דוח שנתי 23 של - mevaker.gov.il · web viewבג"צ/90 1604-1601 שליט ואח'...

מסמך זה מכיל ממצאי ביקורת של מבקר המדינה. פרסומם ללא נטילת רשות מטעםהמבקר

של23 דוח שנתי נציב תלונות הציבור


נציב תלונות הציבור

23דוח שנתי

1996ירושלים, התשנ"ו-

823-96מס' קטלוגי ISSN 0579-2770

סודר בסדר צילום ונדפס בדפוס הממשלה, ירושלים


של נציב תלונות הציבור.23דו"ח מספר מונח על שולחן הכנסת

תשומת הלב מופנית בזה למספר תלונות העשויות לשמש דוגמה לחשיבות הרבה שהנציבות ואני, כמי שעומדת בראשה, מייחסים לשמירה על כללי הצדק במינהל

הציבורי. להלן דוגמאות להמחשה:

הכשרהא. לקורסי מועמדים/ות המזמינה מודעה פרסמה על" "אל חברת כטייסת ניסיון עתירת המתלוננת, אזרחיים. הובלה וטייסות לטייסי והסמכה בארה"ב, הגישה מועמדותה, אך נדחתה על הסף, מהטעם )לטענת "אל על" - בין היתר( כי הכניסה לקורסים פתוחה רק ל-"בוגרי בית הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי". דא עקא שלבית ספר זה מתקבלים רק גברים. טענת "אל על" נדחתה על ידי, לאחר שהוכח שהיא עצמה אינה עומדת על הדרישה האמורה כלפי עולים חדשים. לכן הצבעתי שיש לאפשר למתלוננת להתקבל לקורס. ההחלטה טרם יושמה. יצויין, כי לאחר החלטתי האמורה, וללא קשר עמה, נדונה בבג"צ עתירה של אשה אחרת נגד צה"ל על שסירב לקבלה לבית ספר לטייס של חיל האוויר.בהדרגה כי אם אלו, ספר בתי לפתוח שיש פסק לצדק הגבוה המשפט בית ובזהירות הראויה, גם לנשים. ואכן, לאחרונה נתקבלו שבע נשים לקורס כזה. יש לקוות שלאור החלטת בג"צ תחזור "אל על" ותשקול את החלטת הדחייה שלהטייס לימודי את יסיימו שנשים שלאחר ברור מקום, מכל המתלוננת. בקשת

שוב לא יהיה מקום לנימוק שהעלתה "אל על" לאי-קבלת אשה כזאתבצה"ל, וזאת מדרך קל וחומר.אזרחית,כמועמדת לקורס הכשרה והסמכה לטייס בתובלה

- בנושאב. בין היתר גיבוש בחקיקה, לידי הכלל בדבר איסור העדפה הגיע מכרזים לאספקת שירותים ומצרכים לרשויות מקומיות. בנציבות נדונה תלונה לפיה השתתף בוועדת המכרזים )במכרז שהמתלונן לא זכה בו( קרוב משפחה של אחד המציעים האחרים. הלכה פסוקה היא שדי בעצם קיומה של קירבה משפחתית כזאת והשתתפותו של קרוב המשפחה בדיון כדי להביא לבטלות המכרז, זהו מבחן אובייקטיבי ואין זה משנה אם הייתה לקרבה המשפחתית השפעה על התוצאות

בפועל ממש.

בחוק נקבע כי בשנה פלונית )להלן - השנה הנוכחית( לא תעלה העירייה אתג. סכום הארנונה בהשוואה לשנה שקדמה לה )להלן - השנה הקודמת(. ביתו של המתלונן הוקם רק בשנה הנוכחית, ומטעם זה הטילה העירייה על הנכס סכום ארנונה העולה על זה שהוטל בשנה הקודמת על נכסים אחרים הזהים ביסודם, רק משום שאלה כבר היו קיימים בשנה הקודמת. קבעתי שהפירוש הנכון של החוק הוא זה המחייב יחס שווה כלפי שווים ועל סמך עקרון זה החלטתי שאין לגבות לאותה שנה, בגין הנכס האמור, ארנונה בסכום העולה על סכום בו חויבו אותם

נכסים אחרים.

על יסוד אי-מתן זכות טיעון, שהוא הפרה של אחד העקרונות הבסיסיים שלד. צדק טבעי, החלטתי להכריז כבטל על מעשה הפיטורין של שני מורים )המתלוננים בפנינו(, וזאת אף מבלי להיכנס לדיון לגופן של הטענות האחרות שהועלו על ידי

הצדדים.

כפי שניתן ללמוד מן המצטבר, מודרכת הנציבות על ידי השאיפה להטמיע במינהלהציבורי את עקרונות הצדק ולעמוד על יישומם הלכה למעשה.

מרים בן-פורתמבקר המדינה

ונציב תלונות הציבור

ירושלים, סיוון, התשנ"ו1996 מאי,


]נוסח משולב[, מוגש בזה1958 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-46על פי סעיף לכנסת הדין וחשבון השנתי של נציב תלונות הציבור.

דין וחשבון זה מסכם את פעולת הנציב ופעולתה של נציבות תלונות הציבור במשך(.1995 בספטמבר 24 - 1994 בספטמבר 6שנת התשנ"ה )

תוכן העניינים

סקירה כלליתל הדו"ח השנתי עשרים ושנייםע. דיוני הכנסת 1. תלונות של חברי הכנסת2. נתונים על מספר התלונות ותוצאות בירורן3. הלשכות לקבלת תלונות בעל-פה4. יישום לקח הבירור מעבר לתלונה הבודדת5. קשרים בין-לאומיים6

תיאור הטיפול במבחר של תלונות

משרד האוצר

. חבותה של משפחה אומנת במע"מ1. שומת מס הכנסה בהסכמה לעניין חיוב במע"מ2. תפקוד הלשכה לשיקום נכים3. פיטורין עקב גילוי מעשי שחיתות4

משרד החינוך התרבות והספורט

שינוי יעדם וחובת דיווח על הוצאתם . תשלומי הורים לבתי הספר -5. פיטורי מורה מטעמים פדגוגיים בניגוד לכללי הצדק הטבעי6. תשלום פיצויי פיטורים באיחור7

משטרת ישראל

. הוצאה כספית שנגרמה בשל מחדל של המשטרה8

משרד הפנים

ולשאת את שם נעוריה . טיפול לקוי בבקשתה של אשה נשואה להמשיך9. תיירת שבאה לביקור קרובים ומנעו כניסתה לישראל10


רשויות מקומיות

העולה על המותר לפי חוקי . בניינים חדשים - קביעת ארנונה כללית בסכום11ההקפאה

. אי-קבלת ילדה לכיתה א' בבית ספר בו שובצה12. אי פינוי פולש ממקרקעין המיועדים לצורכי ציבור13. אי שיתוף פעולה מצד עירייה בבירור תלונה -14

אזלת יד בטיפול במבנה מסוכן. אחריות לנזקים שנגרמו עקב הצפה15. הסעה בטיחותית של תלמידים נכים16. סירוב לתת אישור הדרוש לצורך רישום נכס בפנקסי מקרקעין17. גביית חוב ארנונה ממי שאינו החייב18. מכרזים לשירותי הסעת תלמידים19. הורה שכול פטור מתשלום ארנונה20

איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )תחנת הכח חדרה(

. פיטורי עובדת ללא מתן זכות טיעון21

המוסד לביטוח לאומי

. פגיעה בצנעת הפרט22

רשות החברות הממשלתיות

. דרישה לעיון במסמכים בקשר למכירת חברה ממשלתית23

רשות העתיקות

. תנאי לא סביר למתן רישיון חפירה24

רשות השידור

. שידור ידיעה בטלוויזיה הישראלית - טענה של פגיעה25

אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ

. שלילת אפשרות מנשים להתקבל כטייסות26


פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון, ירושלים בע"מ

. התנערות מאחריות לעבודות איטום גג27

מוסד יד יצחק בן-צבי

. גביית שכר לימוד מוגדל ממורה בשנת שבתון28

נספחים של22ביקורת המדינה לדוח השנתי סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני

נציב תלונות הציבורהתפלגות התלונות לפי הגופים השונים בשנת התשנ"ה

התפלגות התלונות לפי נושאים עיקריים בשנת ....התשנ"ה..........................................


סקירה כללית

דיוני הכנסת על הדו"ח השנתי עשרים ושניים.1

לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-46סעיף נציב1958 כי ]נוסח משולב[, קובע תלונות הציבור יגיש לכנסת מידי שנה, דין וחשבון על פעולותיו שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות. הוועדה לענייני ביקורת המדינה תדון בו ותגיש

לכנסת את סיכומיה והצעותיה לאישור.

( הונח על שולחן הכנסת הדין וחשבון1995 במאי 24ביום כ"ד באייר התשנ"ה )השנתי העשרים ושניים של נציב תלונות הציבור.

ועדת המשנה לתלונות הציבור של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בראשותו שלישיבות עשרה שמונה במשך וחשבון בדין דנה הירשזון אברהם הכנסת חבר

.1995בתקופה מאי - דצמבר

( הניחה הוועדה לענייני ביקורת המדינה את25.12.95ביום ב' בטבת התשנ"ו )( התשנ"ו בשבט ב' וביום הכנסת שולחן על וחשבון לדין והצעותיה סיכומיה

( דנה מליאת הכנסת בסיכומים וההצעות ואישרה אותם. נוסח הסיכומים23.1.96(.100 )עמ' 1וההצעות מובא בנספח

תלונות של חברי הכנסת. 2

של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת10.11.76בהתאם להחלטה מיום השמינית, מובאת להלן רשימת חברי הכנסת, שבתלונותיהם טיפלה הנציבות במשך

שנת הדין וחשבון:

מיכאל איתן1אליעזר זנדברג1רפי אלול1אבי יחזקאל1הרב יוסף בא-גד1רן כהן3אלכס גולדפרב1לימור ליבנת3

אפרים גור2דוד מגן17אברהם הירשזון2דוד מנע6צחי הנגבי1רון נחמן1שבח וייס1דדי צוקר1

אריאל וינשטיין1דן תיכון11רחבעם זאבי3

13

נתונים על מספר התלונות ותוצאות בירורן. 3

בשנה הנסקרת חל גידול במספר התלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור. 1לעומת השנה שקדמה - התשנ"ד.

תלונות הציבור, התקבלו נציבות מופנות במקורן אל בנוסף על התלונות שהיו מאות תלונות שמקורן הופנה לאחד הגופים המבוקרים ואילו הנציבות קיבלה רק

העתק מהם.

במקרים אלה אין נציבות תלונות הציבור פותחת בבירור מתוך הנחה שהפונה ייענה במישרין על ידי הגופים אליהם פנה. עם זאת, מועבר המידע שבתלונות אלה, לפילבו של האגף במשרד מבקר המדינה המופקד על הביקורת לתשומת העניין, בגופים האמורים. הפונה מקבל הודעה על כך. כמובן שאם לא משיב לו הגוף שאליו פנה או שהתשובה אינה מניחה את דעתו, פתוחה בפניו הדרך לחזור ולפנות

בתלונה ישירה אל נציבות תלונות הציבור, וזו תבורר כפי שקובע החוק.

הציבור תלונות נציבות טיפלו הלשכות של לעיל לאמור כן, שמעבר כמו יצויין )ראה אזרחים שפנו אליהן רבות של ופניות בתלונות בעל-פה תלונות לקבלת

בהמשך(.

להלן פרטים על מספר התלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור בשנה.2הנסקרת ועל תוצאות בירורן של תלונות שהטיפול בהן הסתיים בשנה האמורה.

תלונות שהוגשו במקורן לנציבות; )בשנת7,782בשנת התשנ"ה התקבלו )א( תלונות(.6,983התשנ"ד -

תלונות שהיו בטיפול בשנת התשנ"ה )כולל 12,506מסך תלונות שנותרו4,724 תלונות.8,361לטיפול משנת התשנ"ד( הסתיים הבירור ב-

תלונות1,638 תלונות שהטיפול בהן הסתיים לגופו של עניין נמצאו 4,404ב-(1)(.35%( )בשנת התשנ"ד 37.2%מוצדקות

תלונות הופסק בשלבים שונים של הטיפול מטעמים שונים,1,527בירורן של (2) ובעיקר מהטעם שהעניין בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל תלונתו או שלא הגיב

על פניות נציבות תלונות הציבור אליו.

בהן2,430לגבי (3) נתקיימו שלא משום לבררן מקום שאין נמצא תלונות ו-36הוראות הסעיפים לחוק מבקר המדינה, או משום שהיו בגדר העניינים37 או 38המנויים בסעיפים לחוק האמור )ראה חוק מבקר המדינה, התשי"ח-39

(.123 בעמ' 5 ]נוסח משולב[ בנספח מס' 1958

תלונות.4,145בסוף שנת התשנ"ה נשארו לטיפול )ב(

נתונים בדבר התפלגות התלונות לפי הגופים השונים שעליהם התלונות)א(.3(.114 )בעמ' 1מובאים בטבלה מס'

14


( מובאת התפלגות התלונות לפי נושאים עיקריים:116 )בעמ' 2בטבלה מס' )ב( ודואר, רווחה, שירותי רשויות מקומיות, מתן שירות לציבור, שירותי בזק שירותי

מסים ואגרות, זכויות עובדים ותעסוקה, משטרה ותחבורה.

הלשכות לקבלת תלונות בעל-פה. 4

מלכתחילה הוקמו הלשכות לקבלת תלונות בעל-פה, כדי לענות על דרישת החוק - - והיא לרשום מפי המתלוננים תלונות, שהם34כפי שהיא באה לידי ביטוי בסעיף

מבקשים להגיש בדרך זו. כבר עם הגיעם של הפונים הראשונים התברר, כי פעולתןלבירור. והעברתן ניסוחן תלונות, ברישום להצטמצם יכולה אינה הלשכות של ונכונים לעזור לפונים בעניינים יהיו מסוגלים המציאות מחייבת, שעובדי הלשכות מגוונים, שהם במסגרת תפקידיה של הנציבות על פי הגדרת החוק, לרבות כאלה, שיש בהם משום חריגה ממסגרת זו, והטיפול בהם דורש התעלות מן השגרה וגילוי

תושייה.

פניות בעל-פה, שאינן מגיעות לרישום כתלונה, הן במיוחד אלה שנושאיהן ניתנים לסידור מהיר, יעיל ופשוט, על ידי עובד הלשכה, אם בשיחת טלפון או בפגישה, בלא שיהיה צורך להפעיל - הן בנציבות והן בגוף, שעליו התלונה - מנגנון בירור של

עובדים מקצועיים ומינהליים, שהפעלתו כרוכה בהכרח בהוצאה לא מבוטלת.

גם בבירורים מקוצרים כגון אלה יש לשמור, כמובן, על העיקרון, שאין תפקידה של הנציבות שתדלנות סתם, ועליה לעמוד לימינם של פונים רק בהשגת מטרה צודקת

ולא כגורם המפעיל לחץ על הגופים המבוקרים לתכליות אחרות.

גם בשנת התשנ"ה, כבשנים קודמות, פנו מאות אזרחים ללשכות לקבלת תלונות בעל-פה. עיקר פעולתם של עובדי הלשכות, ובמיוחד של עובדי הלשכה בתל אביב,מוקדמות. בירור לפעולות הוקדשה מרכז הארץ, אוכלוסיית כל את שמשרתת בירורים מוקדמים אלה הפכו, ברוב המכריע של המקרים, למיותרים את ההליכים הנוספים, לרבות רישום הפנייה כתלונה. עובדי הלשכות גם סייעו לפונים במתן עצה

ובהפנייתם לגופים שאמורים לטפל בבעייתם.

יישום לקח הבירור מעבר לתלונה הבודדת. 5

בבירור התלונה רק לא ומתמיד מאז תפקידה את רואה הציבור תלונות נציב הבודדת ובהצבעה על הצורך בתיקון ליקוי במקרה שבו נמצאה התלונה מוצדקת. דעתה של הנציב נתונה גם לאפשרות שתוצאות הבירור מצביעות על קיום ליקוי שהשלכותיו הן מעבר לתלונה הבודדת. מטרת פעולתה של נציבות תלונות הציבור היא להביא לכך שבמקרים כאלה יתוקן גם הליקוי הכללי - להסרת העילה לתלונות

נוספות באותו נושא. ואכן,

15

מספר ניכר של תיקונים כאלה נעשים במהלך פעילותה של נציבות תלונות הציבור,בין בדוח. המובא תלונות של במבחר הטיפול בתיאור גם משתקפים ואלה

הנושאים, הכלולים בדוח שאליהם התייחסו תיקונים כאלה היו:

חיוב משפחה אומנת בתשלום מע"מ שלא כדין בשל חוסר מודעות של אגף המכס(.21ומע"מ להסדר שהוא עצמו קבע לפני שנים )בעמ'

יסוד על שנערכו מע"מ שומות על עוסקים של לטיפול בהשגות נהלים שיפור (.23הסכמים שנעשו בעניין מס הכנסה ומע"מ )בעמ'

למסור כי מחובתם לבתי הספר להורות והספורט החינוך, התרבות על משרד

(.40להורה, המבקש זאת, פירוט על השימוש שנעשה בכספים שניגבו ממנו )בעמ'

עומס עבודה אינו מצדיק איחור בתשלום פיצויים למורה שפוטר. על משרד החינוך,ישולמו במועד לעובדים שפוטרו התרבות והספורט להיערך כך שפיצויי פיטורים

(. 46)בעמ'

הצורך להבהיר היטב מה סמכויות עובדי משרד הפנים ומה סמכויות שוטרי ביקורת(. 53הגבולות לפי חוק הכניסה לישראל )בעמ'

אין לקבוע ארנונה כללית גם לבניינים חדשים בסכום העולה על המותר לפי חוקי(.56ההקפאה )

על עירייה לפעול במשותף עם מינהל מקרקעי ישראל, על פי חוק מקרקעי ציבור )סילוק פולשים(, כדי לסלק לאלתר פולשים שתפסו קרקע המיועדת, על פי תכנית

(.60מתאר, לדרך ולשטח ציבורי פתוח )בעמ'

חובה על רשות מקומית לדאוג להסעה בטיחותית של תלמידים נכים על פי חוק(.67 )בעמ' 1994הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד-

המחוקק נתן בידי רשות מקומית אמצעי להבטיח כי יסולקו חובות המגיעים לה כתשלומי חובה החלים על נכס בטרם תירשם העברתו בפנקסי המקרקעין. אין הרשות המקומית רשאית להשתמש באמצעי זה כדי לנסות לגבות חוב אזרחי השנוי

(. 68במחלוקת )בעמ'

מותנית אינה מקומית לרשות ארנונה מתשלום לפטור שכול הורה של זכאותו חוק זכאי לתגמולים לפי בהגשת בקשה מצד ההורה השכול, אלא רק בהיותו

(. 74התגמולים )בעמ'

לתפקיד מועמדים להזמנת שנענתה אשה של מועמדות הסף על לדחות אין טייס/טייסת.

(. 88דחיית הצעת המועמדות היא בניגוד לחוק )בעמ'

אין לגבות ממורה משתלם בשנת שבתון שכר לימוד גבוה מזה הנגבה מכל משתלם(95אחר )בעמ'

16


קשרים בין-לאומיים.6

וב-15ב-.1 התקיים בפריס כנס של אומבודסמנים לאומיים1995 במארס 16 נציגים. הכנס התקיים בארמון לוקסנבורג, מקום50של אירופה שהשתתפו בו כ- מושבו של הסנט של צרפת.

בכנס נידונו הנושאים האלה: )א( האומבודסמן האירופי; )ב( סכסוכים שמתעוררים בעת יישום הטקסטים האירופיים )החוקים של האיחוד האירופי(; )ג( האומבודסמן

ומערכות משפטיות; )ד( האומבודסמן בתחום הסוציאלי.

את ישראל ייצגה בכנס עו"ד מירלה במברגר, העוזרת הבכירה של נציב תלונותהציבור.

, יהיה בקפריסין יחד עם הפגישה החמישית של1996הוחלט שהכנס הבא, באפריל ,1997האומבודסמנים האירופיים של מועצת אירופה. את הכנס שלאחריו, בשנת

הוחלט לקיים בישראל.

בפריס הפגישה1995 במארס 17בהמשך לכנס שהוזכר לעיל, התקיימה ב-.2 הראשונה של אומבודסמנים לאומיים אירופיים עם האומבודסמנים הלאומיים של

משתתפים מיבשת אפריקה. הפגישה התקיימה20יבשת אפריקה. לפגישה באו כ- בחסות אונסק"ו בבניין של אונסק"ו, וקראה להתחדשות הסולידריות בין אירופהלדמוקרטיה חיזוק בתפקידם רואים האפריקנים האומבודסמנים ואפריקה. סיוע להחדיר בארצותיהם את המודעות בדבר חשיבות בארצותיהם. הם ביקשו

עבודתם כדי שתינתן להם כל העזרה הכספית לקיים מוסדות יעילים.

והענקת סמכויות כדי צורך בהגדרות ברורות של תפקידיהם יש כי ציינו לבסוף שיוכלו למלא את תפקידם נאמנה.

ביקרו בנציבות תלונות הציבור חברי ועדת הפטיציות של הפרלמנט7.6.95ב-.3הוועדה שטוטגרט. בעיר מושבו שמקום שבגרמניה באדן-וירטמברג מדינת של מבררת תלונות של הציבור על משרדי הממשלה. בוועדה מיוצגות כל המפלגות

חבריJOSEF REBHAHNאשר להן נציגים בפרלמנט. יו"ר הוועדה הוא מר . הוועדה שמעו מפי מנהל הנציבות, מר אביגדור רביד, ומפי העוזרת הבכירה של

הנציב, הגב' מירלה במברגר, הסברים על מוסד נציב תלונות הציבור בישראל.

ייפ )1995ביוני .4 השתלם מר ק.ה. K.H. YIPהאחראי לבירורים בנציבות ,) לתלונות מינהליות בהונג קונג, בנציבות תלונות הציבור בישראל, משך שבוע ימים.

האורח נפגש עם נציב תלונות הציבור, עם מנהל הנציבות מר אביגדור רביד, ועם גב' מירלה במברגר וקיבל הסברים מקיפים מהם ומעובדים נוספים של הנציבות, על עבודת הנציבות בכלל, על תחומים שונים של טיפול בתלונות בישראל, עלסעיף לפי בשער למתריעים הניתנת ההגנה

א לחוק מבקר המדינה ועל הקשר בין עבודת הנציבות לבין עבודת ביקורת45המדינה. במהלך ביקורו הרצה האורח על הנציבות בהונג קונג.

17

נפגשה מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור השופטת מרים1995 ביולי 25ב-.5( (, האומבודסמן לענייניםINGRID KOROSEKבן-פורת עם גב' אינגריד קורוסק

סוציאליים במוסד האומבודסמן האוסטרי.

בפגישה השתתפו שגריר אוסטריה בישראל ד"ר הרברט קרול, מנהל הנציבות מרא. רביד והעוזרת הבכירה לנציב גב' מ. במברגר.

18


תיאור הטיפול במבחר של תלונות


משרד האוצר

חבותה של משפחה אומנת במע"מ. 1

- משמשים מאז .1 ואשה - בעל משפחה אומנת לילדים,1989המתלוננים הנמסרים לטיפולם על ידי משרד העבודה והרווחה )להלן - משרד הרווחה(, ברשות

הבעל גם חנות.

אל נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( הם קבלו1994בתלונתם מנובמבר בסך מע"מ בתשלום אותם חייבו מע"מ ששלטונות כך, בגין62,000על ,₪

הילדים שהיו באמנה אצלם כמשפחה עבור תקבולים שקיבלו ממשרד הרווחה אומנת.

לטענת המתלוננים אין הם חייבים בתשלום מע"מ על התקבולים האמורים והםמבקשים את עזרת הנציבות לביטול החיוב.

בירור הנציבות העלה:.2

תיקו של הבעל המתלונן, הרשום במע"מ כעוסק שברשותו חנות, עלה במדגםלהם הוציאו הכנסה מס ששלטונות לעוסקים, ערכו מע"מ ששלטונות ביקורת ליקויים בדיווחי נמצאו כנישומים. בביקורת של משרד מע"מ האזורי לא שומות המתלונן בכל הקשור לעסקי החנות. אולם, הוחלט להוציא למתלוננים שומה בגין

עד דצמבר 1989תקבולים ממשרד הרווחה שנתקבלו בתקופה מינואר 1993, מיולי השומה בהודעת במע"מ. חייבים אלה שתקבולים חויבו1994בנימוק

₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וקנסות בסך28,000המתלוננים במע"מ בסך כ- ₪. המס לא שולם, בטענה שהתקבולים האמורים62,000 ₪, בסה"כ כ-34,000

אינם חייבים במע"מ.

הגיש רואה החשבון של המתלוננים השגה על השומה, בטענה שלא13.7.94ביום בבירורו במשרד הרווחה כי אומנות. הוא הוסיף, לגבות מע"מ ממשפחות נהוג

נאמר לו, שלא זכור להם מקרה שמשפחה אומנת חויבה במע"מ.

הנהלת אגף המכס ומע"מ בירושלים אישרה את השומה, בקבעה שהיא חוקיתומוצדקת.

וביום ההשגה, את לדחות הוחלט האזורי5.1.95לפיכך מע"מ משרד שלח למתלוננים הודעה על דחיית ההשגה.

חוק מע"מ מטיל מס על כל עסקה של מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק.3 במהלך עסקיו. המונח "שירות" מוגדר בחוק: "כל עשייה בתמורה למען הזולתשל לילדים בביתה נותנת אומנת שמשפחה שהטיפול מכאן מכר...". שאיננה משפחה אחרת הוא "שירות" כהגדרתו בחוק, ועקרונית חייבים תקבולים בגין שירות21

זה במע"מ.

22


אכן ככלל, חלה החבות המשפטית בתשלום המע"מ על מוכר הנכס או על נותן השירות, אולם, לקונה או למקבל השירות מותר לקבל על עצמו חבות זו, לפי

לחוק הקובע לאמור: "מי שאינו חייב בתשלום המס, רשאי בהסכמת20סעיף המנהל ובתנאים שקבע, לקבל על עצמו את התשלום, ומיום ההסכמה דינו כדין

החייב בתשלומו".

מסתבר שלגבי משפחות אומנות הגיעו משרד הרווחה ואגף המכס ומע"מ.4 . לפי הסדר זה המשרד הוא המשלם, באופן גלובלי,1988להסדר כזה עוד בשנת

את המע"מ החל על משפחות אומנות המחזיקות באומנה עד חמישה ילדים. על משפחות שמחזיקות שישה ילדים ומעלה המוגדרות "מעון משפחתי" אין להסדרוהן חייבות לדווח לשלטונות מע"מ ולשלם את המס מכיסן. באוקטובר תחולה,

הוציאה הנהלת האגף הוראת נוהל פנימית בה הביאה את ההסדר לידיעת1988היחידות באגף הנוגעות בדבר.

הנציבות הפנתה את תשומת לבה של הנהלת אגף המכס ומע"מ לקיומו של.5למשרד מע"מ שלטונות פנו זאת, בעקבות הרווחה. משרד לבין בינה ההסדר וזה אישר שהמתלוננים אכן משמשים משפחה אומנת רגילה שהחזיקה הרווחה, במשך השנים עד חמישה ילדים והמשרד שילם בגינה את המע"מ - למעט תקופה

, בה החזיקה שישה ילדים. שלטונות מע"מ5/92 עד 12/91קצרה של חצי שנה, מ- נוכחו אפוא לדעת, שהשומה היתה נטולת יסוד, להוציא אותה תקופה קצרה בה

החזיקו המתלוננים שישה ילדים.

הנהלת אגף המכס ומע"מ הורתה לבטל את השומה במלואה ולוותר גם על.6גביית מע"מ מהמתלוננים בגין אותה תקופה קצרה שבה החזיקו שישה ילדים.

תמוה, לדעת הנציבות, שהמשרד האזורי של מע"מ שטפל בנושא לא ידע על.7עוד באוקטובר לידיעת1988עצם קיומו של ההסדר האמור, על אף שהובא

משרדי המע"מ. יתרה מזו, גם הנהלת האגף, שהוציאה את הוראות הנוהל בנושא, לא היתה מודעת להסדר ולכן אישרה את השומה חסרת היסוד ובכך אפשרה את

השתלשלות הדברים שהביאה לתלונה.

הנציבות הטעימה בפני הנהלת האגף, כי נוכח המקרה נשוא התלונה יש לחזורמקרים הישנות למנוע כדי בדבר, הנוגעות ליחידות זה בנושא הנחיות ולהוציא

דומים.

והוציאה חוזר.8 בעקבות הערות הנציבות, חזרה הנהלת אגף המכס ומע"מ פנימי, בו הפנתה את תשומת ליבן של יחידות האגף להסדר הקיים לגבי תשלומי

המע"מ בגין משפחות אומנות.

במקביל פנתה הנהלת האגף אל משרד העבודה והרווחה בבקשה להמציא לה רשימה של כל המשפחות האומנות שבגינן משלם המשרד מע"מ, כדי להבטיח

ביתר שאת מניעת הישנותן של תקלות דוגמת המקרה נשוא התלונה.

23

שומת מס הכנסה בהסכמה לעניין חיוב במע"מ.2

כלליא.

1986שני אגפי המסים באוצר - נציבות מס הכנסה ואגף המכס ומע"מ - הנהיגו ב-כאחד. ומע"מ הכנסה מס לצורכי נישומים עם שומה הסכמי לעריכת הסדר הגבייה עבודת את לייעל אמור קטנים, נישומים/עוסקים על החל ההסדר, דבר של ובסופו בנישומים בטיפול כפילויות למנוע שני האגפים, של והביקורת של נפרדת בביקורת שוב להתדיין יצטרכו בכך שלא הנישומים, על גם להקל מע"מ, לאחר שכבר הגיעו להסכם עם שלטונות מס הכנסה על גובה הכנסתם. לפיכך נקבע, שבעת דיון עם נישומים על עריכת שומת מס הכנסה בהסכמה, יפעלוחייב אינו הנישום מע"מ, אמנם, שומת גם לכלול בהסכם מס הכנסה מפקחי להסכים להחלת ההסכם עם מס הכנסה גם על עניין מע"מ, אולם כדי לעודדוהריבית על סכום נישומים להסכים, נקבעו בהסדר תמריצים: הפרשי ההצמדה המע"מ הנוסף יחושבו רק מתום שנת המס, ותוטל רק מחצית הקנס המגיע לפי

החוק.

להפעלת ההסדר הונהג טופס הסכם, משולב לשומת מס הכנסה ומע"מ, אשר כותרתו "הסכם בעניין מס הכנסה ומע"מ", ובהוראות נדרשים מפקחי מס הכנסה

להשתמש בטופס זה ולערוך על גביו את ההסכם.

נוספים, כללים הביצוע בהוראות נקבעו המיוחד, בטופס השימוש חובת מלבד שמטרתם להבטיח כי הסכמת הנישום לעניין מע"מ תהיה ברורה וחד-משמעית.

לאחר חתימת ההסכם ואישורו, מזין המפקח את השומה למחשב, בתקציר שבו נקבע שדה לרישום סכום תוספת המע"מ. תקציר השומה נקלט בקובץ שומות כללי של מע"מ. לאחר סריקת אותו קובץ בידי שלטונות מע"מ, מנפיק המחשבעם שנחתם על ההסכם מע"מ, המבוססת שומת הודעת בדבר הנוגע לעוסק המפקח של מס הכנסה. ההודעה מפרטת את סכום המע"מ המגיע על פי ההסכם ותאריך תוקף החיוב, וכן את הפרשי ההצמדה והריבית והקנס המתווספים על אותו סכום. הודעת השומה נשלחת לעוסק, לאחר שפקיד מע"מ המוסמך לכך חתם

.1עליה, באשר האחריות להודעת השומה מוטלת על שלטונות מע"מ

העובדותב.

נוסף על.1 עוסקת בפעילות עסקית עצמאית, ירושלים, תושבת המתלוננת, היותה שכירה במוסד ציבורי. גם לבעלה פעילות עסקית עצמאית, נוסף על היותו שכיר. לשני בני הזוג תיק משותף במשרד מס הכנסה פקיד שומה ירושלים, המנוהל על שם המתלוננת, לפי מספר תעודת הזהות שלה, ואילו במשרד האזורי של מע"מ

בירושלים יש לכל אחד מבני הזוג תיק נפרד.

ממצאי בקורת ומעקב בנושא "הסתמכות הדדית בשומות מס הכנסה ומע"מ", פורסמו בדוח 1.108 של מבקר המדינה בעמ' 42

24


שומה1994בינואר על הכנסה, מס במשרד הזוג, בני של המס יועץ חתם בהסכמה, שלפיה הוקטנו ההוצאות המוכרות של הבעל, לצורכי העסק, לשנים

לא הוכרו הוצאות נסיעה שלו לחוץ לארץ בסך1991: לשנת המס 1992 ו-1991 2,089 לא הוכרו הוצאות על החזקת רכב בסך 1992 שקל; ולשנת המס 7,925

שקל. בהתאם לכך חויבו בני הזוג בתוספת מס הכנסה.

חויבה1994בפברואר שומה,לפיה הודעת מע"מ ממשרד המתלוננת קיבלה כ- בסך מע"מ ריבית1,800בתוספת קנסות, בתוספת האמורות, לשנים ₪

₪. בנימוקי השומה צוין, שהיא מבוססת על התחייבותה2,400והצמדה, בסה"כ -.בהסכמה לשומה בקשר הכנסה מס למפקח שנמסרה המתלוננת, של בכתב

דלעיל.

]לפי החוק רשאי עוסק לנכות מהמע"מ שהוא חייב בו "מס תשומות" )סכומים ששילם כמע"מ שגולגל עליו על ידי עוסקים שמהם רכש סחורה או שירותים לצורכי

העסק([.

גם לנציבות מס ולאחר מכן בני הזוג פנה אל שלטונות מע"מ, יועץ המס של הכנסה, בטענה שאין מקום לשומת המע"מ וודאי שלא בהיקף הכספי דלעיל. על

לא חל מע"מ, ולפיכך לא נוכה מס תשומות1991הוצאות הנסיעה לחו"ל לשנת בגין הוצאות אלו בדוחות שהוגשו למע"מ באותה שנה. לכן אין יסוד לשומת מע"מ

,1992. אשר להוצאות על החזקת הרכב לשנת 1991שנקבעה למתלוננת לשנת טען יועץ המס, שהרכב משמש הן לצורכי העסק והן לצרכים פרטיים; ולפי הוראות החוק, לגבי רכב כזה, ניתן לנכות רק רבע ממס התשומות ששולם על החזקתו. לכן

.1992 מההוצאות שלא הוכרו לשנת 25%מגיעה למע"מ תוספת שומה רק על ₪ בלבד.94לפי חישוב נכון, סכום המס המגיע בגין שומה זו מסתכם ב-

פניות יועץ המס בנדון לא הועילו.

המתלוננת, שהייתה משוכנעת שאין הצדקה לשומת המע"מ כאמור, לא שילמה אתמע"מ שלטונות הטילו כך על בתגובה השומה. בהודעת ממנה שנדרש המס כספים על וכן בבנק חשבונותיה ועל עבודתה במקום משכורתה על עיקולים המגיעים לה מגורמים עסקיים שונים. בכך, לטענת המתלוננת, נסתתמו למעשה כלכספים מהבנק למשוך האפשרות ממנה נמנעה וגם שלה ההכנסה מקורות

למחייתה.

בשלב זה, פנתה המתלוננת אישית לעובד מע"מ המטפל בתיקה. לאחר הפצרותבמס הזוג בני של בתיקם העובד המטפל עם בדברים לבוא נאות הוא רבות הכנסה, ואז נתחוור לו שאמנם יש טעם בטענת המתלוננת. עם זאת, הוא לא היה מוכן להסיר את העיקולים אלא לאחר שיקבל אישור בכתב ממס הכנסה על תיקון

השומה.

