תכנית אב שפירא - פרקים 11-1

8 רקע ומיקום–דוח מסכם

מ" סביבותכנון בעתכנית אב שפירא

מבוא 1.

רקע ומטרה 1.1 דונם מדרום למתחם התחנה 630 - על שטח של כ1924שכונת שפירא נוסדה בשנת

תושבים הכוללים גרעין ותיק 8,500 -כהשכונה מאכלסת כיום . המרכזית החדשה בתל אביב

, המיקום, הרכב האוכלוסייה. פים"עובדים זרים ומשת, של יוצאי בוכרה וכן עולים חדשים

להידרדרותה , מזה זמן רב, הפיזי ומצב התשתיות מהווים חלק מהגורמים התורמיםהמצאי

אך עם כניסת , "שפירים "– פעלה בשכונה מינהלה עירונית 1993עד שנת . של השכונה

השיקום הפיזי והחברתי נשען כולו על תקציב , פרוייקט השיקום הארצי בשנה זו לשכונה

וכנגד זה היתרונות הפוטנציאלים , שאותרו בשכונהמכלול הבעיות . משרד השיכון והבינוי

הניע את מנהל ההנדסה , מערכי הקרקע הנמוכים יחסית ומאופייה הפיזי, הנובעים ממיקומה

, של עיריית תל אביב להכין תוכנית אב כוללת שתגדיר חזון ומטרות לשיקום ופיתוח השכונה

שום תוך בקרה שוטפת של תפרט אמצעים ודרכים ליי, תתווה מדיניות כללית ותחומית

למטרה שהוגדרה בתחילת הדרך תכנית האב המוצגת בזאת פעלה כמותאם . התהליך

.קהילתי-חברתי- טיפול מערכתי כולל לשכונה עם דגש על שיקום עירוניבהתוויית

גישת התכנון 1.2

כלליתהגיש 1.2.1

במיוחד בתחום החייאת ו, התפישות התכנוניות השולטות בעולם המערבי למעלה מעשור

,Ferguson, 1999; Halpren, 1995; Porter, 1995; Julius, למשל(אזורים פנים עירוניים

שאינן מסתפקות בתכנון פיזי ונורמטיבי , תחומיות-רב, עוסקות בגישות אינטגרטיביות, )1990

המשמעות של הגישה ". תכנון מלמטה"אלא מספקות פתרונות משולבים עם דגש רב על

כוללת את כל , בשיקום ובהחייאה של שכונת שפירא, האינטגרטיבית בה אנו נוקטים בתכנון

הן תואמות את הגישה על פיה פעלנו , המרכיבים שפורטו על ידי המזמין במסמך ההנחיות

. קהילתי- של המרכיב העירונירבה ההדגשתוך , )2001, סביבותכנון(בתכנון שכונת פלורנטין

:עיקרי הגישה הם

תחומי-רב, כנון אינטגרטיבית ♦

איתור והבנת ההשלכות של תהליכים פנים וחוץ שכונתיים ♦

שכונתיות משותפות-זיהוי והפעלת הכוחות הפועלים בשכונה להשגת מטרות כלל ♦

פירוט (שיתוף ציבור כולל ופרטני על פי גישה המותאמת לתמהיל האוכלוסייה השכונתית ♦

ת משותפתהן בעיצוב והן בהערכת מדיניו, )בהמשך

שקיפות התהליך והתכנית לציבור ♦



טיפול תכנוני פרטני על בסיס מידע מפורט ♦

)'פיזית וכד, סביבתית, ציבורית, כלכלית(תחומית -ישימות רב ♦

מעקב ובקרה דינמי, מערך יישום ♦

פרטנית הגיש 1.2.2

ות עירוניות מדורדרות מור-העדויות האחרונות בתחום ההחייאה והשיקום של שכונות פנים

Grogan and, ראה(על ניצני הצלחה הולכים וגדלים בכל מקום בו יישמו את הגישה שלהלן

Proscio, 2000 .(אנו מציעים לבחון את אפשרות , במסגרת תכנית האב לשכונת שפירא

בחינה זו . ומצעים דרכים ליישומם, כולם או חלקם, האימוץ של העקרונות הפרטניים הללו

של עקרונות , במידת הצורך–את סקירתם ואימוצם , וך הואנהפ, אינה מונעת כמובן

עקרונות ופתרונות . ופתרונות נוספים המיושמים לאחרונה במקומות אחרים בעולם המערבי

העקרונות הפרטניים . אלה נסקרו כבר בשלב העבודה הראשוני באמצעות סקר ספרות מקיף

:אותם אנו מציעים לבחון הם

גישה זו . השונות לעצב ולנהל את סדר העדיפויות שלהןלאפשר לקבוצות האוכלוסייה .א

.Grassroots Revival –הידועים גם בשם " מלמטה"מובילה בדרך כלל לתהליכי שינוי

.הדגשת ויישום הצורך בהגברת הביטחון האישי והקטנת הפשיעה במרחב התכנון .ב

ת אשר התחשבות בצורכי המגזר הפרטי ומתן אפשרות לכוחות השוק לבנות מחדש א .ג

.או נהרס/הוזנח ו

.הפרטת מערכות שרותי הציבור הקרדינליות .ד

ויתרונות ) ב"שטחים פתוחים ןכיו, ן"ערכי נדל(יצירת תנאים לניצול הפוטנציאל המקומי .ה

.המיקום היחסיים

& BOT) Build, Operate -בשיטת ה, לרבות מגורים, הפעלת פרוייקטים של פיתוח .ו

Transfer.(

נון ומרכיביו מהלך התכ 1.3) שלבים(של מהלכים מערכת: מערך התכנון מתבסס על שתי מערכות מקבילות ומשולבות

). 1.1איור (תומכים ומשלימים ) שלבים(תכנוניים ומערכת של מהלכים

בו הוכן מערך הרקע , השלב הראשון. כוללת חמישה שלביםמערכת המהלכים התכנוניים

הוא משמש כבסיס . מש כתשומה לכל השלבים הבאיםיש, )1.1כמפורט באיור (לתכנון

המידע . 'וכבסיס לאיתור בעיות קיימות בשלב ג' לניתוחים התהליכיים שיבוצעו בשלב ב

וכן כבסיס להכנת התשריט ', משמש כתשומה בסיסית לתהליך הערכת החלופות בשלב ד

.בשלב החמישי) במידה ויידרש(והבסיס הפרוגרמתי



. שלביו ומרכיביו, מהלך התכנון. 1.1איור

סקר משקי ביתסקר מבנים ותשתיותני"סקר המערך הנדל

סקר עסקים ומלאכהסקר תנועה וחניה

שלבים תומכים ומשלימיםשלבים תכנוניים

מערך הרקע לתכנון' - שלב א

סקר ספרות השוואתי

מאגרי מידע קיימים

תכניות בניין עיר

סקרים נושאיים

ניתוח תהליכים' - שלב בומגמות

חזון,הגדרת בעיות' - שלב גותפקוד עתידי

ניתוח עירוניניתוח חברתי וקהילתי

ניתוח כלכליניתוח תכנוניניתוח תנועתי

הגדרת חסמים ומאיצים לפיתוחהגדרת בעיות קיימותהגדרת בעיות חזויות

יעדים-מטרות-הגדרת חזון

חלופות תכנון ומדיניות' - שלב ד

תפקודיות- הגדרת חלופות מרחביות הגדרת חלופות מדיניות תחומיות

הערכת חלופות מדיניותהגדרת אמצעים תכנוניים

עריכת התכנית ומסמכיה' - שלב ה

ארגון פורום חשיבה חברתי

סוכני"התייעצות עם מקומיים ובנייה" תקשורת

משותפת לדגם התערבות

" סוכני תקשורת"זיהוי " כח"מקומיים וקבוצות

סיורישטח

קבוצתיים

שיתוףציבור



תיעוד והצגה

דוח מסכם

תשריטים

----

אמצעי יישום

עלות ושלביותהקמת מערכת ארגונית ליישום ותפעול

תכנית למעקב ובקרה

תכנית יישום

חלופות,ניתוחים, מצאימדיניות תחומית ומרחבית

המערך המוצעתכנית היישום והמעקב

אמצעים סטטוטוריםהוראות והסדרים

פיזיים-פרוייקטים פיזיים ואתמריצים



. א: נה וכוללתוקהילתית בשכ- נובעת מהמורכבות החברתיתמערכת המהלכים המשלימים

, פעילויות הקשורות לניתוחים אנליטיים מקדימים ומשלימים לפעילויות של שיתוף הציבור

שותפת של דגם השיתוף הנכון לרבות פורום חשיבה משותף עם נציגי הציבור לקביעת מ

מגוון הפעילויות הקשורות בשיתוף הציבור ובמערך ההסברתי הנדרש להצלחת . והרצוי ב

, על פירוט בעניין שיתוף הציבור ראה התייחסות במהלך הדוח ובנספחיו. התכנון ויישומו

. לדוח זה15.4סעיף , 15מוצג בפרק תאור מבנה השיתוף ומרכיביו

.המהלכים המשלימים ושיטות העבודה הרלבנטיות לכל מרכיב, יבי התכנון להלן פירוט מרכ

מערך הרקע לתכנון 1.4

מערך המידע

מרבית המידע הקיים על שכונת שפירא הוא אגרגטיבי , כטבען של שכונות עירוניות רבות

י המרכז בעיקרו ונסמך על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והעיבודים הנערכים על יד

המידע על שכונת שפירא מקובץ ברמה של . יפו–למחקר כלכלי וחברתי של עיריית תל אביב

וניתן לעשות בו שימוש לצרכים השוואתיים 822-823-824 -שלושה אזורים סטטיסטים

כיוון שגישת התכנון . שכונתיות-או השוואות בין/ו, שינויים כלל שכונתיים לאורך זמן: בלבד

מערך המידע לתכנון מבוסס על שלושה , ייבת מידע ברמת פירוט מרחבי גבוהההמוצעת מח

מרכיבי . מידע בלתי פורמלי משלים. ג-סקרים נושאיים ו. ב, מאגרי מידע קיימים. א: מקורות

. להלן פירוט מקורות המידע1.2מערך המידע ותוצריו מוצגים באיור

מאגרי מידע קיימים

תכנון וסקרים שנעשו , חות מחקר"דו: לים בעיקרם שני מקורותמאגרי המידע הקיימים כול

צוות התכנון אסף את כל מערך המידע . בשכונה וכן מערכת המידע הגיאוגרפית של העירייה

ממקורות ביבליוגרפיים ומשרדים רלבנטיים ובכלל זה יש לציין את הסקר שנערך לאחרונה

קר גני הילדים בשכונת שפירא שנערך על ידי על העדה הבוכרית על ידי מכון ברוקדייל וכן ס

בהקשר זה נאספו כמובן גם כל תכניות בניין הערים . השרות הפסיכולוגי של מחלקת החינוך

GIS -ומפות ונתונים הקיימים במערכת ה,בשכונה ובמרחב הסובב אותה, הרלבנטיות

וסדות הפועלים והמ, הגופים, כמו כן נאספו במסגרת זו נתונים מכל הלשכות. העירונית

.בשכונה



. מקורות המידע ותפוקותיהם . 1.2איור

סקרים נושאיים

.לעילכמפורט , )1.2איור (מערכת המידע המוצעת כוללת סקר ספרות וחמישה סקרים

סקר ספרות . האחרונותמטרת הסקר לאסוף מידע עדכני על שיקום חברתי ופיזי שנערך בעולם בשנים

אסף על ידי ראיונות עם מנהלי נסתמך על מידע ביבליוגרפי ועל מידע בלתי אמצעי שמהסקר

תנהל הן באמצעות האינטרנט והן ההסקר הביבליוגרפי . בעיקר באירופה, פרוייקטים דומים

. באמצעות מאגרי המידע הממוחשבים הזמינים כיום במוסדות להשכלה גבוהה

סקר ספרות

סקר משקי בית

סקר מבניםותשתיות

סקר המערךני"הנדל

סקר עסקיםומלאכה

סקר תנועה וחנייה

גישות תכנוניות סקר ספרות

ראיונות

א"מנהל הנדסה ת

מאפייני אוכלוסייה

תפקוד

תדמית עצמית

מבנה פיזי ומצאי

מאפיינים כלכלייםועסקיים

מערך השירותים

המערך התיכנוני

עיבוד מערךGISא"ת



סקר משקי בית

, כלכלית, קהילתית, חברתית, הסקר לאפיין את אוכלוסיית השכונה מבחינה דמוגרפיתמטרת

הסקר בוצע באמצעות מראיינים בליווי שאלון מובנה ). תדמית עצמית(תפקודית ותדמיתית

לפני ביצוע הסקר הופצו בשכונה מודעות , יתרה מזו) 1.1ראה שאלון הסקר בנספח (

1.2ראה (שות ולהגברת הענות ושיתוף הפעולה להסרת חשהמודיעות על ביצוע הסקר

דגימת הסקר התבצעה על בסיס מבננים מקובצים .)תושבי השכונהמודעה שהופצה בקרב

חלוקת השכונה למבננים מסייעת בניתוח , ) מבננים פרטניים43כ קיימים בשכונה "סה(

בכל מבנן מקובץ ) מציג את התפלגות האוכלוסייה לפי מבננים1.3איור (ובאפיון השכונה

מכלל משקי הבית 17%המדגם הקיף ,ואקראית) לגודל המבנן(הדגימה היתה יחסית

. מציג את פרישת משקי הבית שנדגמו לפי מבננים1.4איור . דגימות400בשכונה וכלל

). 2000נתוני ( התפלגות אוכלוסיית השכונה לפי מבננים .1.3איור



התפלגות דגימת משקי הבית לפי מבננים .1.4איור

סקר מבנים ותשתיות

סקירה חיצונית של מצב כללהסקר . מטרת הסקר לאפיין את המבנה והמצאי הפיזי בשכונה

תפוסתם הויזואלית באופן שיתאפשר , )'וכד, גובה, מצב, סוג(ומאפייני כל המבנים בשכונה

, )על מאפייניהן( מדרכות –מצב תשתיות על , מוקדים תפקודייםמיפוי שימושי קרקע וזיהוי

על ידי צוותי סוקרים נערךהסקר . ומתקני רחוב ותברואה,נטיעות, שילוט, תקשורת, תאורה

ראה (את המאפיינים שלעיל באמצעות טפסים מיוחדיםומיפו שיעברו בכל רחובות השכונה

GIS באמצעות מערכת ומופה קלדהוהחומר . ) טופס סקר מבנים ורחובות–1.3נספח

(ArcView).

ני"סקר המערך הנדל את מחירי הקרקע לפי בחן ומיפההסקר . ן בשכונה"מטרת הסקר לאפיין את מערך הנדל

ובכלל זה –את שוק הדיור , ואת מחירי הדירות לקניה ולהשכרה) מגורים ועסקים(שימוש

על ידי היועץ הכלכלי של הצוות ךנערהסקר . את שיעורי השכירות והבעלות בשכונה

יזמים הפועלים בשכונה , מערך התיווך הקיים, קובץ הארנונה של העירייהסתמך על הו

. וחקירה פרטנית של נכסים המוצעים למכירה והשכרה שלא דרך מתווכים



סקר עסקים ומלאכה ים ומקום כמות המועסק, גודלם, מטרת הסקר לאפיין את מערך העסקים והמלאכה בשכונה

לבחון את מידת יציבותו של המערך העסקי ואת כוונותיהם העתידיות של בעליו, מגוריהם

מראיינים / על ידי פוקדיםשנערך מדגמי זהו סקר ). טופס שאלון סקר עסקים-1.4ראה נספח (

מציגים 1.2 ולוח 1.1לוח . בתי עסק בשכונה100 עד הקיףהסקר . בדגימת אשכולות יחסית

כיוון . התפלגות בתי העסק בשכונה והדגימה היחסית שבוצעה במסגרת הסקרלהלן את

). המוצגת באחוזים( בתי עסק היקף הדגימה זהה להתפלגות הדגימה 100שנדגמו

. דגימה יחסית לפי ענף עסקי- סקר עסקים.1.1לוח

ענף עסקי היקף בתי

עסק התפלגות סוג העסק

דגימה יחסית

40% 40% 181 מסחר

49% 49% 221 תעשיה

11% 11% 48 מקצועות חופשיים

100% 100% 450 כ "סה

. דגימה יחסית לפי סוג בתי עסק בכל ענף עסקי- סקר עסקים.1.2לוח

ענף עסקי

בתי עסק בכל ענף התפלגות

בתי עסק בכל ענף 17% הלבשה וטיפוח, מזון

13% מכונות ורהיטים, מוצרי חשמל

7% רכב ושירותי רכב

מסחר40%

3% מסעדות ובילוי

15% מוסכים

18% עץ ומתכת תעשיה49%

16% טקסטיל וזכוכית, דפוס

מקצועות חופשיים11%

- 11%

100% 100%



סקר תנועה וחנייה

מטרת הסקר לאפיין את מצב התנועה בציריה הראשיים של השכונה לאורך שעות היום

-1.5ראה נספח ( בהנחיית יועץ התנועה של הצוותנערךהסקר . ייה בהולבחון את מצב החנ

מפגשי רחובות / בחינת נפחי התנועה בשכונה התבצעה בשבעה צמתים )שאלון הסקר

סקר החניה בחן היקף מקומות החניה . כאמור בציריה הראשיים של השכונה, הפרושים

. מהלך היוםהקיימים והמותרים בכל הרחובות בשכונה בשעות מוגדרות ב

מידע בלתי פורמאלי משלים

המידע הבלתי פורמאלי היא להשלמת התמונה הסטטיסטית ממקורות בלתי איסוף מטרת

הכוונה היא למערך ראיונות עם נציגי כל הגופים . אמצעיים הפועלים או המתגוררים בשכונה

אל מידע . עירייה הרלבנטיים בראשי האגפיםובכלל זה עם כל , והמוסדות הפועלים בשכונה

זה התווסף המידע הבלתי פורמאלי שהצטבר בראיונות ובמפגשים עם הציבור ונציגיו במהלך

.התכנון



מיקום וגבולות השכונה 1.5

היא גובלת , )1.5איור (אביב -שכונת שפירא היא אחת משכונותיה הדרומיות של העיר תל

פון ודרך קיבוץ גלויות בדרום וצירי האורך שדרות הר ציון עם צירי הרוחב דרך שלמה בצ

השכונה נמצאת בסמיכות רבה ). בסמיכות לאיילון דרום(ממערב ודרך חיל השריון ממזרח

שכונות נוספות סמוכות לה הן נווה , למתחם התחנה המרכזית החדשה הנמצאת צפונית לה

). להלן1.7, 1.6 ים איור–ראה גבולות השכונה (שאנן מצפון וקריית שלום בדרום

. שכונת שפירא במרחב הגיאוגרפי העירוני.1.5איור



גבולות השכונה .1.6ור אי

מבט על - גבולות השכונה.1.7איור



רקע היסטורי 1.6

בטרם היות השכונה 1.6.1

עת , עשרה-ת הראשונה של המאה התשעהמרחב שממזרח ליפו עמד בשממונו עד למחצי

בעקבותיו הגיעו פלאחים מצריים שהחלו . המושל המצרי איברהים פחה השתלט על הארץ

במקביל החלה פעולת בנייה של כפרים קטנים . בנטיעת פרדסים באזורים הסובבים את יפו

רונים שכונו וכפ) 1.8איור , מנשייה מצפון וסומייל מצפון מזרח, כביר ממזרח ליפו-למשל אבו(

- סאכנת דרוויש וסאכנת א, מי מדרום ליפו'בליה וסאכנת אל עג'סאכנת אל ג, למשל(סאכנות

ארעין ממזרח ליפו וממערב לשכונת -דניאת וסאכנת אל-סאכנת א, מזרח ליפו-תורכ מדרום

בתוך הפרדסים החלה בנייה של בתי אחוזה ). 1.8איור , וסאכנת רשיד מצפון ליפו, שפירא

שכונת שפירא נבנתה על שטחי הפרדסים שמצפון . בצמוד להם בריכות השקייהפרטיים ו

ובמזרחה היו פזורים מספר בתי אחוזה ערביים שנבנו ) 1.9איור (כביר -מזרח לכפר אבו

עיקר השרידים שנותרו מצויים על רכס . מאבני כורכר וחלק משרידיהם עדיין נותר בשטח

רכס זה מהווה את חלקו הדרומי של רכס . ונההכורכר עליו בנוי חלקה המזרחי של השכ

ירושלים -על הרכס עברה דרך עפר שהתפצלה מהדרך יפו. כורכר ארוך המשתרע צפונה

לאורך דרך זו . אל המושבה הטמפלרית שרונה, )נחל איילון(במקביל לואדי מוסררה , צפונה

בית מידות הידוע הוקם, בתחומי שכונת שפירא דהיום. הוקמו מבני מגורים ובריכות השקייה

, זה הפונה אל הדרך, בקירו המזרחי של הבית). בשל צבעו הנוכחי" (הבית האדום"בכינויו

הסביל נותר בשלמותו עד היום מצדו המערבי של רחוב . נבנה סביל לשתיה והשקיית בהמות

גם ממזרח לדרך הוקמו מבנים ששרידיהם . ישראל מסלנט שנסלל על תוואי דרך הכורכר

. כיום בקירות בתי המלאכה שבאזורמשולבים

שנחשב , מוראד' קברו של שיח, 14-כנראה עוד מהמאה ה, בדרומה של השכונה היה קיים

לימים התפתח סביב הקבר בית קברות מוסלמי המצוי . כקדוש בקרב הקהילה הערבית ביפו

רחוב בית הקברות מצוי מצפון ל). 1.8איור (' עד היום בשלמותו ונקרא על שמו של השיח

הדרומית (הרחוב שימש במאה התשע עשרה כאחת משתי הדרכים . קיבוץ גלויות דהיום

הדרך הסוגרת כיום מצפון על שכונת שפירא ". סאלמה"שיצאו מיפו מזרחה וכונו ) שביניהן

הצפונית והשוואת מתווה מערכות הדרכים של אז והיום מצביעה על " סלאמה"הייתה דרך

.הצפונית" סלאמה"ת נסללה ממש על תוואי דרך האפשרות שדרך שלמה הנוכחי



.1878-9תל אביב במפתו של תיאודור סנדל משנת -מרחב יפו: 1.8איור



,10.1.1918שכונת שפירא על רקע צילום אוויר גרמני מתאריך מיקומה של .1.9איור מצפון, בתחתית הצילום נראית במרכז העיר יפו. י ממערב למזרחבמבט אלכסונ

.בלייה'מי וג'שכונות עג/שכונות רשיד ומנשייה ומדרום לה הכפרים/ לה הכפרים

שרידי בית אחוזה עם בריכת השקייה על רכס הכורכר המזרחי ברחוב טורי הזהב

הבית האדום ברחוב אבודרהם



ברחוב קיבוץ גלויותמוראד' בית הקברות המוסלמי על שם שיח

מיום ההולדת ועד היום 1.6.2

בה רכש סוחר יהודי אמיד מדטרויט בשם מאיר 1924 בשנת ,כאמור, שכונת שפירא נולדה

את אותו גצל שפירא החכיר. גצל שפירא אדמות מדרום לדרך סלמה שהייתה אז בתחומי יפו

בשכונה התאכלסו יוצאי מזרח אירופה וארצות . הקרקע לבניית צריפים מצופי נייר זפת

בראשית שנות השלושים ). 2001, שביט וביגר(רובם פועלים ובעלי מלאכה שונים , האיסלאם

שכונת . בעיקר יוצאי גרמניה חסרי אמצעים, הצטרפו לשכונה עולי העלייה החמישית

החלו 1934רק בשנת . שר שנים ללא תשתיות חיוניותהצריפים הראשונה נותרה כע

. להתארגן תושבי השכונה דאז ולפעול לשיפור התשתית וחיבור השכונה לרשת החשמל

בשכונה זו אין : "על המצב בשכונת שפירא, בין היתר, נכתב1935ח שהתפרסם בשנת "בדו

בולה השכונה בבוץ בחורף ט. השכונה חסרת כבישים ונקיון. קיימים כל חוקי סאניטאריה

, האדום-הסביל בקירו המזרחי של הבית " "ברחוב ישראל מסלנט



ועל יד כל חדר ישנו , רוב הבתים בנויים מפרוזדור ובו חדרים. ובקיץ היא מכוסה אבק, עמוק

אין בכל הסביבה ... בכל חדר אחד כזה גרה משפחה שלימה עם ילדים . מטבח בנוי מקרשים

ם בעונת הקיץ והסתו סובלים הילדים ממחלות עיניי... תינוקות -ילדים אחד או בית-אף גן

השכונה הייתה חלק מפסיפס שכונות ). 1990, גלבר" (מהלכלוך הרב שברחובות ובבתים

השכונות היו צפופות הן . הדרום שתדמיתן כשכונות עוני החלה להתגבש כבר בשנים אלה

1935-6בשנים ) 1937(אביב -לפי דיווחי עיריית תל. מבחינה פיזית והן מבחינת רווחת הדיור

.פיפות הממוצעת לחדר לכדי חמש נפשותהגיעה בשכונת שפירא הצ

לכיוון , "בצל"כ, השכונה החלה להיבנות במקורה מהאזור הצפון מערבי והלכה והתפתחה

בין . 1943כשליש משטחה הנוכחי של השכונה נבנה עד לשנת ). 1.10איור (דרום מזרח

-דרום נבנתה חגורת מבנים שהקיפה את הגרעין הראשוני ממזרח ומ1944-1950השנים

- בה נבנה האזור המזרחי והדרום1951-1958מערב והשלב המסיבי האחרון היה בתקופה

מזרחי ונוספו בו -בראשית שנות השישים חל עיבוי של האזור הדרם. מזרחי של השכונה

עיקר הבניה , מאז". פרדס קטן"בעיקר בתי שיכון של ארבע קומות על השטח הידוע בכינויו

תהליך ההתפתחות הותיר . או בניה חדשה על מגרשים מפונים/בשכונה היא של תוספות ו

מזרחי התפתחו בתי מלאכה שונים על -באזור הצפוני והצפון. שטחים פנויים ברחבי השכונה

.רוב בתי המלאכה נבנו בבניה ארעית, שרידיהם של בתי אחוזה ערביים

.התפתחות השטח הבנוי של שכונת שפירא. 1.10איור

24 מאפייני אוכלוסייה ותפקוד-דוח מסכם


מאפייני אוכלוסייה ותפקוד .2

ביקור סטטיסטי כרטיס 2.1שכונת שפירא מוצג להלן במסגרת כרטיס ביקור הכולל נתונים של תיאור סטטיסטי

