2/11

בייסיק ונונ-בייסיק

.. בארץ אין דוגמאות טובות לערי קצה )אזור כמו הרצליה פיתוחedge city – Tyson Corner, Virginiaדוגמה להוא דוגמה, אם היה עיר בפני עצמו(.

אחוז.80-20היחס בין בייסיק לנונ-בייסיק הוא פחות או יותר

המבנה הכלכלי של הוא סיכום של שני התחומים הללו. התמחות של עיר מסוימת בתחום כלכלי ספציפי )מסחר, חרושת, כספים וכו'( נעשה הבסיס הכלכלי שלה. ההתמחות מנוצלת למיתוג, לדימוי של העיר –

ע"מ שכולם יידעו על קיומה וזה יתרום לאטרקטיביות שלה.

. היא יכולה רקתוכןאילת – עיר כמו אילת, שמתמחה בתיירות, לא צריכה למתג את עצמה כי יש לה להעצים את הדימוי שלה. לעומת זאת, ערים רבות מתחילות מהמיתוג לפני שיש לזה ממש בסיס.

התיירות באילת מכניסה כסף לבייסיק, אבל זה מחלחל גם לנונ-בייסיק של העיר.

חולון – במשך שנים היתה עיר עם דימוי בעייתי, במטרופולין ת"א. עם השנים, העיריה התחילה להכניס אלמנטים שאין באיזור, גם לא בת"א. היום נעשתה עיר תרבותית לילדים )יש בה מוסדות ציבוריים שהיינו

מצפים לראות בתל אביב(, וברגע שהבאז התחיל, היא העצימה אותו )פסלים, פסטיבלים וכו'(.

נתניה – מנסה למתג את עצמה כעיר ספורט. מיתוג לפני ה"בשר".

בת ים – משקמת, משפצת, מעלה ערכי נדל"ן. מנסה להיות אלטרנטיבה לתל אביב. מארחת אירועיםתרבותיים – ארכיטקטורה, עיצוב וכו'.

היכולת להוציא כסף מהמיתוג הזה, תורמת לבסיס הכלכלי של העיר.

גלובליזציה גורמת להעתקת הייצור למדינות המזרח הרחוק, ופוגעת בבסיס הכלכלי של העיר )מפעלשנסגר באופקים( – בסקטור הבסיסי. בסופו של דבר זה משפיע גם על הסקטור הלא בסיסי.

המכפיל הכלכלי

היחס בין משתנה כלכלי כלשהו למשתנה אחר נקרא מכפיל כלכלי.

במקרה שלנו, מדובר בהשפעה של הסקטור הבסיסי וגידולו על הכלכלה המקומית )נונ בייסיק(.

.לקחת מהמצגתחישוב המכפיל –

צריך לבחון לאורך השנים את ההשפעה של הסקטור הבסיסי על הלא-בסיסי. זה מה שיכול להרים עיר. כשעיר גדלה, עם הסקטור הבסיסי שלה טוב, מספיק מעט ממנו כדי לקיים אותה ואת הסקטור הלא

בסיסי.

תחום וגבולות השפעה

מהו תחום ההשפעה של עיר על הסביבה שלה? )לקרוא את תאורית המקומות המרכזיים של קריסטלר(

קצת קשה לדבר על זה כשמדברים על ערים במטרופולין גוש דן. אבל כשמדברים על ערים יותר מבודדות זה רלוונטי. יש בעיר אלמנטים שונים שמתרחשים בה, וכל אחד משפיע לטווח אחר. התיירות של אילת,

משפיעה עד קרית שמונה. לעומת זאת מוצרי בסיס באילת משפיעים רק עליה.

ישנו חיכוך/דעיכה עם המרחק. האנרגיה שנדרשת כדי לעבור מרחק מסוים – מאמץ, כסף, זמן. למשל –ה"רדיוס" מסביב למכולת/סופר של הלקוחות שמגיעים אליה.

)תובלה.3 )למשל שיחות טלפון, שזה גם סוג של אינטראקציה של עיר עם סביבתה(, 1גרפים מהמצגת – )טרמינלים תחבורתיים – מכונית לשדהת, עולה על4הוצאת דברים מהעיר – יותר יקר מהחזרה אליה(,

מטוס וכו'(.

במרחב של מספר ערים, איך נדע לאן כל אחת משפיעה? זה חשוב אם ערים רוצות לבנות משהו בשוליהן ולבנות על זה שיגיעו מאיזורים אחרים של העיר. צריך לדבר על איזורי אדישות – נקודה שבאמצע בין

ערים. אפשר לנצל את האיזור הזה ולבנות מרכז מסחרי ולנצל את האיזור.2תחומי השפעה של

ערים )בלי הרים, בלי2נוסחה לחישוב – חוק הגרוויטציה של ריילי )מהמצגת(. היא עוסקת במרחב נקי בין שיפוצים,, בלי ערים נוספות. הוא גם לא לוקח בחשבון את האטרקציות שבעיר הקטנה – אלא מתחשב רק

בגדלים של הערים.

אינטארקציה בינעירונית

היקף האינטראקציה בין ערים לא מחושב הפעם רק לפי הגודל, אלא גם לפי האטרקציות, היכולותהטכנולוגיות וכו'.

מודלים של מערכות ערים – מהמצגת.

'(– הבסיס של הבסיס. תאוריה חזקה. היא תלך ותדהה33תורת המקומות המרכזיים )קריסטלר, .1 בגלל ההתפתחות של האינטרנט. היום בשביל לקנות מוצר מספיק להזמין אותו מהאינטרנט ולא

צריך לצאת מהבית בכלל. אבל בגלל הצורך האנושי באינטראקציה זה כנראה יחזיק מעמד.

תורות המיקום – בעקבות המהפכה הכמותית. קבוצת תיאוריות העוסקות במיקום הפעילות הכלכלית במרחב. תיאורית המקומות המרכזיים כלולה בתורות אלה. היא מציעה דגם המשלב בין מדרג הגודל של

יישובים לבין ארגונם המרחבי. יש לה כמה הנחות יסוד – מקום מישורי, משכורות שוות וכו' – אחידותבתכונות. המודל המקורי היה עבודת דוקטורט שבחן את פיזור היישובים בדרום גרמניה.

נקודת המוצא של קריסטלר היא עיר כנקודת שוק לאיזור שסביבו.

סף כניסה – כמות האנשים שצריך שיבואו לקנות בשביל שזה ישתלם בכלל.

טווח מוצר – כמה תהיה מוכן לנסוע בשביל לקנות את המוצר. לכל מוצר יש "גמישות" – יש מוצריםשברגע שמתרחקים אין בכלל ביקוש. יש כאלה שהמוכר לא יהיה מוכן להוביל.

כניסה של מרכזים מאותו סוג לתוך טווח המוצר וסף הכניסה – תוביל להקטנת רווחים. אם טווח המוצרמתברר כגדול יותר מסף הכניסה – תוביל להגדלת רווחים.

(39,41התפלגות גודלי ערים )ג'פרסון וזיפף, .2מודל סופר אימפוזיציה.3דגם התפתחות קולוניאליסטי.4הדגם המרכנטליסטי.5

16/11

המקומות הראשונים הם מדינות, ואז ישנם22ברשימת הגופים בעלי העוצמה הכלכלית החזקה ביותר, גם תאגידים גדולים.

התאגידים הללו הם בעלי נכסים ברחבי העולם, מחוץ למדינת האם. זה מצביע על רמת הגלובליזציה שלהמדינה האם.

Global Cities

מתחילה אחרי מלחה"ע השניה. בעבר אמנם היו ערים גדולות, אבל ההשפעהglobal citiesהתופעה של היתה תחילתו של תהליך התפכחות70 ואילך. )בשנות ה70שלהן לא היתה עולמית. מתגבשות משנות ה

מרעיונות פוליטיים, עירוניים, כלכליים וכו'. היה מיאוס מממשל ופוליטיקה באופן כזה שגרם לגורמיםשונים לפרוץ החוצה וזה הוביל לתופעת התאגידים(.

הם לגבי תפקיד.world cities, global cities הוא לגבי גודל, ו mega citiesת"ל –

. מתאר ערים ש"יש להן הכל". לונדון, פריז, ניו יורק, טוקיוworld cities טבע פיטר הול את המושג 1966ב וכו'. גדולתן של הערים הללו היא היכולת להחליף כל פעם את העוצמה שלהן בהתאם לצורך )פוליטית,

כלכלית, תרבותית וכו'(.

. אי אפשר לחפש עוצמה דרך סחורה מוחשית, תעשיותglobal cities טבע ג'ון פרידמן את המושג 1986בוכספים – צריך לדבר על ידע והון )הכלכלה החדשה(. הייצור יכול להתבצע במקום אחר.

נקודות ריכוז וצבירה של הון בינלאומיהשתקפות של תפקודי השליטה הגלובאליים.)הן יעדי הגירה ראשיים )אין סולידריות חברתית, כולם נוודים ותיירים.יש בהן אי שוויון על בסיס כלכלי חברתי

מדוע בעידן של תקשורת מקוונת יש צורך בערים גדולות? הרקע לצמיחתן של ערי עולם:

.יצור מבוזר ומבנה ארגוני גדול וחדשני – צורך בניהול ריכוזי ומקצועי.מיקום ההנהלה מצביע על מיקום מועדף ותורמת לחיזוק המקום. ביצה ותרנגולת.הייצור נעשה מורכז ומצריך תשומות ממספר חברות – ובערים אלו נאספות התשומותידע ומקצוענות – אאוטסורסינג )הספקים מתמקמים בערים הגלובליות(, מספר גדול של אנשי

מקצוע מיומנים, רוכשים שירותים מקצועיים מקומיים. החברה מחזקת את העיר כי מספקתמקורות פרנסה.

ה"קריטריונים" להיות גלובל סיטי

צריך כמה תכונות בסיסיות שהן "סף כניסה" )שוחרת שלום, וכו'(.

Open city.עיתונות חופשית, שוק חופשי, קשרי חוץ חזקים יותר מקשרי פנים. אפשרויות מגוונות –

Lifestyle center.)איכות חיים )לוס אנג'לס, טורונטו –

Regional gateway.גישה למשאבים באזור, שפותחים דלת לאיזור שלם –

National leaderערים שמעצבות את הזהות הקולקטיבית של המדינות שלהן, הייצוג היחיד – שמאפשר להיכנס למדינה.

Policy hubs.)ערים שמשפיעות על השיח והמדיניות הפנימית והבינ"ל )וושינגטון, בריסל –

Platform citiesערים לאו דווקא גדולות, אבל עם מיקום אסטרטגי וקשרים בינלאומיים – )אמסטרדם, דובאי(.

:global citiesהיבטים חיוביים של

.השקעות של הון בינלאומי בעיר.העיר נעשית סמל. לא עוד עיר בתוך מדינה.'נמל תעופה, מרכזי כספים, העיר מתפתחת – תיירות עסקית, תרבות, השכלה, ערכי קרקע וכו!תעסוקהארכיטקטורה. ביטוי ויזואלי של הגלובליזציה. הארכיטקטורה כחלון ראווה, הבאת ארכיטקט בעל

שם לבנות משהו בעיר.

למשל, הלונדון דוקלאנד. שיפצו איזור של מחסנים והפכו אותו לאיזור עסקי בעל מאפיינים שלגלובליזציה.

היבטים שליליים:

.אנטגוניזם כלפי העיר שמרוכזת בעצמה. אין סולידריות בין העיר למדינה!קיטוב חברתי ותעסוקתי. אין מקום למעמד הביניים.)משיכת מהגרים )כי יש שפע תעסוקה לא מקצועית.'האליטה מעצבת דעת קהל, טרנדים וכו.)אליטה מנותקת )הם אזרחי העולם, לא אזרחי המדינה.נוף עירוני של משרדים.השחתת קווי רקיע ונוף של ערים מסורתיות

23/11

בשיעור הקודם דיברנו על השינוי בתיאוריות שעסקו בקיטלוג ערי עולם. מעבר ממוקדים לקשרים.

, וחומרי קריאה נוספים(.1986)באתר יש את המאמר של פרידמן –

פרידמן

התחיל לנתח ערי עולם, והתמקד במיקומם של תאגידים ובכוח עבודה. ניהול מתבצע86פרידמן – ב, וברור שהמשקל הוא של מיקום הניהול.Y והייצור מתבצע במקום Xבמקום

ערים מובילות, וחילק אותן לשתי קבוצות:30כך הוא הגיע לרשימה של

.)'ערי ליבה )המיינסטרים – צפון אמריקה, אירופה, יפן וכוערי ליבה למחצה / פריפריאליות למחצה )ערים מהמזרח, דרום אמריקה וכו' – במדינות

מתפתחות(.

במפת הערים, הוא ממקם את ארה"ב במרכז, ומציג את הערים בעלות ההשפעה הרבה ביותר בעולם.הוא גם מציג שם גדלים והשפעות של כל עיר, אבל גם מתייחס לקשרים ביניהן.

4כעבור מספר שנים הוא מעדכן את התיאוריה שלו – מפסיק להפריד לליבה וליבה למחצה, אלא מפרק לדגשים שונים של פעילות בערים, שהם יוצרים את ההיררכיה:

מרכזים גלובליים פיננסיםמרכזים רב לאומייםמרכזים לאומיים חשוביםמרכזים אזוריים

ערים שחזקות במספר תחומים, יזכו לדירוג יותר גבוה. אבל התפישה היא שאין צורך לחפש ערים ש"יש להן הכל", אלא ערים שחזקות בתחום חשוב אחד וזה מכניס אותן

לדירוג.