ואומנם על פי האישור שהתקבל בהמשך, ביטל אגף המכס ומע"מ את השומהנותרה בעינה ללא שינוי, מאחר שבמס1992. אולם השומה לשנת 1991לשנת

הכנסה סברו שאין עילה לשינוי הדרישה לתשלום המע"מ בכל הקשור להוצאותהחזקת הרכב. עם תיקון השומה, כאמור, הוסרו העיקולים.

25

, כולל הפרשי1992בדלית ברירה שילמה המתלוננת את תוספת המע"מ לשנת וההתראה. אולם במקביל פנתה גם הוצאות העיקול וכן וקנס, וריבית הצמדה

בכתב להנהלת אגף

26


ועל חיובה טיפולו של משרד מע"מ האזורי בעניינה, ומחתה על ומע"מ המכס את דחתה המכס הנהלת כדין. שלא ממנה שנגבה המע"מ תוספת בתשלום

טענותיה, וקבעה, שמשרד מע"מ האזורי פעל כשורה.

אל נציבות תלונות הציבור )להלן נציבות1994בתלונתה מראשית ספטמבר .2 התלונות(, ביקשה המתלוננת מנציבות התלונות לעזור לה בקבלת החזר תוספת

ששילמה לדעתה, ביתר, ולהתייחס במהלך הבירור לעניינים1992המע"מ לשנת הבאים:

חוסר תיאום בין שלטונות מס הכנסה למע"מ המביא להתרוצצויות של נישום)א(הלוך ושוב בין שתי הרשויות בשל פיצול המידע שבתיקים.

לכאורה)ב( נראה כאשר גם נישום, לקראת לבוא מע"מ מצד נכונות חוסר שהצדק עם הנישום.

שלילת אפשרות קיום מנישום על ידי הטלת עיקול כמעט כוללני על נכסיו,)ג(בשל חוב יחסית לא גדול, אף בהנחה ששומת המע"מ היא נכונה.

נתנו לא שלה המס ויועץ שהיא התלונות, נציבות בפני המתלוננת טענה כן הסכמתם להחלת ההסכם עם מס הכנסה גם לעניין מע"מ, שכן הוא נחתם לצורכי

מס הכנסה בלבד.

תוצאות הבירורג.

הבירור העלה, שנציבות מס הכנסה אינה מעבירה לאגף המכס ומע"מ את.1וכי היא מסתפקת בהעברת המידע הממוחשב על ההסכם עם הנישום/העוסק, ההסכם וסכום המע"מ המגיע לפיו. לפיכך, פקידי מע"מ כלל אינם מודעים לפרטיהפרטים רק בידיהם לעוסק; השומה הודעת על חותמים שהם בעת ההסכם ותאריך תוקף החיוב. מכאן סכום תוספת המע"מ - הרשומים בהודעת השומה ששלטונות מע"מ אינם יודעים מה טיבה של תוספת המע"מ שאותה הם דורשיםאין שומה, הודעת על חולק העוסק אם אלו, בנסיבות נובעת. היא וממה באפשרותם של שלטונות מע"מ לבדוק את טענותיו, והם מפנים אותו למשרד מס

הכנסה.

השתלשלות העניינים בנשוא התלונה:.2

חתם יועץ המס של בני הזוג על שומת מס הכנסה בהסכמה - הסכם27.1.94ב-שהתייחס, על פי המסמך החתום, לעניין מס הכנסה בלבד.

רכז החוליה במס הכנסה, שערך את ההסכם, הזין את תקציר השומה למחשב, כאילו מדובר בהסכם שנחתם גם לצורכי מע"מ ובסוג של הוצאות שחל עליהם מע"מ. משמע, המתלוננת חויבה לשלם מע"מ על מלוא ההוצאות שלא הוכרו

₪,1,800בהסכם עם מס הכנסה, בשל ניכוי כביכול של סכום המע"מ האמור, כ-כמס תשומות.

רכז החוליה הזין את השומה לפי מספר תעודת הזהות של המתלוננת, שלפיו מנוהל התיק המשותף במס הכנסה וממנו מורכב מספר העוסק שלה במע"מ. לכן, המידע27

על ההסכם,

28


שכביכול נחתם גם בענייני מע"מ, נקלט במע"מ בתיק של המתלוננת דווקא, ולאבתיק של בעלה.

הודעת שומה למתלוננת על סמך ההסכם7.2.94ב- ומע"מ שלח אגף המכס שנחתם, ושהתייחס כביכול גם למע"מ. בהודעת השומה חויבה המתלוננת בתשלום

תוספת מע"מ כאמור לעיל.

יסודה, השיב משרד יועץ המס של בני הזוג, שלפיהן השומה בטעות על פניות מע"מ:

שינוי כל שבידינו(. הנתונים )לפי מ.ע.מ. לצורכי גם שנחתמה בשומה "מדובר בשומה זו צריך להתבצע ע"י מס הכנסה תוך כדי העברת אישור בנושא למ.ע.מ. אי

לכך עד לקבלת אישור בנדון ממס הכנסה לא נוכל לבצע כל שינוי בשומה".

בעקבות התשובה שניתנה, פנה יועץ המס למשרד פקיד השומה במס הכנסה ואף צירף למכתבו העתק של תשובת מע"מ. אולם מס הכנסה לא השיב בכתב לפנייתו של יועץ המס ולא העביר אישור למע"מ לתיקון השומה. אישור כזה ניתן רק בשלבמצד נוספות פניות ולאחר מע"מ ע"י העיקולים הטלת לאחר יותר, מאוחר

וגם אז לא אישר מס הכנסה אלא את תיקון השומה לשנת 1991המתלוננת, בלבד, הכל כמפורט לעיל.

, בדרך של1991פקיד מס הכנסה ניסה אמנם לתקן בעצמו את השומה לשנת הזנת המחשב בנתון שאמור היה לדעתו לתקנה, אולם המחשב, שלא תוכנת לבצע

תיקון כזה, לא קלט את התיקון.

בירור נציבות התלונות נערך במקביל עם נציבות מס הכנסה ועם אגף המכס.3 ומע"מ. נציבות תלונות הציבור עיינה בהסכם שנחתם במס הכנסה עם יועץ המס של בני הזוג, ונתברר שההסכם נערך בצורת תרשומת בכתב יד על טיוטת נייר, ולאבגוף אין - ועוד זאת ההסדר. פי על שהונהג דלעיל המיוחד הטופס גבי על רכז את נציבות התלונות שאלה לעניין מע"מ. כאשר כל התייחסות התרשומת החוליה במס הכנסה לפשר הדבר, הוא טען שיועץ המס הסכים בעל פה להחילאין יועץ המס, ושל נוכח ההכחשה של המתלוננת גם על מע"מ. את ההסכם

נציבות התלונות יכולה לקבל את גרסת רכז החוליה.

יתירה מזו, גם עצם שומת המע"מ בטעות יסודה: כאמור, על הוצאות נסיעה לחו"ל כלל לא חל מע"מ; שיעור המע"מ הניתן לניכוי בתור מס תשומות, על רכב המשמש

הוא פרטי, לשמוש והן עסק לצורכי המדובר,25%הן כאשר לפיכך, בלבד; במקרה דנן, באי הכרה בהוצאות רכב, שעור החיוב במע"מ, שנוצר כתוצאה מאי

, כפי שטענה25%, כפי שנקבע בשומה, אלא 100%ההכרה בהוצאות אלה, אינו המתלוננת.

טיפולו של אגף המכס ומע"מ היה לקוי. האגף חייב היה להתייחס לטענותיה של המתלוננת ולבדוק אותן לגופן; האגף, במקום לעשות כן, עמד על כך שהמתלוננת

תקבל אישור ממס הכנסה לכל שינוי בשומה.

לדעת נציב תלונות הציבור, אין הצדקה חוקית ששלטונות מע"מ יותירו בידי.4 משרד מס הכנסה את ההחלטה על תיקון שומת מע"מ. הסמכויות הנתונות לפי29

חוק מע"מ למנהל אגף המכס לא אוצלו לפקידי מס הכנסה, ואכן פקידי מע"מ הםהחותמים על

30


הודעת השומה לעוסק. פעולתם של מפקחי מס הכנסה, החותמים על ההסכם עם הנישום/העוסק, היא בגדר מתן שירות גרידא לאגף המכס, שהוא המופקד על ביצועו של חוק מע"מ. לכן, פעולתם של מפקחי מס הכנסה בענייני מע"מ צריכהועוד: הכרעה בטענות של זאת אפוא להיות נתונה לפיקוחה של רשות המכס. עוסק מחייבת בדרך כלל ידע מקצועי בדיני מע"מ, ואין כשלטונות מע"מ בקיאים בענייני מע"מ, ולא יתכן שהם ייזקקו בתחום מיומנותם וסמכותם החוקית לאישורם

של פקידי מס הכנסה.

נציבות התלונות יזמה דיון משותף עם כל הגורמים הנוגעים בדבר - סגן מנהל.5 המכס, פקיד השומה ועובדי מס הכנסה ובסיכומו הכירו שני אגפי המס בצדקת

התלונה.

בעקבות זאת הוחזר למתלוננת הסכום שנגבה ביתר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

נציב תלונות הציבור רואה בחומרה רבה את העובדה, שלשם גביית חוב.1ד. קטן יחסית - אשר בדיעבד גם נמצא ברובו משולל יסוד - השתמשו שלטונות מסיתירה עד כדי הותרת המתלוננת ללא מקורות הכנסה. בנשק העיקול בהגזמה

לדעת הנציב, היו פעולות הגבייה מוגזמות וביחס בלתי סביר לגובה החוב שנדרש.

כך.2 על ומע"מ המכס אגף הנהלת בפני הצביעה הציבור תלונות נציב הטיפול ודרכי הנהלים של שינוי מחייבות התלונה מבירור העולות שהמסקנות קיבלה את הנדון. הנהלת האגף הודעות שומה מהסוג על בעוסקים החולקים עמדת הנציב והוציאה הוראת נוהל חדשה בנושא. בהוראה האמורה ניתנו הנחיות ליחידות האגף כיצד לטפל בעוסקים הפונים למשרדי מע"מ ומעלים טענות כנגדנקבע, הכנסה. במס שחתמו הסכמים סמך על להם שנקבעו מע"מ שומות שמשרדי מע"מ האזוריים יתייחסו עניינית לטענות המועלות בפניהם ויבדקו אותן,ידאגו יפנו עוד את העוסקים לפקיד השומה במס הכנסה. לצורך הבדיקה ולא פקידי מע"מ לקבל מפקיד השומה את ההסכם שנחתם עם העוסק הנוגע בדבר ומסמכים אחרים לפי הצורך, ואם כתוצאה מהבדיקה יתברר שיש מקום לשנות או

לתקן את השומה, יתקנו שלטונות מע"מ עצמם את השומה בהתאם.

תפקוד הלשכה לשיקום נכים.3

הלשכה לשיקום נכים )להלן - הלשכה( הוקמה בסמוך לאחר כינון מדינת ישראל. תפקידה להגיש סיוע בחומר וברוח לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים

.1953 באוקטובר 1)להלן - נכים(. הזכאים לסיוע הם נכים שעלו לארץ לפני

במרוצת השנים התרבו התלונות על אופי הטיפול של הלשכה בפונים אליה.

, לנציבות1992להלן תיאור הטיפול בשתי תלונות על הלשכה, שהגישו נכים בסוף תלונות הציבור )להלן - הנציבות(.

31

א.

המתלוננת היא ניצולת שואה, שהוכרה על ידי הלשכה בשנות השישים)א(.1 )להלן - החוק(.1957 לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-25%כנכה בשיעור

, במצב נפשי וגופני65במועד הגשת התלונה היתה המתלוננת חברת קיבוץ בגיל מעורער.

בתלונתה מציינת המתלוננת, כי בפניותיה ללשכה, במשך השנים, היא לא זכתה ליחס נאות. עיקר תלונתה סבה על כך, שבאחד מביקוריה בלשכה בשנות התשעים היא נשאלה באקראי על ידי אחת מעובדות הלשכה, אם שולמו לה במרוצת השנים דמי הבראה שנתיים כמגיע לה. המתלוננת השיבה בשלילה בהטעימה שלא ידעה

כלל שהגיעו לה דמי הבראה.

המתלוננת ביקשה מהנציבות לברר את תלונתה ולגרום לכך שישולמו לה דמי)ב(הבראה שנתיים בגין עשרות בשנים שלא ידעה על קיום הזכות.

להלן הוראות החיקוקים הנוגעים לעניין:.2

)להלן - החוק(.1957חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-)א(

נכה הזכאי לתגמולים יקבל על חשבון המדינה, בתנאים ולפי.21"טיפול רפואי כללים שייקבעו בתקנות, טיפול בנכות שבגללה הוכר כנכה הזכאי

לתגמולים בכל עת שיתגלה צורך בכך.

בסעיף זה "טיפול" - טיפול רפואי ובכלל זה טיפול כירורגי, בדיקות רפואיות, אישפוז, טיפול בית, אספקת רפואות, מכשירים רפואיים, תותבות, מכשירים אורטופדיים מכשירי תנועה לקיטעים ומשותקיםוכלבי נחיה לעיוורים והשתתפות בהוצאות החזקתם של כל אלה."

)להלן - התקנות(.1958)ב( תקנות נכי רדיפות הנאצים )טיפול רפואי(, התשי"ט-

כל נכה הטוען שהוא זקוק לטיפול וזכאי לקבלו לפי סעיף. 3"סמכות רופא לחוק, 21

זקוקמוסמך הנכה אם שיחליט מקומי מוסמך לרופא לפנות רשאי לטיפול ומה הוא הטיפול.

רופא מוסמך מקומי, רשאי.4 נכה החולק על החלטתו של לערער לפני הרופא המוסמך הראשי והחלטתו תהא סופית.

***

קיבל נכה טיפול שהוא זכאי לו לפי תקנות אלה, ולא קיבל.12תשלום הוצאותעל כך

האמורהטיפול הרפואי הרופא רשאי ראשי, מוסמך רופא של אישורו תחילה לאשר לו את ההוצאות שהוציא בעד אותו טיפול, אם נתמלאו כל

התנאים האלה:

הנכה לא קיבל אישור מוקדם כאמור מסיבה שיש בה צידוק;( 1)

32


הנכה,(2) של חייו את לסכן עלולה היתה הטיפול השהיית להגדיל את נכותו או לסבך את ריפויו;

הנכה קיבל את הטיפול במוסד מוסמך שהיה סמוך למקום(3)רופא מתאימים הימצאו, או קיבל את הטיפול במוסד או אצל שאינם מוסד מוסמך והם הסמוכים ביותר למקום הימצאו, משום

שלא היתה לו אפשרות לפנות למוסד מוסמך;

הנכה בא במגע עם הרופא המוסמך המקומי מיד לאחר(4) שניתנה לו אפשרות לכך ומילא אחר הוראות אותו רופא בקשר

לטיפול;

מגמר(5) שבועיים תוך ראשי, מוסמך לרופא הגיש הנכה הטיפול, חשבון וקבלות על ההוצאות שהוציא, כשהם מאושרים בידי הרופא המוסמך המקומי, ואם נמנע ממנו, בגלל סיבה שיש בה צידוק, מלמלא אחר הוראה זו במועד האמור - תוך שבועיים

מיום שחלפה המניעה."

בסמוך לאחר פתיחת בירור התלונה הודיע סגן ראש הלשכה לנציבות,)א(.3 כי שוחח עם בעלה של המתלוננת וסוכם עמו כדלקמן: הלשכה תחזיר למתלוננת,

אם תוכיח שהוציאה בפועל הוצאות כאלה1991כמקרה חריג, דמי הבראה לשנת , החזר דמי הבראה1992. ואכן, שילמה הלשכה למתלוננת, בפברואר 1991ב-

.1991בגין שנת

הנציבות פנתה ללשכה ושאלה מדוע אין המתלוננת זכאית שישולמו לה דמי)ב(והוציאה שנים יצאה להבראה באותן כי תוכיח קודמות אם גם לשנים הבראה

כספים לשם כך.

ראש הלשכה השיב לנציבות כי לא נמצאה הצדקה לדרישתה של המתלוננת)ג(לשלם לה למפרע דמי הבראה בגין שנים עברו מהטעם הבא:

זכאי לתשלום דמי הבראה. גם התקנות אינן מגדירות החוק אינו קובע כי נכה "הבראה" כ"טיפול רפואי". לכן, בכל מקרה בו שילמה הלשכה לנכה דמי הבראהבעניינים הדין. המתלוננת פנתה ללשכה בעבר זאת לפנים משורת היא עשתה שונים, אולם אף פעם לא ביקשה תשלום בגין דמי הבראה. לפיכך, טען ראש

הלשכה, אין מקום לשלם לה דמי הבראה בעד שנים עברו.

והלשכה החלה לשלם כי לאחרונה שונה הנוהל, והבהיר, הוסיף ראש הלשכה אוטומטית דמי הבראה לכל מי שמוכר כנכה בנכות המצדיקה תשלום דמי הבראה.

מאז השינוי שולמו גם למתלוננת דמי הבראה.

הנציבות הודיעה למתלוננת, שכדי לקדם את הטיפול בדרישתה לקבל)א(.4 דמי הבראה לשנים עברו, עליה להמציא אישור מהרופא המטפל בה בדבר הצורך הרפואי בהבראה בעבר, וראיות על כך שהוציאה בפועל הוצאות על הבראה באותן

שנים.

33

המתלוננת המציאה לנציבות אישור מתאים מהרופא המטפל בה. כן המציאה)ב(כך שמאז שנת על בו, ימי1976אישור מהקיבוץ שהיא חברה יצאה לעשרה

הבראה מדי שנה.

הנציבות העבירה את האישורים לראש הלשכה.)ג(

הלשכה הודיעה לנציבות, כי לא ניתן להיענות לתביעת המתלוננת לדמי)א(.5 לתקנות קובעת, כי באין אישור מראש לטיפול12הבראה בגין שנים עברו. תקנה

רפואי מטעם הרופא המוסמך של הרשות, רשאי הרופא לאשר את הוצאות הטיפולאישור קבלת אי המצדיק טעם שקיים והם: תנאים מספר בהתקיים בדיעבד מוקדם, השהיית הטיפול היתה עלולה לפגוע בנכה, הנכה פנה לרופא המוסמך מייד כשהתאפשר לו ומסר תוך שבועיים קבלות על ההוצאות שהוציא. בעניינה של

המתלוננת לא נתקיים אף אחד מתנאים אלו.

בדיון של עובדי הנציבות עם ראש הלשכה סוכם, כי תביעתה של המתלוננת)ב(הרפואיות לרשומות בהתאם יחליט והוא המוסמך, הראשי הרופא בפני תובא שבתיק והתעודות שהמציאה המתלוננת, כאילו היה עומד לדון בבקשה שנה בשנה עובר לצאתה להבראה, לפי הקריטריונים שהיו נהוגים בכל אחת מאותן שנים. והיה אם ימצא כי היה מאשר תשלום דמי הבראה למתלוננת, אילו הגישה בקשות בעוד

מועד, כי אז יאשר החזר דמי הבראה למפרע.

מסקנת הרופא המוסמך הראשי היתה שלילית. הרופא הסביר שאילו היה)ג(יתכן שהיה ולא רק את המסמכים שהגישה, בודק את המתלוננת באותן שנים, מאשר את יציאתה להבראה, אך לא יוכל לעשות זאת כיום על סמך המסמכים

בלבד.

בינתיים חלו חילופי גברי בתפקיד הרופא המוסמך הראשי..6

בתביעת)א( מחדש ידון החדש הראשי המוסמך שרופא ביקשה הנציבות המתלוננת לדמי הבראה למפרע על יסוד התיעוד הרפואי בעבר.

של)ב( הרפואי למצבה לב בשים לבקשה. נענה הראשי המוסמך הרופא יוחזרו כי נקבע ובתיאום עם היועצת המשפטית של הלשכה, המתלוננת בעבר

. על יסוד אישורים רפואיים ואישורים1990 ו-1989למתלוננת דמי הבראה לשנים ההבראה דמי שנים. לאותן ללשכה המציאה שהמתלוננת להבראה יציאה על

הוחזרו בהתאם.

זכויותיהם,)א(.7 מה ידעו לא שנכים דומים, מקרים הישנות למנוע כדי הצביעה הנציבות בפני הלשכה על הצורך במתן פומבי לזכויות הנכים.

פרסמה הלשכה שתי חוברות מפורטות ובהן מידע והסבר על1995במארס )ב( שירותים וזכויות של נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים.

ב.ידי הלשכה כנכת רדיפות)א(.1 המתלוננת היא ניצולת שואה, שהוכרה על

הנאצים, הנכות המוכרת היא ברגל, שבה מותקנת פרוטזה. המצב הרפואי שלהרגל הוחמר ביוני

34


; מאז חשה המתלוננת כאבים עזים והתקשתה לעמוד. הרופאים שטיפלו בה1991קבעו כי עליה לעבור ניתוח לשיפור המצב.

הלשכה הפנתה את המתלוננת לבית החולים תל השומר לקביעת תור לניתוח.התברר שבית החולים יכול לקבוע את הניתוח רק כעבור חצי שנה.

היא לפיכך דחוף. הניתוח כי של הלשכה רופאים שני לדברי המתלוננת קבעו ביקשה מהלשכה לסייע לה בהקדמת התור או, לחלופין, בנשיאה בהוצאות ביצוע

הניתוח באופן פרטי. בקשתה הושבה ריקם.

בשל הכאבים העזים שפקדו אותה נאלצה המתלוננת בסופו של דבר להתקשר עםרופא היא גם רופא פרטי, שביצע את הניתוח לאלתר. לפי המלצתו של אותו

שהתה במשך חודש במוסד שיקומי לצורכי שיקום והחלמה.

₪.33,600הסכום הכולל שהמתלוננת הוציאה על הניתוח, האשפוז והשיקום היה

המתלוננת ביקשה מהנציבות לברר את תלונתה ולגרום לכך שהלשכה תחזיר)ב(לה מלוא הסכום שהוציאה.

בעקבות פניית הנציבות ללשכה, הודיעה הלשכה למתלוננת כי הוחלט)א(.2 ₪, על פי מחירון משרד הבריאות.8,712לאשר לה החזר של הוצאות אשפוז בסך

הנציבות פנתה ללשכה בדבר החזר יתרת ההוצאה על מרכיביה השונים.)ב(

זומנה לפגישה בלשכה. במהלכה טענה הלשכה, בין השאר, שרופא המתלוננת פרטי, ולא רופא של הלשכה, קבע שהניתוח דחוף. המתלוננת הפריכה את הטענה

בראיות.

ירך, לרכישת פרק הוצאותיה המתלוננת המציאה ללשכה קבלות שהוכיחו את והלשכה החזירה לה הוצאה זו, אך מרבית ההוצאות עדיין לא הוחזרו.

מצדה, שהלשכה)ג( שום בקשה נמצאה לא של המתלוננת בלשכה בתיקה תפעל להחשת מועד הניתוח.

הנציבות ביקשה מהמתלוננת להגיב על כך, וזו המציאה לנציבות תצהיר של בעלה,וביקש הלשכה ראש סגן עם נפגש הוא בשעתו הבאים: הדברים עולים ממנו או לחלופין תל השומר בבית החולים הניתוח מועד להקדמת שהלשכה תפעל להחזר הוצאות שהמתלוננת תוציא על ניתוח שיבוצע באופן פרטי. הסגן הפנה אותו להיוועץ בעניין זה עם הרופא המוסמך הראשי דאז. ואכן, השניים נועדו, ובעלה שלועל כך המתלוננת הציג את האישורים הרפואיים, שהצביעו על דחיפות הניתוח שבבית החולים ניתן לבצעו רק כעבור חצי שנה. לבסוף הודיע הסגן לבעל, שאין

הלשכה יכולה לעזור לה בנדון.

הנציבות ביקשה מהלשכה מידע על ניסיונות שנעשו מצדה להקדמת הניתוח,)ד(נוכח סבלה של המתלוננת והדחיפות שהוכחה. הלשכה לא המציאה מידע כזה.

במהלך בירור התלונה שילמה הלשכה למתלוננת גם החזר הוצאות בגין)א(.3

35

לשנת הבראה ימי בלשכה1991עשרה למקובל בהתאם נעשה זה תשלום . "טיפול רפואי", בהתאם לסעיף )ראה לעיל תיאור הטיפול21במסגרת לחוק

בתלונה הקודמת(.

36


לעומת זאת, דרשה המתלוננת, כאמור לעיל, שהלשכה תחזיר לה, בין השאר,)ב( את ההוצאות שהוציאה על שהותה במוסד שיקומי לצורכי שיקום והחלמה לאחר

הניתוח.

ראש הלשכה הודיע לנציבות, כי המתלוננת אינה זכאית להחזר נוסף כלשהו,)ג(שכן אין, לדבריו, כל הבדל בין "הבראה" לבין "החלמה".

בהוצאות)ד( קשור אינו למתלוננת ששולם שהסכום היתה, הנציבות עמדת ההחלמה המיוחדות שהוציאה, בהוראת הרופא המטפל, לאחר האשפוז. הוצאותמיוחדות אלה היה על המתלוננת להוציא גם אילו נותחה בבית החולים הממשלתי.

עם חילופי הגברי בכהונת הרופא המוסמך הראשי, כמצויין לעיל, הורה בעל.4התפקיד החדש לשלם למתלוננת את מלוא ההוצאות שהוציאה.

*

וממדיו, החליטה מליאת הכנסת, בעקבות הצעה מתוך הכרה בחשיבות הנושא דחופה לסדר היום של חבר הכנסת א. הירשזון, להטיל על הוועדה לענייני ביקורת

המדינה לקיים דיון דחוף בנושא.

יו"ר הוועדה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה בנושא בישיבה שבה השתתפו ונציגי וחבריה, מבקר המדינה כנציב תלונות הציבור, שר האוצר, ראש הלשכה הנכים. מהדיון עלה כי לעתים אין בלשכה תחושה הולמת של היקף מוראות השואה ושל צורכי הניצולים שנפגעו; יש והיחס של עובדי הלשכה למטופלים הוא קטנוני ואף פוגע בכבודם; הוועדות הרפואיות לקביעת אחוזי הנכות של נכים לא תמידצוין בישיבה שהלשכה אינה מפרסמת ומסתייגות לעתים בחופזה. דיין מעמיקות

ברבים את זכויות הנכים.

בינתיים, כאמור, פורסמו חוברות המפרטות את זכויות הנכים.

נושא נוסף שעלה בישיבה היה אי השוויון בגובה התגמולים שמקבלים נכי רדיפותישירות מממשלת גרמניה קיצבה הנאצים דרך הלשכה, לעומת נכים שמקבלים

גבוהה יותר בשיעור משמעותי.

הושוו שופר בכך שתגמוליהם ומצבם רדיפות הנאצים, נכי לאחרונה תוקן חוק לאלה של נכי המלחמה בנאצים.

בסיכום הישיבה צויין, שבינתיים הוחלף ראש הלשכה ועתה מושם דגש על שיפורהיחס והרגישות של הלשכה כלפי הפונים אליה.

פיטורין עקב גילוי מעשי שחיתות.4

המתלוננת מועסקת באחת מיחידות הסמך של משרד האוצר )להלן -)א(.1 . במשך חמש שנים היתה מועסקת כעובדת חברה1988היחידה(, מאז אפריל

המספקת שירותי כוח אדם, ולאחר מכן - כעובדת של היחידה.

37

, לאחר כשבע שנים, הודיעה הנהלת היחידה בכתב למתלוננת, ללא19.2.95ב-.28.2.95הנמקה, כי עבודתה ביחידה תופסק ב-

פברואר )ב( סוף - עבודתה להפסקת שנקבע למועד פנתה1995סמוך - המתלוננת בתלונה אל נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( נגד משרד האוצר

על הפסקת עבודתה ביחידה.

המתלוננת הטעימה, כי הגיעה לאוזניה שמועה, לפיה הוחלט על הפסקת עבודתהידי נציבות שירות המדינה )להלן - נש"מ(, כיוון שנכשלה בבחינות הנערכות על שלפי התקשי"ר )תקנון שירות המדינה( היתה חייבת בהן. מכל מקום, לא כישלונה

בבחינות כביכול הוא שהיווה, לדבריה, את הסיבה האמיתית להפסקת עבודתה.

לטענת המתלוננת, ההחלטה להפסיק את עבודתה באה בתגובה על כך שחשפה במהלך עבודתה אי סדרים ומעשי שחיתות ביחידה: היא גילתה דיווחים כוזבים מצדהופסק גם זאת, בעקבות ביחידה. לאחראים כך על והודיעה ביחידה, עובדים

תשלום פרמיות לעובדים שנתברר כי אכן הגישו דוחות כוזבים.

סעיפים .2 בוררה במסגרת לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-45התלונה א-ה ציבור על מעשה שעשה מי1958 - תלונה של עובד ]נוסח משולב[, שעניינם

שממונה עליו בתגובה על כך, שהוא הודיע בתום לב ועל פי נהלים תקינים עלמעשי שחיתות שבוצעו בגוף שבו הוא עובד.

הנהלת היחידה נענתה לפניית הנציבות, והשהתה את כניסתה לתוקף של הפסקתעבודתה של המתלוננת, עד לסיום בירור התלונה.

בירור הנציבות העלה כי, כפי שצוין לעיל, החליטה הנהלת היחידה ב-)א(.3 , לאחר העסקת המתלוננת משך חמש שנים, באמצעות חברה לשירותי כוח1993

לזכות במעמד של עובדת קבועה, כדי מן המניין. כעובדת אדם, לקלוט אותה כישלונה בבחינות ניגשה המתלוננת לבחינות בנש"מ פעמיים, אך נכשלה. חרף

ב- שובצה המתלוננת השנייה, במשרה1.7.94בפעם פורמלית מבחינה בתקן , שאינה מחייבת עמידה בבחינות נש"מ, אך בפועל היא המשיכה כמקודם למלא את התפקיד אותו מילאה מאז כניסתה לעבודתה ביחידה - מחשבת שכר עידוד בענף

המשכורת שבמחלקת הכספים.

במהלך עבודתה גילתה המתלוננת מדי פעם דיווחים לא אמינים של עובדים ביחידהיו"ר ועד העובדים של והודיעה על כך לממונים עליה. במקביל העלה מדי פעם דרישה ביחידה, מחלקה על הממונה גם שהוא הוועד(, יו"ר - )להלן היחידה

בישיבות של הנהלת היחידה להפסיק את עבודתה של המתלוננת.

נערך ביחידה מבצע. נעשתה במסגרתו עבודת1994בחודשים אפריל - מאי )ב( חוץ אשר עליה נדרשו העובדים להגיש דו"חות לצורך קבלת תשלום כשכר עידוד.

במבצע הועסקו עובדי המחלקה שעליה ממונה יו"ר הוועד.

במסגרת עבודתה בדקה המתלוננת את הדוחות שהעובדים הגישו ואת המסמכיםכגון: רבים, דיוקים ובאי אמינות בחוסר לקו שהדוחות מצאה היא הנלווים.

אי-התאמות בין

38


הדיווחים על העבודות לבין מסמכי הביצוע שליוו אותם; דיווחים כפולים בגין ביצוע אותה עבודה; דיווח על ביצוע עבודה בידי עובד פלוני, כאשר לפי מסמכי הדיווח היא בוצעה בידי עובד פלמוני; החתמת כרטיס עבודה של עובד אחד בידי עובד

אחר.

המתלוננת העבירה את הממצאים למהנדס הייצור, האחראי על נושא שכר העידודב- ביחידה, הייצור למועצת הגיש שהמהנדס בדו"ח נכללו30.6.94ביחידה. ,

הממצאים שהמתלוננת העבירה לו. בעקבות הדו"ח של המהנדס, עוכב תשלוםהפרמיה בגין העבודות שעליהן דיווחו העובדים.

בסמוך לאחר העברת הממצאים כמתואר, בישיבה של הנהלת היחידה שהתקיימהיו"ר הוועד את פיטוריה המיידיים של המתלוננת, בנימוק שהיא3.7.94ב- , דרש

נכשלה בבחינות נש"מ.

יו"ר הוועד למנהל היחידה, ב-)ג( ודרש כי20.7.94במכתב שכתב , הוא חזר המתלוננת תפוטר, שוב בנימוק שנכשלה בבחינות נש"מ. באותו מכתב הוא ציין גם

שמות של שני עובדים אחרים שגם אותם יש לפטר מאותו טעם.

פנתה הסתדרות עובדי המדינה במכתב למנהל היחידה בעניין24.7.94ב-)ד( "עובדים שנכשלו פעם שנייה בבחינות נציבות שירות המדינה"; אחד החותמים עליו"ר הוועד. הגם שבכותרת נכתב "עובדים", נדרשה בגוף המכתב המכתב הוא הפסקת עבודתה של המתלוננת בלבד. לגבי עובדת אחרת נאמר במכתב: "אנו

בהחלט בעד לסייע לה להישאר במשרה מלאה".

יתירה מזו, במכתב שכתב יו"ר הוועד להנהלת היחידה כעבור שבועיים, לגבי אותם שני עובדים אחרים זולת המתלוננת, הוא הציע "לחפש דרך לקלוט אותם במחלקת

הייצור שם לא דרושות בחינות כניסה".

קיום16.10.94ב-)ה( ואי "התעלמות לנש"מ בעניין הוועד במכתב יו"ר פנה הוראות התקשי"ר ע"י הנהלת )היחידה( בנושאי העסקת עובדים אשר נכשלו בפעםנושא הוא מעלה את זה גם במכתב לשירות". לכניסה נש"מ השנייה בבחינות העסקתם של אותם שלושת העובדים, אליהם התייחס בפניותיו הקודמות. אולם,העובדים שני לגבי ואילו המתלוננת, לגבי רק מזכיר הוא בפיטורין הצורך את

מ- במכתב כי מציין, הוא להעבירם3.8.94האחרים העובדים נציגות הציעה למחלקה ששם אין דרישה לבחינות כניסה.

יו"ר הוועד, קוימה ב- פגישה בין מנהל תחום17.11.94בעקבות מכתבו זה של וסגנו, בה נדון עניינם של שלושת העובדים )הפרט( בנש"מ לבין מנהל היחידה שנזכרו במכתבו של היו"ר. בפגישה סוכם, כי המתלוננת ועובד אחר יפוטרו תוך

, ואילו העובדת השלישית תועסק במחלקה, ששם1.12.94שלושה חודשים מיום לעובד היחידה לסיכום, הציעה הנהלת בניגוד אולם, כניסה. צורך בבחינת אין העובדת מועסקת שבה למחלקה להעבירו הפגישה, למחרת כבר האחר,

ב- לו הודע להעברה, סירובו נוכח אולם לפטרו. במקום 2.12.94השלישית, .15.12.94שעבודתו תופסק ב-

39

ב-)ו( בנש"מ, )הפרט( תחום מנהל שכתב שירות23.11.94במכתב לנציב , המדינה, הוא הביע את פליאתו, שיו"ר הוועד, שתפקידו כמקובל הוא להגן על

עובדים, הוא הדורש את פיטורי המתלוננת.

כתב נציב שירות המדינה למנהל היחידה, כי מקובל עליו סיכום27.12.94ב-)ז(מיום ובזמן17.11.94הפגישה ולפיטוריהם באשר "להעסקת שלושת העובדים

הזה יוסדר סופית נושא מיכון )היחידה(".

פיקוחו, פנה לסגן מנהל היחידה)ח( חשב היחידה, שהמתלוננת עובדת תחת בעניין המתלוננת. נאמר בו, בין היתר:3.2.95במכתב מ-

בלא"א. )המתלוננת( את לפטר החלטה את החליט בדיוק ומי מתי התייעצות או שיחה כלשהי עם הממונים עליה?

שנים )!(7איך תנומק לעובדת ההחלטה לפטר אותה לאחר כמעט ב. בהן היא ממלאת את כל תפקידיה במסירות, בכשרון בולט ובהצלחה רבה,

לשביעות רצונם המלאה של כל הממונים על הנושאים שבטיפולה".