נתונים . סטטיסטים נבחרים על השכונה כפי שהתקבלו מסקר משקי הבית וממקורות נוספים

. בהמשך הפרקאלה מוצגים ביתר פירוט והרחבה



מאפייניה הרכב האוכלוסייה ו 2.2 מקור האוכלוסייה 2.2.1

בדומה לשכונות אחרות ולתהליכי הגירה חיצונית ופנימית המתקיימים בעיר ובשכונותיה גם

כלסת רק בתושבים ותיקים ואל שכונת שפירא הגיעו תושבים מאזורים שונים ואין השכונה מא

התפלגות מקור האוכלוסייה מציגים להלן את2.1 ואיור 2.1לוח . בה שנים רבותהמתגוררים

אך , )19.4%(ומראה כי שיעור לא מבוטל מהתושבים מתגוררים בה מאז ומתמיד , בשכונה

מהארץ וממדינות שונות בעולם , אביב-שאר התושבים הגיעו אליה ממקומות שונים בתל

). עולים חדשים ועובדים זרים(

. התפלגות מקור האוכלוסייה בשכונה. 2.1 לוח

%-התפלגות ב לשכונה מקור הגעה

29.7 א"שכונות שונות בת 20.7 ל"חו/מדינה זרה

19.4 שכונת שפירא 17.1 מרכז הארץ 7.1 דרום הארץ 5.5 צפון הארץ

0.5 שטחים 100 כ"סה .2003יולי , מ"סביבותכנון בע, סקר אוכלוסייה בשכונת שפירא:מקור

ו הגיערבים מהם 29.7%נים בארץ עומד על שיעור התושבים שהגיעו לשכונה מאזורים שו

אביב - ניתן לזהות כי קבוצה זו מרוכזת בעיקר בערים הנמצאות דרומית לתל. ממרכז הארץ

-ים ו- מבת19.3%, מחולון28.1%ניהם יב, בטבעת הפנימית והתיכונה של המטרופולין

. מראשון לציון10.5%

אביב-תושבי תל רובם מהשכונות הדרומיות , אביב- בתלאחרותאליה משכונות מרבית מתושבי השכונה הגיעו

, נווה שאנן ואזור התחנה המרכזית, ניהם תושבים מקריית שלוםיב, הסמוכות לשכונת שפירא

שיעור נמוך מהאוכלוסייה ). 9רובע (ושכונת התקווה הסמוכה ) 8רובע (שכונת פלורנטין

גים את התפלגות האוכלוסייה שהגיע מצי2.2 ואיור 2.2לוח . א"הגיע ממרכז ומצפון ת

. אביב לפי חלוקה לרובעים-לשכונה מתל

*.אביבית שעברה להתגורר בשכונת שפירא- התפלגות האוכלוסייה התל.2.2 לוח

%-התפלגות ב רובע 8.8 3רובע 10.5 5רובע 53.5 8רובע 27.2 9רובע

.2003יולי , מ"סביבותכנון בע, סקר אוכלוסייה בשכונת שפירא:מקור

)8המהווה חלק מרובע (נתונים אלה לא כוללים את האוכלוסייה המתגוררת בשכונת שפירא *



. פרישת מקור אוכלוסיית השכונה.2.1איור

אביבית -פרישת האוכלוסייה התל. 2.2 איור

.המתגוררת בשכונה



חדשים עולים

הוא בין הגבוהים ) 7,8,9רובעים (שיעור העולים החדשים ברובעים הדרומיים של העיר ככלל

שיעור העולים ) המכיל בחלקו את שכונת שפירא (8רובע ב . בהשוואה לשאר האזורים בעיר

. 7 ברובע 19.7% - ו9 ברובע 17% לעומת 28.2%ל החדשים הוא הגבוה ביותר ועומד ע

בבחינת שיעור העולים מברית ). 2001, 41' שנתון סטטיסטי מס, 2000נתוני שנת (

נראה כי במהלך השנים , ומתגוררים בשכונת שפירא1990המועצות לשעבר שעלו משנת

שים מברית עולים חד17.9% התגוררו בשכונת שפירא 1990חלה מגמת ירידה לפיה בשנת

שנתון סטטיסטי . (12.7% מהווה חלקם באוכלוסייה רק 2000המועצות לשעבר ואילו בשנת

בסקר משקי הבית שנערך בשכונה נמצא כי ). 82 - ו81 נתוני תת רובע – 2001, 42' מס

בעיקר (רבים מהם הגיעו ממדינות חבר העמים , 26%שיעור העולים החדשים עומד על

ולפיה מזוהים שני, השכונה מרחבפני-יג את הפרישה של העולים עלמצ 2.3 איור).מבוכרה

האחד באזור הרחובות : בהם יש ריכוז גבוה יחסית של עולים חדשיםבמרכז השכונה מוקדים

מעבר לכך נמצא כי . חכמי אתונה ובלבלן ומאירוהשני ברחובות , והתיבונים חכמי ישראל

.פני כל מרחב השכונה-מרבית העולים פרושים באופן הומוגני על

. בשכונת שפירא פרישת העולים החדשים .2.3 איור



עובדים זרים

איסוף נתונים על אוכלוסיית העובדים הזרים מוגבל ובעייתי על כן יש להתייחס לנתונים

כי שיעור העובדים הזרים נמצא. המוצגים אודות קבוצה אוכלוסייה זו בזהירות הראויה

ממשקי הבית בשכונה הם 6%יה זו עוד נוסף לקבוצת אוכלוסי , 17.7%בשכונה עומד על

של העובדים אארץ המוצ ). 2003יולי , מנתוני סקר משקי הבית(פים "של אוכלוסיית משת

מציג להלן 2.3לוח . ניהם הן הפיליפינים וסיןיהבולטות ב, מדינותכולל מגווןהזרים בשכונה

פני -את פרישתם עלמציג 2.4 - וואיוראת התפלגות העובדים הזרים בשכונה לפי ארץ ומוצא

. מרחב השכונה

. התפלגות העובדים הזרים בשכונת שפירא לפי ארץ מוצא.2.3 לוח

%-התפלגות ב ארץ מוצא 23.6 פיליפינים

18.4 סין 9.1 ניגריה 9.1 גינאה 5.5 הודו

5.5 אקוודור 3.6 קוריאה 3.6 נימביה 3.6 רומניה 3.6 תאילנד 3.6 ויטנאם 3.6 פרו

1.8 ליבריה 1.8 סנאגל 1.8 בולגריה 1.8 יוון 100% כ"סה

.2003יולי , מ"סביבותכנון בע, סקר אוכלוסייה בשכונת שפירא:מקור

האזור הגובל עם מתחם התחנה (ריכוז של עובדים זרים זוהה בחלקה הצפוני של השכונה

יכוז גבוהה יחסית של עובדים לזהות רגם ניתן , וריכוזים נוספים במרכז השכונה ) המרכזית

פני כל - על פרושיםפרט לכך העובדים הזרים. זרים בחלק הצפוני של רחוב חובות הלבבות

. מרחב השכונה וחלקם היחסי בכל מבנן נמוך יחסית



. פרישת העובדים הזרים בשכונת שפירא.2.4 איור



0.0%5.0%

10.0%15.0%

20.0%25.0%

30.0%

17-22

23-32

33-45

46-64

65+

מבנה דמוגרפי 2.2.2

מבנה גילים 2.4א כוללת רק את האוכלוסייה הבוגרת כמוצג בלוח אית בשכונת שפירההתפלגות הגיל

) 17-22נוער וצעירים עד אחרי צבא (רמידת הגילים של השכונה צרה בבסיסה יפ. 2.5ואיור

ואילו גילאי האמצע הם הדומיננטים , +)65אוכלוסייה מתבגרת וקשישה (ובחלקה העליון

. 46-64דולה בקטגוריה זו היא קבוצת הגיל כאשר הקבוצה הג, )23-64גילאי (בשכונה

. מבנה הגילים בשכונת שפירא.2.4 לוח

%-התפלגות ב קבוצת גיל17-22 13.1 23-32 25.2 33-45 23.7 46-64 26.2

65+ 11.8 100 כ "סה , סקר אוכלוסייה בשכונת שפירא:מקור

.2003יולי , מ" סביבותכנון בע

נתוני מפקד (35ובכלל העיר הוא , )2003, נתוני סקר (37הגיל החציוני בשכונת שפירא הוא

הרכב הגילים בשכונה בהשוואה לכלל העיר מלמד על דימיון רב בין קבוצות הגיל ). 1995

ואילו בשכונת 23.3%פרט לאוכלוסיית הקשישים שהשיעור העירוני שלה עומד על , השונות

לא ניתן לזהות דגם פרישה של קבוצת הגיל הדומיננטית . 11.5%ם רק שפירא הם מהווי

ואילו באוכלוסייה זו • ישנם מבננים המתמחים.בשכונה אוכלוסייה זו מתגוררת בכל השכונה

). 2.6ראה איור (באחרים קיים שיעור יחסי נמוך של אוכלוסייה בקבוצת גיל זו

ילדים

. הסבר משמעות אזור מתמחה ולא מתמחה על 2 לפרק 1 ראה נספח •

. התפלגות גילאית בשכונת שפירא.2.5איור

הגיל פרישת .2.6 איור .הדומיננטי בשכונה,64-64



- בעיר מהווה כ0-19קבוצת הגיל ) 2001(יפו -טי של תל אביבמנתוני השנתון הסטטיס

פי חלוקה קטגורית שונה הכוללת את - שיעור הילדים בחלוקה לשכונות מוצג על.15.9%

שיעור 2001 בשנת ,לשם השוואה. 15-24 - ו0-14אוכלוסיית הילדים בטווח הגילאים

וד שבכלל העיר שיעור בע19.1% עמד על 0-14הילדים בשכונת שפירא בקבוצת הגיל

מכאן נמצא כי שיעור הילדים בשכונת שפירא עולה . 17.4%הילדים בקבוצת גיל זו עמד על

פי נתוני - על.כמו כן שיעור הילדים בשכונה עלה במהלך השנים. על שיעור הילדים העירוני

ואילו , 2.0 היה ממוצע הילדים למשק בית עם ילדים בשכונת שפירא 1995המפקד בשנת

. 2.46ממוצע ילדים במשקי הבית עם ילדים הוא ) 2003שנת (בסקר משקי הבית

, 35.8%שיעור משקי הבית עם ילדים עד גיל צבא כפי שהתקבל בסקר משקי הבית עומד על

מציג את התפלגות 2.5 לוח . ממשקי הבית בשכונה אין ילדים המתגוררים בבית64.2 %-ב

ית המתקבלת מניתוח אזורים מתמחים בילדים הפרישה המרחב. משקי הבית עם ילדים

לעומת אזורים שאינם מתמחים בילדים מראה כי באזורי מגורים אינטנסיביים נמצאים משקי

). 2.7ראה איור (הבית בהם יש ילדים עד גילאי צבא

. התפלגות משקי הבית עם ילדים בשכונת שפירא. 2.5 לוח

%)-ב(התפלגות משקי הבית 18.3 )0-6( גיל בית ספר ילדים לפני

17.5 )6-17(ס יסודי ותיכון "ילדים בגיל בי 27.4 +)18גילאי (ילדים בגיל צבא ומעלה 36.8 משקי בית ללא ילדים

ממשקי הבית64.2 -ב אין ילדים בבית

.2003יולי , מ"סביבותכנון בע , סקר אוכלוסייה בשכונת שפירא:מקור

. משקי בית עם ילדים.2.7 איור

משקי בית עם ילדים



+)65בני (קשישים

שיעור אוכלוסיית הקשישים עולה כי)2001(יפו -תל אביבשל מנתוני השנתון הסטטיסטי

שיעור הקשישים בשכונה היה גבוה יותר ועמד 1998 בשנת .15.4בשכונת שפירא עומד על

. )2001( מאוכלוסיית העיר הם קשישים 16.9%הנתון הכלל עירוני מורה על כי . 23.9%על

בבחינת שיעור משקי . העירונילממוצעף האוכלוסייה הקשישה בשכונה קרוב נראה כי היק

31.1% עומד על נמצא כי ) 1995 משנתנתוני מפקד (1995 בשנת קשישיםהיוהבית בהם

כמחצית יש לציין כי , שיעור הקשישים מדובר בירידה משמעותית של -11.5%ואילו כיום הוא

פרישת אזורים המתמחים את מציג 2.8 איור ).52%(ממשקי בית אלה הינם בודדים

עיקר האוכלוסייה הקשישה מתרכזת בחלקה הדגם הנוצר מעיד כי .באוכלוסייה קשישה

בליבת השכונה וברחובות כרם חמד ושטיינברג המאופיינים ,הדרום מערבי של השכונה

. באוכלוסייה ותיקה

מגמות העזיבה ל קשור בשיעור הקשישים בשכונה אחד ההסברים האפשריים לירידה החדה

עזבה את השכונה , אוכלוסייה ותיקה חזקה יחסית.המאפיינות את השכונה לאורך השנים

,אינה מאופיינת בניידות גבוההש כיוון שמדובר באוכלוסייה .קשישיםוניהם גם מבוגרים יוב

.אין כניסה של אוכלוסייה קשישה לשכונה

. פרישת אוכלוסיית הקשישים בשכונת שפירא. 2.8 איור

משקי בית קשישיםעם



משקי בית

משק בית גודל 2.6 עמד על 1995פי מפקד האוכלוסין משנת -גודל משק הבית הממוצע בשכונת שפירא על

בסקר משקי . נפשות2.3פי מפקד זה -לעומת הממוצע הארצי שהיה על, למשק ביתנפש

נפש ממוצע 3.45נמצא כי חלה עלייה במספר הנפשות למשק בית והנתון הוא ) 2003(הבית

ואיור , ציג להלן את התפלגות הנפשות למשק בית בשכונת שפירא מ2.6לוח . למשק בית

מראה הפרישה המרחבית , מציג את פרישת משקי הבית בשכונה לפי גודלם הממוצע2.9

לגבי משקי בית . התאמה בין פרישת משקי הבית הקטנים לבין משקי הבית הוותיקים

. השכונהפני מרחב -בינוניים עד גדולים לא ניתן לזהות דגם פיזור על

. התפלגות מספר נפשות למשק בית.2.6 לוח

%-התפלגות ב מספר נפשות למשק בית1 18.4

2-3 32.6 4-6 41.9

7+ 7.1 100 כ"סה


. פרישת משקי הבית בשכונת שפירא לפי גודלם הממוצע.2.9 איור



הדיור צפיפות צפיפות הדיור בשכונת . נפשות לחדרשל מספר משק בית נמדדה לפי יחס צפיפות הדיור ל

בשנת בשכונה צפיפות גבוהה מעט מזו שנצפתה. נפשות לחדר1.19שפירא עומדת על

נצפתה צפיפות דיור כלל עירונית של 2001בשנת . נפשות לחדר1.15 ועמדה על 1995

. עירונית הכלל גבוהה מהצפיפותמכאן שצפיפות הדיור בשכונת שפיראו נפשות לחדר 0.78

בעוד שמרבית משקי הבית) 82.5%( חדרים 3מרבית האוכלוסייה מתגוררת בדירות של עד

מציג להלן את פרישת המבננים בשכונה 2.10איור ). 62%(בני שלוש נפשות ומעלה הם

. בהם ביחס לצפיפות הדיור הכלל עירוניתפי צפיפות הדיור -על

בחלקה הדרומי של השכונה נמוכה יחסית בהשוואה לצפיפות במרכז הדיור נראה כי צפיפות

אחד ההסברים האפשריים לכך קשור באופי המגורים ובבנייה המאפיינת את .ובצפון השכונה

בה בוצעו ש, לא מאורגנתו צפופה המאופיינים בבנייהחלקה המרכזי והצפוני של השכונה

משק הבית הממוצע בחלק זה של כמו כן. רחבות מגורים לא מבוקרותפיצולי דירות וה

. השכונה קטן יותר ובכך משפיע על הצפיפות

. לפי מבננים, פרישת צפיפות הדיור בשכונת שפירא .---איור

. מבנניםלפי , פרישת הצפיפות הדיור ביחס לממוצע העירוני. 2.10 איור

צפיפות ביחס *לממוצע העירוני

0.78ערך ממוצע עירוני *



מאפיינים חברתיים 2.2.3 מצב משפחתי

פי -על( בכלל העירשיעור הנשואים . )48.9%( זוגות נשואים הםמרבית משקי הבית בשכונה

הקבוצה הגדולה אחריהם היא של אוכלוסיית . 55.4% –גבוה יותר) 1995נתוני מפקד

בבחינת מקור המגורים של אוכלוסיית הרווקים בטרם . 2.7לוח ב כמוצג. )33.7%(הרווקים

או התגוררו כל ) 33.1%(אביב - הגיעו משכונות שונות בתלםהגיעו לשכונה נמצא כי מרבית

חיובית לשכונה מצד הגירהעוד על הנתונים מלמדים .)29.1%(השנים בשכונת שפירא

פי שיעורם היחסי - מציג את פרישת הרווקים בשכונה על2.11 איור . אוכלוסיית רווקים

אוכלוסיית הרווקים נמצאת בכל רחבי השכונה מלבד מספר מבננים מסתבר כי .למבנן

7.6% -נוסף לאוכלוסיית הנשואים והרווקים כב .בודדים בהם ישנו ריכוז גבוה במיוחד

שיעור המשפחות החד הוריות כמו כן ונמצא כי ות/עצמם אלמניםאת בית הגדירו ממשקי ה

מרבית המשפחות החד . בכלל העיר 19.1%לעומת 16.5%בשכונה עומד על ) עם ילדים(

). 9.7%(שיעור נמוך של רווקים עם ילדים והוריות הן של גרושים ואלמנים

. 2003, ית השכונה התפלגות המצב המשפחתי של אוכלוסי.2.7 לוח

%-התפלגות ב מצב משפחתי

33.7 ה/רווק 9.9 ה/גרוש 48.8 נשואה/נשוי 7.6 נה /אלמן

9.7% ה/רווקת /חד הורימשפחות 46.7% ה/גרוש

16.7 )עם ילדים( 43.54% נה/אלמן




השכלה 63.7%מורים כי ) 2.8לוח (ממצאי הסקר . 11ממוצע שנות הלימוד בשכונת שפירא הוא

ושיעור האקדמאים בשכונה ) שנות לימוד8-12(בעלי השכלה תיכונית מתושבי השכונה הם

בעלי השכלה 41.2%אביב -תלהנתונים המקבילים הם ב. 4.9%הוא ) שנות לימוד+ 15(

שנות לימוד עומד 8עד עם השכלה של שיעור האוכלוסייה. אקדמאיים21.8% -כוית תיכונ

השנתון הסטטיסטי לתל (בכלל המדינה15.3% -בכלל העיר ול 16.2% -ל, 22.9%על

של השכונה התעסוקה את פרופיל בחלקם ממצאים אלה מסבירים .)2001, יפו–אביב

. 2.2.4בהמשך בסעיף המוצג

.פי מספר שנות לימוד-תפלגות האוכלוסייה על ה.2.8 לוח

%-התפלגות ב שנות לימוד 22.922.9 שנים8עד

8-12 63.763.7 12-15 8.58.5

15+ 4.94.9 22.922.9 כ "סה .2003יולי , מ"סביבותכנון בע , סקר אוכלוסייה בשכונת שפירא:מקור

. שיעור יחסי למבנן, פרישת אוכלוסיית הרווקים בשכונה.2.11איור



ותק בארץ ובשכונה

לוח (וכלוסייה ותיקה בארץ ובשכונה אהיאמרבית האוכלוסייה המתגוררת בשכונת שפירא

התושבים המתגוררים בשכונה מעל עשרים שנה מ חלק ניכרכי מורה בחינת הנתונים ).2.9

.)31.9%(אביב - בתלאחרים אל השכונה מאזורים הגיע

. התפלגות אוכלוסיית השכונה על פי ותק בארץ ובשכונה .2.9לוח

בארץ בשכונה ותק בשנים - 2.8% עד שנה

1-5 28.4% 13% 5-10 13.1% 9.6%

10-20 18.3% 15.6% 20+ 37.4% 61.8% 100% 100% כ "סה .2003יולי , מ"סביבותכנון בע , סקר אוכלוסייה בשכונת שפירא:מקור

23-32הינה בגילאים ) המתגוררת בשכונה עד חמש שנים(מרבית האוכלוסייה החדשה

צעירים ובגילאי הםבים החדשים בשכונה למעשה התוש.)25% (33-45 -ו) 34.8%(

נמצאת ) שנה20המתגוררת בשכונה מעל ( מרבית האוכלוסייה הותיקה ,בעוד, הביניים

אוכלוסייה צעירה מהווה פוטנציאל לפיתוח ולחיזוק מערך ). 27% (46-64בטווח הגילאים

הותיקהה מציגים להלן את פרישת האוכלוסיי2.13 -ו 2.12איורים . השירותים בשכונה

. והחדשה יחסית בשכונה

. בשכונת שפירא) שנה ומעלה20( פרישת האוכלוסייה הותיקה .2.12 איור



.בשכונת שפירא)עד חמש שנים( פרישת האוכלוסייה החדשה .2.13 איור

ריכוזים למעט, בקרב האוכלוסייה הותיקה והחדשהמוגדר לא ניתן לזהות דגם פרישה

רובה בליבת השכונה האוכלוסייה הותיקה מרוכזת ב. אלההמאפיינים כל אחד מקבוצות

ואילו האוכלוסייה , וברחובות האסיף וכוכבי יצחק המצויים בחלקה המזרחי של השכונה

בר (החדשה מרוכזת ברובה בחלקה הצפוני של השכונה ובקטעי הרחובות בחלקה המערבי

איפוא אוכלוסייה ותיקה וחדשה מתפרשת). בן אשר וקטע קטן מרחק חובות הלבבות, יוחאי

.פני כל מרחב השכונה- עלבעיקרה



מאפיינים כלכליים 2.2.4

סקר ב שנאספו באמצעות מספר משתנים נערךזיהוי המאפיינים הכלכליים של השכונה

להלן תיאור , בעלות על רכב ובעלות על נכסי המגורים, עיסוק, הכנסה: בניהםוהאוכלוסייה

. המאפיינים

הכנסה ועיסוק

ממשקי 91.6% .)2002ס "למ(ברוטו ₪ 8,500ממוצעת למשק בית היא ההכנסה הארצית ה

הצהירו כי הם נמצאים סביב 7.0%, הבית בשכונה הצהירו כי הכנסתם מתחת לממוצע

אביב -בתל, להשוואה. ממשקי הבית ההכנסה היא מעל הממוצע1.4%הממוצע ורק בקרב

נתון המלמד על , ברוטו ₪ 14,646ההכנסה החודשית למשק בית עמדה על ) 2000שנת (

עולה כי 1995מנתוני מפקד . העירוניההכנסה פער גדול בהכנסה בין שכונת שפירא לממוצע

) 1997שנת (אביב -ואילו בתל, מהמועסקים בשכונה משתכרים עד שכר מינימום47.4%

בקנה מידה עירוני נתון זה עלה בין .19.9%שיעור המשתכרים עד שכר מינימום עמד על

ה כל י יש להניח שגם בשכונת שפירא חלה על. 26.8% - והגיע עד ל1999 - ו1998 השנים

. שהיא בשיעור השכירים המשתכרים עד שכר מינימום

אחד המקורות הקשורים להכנסה הנמוכה המאפיינת את מרבית משקי הבית בשכונה הוא

. י עיסוק מציג את התפלגות האוכלוסייה בשכונה לפי תחומ2.10לוח . התעסוקהתחום

28% -ו) מקצועיים ובלתי מקצועיים( מהמועסקים הם פועלים 42.6%מהנתונים עולה כי

הצהירו כי הם 23% ,נוסף לכךב .)וגמלאים, תלמידים, מובטלים: בניהם(אינם מועסקים

. מסתייעים בשירותי סעד ורווחה

עולה כי חלקם 1995 התפלגות תחומי העיסוק של האוכלוסייה עם נתוני מפקד בהשוואת

היה גבוה ביחס לתחומי עיסוק ) 57%(היחסי של הפועלים המקצועיים והבלתי מקצועיים

) . 24.3%(אביב בה שיעור הפועלים באותה שנה היה נמוך יותר -תלובכלל אחרים בשכונה

, 3.9% – 1995בשנת (שיעור האקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים בשכונה נמוך מאוד

). 1995מפקד (29.8%בהשוואה לשיעור היחסי העומד על ) 4.7% – 2003בשנת

). משלח יד( התפלגות האוכלוסייה בשפירא לפי תחומי עיסוק .2.10 לוח

)1995(אביב -תל %-התפלגות ב

)1995(שפירא %-התפלגות ב

2003סקר תחום עיסוק %-התפלגות ב

ימקצוע חופש/אקדמאי 4.7 3.9 29.8

ולניה 0.3 6.6 7.7

פקידות 3.6 14.0 19.3

מכירות 9.0 פ חלוקה זו "אין נתונים ע פ חלוקה זו"אין נתונים ע



המשך . 2.10 לוח

)1995(אביב -תל %-התפלגות ב

)1995(שפירא %-התפלגות ב

2003סקר %-התפלגות ב

תחום עיסוק

חינוך 1.8 פ חלוקה זו "אין נתונים ע פ חלוקה זו"אין נתונים ע

שירותים 10.0 18.5 18.9

פועל מקצועי 20.4 30.0 14.9

פועל לא מקצועי 22.2 27.0 9.4

סטודנט 2.8 פ חלוקה זו "אין נתונים ע פ חלוקה זו"אין נתונים ע

גמלאי 10.3 פ חלוקה זו "אין נתונים ע פ חלוקה זו"אין נתונים ע

עקרת בית/בטלמו 13.4 פ חלוקה זו "אין נתונים ע פ חלוקה זו"אין נתונים ע

חייל 1.5 פ חלוקה זו "אין נתונים ע פ חלוקה זו"אין נתונים ע

כ "סה 100 100 100

.2003יולי , מ"סביבותכנון בע , סקר אוכלוסייה בשכונת שפירא:מקור . 2000 פברואר, 1995-1998אביב יפו - שכונות ואזורים בתל

בעלות הדיור בחינת התפלגות . ממשקי הבית מחזיקים בדירות בבעלותם60% -כ, פי נתוני הבעלות-על