סאסן, טיילור )קשרים מול מוקדים(

דגש על קשרים ולא על תכונות – שרטוט הרשתות בין הערים.

האינדיקטור הטוב ביותר הוא שירותים יצרניים מתמחים וכוח עבודה)להשלים את זה מהמצגת!(

תחומים בולטים: רואי חשבון, פרסום, משפטים ופיננסים. ריכוז4שלהם בערים כלשהן מצביע על היותן ערי עולם.

)מהגרפים עולה שרואי חשבון מרושתים יותר בעולם משאר נותני השירותים – כנראה כי זה הכרחי שיהיה לך רו"ח במדינה בה אתה יושב, ושיהיה איש סודך. בתחומים

האחרים – אולי תעשה אאוטסורסינג(.

עפ"י נתונים מסוג זה, למחקר שמחלק לקבוצות אלפא, ביתא, גמא, דלתא.

תשומת לב: כל התיאוריות הללו העוסקות בערי עולם,

ובמגה-סיטיס מבטלות למעשה את הגבולות בין המדינות – יותר

אין משמעות למיקום של העיר.במדינה מסויימת

– אלפאfull service. 12-10.נקודות

– ביתאmajor world cities. 7-9.נקודות

– גמאminor world cities. 5-4.נקודות

– דלתאstrong evidence.פוטנציאל(. פה גם תל אביב נמצאת(

ב"משלוש העוצמה" אנחנו רואים שארה"ב, אירופה, אוסטרליה ומעט במזרח הן היחידות שמשחקות תפקיד – זה כשמדברים על מדינות. אבל במפת ערי

העולם התמונה שונה לגמרי – ערים מפוזרות גם במדינותשאין להן השפעה כמדינות.

יש פערים דומים )בזעיר אנפין( בתוך מדינות מפותחות – פריז שונה מאוד מצרפת וכו'. אבל מבחינת רמת החיים

יש בסופו של דבר יישור קו. במדינות המתפתחות – במגה סיטיס באמת יש רמת חיים שאנשים מחוץ להן לא

יכולים להשיג.

2004 טיילור,

קטגוריזציה לפי תפקידים עולמיים ספציפיים )בניגודלקשרים ולמקומות וכו'(.

יש ערים שיש להן הכל, יש כאלה שיש להם תפקידיםספציפיים. הוא ניסה למיין אבל בצורה קצת נוקשה.

חלוקה לגלובליות ולעולמיות, מגדיר נישות ומדרג אתהערים בהתאם.

. FP (foreign policy) מחקר של ה

קטגוריות – 5 מדדים ומחלק אותם ל24משקלל

עסקיםהון אנושיחילופי מידעתרומה תרבותיתקשרים פוליטיים

הדירוג נעשה גם בנפרד בכל קטגוריה, וגם בסופו של דבר נותן ציון סופי.

ברשימת הגלובל סיטיס, יש נציגות אדירה למגה סיטיס של מדינות מתפתחות.

תשומת לב שבכל אחד מהמחקרים הללו ובסוגי הקיטלוג – יש בעייתיות בנתונים. במהימנות שלהםובאובייקטיביות של המחקרים.

היום אפשר לבדוק לפי רוחב פס, לפי תנועת נמלי תעופה וכו'.

תל אביב כעיר גלובלית

יש פריסה גדולה יותר של משרדי פרסום בתל אביב )לעומת ירושלים(, כנ"ל בתחום עריכת הדין

וראיית החשבון.

מועסקים בערים – בירושלים יש יותר מועסקים בתחום המנהל הציבורי, בריאות, חינוך. בתל

אביב – בפיננסים וכו'.

בירושלים ממש מרגישים את "טביעת האצבע" של הניהול הממשלתי – תמיכה בחינוך, בעמותות וכו'.

מעבר לזה יש את התחום של תמיכה במהגרי עבודה ובקהילה ההומו לסבית )שכמובן מסביר

פנים יותר בתל אביב מאשר בירושלים(.

הפתיחות הזאת היא חובה כדי להיכנס למשחקהגלובלי. ולכן ירושלים לעולם לא תשתתף בזה.

מעבר מהעידן התעשייתי לפוסט תעשייתי )לעבור למתן שירותים(, היא זו שמרימה ערים. ערי נמל שלאמצליחות להסתגל למצב.

באמריקה. העירdying מופיעה ברשימת הערים ה2008דטרויט כדוגמה – זוהי עיר של תעשיית רכב. ב . וזה בעקבות התפתחות1920. ואז מתחילה התדרדרות והיא מגיעה לאוכלוסיה כמו ב1950גדלה עד

תעשייתית של הרכב – פחות ידיים עובדות, פחות נתמכי תעשיית המכוניות, מיסוי גבוה, אבטלה.

מטרופולין

מוגדר בעזרת תפקודים, מראית של פעילויות. אפילו לא חייבים להיות באותה סטייט )כמו מטרופולין ניו יורק(. האזורים העירוניים השייכים למטרופולין לא בהכרח רציפים פיזית אבל

קשורים כלכלית, עם זיקה בעיר מרכזית אחת. )והוא גם יישא את שמה(מרחב הבחירה – בוחרים היכן לגור ואפשר לעבוד באזור אחר, תרבות באזור אחר וכו' – והכל

בתוך המטרופולין.מטרופולין – הגדרה – מרחב אורבני של מספר יישובים עצמאיים )ונמצא בו גם אזורים חקלאיים

ושטחים פתוחים(.יש במטרופולין חופש ניידות והתמקמות לפי העדפות ויכולות כלכליות )לא חייבים לגור בתל

אביב, אבל עדיין אפשר לגור בסביבתה וליהנות ממהיצע שלה(..קיימת שונות בין מטרופולינים באזורים שונים בעולםהמבנה הטיפוסי של המטרופולין הוא טבעות. החלוקה לטבעות היא לפי הקשרים של העיר

בטבעת כלשהי מול העיר המרכזית.המבנה החברתי של המטרופולין – כל מה שיש בעיר המרכזית יש בגדול גם במטרופולין

)המטרופולין הוא "מכונת מיון"(. כל עיר מתמיינת אחרת מבחינה כלכלית-חברתית, ובעירהמרכזית יש עירוב כלכלי-חברתי. אפשר "לנחש" את הפיזור הסוציו אקונומי ברחבי המטרופולין.

30/11

המשך – מטרופולין

תהליך של היווצרות עיר – התרחבות עד שהיא פוגשת יישובים שסמוכים לה )לאו דווקא פיזי, אלא אינטראקציה, קשרים פונקציונליים – חברתיים, כלכליים וכו'(. "מילוי רצף". הבעיה באיחוד הזה הוא שיש

לנו מיליוני ישויות.

)יוממות, שת"פ כלכלי וכו'(, אבל לעומת זאת יש קיטוע פוליטי, מנהליאינטגרציהכך נוצרות השלכות של (.פרגמנטציהומוניציפלי )

)דוגמה: ראשל"צ – עתודות קרקע, נגישות טובה לת"א, ההיצע של העיר. יש תחרות בין ערי המטרופולין לגבי מי יקבל את ה"שאריות" שלא גרים בעיר. הערים מציעות אלטרנטיבה למגורים בעיר הראשית.

העצמאות המוניציפלית מאפשרת את התחרותיות הזאת מול ת"א(.

כל הישובים הסמוכים לעיר המרכזית מקיימים עמה קשרים, עוצמת הקשרים תלויה במרחק. מהותהקשרים, עוצמתם, תדירותם וכו' מהווים מדד לתחום המטרופולין.

שלביות בהתפתחות – עיור, פרבור, פיצול )ערי קצה( ועיור מחודש )באופן סכמטי(.

הגורמים המשפיעים על התפתחות שלבי המטרופולין – כלכליים, מבניים, חברתיים וניהוליים.

ת"ל – יש פערים, אף פעם לא מדובר בשטח רציף לגמרי. לפעמים בגלל מדיניות, לפעמים בגלל סוגיותבעלות על הקרקע וכו'.

: רואים שלאורך השנים, ישנה יציבות בגלעין, ובטבעות יש עלייה עקביתאוכלוסיה במטרופולין תל אביב באוכלוסייה, תוך דגש על עלייה רציניות בטבעת התיכונה והחיצונית. הגורם המרכזי לזה הוא העובדה שזה

משתלם יותר לגור מחוץ לגלעין )מבחינת מחיר, איכות חיים, סביבה ירוקה ונוחה לגידול ילדים(. התהליךהוא הדרגתי – קודם יש יציאה לטבעת הפנימית, וכשיש בה רווייה ממשיכים לתיכונה וכו'.

שיקגו כמקרה מבחן של "הזחילה העירונית".

אי אפשר לעצור את התהליך הזה. עיר שיש לה מה להציע, מאפייני תרבות מסויימים ופרנסה, תלךותתעצם ותגדל. השאלה היא איך היא תטפל במה שקורה בתוכה ותתמודד עם השינויים.

יש טבעות סביב שיקגו, במרחב גדול, ויש להן זיקה לעיר המרכזית של שיקגו )בעיקר זיקה כלכלית, כנראה(! בפרברים האמריקאיים אין ממש מה לעשות, ולכן הנסיעה לעיר המרכזית בשיקגו היא כנראה לא

רק בשביל פרנסה אלא גם בשביל רכישת תרבות וכו'.

)העיר האמריקאית היא די צפויה בהתנהגות שלה, על אחת כמה וכמה כשמדובר במטרופולין.(

בפרברים יש תושבים עם הכנסה יותר גבוהה, פחות מהגרים ושחורים, שכ"ד יותר גבוה. המראה שלהשכונות מתאים לזה – בתים פרטיים לעומת דירות ושיכונים.

דווקא במרכז העיר נמצא את המעמד הנמוך, כי על מנת להגיע לעבודה הם צריכים ללכת/לנסוע לעבודה בתחבורה ציבורית, מה שלא יכלו לעשות ממרחק הפרברים )שם אין ממש תחבורה ציבורית, ויהיה צורך

ברכב שיש לו עלויות גבוהות מדי בשביל האוכלוסיה הזאת(. אז המעמד הנמוך מתגורר איפה שהוא חייב,והמעמד הגבוה בוחר היכן לגור – וזה כנראה לא יהיה במקום שבו יש בני מעמד נמוך..

אבל בשנים האחרונות יש איזה שינוי תרבותי וחברתי – הפרברים כבר לא אטרקטיביים באותה מידה. עסקו בעיקר במשפחות שלוות בפרברים, והיום הפרבר60-80)רואים את השינוי בטלוויזיה – בשנות ה

הוא כבר לא אידאלי וכו', והוא לא מייצג את הסביבה המוגנת. ובעיר – פחות אלימות ופשע, נשאר הטובשבעיר(. ויש הרבה פרוייקטים לחידוש והחייאת מרכז העיר.

הרבה מודלים של התפתחות עירונית משתמשים בשנים של מלחמות כנקודות ציון. יש מודלים אחרים(.70 )אחרי משבר של שנות ה80 )אחרי מלחה"ע השניה( ו50, 20שלוקחים נקודות מפתח אחרות:

1920.רואים מרכז אחד שכולם נמצאים בו – 1950(. במקביל, התפתחות של70 – הגבולות נמתחים, ויש לנו מרכזים בשולי העיר )התקבעו ב

דרכים.1980התרחבות מסיבית בפיזור, לאו דווקא בכמויות )אולי יש הרבה בתים פרטיים(. המשך –

התפתחות מערכת הדרכים ומרכזים בשולי העיר. טבעת חיצונית של דרכים.

תיחום המטרופולין

נעשה על פי כמה מדדים )אי אפשר לעשות את זה מוניציפלית(:

הפרדה בין גלעין ושוליים.

מדדי תחבורהתיחום על פי שדה היוממות)תיחום על פי טווח השירות )של העיר המרכזית.תיחום על פי מערכות המינהל

מחקר מקיף נעשה בעבר על ירושלים:

– מדדי תחבורהo דקות )עד אליו מתבצעות רוב הנסיעות השכיחות. אפשר45דקות, קו 30 דקות, קו 15קו

לקחת את זה כמדד ליוממות(.oנפחי תנועה בצירים בינעירוניים ראשיים )עד לקו פרשת התנועה – שבו חלק זורם

לירושלים וחלק לתל אביב(.oתחום שירות התחבורה הציבורית לסדירה

.שדה היוממות – יש גלעין מרכז ירושלים, יש מובלעות, ויש איזשהי טבעת יוממות

התוצר הוא שיש לנו את מרכז ירושלים, טבעת פנימית וטבעת חיצונית.

יש עוד כמה מטרופולינים בארץ )ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, נצרת – לאוכלוסיה הערביתבאיזור(, אבל ברור שתל אביב היא המרכזית ביותר.

התפתחות מטרופולינית

תיאור השלבים בהתפתחות המטרופולין:.1עיור – העיר המרכזית נעשית יישוב עירונית.)פיזור – מהמטרופולין יש זליגה החוצה )מהסיבות שדיברנו– פיזור מתמשך – לא רק האנשים יוצאים החוצה, אלא גם פעילות מטרופולינית זולגת החוצה

תרבות, מסחר, תעשייה וכו'..עיור מחדש – חזרה למרכז העיר וגידול מחודש באוכלוסיית הגלעין ובהיקף המועסקים בו : רואים שתהליך התפתחות המטרופולין – הוא מעין גרף סינוס. ומה שקורהגלעין מול שוליים.2

בגלעין קורה כעבור שלב בשוליים. בפיזור המתמשך יש בריחה משני המרחבים ובעיור מחדש ישעלייה מחודשת בגלעין )אבל פחות משמעותי בשוליים(.