, נאמר6.2.95במכתב שכתב הממונה הישיר על המתלוננת לחשב היחידה, ב-ישיר על ניתן להחליט החלטות ללא מעורבות של ממונה שנעלה מבינתו כיצד עובד. במתלוננת הושקעה הדרכה מרובה, ובמשך זמן עבודתה במחלקה קלטה העובדת את העבודה בצורה נאותה והיא מבצעת את המוטל עליה לשביעות רצונו המלאה. אשר להצעה להחליף אותה בעובד אחר, הוא מתנגד לכך בכל תוקף. מעבר לעוול האישי שייגרם למתלוננת, המבצעת את עבודתה במסירות במשך כל

השנים, יבולע מאוד לעצם העבודה בה היא עוסקת.

ייצור בנש"מ, ב-)ט( , לממלא13.2.95במכתב שכתב מנהל היחידה להנדסת מקום נציב שירות המדינה הוא ציין, כי יו"ר הוועד והסגן לאמרכלות ביחידה החלו

, בעקבות דו"ח שהוציא אז מהנדס הייצור1994להציק למתלוננת מאז חודש יולי של היחידה, המבוסס על גילוייה של המתלוננת בקשר לחריגות בדיווח וברישום שעות מושקעות וקבלת פרמיה שלא כדין. רק לאחר שהדו"ח הוגש נזכרו לפתעכי המתלוננת לא עברה בהצלחה את מבחני הקבלה והסגן לאמרכלות, היו"ר לשירות. עוד נאמר במכתב, שהממונים עליה וכן גורמים מקצועיים הנוגעים בדבר

מרעיפים שבחים על כושר ביצועה.

שירות26.2.95ב-)י( לנציב האוצר במשרד )החשכ"ל( הכללי החשב כתב המדינה בעניין פיטוריה של מתלוננת, בציינו שקיים חשש שפיטורי המתלוננת היועניין בהפסקת ביחידה בעלי גורמים מעורבות ועל רקע ענייניים משיקולים לא עבודתה. החשכ"ל המליץ, כי בטרם תופסק עבודתה של המתלוננת, תיערך בדיקה

דחופה על ידי צוות שיכלול מבקר פנימי כנציג החשכ"ל ונציג מטעם נש"מ.

השיב נציב שירות המדינה לחשכ"ל, כי חזר ובדק את נושא פיטוריה של28.2.95ב- המתלוננת, והגיע למסקנה שאין לבטלם. הוא הטעים כי הפיטורים נעשו משיקולים ענייניים, הקשורים ביחוד לאי-עמידתה פעמיים בבחינות הקבלה לשירות המדינה; דעתו היא שלא נמצא בסיס לטענה, לפיה קיים חשש שהפיטורים נעשו משיקולים

זרים.

40


המתלוננת)י"א( את לפטר שההחלטה הנציבות, בפני טענה היחידה הנהלת וראשונה מהטעם שנכשלה במבחני נש"מ, אך גם בשל הצורך נתקבלה בראש לצמצם את כוח האדם בענף בו היא מועסקת, וכן בגלל הכוונה להעביר למיכוןהכוונה הוא נימוק שהועלה עוד העידוד. של שכר הנתונים מעיבוד ניכר חלק

להכשיר עובד שיחליף, בבוא העת, את מנהל הענף העומד לפרוש לגמלאות.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה , כ י ה ת ל ו נ ה נ מ צ א ה מ ו צ ד.4ק ת .

לידיעת הממונים)א( כי הממצאים שהביאה המתלוננת בירור התלונה העלה, עליה היה להם לכאורה על מה שיסמכו. את הממצאים היא חשפה במסגרת מילוי תפקידה ומסרה אותם למי שהיה מוסמך לקבלם, כך שהדבר נעשה בדרך תקינה,

בתום לב ומתוך מניעים ענייניים.

כאמור, מועסקת המתלוננת מאז תחילת עבודתה בענף המשכורת בתפקיד)ב(בענף היחידה העובדת היא כי העלה, התלונה בירור עידוד. שכר מחשבת המתמצאת בתחום זה וכי היא מבצעת את עבודתה באופן עצמאי - הן מול הנהלת

היחידה והן מול הגורמים המקצועיים מחוץ ליחידה.

כל הממונים המקצועיים, אלה הממונים על המתלוננת במישרין וגם אלה הממוניםהמתלוננת את העריכו ליחידה, שמחוץ המקצועיים הגורמים לרבות בעקיפין, כעובדת מעולה, המסורה לתפקידה והמבצעת את עבודתה, אף מעבר למוגדר,

במצוינות ובנאמנות.

ציינה הנהלת היחידה כסיבה להפסקת עבודתה של)ג( אשר לנימוקים אותם המתלוננת:

המתלוננת אמנם נכשלה בשני מבחני נציבות שירות המדינה. אולם, חרף(1)ביום כישלונה במבחן הראשון, היא נקלטה כעובדת מדינה במעמד ארעי החל

, ואז היא שובצה במשרה בתקן של יחידה, על1.7.94, ולאחר מכן, ביום 1.7.93 אף כישלונה במבחן השני. נהגו עמה כך משום שכל הגורמים הנוגעים בדבר היו

מרוצים מאד מאיכות עבודתה ומן האופן שבו מילאה את תפקידה כל השנים.

אכן, לצורך העסקתה כעובדת קבועה בתקן של הענף שבו היא מועסקת בפועל, היה עליה לעמוד תחילה בבחינה, אולם היה ידוע להנהלת היחידה דבר קיומו שליכולה הנהלת משרד או ואשר לפיו רבות נוהג בנש"מ, שהתגבש במהלך שנים יחידת סמך ממשלתית לבקש פטור מבחינה, או לבקש הרשאה מנש"מ להעסיק עובד, חרף כישלונו בבחינות או במבחנים, על סמך תפקודו החיובי של העובד,

הניסיון שצבר, או כישוריו המוכחים.

ואכן, חשב היחידה ביקש פעמים אחדות שהנהלת היחידה תפנה בבקשה כזאת לנש"מ גם לגבי המתלוננת, נוכח כישוריה הבולטים ואופן ביצוע עבודתה במשך כל

שנות עבודתה ביחידה. דא עקא, שהנהלת היחידה התעלמה מבקשותיו.

41

תלונות(2) נציב על מקובל אינו האדם כוח בצמצום הצורך בדבר הנימוק הציבור.

בענף בו עובדת המתלוננת מועסקים ארבעה עובדים. הבירור העלה, כי הנהלת היחידה התכוונה לקבל, לאחר פיטורי המתלוננת, עובד חדש מבחוץ לאותה עבודה ממש. משמע שגם לאחר פיטוריה היתה מצבת העובדים בענף נשארת כפי שהיתה - ארבעה עובדים. עובדה זו משמיטה את הקרקע מתחת לטענה, כאילו פיטורי

המתלוננת היו מבוססים על הכוונה לצמצם את כוח האדם.

בנוסף, הכוונה לקבל עובד חדש במקום המתלוננת, וזאת בלא תקופת חפיפה כמקובל, מעידה גם היא שלא טובת היחידה וצורכי העבודה היו נר לרגליה של

הנהלת היחידה.

מהטעם האמור לעיל, אין גם בנימוק השלישי של הנהלת היחידה כדי לשכנע. לו אכן היתה כוונה להכשיר עובד למילוי מקומו של מנהל הענף, גם אז הדעת נותנת,שיוכל להפיק כדי כזה היה מתקבל לעבודה עם תקופת חפיפה אתה, שעובד תועלת מניסיונה בהפעלת שיטת שכר העידוד ולרכוש בסיועה את הידע הנדרש

למילוי התפקיד של מנהל הענף.

ההחלטה להפסיק את עבודתה של המתלוננת במועד ובאופן בו נעשתה, כמוסברבסיס היווה אדם כוח צמצום של הנימוק שלא המסקנה, את מחזקת לעיל, עובד הכשרת של הנימוק לא וגם המתלוננת עבודת את להפסיק להחלטה

במקומה, כדי שיוכל כביכול בבוא העת למלא את מקומו של מנהל הענף.

עם נש"מ באשר להפסקת עבודת המתלוננת, נקבע כי17.11.94בסיכום מ-)ד(עד 1.12.94בתקופה של שלושה חודשים, שמ- נושא28.2.95 סופית "יוסדר ,

מיכון )היחידה(".

הבירור העלה כי נושא זה עדיין לא הוסדר סופית, ולדעת הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר - גם כאשר יוסדר, יהיה צורך בעובד מיומן ומנוסה לעריכת הבדיקות והאימותים שיידרשו גם לאחר שהעבודה תבוצע באמצעות המיכון. יתרה מזו, אילו הסדרת נושא המיכון היה מיתר את עבודת המתלוננת, לא היה צורך בקבלת עובד אחר אשר ימלא את התפקיד, ולו גם תוך ציפייה שהוא ימלא את מקומו של מנהל

הענף עם פרישתו לגמלאות.

הפסקת עבודתה של המתלוננת בנסיבות אלו מצביעה, אפוא, אף היא על כך,שלא נימוק זה הוא שהיווה בסיס להפסקת עבודתה.

הדו"ח של מהנדס הייצור, המתבסס על הממצאים שגילתה המתלוננת(1))ה(דיווחי עובדים, המועסקים במחלקה עליה בבדיקתה, מתייחס לאי-אמינותם של ממונה יו"ר הוועד. המבצע שנערך ביחידה היה פרי יזמתו של יו"ר הוועד, במגמה להגדיל את הכנסתם של העובדים, והוא גם זה שאישר בחתימתו, בתור הממונהנכונות הדוחות במסגרת המבצע. מכאן התרעומת שחש מן הסתם עליהם, את

כלפי המתלוננת, עקב הממצאים שגילתה.

42


דיוקים ואי גילתה המתלוננת, במסגרת מילוי תפקידה, אי סדרים כאמור לעיל, בדיווחי עובדים גם לפני שנערך המבצע נשוא הדו"ח שהוציא מהנדס הייצור. לא מןיו"ר הוועד לנסות כבר אז לגרום גילויים אלה הם שהניעו את כי הנמנע הוא,

להפסקת עבודתה.

בכל פניותיו של יו"ר הוועד, בעניין שלושת עובדי היחידה, ובכללם המתלוננת,(2)שני של העסקתם להמשך פתרונות הציע הוא הנציבות, במבחני נכשלו אשר עובדים זולת המתלוננת. לגביה בלבד, לא רק שלא הציע פתרון כלשהו שיאפשר

המשך העסקתה, אלא דרש שוב במפגיע כי תפוטר.

מייד לאחר הוצאת הדו"ח על ידי מהנדס הייצור תכפו וגברו פניותיו ולחציו של יו"ר הוועד על הנהלת היחידה להפסיק את עבודתה של המתלוננת. שיאם של לחצים

אלה היה בפנייתו אל נציב שירות המדינה.

יו"ר הוועד. לבסוף, במיוחד(3) היחידה את לחציו של תחילה דחתה הנהלת לאחר פנייתו אל נציב השירות, הסכימה להפסקת עבודתה של המתלוננת מטעמים

שאינם ענייניים.

הנהלת היחידה לא נועצה בממונים על המתלוננת בעניין ההחלטה להפסיק(4)כן, אלא כוונתה לעשות לידיעתם המוקדמת את את עבודתה. היא לא הביאה יידעה אותם רק לאחר הסיכום האמור עם נציבות השירות לפטרה, וזאת ביודעה

היטב שהתנגדו בתוקף להפסקת עבודתה.

לנציב שירות(5) הוועד את המכתב שכתב ליו"ר נש"מ צריכה היתה להחזיר המדינה ולהעיר לו כי פנייתו בעניין פיטורי עובדים ישירות לנציב שירות המדינה, ולא באמצעות הממונה ביחידה, לא היתה במקומה. תחת זאת פעלה נש"מ בעקבות

המכתב להפסקת עבודה של המתלוננת.

נש"מ, בניגוד לטענתה, לא בדקה בדיקה ראויה את הטענות שהועלו בפניה,(6)גילוי מעשי השחיתות, ולא מנעה את בדבר הקשר שבין פיטורי המתלוננת לבין

הפסקת עבודתה של המתלוננת.

ע ל י ס ו ד כ ל ה א מ ו ר ה ח ל י ט ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ל צ ו ו.5ת

כ ד ל ה ל ן :

צו

"מאחר ושוכנעתי כי קיים קשר סיבתי ישיר בין הודעותיה של המתלוננת על מעשי שחיתות שבוצעו ב-)יחידה(, הודעות שנמסרו בתום לב ועל פי נהלים תקינים, לבין

ג45הפסקת עבודתה של המתלוננת, הנני מצווה בזאת, בתוקף סמכותי לפי סעיף ]נוסח משולב[, כדלהלן:1958לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-

הסיכום עם נציבות שירות המדינה באשר להפסקת עבודתה של המתלוננתא. , בטל ומבוטל27.12.94ב-)יחידה(, הנזכר במכתבו של נציב שירות המדינה מיום

בזה, ואין לנהוג על פיו.

43

, בדבר12.2.95מכתבה של מרכזת האמרכלות ב-)יחידה( למתלוננת מיום ב.הפסקת עבודתה, אף הוא בטל ומבוטל.

ההודעה ערב עבדה בו בתפקיד המתלוננת את להעסיק תמשיך ה-)יחידה( האמורה בדבר הפסקת עבודתה, ו/או בכל תפקיד אחר אליו תועבר כדין, על פי הוראות כל דין, הסכם, נוהג או נוהל תקין ומחייב, ובהתאם לכללי תקנות שירות

)תקשי"ר( ולהוראות האחרות החלות על העסקתה.

על פי ההוראות המחייבות בנושא העסקת המתלוננת בתפקיד הנוכחי אוג. בתפקיד דומה היה על המתלוננת לעמוד במבחן או בבחינה מטעם נציבות שירות המדינה. לפיכך, לאור כישוריה המוכחים וחוות דעת הממונים עליה, על הנהלת ה-)יחידה( להגיש לנציבות שירות המדינה בקשה לפטור אותה ממבחן, או מבחינה

או לקבלת הרשאה להעסקתה למרות שלא עמדה בהם.

כדיד. כל הדרוש יעשו וכל אדם הממונה על המתלוננת ה-)יחידה( הנהלת לאפשר למתלוננת לבצע את עבודתה באופן תקין וללא כל הפרעה בהתאם לכל

הוראה שתינתן כדין על ידי הממונים.

1958)ד( בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-43בהתאם לסמכותי על פי סעיף ה.]נוסח משולב[, הוריתי להביא את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה".

נציבות שירות המדינה ומנהל היחידה הודיעו לנציבות תלונות הציבור, שהם.6ימלאו אחר הצו ויפעלו על פיו.

44


משרד החינוך, התרבות והספורטתשלומי הורים לבתי הספר -.5

שינוי יעדם וחובת דיווח על הוצאתם

מספר תלונות1994בנציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( נתקבלו בשנת בנושא תשלומים שנדרשים הורי תלמידים לשלם לבתי הספר. להלן תיאור הטיפול

באחת מהתלונות.

בית.1 - )להלן אביב בתל תיכון ספר בבית לתלמידים הורים המתלוננים, הספר(, טענו בתלונתם לנציבות בעיקר כדלהלן:

בית הספר, באישור ועד ההורים, שינה את יעד השימוש של חלק מהכספים)א(שגבה מאת ההורים:

₪ בסעיף רכישת ספרי עיון )ספרייה( הועבר לכיסוי חלקי26,295סכום עודף של של הגירעון שנוצר בסעיף שכפולים.

₪ שנגבו מההורים בשנת הלימודים25,000ביתרת דמי השמירה, בסכום של כ- התשנ"ב, השתמש בית הספר להוצאות לסיוד הכיתות ולצביעת הלוחות בתחילת

התשנ"ג.

הורים)ב( בהסכמת )תל"ן( נוספת לימודים תכנית מופעלת הספר בבית אופן על דוח להורים לתת מסרב הספר בית התכנית. במימון ובהשתתפותם

השימוש בכספים שגבה מהם להפעלת התכנית.

המתלוננים ביקשו מהנציבות לברר את תלונתם ולגרום לכך שיוחזרו להם)ג(כן נתבקשה הנציבות נגבו. הכספים שהוצאו למטרות אחרות מאלה שלהשגתן לקבוע שמוטלת חובה על בית הספר לדווח להורים מדי שנה על השימוש שנעשה

בכספים שנגבו מהם.

בנושא שינוי יעד השימוש בכספים שניגבו מהורים העלה בירור הנציבות:.2

בעניין הסכום העודף מכספים שנגבו בגין סעיף רכישת ספרי עיון )ספרייה(א.ואשר שימש לכיסוי גירעון בסעיף שכפולים:

, כנוסחו בתקופה הרלבנטית1949 )ד( לחוק לימוד חובה, התש"ט-6סעיף (1)לתלונה, קבע לאמור:

"מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי או בעד לימודיו במוסד חינוך

אחר שאוצר

45

המדינה נושא בשכרם..., ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד, ובמוסד חינוך שאינו רשמי - רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד, יהיו רשאים, באישור השר לגבות תשלומים והחזר הוצאות, בשיעורים שהשר יקבע, בעד אספקה שהם נותנים לו, ובעד שירותים שהם נותנים לו נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים. אישור השר וקביעת שיעור התשלומים והחזר ההוצאות

בידי השר טעונים התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת".

לקראת שנת הלימודים התשנ"ב פרסם שר החינוך והתרבות - כתוארו אז -(2) )להלן - השר( בתקנות, תוך התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, את התשלומים והחזר ההוצאות שמותרים לגבייה ואת שיעורם, בכלל אלה - סכומים בגין רכישת ספרי עיון וחומר משוכפל. בחוזר מיוחד י"ג התשנ"א של מנכ"ל משרד

החינוך והתרבות - כשמו של המשרד אז - )להלן - המשרד( נקבע, בין השאר:

"הגבייה היא רק עבור אותם שירותים הניתנים בפועל, עד לתקרת הסכוםשנקבעה. אין להשתמש ביתרת הסכום )אם יש יתרה(, אלא לאותו יעד".

משמע, במקרה דנן, את יתרת הכספים שניגבו למטרת רכישת ספרי עיון לספרייהאסור היה להוציא על הכנת חומר משוכפל.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה , כי מאחר שסכומים המותרים לגבייה(3) טעונים אישור של השר, בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, שינויגם להינתן שיכול אישור כאמור, לאישור בכפוף רק אפשרי ובייעדם בגובהם ניתן האישור להשתמש ביתרה למטרת הכנת חומר ולא בדיעבד. אולם, מאחר

משוכפל, מן הראוי שכספים אלה יוחזור להורים.

בעניין יתרת הכספים שניגבו למטרת שמירה לשנת הלימודים התשנ"ב, ואשרב.שימשו לכיסוי הוצאות לסיוד הכיתות ולצביעת הלוחות בשנת הלימודים התשנ"ג:

בין הסכומים שהשר אישר, בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת,(1) לגבייה בשנת הלימודים התשנ"ב, נכללו דמי שמירה בבתי הספר. בחוזר שמנהל

להורים נאמר במפורש, כי דמי השמירה הם תשלום11.10.91בית הספר שלח ב-חובה.

באמצע שנת הלימודים התשנ"ב החליטה עיריית תל אביב לשאת בהוצאות(2)מההורים שנגבה מהכסף בחלק שימוש נעשה לא ולכן הספר, בבית שמירה

למטרה זו.

על שאלת הנציבות מדוע לא הוחזרה להורים יתרת הכספים, השיב המבקר שלהכספיים ליחסים נוגע והנושא העירייה בבעלות הוא הספר בית המשרד: ולהתחשבנות שבין העירייה לקופת בית הספר הנמצאת בפיקוחה. העירייה ויתרה על קבלת הכספים מקופת בית הספר והדבר הוא בסמכותה. אשר להורים, בכל מקרה הם קבלו תמורה מלאה עבור התשלום ששילמו, ולכן אין הצדקה להחזיר

להם כסף.

לעומת זאת, ציין סגן בכיר ליועץ המשפטי של המשרד, כי הכספים שנגבו בגין שמירה נועדו להוצאה אך ורק עבור אותו שירות, ואם העירייה לא דרשה החזר

הוצאות עבור השמירה, הרי זכאים ההורים שיתרת הכספים תוחזר להם.

46


עודף הכספים שנגבו עבור שמירה, שמשו כאמור לכיסוי הוצאות סיוד וצביעה,(3) שהם עבודות אחזקה. למימון הוצאות אלה חל איסור לגבות כספים מההורים, וכך גם נאמר מפורשות בחוזר מנכ"ל המשרד. החוזר גם קובע, שאפילו בכספי תרומותמסעיף לסעיף בהעברה מדובר שאין זו. משמע, לתכלית אין להשתמש הורים מותרת למטרה הגבייה פיו על הוצאות שלכיסוי גרידא, אלא בהעברה מסעיף

שלשמה הגבייה אסורה.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה א פ ו א כ י גם בנושא זה מוצדקת(4)התלונה.

הנציב הצביעה בפני המשרד על הצורך להחזיר למתלוננים את עודפי הכספים,שנגבו מהם לצורכי שמירה ולא נעשה בהם שימוש למטרה זו.

בנושא זכותם של הורים לקבל דוח שנתי על השימוש בכספים שנגבו מהם.3העלה הבירור:

חוזר מיוחד י"ג, התשנ"א של המנכ"ל בנושא תשלומי הורים קובע:)א(

ביתא..8" של הכספיות הפעולות לכל האחראי הוא הספר בית מנהל הספר...

בסוף כל שנת לימודים יוגש דו"ח כספי על ידי בית הספר לרשות המקומיתו.ולמשרד החינוך והתרבות.

יובאו לפני ועד ההורים.ז. סעיפים מן הדו"ח הנוגעים לשימוש בכספי הורים מידע כללי על עניינים תקציביים בבית הספר יימסר גם באסיפת ההורים".

הייעוץ המשפטי של המשרד סבור, נוכח הוראות אלו, כי ההורים אינם זכאים)ב( לקבל מבית הספר דוח על השימוש בכספים שנגבו מהם. אם הם רוצים לקבל פרטים בנושא, עליהם לפנות אל ועד ההורים ולצפות לכך, שהוועד ימציא להם את

הנתונים המבוקשים.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה , שגם בעניין זה התלונה מוצדקת. .4

הזכות לקבלת מידע היא זכות בסיסית של אזרח במדינה דמוקרטית. פסיקת)א( שקבעה כי זכותו של אדם לקבל מהרשות מידע הנוגע לו,0בית המשפט העליון,

נובעת מאופייה של הרשות הציבורית כנאמן הציבור. הכלל הוא שעל הרשות לתת לאזרח את המידע המבוקש אם הוא נוגע לו - להוציא מקרים שהרשות טוענת

לחסיון.

נוכח עקרון זה מתחייבת המסקנה, כי להורה זכות לקבל מבית הספר דוח על)ב(השימוש שבית הספר עשה בכספים שגבה ממנו.

נציב תלונות הציבור לא קיבלה את עמדת המשרד, שוועד ההורים מייצג כל)ג( הורה לעניין קבלת הדוח על תשלומי הורים מבית הספר. ועד ההורים איננו שלוח

. 365, 353( עמ' 3 שליט ואח' נ' פרס ואח' פ"ד מ"ד )1604-1601 90בג"צ/ 047

של הורה.

48


הנוגעים הדוח מן סעיפים שלפיה המנכ"ל, בחוזר שהוזכרה ההוראה לפיכך, שנעשתה כהוראה לראותה יש ההורים, ועד בפני יובאו הורים בכספי לשימוש לנוחיותם המנהלית של בתי הספר. שיקול זה, של נוחות מינהלית, אינו יכול לפגוע בזכות ההורה לקבל מידע הנוגע לו. לפיכך אין בית ספר יוצא ידי חובתו בהמצאת הדוח הכספי לוועד ההורים, אלא עליו לאפשר לכל הורה, המעוניין בכך ושממנו

נגבו כספים, לקבל פירוט בדבר השימוש שנעשה בכספיו.

נציב תלונות הציבור הצביעה בפני המשרד על הצורך לכלול בהוראות לבתי)ד(על פירוט זאת, המבקש להורה, למסור החובה את הקובעת הוראה הספר

השימוש שנעשה בכספים שניגבו ממנו.

פיטורי מורה מטעמים פדגוגיים בניגוד לכללי הצדק הטבעי.6

היסודי.1 בחינוך בארץ ועבד מאוקראינה עלה למוסיקה, מורה המתלונן, פנה אל נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות(1994כשלוש שנים. באוגוסט

והספורט )להלן - המשרד( על כך שפוטר בתלונה על משרד החינוך, התרבות מעבודתו. ואלה פרטי התלונה:

בשנות הלימודים התשנ"ב והתשנ"ג לימד המתלונן בבתי ספר יסודיים במרכז)א( הארץ, ובשנת הלימודים התשנ"ד - בבית ספר יסודי באילת. במכתב שכתב אליו

, הודיע לו על פיטוריו מטעמים פדגוגיים; הפיטורים היו22.5.94מנכ"ל המשרד, ב-(.31.8.94אמורים להיכנס לתוקף בסוף שנת הלימודים התשנ"ד )

הובא)ב( וכי לא גבו", "מאחורי נעשו כי הפיטורים היתר, בין טען, המתלונן לידיעתו על מה מתבססת ההחלטה לפטרו.

המתלונן ביקש שהנציבות תברר את תלונתו ותביא לביטול פיטוריו.)ג(


בתקנון שירות של עובדי הוראה קובצו כללים והוראות בדבר העסקת עובדים)א( אלה ובדבר פיטוריהם. בעניין פיטורי עובד הוראה מטעמים פדגוגיים בתקופת ניסיון נקבע בתקנון תנאי זה: כדי שאפשר יהיה להציע פיטורים כאלה של עובד הוראה יש צורך ששני מפקחים יבקרו שישה ביקורים בשיעוריו בשנת הלימודים הרלוונטית:

ארבעה מהם של מפקח ראשי שלו, ושנים של מפקח משנה.

13.12.93המתלונן, בעל תעודת הוראה במוסיקה מאוקראינה, הוסמך ב-)ב(להורות מוסיקה בישראל. בשנת הלימודים התשנ"ד הוא היה עדיין בתקופת ניסיון.

בשנה זו נערכו שבעה ביקורים בשיעורים של המתלונן: המפקחת המקצועית)ג( למוסיקה במחוז הדרום )להלן - המפקחת למוסיקה( ביקרה בארבעה שיעורים,שתי בשלושה. ביקרה המתלונן, לימד בו הספר, בית על הכוללת והמפקחת

המפקחות הכינו דוחות מפורטים על ביקוריהן בשיעורים.

49

דוחות המפקחת למוסיקה היו שליליים בהתייחס לכל היבטי ההוראה.(1)

מ-(2) הכוללת המפקחת הבאה:1.3.94בדוח המסקנה את רשמה היא ניתן לעמוד על הקשיים המתגלעים בעבודת המורה...". "מהביקור בשיעור לא

מיום שלה בדוח זאת, היתה1.5.94לעומת נוספים, ביקורים שני בעקבות , מסקנתה: "אני ממליצה לפטרו".

המתלונן טען בפני הנציבות, כי נמסר לידיו רק דוח אחד של המפקחת(1))ד( . לטענתו לא נמסר לו כל דוח נוסף של1.3.94הכוללת, הוא הדוח הנושא תאריך

המפקחת הכוללת, ואם הוגש למישהו דוח כזה, לא ידוע לו מה תוכנו.

היא תמיד מעבירה את(2) כי פניית הנציבות השיבה המפקחת הכוללת, על דוחותיה למורים באמצעות בית הספר בו הם מלמדים. היא שולחת את הדוחות בשני העתקים: אחד בשביל בית הספר ואחד בשביל המורה. גם במקרה דנן נהגה

כך המפקחת לטענתה.

מנהלת בית הספר, בו לימד המתלונן, הודיעה לנציבות, כי בתיק האישי של(3) המתלונן מצויים בבית הספר דוחות על ביקורי המפקחות בשיעורי המתלונן. אבל

.1.5.94לא מצוי העתק של דוח מ-

שכתבה(1))ה( מכתב הנציבות מצאה במשרד המתלונן של האישי בתיקו , אל מפקח מחוז הדרום. למכתב היה מצורף דוח25.4.94המפקחת למוסיקה, ב-

, של המפקחת על החינוך המוסיקלי במחוז המרכז על24.4.94שלילי, מתאריך שנות עבודתו של המתלונן במחוז זה. הדוח נכתב כמעט שנה לאחר שהמתלונן הפסיק לעבוד במחוז המרכז, כתגובה לבקשה של המפקחת למוסיקה לקבל מידע על עבודתו של המתלונן במחוז המרכז. במכתב האמור ציינה המפקחת למוסיקה, כי עולה מהדוח, שהמתלונן מסר מידע כוזב למפקחת על החינוך המוסיקלי במחוזבעובדה "בהתחשב למוסיקה: המפקחת כותבת מכתב אותו בסיום המרכז. פיטורים על ממליצה אני כשלילית והוערכה מוערכת המורה של שעבודתו

פדגוגיים".

בתשובה לשאלות הנציבות, הודיעה המפקחת על החינוך המוסיקלי במחוז(2) המרכז, כי בשנים בהן עבד המתלונן במחוז המרכז היא ביקרה בשיעוריו אולם לאדוחות על הביקורים. עוד הודיעה, כי לא שלחה למתלונן העתק מהדוח כתבה

.24.4.94שכתבה ב-

ב-(1))ו( המתלונן של בעניינו דנה הדרום מחוז של המפקחים מועצת וכן ב-17.4.94 . בסיכום הדיונים החליטה המועצה להמליץ בפני מנכ"ל3.5.94

המשרד לפטר את המתלונן מטעמים פדגוגיים.

בפני5.5.94ב-(2) מועצת המפקחים הדרום את המלצת מחוז מנהל הביא החליט המנכ"ל לקבל את ההמלצה, ומכתב הפיטורים22.5.94מנכ"ל המשרד. ב-

נכתב ונשלח למתלונן בו ביום.

הגיש המתלונן לשר החינוך, התרבות והספורט ערר על החלטת25.5.94ב-(3) דחה השר את הערר.4.9.94המנכ"ל. ב-

50


ועם(1))ז( הכוללת המפקחת עם הנציבות עובדי שוחחו הבירור במהלך המפקח המחוזי וביקשו מהם הבהרות. המפקחת הכוללת הבהירה לנציבות, כי היאבירור אם מאוד תשמח, היא לדבריה, למתלונן. נוספת צידדה במתן אפשרות הנציבות יוביל לכך, שהמתלונן אכן יקבל הזדמנות נוספת, כי מהניסיון האישי שלה, עובד הוראה עולה חדש, שאינו מצליח בתחילת דרכו בארץ, מסתגל לבסוף לתנאי

המקום.

מועצת(2) בדיוני שהשתתפו המפקחים, כי לנציבות, מסר המחוזי המפקח המפקחים מאוד רצו לעזור למתלונן מבחינה אנושית; אין הם ששים לפטר מורה. אולם, הם הסתמכו על חוות דעתה של המפקחת למוסיקה שנתמכה בהערכתה

הנזכר24.4.94של המפקחת על החינוך המוסיקלי במחוז המרכז, בדוח שלה מ- לעיל. לדבריו, הערכה זו ודאי השפיעה עליו ועל המשתתפים האחרים בדיוני מועצת

המפקחים.

מדברים שנמסרו לנציבות במהלך הבירור, יוצא, שלפיטורי המתלונן תרמה(3)גם העובדה, שלא נמצא לו מקום הוראה אחר במחוז הדרום.

המתלונן הדגיש בפני הנציבות, כי הוראת המוסיקה היא משאת נפשו. הוא בן)ח(ישותה. הוא היה היהודי דורות רבים המוסיקה ממלאת את כל למשפחה, שזה של העוינת גישתם למרות באוקראינה, למוסיקה ספר בית שניהל היחידי אינו מתאים להוראת המוסיקה, כמוה כהודעה כי השלטונות. החלטת המשרד,

שאין לו מקום במדינת ישראל.


פדגוגיים, לבד מהפסקת העבודה)א( ההחלטה לפטר את המתלונן מטעמים וכתוצאה מכך רישיון הוראה, יקבל משמעותה גם שלילת האפשרות שהמתלונן שלילת האפשרות לעסוק בארץ במקצוע חייו, הוראת המוסיקה במסגרת מערכת

החינוך.

וגם לא הערכת1.5.94כיוון שלא הומצאו למתלונן דוח המפקחת הכוללת מ-)ב( , נמנעה ממנו האפשרות24.4.94המפקחת על החינוך המוסיקלי במחוז המרכז מ-

להגיב על הכתוב בדוח ובהערכה. נוסף לכך נשללה מהמתלונן זכות השימוע עובר לפיטוריו. בכך הופרו כללי הצדק הטבעי, הפרה שהיא בבחינת פגם היורד לשורשו

של הליך הפיטורים.

בנסיבות אלו יש לראות את הפיטורים כבטלים מעיקרם. )ג(

התרבות.4 החינוך, משרד בפני הציבור תלונות נציב הצביעה האמור נוכח והספורט, על הצורך להחזיר את המתלונן להוראה תוך תשלום משכורתו החלאותה בגין קיבל סכום שהמתלונן כל ניכוי לאחר הופסק תשלומה, בו במועד

תקופה כשכר או כדמי אבטלה.

המשרד הודיע לנציבות כי הוא פועל בהתאם להצבעת נציב תלונות הציבור:.5 , ומטפלים בעניין1.1.96המתלונן שובץ כמורה למוסיקה במחוז תל אביב החל ב-

ועד לשיבוצו מחדש של המתלונן, תשלום משכורתו עבור התקופה מאז הופסק 51

כאמור לעיל.

52


תשלום פיצויי פיטורים באיחור.7

היא פנתה לנציבות תלונות הציבור )להלן1994המתלוננת היא מורה, ביולי .1 - הנציבות( בתלונה נגד משרד החינוך, התרבות והספורט )להלן - המשרד( על

איחור בתשלום פיצויי פיטורים. להלן פרטי התלונה:

בשנות הלימודים התשנ"ב והתשנ"ג הועסקה המתלוננת בידי המשרד כמורה)א(הודיע לה מנהל מחוז תל אביב, כי עבודתה30.5.93בבית ספר בהרצליה. ב-

בתום שנת הלימודים התשנ"ג. 31.8.93תופסק ב-

חרף פניותיה המרובות לגזברות מחוז תל אביב של המשרד בדבר החשת)ב(ביוני בוצע התשלום רק פיצויי הפיטורים, חודשים אחרי1994תשלום , תשעה

שהפיטורים נכנסו לתוקפם.

המתלוננת ביקשה שהנציבות תברר את תלונתה, ואם תמצא אותה מוצדקת)ג(- תגרום לכך שישולם לה פיצוי הולם על עיכוב התשלום.

, )להלן - החוק( קובע את1958 )א( לחוק הגנת השכר, התשי"ח-20סעיף .2המועד לתשלום פיצויי פיטורים:

"בסעיף זה, "המועד לתשלום פיצויי פיטורים", לגבי עובד או מי שזכאי לפיצוייפיטורים מכוחו - המאוחר שבין המועדים האלה:

יום הפסקת יחסי עובד ומעביד;(1)

המועד שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על פי הוראת הסכם קיבוצי,(2)הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה החלה על העובד;

".........

על פניית הנציבות השיבה גזברות מחוז תל אביב, כי האיחור בתשלום פיצויי.3 הפיטורים למתלוננת נבע מעומס עבודה המוטל על הגזברות בכלל, ועל העובדת האחת, המטפלת בהכנת החומר הדרוש לתשלום פיצויי הפיטורים, בפרט. הסיבה לעומס היא, שבניגוד למשרדים אחרים, בהם ניתן להפסיק את עבודתו של מפוטר או פורש, בכל עת במהלך השנה, נכנסים כל הפיטורים והפרישות בתחום ההוראה

400 - 300 באוגוסט. לגבי גזברות מחוז תל אביב, המדובר בכ-31לתוקף רק ב- פורשים הזכאים לגמלאות. הגזברות אינה מסוגלת300זכאים לפיצויי פיטורים ובכ-

לטפל בהיקף זה, תוך חודש ימים, בתשלומים המגיעים למורים שפוטרו או פרשו, בספטמבר.1ועל כן מתפרס הטיפול על פני כל חודשי שנת לימודים, המתחילה ב-

מסיבה זו שולמו הפיצויים למתלוננת רק בחודש יוני, באיחור של תשעה חודשים.לתקופת האיחור היא קיבלה גם הפרשי הצמדה.

