ישראל עירונית 2050 27.2.2013

2050ישראל עירונית תכנית פעולה וכלים לחיזוק הערים בישראל

סיכום שלושת הימים הראשונים לגיבוש בתהליך 2050תכנית ישראל

T.O.C. - Theory of Change


'קבוצה ד 'קבוצה ג 'ב קבוצה 'א קבוצה

אלא )העיר אינה נתפסת כערך

לכן ( הכפר נתפס כערך –להיפך

אין מדיניות לאומית לעירוניות

אין אלטרנטיבה מציאותית

–למגורים איכותיים בעיר

במחיר אטרקטיבי

קל מדי . היעדר התהוות מתמדת

שלא ניתן " סגורים"להקים מקומות

להיכנס ולשנות אותם ולאפשר להם

ללא מימדיותערים חד . להתפתח

.עירוב שימושים

מרכז לא . חוסר זהות של מקום

.הפרדת שימושים. מוגדר

העדפת החדש תמיד על פני

.הקיים והישן

נדה וכלים לעירוניות 'אין אג

אין קו מנחה . בתכנון

'קהילתיות וכו, לשירותים

החלטות מתקבלות רנדומלית

אין מספיק . היעדר מרחב ציבורי

אפשרויות בחירה , מורכבות עירונית

היעדר . שמאפשרות חיבורים וקשרים

".נראטיב מקומי"

היעדר תפיסה משותפת של

עירוב תרבויות ביחס . עירוניות

מרחב ציבורי רדום . לנושא

.והעדפת היבדלות

תפיסה ריכוזית של השלטון

המרכזי וניסיון להתמקצעות לפי

משאבים /תחומי סמכות/נושאים

.של משרדי הממשלה

אין התייחסות בתכנון לגורמים

כלכליים , סביבתיים, חברתיים

.ומוניציפאליים

קל . רפלקס ההקמה וכיבוש הקרקע

קשה –מידי להקים מקומות חדשים

בישראל להיכנס לתוך מרקם קיים

.ולשנות

בניה חדשה על חשבון השקעה

. בקיים

אינו " העיר"התוצר התכנוני

מותאם למשתמש הסופי על סוגיו

('הנגשה וכו, חברתית, כלכלית)

אין . היעדר מפגש אקראי "הוגי עיר"היעדר . קיים פער בין חלום למציאות

. לגיטימציה למגוון

פועלים כל הזמן -אין למידה

.באותו אופן

העושר הפרטי על חשבון המרחב .כולם מדברים על כולם

. הציבורי

אין צמיחה מכלילה ומיצוי נכסים

.מקומיים יחודיים

ריכוז בעיות הקיימות בערים ובעירוניות בישראל


חסמים לשינוי 'ד קבוצה 'קבוצה ג 'ב קבוצה 'קבוצה א

.ריכוזיות יתר של השלטון המרכזי "תפיסת קרקע"

ערים חד –היעדר התהוות מתמדת

.מימדיות

וחינוך . אין חינוך לעירוניות מגיל צעיר

.ליתרונות שלה

חיי משפחה

".בכפר"

חוסר מודעות לתפקיד התכנון בהבניית

.חברה

. העדפת החדש על פני התחדשות

חוסר כבוד לקיים

יוצר –חברת מהגרים חסרת שורשים

גם כאשר העולים מגיעים . בילבול

מתרבות עירונית

תלות כלכלית של

.התכנון

ראשי רשויות לא רוצים תושבים בגלל

.שיקולים כלכליים

אין מספיק ידע בקרב –היעדר ידע

.'ראשי רשויות וכו, מקבלי החלטות

גם כשמצליחים לגבש תרבות עירונית

נתקלים בחוקים ותקנים שמקשים –

.על מימושה

שיתוף ודיאלוג

.עם תושבים

ולא " ממלכות"סיסטם התכנון הבנוי על

וחוסר במחויבות . תכנון אינטגרטיבי

הגורמים במערכת לעבודה עם החברה

.האזרחית ותהליכים

הוליסטית –היעדר ראיה אינטגרטיבית

חוסר יכולת . אינטרדסיפלינרי –

מצד שני . להתמודד עם המורכבות

עות"התעסקות בכללים קטנוניים ותב

אף . היעדר אחריות למרחב הציבורי

השקעה במרחב . אחד לא אחראי לה

גם כאשר היא נעשית אז –הציבורי

.יש העדפת הרכבים

י מובל "ממ

משיקולים

.כלכליים

:תרבות

.מגורים בעיר1.