מנגנון ההתפשטות העירונית בדגש על מרכזיות ובסיס כלכלי:.3.במרכז יש את עיר הפעילות הכלכלית, ולכן יש ריכוז במרכז.ריכוז -< צפיפיות -< עליית מחירי קרקע – ולכן התפשטות וביזור.מעבר לעיר רב-מרכזית עם מרכזי משנה, ומשם המעבר לעיר מבוזרת הוא קצר מאוד.)העיר הבדר תעשייתית )פוסט-אינדוסטריאל

אפשר להשוות את שלושת המודלים האלה, ובפועל מדובר בתהליך דומה, רק עם פוקוס שונה.

מספר מודלים של התנהגלות מטרופולינית – תנועה:

.)רדיאליות מובהקת - מונוצנטריות – מסביב פנימה )כמו גלגל אופנייםפוליצנטרית – מצב כמעט אוטופי – שילוב בין רדיאליות לבין ביזור, יחידות עצמאיות שמורידות

עומס מהמרכז..רנדומליות – תנועות ארוכות, בלי סדר והיגיון.רנדומלי ורדיאלי – מרכז דומיננטי עם בלגן מסביב

אבל הבעיה של כל הסיפור המטרופוליני הוא הפרברים. רוב הפיזור המטרופוליני מתרחש באופן מלאכותיוחדגוני לפרבר. זה מפגש קלאסי בין יזמות לבין תשוקות של אנשים.

סיבות לתהליכי פירבור:

גידול בהכנסהתחבורה נוחה, מהירה וזולה.בנושא של רכישת בית – מעדיפים את בית החלומות על פני גישה נוחה.בריחה של האוכלוסיה הלבנה ממרכזי הערים השחורים וההיספאניים.סגרגציה חברתית – כנ"ל.גידול באוכלוסיה – חיפוש מגורים מרווחים ואיכותייםשינוי במבנה משק הביתקיצור שעות עבודה.מגורים כסמל סטטוס.)הגשמה אישית )החלום האמריקאיאינדיבידואליזםקרקע זמינה

משכנתאות זמינות

קודם יוצאים האנשים מהמרכז, ואז יוצאים גם שירותים ותעשייה – ויש איזורי תעשייה בפריפריה העירונית)אפשר לראות את זה במפת איזורי תעשייה בשיקגו(.

)לראות במצגת את ההתפתחות העירונית של העיר האמריקאית הטיפוסית(

הבדל גדול בין התהליך בארה"ב לבין התהליך באירופה )למשל – אנגליה(

.בארה"ב התהליך רציף, זרימה שזולגת לשוליים.באנגליה, שמים לזה גבול ברור, כדי שיישארו מרחבים בין לבין

זה הבדל גדול בין הגישה האירופאית לתכנון השטחים העירוניים לעומת הגישה האמריקאית.

זחילה עירונית – שלושה מרכיבים של דינמיקה מרחבית

דעיכת ערים מרכזיותהופעתן של ערי קצה שמתחרות ומשלימות פונקציות עירוניות.פירבור מהיר של הכל, המתבטא בצפיפות פיתוח נמוכות

ואז מתקבלים פרברים אינסופיים וכו'. ואז יש מרכזי קניות ענקיים ומערכות כבישים מטורפות ע"מ להכילאת כל התנועה. יש תנועה מטורפת, פקקים מטורפים, זיהום אוויר וכו'.

חוזרים לעיר? )תחילתה של מגמה(

אנשים יצאו לפרברים כדי לקבל מקום בטוח, אבל העניין הוא במרכז העיר.

וההבנה הזאת, כתוצאה מהכרה ביתרונות החיים העירוניים, אז יש תחילתה של מגמה של חזרה לעיר וכו'.

ג'נטרפיקציה – שיקום בתים בשכונות נפולות.1מעגל החיים – כשילדים גדלים, אפשר לחזור לעיר.2פוסטמודרניזם.3הכרה ביתרונות החיים העירוניים.4

ולמרות זאת – מגמת הפירבור חזקה...

7/12

)גיאולוגיה לעומת גיאומורפולוגיה: מדוע ישנו שיכון ציבורי, לעומת מדוע הוא נראה ובנוי ומתוכנן כפי שהוא מתוכנן. כי למראית עין שיכונים בגוש הקומוניסטי דומים לשיכונים בערים בארה"ב, אבל התהליכים

שגרמו להם שונים לגמרי(

מבנה עירוני, הגדרה:

המיקום והארגון המרחבי של אלמנטים אינדיווידואלים המרכיבים את הסביבה העירוניתצורה עירונית: להמחשה – מפת שימושי קרקע )חלוקה)בניינים, מוסדות ציבור, קבוצות חברתיות, שימושי קרקע וכו'(.

.של מגורים, מסחר, תעשיה(

הקשרים, היחסים )חברתיים, כלכליים, פוליטיים(, הזרימות והחיבורים, ההופכיםאינטראקציה עירונית: להמחשה – מפת תנועה במרחב העירוניאת המרכיבים של העיר לישויות מתפקדות וקשורות זו בזו.

)הקשרים(.

מאחד את הצורה העירונית ואת האינטראקציה העירונות לכדי תת מערכות.מבנה מרחבי עירוני:)יחד( להן יש חוקים ארגוניים הקושרים אותן אחת לשניה וכך נוצרת המערכת העירונית השלמה. כל עיר היא

מערכת שאפשר להבחין בה בתת מערכות. להמחשה – גרף שמאחד בין איזורים בעיר ושימושי הקרקעבהם, ואת התנועתיות.

תמיד בעיר יש חלוקה למרחבים שבכל מרחב יש נטייה לשימוש חד גוני בקרקע – למגורים, תעשייה וכו'.

כשדנים במבנה עירוני מעניינים אותנו הדברים הבאים בתחום שימושי הקרקע:

)הסוגים )לא בכל עיר יש תעשיה כבדה, ומגוון של סוגי מגוריםמיקום + פיזור )מבדיל מאוד בין עיר שהתפתחה באופן טבעי ואורגני לעומת עיר מתוכננת

מהיסוד(.אינטנסיביות )קשור באיזשהי מדיניות או לחילופין בגיל של העיר

התפתחות עיר, התמקמות שימושי הקרקע:

תהליך טבעי של היווצרות עיר. התמקמות בהתאם להתפתחות העירונית, צרכים ודרישות )למשל.1 – עיירה/כפר שמתפתח לעיר – באופן טבעי הרחוב הראשי ייעשה לרחוב של מסחר(. זהו תהליך

הדרגתי. (. הרשויות המתכננותzoningתהליך מתוכנן – מלאכותי לגמרי. תהליך תכנוני שנקרא "איזור" ).2

מחליטות לעשות סדר במערך שימושי הקרקע, ומחליטים על הקצאות האיזורים לשימושיםהשונים. לא נעמיק בתחום הזה בקורס )כי יש בזה המון מהחשיבה התכנונית(.

לרוב, יש שילוב כלשהו בין השניים – אבל המשקל של כל אחד מהם משתנה בהתאם למקום.

קבוצות של גורמים משפיעים:3בתוך שני התהליכים הללו, בחלק מהם, יש

לביקוד19מרכיבים כלכליים – שהוא חלק מאיזשהו תהליך טבעי של ביקוש והיצע. אם במאה ה.1 והיצע היה אופי אחר )סוחר שרצה להתמקם על הדרך הראשית היה מוכן להתפשר על מחירים

וכו'(, אז היום מדברים על מכרזים וכו'. )למשל – שוק הדירות בת"א הוא שוק של קונים, לא של.9מוכרים

מרכיבים חברתיים – העיר היא לא הומוגנית )כלכלית, חברתית, בגיל, מצב משפחתי, סגנון.2 חיים(. הקבוצות הללו מתמקמות בעיר בהתאם לכך. המרחב העירוני הוא מורכב מבחינה

חברתית. )איזור( טובת הציבור – תהליכי תכנון שמתערבים בהתפתחות הטבעית כדי לעשות איזשהו סדר..3

יש לעתים ביקורת על המרכיב הזה – על כך שמעורבות מלאכותית כזאת היא זאת שהתחילה את הבעיות, משהו במרקם העירוני נפגע. בנוסף, לא תמיד התכנון העירוני מביא לתוצאות שאליה

התכוון. )חלה איזשהי התפתחות באופי ההתערבות המלאכותית – מתכניות גרנדיוזיות בראשיתהמאה שעברה, לפעולות "בקטן" כדי לא לערער את שיווי המשקל העירוני(.

הערות:

גם שלושת הגורמים הללו משפיעים במקביל, בצורה הדדית )מתערבים אחד בשני, מגיבים אחד לשני(.

יש הבדל בין ערים חדשות לערים ישנות – בערים ישנות התליכים הטבעיים הם בעלי משקל רב יותר, וגם הרבה יותר קשה להתערב בהם! המרקם מתגבש לאורך מאות בשנים וכ"כ צפוף,

שעירייה לא יכולה לבוא ולהגיד – "נקדיש שטח למשרדים" – פשוט אין לזה מקום. )שנקין היאדוגמה לכך שהיה תהליך תכנוני שהגיב לתהליך טבעי והצליח להרים את האיזור(.

גורמים שמשפיעים על השילוב בין הגורמים הללו – גאוגרפיה, אקלים, תרבות, חברה. אין דין תכנון קומוניסטי כתכנון קפיטליסטי, תכנון בעולם השלישי לעומת תכנון בארה"ב, וכו'.

כדי להבין את המורכבות הזאת, ישנם תורות, דגמים ומודלים להבנת המבנה העירוני. הכוונה היא להביןאת ההגיון שמאחורי מערך שימושי הקרקע האלה.

האקולוגיההניסיון להבין את המבנה העירוני נעשה דרך דיסציפלינות שונות. בקורס הזה נלמד רק על )ישנן עוד הרבה מאוד גישות לנסות להבין באמצעותן את המבנה העירוניהחברתית והאקולוגיה העירונית

מודלים שמשתייכים לאסכולה האקולוגית,7– פוליטית, כלכלית וכו'(. במסגרת החשיבה הזאת, ישנם ישנו "מודל הרנטה" )מודל כלכלי( ומודלים שיותר מבטאים מבנה חברתי.

מהי אקולוגיה עירונית?

נולדה במחלקה לסוציולוגיה באוני' שיקגו, ולכן נקראת אסכולת שיקגו. נדבר עליה בהקשר של הבנת , והתעסקה )מן הסתם( בעיקר בהבנת מבנה חברתי.19המרחב העירוני. היא הוקמה בסוף המאה ה

הפרופס' במחלקה הזו התחילו "יש מאין".

יצרו אנלוגיה בסיסית שמדמה את העיר לטבע, ואנשים הם "בעלי חיים משוכללים" )ועם חשיבה כלכלית(.בבסיס האנלוגיה:

יש לצפות לתחרות כלשהינישות/התמחות חברתית וכלכלית .מלחמה" על שליטה"

הרקע להתפתחות הגישה, ההגיון מאחוריה:

.ההתנהגות מוסברת ע"י רעיונותיו של דרווין להתנהגות תחרותית

חיי יומיום עם תחרות בין הקבוצות ובין אינדיבידואלים. אבל כשיש צורך כלשהו, נמצא שיתוף פעולה.

הישרדות של "המתאימים ביותר" – התחרותיות מבטיחה את הארגון ה"נכון" של החברה )הסטטוס החברתי של פרטים נקבע עפ"י אפשרויותיהם(.

בחשיבה הזאת יש כמה מושגים בסיסיים ביותר: קהילה )בני אדם הם אינדיווידואלים אבל הם מחפשים את הדומה להם ומסתדברים בצורה של קהילות(, סימביוזה )בתוך הקהילה הזאת יש סוג של סימביוזה(, אזור טבעי )כל קהילה כזאת נוטה להתיישב באיזור שמתאים לה; מי שעובד

במפעל ירצה לגור קרוב אליו וכו'(, תחרות )תחרות בין הקהילות הללו, לפעמים שתיים רוצות את אותו אזור(, סגרגציה )"הזברות לא רוצות לגור ליד האריות" וכך בהפוך-על-הפוך המעמד הגבוה

לא ירצה לגור ליד המעמד הנמוך, התבדלות וההפרדה(, פלישה והורשה )אם קבוצה חושקת באיזור של קבוצה אחרת היא תנסה לפלוש אליו, ואם תצליח יהיה תהליך של הורשה והקבוצה

הזאת תירש את הקרקע(.,בסופו של דבר, אנחנו מדברים על חשיבה שהיא מאוד שמרנית, דרוויניסטית )לא כ"כ מתוחכמת

מתערבת מיצרים ותחושות ואמפתיה וכו'(.

הנחות היסוד של המודלים האלה אומרות:

בעיר מתגוררות אוכלוסיות המייצגות מגוון חברתי ותרבותי רחב..1המרחב הפיזי הוא הומוגני - אין אלמנטים אזוריים/טופוגרפיים/מונומונטים היסטוריים כלשהם..2הבסיס הכלכלי של העיר הוא תעשייה ומסחר..3בעלות פרטית על רכוש ושוק חופשי ותחרותי..4העיר מתפשטת לסביבתה.5יש בעיר מערכת תחבורה מפותחת ושווה על פני כל המרחב..6למרות זאת - התחרות על מיקום היא גדולה..7קיומן של הנחות יסוד על התנהגות בני האדם – .8

a.ההתנהגות האנושית נקבעת ע"י עקרונות אקולוגיים – מבנה העיר הוא כמו אורגניזם חי )איבורים וכו'(.

b.להמשיך להעתיק מהמצגת

נקודת המוצא שלנו – העיר התעשייתית. בתחילת המאה העשירים מבינים שאיכות החיים נמצאת בשוליהעיר.