כאמור, המועד שנקבע בחוק לתשלום פיצויי פיטורים הוא יום הפסקת)א(.4)א( )20: ולפי סעיף 31.8.93יחסי עובד מעביד - דהיינו ( לחוק - אם נקבע1

מועד אחר לתשלום פיצויי פיטורים בהסכם קיבוצי או בהסדר אחר, חל המועד53

המאוחר מבין

54


השניים. מאחר ובהסכם קיבוצי או בהסדר אחר אין הוראה הקובעת מועד לתשלום כתאריך הקובע. 31.8.93פיצויי פיטורים למורים, נותר ה-

בעקבות פניית הנציבות למשרד, הורה סגן חשב המשרד לגזברות מחוז תל)ב( 4%אביב לשלם למתלוננת, נוסף על הפרשי הצמדה, גם ריבית צמודה בשיעור של

לשנה.


גם אם נקבל את ההסבר לאיחור בתשלום למתלוננת, לא יהא בכך משום)א(על לפיצוי לזכותה - המתלוננת ומבחינת הקובע, במועד העמידה לאי מענה

האיחור.

אולם גם ההסבר לגופו אין לו על מה שיסמוך. תקנון שירות עובדי הוראה קובע, כיה- הוא הוראה לעובדי פיטורים הודעות למשלוח האחרון במאי,31המועד

באוגוסט. משמע,31והפיטורים נכנסים לתוקפם בסוף שנת הלימודים, דהיינו ב- שלמשרד פרק זמן של שלושה חודשים להכנות הדרושות לתשלום פיצויי הפיטורים,יכול לשמש למשרד רק בחודש ספטמבר. גם הנימוק של חוסר כוח אדם אינו הפיצויים לתשלום להיערך המשרד על החוק. להוראות בניגוד לנהוג הצדקה המגיעים לעובדי ההוראה במועד הקבוע בחוק, גם אם לשם כך עליו לגייס עוד כוח

אדם.

עמדה זו, לפיה אין לכרוך מימוש זכותו של עובד בסידורים פנימיים אצל המעביד,0הודגשה גם בפסקי דין של בתי הדין לעבודה.

שנויה)ב( אינה פיטורים לפיצויי המתלוננת של שזכאותה בכך בהתחשב במחלוקת, לא היה אפוא מקום לעיכוב. הוראות חוק הגנת השכר מחמירות מאוד עם מי שמאחר לשלם פיצויי פיטורים, וקבועה בהן סנקציה של תשלום פיצויי הלנה על האיחור. הנציב אמנם אינה פועלת במסגרת סמכותה לפי הנאמר בהוראות האמורות, אך אין גם להתעלם מהחומרה המיוחדת שהמחוקק מייחס להלנת פיצויי פיטורים. לכן דעת הנציב היא שאין להסתפק בנכונות המשרד לשלם ריבית שנתית

לתקופה שחלפה מיום10% בלבד, אלא יש להעמיד שיעור זה על 4%בשיעור של ( יחסי עובד מעביד ( עד ליום תשלום פיצויי הפיטורים בפועל31.8.93הפסקת

ממש.

על סמך השיקולים דלעיל הצביעה נציב תלונות הציבור בפני המשרד שיש.6 לשלם למתלוננת, נוסף לריבית שכבר שולמה לה, ריבית שנתית צמודה בשיעור של

(. 10% )כדי להשלים את השיעור ל-6%

הנציב גם הצביעה על כך, שעל המשרד להיערך לתשלום פיצויי פיטורים לעובדיהוראה במועד, ובכך למנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד.

המשרד הודיע לנציבות כי פעל בהתאם להצבעת הנציב.

נלו שחר נגד מדינת ישראל פד"ע כרך ה עמ' נ"ה, בעמ' נ"ו. דיון מס' 9 - 86דיון מס' לב/ 0.190, בעמ' 186 מדינת ישראל נגד חי הלוי פד"ע כרך ח עמ' 106-9לו/

55

משטרת ישראלהוצאה כספית שנגרמה בשל מחדל של המשטרה.8

ב-.1 שגרתית לביקורת נעצר רעננה, תושב שנהג24.5.93המתלונן, בעת ברכבו. נמצא שלא היו ברשותו תעודת ביטוח ורישיון נהיגה )להלן - המסמכים(.

21.11.93שוטר תנועה רשם לו "הזמנה לדין וכתב אישום" להתייצב למשפט ביום ימים, חמישה בתוך להצגתם, לו ארכה ניתנה אך ללא המסמכים, נהיגה בגין

בתחנת משטרה או בלשכת תנועה של המשטרה.

וקיבל אישור על28.5.93ב- הציג המתלונן את המסמכים בלשכת תנועה שרון הצגתם. מתוך רשלנות לא דיווחה לשכת תנועה שרון ללשכת התנועה המרחבית על הצגת המסמכים, כפי שהייתה חייבת לעשות; ולכן גם לא ביטלה את ההזמנה

כפי5למשפט. המתלונן, שהציג בלשכת התנועה בתוך ימים מסמכים תקפים ביום21.11.93שנדרש, הניח שהמשפט בוטל. לכן לא התייצב בבית המשפט ב-

המשפט. בו ביום הורשע המתלונן בהעדרו בנהיגה ללא רישיון רכב, וללא ביטוח ₪. 750 חודש ולקנס בסך 12תקף ונדון לפסילת רישיון הנהיגה לתקופה של

נשלחה למתלונן הודעה על גזר הדין. בהודעה לא פורטה העבירה30.11.93ביום שעליה נדון, צוין בה רק העונש שהושת עליו, תוך דרישה לשלם הקנס ולהמציא

מייד את רישיון הנהיגה שלו למזכירות בית המשפט.

דין עורך שירותיו של המתלונן שנדהם לקבל את ההודעה האמורה, שכר את כי חרף הצגת המסמכים גילה, ולטיפול בביטולו. עוה"ד גזר הדין לבירור פשר בלשכת התנועה כמתואר, לא בוטלו ה"הזמנה לדין וכתב האישום", וכך קרה שהוא

וביום המשפט לבית פנה עוה"ד בהעדרו. המשפט26.2.94נדון בית ביטל האישום כתב תוקן בבד בד בהעדר המתלונן. שניתן הדין פסק לתעבורה את

גזר על המתלונן קנס בסך אי-נשיאת מסמכי הרכב בעת100והשופט ₪ על הנהיגה.

המתלונן ביקש ממשטרת ישראל כי תפצה אותו על ההוצאות לשכירת שירותיו של ₪, אך המשטרה סירבה. 1,375עוה"ד אשר הסתכמו ב-

פנה המתלונן אל נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות(1994בראשית .2וביקש את עזרתה בנדון.

בנציבות נתקבלו בעבר תלונות דומות מנהגים, על כך שניתנו פסקי דין שלא.3רכב תקפים, מסמכי במועד הציגו כך שתחנות המשטרה שבהן בשל בפניהם,

התרשלו ולא דווחו על כך ללשכות התנועה המרחביות.

56


הצביעה הנציבות בפני המשטרה, על הצורך1991עוד במחצית השנייה של שנת למצוא דרך לתיקון המצב.

החלו במשרד התחבורה ובמשטרה דיונים בנושא.1992באוגוסט

נוהל חדש לאופן פעולתו של שוטר לגבי אדם שאינו נושא זאת גובש בעקבות .2.5.93מסמכי רכב בעת נהיגה. נוהל זה נכנס לתוקפו ב-

לפי הנוהל החדש, כאשר מתברר שאין ברשותו של הנוהג ברכב המסמכים שעל פי החוק הוא חייב לשאתם בעת הנהיגה, אין השוטר רושם לו, כבעבר, "הזמנה לדין וכתב אישום", אלא הודעה על נהיגה ללא המסמכים. בהודעה מובהר לו, כי פרטיהיו המסמכים לפי הנתונים שבמחשב והיה, אם וייבדקו. יוזנו למחשב המקרה על קנס לתשלום הודעה בדואר לנהג תישלח האמורה, הנהיגה בעת בתוקף העבירה של אי-נשיאת המסמכים בעת נהיגה. אם הוברר כי לא היו לו כלל מסמכי רכב או שבעת הנהיגה פג תוקפם, רק אז יישלחו לו בדואר "הזמנה לדין וכתב אישום". בכך בטל הצורך לסור לתחנת משטרה ולהציג מסמכים; כל מה שעל הנהג לעשות הוא להמתין להודעה נוספת של המשטרה, האמורה להישלח אליו

לאחר בדיקה כאמור.

, דהיינו, זמן קצר לאחר שהנוהל החדש24.5.93המקרה דנן אירע כאמור ב-.4 נכנס לתוקפו. השוטר נהג לא בהתאם לנוהל החדש, אלא לפי מה שהיה נהוג לפניוהודיע למתלונן שבאפשרותו כן: הוא רשם למתלונן "הזמנה לדין וכתב אישום" להציג את המסמכים בתחנת משטרה בתוך חמישה ימים ואז יומרו ההזמנה לדין

וכתב האישום בהודעה לתשלום קנס.

, תוך הזמן הקצוב, ללשכת התנועה השרון, הציג שם28.5.93המתלונן אכן פנה ב- את המסמכים וקיבל אישור על הצגתם. אולם הלשכה לא פעלה, כפי שאמורה היתה לפעול, דהיינו לדווח ללשכת התנועה המרחבית על הצגת המסמכים, ובכך להביא לביטול ההזמנה לדין וכתב האישום. בשל המחדל נשפט כאמור המתלונן

₪.750 חודשים ולקנס כספי בסך 12בהעדרו ונדון לפסילת רשיונו לתקופה של

תלונה זו מצטרפת, אפוא, לשורה של תלונות, שהטיפול בהן הביא בסופו של דברלהוצאת הנוהל החדש.

שהוציא,.5 ההוצאות על אותו תפצה המשטרה כי המתלונן לבקשת אשר הודיעה המשטרה לנציבות, כי המתלונן יכול היה לברר את העניין בעצמו ולהביא לאותה תוצאה של ביטול גזר הדין ולכן אינה מוכנה להיענות לבקשת המתלונן. עם

₪, עלות הכנת200זאת, תהיה מוכנה לפנים משורת הדין, לפצות את המתלונן ב-תצהיר ומשלוח מכתב על ידי עורך דין.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה , כ י ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת ..6

אין עוררין על כך שלשכת התנועה שרון התרשלה בזאת שלא דווחה על הצגת המסמכים. בכך גרמה שננקטו נגד המתלונן הליכים שגרמו לו עוול, עגמת נפש והוצאה כספית. מדובר באדם מן היישוב, שאינו מצוי בענייני משפט, שהגיעה לידיו

הודעה על גזר דין, בלא שידע כלל על מה ולמה.

57

וגם שכר הטרחה וצפויה, דין היתה, אפוא, סבירה הפנייה של המתלונן לעורך ששילם לעורך הדין אינו בלתי סביר. המשטרה צריכה לצפות שאזרחים אשר בגללהוצאות יוציאו עוול בכפם, הורשעו בדין על לא ברורה של המשטרה רשלנות

לשכירות שירותיו של עורך דין שיפעל בשמם לביטול ההרשעה.

נוכח כל הנסיבות הנזכרות לעיל הצביעה הנציב בפני המשטרה על הצורך.7₪ לפני ערכם ביום1375להחזיר למתלונן את כל ההוצאות שהוציא, סך של

התשלום בצרוף התנצלות.

המשטרה פעלה בהתאם להצבעת הנציב.

58


משרד הפניםטיפול לקוי בבקשתה של אשה נשואה להמשיך.9

ולשאת את שם נעוריה

אל נציבות תלונות1994המתלוננת, עורכת דין במקצועה, פנתה באוגוסט .1 הציבור )להלן - הנציבות( בתלונה על לשכת משרד הפנים שבצפון תל אביב )להלן

- הלשכה(, ואלה פרטי התלונה:

בתחילת אוגוסט סרה המתלוננת אל הלשכה כדי לדווח על נישואיה ולהסדיר)א( את רישום השינוי במעמדה האישי. היא הודיעה לעובדת הלשכה שברצונה להמשיך ולשאת את שם נעוריה גם לאחר נישואיה, וביקשה שלא לשנות את שם משפחתה לשם משפחת בעלה. עובדת הלשכה הודיעה לה ש"אין דבר כזה" וכי היא "חייבת לשנות את השם". כשהסבירה לה המתלוננת שעל פי חוק השמות היא אינה חייבת לעשות זאת, הודיעה לה העובדת בגסות כי היא "לא מכירה דבר כזה", וכי אםלשם אותו לשנות כל קודם עליה נעוריה, שם את ולשאת להמשיך ברצונה

המשפחה של בעלה ואחר כך להגיש שוב בקשה לשינוי שם.

דברי העובדת לא נראו למתלוננת, והיא פנתה אל סגנית מנהל הלשכה. זו)ב(כי עליה לכתוב זאת אמרה אישרה שאכן אין צורך בשינוי כפול של השם. עם "בקשה" ולהסביר בה מדוע ברצונה לשמור על שם נעוריה. המתלוננת טענה שלפילה השיבה והסגנית לבקשתה, הסבר דברי להוסיף חייבת אינה היא החוק

שהדרישה לנמק את הבקשה מבוססת על הכללים הנהוגים בלשכה.

המתלוננת לא שוכנעה ופנתה אל מנהל הלשכה. לשמע בקשתה הוא העיר)ג(שעה לא הוא גם הסוף". יהיה ו"מה לגברים" כבוד כל "אין כמוה שלנשים להסבריה, ודרש שתגיש מכתב בקשה מנומק. רק לאחר דין ודברים ממושך הם הגיעו לידי "פשרה": המתלוננת כתבה למנהל הלשכה מכתב שבו הביעה דעתה, כי לפי החוק היא אינה חייבת להסביר מדוע ברצונה להמשיך ולשאת את שם נעוריה,

והמנהל נענה לבקשתה, כך ששם הנעורים שלה בתעודת הזהות לא שונה.

לטענת המתלוננת לא היתה כל הצדקה שתיאלץ להיאבק על מימוש זכות)ד(זכותה. ידיעתה את החוק אפשרה לה לעמוד על הקבועה בחוק. לדבריה, רק דבריה של עובדת הלשכה, שדרשה ממנה לנהוג על פי הליך שכלל אינו קיים בלשכה, היתה בהם משום הטעייה והצעתה היתה חסרת היגיון. העובדת גם לא טרחה להבהיר לה, כי אם תנהג על פי ההצעה, היא תידרש, על פי החוק, לשאת

במשך שבע שנים גם את שם המשפחה של בעלה, נוסף על שם נעוריה.

59

עוד טענה המתלוננת שהתנהגותו של מנהל הלשכה אינה הולמת עובד ציבור, וישלהוקיעה.

המסקנות)ה( את ולהסיק תלונתה את לברר מהנציבות ביקשה המתלוננת המתחייבות.

רצונה,.2 פי על דבר בסופו של הוסדר לגופו של המתלוננת שעניינה כיוון התמקד בירור הנציבות רק באופן הטיפול של משרד הפנים בבקשה.

, )להלן - החוק( קובע:1956חוק השמות, התשט"ז-)א(

אשה מקבלת עם נישואיה את שם משפחת אישה, אולם רשאית היא:6"סעיף שם את או נעוריה שם את אישה משפחת לשם לצרף עת בכל משפחתה הקודם, וכן רשאית היא לשאת את שם נעוריה או את שם

משפחתה הקודם בלבד."

... טעונים הודעה בכתב לשר."6בחירת שם לפי הסעיפים : 15"סעיף

על פי הוראות אלה, אשה נשואה רשאית להמשיך לשאת את שם נעוריה, והיא חייבת רק להודיע על כך בכתב לשר הפנים; אין לשר סמכות להתנגד לבחירת

השם.

טיפלו שלושת עובדי הלשכה במתלוננת אפשר להסיק שהם)ב( מהאופן שבו פעלו בלי לדעת את הוראות החוק:

עובדת הלשכה הציעה למתלוננת לפעול בדרך מסובכת ומיותרת, ובסופו של(1) דבר לא היתה מביאה לתוצאה הרצויה לה )שכן, על פי החוק כאמור, שינוי שם

מחייב לשאת גם את השם הקודם במשך עוד שבע שנים(.

לא היה יסוד לדרישתם של מנהל הלשכה וסגניתו, שהמתלוננת תנמק מדוע(2) ברצונה לשמור על שם נעוריה. החוק אינו מחייב "לבקש" את הסכמת השר לשאתוכיוון שמדובר בפעולה את שם הנעורים בלבד, אלא רק "להודיע" לו על כך;

חד-צדדית, שאינה מותנית בהסכמתו של מקבל ההודעה, אין צורך בהנמקה.

נ ו כ ח כ ל ה א מ ו ר ל ע י ל ק ב ע ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ש ה ת.3ל ו נ ה

מ ו צ ד ק ת .

כי הובהרו למנהל הלשכה.4 הודיע משרד הפנים, פניית הנציבות, בעקבות ו-6ולסגניתו הוראות הסעיפים בחוק השמות, וכי הם נדרשו להנחות גם את15

יתר העובדים לפעול על פיהן.

אשר להתנהגות מנהל הלשכה, לא היה מקום להציע למתלוננת "פשרה".5 ולגרום לכך שתכתוב את המכתב כמפורט לעיל. הוא התנצל במכתב אל הנציבות על דבריו וטען שההערות שהשמיע נאמרו בבדיחות הדעת, "רק כדי להפיג את המתח" ובלא כוונה לפגוע במתלוננת. לדעת הנציב לא היה מקום להתבדח נוכח הדרישות הבלתי מוצדקות ובוודאי שלא היה מקום לאלץ את המתלוננת לכתוב את

המכתב דלעיל, במסגרת של פשרה כביכול.

60


ביום .6 פורסם זו בתלונה הנציב החלטת שהתקבלה חוק15.2.96לאחר לחוק. לפי תיקון זה,6, המתקן את סעיף 1996(, התשנ"ו-3השמות )תיקון מס'

בין היתר, אין אשה מקבלת עם נישואיה את שם משפחת אישה אלא אם ביקשה זאת. בתיקון האמור נתן החוק יתר תוקף לזכות של בן זוג לבחור בשם המשפחה

הרצוי לו.

תיירת שבאה לביקור קרובים ומנעו כניסתה לישראל.10

, בתלונה אל נציבות1993תושבת עפולה, עולה חדשה, פנתה בספטמבר .1תלונות הציבור )להלן - הנציבות(, ואלה פרטי התלונה:

ברוסיה,1993במרס )א( אז שגרה הסטודנטית, לנכדתה המתלוננת שלחה מהקונסוליה ביקור אשרת קיבלה הנכדה בישראל. ולבקרה לבוא הזמנה

וב- הגיעה בטיסת שכר לנמל התעופה בן גוריון10.3.93הישראלית במוסקבה, )להלן - נתב"ג(.

במשך)ב( היציאה שער ליד בנתב"ג לנכדתה המתלוננת המתינה יום באותו כחמש שעות, אך לשווא. למחרת התקשרה לבתה ברוסיה כדי לברר מה קרה. נאמר לה כי הנכדה הגיעה לישראל כמתוכנן, אך היא עוכבה ותוחקרה בנתב"ג, אשרת הכניסה שלה בוטלה, ובלי כל הסברים היא הובלה אל המטוס שהביאה לישראל והוחזרה לרוסיה. הנכדה מסרה, כי סיפרה לפקיד, שביטל את האשרה שלה, כי סבתה מחכה לה בשטח הנמל, אך איש לא הודיע למתלוננת שנכדתה

הגיעה לנתב"ג וכי לא הותר לה להיכנס לישראל.

ונכדתה, שגם היא פנתה בתלונה אל הנציבות, ביקשו שהעניין)ג( המתלוננת ייבדק, ושישולמו להן פיצויים על הנזקים הכספיים ועל עגמת הנפש הרבה שנגרמו

להן.

בירור התלונה העלה את הממצאים האלה:.2

הנכדה, בעלת דרכון רוסי, הגיעה לנתב"ג כשבדרכונה מוטבעת אשרת ביקור)א(משטרת של היחידה במוסקבה. הישראלית בקונסוליה כאמור קיבלה שאותה בעד מנעה הגבולות( ביקורת - )להלן הגבולות ביקורת על ישראל המופקדת המתלוננת ועוד שלוש צעירות שהגיעו באותה טיסה, להיכנס לישראל. המתלוננתלמינהל הלשכה מנהל ידי על וכן הגבולות ביקורת שוטרות ידי על תוחקרה בסיום התחקיר בוטלה האשרה נציג משרד הפנים(. - )להלן אוכלוסין בנתב"ג

שהיתה מוטבעת בדרכונה של הנכדה, והיא הוטסה בחזרה לרוסיה.

הכניסה)ב( כי נכתב, הגבולות ביקורת של גבול" תחנת דרך "נוסע בדו"ח לישראל של הארבע סורבה מהטעם ש"בכניסתן הוברר שהגיעו ללא אמצעי מחייהסורבה כניסתן כי נכתב בדו"ח, כן נחשדו שבאו למטרת עבודה". כתובת ללא

בתיאום עם נציג משרד הפנים.

ראש משרד ביקורת הגבולות הסביר לעובד הנציבות שהיחידה פועלת על פי נוהל פנימי שלה, שכותרתו "נוסעים מסופקים". על פי נוהל זה אין לאפשר כניסתו של מבקר שאין בידיו אמצעים כספיים מספיקים לקיומו; או שקיומו אינו מובטח בידי61

אדם או מוסד; אין

62


לו כתובת מארח ואין לו כרטיס נסיעה לצאת מישראל. כן אין לאפשר כניסתו של מבקר, אם לדעת קצין ביקורת הגבולות הוא בא לישראל שלא למטרת ביקור אלא

לחיפוש עבודה.

המשטרה הסבירה כי עיכבה את כניסת המתלוננת לישראל על פי הוראות הנוהל, משום שהגיעה ללא אמצעי מחייה, ללא כתובת מאחר ונחשדה כי באה לעבוד בישראל. המשטרה טענה, כי נציג משרד הפנים, שנקרא כדי להחליט אם לאשר

כניסת המתלוננת לישראל, הוא שהחליט על ביטול האשרה.

במהלך בירור התלונה עלתה הנכדה לישראל. הגירסה שהיא מסרה לנציבות)ג(דולר, כרטיס טיסה300היתה שונה. היא ספרה שבהגיעה לנתב"ג היו ברשותה

הלוך ושוב וכן תעודת לידה שממנה היה אפשר ללמוד שהיא יהודייה. כמו כן היתה ברשותה הכתובת המלאה של סבתה. לדבריה, בתחקיר שנעשה לה בנמל התעופה על ידי נציג משרד הפנים היא נשאלה אם היא יהודייה, ואם מישהו ממתין לה בנמל התעופה. היא השיבה שהיא אכן יהודייה, וכי סבתה מחכה לה בשטח נמל התעופה. היא לא נשאלה אם ידועה לה כתובתה המלאה של סבתה ולא נתבקשה להציג מסמך המעיד על יהדותה. הנכדה הוסיפה שכאשר התברר לה שעומדים להחזירה, היא ניסתה שוב להסביר לנציג משרד הפנים שהיא יהודייה וכי סבתה ממתינה לה

בנמל התעופה, אך ללא הועיל.

בקרית הגבול שנכחה במקום וכן עובדת בנתב"ג, ששימשה מתורגמנית בתחקירהנכדה, אישרו בפני עובד הנציבות ששמעו את הנכדה אומרת את הדברים האלה.

נציג משרד הפנים טען כי לא הוא שהחליט על ביטול האשרה וכי הוא אינו)ד( מוסמך לכך. לדבריו, המשטרה היא אשר ביטלה את האשרה, והוא תמך בהחלטה לאור התחקיר שערך. הוא הסביר כי השיקולים שהביאו אותו לאשר את החלטת המשטרה היו, כי הנכדה לא ידעה למסור את הכתובת שבה תשהה בארץ, לא היו

ברשותה אמצעים כספיים והוברר כי אין לה מקום עבודה בארץ מגוריה.

עוד הסביר נציג משרד הפנים, כי בטופס שמילאה הנכדה בנמל התעופה היא לא רשמה את שמו של מי שהזמין אותה לביקור ואת כתובתו המלאה; היא רשמה רק כתובת חלקית "גבעת המורה". אלה גרמו לו לחשוד שדבריה אינם אמת וכי באה לישראל למטרת עבודה. כן טען שהנכדה לא אמרה לו שהיא יהודייה; אילו ידע זאת, קרוב לוודאי שלא היה מסכים להחלטת המשטרה לבטל את האשרה. עוד אמר, כי אילו נאמר לו שמישהו ממתין לנכדה בנמל התעופה, היה דואג לוודא

שמא אכן באה לארץ לבקר קרובים ולא לחפש עבודה.

בירור הנציבות העלה, כי לא ביקורת הגבולות ולא נציג משרד הפנים היו.3מוסמכים לבטל אשרות כניסה לישראל.

,1952הסמכות לבטל אשרת כניסה נתונה, על פי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב- לשר הפנים, או למי שהשר אצל לו סמכות זו. נציג משרד פנים ושוטרי ביקורת הגבולות לא נמנו עם אלה ששר הפנים אצל להם את הסמכות לבטל אשרות

כניסה.

63

אולם במשך שנים רבות נהגה ביקורת הגבולות לבטל אשרות כניסה מתוך הנחהמוטעית, שלה וגם של משרד הפנים, כי הואצלה לה סמכות שר הפנים כאמור.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה כ י ה ת ל ו נ ה נ מ צ א ה מ ו צ ד ק.4 ת . לא היה מקום להחלטה לבטל את האשרה של הנכדה, והביטול נעשה שלא

כדין.

גם אם אין אפשרות לקבוע בוודאות מה נאמר בתחקיר, שכן אין רישום מדויק)א( של השאלות שנשאלו והתשובות עליהן, נראה כי מאזן ההסתברות נוטה לטובת גרסתה של הנכדה. מדובר בצעירה יהודייה שבאה לישראל לבקר את סבתה, וזו המתינה בנמל התעופה לקבל את פניה, וברשות הצעירה היה כרטיס טיסה הלוך ושוב. לא סביר להניח שבעת התחקיר היא לא העלתה אף אחת מטענות אלה,

אלא אם כן לא נשאלה.

לפיכך, בין אם נשאלה והשיבה כאמור ובין אם לא נשאלה כלל, נראה כי ההחלטהלגביה היתה מוטעית.

אשרתה)ב( את לבטל וההחלטה רשלני, היה הנכדה של בעניינה הטיפול כל בידיה שהיו אף נגדה. לחשדות ביסוס שהיה ומבלי סמכות בלא נתקבלה הנתונים לאימות טענתה, שהיא באה לארץ לביקור קרובים ולא כדי לעבוד, לא

נעשה מאמץ לבדוק נתונים אלה.

סעיף )ג( על בהסתמך "בוטלה" הנכדה של הכניסה11אשרתה לחוק )א( )ב( לחוק "מי שרואה עצמו נפגע על ידי16לישראל )להלן - החוק(. לפי סעיף

... שניתנה על פי העברת סמכות מן השר רשאי לפנות אל11החלטה לפי סעיף השר לקבלת הכרעתו הסופית".

גורשה16אף שנציג משרד הפנים אישר שהנאמר בסעיף לו, ידוע )ב( לחוק )ב(16הנכדה מן הארץ בלי שנציג משרד הפנים הביא לידיעתה את הוראת סעיף

הנ"ל.

לנוכח כל האמור לעיל, קבעה נציב תלונות הציבור, כי המתלוננות זכאיות.5 לפיצוי כספי על הנזקים הכספיים ועגמת הנפש שנגרמו להן, והצביעה בפני משרד

הפנים ומשטרת ישראל על הצורך לפצותן.

הנציב קבעה כי על משרד הפנים ומשטרת ישראל, ביחד ולחוד, לשלם למתלוננות ₪ כפיצוי על הכספים שהוציאו )כרטיס טיסה, שיחות טלפון,2,000סכום כולל של ₪ פיצוי על עגמת הנפש שנגרמה להן. 5,000נסיעות וכד'( ו-

משרד הפנים הודיע לנציבות, כי בעקבות התלונה, ולאחר שנושא האצלת.6 הסמכות נבדק, הואצלו עתה סמכויות השר, לפי חוק הכניסה לישראל, לנושאיהואצלה הפנים משרד לנציג הגבולות. ביקורת שוטרי לרבות שונים, תפקידים

הסמכות לבטל אשרת ביקור ולשוטרי ביקורת הגבולות - סמכויות עיכוב בלבד.

כי הוא מטפל עתה בהכנת טופס הודיע משרד הפנים, בעקבות המקרה, עוד שאלות שישמש בסיס לתחקור מבקרים המגיעים לישראל. בטופס יפורטו השאלות שעל בקרי הגבול לשאול בעת התחקור ויירשמו התשובות שהנשאל ישיב. על פי

ממצאי התחקיר ישקול משרד הפנים אם להתיר כניסה לישראל.

64


רשויות מקומיותבניינים חדשים - קביעת ארנונה כללית בסכום.11

העולה על המותר לפי חוקי ההקפאה היתה כל מועצת עירייה מוסמכת להטיל, לכל שנת כספים,1985עד שנת .1

בפקודת הקבועות מידה אמות פי על שבתחומה, נכסים על כללית ארנונה העיריות, כגון: לגבי בניין המשמש למגורים - בהתחשב עם סוג הבניין והמקום שבו

הוא נמצא, וכן לפי יחידת שטח או מספר החדרים.

ואילך הוגבלה וסוייגה סמכות זו בחוקים ותקנות שנחקקו1985משנת הכספים לגבי כל שנת כספים בנפרד )להלן - חוקי ההקפאה(. בחוקי ההקפאה נקבעו השיעורים המותרים להגדלת הארנונה בהשוואה לסכום הארנונה שהגיע בשנה הקודמת על אותו בניין כדין. הגדלת הארנונה בשיעור העולה על זה שנקבע על פי

חוקי ההקפאה טעונה היתר של שר האוצר ושל שר הפנים.

בנציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( נתקבלו תלונות מספר על כך,.2של דירותיהם שבהם בניינים על הטילה העירייה( - )להלן ירושלים שעיריית המתלוננים ארנונה בסכום העולה על המותר לפי חוקי ההקפאה. להלן תיאור

. 1993הטיפול באחת התלונות, שנתקבלה בספטמבר

מ"ר. הדירה היא122 רכש המתלונן דירה חדשה בירושלים ושטחה 1991ב-)א( החלה העירייה להטיל1.10.91בבית משותף ואין לה כניסה נפרדת מן הרחוב. ב-

ארנונה על הבניין, ובכלל זה על דירת המתלונן.

טענת המתלונן היא, כי הבניין שבו נמצאת הדירה סווג, לצורכי הארנונה,)ב( אזור ב'. אולם, סכום הארנונה שנדרש ממנו בגין כל יחידת שטח של דירתו1כסוג

עולה על זה שנדרש מתושבים אחרים, המחזיקים בדירות בבניינים אחרים המסווגים אזור ב'. 1אף הם כסוג

המתלונן ביקש מהנציבות לברר את תלונתו ולגרום לכך שיוחזרו לו הסכומים)ג(. 1.10.91שלדעתו שולמו ביתר מאז


כך: "בניין אשר1 הגדירה מועצת העירייה בניין סוג 1987/88בשנת הכספים )א( 120בו דירה אחת או יותר, עם כניסה נפרדת לכל דירה, ששטחה )שטח היחידה(

שונתה ההגדרה,1988/89מ"ר לפחות". בהחלטת מועצת העירייה לשנת הכספים מכך כתוצאה דירה". לכל נפרדת "כניסה של הדרישה ממנה בכך שהושמטה

דירות שקודם לכן היו מוגדרות סוג1נתווספו לקטגוריה של בניינים המוגדרים סוג , והארנונה2

65

את כאמור, הגבילו, ההקפאה חוקי אולם יותר, נמוך בסכום היתה לגביהן האפשרות להעלות את סכומי הארנונה מעבר למה שהגיע כדין בשנה הקודמת.הכספים בשנות קיימים שהיו בבניינים בדירות למחזיקים העירייה נתנה לפיכך

משינוי1987/88 כתוצאה הארנונה הועלתה שבו הסכום בגובה מיוחד זיכוי , ההגדרה.

על )ב( עולה בדירה ששטחה כאמור מחזיק כניסה120המתלונן ללא מ"ר , הוטלה עליה ארנונה בסכום1991נפרדת. אך, כיוון שבנייתה הושלמה בשנת

מבלי שניתן למחזיק הזיכוי המיוחד דלעיל, חרף ההקפאה1הקבוע לבניין מסוג כמתואר. מכאן ההפרש בסכום הארנונה שהמתלונן נדרש לשלם לעומת הסכום

שנדרש לשלם המחזיק בדירה שהיתה קיימת לפני ששונתה ההגדרה.

כי מותר היה לפעול בדרך המתוארת לעיל)ג( העירייה טענה בפני הנציבות, מאחר שההגבלה שנקבעה בחוקי ההקפאה אינה חלה על בניינים שעדיין לא היו

קיימים בשנה לפני העלאת הארנונה.


חוקי ההקפאה מגבילים את החיוב בארנונה כך שלא תיגבה ארנונה שיש בה)א(הותרה שבו לשיעור בכפוף הקודמת, בשנה כדין שהגיע לסכום מעל העלאה בשנה קיים בניין שהיה עבור לסכום ששולם בפועל רק הכוונה אין ההעלאה. קודמת, אלא לסכום הארנונה שהגיע כדין. כשמדובר בבניין שלא היה קיים בשנה קודמת, ההגבלה היא לסכום אותו מותר היה לדרוש אילו היה אותו בניין קיים

בשנה הקודמת.

גביית הארנונה בסכום המוגדל, כפי שגבתה העירייה מהמתלונן, היא בניגוד)ב(להגבלה שקבעו חוקי ההקפאה, כפי שיש לפרשם.

מן הראוי לציין, כי מכל מקום, עמדה בפני העיירה האפשרות, לו רצתה בכך,)ג(והאוצר הפנים משרי לבקש דהיינו: מאפשרים, ההקפאה שחוקי בדרך ללכת להתיר לה העלאה חריגה של הארנונה. משלא הלכה בדרך זו, אין באפשרותה

להעלות את הארנונה בדרך בה פעלה.

נוכח זאת הצביעה נציב תלונות הציבור בפני עיריית ירושלים:.5

על העירייה להחזיר למתלונן את סכומי הארנונה ששילם ביתר - הפרשים בין)א( סכומי הארנונה שגבתה לבין סכומי הארנונה שהגיעו כדין. את ההחזר יש לבצע על פי הוראות חוק הרשויות המקומיות )ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה(,

. 1.10.91, ממועד שהעירייה החלה בגביית ארנונה מהמתלונן - 1980התש"ם-

על העירייה לנהוג לפי הפירוש דלעיל של חוקי ההקפאה, לא רק לגבי הבניין)ב(בו הדירה המוחזקת בידי המתלונן, אלא גם במקרים דומים.

עיריית ירושלים הודיעה לנציבות על השגותיה להצבעת הנציב, אולם, הנציב.6לא מצאה סיבה לשנות את החלטתה.

בעקבות האמור הודיעה העירייה כי הורתה לגזברות להחזיר למתלונן את.7

66


סכומי הארנונה שנגבו ביתר.

67

אי-קבלת ילדה לכיתה א' בבית ספר בו שובצה.12

אוקטובר .1 בראשית פנתה ירושלים תושבת נציבות1994המתלוננת, אל תלונות הציבור )להלן - הנציבות(. להלן פרטי תלונתה:

-95בתה היתה אמורה להתחיל את לימודיה בכיתה א' בשנת הלימודים התשנ"ה )"בית1994 הספר מבתי באחד המתלוננת התייצבה לרישום הקבוע במועד .)