העדפת החדש על ישן2.

.חוסר נכונות ללמידה3.

, בקרה, הקצאת משאבים למחקר4.

.ותכנון ארוך טווח, הערכה

, אין כללים ברורים מהי עיר טובה

עם גמישות –היעדר מדיניות והנחיות

נדרשת ועם מתן אוטונמיה לערים

.לשנות

הערים נוצרו כאוסף שכונות ולא

.כמארג עירוני אחד

, בין הנושא התכנוני –היעדר סימביוזה

.הסביבתי, הקהילתי

חיים בעולם של גדרות בין היתר

.משיקולי בטחון


: החזון

העירוניים ישראל קיימת עדיפות לחיים במדינת , לשירותיםמרבית לכל אדם נגישות המאפשרים

.שעירוניות במיטבה יכולה להציע, להזדמנויות וליתרונות


:מטרת העל

קיימת הכרה רווחת שהעירוניות הינה ערך קיומי 1.

העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה מתמדת2.

עולם התכנון מקדם עירוניות3.

מוסדות המדינה מקדמים ומתעדפים עירוניות4.

ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם איכות חיים עירוניים5.

במדינת ישראל מתקיימת מדיניות ברורה ומנגנוני יישום המבטיחים לערים את היכולת לפתח עירוניות

. בת קיימא עבור מגוון האוכלוסיות בישראל

:מטרות המשנה


מטרות

תוצרים מחוללי שינוי.

אוכלוסיית היעד.

בטווח הקצר ובטווח הארוך –מדדים להצלחה.

המטרות והתוצרים המחוללים שינוי בשקפים הבאים נעשה החיבור בין

לחלק מהתוצרים ניתנו ומספר דוגמאות לממדים . באוכלוסיית היעד

.שינויבאפשריים המצביאים על הצלחה

שנים 5עד -נעסוק באיתור מדדים להצלחה בטווח הקצר במפגש הרביעי

.על מנת לגבש תכנית פעולה וכלים העשויים לחולל שינוי , ובטווח הארוך


בציבור כי חיי היומיום של מרבית תושבי ישראל רווחת הבנה . הפנמת העירוניות כהכרח קיומי לחברה בישראל 1.1 .נושא העירוניות במקום גבוההציבור מדרג את ביסודם ועל כן ומטרופוליניהינם בעלי אופי עירוני שלישימגזר , עירייה', מערכת חינוך פורמאלית ובלתי פור, תקשורת, ציבור רחב: יעדאוכלוסיית • (בחמש שנים 10%שיפור של )בסקר דעת קהל על העדפות דיור –העדפה לחיים עירוניים •

.הגדרת חיזוק העירוניות כיעד לאומי 1.2 כים וראשי ערים"ח, ממשלה: אוכלוסיית יעד•

מוסדות המדינה רואים עצמם אחראים לכך שהתושבים זוכים לערים אשר מעניקות לתושביהן רמת שירותים 1.3

.ותרבותיות למימוש הפוטנציאל הגלום בהם כפרטים וכקהילה, חברתיות, גבוהה לצד הזדמנויות כלכליות עריםכים וראשי "ח, ממשלה: אוכלוסיית יעד• שנים 5תוך . אימוץ תקן נגישות בתחבורה ציבורית לעומת תקן נגישות לרכב פרטי •

.חינוך לעירוניות בקרב הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות 1.4 מגזר שלישי, משרד החינוך: אוכלוסיית יעד•

קיימת הכרה רווחת שהעירוניות הינה ערך קיומי1.

דוגמא למדד -בירוק


:הכשרה והשתלמויות 2.1 .מערכת הכשרה ראשונית לתכנון לעירוניות באקדמיה ולבעלי מקצוע

.גם למקבלי החלטות שאינם במקצוע( השתלמויות)מערכת הכשרה מתמשכת שמעדכנת בידע חדש , משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, מ"משרד רוה, משרד האוצר, ג"מל, אקדמיה: אוכלוסיית יעד•

.15-פורום ה, מים"מפע טווח קצר. חיוב אנשי מקצוע בלימודי המשך לעירוניות כחלק מהרישוי שלהם•