– תוצר המחקר של שיקגו. ( 1927 מודל המעגלים של בורג'ס )

הם חוקרים את המבנה החברתי של העיר, תוך מיפוי הקבוצות החברתיות ע"מ להבין את הסוציולוגיה של העיר שבה הם פועלים. ברגע שעשו זאת ומיקמו אותם במרחב העירוני, הם קיבלו איזשהי מפה שנוצרו

,חוץבה מעגלים אחד בתוך השני – אוכלוסיות שונות בטבעות שונות – מאבק טריטוריאלי, צמיחה כלפי מע"ר אחד כמוקד מחולל.

במרכז יש את המרכז, הליבה. מסביב מפעלים, מסביבו איזור מעבר )לא מרכז ולא מגורים, ערבוביה של מחסנים, סיטונאות, מלאכה קלה וכו'. מעבר פיזי בין שני האיזורים, וגם להבהיר שהוא לא יציב, משתנה(,

מעגלי מגורים – מעמד נמוך, בינוני, גבוה. מחוץ לעיר – פירבור.

ביקורת על המודל:

?האם המודל הזה אוניברסלי )אפילו לגבי ערים בארה"ב

הנחת היסוד שהכל בבעלות פרטית היא בעייתית, ולכן אין התייחסות לתכנון מוניציפלי, לתכניות סיוע ופרוייקטים ציבוריים.

?אין ביטוי למיקום תעשיותאין ביטוי לצפיפויותאין ביטוי להבדלים בין נגישות התחבורה באיזורים השונים.נראה קצת לא טבעי לדבר על "איזורים טבעיים" שתחומים בפס אחד שמגדר אותם

– מתבסס על ערי רנטת המגורים )והביקורת – מה עם השאר?( ( 1939 מודל הסקטורים של הויט )

ערים. הפעם במקום מעגלים הוא מוצא גזרות.142נערך על

.יש אמנם סוג של מעגלים, אבל כל אחד מהם חתוך בצורה חדה, ע"י צירי תחבורה.השפעות מעורבות – של מסילה / רכב פרטי / נתיבי תנועה מהיריםמגורים ברמה גבוהה הם הקובעים את מבנה העיר, ויתר התפקודים נערכים בעקבותיהם. כי בצד

הנגדי שלהם )רחוק מאוד מהם( ישנן הרצועות של איזור המעבר והמפעלים, ולידם מעמד נמוךובין לבין המעמד הנמוך.

מגורים יוקרתיים רגישים לטופוגרפיה )נוף, פסגות גבוהות וכו'(, מוסדות ייצוגים וצירי תחבורה (.להעתיק מהמצגתמהירים. ישנם גם גורמים דוחים )

הדבר החשוב והמשותף לשני המודלים הללו הוא קיומו של מרכז אחד )"אמרו לי מה מצב המרכז ואומר לכם מה מצב העיר" – אם הוא שוקק כל העיר תהיה כך, אם הוא דועך זה מרמז משהו על כל העיר – הכל

מושפע ממנו(.

ואז מגיע מודל שמנפץ את התפישות האלה:

( 1945 המודל הרב גלעיני של האריס ואולמן )

מנוסח כביקורת על מודל הטבעות, אבל מבקש לשלב היטבים נוספים בהבנת המבנה העירוני, לאורהתפתחויות בשנים שעברו. מדגיש לראשונה נקודות אלה:

.)אם העיר גדולה מאוד, מתפתחים בה מרכזי משנה )לעתים מהתפצלות / התחברות.קבוצות אתניות קטנות לא מסתדרות במעגלים, אלא באיים קטנים.יש פעילויות שדוחות אחת את השנה, ויש כאלה שחשוב להן להיות זו ליד זו,יש פעילויות שלא מחייבות את המרכז העירוני )שהוא יקר(, כמו למשל חנויות שצריכות אנשים

ויעדיפו לעבור קצת יותר לשוליים..סימנים להיחלשות המע"ר המרכזי

המודל הזה נראה כבר קצת פחות ידידותי.. קבוצות מעורבות זו בזו.

בצמוד למרכז העיר יש מלאכה קלה, סיטונאות, מחסנים ומסביב מעמד נמוך, לצדו בינוני ובקצה המעמד הגבוה. בשוליים יש גם את התעשייה הכבדה שמקבלת סופסוף נוכחות, ישנם פרברי מגורים וגם פרבר

תעשייתי )בעקבות המחירים במרכז, והם בנו לעובדים שלהם מגורים בסמוך(.

המודלים הקלאסיים:3כשמשווים בין

?איזה מהם נכון?אולי אלו שינויים שהתחוללו עם הזמן

האם יתכן ששלושתם נכונים? )יש ערים שאפשר לומר ששלושתם רלוונטים, תלוי מאיזה זווית מסתכלים על העיר(

,האם רלוונטיים לערים עכשוויות? )מצד אחד הם די פשטניים, מצד שני ישנן ערים, לא מורכבות שמתאימות עדיין למודלים הללו(.

סיכום ביניים:

נקודות זכות:

אפשרות להציג את העיר בצורה סכמטית.נוחה להבנה ונוחה לעיבוד

ביקורת:

פשטני מאוד)תפישה מכניסטית מאוד של בני האדם )רציונליים.'אין מניעים אישיים, אין מורכבות של בני אדם ומערכות יחסים וכו.'אידאולוגיה פשטנית – אין שיקולים פוליטיים, אין התייחסות לשלטון, וכותפישה דטרמיניסטית – המרחב הוא זה שמשפיע על ההתנהגות שלך באופן הכי חזק. זאת

תפישה בעייתית כי היא זו שגרמה לנו להתייחס בצורה מעוותת לתרבויות אפריקאיות וכו'. לאנותנים שום מרחב ל"מותר האדם מן הבהמה".

ולכן יש סוג של הפוגה... ואז:

(.19(, ומבוסס על תיאוריה של פון תונן )סוף המאה ה1964 )עקומת הרנטה" - מחקר של אלונזו וו"

Location and land use – the rent bid curveהתיאוריה הזו היא הבסיס לכל הסיפור של כלכלה עירונית . כמקצוע.

יצא עם המחקר שלו – 1826פון תונן

.לא מדברים על פעולות עירוניות, אלא על עיר או יישוב שמסביבו שימושי קרקע חקלאיים.העיר היא השוק אליו מביאים את התוצרת החקלאית, במרכזו קונים אותההמודל עוסק בקשר שבין שימושי הקרקע מסביב לעיר ואיך הם מסתדרים שם – מה קרוב ומה

רחוק.אמצעי התחבורה קבועים וידועים, אחידים.חשיבה רציונלית, יכולות שוות.לכל גידול יש הוצאות גידול, עלויות הובלה ומחיר שוק.הוצאות ההובלה גדלות עם המרחק.אם ההכנסה גדולה מהוצאות הובלה – יהיה רווח.לכל גידול יש "זמן מדף" אחר.הגידול הרגיש ביותר להובלה יתמקם הכי קרוב למרכז.הקרקע היקרה ביותר ממוקמת סמוך למרכז, ככל שמתרחקים מחיר הקרקע יותר

על סמך ההנחות והמסקנות האלה, הוא יוצר מודל שלפיו סוגים שונים של גידולים מצויים במרחקיםשונים מהמרכז. אז השוק עצמו הוא מגורים, מסביבו חלב, חיטה והדרים.

על סמך המודל הזה, יוצר אלונזו את אותו הדבר, הפעם בתוך העיר ומבחינת שימושי קרקע. מרכז העיר הוא המרכז, הוא זה שמוביל את התהליכים. קרוב למרכז – יש חנויות ומסחר, משרדים ובקצה מגורים

וחקלאות.

הגרף של המסחר מאוד קשוח – מוכנים לשלם הרבה ולא מוכנים להתרחק מהמרכז. מבחינת מגוריםומשרדים – יש הרבה יותר גמישות, מוכנים לגור בשוליים תמורת מחיר נמוך.

יש כל מיני ווריאציות על המודל הזה. המסחר כיום כבר לא כזה דומיננטי במרכז, הוא יצא גם לשוליים ולמרכזים חלופיים. אבל בכל זאת נמצא במרכז או את המסחר או את המשרדים. במעגל הבא יש מגורים

של המעמד הכי נמוך והמעמד הכי גבוה.

הנחות היסוד מחד – מרכז אחד, מרחב הומוגני, תחבורה שווה )מעגלים וקווי תחבורה(.

ולכן המציאות מאידך – נקבל מעין "אוהל קרקס" – לאורך קווי התחבורה יש ביקוש גבוה יותר לשטח.

המודל של בורג'ס ומודל הרנטה שניהם מעגליים. אבל אין שום קשר ביניהם! הם במקרה שניהםמעגליים, ויש מאחוריהם חשיבה שנובעת מתחרותיות ומאבק על קרקע, אבל נוצרו בנסיבות שונות לגמרי!

! וזה תוצר2המודל הכלכלי מבוסס על החקלאות ושוק חקלאי. הוא הודבק על העיר רק אחרי מלחה"ע ה.2של תרגום התיאוריה הגרמנית לאנגלית, וזה יצר מפגש מלאכותי אחרי מלחה"ע ה

.20המודל המעגלי נוצר בשנות ה

המודל של בורג'ס הוא אקולוגי חברתית, ואילו של אלונזו יוצא מבסיס מחשבי כלכלי טהור. פשוט ישאיזשהו דימיון במושגים האקולוגיים למושגים האקונומיים, המהות היא אחרת לגמרי.

7/14

בשיעור הקודם – שלושת המודלים הקלאסיים ומודל הרנטה, שמתעסקים ב:

אקולוגיה – אקונומיה

המודלים הקלאסיים צומחים מתיאוריה דרוויניסטית של השוואה לטבע. משווים את זה לפעילות כיום, וזובעצם אקונומיה – השוואה בין המושגים האקולוגיים ומושגים האקונומיים.

– קירבה/מרחק למרכז הזה ככוח מניע. מרכז העיר, מע"רא.

– אני מוכן להשקיע בשטח, אם הוא יעיל וייתן לי הכנסה מספקת, ייתן לי קצת יעילות כלכליתב.מעל ההוצאה על הקרקע.

לא הכל בהכרח עוסק בכסף )אם כי הרוב כן..(, כי למשל רכישת בית פרטי היא לא לשם רווח כלכלי, אלא כדי לקבל איכות חיים )וזה דבר סובייקטיבי(.

.ברכישת חנות – אשקיע יותר כדי להתמקם במקום בו יש תנועת לקוחותנושא שלישי – מיקסום רווחים )בניה לגובה, מגדלי יוקרה וכו' – ניסיון למצות את הקרקע

עד תום(.דוגמאות:

כשמסתובבים במרחב העירוני, יש כל מיני דברים שמתקשרים לזה – למשל בתים צרים מאוד )רוחב של מטר וחצי!( ברווח בין בניינים.

.)"יעילות כלכלית משטח – קו הרקיע נמוך, חוץ מהטור דה פרנס )"עצם בגרונה של פריז המחשבה שמאחורי בנייתו היתה להרים ולשקם את כל האיזור, ע"י יצירת מרכז מסחרי

ומעליו בניין משרדים מכובד. במקביל – ניסיון להרוויח כסף. יש הרבה ביקורת על הבנייןהזה – במסגרת דיון על עתידה של פריז )האם להרשות בנייה לגובה במרכז פריז(.

כנסייה במרכז מנהטן, בולטת בכך שהיא נמוכה בין כל הבניינים. אז מגדל סמוך רכש את האוויר שמעל הכנסייה כדי שיוכל לבנות לגובה בלי הגבלה כדי להגן על זכויות האור

והשמש של הכנסיה. ריכוזיות מול דחיה:ג.

ריכוזיות:היבט עסקי – שרשור )מוסך ליד פחח ליד זגג(, פעילויות משלימות )בנקים באיזור מסחרי

– ע"מ שבסוף היום הפדיון ייכנס לבנק בלי להיטלטל ברחבי העיר(. אז הם נוטים להתרכזבמקום אחד.

היבט צרכני – השוואת מחירים )מספר חנויות מאותו סוג באיזור מסוים(, קיבוץ קניות )ריכוז כל הפעילות של הקניות במקום אחד(. לכן יש חנויות שלמות של חנויות מסוג

מסוים, או חנויות בכלל, והקצנה של זה הוא מרכז הקניות והקניונים )בהם יש גם מרכזאוכל, בילוי ובידור(.

היבט אנושי – מתקשר לקבוצות חברתיות ולאלמנטים חברתיים שמנחים את כל הבנייה של העיר. משפחות על ילדים במקום אחד, צעירים במקום אחר וכו'. התקבצות של

הדומה.דחיה:

.תעשיה מול מגורים.מטרדי רעש וזיהוםדחיה חברתית – דברים כמו בתי אבות, הוסטלים ובתי מחסה למוגבלים וכו'. קשה לשלב

את המקומות הללו בתוך החברה ונוצרת איזשהי דחיה.

– המשחק הכי חזק של קבוצות חברתיות בתוך העיר. "נקודת המפנה, שרשרת פלישה והורשהד.פינוי, ג'נטריפיקציה".

