאים לחברות זרעים, וכן לאוזלת ידם של החקלאים לייצרלכך. עלות הפיתוח הגבוהה הנדרשת בשל גנטית, מהונדסים גם לא מושבחים, זרעים והיכולת הכלכלית לעמוד בנטל הפיתוח על-כן, נוצרת ריכוזיות שוקית בהקשר זה, היות

מתכנסת לקבוצה של חברות זרעים בעלות חוסן כלכלי.

דוגמה דומה ניתן לקחת גם מהנדסה כרומוזומלית וצמחים אשר עברו הכפלה כרומוזומלית, כמו אבטיח ללא גרעינים. זנים מסוג זה חסרי מערכת רבייה, ומשכך גם לא מפיקים זרעים מהם ניתן ליצור דור צמחים נוסף. על-כן, גם בשיטת השבחה מסוג זה, ניתן למצוא תלות החקלאי במשביח, היות ועל החקלאי לפנות אל המשביח בכל דור גידול ולקנות זרעים

חדשים.

ובאופן טבעי גם201כמו-כן, שיטות השבחה יקרות לפיתוח. הליך ההשבחה הוא ארוך ויקר, לא כל חקלאי יכול לקיים הליך שכזה. חשוב להדגיש כי מחיר ההשבחה הגבוה הינו חיסרון בכל הליך השבחה, ולא רק בהנדסה גנטית. ייתכן אף שבעתיד הליכי השבחה מסורתיים יהיו יקרים עוד יותר מהנדסה גנטית בשל סינון הצמחים בעלי התכונות שאינן רצויות. הליך סינון זה בדרך-כלל כרוך בחיסול רוב הצמחים שמתקבלים או כולם, דבר הנמשך שנים וגוזל כסף

.166-169, בעמ' 163 טאג', לעיל ה"ש 198 שם.199 שם.200.D פרק 6, בעמוד 2 מאייר, ה"ש 201

45

על-כן, ריכוזיות כלכלית בחקלאות הינה אינהרנטית למערכת המסתמכת על הליכי202רב.השבחה יקרים שרק חברות בעלות חוסן כלכלי יכולות להרשות לעצמן לנהל.

זכות מטפחים אינה שמורה לזנים מהונדסים גנטית. פטנט ניתן בנוסף, רישום פטנט או הגנה דומה ניתנת גם דרך203לרשום על כל זן חדש שפותח בהליך השבחה כזה או אחר.

זכות מטפחים – חוק זכויות המטפחים אינו מגביל את הגנתו לשיטת ההנדסה הגנטית, אלא כל שיטת השבחה, שבאמצעותה הורחבה באופן מלאכותי השונות הגנטית ונוצר זן חדש,זרעים, את בלעדיות כלליו. החוק מקנה למפתח, שהוא בדרך-כלל חברת חוסה תחת

עוד יש לציין כי ישנם זנים מהונדסים204השימוש בזרעי הזן, תוך מתן האפשרות למכרם. כך,205גנטית פתוחים לציבור ומצויים על מדף האקדמיה ללא תשלום, כמו האורז הזהוב.

זכות מטפחים ורישום פטנט אינם רלוונטיים בהקשר זה, ואולם היכולה לעשות שימוש בזנים שמורה לחברות הבודדות היכולות לעמוד בגזירה הכלכלית שמטילה הרגולציה הבטיחותית

המנדטורית.

בהקשר ההשבחה שיטות משאר אותה המבדיל ייחוד, טמון הגנטית ההנדסה בשיטת החברתי – רגולציה יקרה ומכבידה. כפי שהבהרתי, בארצות-הברית, אירופה וגם בישראל דורש הרגולטור בדיקות בריאותיות וסביבתיות מכבידות עבור זנים מהונדסים גנטית, בעוד ששיטות ההשבחה המוגדרות מסורתיות, אינן מחויבות לעבור הליך זה, וזאת כאמור ללא

הצדקה בעלת בסיס מדעי.

גנטית מהונדס מזון שעובר הבטיחותיות בבדיקות הכרוכות העלויות סך כי נמצא מיליון6בארצות-הברית )במקרה הנבדק – תירס עמיד בפני חרקים וקטול עשבים( נע בין

ל- החברה15דולר של הפנימיות ההוצאות את לשקלל מבלי וזאת דולר, מיליון הגורם206המשווקת. למול והמעקב עלויות הרישום, הבירוקרטיה כי נוסף מצא מחקר

ל- מגיעות הבריאותית17המפקח, הרגולציה עלות עם ובשקלול נוספים, דולר מיליון 208 באירופה שיעור המחיר הכרוך ברגולציה דומה.207 מיליון דולר.35.1והסביבתית לסך של

.63, בעמוד 169 ה"ש 202203 Maria Lusser et al. New Plant Breeding Techniques State-of-the-Art and Prospects for Commercial

Development, JRC SCI. & TECHNICAL REP. 1, 33-34 (2011). מגדיר החוק מהו פיתוח של זן. לפי1 לחוק זכות מטפחים של זני צמחים. בסעיף 36 ו-7, 1 ראו סעיף 204

, שפותח בדרך של הרחת השונות הגנטית חוסה תחת הגנת החוק.7הגדרה זו כל זן חדש, כהגדרתו בסעיף הווה אומר, גם שיטות השבחה מסורתיות, אשר תכליתן ותוצאתן הן שינוי גנטי כך שיבטא תכונות חקלאיות

רצויות, מוגנות אפוא על-פי החוק, ושימוש בו זולת על-ידי המטפח אסור.205 Ingo Potrykus, Golden Rice and Beyond, 125.3 PLANT PHYSIOLOGY 1157, 1158-1159 (2001).206 Nicholas Kalaitzandonakes et al. Compliance Costs for Regulatory Approval of New Biotech Crops, 25.5

NATURE BIOTECHNOLOGY 509, 509-511 (2007).207 Phillips McDougall, The Cost and Time Involved in the Discovery, Development and Authorization of a New

Plant Biotechnology Derived Trait, A CONSULTANCY STUDY FOR CROP LIFE INTERNATIONAL. MIDLOTHIAN UK 1, 7 (2011).

.49, בעמוד 203 ה"ש 20846

יודגש כי לצד מחירים מרקיעי שחקים אלה, תחת הרגולציה האירופית מזון שאינו מהונדס209 אירו.10,000גנטית צריך לעבור הליך רישום פשוט בלבד, שמחירו עומד על

כתוצאה מרגולציה זו המחייבת עריכת מחקרים מדעיים, בריאותיים וסביבתיים, פרוצדורת הכנסתם של זנים מהונדסים גנטית אל השווקים לוקחת זמן רב ויכולה להמשך שנים, וכןהמסורתיות הטיפוח בשיטות שיוצרו לזנים בהשוואה עצומים, כספיים משאבים גוזלת

כך. בהרבה בשל זול זרעים210ששיווקם לכך שחברות גורמת על-כן, הרגולציה עצמה ובינוניות אינן יכולות לעמוד בנטל הכספי שכרוך בה, והאפשרות לשווק, להבדיל קטנות

מלייצר, נשמרת עבור חברות הזרעים הגדולות, כמו מונסנטו הידועה לשמצה.

קטנות זרעים חברות של והדרתן הגנטית, ההנדסה בתחום לאוליגופול הגורם אם-כן ובינוניות ובוודאי של חקלאים פרטיים, טמונה לא בשיטת ההנדסה הגנטית, כי אם ברגולטור

קובע כי2013ובתנאי הבטיחות שהוא עצמו קבע. כך, דו"ח האקדמיה האירופאית מיוני המונופול בתחום הזרעים המהונדסים גנטית לא נגרם מהאפשרות לרשום פטנט על הזןהכבדה מהרגולציה וברור ישיר באופן נובע אלא עסקיות, מפרקטיקות או המהונדס

211המוטלת על המשביחים, והמרתיעה את כל השחקנים בשוק מלבד חברות הענק.

עוד ראוי להדגיש כי סימון מזון מהונדס גנטית עלול להגדיל עוד יותר את הריכוזיות בתחום הזרעים המהונדסים גנטית. סימון יוביל לירידה בשיעור המכירות, ובכך להפחתה ברווחיות הפיתוח של מזון מהונדס גנטית. בגין הפחתה זו, נוצרת הדרה ודחיקה חריפה עוד יותר של חברות הזרעים הקטנות משוק הזרעים המהונדסים גנטית. כלומר, גם אם חברת זרעיםזרעים מהונדסים יכלה לשאת בעלויות הרגולציה, הרי שלאור הסימון הרווחיות בפיתוח גנטית יורדת, ולכן תמאן מלפתח זרעים כאלו. אם-כן סימון עלול אך להחריף את בעיית

הריכוזיות.