:קיימת מערכת מחקר ופיתוח אשר 2.2 . ידע תיאורטי קיים ולהשמשתמפתחת כלים ושיטות להטמעה

. בוחנת את מידת הצלחתם של פרויקטים ולומדת אותם .מגבשת עבור עולם התכנון כלים ומדדים להערכת עירוניות

. מחלקת מענקי מחקר לאקדמיה לצורך העמקת הידע 15-הפורום , מים"מפע, מרכז השלטון המקומי, הפנים, מ"רוה, משרד האוצר: אוכלוסיית יעד•מהתקציב שלהם למחקר במסגרת 2%כל משרד מהמשרדים הממשלתיים הרלוונטיים מעביר לפחות •

.שנים 5הרשות הלאומית לפיתוח העירוניות תוך

וצריכים להיות המנהיגים התיאוריה לפרקטיקה בעלי תפקידים בשירות הציבורי הם המתווכים בין 2.3 .בתחומם

האוצרמשרד , נציבות שירות המדינה, ראשי ערים: אוכלוסיית יעד• בעלי תפקידים בשירות הציבורי נמדדים בסקר של אנשי מקצוע אחת לשנה•

.נשמר ומפרההפער בין התיאוריה העירונית והפרקטיקה המקצועית 2.4 חברה אזרחית, הקהילה המקצועית, ס לתכנון"בי: אוכלוסיית יעד•

העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה מתמדת2.



:התכנון הלאומית תומכת בעירוניותמערכת 3.1

:מדיניות 3.1.1התקנים ותקנות המדיניות , חוק התכנוןלרבות ,((2.2)בהתאם לכלים ולמדדים )תכנון לאומית שתומכת בעירוניות מדיניות

. הקרקעית אזרחיתחברה , כים"ח, (דגש מינהל תכנון)פנים , ס"הגנ, תשתיות, תחבורה, שיכון, מ"רוה, אוצר: אוכלוסיות יעד• טווח קצר –בדיקה של כל התקנים והתקנות הרלוונטיים לתכנון ובניה ובחינת השפעתם על היכולת לפתח עירוניות • .טווח ארוך -שנים 10מהתקנים והתקנות שנתגלו עוברות שינוי תוך 50% •

:שיטה ומנגנונים 3.1.2

.להבדיל משיטת תוכניות מתאר, בלבד" כללי מדיניות"מוסדות התכנון מתכננים באמצעות . יעילים ומונגשים, תהליכי התכנון קלים להבנה

. כאמצעי לקיצור זמנים, מנגנונים להשתתפות הציבור ממוסדים ומובנים בתוך מערכת התכנון .עדיפות לתכנון ביחידות קטנות על פני פרויקטים גדולים

חברה אזרחית, כים"ח, (תכנון מינהלבדגש )פנים , ס"הגנ, תשתיות, תחבורה, שיכון, מ"רוה, אוצר: אוכלוסיות יעד•

:מערכת אישור תוכניות הבניה תומכת בעירוניות 3.2 .שגובשווהמדדים ותהליכים מוערכים לפי מידת תרומתם לעירוניות על בסיס הכלים פרויקטים

ממשלה, רשויות מקומיות ואזוריות, מוסדות תכנון: אוכלוסיית יעד•

המערכת והאנשים הפועלים בה . מתקיים איזון בין המערכת הקובעת מדיניות תכנון לבין המערכת המאשרת תוכניות בניה 3.3 . חשופים לדיון ציבורי פתוח ולבקרה ציבורית, (accountability)האחריותיות כפופים לכללי

חברה אזרחית, תקשורת, מבקר המדינה, כים"ח, ממשלה: אוכלוסיית יעד•




מקצועית ורגולטור למערכת קיים גורם אחד בעל סמכות לתכנון וחקיקה ואשר מהווה כתובת 4.1

.התכנון

הקמת גוף שיהיה סמכות מקצועית וירכז את המחקר בנושאי עירוניות ותקני התכנון ותהיה לו הסמכות •

.טווח ארוך –לעבוד מול מוסדות המדינה

.טווח קצר –יוזמה לחקיקה להקמתו של גוף כזה תוך שנתיים •

.אזוריים ומקומיים, הממשלה מבזרת את כוחה ומאצילה מסמכותה למינהלים מטרופולינים 4.2

.מקומיים-עלואזוריים מבצעים תיאום בנושאים מטרופולינייםמינהלים 4.3

.עירוניותחלוקת הנטל בין הרשויות וחלוקת המשאבים בין הרשויות נקבעות באופן המעודד 4.4