: איןinvasion – successionקריקטורה: הלבנים גרים בעיר – מיעוטים נכנסים והלבנים יוצאים ) – והקבוצהtipping pointבעיה כשמגיע מיעוט אחד או שניים. אבל אז מגיעה נקודת מפנה

חרדים ואז יהיה שינוי באופי20% אוכלוסיה. למשל – 50%הקודמת יוצאת. וזה לאו דווקא קורה ב השכונה( – לבנים יוצאים לפרברים ומרוצים מזה – יוצאים גם למעגל השני של הפרברים

)והתחושה היא שהעיר מתה, והדגש הוא על הפירבור( – מיעוטים נכנסים למעגל הפרברים הראשון )וזו שרשרת פינוי – בניגוד להחלפה אגרסיבית. הפעם זה עזיבה מרצון והחלפה, תהליך

איטי והדרגתי( – חזרה של הלבנים לתוך העיר )וזה מייצג מספר תהליכים חברתיים שמתרחשים שמשפיעים על היערכות קבוצות בעיר, ערכי קרקע וכו' – וזה בעצם דוגמה לאקולוגיה חברתית

והשפעות שלה על העיר(. ת"ל – מי שמניע תהליכים היא קבוצת העלית. ברגע שהיא מחליטה לעבור לאיזור מסוים, היא

תצליח לעשות זאת ותשנה את המבנה העירוני. נגישות – הוצאות על נגישות לעומת הוצאות על קרקע. במרכז – הוצאות קרקע גדולות והוצאותה.

נגישות אפסיות. ביזור – עקב הלחץ על מרכז העיר )מחירים גבוהים, צפיפות, אי יעילות(, ישנו תהליך של ביזורו.

התפקודים מעבר שלהם לפריפריה. שם הם מעלים את הנגישות והמרכזיות של הפריפריה )אפילו רק מבחינה תפישתית(, ואז העלאת הנגישות הזאת מביאה עוד תפקודים לפריפריה. אז זה תהליך

שמזין את עצמו.

ומעל הכל – תחרות על הקרקע.

כל האלמנטים הללו מתקשרים למשחק התחרותי שהוא אקולוגי במהות החברתית ובחשיבה שלו המודלים הקלאסיים, והחשיבה3ואקונומי בהתנהגות המודרנית שלו. נוגע בעיקר לחשיבה מאחורי

הכלכלית שלו נוגעת במודל הרנטה.

ניסיון הסיווגים הזה מעמיד אותנו בבעיה, המציאות הופכת להיות מורכבת וקשה לייצג אותה באיזשהוציור.

60 מודלים משנות ה

המודל של מאןMann – 1965.

בניגוד למודלים הקלאסיים שהתמקדו בערים אמריקאיות, הוא התמקד בערים אנגליות.

משלב בין בורג'ס והויט, בתיאוריה שמכונה "סקטוריאליות מעגלית".

המעגלים מכילים תקופות בניה, סוגי בתים וכו' )המעגלים הם הביטוי הפיזי(. הגזרות, הסקטורים, מייצגיםאת ההיבט החברתי )הסוציו אקונומי(.

המודל של ואנסVance – 1964

תיחומים עירוניים. מורד בכל התיאוריות האקולוגיות עד כה, ושומר רק את הרעיון של איזשהם שווקים, מרכזיים מהותיים עבור מי שמתגורר בה. העיר היא שילוב איזורים שכל אחד מהם נוצר ומתגבש סביב מרכזים מסחריים. מתחברת חזק למודל הרנטה )שעסק במרכז עיר אחד( ולקריסטלר )רק שהפעם זה

פנים-עירוני(.

כל המבנה העירוני – צריך להתחיל אותו דרך בדיקת השווקים הללו. כי סביב כל מוקד יש סידור שלהמרחב שתלוי בו.

80 מודלים משנות ה

הפעם עוסקים במערכות מורכבות, שאי אפשר לתת להם ייצוג גרפי נוח.

21/12/09

80 מודלים משנות ה

הפעם עוסקים במערכות מורכבות, שאי אפשר לתת להם ייצוג גרפי נוח.

(.1964ג'נטריפיקציה – המושג מיוחס לסוציולוגית העירונית רות גלאס ולמחקרה על תהליכים בלונדון ).70 וה60ג'נטרי=אצולה. תהליכים ממוקדים של ג'נטריפיקציה – משנות ה

ג'נטריפיקציה – כניסה של אנשי מעמד גבוה למקום שבאופן מסורתי היה של מעמד נמוך.

קהילות מרכז עיר קטנות – ללא משמעות סטטיסטית, אבל קיימת משמעות תודעתית. התופעה חורגתמעבר לקנה המידה הפיזי של זה )כמו שמגדל אחד במרכז שכונת עוני יכול לשנות אותה לגמרי(.

תיאוריות של ג'נטריפיקציה

: ג'נטריפיקציה המונעת ע"י הצרכנים 1 תיאוריה

דחייה מהפרברים -

פרברי המגורים נעים יקרים מדי)עלויות גבוהות של תנועה במרחב )הוצאות הנגישות.לאוכלוסיה איכותית )בעיקר צעירים בה( קשה לממן מגורים שעונים על כל צרכיהם

במקביל, משיכה לעיר -

.החיים בעיר כהרפתקה תרבותיתתופעות תרבותיות וחברתיות שונות, כמו – דחיית גיל הנישואין, כניסה מאוחרת למסגרת, שינויים

ביחסי כוחות מגדריים, צעירים בעלי הכנסה גבוהה יחסית.

התהליך:

שינויים מבניים בכוח העבודה ובכלכלה העירונית )מעבר מתעשייה לשירותים( – והללו מרוכזים.1יותר במרכז העיר

שינויים אופנתיים )סמני אופנה ותרבות מתרכזים בסביבה של מגוון אתני וייחוד ארכיטקטוני(.2 מעמד "בינוני" חדש )בעקבות סמני התרבות, עוקרים לשכונות מרכז עיר ירודות קהילות של.3

צעירים, סטודנטים, אמנים( השכונות משתנות כתוצאה מכניסת הדיירים החדשים: שכונות פנים עירוניות מתברגנות, ובכך.4

לרוב מאבדות את חנן וייחודן )דוגמאות בתל אביב – עג'מי ונווה צדק(:

צעירים בסטטוס כלכלי נמוך אבל סטטוס חברתי גבוה )סטודנטים, אמנים, (: 80 שלב ראשון )שנות הסופרים ומשוררים(. מגיעים מתוך מצוקה – אי יכולת לרכוש/לשכור במקומות האטרקטיביים בעיר.

YUPpies (young urban professional), DINKies בעלי סטטוס כלכלי גבוה יותר – (: 90 שלב שני )שנות ה(double income no kids)אלו ייכנסו רק כשזאת כבר "קרקע בטוחה", כשהמקום כבר מושקע גם ע"י .

העיריה וכו'.

: ג'נטריפיקציה המונעת על ידי יצרנים 2 תיאוריה

התהליך:

יש דווקא יציאה החוצה, וישנה איזשהי הדרדרות20-21הסתכלות הפוכה. כתהליך של המאה ה.1במרכז העיר.

דעיכת ערכי קרקע ופרבור מסיבי, שחיקת הסביבה הפיזית, השירותים והתשתיות. .2פערי רנטה – בין ערכי הקרקע הגבוהים וערכי הנסכים המדרדרים )נכסים בתת-ניצול(..3יזמים ובעלי נכסים משקיעים בנכסים קיימים, מפתחים היצע למגורים במרכזי ערים..4 בעקבות ההיצע מתעורר גם ביקוש: חזרת תושבים לאזורי מרכז העיר. )מעמד בינוני שאומר:.5

"בבית כזה אני מוכן לגור"(.

תוצאת התהליך:

ירידה במספר תושבים ממעמד הפועלים ועליה במספר התושבים מהמעמד הבינוני..1מעמד חברתי המעריך אזורי מגורים עפ"י תכונות כמו גיוון ארכיטקטוני..2 מעמד בינוני הולך אחרי קבוצות אמנים ובוהמיינים שעברו לקהילות ולשכונות שהיו מסורתית של.3

מעמד נמוך.שכונות מתחילות להשתנות ע"מ להתאים עצמם לתושבים העשירים יותר..4שכונות מתחילות לאבד את המאפיינים התרבותיים הקודמים שלהם..5

לכאורה קבוצה מסטטוס נמוך צריכה לברך על כניסת אנשי מעמד גבוה והרמת מעמד ואיכות השכונה. אבל מצד שני, ישנו ניכור מאוד חזק בין התושבים הישנים לחדשים )לדוגמה – שכונת עזרא וביצרון. יש סוג

של מתח בין האוכלוסיה הותיקה לחדשה(.

תופעה אחת "קטנה" כמו זו, יכולה לחולל הרבה שינויים במבנה העירוני.

– הרחבה של המודל המעגלי )של בורג'ס ושל מאן(. Kearslry (1983) המודל של

כל המודלים עד עכשיו דיברו בעיקר על כסף פרטי ועל תחרויות על שטח. המשחק הוא לא רק בין אנשים– יש התערבות ממשלתית בפיתוח )והתערבות מלמעלה – יזמות ומעלה(.

.התערבות ממשלתית בפיתוח – העלאת איכות השכונות ושינוי המבנה העירוני בעקבות זאת.)סלאמס )קיומו, ניסיונות "ניקוי"( – חייבים להתייחס לקיומם ולניסיונות השיקום )הכושלים, בד"כג'נטריפיקציה וגטאות )מצד אחד כניסת מעמד בינוני וכו', ומצד שני יש גטאות – מובלעות של

קבוצות שונות בעיר((80פירבור )התהליך הוא בשיא כוחו בשנות ה.)ביזור פעילויות כלכליות )היא כבר איננה ממוקדת מע"ר – זהו "מגרש" של פעילויות כלכליות

הגיון המודל: מיון למעגלים, ובתוך כל מעגל ישנה פרטנות – פעילות, השפעה, יוצאים מן הכלל וכדומה.

, ניסיונות לתקן אותו[20]הערה: כל הזמן יש איזשהו דיאלוג עם המודל של שנות ה

נקודות חשובות במודל:

המע"ר – מסורתית אמרו מסחר ומשרדים. קרסלי מדבר על חלוקה פנימית בתוך המע"ר שלא.איזורי התמחות )דוגמה – הדאון טאון של דאלאס( – כולל עסקים, כנסים, אמנות, מסחר וכו'.

בסמוךworking classמסמן את העובדה שבתוך העיר יש מובלעת של קבוצה אתנית ואת הב.למעמד הפועלים.

התעשייה חלקה נזרקה לשוליים )הגדולה, המזהמת( אבל חלקה נשארה במרכז העיר )מסגריותג.וכו'(.

הג'נטריפיקציה – קבוצות העלית סמוכות למרכז אבל לא לגמרי.ד.

מסביב לעיר )וזה ניסיון לייצג את אנגליה, באיזשהו מובן( – רצועה ירוקה.ה.

פירבור מסביב לעיר וערים חדשות. זה המתרחש מסביב לעיר ויש לזה השפעה רבה על המתרחשו.בתוך העיר.

)על בסיס המודל של בורג'ס(21 – עיר המאה ה White (1987) המודל של

גם הוא עגול, אבל בלי מעגלים. כי מאז פרסום המודלים הקלאסיים, היו שינויים רבים בעיר והיא כבר לאנראית כפי שנראתה אז:

פחות תעשיה בעיר)כלכלת שירותים )ולא תעשיההמכונית נכנסה – וצריך להתייחס לצירי הגישההקטנת המשפחותפירבור.)ביזור המרכז )ולכן יש יותר אפשרויות בחירה אם רוצים להיות סמוך למרכז

: אלמנטים7כדי להבין את המודל, צריך להבין

המע"ר – למרות השינויים, נשאר המוקד של העיר )המחולל של המבנה המרחבי של העיר(..1 מסביב למע"ר: אין "מעבר דינמי" כמו בתיאוריות הקלאסיות, אלא סטגנציה )קפאון(. אם כבר יש.2

בו שינויים, הם לא רוחביים אלא אנכיים – התייחסות כקרקע ערכית ובונים לגובה. כיסי עוני וכיסי מהגרים – קבוצות סגרגטיביות, מתבדלות. אבל הסביבה נראית בהתאם ומשליכה.3

חזק מאוד על הסביבה שלה )הגבול בין שכונות משפיע על ערכי הנדלן שם(. מובלעות של קבוצות העלית – רובם בשוליים, אבל יש גם במרכז. ועל פיהם הכל נקבע – ברגע.4

שהם מגיעים ערכי הקרקע עולים ומתחיל תהליך כזה. דיפוזיית המעמד הבינוני – מתמקמים בכל המרחב העירוני עד שולי המטרופולין. נהוג להגיד עליו.5

שהוא נוטש את העיר, אבל זה לא מדוייק – הוא מתפרס איפה שהוא יכול. עוגנים ומוסדות ציבוריים גדולים – בעלי השפעה עצומה על הרשות העירונית, מתמקמים בהתאם.6

לרצונם ויכולים להשפיע רבות על הרחב העירוני. )למשל – בניין ההסתדרות בארלוזרוב(. . הוא שינה את21"מגה מרכזים" ומסדרונות מחוץ לעיר – המאפיין בהא הידיעה של עיר המאה ה.7

ערכי הקרקע וכו' – בריחה של מסחר ושירותים שונים אל מחוץ לעיר. חלק מהתשובה העירונית לזה היא לחזור ולשקם את המסחר בתוך העיר באופן שייתן חוויה טובה יותר מזה שמחוץ לעיר. והמתח הזה, בדרך נוצרים חיבורים – הכביש שמחבר את המרכז לשוליים, מפתח בעצמו יכולת

שירותית ומסחרית גדולה.

