השימועים הציבוריים – צוות בריאות – וועדת יונה/ספיבק לצדק חברתי

, ועדת הבריאות16/08פרוטוקול דיון במאהל רוטשילד-

פתיחה, רמי אדוט, חבר ועדת הבריאות.

איש במהלך הערב):15-30תגובות והערות מהקהל (נכחו בין

.קשיים של מי שנאלצים לשלם מכיסם עבור רפואת שיניים, ואישפוז סיעודי

מטפלת בריפוי בעיסוק שהתריעה על הכשלים בטיפול מאז שעבר למשרד החינוך – פחות שעות פרטניות לילד, המתנה ארוכה הגורמת לכך שמצב שהיה ניתן לשיפור מתדרדר, ועוד.

הרופא בתפקוד על באופן שמקשה בפרטית עירוב הרפואה הציבורית על רופא שקבל היומיומי

השוליים אל נדחקים הנפש בריאות בתחום לטיפול הזקוקים כיצד פסיכיאטר שהסביר ונזנחים – בריאות הנפש אינה כלולה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, והרפורמה – שהדעות לגביה חלוקות – טרם יושמה. לדוגמא: מרפאה בבית חולים ציבורי – איכילוב, האמורה לטפל בנפגעות/י תקיפה מינית עמוסה כל כך עד שההמתנה מגיעה לכדי שנה. ההשלכות

על נפגעות אלו ואחרות הנזקקות לטיפול מיידי, ברורות.

,היו בקרב הקהל שסברו שיש להתנות את הזכות לבריאות בתרומה למדינה – שירות צבאי עבודה ועוד. ואולם אלו היו מעטים ורוב רובם של המאזינים ראו בה זכות שאינה תלויה

בדבר ברוח החוק עצמו המפריד בין החובה לשלם ובין הזכות לקבל שירות רפואי.

, ועדת הבריאות24/08פרוטוקול דיון במאהל אשדוד-

פתיחה: רמי אדוט, חבר ועדת הבריאות.

אנשים):10תגובות והערות מהקהל (כ-

שלושה מבין מחוסרי הדיור שדיברו על קשיים שבהם נתקלו, בעיקר סיפור קשה-שנייםנכחו של היזקקות לטיפול סיעודי ואי קבלתו.

הרוב המוחלט של המשתתפים הביע הסכמה על עקרונות מסמך הבסיס של ועדת הבריאות בעד הביעה תמיכתה (נגד הפרטה וערבוב ציבורי פרטי וכדומה). משתתפת אחת (רוקחת

שר"פ, בעד שמעשנים ישלמו יותר ביטוח ועוד. מה שהכי מפריע זו איכות כח האדם הרפואי באשדוד. התחושה מאד קשה שמגיעים לשם

רופאים לא טובים ולא ברור עם מי מדברים ומי בכלל יכול לשנות את המצב ומייגע. קשישים,אי זמינות מנגנוני הזמנת תורים של הקופות - המענה הקולי מאד ארכ

במיוחד דוברי שפות שאינן במענה מתקשים להתמודד עם המערכת המתוחכמת והקשתהבחירות ובסוף מתייאשים. יש צורך דחוף במענה יותר ידידותי ואנושי.

סיכום הערות, תגובות ושאלות שעלו במפגש עם באי מאהל ב"ש 22/08/11וועדת הבריאות המייעצת למטה המאבק החברתי-

חברי ועדה שנכחו במפגש: פרופ' נדב דוידוביץ, ד"ר אסי סיקורל, הייג'ר אבו-שארב, רחל פרץ, שלומיתאבני.

פתיחה: נציגי הועדה הציבו עצמם; פרופ' דודידוביץ פתח והציג את עיקרי המסמך שגיבשה הועדה כביס לדיון ציבורי- תיאור המצב הקיים היום בהתייחס לבריאות ושירותי בריאות, כשלים ומתווה

לפתרונות/דרישות.

איש). 50 ל- 40 הערות מהקהל (נכחו בין

שרית: דיברת על תוצאות בריאות טובות פחות בדרום אבל דווקא מבחינת בריאות הנפש נראה לישהמצב פחות טוב במרכז. חלק מזה קשור בעניין של סולידאריות, של תחושה של לבד.