יש להבחין בין עלות הפיתוח לעלות השיווק. עלות הפיתוח של זרעים מהונדסים גנטית אינה גבוהה בהכרח משיטות השבחה אחרות, הגוזלות זמן רב, וכן אף קיימים זנים מהונדסים גנטית שפותחו על-ידי האקדמיה ופתוחים לציבור ללא נשיאה בעלות הפיתוח. לעומת-זאת, עלות השיווק, הכוללת את מחיר הרגולציה המוטלת על המשביחים, גבוהה באלפי מונים כאשר מדובר בשיווק מזון מהונדס גנטית, להבדיל משיטות השבחה מסורתיות. מדובר כזכור בהבחנה שאין לה בסיס מדעי, וכנגדה קמו קהיליית המדענים, כפי שניתן היה לראות בדו"ח

רגולציה זו היא היא החוליה הגורמת212האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות-הברית. זן של הפיתוח עלויות לכשעצמה. הגנטית ההנדסה ולא בתחום, אוליגופול להיווצרות

שם.209.19-20 שם, בעמ' 210211 Planting the Future: Opportunities and Challenges for Using Crop Genetic Improvement Technologies for

Sustainable Agriculture, EASAC POLICY REPORT 21 (2013) ..169 ה"ש 212

47

וזאת להבדיל מהפער213מהונדס גנטית לעומת זן שטופח בשיטות השבחה אחרות דומות, העצום בעלות השיווק הנוצר על-ידי הרגולטור עצמו, והוא האחראי הישיר לגרירת המצב

החברתי-כלכלי בהקשר זה אל תהום של כשל שוק.

שמיטת ההצדקות לסימון מזון מהונדס גנטית.3

תאורטיתא()

ניתן לראות כי מבחינת ההיבטים הבריאותיים, הסביבתיים והחברתיים, אשר הם אלו שהיוו, בין היתר, את בסיס ההצדקה לסימון של מזון מהונדס גנטית, אין לבצע הבחנה בין מזוןמדינות שביצעו המובלעת ההבחנה לכן, מסורתיות. השבחה לשיטות גנטית מהונדס בקביעת מדיניותן ביחס לסימון מזון מהונדס גנטית הינה חסרת יסוד ומשמיטה את ההצדקה

לסימון מזון מהונדס גנטית בלבד.

משהובהר כי אין ההנדסה הגנטית מעוררת חשש בריאותי וסביבתי או בעיה חברתית-כלכלית שונים משיטות הטיפוח ששימשו את האדם עד להמצאתה, נשלל הטעם בסימון מזון מהונדס גנטית בלבד. החששות הבריאותיים, הסביבתיים והחברתיים הרכיבו את הבסיס התאורטי להנחת הטיעון האוטונומי שהצדיק את חובת הסימון בטענה כי זכות הציבור לדעת מה הוא מכניס לפיו על רקע החששות שהוצגו. אך לאור העובדה כי אין בשיטת ההנדסה הגנטיתעל-מנת להפליג ניתן אליו תאורטי מפלט למצוא קשה כטכנולוגיה, לה הייחודי חשש להצדיק את מדיניות הסימון הסלקטיבי הקיימת באירופה וזאת הקרבה והולכת בישראל.ביצוע עם השנים לאורך נשמט האירופאי הדין את שהנחה המונעת הזהירות עיקרון

מחקרים וניסיון הצריכה המצביעים על בטיחות השיטה של הנדסה גנטית.

יש שיאמרו כי הטענה לפיה מזון מהונדס גנטית אינו מסוכן יותר או פחות משיטות השבחה אחרות אינה שומטת ההצדקה לסימונו, אלא לכל היותר מצדיקה גם את סימונן של שאר שיטות ההשבחה. על-כן יש לסמן מזון מהונדס גנטית למען עיקרון האוטונומיה ואי-סימון רק יחמיר את הפגיעה בזכות הצרכן. ביסוס החשש הבריאותי, הסביבתי והחברתי גם בעניין שיטות ההשבחה השונות, מעורר את השאלה האם נדרש סימונם מכוח האוטונומיה וזכותפגיעה באוטונומיה אינה מצדיקה, זה, מזונו. כפי שהוצג בתחילת מאמר הצרכן לבחור ויש לבחון האם על-פי הקריטריונים שהותוו מוצדק סימונם של כלל בהכרח, סימון מזון

שיטות ההשבחה.

אולם, הצעה כזו, הדורשת לסמן את שלל שיטות הטיפוח, אינה עומדת על הפרק. הציבור ככל הנראה אינו מודע לשיטות טיפוח המוגדרות מסורתיות, או לסיכונים השונים הכרוכים

לדאבוני לא נמצא מקור מידע המציג את העלות הכרוכה במחקר ופיתוח של שיטות השבחה שאינן מזון213 מהונדס גנטית, ועל-כן קשה ההשוואה. אולם, על-פי המאפיינים שהוצגו לעיל, נדמה שלשיטות ההשבחה אין יתרון יחסי על-פני ההנדסה הגנטית, משנדרש סינון משמעותי של צמחים, בחינות שדה וכד', הנמשכים זמן רב

וגוזלים משאבים כלכליים עצומים.48

לפיכך הציבור, כך214בהן. לעומת-זאת ראינו מודעות גדולה יחסית להנדסה גנטית דווקא. נדמה, חושש מהנדסה גנטית בלבד, ולכן קורא לסימונה, והמחוקק – נענה בהתאם. על-כן,נוספות בעולם מכתיב סימון של מזון המצב החקיקתי הקיים באיחוד האירופי ובמדינות

מהונדס גנטית בלבד. המדיניות הישראלית, שטרם נתגבשה, נעה לעבר מדיניות דומה.

יש לסמן מזון מהונדס גנטית בלבד, זה אין אלא להתנגד למדיניות לפיה במצב דברים זו בעלת חשיבות יתרה לנוכח העובדה שהרגולציה הישראלית נמצאת בשלבי והתנגדות עיצוב ונתונה להשפעה. קיים פער בין ההתיימרות לחזק את זכות הציבור לדעת על-ידי סימון מזון מהונדס גנטית לבין המציאות המורכבת. פער זה נובע מכך שסימון כזה הינו סימון

סלקטיבי, מטעה ולא רק שאינו תורם לאוטונומית הצרכנים אלא אף פוגע בה.

סימון מזון מהונדס גנטית בלבד הינו חצי אמיתה, אשר נאמר כבר רבות כי גרועה משקר.בין מוצרים מהונדסים גנטית למוצרים שאינם מהונדסים יוצר דיכוטומיה שגויה זה סימון גנטית, בעוד שקיימות שיטות השבחה נוספות. סלקטיביות זו מטעה את הציבור לחשוב כי שיטת ההנדסה הגנטית היא מסוכנת, מעוררת חששות ומכאן נובע סימונה, בעוד ששאר המוצרים הם בטוחים יותר או "טבעיים יותר" ואינם מציבים סיכון בצריכתם. כאמור, מדובר במצג שווא שגוי ומטעה היות ששאר המוצרים, שאינם מסומנים, יוצרו בשיטות השבחה אשר כאמור אינן יותר בטוחות. לכן סימון סלקטיבי אינו מחזק את אוטונומיית הצרכן אלא דורס אותה ברגל גסה. סימון סלקטיבי שובה את הציבור בקונספציה מוטעית כי כל המוצרים בשוק טבעיים מלבד אלה המהונדסים גנטית ומחזק אותה, משהמדינה נותנת יד בסימון מזון מהונדס גנטית בלבד. הצרכן על-פי רוב אינו מודע לשלל שיטות הטיפוח הקיימות, ולפיכך תיעדר מתודעת הציבור האפשרות ששאר המוצרים, שאינם מסומנים, יוצרו בשיטות טיפוח אחרות בעלות סיכון דומה או גבוה יותר מזה המצוי בהנדסה הגנטית, אך אמנם זניח בכלל

השיטות.

כמו-כן, השיח האוטונומי מורה כי כאשר מדובר בסיכון בריאותי בסוגיה צרכנית אזי ככל 215שהסתברות מימושו גבוהה יותר – כך גם עוצמת הפגיעה באוטונומיית הצרכן גדולה יותר.

כפי שראינו בפרק הקודם, הסיכון הכרוך בשיטת השבחה של מוטגנזה ליצירת תכונות לא רצויות ואף מסוכנות לבריאות האדם, גבוה מזה המצוי בשיטה של הנדסה גנטית. אם-כן, ניתן להסיק כי אי-סימון שיטת המוטגנזה פוגע אף יותר באוטונומיית הצרכן מאי-סימון מזון

מהונדס גנטית, ועדיין איננו מסומן מסיבות לא ברורות.