מכל העקרונות האלה, המודל נראה כעיגול מחולק לגזרות, עם איזורים מעמדיים )נמוך – סמוך למרכז; גבוה – סמוך למרכז וקרוב לשוליים( וקבוצות אתניות, מעמד ביניים בכל מקום, ריבוי מוסדות מרכזיים

ומסדרונות שירות ומסחר החוצה מהעיר.

הם היחידים שמתארים עיר כפי שהיא באמת נראית היום.80שני המודלים של שנות ה

זו תפישה מאוד אקולוגית ופשטנית )תחרות,1945אם מחלקים את ניתוח המבנה העירוני לקבוצות – עד דרך60המרחב מתארגן בהתאם. השינוי בין אחד לשני הוא הפריזמה דרכה מסתכלים בזה(. בשנות ה

העיניים החברתיות-כלכליות )ישנה מהפיכה כמותית במדע שבאה לידי ביטוי גם בחשיבה גאוגרפית –

- במקום לתאר80התייחסות לחשיבה כלכלית( – הניתוח לא מגיע מהגאוגרפיה ההומניסטית. בשנות האת המצב, ניסיון לראות את המקורות של זה והצגה מורכבת של המציאות.

סיכום:

המודלים עושים הפשטה של הדברים. לכן הם לעולם לא יהיו לגמרי נאמנים למציאות, שהיא יותר מורכבת.

.הסתכלות דרך פריזמה ספציפית)אבחנה בין הכוחות לבין הביטוי הפיזי )כיוםבכל זאת כמעט הכל כלכלה.)ביטוי להתפתחות החשיבה הגאוגרפית )ולא רק להתפתחות הערים עצמן

מאפייני הערים עפ"י הסיווג התעשייתי הסטורי

פוסטעיר תעשייתיתקדם תעשייתיתכונהענקיתגדולה עד מטרופוליןקטנהגודל שטח ואוכלוסיה

zoningחוקי איזור – מעורביםשימושי קרקע )ניסיון לחלוקה חד

משמעית של איזוריפעילות(

)ולכןmixedמעורבים – יש פרוייקטים של בילוי,

מסחר ומגורים בצורהמעורבת בעיר(

היתה מאוד מרוכזתצפיפות אוכלוסיה וצפופה, ומתחילה לגדול

לשוליים לאט לאט

גדלה לשוליים –התחלת המכתש

העמקת המכתש, אבל במקביל מתחיליםתהליכים של מילוי

רב מוקדיותהמע"ר, מונוצנטריתשוק, שלטון, דתמוקדים פנימה מהשוליים לתוךכיוון היוממות

העיר המוקד הוא כבר ישירות

למע"ר יוממות צולבת – יש

אנשים שנכנסים אבל גם יש אנשים שיוצאים

ממנה רחוב ראשי וכמהעורקי התחבורה

סמטאות מערכת רדיאלית )גלגל

אופניים – מסביבופנימה(

תוספת קונצנטריות – מעבר בין המרכזים

השונים בעירבינלאומי, ברוב המקריםמטרופוליני-איזורימקומי-אזוריאפיון המע"ר

מסחר ושירותים עסקייםתעשיה ומסחרמסחר ומלאכהמאפייני התעסוקה

בהתחלה דיברנו על קבוצות חברתיות – הניתוח היה בראשיתו חברתי. מדברים הרבה על כלכלה ועל ערכי נדלן, אבל לתהליכים החברתיים יש השפעה עצומה על המתרחש בעיר )הביטוי הוא כלכלי אבל

השורש של זה הוא חברתי(.

החיים החברתיים בעיר

העיר מחוללת שינוי בסדר החברתי.

מורכבת ברובה מאוכלוסיה הומוגנית. התוצאה:העיר הקדם תעשייתית הקטנה

דמיון בהתנהגות, סולם ערכים דומה, דרך מחשבהסדר מוסרי" ברור".הסכמה חברתית רחבה

– צפיפות דינאמית, חשיפה למגוון צורות חיים, מערכות ערכים, דרכיהיום, אוכלוסיית הערים הגדולותמחשבה, אפשרויות כלכליות. התוצאה:

התרופפות מערכות קשרים משפחתיותהיחלשות ההסכמה החברתית.צמיחה של רעיונות חדשים אודות הסדר החברתי והמוסרי

: האליטה היא ה"שפיץ" של הפירמידה, והתמקמות הקבוצות בתוך העיר –לפני המהפיכה התעשייתיתהאליטה במרכז )ויש כמה מובלעות אתניות ותעסוקתיות(.

: הפירמידה אותו דבר, אבל עכשיו המעמד הנמוך הוא זה שבמרכז והמעמדאחרי המהפיכה התעשייתיתהגבוה היא בשוליים.

במרחב העירוני יש הרבה קבוצות. יש קבוצות שהן חזקות וכתוצאה מזה הן מתרכזות ומתבדלות במרחב,מה שמשפיע על מבנה עירוני, על ערכי קרקע והגירה. נהוג לדבר על:י

– מובחנת עפ"י מוצא אתני, דתי, לאומי או מאפייני תרבות אחרים. לרוב, היא זרה,קבוצת מיעוטנוכחותה בעיר היא תולדה של הגירה מאוחרת.

. למרות זאת – בעלת זכויות יתר,לא הומוגנית – חלק מקבוצת הרוב ה"מארחת", קבוצת צ'רטרדומיננטית במוסדות השלטון, דומיננטית ביחס לקבוצת הרוב.

הקבוצות הללו מסתדרות במרחב בהתאם למגוון כוחות:

כוחות פנימיים – תרבות תמיכה ,והגנה )כי אוהבות להיסגר בעצמן(..1 באמצעות חסימת אפשרויות כלכליות, משיקולים אתניים וכו'.הדרהכוחות חיצוניים – .2

תהליכי ההדרה האלה קורים במספר מנגנונים: חסימה, עזיבה )לגרום להם לעזוב(, אפליה.

כל הכוחות הללו הם שיוצרים את הסגרגציה המרחבית )בהיקף גדול מאוד, הרבה יותר מהג'נטריפיקציה(– מבחינה אתנית, כלכלית, דתית. קושי להשתנות ולצמוח.

התרכזות והתבדלות )לא רק ריכוז גאוגרפי אלא גם התבדלות במאפיינים במודע( בשל כוחות פנימיים:

התקבצות לשם שימור תרבותי – צורך לקיים פולחן דתי, שימוש יומיומי במאפייני תרבות )שפה,.1מזון, לבוש(. במקרה זה, הקרבה המרחבית מקלה על חיי יומיום.

התקבצות לשם תמיכה הדדית – מציאת נחמה על רקע הזרות החברתית-תרבותית בעיר. סיוע.2 לברתי וחומרי באמצעות רשת לא פורמלית – מציאת עבודה, חינוך, סעד. התיישבות בקרבת

איזשהי רשת תומכת, ולאו דווקא התקבצות מרחבית קיצונית. התקבצות לשם הגנה – תגובה ללחץ חיצוני חזק. צמצום מגע עם קבוצת הצ'רטר וחיזוק תחושת.3

הבטחון, התכנסות במרחב מוגדר ומסומן.

28/12/09

הקבוצות הללו מסתדרות במרחב בהתאם למגוון כוחות:

כוחות פנימיים – תרבות תמיכה ,והגנה )כי אוהבות להיסגר בעצמן(..3 באמצעות חסימת אפשרויות כלכליות, משיקולים אתניים וכו'.הדרהכוחות חיצוניים – .4

תהליכי ההדרה האלה קורים במספר מנגנונים: חסימה, עזיבה )לגרום להם לעזוב(, אפליה.

כל הכוחות הללו הם שיוצרים את הסגרגציה המרחבית )בהיקף גדול מאוד, הרבה יותר מהג'נטריפיקציה(– מבחינה אתנית, כלכלית, דתית. קושי להשתנות ולצמוח.

התרכזות והתבדלות )לא רק ריכוז גאוגרפי אלא גם התבדלות במאפיינים במודע( בשל כוחות פנימיים:

התקבצות לשם שימור תרבותי – צורך לקיים פולחן דתי, שימוש יומיומי במאפייני תרבות )שפה,.4מזון, לבוש(. במקרה זה, הקרבה המרחבית מקלה על חיי יומיום.

התקבצות לשם תמיכה הדדית – מציאת נחמה על רקע הזרות החברתית-תרבותית בעיר. סיוע.5 לברתי וחומרי באמצעות רשת לא פורמלית – מציאת עבודה, חינוך, סעד. התיישבות בקרבת

איזשהי רשת תומכת, ולאו דווקא התקבצות מרחבית קיצונית. התקבצות לשם הגנה – תגובה ללחץ חיצוני חזק. צמצום מגע עם קבוצת הצ'רטר וחיזוק תחושת.6

הבטחון, התכנסות במרחב מוגדר ומסומן.

הדרה מרחבית ע"י כוחות חיצוניים )לא משנה מה הסיבה, התוצאה בסוף היא תמיד גם כלכלית(:

הדרה על רקע כלכלי – בד"כ במדינות מפותחות, כאשר מגיעים תושבים נטולי רכוש ומשאבים.1 )מבחינת דימוי,בדחיקת המהגרים לנישות תעסוקתיות נחותותכלכליים. ההדרה באה לידי ביטוי

שכר(, ומכך נובעת הדרה מרחבית – חייבים להיות ממוקמים קרוב לאיזורי התעסוקה. הדרה על רקע אתני – הרחקה של קבוצות מיעוט על רקע מוצא, דת ותרבות. אלמנטים של.2

גזענות. ההדרה הזו נושאת בד"ע אופי של בידוד קבוצת המיעוט באזורי מגורים נבדלים )כי הם נדחים מאיזורים אחרים(. מכך נובע צמצום האינטראקציה החברתית עמם ולכך יש גם השפעות

כלכליות.

יש "משחק" בין ההדרה הכלכלית והאתנית. זה מעגל – האחד גורר את השני וחוזר חלילה.

מנגנוני הדרה מרחבית באיזורי מגורים

– מניעת "פלישה" של קבוצת המיעוט למרחב המגורים של קבוצת הצ'רטר. ( Blocking חסימה ).1 החסימה עשוי להיות גלויה ומוצהרת )"לא אמכור את הדירה של לערבי"( או סמויה ומשתמעת

)בניית דירות בסטנדרט כזה שיהיו חסומות בפני אוכלוסיה מסויימת, והצבת מכשולים(, אבל בכלמקרה:

.חברי קבוצת הצ'רטר ערים לקיומההחסימה "מוצדקת" ע"י שיקולים כלכליים, על אף פי שהיא מנוגדת לעתים להגיון הכלכלי

המקומי )כגון הצעות רכש אטרקטיביות(. )ההיבט המשלים של פלישה והורשה( – ( Exit יציאה ).2

a.עזיבה של קבוצת הצ'רטר את אזור המגורים אליו פלשה קבוצת מיעוט. העזיבה היא ( שלאחריה העזיבה מהירה.tipping pointאיטית והדרגתית, עד לנקודת ההכרעה )

b..הוצאה של הקבוצה הפולשת ע"י מירור חייהם

– מניעת נגישות אל מידע, וחסימה של האפשרות להתמודד בשוק הדיור ( Discrimination אפליה ).3 )המקרה הקלאסי של זה – מה שקרה עם המון נכסים של אוכלוסיה ערבית בת"א וברחבי הארץ.

למשל – עג'מי ביפו(. יצירת מנגנוני אפליה – ניסוח קריטריונים שוויוניים שתוצאתם מפלהמיעוטים, דחיקת מיעוטים ממנגנוני אספקת דיור סוציאלי וכו'.

כתוצאה מההתבדלות וההדרה, ישנה תופעה של סגרגציה )התהליך עצמו לא מעניין אותנו כרגע, אלאהמקומות בעיר אליהן מגיעות הקבוצות(.

ביטויי הסגרגציה בעיר

בפועל נוצרת הסגרגציה משילוב כוחות פנימיים וחיצוניים, המביאים לסגרגציה אתנית וכלכלית.

)מהכבד לקל(סגרגציה אתנית

– קיצונית. התקבצות במרחב המגורים על רקע כוחות חיצוניים חזקים מאוד: בידוד וכפיה, מלוויםגטובגידור מוסדי )מערכות ניהוליות ותפקודיות המחייבות הפרדה(, ובדימוי חברתי שלילי.

(– ריכוז מרחבי שבו הכוחות הפנימיים הם החזקים )למשל – המובלעת החרדית במרכזEnclave )מובלעתת"א(.

– "נמל כניסה" לקבוצת המיעוט, ממנו היא יוצאת ומשתלבת במרחב של אוכלוסיית הצ'רטרקולוניה)המרחק החברתי בין קבוצת המיעוט בקולוניה לבין האוכלוסיה הכללית הוא קטן יחסית(.

סגרגציה כלכלית

היתה סגרגציה אנכית )19לא תמיד היתה כמו מה שאנחנו מכירים היום, למשל בפריז של המאה הvertical segragationחלוקת המעמדות היתה בתוך הבניינים, המעמדות הנמוכים היו בעליית הגג או – )

בקומת הקרקע/מרתף, ובמרכז המעמד הגבוה.