גדי: מתרחשת שביתת רופאים, שלא ברור איפה עומדת נשמח שתעדכנו. רוצה לציין ניגודים בתוך מאבק רופאים- למשל הפיצול בין המתמחים לכל היתר. תומך במאבק כי לא יתכן שנקבל טיפול ממישהו

שעות על הרגליים, מנהג משאית דרושים שלא יהיה על הכביש אחרי זמן מסוים. רוצה לציין24שעומד כי אמנם הדרישה לשעון נוכחות היא של האוצר אבל אינטרס של כולנו- רופאים מקבלים בפרטי תוך

הישענות על שמם הציבורי כמנהלי מחלקות. צריך להדגיש שאנחנו מרגישים שמפקירים את הרפואההציבורית.

: תמוה שהר"י מפגינה לחוד מהמתמחים. תמוה גם שמהאבק הזה של הרופאים נפרד מהמאבק3דובר הברתי הכולל- למה לא לתת שכם אחד לשני? דבר שני- צריך להילחם על כך שילדים לא ילכו רעבים

לבי"ס, בתקופת הצנע היה לכל ילד ארוחה בבי"ס. חשוב להתייחס גם לתזונה בבית הספר.

בקרב בדואים, לפעמים אני מתענה שחולה אומר לי לעזור3ד"ר יונס אבו-רביעה: תמותת תינוקות פי לו לבחור בתרופה הכי זולה. לפעמים אני נאלץ למצוא תרופות עבור חולים שאין להם כסף לרכוש

אותם. טיפות חלב בישובי הקבע טובים אפילו לא פחות מהקיבוצים אבל בכפרים הבלתי מוכרים יש שעות6בעיה רצינית. בנוסף- יש בעיה רצינית במיון של סורוקה בגלל מחסור בכ"א- לפעמים ממתינים

עד לטיפול.

אורן: המטרות שאתם מציגים נראות לי מצוינות. אבל אני שומע מה צריך לעשות ולא איך. יש כאן המון אינטרסים כבדים. האם אנחנו יודעים מי האויבים? מי הגופים הפיננסים הפוליטיים שעומדים מולם? מה

בדיוק צריך לעשות כדי להשיג את השינוי?

: אני מכיר את ישראל מאז קומה. אני זוכר שבריאות הייתה אחרת. יצרנו מערכת בריאות טובה6דובר שהולכת ומתדרדרת בגלל ההפרטה. חשוב מאוד גם דגש על רפואה מונעת.

אולגה: יש עוד בעיות חוץ ממחסור ברופאים. צריך להתאסף יחד כולם למצוא פתרון משותף.כשחושבים יחד אז לא יכול להיות שטועים.

שנים מנהלת את עמותת אחוזת נגב לצדק חברתי באופקים. אנחנו כבר שנים5איציק קריספל: כבר מתסיסים את השטח מלמטה והמחאה היא תוצאה של זה. יש מה לעשות ואנחנו צריכים אתכם. המה

הוא הכי חשוב שיהיה לנו ברור כי האיך יתברר בהמשך ברגע שיהיה ברור מה. רוצה לספר שאני נאבק כבר שנים על מוקד לילה באופקים. לא מזמן עליתי לשידור בגל"צ עם ד"ר גוברמן ממשרד הבריאות

ואחרי דיון ארוך שבו הוא ניסה להתקיל אותי עם נתונים אבל אני באתי מוכן הוא פשוט שאל כמה אנשים יש באופקים וכשעניתי לו הוא אמר שזה פשוט לא כלכלי. רבותי, אנחנו לא כלכליים למדינה!

שנים פחות ממישהו במרכז? אנחנו צריכים אתכם, יש מה לעשות, חשוב לבנות8למה אני צריך לחיות כוח ומאסה של אנשים, חשוב להיות בתקשורת.

: הנושא של זיהום סביבתי חשוב מאוד. יש עלייה במחלות הריאה בנגב. נשמח לשמוע לכך8דובר התייחסות.

נור אל עוקבי: רמת חובב היא אסון- אלפי אנשים גרים בסמיכות לה וצריך לאפשר להם לעבור משם.הערבים בדואים איתכם במאבק הזה.

: צריך למצוא את הדרך לשלם לרופאים בזמן שאנחנו בריאים ולא כשאנחנו חולים. צריך לשלם10דובר משכורת קבועה מראש שלא ליצור אינטרס שלהם למכור עוד ועוד תרופות.

איציק: אני רוקח. חשובה מאוד הסולידאריות החברתית. רק ביחד נוכל להזיז דברים.