החינוך למרכז שייך זה ספר בית בית הספר(. - )להלן ירושלים בצפון יעקב" העצמאי )להלן - המרכז(. לטענת המתלוננת סירבה מנהלת בית הספר לרשום אתזה האגף(. - )להלן ירושלים בעיריית חרדי לחינוך לאגף פנתה ולפיכך הבת,

מיום במכתב למתלונן הודיע בבית7.8.94האחרון בתה לשבץ את , שהוחלט הספר.

המתלוננת טוענת שההחלטה האמורה לא בוצעה ומבקשת את התערבותה שלהנציבות.

( לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-8)9המרכז הוא גוף מבוקר על פי סעיף .2 ]נוסח משולב[, דהיינו גוף שהופעלה עליו הביקורת בהתאם להחלטת מבקר1958

המדינה על פי סעיף זה לחוק. אולם, הוא אינו נמנה עם הגופים שניתן להגיש נגדם תלונות שכן לא נתקבלה החלטה להחיל עליו את הפרק השביעי לחוק: בירור

תלונות הציבור.

לפיכך ביררה הנציבות את התלונה עם הגופים הנוגעים לעניין, שנגדם ניתן לפי החוק להגיש תלונות שהנציבות מוסמכת לברר: בראש ובראשונה האגף, וגם מנהל המינהל לחינוך, ירושלים )להלן - המינהל(. המינהל הוקם בשיתוף משרד החינוך, התרבות והספורט ועיריית ירושלים. מנהל המינהל הוא "הרשם הראשי" לפי תקנות

)ר' להלן(.1959לימוד חובה וחינוך ממלכתי )רישום(, התשי"ט-

, קובע כדלקמן:1949 לחוק לימוד חובה, התש"ט-1סעיף )א(.3

""מוסד חינוך רשמי" פירושו - מוסד חינוך מוחזק על ידי המדינה, או על ידי רשות חינוך מקומית, או על ידי רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, או על ידי המדינה ורשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, ואשר השר הכריז עליו,

באכרזה שפורסמה ברשומות, שהוא מוסד חינוך רשמי לצורך חוק זה.

"מוסד חינוך מוכר" פירושו -

כל מוסד חינוך רשמי;)א(

כל מוסד חינוך אחר שהשר הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות,)ב(שהוא מוסד חינוך מוכר לצורך חוק זה."

בתי הספר השייכים למרכז הם בתי ספר "מוכרים" שאינם "רשמיים", וחלה)ב( 1959)א( לתקנות לימוד-חובה וחינוך ממלכתי )רישום(, התשי"ט-26עליהם תקנה

)להלן - תקנות הרישום(, הקובעת לאמור:

68


"הרשם הראשי ממונה על ביצוע הרישום בכל בית ספר מוכר שאינו רשמיומנהל כל בית ספר כזה חייב לקיים את הוראותיו לגבי הרישום".

69

כאמור, מנהל המינהל הוא הרשם הראשי בירושלים.)ג(

עד לאחרונה טיפל המינהל בכלל בתי הספר בעיר, אולם, במהלך שנת הלימודיםלאגף. ברם, מן המינהל הועבר הטיפול בבתי הספר שבמגזר החרדי התשנ"ד סמכותו של מנהל המינהל, בתוקף תפקידו כרשם הראשי, להכריע בענייני רישום

על פי התקנה דלעיל בכל בתי הספר בעיר.

על פניות הנציבות, השיב האגף, כי בית הספר בו שובצה בת המתלוננת אינו.4 יכול לקלוט אותה, מאחר שכל שלוש כיתות א' בבית הספר מלאות עד אפס מקום. לפיכך לא ראה לנכון לאכוף את החלטתו לשבץ את הבת בבית הספר. במקום

זאת הציע למתלוננת שבתה תלמד בבית ספר חדש של המרכז.

המתלוננת סירבה לקבל את ההצעה מהסיבות הבאות:.5

מדובר בבית ספר שטרם זכה להכרה לפי חוק.)א(

כל התלמידות באותו בית הספר הן מעדות המזרח. המתלוננת עומדת על כך,)ב(שבתה תלמד בכיתה הטרוגנית מבחינה עדתית.

כדי למנוע מצב שהבת תפסיד שנת לימודים, שלחה אותה המתלוננת זמנית לביתספר אחר.

כי הסיבה לכך שהבת לא נקלטה בבית הספר שבו.6 כאמור הסביר האגף שובצה על ידי האגף היתה חוסר מקום שם.

הנציבות פנתה לאגף החינוך המוכר שבמשרד החינוך התרבות והספורט וביקשה שזה יבדוק אם אכן אין אפשרות לקלוט את הבת בבית הספר. אגף החינוך המוכר

השיב לנציבות שיש אפשרות כזאת.

הראשי.7 הרשם נתבקש המוכר, החינוך אגף של דלעיל התשובה נוכח לתקנות26בירושלים להסביר לנציבות מדוע לא יפעיל את סמכותו לפי תקנה

הרישום לחייב את בית הספר לקבל את בת המתלוננת. תשובתו היתה שאין הוארואה אפשרות מעשית להתערבות מצדו.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה , כ י ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת ..8

טיפולו של האגף לחינוך חרדי היה לקוי, שכן הוא לא פעל, בזריזות ובנחרצותלאכיפת החלטתו, כפי שהיה עליו לעשות.

האגף אפילו לא בדק אם נכונה טענת בית הספר, שאין בו מקום לקליטת בתה שלהמתלוננת.

מנהל המינהל גם הוא לא פעל כדרוש, לאחר שהנציבות הפנתה את תשומת לבו לתשובה של האגף לחינוך המוכר שניתן לקלוט את הבת בבית הספר, הוא לא

הגיב, כאילו אין העניין נוגע לו.

נציב תלונות הציבור הצביעה בפני העירייה, כי יש לבצע את החלטת השיבוץ.9ללא דיחוי.

70


עיריית ירושלים הודיעה שהיא פועלת כמוצבע..10

71

אי פינוי פולש ממקרקעין המיועדים לצורכי ציבור.13

המתלונן הוא תושב קריית חיים, הנמצאת בתחום שיפוטה של עיריית חיפה.1 הוא פנה אל נציבות תלונות הציבור )להלן -1994)להלן - העירייה(. בסוף אוגוסט

הנציבות( בתלונה נגד העירייה. להלן פרטי התלונה:

ברחוב שהמתלונן מתגורר בו מצוי שטח פנוי המיועד, על פי תכנית מתאר, לצורכילמכוניותיהם. אביזריו על חניון הזה בשטח הקימו הרחוב מדיירי כמה ציבור. - מחסום דוקרני. כל וביציאה ממנו בכניסה לחניון הם התקינו מחסום חשמלי,

לשלם נדרש החנייה במשטח רכב להחנות השתתפות600המבקש כדמי ₪ בהתקנת המחסום והדוקרן. המתלונן פנה לעירייה וביקש שהעירייה תפעל להחזרת

המצב לקדמותו, אך העירייה לא עשתה דבר.


השטח שעליו סבה התלונה אכן מיועד, על פי תכנית מתאר, לדרך ולשטח)א(מינהל שם על המקרקעין בספרי רשומה השטח על הבעלות פתוח. ציבורי

מקרקעי ישראל )להלן - המינהל(.

למחזיקים בשטח החניון אין כל זכות משפטית בו.)ב(

תכנית המתאר אמנם)ג( פי כי על לפניות הנציבות השיבה העירייה בתגובה יכולה היתה העירייה להביא לרישום השטח על שמה. אולם, בהעדר מחלוקת בין

המינהל לבין העירייה לגבי ייעודו של השטח, לא ראתה העירייה צורך בכך.

סעיף )א(.3 הוראות פי פולשים(,4על )סילוק ציבור מקרקעי לחוק , אם תפס אדם מקרקעי ציבור כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי1981התשמ"א-

ישראל, ולדעת מנהל המינהל תפיסתם היתה שלא כדין, רשאי המנהל, תוך שלושהיאוחר משנים עשר ולא חודשים מיום שהתברר לו כי התפיסה היתה שלא כדין חדשים מיום התפיסה, לדרוש מהתופס לסלק את ידו ממקרקעי הציבור. על פי

לחוק, יוגש הצו למשרד ההוצאה לפועל ויבוצע על ידיו.5סעיף

יפעל על פי הוראות)ב( הנציבות ביקשה אפוא מהמינהל להבהיר, מדוע לא החוק האמור. המינהל השיב, שאין הוא רואה את השטח כשייך בפועל למינהל כי אם לעירייה, אלא שזו טרם פעלה לרשום אותו על שמה. משום כך אין המינהל נכון להפעיל את החוק האמור נגד הפולשים. עם זאת ציין המינהל, שאין מניעה מצדו

להושיט לעירייה את הסיוע המתאים, אם יתבקש לכך.

הנציבות הפנתה את תשומת לבה של העירייה לאפשרות לתיאום פעולה עם)ג(כי פתרון הבעיה לנציבות, הודיעה העירייה לסילוק הפולשים. בתגובה המינהל מצדה מחייב הפקעה. הליכים אלה נמשכים כידוע זמן רב. לכן מוטב שהמינהל,

הבעלים הרשום, הוא אשר יפעל לסילוק הפולשים.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה , ש ה ת ל ו נ ה נ מ צ א ה מ ו צ ד ק.4ת .

72


העירייה לא פעלה כדרוש לרשום על שמה את השטח מייד לאחר שניתן היה)א(לעשות כן על פי החוק.

העירייה גם לא פנתה למינהל כדי לפעול במשותף לסילוק הפולשים, על פי)ב(.1981חוק מקרקעי ציבור )סילוק פולשים(, התשמ"א-

נציב תלונות הציבור הצביעה אפוא בפני העירייה, על הצורך לפנות לאלתר.5לחוק מקרקעי4למינהל מקרקעי ישראל, כדי להוציא צו לסילוק יד לפי סעיף

)סילוק פולשים(, התשמ"א- יש להפנות את תשומת לבם של1981ציבור . בצו הפולשים, כי הם רשאים לפי החוק לפנות לבית המשפט תוך המועד שנקבע להם

לסילוק יד, כדי להוכיח שיש להם זכות להחזיק במקרקעין.

העירייה פעלה על פי הצבעת הנציב, והמינהל נתן צו סילוק יד.)א(.6

המינהל הודיע לנציבות, שמקבלי הצו לא פנו לבית המשפט, אך גם לא פעלו)ב(על פיו. לפיכך הועבר הטיפול בקיום הצו ללשכת ההוצאה לפועל.

בעקבות פעולת ההוצאה לפועל פינו הפולשים את השטח.)ג(

אי שיתוף פעולה מצד עירייה בבירור תלונה -.14

אזלת יד בטיפול במבנה מסוכן

אל נציבות תלונות הציבור )להלן1994המתלוננים תושבי חדרה פנו במארס .1- הנציבות( בתלונה על עיריית חדרה )להלן - העירייה(, אלה פרטי התלונה:

, בדירה שבבעלותם בקומת קרקע של1971המתלוננים מתגוררים, מאז )א(מבנה בעל שלוש קומות.

הבעלים של שתי הקומות העליונות אינו דואג לתחזוקה ראויה של הדירות)ב( שבבעלותו. מצבן של מספר מרפסות רעוע ומסוכן. בשל מחדליו של הבעלים קיים

סכסוך מתמשך בין המתלוננים לבינו.

הגשת למועד עובד שנים כשש במשך לעירייה, אחת לא פנו גם המתלוננים מכתבי התראה ורק במשלוח אך לעניין התבטאה העירייה התלונה. התייחסות וסגנו. בכתב התראה שסגן מהנדס העיר הוציא ב- בידי מהנדס העיר לבעלים

צוין, כי ביקור שנערך במבנה העלה, שיש בו מרפסות במצב מבני חמור,9.12.92 שיש נזילות חמורות הגורמות בעיות בקונסטרוקציה של קומת העמודים וכי צינור

שופכין מט ליפול. העירייה לא נקטה צעדים כמתחייב מן המצב המתואר.

ותניע את העירייה לטפל)ג( המתלוננים ביקשו שהנציבות תברר את תלונתם כראוי בחלקים הרעועים של המבנה המסוכן.

,1968להלן הוראות חוק העזר לחדרה )הריסת מבנים מסוכנים(, התשכ"ט-.2המסמיכות את העירייה לפעול בעניין בניין מסוכן:

73

שלום)א(.2" את המבטיח במצב בניינו את להחזיק חייב בניין בעל המחזיקים בו ואת שלום הציבור.

כי הבניין מהווה סכנה למחזיקים או)ב( בו, בניין או מחזיק חושש בעל לציבור, יודיע על כך מיד לראש העירייה.

ראש העירייה יורה למהנדס לערוך, מזמן לזמן, ובמקרה שקיבל הודעה)ג( - מיד אחרי קבלתה - סקר על בניינים העלולים להוות סכנה כאמור בסעיף קטן )ב(; המהנדס שערך את הבדיקה חייב להגיש דין וחשבון לראש העירייה

שעות אחר עריכת הבדיקה.2תוך

כי בניין2סבור ראש העירייה על פי דין וחשבון שנערך לפי סעיף )א(.3 מהווה סכנה למחזיקים או לציבור, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעלשנקבעו ובאופן התקופה תוך בה המפורטות העבודות את לבצע הבניין

בהודעה.

בעל בניין שקיבל הודעה כאמור חייב למלא אחריה.)ב(

לא מילא בעל בניין אחרי דרישת ראש העירייה לפי סעיף קטן )א( או)ג( ביצע את העבודות שלא באופן המפורט בהודעה, רשאית העירייה לבצע את

העבודות ולגבות מבעל הבניין את הוצאות הביצוע.

אישר המהנדס, לאחר בדיקה, כי בניין נתון במצב שיש בו משום סכנה.4 תכופה למחזיקים או לציבור, רשאי ראש העירייה, באישורו של הממונה על המחוז, לבצע את העבודות הדרושות לשם הריסת הבניין ולגבות את הוצאות

הביצוע מאת בעל הבניין.

5.........

ראש העירייה או המהנדס רשאים להיכנס, בכל עת סבירה, לכל)א(.6 בניין כדי לברר את מצב הבניין או כדי לבצע עבודות בהתאם להוראות חוק

עזר זה."

עם)א(.3 פעולה שיתפה לא שהעירייה משום התמשך התלונה בירור הנציבות, כמתחייב.

הנציבות פנתה לעירייה פניות חוזרות ונשנות, ואף זימנה את ראש העירייה ואתלקידום הביאו לא אלה כל אולם הנציבות. מנהל עם לפגישה העיר מהנדס

הבירור; התייחסות העירייה לתלונה לא היתה עניינית וראויה.

בירור התלונה,)ב( מהלך כי הציבור, תלונות נציב האמורות קבעה בנסיבות כמתואר לעיל, ותוצאותיו החלקיות, מצביעים לכאורה על קיום מחדל מתמשך מצד עיריית חדרה ובייחוד מצד מהנדס העיר, בהפעלת סמכויות העירייה על פי חוק

התשכ"ט- מסוכנים(, מבנים )הריסת לחדרה לחלקי1968העזר הנוגע בכל , המבנה המסוכן אשר עליהם סבה התלונה.

נוכח האמור לעיל, הצביעה נציב תלונות הציבור בפני ראש עיריית חדרה,.4 שעל מהנדס העיר לפעול סוף סוף בנחישות ובמהירות, בהתאם לסמכויותיו על פי

74


דין.

75

זאת ועוד, מחדלו של מהנדס העיר בנסיבות העניין יש בו לכאורה משום מעילהסעיף לפי אמונים של הפרת לעבירה ועולה חשד הציבור, לחוק284באמון

. אם לא יפעל מהנדס העיר כאמור, תשקול נציב תלונות1977העונשין התשל"ז- )ד(43הציבור את הבאת העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה על פי סעיף

]נוסח משולב[. 1958לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-

רק לאחר הצבעת הנציב כמתואר, הגיבה העירייה לראשונה תגובה)א(.5 עניינית על נשוא התלונה. העירייה הטעימה, כי בזמנו התנהל משפט אזרחי בין

המתלוננים לבין שכנם, בין השאר - גם בנשוא התלונה.

בשים לב לכך, הוחלט בשעתו כי כל עוד לא הוכרע הדין במשפט זה, לא תנקוטהעירייה צעדים כלפי השכן בעניין המרפסות המסוכנות.

המידע בדבר קיום משפט בין הצדדים והחלטת העירייה להמתין עד להכרעה)ב( בו היו בידי העירייה עוד בתחילת בירור התלונה בנציבות. לא ניתן הסבר מדוע הוא לא הועבר כבר אז לידיעתה. מחדל זה האריך בהרבה וללא צורך את משך בירור

התלונה.

העירייה הביעה צער על שבשעתו לא הובא כל המידע הרלבנטי לידיעת הנציבות והוסיפה, כי אילו נעשה הדבר בשעתו היה בכך, מן הסתם, כדי למנוע את ההצבעה

האמורה של נציב תלונות הציבור.

המתלוננים בין האזרחי במשפט דין פסק ניתן בינתיים כי הודיעה גם העירייה לשכנם, ואכן נקבע שם כי על השכן לתקן את המרפסות המסוכנות.

בעקבות האמור לעיל, הודיעה העירייה לנציבות כי היא שלחה לשכן הודעה לפיחוק העזר בעניין מבנים מסוכנים, שעליו לבצע לאלתר את עבודות התיקון כנדרש.

לאור כל האמור לעיל, ק ב ע ה נ צ י ב ו ת ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר כ י ה ע י.6 ר י י ה נ ה ג ה ב צ ו ר ה ש א י נ ה מ ת י י ש ב ת ע ם כ ל ל י מ י נ ה ל ת ק י ן כאשר לא שיתפה פעולה עם הנציבות בבירור התלונה. התנהגותה זו יש בה גם

משום סיכול מטרות החוק שלפיו פועל נציב תלונות הציבור.

אחריות לנזקים שנגרמו עקב הצפה.15

פנתה לנציבות תלונות הציבור1993המתלוננת מתגוררת בחולון. בנובמבר .1)להלן - הנציבות( בתלונה על עיריית חולון )להלן - העירייה(.

להלן פרטי התלונה:

הציפו מי גשמים את דירתה של המתלוננת )להלן - הדירה(24.11.92ב-)א( וגרמו לה ולרכוש שבה נזקים כבדים.

עקב הגשמים העזים והסחף שגרמו, נסתמו קולטני הניקוז, וזרם אדיר של מי)ב( גשמים פרץ אל תוך הדירה, הנמוכה ממפלס הכביש. לטענת המתלוננת, התרשלהעונת לקראת הניקוז קולטני את כיאות ניקתה ולא בדקה שלא בכך העירייה

76


הגשמים.

77

בנסיבות)ג( כי וטענה לפיצוי, המתלוננת של דרישתה את דחתה העירייה המקרה לא מוטלת עליה כל אחריות, שכן בתאריך הנדון ירדה כמות חריגה של

משקעים ולא היתה כל רשלנות מצדה בטיפול בקולטנים.

לפניית הנציבות השיבה העירייה כדלקמן:.2

הגורמים להצפה:)א(

בעיר.(1) הנמוכים המקומות באחד הוא הדירה, נמצאת שבו הקומות, בית מ' ממפלס הכביש. 3הדירה היא בקומת הקרקע שהיא נמוכה בכ-

72 ירדה כמות חריגה של גשמים )1992 בנובמבר 24 ל-23בלילה שבין ה-(2)מ"מ גשם(.

מערכת נתיבי איילון וכל אזור צומת חולון הוצפו; עקב כך נסתמה כל מערכת(3) הניקוז באזור הצפון-מערבי של חולון, ולא יכלה לקלוט את כמות הגשמים האדירה

שירדה. מכיוון שכך, זרמו מי הגשמים לכיוון הבתים הנמוכים ממפלס הכביש.

אשר לקולטני הניקוז - דחתה העירייה את טענת המתלוננת כי התרשלה(4)את וניקתה בדיקות עשתה היא העירייה לטענת בקולטנים. טיפולה בדרך

. 1992הקולטנים במהלך אוקטובר - נובמבר

ומיד לאחריה נתנה סיוע למשפחת)ב( כי בשעת ההצפה ציינה העירייה, עוד המתלוננת, ובימים שלאחר האירוע שלחה משאית עם חול למילוי המגרש הריק, הנמוך, שמאחורי בית המתלוננת והקימה חומת בטון כדי למנוע בעד מי הגשמים

לפרוץ שוב לבית.

בירור הנציבות העלה כדלקמן:.3

המתלוננת)א( בדירת ביקרו לנציב, ההנדסי היועץ ובכללם הנציבות, עובדי ובסביבה הסמוכה. כפי שעולה מן הביקור, וכפי שצוין אף בחוות דעתו המקצועית של היועץ )להלן - חוות הדעת(, ביתה של המתלוננת נמצא בכעין "בקעה" הנמוכה

מסביבתה.

מ' ויותר, בעקבות2.0 הוגבה רחוב מגוריה של המתלוננת בכ-70באמצע שנות ה- בנייתם של בניינים חדשים ברחוב, במקום בניינים ישנים שנהרסו. הבניינים החדשים נבנו במפלס גבוה יותר, וביתה של המתלוננת נותר נמוך מכל סביבתו וממפלס

הרחוב.

אשר לכמות הגשמים ועצמתם: על-פי נתונים שהמציא השירות המטאורולוגי,)ב(ה- שבין ה-23.11.92בלילה לבין במקווה24.11.92 המדידה בתחנת נמדדו

שנות מדידה במקווה ישראל68 מ"מ גשם; ב-75ישראל )הסמוכה ביותר לחולון( כ- מ"מ ויותר בחודש75 מקרים נוספים בלבד שבהם נמדדה ביממה כמות של 6היו

אחת לה לצפות "שניתן כזו ביותר, חזקה היתה הגשמים עוצמת גם נובמבר. לעשרות שנים".

אשר לטענת העירייה כי מערכת נתיבי איילון הוצפה - על פי מדידות שנערכו)ג(- הגיע מפלס המים בנחל24.11.92בשירות ההידרולוגי בשעות הבוקר של ה-

78


איילון כדי

79

מ' מקרקעיתו; מפלס כזה, כפי שעולה מחוות הדעת, לא הביא להצפה1.8 בסביבתו הקרובה. מסקנה זו שוללת אפוא את טענת העירייה כי עקב ההצפה

נסתמה כל מערכת הניקוז באזור הצפון-מערבי של העיר.

אשר למצב הקולטנים ומערכת הניקוז - מחוות הדעת עולה כי מערכת הניקוז)ד( הקרובה לבית המתלוננת עוברת ברחוב המקביל לרחוב מגוריה של המתלוננת.

מ', והוא מנקז את מי הגשמים1.0צינור ניקוז תת קרקעי העובר בו - קוטרו מ' זה מזה. 60 - 50באמצעות פתחי ניקוז המרוחקים כ-

מערכת הניקוז תוכננה, על -פי הסברי העירייה, לקלוט זרימות מי גשם בעוצמותהמופיעות בתדירות של אחת לחמש שנים.

ותכנון בין הקולטנים צינור הניקוז, המרחקים עוד עולה מחוות הדעת, שקוטר המערכת לקליטת זרימות בעוצמות המופיעות אחת לחמש שנים הם בגדר הסביר.

בעניין ניקוי הקולטנים נאמר בחוות הדעת, כי לא ניתן לקבוע בוודאות האם אמנם נוקו, שכן גם אם נוקו, יכול גשם בעוצמה כפי שהיתה לגרוף עמו סחף רב שהצטבר

ברחובות ולגרום לסתימתם.

היו מי גשמים24.11.92הבירור העלה, שעיקר מי הגשמים שפרצו לדירה אור ל- שזרמו במורדותיהם של הרחובות הסמוכים, וכנראה לא הצליחו לחדור לקולטנים

הקיימים.

עוד העלה הבירור, כי העירייה לא נתנה דעתה למיקומו המיוחד של הבית)ה( ולא נקטה פעולות ואמצעים למניעת הצפות במקום, כפי שעשתה לאחר האירוע.דירת ורק המתלוננת, לבית הסמוכים הגבוהים בבתים הצפות היו שלא נראה

המתלוננים הוצפה בשל מיקומה הבעייתי.

סיכום חוות הדעת - מיקומו הנמוך יחסית של הבית, לעומת סביבתו הקרובה)ו(ומתנקזים אל המקומות הזורמים גשמים מי אותו לפגיע לחדירת כאמור, הפך

הנמוכים מדרך הטבע.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר מ צ א ה ש ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת וקבעה.4כדלקמן:

הניקוז)א( מערכת של לתקינותה הסביר, במסגרת העירייה, דאגה אם גם הכללית במקום, הרי שלא פעלה באופן סביר בכל הנוגע לבעייתיות המיוחדת שלכלפי בנזיקין אחראית והיא הקרובה, סביבתו לעומת הנמוך מיקומו - הבית

המתלוננת על פי עוולת הרשלנות.

) מציין כב' השופט ברק )כתוארו אז(, כי בקביעת האחריות0(145/80בע"א )ב( בעוולת הרשלנות בנזיקין מתעוררות שלוש שאלות: האם המזיק חב חובת זהירות לניזוק? האם המזיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו? והאם הפרת החובה

היא שגרמה נזק?

.113( 1ועקנין נגד המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז) 0

80


) מנתח כב' השופט ברק את יסודות עוולת הרשלנות באשר0(862/80בע"א )ג(לאחריותה של רשות ציבורית:

נקבע שם, כי חובת הזהירות מבוססת על החובה לצפות את הנזק וכי הסמכותהסטטוטורית היא נתון חשוב בהקמת חובת זהירות. בלשונו:

"... הסמכות הסטטוטורית והכוח הסטטוטורי מהווים נתונים עובדתיים בעלי חשיבות רבה בגיבושה של חובת הזהירות. הם משפיעים... על השאלה, אם

)0בעל הסמכות צריך היה לצפות כי התרשלות מצדו תגרום נזק".(

נובעת מסעיף )ד( לפקודת העיריות235חובת הזהירות של העירייה לענייננו ]נוסח חדש[ הקובע:

"בעניין רחובות תעשה העירייה פעולות אלה:.235

. . .

תדאג לתיקונו, ניקויו... וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט".(2)

חובת הזהירות של העירייה גם נגזרת מעצם הסמכות הסטטוטורית שהיא מפעילה, שעניינה להבטיח מערכת ניקוז תקינה בעיר; כגוף שלטוני צריכה היתה לצפות כי התרשלות מצדה באי מתן מענה לבעיות ניקוז גם במקומות הנמוכים בעיר - תגרום

נזק.

נציב תלונות הציבור, בנסיבות כפי שנתבררו, צריכה היתה העירייה)ה( לדעת לצפות את נזקי ההצפה שנגרמו: העירייה היתה מודעת לבעייתיות שבמקום - היותו

מ', היותו אחד המקומות הנמוכים בעיר, שהצפות אירעו3נמוך ממפלס הכביש ב-"בקעה" בכעין הבית הימצאות לתלונה(; המועד הרלבנטי )לפני גם בעבר בו הנמוכה מסביבתה - גלויה לעין כל. גם מי שאינו בקי ומומחה בענייני ניקוז יכול

2.5להבחין על נקלה כי צפויה סכנת הצפה במקום. משהוגבה מפלס הכביש כדי מטרים, נוצר מצב חדש בסביבה הקרובה לבית, שעליו ועל דרך הניקוז בו צריכה

היתה העירייה לתת את הדעת, והיא לא עשתה כן.

.)ב(( לא נעשו לפני2הפעולות שנקטה העירייה לאחר ההצפה )כאמור בסעיף לא במיוחד, גדולה היתה שירדה במועד האמור שכמות הגשמים ההצפה. אף הוצפו הבתים הסמוכים שמערכת הניקוז שלהם היתה סבירה; הוצפה אך דירת

המתלוננת, וזאת בשל מיקומה הבעייתי במיוחד.

המסקנה המתבקשת היא שהעירייה אכן הפרה את חובת הזהירות שהיתה מוטלת עליה, בכך שלא נתנה דעתה על הסכנה הצפויה לדירה ולא נקטה במועד אמצעים

סבירים למנוע את הצפתה.

אשר על כן הצביעה הנציב בפני העירייה כדלקמן:.5

.760( 3עיריית חדרה נגד זוהר ואח' - פ"ד לז) 0 מול האות ה.763שם בעמ' 0

81

העירייה נושאת באחריות לנזקים שנגרמו למתלוננת כאמור, ועל העירייה לפצותאותה על הנזקים שנגרמו לה, כנגד הוכחות שהמציאה או שתמציא.

העירייה טרם הודיעה לנציבות אם פעלה כמוצבע. מעקב הנציבות יימשך.

הסעה בטיחותית של תלמידים נכים.16

המתלוננת, תושבת צפת, היא אם לילדה הסובלת מתסמונת דאון. הבת)א(.1לומדת במוסד לחינוך מיוחד מחוץ לעיר מגוריה, בישוב סמוך.

אוגוסט )ב( - הנציבות(1995בסוף )להלן נציבות תלונות הציבור פנתה אל בתלונה על עיריית צפת, ואלה פרטיה:

עיריית צפת דואגת להסיע את בתה, יחד עם ילדים נכים אחרים בגילאים ארבע שנים ומעלה, למוסד החינוכי וממנו. מלבד נהג הרכב אין בו מלווה מבוגר, דבר שלדעתה פוגע בבטיחות הילדים. עיריית צפת הודיעה לה שגם בשנת הלימודיםמבוגר מלווה יהיה לא ספורים, ימים כעבור להיפתח אמורה שהיתה התשנ"ו, בהסעה. טענת המתלוננת היא, לא רק שהדבר פוגע בבטיחות הילדים אלא שלפי

מיטב ידיעתה הדבר גם מנוגד לחוק.

המתלוננת ביקשה מהנציבות לגרום לכך שהילדים יוסעו למוסד החינוכי וממנו)ג(בלווית מבוגר.

, )להלן - החוק( קובע:1994חוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד-.2

ילד נכה זכאי להסעה ממקום מגוריו... למוסד חינוך וממנו...)א(.2"

הסעה כאמור של ילדים נכים תלווה בידי אדם מבוגר נוסף לנהג. )ב(

. . .)ג(

להסעתו.3 תדאג הנכה, הילד גר שיפוטה שבתחום המקומית הרשות למוסד החינוך וממנו...

תחילתו של חוק זה ביום תחילת שנת הלימודים התשנ"ו.".10

התקין שר החינוך, התרבות והספורט את "תקנות הסעה בטיחותית24.7.95ב- " )התקנות1995לילדים נכים )כללים ומבחנים לזכאות להסעה ולליווי(, התשנ"ה-

(, הקובעות:8.8.95פורסמו בקובץ התקנות, ב-י"ב באב התשנ"ה,

)ב( לחוק יהיה על ידי מי שמועסק בתפקיד מלווה2ליווי לפי סעיף )א(.2"בידי רשות מקומית או מתנדב שאושר לכך בידי ארגון ציבורי.

האחריות על ביצוע הליווי תהיה של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה)ב(גר הילד הנכה".

על פניית הנציבות הודיע מנהל המחלקה לחינוך של עיריית צפת, שהעירייה.3

82


אכן מודעת לבעייה שבהסעת ילדים נכים ללא מלווה ולהוראות החוק והתקנותהמחייבות

83

ואין קשה העירייה של הכספי מצבה אולם הנהג; על נוסף מבוגר, בידי ליווי באפשרותה לממן זאת. לדעת העירייה, על המדינה, הנושאת בעול המימון של

הסעת תלמידים אלה, לדאוג גם למימון העסקת מלווה.

והספורט.4 החינוך, התרבות משרד נוהג שנים שזה הנציבות העלה, בירור תלמידים הסעת על מקומיות רשויות של מהוצאותיהן חלק בכיסוי להשתתף למוסדות חינוך שמחוץ לתחום שיפוטן. ההשתתפות היא בדרך כלל בשיעור של

, ואין המשרד מכסה את מלוא ההוצאות, כפי שטוענת העירייה. המשרד הביע50% נכונות להשתתף גם בכיסוי הוצאות העסקתו של מלווה, אם יקבל אישור תקציבי

ביקש המשרד הקצבה להוצאה זו. ברם, כל1996לכך. בהצעת התקציב לשנת עוד לא יתקבל האישור, נבצר מן המשרד להשתתף אף בכיסוי חלק מההוצאות

הכרוכות בהעסקת מלווה.


החוק הטיל על הרשות המקומית את האחריות להסעת ילדים נכים ולהימצאותלהתנער בת-חורין אינה רכב הסעה. הרשות בכל לנהג, בנוסף מבוגר, מלווה ממילוי חובה חוקית זו, ולו גם בטענה שאין לה תקציב לכך וכי על המדינה, קרי משרד החינוך, התרבות והספורט לכסות את ההוצאות. מה גם שהחוק, שפורסםנכנס כאמור לתוקפו רק בתחילת שנת הלימודים התשנ"ו, כך בשנת התשנ"ד, שלרשויות המקומיות, ובכללן עיריית צפת, ניתן פרק זמן לא מבוטל להיערך לביצוע

הוראות החוק ולהבטיח בעוד מועד את אמצעי המימון הדרושים לכך.

יש להבדיל הבדל היטב בין טענת הזכות להשתתפות המדינה, מזה לבין חובתה של העירייה, המעוגנת בחוק, שתכליתה לשמור על שלום הילדים המוסעים למוסד

חינוכי וממנו. אין מחלקה אחת נוגעת ברעותה.

נציב תלונות הציבור הצביעה בפני עיריית צפת, שעליה למלא ללא דיחוי אחר.6הוראות החוק ולהציב ברכב ההסעה מלווה מבוגר, נוסף על הנהג.

ראש העיר הודיע לנציבות כי פעל כמוצבע. .7

סירוב לתת אישור הדרוש לצורך רישום נכס בפנקסי.17מקרקעין

פנה במארס .1 רחובות, תושב הציבור1994המתלונן, תלונות נציבות אל )להלן - הנציבות( בתלונה על כך שעיריית רחובות מסרבת, ללא הצדקה, לתת לופרטי להלן המקרקעין. בפנקסי שמו על נכס רישום לצורך לו הדרוש אישור

התלונה:

לפני כעשרים שנה רכש המתלונן מעיריית רחובות מבנה באזור התעשייה)א(- אחד מ- מבנים שהעירייה בנתה באזור. בסמוך לפני פניית המתלונן37בעיר

לנציבות התאפשר רישום הנכס בפנקסי המקרקעין. לצורך הרישום יש להמציא לרשם המקרקעין תעודה מהעירייה, המעידה שהחובות המגיעים לה ביחס לאותולקבל וביקש לעירייה אפוא פנה כאלה. המתלונן חובות שאין או סולקו, נכס

84


תעודה כזאת, העירייה סירבה בטענה שהוא עדיין חב לה כספים בגין הנכס, אותורכש כאמור בראשית שנות השבעים.

85

המתלונן הכחיש בתוקף קיום של חוב כל שהוא, והוסיף כי בשל התקופה ארוכה שנקפה מאז הרכישה שוב אין בידיו קבלות על תשלומים שביצע בקשר לעסקה, מה גם שהעירייה אינה רשאית לדעתו להתנות את מתן התעודה בתשלום חוב

שאינו חוב של מסים.

המתלונן ביקש כי הנציבות תברר את תלונתו, ותגרום לכך שהעירייה תיתן לו)ב(את התעודה המבוקשת.

)9תקנה )א(.2 ב ורישום(, התש"ל-4 )ניהול ,1969( לתקנות המקרקעין קובעת כי לבקשה לרישום עסקה במקרקעין יצורפו:

החובה תשלומי ויתר הארנונות המסים, האגרות, כל שולמו כי "הוכחות שתשלומם הוא תנאי לרישום עסקה במקרקעין".

)א( לפקודת העיריות ]נוסח חדש[ קובע לאמור:324סעיף )ב(

"לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העירייה, המעידה שכלוהנובעים נכס לאותו ביחס הנכס בעל מאת לעירייה המגיעים החובות

מהוראות הפקודה או מדין אחר - סולקו במלואם או שאין חובות כאלה".