עירוניתתמחור משאבים וקרקעות נעשה בראיה 4.5

עריםכים וראשי "ח, ממשלה :אוכלוסיות יעד לכל הסעיפים•




:תחומים-תופסת את העירוניות באופן מערכתי וחוצההעירייה הערים רואות במרחב הציבורי וברחוב מרכיב יסודי היות ושם נוצרים מרבית . במוקדים העירונייםתוסס מרחב ציבורי 5.1

.החברתיות והתרבותיות, ההזדמנויות הכלכליות

.2020תושבים קיים מוקד עם מרחב ציבורי תוסס אחד עד 50,000-בכל ישוב עירוני מעל ל•

למטרות שונות ברחובות העיר , בזמנים שונים, שימושים במוקדים העירוניים מבטיחים נוכחות של אנשים שוניםעירוב 5.2 . ומצמצמים את התלות ברכב

. והליכתיתצפופה , בין היתר באמצעות רשת רחובות רציפה, נגישות גבוהה והוגנת לכולם לשירותים איכותיים ולהזדמנויות 5.3

ערים . ערים קיימות מתמלאות ומצטופפות ועל ידי כך מאפשרות לשירותים ולמסחר בעל ספי כניסה גבוהים להתקיים 5.4 .נמנעות מלהפשיר קרקע בתולית ומלפרוש תשתיות חדשות יקרות לתחזוקה

.השגה בכל אזורי העיר-בין היתר על ידי גיוון אופי הבינוי ושילוב דיור בר, מגוון ומפגש בין אוכלוסיות שונות 5.5

תכנון מוקדים עירוניים נעשה סביב אמצעי . אופניים והליכה, התנועה בערים מתנהלת בעיקר באמצעות תחבורה ציבורית 5.6 . העיר נמנעת מעידוד השימוש ברכב הפרטי באמצעות מדיניות חניה מפלה. התחבורה הציבורית

, שטחים פתוחים ומבני ציבור בתוך העיר זוכים לתכנון איכותי, מאידך גיסא. שטחים פתוחים מחוץ לעיר נשמרים מחד גיסא 5.7 . עם מספר רב של תושבים הנמצאים במרחק הליכה מהם

ציבוריתמעודדת יוזמות בקנה מידה קטן בכדי ליצור מעורבות ואחריות , הדמוקרטיה העירונית משתפת 5.8

.קיים חוק המחייב לשלב תהליך השתתפותי בתוכניות עירוניות תוך שנתיים•

. מחייה אותו ויוצרת תחושת גאווה מקומית של תושבי העיר, העיר מחזקת את המרכז הוותיק של העיר 5.9

.שנים 5תוך 50%-בתוך כל העיר מספר התכוניות להתחדשות מרכז העיר והשכונות הותיקות עולה ב•

.באופן התורם לזהות ולמיצוב העיר, עירוניים ואזוריים, שימור וקידום היסטוריה מקומית ונכסים ייחודיים, מינוף 5.10

ס לתכנון"בי, ים"חכ, משרדי ממשלה, עיריות: יעדאוכלוסיות •

כללי

יום ראשון

יום שני יום שלישי

ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם איכות חיים עירוניים5.



...מה צריך – 20.12מסמך מפגש פתיחה נתוח


בעיקר העדר – הבעייהמה


התמקדות בעירוניות ובתכנון –ההישגים הנדרשים

כללי

ראשון יום

יום שני

יום שלישי


השינוי המצופה בתוצרי משנה -היום השלישי בסדנא ובאוכלוסיות היעד


אוכלוסיית יעד שינוי תוצאות הצבעה תוצרים

מהיעדר מדיניות להגדרה כיעד ויצירת 15 לאומיהגדרה כיעד

מדיניות וכלים ליישום

ממשלה

ערים עם רמת שירות

.והזדמנויות גבוהה

תכנית / חזון. מדיניות לעירוניות לכל עיר 10

מגבלות ושותפויות/ הזדמנויות/ פעולה

מנהיגות

עירונית

קואליציה לעירוניות חיבור בין כמה מקומות 8 לעירוניותחינוך

אזורים/ לעירוניות

מגזר שלישי

מעבר מתפיסת המרחב הציבורי מזירה של 6 העירוניותהפנמת

מאבק לזירה של השתתפות ושותפות

הציבור הרחב



העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה 2. מתמדת

2050ישראל עירונית 2050ישראל עירונית תכנית פעולה וכלים לחיזוק הערים בישראל

בישראלהערים תכנית פעולה וכלים לחיזוק

תוצאות מטרות משנה

הצבעה

אוכלוסיית יעד שינוי

טיפוח מנהיגות

מקצועית בשירות

בציבורי

המדינה שירות נציגות 1. מסלול קידום תלוי עירוניות 13

מקומיותרשויות 2.