מילה: אני מסנגור קהילתי. לפני הדרישות- אם כל אחד היה מסתכל על עצמו ושואל איפה אני כאדםיכול להשפיע על המערכת לטובה, כל אחד היה גם מוצא מה הוא עושה לא בסדר.

: רציתי להתייחס לעניין ה"מה" מול ה"איך". רציתי לדבר בשבחה של המערכת הציבורית12דובר והרופאים. אז מה שיש ואנחנו אוהבים אנחנו יודעים ודורשים. לכל אחד יש זכות לבוא ולהגיד מה חסר

או לא מספיק בקהילה שלו, בישוב, בבית החולים שלו.

דפנה: מהי הדרך הטובה ביותר לעשות את זה? האם בתקשורת? האם בעזרה אחד לשני? איך מגיעים למצב שאנשים יקבלו את מה שמגיע להם? לא ברור ואשמח לשמוע התייחסות. הערת אגב- יש עוד

מקומות בעולם שאינם ארה"ב שיש בהם מערכת רווחה לתפארת. לא תמיד ארה"ב צריכה להיותהשאיפה.

יובב: אני מדרור ישראל. אנחנו יודעים שגם כאשר יש תקצוב עודף לקופ"ח להשקעה בפריפריה אז בגלל שהכסף לא צבוע הוא מושקע במרכז. לגבי רפואת לילה וטיפות חלב בישובים- מה ההמלצות שלכם?

ומה לדעתכם נקודת הלחץ המרכזית שתוביל לשינוי משמעותי של חיזוק הרפואה הציבורית?

מוריס: מה שמשותף לדברים שעלו כאן הוא שכולנו דנים בסימפטומים ולא שורש הבעיה. הכול נובע מהחינוך שלנו והאופן שבו אנחנו מתחנכים- שורש הבעיה הוא בסולידאריות החברתית בינינו. יש בעיה

בעיות. 10מסוימת אז סותמים לנו את הפה ואז צצות עוד

17/09/11שימוע ציבורי ברהט –

נציגות מועדות הבריאות: ד"ר ניהאיה דאוד, הייג'ר אבו-שארב.דיווח מאת ניהאיה דאוד:

המחאה נכחה בשימוע והיו נציגים מועדות מקצועיות שונות. מנהיגות עיריית רהט אירחה את האירוע.

נכחו ראשי מועצות של כפרים שונים, ראש הועד לכפרים בלתי מוכרים, מועצת אבו בסמה (בדרך

נכחה אף אישה בדווית חוץ להכרה) פעילים מארגונים חברתיים שונים ואנשי אקדמיה בדווים (לאמהייג'ר למרות שיש ארגוני נשים וארגונים חברתיים שונים בהנהגה של נשים).

בקרב ועדות ומנהיגות המחאה הייתה אהדה גדולה לדברים שהעלתה הנציגות הבדווית והייתה הסכמה

המצב של הבדווים הוא ביטוי של הדרה חברתית כלכלית של הפריפריה ושל מדיניות מכוונת של כיאפליה של שנים.

הנוכחים חיפשו את המשותף ואיפה ניתן לעבוד יחד על מנת לסגור את הפערים ולשפר את המצב של עלה שיח חזק של זכויות אזרחיות בסיסיות והדוברים הצביעו על הפער בין האוכלוסייה הבדווית.

הדרישות שעולות מהניירות השונים של המחאה החברתית לבין הצרכים הבסיסיים של הבדווים.

בנוגע לישובים הבלתי מוכרים, עלה הצורך בהכרה בזכותם על האדמות שלהם, זכויות בסיסיות כמוחיבור לחשמל למים, להזדמנויות שוות בחינוך, השכלה, בריאות, דיור ותעסוקה.

הייתה הסכמה בשני הצדדים שצריך להוסיף את הדרישות של החברה הבדווית והחברה הערבית

כנספח מיוחד בועדות השונות.

ניהאיה השלימה דברים בקשר לחשיבות הכלת בנוגע לבריאות היג'ר את הנייר של ועדת הבריאות. את הכוונה של הועדה הזכרתי בלתי נפרד ממנה). דרישות ייחודיות לחברה הערבית והבדווית (כחלק

שלנו להתכנס לדיון מיוחד בסוגיות אלה.