ג214 ראו תת פרק )ב(. שם הבאתי נתונים ממחקרים שונים המעידים אמנם על חוסר בקיאות בשיטת1 ההנדסה גנטית, אולם נמדדת תמיכה גבוהה מאוד בעד סימון מזון מהונדס גנטית. עוד ניתן להניח כי המודעותוזאת כתוצאה מקמפיין של הציבור לגבי מזון מהונדס גנטית היא גבוהה יחסית משאר שיטות ההשבחה, ההפחדה האינטנסיבי שנערך כנגד ההנדסה הגנטית בלבד. אך טרם נעשה מחקר אמפירי המודד מודעות

ציבורית לשיטות השבחה נוספות. לפסק דינו של השופט עמירם בנימיני.49, פס' 46 פרשת הסיליקון, לעיל ה"ש 215

49

ודוק, מסקנה דומה יש לגזור גם תחת משטר של סימון וולונטרי כמו בארצות-הברית. תחת משטר סימון כזה אין המחוקק מחייב סימון של מזון מהונדס גנטית, אך מאפשר ליצרניםתוך וזאת גנטית", מהונדסים רכיבים מכילים "אינם אלה כי מוצריהם גבי על לכתוב התחייבות לבצע פיקוח ומעקב אחר מקורות המרכיבים, לוודא כי לא עברו תהליך של הנדסה גנטית, ובאופן טבעי – גם להעלות מחירים בשל כך. אין להרשות, לטעמי, גם סימון נגטיבי מסוג זה. הסיבה לכך היא שסימון כזה הינו מטעה מכיוון שהוא מסתיר יותר מאשר מגלה. ייתכן כי המוצר המסומן כך אינו יוצר בדרך של הנדסה גנטית, אך וודאי הושבח בדרך אחרת, ופעם נוספת הסימון מוביל את הצרכן לחשוב כי המוצר "טבעי", חרף העובדהוולונטרי, העוסק זו של המוצר שהונדס גנטית. על-כן סימון ש"טבעיותו" אינה עולה על במזון מהונדס גנטית, ואינו מכיר בשיטות השבחה אחרות, פוגע גם הוא באוטונומית הצרכן,

היות והוא מסתיר את שיטת ההשבחה בחסות השם הרע שיצא לשיטת ההנדסה הגנטית.

הוא מתנוסס כמעין216מעבר לכך, סימון הינו בעל רובד דקלרטיבי ואלמנט אקספרסיבי. אות קין המזהיר מפני צריכת המזון ומעורר חששות בלב הצרכן, ולכן לסימון הסלקטיבי השלכות חמורות; כאשר למול הצרכן נעמדת האפשרות לבחור בין מזון המסומן כמהונדסמניפולציות בו נעשו ושלא "טבעי" שהוא מניח ולכן מסומן שאינו מזון למול גנטית מלאכותיות, הרי שבחירתו האינסטינקטיבית תהיה במוצר שאינו מסומן. אשר על-כן הצרכןההפשטה לנוכח גנטית המהונדס במזון לבחור שלא שנוצרה הקונספציה עקב מונע נפגעת אפוא הציבור אוטונומית הסלקטיבי. הסימון ובסיוע הרגולטור בחסות שבוצעה בצורה אנושה כתוצאה מהסתרת שאר שיטות ההשבחה, והלה מובל לבחור מזונות שיוצרו בשיטות הטיפוח השונות, חרף העובדה שהן כרוכות בסיכונים דומים, ושוב – כל זאת תחתלפגום היכולות מניפולציות בו בוצעו ולא טבעי המוצר כי המוטעית, ההשקפה שבי בבטיחותו. שרשרת זו מביאה למצב בו הצרכן רוכש מזון, ומאמין בכל ליבו כי הוא בטוח לחלוטין, מבלי לדעת כי גם בצריכתו חושף עצמו הצרכן לסיכונים דומים לאלה שיוחסו

להנדסה הגנטית.

ניתן לצדד בעמדה לפיה הסיכונים הטמונים בשיטת ההנדסה הגנטית אינם, לכשעצמם, הבסיס העקרוני עליו מונחת חובת הסימון. כמו בגישה האירופאית, יתכן וראוי להכיר בזכות הצרכנים לבחור במזון שאינו מהונדס גנטית אך מעצם העובדה כי ישנם צרכנים המעוניינים

עמדה זו דוגלת בזכות217להימנע מלצרוך מזון שיוצר בשיטה זו, וזאת בשם האוטונומיה. הצרכן לבחור את מזונו על-פי שיטת ההשבחה שננקטה, גם אם התוצר המתקבל בטוח כמו שאר המוצרים הקיימים בשוק. מעבר לעמדה שהבעתי בתחילת המאמר, לפיה סקרנות הצרכן בלבד אינה בה לכשעצמה כדי להצדיק סימון מנדטורי, לטעמי, גישה זו אף מחזקת

216 PAUL B. THOMPSON, MOUSTAPHA KASSEM, AND WOUTER G. WERNER, FOOD BIOTECHNOLOGY IN ETHICAL PERSPECTIVE 78-79 (2007).

, בעמוד13, ושטייפר ורובל, לעיל ה"ש 543-544, בעמ' 41)א(, וכן ראו: פדריסי, לעיל ה"ש 1 ראו פרק ג217228-229.

50

את הטענה הנמצאת במוקד המאמר; אם לצרכן קיימת הזכות לבחור את מוצרו על-פי שיטת הייצור, אזי קיימת החובה גם לסמן את כלל שיטות ההשבחה הקיימות. אם מכירים בזכות הצרכן לבחור שיטת ייצור, לא ניתן לגלות בפניו שיטת ייצור אחת תוך הסתרת מכלולזו לאור שלילת זכות הצרכן לבחור או להימנע השיטות הקיימות. מדובר בפגיעה בזכות עומדת כשיטת לפיו ההנדסה הגנטית שווא מצג ויצירת משיטות ההשבחה המסורתיות, השבחה לבדה. כך הטיעון המצדיק, בסיוע האוטונומיה, את החובה לסמן מזון מהונדס

גנטית, גם חותר תחתיה בהסתרתו שיטות ייצור אחרות.

דרישה ציבוריתב()

מלבד ההצדקה התיאורטית לסימון מזון מהונדס גנטית, הצבעתי גם על עיגונה מבחינהמזון שיוצר בשיטה של218אמפירית. כי קיימת תמיכה עצומה בסימון זה נמצא בהקשר

הנדסה גנטית וזאת לצד שיעור נמוך יחסית של צרכנים המודעים לנוכחות מוצרים מהונדסיםגנטית בתפריטם.

קיומן של שיטות השבחה נוספות, והסכנות שהן עלולות לגרום לאדם ולסביבה, מאירות את תוצאות המחקרים שהוצגו באור שונה. הנסקרים במחקרים לא נשאלו על שיטות השבחה נוספות מלבד הנדסה גנטית, ואילו היו מוצגות לנשאל שלל שיטות ההשבחה ייתכן כי הייתה נרשמת תמיכה נלהבת גם בסימון שאר שיטות הטיפוח. מחקרים אמפיריים אשר מציגים לנשאליהם תמונה חלקית אינם יכולים ללמד על רחשי ליבו של הציבור. כמו-כן טרם נערך מחקר הבוחן באופן השוואתי את יחס הצרכנים לשיטות השונות, ומה תהיה העדפת הציבורשיטות מכיר ואינו גנטית, הנדסה נגד הפחדה לקמפיין נחשף הציבור יודגש, מביניהן.

השבחה אחרות, פקטור המעיב על רלוונטיות תוצאות המחקרים האמפיריים בנושא.

לפיכך, לא ניתן לראות במחקרים האמפיריים הקיימים הצדקה לסימונו של מזון מהונדס גנטית, היות והשאלות והמידע שהוצג לציבור מטעים ואינם מבטאים את מורכבות המציאות

ולכן גם לא את רצונו האמתי של הציבור.

מבחינה הן גנטית. מהונדס מזון בסימון להכרה שהובילו ההצדקות נשמטות לסיכום, תאורטית והן מבחינה אמפירית, לא ניתן לבצע סימון מזון מהונדס גנטית בחלל ריק, אלא להתחשב גם בשאר שיטות הטיפוח הקיימות ועל רקע קיומן לבחון באיזו מדיניות יש לנקוט. המסקנה המתבקשת היא שסימון של מזון מהונדס גנטית בלבד, המחזק קונספציה שגויה של דיכוטומיה מוטעית המבחינה בין מזון מהונדס גנטית לשאר המוצרים הנתפסים כטבעיים לחלוטין לאור אי-סימונם, אינה תורמת לאוטונומיה של הצרכן, אלא דווקא פוגעת בה. בנוסף לסימון סלקטיבי זה, על כל מגרעותיו, בפני הרגולטור ניצבות כמה אפשרויות סימון

נוספות שתוצגנה בפרק הבא.ב.1 ראו פרק ג218

51

דין רצוי: סימון מנדטורי, וולונטרי או אי סימון כללו.

בפרק הוקדם הוצגה, בפירוט, הטענה כי סימון מזון מהונדס גנטית הוא סימון סלקטיבי. סימון כזה פוגע דווקא באוטונומית הצרכן ולא תורם לו. כעת, יש להידרש לשאלה כיצד על

הרגולטור לפעול – סימון מנדטורי של כל השיטות, סימון וולונטרי או להימנע מסימון כלל.