היא ) 42.1%(מרביתה מתגוררת בדירות בבעלות נמצא כי האוכלוסייה הותק האוכלוסייה

שנים 5 שיעור לא מבוטל מהתושבים המתגוררים בשכונה עד יש לציין כי .אוכלוסייה ותיקה

מלמד על כוונות הנתון , מחזיקים בדירות בבעלותגם הם ) תושבים חדשים בשכונה(

2.12ולוח , מציג את התפלגות משקי הבית לפי בעלות הדיור2.11לוח . השתקעות בשכונה

. פי הוותק בשכונה-מציג את התפלגות האוכלוסייה המחזיקה דירות בבעלות על

.התפלגות צורת בעלות הדיור. 2.11לוח

שיעור המחזיקים %-התפלגות ב ותק בשכונה בדירות בבעלות

בעלות 59.0 עד שנה 3.2

שכירות 32.6 1-5 23.7 חופשית

בדמי מפתח 3.5 5-10 13.2

במימון 4.6 10-20 17.8 המעסיק

חלמיש 0.3 +20 42.1 כ"סה 100 כ"סה 100

2003יולי , מ"סביבותכנון בע , סקר אוכלוסייה בשכונת שפירא:מקור



.פי הוותק בשכונה-התפלגות האוכלוסייה במחזיקה בדירות בבעלותה על. 2.12לוח

ותק בשכונה אוכלוסיה המחזיקה בדירות בבעלות %-התפלגות ב עד שנה 3.2%

23.7% 1-5 13.2% 5-10 17.8% 10-20 42.1% 20+

כ "סה 100.00% 2003יולי , מ"סביבותכנון בע , סקר אוכלוסייה בשכונת שפירא:מקור

מרבית כי מלמדת על) להלן2.14איור (פי שיעורן היחסי למבנן-פרישת הדירות בבעלות על

בוה שלהן נמצא בחלק הדרום וריכוז ג, הדירות בבעלות מרוכזות בחלקה הדרומי של השכונה

שיעור נמוך יחסית של דירות בבעלות זוהה בחלק הצפוני של השכונה בו יש להניח . מזרחי

. מתרכזות מרבית הדירות השכורות בעלויות הקרקע

מתייחסים לשתי ה מוצגים נתונים, בעלויות הקרקע בשכונהעללצורך קבלת תמונה כללית

עירייה או , בעלות מוסדית הכוללת קרקעות מנהל מקרקעי ישראל: בעלות עיקריותקבוצות

פרישה את ה מציג להלן 2.15איור . בעלות פרטית או פרטית למחצהו, גורם ציבורי אחר

של בעלויות פרטיות ובעלויות מסתבר כי קיימת חלוקה זהה .מרחבית של בעלויות הקרקעה

. פי שיעורן היחסי במבנן- פרישת דירות בבעלות על.2.14 איור



פרט , ל השכונה מרבית המגרשים הם בבעלות פרטית נראה כי בחלקה הצפוני ש.מוסדיות

האחד בלב השכונה באזור בית ספר שרשים והשני בחלקה המזרחי באזור - לשני ריכוזים

בחלקה הדרומי של השכונה מרבית המגרשים הם בבעלות . המיועד לתעשייה ומלאכה

לות פרטית בע. מוסדית פרט למספר ריכוזים בהם הקרקע הינה פרטית או פרטית למחצה

ומאידך אפשר שהיא מהווה בלם , יכולה מחד להוות מנוף לייזום ולקידום פיתוח בשכונה

פיתוח בעיקר בשל ריבוי בעלויות וקושי להגיע לתמימות דעים בנושאי פיתוח וקידום של

.תכניות

.בעלויות הקרקע בשכונת שפירא. --איור בעלות על רכב

מחזיקים בבעלותם 27.2%ורק , ממשקי הבית בשכונה אין רכב67.9% -רים כי להנתונים מו

2003פי נתוני הסקר -על( מציג את התפלגות הבעלות על רכב בשכונה 2.13לוח . רכב אחד

. נראה כי שיעור בעלי הרכב עלה במקצת במהלך השנים האחרונות).1995ומפקד

לרמת המנוע הכלל עירונית נמצאהנוכחי בהשוואת נתון בעלות הרכב כפי שהתקבל בסקר

כך נמצא שרמת המנוע בשכונה , כי רמת המנוע בשכונה נמוכה גם בקנה מידה עירוני

כלי רכב לכל אלף נפש 695לעומת ) 2003שנת ( כלי רכב לכל אלף נפש 238עומדת על

). 2001(אביב -בתל

. בעלויות הקרקע בשכונת שפירא.2.15 איור



. 1995 -ו 2003, התפלגות הבעלות על רכב בשכונת שפירא.2.13 לוח

1995מפקד %)-התפלגות ב(

2003סקר ) %-התפלגות ב(

אין רכב 68.0 74.4

כלי רכב אחד 27.2 23.8

שני כלי רכב או יותר 1.3 1.8

קטנוע/אופנוע 2.0 -

אופניים 1.5 -

כ"סה 100 100 .2003יולי , מ"ון בעסביבותכנ , סקר אוכלוסייה בשכונת שפירא:מקור

. 2000פברואר , 1995-1998אביב יפו - שכונות ואזורים בתל



זיקות תפקודיות 2.3הזיקות . המערך התפקודי של תושבי השכונה נבחן באמצעות זיקותיהם התפקודיות

, לקניית מוצרי מזון, ייםסידורים איש, ללימודים, התפקודיות כוללות את הנסיעות לעבודה

מציג את התפלגות הזיקות התפקודיות של תושבי 2.14 לוח .לקניית מוצרי חשמל ולבילוי

. צריכה קמעונאית וצריכה אישית, עבודה: השכונה לפי שלוש קטגוריות עיקריות

. התפלגות הזיקות התפקודיות של תושבי שכונת שפירא.2.14 לוח

%)-ב(התפלגות הזיקות

בשכונה א"בת א"מחוץ לת רים תפקודייםקש

נשים 18.03 66.39 15.57

גברים 36.63 43.71 19.59 עבודה

קניית מוצרי מזון 75.1 20.2 4.7

קניית ביגוד 23 70.8 6.2

קניית מוצרי חשמל 23.8 58.6 17.6

צריכה קמעונאית

סניף בנק עיקרי 65.42 25.42 7.46

קופת חולים 70.3 16.3 13.4

ס"מתנ ס" משתמשים בשירותי מתנ29% רק

גן ילדים 80 15 5

ס יסודי"בי 48.6 33.8 17.6

ס תיכון"בי 10.3 71.7 18

חינוך

צריכה אישית


קשרי עבודה 2.3.1

) בהתאמה43.7-66.3%(אביב -ם וגברים עובדים בתלנשי, מרבית מכוח העבודה בשכונה

1995 מנתוני מפקד .)36.6%(ומבין הגברים שיעור גבוה יחסית מועסק בשכונה עצמה

. אביב יפו- מהמועסקים בשכונה עובדים בתחום העיר תל72.2% לפיה דומהזוהתה מגמה

אביב עובדים -בעיר תל מרבית מכוח העבודה פיו-עלעירוני הכלל שיעורים אלה דומים לנתון

מהתושבים הצהירו כי 54.9%, בבחינת הרגלי הנסיעה של תושבי השכונה). 70%(בתחומה

מהם נוסעים לעבודה 22%, נסיעתם העיקרית במהלך היום מתבצעת למטרת עבודה

. אביב- נוסעים לעבודה במקומות שונים בעיר תל56.5% -בשכונת שפירא ו



נאיתקשרי צריכה קמעו 2.3.2

: הזיקות התפקודיות בתחום הצריכה הקמעונאית משתנות בהתאם לסף הכניסה של המוצר

. עיקר הזיקות והקשרים התפקודיים הם מחוץ לשכונה, ככל שסף הכניסה של המוצר עולה

ואילו מרבית ) 75.1%(עיקר הזיקות לצריכת מוצרי מזון מתבצעות בשכונה : לשם הדגמה

). 76.2%(חשמל מתבצעות מחוץ לשכונה הזיקות לצריכת מוצרי

קשרי צריכה אישית 2.3.3

ישנם שירותים המסופקים . צריכה אישית מבוססת על אספקת שירותים בתחומים שונים

– ושירותי בריאות 65% –שירותי בנק (ידי מרבית התושבים -בשכונה ואכן נצרכים על

ידי -לות חברתית וקהילתית נצרך עלס בשכונה המספק פעי"ואילו קיומו של מתנ, )70%

גם בתחום שירותי החינוך הצריכה בהתאם לסף הכניסה של ). 29%(שיעור נמוך מהתושבים

בגילאי בית הספר היסודי , )80%(בגיל הגן מרבית הצריכה היא בשכונה . אותו שירות

כון ובגילאי תי) 48.6%(והחטיבה מחצית מתלמידי השכונה לומדים בבית הספר שבשכונה

). 89.7%(מרבית התלמידים לומדים מחוץ לשכונה

46 תדמית ועמדות לפיתוח–דוח מסכם


ועמדות לפיתוחתדמית השכונה .3

שייכות מרחבית 3.1, בסמיכות לשכונות התקווה ממזרחואביב - תלבדרומה של העירשכונת שפירא ממוקמת

ונה יוצרים חיץ פיזי עוברים ממזרח לשכהנתיבי איילון . קריית שלום מדרום ונווה שאנן מצפון

בבחינת השייכות המרחבית . לשכונות הדרום הממוקמות ממזרח לנתיביםהשכונהברור בין

מתושביה משייכים אותה לאזור התחנה המרכזית 56% - כ,ידי תושבי השכונה-הנתפשת על

רק . משייכים אותה לשכונת קריית שלום19.7% -וכ) הנמצאת צפונית לשכונה(החדשה

שבי השכונה תופשים אותה כשכונה עצמאית בעלת גבולות אשר אינה שייכת מתו13.2%

פי תפישת - מציג להלן את התפלגות האוכלוסייה על3.1איור . לאזורים אחרים הסמוכים לה

. השייכות המרחבית שלה

. פי תפישת תושביה- השייכות המרחבית של שכונת שפירא על.3.1 איור

בעיני תושביה תדמית השכונה 3.2

תדמית כללית 3.2.1

הסובייקטיבית של התושב את תפישתוידי תושביה מתבססת על -בחינת תדמית השכונה על

34.9% -ל השכונה כך שש יצרה תמונה דואלית "השכונה כמקום מגורים"הגדרת . השכונה

מקום "נה כ מגדירים את השכו46% בעוד "מקום סביר למגורים"מהתושבים רואים בה

קשה לזהות מגמה רווחת באשר להגדרת ותפישת השכונה . "מגורים גרוע עד גרוע מאוד

. התפישות של השכונה כמקום מגורים מציג את התפלגות 3.1 לוח .כמקום מגורים



. השכונה כמקום מגוריםתפישת התפלגות .3.1 לוח

השכונהתפישת %-התפלגות ב מקום מצוין 6.0 טובמקום 13.1 מקום סביר 34.9 מקום גרוע 31.0 מקום גרוע מאוד 15.0 כ "סה 100


- לוח( . נוספים באמצעות שורה של מאפייני תדמיתנלמדתידי התושבים -תפישת השכונה על

3.2 .(

. פי תפישת תושביה-אפייני התדמית של שפירא על התפלגות מ.3.2 לוח

%-התפלגות ב מאפייני תדמית

64.4 לא שכונה רגילה 35.6 כן 88.6 לא שכונה שקטה ושלווה 11.4 כן 90.2 לא שכונה חמה וקהילתית 9.8 כן 84.0 לא שכונה עם פוטנציאל פיתוח 16.0 כן 1.4 כן

מאפיין תדמית חיובי

98.6 לא דשתשכונה מתח 80.4 לא שכונה נחשלת 19.6 כן 6.3 כן

מאפיין תדמית 93.7 לא שכונה עבור אוכלוסייה חלשה שלילי

קבוצת מאפיינים בעלי הקשר חיובי וקבוצת : מאפייני התדמית נחלקים לשתי קבוצות

א של ו הגבוה ביותר ההשיעורמבין מאפייני התדמית החיוביים . מאפיינים בעלי הקשר שלילי

מאפיין תדמית חיובי בעל ). 35.6% ("כשכונה רגילה"שכונה את המאפיין תדמית הרואה

98.6% - במקרה זה ציינו כ".כשכונה מתחדשת" את השכונה שיעור נמוך הוא זה הרואה

על אף העובדה שחמשת מאפייני התדמית החיוביים . מהתושבים כי השכונה אינה מתחדשת

שללו אפשרות לאפיון השכונה בהיבט םמרבית, ידי התושבים-ים נמוכים יחסית עלקיבלו ציונ

תופשים אינם 93.7% - מהתושבים ציינו כי השכונה אינה נחשלת ו80.4% כך למשל .שלילי

. ונה עבור אוכלוסייה חלשהכאותה שכש

ונה התכהוא הזיהוי הסובייקטיבי של מקור נוסף לבחינת תדמית השכונה בעיני תושביה

) .3.3לוח ( בעיני תושביה התוהמאפיינת א



. בעיניי תושביהאת השכונה התפלגות התכונות המייחדות .3.3 לוח

%-התפלגות ב

מיקום בעיר 45.4

נגישות גבוהה 17.5

צפיפות מגורים נמוכה 6.0

אוכלוסייה 17.3

אחר 13.8

תכונות נוספות .)45.4%(ייחודיותה את יתרונה ו"מיקום השכונה"מרבית התושבים רואים ב

13.8%. אוכלוסייתההמייחדות את השכונה קשורות בנגישות הגבוהה אליה ובהרכב

ניהן חיוביות ושליליות על ימהתושבים ציינו כי תכונות אחרות מייחדות את השכונה וב

. התושביםידי -ההיבטים השליליים והחיוביים שהוזכרו על/להלן התכונות, השכונה

היבט חיובי / תכונה היבט שלילי/כונהת

שכונה מוזנחת וישנה פשע ותחושת פחד בשכונה

שכונה רועשת ומבולגנת שכונה עם ערבים

אוכלוסייה מנוכרת צפיפות מגורים גבוהה

שכונה שקטה ס"יש מתנ

מגורים זולים

שינויים בדמית 3.2.2

, ניהם שינויים בהרכב האוכלוסייהיב, םבמהלך השנים עברה השכונה שינויים בתחומים שוני

אפשר כי . שיקום מבנים במסגרת שיקום שכונות ועוד, האטה בפעילות המלאכה והתעשייה

מציג את התפלגות 3.4 לוח .שינויים אלה חוללו שינוי בתדמית התושבים על השכונה

ם חשים מרבית התושבי. מתגוררים בההם פי שינויים בתדמית מאז -אוכלוסיית השכונה על

. חשים כי חל שינוי לטובה16.9%רק ו, )43.6%(כי חל שינוי לרעה בתדמית השכונה

. השכונההנתפש בתדמיתשינוי הפי - התפלגות האוכלוסייה על.3.4 לוח

%-התפלגות ב שינוי לתדמית השכונה 16.9 חל שינוי לטובה, כן

39.5 לא חל כל שינוי 43.6 חל שינוי לרעה, כן

פי ותק בשכונה ועמדתה באשר לשינוי - מציג להלן את התפלגות האוכלוסייה על3.5 לוח

. בתדמית השכונה



. פי ותק בשכונה ושינוי בתדמיתה- התפלגות האוכלוסייה על.3.5 לוח

ותק בשכונה שינוי בתדמית התושבים על השכונה חל שינוי שלילי לא חל שינוי חל שינוי חיובי )בשנים(

כ"סה

2.5% 1.9% 0.3% 0.3% נהעד ש1-5 4.2% 11.1% 12.5% 27.8%

5-10 1.7% 3.9% 6.4% 11.9% 10-20 2.6% 7.2% 8.9% 18.9%

20+ 8.1% 16.9% 13.9% 38.9% 100% 43.60% 39.40% 16.90% כ "סה

שנים טענו כי לא חל כל שינוי בתדמית 10מרבית מהתושבים המתגוררים בשכונה מעל

. שינוי שלילי בה נוספים מאותה קבוצת אוכלוסייה טענו כי חל23% -כ, )24.1%(השכונה

שנה 20 -הקבוצה הגדולה ביותר שטענה כי חל שינוי חיובי בשכונה מתגוררת בה למעלה מ

י שינוי בתדמית השכונה מתפלג באופן דומה בין אוכלוסיות בעלות ותק ניתן לומר כ). 8.1%(

הנתון הבולט . פני השנייה-קשה לזהות מגמה נחרצת של קבוצת אוכלוסייה אחת על. משתנה

מציג להלן 3.6לוח . שמרבית האוכלוסייה טוענת כי חל שינוי שלילי בשכונה, כאמור, הוא

.ר השפיעו על השינוי בשכונהשורה של גורמים שליליים וחיוביים אש

. גורמים לשינוי בתדמית השכונה. 3.6 לוח

גורמי שינוי % -התפלגות ב גורמי שינוי שליליים

תחושת פחד 16.2

הזנחה מצד הרשויות 13.6

קליטת אוכלוסייה חלשה 13.2

מיעוט אוכלוסייה יהודית 20.0

10.7

-אחר

, שכונת עוני, הרבה בוכרים, שכונהכניסת חרדים ל, יחס מנוכר , רעש

היווצרות גטאות בשכונה ,חינוך לקוי, טובה עוזבתאוכלוסייה

גורמי שינוי חיוביים

שיפור חזות ותשתיות 19.1

7.2

-אחר

חידוש , טיפול בעבריינים,ס"שיפור גני ילדים ומתנ, הקמת מרכז לקשיש

, קליטה אוכלוסייה חדשה, תחנות אוטובוס

כ "סה 100 .2003יולי , מ"סביבותכנון בע , סקר אוכלוסייה בשכונת שפירא:מקור



תורמים להבנת תחושת והרגשת התושבים בתחומים 3.6גורמי השינוי המצוינים בלוח

גורם שינוי שלילי . שונים ובמיוחד בגורמים שהשפיעו על דעתם באשר לתדמית השכונה

ובעובדה כי ) 16.2%(ושת הפחד ברחובות ידי התושבים קשור בתח-דומיננטי המוזכר על

לעומת זאת גורם השינוי החיובי הדומיננטי קשור . מתגברת פעילות הפשיעה בשכונה

גורמים חיובים ).19.1%(בפעילות החידוש והשיקום של מערך התשתיות הפיזיות בשכונה

)ת אוטובוס תחנ,ס"מתנ, גני ילדים(נוספים קשורים בתוספת שירותי ציבור וקהילה בשכונה



עמדות לפיתוח וכוונות השתקעות 3.3זיהוי ולימוד . קיימת חשיבות רבה בזיהוי צרכי הפיתוח ושאיפות הפיתוח של תושבי המקום

במסגרת המפגשים הציבוריים , ויתאפשר בהמשך העבודה,עמדת התושבים התאפשר

אחד . דעתםאת נות נוספות בהם יוכלו להביע ובדרכים שו, המתקיימים עם התושבים

נלמדהדרכו , סקר משקי הביתהיההאמצעים ללמוד על עמדות הפיתוח של התושבים

.עמדות התושבים לפיתוח מציג את התפלגות 3.7לוח . תפישת התושבים ורצונם

. פי עמדות לפיתוח-התפלגות תושבי השכונה על. 3.7 לוח

%-התפלגות ב5 בעד

4 3 2 1 מתנגד

עמדה דרוג

עמדות לפיתוח שמירה על אופי בינוי קיים 58.1% 6.7 1.9 8.6 5.6 75.8

70.6 5.5 6.5 2.6 14.9 , פיתוח השכונה בצפיפות בינונית 28.0%

בשילוב בנייה לגובה ובנייה צמודת קרקע

פיתוח השכונה בצפיפות גבוהה 13.9% 30.8 4.6 6.3 5.4 52.9 בדגש על בניה לגובה

כ "סה 100% .2003יולי , מ"סביבותכנון בע , סקר אוכלוסייה בשכונת שפירא:מקור

מעוניינים 28.0%רק ו, )58.1%( על הבינוי הקיים תמרבית תושבי השכונה מעוניינים בשמיר

התושבים מעוניין בפיתוח השכונה בקרב נמוך יותר שיעור .בפיתוח השכונה בצפיפות בינונית

זהו מימד אחד המלמד על שאיפות ורצונות , כאמור. בצפיפות גבוהה ובדגש על בניה לגובה

משקל כחלק מגיבוש תפישה כללית של לעמדות אלה יינתןהעבודה בהמשך .התושבים

. התושבים להמשך פיתוח השכונה

52 מגמות תכנוניות בשפירא וסביבתה–דוח מסכם


שפירא ובסביבתה במגמות תכנוניות . 4

פרק זה מתאר את התפישה התכנונית והמגמות התכנוניות החלות על שכונת שפירא

ממדיניות תכנונית ועד תכניות ( הוא מבוסס על ארבע רבדים תכנוניים עקרוניים .וסביבתה

סקירת המגמות התכנוניות מאירה את שפירא בהקשר התכנוני הכלל עירוני ). מפורטות

דת על המתרחש בסביבתה כיום וצפוי להתרחש בה בעתיד בכל הקשור לבינוי והמקומי ומלמ

למגמות התכנון והפיתוח בסביבת השכונה חשיבות רבה כיוון שיש בהם כדי להשפיע . ופיתוח

מציג את מבנה הפרק ומרכיביו והוא נועד להבחין בין 4.1 איור. על מצב השכונה בעתיד

להלן תיאור . יוחד במיקומן בהיררכיית התכנוןהתכניות השונות בשפירא וסביבתה במ

התכניות הקיימות בכל אחד מרובדי התכנון המתוארים תוך ניסיון להגדיר את ההשפעה

.הצפויה של כל אחת מהן על השכונה

תוינידמ

תויגטרטסא בא תוינכת

תוירוטוטטס תוינכת

םיכילהבתורשואמ

)2001( ןיטנרולפ תנוכשל בא תינכת

)2006( ופי תואובמ

)2004( תונחתה םחתמ

תרגסמב התביבסו אריפש תנוכש לש דועייה .תינוריע ללכה תינונכתה השיפתה

אריפש תנוכשב

590 'סמ תינכת



'א1043 'סמ תינכת

אריפשל תיברעמ


אריפש תנוכשב

אריפשל תיברעמ



'א-ו1071 'סמ תינכת

אריפשל תימורד






אריפשל תיחרזמ



אריפשל תינופצ





אריפשל תימורד

1/2494 'סמ תינכת

אריפשל תיחרזמ



אריפשל תינופצ




'ג1045 'סמ תינכת


תינויער תינכת

3327 'סמ תינכת22.11.06-ב הלטוב

רובדי התכנון החלים על. 4.1 איור .שכונת שפירא וסביבתה



מדיניות 4.1

בו הדגש הוא ונה באזור המדיניות התכנונית הכלל עירונית מגדירה את שכונת שפירא כשכ

אביב שכונת -והתכנית האסטרטגית לתל) א"תכנית מתאר למחוז ת (5מ "פי תמ-על. למגורים

, שפירא מהווה מעין מובלעת מגורים המוקפת בשימושי תעסוקה ושימושים מעורבים מצפון

רק מדרום לה שוכנת שכונת קריית שלום שהיא בעלת אופי דומה של . ממזרח וממערב

). 4.2ור אי. (שכונת מגורים

מסחר , מגורים-צפונית מערבית לשפירא מוגדרת כאזור מעורבשכונת פלורנטין

בילוי , המאפיין המובהק של שכונה זו הוא אחוז גבוה של עסקי מסחר. ותעסוקה

שכונת ). מכלל השימושים בשכונה42%בפלורנטין מגורים מהווים רק (ומלאכות קטנות

. מתל אביב עצמה ומכלל מטרופולין, רבים מבחוץפלורנטין מהווה יעד משיכה לאנשים

מוגדרת אף היא בדומה לשכונת פלורנטין כאזור מצפון לשפיראשכונת נווה שאנן

. מעורב

וכן האזור שממזרח , מצפוןהגובל בשכונת שפירא , אזור התחנה המרכזית החדשה

זורים אלה מאופיינים אר מטרופוליני" מעלשפירא לאורך נתיבי איילון מוגדרים כאזורי

בתוספות זכויות בנייה ובבנייה לגובה ואמורים להוות מוקד משיכה לכלל אוכלוסיית

. המטרופולין

הוא תעשייה זעירה ומלאכה ממזרח לשכונת שפיראהשימוש הנוכחי

בהווה וגם אזור מגורים נמצאת שכונת קריית שלום המהווה מדרום לשכונת שפירא

.בעתיד

בסמוך ו מסילת רכבת פרברית ועוברת במקביל לנתיבי איילון חית לשכונת שפיראמזר

).ההגנה( נמצאת תחנת רכבת לשכונה בחלקה הצפון מזרחי



. מיקום שכונת שפירא במערכת התכנונית הכלל עירונית. 4.2איור



רתכניות אב אסטרטגיות לדרום העי 4.2

בשנים אחרונות תוכננו ונמצאות בתהליך תכנון מספר תכניות אב לדרום העיר שמטרתן

):4.3איור (התכניות הן . להביא להתחדשות והחייאת האזור

)2001(תכנית אב לשכונת פלורנטין

)2006(התכנית האסטרטגית מבואות יפו

)2004(תכנית אב למתחם התחנות

המציינת היבטים בודדים בלבד שיש להם נגיעה , התכניותלהלן התייחסות קצרה לכל אחת מ

.או השפעה על שכונת שפירא

.אסטרטגיות בקרבת שכונת שפירא תכניות אב. 4.3איור

)2001(תכנית אב לשכונת פלורנטין אם כי במינונים , שימור שילוב המסחר והמגורים, התכנית מציעה שימור הטרוגניות השכונה

מבחינה פיזית נשמרת בניה מרקמית קיימת עם גובה . קום בשכונהבהתאם למי, שונים

מטרופוליני מוצע /ר עירוני"באזור הצפון מזרחי הצמוד למע. קומות4 הממוצע של םהבנייני

. קומות6-7 גובה הבניינים הממוצע יעלה עד -תוספת של שתי קומות לבנין



ת מעבר המשלבת מגורים עם שכונרפלורנטין תישא, חשוב להדגיש כי לפי תפיסת התכנית

על ) בעקיפין(מוקדי בילוי ומסחר מתמחה ברמה כלל עירונית ומטרופולינית ובכך השפעתה

:שכונת שפירא

של שטחי מסחר ושירותי בילוי ופנאי בסביבת ) בפועל ומבחינה תכנונית(היצע גדול -

שים בעלי מהווה תחרות חזקה לשימו) אזור תחנה מרכזית, שכונת פלורנטין(שפירא

.בהווה ובעתיד, אופי דומה בשכונת שפירא עצמה

פלורנטין מספקת פתרונות דיור מגוונים שיכולים להיות , בהיותה שכונת מעבר -

בעיקר , אטרקטיביים לחלק מתושבי שפירא ובכך מתחרה בשפירא על אוכלוסיה צעירה

.בעלת השכלה על תיכונית, חילונית

)2006(ו תכנית האסטרטגית מבואות יפ בתחום התכנית דרך שלבים , התכנית מרכזת שימושי תעסוקה לאורך הצירים הראשיים

שאר שטח התכנית מיועד למגורים מתוך תפישה עקרונית כי הכנסת תושבים . וקיבוץ גלויות

מתעשיה ומלאכה המהווה (תיצור עוגני מגורים ובו בזמן שינוי הרכב התעסוקה בו , קבועים

התכנית . יהוו מנוף לשינוים חיוביים במצבו של האזור) וקה עירונית נקיהמטרד סביבתי לתעס

מציעה שינוי אופי השימוש התעשייתי במתחם ממלאכה ותעשיה זעירה לתעסוקה ומלאכות

פי הצעת התכנית פרישת המגורים ואופיים יובילו ליצירת עוגן מגורים -על. לא מטרידות

רים בצפון מערב המתחם עם שימושים מעורבים בדרום מזרח המתחם ולבניה מרקמית למגו

מבחינה כמותית .♦ קומות בממוצע4-5וגובה הבניינים עד ) או מרקם יפואי" פלורנטין"דגם (