( – קבוצה שחבריה ברמות הכנסה גבוהותgated community )קהילת שערכיום, דוגמה קיצונית היא ובינוניות, המסתגרת במרחב מגורים מגודר ומוגדר ומתבדלת מרצון, באמצעות מערך שירותים עצמאי ורשת חברתית תומכת, מאוכלוסיית הסביבה. התנתקות מוחלטת משאר חלקי העיר. )דוגמה – גבעת

אנדרומדה ביפו, והמגדלים(.

סגרגציה דתית

דוגמה: בלפסט. סכסוך בין קתולים לפרוטסטנטים. יש ממש חלוקה למתחם קתולי ומתחם פרוטסטנטי.

סגרגציה על רקע גזעי

יש ממש ריכוז של אוכלוסיה שחורה במקום מסוים, והימנעות מאזורים1960למשל בסיאטל בארה"ב, ב יש פחות או יותר פיזור של האוכלוסיה.2000אחרים. ישנו שיפור בעניין הזה, בשנת

)ובעיקר בחדשים – של קרסלי ווייט(במודלים האקולוגייםכל המושגים החברתיים האלה, מוכלים ומשמשים חלק מהאמצעים להבנת המבנה המרחבי של העיר. אבל ישנן גם תיאוריות של אקולוגיה

חברתית טהורה, שמתרכזת בכלים החברתיים הללו.

– סיווג הערים בהתאם לארגונן החברתי-מרחבי ולמבנה החברה שמנהלת את חייהאקולוגיה חברתיתבתוכן )יותר העניין החברתי ופחות העניין המרחבי(.

ייחודה של העיר המערבית בתקופה המודרנית )באספקטים האלה( – הפרדה רבה יחסית בין הממדיםהחברתיים הראשיים – מעמד חברתית-כלכלי, דמוגרפי, אתני )זו השלישיה החשובה שנבדקת תמיד(.

, מתבססת על60 – אקולוגיית הגורמים העירוניים(. צמחה בשנות הFactorial ecologyאקולוגיה עירונית ) מערכי נתונים גדולים, פרוצדורת ניתוח מסודרת, גישה אנדוקטיבית )מהפרט אל הכלל(. מנסה להבין את

המבנה החברתי בעיר, ע"י ניתוח מרחבי של הרכיבים השונים )גיל, השכלה, גודל דירה, מוצא וכו'(. כלכלי-סקטורים, משפחתי – מעגלים, אתני – מובלעות.

– ההיבט המרחבי מתואם עם המודל הסקטוריאלי של הויט )מבוסס על הכנסה,מעמד חברתי כלכליהשכלה וכו'(.

– ככל שמתרחקים מהעיר הגיל הממוצע יורד, גודל המשפחה עולה. סקטור חריג ( family status דמוגרפי ) – מבוגרים שילדיהם גדלו, צעירים משכילים ומקצועיים, רווקים ללא משפחה – נוטים לגור קרוב למרכז

העיר.

– בד"כ נושאת אופי מרוכז, גלעיני ומתבדל.אתניות

מאזורים חברתיים ל"שכונה".

עד כאן – גישות מכניסטיות, מתמטיות ודטרמיניסטיות – זונחות את ההיבטים התרבותיים ורצונות ומאווים של האדם )אנשים מתיישבים גם בשביל להשיג את היעילות הגבוהה בהשגת הערכים החשובים להם(.

רחובות באזורים שונים נשאלו על3 – תושבים בwelsh city of Cardiffאחד המחקרים הראשונים ב היתה התאמה ביןA,B האזורים – באזורים 3הפעילות שלהם במרחב וכו'. התוצאות היו שונות בכל אחד מ

ממש אין חפיפה כזאת. בהמשך רואים גםCאזור המגורים לאזור הפעילות לאזור החברים. ובאזור אין קשר למעגל הממוצע שקיבלנו קודם. זהCשהתושבים הללו מגדירים את אזור המגורים שלהם – ב

מראה שקשה להגדיר איזור מגורים ע"י פריזמה אחת בלבד, צריך לשלב בין הדברים.

4/1/10

מבנה עירוני )לא בארה"ב(

העיר – תופעה אוניברסלית. אבל המודלים לא לגמרי מתארים אותם בכל ערי העולם. לכן לא צריך לקחתאת המודלים הללו כתורה קשיחה, אלא הם גמישים ועליהם נבנה הכל.

אמנם לעיר יש דינמיקה אוניברסלית, המרכיבים העירוניים והמבנה של העיר הם תלויי תרבות )ומבנהחברתי( ואזור.

קנדה

הקריטריונים הנבחנים בערים קנדיות:

)קומפקטיות )יותר מארה"ב)צפיפות )יותר מארה"ב)פרבור )יותר מבוקרת מבארה"ב)מערכות הסעה המונית )אין בכל הערים האמריקאיות, ובכל מקרה לא מפותחת עד כדי כךהטרוגניות פנימית,יציבות כלכלית, תרבותית וחברתית )בהשוואה לתהפוכות שעברו על ארה"ב – ווטרגייט, וייטנאם

, הגזענות וכו'(2מלחה"ע ה

מערב אירופה

העיר המערב אירופאית )מול האמריקאית(:

)..היסטוריה עירונית הרבה יותר עתיקה )וגם תרבותית, חברתית, כלכלית, פוליטית)קומפקטיות )גם ההתפתחות מעבר לעיר העתיקה היא הרבה יותר קומפקטית)בתים משותפים )הם לא "מילת גנאי" כמו בארה"ב או בישראל, "ראויים" גם למעמד גבוה)רחובות צרים )יוצרים מציאות עירונית שונה לגמרי מהרחובות הרחבים בארה"באין זחילה.)היעדר ה"פעמון" )קו הרקיע, שמרכז העיר עולה לגובה כמו בארה"ב)מערכות הסעה המוניות )מפותחות מאוד.'עירוב שימושי קרקע )בארה"ב נסיעה לסופר בפרבר אמריקאי זה העמסת מצרכים קפואים וכו

ואילו אירופאי קונה מצרכים לארוחה הקרובה וזהו – והכל בקרבתו(מהגרים – תופעה מאוחרת יחסית )בעיקר בהשוואה לארה"ב, שם יש מאבקים בין הקבוצות

האתניות וכו'(אוכלוסיית מרכז העיר )בארה"ב – בד"כ עסקים, משרדים ומעמד נמוך ובשנים האחרונות – מעמד

בינוני וקבוצות עלית. ובאירופה – מאז ומתמיד היה מעמד בינוני ומעלה(.

– בד"כ יושבים על שפת נהר או ים, ולכן יש משהו דמוי-מודל מעגלי, אבל מעוות.מודל העיר האירופאית

מרכז העיר – מעמד בינוני ומעמד פועלים ותיק. מקצועות חופשיים, מקום וג'נטריפיקציה והתחדשות עירונית, עמוד השדרה של החיים העירוניים )מאפיין את "היבשת" ולא את אנגליה(.

אוכלוסיה זמנית )סטודנטים, מהגרים(.19אזור מעבר – מבנים מהמאה ה ,מוקדי תעשיה בשוליים )ולפעמים לאורך הנהר(, בקרבתה דיור ציבורי או פילנתרופי. ובשולי העיר

"שנטי" קטנים למהגרים. .בלב העיר – רחוק מהתעשייה אך עדיין בתוך העיר

oערבוב של מעמד נמוך ובינוני

oקשר בין מעמד סוציו-אקונומי לבין גיל ומצב בתים היעדר

o.)סגרגציה אנכית )הסטורית

הסתייגויות מהמודל:

.אין ביטוי למובלעות מהגרים ומיקומן, אלא הם נכללים בתוך מעמדות.היעדרו של מעמד בינוני-גבוה במרכז העיר.מקומם החברתי של הפרברים

העולם השלישי

היבטים שונים של מבנה עירוני בערים טרום תעשיתיות בעולם השלישי

)אכלוס יתר )השטח הפיזי לא יכול להכיל את כמות האנשיםטבעות הגירה צפופות וחסרות שירותים )בלי חינוך, מסחר וכו' – רק מגורים. ולכן כל מה

שמתרחש בטבעות ההגירה גולש לתוך העיר(.מבנה עירוני מסורתי – תחבורה מבוססת הולכי רגל וקשרים אישיים )קרבה מאוד פיזית. בלי

מערכת הסעה המונית, יש עומס מטורף ברחובות(.בגלעין ההסטורי מצויים השורשים, ההסטוריה והסטטוס )הערים התחילו להתפתח בגלל שהיו

מרכז דת, מרכז מסחר, מרכז שלטוני וכו'(.ולכן – עליונות האזור המרכזי על השולייםחלוקה לא ברורה של שימושי קרקע )כמו בסרטון של השוק בבנגקוק. ההגדרה של אזור לאו דווקא

באה לידי ביטוי בשטח(.ריבוי תעסוקות לא רשמיות )הרבה אנשים שעובדים בסקטורים שלא נמדדים, לא נרשמים

כאנשים שזקוקים לשירותים וכו'(..טרום תעשייתיות < קפיצה לשירותים )תעשיה ותחבורה ציבורית יוצרות ומביאות למבנה מערבי

(.False urbanizationאז כשמדלגים על זה עוברים ממסחר בסיסי )חקלאות( למתן שירותים. הבדלים מרחביים בהתאם לקבוצות, כתות, גילדות, חמולות וקשרי משפחה )לחוקרים מבחוץ

קשה להבין את זה – ולכן חומר תיאורטי מערבי בד"כ לא עוסק בעולם השלישי, בשל הקושי הזה(.בנייני דת וממשל תופסים את מרכז העיר )שינוי עדכני – )לאוס, בייג'ין וכו'( – כניסה של מסחר

ומשרדים למרכז העיר(.,האליטה ממוקמת ומצטופפת במרכז העיר ואילו העניים בשוליים )שינוי עדכני – )סאו פאולו

יוהנסבורג( – האליטה מתחילה לצאת לשוליים בערים ש"לא נעים" לגור בהן(.

האבסורד הוא שאנחנו מנסים לנתח לפי מבנה מערבי את הערים הללו, שבמציאות הן "שנטי טאונס". ישאחוזים מטורפים של מגורים בשכונות עוני ולשכונות בלתי חוקיות.

במודלים:

התעשייה לא מופיעה בערים אפריקאיות ודרום אמריקאיות )אלא רק בשולי הערים הדרום אסייתיות(.

הערים. 3מגורי עלית – יחסים קרובים למרכז, בכל פולשים, שאנטיס, לא מוגדרים ולא נספרים – בכל אחד נמצאים במקום אחר, אבל הם בכמות

שאי אפשר להתעלם ממנה.

ערי אפריקה:

דגם כללי: מעגל, מרכז מסחרי – ילידים – עלית – מערובת – מהגרים )במרכז יש גם מובלעת "מיוחסים" של הממשל(.

ערים טבעיות, ילידיות, מקומיות: מרכז חקלאי שהלך והתפתח, ריכוז של חוואים וכו' – אוכלוסיה )גודל, הטרוגניות, צפיפות( אינם.Wirth )מנהיג(. מאפייני obaחלשה יחסית. במרכז –

ערים קולוניאליות: נוצרו לצורך ניהול אדמיניסטרציה, בד"כ ערי נמל המשמשות חיבור. בערים , יש שם ניסיוןאקרה בגאנהאלה יש הפרדה בין אזורים ייעודיים לבין אזורי מגורים. כדוגמה –

לעשות איזשהו שתי וערב – ליד הנמל מע"ר זר ובסמוך מסחר מקומי בעיר הילידית, סגרגציה חזקה במגורים. בהמשך – בעידן הגלובלי, יש נמל ובו עסקים גלובליים ויש גם מרכז מקומי. אזורי

– נרכשה ונבנתה ע"י אמריקאים,מונרוביה בליבריההמגורים האירופאים הופכים לגלובליים. והעיר ממש נראית כעיר אמריקאית.

ערים אירופאיות: נבנו במודע עבור אוכלוסיה אירופאית ולכן נראות כערים אירופאיות. אוכלוסיה מקומית "נדחקת" בניסיון להגיע למרכז.

ערים דרום אמריקאיות

ערים עצומות.תרבות עירונית חזקה מאוד – יציבות מגורים בעיר – שיפור המקום ללא הגירהמרכז חזק ופעיל.מגורים "חזקים" בקרבת המכרז – קרוב לכל

המודל הוא של פורד. יש שדרת מסחר מכובדת שיוצאת מהמרכז החוצה וסביבה מעמד גבוה. חוץ מזה ישמעגלים )זה שילוב של גזרות ומעגלים(. הוא מוציא תיקון למודל, ואומר:

.בעיר הדרום אמריקאית אי אפשר להציג אזורים מוגדים לגמרי, במציאות זה הרבה יותר הטרוגניהצגת כל שימושי הקרקע תעמיס מדי את המודל מבחינה ויזואליתהפרדה בין מע"ר חדיש למרכז הישן והמסורתי היווצרותMall.בקצה, לאו דווקא קניון סגור אלא סוג של עיר קצה היווצרות פארק תעשיה בשוליים)תופעת ג'נטריפיקציה )זו תופעה חדשה, כניסה לאיזורים הותיקים של העיר.הפרדה מסויימת בין מעמדות

כשמשווים עיר עולם שלישי לעיר מערבית )כלכותה מול שיקגו( ההבדל הבולט ביותר הוא המיקום של המעמדות – בעולם השלישי המעמד הגבוה בפנים, ובעיר אמריקאית בשוליים )ובהתאמה גם המעמד

הנמוך(.