הדיון בפרק זה מונחה על-ידי המתח הקיים בין אוטונומית הצרכן מצד אחד, לבין החשש מפני הצפת הצרכן במידע אשר במקרים רבים הוא אינו מבין לעומקו, מצד שני. סימון מנדטורי המחייב סימון מוצרים שטופחו בכל שיטות ההשבחה עלול להוביל להצפת מידע כזו ולפיכך יתקשה להעצים בחירה חופשית בקרב הצרכנים. הצרכן רואה לנגד עיניו מנעד רחב של שיטות ייצור – הנדסה גנטית, הכלאות, מוטגנזה וכד', ועתה מצופה ממנו לבצע בחירתו

219בשיטת הייצור המועדפת עליו, מכל סיבה שהיא.

כפי שהובהר בתחילת מאמר זה, הפגיעה באוטונומיה הנגרמת כתוצאה מהיעדר מידע אינה מצדיקה בהכרח סימון מנדטורי. על-מנת שניתן יהיה להצדיק סימון מנדטורי יש להראותסימון של דומים, סיכונים וכלל שיטות הטיפוח מציבות בסימון. הואיל נחיצות בריאותית שיטות טיפוח לא יקדם בחירת מזון בריאה. אם הצרכן לא יבחר במזון שהושבח בדרך אחתדומה, מכיוון שכך או כך נחשף הצרכן לסיכון יבחר במזון שהושבח בדרך אחרת. הוא התועלת הבריאותית בסימון היא אפסית. על-כן, סימון שיטות השבחה אינו עומד בתנאי

הסף שעוצבו להצדקת סימון מנדטורי.

כמו-כן, בהתבסס על השיקולים עליהם הצבעתי שיש לשקול בעת קביעת מדיניות של סימון מנדטורי, סימון שיטות השבחה, שאינו סימון בריאותי, עלול להוביל להפחתת האפקטיביותבבריאות לפגוע אף ובכך במקומם, לבוא או אחרים חשובים בריאותיים סימונים של הצרכנים בטווח הרחוק. סימון של שיטות השבחה עלול להטעות את הצרכן לחשוב כי הסימונים הללו יותר חשובים מסימונים בריאותיים אחרים הרלוונטיים הרבה יותר לבחירת

יתר-על-כן, יש לשאול האם הצגת כלל השיטות לא תוביל לבלבול220מזון בריאה ונכונה. ניתן לשער, לטעמי, על רקע המודעות זכות הצרכן לדעת. ולדאגה ולאו דווקא לחיזוק

והידע הציבוריים בנוגע221הציבורית להנדסה גנטית, שנגלתה כקטנה יחסית, שהמודעות לשיטות השבחה אחרות נמוכים גם הם, ואף נמוכים עוד יותר; ההנדסה הגנטית, בניגוד לשיטות הטיפוח המסורתיות, ספגה ביקורות רבות, עלתה לכותרות ועמדה בראש סדר היוםסביב תמיד נסוב המחוקקים בבית המתנהל הנורמטיבי הדיון גם והתקשורתי. הציבורי

כפי שניתן היה לראות בתחילת עבודה זו, ההצדקה העוסקת באוטונומיית הצרכן אינה מגבילה עצמה219 לבחירה משיקולים "רציונליים" או "מדעיים", כל בחירה מכל סיבה שהוא מגשימה את האוטונומיה של הצרכן.

.921, בעמוד 77לג'יו, ה"ש 220יודעים קצת על הנדסה גנטית או לא יודעים דבר על שיטה זו, וכן שפחות54%ב הראיתי כי 1 בפרק ג221

מחצי מהציבור האמריקאי מודע לכך שמזון מהונדס גנטית מונח על מדפי המרכולים.52

ההנדסה הגנטית, תוך הדרתן של שאר שיטות הטיפוח מן השיח. קשה לומר אם-כן כיצד ייתפס סימון של כלל שיטות הטיפוח בידי הציבור, לאור מודעותו החלשה אליהן. לטעמי,בקרב הקיימים המידע פערי בשל הצרכנית לאוטונומיה לתרום יכול אינו שכזה סימון הצרכנים. במידה והעמדה הנורמטיבית אכן תהיה לסמן את שלל שיטות ההשבחה הרי שמןבתחום המידע פערי צמצום לצורך אינפורמטיביים בצעדים גם לנקוט יהיה ההכרח בהוספת או ובאינטרנט שימוש בתקשורת חינוך, תכני והחקלאות, באמצעות ההשבחה הסבר מדעי קצר לצד הסימון מצד הגורם המשווק, על-מנת להעביר לציבור מידע בסיסי

ומהימן על שיטות הטיפוח לצורך גיבוש דעה אישית, אמתית וכנה.

מעבר לכך סימון כלל שיטות ההשבחה מעלה קשיים פרקטיים הן עבור הרגולטור והן עבור היצרנים, ודומה כי יישומו יהיה מסורבל. מפרספקטיבת הרגולטור, עליו לתהות אילו שיטות השבחה אכן יש לסמן. האם גם הכלאות שבוצע לפני מאות שנים, או שמא לצמצם את טווח הסימון לשיטות מהמאה האחרונה? אם יש לסמן גם מזון שטופח מקדמת דנא מתעורר קושי משמעותי באיתור שיטת הטיפוח שבוצעה. כמו-כן לאורך השנים צמחים עברו כמה שיטות השבחה, הוכלאו עם זנים שונים והרכבם הגנטי השתנה מספר פעמים. במקרים אלו על הרגולטור לבחון איזה סימון יש לטבוע במוצר, האם של כל שיטות הטיפוח שבוצעו או של שיטת ההשבחה האחרונה. בנוסף, ייתכן מוצר ובו מספר מרכיבים אשר כל אחד מהם יוצר בשיטת השבחה אחרת, מקרה שיוביל לרצף סימונים של שיטות שונות ועלול להגדיל את הבלבול במשמעות הסימון וספק רב אם הצרכן יוכל לקלוט ולהבין את כלל המידע. עלולוודא שהיצרן טבע סימון נכון על הרגולטור עוד לפקח באופן קונסיסטנטי על הסימון מוצריו, מנגנון הדורש הקצאת משאבים רבים לצורך מעקב ופיקוח על היצרן. הקצאה זו

תבוא על-חשבון הציבור כולו שיישא בעלותה.

מבחינת היצרן, הקביעה כי יש לסמן את כלל שיטות הטיפוח תוביל לקשיים באיתור שיטותרבות. על היצרן לבדוק האם כל מרכיב ממוצרו ועקב כך להוצאות כספיות ההשבחה ניתנים גנטית מהונדסים שמרכיבים בעוד טיפוח. הליכי כמה עבר והאם כיצד הושבח, לאיתור בנקל בשל רישומם ועקב הרגולציה על אישור שיווקם, שאר שיטות הטיפוח אינן עוברות בדיקות ורישום. על-כן נדרשת חקירה מעמיקה וישירה מול הגורמים שהשביחו את מרכיבי המוצר על-מנת לקבל מידע מהימן בדבר דרך ההשבחה, תוך מעקב מתמיד אחר המרכיבים לבל יעברו השבחה נוספת. למותר לציין שחקירה זו והמעקב התמידי גוזלים כוחייאלץ אדם ומשאבים כספיים רבים שיגולגלו על גב הצרכן בדמות עליית מחירים, אשר לשלם על האוטונומיה המוקנית לו. בנוסף, יצרנים גדולים צפויים להצליח במימון פיקוח יקריצרני מזון קטנים עלולים להיתקל בקושי ביישומו בשל עלותו ואילו כזה לצורך הסימון, ובינוניים יצרנים קטנים יינתן יתרון יחסי ליצרנים הגדולים, תחול הדרה של הגבוהה. כך

מהשוק, והתחרותיות בשוק המזון בכללותו תיפגע.

53

אפשרות נוספת העומדת לפתחו של המחוקק הינה מתן הרשאה לסימון וולונטרי של שיטות ההשבחה. תחת משטר זה אין הרגולטור מחייב סימון של שיטות ההשבחה ומאפשר ליצרןמסוימת. טיפוח שיטת עבר שאינו או שעבר ככזה וולונטרי באופן מוצרו לסמן בארצות-הברית מתקיים משטר של סימון וולונטרי המאפשר לסמן מוצרים ככאלה שאינם מהונדסים גנטית. אולם, כפי שהבהרתי, סימון וולונטרי נגטיבי כזה פוגע באוטונומיית הצרכן משמסתיר את שיטת הטיפוח באמצעות הכיתוב המטעה ש"המוצר אינו מהונדס גנטית", כך שהצרכן מונחה לחשוב שהמוצר "טבעי", ולא עבר מניפולציה גנטית, למרות שיוצר בשיטת

טיפוח בעייתית לא פחות.