מבני מלאכה על שטח קרקע37כפי שצוין, בנתה העירייה לפני כעשרים שנה המתלונן. בשעתו רכש אלו ממבנים אחד ישראל. מקרקעי מינהל שבבעלות בעלי התאחדות עם אז שנעשה סיכום פי על כי לנציבות, הסבירה העירייה המלאכה בעיר, חכרה ההתאחדות את הקרקע והחכירה אותה לרוכשי המבניםבעד המבנים את התשלומים רוכשי שילמו סיכום אותו פי על משנה. בחכירת

9,000הקרקע בלבד. לטענת העירייה נשאר המתלונן חייב בגין המבנה סך של . לכן מסרבת העירייה לתת למתלונן את התעודה1974ל"י, כערכם בספטמבר

המבוקשת עד שיפרע את חובו. לדעת העירייה, היא רשאית לפי החוק לנהוג כך.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה ש ה ת ל ו נ ה נ מ צ א ה מ ו צ ד ק.4ת .

מלשון החיקוקים דלעיל עולה בבירור שמטרתן הבלעדית של ההוראות היא לוודא, שלא תירשם בפנקסי המקרקעין העברה של נכס בלא שישולמו לעירייה החובות המגיעים לה בגינו והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר, משמע - אך ורק

חובות שמקורם בתשלומי חובה - מסים ואגרות - החלים על הנכס.

במקרה דנן אין המדובר בחוב של תשלומי חובה אלא במחלוקת לגבי חוב אזרחישבסעיף הנ"ל בהוראה להשתמש רשאית העירייה ואין לפקודת324מובהק,

העיריות כמכשיר לגביית חוב אזרחי. המקום ההולם להכרעה במחלוקת הוא ביתהמשפט, ובעניין זה אין לעירייה עדיפות על פני כל אחד אחר.

לתת.5 שעליה רחובות, עיריית בפני אפוא הצביעה הציבור תלונות נציב למתלונן בלא דיחוי את התעודה הדרושה לצורכי רישום הנכס בפנקסי המקרקעין.

86


עיריית רחובות פעלה כמוצבע..6

87

גביית חוב ארנונה ממי שאינו החייב.18

הגישה המתלוננת לנציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות(1993בדצמבר .1 ₪. ואלה8,000תלונה על עיריית רמת גן על שגבתה ממנה שלא כדין סכום של כ-

פרטי התלונה:

. עוד קודם לעלייתה היא ירשה מסבה1992המתלוננת עלתה לארץ בשנת )א( היא נחשבה כנעדרת, נוהל הבית1990זכויות בעלות על בית ברמת גן. כיוון שעד

בידי האפוטרופוס הכללי. לאחר שהבית הועבר לידיה, היא מכרה אותו לאחר,וביקשה לרשום את הזכויות בפנקסי המקרקעין )הטאבו( על שמו של הקונה.

רישום זכויות על נכס בפנקסי המקרקעין מותנה, בין השאר, באישור מאת הרשות המקומית שאין חובות על הנכס המגיעים לרשות. המתלוננת פנתה אפוא מבעוד מועד אל עיריית רמת גן )להלן - העירייה(, לקבלת אשור כזה. נאמר לה שם,

שאמנם רשום חוב על הבית, אך זה לא ימנע בעדה לקבל את האישור הדרוש.

כשביקשה המתלוננת מהעירייה, כעבור זמן קצר, לתת לה את האישור האמור, ₪ - חוב לתקופה8,000דרשה ממנה העירייה, כתנאי לכך, לשלם לה סך של כ-

, בגין אספקת מים וארנונה על הבית.1984שקדמה לאפריל

המתלוננת נזקקה לאישור בדחיפות, שכן כל שיהוי בקבלתו היה מעכב את העברת הזכויות על הבית על שם הרוכש, עיכוב שהיה עלול להוות הפרה של ההסכם עמו.

, תחת מחאה.1993בלית ברירה שילמה אפוא את החוב, בנובמבר

המתלוננת ביקשה מהנציבות לגרום לכך שהעירייה תחזיר לה את שגבתה)ב(ממנה, לדעתה, שלא כדין.

להלן הוראות החוק הנוגעות לעניין בפקודת העיריות..2

)א(324סעיף

"לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העירייה, המעידה שכלוהנובעים נכס לאותו ביחס הנכס בעל מאת לעירייה המגיעים החובות

מהוראות הפקודה או מדין אחר - סולקו במלואם או שאין חובות כאלה".

326סעיף

"נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו -של הקונה, שמו יפרשו ובה כאמור, הודעה על העסקה לעירייה למסור הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא

שילמו..."

88


בתשובה לפניית הנציבות מסרה העירייה, כי הסבירה למתלוננת שאין היא.3 מעכבת מתן האישור המבוקש בשל חובות של דיירים שעל החזקתם בנכס נמסרה לעירייה הודעה. החוב שבגללו עוכב מתן האישור הוא חוב של מי שהחזיקו בנכס מבלי שנמסרה לה הודעה על כך, ואשר אינם רשומים בפנקסיה. החובה לשלם

לעירייה את החוב חלה על המתלוננת, שהיא הבעלים של הנכס.

בדיקה שעשתה הנציבות בפנקסי העירייה העלתה כי רשום בהם שמו)א(.4ורשומים בהם שמותיהם של מי1982 עד אפריל 1980של מי שהחזיק בנכס מ-

ואילך. עוד העלתה הבדיקה, כי מי שרשום כמחזיק בדירה1985שהחזיקו בנכס מ-אפריל 1980מ- עד הליכים1982 לנקוט ניסתה היא לעירייה. כספים חייב

משפטיים לגביית החוב, אך משלא הצליחה מחקה, לדבריה, את החוב.

העירייה לא הציגה בפני הנציבות את הפנקסים שבהם אמורים להיות רשומיםלעיל. לטענתה לא הנזכרות הזמן שבין שתי התקופות המחזיקים בנכס בפרק

הצליחה למצוא אותם.

ששלחה)ב( מכתב של העתק לנציבות המתלוננת המציאה הבירור במהלך ביוני לעירייה,

, חברה שניהלה אז את הדירה שבה מדובר. במכתב מודיעה החברה על1980חילופי דיירים בדירה, ומפרטת את שמו של הדייר הנכנס ותאריך כניסתו לדירה )

עד אפריל1980(. מסתבר שזה הדייר הרשום בפנקסי העירייה כמחזיק מ-1.7.801982.

במהלך הבירור פנתה הנציבות גם לאפוטרופוס הכללי, וזה המציא לה את)ג(עד 1982חוזה השכירות עם הדייר לתקופה מאפריל . עיון בחוזה מלמד1984

אותו דייר עצמו, שכן הושכרה לו בחוזה זה אותה1980שבעצם גר במקום מאז דירה לתקופה הנוספת נשוא אותו חוזה.

לנוכח הממצאים האמורים ק ב ע ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר כ י ה ת ל.5ו נ ה

מ ו צ ד ק ת .

1980הוכח שהעירייה קיבלה הודעה על כניסתו לדירה של הדייר שהחזיק בה מ- . כמו כן הוכח שהדירה הושכרה לאותו דייר עצמו גם לתקופה1982עד אפריל

. מכאן שבתקופה שבה נוצר החוב, אשר אותו שילמה1984נוספת, עד אפריל המתלוננת תחת מחאה, המשיך החייב להחזיק בדירה, שכן הוא הדייר שעל כניסתו

לפקודת העיריות326 נמסרה לעירייה הודעה. לכן, על פי סעיף 1980לדירה ב- חל החוב עליו ולא על המתלוננת, ולא היתה כל הצדקה לדרוש ממנה את סילוק

החוב כתנאי למתן האישור.

הנציב הצביעה בפני העירייה על הצורך להחזיר למתלוננת את הכספים)א(.6שנגבו ממנה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

הנציב גם העירה לעירייה, כי עליה לנהוג להבא בזהירות גדולה יותר ולבדוק)ב( היטב אם לדרוש מבעל נכס תשלום חוב כתנאי למתן אישור לרישום נכס בפנקסי

המקרקעין.

89

העירייה הודיעה שתפעל על פי הצבעת הנציב.

90


מכרזים לשירותי הסעת תלמידים.19

הוא הגיש לנציבות1993המתלונן הוא בעל חברה לשירותי הסעה. בינואר .1 תלונות הציבור )להלן - הנציבות( תלונה נגד המועצה המקומית בני עי"ש )להלן -

המועצה( על פגמים בהתקשרות לקבלת שירותי הסעה. ואלה טענות המתלונן:

( פרסמה המועצה מכרז פומבי1992/93לקראת שנת הלימודים התשנ"ג ))א( למתן שירותים להסעת תלמידים לבתי ספר שמחוץ לתחומי המועצה. נתבקשה

הגשת הצעות לכמה קווי הסעה.

המתלונן הגיש הצעה למתן שירותי הסעה באחד מהקווים שפורטו )להלן - "קו, והמתלונן היה נוכח באותו מעמד .15.9.92מע"ש"(. תיבת ההצעות נפתחה ב-

כי הצעתו היא הזוכה, בהיותה הזולה ועדת המכרזים לדברי המתלונן, החליטה זאת, התקשרה המועצה לא אתו, אלא עם אחיו של סגן ראש ביותר. על אף המועצה )להלן - האח(. לטענת המתלונן, האח כלל לא הגיש הצעה לקו זה. הוא כן הגיש הצעות לכל שאר הקווים. עוד טען המתלונן, שסגן ראש המועצה היה חבר בוועדת המכרזים ונכח בעת הדיון בהצעות, התנהגות שאינה מתיישבת עם כללי

מינהל תקין.

המתלונן פנה בנדון לראש המועצה פעמים אין ספור, אך לא זכה למענה. על)ב(כן פנה בתלונה לנציבות.

בירור התלונה נמשך מעבר לרגיל ולמקובל, וזאת מחמת הימנעותו של ראש.2המועצה מלשתף פעולה עם הנציבות, כדרוש.

, תלונה נוספת נגד המועצה.27.1.94במהלך הבירור הגיש המתלונן לנציבות, ב- הפעם סבה התלונה על מכרז נוסף שהמועצה פרסמה, ובו הזמינה הגשת הצעות

( התשנ"ד הלימודים בשנת תלמידים להסעת שירותים ואלה1993/94למתן ,) עיקרי טענותיו בתלונה הנוספת:

המתלונן הגיש הצעה למספר קווי הסעה, בכלל זה ל"קו מע"ש". גם האח)א(יכונה "האח"( הגיש הצעה לכמה זו של סגן ראש המועצה )שגם לעניין תלונה

קווים, כולל "קו מע"ש".

, והמתלונן היה נוכח בעת הפתיחה.19.8.93תיבת ההצעות נפתחה ב-)ב(

ועדת המכרזים קיבלה את הצעת האח להסעות ב"קו מע"ש", בהיותה הזולה)ג(ביותר, והמתלונן מודה שהצעתו לקו זה היתה הפעם פחות זולה.

תלונתו מתייחסת לעובדה שהוועדה לא קיבלה את הצעותיו לגבי שאר הקווים, עלאף שהיו, לדבריו, הזולות ביותר.

זו היה סגן ראש המועצה חבר, על אף העובדה שגם)ד( גם בוועדת מכרזים הפעם הגיש האח הצעות לקווים אחדים, ואף זכה, כזכור, בהפעלת "קו מע"ש".

91

ראש.3 מצד פעולה שיתוף חוסר בשל התלונות בירור התמשך כאמור, המועצה: תשובות על פניות הנציבות ניתנו רק לאחר פרקי זמן ממושכים, ולא כל

המסמכים שנתבקשו לצורך הבירור הומצאו לנציבות.

92


בסופו של דבר עלה בידי הנציבות לברר את התלונות, הועלה כלהלן:

בעניין המכרז לשנת הלימודים התשנ"ג:)א(

ב"קו(1) רק להסעות היתה זה למכרז הגיש שהמתלונן ההצעה שצוין, כפי מע"ש".

. כאשר סר המתלונן בתאריך זה10.9.92המועד האחרון להגשת ההצעות היה למועצה למסור את הצעתו, אמרה לו מזכירת המועצה, כי "קו מע"ש" - נושאיש לראות את המכרז ולכן בין הקווים שפורטו במכרז, נכלל בטעות - הצעתו כמבוטל. עוד היא אמרה, כי הודעה בעניין הביטול נמסרה לכל המציעים האחרים. התברר, כי הודעה על הביטול נמסרה לכל המציעים האחרים. התברר, כי הודעה על הביטול נמסרה לכל המציעים, מלבד המתלונן )שקיבל את ההודעה כמתואר

כאן(.

ב- ההצעות תיבת נפתחה הצעת15.9.92כאמור, בהן. דנה המכרזים וועדת , המתלונן להסעות ב"קו מע"ש" היתה הזולה ביותר, וועדת המכרזים החליטה שהיא

הזוכה. אולם, עקב הביטול, לא מסרה המועצה למתלונן את הפעלת הקו.

התברר כי המועצה מסרה לאח של סגן ראש המועצה את הפעלת ההסעות(2)ב"קו מע"ש", וזאת מבלי שכלל הגיש הצעה להסעות בקו זה.

כטענת(3) המכרזים, ועדת כחבר שימש אכן המועצה ראש סגן כי נמצא, המתלונן, ואף השתתף בדיוניה.

בעניין המכרז לשנת הלימודים התשנ"ד:)ב(

בירור הנציבות אימת את טענות המתלונן כפי שהובאו לעיל. נמצא, כי גם במכרז זה כיהן סגן ראש המועצה כחבר ועדת המכרזים, כאשר במהלכו נקבע כי הצעת

האח ל"קו מע"ש" היא הזולה ביותר.

לגבי הקווים האחרים, שבהם היתה הצעת המתלונן הזולה מכולן, נמצא כי ועדת המכרזים אכן קבעה שהמתלונן הוא הזוכה. אולם, המועצה לא מסרה לאיש את הפעלת הקווים האלה, לא למתלונן וגם לא לזולתו, וזאת, לטענתה, משום שלא

היתה דרישה להסעה בקווים אלה.

נוכח ממצאי הבירור ק ב ע ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר :.4

בעניין המכרז לשנת הלימודים התשנ"ג:)א(

המועד(1) לפני ולבטלו מהמכרז מחלק בה לחזור רשאית היתה המועצה האחרון הקובע להגשת ההצעות. לפיכך, לא היה מקום שוועדת המכרזים תדון

בהצעות להפעלת "קו מע"ש" ותקבל את הצעת המתלונן.

עם זאת, בכך שההודעה למתלונן על ביטול חלק מהמכרז נמסרה סמוך מאד(2) למועד האחרון להגשת ההצעות, גרמה המועצה שינוי לרעה במצבו, בכך שהוציא הוצאות על קניית מסמכי מכרז, שילם עבור ערבות בנקאית, וכן שכר טרחה של

93

עו"ד, בזבז זמן וכסף על הכנת ההצעה ופניותיו למועצה. על כל אלה מגיעים לופיצויים כפי שיצוין להלן.

94


בעניין המכרז לשנת הלימודים התשנ"ד קבעה הנציב, כי המכרז הוא בטל,)ב(בהיותו מנוגד להוראות החוק ולכללים שנקבעו בפסיקה.

)ב(, התשי"ג-103סעיף (1) המועצות המקומיות לצו על חבר1953 אוסר , עסק או לחוזה בנוגע מוועדותיה בוועדה או במועצה בדיון להשתתף מועצה שנעשה עם המועצה ואשר לגביו יש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידיואוסר טובת הנאה, או כל חלק ידי קרוביהם, על או שותפו או סוכנו קרובו,

להצביע על כל שאלה בקשר אליהם.

קרוב(2) כאשר מופר השוויון שעקרון העליון, המשפט בית פסק פעם לא משפחה, כבמקרה דנן, משפיע על השיקולים העומדים ביסוד הזכייה במכרז. שיקול הדעת של ועדת המכרזים חייב להיות עצמאי, ענייני ואובייקטיבי. אסורה התחשבות בשיקולים זרים, ואסור לחבר ועדת מכרזים להיות בעל עניין אישי או בעל אינטרס

בנשוא המכרז, במישרין או באמצעות קרובו.

בבוא המועצה לפרסם מכרז לשירותי הסעת תלמידים, עליה להקפיד על)ג(קיום הוראות החוק והנוהל התקין בנדון.

הוצאות)ד( בגין פיצויים למתלונן לשלם המועצה שעל הנציב, קבעה עוד ₪.2,500והפסדים שנגרמו לו בשני המכרזים האמורים, בסכום כולל של

המועצה הודיעה לנציבות כי תפעל בהתאם למוצבע.)ה(

הנציב הצביעה בפני המועצה על אי מתן תשובות למכתבי המתלונן)א(.5.1958למועצה, בניגוד לחוק לתיקון סדרי המינהל )החלטות והנמקות(, התשי"ט-

עוד הצביעה הנציב בפני המועצה על חוסר שיתוף הפעולה עם הנציבות)ב(בבירור התלונה, התנהגות שאין להשלים עמה והנוגדת את מצוות המחוקק.

הורה שכול פטור מתשלום ארנונה.20

המתלוננת שכלה בן במלחמת שלום הגליל..1

היא הגישה לנציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( תלונה על1993באוגוסט המועצה האזורית עמק לוד )להלן - המועצה(. טענת המתלוננת היא, כי על אף

, פטרה אותה המועצה מתשלום ארנונה רק החל ב-1982היותה אם שכולה מאז 1993.

מקומית)א(.2 לרשות ארנונה מתשלום לפטור שכול הורה של הזכאות מוסדרת בחוק הרשויות המקומיות )פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה(

)להלן - החוק(.1953התשי"ג-

לחוק קובע:3סעיף

של שלישים שני מתשלום להלן, האמורות בתקופות פטורים יהיו "אלה ארנונה שהיו חייבים בה אלמלא חוק זה:

95

. . .

96


חוק(6) לפי לתגמולים הזכאי במערכה שנספה חייל של משפחה בן )להלן -1950משפחות החיילים שנספו במערכה )תגמולים ושיקום(, התש"י-

חוק התגמולים( - כל עוד הוא זכאי כאמור;

." . . .

זכאית המתלוננת לתגמולים לפי חוק1.6.82בירור הנציבות העלה, כי מאז )ב(( לחוק. 6 )3התגמולים. לפיכך היא זכאית לפטור מארנונה כאמור בסעיף

נכלל שמה של המתלוננת ברשימת1984יתר-על-כן, הבירור העלה כי מאז )ג(ההורים השכולים שאגף השיקום במשרד הביטחון המציא למועצה.

לשאלת הנציבות השיבה המועצה, כי החלה במתן פטור למתלוננת רק בשנת)ד(וההנחות מתשלום ארנונה בחוק1993 נושא הפטורים משום שרק אז הוסדר

,1992הסדרים במשק המדינה )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב(, התשנ"ג-ובתקנות שהותקנו על-פיו.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה ש ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת ..3

בשנת רק לראשונה לנציבות פנתה כמי1993אף שהמתלוננת לראותה אין , שישנה על זכויותיה, משום שמדובר בפטור ולא בהנחה מתשלום ארנונה, והפטור קבוע בחוק, והזכאות לו אינה מותנית בהגשת בקשה מצד ההורה השכול לרשות המקומית, אלא רק בהיותו זכאי לתגמולים לפי חוק התגמולים. פירוש הדבר הוא, כי מי שנופל בגדרו של החוק, פטור מאליו וממילא מתשלום בשיעור כקבוע בחוק.

לתגמולים לפי חוק התגמולים, ומשרד1982כאמור, אכן זכאית המתלוננת מאז גבתה שהמועצה הארנונה תשלומי למועצה. כך על הודעה מסר הביטחון

מהמתלוננת היו אפוא תשלומי יתר, שנגבו שלא כדין.

כי על המועצה להחזיר למתלוננת את סכומי.4 נציב תלונות הציבור קבעה הגשת התלונה ליום למשך שבע השנים שקדמו ביתר, שניגבו ממנה הארנונה )ריבית המקומיות הרשויות חוק לפי וריבית הצמדה הפרשי בצירוף לנציבות,

. 1980והפרשי הצמדה על תשלומי חובה( התש"מ-

המועצה הודיעה לנציבות כי פעלה כמוצבע..5

97

איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה)תחנת הכוח חדרה(

פיטורי עובדת ללא מתן זכות טיעון.21

המתלוננת עבדה בתפקיד בכיר באיגוד ערים לשמירת איכות הסביבה)א(.1. 1985)תחנת הכוח חדרה( )להלן - האיגוד( מנובמבר

פנתה המתלוננת לנציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות(1994בנובמבר )ב(בתלונה על האיגוד, וטענה כי פוטרה שלא כדין מעבודתה. להלן פרטי הטענות:

, לאחר היעדרות של שבעה חודשים עקב חופשת לידה, שבה המתלוננת1.9.94ב- לעבודה. בפגישה עם מנהל האיגוד, שהתקיימה כעבור כשבועיים, העלתה שני עניינים הקשורים לתנאי עבודתה - עניינים שכבר העלתה בעבר פעמים אין ספור. ימים מספר לאחר מכן הודיע המנהל בעל פה למתלוננת, שהחליט לפטר אותה. המתלוננת עמדה על כך שתינתן לה הודעת פיטורים בכתב. בעקבות זאת, הודיע

, כי היא מפוטרת; ישולמו לה פיצויים כחוק וכן3.10.94לה המנהל, במכתב מ- ; החל1994משכורת בעד תקופת הסתגלות לחודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר

לא יהיו עוד יחסי עובד מעביד בינה לבין האיגוד. 1.1.95ב-

שנקבעו להליכים שלא בהתאם מעבודתה שפוטרה כך, על קבלה המתלוננת לפיטורי עובד באיגוד.

להלן החיקוקים הנוגעים לנשוא התלונה:.2

.1955חוק איגודי ערים, התשט"ו-)א(

לחוק(. 8איגוד ערים יתנהל על ידי מועצת איגוד ערים )סעיף

שר הפנים רשאי לקבוע בצו הוראות שיחולו על כל איגוד ערים שיוקם )סעיףב. לחוק(. 16

התשל"ז-)ב( אחידות(, )הוראות ערים איגוד הוראות1977צו צו - )להלן אחידות(

האיגוד רשאי - )א(.29"

להעסיק עובדים . . .(1)

( להפסיק, מסיבה מספקת, את עבודתם ולפטרם על פי החלטה של רוב3)חברי המועצה."

)להלן1979צו איגוד ערים לאיכות הסביבה )תחנת הכוח חדרה(, התשל"ט-)ג(ה. לצו נקבע:1הצו( בסעיף

98


לצו זה."49 עד 2 לצו הוראות אחידות יהיו סעיפים 49 עד 2"סעיפים

( דלעיל לצו הוראות אחידות, בדבר הליך פיטורי עובד3)א( )29לפיכך, סעיף באיגוד ערים, הוא חלק מהצו.

ב-)א(.3 המתלוננת, פנתה הבירור האיגוד5.12.94במהלך מנהל אל , וביקשה כי יודיע לה מה הנימוק להפסקת עבודתה ואם ההחלטה לפטרה היא של

( דלעיל לצו הוראות אחידות. 3 )א( )29רוב חברי מועצת האיגוד, כדרישת סעיף

, שהנימוק ביסוד פיטוריה נעוץ20.12.94מנהל האיגוד השיב למתלוננת, ב-)ב( ביחסי עבודה לא תקינים בינה לבינו, על רקע דרישותיה החוזרות בנושא תנאי עבודתה, דרישות אשר פגעו בעבודה הסדירה ואינן מאפשרות את המשך עבודתםרוב חברי המועצה, בצוותא. אשר לדרישה בצו, שההחלטה לפטרה תהיה של הטעים המנהל, שהוא נועץ ביועץ המשפטי של האיגוד וסוכם שהעניין יובא בפני

המועצה בישיבה הקרובה.

אישרה מועצת האיגוד את פיטורי המתלוננת2.1.95בישיבה שהתקיימה ב-)ג( והקימה ועדה שתגבש עם המתלוננת את תנאי הפרישה.

ב- המתלוננת עם נפגשה של5.1.95הוועדה לגופם לדיון נכנסה לא היא . את בכתב לוועדה מסרה המתלוננת בלבד. הפרישה לתנאי אלא הפיטורים,

הדרישות הכספיות, למקרה שתאלץ לפרוש מהעבודה.

בבירורים של הנציבות עם המתלוננת התמקדה טענתה בכך, שלא ניתנה לה.4 זכות טיעון. לדבריה, הטענות שהועלו כנימוק לפיטוריה הן מופרכות. אולם, לא ניתנה לה האפשרות להפריכן בפני מנהל האיגוד, לא בעת שהודיע לה בעל פה על פיטוריה ולא לפני שהודיע לה על כך בכתב. גם בפני מועצת האיגוד, שנתבקשה לאשר בדיעבד את פיטוריה, לא ניתנה לה אפשרות כזאת. הוועדה, שהמועצה הקימה ואשר חבריה נפגשו עמה, לא נועדה לדון בעצם הפיטורים, אלא רק לגבש את תנאי פרישתה, הווה אומר - העניינים הכספיים הקשורים בפרישה. בפועל גם לא נכנסה הוועדה לשאלת צדקת הפיטורים. המתלוננת התריעה אפוא על כך,כללי הצדק הטבעי בדבר מתן אפשרות פיטוריה לא פעל האיגוד לפי שבעניין להשמיע את דבריה. על כן ביקשה שהנציבות תביא לביטול הפיטורים ולהחזרתה

לעבודה.

לעומתה טען האיגוד, בתשובה לפניות הנציבות, כי במהלך השיחות הרבות.5 של המתלוננת עם הנהלת האיגוד, בקשר לדרישותיה בנושא תנאי עבודתה, הוסברהביאו אלה דברים להן. להיענות נכון ואינו יכול אינו שהאיגוד אחת לא לה לחיכוכים ולהתנגשויות מתמידים בינה לבין מנהל האיגוד והפכו את שיתוף הפעולהניתנה המתוארות בנסיבות כי גרס האיגוד אפשרי. לבלתי שביניהם המקצועי

למתלוננת לא אחת זכות הטיעון לקראת פיטוריה.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה , ש ה ת ל ו נ ה נ מ צ א ה מ ו צ ד ק.6ת .

המתלוננת פנתה למנהל האיגוד, חדשות לבקרים, והעלתה דרישות בקשר)א(התקינה בעבודה דבר של בסופו אלה פגעו המנהל, לטענת עבודתה. לתנאי 99

ובמערכת יחסי העבודה בין המתלוננת לבינו, ועל כן הוחלט לפטרה.

100


בשיחות שהיו, כאמור, בין המתלוננת לבין המנהל בשנים האחרונות, עדיין לא)ב(כוונה ולא הודע לה שיש היתה המתלוננת בחזקת עובד העומד בפני פיטורים, נגד טיעונים להשמיע ההזדמנות אפוא לה היתה לא אלה בשיחות לפטרה.

אפשרות של פיטורים.

הודיע מנהל האיגוד למתלוננת בכתב על פיטוריה. זאת, בהמשך3.10.94ב-)ג( לשיחה שהתקיימה ביניהם כחודש לפני כן, בשובה מחופשת לידה, בה הזכירה שוב

גם לא פורטה3.10.94את דרישותיה בעניין תנאי עבודתה. במכתב הפיטורים מ-הסיבה לפיטורים.

בשלב זה לא ניתנה אפוא למתלוננת הזדמנות נאותה להשמיע את טיעוניה לענייןהכוונה לפטרה.

, למנהל האיגוד היא ביקשה להודיע5.12.94במכתב שכתבה המתלוננת, ב-)ד( לה, מה היתה הסיבה לפיטוריה, ואם נתקבלה החלטה לפטרה על ידי רוב חברי

את הסיבה לפיטוריה.20.12.94מועצת האיגוד. בתגובה כתב לה מנהל האיגוד ב- , ההחלטה על פיטוריה לאישור2.1.95בעקבות פנייתה האמורה, גם הובאה, ב-

מועצת האיגוד, וזו אישרה את הפיטורים. כל אלה נעשו, בלא שניתנה למתלוננת,ולו בשלב זה, הזדמנות נאותה להשמיע את טיעוניה נגד הפיטורים.

לפיטורים,)ה( המועמד לעובד, לתת שלטוני גוף על כי היא, פסוקה הלכה הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לגבי הכוונה לפטרו.

זכות זו - מתן אפשרות הטיעון והשימוע - היא מכללי הצדק הטבעי; התוצאה שלשלילת האפשרות האמורה היא שהפיטורים בטלים ומבוטלים.

נוכח האמור, הצביעה נציב תלונות הציבור בפני איגוד ערים לשמירת איכות.7 , כי פיטוריה של המתלוננת נעשו על ידי18.6.95הסביבה )תחנת הכוח חדרה(, ב-

נתן למתלוננת אפשרות לא בניגוד לכללי הצדק הטבעי, בכך שהאיגוד האיגוד והזדמנות להשמיע את טיעוניה לפני קבלת החלטתו על פיטוריה. לפיכך, פיטוריה של המתלוננת בטלים מעיקרם, והמתלוננת ממשיכה להיות עובדת של האיגוד על

כל המשתמע מכך.

מאחר שהאיגוד לא שעה להצבעת נציב תלונות הציבור, הביאה הנציב, ב-.8)ב( לחוק מבקר המדינה43, את העניין לידיעת שר הפנים, לפי סעיף 15.9.95

וביקשה ממנו להורות לאיגוד, כי יפעל ליישום החלטת הנציב. שר הפנים הודיעלנציב, שיורה לאיגוד לפעול בהתאם להצבעתה.

101


פגיעה בצנעת הפרט.22

המתלוננת נכה ואם לתינוק. היא מתגוררת בפתח תקווה, בנפרד מבעלה. ב-.1 פנתה המתלוננת אל נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( בתלונה23.11.93

על המוסד לביטוח לאומי )להלן - המוסד(, ואלה פרטי התלונה:

בין בני הזוג קיים סכסוך מתמשך בשל סירובו של הבעל לשלם למתלוננת את)א(ב- המחוזי בית המשפט לה המזונות שפסק מ-28.8.92דמי למפרע בתוקף ,

5.7.92 .

ב- המתלוננת פנתה הדין, פסק על באזור8.9.92בהסתמך המוסד סניף אל מגוריה )להלן - הסניף( ותבעה תשלום דמי מזונות ממועד החיוב כאמור. המוסד אישר את התביעה. אולם, מכיוון שהמתלוננת היתה מקבלת מהמוסד קיצבת נכות )קיצבת יחיד בתוספת תלוי(, שולם לה רק ההפרש שבין הסכום לו היא זכאית על

, לבין סכום קיצבת הנכות. 1972פי חוק המזונות )הבטחת תשלום(, התשל"ב-

נתן סניף המוסד לבעלה של המתלוננת, לפי בקשתו, אישור1992בנובמבר )ב( בכתב, שהמתלוננת מקבלת דמי מזונות באמצעות המוסד. לבקשת הבעל נתן לו הסניף גם אישור על כך, שהמתלוננת מקבלת גמלת נכות, בפירוט אחוזי הנכות

הרפואית, שיעור קיצבת הנכות והסכום.

לצנעת)ג( המחויבות חרף לנכון, מצא שהמוסד כך, על קובלת המתלוננת הפרט, למסור לבעל אישור ומידע על גמלת הנכות ודמי המזונות שהיא מקבלת.

על פניית הנציבות השיב הסניף, כי הבעל הציג בפני פקידת התביעות מסמך.2בלשכת גם המזונות, חיוב למימוש המתלוננת, פעלה לפיו לפועל מההוצאה ההוצאה לפועל. הסניף נתן לבעל אישור שהמתלוננת מקבלת דמי מזונות, כדי למנוע מצב שבו גם המוסד וגם המתלוננת נושים בו על סמך אותו פסק-דין. לגבי

האישור של גמלת הנכות הודיע הסניף שהוא ניתן לבעל בטעות.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה :.3

אין כל פסול בכך שסניף של המוסד נתן לבעל אישור שהמתלוננת מקבלת)א( מהמוסד דמי מזונות על פי חוק המזונות. הבעל היה זכאי לקבל את האישור, כדי

שיוכל להתגונן בהליכים נגדו בהוצאה לפועל על פי פסק הדין האמור.

התלונה על מתן אישור ומידע לבעלה של המתלוננת בכל הקשור לגמלת)ב(הנכות שהיא מקבלת מהמוסד נמצאה מוצדקת.

102


לא היה זה מן המידה, כפי שסניף המוסד עצמו מודה, לתת לבעל אישור בכל הקשור לגמלת הנכות שהאשה מקבלת. מתן אישור כזה אכן מהווה פגיעה בצנעת

הפרט.

היא.4 כי לנציבות, הודיעה הנהלת המוסד הנציב כאמור, בעקבות הצבעת פועלת למנוע הישנות מקרה דומה. לשם כך הוכן והופץ בין סניפי המוסד חוזרבנהלים לעניין עובדי המוסד להקפיד על ההנחיות שנקבעו נדרשים אשר לפיו

מסירת מידע או אישורים מלבד למבוטח עצמו.

103

רשות החברות הממשלתיות

דרישה לעיון במסמכים בקשר למכירת חברה ממשלתית.23

דלק.1 של חברת דלק תחנות ובעלי סוכנים ארגון ועד יו"ר הוא המתלונן שהיתה בזמנו בבעלות הממשלה )להלן - החברה(.

הגיש המתלונן לנציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( תלונה1994באוקטובר על רשות החברות הממשלתיות )להלן - הרשות( בה טען כדלהלן:

במסגרת תכנית הממשלה להפרטת חברות ממשלתיות הזמינה הרשות ב-)א(שווייה של החברה לצורך מכירתה למשקיעים1986 הערכות שמאות לקביעת

פרטיים.

מ- כל אחת שווייה של גם את כללו התחנות שהיו באותה עת210ההערכות למשקיעים נמסרו ההערכות מסמכי החברה. של חלקית או מלאה בבעלות ידי הרשות ובחו"ל, שגילו עניין ברכישה. במכרז שנערך על פוטנציאליים, בארץ

נמכרה החברה למשקיע פרטי.

על רקע הרפורמה במשק הדלק, מנהלים בעלי התחנות משא ומתן עם החברה, במטרה להשתחרר מן החוזים הכובלים ארוכי השנים שבינם לבינה. בניהול המשא

ומתן מסתייעת החברה, לטענת המתלונן, בהערכות השמאות דלעיל.

המתלונן ביקש מהרשות למסור לו העתק ממסמכי ההערכות, כדי לאפשר)ב(ניהול המשא ומתן עם החברה כשווה בין שווים.

טענתו היא, כי על אף שההערכות הוכנו בכספי המדינה ואין הן לדעתו בגדר סודבזמנן לכל משתתפי המכרז למכירת החברה, מסרבת ועל אף שנמסרו מדינה

הרשות למסור לו אותן לעיון.

לטענת המתלונן, פוגע הסירוב בארגונו, שכן, כתוצאה מכך אין למנהלי המשא ומתן האפשרות להתבסס על הערכות השווי אשר על יסודן רכשו הבעלים החדשים

את החברה, כדי להשיג את מלוא התמורה לה זכאים בעלי התחנות מהחברה.

המתלונן ביקש את עזרת הנציבות בנדון. )ג(

הנציבות.2 בירור התמקד לפיכך במחלוקת. שנויות אינן התלונה עובדות בשאלה המשפטית - האם מוטלת על הרשות חובה על פי דין להיענות לדרישת

המתלונן.

נציב תלונות הציבור הגיעה למסקנה שאין חובה כזאת, ואלה טעמיה:.3

אכן, הלכה פסוקה היא בישראל שמסמכים שנתקבלו בידי רשות ציבורית, תוך)א( שימוש בסמכות שהוענקה לה על פי דין, צריכים ככלל להיות גלויים ופתוחים בפני

הצד

104


נימוק, משפטי או הגיוני, זה חל רק כאשר לא קיים הנוגע בדבר. אולם, כלל המצדיק את שלילת הגילוי והעיון. נימוק כזה קיים במקרה שבפנינו.