מערכת מחקר

ופיתוח

פ רב שנתית ממוקדת "מדיניות מו 11

עירוניות

משרדי ממשלה רלוונטיים 1.

עיריות גדולות2.

הכשרה

והשתלמויות

אנשי מקצוע בתכנון וניהול מיקוד תכנים והכשרה לאורך החיים 9

עירוני

העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה 2. מתמדת


תוצאות מטרות משנה

הצבעה


מערכת תכנון

לאומית תומכת

עירוניות

עירוניות סוגיה אזרחית ראשונה 22

בחשיבותה

(כלליתגישה ושינוי תפיסה שינוי )

, העוסקים בתחום התכנון

בעיקר משרדי ממשלה

ונבחרי ציבור

מערכת אישור

תכניות תומכת

עירוניות

אנשי המקצוע במערכת 1. (שינוי מצב)מדיניות עירונית 10

התכנון

ועדות 2.

יזמים 3.

אנשי מקצוע4.

מתקיים איזון בין

המערכת הקובעת

תכנון לבין מערכת

מאשרת

הטמעת המדיניות העירונית בכל 3

דרגי התכנון

כל מערכת התכנון 1.

ממשלה2.

ועדות מקומיות3.



תוצאות מטרת משנה

הצבעה


לעירוניות על יצירת סמכות

-ו 4.1הצוות חיבר מטרות )

4.5)

מ"רוהמשרד , ממשלה שינוי למוסדות עירוניות 12

בעיקר

והאצלת סמכות ביזור

מהממשלה לרשויות

הצוות חיבר . )המקומיות

(4.3 -ו 4.2מטרות

אוטונומיה עירונית בכפוף למדיניות 8

עירונית מקומית מוצהרת ופתוחה

ממשלה 1.

מקומיותרשויות 2.



ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם איכות חיים 5. עירוניים


תוצאות מטרת משנה

הצבעה


מרחב ציבורי תוסס

עם עירוב שימושים

שינוי הוראות תכנון 16

למעודדות עירוב שימושים

רשות מוניציפלית1.

עמותת מרחב כמייצגת חברה 2.

.אזרחית

דמוקרטיה

השתתפותית

קיום מגוון מסגרות 9

למעורבות הקהילה בעיצוב

החיים בעיר

מנגנונים מטווחים כמו מינהלים 1.

.קהילתיים

ארגונים והתארגנויות של קבוצות 2.

.אזרחים

חינוך לאזרחות -מערכת החינוך3.

.פעילה

שטחים פתוחים

בעיר

תכנית כוללנית בכל רשות 8

מקומית לרשת של שטחים

פתוחים

ארגוני שמירת טבע וסביבה ומנהל

.עירוניתכנון

ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם איכות חיים 5. עירוניים


–הנבחרים (בינתיים)

(הציבור הרחב). הגדרה כיעד לאומי -עירוניות

(מוסדות המדינה). טיפוח מנהיגות מקצועית בשירות הציבורי

(אנשי מקצוע). מערכת תכנון לאומית תומכת עירוניות

(ממשלה). יצירת סמכות על לעירוניות

(ערים). מרחב ציבורי תוסס עם שימושים מעורבים


27/02? מה במפגש הרביעי

סקירה של עבודת הקבוצה בסדנא עד כה.

(.ועדכוןחידוד )דיון על המטרות והתוצרים

בטווח הקצר ובטווח , גיבוש של מדדים להצלחה של שינוי

.הארוך בהתאם לתוצרים הנבחרים ולאוכלוסיית היעד

מיון ודירוג ראשוני של התוצרים מול המדדים הנבחרים

.לקראת בניית תכנית הפעולה ולעבודה בהמשך הפרוייקט

ישראל עירונית 2050 27.2.2013

Documents