כדי להימנע מפגיעה זו, יש לאפשר סימון וולונטרי פוזיטיבי בלבד המאפשר לציין במפורש את שיטת הטיפוח של המוצר, וסימון נגטיבי המסתיר את שיטת הטיפוח על-ידי שלילת שיטת טיפוח אחרת אינו ראוי. סימון וולונטרי פוזיטיבי אמנם מונע עליית מחירים כללית, שכן רקבעליית לבחור האם לשאת יוכל והצרכן לכך ישקיע המשאבים בסימון היצרן המעוניין

וולונטרי שכזה תורם לאוטונומיית הצרכן באופן חלקי בלבד. תחת222המחיר, אך סימון רגולציה כזו הצרכן אינו יכול לדעת באיזו דרך הושבח המוצר שרכש, אלא אם בחר לרכוש מיצרן שהחליט לסמן מוצרו. כך, ביחס למוצרים שיצרניהם ביכרו שלא לסמנם, הצרכן אינו יודע באיזו שיטה הושבחו מרכיבי המוצר, ובכך נפגעת האוטונומיה שלו. כיוון שמדובר בהגנה על האוטונומיה, על הממשלה ליישם רגולציית סימון ולא להותיר זאת לבחירת היצרנים,

אולם זאת רק באם הסימון הינו סימון בריאותי וחיוני לצרכן לבחירת מזונו בהתאם.

יודגש, כי בשל העובדה שכיום לא ידוע על מוצר מן הצומח שלא טופח בדרך כלשהי במהלך השנים, נתקשה לראות יצרנים מחליטים באופן עצמאי על סימון מוצריהם. הווה אומר, לא ייתכן סימון וולונטרי המסמן את המוצר ככזה ש"לא עבר תהליך השבחה" או "לא עבר שינויועל-כן הסימון לאורך השנים, גנטי שינוי כיום עברו מכיוון שכלל המוצרים בשוק גנטי" הוולונטרי שנותר הוא הפוזיטיבי, המציין מהי שיטת ההשבחה. ליצרן אפוא לא יהיה רווחי לסמן מוצרו ככזה שיוצר בשיטת השבחה מסוימת, היות ועל-פי הלך הרוח הצרכני מוצרייטו ויצרנים לא במיוחד ישים אינו וולונטרי לומר שסימון יש לפיכך עדיף. הוא "טבעי"

להשתמש בו.

אפשרות סימון נוספת היא סימון התכונה שהוקנתה לצמח, ולא שיטת ההשבחה. ניתן להניח שסימון כזה יהיה אפקטיבי יותר מבחינת נגישותו לציבור, וימנע הצפת מידע המבלבל את הצרכן, שכן סימון התכונה שהוקנתה לצמח הינו ברור וקל להבנה, להבדיל מסימון שיטת הטיפוח שלרוב לא יתרום להבנת הצרכן את שעבר הצמח. מנגד, סימון שכזה נופל במבחן האוטונומיה במקום בו הצרכן מעונין לדעת מהי שיטת ההשבחה. כמו-כן, מדובר בשאלה

222 Debra Jackson, Labeling Products of Biotechnology: Towards Communication and Consent, 12.3 J. AGRIC. & ENVTL. ETHICS 319, 327 (2000).

54

ולא סימון נפרדת, המתחמקת מלב המחלוקת שעוסקת בסוגיית סימון שיטת ההשבחה תכונות חקלאיות. עם זאת, יש לשקול סימון התכונה שהוקנתה לצמח, אם יש לכך השלכה

בריאותית, וסימונה עשוי לאפשר לצרכן בחירת מזון באופן שתיטיב עם תזונתו ובריאותו.

אומר כי לדידי עדיפה הגישה התומכת בהימנעות מסימון, כולל מסימון מזון מהונדס גנטית. האוטונומיה אינה מצדיקה סימון רק בשל רצון או סקרנות של קבוצת צרכנים. מדיניות של סימון מזון מנדטורי מחויבת להתבסס על שיקולי בריאות בלבד, כדי להימנע מנפילה למדרון חלקלק אשר תוביל להצפת מידע, לפגיעה בבריאות הציבור ובאוטונומיה ולעליית מחירים.יוביל לעלייה במחירים וכרוך במעקב סימון כלל שיטות ההשבחה הינו מסורבל ומבלבל, יתרום וכוללני מחייב סימון בליבי האם ספק כמו-כן והיצרן. הרגולטור בלתי-נלאה של לאוטונומיית הצרכן, וזאת לנוכח כמות המידע הגדולה שתסופק, מודעתו הקלושה בתחום ההשבחה, והספק האם פערי המידע ניתנים לצמצום. נדמה ששיקול הצפת המידע גובר, וסימון עלול להוביל לבהלה בלתי מוצדקת תוך ניפוץ אשליית "הטבעיות" הקיימת בקרב הציבור. יותר מידע אין משמעותו בהכרח יותר אוטונומיה, ואף נמצא שסימון-יתר יוצר בלבול

מחקרים מגלה כי צרכנים רואים סימון תזונתי של מוצרים103בקרב צרכנים. סקירה של מקל וחומר, אם יתחייב סימון של223כמבלבל, בייחוד כזה המציין מידע טכני או מספרי.

שיטות השבחה שונות, גם אם אליו יצורף הסבר קצר המקנה רקע מדעי, הסימון והמידע הנלווה יצרו בלבול וחשש בלב הצרכן, בדומה לסימון תזונתי. המסקנה המתבקשת היא שחשיפת מידע בפני הציבור לצורך הבטחת האוטונומיה אינה תמיד נכונה. היא לעיתיםוחוסר הבנה מאשר תורמת לאפשרות הצרכן יותר בלבול ויוצרת נידונה לכישלון הואיל

לצורך בחינת האפשרות לחשוף מידע תוך הימנעות מתופעת הלוואי של224לקבל החלטה. ולא רק זאת, כפי225בלבול, הותוו קווים מנחים, בהם לא אתמקד במסגרתו של מאמר זה.

לפגוע באוטונומיה של דווקא עלולה סימון מנדטורי מידע באמצעות שהובהר, העברת הבריאותיים הסימונים מאפקטיביות ולהפחית שגורמת, הבלבול בשל שונים צרכנים

ומפוטנציאל העצמת חופש הבחירה שהם יוצרים.

נקיטת עמדה שכזו מעלימה, לכאורה כאמור, את הטיעון האוטונומי, שמוקרב למען מניעתאת הישראלי המשפט שהגדרת להדגיש ראוי אולם מיותר. צרכני וחשש מידע הצפת

רצון הצרכן226האוטונומיה מתייחסת לצורך שב"ידיעת הפרט את העובדות הנוגעות לדבר".יצויד באשפתו במידע החיוני הדרוש לקבלת יוכל להיות עצמאי או מודע, אלא אם לא

הפרק. על העומדת שיטות227ההחלטה אודות בסיסי מידע הצרכן בידי אין אם לכן,

223 Gill Cowburn & Lynn Stockley, Consumer Understanding and Use of Nutrition Labelling: A Systematic Review, 8 PUB. HEALTH NUTRITION 21, 23 (2005).

224 Omri Ben-Shahar & Carl E. Schneider, The Failure of Mandated Disclosure, U. PA. L. REV 647, 650-651, 675-676 (2011).

שם.225 לפסק דינו של השופט עמירם בנימיני.49, פס' 46 פרשת הסיליקון, לעיל ה"ש 226 לפסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן.34, פס' 44 פרשת דעקה, לעיל ה"ש 227

55

ההשבחה השונות, כפי שקורה בפועל, הרי שהטענה התומכת באוטונומיית הצרכן מתגלהיכול לתרום למימוש וסימון מנדטורי של כלל שיטות ההשבחה אינו כקול ענות חלושה, אוטונומיה צרכנית. סימון סלקטיבי, כפי שהוצג לעיל, וודאי אינו עומד בקריטריון זה, כיווןאת לדעת מהפרט מונע ובכך שיטות ההשבחה, כלל את הציבור מעיני מסתיר שהוא

העובדות הנוגעות לבחירת מזונו.

אסייג מסקנה זו בהקשר התרבותי. תרבויות וציבורים שונים יכולים להגיב באופן שונה לסימון ולהיות בעלי מודעות שונה להנדסה גנטית ושיטות השבחה אחרות.כך, בעוד שבמדינה א' יתכן והציבור אינו מכיר את שיטות טיפוח, לרבות הנדסה גנטית, ולכן סימון סלקטיבי יטעהו, במדינה ב' הציבור יהיה מודע לאפשרות שמזון שאינו מהונדס גנטית הושבח וודאי בדרך אחרת שאז אלמנט ההטעיה נחלש. לכן, נדרש מחקר אמפירי לבחינת ההמודעות הציבורית לשיטות ההשבחה השונות, על-מנת לבחון האם הציבור אכן מוטעה כתוצאה מסימון של

מזון מהונדס גנטית.