ר לתעסוקה במתחם " מיליון מ-ד למגורים ולכ" יח4,200 -צפוייה התכנית להגיע להיקף של כ

ל השפעתה ע, תיושםיתבמידה והתכנ). 2006, ח מסכם"דו, מבואות יפו( שנה 20תוך

:שכונת שפירא תתבטא במספר תחומים

.לרבות על שפירא, שיפור תדמית המתחם יקרין בעקיפין על השכונות הסובבות -

עירוב שימושים והכנסת מגורים בהיקפים משמעותיים יאפשר למתחם לתפקד -

כרקמה עירונית חיה המהווה חולייה מקשרת בין מרכז העיר לבין אזורי המגורים

.הפריפריליים שלה

האופי והצפיפות של אזורי מגורים חדשים במתחם ישפיעו על כיווני התפתחות -

, גיוון היצע למגורים(הן בעזרת כוחות השוק , הבניה למגורים בשכונת שפירא

הן בעזרת , )העלאת ביקוש לסוגי מגורים אטרקטיביים ששפירא יכולה להציע

.פעולה תכנונית מכוונת

. קומות8סלמה ובצמוד לפלורנטין הבניה תהיה עד ' לאורך רח ♦



ן של תעסוקה במתחם מבואות יפו יהווה תחרות חזקה היצע רחב ומגוו -

.לשימושים בעלי אופי דומה בשכונת שפירא עצמה בעתיד

)2004(מתחם התחנות

אופי . מסחר ותעסוקה, מגורים: המתחם יהיה אזור מעורבשל תכנית האב לפי תפיסתה

: האזורים ופרישתם על פי הצעת התכנית הוא כדלקמן

.נת פלורנטין לתחנה מרכזית יעודו בעיקר למגוריםהמתחם הגובל בשכו -

אזור נווה שאנן ישא אופי של שכונת מעבר בדומה לפלורנטין עם שימושים -

.מעורבים של מגורים ומסחר

. בניה מרקמית-אופי הבניה למגורים -

מוצעת תוספת , צפון ומערב, ר העוטפים את המתחם בצפון מזרח"באזורי מע -

. בניה לגובה לתעסוקה ומשרדים: ניכרת של אחוזי בניה

שהם באזור התחנה , התכנית מציעה שני מוקדים ציבוריים בעלי חשיבות כלל עירונית

ובמתחם בית , המרכזית הישנה במסגרת תכנית חדשה הכוללת גם מבני משרדים ומגורים

). לשעבר(ספר ביאליק

האזור ת הידרדרומרכזית ועםהתחנה החמורה שיוצרת הסביבתית הבעיה ה עם התמודדות

:לרבות על שכונת שפירא, על אזור התכנון ועל סביבתו תשפיע באופן חיובי כולו

סביבתית ישפר איכות הסביבה ואיכות החיים בקרבה לתחנה מרכזית הפתרון לבעיה -

.ויקרין גם על שכונת שפירא

ם כתוצאה משינויים רדיקליי(יציאת שימושים מטרדים והלא רצויים מהאזור -

.תייצר סביבת חיים יותר אנושית ובטוחה) בשטח

יחד עם זאת קיימת סכנה כי חלק מהשימושים האלה ימצאו את מקומם בשכונת -

. סוגיה אליה תכנית האב לשכונת שפירא תצטרך להתייחס-שפירא



סטטוטוריותתכניות 4.3

טוטורי ולמיקומן ביחס תכניות בנין עיר בשפירא ובסביבתה נסקרות בחלוקה למצבן הסט

מציגים את המצב 4.3.2 - ו4.3.1 סעיפיםה. )4.4איור (לשכונה כפי שמוצג בסכימה להלן

להלן מציג את פרישת 4.5איור ). בהתאמה(התכנוני הסטטוטורי המאושר ובהליכים באזור

ינו מקור המידע שצוות התכנון נעזר בו רבות במהלך בניית הפרקים ה . התכניות המאושרות

.וכן אתר האינטרנט של העירייה) יפו-עיריית תל אביב, מחלקת ההנדסה(צוות יפו והדרום

תשומת עיקר , לעיצוב המרחב האורבני באמצעיי תכנון פיזיים מתייחסאלה יםהיות ופרק

.צפיפות וגובה המבנים, יעוד השטח: תינתן לשלושה אפיונים עיקרייםהלב

סדר הצגת האזורים - תכניות מאושרות בשפירא וסביבתה .4.4איור

תכניות מפורטות מאושרות 4.3.1

שכונת שפיראבמהלך . 1939 שאושרה בשנת ”D"התכנית הראשונה לשכונת שפירא הינה תכנית יפו

על , ונכון להיום) ללא שינוי משמעותי בתפישה ובתכליות(השנים שטח השכונה תוכנן מחדש

תכנית , 590' תכנית המפורטת מס: תכניות מפורטות עיקריות3שכונת שפירא חלות

ל ישנם עוד מספר "נוסף לתכניות הנב. 2472' ותכנית מפורטת מס2408' מפורטת מס

.תכניות נקודתיות



התכנית . 1968אושרה בשנת , 590' מס, הראשית לכל שכונת שפיראהתכנית המפורטת

ד שטחים למסחר יעאשר לאורך דרך שלמה הותר לכ, כשכונת מגוריםאת השכונה גדירהה

ים חזית הק ניתן ליםחכמי ישראל בקטעים מסוימ' ושדיםוכמו כן לאורך הרחובות מסילת ישר

לומב מוגדר כאזור גו' רחראל מסלנט ליש' רחחם שבין מתבמזרח השכונה ה. מסחרית

.מלאכה

ע "בהת. אזור הדרום מזרחי של השכונה בר נשארה בתוקף בעיק 590' תכנית מפורטת מס

-20%כסית של בת) משרדים למקצועות חופשיים ולדיירים בלבדו(מאפשרת בניה למגורים

. ר" מ200ד אחת למגרש של "יפות בניה למגרש של עד יחפצב קומות ו2 של םבבנייני, 33%

ותר לבנייני גובה מ. ר" מ750שטח בש רד למג" יח8 -הצפיפות גדלה באופן הדרגתי עד ל

. קומות3 עד -ציבור

םלהרחבות דיור בבנייני קובעת תנאים) 1989שנת בושרהא ( 0824' תכנית מפורטת מס

מגרש לד" יח4אפשרת בניה של מהתכנית . חי של השכונהזרודי קרקע באזור הדרום ממצבו

ע "בתה . תד בקומה שניה לפי אבי טיפוס המוגדרים בתכני" יח2 -ד בקומה ראשונה ו"חי 2 -

. ר"מ 110 -מאפשרת הרחבה של דירות עד ל

בין הרחובות - לאזור הצפוני של השכונה 2472' אושרה תכנית מפורטת מס1991בשנת

. ג ועד דרך שלמה"בר יוחאי ורלב

:פורט להלןכמע מקנה זכויות בניה "בהת

ם שתי קומות ע90% ר" מ200מגרשים של עד ב

ם שלוש קומות ע110% ר" מ500ר עד " מ200מגרשים של ב

עם שלוש קומות130% ר" מ2,500ר ועד " מ500גרשים של מב

180% ר ומעלה" מ2,500מגרשים של ב

כאשר קומת הקרקע גם מיועדת (ות מ קו5סגרת הקלות ניתן לאשר בניה של עד מב

). למגורים

:ע" המותרת לפי התביהיפות הבנפצ

ונםד לד" יח10 ר" מ200מגרשים של עד ב

ד לדונם" יח12 ר" מ500ר עד " מ200מגרשים של ב

ד לדונם " יח14 ר" מ2,500ר ועד " מ500מגרשים של ב

ד לדונם"ח י18 ר ומעלה" מ2,500מגרשים של ב



עם , ד לדונם" יח18צפיפות של ב, 180% ניה למסחר ומגורים לאורך דרך שלמה הבויות כז

זכויות הבניה , מסילת ישרים' בקטע הצפוני של רח. 45%סית של תכ קומות ו5 שלינים בנ

. קומות4 -ב 150% -למסחר ומגורים

שירותים , בתי אבות, פנסיונים, מגורים: הן, התכליות המותרות באזורי מגורים בתכנית זו

.ציבוריים לרווחת התושבים

אושרה (' א1043' מפורטת מסתכנית , תכנית נוספת שחלה על אזור המלאכה של שפירא

קובעת שימושים לא מטרדיים בעלי אופי מתאים לאזורי מלאכה ומונעת , )2001בשנת

, מפעלי קומפוסט, מפעלים לעיבוד צמיגים: לדוגמה(הקמת מפעלים המהווים מטרד סביבתי

ילים אחסון חומרים מסוכנים ורע, מפעלי בטון, ייצור חומרי נפץ, מפעלי ייצור ועיבוד אסבסט

אזור "ל" אזור מלאכה"התכנית משנה את יעוד האזור ואזורים רבים נוספים בעיר מ). וכדומה

, תעשיה עתירת ידע או כל תעשיה נקיה אחרת: כגון, ומתירה בו שימושים נוספים, "תעסוקה

.ומשרדים כולל שירותים נלווים לעובדים במקום

אזור ממערב לשכונהה אזור תעשיה - 446' תכנית מס: ות בניין עיר עיקריות מאושרותעל אזור זה חלות שתי תכני

). 1965אושרה בשנת ( קרית מלאכה- 819' תכנית מסו) 1959אושרה בשנת ( יפו -זעירה

) בהתאמה, 1982- ו1970אושרו בשנים (' א1071' ומס1071' מס: שתי תכניות נוספות

מהשטח או בשינוי בהוראות המתיר מטפלות בשינויים פרטניים בלבד בתכנון פיזי של חלק

.תוספת שטחים לבניה ללא שינוי משמעותי באופי האזור

היעוד העיקרי של האזור כולו הוא תעשיה זעירה ומלאכה עם אזור מסחרי : 446' תכנית מס

באזור מסחרי מותר יעוד למגורים . קומות3גובה המבנים המותר הוא עד . שלמה' לאורך רח

: באזור תעשיה זעירה ומלאכה מותרים שימושים טיפוסיים לאופי היעוד. מעל קומת חנויות

, זגגות, נגריות, כורכי ספרים, בתי מרחץ ציבוריים, מחסני קירור, מסעדות, מוסכים, מעבדות

.מסגריות וכדומה

.120%עד : אחוזי בניה מותרים

סיפה הנחיות היא מו. התכנית אינה משנה את היעוד העיקרי של האזור: 819' תכנית מס

ומתירה בניה של שלוש קומות מעל ) למשל, העליה' לאורך רח(עיצוביות לחלק מהאזורים

. קומת קרקע בתחום התכנית

קרית שלום מדרום לשפירא אושרה - 312' מס: בין הגדולות שביניהן" (ותיקות"על האזור חלות מספר תכניות בנין עיר

2230' מס, 1968 אושרה בשנת - 561' מס, 9601 אושרה בשנת - 503' מס, 1959בשנת



כולל , המגדירות את האזור כשכונת מגורים עם כל השירותים הנלווים) 1985 אושרה בשנת -

.בהתאם לאזור בתכנית, קומות4 - 2 הינו םגובה הבנייני. ♦שירותי מסחר

. מפעל לעיבוד בשר ויצירת שימורי בשר- יעדה מגרש של דונם לשימוש תעשייתי 503תכנית ♦



.תכניות מאושרותפרישת -שכונת שפירא וסביבתה. 4.5איור



מעצבת את חזית , 1993 שאושרה בשנת )מתחם ברנר(' א1903' מסתכנית מפורטת

מגרשים לבניה 4קובעת (מעלה את הבניה לגובה , השכונה הפונה צפונה לכיוון שפירא

ובכך משנה את אופי הבינוי בשכונה ) ♦ קומות6-9 הינו םלמגורים שגובהיהם של הבנייני

, בנוסף. ת שהוקמו על מגרשים קטניםשעד כה תוכננה ונבנתה בעיקר מבתים של שתי קומו

בשניהם , מסחרי ומיוחדםקיבוץ גלויות מציעה התכנית שני מגרשים שייעודיה' לאורך רח

, בהתאמה, התכליות המותרות). 140% -אחוזי בניה מותרים ( קומות 3מותרת בניה עד

, רדיםמש: במגרש מיוחד; בתי אוכל וכדומה, שירותים עיסקיים, משרדים: במגרש מסחרי

שירותי , מכללות, בתי ספר פרטיים, ושירותים נלווים המשמשים ארגונים בעלי אופי ציבורי

סביר להניח שבקביעה זו ניסו מתכנני התכנית ליצור . שירותי מסחר וכדומה, רווחה, בריאות

. מסחרי בעל משמעות ייחודית באזור-מוקד ציבורי , נקודת משיכה ברמה על שכונתית

.ות אלה לא יושמובינתיים כוונ

אזור ממזרח לשכונהה

לבין נתיבי איילון ) דרך חיל השריון(הרצועה הצרה בין הגבול המזרחי של שכונת שפירא

ויועדה לאזור מלאכה עם קביעות ) 1968אושרה בשנת (590' תכנית מפורטת מסכלולה ב

. קומות3 -המבנים גובה , 120% -אחוזי בניה : טיפוסיות לאופי האזור ולתקופת התכנון

כורכי , בתי מרחץ ציבוריים, מחסני קירור, מחסנים, מוסכים, מעבדות: תכליות מותרות

לא שינו יעוד , תכניות נוספות שחלות על אותו אזור. מסגריות וכדומה, זגגות, נגריות, ספרים

מוסיפה , )2001אושרה בשנת (' א1043' מס, האחרונה מהן-השטח וזכויות הבניה

שים לא מטרדיים בעלי אופי מתאים לאזורי מלאכה ומונעת הקמת מפעלים המהווים שימו

מפעלי ייצור ועיבוד , מפעלי קומפוסט, מפעלים לעיבוד צמיגים: לדוגמה(מטרד סביבתי

יחד עם ). אחסון חומרים מסוכנים ורעילים וכדומה, מפעלי בטון, ייצור חומרי נפץ, אסבסט

השם הכללי : תפישה תכנונית לגבי אזורים לאורך נתיבי איילוןתכנית זו מסמלת שינוי ב, זאת

: כגון, ומותרים בו שימושים נוספים, "אזור תעסוקה"ל" אזור מלאכה"של האזור שונה מ

ומשרדים כולל שירותים נלווים לעובדים , תעשיה עתירת ידע או כל תעשיה נקיה אחרת

.במקום

החרש מתחם התחנות ומתחם-אזור מצפון לשכונה ה

את , במידה מסויימת, האזור כולו עבר מהפך עם הקמת התחנה המרכזית החדשה שהפכה

תכניות מפורטות שהתייחסו לאזור לפני תקופת . התכניות הקודמות לבלתי רלוונטיות

: האחרונות ביניהן. התחנה המרכזית החדשה אושרו במהלך שנות הארבעים עד השישים

אושרה בשנת (590' ותכנית מפורטת מס) 1959שנת אושרה ב (475' מפורטת מס תכנית

הגדירה את האזור כשכונת מגורים עם שטחים למסחר ומלאכה 475' תכנית מס). 1968

).2003, א"עיריית ת, מנהל ההנדסה( קומות 16אושר בניין שגובהו בנוסף ♦



. ד לדונם נטו" יח17 -14צפיפות הדיור , ר" מ500-גודל המגרש המינימלי נקבע ל. זעירה

, י בלבד רלוונטי למתחם שחלקה הצפונ590' תכנית מס. קומות4- ל2גובה הבניינים נע בין

- גודל המגרש המינימלי : מאפייני אזור המגורים. יעדה שטח לאזור מגורים ושטח מסחרי

בשטח המוגדר כאזור מסחרי . ד לדונם נטו" יח8 -צפיפות הדיור , 2 -קומות ' מס, ר" מ500

). זכויות בניה105%עד ( קומות 3מותרת בניה עד

השהתה תכניות החלות על השטח ) 1968שנת אושרה ב (1308' תכנית מפורטת מס

.במסגרת תכנון התחנה מרכזית החדשה



תכניות מפורטות בהליכים 4.3.2

מרחב ולשכונת שפירא ל הנמצאות בהליכים והן מתייחסותלהלן נסקרות תכניות מפורטות

עי היות ופרק זה מתייחס לעיצוב המרחב האורבני באמצ. להלן4.6ראה איור , אותההסובב

צפיפות וגובה , יעוד השטח: עיקר ההתייחסות תינתן לשלושה אפיונים עיקריים. תכנון פיזי

. המבנים

שכונת שפירא

דונם בין 41 -משתרעת על שטח של כ )התחדשות עירונית (3327' תכנית מפורטת מס

. זרחת במבוהר ציון במערב וחובות הלב, דרום בהרחובות חזקיהו המלך בצפון חכמי ישראל

טחים שב. הר ציון מתוכנן להקים מסחר במפלס התחתון ומעל שטחים למשרדים' ורך שדלא

ין האזור המסחרי לאזור באשרכ, ובלים עם השכונה ממזרח מתוכננים מגדלי מגוריםגה

ד לא "ד לדונם וגודל יח" יח26.5לפי , 230%כויות הבניה למגורים ז. פ"תוכנן שצמ םהמגורי

-מגורים : גובה המבנים המוצע. 370%סחר ובמשרדים במכויות הבניה ז. ר" מ86 -יפחת מ

. קומות15 -תעסוקה, קומות13עד

של חלק מתושבי ותעוררה התנגד, יש לציין שהתכנית הנמצאת בשלבי דיון בועדה המחוזית

התכנית אינה מקודמת וממתינה לבדיקה והמלצות של תכנית אב , נכון להיום. השכונה

-ה -התכנית בוטלה באישור הוועדה המקומית מיום: לשם הבהרה– לשכונת שפירא22.11.06

התכנית מתייחסת לאזור . נמצאת בשלבי תכנון ראשונים, 2935' מס, תכנית מפורטת נוספת

הכיוון המסתמן מחלופות התכנון הראשוניות הוא . דונם29 -שטחה כ, "הפרדס הקטן"

באזור קיימת בעיית ניקוז קשה אשר דורשת . זורבחירת אופציה של מגורים כיעוד עיקרי בא

.פתרונות יצירתיים ורדיקליים שטרם הוסכם עליהם

אזור ממערב לשכונהה שאושרה לאחרונה מציעה דרך להכנת שימושי )מתחם הסדנה( 2796' תכנית מפורטת מס

. היא מאפשרת לבעלי הקרקע לבחור אופציה בין תעסוקה נקייה למגורים: מגורים לאזור

בחירה זו אמורה לחול על מבנה כולו ללא שימושים מעורבים של תעסוקה ומגורים באותו

. התכנית מציעה גם פתרונות לאספקת שירותי ציבור לטובת אוכלוסייה חדשה. בניין

קרית שלום-אזור מדרום לשכונה ה מציעה : הנמצאת כיום בתכנון לאזור צפון מערב קרית שלום24941/' תכנית מפורטת מס

לבון והעברת זכויות בניה לאזור מגורים האמור להתפרש ' ביטול אזור מגורים ממערב לרח

ד למגורים " יח500 -התכנית מציעה בניה של כ). ממזרח(לאורך רחובות קיבוץ גלויות ולבון

גובה בתי מגורים באזור האמור לקלוט תוספת זכויות . ר שטחי מוסדות ציבור" מ2,800-וכ



ס לטבע אמור להשאר "מתחם בי. קומות8-מגיע בממוצע ל, ור המוצע לביטולבניה מהאז

. אין תכנית ספציפית העוסקת כיום במתחם זה. ברובו כשטח פתוח לרווחת תושבי הסביבה

אזור ממזרח לשכונהה תכנית: נמצאות כיום בשלבי תכנון מתקדמים, שתי תכניות מפורטות החלות על האזור

- 2786' תכנית מפורטת מסו) לפני דיון במקומית ( מתחם חיל השריון- 3455' מפורטת מס

את המדיניות התכנונית הכלל " בפועל"תכניות אלה מיישמות ). לפני דיון במחוזית(לוודויפול

'תכנית מס. ר המטרופוליני"עירונית הקובעת כי אזורים לאורך נתיבי איילון הם חלק מהמע

היקף שטחים ( זכויות בניה לתעסוקה ומשרדים %501 - מדברת על תוספת של כ3455

מציעה )לוודויפול (2786' תכנית מס, )ר" מ48,000 -לתעסוקה המוצעים בתכנית הינו כ

חיל השריון ונתיבי איילון ובניה , בינוי במשולש התחום על ידי הדרכים קיבוץ גלויות-פינוי

שטחי התעסוקה המוצעים סך (לתעסוקה ומשרדים ) 300% -זכויות בניה של כ(לגובה

).ר" מ83,400 -בתכנית מגיעים לכ



. פרישת תכניות מפורטות המצויות בהליכים–שכונת שפירא . 4.6 איור

התכנית בוטלה



מתחם התחנות ומתחם החרש-אזור מצפון לשכונה ה שה המשפיעה על השימושים הקיימים עמוד התווך של האזור הוא התחנה המרכזית החד

התחנה יוצרת הזדמנויות עסקיות ומסחריות רבות ומספקת נגישות , מחד: והעתידיים באזור

אך מאידך היא פוגעת באיכות הסביבה למגורים ומושכת לסביבתה , גבוהה לקהל הלקוחות

לנצל ןוניסי). מחסנים וכדומה, מוסכים, בתי מלאכה למיניהם(שימושים מטרדיים רבים

שחלה בהן הידרדרות קשה עקב (יתרונות האזור ובו בזמן לשדרג שכונות מגורים קיימות

. מסתמן במספר תכניות מפורטות הנמצאות בשלבי תכנון שונים) תנאי סביבה ירודים

מציעה בינוי מחדש של ) לפני דיון במחוזית ("מתחם לוינסקי "- 3277' תכנית מפורטת מס

על פי . דונם8של . פ.צ.ים ודופן תעסוקה סביב כיכר מרכזי ובו שהמתחם עם דופן מגור

ר " מ11,000 -ר שטחי תעסוקה וכ" מ74,500 -כ, ד למגורים" יח250 -התכנית באזור יבנו כ

. קומות35 -גובה בנין משרדים , קומות12גובה בנייני מגורים עד . שטחי מסחר

משתמשת בשני ) י דיון במקומיתלפנ ("מתחם הקונגרס "- 2602' תכנית מפורטת מס

: תכנוניים להתחדשות והחייאת אזורי המגורים הקיימים-אמצעים פיזיים

המציע הרחבת דירות ותוספת קומות על בנינים קיימים ) מקודם על ידי העירייה" (עיבוי"

התכנית מציעה הגדלת שטח ). ד לדונם" יח27צפיפות הבניה עד , קומות בבניין6-7עד (

" עיבוי"ד המוצעת באזור ה"סך תוספת יח. ר בממוצע" מ100-ר כיום עד ל" מ60-ד מ"יח

.ד" יח200-מסתכמת ב

המציע הריסה ובניה ) ש"מקודמת על ידי משהב, 3330' מפורטת מס. ת" (בינוי-פינוי "

גובה . חדשה למגורים ולתעסוקה עם תוספת משמעותית של אחוזי בניה לשני הייעודים

. ד" יח440 -קיבולת מגורים , קומות בממוצע8 -" בינוי-פינוי"ור הבניה למגורים באז

אחוזי בניה לשימוש תעסוקתי מגיעים (ר לתעסוקה " מ56,000-בנוסף מציעה התכנית כ

).365% -עד ל

. עוסקת בהסדרת שימושים בתחום התחנה) אחרי הפקדה(' ג1045' תכנית מפורטת מס

ם הקונגרס האמורה למנוע מטרדי רעש לאזורי התכנית מציעה דופן בניה חדשה כלפי מתח

העברת קווי אוטובוסים לקומה שביעית של התחנה על מנת , מגורים הנמצאים ממערב

התכנית מנסה , בנוסף. לשחרר רחובות מטלון והקונגרס מתנועה כבדה של תחבורה ציבורית

ת לצורכי לחזק את המערך התעסוקתי הנשען על התחנה ומציעה תוספת אחוזי בניה ניכר

. תעסוקה עם בניה חדשה לגובה

מציעה בניה לתעסוקה ותעשיה ) לאחר הפקדה ("מתחם החרש "2432' תכנית מפורטת מס

. ר" מ46,000 -קיבולת שטחי תעסוקה . ר מטרופוליני"בסגנון מע

הנמצאת בשלבי בדיקת , תכנית רעיונית לשינוי מערך התנועה באזור- "גשר המכנסיים"

ישפיע הדבר על יעודי קרקע , במידה ויוחלט על יישום הרעיון. ית ותחבורתיתכדאיות כלכל

.בצפון מזרח שכונת שפירא



המגמות התכנוניות סכום 4.4נראה כי לא מסתמן שינוי , פי התכניות המאושרות ובתהליך החלות על שכונת שפירא-על

ניתן , בת השכונהבין השינויים שפועלים לטו. דרסטי ביעוד השטחים בשפירא ובסביבתה

והנטייה התכנונית הכללית להסדרת , למנות הכנסת מגורים לאזורי מלאכה במבואות יפו

.שיפור איכות הסביבה ושידרוג השכונות הקיימות, השימושים

במרבית : ניתן לראות שינוי משמעותי באופי הבניה המוצעת בתכניות חדשות, לעומת זאת

. גדלת צפיפויות בניה ועליה משמעותית לגובההאזורים הסובבים את שפירא מדובר בה

האיורים בנויים בצורה סכימתית . מוצגים להלן ממחישים את השינויים4.8 - ו4.7איורים

יש לזכור שבחלק מהאזורים גובה המבנה (ומציגים את הגובה המכסימלי המותר בכל אזור

לכן אין , יתכנו שינויים) ןתכניות בתכנו(בממצאים המתארים מצב מוצע ). כרוך בגודל המגרש

כדי לא להיכנס לפרטי תכנון של , בנוסף. להתייחס לנתונים המוצגים כאל עובדה מוגמרת

רק להמחשת , האזורים וגובה המבנים המוצעים בהם מוצגים בהכללה, כל תכנית מפורטת

.תהליך השינוי תכנוני המתרחש



. לפי אזור בתכניות מאושרותמרביגובה מבנים . 4.7איור

. לפי אזור בתכניות בהליכיםמרבי גובה מבנים .4.8איור

לפי תכנית שבוטלה3327



חמת על ידי ו מראה כי שכונת שפירא הולכת ומת,4.8 - ו4.7התהליך המוצג באיורים ניתוח

מבניה מרקמית לבניה ) במרבית האזורים(יה יבניה גבוהה וצפופה המשנה את אופ

שטחים ציבוריים , קומות10-15קומפלקסי מגורים של , מגדלי משרדים" (מטרופולינית"