פרוטוקול שימוע ציבורי מכללה חברתית כלכלית מכללה אקדמית יפו14/09/11

נוכחים: ד"ר עמר שגיא, פרופ' אלי שמיר, לילך טל-ניר, נלי גלוזמן, אירנה לוקצקי, שני גרנות, דליהזק"ש, חברי ועדה- גבי בן-נון, רמי אדוט, שלומית אבני.

סבב הכרות-

הבהרות לגבי הדיון, כיצד מתוכנים הליכי שיתוף ציבור של ועדת הבריאות-

פרוטוקול:

הערה נלי: אנשי התנועה האקולוגית לא ממש מוצאים עצמם אז אנחנו מנסים בכל ועדה אבל רצינולבקש להקים ועדה לנושאי איכות הסביבה.

הערה שני: אם תוכלו להבהיר בבקשה מה המטרה של הועדות האלה, לאן הדרישות הולכות? על מהאמורות להשפיע?

גבי: אין לנו הרי מנדט רשמי אבל הרעיון הוא שהדרישות יפורסמו בתקושרת, שישפיע על מפלגות ועלהשיח.

אלי: בגרסה מוקדמת היה מיזוג כל שירותי הרפואה בסל השירותים של הקופות ועיגונן בחוק (תוספת שנייה). זה לא נכנס בתקציר החדש. זה אחד הקשיים בשנים האחרונות- למשל השיניים והגריאטריה

והנפש כולם תחת מ.הבריאות ולא קופות חולים. יש למשל עכשיו מלחמה על בריאות הנפש והתנגדותחזקה שיכנס לסל הקופות, איגוד הפסיכולוגים ושלי יחימוביץ שקוראים לזה הפרטה.

שני: מדוע הם מתנגדים להכנסה לסל הקופות?

אלי: יש שוק פרטי מאוד חזק, שני בגודלו לרפואת השיניים, ויש בלבול – קוראים לזה הפרטה וזה אנטי הפרטה. בחוק המקורי כתוב ששירותי בריאות הנפש יכנסו לסל הקופות. שורה תחתונה- שכל שירותי

הבריאות גוף ונפש, יכנסו לסל של הקופות.זה לא הגיוני מבחינה טיפולית שתהיה הפרדה, תורםלסטיגמה ועוד.

שני: אני יכולה להגיד למה זה לא טוב שיהיה בקופ"ח- יש מושלם ומשלים ויש הבדלים בזכאות ביןאנשים.

אלי: אגב במשלים בכלל לא נותנים שירותי בריאות נפש.

דליה: צריך להגיד של צריכה להיות הפרדה בין בעלי משלים לאלה שלא. לגבי המסמך- הוא שיפור גדול 5במערכת הקיימת ולא כ"כ מהפכה. ישאלו שאלה אז מה יעשה? ישפרו המשלים? למשל נקודה

בתקציר- חסר השימוש במושגים של צדק חלוקתי, לא רק פריפריה. הייתי רוצה שתהיה מהפכה של שירותי הבריאות אבל לא שיפור שלהם. למשל בקביעת השירותים- משרד הבריאות יקבע יותר טוב? לא. הציבור יקבע מה טוב. המדיניות, הסלים, התרופות, ההיררכיה תצריך לקבוע עם נציגי של רפואה ובריאות אבל גם הציבור. יש לא רק הפרטה של הרפואה אלא גם מסחור של הרפואה. למשל הנושא של גניבת ביציות זה נושא שעלה והוא תחת הנושא של מסחור. דמוקרטיזציה של הרפואה, שקיפות,

נגישות, שינוי השפה של המסמך.

לילך: פריפריה-מרכז- במקומות אחרים בעולם- האם אנחנו במצב רע יחסית אליהם? האם מדובר בפתרונות שעיקרם הגדלת תקציב? ם לא שמעתי על התייחסות לשכר רופאים. בועדות אחרות

התייחסו לנושאים כאלה, מה דעתכם? אני שומעת שמערכת הבריאות חולה. האם הועדה מתייחסתלשינוי בתוך המערכת שאינם רק תקציביים.

נלה: מערכת הבריאות מתעסקת באנשים חולים. בשביל בריאות אדם צריך מים נקיים, אוויר נקי, מזון מזין, שגדל באדמה בריאה, הוא צורך אושר וקשרים קהילתיים, הוא צריך גם מודעות בסיסית למצבו הגופני ולא להגיע למצב שצריך תרופות מצילות חיים. הוא לא יגיע למערכת הבריאות וזה לא ידרוש

כסף.