ההערכות הוכנו לבקשת הרשות לצורך המכרז למכירת החברה, והמסמכים הובאו אך ורק לידיעת המשתתפים במכרז. משמע שהשימוש בהן נעשה במסגרתו בלבד. מעבר לזה לא נעשה כל שימוש פומבי בהערכות. הסוכנים ובעלי התחנות לא היו

צד במכרז למכירת החברה ולא היו מעורבים במכירה.

ידי הרשות במסגרת ההכנות על כן, הזמנת הערכות השמאות שנעשו יתר על למכירת החברה היו בתחום הפעילות העסקית שלה ולכן -בתחום המשפט הפרטי. אין אפוא לראות בהן מסמכים שנתקבלו תוך שימוש בסמכות שהוענקה לה על פי

דין, אשר עליהם בלבד חלה חובת הגילוי.

המתלונן מבקש לעשות שימוש בהערכות האמורות במסגרת ניהול משא ומתן)ב( עסקי בין שני גופים פרטיים: בין החברה, שלאחר מכירתה הפכה לחברה פרטית, לבין ועד הארגון שאותו מייצג המתלונן. אין מקום למעורבות הרשות על ידי מסירת

מידע לאחד משני גופים פרטיים המנהלים משא ומתן.

מהקופה)ג( הוצאות להוציא יש לבקשת המתלונן, להיעתר שכדי יצויין, עוד הציבורית לאיתור הערכות שנעשו לפני כשמונה שנים, ובכך ייעשה שימוש בכספי

ציבור שלא למטרות להן נועדו.

נוכח האמור ק ב ע ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ש ה ת ל ו נ ה ל א נ מ.3צ א ה

מ ו צ ד ק ת וכך הודע למתלונן.

105

רשות העתיקות

תנאי לא סביר למתן רישיון חפירה.24

המתלונן היה עובד אגף העתיקות במשרד החינוך והתרבות )להלן - האגף(,.1. 1989 לרשות מכוח הוראות חוק רשות העתיקות, התשמ"ט-1989שהפך ב-

הוא פנה לנציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( בתלונה על1993בינואר שהרשות מתנה הוצאת רישיון חפירה למתלונן בתנאים לא סבירים. להלן פרטי

התלונה:

ירושלים. ב-27במשך )א( שנים הוא עבד באגף, לאחרונה כארכיאולוג מחוז הוא פרש פרישה מוקדמת לגמלאות, לטענתו בשל התנכלות. 1990

לאחר פרישתו הוא היה אמור, לדבריו, לנהל מטעם האוניברסיטה העברית)ב(את החפירות באתר עיר דוד. לשם כך היה זקוק לרשיון חפירה.

ב-)ג( שהתקיימה בישיבה כי טוען, עיריית29.11.92המתלונן ראש אצל ירושלים, התבטא מנהל הרשות )להלן - המנהל(, כי ספק אם הרשות תוכל לתתלמתלונן רישיון חפירה, משום שלא קיים את הדרישות שבחוק העתיקות, התשל"ח-

)להלן - החוק( בדבר פרסומים לגבי חפירות רבות שביצע בעבר. 1978

המתלונן הטעים, כי היה ידוע למנהל שרק לגבי שש מתוך שלושים וארבע חפירות הצלה שערך בעבר, לא מולאו דרישות הפרסום, זאת מחמת המטלות שרבצו עליו בתקופת עבודתו באגף. אשר לשש החפירות, הוא היה ועודנו מוכן לפרסם דוחות חפירה לגביהן, אך הרשות אינה מקצה לו את אמצעי המימון הדרושים. גם עובדות אלה היו ידועות למנהל. המתלונן פעל באותן חפירות כעובד האגף, ולטענתו אין

לדרוש ממנו שיממן את הפרסומים מכספי הגמלה שהוא מקבל.

תמצית תלונתו היא, אפוא, כי לא יתכן שהמנהל יתנה את מתן רישיון החפירה)ד(לו את אינה מקצה עוד הרשות כל שישלים את הפרסומים, למתלונן בדרישה

המשאבים הדרושים לכך.

היא בקשתו עבודה. לקבל בסיכוייו פוגעת כמתואר שהתנאה טוען המתלונן שהנציבות תברר את תלונתו ותגרום לביטול ההתנאה.

הנושא של חובת פרסום דוח חפירה, שהוא מוקד התלונה, עלה לא אחת.2 .45, ו-38, 36בדוחות השנתיים של מבקר המדינה - לאחרונה בדוחות השנתיים

, ציינה מבקר המדינה, כי הפרסום המדעי הוא1994, לשנת 45בדו"ח השנתי גולת הכותרת והייעוד בהא הידיעה של חפירה ארכיאולוגית. חפירה שממצאיה לא עובדו, לא תועדו ולא פורסמו - נזקה גדול מתועלתה. ברם, עקרון זה, שבא לידי

ביטוי בחוק העתיקות וגם

106


הופך יותר ויותר אבן פינה במדיניות הרשות, עדיין רחוק ממימוש ועל הרשות לפעולביתר נחישות לאכיפת הוראות החוק בעניין זה.

המנהל מעניק שני סוגי רישיונות חפירה:.3

רישיון חפירה - רישיון לחפירה מתוכננת. הרישיון ניתן על שמו של החוקר)א( בציון שם המוסד שמטעמו הוא עורך את החפירה. חרף זאת רואה הרשות את

המוסד כמי שחלות עליו החובה והאחריות למילוי הוראות החוק ותנאי הרישיון.

היתר לחפירה דחופה - הרשאה לחפירת הצלה. חפירת הצלה נדרשת כאשר)ב( פעולות של יזם לפתוח שטח עלולות לסכן עתיקות שמצויות בו. ככלל חפירות אלה נעשות על ידי עובדי הרשות - האגף לשעבר - וההיתרים ניתנים על שמם. ברובכולל ההצלה, לחפירת הדרושות ההוצאות את לרשות היזם משלם המקרים ההוצאות לפרסום ממצאיה. לא תמיד הקפיד האגף לגבות מהיזם - המפתח את

כל ההוצאות האמורות.

בירור הנציבות העלה, כי במשך תקופת שירותו של המתלונן באגף ניתנו)א(.4 היתרים לחפירות הצלה ורישיון חפירה אחד. 34על שמו

להלן תגובת המנהל על פניות הנציבות:)ב(

לא היתה כל מניעה שהמתלונן ישלים את הפרסומים על חפירותיו בתקופת(1) , כלומר כשנתיים לפני שפרש, הוצע לו לפרסם את1988עבודתו באגף. בשנת

מימון כן. עשה לא הוא אך שנים, עד ארבע תקופה של שלוש תוך עבודותיו הפרסומים כיום על ידי הרשות כמוהו כמתן פרס להתרשלות והוצאת כספי ציבור

ללא הצדקה. מאידך, גם לא יעלה על הדעת שיקבל פטור מחובת הפרסום.

הרשות אמנם מעוניינת שיפורסמו עבודות על חפירות שבוצעו. אולם, רב(2) מאוד מספר החפירות שלא בא בעקבותיהם פרסום, והרשות אינה מסוגלת כיום

לשאת במימון פרסומים אלה ללא תקציב מיוחד לכך.

מוטלת(3) שעדיין לארכיאולוגים חפירה רישיונות לתת לא מוסמכת הרשות עליהם חובת פרסום על חפירות העבר, והמנהל גם ער לעמדת מבקר המדינהזו עלולה לשתק את גורפת של סמכות זה. ברם, הפעלה שיש להקפיד בעניין חובת את עדיין קיימו שלא הארכיאולוגים רבים שכן הארכיאולוגית, הפעילות הפרסום. לכן מפעיל המנהל את הסמכות בהדרגה, ונותן רישיונות חפירה חדשים

רק לאותם ארכיאולוגים שהראו לפחות התקדמות בצמצום הפער.

המתלונן לא פנה רשמית למנהל בבקשה לרישיון חפירה. כאשר יגיש בקשה,(4)היא תידון ותוכרע בהתאם למדיניות הרשות.

לו ב-.5 המתלונן מכחיש את טענת המנהל שהתרשל בעבודתו, או שהוצע לפרסם את ממצאי חפירותיו תוך תקופה של שלוש עד ארבע שנים. 1988

, בסמוך לאחר פרישתו לגמלאות, פנה לרשות וביקש2.9.90המתלונן טוען, כי ב- מימון להשלמת הפרסומים. בתשובת הרשות כעבור כשבועיים, הוא נתבקש להכין

פירוט של

107

החפירות בהן מדובר. נאמר באותה תשובה, כי לאחר שיכין את הפירוט, ייקבע סדרעל טענה כל בתשובה עלתה לא באפשרויות. בהתחשב העבודות, פרסום התרשלות מצדו או שהיה עליו להשלים את הפרסומים בתקופת עבודתו. במכתביםעדיפויות הפרסומים. ב- נידונו סדרי והרשות בין המתלונן מכן שהוחלפו לאחר

הודיעה הרשות למתלונן, שלמרבה הצער לא תוכל בשנה זו לממן את5.12.90ואין בתקציב מקור למימון השלמת פרסומיו, כי שנת הכספים עומדת להסתיים פרסום דוחות על חפירות ישנות. גם הפעם לא הועלתה, ולו אך במרומז, טענת

התרשלות מצד המתלונן.

על אף החשיבות הנודעת לפרסום ממצאי חפירה, וחרף העובדה שהמתלונן.6 לא השלים את מכסת הפרסומים המוטלת עליו, ק ב ע ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י

ב ו ר כ י ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת , ואלה טעמיה:

הרשות לא המציאה ראיות המצדיקות הסקת מסקנה, כי הוצע למתלונן, או)א( כי הוא נדרש, להשלים לפני פרישתו את פרסומיו המדעיים; אין גם ראייה שניתנה לו התראה שעליו להשלימם תוך כדי עבודתו, או שבתכנית העבודה שנקבעה לו

היתה התייחסות כלשהי לעניין זה.

פרסום דוחות חפירה היא חובה שהאגף וגם הרשות לא הקפידו על קיומה.)ב( המתלונן הוא אחד מרבים החייבים בפרסום ממצאי חפירות שבוצעו, ובשים לב למספר הכולל של חפירות שטרם פורסם עליהן דוח מדעי, המקרה שלו אינו מן

החמורים.

המנהל חידש רישיונות חפירה גם כשלא פורסמו דוחות מדעיים כנדרש, ולא)ג( נמנע עקב כך מלתת רישיונות חפירה חדשים לחוקרים, ובכלל זה גם לעובדי האגף

והרשות.

לאחר פרישתו הודיע המתלונן, יותר מפעם אחת, שהוא מוכן להשלים את)ד(יועמד לרשותו והוא עדיין מוכן לכך, אם פרסום ממצאי החפירות שבצע בעבר אין למרבה הצער כי למתלונן, השיבה הרשות כאמור, אולם, תקציב מתאים. בתקציבה מקור למימון השלמת דוחות על חפירות ישנות. גם בפני הנציבות טענה

הרשות ברוח דומה.

נציב תלונות הציבור הצביעה בפני הרשות כדלקמן: אכן רצוי שתשנה את מדיניותה, שינוי שיתבטא בהקפדה על חובת הפרסום. אולם, כפי שצוין לעיל, מפעילה הרשות את השינוי בהדרגה. בנסיבות המקרה - אם וכאשר המתלונן יבקש רישיון חפירה - אל לה, לרשות, להתחשב בכך שהוא לא עמד במלוא מכסת הפרסומים המדעיים, זאת כל עוד הוא מוכן להשלימה אם הרשות תעמיד לרשותו את התקציב הנדרש

לכך.

ב-.7 לנציבות הודיע רשות העתיקות "יגיש10.2.96מנהל כי אם המתלונן , בקשה למתן היתר חפירה, הבקשה תובא לדיון בפני המועצה לארכיאולוגיה והיא

תדון לגופה במסגרת סמכויותיה כקבוע בחוק".

108


רשות השידור

שידור ידיעה בטלוויזיה הישראלית - טענה של פגיעה.25

פנה המתלונן אל נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות(1993בדצמבר .1בתלונה על רשות השידור )להלן - הרשות(. ואלה פרטי תלונתו:

שודרה במהדורת החדשות בטלוויזיה הישראלית ידיעה שהביא30.10.93ב-)א( הכתב לענייני מפלגות. בידיעה הוזכר שמו של המתלונן כאחד מתוך עשרה חברי מרכז הליכוד אשר הודיעו על כוונתם לצאת כמשלחת לטוניס כדי להיפגש שם עם

יו"ר אש"פ.

המתלונן, שצפה בשידור, התקשר מיד בטלפון אל הכתב וביקש לשדר את)ב(גרסתו שמעולם לא התכוון לנסוע לטוניס.

ב-)ג( ידיעה31.10.93למחרת, הטלוויזיה של החדשות במהדורת הובאה , נוספת באותו עניין אף היא בשם אותו כתב. בידיעה הנוספת נאמר, כי המתלונן )ששמו הוזכר בידיעה( ועוד אחד מחברי מרכז הליכוד שהתכוונו לנסוע לטוניס חזרולו הוצע אישר המתלונן שאכן כאילו נאמר הידיעה זו. בהמשך מכוונתם בהם

לנסוע, אך לאחר התלבטויות החליט להישאר בבית.

המתלונן קבל על כך שהכחשתו לא שודרה כלשונה וכי לא אמר לכתב את)ד(הדברים שיוחסו לו בידיעה הנוספת.

הוא ביקש לגרום לכך שהרשות תתנצל בפניו.


, בדבר השתתפותו כביכול30.10.93הידיעה הראשונה שהטלוויזיה שידרה ב-)א( של המתלונן במשלחת חברי מרכז הליכוד שעתידה לצאת לטוניס, התבססה על

מידע שמארגן המשלחת מסר לכתב.

הכתב לא פנה למתלונן לפני שידור הידיעה כדי לקבל את תגובתו, ואין עתה חולקשתוכן הידיעה האמורה לא היה נכון.

לאחר)ב( ורק לנסוע ההצעה את המתלונן שקל כאילו הנוספת הידיעה היא היום. למחרת בטלוויזיה שודרה בישראל, להישאר החליט התלבטויות התבססה, לגרסת הכתב, על דברים שהמתלונן אמר לו, בשיחת טלפון שהתקיימה ביניהם לאחר שידור הידיעה הראשונה. לעומתו, טוען כזכור המתלונן, כי בשיחת

הטלפון הוא בקש מהכתב לשדר כי מעולם לא התכוון לנסוע לטוניס.

נוכח ממצאי הבירור ק ב ע ה נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר , לאמור:.3

109

הגרסאות של המתלונן ושל הכתב, באשר לתוכן הדברים שהוחלפו ביניהם)א( בשיחת הטלפון שהתקיימה בעקבות שידור הידיעה הראשונה, אמנם שונות זו מזו בשאלת ההתלבטויות, אולם בנסיבות המקרה אין לנציבות מספיק ראיות להעדפת גרסה אחת על רעותה. לפיכך אין אפשרות לקבוע בצורה מבוססת איזו מהן היא

הגרסה הנכונה.

העובדה שאת עיקר הכחשתו של המתלונן, כאילו השתתף במשלחת, מסר)ב(הבירור העלה לא מקום, מכל לבו. תום על לכאורה מצביעה לשידור הכתב

שהכתב לא נהג בתום לב בעניין זה.

משלא ניתן להכריע בין הגרסאות בדבר תוכנה המדוייק של שיחת הטלפון לקראת שידור הידיעה הנוספת, אין גם מקום לדרוש מהכתב, או מרשות השידור, בעניין זה

להתנצל בפני המתלונן.

יחד עם זאת, אין כאמור חולק שהכתב לא התקשר אל המתלונן לפני שידור)ג(ב- למידע שבידיו,30.10.93הידיעה הראשונה, כדי לבקש את תגובתו מראש ,

מידע שהתברר כלא נכון. בכך יש לראות מחדל הנוגד עקרון יסוד הקבוע בכלליהאתיקה העיתונאית.

, קבוע כלל לפיו1983בתדריך חדשות ואקטואליה של רשות השידור, מיוני )ד( יש לקיים בשידורי הרשות רמה גבוהה של אמינות. התדריך מורה שאין לוותר על בדיקת עובדות מן המקור הטוב ביותר שקיים. משמע, קודם כל בקשת תגובה ממיהאתיקה בתקנון גם כאמור קבוע דומה כלל מידע. מפרסום להיפגע שעלול

המקצועית של מועצת העיתונות בישראל.

על הרשות להקפיד הקפדה יתרה על קיום העיקרון האמור.

הנציבות הביאה את קביעת הנציב לידיעת הרשות. מנהל הטלוויזיה הודיע.4 לנציבות, כי בעקבות קביעתה של הנציב, נקט את הצעדים הדרושים כדי להבטיח

שכתבי הרשות יקפידו להבא הקפד היטב על קיומו של העיקרון האמור.

110


אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ

שלילת אפשרות מנשים להתקבל כטייסות.26

פנתה1994המתלוננת אזרחית ישראלית שעבדה כטייסת בארה"ב. בדצמבר .1 אל נציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( בתלונה על חברת אל על נתיני אויר לישראל בע"מ )להלן - "אל על"( על כך שסירבה להעסיק אותה בתפקיד טייסת,

שעות טיסה. להלן עיקרי טענותיה:3,600על אף שצברה ניסיון של כ-

לתפקיד1993בסוף )א( מועמדים הזמינה שבה מודעה על" "אל פרסמה ניסיונה בטיס, שעלה על טייס/טייסת. המתלוננת הגישה הצעת מועמדות; חרף

הנדרש במודעה, נענתה בשלילה, ואף לא טרחו להזמינה לראיון.

המתלוננת טוענת, כי דחיית מועמדותה על הסף נובעת ממדיניות של הפליה)ב(מכוונת, ש"אל על" נוקטת כלפי נשים בכל הנוגע לתפקיד של טייס בחברה.

המתלוננת ביקשה כי הנציבות תבדוק את תלונתה ותקבע אם היא מוצדקת. )ג(


חברת "אל על" פרסמה מודעה שהיא מכינה עתודה של מועמדים/ות לקורסי)א( הכשרה והסמכה לטייסי/ות תובלה אזרחיים, והזמינה הצעות מועמדות. במודעה פורטו הדרישות שעל המועמדים למלא, ביחס לאזרחות, גיל, השכלה וידיעת שפות.יהיו "בוגרי/ות בית הספר לטיסה של חיל נכללה בה גם דרישה שהמועמדים/ות

האויר הישראלי..."

הנתונים לאימות מסמכים להגיש וכן טיס רישיון להמציא נתבקשו המועמדים שעות טיסה לפחות או ניסיון1,500הבאים: "ניסיון כטייס/ת קרב מוסמך/ת של

שעות טיסה1,500כטייס/ת - מפקד/ת במטוס תובלה, מסוקים ומטוסים קלים של לפחות".

נדחתה על הסף, בלא)ב( זו, כאמור, מועמדותה אך המתלוננת הציעה את שטרחו אפילו להזמינה לראיון.

בתשובה על פניית הנציבות טענה "אל על", כי היא אינה מפלה, בשום)א(.3 תפקיד ומקצוע, בין נשים לגברים וכי מועמדותה של המתלוננת נדחתה אך ורק משום שאינה עומדת בקריטריונים. אלה קובעים כאמור, בין היתר, כי מועמד יכול להיות רק "בוגר בית הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי", והמתלוננת אינה

כזאת. לכן נדחתה מועמדותה על הסף, מבלי שנבדקו נתוניה האחרים.

"אל על" הסבירה לנציבות, כי הדרישה שמועמד יהיה בוגר בית הספר לטיסה)ב( של חיל האוויר הישראלי דווקא חשיבותה מרובה, שכן ניתן לה באמצעותה לבחור

את111

הטייסים הטובים ביותר. "אל על" נמצאת בשורה הראשונה של חברות תעופה בעולם מבחינת רמת הבטיחות, תודות למיומנות הגבוהה של טייסיה, בוגרי בית הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי, שכן שם הם עוברים תהליך מיון משוכלל ביותר. "אל על" אינה חברה גדולה דייה כדי לקיים מערכת מיון והכשרה דומים

משלה, ולפיכך אין היא יכולה להרשות לעצמה לוותר על קריטריון זה.

הבירור העלה, כי בעוד שבקשתה של המתלוננת נדחתה על הסף על)א(.4 שום שאינה בוגר בית הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי, לא עמדה "אל על" על קיום תנאי זה כלפי עולים חדשים, ובמשך תקופה ארוכה אפשרה להם להגישיכולים למלא את התנאי מועמדות על פי קריטריונים שונים, מהטעם שאין הם

האמור.

הנציבות הטעימה בפני "אל על", כי הדרישה שמועמד חייב להיות "בוגר בית)ב( הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי" כקריטריון קבלה לחברה, יש בה משום הפליה בלתי מוצדקת כלפי נשים בישראל ודרישה שאשה, כמו העולים החדשים, אינה מסוגלת למלא מהטעם הפשוט שבית הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי

)0אינו מקבל נשים לשורותיו.(

יתר על כן, הויתור שעולים חדשים אינם חייבים להיות בוגרי בית הספר לטיסה של חיל האוויר, כתנאי להצגת מועמדות מלמד שדרישה זו, עם כל חשיבותה לחברה בשל תהליך המיון המשוכלל שתואר לעיל, אין זו דרישה הכרחית ומחויבת המציאות

עד שלא ניתן לוותר עליה במקרה מתאים.

הנציבות העלתה אפוא בפני "אל על" את השאלה אם אין מקום שתנהג)ג( כלפי נשים בישראל, שגם להן אין אפשרות לקיים את הדרישה האמורה, כמו שהיא

נוהגת כלפי עולים חדשים.

חדשים,)ד( עולים לגבי ה"חריג" את לבטל החליטה כי השיבה, על" "אל שמספרם ממילא מועט, וכי היא דבקה בעקרון המחייב מועמד להיות "בוגר בית

הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי" ככלל בל-יעבור.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ יב ו ר ק ב ע ה כ י ה ת ל ו נ ה מ ו צ ד ק ת ..5

בתנאי הקבלה למועמדות למשרות טייס ב"אל על" קיימת הפליה פסולה)א(כלפי נשים המבקשות להגיש מועמדותן כטייסות.

אחת מדרישות הסף שקבעה "אל על" למיון מועמדים לתפקידי טייס היא, סיום בית הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי. דא עקא, שבית ספר זה סגור בפני נשים,

ולכן

במהלך בירור התלונה ניתן פסק דין בעתירתה של גב' אליס מילר נגד שר הביטחון ואח' 0- טרם פורסם(. בית המשפט ציווה על צה"ל לפתוח, בהליך ניסויי, את4541/94)בג"צ

שערי בית הספר לטיסה בפני חיילות העומדות בדרישות הסף המקובלות ביחס למועמדים גברים.אי בפסק דין זה מענה לבעיה, שהיא גם ביסוד התלונה שבפנינו, לגבי נשים שבית

הספר לטיסה של חיל האויר היה סגור בפניהן.

112


בכך מופלות הנשים לרעה, רק באשר0אין להן כל אפשרות למלא דרישת סף זו.הן נשים.

כדי להצדיק את)ב( אין בהם על" "אל כי הנימוקים של היא, עמדת הנציב ההפליה כלפי נשים לתפקידי טייס, והראייה שבמשך שנים היא ויתרה על התנאי האמור כלפי עולים חדשים, וזאת מהטעם שלא היה באפשרותם לעמוד בדרישה זו.)או המועמדת( הוא בעל כשירות יעבור, אם המועמד זה תנאי בל מכאן שאין

מתאימה לתפקיד.

עוד קבעה הנציב, כי דחיית ההצעה של המתלוננת על הסף עומדת בניגוד)ג(.1988 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-2להוראות סעיף

סעיף זה קובע לאמור:

דורשי עבודה מחמת מינם,)א(2" בין יפלה מעביד בין עובדיון או לא נטייתם המינית, מעמדם האישי או היותם הורים, בכל אחד מאלה:

קבלה לעבודה;(1)

(2). . .

ממין)ב( שלא תנאים קביעת גם כהפליה רואים )א( קטן סעיף לעניין העניין.

או)ג( מאפיים מתחייבת היא כאשר זה סעיף לפי הפליה רואים אין ממהותם של התפקיד או המשרה."

דרישת הסף הנזכרת לעיל, ש"אל על" קבעה בידיעה ברורה שאשה אינה יכולה למלא אחריה, יוצרת מצב של הפליה מחמת מין לעניין "קבלה לעבודה", וסעיף

)ג( לחוק לא יחול במקרה זה: משויתרה החברה בעבר על דרישת סף זו לגבי2 עולים חדשים, אין היא יכולה להישמע עתה בטענה, כלפי נשים, כי דרישת הסף

מחייבת מאופיו או ממהותו של התפקיד או המשרה.

העובדה שלאחרונה ביטלה "אל על" את החריג כלפי עולים חדשים, ומאז מחילים גם עליהם את דרישת הסף האמורה, אין בה כדי לגרוע כהוא זה מהעובדה שעד

לאחרונה לא נחשב התנאי האמור כתנאי-בלעדיו-אין.

נציב תלונות הציבור קבעה, אפוא, כי דחיית מועמדותה של המתלוננת על.6הסף היתה שלא כדין.

עמדת הנציב היא, כי אין חולק על כך שנושא רמת הטייסים ובטיחות הטיסה חייב להוות שיקול ראשון במעלה וכי אין לוותר על כגון דא משום טעם שהוא. ואולם לפי דעתה "אל על" יכולה למצוא דרך מתאימה אחרת לבדיקת כישוריה והתאמתה שללקיימה, ביכולתה כלל לבוא אליה בדרישה שאין מבלי טיס, מועמדת למשרת

כמבואר. אם כך תנהג

ראה הערה בעמוד הקודם. 0113

הטייסים רמת גם תישמר בבד ובד ההזדמנויות, שוויון עקרון יובטח החברה, ובטיחות הטיסה.

ולידיעת.7 על", "אל לידיעת הובאו הציבור תלונות נציב של קביעות אלה המתלוננת.

, לבין הדין4.2.96לאחר שקביעות הנציב הובאו לידיעת המתלוננת, היא הגישה, ב-נגד "אל על" על סירובה לקבלה לעבודה האזורי לעבודה בתל אביב תובענה

הטייסת.

114


פרזותחברה ממשלתית עירונית לשיכון, ירושלים בע"מ

התנערות מאחריות לעבודות איטום גג.27

במאי .1 בירושלים. גנים עיר השכונה תושב הוא פנה1994המתלונן הוא לנציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( בתלונה נגד פרזות, חברה ממשלתית

עירונית לשיכון ירושלים בע"מ )להלן - "פרזות"(. ואלה פרטי התלונה:

הבתים1992בדצמבר )א( אחד של העליונה בקומה דירה המתלונן רכש בשכונה האמורה.

חודש קודם לכן נעשו בגג הבית עבודות איטום. האיטום בוצע במסגרת פרוייקט שיקום השכונות, ביזמת משרד הבנוי והשיכון ו"פרזות" )להלן - "הפרויקט"(. על

העבודות פיקח מהנדס "הפרויקט", שקיבל את שכרו מאת "פרזות".

ההתקשרות לביצוע עבודות האיטום נעשתה בחוזה בין הקבלן המבצע לבין ועד הבית, בכתב אחריות שנתן הקבלן ל"פרויקט" התחייב הקבלן לשאת באחריות לטיב העבודות למשך חמש שנים. נקבע בכתב זה, כי האחריות לא תחול לגבי

נזקים שהם תוצאה של פגיעה בגג בזדון.

החלו להתגלות סימני רטיבות בתקרת הדירה. 1993בינואר )ב(

המתלונן פנה בעניין זה ל"פרזות". במאי אותה שנה דרשה "פרזות" מהקבלן לתקן את הטעון תיקון, כמתחייב. הקבלן ביצע תיקונים, אולם דעתו של המתלונן לא היתה נוחה מהם, והוא גם התריע בפני "פרזות" על האיכות הגרועה, לדעתו, של

. בינואר1993/94עבודות האיטום. "פרזות" הציעה להמתין עד לעונת הגשמים נתגלו שוב אותות רטיבות בדירה. המהנדס המפקח בדק את הגג ולדברי1994

המתלונן, נוכח גם הוא לדעת, שעבודות האיטום נעשו ברשלנות, אך סירב להיענותלבקשת המתלונן לרשום זאת בפרוטוקול הביקור.

והתיקון)ג( ידי הקבלן, בשל האיכות הירודה של עבודות האיטום שנעשו על הגרוע שהוא ביצע לאחר שהופיעה הרטיבות, עומדים נזקי הרטיבות בדירתו בעינם.

המתלונן קובל על ש"פרזות" מתנערת, לדבריו, מכל אחריות, והוא מבקש)ד(שהנציבות תברר את התלונה ותקבע אם היא מוצדקת.

,ביצע המתלונן, בלית ברירה,1994/95במהלך בירור התלונה, לקראת חורף .2 ₪. 5100תיקוני זיפות למניעת חדירת מי גשמים לדירתו. הוא שילם בעד התיקונים

115

על פניית הנציבות השיבה "פרזות", שעבודות האיטום בגג הבית אמנם נעשו.3לביצוע ההתקשרות אולם המהנדס-המפקח, ובהשגחת "הפרויקט" במסגרת העבודות היא בין ועד הבית לבין הקבלן. לפיכך, אל לו למתלונן להלין על "פרזות"

ואף לא על "הפרויקט".

בירור הנציבות העלה ש"פרזות" מסייעת לדיירים במימון עבודות איטום)א(.4 הגגות המבוצעות במסגרת "הפרויקט". לשם כך היא נותנת לכל ועד בית מענק לכיסוי חלק הארי מן ההוצאות. את כספי המענק משלמת "פרזות" רק לאחר

שהמהנדס-המפקח אישר שהעבודה בוצעה כהלכה. כך היה גם במקרה דנן.

כמו כן העלה הבירור, כי "פרזות" או "הפרויקט" הם שהכינו את המכרז ואת)ב( המפרטים הטכניים לביצוע עבודות איטום הגגות, הם שהעבירו אותם לקבלנים כדיקבלן עם להתקשר הבית לוועד למעשה, שהכתיבו, והם מחיר הצעות לקבל

מסוים, בעקבות הצעת המחיר שהגיש.

המהנדס-המפקח)ג( הטכני, במפרט לאמור שבהתאם הבירור, העלה עוד מטעם "הפרויקט" אכן אמור היה לשמש מפקח על ביצוע עבודות האיטום. ואמנם אותו מהנדס-מפקח אישר, כי העבודה על גג הבניין בוצעה. כתב האחריות שהקבלן

נתן היה מופנה למנהל "הפרויקט".

מנהל "הפרויקט" הטעים בפני הנציבות, כי על אף העובדה ש"הפרויקט")ד( ו"פרזות" אינם צד לחוזה, הם מעוניינים שהקבלן יבצע את העבודות באיכות טובה.

לדבריו, גם אם אין להם אחריות משפטית, חלה עליהם אחריות ציבורית.

המתלונן)ה( לדירת נגרמו שהנזקים הנציבות, בפני ציין המהנדס-המפקח כתוצאה מרשלנות שהתבטאה בהתקנת דוד שמש על הגג בדרך שפגעה בשכבותכזה מחויבותו של פוקעת במקרה דלעיל פי תנאי האחריות על והרי האיטום;

הקבלן לביצוע תיקונים.

גרסת המתלונן, לעומת זאת, היא שטענת המהנדס-המפקח משוללת יסוד.)ו( לדבריו, נכרה הרטיבות בדירתו עוד בטרם הוחלף דוד השמש. המתלונן המציאדוד הוצב שבו במקום אינו הרטיבות גרסתו, שמקור לביסוס צילומים לנציבות מהאיכות נבעה שהרטיבות הינה מכך להסיק מבקש שהוא המסקנה השמש.

הגרועה של עבודות האיטום של הקבלן.

הנציבות הסתייעה בחוות דעת מקצועית של היועץ לענייני הנדסה של משרד.5מבקר המדינה )להלן - היועץ(.

היועץ קבע בחוות דעתו, כי הליקויים בשכבות איטום הגג הם על פני שטח)א(זה משמיט את הקרקע מתחת נקודתית. ממצא אין מדובר בפגיעה וכי נרחב, לגרסתו של המהנדס-המפקח, כאילו נגרם הנזק בגלל הצבת דוד שמש, ומחזק

)ו( לעיל(. 4את המסקנה שהמתלונן ביקש להסיק. )ר'

היועץ סבר, שגג הבניין נועד, בין היתר, לשמש כמקום לתחזוקה שוטפת של)ב( המתקנים המוצבים עליו, לרבות הטיפול בדודי שמש והחלפתם. החלפת דוד שמש

על גג

116


הוא דבר צפוי ומקובל, שאינו אמור לפגוע באיטום גג שבוצע כהלכה. אי לכך, דוד השמש היא סבר היועץ שאין לקבל את טענת המהנדס-המפקח שהחלפת שגרמה כביכול לסימני הרטיבות. החלפה שגרתית של דוד שמש לא היתה אמורה

לגרום נזק לגג, לו היו עבודות האיטום מבוצעות כהלכה.

נוכח ממצאי הבירור וחוות הדעת המקצועית של היועץ, ק ב ע ה נ צ י ב ת ל.6ו נ ו ת

ה צ י ב ו ר ש ה ת ל ו נ ה נ מ צ א ה מ ו צ ד ק ת .

אין לקבל את העמדה, ש"פרזות" ו"הפרויקט" שימשו אך ורק מתווכים בין)א( ועד הבית לבין הקבלן, שהרי הם היו הגורם המקצועי שקבע את המפרט הטכני לעבודה, הם שהיו האחראים לבחירת הקבלן ולהזמנתו לבצע את העבודה. הם גם היו אלה שפיקחו על העבודה, ולא עוד אלא שכתב האחריות שהקבלן נתן נמסר

ל"פרויקט".

אכן, בכתב האחריות שנתן הקבלן נאמר שלא תחול עליו אחריות במקרים)ב( . אולם טענה כזאת כלל לא הועלתה, אלא רק טענת"בזדון"של פגיעה בגג

רשלנות, השונה מעצם טיבה וטבעה מזדון. ברור, לדעת הנציב, שלא היתה כאן פגיעה בזדון וכי עצם החלפת דוד שמש על גג של בית הינה דבר צפוי ומקובל,

שאינו אמור לפגוע באיטום.

או.7 ל"פרזות" כאמור, נמסרה, באחריות לשאת וההתחייבות הואיל "לפרויקט", ומאחר שלא נמצא כי היתה כאן פגיעה בזדון, היה על "פרזות" לדרושכן, שומה על "פרזות" לפצות את מהקבלן את מימוש אחריותו. משלא עשתה

5100המתלונן ולהחזיר לו את ההוצאות שהוציא על התיקונים, דהיינו: הסכום של ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד למועד ההחזר.

זו וטענה, באמצעות.8 לאחר שהובאה בפני "פרזות" החלטת הנציב, חזרה יועצה המשפטי, כי היא שימשה רק כגורם מסייע, ועל פי החוזה עם הקבלן, שהיא לא היתה צד לו, לא חלה עליה אחריות כלשהי, הן לעניין איכות העבודה והן לעניין האחריות הנובעת מביצוע העבודה. לפיכך נמנעה "פרזות" מלפעול על פי הצבעת

הנציב לפיצוי המתלונן.

נוכח ההימנעות כמתואר הביאה נציב תלונות הציבור את העניין, על פי סעיף.9התשי"ח-43 המדינה מבקר לחוק הבינוי1958)ב( שר בפני משולב[, ]נוסח

והשיכון. בפנייתה אל השר הצביעה הנציב על ההלכה הפסוקה של בית המשפט העליון כי "מינהל תקין מחייב כי ביקורת מהותית של מבקר המדינה לגבי גוף הנתון

0לביקורתו לא תישאר אות מתה".

הנזכרים בסעיף הנימוקים על דחתה את עמדת6הנציב חזרה לעיל שבגינם "פרזות" ו"הפרויקט" וביקשה משר הבינוי והשיכון להורות לנוגעים בדבר ב"פרזות"

וב"פרויקט" לפעול בהתאם להחלטתה.