שינוי זה עשוי להשפיע על כיווני התפתחות ). מותהעדר אינטימיות ומופנ, פתוחים נרחבים

ועל כן 3327 יש לציין כי בצידה המערבי בוטלה תכנית .פיזית-השכונה מבחינה מרחבית

. קומות באזור זה10אין המלצה למגורים בני

בחינה כללית של גבהי המבנים בשכונה בהשוואה לגובה המבנים המירבי המותר בתכניות

הדבר בולט . במרבית השכונה לא מומש פוטנציאל הבניה הקיים, כימאושרות מלמדת

בהן קיימת אפשרות לבנות לגובה שמעל הממוצע , מצפון ומדרום, במיוחד בדפנות השכונה

מציג את גובה המבנים בפועל 4.9איור . ובמרבית המקרים לא נעשה כך) קומות2(השכונתי

ניתן לזהות באופן ברור שני . ת המאושרותבהשוואה לגובה המבנים המירבי המותר בתכניו

בדרום השכונה במתחם : אזורים בהם מומש פוטנציאל הגובה בהתאם לתכניות המאושרות

, חכמי לובלין במזרח ורחוב שיפר במערבו, המגורים התחום ברחובות חכמי ישראל בצפון

, השילוח, ומתחם מגורים נוסף הנמצא מזרחית לרחוב ישראל מסלנט ברחובות כרם חמד

. שטיינברג

. גובה מבנים בפועל ולפי תכניות מאושרות.4.9איור

72 מבנה פיזי ומצאי–דוח מסכם


ומצאי קייםמבנה פיזי . 5

כללי 5.1הנוצר בשכונה הפיזי למבנה בהתייחסותעוסק האחד , מורכב משני חלקים עיקרייםפרק זה

לקו מתבסס על המגמות התכנוניות בח (משילוב השימושים והייעודים השוניםכתוצאה

ש בו כדי לספק מבט על כל הקשור למיקום פעילויות ולמערך הפיזי וי) לעיל4שהוצגו בפרק

כל המבנים והרחובות בשכונה כפי שהתקבל מסקר מידע אודותוהשני כולל . שכונהבתוך ה

הרחוב מצבם הפיזי ומיקומם במרקם , המבנים והרחובות שכלל תיאור של חזות המבנים

הסקר כלל . במסגרת הסקר נבדקו כ המבנים בשכונה ובמעטפת החיצונית שלה. והשכונה

הסקר התבצע באופן שיטתי בו כל . רחובות53 - מגרשים לא מבונים ו86, מבנים1,608

) וטופס רחובות, טופס מבנים1.3-נספח(מבנה נסקר לגופו באמצעות שני טפסים מנחים

נסקרו סוגי השימושים המצויים בקומת , בנוסף. זי האפשריהמכילים את כלל המידע הפי

הנתונים מופו באמצעות . הקרקע של כל מבנה על מנת לזהות את פרישתם ואפיונם בשכונה

. המאפשרת הצגתם בכל מבנה ומבנה ופרישתם בשכונהGISמערכת

המבנה הפיזי של השכונה תאור 5.2ושטחים , עם שירותים ציבוריים נלווים) 5.1ור אי(מרבית שטח השכונה מיועד למגורים

בצפון מערב השכונה קיים אזור תעשיה ומלאכה האמור לעבור . פתוחים לרווחת הציבור

ר "ולהפוך לחלק מהמע ) לעיל4ראה פרק ', א1043' תכנית מפורטת מס(הסבה הדרגתית

א בית קברות דונם בדרום השכונה נמצ14 -בשטח של כ. המטרופוליני כמתחם תעסוקתי

. מוסלמי עתיק בבעלותו של הוואקף

יעודי הקרקע בשכונת שפירא. 5.1איור



. שכונת מגורים מופנמתהיא מלימוד התכניות הקיימות שהיא מתגליתמבנה השכונה כפי

שלושה בשכונה מצויים. מקומיים בלבד ורחובות פנים שכונתיים צרים שירותי הציבור בעלת

' דרות חכמי ישראל ורחש, מסילת ישרים' רח: בעלי משמעות כלל שכונתית בלבדרחובות

את מרבית מרכזמסילת ישרים ' רח: ד משלוולכל אחד מהרחובות אלה תפק. ישראל מסלנט

מהווה אתשדרות חכמי ישראל ; מוקד מפגש יום יומי של התושביםמהווההמסחר השכונתי ו

מלאכה לבין הישראל מסלנט הינו הרחוב המפריד בין אזור ' רח; הציר הירוק של השכונה

אינם מעודדים והרחובות הפנימיים של השכונה הם ברובם קצרים וצרים . מגוריםה אזור

.תורמים לאווירת השקט והמופנמות הקיימת בשפיראהם בכך .תנועה עוברת

מוקד. א: מתכנני השכונה ניסו ליצור מוקדים ציבוריים כלל שכונתיים מרוכזים וברורים

: מוקד שירותי קהילה ותרבות. ב; גני ילדים,בית תנועות נוער, ס שורשים" בי- "חינוכי"

בסמיכות לכל מוקד תוכננו גינות ציבוריות גדולות . מעון יום שכונתי, מרכז יום לקשיש, ס"מתנ

.בעלות משמעות כלל שכונתית

לא נוצר בהם מרחב ציבורי , למרות הקרבה הפיזית בין מוסדות הציבור, בפועל, אולם

מוסדות בכל מוקד אין קשר ויזואלי וארכיטקטוני התורם בין ה: משותף בכל אחד מהמוקדים

ליצירת משמעות המאחדת את המוקד וההופכת אותו למקום מפגש של האוכלוסיות השונות

.המתגוררות בשכונה

הכניסה למרכז , ישראל מסלנט' ס היא מרח"הכניסה למתנ" קהילתי"במוקד , לדוגמה, כך

בשטח הציבורי ). מרכז יום לקשיש-5.2ראה איור (חכמי ישראל ' יום לקשיש היא משד

שטח הגינה הציבורית הצמודה תפוס , בנוסף. האמור לקשר בין שני המוסדות הוקמו מגורים

. כמעט כולו על ידי בניה למגורים ובכך איבד את המשמעות שלו כשטח ירוק

בעל ",יבוריתלא מזמן הסתיים פיתוח של גינה צ: הינו יותר טוב" חינוכי"המצב במוקד ה

איור (לבין גני ילדים ובית תנועת נוער " שורשים" השוכנת בין בית ספר ," דה מודינה-עקידה

הגינה , ואולם. גינה זו מספקת חלל משותף המאחד את המוסדות הציבוריים סביבה). 5.3

תוכננה כגינה ציבורית רגילה ללא התייחסות מיוחדת לאופי המוסדות השכנות וללא

. לתנועת תלמידים עוברתהתייחסות

הם אינם מקושרים ביניהם על , למרות הקרבה היחסית בין שני מוקדי ציבור עיקריים בשכונה

שבשכונה עם מעט תנועה , יתכן. ידי שביל הולכי רגל או רחוב בעל מאפיינים ועיצוב מיוחדים

אך רצוי היה אין צורך ביצירת שבילי הולכי רגל המקשרים בין המוקדים , עוברת כמו שפירא

. לתת דגש עיצובי וארכיטקטוני לקרבה בין המוקדים



, מרכז יום לקשיש .5.2איור . ס השכונתי"חכמי ישראל בגב המתנ' כניסה מרח

יוצרת מרקם מגורים בעל קנה מידה אנושי היאנמוכה ובכךברובה הבנייה למגורים בשכונה

4-5(ובניה גבוהה , מבנים הממוצע בשכונה הוא שתי קומות גובה ה.)5.4ראה איור (ומיוחד

תכנון מאפשר הדגשת רחובות ה. בלבדמרוכזת בשוליים הדרומיים והצפוניים ) קומות

כך למשל ברחוב בעל .ידי הגבהת המבנים-ואזורים בעלי ייחודיות במיקום או בתפקוד על

של השכונה המוגדר כאזור הדופן הצפוני (חזית מסחרית כמו מסילת ישרים ורחוב סלמה

. עד חמש קומות בשונה ממתחמי המגוריםשל מותרת בנייה ) מסחרי

. רחוב בשכונת שפירא להמחשת קנה המידה האנושי.5.4איור

דה מודינה בעל העקידה , גינה ציבורית.5.3איור . במתחם בית הספר שרשים



המצאי הפיזי בשכונה 5.3

מבנים 5.3.1. הפיזיםמצבשל כוללת מופו ברמת המבנה ומציגים תמונה המבניםהנתונים שנאספו בסקר

סקר המבנים בתחומים ה תיאור מפורט כפי שהתקבל מעיבוד נתוני מציגים הבאים הפרקים

. שוניםה

גובה המבניםהשכונה מאופיינת , )83.7%(מרבית המבנים בשכונת שפירא הם בגובה של עד שתי קומות

הם בני חמש מהמבנים בשכונה2%רק . ברובה בבניינים נמוכים ובמיעוט מבנים גבוהים

. מרביתם מרוכזים בחלקה המזרחי של השכונה מעבר לרחוב ישראל מסלנט, קומות ומעלה

. מציג את פרישתם המרחבית5.5ואיור , לפי גובהם מציג את התפלגות המבנים 5.1לוח

מוצגת בפרק פי תוכניות מאושרות -השוואת גובה המבנים בפועל לגובה המבנים המותר על

. לעיל4

. פי גובהם- התפלגות המבנים בשכונת שפירא על.5.1לוח

. 2003יולי , מ"סביבותכנון בע, סקר מצאי פיזי בשכונת שפירא:מקור

קומות' מס %-התפלגות ב

קומות2עד 83.7

קומות3-4 14.3

קומות ומעלה5 2.0 כ"סה 100

). מספר קומות במבנה(פי גובהם - פרישת המבנים בשכונה על.5.5 איור



תפוסת המבניםאלא שבמהלך , העיקרי גם כיוםיועדת למגורים וזהו יעודה שכונת שפירא הוקמה כשכונה המ

קרבתה לתחנה המרכזית ולחצים של ביקוש והיצע , בשל מיקומה במרחב העירוני,השנים

במהלך הזמן הפכה . אותה בעיקר לרחובות העוטפים ,שימושים נוספיםאליה החלו לחדור

חלקם היחסי של .ושיםהשכונה משכונת מגורים בלבד לשכונה המאופיינת בעירוב שימ

. השימושים השונים בה השתנה בהתאם לתקופות השונות ולתהליכים שעברו על השכונה

עדיין מלמדת כי מרבית המבנים מיועדים הזמן הנוכחיתבחינת תפוסת המבנים בנקודת

5.2 לוח . אחריםידי שימושים שונים- מהמבנים תפוסים על37.6%רק ) 62.4%(למגורים

. התפלגות המבנים בשפירא על פי תפוסתםמציג להלן את

. פי תפוסתם- התפלגות המבנים בשכונת שפירא על.5.2לוח

תפוסת %-התפלגות ב מגורים 62.4 מלאכה/תעשיה 12.1 ציבורי 7.0 מסחרי 4.4 מעורב 12.3 עזוב 1.8 כ"סה 100

. 2003יולי , מ"סביבותכנון בע, סקר מצאי פיזי בשכונת שפירא:מקור

מראה כי מרבית השכונה מכוסה במבנים ) 5.6איור (פי תפוסתם -פרישת המבנים על

אך עירוב משמעותי , פני כל מרחב השכונה-שימושים אחרים פרושים על. המיועדים למגורים

ניתן לזהות בחלקה המערבי של השכונה לאורך רחוב מסילת ישרים וברחובות הצפון

מבנים המשמשים לתעשייה ומלאכה .)ע"בות והראבחובות הלב(מערביים של השכונה

,כאמור. מרוכזים בחלקה הצפוני והצפון מזרחי של השכונה בקרבה לתחנה המרכזית

אבל בדומה לתהליכים עירוניים המתרחשים בשכונות , השכונה נועדה להיות שכונת מגורים

פתח לחדירת ועזיבת אוכלוסייה היווהחלשותיה, כך גם בשכונת שפירא, בעולםאחרות

. תעשיות ומלאכות שלא יועדו



שימושים בקומת קרקע וקומות עליונות 5.2.3 אך אפשר שמבנה אחד יכלול , עד כה התייחס לתפוסה של כל מבנה בשכונהשהוצגהתיאור

ברובו ין עדי המבנה עצמו ועם זאת, אפשר שחזית המבנה תהה מסחרית, שימושים שונים

פי - מציג את השימושים שזוהו בקומת הקרקע של המבנים על5.3לוח . מיועד למגורים

.חלוקה לתחומים

. התפלגות השימושים בקומת הקרקע בכלל המבנים בשכונת שפירא. 5.3לוח

)מספר מוחלט(כמות סוג השימוש %-התפלגות ב 59.0 999מגורים 14.4 244מלאכה/ תעשיה 7.5 127נאיקמעו

7.0 118שטח פתוח/ גן ציבורי 3.8 65 מוסדות ציבור

3.0 51שירותים ביתיים ואישיים 2.8 48סיטונאי

2.1 35 מבנה עזוב 4. 6 שטח אחסנה

100.0 1693כ "סה . 2003יולי , מ"סביבותכנון בע, סקר מצאי פיזי בשכונת שפירא:מקור

. פי תפוסתם הנוכחית- בשכונת שפירא על פרישת המבנים.5.6איור



בעיקר, גם בקומת הקרקע השימוש הדומיננטי הוא למגורים בדומה לדגם הכללינראה כי

השימושים . בשל העובדה כי ישנם מבנים רבים צמודי קרקע המיועדים למגורים בלבד

שימוש נוסף הנמצא ). קמעונאי(מלאכה ומסחר /הם תעשיהבקומת הקרקע נוספיםשכיחים

ו נכללו כל הגנים הציבוריים בקטגוריה ז, "שטח פתוח/גן ציבורי"בשכיחות גבוהה יחסית הוא

. אשר בחלק מהמקרים מתייחסים למגרשים ריקים לא מבונים, בשכונה והשטחים הפתוחים

בשכונה מספר לא מבוטל של מגרשים ריקים לא קיים סקר זה נמצא כי האכן במסגרת

מציג להלן סוגי העסקים או השימושים הדומיננטיים בכל אחד מתחומי 5.4לוח . מבונים

. וש האמוריםהשימ

). בתי עסק10מעל (שימוש המבנים בקומת הקרקע פירוט .5.4לוח

שימוש /עסק שימוש מוניותמכירת , מוצרי דלק, מכונות וציוד סיטונאי

טיפוח , רהיטים, מסעדות ופאבים,מוצרי דלק, מזון ומשקאות קמעונאי

וקוסמטיקה

עץ ודפוס, מתכות, מוסכים תעשיה ומלאכה

פנאי ובידור, מקצוע חופשי ם אישייםשירותי

מוסדות חינוך, בתי כנסת מוסדות ציבור . 2003יולי , מ"סביבותכנון בע, סקר מצאי פיזי בשכונת שפירא:מקור

, מכונות: השימוש הסיטונאי בשכונה אינו מגוון ומתמקד בפלח מוצרים מצומצם כמצוין לעיל

ום התעשייה והמלאכה מרבית העסקים הם כך הדבר גם בתח. מוניות ומוצרי דלקמכירת

מדובר במלאכות ותעשיות מטרידות הממוקמות . דפוס ומוסכיםה, עץה, המתכתבתחום

: מלאכה וסיטונאות מרוכזים ברחובות, מרבית שימושי הקרקע לתעשייה. בשכונת מגורים

בות וכן ברחובות חו, )רחובות המעטפת של השכונה(וחיל השיריון , סלמה, ציון-הר' שד

. הלבבות ומסילת ישרים הנמצאים בחלקה המערבי של השכונה

נראה כי . מציג להלן את פרישת השימושים המעורבים בשכונה לפי רחובות5.7איור

, ציון-מלמדת על ריכוז גבוה ברחובות הר) בכל הקומות(התפלגות השימושים המעורבים

של שימושים מעורבים בין רחוב ועל שיעור נמוך עד אפסי שלמה וגולומב, מסילת ישרים

המציג את 5.8תמונת ראי מתקבלת באיור . מסילת ישרים במערב לרחוב גולומב במזרח

לפי רחובות ובו נראה כי מרבית הרחובות המיועדים ) שיעור השימוש(פרישת המגורים

. למגורים בלבד נמצאים בין רחוב מסילת ישרים ממערב לגולומב במזרח



). לפי רחובות( פרישת השימוש למגורים בשכונת שפירא .5.8איור

). לפי רחובות( פרישת השימושים המעורבים בשכונת שפירא .5.7איור



מצב המבניםעל . החיצונית ולא להיבטים קונסטרוקטיבייםםתיאור מצב המבנים בשכונה מתייחס לחזות

5.5לוח . קטגוריות עיקריות8 - לבהתאםבסיס החזות החיצונית של המבנה תואר מצבו

. פי מצבם-מציג את התפלגות המבנים בשכונת שפירא על

. ות המבנים בשכונת שפירא על פי מצבם הפיזי התפלג.5.5לוח

מצב מבנה %-התפלגות ב

ארעי 2.5

ישן 7.4

מוזנח 12.3

נטוש 0.1

רגיל 43.4

משופץ 30.6

חדש 3.5

בבניה 0.2

כ"סה 100 . 2003יולי , מ"סביבותכנון בע, סקר מצאי פיזי בשכונת שפירא:מקור

אינם זקוקים לטיפול ) 77%( מרבית המבנים .חסיתמצבם הפיזי של המבנים בשכונה טוב י

דורשים טיפול ומוגדרים תחת ) 22.2%(עם זאת שיעור לא מבוטל של מבנים . בשלב זה

פי מצבם - מציג את פרישת המבנים על5.9איור . ישן ואו מוזנח, ארעי: אחת מהקטגוריות

לא מזוהים אזורים בהם ופני כל מרחב השכונה - נראה כי מבנים ששופצו פרושים על.הפיזי

מרבית . פני אזורים אחרים שלא שופצו בהם מבנים-בוצע שיפוץ למבנים באופן מרוכז על

הצפונית , בעיקר במעטפת המערבית, המבנים המוזנחים בשכונה מרוכזים בשוליה

באשר , וכמותאם למגמות. לאורך רחוב חכמי ישראל מרוכזים מבנים ארעיים. והמזרחית

. פני כל מרחב השכונה-טוייה בשכונה הינו מזערי ופרוש עלבי, לבניה חדשה



בשיטת ) לא לגובה( הרחבות ותוספות בהם בוצעו מבנים מצוייםבאזורים שונים בשכונה

אך מבנים , )באופן יחסי( טוב אומנםהחזות החיצונית ברוב המקרים נראית. טלאי על טלאי

מוסדרים היוצרים הפרעה ברצף הבנוי ובאופי הבינוי המקורי תי בל נראים כמבנים אלה

הרחבות ותוספות אלה .בצמוד למבנה המקורי, עיקר התוספות הן לרוחב. באותם אזורים

לענות על הביקושים בשכונה לדירות חדר קטנות לשכירות עבור אוכלוסיית , בין השאר, נועדו

בשל ,כמו כן. ובזמנו גם עבור עולים חדשים, העובדים הזרים שגילתה עניין במגורים בשכונה

-שיפור תנאי הדיור התאפשר במסגרת תוספות בניה על, מצבם הכלכלי של תושבי השכונה

מציג להלן קטע מחלקה הדרומי של 5.10איור . פני עזיבת השכונה ומעבר לאזורים אחרים

המבנים בשכונה לפיה במרבית, שנבחר לצורך תאור והדגמת התופעה) במבט על(השכונה

התכנית המקורית . וחל שינוי בצורה המקורית של המבנים) הרחבות(בוצעו תוספות לרחוב

בו הותר לבנות 1שהגדירה את האזור כאזור מגורים א, 590ע .ב.לפיה נבנה האזור היא ת

העובדה כי באופן יחסי מדובר על . ר" מ500וגודל מגרש ממוצע הוא , מבנים עד שתי קומות

. גדול ועל צפיפות דיור נמוכה יחסית אפשרה הרחבה של המבנים והעלאת הצפיפותמגרש

, למעשה מרבית המבנים עברו הרחבה ותוספות ורק בודדים נשארו במבנה המקורי

הדברואכן, ההרחבות שבוצעו אינן אחידות הן בהיקף והן בצורה ובחומרים בהם השתמשו

. ניכר בחזות החיצונית של השכונה

. פי מצבם הפיזי- פרישת המבנים בשכונה על. 5.9 איור



). 2 ( אז ועכשיו)1 ( המרחב הבנוי–קטע דרומי , שכונת שפירא .5.10איור

קיים קושי .במבט אל חזית הרחוב ניתן לזהות את אי הסדר שנוצר כתוצאה מאותן הרחבות

5.11איור . ביניהםההפרדה למעשה כך היטשטשה ו, בזיהוי הגבולות הקיימים בין המבנים

ת רצף בנוי בין מבנה מגורים אחד ויוצרו לחזית הרחוב שותהפולמציג דוגמא לתוספות

.ובלתי מבוקרלמשנהו באופן בלתי מוסדר

. הרחבות ותוספות ויצירת רצף בנוי- קטע רחוב בשכונת שפירא .5.11איור

מהמבנים ישנן 9.5% - רק ב.תוספות בניה או הרחבות לגובה בוצעו בשכונה בהיקף מזערי

נראה כי מבנים בהם בוצעו . ת הבניה בגגו מציג את פרישת תוספ5.12 איור . בגגתוספות

. פני כל מרחב השכונה-תוספות בנייה בגג פרושים באופן אקראי על



מאפיינים פיזיים אחרים

חצרות המבניםשכונה יש חצר אופי הבינוי בשכונה וחלוקת המגרשים המקורית היא כזו שלמרבית המבנים ב

כי מרבית החצרות מתוחזקות ומטופלות מורה בחינת מצב חצרות המבנים .פרטית

העובדה כי מרבית החצרות בשכונה . מהמבנים אין כלל חצרות 11% -רק בו, )84.8%(

על החזות החיצונית של השכונה ועל לטובה מתוחזקות עד שמורות ואינן מוזנחות משפיעה

.אוכלוסיית המבקריםל והן המקומיתת אוכלוסיילהן , דימוייה

מרפסות במרבית . מהמבנים אין כלל מרפסות76.4% - כי בתבחינת מצב המרפסות בשכונה מלמד

למעשה אין . במצב גרועמהןורק שיעור מזערי , מצב טובהן בהמבנים בהם יש מרפסות

בהם נמצאות אך במקרים , מהווה מרכיב פיסי זה מאפיין מהותי בבניה הרווחת בשכונה

ואף הרחוב , מרפסות המבנים במצב גרוע לדבר יש השפעה על החזות החיצונית של המבנים

. ויש לטפל בתחזוקתן

. מבנים עם תוספות בגג–שכונת שפירא . 5.12 איור



חומרי גמר טיח ב מוכסים מהמבנים 50% - נמצא כי ב.פי סוג חומר הגמר-המבנים בשכונה נבחנו על

הנחה היא כי מבנים ה. מהמבנים אין כל טיח12.4% -ובטיח חלק ב מכוסים 33.7%, מותז

. או מוזנחים/ללא טיח הינם מבנים נטושים ו

רחובות 5.3.2 הפי חלוק-הוא התבצע על. המצב הפיזי של הרחובות בשכונהגם עלהסקר מספק מידע

עילי (סוג התקשורת , מצב וסוג התאורה, בכל מקטע נבדק מצב וסוג המדרכה. למקטעי רחוב

בנוסף ניתנה הערכה .שילוט הכוונה ושם לרחוב, חובנטיעות לאורך הר, ) קרקעיתאו ת

. להלן הממצאים. סובייקטיבית באשר למצב התברואתי של כל אחד מהרחובות

מדרכות , מהרחובות אין כלל מדרכות11.3% - כי במורהבדיקת מצבן הפיזי של המדרכות בשכונה

וקטע צפוני , טורי זהב, ד"ברא, ברחובות התיבונים -בעיקר בחלק הצפון מזרחי של השכונה

בחינת . שבורות7.5% -ו, מהמדרכות ישנות24.5%עוד נמצא כי . מרחוב ישראל מסלנט

מדרכה ישנה או , אין מדרכה(הפרישה המרחבית של הרחובות בהם נדרש טיפול במדרכות

ואילו הרחובות בהן , מראה כי רובם נמצאים בחלקה הצפון מזרחי של השכונה) שבורה

פרושות בחלקה ) מכלל המדרכות56.6%( מדרכות חדשות / מדרכות במצב טוב נמצאו

. מציג את מצב המדרכות בשכונת שפירא5.13 איור. המערבי והדרומי של השכונה

. מצב המדרכות בשכונת שפירא.5.13איור



סוג זה - מהמדרכות מרוצפות באבנים משתלבות55.3% כי עולהמבדיקת סוג המדרכות

הן מדרכות ) 42.6%( מרוצפות בריצוף רגיל והיתר 2.1%, זוהה לרוב במדרכות חדשות

. אספלט

כבישים הם מהכבישים41.5%נמצא כי . נבדק מצבם הפיזי של הכבישים בשכונה,בדומה למדרכות

מהרחובות 43.4% -ב. מדרכותגם איןברובם ו, מהרחובות אין כלל כבישים5.7% -ב. ישנים

פני -למדת כי הכבישים הישנים פרושים עלהפרישה המרחבית מ. תשתית הכבישים חדשה

כל מרחב השכונה ואילו כבישים חדשים מרוכזים לרוב בחלקה המערבי והדרומי של

. מציג להלן את מצבם הכבישים בשכונה5.14איור . השכונה

. מצב הכבישים בשכונת שפירא.5.14איור

תאורה ותקשורת רחובות אין כלל 7 -נמצא כי ב. עילית וישנה היאשכונהתשתית התאורה והתקשורת ב

טורי זהב , קרקש חיסדאי, מורה נבוכים, חיוג יהודה, התיבונים, אבודרהם(תאורת רחוב

. מהרחובות התאורה חדשה22.6% - מהרחובות התאורה ישנה ורק ב62.3% -ב). ד"וראב

הפרישה . התאורה תלויה מ4.3%ורק ) 95.7%( מרבית התאורה ממוקמת על עמוד ,כאמור

מאפשרת זיהוי מידי כי התאורה ישנה במרבית מרחובות השכונה ) 5.15איור (המרחבית



ברחובות המזוהים כרחובות ללא כבישים . פני כל מרחב השכונה-ומתפרשת באופן זהה על

ואילו תאורה חדשה ניתן לזהות ברחובות התואמים את , ומדרכות נמצא כי גם אין כל תאורה

מצב ל באשר. ובשני רחובות עורקיים ישראל מסלנט ומסילת ישרים, השכונהגבול

). 88.5%( עילית וישנה המרבית נמצא כי גם התקשורת בשכונה

. מצב התאורה בשכונת שפירא.5.15איור

נטיעות ). עצמודי קרק(בריבוי מבנים בני קומה אחת בלבד , כאמור, מאופיינת שכונת שפירא