סיכום ומסקנותז.

במאמר זה ניסיתי להפריך ההבחנה המובלעת בין מזון מהונדס גנטית לבין שיטות הטיפוח המסורתיות אשר עליה ניתן היה לבסס, לכאורה, את חובת הסימון של מזון מהונדס גנטית. שיטות ההשבחה, כולל הנדסה גנטית, מציבות אותם חששות וסיכונים. ביקורות אלה הופנו

כמעט תמיד כנגד ההנדסה גנטית, תוך יצירת הרושם כי אלה שזורים בה וייחודיים לה.

להיווצרות אלרגן או רעלן המסוכנים לבריאות האדם כי הסיכון היה לראות ניתן ברם, כתוצאה משינוי גנטי מאפיין גם את שיטות ההשבחה המסורתיות, ובחלקן הוא אף גבוה יותר מזה הקיים בהנדסה גנטית. כך גם לגבי הביקורת הסביבתית – החשש הסביבתי אינו טבוע בדרך הקניית התכונה, כי אם בתכונה עצמה. העמידות בפני מזיקים או חומרי הדברה היא לכשעצמה המקימה את החשש הסביבתי, ולנוכח העובדה כי שיטות ההשבחה המסורתיותזה, הרי שגם הביקורת נועדו, להקנות תכונות חקלאיות מסוג גם ולשם כך הן יכולות, לסוגיה באשר גם גובשה דומה מסקנה אלה. שיטות על חולשת הסביבתית החברתית-כלכלית; החברה החקלאית כיום אינה מורכבת מחקלאים קטנים ועצמאיים, אלא הקמתן של חברות הזרעים והתלות המתמדת של החקלאים בהן אינה תופעה חדשה והיא מאפיינת את המערכת החקלאית מאז היווצרותן של שיטות ההשבחה המסורתיות אשר דורשות מומחיות, כסף, משאבים וזמן, גורמים אשר חוות עצמאיות אינן יכולות לעמוד בהם. בנוסף, הסיבה המרכזית להיווצרות אוליגופול בתחום פיתוח זרעים מהונדסים גנטית הינו

56

משביחי מחייבת את בעולם רבות במדינות הקיימת הרגולציה עצמו. המשטר המדינתי ולבוחנם מגדלת זכוכית תחת שפיתחו הזרעים את להעביר גנטית המהונדסים הזרעים בבדיקות בריאותיות וסביבתיות ארוכות ויקרות וזאת ללא הצדקה ובאופן שאינו הולם אתיותר, העמדה המדעית הרואה בהנדסה גנטית שיטה בטוחה באותה מידה, ואף בטוחה משיטות ההשבחה המסורתיות. עלות גבוהה זו מדירה מהתחרות חברות זרעים שאינן יכולות

לשאת בה.

בשל העובדה שאין במזון מהונדס גנטית סכנה יתרה, סימונו יהווה סימון סלקטיבי ומטעה. סימון מזון מהונדס גנטית הוצדק תחת טיעון האוטונומיה בעל שני רבדים; ראשית, כי במזוןלהימנע לצרכן האפשרות מתן תוך סימונו המצדיקים ייחודיים חששות גנטית מהונדס מצריכתו ובכך לשלול את מימוש הסיכון. שנית, כי בשם האוטונומיה יש לסמן את המזון המהונדס גנטית, במנותק משאלת הסיכונים: ישנם מקרים רבים בהם המידע האם המזון מהונדס גנטית או לא חיוני לצרכן, ובפועל צרכנים רבים אכן רוצים סימון, ועל-מנת לאפשר בחירה, יהיה בסיסה אשר יהיה, יש לסמן. הטיעון האוטונומי על שני רבדיו אינו מצדיק את המשטר הקיים באירופה וזה המתגבש בישראל, במסגרתו המזון המהונדס גנטית לבדו נידון לסימון. תחת הרובד הראשון ניתן היה לראות כי חששות קיימים גם ביחס לשיטות ההשבחה האחרות ועל-כן, לכאורה, יש חובה לסמן גם שיטות אלה. תחת הרובד השני, ניתן להגיע למסקנה כי יש לסמן שיטות השבחה מסורתיות על אחת כמה וכמה; אם מטרת הסימון היאאת רק לא לצרכן להעניק שיש הרי לכשעצמה, הבחירה וזכות האוטונומיה הקניית לו לתת אלא גנטית מהונדס שאינו למזון גנטית מהונדס מזון בין לבחור האפשרות

ההזדמנות לבחור מזונו על-פי שיטת הייצור המועדפת עליו.

אם-כן, סימון סלקטיבי של מזון מהונדס גנטית הוא פסול. הוא לוכד את הצרכן באשליה בה העולם מורכב באופן דיכוטומי ממזון מהונדס גנטית וממזון שאינו מהונדס גנטית וזאת תוך הסתרת שיטות הטיפוח המסורתיות. תחת סימון סלקטיבי כזה מוטעה הצרכן לחשוב כי שארזכותו לדעת נפגעת ובכך עדיפים, ולכן "טבעיים", הם אינם מסומנים, המוצרים, אשר

ולבחור את מזונו.

כעת מתעוררת השאלה האם לסמן כל שיטות ההשבחה או אף אחת מהן. הצעתי לראות את האוטונומיה וזכות הצרכן לבחור את מזונו כערכים שאינם אבסולוטיים אשר יש לאזנם למול שיקולים אחרים, תוך ניסיון לקבוע את גבולות הזכות. על-רקע זה, הצעתי לקבוע כי הקריטריון לבחינת הכרזה של סימון כמנדטורי הוא השיקול הבריאותי. כמו-כן הצגתי אתשל מתירנית מדיניות ומדוע אבסולוטית זכות באוטונומיה לראות אין בגינם השיקולים סימונים מנדטוריים תוביל לפגיעה באוטונומיה של הצרכן ובבריאותו, תפחית מאפקטיביות הסימון ותגרום לעליית מחירים לא רצויה. מעבר לעובדה כי סימון כלל שיטות ההשבחה אינו מועיל מבחינה בריאותית לצרכן, ועלול להוביל להשלכות השליליות שצוינו, סימון כזה אף

57

אינו מעשי. הוא מסורבל, מבלבל ויפגע יותר מאשר יתרום. סימון וולונטרי אינו ריאלי היות ויצרנים אינם יהיו מוכנים לסמן מוצריהם, וולונטרית, ככאלה שיוצרו בשיטת טיפוח מסוימתההשבחה. שיטות כלל של סימון שלילת לכיוון נוטה דעתי צרכנים. מהרתעת מחשש לשיטות בספק שכן המודעות הציבורית מוטל בסימון הגלום הפוטנציאל האינפורמטיבי ההשבחה השונות תוך הבנת ההבדלים ביניהן – קלושה. על-כן לטענה האוטונומית קשה לספק הצדקה לסימון כלל שיטות ההשבחה, משלצרכן הממוצע אין הידע והרקע הבסיסי לצורך הכרעה אמיתית וכנה בין שיטות ההשבחה, וכן הואיל ושיקולי מדיניות חזקים מטים

את הכף לעבר מדיניות של אי-סימון שיטות ההשבחה, בהיעדר נימוק בריאותי לסימון.

ביבליוגרפיהח.ספרים

58

(.1996 )מהנדס הגן : גנים וגנטיקה : ממושג התורשה עד ליצירת חייםקולין טאג' .12.GEORGE ACQUAAH, PRINCIPLES OF PLANT GENETICS AND BREEDING (2009).

3.FRANCIS COLLINS, THE LANGUAGE OF LIFE: DNA AND THE REVOLUTION IN PERSONALISED

MEDICINE, 6 (2010).

4.JANET CARPENTER ET AL. COMPARATIVE ENVIRONMENTAL IMPACTS OF

BIOTECHNOLOGY-DERIVED AND TRADITIONAL SOYBEAN, CORN, AND COTTON CROPS 1

(2002).

5.ROLF H.J. SCHLEGEL, DICTIONARY OF PLANT BREEDING (2009).

6.PAUL B. THOMPSON, MOUSTAPHA KASSEM, AND WOUTER G. WERNER, FOOD

BIOTECHNOLOGY IN ETHICAL PERSPECTIVE 78-79 (2007).

7.ANTON MARCUS VAN HARTEN, MUTATION BREEDING: THEORY AND PRACTICAL

APPLICATIONS (1998).

8.COLLINS, FRANCIS. THE LANGUAGE OF LIFE: DNA AND THE REVOLUTION IN PERSONALISED

MEDICINE., 2010

9.MATIN QAIM, GENETICALLY MODIFIED CROPS AND AGRICULTURAL DEVELOPMENT (2016).