11/1/10

(. Downtown מע"ר – מרכז עסקים ראשי )

)בתל אביב – יש את המרכז ההיסטורי )מונטיפיורי, רוטשילד( ויש מרכז עסקי באזור של בית המשפט, ביתאסיה וכו'(

מאפייני מע"ר

בעיר פוסט-מודרניתבעיר מודרניתגלובליזציה

בד"כ מע"ר יחיד )ומחולל( במרכז ההסטורי שלהעיר

היווצרות מע"רי משנה, התפתחותהמע"ר לכיוונים שונים.

שימושי קרקע מובחנים משאר העיר – ריכוזוהתמחות )של עסקים ומסחר(

עירוב שימושים – ההתמחותמיטשטשת.

עירוב מוגבל של שימושים – עסקים, מסחר ריכוז מקסימלי ודומיננטיות שלריכוז מקסימלי ודומיננטיות של משרדים

משרדים)כניסת מגורים )במגדליםבילוי, מסעדות, חיי לילה

אינטנסיביות – גורדי שחקים,אינטנסיביות אנכית, בנייה לגובהארכיטקטורה

ריכוז מקסימלי של תנועה )הולכי רגל, תחבורה,תחבורה ציבורית(

ריכוז מקסימלי של תנועה )הולכי רגל,תחבורה, תחבורה ציבורית(

ערכי קרקע גבוהיםערכי קרקע גבוהים . המרכז הוא לא רק של העירלאומיטווח השפעה

אלא מרכזי במדינה כולה.טווח השפעה בינלאומי.

ניצול מרכזי תעשיה ומתקני נמל שאיבדו את בסיסם במעבר לעידן

הפוסט-תעשייתי.

מאפיינים ורטיקלים של מע"ר בעיר מודרנית

אזור מגוריםאזור מעורבמרכז מסחרימגוריםמגורים

מגוריםמשרדיםמשרדיםמגוריםמחסניםמסחר

בין מודרני מפוסט מודרני )דאלאס, טקסס(.

המע"ר הוא אמנם איזור מובחן ומופרד, אבל אין לו שימוש מובחן.

.)'יש אזור אומנות )פארקים של פסלים וכו .המרכז העירוני ההיסטורי הוא עדיין מרכז מסחרי ועסקימרכז ממשלמרכז כנסים

המאבק בין הפוסטמודרני למודרני – בכבישים המהירים שמובילים למרכז העיר. מדובר בעורקי תחבורה – ידידותיות לתושבים,50 את הקסם של שנות הDowntownענקיים. כל זה בעייתי, כי יש מאמץ להחזיר ל

מקום שוקק, לראות ולהיראות שם. ומצד אחד הוא עשה את זה. אבל מצד שני מסביבו יש סוג של חומהשהיא שריד של העידן המודרני, בו החשיבות ניתנה לכלי הרכב, להגעה נוחה למקום העבודה.

(. מועסקים יש הרבהdinkies, yuppiesמבחינת אוכלוסיה, במע"ר יש בעיקר רווקים ומשפחות ללא ילדים )יותר – המרכז הוא עדיין מרכז עסקי ומסחרי ופחות מרכז מגורים.

שאלות בנושא המע"ר: 3 יש

האם יש מודלים מרחביים של מע"ר?.1

Peak Land Value.נקודה בה ערך הקרקע הוא הכי גבוה בעיר. תמיד זה יהיה באזורים העסקיים האלה – מדובר במרכז ההסטורי של העיר, ולאו דווקא במרכז הפיזי של העיר.

האם יש סביבה מרחב זהה?

אחד מהמחקרים הקלאסיים של מרפי וואנס, בודק מע"רים של ערים אמריקאיות. המסקנה –54בשנת הכל תלוי בתשתיות שמובילות למע"ר, בדרכים הראשיות שמובילות לשם. תלוי במבנה השתי-וערב של

הערים, מה שהופך את זה לרלוונטי בעיקר לערים אמריקאיות.

בת"א – יש את המרכז ההסטורי וכשהוא גדל ומתפתח זה קורה לכיוון דרך איילון – כי דרכי הגישהחשובות.

איך מתמקם המע"ר, לאן וכיצד מתפתח?.2

במרכז הכובד של האוכלוסיה. למשל בתל אביב – המרכז ההסטורי נמשך לריכוז האוכלוסיה שמתחיללהתפתח ממזרח לתל אביב.

כל התזוזה הזאת נעשית בשתי דרכים טבעיות –

דחיקה והחלפת שימושים – התרחבות בשטח.א.

הריסה ובינוי מחדש – שינוי באינטנסיביות ובגובה של המע"ר ההסטורי.ב.

בד"כ שני התהליכים הללו קורים סימולטנית, והעוצמה של התהליכים תלויה בד"כ ב"גיל" של המרכזהעירוני.

תיחום המע"ר - איך יודעים איפה "נגמר" המע"ר?.3 5%. ז"א – 100%, היא PLV (Peak Land Value) )גרף פעמון(. מחושב לפי נקודת ה5%אינדקס א.

האלה זה עדיין מע"ר.100%מתחת ל מגורים,80%תחומי התרכזות – פיזור מרחבי של התפקודים הכלכליים. אנחנו מצפים שאם יש ב.

זה יהיה מחולק שווה בשווה בין אזורי העיר השונים. אם פתאום נמצא את כל המשרדים במקום מתפקוד מסוים80%אחד )ולא מפוזרים באופן שווה( – נדע שזה מע"ר. כלומר – תפקוד מרוכז )

20% מהתפקודים יושבים על 20% מהשטח( במקום פיזור שווה ומקסימלי )20%מצויים על מהשטח(. הבעיה בשיטה הזאת היא שנתונים לא תמיד זמינים.

( – שני מדדים:50מדד מרפי וואנס )שנות הג.

a.אינדקס גובה – לוקחים בניין, בודקים שטח בשימוש מע"רי חלקי שטח קומת הרחוב. אם , זה בניין שנכלל בשטח המע"ר. הבעיה העיקרית כאן – היא1.5התוצאה גדולה מ

בבניינים בני קומה אחת שנותנים תמונה מעוותת.b..)אינדקס אינטנסיביות – סה"כ שטח שלא למגורים חלקי סה"כ שטח בניין )שטח רצפה

, זה בניין50% כדי לקבל תוצאה באחוזים. אם זה מעל 100את התוצאה מכפילים בשנכלל במע"ר.

אם יש סתירה בין המדדים – מחליטים לפי המיקום. אם מדובר בשולי המע"ר אנחנו יודעים שזה בשטח מעבר, ושזה יוכרע בעתיד. אם זה במרכז המע"ר – זה אולי בגלל החלטה של בעל בניין

וכו'.

רואים את הזחילה מזרחה לכיוון נתיבי איילון.80( – רק בשנות ה1937-1986מע"ר תל אביב ).80האינטנסיביות והעלייה לגובה התחילה גם היא בשנות ה

(.GaWCתיחום מע"ר דרך מדידת קישוריות וגלובליות )טיילור, ד. בלונדון – ביטוח ובנקים בתוך המרכז ההסטורי, רואי חשבון, חברות ייעוץ וניהול, פרסום ועורכי דין

בסמוך למרכז. מכל מקום, הם מתמקמים אחד בסמוך לשני )ואף באותו מקום( וקל לזהות אתהמרכז העסקי של העיר.

תל אביב – משרדי פרסום מתמקמים בסמוך לציר נתיבי איילון. עורכי דין – מהמע"ר ההסטורי על ה"כתם" של המע"ר. משרדי רואי חשבון – יותר מפוזרים, פחות התמקמות בצמוד לעסקים אחרים

שהם כן צפויים.

בנוגע לניצול מרכזי תעשייה ומתקני נמל שאיבדו את בסיסם במעבר לעידן הפוסט מודרני –

לא רק בזה מדובר, אלא גם חיפוש איזורים מרוחקים מהמרכז ההסטורי והישן.

החייאת אזורים בעייתיים ומוזנחים בעירמחסור בקרקע במרכזי ערים גדולותפיתוח עסקי באמצאות עידוד פיתוח מסחרי.'יצירת אזורים בעלי ערך מוסף ארכיטקטוני, הסטורי, נופי וכו

]המודל של מבנה עירוני – הכללה, עיקרון של פיזור שימושי הקרקע.[

18/1/10

מע"ר ומסחר

תלוי זמן / תקופה.1גודל העיר.2

לאחרונה המסחר מתרכז במרכזי קניות ובשולי העיר.

, בעקבות התהליכים הבאים:70מבחינת המסחר במע"ר ובפנים העיר – דעיכה באמצע וסוף שנות ה

תהליכי ביזור אינטנסיביים של מסחר, משרדים ועסקים מהעיר המרכזית אל הפריפריה )תהליך טבעי(.

.)פיזור התפקודים העירוניים בתוך העיר, על מנת שיהיו נגישים יותר לאוכלוסיה )תהליך יזום

תהליכי ההתעוררות החיו קצת מקומות מסחר שדעכו:

.)"כלכלה בינלאומית, חברות בינלאומיות וביקוש למרכז )"הכפר הגלובלי.חזרה למרכזי מסחר מחודשים במרכזי ערים ותיקות.שימור ערכים ונוף הסטורי בשילוב והתאמה לתפקוד המודרני

אחרי שנים של הזנחה של מרכז העיר, אנשים מתעוררים ומחליטים לחדש ולשמר )גם הנוסטלגיה משחקת תפקיד בזה(. בנוסף, ברגע שתהליכי "זחילה עירונית" מגיעים לנקודה כזאת שברור שלא מדובר

יותר בערים אלא במקום שאין לו אפילו שם אלא רק מיקוד – אנשים מבינים שצריך ליצור מרכז עירוני.

בשנות הפירבור קרנה של העיר יורדת, ועכשיו ישמגמות במע"ר - שיקוף למגמות תהליכי עיור. מכאן ש שוב התעוררות של החשיבות והיתרונות בחיים עירוניים )זה כבר לא מקום מפלצתי של פשע וחיים חסרי

מוסר(.

]אנקדוטה[ במשך השנים, בערים שיש להן תכונות קיצוניות ]בחורף המזג אוויר נוראי[, ניסו לשמר את התנועה של האנשים במרכז העיר. אז יצרו במרכזי הערים מערכת מעברים תת-קרקעית ועילית בין

בניינים כך שלפחות במרכז העיר אנשים יכולים להסתובב.

[ )מודל מוקדם שעושה סדר בסיסי, אבל חסרים בוBerry et al, 1963 ]צורות המסחר העיקריות בעיר(.90דברים. מודל מעודכן יותר הוא המודל של ג'ונס משנות ה

(1933פעילות מסחרים בגלעין העירוני )קריסטלר, .1איזורי התמחות.2רצועות מסחר.3

פעילות מסחרית בגלעין העירוני:

מע"ר )לא תמיד יש את← מרכז עירוני ← מרכז קהילתי ← מרכז שכונתי ←יש היררכיה: חנות בודדת כולם(. ההיררכיה היא לפי – גודל, מרכיבים, מגוון ואינטנסיביות.

איזורי התמחות:

קבוצה מאובחנת של עסקים מאותו סוג, או שקשורים זה לזה. זה יכול להיות תחומי התמחות של חנויות)הרצל – רהיטים, המסגר – מוסכים וכו'(.

גורם מיקום מכריע – נגישות )צרכנית או עסקית(. צרכנית – אופי ברור, כמעט תמיד היא נגישות קווית )הצרכן אוהב ללכת בקו ישר(. עסקית – פחות מוטי-הולכי-רגל, אבל המיקום צריך להיות מקבץ ברור

)למשל – מקבץ פאבים בלב ת"א, גן החשמל וכו'(.

רצועות מסחר:

דורשים נגישות גבוהה )לא בהכרח מרכזית(. מצריכים נגישות צרכנית – קווית באופיה.

הסוגים השונים:

רחובות קניותTV roadsרצועות מסחר שמתפתחות מקצה העיר40 )רצועות מסחר פרבריות( – כבר משנות ה .

לאזור הפרברי, ממלאות את החלל בין המסחר בעיר למסחר בפרבר. התפתח באופן טבעי, לאיזום. מאוד פרקטי ויעיל )מוטה כלי רכב(, לא אסתטי. השם – כמו זפזופ בטלוויזיה.

רצועות לאורך כבישים מהירים – מה שמתחיל כrest area:מתפתח למרכז קניות. צורות עכשוויות

oStrip malls, retail parks – out of town shopping centersדוגמה לסטריפ-מול – מרכז(

הקניות ביקנעם(.oShopping mall / shopping centers – shopping arcadesoBig box)איקאה / וולמארט(

oPower centeroOutlet mall

.)עורקי מסחר )פחות מאפיין את ישראל, לא נדבר על זה

כל התהליכים העולמיים של כלכלה, גלובליזציה ותהליכי עיור – מתנקזים לסביבה הקרובה שלנו)העירונית(.

החשיפה שלנו למקומות אחרים בעולם )בלחיצת כפתור( – אנחנו שואבים מהם רעיונות ומיישמים אותם כאן, בסביבה הקרובה. סגנון החיים שלנו, החלומות שלנו – אנחנו שואבים את זה מהספרות, האינטרנט

והתקשורת.

למבחן:

ארבעת המאמרים כלולים במבחן )או בשאלות נפרדות, או משולבת בשאלות אחרות(. המבחן הואאמריקאי.

מתוך3יהיו איורים לנתח )כאלה שראינו וכאלה שלא(. יכול להיות שיהיו שאלות עם יותר תשובות נכונות )9.)

באתר – מבחנים לדוגמה וכו' )לא אמריקאים(, הם חזרה טובה למבחן.