. במבנים אלה קיימת לרוב גינה עם צמחיה המוסיפה לחזות החיצונית של הרחוב והשכונה

מהרחובות יש 53.3% -ואכן בבדיקת מצב הנטיעות ונוכחותה של צמחיה בשכונה נמצא כי ב

13.5% - גינות מטופחות ו3.8%, נטיעות36.5%: מהם, או נטיעות לאורך הרחוב/צמחיה ו

הפרישה . או נטיעות/ מהרחובות אין כל צמחיה ו46.2% -רק ב. חותנטיעות וגינות מטופ

ישנם נטיעות , יחסית, הפיזית של הנטיעות בשכונה מלמדת כי במרבית מהרחובות הגדולים

).5.16איור (ואילו מרבית הרחובות הקטנים בשכונה נעדרי צמחיה מכל סוג שהוא , או גינה/ו



. הנטיעות בשכונת שפירא מצב .5.16איור

שילוט - נמצא כי ב. שילוט רחוב ושילוט עסקים, שילוט הכוון: שלושה סוגי שילוט נבחנו בשכונה

באשר לשילוט . מהרחובות אין כל שילוט הכוון למוסדות או למתקנים שונים בשכונה83%

רחובות נמצא מה49.1% - מהרחובות אין כל שילוט הכוון לרחוב וב37.7% -רחוב נמצא כי ב

שילוט הכוון . מהרחובות ישנו שילוט הכוון חדש13.2% -רק ב. אך ישן, כי שילוט זה קיים

לרחובות הוא ביטוי עיצובי חזותי שיש להעניק לשכונה מעבר למידע שהוא מספק לעוברים

הוא קיים וחורג נוספים 3.8% -בו, מהעסקים11.3% -שילוט עסקי נמצא ב. ושבים בה

במרבית העסקים לא היה שילוט עסקי יחד עם זאת. חום הפיזי של העסקמגבולות הת

)84.9% .(

מתקני רחוב אשפה ומתקני איסוף ספסלים לוחות מודעות כללומתקני הרחוב שנבדקו במסגרת הסקר

- ב. מהרחובות אין כלל ספסלים ולוחות מודעות77.4% -נמצא כי ב). בפחים או במכולות(

ספסלים נמצאו בלבד מהרחובות15.1% - ברק. ישניםהם קיימים אך הםמהרחובות 7.5%

באשר למתקני אשפה נמצא כי במרבית השכונה האשפה מפונה . ולוחות מודעות חדשים

הלינו התושבים על פחי אשפה קטנים אכן 5.11.03 -במפגש הציבורי שהתקיים ב. בפחים



ן ולפגיעה באיכות הסביבה להשלכת פסולת מחוץ למתק בכךגורמיםה מספיקים ובלתי

. בשכונה

תברואה סובייקטיבית ויש בה כדי היא הערכה ה .סקר רחובותהערכת מצב התברואה מבוססת על

- הערכה בפי ה-על. לציין תמונת מצב ראשונית על הנעשה מבחינה תברואתית בשכונה

ברואה מהרחובות מצב הת5.7% -ואילו ב, ברואה הוא טובת מהרחובות מצב ה97.3%

. מורה נבוכים-קרקש חיסדאי ו: שניים מהרחובות שהוערכו במצב תברואתי גרוע הם. גרוע

. יש לבסס הערכה זו בבחינת משתנים אובייקטיביים הבוחנים מצב תברואתי סביבתי

89ן"מערך הנדל–דוח מסכם


ן "מערך הנדל. 6 ם ישטחים בנוי 6.1ם בשכונת שפירא הינו קובץ הארנונה של עיריית תל השטחים הבנויילאומדןור הנתונים מק

יטת חישוב השטחים הבנויים הינהש. 2002דכנים לחודש אוגוסט והנתונים בקובץ מע. אביב

. ללא השטחים המשותפים, ורים השטח הבנוי כולל רק את שטח הדירהמגב. ללא קירות, טונ

שלובהתאם לקריטריונים שימושים מהלק חב, שטחים משותפיםנםכן שישהין עסקי "בנדל

מציג 6.1לוח . ת החלק היחסי של השטחים המשותפים אשטח היחידות כולל, אגף הגביה

. להלן את היקף השטחים הבנויים

. השטחים הבנויים בשכונת שפירא.6.1 לוח

שימושכמות יחידות

כ שטח"סה )ר"מ(בנוי

כ " מסה% שטח בנוי

שטח ממוצע )ר"מ(ליחידה

%-חים בהתפלגות שט

56 73.7 185,879 3,340 מגורים

28.6%ר " מ40עד

38.0%ר " מ41-60

18.8%ר " מ61-80

8.7%ר " מ81-100

5.9%ר " מ101+

, תעשיהמלאכה ואחסנה

263 32,374 12.8 123

68.1%ר " מ100עד

17.1%ר " מ101-200

14.8%ר " מ201+

ר מסחושרותי אוכל

164 10,663 4.2 65

41.4%ר " מ30עד

29.3%ר " מ31-60

12.8%ר " מ61-100

16.5%ר " מ101+

מקצועות חופשיים ובריאות

100 6,180 2.4 62

יבורי צ ואחר

151 17,410 6.9 114

63 100.0 252,506 4,018 כ"סה

). 2002(אביב -תלעיריית , קובץ ארנונה:מקור



יש . ר"לף מ א253 -כ השטחים הבנויים לפי קובץ הארנונה בשכונת שפירא מסתכמים ב"סה

אינם כוללים את שטחי הציבור בשכונה שבבעלות עיריית תל אביב אלהלציין ששטחים

.ורים מתשלום ארנונהפטו, יהירירים כנכסי עדגווהמ

מסך 73.7%(ר " אלף מ186בשטח כולל של ד " אלף יח3,300 מצויים בסך הכל בשכונה

דירות ןה )66.7%(ירות בשכונה הדמרבית ). ללא נכסי עירייה, השטחים הבנויים בשכונה

ר " מ100ר עד " מ61דירות בשטח . חדרים לכל היותר3ר עם " מ60 ד עקטנות בשטח של

56 - כהוא ד ממוצעת"ח יחשט. 5.9% - ר ומעלה" מ101דירות בשטח של ו27.5%מהוות

ך סמ 12.8%(ר " אלף מ32 -לאכה ואחסנה מסתכמים במ, היטחים לתעשישה .ר"מ

הייר משמשים לתעש" אלף מ26זה מ–) ללא נכסי עירייה, השטחים הבנויים בשכונה

זה הם בשטח ום מהעסקים בתח68.1%). 19%(ר לאחסנה " אלף מ6 -ו) 81%(ומלאכה

.ר" מ123ק ר והשטח הבנוי הממוצע לעס" מ100של עד

מסך השטחים 4.2%(ר "לף מ א10.7 הוא השטחים למסחר ושרותי אוכל בשכונהךס

. ר"לף מ א0.7ר ושרותי אוכל "אלף מ 10 זה מסחרמ, )ללא נכסי עירייה, הבנויים בשכונה

סך השטחים הבנויים מ2.4%(ר " אלף מ6.2 השטחים למקצועות חופשיים ובריאות ךס

. ר" אלף מ1.6ר ובריאות " אלף מ4.6מזה מקצועות חופשיים , )ללא נכסי עירייה, בשכונה

בניה חדשה 6.2

מרבית הפרויקטים . רות למגוריםדי לש שנים האחרונות בשכונת שפירא הייתהב הקר הבנייע

שטח . ד למבנה וחלקם תוספות למבנים קיימים" יח3-4החדשים הינם בניני מגורים עם

.ממוצעב ר" מ120 -הדירות החדשות הוא כ

טח התחלות הבניה למגורים הגיעש. ות התחלות הבניה בשכונה מאופיינית בתנודתיותמכ

הייתה ירידה דרסטית וכמות התחלות 2001-2בשניים . ר"לף מא 4.4 - 2000שיא בשנת ל

6.1 ואיור 6.2לוח . ר" אלף מ0.6-0.8 שלוי כולל בנד בשנה בשטח " יח6-הבניה ירדו ל

.ים בשנים האחרונותד התחלות הבניה בשכונת שפירא בכל היעוףהיקמציגם להלן את

. 1995-2002, התחלות בניה בשכונת שפירא .6.2 לוח

יבוריצ סקיםע וריםמג נהש

טח ש ד"יח )ר"מ(

' סמ פרויקטים

טח ש )ר"מ(

' סמ פרויקטים

טח ש )ר"מ(

כ"הסטח ש )ר"מ(

1995 9 704 704 1997 35 4,049 1 581 4,630 1999 19 2,428 1 753 3,181 2000 34 4,379 1 562 4,941 2001 6 757 757 2002 6 595 595

). 2003אגף רישוי ופיקוח , אביב -עיריית תל, :מקור



בשכונת שפיראלמגורים ומסחר לפי רחובות )ר"מ(שטח התחלות בניה .6.1 איור

1997-2002 .

למגורים ן"נדל 6.3

מגרשים 6.3.1

הם בו ר"מ 250 -ככ בשטח של "יקים הם בדהרגרשים המ. ינות המגרשים הפנויים נמוכהזמ

בחלק מהבנינים החדשים לאחר קבלת טופס . ד"ח י4 - קומות ו4עד של תן להקים מבנים ני

הביקושים הם . נין דירות לב10-12כ "הסבמה וקוירות ב ד2-3 -למחלקים את הדירות , 4

בעיקר מיועדות יש קושי במכירת דירות חדשות והן . חדרים1-3כ לדירות קטנות של "בד

. ר"למ$ 900-700$ הואחיר מגרש למגוריםמ. ותר יהמבטיחה תשואה גבוהה, להשכרה

. יש תוספת מחירםלמגרשים גדולי. $לף א225 - 175ירו מחר " מ250מגרש בשטח

מצאות בידי מספר גדול של ונ )ר" מ250 -כ(החלקות קטנות ו, רטיתת בבעלות פעוהקרק

ם מתשלום היטל רייזמים פטויש לציין כי . ה שמקשה על הקמת פרויקטים גדוליםמ, בעלים

.השבחה בשכונת שפירא



בניה מחדש לכלומר אפשרות להריסה ו, שבמבנים בהם יש פוטנציאל השבחהעוד ש לציין י

בשלב הביניים משפצים ומשכירים את , ש יזמים הרוכשים מבניםכאשר י. יש ביקושים ערים

.ן"דירות וממתינים להתעוררות בשוק הנדל/ המבנה

השכרת דירות 6.3.2

קהל היעד . ביקושים גדולים לדירות להשכרה בשכונההובחנונים האחרונות הששר בע

תית אפקטיבית יש לציין שמדיניות ממשל. עולים וסטודנטים, עובדים זריםהםהעיקרי

הקטין את ים ללהקטנת כמות ההיתרים לעובדים זרים וגירוש עובדים בלתי חוקיים עשוי

.הביקושים לדירות להשכרה בשכונה

:הם כדלקמןוצעים לדירות במצב סביר ממהות ירשכהירי חמ

י "ירות הארנונה משולמת עדכאשר בחלק מה(חודש ב$ 350-300$ ירת חדרד ) נכסהבעל

בחודש$ 500-400$ חדרים2-2.5רת יד חודשב$ 600-500$ חדרים3רת יד בדמי שכירות המתבטאים ביקושים גבוהים באופן יחסי שי ,רות קטנות של עד שני חדריםיבד

הביקוש לדירות קטנות מעודד פיצול דירות . לושה חדרים שבנותהשוואה לדירות בגבוהים

מי ד, ות מנגישות גבוהה יותרהנכזית והנירות הקרובות לתחנה המרדל .למספר דירות קטנות

.השכירות גבוהים יותר

מכירת דירות 6.3.3

ראה גם (כונה לפי רחובות בשחירים ממוצעים ממיצגים ) 6.3לוח (ירי הדירות שלהלן מח

מולב והוא משקף מחירים ברבעון האחרון של שנת גהמידע נלקח ממחירון). 6.3 - ו6.2איורים

כרם חמד בו דירות עם בוחמלבד בר, דריםח 3.5 – 2רה בשכונה הן עם הדירות למכי. 2002

. חדרים5- ו4

). $באלפי ( למכירה בשכונת שפירא מחירי דירות. 6.3 לוח חדרים' מס

רחוב

2 2.5 3 3.5 מחיר

ממוצע לדירה ברחוב

112 120 112 103 גולומב, בית חדש 108 120 112 103 95 (*)כרם חמד

93 107 98 86 81 בלבן 92 103 98 86 81 בן אשר אהרון 92 104 100 86 76 כוכבי יצחק

88 102 91 82 76 האסיף, דה מודינה, בעל העקידה 87 102 91 84 72 השילוח 87 102 88 82 76 בעל הנס

87 102 88 84 72 ע"הראב, התיבונים, חובות הלבבות



המשך . 6.3 לוח חדרים' מס

רחוב

מחיר 3.5 3 2.5 2ממוצע לדירה ברחוב

86 100 90 82 71 חזקיהו 86 102 91 71 78 מורה נבוכים 85 102 88 78 71 ידיעה הפניני, חכמי לובלין, א"מהרש, לסקר, לצורס, מאור הגולה

מימון72 70 88 102 83

83 102 91 71 68 שטינברג, קרשקש, מקור חייםפרי , פרשי, רויגו, פלקירה, ל"שח, ד"ראב

עץ חיים63 70 88 102 81

, חכמי ישראל סמטה, חכמי ישראל סמטה ישראל מסלנט

71 78 82 90 80

80 90 82 76 71 טורי זהב, חכמי אתונה 76 90 82 69 62 ג"רלב

71 84 75 63 61 מסילת ישרים 87 96 87 76 73 חדרים' לפי מס-מחיר ממוצע לדירה

.$ אלף189 - חדרים ב5 -ו$ אלף 171 -ים ב חדר4דירות של ' רחב(*)

מחירון גמולב:קורמ

שלושה של $, אלף 73 -הוא ככונת שפירא בשבת שני חדרים מוצע של דירה מירחמ

י "בהתאם לסקר מחירי דירות שנערך ע. $ אלף 96 חדרים 3.5 -ושל $ לף א87 -חדרים

-2.5ירה עם ד, $ אלף 142 - כהוא חדרים1.5-2חיר ממוצע לדירה בתל אביב עם מ, ס"הלמ

מחירי שמתקבל מורה השוואה ה. $ אלף 256 חדרים 3.5-4ירת וד$ אלף 170 - חדרים כ3

6.3 - ו6.2 איור. דירות בל אביבה י ויותר ממחיר50% -הדירות בשכונת שפירא נמוכים ב

יותר ב" םקרייה"חובות ר ה.מציג להלן את פרישת הרחובות בשכונה לפי מחיר ממוצע לדירה

גולומב וכרם חמד ממוקמים באזור הדרום מזרחי של , בית חדש' נם רחהיבשכונת שפירא

הוא ביותר " הזול"הרחוב . גולומב מגיע עד הקצה הצפוני של השכונה' כאשר רח, השכונה

הפער במחירי . נהכורוכזות החנויות המשרתות את תושבי הש מת ישרים שלאורכולמסי' רח

מסילת ' בות בית חדש וגולומב בהם מחירי הדירות הגבוהים ביותר לבין רחהדירות בין הרחו

. 37% -כ הואישרים



. חדרים ממוצע לפי רחובות2 דירה בת ממוצע של מחיר. 6.2 איור

. חדרים ממוצע לפי רחובות3דירה בת ממוצע של מחיר . 6.3איור



ן עסקי"נדל 6.4דרך שלמה ודרך , ןיוצ דרות הר ש:םחיצוניי היהאורך רחובות לן העסקי בשכונה מרוכז"דלהנ

ת המשרתות בעיקר את תושבי ויוים מרוכזות החנשרמסילת י' אורך רח ל.קיבוץ גלויות

בתי , ן העסקי הפועל בשכונה כולל מסחר המשרת בעיקר את תושבי השכונה"דלנה. השכונה

. י אחסוןטחמלאכה מסוגים שונים וש

של הגבלותבבעיקר , ומצם מצ הואי בשכונהן עסק"יה חדשה לנדלנב קף הפעילות בתחוםיה

צירי התנועה במעטפת החיצונית של השכונה רך לאו,עות שבתוקף"בניית מסחר לפי התבל

לגבי . היקף הביקושים לשטחי מסחר באזור השכונה הוא מוגבל,בנוסף. מסילת ישרים' וברח

היא , ייה בשכונהרימדיניות אותה מיישמת העהבתי מלאכה ועסקים המהווים מטרד למגורים

.םלהוצאתו ם למגורירדרישיונות עסק לבתי מלאכה ולעסקים המהווים מט להימנע ממתן

י השכירות החודשים דמ. ר" מ20-30 הואנויות המשמשות למסחר ברמה שכונתית חה שטח

-60,000מכירה של חנות באותו שטח החודש ומחיר ל$ 300-400 - הםנות בשטח זהלח

בין השאר מכיוון שחלק מהנכסים ,ן ששוק החנויות למכירה הוא מצומצם לציייש. 70,000$

ירי חמ . שלא מאפשר רישום בטאבומה פועלות החנויות אינם רשומים כבית משותף הןב

השכירות והמכירה משקפים את המחירים ברחוב מסילת ישרים וברחובות הנמצאים

.במעטפת החיצונית של השכונה

לציין שעסקאותשי .ר"מל$ 10 -8$ הםאכהלחסנים ובתי מלמודשיים החי השכירות מד

של ב שטחים לבתי מלאכה ולמחסנים כמעט ואינן מבוצעותשל רההשכהמכירה והתחום ב

. )בעיקר לבתי מלאכה (יםונות לעסקים חדשישימגבלות העירייה במתן ר

96 תנועה ותחבורה–דוח מסכם


מוסדות ושירותי ציבור .7

כללי 7.1קובץ הארנונה של : ות ציבור בשכונת שפירא התקבלו ממספר מקורותנתונים על מוסד

יעוד סקר מבנים שנערך בשכונה ובמסגרתו צוין , )GIS(מערכת המידע הגיאוגרפית , השכונה

פני מרחב - ונתונים שהתקבלו מהאגפים השונים בעירייה לרבות פרישת המוסדות עלהמבנה

. מוסדות הציבור בשכונה מציג להלן את פרישת כלל 7.1איור . השכונה

מוסדות חינוך 7.2

מעונות וגני ילדים 7.2.1

). בחלקו הדרומי של הרחוב(מעון יום אחד הממוקם ברחוב ישראל מסלנט מצוי בשכונה

שניים , מהם שלושה שנים ממלכתיים, 3-5 גנים לגילאי 8נוסף לכך פועלים בשכונה עוד ב

מוסדות הציבורבפרישת (. ד שלושה המשתייכים לחינוך העצמאיממלכתיים דתיים ועו

גן ילדים נוסף אינו מזוהה ויש להניח כי הוא . גני ילדים7 מצוינים רק 7.1המוצגת באיור

אף - יש לציין כי על).קשור לזרם החינוך העצמאי וטרם אותר כמוסד חינוכי פעיל בשכונה

מחוץ ש מבוטל של ילדים המתחנכים בגנים קיומם של גני הילדים בשכונה ישנו היקף לא

- כ).יפו-אביב- עיריית תל-נתוני מנהל החינוך, מהילדים לומדים מחוץ לשכונה 25% (לשכונה

חלקו של גם . לומדים במוסדות החינוך הקיימים בשפירא3-5 מילדי השכונה בגילאי 75%

.פרישת מוסדות הציבור בשכונת שפירא. 7.1איור



ה משתייכים לזרם מילדי השכונ37% - כך למשל כ.חינוך העצמאי בשכונה אינו מבוטלה

נוסף לגני הילדים המצוינים לעיל ישנם בשכונה עוד שני ב. חינוכי דתי ממלכתי או דתי עצמאי

). דרום אמריקאיתהקהיל(גני ילדים המשרתים את אוכלוסיית העובדים הזרים

חינוך יסודי ועל יסודי 7.2.2

, ממלכתי דתי) 'ו-'א(יסודי בית ספר , ס שרשים"בי: יסודייםשני בתי ספר בשכונה קיימים

מוסדות . והוא שייך לחינוך העצמאי) 'ח-'א(בית ספר יסודי וחטיבת ביניים , ס בית יעקוב"ביו

לזרם החינוך הדתי ועל כן רבים מילדי השכונה לומדים משתייכיםהחינוך היסודיים בשכונה

רחוב (ליק בית ספר ביא : הקיימים באזורמחוצה לה בבתי הספר היסודיים ממלכתיים

מציג להלן את התפלגות הלומדים בשכונה 7.1לוח ). קרית שלום(ס רמז "ובי) העליה

. ומחוצה לה

.ס יסודי לפי זרם ומיקום"התפלגות תלמידי שכונת שפירא הלומדים בבי .7.1לוח

זרם בית הספרהתפלגות התלמידים

לומדים מחוץ לשכונה לומדים בשכונה

0% 40% ממלכתי

ס ביאליק"י בב35%

ס רמז" בבי41%

א" לא לומדים בת22%

26% ממלכתי דתי100%

ס שרשים"בי0%

30% עצמאילא ידוע כמה מהם לומדים בבית הספר שבשכונה

וכמה לומדים מחוץ לשכונה

לא ידוע מיקום בתי הספר 0% 4% ערביים

- - 100% כ"סה . 2003יולי , יפו-אביב-עיריית תל, מנהל החינוך:מקור

מחוץ על כן לומדים התלמידים בבתי ספר , חינוכי על יסודיבשכונת שפירא אין כל מוסד

תלמידי השכונה . מחוצה לה) 17%(וכל היתר ) 83%(אביב -מרביתם לומדים בתל. לשכונה

: וקה הבאהפי החל-לומדים במוסדות חינוך על יסודיים מהזרם הממלכתי והדתי חרדי על

לומדים בבתי ספר על יסודיים 42% - מהתלמידים ממלכתיים דתיים או חרדים ו44%

פי - מציג להלן את התפלגות תלמידי שכונת שפירא בגילאי על יסודי על7.2לוח ממלכתיים

נראה כי .זרם המוסד החינוכי ומיקומו



.י לפי זרם ומיקוםיסוד-ס על" התפלגות תלמידי שכונת שפירא הלומדים בבי.7.2לוח

אביב- הלומדים מחוץ לתל% אביב- הלומדים בתל% זרם בית הספר

2 40 ממלכתי

5 20 ממלכתי דתי

0 2 ערבי

8 11 חרדי

1 4 מיוחד

1 6 לא ידוע

17 83 כ"סה 2004מרץ , יפו-עיריית תל אביב, נתוני מנהל החינוך:מקור

בריאות ורווחה 7.3 . מבנה אחד של קופת חולים כללית ומרבית השירותים מסופקים מחוץ לשכונהפועלבשכונה

כך למשל שירותי טיפת חלב ניתנים מחוץ לשכונה צפונית לתחנה המרכזית ובשכונת קריית

,על אף העובדה שאוכלוסיית השכונה זקוקה לתמיכה בתחום הרווחה. שמדרומהשלום

בכדי לסייע לתושבים ולהקל על מצוקתם פועל . אינם נגישיםם המסופקים לתושביהשירותים

להורים וילדים הממוקם במתחם הצופים ומהווה ) שפירא קדימה(ד .ק.בשכונה מרכז ש

עיקר השירותים . מסגרת תומכת למסגרות הטיפוליות הקיימות כיום בקהילה ומשלימה אותן

רכז ו, אחות בריאות הציבור, פסיכולוג חינוכי, ציאליעובד סו: ידי המרכז הם -המתקבלים על

מנהל החינוך ומנהל השירותיים (אביב יפו - עיריית תל הםשותפים לפרויקט. קידום נוער

. אביב- תל"וויצו") פרויקט שפירים(משרד הבינוי והשיכון , )החברתיים

מוסדות דת 7.4פני -שים כבתי כנסת ופרושים על מבני ציבור המשמ27סקר המבנים שבוצע בשכונה איתר

מצומצם בפועל היקפם .שכונהב בתי הכנסת תלעיל מציג פרישש 7.1איור . מרחב השכונה

חלק מבתי הכנסת שזוהו במסגרת הסקר היו מבני .בהשוואה לנתון שהתקבל בסקר המבנים

ניכרת ככלל .מגורים שהומרו לבתי כנסת ולא בכל המקרים מדובר במבנה ציבורי מוגדר

תופעה של הקמת בתי כנסת בכל רחבי השכונה במבנים ארעיים וזאת נוסף לבתי הכנסת

בשכונה . ריבוי בתי הכנסת בשכונה מלמד על גידול האוכלוסייה הצורכת שירות זה. הקיימים

. קיים גם מקווה טהרה



מוסדות דת נוספים הקיימים בשכונה הם אלה המיועדים לקהילת העובדים הזרים

שתיים מהן ממקומות ברחוב סלמה ואחת , שלוש כנסיות במדובר . ם בשכונההמתגוררי

. בשדרות הר ציון

חברה וקהילה 7.5המשמש כמוקד עיקרי למרבית הפעילות ) ברחוב ישראל מסלנט(ס "בשכונה פועל מתנ

ס מתקיימת פעילות מידי יום "במתנ. הקהילתית והתרבותית המתקיימת בשכונה, החברתית

במתחם הציבורי של בית ספר שרשים נמצא מבנה תנועת . ל שכבות האוכלוסייהעבור כל

ס השכונתי "בשכונה פועל מועדון לקשיש הממוקם בסמיכות למתנ. הצופים הפועל השכונה

הענות אוכלוסיית הקשישים הינה מצומצמת בעיקר בשל קשיי נגישות . ברחוב חכמי ישראל

. למועדון

שטחים פתוחים 7.6הפרושים , דונם35 -נאמד בכ) גנים ציבוריים וגני משחק( השטחים הפתוחים הירוקים היקף

ניתוח מפת שימושי וייעודי . דונם זמינים ונגישים לציבור33מהם , פני כל מרחב השכונה-על

מורה כי ישנם שלושה מוקדים משמעותיים ) לעיל7.1ראה איור (הקרקע בשכונת שפירא

נוסף להם מצויים גנים קטנים ורצועות ירק . ם כשטח ציבורי פתוחמבחינה תפקודית המוגדרי

מציג להלן את מצאי השטחים הפתוחים 7.2איור . פני מרחב השכונה-הפרושים על

מדור גנים , ע "כפי שהתקבל מאגף שפ, הקיימים ומתוחזקים בשכונה) הירוקים(הציבוריים

-ים אלה הם השטחים המטופלים עלהשטחים הפתוחים המצוינ. אביב-ציבוריים בעיריית תל

כיוון שפעולת פיתוח והקמת גנים מתבצעת באופן שוטף ישנם גנים שאינם . ידי העירייה

אך בפועל קיימים כיום בשכונה ומתפקדים כגנים , א"מזוהים כשטחים פתוחים על גבי התצ

יוון זאת כ, ניתן לזהות שטחים פתוחים נוספים שלא נתחמו7.2באיור . פתוחים לציבור

. שמדובר בשטחים פתוחים פרטיים שאינם עומדים לרשות הציבור

ר שטח " מ5 -המכסה הנורמטיבית המקובלת לשטחי ציבור ברמה המקומית מתייחסת ל

נמצא כי ). 2000, תדריך תכנון להקצאת שטחי ציבור,משרד הפנים(פתוח נגיש וזמין לנפש

-מהמכסה הנורמטיבית ועומד על כסך השטח הציבורי הפתוח לנפש בשכונת שפירא נמוך

. בהתאם לזאת יש לאתר ולפתח שטחים פתוחים נוספים לרווחת הציבור. ר לנפש" מ4.3

בהשוואת המצב הסטטוטורי המייעד שטחים פתוחים לשכונה לעומת המצב בפועל המציג

כך למשל אחד המוקדים שהוגדר ,את השטחים הפתוחים הקיימים בשכונה עולה פער

, )חכמי ישראל לסמטת חכמי ישראל' קטע בין רח(ית כשטח ציבורי פתוח בנוי ברובו סטטוטור