מאמרים

ויתרונות סביבתיים בשימוש בצמחים מהונדסים.1 ויובל ספיר "סיכונים חגית אולנובסקי (.2013 )340 (4)4אקולוגיה וסביבה גנטית בחקלאות בישראל"

(.1994 )הביוספירהיוסף הירשברג "הנדסה גנטית מהי?" .2 1 מרכז המחקר והמידע של הכנסתמריה רבינוביץ' "סימון מוצרי מזון סקירה משווה" .3

(2010.)(. 2015 )הארץנעם אוחנה "כיצד מזון מהונדס גנטית עלול לסכן את בריאותנו" .4.Eatwell (2013)רומי חוכמה "זהירות הנדסה גנטית" .5.פוקוסאייל גנור, "קללת ההנדסה הגנטית: הרצאתו של עדיאל תל-אורן" .6.5 משפטים מבאסף יעקב "דא עקא דעקה – גלגוליה של פגיעה באוטונומיה" .7.111 עיוני משפט לואביחי דורפמן "כיבוד האדם והמשפט החוקתי בישראל" .8.609 (3עיוני משפט לא)אסף יעקב "גילוי נאות והסכמה מדעת" .910.C. Ansell, R. Maxwell, and D. Sicurelli, Protesting Food: NGOs and Political Mobilization in

Europe, in WHAT’S THE BEEF: THE CONTESTED GOVERNANCE OF EUROPEAN FOOD SAFETY 97

(2006).

59

11.Albert K.A. Acquaye & Greg Traxler, Monopoly Power, Price Discrimination, and

Access to Biotechnology Innovations, 8 AGBIOFORUM - JOURNAL OF

AGROBIOTECHNOLOGY MANAGEMENT & ECONOMICS (2005).

12.Diane M Phillips and William K. Hallman, Consumer Risk Perceptions and Marketing Strategy:

The Case of Genetically Modified Food, 30.9 Psychology & Marketing 739 (2013).13.Omri Ben-Shahar & Carl E. Schneider, The Failure of Mandated Disclosure, U. PA. L.

REV 647 (2011).

14.B. Bhagwat & E. J. Duncan, Mutation Breeding of Banana cv. Highgate (Musa spp., AAA

Group) for Tolerance to Fusarium Oxysporum f. sp. Cubense Using Chemical Mutagens,

73.1 SCIENTIA HORTICULTURAE 11 (1998).

15.Simon W.L. Chan, Chromosome Engineering: Power Tools for Plant Genetics, 28.12

TRENDS IN BIOTECHNOLOGY 605, 608-609 (2010).

16.Anthony J. Conner & Jeanne M.E. Jacobs, Genetic Engineering of Crops as Potential

Source of Genetic Hazard in the Human Diet, 443.1 MUTATION RESEARCH/GENETIC

TOXICOLOGY AND ENVIRONMENTAL MUTAGENESIS 223 (1999).

17.Gill Cowburn & Lynn Stockley, Consumer Understanding and Use of Nutrition

Labelling: A Systematic Review, 8 PUB. HEALTH NUTRITION 21 (2005).

18.Ronnie Cummins, Hazards of Genetically Engineered Foods and Crops: Why We Need a

Global Moratorium, in FOOD INC.: HOW INDUSTRIAL FOOD IS MAKING US SICKER,

FATTER, AND POORER-AND WHAT YOU CAN DO ABOUT IT 79 (Karl Weber, 2009). 19.Philip A. Davies, Plant Breeding and Molecular Farming, 8 BIOTECHNOLOGY 194 (2009).

20.Yann Devos et al. EFSA’s Scientific Activities and Achievements on the Risk Assessment

of Genetically Modified Organisms (GMOs) During its First Decade of Existence:

Looking back and ahead, 23.1 TRANSGENIC RES. 1 (2014).

21.José L. Domingo & Jordi G. Bordonaba, A Literature Review on the Safety Assessment of

Genetically Modified Plants, 37.4 ENVIRONMENT INTERNATIONAL 734 (2011).

22.Valery Federici, Genetically Modified Food and Informed Consumer Choice: Comparing

US and EU Labeling Laws, 35 BROOK. J. INT'L L. 515 (2010).

23.Val Giddings, A Policymaker's Guide to the GMO Controversies, INFORMATION

TECHNOLOGY & INNOVATION FOUNDATION 1 (2015).

24.Margaret R. Grossman, European Community Legislation for Traceability and Labeling

of Genetically Modified Crops, Food, and Feed, LABELING GENETICALLY MODIFIED

FOOD: THE PHILOSOPHICAL AND LEGAL DEBATE 32 (Paul Weirich ed. 2007).

60

25.Margaret R. Grossman, Genetically Modified Crops and Food in the United States: the

Federal Regulatory Framework, State Measures, and Liability in Tort, in THE

REGULATION OF GENTETICALLY MODIFIED ORGANISMS: COMPARATIVE APPROACHES 299

(Luc Bodiguel & Michael Cardwell ed. 2010).

26.Margaret R. Grossman, Environmental Law: Genetic Technology and Food Security,

62AM. J. COMP. L. 273 (2014) .

27.William K. Hallman, Cara L. Cuite, and Xenia K. Morin, Public Perceptions of Labeling

Genetically Modified Food, RUTGERS UNIVERSITY WORKING PAPER 1 (2013).

28.Kirsten Hansen, Does Autonomy Count in Favor of Labeling Genetically Modified Food?,

17.1 JOURNAL OF AGRICULTURAL AND ENVIRONMENTAL ETHICS 67 (2004).

29.Angelika Hilbeck et al. No Scientific Consensus on GMO Safety, 27.1 ENVIRONMENTAL

SCIENCES EUROPE 4 (2015).

30.Michael B. Homer, Frankenfish-It's What's for Dinner: The FDA, Genetically Engineered

Salmon, and the Flawed Regulation of Biotechnology, 45 COLUM. JL & SOC. PROBS. 83

(2011).

31.A. Houben, Engineered Plant Minichromosomes: A Bottom-Up Success, 20 THE PLANT

CELL 8, (2008).

32.Debra Jackson, Labeling Products of Biotechnology: Towards Communication and

Consent, 12.3 J. AGRIC. & ENVTL. ETHICS 319 (2000).

33.Nicholas Kalaitzandonakes et al. Compliance Costs for Regulatory Approval of New

Biotech Crops, 25.5 NATURE BIOTECHNOLOGY 509 (2007).

34.M. Koornneef, Classical Mutagenesis in Higher Plants, 1 MOLECULAR PLANT BIOLOGY

1, (2002).

35.Jonathan H. Adler, Compelled Commercial Speech and The Consumer "Right to Know", 58 ARIZ.

L. REV. 421 (2016)..36.Sheldon Krimsky & Nora K. Murphy, Biotechnology at the Dinner Table: FDA's

Oversight of Transgenic Food, 584.1 THE ANNALS OF THE AMERICAN ACADEMY OF

POLITICAL AND SOCIAL SCIENCE 80 (2002).

37.Ralf G. Kynast & Oscar Riera-Lizarazu, Development and Use of Oat–Maize

Chromosome Additions and Radiation Hybrids, in PLANT CHROMOSOME ENGINEERING:

METHODS AND PROTOCOLS 259 (James A. Birchler ed. 2011).

38.J. Laurila et al. Formation of Parental-Type and Novel Glycoalkaloids in Somatic Hybrids

between Solanum Brevidens and S. tuberosum, 118.2 PLANT SCI. 145 (1996).

39.Simon Lester, European Communities-Measures Affecting The Approval and Marketing

of Biotech Products, 101 AM. J. INT'L L. 453 (2007).61

40.Wolf-Ekkehard Lönnig, Mutation Breeding, Evolution, and the Law of Recurrent

Variation, 2 RECENT RESEARCH DEVELOPMENTS IN GENETICS AND BREEDING 45 (2005).

41.D. Weil, A. Fung, M. Graham and E. Fagotto, The Effectiveness of Regulatory Disclosure

Policies, JOURNAL OF POLICY ANALYSIS AND MANAGEMENT, 25(1), 155 (2006).

42.Kelly A. Leggio, Limitations on the Consumer's Right to Know: Settling the Debate Over

Labeling of Genetically Modified Foods in the United States, SAN DIEGO L. REV. 38, 893 (2001).43.Maria Lusser et al. New Plant Breeding Techniques State-of-the-Art and Prospects for

Commercial Development, JRC SCI. & TECHNICAL REP. 1 (2011).

44.Miroslaw Maluszynski et al. Methodologies for Generating Variability Part 4: Mutation

Techniques, in PLANT BREEDING AND FARMER PARTICIPATION 1 (2009).

45.Gregory N. Mandel, Gaps, Inexperience, Inconsistencies, and Overlaps: Crisis in the

Regulation of Genetically Modified Plants and Animals, 45 WM. & MARY L. REV. 2167

(2003).

46.Peter Markie, Mandatory Genetic Engineering Label and Consumer Autonomy, in

LABELING GENETICALLY MODIFIED FOOD: THE PHILOSOPHICAL AND LEGAL DEBATE 88

(Paul Weirich ed. 2007).