בעקבות פניית הנציב אל שר הבינוי והשיכון בוצעה הצבעת הנציב לפיצוי.10המתלונן.

.610( עמ' 2 צוקר נ' להט פ"ד מ"ב )766/87בג"צ 0117


מוסד יד יצחק בן-צבי

גביית שכר לימוד מוגדל ממורה בשנת שבתון.28

מורה. בשנת הלימודים התשנ"ד, במסגרת השתלמותו)א(.1 הוא המתלונן בשנת שבתון, השתתף בקורס במוסד יד יצחק בן-צבי בירושלים )להלן - המוסד(.

פנה לנציבות תלונות הציבור )להלן - הנציבות( בתלונה1994בסוף ינואר )ב( על המוסד בעניין גובה שכר הלימוד שדרש ממנו המוסד בעד השתתפות בקורס.

להלן פרטי התלונה:

₪, כפי2,920המתלונן שילם למוסד את שכר הלימוד עבור הקורס, סך (1) שנדרש בעת ההרשמה.

לאחר מכן, משנודע למתלונן שמשתתפים אחרים באותו קורס נדרשו לשלם(2) ₪ - הוא ביקש מהמוסד הסבר.2,325שכר לימוד בסכום יותר נמוך -

המוסד מסר למתלונן כי שכר הלימוד שנדרש ממנו גבוה יותר מאחר שהוא מורה בשנת שבתון; בתור שכזה זכאי המתלונן שקרן ההשתלמות, בה הוא עמית, תחזיר

לו את שכר הלימוד.

ההסבר של המוסד לא נראה למתלונן, והוא מבקש שהנציבות תבדוק את(3) תלונתו. אם תמצא כי המוסד לא היה רשאי לקבוע תעריפים שונים לאותו קורס, כמתואר, הוא מבקש שהנציבות תצביע שעל המוסד להחזיר לו את הסכום שגבה

ביתר.

בירור הנציבות העלה, כי מורים המשתלמים במוסד בשנת שבתון אכן נדרשים.2 לשלם סכום גבוה מזה הנדרש ממשתלמים אחרים. המוסד הסביר, כי אין בכך כדישל ממילא מקבל החזר מהם שכל אחד שבתון, מאחר לפגוע במורים בשנת

הוצאות שכר הלימוד מקרן ההשתלמות שבה הוא עמית.

נ צ י ב ת ל ו נ ו ת ה צ י ב ו ר ק ב ע ה , ש ה ת ל ו נ ה נ מ צ א ה מ ו צ.3ד ק ת .

בו.)א( הניתנים הולמת ללימודים נקבע כתמורה לימוד של קורס גובה שכר ₪.2,325במקרה דנן נקבע שתמורה זו מתבטאת ב-

היות המורה בשנת שבתון, ועקב כך זכאי להחזר שכר הלימוד מקרן השתלמות, איןבה כדי להצדיק דרישת שכר לימוד גבוה מהסכום שגובים מהאחרים.

זיכוי למתלונן)ב( ידי מתן תעודת נכונות לתקן את המעוות על המוסד הביע בגובה הסכום ששילם ביתר, וזו תוכל לשמש כתשלום בעד השתתפותו בקורסים

נוספים שהמוסד עורך. המתלונן הסכים לכך.

119

נציב תלונות הציבור ראתה בהסדר מוסכם זה סוף פסוק בכל הנוגע לתלונה)ג(המסוימת.

אולם עקרונית הצביעה נציב תלונות הציבור בפני המוסד, כי להבא אין לגבות.4ממשתלם בשנת שבתון שכר שונה מאשר מכל משתלם אחר.

המוסד הודיע לנציבות, שהוא פועל כמוצבע.

120

נספחים

סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני

22ביקורת המדינה לדוח השנתי

של נציב תלונות הציבור


הקדמה

סעיף להוראות התשי"ח-46בהתאם המדינה, מבקר לחוק ]נוסח1958)ג( משולב[, אני מתכבד להביא לאישור הכנסת את סיכומיה והצעותיה של הוועדה

.22לעניין דו"ח נציב תלונות הציבור

( והדיונים בו1995הדו"ח הונח על שולחן הכנסת בחודש אדר ב' התשנ"ה )מארס הכנסת חבר בראשות הציבור, תלונות לענייני המשנה ועדת במסגרת נערכו

אברהם הירשזון.

זה המקום להביע תודה והערכה לח"כ הנמרץ והמסור אברהם הירשזון על הדיונים הממצים והיסודיים בכל התלונות, שנמצאו מוצדקות, המופיעות בדו"ח, תוך הפקתשולחן על המונח וההצעות הסיכומים במסמך המפורטים מערכתיים לקחים

הכנסת.

ולנציב יגישו לוועידה ראשי הגופים והמערכות שתלונות כנגדם בוררו בדו"ח זה, תלונות הציבור דין וחשבון על יישום הסיכומים וההצעות עד ליום י"א בניסן התשנ"ו

-31.3.96.

תודה נאמנה גם לנציב תלונות הציבור הגב' מרים בן-פורת, למנהל נציבות תלונות הציבור, עו"ד אביגדור רביד ולעובדי נציבות תלונות הציבור, על עבודתם החשובה

ועל שיתוף הפעולה המבורך עם הכנסת.

ח"כ דוד מגןיו"ר הוועדה

של נציב תלונות הציבור, מסכמים שורה של22סיכומי הוועדה והצעותיה לדו"ח שמונה עשר דיונים שקיימה הוועדה בהתייחסה לתלונות שתוארו בדו"ח.

שהוא כפי משרדה, ואנשי הציבור תלונות נציב של והרציני המעמיק הטיפול משתקף בדו"ח, בתלונות של אזרחים בנושאים רבים ומגוונים מעניק את הרושם כישל לבה בשרירות נתקל הוא כאשר אליה, לפנות כתובת יש ה"קטן" לאזרח

הבירוקרטיה או הממסד.

מסקנותיה של נציב תלונות הציבור לגבי רבים מהמקרים בדו"ח, הניבו תוצאות התקפות, לא רק למקרה הבודד אלא גם למקרים דומים בעתיד. כך למשל תלונהנציב תלונות הציבור של אי הכרה בזכויותיו של קטין חוזר, הניבה המלצה של

להכיר ככלל בקטין חוזר כבעל זכויות של עולה חדש.

זימון נציגי הגופים שהיו נושאי התלונות לישיבות הוועדה, תרם אף הוא לליבון יסודייותר של הדברים ולמניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

101

תודתי האישית נתונה ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ דוד מגן, על תמיכתו לפעולתה הרחבה של ועדת המשנה בראשותי. כמו כן תודה למנהל הוועדה, מר

ברוך פרידנר, על עבודתו המסורה.

ולסיכום ברצוני להודות לנציב תלונות הציבור, הגב' מרים בן-פורת, אשר נוכחותה הקבועה בדיונים הצביעה על החשיבות שמייחסת הנציבות לדו"ח, למנהל הנציבות,עובדי ולכל בכירה למנהל עוזרת במברגר, מירלה לעו"ד רביד, עו"ד אביגדור

הנציבות, על עבודתם המסורה והחשובה כל כך.

ח"כ הירשזוןיו"ר ועדת המשנה

לענייני דו"ח נציב תלונות הציבור

102


משרד ראש הממשלה

נוהל קידום בדרגה - תחולתו על עובדי המחקר:1תלונה מס' במערכת הביטחון

סיכומיה והצעותיה של הוועדה

23.349הוועדה מאמצת את קביעת נציב תלונות הציבור כי הוראות סעיף .1לתקשי"ר אינן מחייבות לגבי עובדי מחקר במערכת הביטחון.

הוועדה רשמה בפניה את הערת נציב תלונות הציבור לנציבות שירות המדינה,.2יש לתקנו כך שיצוין בו23.349כי סעיף וכי נוסחו, לתקשי"ר מטעה בכלליות

במפורש שהוראותיו מתייחסות לעובדי המחקר האזרחיים בלבד.

לתקשי"ר.23.349הוועדה מציינת כי עד כה לא תוקן סעיף .3

ולדווח על כך לוועדה.4 על נציב שירות המדינה לתקן את הסעיף כמתואר (.31.3.96ולנציב תלונות הציבור עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

משרד האוצר

פיטורים בניגוד להוראות החוק והתקשי"ר:2תלונה מס'


הוועדה רואה בחומרה הפסקת עבודה של עובד בשל חשד למעשים שהם.1 עבירות משמעת - שלא בדרך של הליך משמעתי. הדבר פוגע בזכותו של עובדנציבות שירות המדינה, דין למשמעת שליד ולהוכיח את חפותו בפני בית לטעון

שהוא הפורום המוסמך.

יש לראות בחומרה רבה פיטורין של עובד שלא בהתאם להוראות חוק שירות.2המדינה, התקשי"ר או מנימוקים שלא נבדקו כראוי.

יש להקפיד הקפדה יתרה על קיום הליך כדין של פיטורין בכל מקרה ומקרה..3

זה בחוזר לכל משרדי הממשלה,.4 נציב שירות המדינה מתבקש לשנן כלל ( י"א בניסן התשנ"ו ולנציב תלונות הציבור עד ליום א', ולדווח על כך לוועדה

31.3.96.)

103

"קטין חוזר" במעמד עולה חדש:3תלונה מס'


יש לתת פירוש רחב למונח "קטין חוזר" במובן צו תעריף המכס והפטורים.1בחו"ל במחיצתם ושהה הוריו עם שעזב שקטין כך קנייה, ייהנה4ומס שנים

מהפטור האמור שם, גם אם חזר לישראל לאחר שנים רבות.

מספר.2 את להגדיל להיות צריך כזה חוק לפירוש מתחת העומד הרעיון החוזרים במקום לצמצמו.

הוועדה רושמת לפניה כי אגף מס הכנסה ומס רכוש קיבל ללא סייג את.3עמדת הנציב כמתואר לעיל.

שר האוצר מתבקש להמציא לוועדה ולנציב תלונות הציבור את הצו הכולל.4(.31.3.96הגדרה אחידה למונח "עולה" עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

משרד הביטחון

כיתוב חריג על מצבת חייל:4תלונה מס'


הוועדה סבורה כי יש לקבוע כללים בעניין הכיתוב על מצבות חללי צה"ל.1ולעגנם בתקנות.

הוועדה רושמת לפניה כי עד היום טרם הומצאו לה הכללים שהיו אמורים.2להיקבע לגבי נוסח הכיתוב על מצבות.

שר הביטחון מתבקש לדווח לוועדה ולנציב תלונות הציבור על יישום הנאמר.3(.31.3.96לעיל עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

צבא הגנה לישראל

מוסיקאי מצטיין בצה"ל:5תלונה מס'


הוועדה סבורה שיש לנהוג בגמישות בעת טיפול במתגייס המעוניין לדחות את.1

104


גיוסו לזמן קצר על מנת לסיים את לימודיו.

105

הוועדה רואה בחומרה את הנוקשות היתרה שבה נהגו כלפי המתלוננת בעניין.2מינהל הגיוס סרב להיפגש עם עובד הנציבות, חרף וכן שראש וגיוסה, שיבוצה

דחיפותה של התלונה.

האחראיים.3 הגורמים של לבם תשומת את להסב מתבקש הביטחון שר ולהורות להם לפעול בהתאם.

שר הביטחון מתבקש לדווח לוועדה ולנציב תלונות הציבור על מתן הוראה.4(.31.3.96כאמור עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

משרד הבריאות

הסמכת אחים/אחיות עולים לעבודה בארץ:6תלונה מס'


נציב תלונות הציבור כי המרכזת התנתה את.1 הוועדה מאמצת את קביעת נוסף בתנאים שהיתה בהם נכונותה להרשות למתלוננת ללמוד בקורס הסמכה

נוקשות יתרה. מן הנכון היה לתת רשות זו ללא תנאים מוקדמים.

למי שנכשל בקורס הסמכה יש להודיע על זכותו להגיש ערעור..2

הזכות.3 את המסדיר נוהל הבריאות משרד קבע הוועדה דרישת פי על להשתתפות חוזרת בקורס הסמכה לאחים ואחיות, לרבות זכות הערעור.

המשרד לענייני דתות

קברות עזובה בבתי : 7 תלונה מס'


הוועדה רואה בחומרה רבה את ההזנחה בבתי הקברות המוסלמיים בלוד.1וברמלה וסבורה כי יש לשפר את המצב לאלתר.

למניעת קבורה בלתי מבוקרת בבתי הקברות.2 לנקוט צעדים הוועדים על האמורים ולדאוג כי קבורה תתבצע בצורה מסודרת ומאורגנת.

106


יש להקים מועצה שהוועדים יהוו חלק ממנה - על פי המודל הקיים במגזר.3היהודי. המועצה שתוקם תעסוק במתן שרותי דת למוסלמים.

של.4 תפקודם על לפקח הדתות במשרד מוסלמים לענייני המחלקה על הוועדים בעניין ניהול בתי הקברות.

שר הדתות מתבקש לדווח לוועדה ולנציב תלונות הציבור על יישום ההצעות.5(.31.3.96והסיכומים עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

משרד החינוך, התרבות והספורט

החלטה על העברת מורה לבית ספר אחר לפני :8תלונה מס' בירור העובדות


הוועדה רואה בחומרה הודעה למורה על העברתה לבית ספר אחר, ללא.1בירור יסודי של העובדות וללא מתן הזדמנות להגיב על השיקולים לצעד זה.

הוועדה מאמצת את קביעת נציב תלונות הציבור כי כלל בל יעבור הוא שיש.2לתת שימוע לעובד, לפני שנוקטים פעולה העשויה לפגוע בו ובזכויותיו.

יש לכלול בתקנון שירות עובדי הוראה נוהל המחייב בדיקה יסודית של עובדות.3וקבלת תגובת מורה - לפני החלטה על העברתו לבית ספר אחר.

תלונות.4 ולנציב לוועדה להמציא מתבקש והספורט התרבות החינוך, שר הציבור את הנהלים החדשים שנקבעו בנושא עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

31.3.96.)

דרישת תשלום עבור מידע על זכות ערעור:9תלונה מס'


הוועדה מאמצת את קביעת נציב תלונות הציבור, כי אין להתייחס לבקשתו.1 של נבחן לקבל מידע על הפרש ההערכות של שני בודקים כאל הערעור עצמו

ולגבות בגין זה אגרה.

יש לנבחן בבחינות בגרות זכות לדעת ללא תשלום אם ההפרש בין הערכות.2 נקודות, וזאת כדי לאפשר לו לשקול אם להגיש10הבודקים הוא מעל או מתחת ל-

ערעור.

107

החינוך,.3 במשרד הבחינות אגף מנהל הודעת את לפניה רשמה הוועדה התרבות והספורט שהמשרד פועל לתיקון התקנון בהתאם לקביעת נציב תלונות

הציבור ומבקשת שיומצא לה התקנון החדש.

שר החינוך, התרבות והספורט מתבקש לדווח לוועדה ולנציב תלונות הציבור.4(.31.3.96על יישום ההצעות והסיכומים עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

הכרה בתעודות של מכונים פדגוגיים:10תלונה מס' בברית המועצות


הוועדה סבורה שתארים אקדמאיים צריכים להיקבע רק על פי קריטריונים.1קבועים ולא לפי שיטת מחוות.

הוועדה סבורה כי כאשר נדחה מועד ליישום החלטה מסוימת הנוגעת לאנשים.2הניתנים לאיתור, על המשרד להודיע להם על כך מיוזמתו.

תמיכה הולמת למוסד חינוכי לילדי מצוקה:11תלונה מס'


תמיכה כספית יש להעניק על פי שיקולים שוויוניים וענייניים. לכן יש ליצור.1אמות מידה אחידות באשר לתקצוב החזקת ילדים במוסדות.

תמיכות.2 למתן קריטריונים הוכנו שטרם מכך רוח מורת מביעה הוועדה למוסדות, כמו המוסד שבו מדובר.

שר החינוך, התרבות והספורט מתבקש לקבוע את הקריטריונים ולהמציאם.3(.31.3.96לוועדה ולנציב תלונות הציבור עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

משרד המשפטים

חיוב בכפל אגרת נוטריון והשמטת שמו של:12תלונה מס' נוטריון מרשימת הנוטריונים


108


הוועדה מאמצת את קביעת נציב תלונות הציבור כי כל עוד עורך דין רשאי על.1 פי החוק לשמש נוטריון - גם אם לא שילם את האגרה במועד - יש לכלול אותו

ברשימת הנוטריונים.

109

נציב תלונות.2 כי משרד המשפטים אימץ את קביעת הוועדה רשמה לפניה הציבור ופעל על פיה.

משרד הפנים

עיכוב בלתי סביר במתן דרכונים13תלונה מס':


הוועדה רואה בחומרה את הטרדתם של הנזקקים לשרות ציבורי והרצתם.1הלוך ושוב שלא לצורך.

הישראלית.2 הקונסוליה עובדת של התנהגותה את בחומרה רואה הוועדה בפריז, שדרך פעולתה שהתבטאה באי עדכון בזמן אמת של רישום נתונים, היא שגרמה לטעות שבעקבותיה נמנעה מהמתלוננים קבלת דרכונים למשך חודשים

ארוכים.

הוועדה רשמה לפניה כי משרד הפנים אימץ את החלטות הנציב במקרה זה..3

הוועדה פונה למשרד הפנים ולמשרד החוץ לנקוט את כל המאמצים על מנת.4למנוע הישנות מקרים כגון זה.

שר החוץ מתבקש לדווח לוועדה ולנציב תלונות הציבור על יישום הסיכומים.5(.31.3.96וההצעות עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

רשויות מקומיות

החזר ארנונה ששולמה ביתר:14תלונה מס'


להודיע.1 העירייה על כי הציבור תלונות נציב עמדת את מאמצת הוועדה זו קיימת, בדרכים לתושבי העיר על זכותם להגיש השגה וערר כל אימת שזכות

ובמועדים הקבועים בחוק.

לדעת הוועדה אין להתנות את הטיפול בהשגה על חיוב בארנונה בכך שיומצא.2 אישור של מודד מוסמך בדבר שטח הדירה, נשוא ההשגה, שכן אין לדרישה כזאת

סימוכין בדין.

110


יש לקבוע נהלים להגשת השגה, ולציין בהם אילו מסמכים על האזרח לצרף.3בעת הגשת ההשגה.

יש להסדיר את נושא המדידה בחוק..4

לדעת הוועדה אם השגה או ערר נמצאו מוצדקים יש להחזיר לא רק את.5 המס ששולם ביתר בשנה מושא אותו דיון אלא גם מספר שנים למפרע כמקובל

בהחזרי מסים אחרים.

הוועדה רשמה לפניה בסיפוק כי ראש העיר גבעתיים הודיע, אם כי באיחור,.6שהעירייה מקבלת את קביעת נציב תלונות הציבור וכי תפעל על פיה.

תלונות.7 ולנציב לוועדה לדווח מתבקשים גבעתיים העיר וראש הפנים שר (.31.3.96הציבור על יישום הסיכומים וההצעות עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

פטור מארנונה למוסד חינוך פנימייתי:15תלונה מס'


הוועדה סומכת ידיה על קביעת נציב תלונות הציבור כי לא ניתן לדון בפרשנות.1)פיטורין(, הממשלה ומסי העירייה מסי בפקודת האמור של ,1938משפטית

במסגרת ההליכים הקבועים בחוק הרשויות המקומיות )ערר על קביעת ארנונה.1976כללית(, התשל"ו-

לדעת הועדה, מנהל הארנונה שגה כאשר סבר שיש לו סמכות לדון בהשגה, שכןאין מדובר בטענה המתייחסת לטעות בציון סוג הנכס, גודלו או השימוש בו.

הוועדה מאמצת את מסקנת נציב תלונות הציבור, כי יש לראות במבנים בהם.2 גר צוות המוסד, חלק ממבני בית הספר ולהעניק פטור מארנונה לא רק בגין מבני המגורים של התלמידות אלא גם בגין מגורי הצוות, וכי על המועצה להחזיר למוסד

ואילך.1992את המסים ששולמו ביתר משנת

שר הפנים והמועצה האזורית מנשה מתבקשים לדווח לוועדה ולנציב תלונות.3( התשנ"ו בניסן י"א א', ליום עד הוועדה31.3.96הציבור הצעות יישום על )

וסיכומיה.

פעילות רשות מקומית למטרה פוליטית:17תלונה מס'


למועצה.1 לה אל לפיה הציבור תלונות נציב קביעת הוועדה מאמצת את לעסוק אלא בתפקידים שהוטלו עליה על פי דין.

111

מאבק פוליטי נגד האוטונומיה בתור שכזה אינו נמנה עם תפקידיה כאמור, וממילא ניהול קרן לשם מימון מאבק פוליטי אינו בגדר סמכותה. הוא הדין גם אם התקבלו

הכספים למימון הקרן על בסיס וולונטרי.

יש.2 ולכן כזו נוכח האמור אין מקום לעצם קיומה של קרן למימון פעילות לבטלה.

שר הפנים מתבקש לדווח לוועדה ולנציב תלונות הציבור על יישום הסיכומים.3(.31.3.96וההצעות עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

מימון שיעורים שמעבר לתכנית הלימודים:18תלונה מס' הרגילה


הוועדה מאמצת את מסקנות נציב תלונות הציבור כי לא היה מקום לחייב את.1 ההורה בתשלום עבור שעות העשרה מבלי שנתקבלה הסכמתו לכך; ומששולבובשעות ישתתף שבנו הוא זכאי הרגילה, הלימודים בתכנית ההעשרה שעות

ההעשרה בלא תשלום.

)כגון.2 הרגילה הלימודים תכנית במסגרת ההעשרה שעות שולבו אילולא בשעות אחה"צ( היתה עומדת להורה הברירה לשלם ולאפשר בכך לבנו להשתתף

בהן או לא לשלם בלא זכות השתתפות.

הוועדה רשמה לפניה כי משרד החינוך, התרבות והספורט והמועצה אימצו.3החינוך בחוק האמור פי על יפעלו הם וכי הציבור תלונות נציב קביעת את של משרד החינוך, הכללי וחוזרי המנהל פיו על הממלכתי, התקנות שהותקנו

התרבות והספורט בעניין.

הליכי פיטורים ללא סמכות על רקע: 19תלונה מס' עבירות משמעת


הוועדה מאמצת את עמדת נציב תלונות הציבור לפיה אין לפטר עובד רשות.1דין למשמעת כפי דין של בית מקומית בשל עבירת משמעת, אלא על פי פסק

שמחייב החוק.

הוועדה מציינת בחיוב את נכונותה של העירייה למלא אחר קביעותיו של נציב.2תלונות הציבור ללא שהות וללא עוררין.

שר הפנים מתבקש להביא לידיעת ראשי הרשויות המקומיות את הקביעה.3

112


הנ"ל.

שר הפנים מתבקש לדווח לוועדה ולנציב תלונות הציבור על ביצוע ההצעות.4(.31.3.96והסיכומים עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

113


הפסקת מימונו של שיקום מקצועי לנכה: 20תלונה מס'


הוועדה סבורה שאין לראות בסיום הלימודים גרידא, אפילו הם מומנו על ידי.1הנכה את ההופכת כעובדה לשיקום, תכנית במסגרת לאומי לביטוח המוסד

כמשוקם כל עוד לא נקלט בעבודה במסגרת המקצוע אותו למד.

נראה לוועדה שיש להוסיף בחוק הביטוח הלאומי או בתקנותיו תיקון, לפיו.2תוקם ועדת עררים שאליה יוכל לפנות מי שרואה את עצמו נפגע בנושאי שיקום.

הוועדה רושמת לפניה כי המוסד לביטוח לאומי קיבל את קביעתו של נציב.3תלונות הציבור במקרה זה ופעל על פיה.

המוסד לביטוח לאומי מתבקש לדווח לוועדה ולנציב תלונות הציבור על יישום.4(.31.3.96ההצעה עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

רשות הדואר

פיטורים שלא כדין:21תלונה מס'


הוועדה רואה בחומרה מרובה את העובדה כי מניעים בלתי ענייניים הביאו.1לפיטוריו של עובד.

הוועדה רושמת לפניה שרשות הדואר פעלה על פי הצבעתה של נציב תלונות.2הציבור.

כגון.3 עובדים ארעיים בדרכים שונות, רואה בחומרה רבה העסקת הוועדה באמצעות עמותות או קרנות, וזאת במטרה למנוע מהם רכישת זכויות ומעמד מוגן.

שרת העבודה ונציב שירות המדינה מתבקשים לדווח לוועדה ולנציב תלונות.4(.31.3.96הציבור על יישום הסיכומים וההצעות עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

114


שירות התעסוקה

המשך ניכוי מס אחיד ממשכורת עובד שחדל:22תלונה מס' להיות חבר קופ"ח


הוועדה רואה בחומרה רבה את העובדה ששירות התעסוקה לא הפסיק את.1 ניכוי המס-האחיד ממשכורתה של העובדת, למרות שביקשה להפסיקו בשל כך

שעברה לקופת חולים אחרת.

בהסכמתו,.2 שלא עובד, של משכרו סכומים ניכוי בחומרה רואה הוועדה להוציא את אלה המפורטים בחוק הגנת השכר.

שרת העבודה והרווחה מתבקשת לדווח לוועדה ולנציב תלונות הציבור על.3(.31.3.96יישום הסיכום וההצעה עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

חברת החשמל לישראל בע"מ

זכותו של משתתף במכרז לעיין בהצעת הזוכה:23תלונה


הוועדה מאמצת את קביעת נציב תלונות הציבור המתבססת על הפסיקה ועל.1 חוק חובת המכרזים והתקנות שהותקנו על פיו, לפיה מסמכים שנתקבלו בידי רשות ציבורית במסגרת מכרז שפורסם על ידה תוך שימוש בסמכות שהוענקה לה עפ"י דין, צריכים כרגיל להיות גלויים ופתוחים בפני משתתפי המכרז - חוץ ממסמכים

שמכוח הוראה חקוקה הינם חסויים בפני העיון.

הוועדה מאמצת את דעת נציב תלונות הציבור כי על חברת החשמל מוטלת.2החובה לקיים מכרז עפ"י העקרונות המחייבים של פומביות, תחרות הוגנת ושוויון.

כי הימנעותה של חברת החשמל מלגלות את מחיר.3 לכן, הוועדה סבורה, ההצעה הזוכה, מהווה הפרת חובתה לקיים מכרז הוגן ותקין.

הוועדה רושמת לפניה כי חברת החשמל קיבלה את הצבעת נציב תלונות.4הציבור והתחייבה לנהוג על פיה כעקרון - ולא אך ורק לגבי המקרה שנדון.

115

אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ

טיפול חסר רגישות בעניינו של אדם שהיה :24תלונה מס' במצב של מצוקה


הוועדה מאמצת את קביעת נציב תלונות הציבור כי החלטת האחראים שלא.1 לבוא לקראת המתלוננים בטיפול מיוחד, כדי לאפשר להם לעלות למטוס על מנת

לחלוק כבוד אחרון לאביהם, היתה החלטה אומללה וחסרת רגישות.

הוועדה רושמת לפניה כי חברת "אל על" קיבלה ויישמה את המלצת הנציב:.2 הוציאה חוזר על מנת למנוע הישנות המקרה והנחתה את צוות עובדיה לגלות יתר

תשומת לב ונכונות לסייע לנוסעים - בפרט בעתות מצוקה.

האגודה להתנדבות בע"ם

השתתפות בשכר לימוד של מתנדבות בעת:25תלונה מס' שירותן


הוועדה מאמצת את קביעת נציב תלונות הציבור כי לצורך השתתפות במימון.1 לימודים אין הבדל בין מתנדבת המשרתת בקיבוץ לבין מתנדבת בגוף או מוסד אחר

וכי דין אחד לכולן.

על האגודה להתנדבות בעם לדאוג שהסדרי המימון בינה לבין גופים בהם.2משרתות מתנדבות, יבטיחו יחס שווה כלפי כלל המתנדבות.

הוועדה רושמת לפניה כי האגודה קיבלה את החלטת הנציב ופועלת על פי.3הנחיותיה.

האגודה להתנדבות בעם מתבקשת להמציא לוועדה ולנציב תלונות הציבור,.4את ההנחיות החדשות למתנדבות לשירות לאומי עד ליום א', י"א בניסן התשנ"ו )

31.3.96.)

116


1טבלה

התפלגות התלונות לפי הגופים השונים בשנת התשנ"ה(6.9.1994 - 24.9.1995)

נסתיים הטיפול בשנת הדו"ח)כולל תלונות שנתקבלו קודם לכן(

נתקבלו בשנתהדו"ח

נושאים שנמצאומוצדקי

ם

נושאים שהוכרעו

לגופושל עניין

מספרהנושאים

מספרהתלונות

1ס"הנושאים

ס"ה הגוףתלונות

משרד ראש הממשלה210212112132משרד האוצר200472582531488447

מס הכנסה64128139126147131מס רכוש וקרן פיצויים2599109949684מס שבח מקרקעין133035333734מכס ומס ערך מוסף275874656761

נציבות שירות המדינה31623223229הלשכה לשיקום נכים315476745151המשרד לאיכות הסביבה193133333734

משרד האנרגיה והתשתית5799442משרד הבטחון 41107161145147134

אגף השיקום33881151009284צה"ל1753207200197194משרד הבינוי והשיכון86207267259304296משרד הבריאות37139175159228212המשרד לענייני דתות2865119114120115

בתי הדין הרבניים2928273633משרד החוץ92026241715

התרבות65136197187165157 החינוך משרד והספורט

ופיתוח31031273029 החקלאות משרד הכפר

משרד המדע והאמנויות14455-2משרד המשפטים70165352333352332

הנהלת בתי המשפט925115108115111 לשכות ההוצאה לפועל18501141081081012משרד העובדה והרווחה37118228211200186

עבודה123057535652רווחה82743403836

שירות התעסוקה1241918484772משרד המשטרה122453841743731650

משטרת ישראל110388722644648579 שירות בתי הסוהר1265118988371משרד הפנים62167295273236218המשרד לקליטת העלייה891932222031481352משרד התחבורה51147179157184164

אגף הרישוי357989749377משרד התיירות1814132218

117

שונים בשנת התשנ"הההתפלגות התלונות לפי הגופים ( )המשך(24.9.1995 - 6.9.1994)


בשנת נתקבלו הדו"ח

נושאים שנמצאומוצדקי

ם

נושאים שהוכרעו

לגופושל עניין

מספרהנושאים

מספרהתלונות

1ס"הנושאים

ס"ה הגוףתלונות

משרד התעשייה והמסחר81527243330משרד התקשורת72434312625

55121195171224200בזק, החברה הישראלית

לתקשורת בע"מרשות הדואר3048817111295בנק ישראל226476675347

המוסד לביטוח לאומי100295504464511461מינהל מקרקעי ישראל37195295282186173רשות השידור5389141140121120

3רשויות מקומיות4151,0292,0271,8391,8021,627עיריית ירושלים35881561451771572249111817

662

10

100134

34305411151121

151190

74885649392637

137175

69775346352535

133113

64655346403736

121103

58555143373532

עיריית תל אביב יפועיריית חיפה

עיריית רמת גןעיריית בני ברק

עיריית פתח תקוהעיריית נתניהעיריית חולון

עיריית ראשון לציוןעיריית באר שבע

עיריית חיפה49134190175113103עיריית רמת גן113474696458עיריית בני ברק183088776555עיריית פתח תקוה175456535351

עיריית נתניה61149464643עיריית חולון61539354037עיריית ראשון לציון21126253735

עיריית באר שבע102137353632אחרות2395311,1611,0421,0389353גופים אחרים131409623573804733

עמידר20759789234210

73170618371 קופת חולים של ההסתדרות

הכלליתחברת החשמל145161537464

לשכת עורכי הדין63143415149אחרים84221352329353333

8111,0591,053916913גופים שלא ניתן לברר

4תלונות עליהםס"ה1,8104,8099,0258,3618,4157,782

בחלק מן התלונות נכללים לעיתים יותר מנושא אחד לטיפול.1

118


נתונים מפורטים הובאו רק על היחידות שעליהן נסבו תלונות במיוחד.2 תלונות או יותר.30נמסרים נתונים על רשויות מקומיות וגופים אחרים, שעליהם נתקבלו 3 בחלק מהתלונות, מפאת העניין שבהן, היה בירור באמצעות הרשויות.4

הממונות על התחומים שאליהם התייחסו.

119

2טבלה

התפלגות התלונות לפי נושאים עיקריים בשנת התשנ"ה(6.9.1994 - 24.9.1995)1


נתקבלו בשנת הדו"ח

נמצאומוצדקים

הוכרעולגופו

הנושאס"השל עניין

א. שירותי רווחה4221,1901,7801,958. דיור ושיכון1814506056801

הטבת תנאי דיור26628084ליקויים בבנייה254574122משכנתאות ומחירי דירות156790101דיור לעולים66143162134זכאות לפי קרטריונים207090116. רווחה281492231992. חינוך361011612283שכר לימוד12254038

השכלה גבוהה6213440הכשרה מקצועית6293832

. ענייני נכים691953012524. ביטוח לאומי761833023625. בריאות )בתי חולים ועוד(321121882376

ב. שירותי רשויות מקומיות2445051,004895מפגעים ומטרדים83150273280היתרי בנייה59148345293וסילוק3259108102 מדרכות כבישים,

אשפהרישוי לעסקים ורוכלות10305739

24448260 קנסות על העמדת רכב וחנייתובניגוד לחוקי העזר העירוניים

ג. מתן שירות לציבור3396971,0611,070אי מתן תשובה לפניות164325478466

התנהגות עובדי ציבור83165265279ענייני מרשם אוכלוסין25519093ד. שירותי טלפון ודואר63132241281התקנת טלפונים ושירותי תיקון19314736חשבונות וזיכויים1553109128שירותי דואר21376589

ה. מסים ואגרות224596827756. מס הכנסה3781881021. מס רכוש178696732. מכס112534273. מס ערך מוסף122125274

. מס שבח מקרקעין72619185. אגרות רדיו וטלוויזיה51861251026

120


121

התפלגות התלונות לפי נושאים עיקריים בשנת התשנ"ה)המשך( 1(24.9.1995 - 6.9.1994)


נתקבלובשנתהדו"ח

נמצאומוצדקים

הוכרעולגופו

הנושאס"השל עניין

63223389352. מסים ואגרות ברשויות7

המקומיותאגרת מים20548884ארנונה35126221204

ו. זכויות עובדים ותעסוקה112331651583משכורת ושכר184710796פיטורים ופיצויי פיטורים1446113103וקבלת1550107117 מכרזים סדרי

עובדיםגימלאות וקיצבאות11305036

ז. שונות4061,3583,4612,872. משטרה793255995451

טיפול בתלונות958144171

2769157101 התנהגות שוטרים ומעצר

שואעבירות תעבורה35166246231. תחבורה 451411751982תחבורה ציבורית13577462מקרקעין26711581253 רכישת .

והפקעתם. דמי חכירה ודמי הסכמה12135166584

. רישוי כלי יריה942725052ס"ה1,8104,8099,0258,415

המשנה1 ולכותרות העיקריים הנושאים לכותרות שמתחת בפירוט המופיעים המספרים, נסבו שעליהם עיקריים, לעניינים מתייחסים תת-הנושאים, את המגדירות הממוספרות, התלונות. חלק מהתלונות בכל נושא או תת-נושא מתייחס לעניינים,שלא ניתן לצרפם לפי קבוצות משמעותיות, ומשום כך הם לא נכללו בטבלה. המספרים המופיעים מול הכותרות

אינם זהים איפוא עם סיכום המספרים שמתחתיהן. יותר ממספר התלונות2 זו, הוא גדול המספר הכולל של נושאי התלונות, המופיע בטבלה

שהתקבלו, משום שרבים ממכתבי התלונות נוגעים לשני נושאים או יותר.

122

דוח שנתי 23 של - mevaker.gov.il · web viewבג"צ/90 1604-1601 שליט ואח'...

Documents