מציג את 7.3איור . ולמעשה במקום שטח ציבורי פתוח בנויים מבני מגורים ומוסדות ציבור

.האזורים בהם קיים פער ובלוח המצורף לו מצוין הייעוד המקורי לעומת השימוש הנוכחי



. פרישת השטחים הפתוחים הציבוריים בשכונת שפירא .7.2איור . 2003דצמבר , מדור גנים ציבוריים, ע"אגף שפ, אביב- עיריית תל:מקור

יעוד 'מס מקורי

שימוש בפועל

מגורים פ"שצ 12

פ"שפבחלקו יםמגור

מבנה 3 ציבור

גן(פ "שצ )סטרנסקי

מגורים פ"שצ 4 פ"שצ מגורים 5 פ"שצ מגורים 6

.בפועלשימושם שהוגדרו סטטוטורית לבין פ"שצהשוואת .7.3איור



תנועה ותחבורה .8

כללי 8.1מערכת : ובכלל זהפרק זה עוסק בסדרת נושאים תחבורתיים הקשורים בשכונה ובסביבתה

, מערכת הרחובות הפנימית, עירונית הראשית העוברת בשכונה ובגבולותיההתחבורה ה

תחבורה ונתוני הנתונים שהתקבלו מסקר חניה שבוצע בשכונה ה .מצב החניה ברחובותו

נוסף לנושאים אלה במסגרת סקר משקי הבית נאספו ב .ציבורית העוברת בשכונה ובסביבתה

. מתגוררים בשכונהנסיעה של התושבים הההרגלי לנתונים הקשורים

מערכת תחבורה עירונית ראשית 8.2אליהם ניתן לגשת ישירות , שכונת שפירא גובלת בשלושה צירי תחבורה עירוניים ראשיים

:מהשכונה

. מסלולי עם שלושה נתיבי נסיעה בכיוון-דו, רחוב עירוני עורקי–דרך קיבוץ גלויות

. עם שני נתיבי נסיעה בכיוון, מסלולי-דו, רחוב עירוני עורקי–ציון -שדרות הר

.מסלולי עם שני נתיבי נסיעה לכיוון- רחוב עירוני דו–דרך שלמה

כמו גם יציאה אל , צירי תנועה אלה מספקים גישה אל מערכת הרחובות העירונית הראשית

קיימים מספר פרוייקטים תחבורתיים מתוכננים לשיפור מערכת הרחובות . נתיבי איילון

:כוללים, ני"שחלקם כרוך בפיתוח נדל, פרוייקטים אלה. קית הראשית של העירהעור

. לכל אורך חזית השכונה, ציון-בשדרות הר) צ"נת(התקנת נתיב תחבורה ציבורית בלעדי .א

מתחם הקונגרס הוא פרוייקט . הרחבת דרך שלמה במסגרת פיתוח מתחם הקונגרס .ב

. בינוי הממוקם מצפון לדרך שלמה-פינוי

").גשר המכנסיים"באמצעות (י חיבורה מזרחה עם דרך ההגנה "רוג דרך שלמה עשד .ג

:חמישה צמתים מרומזרים מקיפים את השכונה

ישראל מסלנט' רח–צומת דרך קיבוץ גלויות

רחוב מסילת ישרים–צומת דרך קיבוץ גלויות

שדרות הר ציון–צומת דרך קיבוץ גלויות

שדרות הר ציון–צומת דרך שלמה

רחוב לבנדה–צומת דרך שלמה

מערכת הרחובות בשכונה 8.3רחוב : רשת עם שלושה רחובות מאספים במרכזה, בעיקרה, מערכת הרחובות בשכונה היא

מוצג מדרג הרחובות בשכונה . שדרות חכמי ישראל ורחוב ישראל מסלנט, מסילת ישרים



רחוב חכמי (מסלוליים -בות דומרחו, רוחב הרחובות בשכונה משתנה.8.1באיור להלן

שכונה הואב רצועות הדרך של מרבית ןרוחב. מטר ופחות10ועד רחובות ברוחב , )ישראל

. מטר12 -כ

. מדרג הרחובות בשכונת שפירא .8.1איור

בחינה . ברחובות העורקיים המקיפים את השכונה, כצפוי, נפחי התנועה הגדולים מתרכזים

אין תנועה עוברת משמעותית , רחוב ישראל מסלנטאת להוציא , של דפוסי הנסיעה מראים כי

שדרות חכמי , הרחובות עם נפחי התנועה הגבוהים ביותר הם רחוב מסילת ישרים. בשכונה

מציגים להלן את נפחי התנועה בשעות 8.2 ואיור 8.1 לוח .ישראל ורחוב ישראל מסלנט

נפחי התנועה מראה כי אין במערכת תבחינ. ונת שפיראהשיא ברחובות המאספים בשכ

המקור להפרעות לזרימת , מאידך. הרחובות השכונתית בעיה של קיבולת תחבורתית

ופעילות של פריקה וטעינת ) להלן' ר(התנועה נובע מגורמים אחרים כגון חניה בלתי חוקית

.סחורות בתחום הרחוב

חד סטריות רחוב מאסף רחוב עורקי

מרומזר. צ רחוב משולב רחוב מאסף



. שלושת הרחובות המאספים בשכונת שפירא נפחי התנועה בשעות השיא ב.8.1 לוח

צ"שעת שיא אחה שעת שיא בוקר כיוון נסיעה רחוב מסילת ישרים 340 370 לצפון 430 90 לררום חכמי ישראל 120 160 למערב 110 80 למזרח

590 200 לררום ישראל מסלנט .2002יוני , סקר תנועה וחניה:מקור



).2003, יולי(נפחי תנועה בשכונת שפירא . 8.2איור



חניה 8.4 :ממחסור במקומות חניה משתי בסיבות, באופן כללי, שכונת שפירא סובלת

במספר רב של מגרשי המגורים אין חניה בתחום המגרש וכל החניה מתנהלת ברצועות . א

.הדרך הציבוריות

שדרות הר ציון ודרך קיבוץ גלויות אל תוך, גלישה של חניה מעסקים בדרך שלמהישנה . ב

.השכונה

המהווה מטרד ודוחקת את , המחסור גורם לחניה במקומות אסורים וחניה על המדרכות

בנוסף קיימת בעיית פריקה וטעינה של סחורות אל חנויות . הולכי הרגל אל מסעת הכביש

.לת ישריםבחזית המסחרית של רחוב מסי

מציג להלן8.3איור . 8 לפרק 1מסוכם בנספח , י צוות תכנית האב"שנערך ע, חניההסקר

כפי . את הרחובות בהם נצפתה חניה על המדרכות כתוצאה מחוסר במקומות חניה ברחוב

שדרות הר ציון , מקומות חניה ברחובות הסמוכים לדרך שלמהב קיים מחסור, שניתן לראות

ללא חניה זמינה , רחובות אלה מאופיינים בפעילות מסחרית לאורכםה שלוש.וקיבוץ גלויות

על פי תקן , מן הראוי לציין כי חישוב כולל של החניה הדרושה בשכונה .בכמות הנדרשת

מראה כי ישנם מספיק מקומות חניה , והשוואתו למספר מקומות החניה הזמינים, החניה

.מוגדרים אך איננו מאפיין את כל הרחובותבאזורים , כאמור, החוסר מופיע. בשכונה



.מצאי חניה בשכונת שפירא: 8.3איור 2003יולי , מ"סביבותכנון בע, סקר חניה:מקור



תחבורה ציבורית 8.5דרך קיבוץ על (הי מספר רב של קווי אוטובוס העוברים בשולי"שכונת שפירא משורתת ע

עם תחנות לאורך , במרכז השכונה17' בנוסף עובר קו אוטובוס מס). גלויות ודרך סלמה

דקות בשעות השיא ובתדירות 10 – 5 פועל בתדירות של 17' קו מס. רחוב מסילת ישרים

.קווים והתחנות באזור השכונהה את מציג להלן8.4איור . דקות בשעות השפל15 – 10של

כמו כן קיימות . מטר מהשכונה500 –ממוקמת כ ) ת"תמח(ס המרכזית תחנת האוטובו

, תחנת רכבת ההגנה. ציון-בשדרות הר) צ"נת(תכניות להתקנת נתיבים בלעדיים לאוטובוסים

תחנה זו ממוקמת על קו רכבת . ממוקמת במרחק הליכה מהשכונה, בתוואי נתיבי איילון

במסגרת פרוייקט הסעת ההמונים בגוש דן . ) בנימינה–קו רחובות (הפרברים במרכז הארץ

מתאר ה אושר בתכנית זה. עבור בשולי השכונהל) הקו הירוק(מתוכנן קו רכבת קלה

יכלול ויחבר את חולון עם צפון תל אביב, הקו הירוק). ' א23א "תמ(ארצית לרכבת הקלה ה

. דרך שלמה–ציון -תחנה בצומת שדרות הר

.אוטובוס בשכונת שפיראהמיקום תחנות .8.4איור

17קו

17קו

26קו

, 94, 93, 91, 41, 17קו 96, 173א', 86, 74, 73

, 94, 93, 91קו א', 86, 74, 73

173 ,96



בטיחות בדרכים 8.6תקבלו מהעירייה העלתה כי מספר התאונות בשכונה קטן שה נתוני תאונות הדרכים בחינת

כגון מעגל תנועה בצומת ישראל , בשכונה הותקנו מספר אמצעים להאטת התנועה. יחסית

מעגל תנועה נוסף מתוכנן בצומת . י ישראל חכמי לובלין ופסי האטה ברחוב חכמ–מסלנט

. מסילת ישרים–חכמי לובלין

הולכי רגל ורוכבי אופניים 8.7

המחסור בחניה . רמת המינוע הנמוכה בשכונה מחייבת מתן עדיפות לתנועת הולכי רגל

אם . בשכונה גורם לכך שהולכי הרגל נמצאים בתחרות קשה עם מכוניות על שטחי המדרכה

נגיע , בניה בלתי חוקית החודרת למדרכות ומכשולים אחרים, סיף לכך את פחי האשפהנו

.בהיבט התחבורתי, למסקנה כי הולכי הרגל הם המגזר המקופח בשכונה

יחידה רציפה אחתפ " כי קיימת רצועת שצמורהבחינה של המצב הסטטוטורי הקיים

מחוץ , נועה נוספים להולכי רגלאין בשכונה צירי ת. לאורך שדרות חכמי ישראל, בשכונה

.גם שבילי נסיעה לאופניים אינם קיימים בשכונה. לרצועות הכבישים

הרגלי נסיעה 8.8על מנת לאפיין את הצרכים , במסגרת סקר משקי הבית שולבו גם שאלות בנושאי תחבורה

ת יציאה שע: ארבעת הנושאים העיקריים שנבחנו במסגרת הסקר היו. של תושבי השכונה

להלן . מטרת הנסיעה ואמצעי הנסיעה, יעד גיאוגרפי, )לנסיעה עיקרית שבוצעה יום קודם(

:הממצאים

שעות יציאה מציג את 8.5 איור . בבוקר09:00 – 07:00) כצפוי(השעות בהן מתבצעות רב הנסיעות הן

.התפלגות שעות היציאה של תושבי השכונה

0

5

10

15

20

25

( %ם (

עיוסנ

1 3 5 7 9 11 13 15 17 19 21 23שעת נסיעה

התפלגות שעות . 8.5 איור .היציאה של תושבי השכונה



יעדי נסיעהיעדי הנסיעה של כרבע מהנסיעות הוא מרכז ואילו , נסיעות מתבצעות בתוך השכונהכרבע מה

, מהנסיעות כל אחד כוללים את צפון תל אביב5% -יעדים אחרים בהיקף של כ .אביב-תל

. מציג להלן את התפלגות יעדי הנסיעה של תושבי השכונה8.6 איור .שוק הכרמל, חולון, יפו

.י הנסיעה של תושבי שכונת שפירא התפלגות יעד .8.6 איור

מטרת הנסיעה מציג להלן 8.7 איור .)12% –כ (וקניות ) 54% –כ (מטרת רב הנסיעות היא עבודה , כצפוי

.את התפלגות מטרת הנסיעה של תושבי השכונה

0

5

10

15

20

25

30

(%ם (

עיוסנ

צפון ת"א

מרכז ת"א

יפו חולוןשוק הכרמל

ר"ג שכ' שפירא

יעד גיאוגרפי

0

10

20

30

40

50

60

(%ם (

עיוסנ

עבודהבילוי

טיוללימודים

קניותרפואית

סידורים

ביקור חבר/משפחה

לשכת עבודה

חיפוש עבודה

מועדון לקשיש

בית כנסת

מטרת התפלגות . 8.7 איורצבא .הנסיעה של תושבי השכונה



אמצעי הנסיעהבאוטובוס נסיעה - ציבוריתהתחבורה ה איבשכונה הביותר אמצעי הנסיעה הדומיננטי

מציג להלן את 8.2 לוח). 22%(רכב פרטי ב ונסיעה, )25%" (הליכה ברגל", )37%(

. התפלגות אמצעי הנסיעה בקרב תושבי השכונה

.ת שפירא אמצעי הנסיעה בקרב תושבי שכונ הנסיעות לפי התפלגות.8.2לוח

אחוז משתמשים אמצעי נסיעה 37% אוטובוס

25% ברגל

22% רכב פרטי כנהג

6% רכב פרטי כנוסע

5% הסעות/מונית

5% אופניים . 2003יולי , מ"סביבותכננון בע, סקר משקי בית:מקור

.לא בהכרח בכלי רכב, המונח נסיעה מתייחס לתנועת אדם ממקום למקום:הערה

מצב התנועה והחנייה בשכונה 8.9 .לשכונה יש שירות תחבורה ציבורית טוב .א

מבחינת הנגישות למערכת הדרכים העירונית " במקום טוב באמצע"ת השכונה נמצא .ב

.הראשית

.אין בשכונה תנועה עוברת או גודש בצמתים .ג

טיפול בהולכי . מההיבט התחבורתי, הולכי הרגל מהווים את הקבוצה המקופחת בשכונה .ד

:הרגל חשוב ממספר סיבות

.רמת המינוע בשכונה נמוכה יחסית )1

ית הן בתוך השכונהכרבע מהנסיעות במשקי הב )2

.החלק הארי מתנועות אלה הן ברגל )3

ובמקומות בו הוא , העובדה כי המחסור בחניה בשכונה הוא תלויי מקוםיש להתמודד עם .ה

כמו כן . זמינות המדרכות לשימוש הולכי הרגלקיים הוא יוצר מצוקת חניה ומגביל את

. בטיחות בדרכים בשכונה היבטים הקשוריםעלהדבר משפיע

111איכות סביבה–דוח מסכם


איכות סביבה . 9

כללי 9.1ברמה ארצית מקיפות ובמערך דרכים , תחום השכונה וסביבתה מאופיינת בעירוב שימושים

. תחם התחנה המרכזית על המטרדים הסביבתיים הנגזרים ממנהלמ ה לרבות קרב,ועירונית

.בשלב ראשון נבחנו המטרדים הסביבתיים בתחום השכונה

ם מטרדים סביבתיי 9.2 מידע על . לזיהום סביבתי בשכונהי ראשוןפוטנציאלמקור העסקים הפועלים בשכונה מהווים

עלי פוטנציאל לזיהום מתקבל מתלונות המוגשות לבעלי עסקים מהרשות לאיכות בעסקים

מציג להלן את ריכוז המטרדים הסביבתיים 9.1איור . או מבקשות לרישוי עסקים/הסביבה ו

נראה כי עיקר המטרדים הם . 2002-2003י המידע הקיים לשנת פ-הקיימים בשכונה על

ופחות מטרדים של חומרים מסוכנים ) 30.23%(וזיהום אויר ) 55.8%(מטרדי רעש

הפרישה המרחבית של המטרדים תואמת את פרישת העסקים בשכונה ונראה ). 13.95%(

ל מסלנט וגולומב כי מרבית המטרדים מרוכזים בחלקה הצפוני של השכונה וברחובות ישרא

מרבית מטרדי הרעש הם מעסקי מזון הפרושים ברחובות . בחלקה המזרחי של השכונה

יש לציין כי המטרדים המזוהים מותאמים לנקודת זמן מוגדרת ואפשר כי בתקופת . השכונה

. זמן אחרת יתווספו או יפחתו המטרדים הסביבתיים בשכונה

פרישת.9.1איורהמטרדים הסביבתיים

,בשכונת שפירא 2002-2003 .

112איכות סביבה–דוח מסכם


כות למערך דרכים ארצי ועירוני והעובדה כי מתחם התחנה המרכזית מיקום השכונה בסמי

עוצמת הקול . גובל עם השכונה מעלים את מפלס הרעש מעבר לתקן המותר בשכונת מגורים

רעש מטוס סילון dB(A)150 מייצג רעש מרשרוש ואילו dB(A)10-150 , dB(A)10 נעה בין

נחשב לרעש dB(A) 70 -לרעש מפריע ונחשב dB(A) 60פי תקנות הרעש -על, בעת המראה

ברור הוא שטווח עוצמות הרעש ). 1992מניעת רעש , תקנות למניעת מפגעים (מזיק

שכונה ב הרעש את מפלסי מציג 9.2 איור .dB(A) 50-80 בשכונה נמוך יותר ונע בין

ו ואילdB(A) 55-60 ומראה כי בלב השכונה באזור המגורים מפלס הרעש נע בין, ובסביבתה

- עולה עוצמת הרעש ל) לוןיהגבול עם נתיבי אי(בגבולותיה ובמיוחד מדרום וממזרח לה

dB(A) 75עד(נוסף לכך זוהתה עוצמת רעש גבוהה יחסית . ומעלה dB(A) 70 ( ברחובות

. מסילת ישרים וקטע מרחוב חכמי ישראל, ישראל מסלנט

. בות בשכונת שפירא וסביבתה מפלסי הרעש בכבישים וברחו .9.2איור

113 מכלול הבעיות בשכונה–דוח מסכם


שינוי פנימיות מגמות .10

כללי 10.1 את הפוקדיםתפקודיים -תח את התהליכים הדמוגרפים והכלכלייםמנציג ומהפרק להלן

התהליכים מתייחסים לשינויים בזמן ובמרחב . השנים האחרונות25שכונת שפירא במהלך

. שחלו בשכונה

:מתבססים עלוי הפרק פיהם בנ-עלהנתונים

-המרכז למחקר חברתי(יפו -סקרים שבוצעו בשכונת שפירא מטעם עיריית תל אביב. 1

.1978-1979בשנים ) כלכלי

ידי העירייה והיה חלק מאוגדן נתונים על שכונות - על1983-1984סקר שבוצע בשנים . 2

.לייםוחברתיים כלכ, דמוגרפים, מאפיינים פיזיים-אביב יפו-ואזורים בתל

.1995מפקד האוכלוסין שהתקיים בשנת . 3

שהתקבלו מהמרכז למחקר חברתי 2001/1נתונים חלקיים הקיימים על השכונה לשנת . 4

יפו -אביב-כלכלי של עיריית תל

. ידי צוות התכנון- כפי שנאספו בסקר האוכלוסייה המדגמי על2003נתונים לשנת . 5

יתר , גבולות כפי שהוגדרו בעבודה זוהפי -שפירא עלמלבד הסקר המדגמי המתייחס לשכונת

פי -על) אזור התחנה המרכזית החדשה(מקורות הנתונים כוללים את נתוני השכונה וסביבתה

: יפו הכוללת את האזורים הסטטיסטים-שנתון הסטטיסטי של עיריית תל אביבשל הההגדרה

ויים קלים בהגדרות של גבולות חלו שינ1979-1983יש לציין כי בין השנים . 826, 821-824

. השכונה

תהליכים דמוגרפים 10.2 10.1בחינת איור . התהליכים הדמוגרפים מתייחסים לשינויים בגודל האוכלוסייה ובהרכבה

חלה 1983 משנת .1983 -ל 1979 בין השנים מגמת ירידה חדה באוכלוסייהמלמדת על

מגמות השינוי בהיקף משקי הבית . יםהתייצבות בהיקף האוכלוסייה למעט שינויים קל

אך מתונות יותר לאורך כל התקופה ,בשכונה תואמות את השינוי בהיקף האוכלוסייה

מציג את היקף האוכלוסייה ומשקי הבית ושיעור השינוי בתקופת השנים 10.1לוח . הנבחנת

עד תאם את מגמות השינוי באוכלוסייה) 10.1 לוח (ממוצע הנפשות למשק בית. הנבחנת

1995משנת . 1995 ויציבות עד שנת 1983 - ל1979דהיינו ירידה בין השנים , 1995שנת

ועד היום מסתמנת עליה בממוצע הנפשות למשק בית שאינה תואמת את מגמות הירידה

שינוי בהיקף האוכלוסייה המכאן שאין קשר בין . בהיקף האוכלוסייה ומשקי הבית בשכונה



יבות לירידה בהיקף האוכלוסייה בשנים האחרונות נעוצות ממוצע והסהבית הלגודל משק

. במקורות אחרים

. 1979-2003, שינויים בגודל האוכלוסייה ומשקי הבית בשכונת שפירא.10.1איור

. 1979-2003, אוכלוסייה ומשקי בית בשכונת שפירא.10.1לוח

1979 1983 1995 2003 7,997 8,505 7,827 10,606 אוכלוסייה

2,352 3,271 3,010 3,421 משקי בית

3.4 2.6 2.6 3.1 ממוצע נפשות למשק בית . אביב- מפקדי אוכלוסין ושנתוני עיריית תל:מקור

ממוצע והם הבית ה בשכונה דומים למגמות המסתמנות בגודל משק הריבוי הטבעינתוני

ובממוצע הנפשות למשק בית מגמת העלייה המזוהה בריבוי הטבעי . נמצאים במגמת עליה

. שהתקיימו בהתהליכי הגירה שלילייםלא תרמה לגידול היחסי באוכלוסיית השכונה בשל

1998ואילו בשנת , )לכל אלף נפש (1 שיעור הריבוי הטבעי היה 1983נמצא כי בשנת כך

על תופעת ההגירה השלילית בשכונה). לכל אלף נפש (6.9 -עלה שיעור הריבוי הטבעי ל

-1972בין השנים . 1978מצא במגמת ירידה מתמדת משנת הנ מאזן הניידותמניתן ללמוד

ומאופיין ( מאזן הניידות שלילי 1978וכאמור משנת , מאזן הניידות בשכונה היה חיובי 1978

בשנים . 1979-2002 מציג את מאזן הניידות בשכונה בין השנים 10.2איור ). בתנודות

מאזן ניידות , י של המאזן לערכים שלא זוהו קודם לכן בשכונההאחרונות עלה ערכו השליל

. 1983בשנת -40ערך של לעומת 2002 בשנת -95 שערכו

כתובת המגורים של המציין אתמנתון מתקבל מקור נוסף המלמד על ניידות האוכלוסייה

ררו נמצא כי שיעור התושבים שהתגו). מקור מגורים קודם (י חמש שניםלפנתושבי השכונה

0

2000

4000

6000

8000

10000

12000

1979 1983 1995 2003

שנה

ית בקיש/מיהסילווכא

משקי בית

אוכלוסייה

-35.57.9

-6.35

-13.6

7.9

-39.0



כי -על תושבים 81.4% - העידו כ1983בשנת , הולך וקטןחמש שנים גם לפני בשכונה

העידו על עצמם כי התגוררו 18.7% - רק 2003ואילו בשנת לכן בשכונה קודםוהתגורר

את התפלגות האוכלוסייה בשכונה בשנים ים מציג10.3 ואיור 10.2לוח . בשכונה קודם לכן

נראה כי ) 10.2לוח (פי הנתונים -על. רים לפני חמש שנים מקור המגולפי 1983-2003

העידו על עצמם חלק מתושבי השכונה כי כתובת מגוריהם הקודמת 2003 -ו 1995בשנים

. יש להניח כי מדובר בעולים חדשים ועובדים זרים שהגיעו לשכונה. ל"הייתה בחו

. 1978-2002, שפירא כללי בשכונת הניידות המאזן בהשינוי .10.2איור

,"פני חמש שניםשלכתובת המגורים "פי - התפלגות תושבי השכונה על.10.2לוח 1983- 2002 .