47.Rich Matthew, The Debate over Genetically Modified Crops in the United States:

Reassessment of Notions of Harm, Difference, and Choice, 54 CASE W. RES. L. REV 889

(2003).

48.Lucia Martinelli, Małgorzata Karbarz and Helena Siipi. Science, Safety, and Trust: the

Case of Transgenic Food, 54.1 CROATIAN MEDICAL JOURNAL 90 (2013).

49.Theodora McCormick, Battle Lines Drawn Over Labeling Of GMO Foods and All

Natural Claims, METROPOLITAN CORPORATE COUNSEL (2015).

50.Phillips McDougall, The Cost and Time Involved in the Discovery, Development and

Authorization of a New Plant Biotechnology Derived Trait, A CONSULTANCY STUDY FOR

CROP LIFE INTERNATIONAL. MIDLOTHIAN UK 1 (2011).

51.Consumer Reports-National Research Center, Consumer Support for Standardization and

Labeling of Genetically Engineered Food Nationally‐Representative Phone Survey

(2014).

52.Alessandro Nicolia, et al. An Overview of the last 10 Years of Genetically Engineered

Crop Safety Research, 34.1 CRITICAL REVIEWS IN BIOTECHNOLOGY 77 (2014).

53.F.J Novak & H. Brunner, Plant Breeding: Induced Mutation Technology for Crop

Improvement, 4 IAEA BULLETIN 25 (1992).

62

54.Ranjith Pathirana, Plant Mutation Breeding in Agriculture, 2011 PLANT SCI. REV. 107

(2012).

55.Planting the Future: Opportunities and Challenges for Using Crop Genetic Improvement

Technologies for Sustainable Agriculture, EASAC POLICY REPORT 21 (2013).

56.ALA. L. REV. 975, 981 (2006). 57 Andrew Chin, Artful Prior Art and the Quality of DNA Patents,

57.Ingo Potrykus, Golden Rice and Beyond, 125.3 PLANT PHYSIOLOGY 1157 (2001).

58.Peter Pringle, Food, Science, and the Challenge of World Hunger – Who will Control the

Future?, in FOOD INC.: HOW INDUSTRIAL FOOD IS MAKING US SICKER, FATTER, AND

POORER – AND WHAT YOU CAN DO ABOUT IT 65 (Karl Weber, 2009).

59.Lili Qi et al. Homoeologous Recombination, Chromosome Engineering and Crop

Improvement, 15.1 CHROMOSOME RESEARCH 3 (2007)..

60.Timothy G. Reeves & Kelly Cassaday, History and Past Achievements of Plant Breeding,

53.8 CROP AND PASTURE SCIENCE 851 (2002).

61.R. Michael Roberts, Genetically Modified Organisms for Agriculture Food Production:

The Extent of the Art and the State of the Science, in LABELING GENETICALLY MODIFIED

FOOD: THE PHILOSOPHICAL AND LEGAL DEBATE 11 (Paul Weirich ed. 2007).

62.R. Streiffer, & A. Rubel, Democratic Principles and Mandatory Labeling of Genetically

Engineered Food, 18 PUBLIC AFFAIRS QUARTERLY 223 (2004).

63.Alan Rubel & Robert Streiffer, Respecting the Autonomy of European and American

Consumers: Defending Positive Labels on GM Foods, 18.1 J. Agric. & Envtl. Ethics 75

(2005).

64.E.R. Sears, The Transfer of Leaf Rust Resistance from Aegilops Umbellulata to Wheat,

1956 BROOK-HAVEN SYMPOSIA IN BIOLOGY 1 (1956) .

65.S. A. Sebastian et al. Semidominant Soybean Mutation for Resistance to Sulfonylurea

Herbicides, 29 CROP SCI. 1403 (1989).

66.James M. Stephens, Watermelon, Seedless – Citrullus Lanatus (Thunb.) Mansf.

UNIVERSITY OF FLORIDA IFAS EXTENSION (1994).

67.Katherine A. Van Tassel, Genetically Modified Plants Used for Food, Risk Assessment

and Uncertainty Principles: Does the Transition from Ignorance to Indeterminacy Trigger

the Need for Post-Market Surveillance, 15 BUJ SCI. & TECH. L. 220 (2009).

68.Hilary Weiss, Genetically Modified Crops: Why Cultivation Matters, 39 Brook. J. Int'l L.

875 (2014). 69.Tiffany B. Wong, Playing Politics with Food: Comparing Labeling Regulations of

Genetically Engineered Foods across the North Atlantic in the United States and

European Union, 23 SAN JOAQUIN AGRIC. L. REV. 243 (2013). 63

פסיקה

(.1999 )526( 4, פ"ד נג)דעקה נ' בית החולים כרמל, חיפה 2781/93ע"א .1נ' 1338/97ע"א .2 תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ

(.2003 )673( 4 פ''ד נז)ראבי, יורשי המנוח תופיק ראבי ז"ל נ' תנובה מרכז שיתופי 1372/95ת"א )מחוזי ת"א( .3

(7.10.2008 )פורסם בנבו, לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ פורסם בנבו, תנובה - מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל )10085/08ע"א .4

04.12.11)

חוקים

.248, ס"ח 1981חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-.1 )טיוטה(.2012תקנות בריאות הציבור )מזון( )מזון חדש(, התשע"ב – .23.Directive 2001/18/EC (2001).

4.Regulation (EC) No. 1829/2003 (2003).

5.Regulation (EC) No 1830/2003 (2003).

6.21 U.S.C § 343(a) (2012). 7.21 U.S.C § 321(n) (2012).

8.H.R.1599 - Safe and Accurate Food Labeling Act of 2015

מקורות אינטרנטיים

אתר משרד הבריאות.1 www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/NovelFood/Pages/EngFood.aspx

, European Commissionאתר ה-.2 Questions and Answers on the Regulation of GMOs in

the European Union (22.03.05).

http://europa.eu/rapid/press-release_MEMO-05-104_en.htm

07.08.13 מיליון דולר 300כלכליסט, אסף גלעד, במושב בגליל יש תירס ואורז בשווי .3www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3609467,00.html

64

נעם צ'כנובסקי, מירקות מורשת ועד צמחים מהונדסים גנטית, קיצור תולדות החקלאות.4(.2014המהונדסת )

www.kedemseeds.co.il/?p=346

אתר חברת מונסנטו:.5http://www.monsanto.com/improvingagriculture/pages/water-efficient-maize-for-africa.aspx

נהלים

(.22/12/05 "נוהל לרישום מזון חדש" )004-08נוהל פנימי .12.FDA Statement of Policy: Food Derived from New Plant Varieties, 57 FED. REG. 22984

(1992).

3.FDA's Guidance for Industry: Voluntary Labeling Indicating Whether Foods Have or

Have Not Been Developed Using Bioengineering (DRAFT) 7 (2001).

4.5.FDA Testimony on Genetically Engineered Foods: Statement of James H. Maryanski

(08.06.2009).

6.FDA's Role in Regulating Safety of GE Foods, U.S. Food & Drug Administration (May

14, 2013).

7.Penelope Sparrow et al. Risk Assessment and Regulation of Molecular Farming – a

Comparison between Europe and US, 19.31 CURRENT PHARMACEUTICAL DESIGN 1, 8

(2013).

8.Food and Drug Administration's (FDA) Regulations 21 C.F.R 101.100 (a)(3)(ii) (2014).

דוחות

1.THE NATIONAL ACADEMY OF SCIENCE, SAFETY OF GENETICALLY ENGINEERED FOODS:

APPROACHES TO ASSESSING UNINTENDED HEALTH EFFECTS: COMMITTEE ON

IDENTIFYING AND ASSESSING UNINTENDED EFFECTS OF GENETICALLY ENGINEERED

FOODS ON HUMAN HEALTH 57 (2004).

2.ROLF MEYER, TOMAS RATINGER AND KAI P. VOSS-FELS, TECHNOLOGY OPTIONS FOR

FEEDING 10 BILLION PEOPLE: PLANT BREEDING AND INNOVATIVE AGRICULTURE,

SCIENCE AND TECHNOLOGY OPTIONS ASSESSMENT EUROPEAN PARLIAMENT ANNEX D:

PLANT BREEDING 3 (2013).65

3.NATIONAL AGRICULTURAL STATISTICS SERVICE REPORT (06.30.2016).

הרצאות

מרים פרוינד מטעם משרד החקלאות "סימון מוצרים מהונדסים גנטית" )במסגרת דיון.1(.02.09.14הכנסת של השדולה הסביבתית-חברתית, כנסת ישראל,

זיווה אלישוב מטעם משרד הבריאות "סימון מוצרים מהונדסים גנטית" )במסגרת דיון.2(. 02.09.14הכנסת של השדולה הסביבתית-חברתית, כנסת ישראל,

66