1983 1995 2003 18.7 57.0 81.4 )שכונת שפירא(אותה כתובת

25.2 7.5 12.8 אביב-כתובת אחרת בתל 38.3 5.8 5.8 אביב-כתובת אחרת מחוץ לתל

17.8 29.7 0 ל "כתובת בחו 100 100 100 כ "סה . יפו-עיריית תל אביב, כלכלי- המרכז למחקר חברתי:מקור

-120-100

-80-60-40-20

0204060

1978 1983 1998 2002

שנה

ליכל

ת דוניי

זן מא

0102030405060708090

1983 1995 2003

שנה

%ב-

ה כונהש

בי ושת

אותה כתובת

אחרת בת"א

אחרת מחוץ לת"א

בחו"ל

לפני שמגורים הכתובת "פי -התפלגות תושבי השכונה עלהשינוי ב . 10.3איור

. 1983-2003, חמש שנים



חלקה היחסי של האוכלוסייה הותיקה בשכונה הלך כי מורות 10.3המגמות המוצגות באיור

-אביב ומחוץ לתל-כניסה של תושבים חדשים משכונות שונות בתלובמקביל החלה , וירד

כאמור עולים חדשים , ל " מסתמנת כניסה של תושבים מחו90 -קראת שנות הכמו כן ל. אביב

הירידה החדה באוכלוסייה כפי . 2000 -והיקפם קטן לקראת תחילת שנות ה, ועובדים זרים

נבעה מהגירה שלילית של תושבים 1983 - ל1979 לעיל משנת 10.1שהוצגה באיור

הליכים של קליטת עליה וכניסה של מהשכונה ובשל העובדה כי בשנים אלה טרם החלו ת

המשיכה כמוצג לעיל מגמת העזיבה של תושבי 1983גם לאחר . עובדים זרים לשכונה

הגיעו ממדינות זרות ומאזורים שאך במקביל חלה כניסה של תושבים חדשים , השכונה

עדות נוספת לעזיבת האוכלוסייה הותיקה של השכונה מוצגת . אביב ובארץ-אחרים בתל

נמצא במגמת ירידה ואילו חלקה שיעור משקי הבית עם אוכלוסייה קשישה לפיו 10.4באיור

30.6% - ל1979 בשנת 23.1% -הלך ועלה מ) 25-44גילאי (קבוצת גיל הבינייםהיחסי של

). 10.4איור (מגמת ירידה מזוהה גם בשיעור משקי הבית עם ילדים . 2001בשנת

. 1979-2003שכונת שפירא , י בית עם קשישים וילדים שיעור משק.10.4 איור

ולעובדה כי חלק משמעותי מההגירה לשכונה התרחש בעקבות , שלעילבהמשך לדברים

בשיעור האוכלוסייה הלא החל מאמצע שנות השמונים חל גידול מתמיד , כניסת זרים נמצא כי

ברובה של היאה זו אוכלוסיי. כיום23.7% - ל1983 בשנת 0.60% - בשכונה מיהודית

חל שלמרות הגידול . פים המתגוררים בשכונה"מיעוט ממנה של משתונראה כי עובדים זרים

ועד היום 90 - מאמצע שנות ה,בחלקה של האוכלוסייה הלא יהודית המתגוררת בשכונה

אוכלוסייה ישראלית מסתמנת האטה בכניסת תושבים זרים לשכונה ועליה בחלקה היחסי של

נמצא כי מרבית .אביב ומחוצה לה-יעה אל השכונה משכונות שונות בתל המגותיקה

.)46%( ילידת הארץ היא לשכונה בחמש השנים האחרונות ההאוכלוסייה שהגיע

05

1015202530354045

1979 1983 1995 2003

שנה

ית בשק

מוריעש שיעור משק בית עם

ילדים

שיעור משק בית עםקשישים



תפקודיים -תהליכים כלכליים 10.3 10.5איור . זיהוי התהליכים מתאפשר בניתוח שוק המגורים ותמהיל השימושים בשכונה

-1979נוי בשיעור השטח הבנוי למגורים ושיעור יחידות הדיור בין השנים השימציג להלן את

חלה עלייה בשיעור יחידות הדיור 90 - ועד אמצע שנות ה70 -נראה כי מסוף שנות ה. 2002

חלה ירידה ונראה כי 2002 ועד שנת 80 -מגמה זו השתנתה מאמצע שנות ה, בשכונה

י של שטח המגורים מתוך כל השטח הבנוי בשיעור יחידות הדיור ויציבות בחלקו היחס

. בשכונה

. 1979-2002, שינויים בשוק המגורים בשכונת שפירא .10.5איור

האומנם היקפם הכולל של יחידות המגורים נמצא בירידה אולם חלקם היחסי בהשוואה

היחסי של חלקו. 2000 - ועד תחילת שנות ה90 -לשימושים אחרים עלה מאמצע שנות ה

השימוש למגורים גבוה ומלמד על מעבר משכונה המאופיינת בעירוב שימושים לשכונה

- ההופכת יותר ויותר לשכונת מגורים רגילה בה עירוב השימושים הולך וקטן מאמצע שנות ה

מציג להלן את השינויים בתמהיל השימוש בכלל יחידות הדיור בשכונת 10.6איור . 90

. 1979-2002שפירא בשנים

0%

10%

20%

30%

40%

50%

60%

70%

80%

1979198319952002

שיעור יח"ד למגורים שיעור השטח למגורים



. 1979-2002, שינויים בתמהיל השימוש ביחידות הדיור בשכונת שפירא.10.6איור

נמצא במגמת ירידה מתונה ) תעשיה ומלאכה(שיעור יחידות הדיור המשמשות לחרושת

קיימת 90 -מאמצע שנות ה. 2002 בשנת 13.7% - ל1979 בשנת 26.5% -מ, לאורך השנים

הכולל " (אחר"וחלה עליה קלה בשימוש , שירותיםהמסחר והשימושי בה גם מגמת יריד

יש להניח כי חלק מיחידות הדיור שהתפנו ממגורים ). ושימושים לא מוגדרים, יחידות אחסנה

מציג 10.7 איור ". אחר"משמשות לאחסנה ולשימושים הנופלים תחת הקטגוריה של שימוש

כאמור את התהליכים , תואמותגמות אלהמ. תעשייתי עזוב בשכונהה דוגמא למבנ

. בתפוסת המגורים בשכונהוירידהמאזן ניידות השלילי -הדמוגרפים שהתרחשו בשכונה

דירות שהתפנו כתוצאה מעזיבת תושבים התאכלסו בדיירים חדשים מרביתם עובדים זרים

) ול הדירהלרוב של פיצ(ויש להניח כי בחלק מהדירות התבצע שינוי פנימי , ועולים חדשים

ועל כן גם אם בפועל נעשה שימוש ביותר מיחידת מגורים אחת אין על כך כל , ללא דיווח

לדוגמאחלק מהדירות יצאו מכלל שימוש ולא עברו כל שיקום ושיפוץ ראה. עדות ברשומות

. ואחרות עברו שינוי משימוש למגורים לשימוש אחר , 10.8איור

, מבנה תעשייה עזוב .10.7. איור טורי זהב ' ברח

, מגורים נטוש מבנה .10.8. איור . ד"ראב' ברח

0102030405060708090

1979 1983 1995 2002

שנה

ושימש

פי ל"דיח

ר עושי

מגוריםחרושתמסחרשירותיםאחר



נמצא כי מאמצע . את המגמות המזוהות קשור בשיעור בעלות הדיורנתון נוסף המסביר

.53.5 - ל67.1 - ירד שיעור בעלות הדיור בשכונה מ90 - ועד אמצע שנות ה80 -שנות ה

מאמצע שנות .בשנים אלה הגיעו עולים חדשים לשכונה ומרביתם התגוררו בשכירות חופשית

אך עדיין נמצא , 59%ור בעלות הדיור לכדי עלה במקצת שיע) 2003נתוני ( ועד היום 90 -ה

. מרבית השוכרים הם עולים חדשים ועובדים זרים. בשיעור נמוך בהשוואה לנתון המקורי

מבין התושבים שהגיעו 48%נמצא כי ) 2003(מנתוני סקר משקי הבית שבוצע בשכונה

סביר את נתון זה מ.לשכונה במהלך חמש השנים האחרונות מתגוררים בדירה בבעלותם

60% -עוד נמצא כי כ. 2003 - ל1995העלייה הקלה בשיעור בעלות הדיור בין השנים

ומרביתם הגיעו משכונות , 23-45מהתושבים שהגיעו לשכונה בשנים האחרונות הם בגילאי

יש להניח כי אטרקטיביות . נשואים 44% - מהם רווקים ו46%, אביב ומחוצה לה-שונות בתל

ה מושכת אליה אוכלוסייה צעירה ובגילאי הביניים ולא רק עובדים זרים מחירי הדיור בשכונ

זוהי בדבר חדשה שיש בה כדי לאתר את הפוטנציאל הגלום בשכונה ולעודד . ועולים חדשים

. המשך פיתוחה וחיזוקה

סקר בניתן למצוא ) מלאכה ומסחר, תעשיה(הסבר למגמת הירידה בהיקף העסקים בשכונה

לפיו המניעים לצמצום הפעילות העסקית ) 2003, סקר עסקים(שכונה ה בשנערךהעסקים

, בשכונה קשורים בהעדר תמיכה מצד הרשות לקידום תעשיות ומלאכות הפועלות בשכונה

בנוסף לתקופת המיתון הפוקדת את , זאת.ובשינוי כללי המסתמן בשכונה ממלאכה למגורים

למעשה רבים . על העסקים בשכונהבשנים האחרונות ומשפיעה באופן ישיר גם המדינה

מבעלי העסקים הצהירו כי חלה פגיעה באופי התעשייתי של השכונה ועובדת התדרדרות

. למקום אחראת מקומםהשכונה גורמת לעסקים רבים להעתיק

מארג התהליכים והשלכותיהם 10.4גים את המארג מד.10.10שילוב התהליכים שתוארו לעיל לכדי מארג אחד מוצג באיור

תפקודיים והשלכותיהם -הקשר הקיים בין התהליכים הדמוגרפים לתהליכים הכלכליים

חלק מהם קשורים זה בזה וחלק , התהליכים המוצגים מחולקים לשלושה פרקי זמן. הכוללות

תהליכי ההגירה השלילית ועזיבת . קודמתמאפיינים פרק זמן נתון ללא קשר להתפתחות

הובילו לשינויים בשוק 80 - ועד אמצע שנות ה70 -שנות ההאוכלוסייה הותיקה מסוף

עליה בהיצע הדירות לשכירות , המגורים בשכונה באופן בו נוצר מלאי דירות פנויות למגורים

השפעות אלה הפכו את השכונה עד מהרה . ן למגורים"וירידת ערך הנדל, חופשית

המוקדמות התאפיינה 90 - הבשנות. לאטרקטיבית למגורים בעיקר עבור אוכלוסיות חלשות

שיכלו להתגורר , כניסה של עולים חדשים ומאוחר יותר הצטרפו אליהם גם עובדים זרים

יחד עם זאת החלו . בשכונה בשל מיקומה ורמת מחירי הדיור האטרקטיביים שהיא מציעה

ידי -פי מדיניות חיצונית שנקבעה על-להתגורר בשכונה משפחות של משתפי פעולה על



אך מגמת ההגירה השלילית , בתקופה זו עלה היקף האוכלוסייה בשכונה. ביטחון משרד ה

השכונה עברה שינוי בהרכב 90 - ועד אמצע שנות ה80 -למעשה מאמצע שנות ה. המשיכה

, עזיבת אוכלוסיית ותיקים וכניסה של צעירים ומשפחות בגילאי הביניים, האוכלוסייה ובאופייה

, ן בשכונה"ירידה בערכי הנדלהבתוך כך המשיכה מגמת . ים עולים חדשים ועובדים זרוכן

, תעשיות(התגברו תהליכי הפשיעה וההתדרדרות הפיזית ובמקביל החלה יציאה של עסקים

השכונה . בעקבות זאתדומיננטי יותר ויותר במקביל השימוש למגורים הפך ). מלאכות ומסחר

התגוררו בה תושבים מקבוצות . ת קהילתית והן מבחינה פיזי- נחלשה הן מבחינה חברתית

מקומות להאוכלוסייה החזקה עזבה , כזכור(במצב חברתי כלכלי נמוך , שונות ומזרמים שונים

מאמצע , התהליך הבולט שהתרחש בשכונה והשפיע על המתרחש גם בהמשך. )אחרים

היקף הפעילות התעשייתית ב בצמצום ניכר 2000 - ועד תחילת שנות ה90 -שנות ה

יחסי לשכונת מגורים רגילה עם מיעוט הופכת בדרך זו השכונה . בשכונהוהמסחרית

במיוחד עולים חדשים וחלה האטה בכניסת 90 -לקראת סוף שנות ה. שימושים אחרים

וכניסת , עובדים זרים בשל מדיניות כלל ארצית ועירונית המשפיעה גם על הנעשה בשכונה

הגיעה אל ש 23-44 ישראלית ותיקה בגילאי האוכלוסייה לשכונה מאופיינת יותר באוכלוסייה

האומנם מצבה הפיזי והחברתי של השכונה .אביב ומחוצה לה-השכונה משכונות שונות בתל

משנה אופייה יותר ויותר לשכונת מגורים יחד עם מיקומה שהיא אך העובדה , הינו מדורדר

וה פוטנציאל ואטרקטיביות המחירים למגורים בה מעודדים קליטה של אוכלוסייה המהו

. לחיזוקה ופיתוחה

יש לציין כי לא לכל התהליכים שהתרחשו בשכונה קיים הסבר ישיר וקשר בין היבטים

ארצית וכלל התרחשו בעקבות מדיניות ש ישנם תהליכים .תפקודיים-דמוגרפים וכלכליים

שפל הגאות וה על תקופות ה כך למשל מדיניות העסקת עובדים זרים השפיע.עירונית

והיא לא עובדה קליטת אוכלוסייה ערבית הינה .ס עובדים זרים ומשפחותיהם בשכונהבאכלו

באשר לצמצום היקף התעשיות והמלאכות בשכונה מדובר .בגדר תהליך התפתחותי טבעי

במדיניות , והם קשורים במיתון כללי במשק מגמת עזיבהבמשתנים רבים שהשפיעו על

ולא רק בהתדרדרות השכונה ובנטישת העסקים בשל , המיסוי של העירייה ובמשתנים נוספים

. מצבה

מתקיים. השכונה עוברת שינויים המתרחשים במקביל ועד היום90 -למעשה מסוף שנות ה

קבוצה . מתחלקים לשתי קבוצות ללא קשר בניהם ה תהליך קליטה של תושבים חדשיםבה

או /א ו"ות אחרות בתמשכונמגוריה את בוחרת להעתיק ש אוכלוסייה ילידת הארץ של אחת

מדובר בתושבים פועלים בעלי השכלה . לשכונת שפיראא "מערים ויישובים הקרובים לת

בניהם אפשרויות הוזלה של הוצאות , שבחרו להתגורר בשכונה מסיבות שונות, תיכונית

יש להניח כי . אביב-המחייה והקיום השוטף וכן קרבה למוקדי העבודה בשכונה ובתל

רים בעליה בשיעורי העוני בישראל שהובילו לניידות אוכלוסייה חלשה תהליכים אלה קשו



שכירות (מאזורים חלשים יותר לאזורים חלשים פחות ובכך אפשרו שיפור בתנאי המחייה

, בקרב נמנית גם אוכלוסייה חרדית. )קרבה למקורות תעסוקה(ובמציאת מקור פרנסה , )דיור

ינוך העצמאיים שקמו בשכונה ובזרם החינוכי עדות עקיפה לכך מתקבלת מנתוני מוסדות הח

אף היא מאופיינת באוכלוסייה הקבוצה השנייה. המועדף על משקי הבית לחינוך ילדיהם

הרואה ) בגילאי פריון(של סטודנטים ומשפחות " חזקה יותר"אוכלוסייה , ילידת הארץ

בקרב משקי . קבעבשכונה פוטנציאל לפיתוח ובוחרת בה כמקום למגורים זמניים או למגורי

, הבית הבוחרים בשכונה כמקום מגורים קבוע יש להניח שמזוהה הפוטנציאל הגלום בשכונה

ן "מבחינת ההיצע הקרקעי ואטרקטיביות המחירים שהיא מציעה בהשוואה למחירי הנדל

בדרך כך ישיגו עליה ברווחת הדיור ומגורים במיקום .אביב ובאזורי ביקוש סביב לה-בתל

-איור. ,ות לכך נמצאת בבניית בתים צמודי קרקע בצמידות למבנים ישנים ומוזנחיםעד. מרכזי

. מציג להלן דוגמא לבתי קרקע שנבנו בסמיכות למבנים ישנים ומוזנחים10.9

. בתים חדשים שנבנו בסמיכות לבתים ישנים.10.9איור

, כוחות רבים ומנוגדיםבשכונה כיום פועלים.הניתוח המוצג לעיל משקף מציאות סבוכה

אביב -הנהנים מהאטרקטיביות שלה בהשוואה לשכונות אחרות בעיר ולערים השכנות לתל

מחד מדובר באוכלוסייה חלשה במעמד . ן והמיקום הגיאוגרפי "בעיקר בתחום מחירי הנדל

יה ומאידך אוכלוסי,פים"עובדים זרים ומשת, רובם פועלים ישראלים ,כלכלי נמוך-סוציו

צעירה מהמעמד הבינוני השואפת להתגורר בשכונה וליהנות מהאטרקטיביות שלה

. המאפשרת עלייה ברווחת הדיור במחירים השוואתיים נמוכים

התיבוניםחובות הלבבות



. מארג תהליכים והשלכותיהם- שכונת שפירא.10.10איור



מכלול הבעיות בשכונה . 11המזוהות בתחומים השונים כפי שהם ברובו על הבעיות ריכוז הבעיות המוצגות להלן מבוסס

מקורות נוספים לזיהוי הבעיות בשכונה התקבלו . שעלו עד כהעולים משורת הנושאים

תוצרים ה עם נציגי המשרדים השונים בעירייה וכן ים שקיימנומפגשבמסגרת סדרת

פי חלוקה נושאית -הבעיות מוצגות על. 5.11.03 -שהתקבלו במפגש הציבורי שהתקיים ב

. המקור לזיהוי הבעיהוציון

בעיות אובייקטיביות 11.1 .פי ניתוח נתונים סטטיסטיים ותהליכים מדידים- שזוהו עלבעיות אובייקטיביות הינן בעיות

. פי חלוקה נושאית-עלשזוהו בשכונה אובייקטיביות הבעיות ה מציג להלן ריכוז של 11.1לוח

. נת שפיראמכלול הבעיות האובייקטיביות בשכו. 11.1לוח

מקור תיאור הבעיה נושא

ועד היום80 -מאזן ניידות שלילי משנות ה

)חזקה יחסית(הגירה שלילית של אוכלוסייה ותיקה

ן למגורים ושימושים אחרים"ירידת ערך נדל

לוסיות חלשותאטרקטיביות מגורים עבור אוכ

ירידה יחסית בשיעור בעלות הדיור בשכונה

תהליכים ומגמות פנימיות בשכונה

)מוקדים לפשיעה, מבנים נטושים(דירות ובתי עסקי פנויים

סקר ואיסוף

ניתוח , נתונים

תהליכים

)אין סימני התחדשות(היקף מצומצם של התחלות בנייה

בשכונה מוגבלים לרכישההביקושים לדירות חדשות יתן מופנות לשכירותומרב

ממחירי 50% -מחירי הדירות בשכונה נמוכים ביותר מ א"הדירות בת

ביקושים נמוכים לשטחים מסחריים ומחירי המכירה וההשכרה נמוכים באופן משמעותי ומשתווים למחירי

בנוסף אין בניית שטחים חדשים למסחר. הדירותהעדר רישום קושי במכירה ורכישה של יחידות מסחר בשל

מוסדר בטאבובאזור הדרום מזרחי של השכונה מרבית החלקות במושה

ואינן מוסדרותע נמוכה ואינה תואמת את "ד המותרות בתב"כמות יח

מחלקים דירות חדשות לדירות קטנות (הביקושים והצרכים )4לאחר קבלת טופס

ן "נדל בשכונה

, בין השאר, שוק המכירה וההשכרה של בתי עסק רדום מגבלות העירייה במתן רישוי עסקבשל

סקר ואיסוף


תהליכים



המשך .11.1לוח


זליגה על חשבון זכויות דרך לשטחים ציבוריים בעיית הגדרה גבולות באזור המושה

המשך ן "נדל

בשכונה דוגמת הרחובות –לא מופקעים ) חומים(שטחים ציבוריים

. יה והתיבוניםפלקיר

סקר ואיסוף


תהליכים

ידי -תפוסים על(קיפוח הולכי רגל מבחינת שטחי מדרכות אין שבילים להולכי רגל). פחים ושאר מטרדים, חניה

יישום תכנון , חכמי ישראל דורש שיפור-צומת מסילת ישרים . למעגל תנועה

, ות חנייהאזורים מוגדרים בשכונה סובלים מהעדר מקומ . גורם לחניה פראית באזורים אלה

תנועה ותחבורה

. העדר שירותי תחבורה ציבורית נאותים בתוך השכונה

סקר ואיסוף

נתונים

מרבית הכבישים בשכונה ישנים

ואו שבור ובחלק מהרחובות /מחצית מהמדרכות במצב ישן אין מדרכות

במספר רחובות בשכונה אין כלל תאורה

סקר ואיסוף

תשתית נתונים

הינציג העירי כות ביוב עקב חלוקת דירות קריסת מער

חברה קהילה וכלכלה

כלכלי נמוך-השכונה מאופיינת במעמד סוציוסקר ואיסוף

נתונים

שונות רבה בין האוכלוסיות בשכונה יוצרת פערים בין התלמידים

דתיים -מסתמנת מגמת מעבר ממוסדות חינוך ממלכתיים לחרדים חלק גדול –אל התלמידים בשכונה בירידה מתמדת פוטנצי

. מהילדים לומדים מחוץ לשכונה

חינוך

) עולים חדשים, עובדים זרים, פים"משת(אוכלוסיות מיוחדות זקוקות לתגבור לימודי עברית

נציג עירייה

קיימת תופעה של פלישה לשטחים ציבוריים

ם מבחינת אחוזי בנייהמבני ציבור כלל לא מנוצלימוסדות ושירותי מועדון לקשיש לא מצליח לאגד קשישים בעיקר בשל קשיי ציבור

נגישות


פיצול דירות להשכרה, חריגות בנייה למגורים אכיפה

פתיחת עסקים ללא רישוי נציג עירייה

ניתוח עליה בשיעור האוכלוסייה הלא יהודית בשכונה תהליכים

זריםתופעת שנאת

פים "משתועובדים עובדים זרים אינם לוקחים חלק בפעילות קהילתית מחשש זרים

מהמשטרה




סובייקטיביות בעיות 11.2המועסקים בה ואנשי , ידי תושבי השכונה-בעיות סובייקטיביות הן בעיות המזוהות על

ד הוא האח: שני מקורות עיקרייםבסיס על זוהוהבעיות הסובייקטיביות . שירותים למיניהם

וכןסקר משקי הבית שאפשר התייחסות של התושבים לנושאים שונים הקשורים בשכונה

. ר בעיות יחד עם תושבי השכונהינועד בין השאר להגדו 5.11.03 -ב, מפגש ציבורי שהתקיים

. שזוהו בשכונה לפי חלוקה נושאיתסובייקטיביות הבעיות את ה מציג להלן 11.2לוח

. ות האובייקטיביות בשכונת שפירא מכלול הבעי.11.2לוח


עסקים נפגעים בשל תדמית שלילית והתדרדרות השכונה

העדר תמיכה מהרשויות לפעילות עסקי תעשיה ומלאכה בשכונה

ה פגיעה ישיר-שינוי אופי השכונה ומעבר ממלאכה למגורים בעסקים

הזנחה והעדר תחזוקה פוגעים ישירות בפעילות העסקית בשכונה

ן "נדלעסקי

ופעילות עסקית

פגיעה באטרקטיביות המקום

בעלי עסקים

בשכונה

העדר שירותי תחבורה ציבורית נאותים בתוך השכונה

ישנם רחובות שחובה להתקין בהם פסי האטה לנסיעה ברכב

תושבים

תנועה )מפגש ציבורי (בעיקר (ה יוצרים קשיי נגישות עומסי תנועה סביב השכונ ותחבורה

)לעסקים

בעלי עסקים

בשכונה

מרבית הכבישים בשכונה ישנים

ואו שבור ובחלק מהרחובות /מחצית מהמדרכות במצב ישן אין מדרכות

במספר רחובות בשכונה אין כלל תאורה

כונה בעיות בלחץ המים בש-התיישנות מערכת הביוב והמים

תשתית

העדר פתרונות ניקוז, שיטפונות והצפות בחורף

תושבים

)מפגש ציבורי(

ניתוק וניכור בין אוכלוסיות דתיות לחילוניות

ילדי השכונה חשופים לסמים ולפשע

חברה קהילה הפשיעה בשכונה מתגברת וכלכלה

תושבים


העדר מוסדות חינוך ותרבות עבור כל הזרמים

לקהילה ) ובעיקר חינוך(נדרשת תוספת מוסדות ציבור חרדית-הדתית

מתקני משחק ומוקדי מפגש בשכונה, העדר שטחים פתוחים

מוסדות ושירותי ציבור

הגינה הציבורית החדשה בשליטת האוכלוסייה הערבית

ושביםת






מצב הניקיון הכללי בשכונה ירוד, נוי זבלתדירות נמוכה בפי

, בשכונה קיים מוקד לא מבוקר לפינוי זבל ופסולת בניין המשאיות המגיעות לצורך פינוי הפסולת מהוות מטרד רעש

מטרדי לכלוך ורעש מתעשיות ומלאכות קיימות בשכונה

מטרד רעשמפעל למחזור בקבוקים ממוקם בשכונה ומהווה

מטרדי רעש מבתי קפה

מטרד רעש בקרבה למחלף חיל השיריון

מטרדים ותחזוקה

מיקום מגרש הגרירה על רחוב ישראל מסלנט מהווה מטרד

תושבים


העדר פעילות אכיפה בשכונה ובמיוחד פיקוח משטרתי

בשכונה פועלים ללא היתר בתי קזינו

פעילים והמשטרה לא פועלת די בשכונה קיימים בתי בושת לסגירתם

אכיפה

אין כל פעילות של משמר אזרחי

תושבים


פלישת אוכלוסייה ערבית לבית האדום

פים בשכונה"האוכלוסייה נתונה בפחד בשל קיומם של משת

עליה בשיעור האוכלוסייה הלא יהודית בשכונה

מתחת לגשר הולץ) מחוסרי דיור(ם זרים ריכוז של עובדי

פים "משתועובדים זרים

אין התייחסות של משרד הביטחון לנעשה בשכונה עם פים"משת

תושבים


חזויות בעיות 11.3 11.3 לוח. פי שינויים צפויים בשכונה-מגמות ועלתהליכים ופי ניתוח -בעיות חזויות אותרו על

. שאיתפי חלוקה נו-עלשזוהו בשכונה חזויות הבעיות את המציג להלן

. בשכונת שפירא בעיות חזויות .11.3לוח

תיאור הבעיה נושא

המשך מאזן ניידות שלילי בשכונה

המשך הגירה שלילית של אוכלוסייה חזקה וקליטת אוכלוסייה שברובה היא חלשה

ן למגורים ושימושים אחרים"ירידת ערך נדל המשך

יביות מגורים עבור אוכלוסיות חלשותאטרקטהמשך

תהליכים ומגמות פנימיות בשכונה

עליה בהיקף הדירות הנטושות והמוזנחות




תיאור הבעיה נושא

התגברות הקושי במכירה ורכישה של יחידות מסחר בשל העדר רישום מוסדר בטאבו

מרבית החלקות (באזור הדרום מזרחי של השכונה קשיים בהשגת פיתרון )מושה ואינן מוסדרותב

בשל מגבלות העירייה , בין השאר, שוק המכירה וההשכרה של בתי עסק רדום במתן רישוי עסק

ן "נדל בשכונה

המשך זליגה ופלישה לקרקע ציבורית

החרפה בתנאים של הולכי הרגל בשכונה תנועה ותחבורה

ללא אכיפה והסדרי תנועה תמשך חנייה פראית באזורים שונים בשכונה

כלכלי נמוך-המשך מעמד סוציו

התגברות מתחים והיריבויות בין קבוצות האוכלוסייה חברה

קהילה המשך התדרדרות השכונה והתגברות הפשיעה וכלכלה

ריבוי מוסדות עצמאיים והמשך בריחת תלמידים למוסדות חינוך אחרים בעיר חינוך ומחוצה לה

)עובדים זרים, ערבים, יהודים(פערים בחינוך בין אוכלוסיות שונות בשכונה

תכנית אב שפירא - פרקים 11-1

Presentations & Public Speaking