לילך: חינוך לבריאות, לאורח חיים בריא.

נלה: חינוך לקיימות, לאקולוגיה, זה כולל הרבה דברים. זה לא דורש כסף, פתרונות פשוטים, בסיסיים, שדורשים פשוט גישה אחרת, שדרושת כסף ומערכות גדולות אלא משהו הרבה יותר קטן. המערכת

יכולה לפחד מזה- לא צריך תעשייה של תרופות.

שני: הסעיף האחרון במסמך מתיחס לזה בדיוק לזה.

אלי: רוצה להתייחס למסחור וצדק חלוקתי. חלק מכל המאבק היה נגד טייקונים והמבנה . אם אנחנו מסתכלים על טייקונים אז זה ראשית כל חברות התרופות, חלק מהפרופסורים הבכירים שדוחפים לרפואה דחופה. חייב להופיע בדוח- רגולציה מאוד ברורה על שירותי הרפואה היקרים שתועלתם

השולית היא נמוכה. למשל מה שהיה בדיון הקודם- האם כל תרופה ציכנס לסל התרופות? התשובה איש100היא לא, זה לא ככה במדינות אחרות. זה הרי מנוגד לצדק חלוקתי- תרופה שתיתן לחיים ל

תיקח משאבים במקום אחר, הכסף לא בלתי מוגבל. האם מוצדק שבפריפריה למשל יהיו כל השירותים הייחודים, כמו השתלות כבד- לא מוצדק. אין סיבה שדברים יקרים יהיו כפילות- יש תחבורה. שקודם כל

שירותי בריאות בסיסיים יהיו נגישים לכל. ספרק הכריזה למשל שלא תיתן אלא תרופות גנריות.

עמר: זה שהמדינה אומרת שהמדינה אומרת שרוצה לתת מהחברה שמייצרת הכי זולה זה בסדר, אבלזה שיש תרופה שאין לה מתחרים- זה סיפור אחר.

אלי: רוב התרופות שנכנסות לסל הן אתיות ולא גנריות. העקרון הוא שצדק חלוקתי ומניעת התייקרותשל רפואה למחירים בלתי סבירים דרושת רגולציה חזקה.

עמר: קודם כל ח' ח' לעבודה. צריך להדגיש את חוק ההסדרים כרעה חולה- זו נקודה מאג'ורית. צריך למצוא משהו ברמה החקיקתית לגבי איך פותרים את הנושא הזה. צריך להכניס את הנושא של תסקירי בריאות. בעבר כשבונים בניין או מרכז חדש אמור להיות נציג בריאות שבא לתת את אינפוט שלו. ברגע

- יש היום סביבתייםHIAשועדה מחוזית מחליטה משהו אז אי אפשר לשנות. הכלי הזה של תסקירים אבל לא של בריאות= חשוב. צריך להיות בחקיקה- ברמה הארצית אבל גם החקיקתית. נקודה נוספת-

שכר הרופאים. הדוח של תכנון כ"א- המשמעות העיקרית בנושא רופאים היתה להגדיל את כמות איש וזה אחרי1000 ל3.4 2008 רופאים לנפש. ב 2.9 ל2025 שתביא אותנו ב950ההכשרות ל-

ירידה דרמטית של כמות הרופאים. אנחנו יוכלים להגיד יותר או פחות לפרירפיה אבל בשורה התחתונה בארץ. דבר נוסף- בריחת רופאים. בנוסף, קופ"ח הפכו להיות2.9 שהיו 70אנחנו חוזרים לשנות ה-

חברות ביטוח בכובע אחד ובכובע אחר היא ספקית שירותים. הסיטואציה הזאת היא רעה חולה ומובילה לבעייתיות מסוימת. לגבי רפואה פרטית- לעשות הפרדה. קופ"ח- צריכה להיות ספק שירותים ובשם

אחר חברת ביטוח.

רמי: אני בא מהארגונים החבתריים. אני רוצה להגיד כמה אני רוצה להתחבר לדברים שנאמרו פה. לגבי החזון- עוד לפני הדרישות והיעדים האינסופים- ניסינו לעשות את זה כאן וכנראה מהתגובות לא עשינו

את זה עד הסוף לגבי הפרספקטיבה של אורח חיים רחב יותר זה לא ממש במרכז הועדה אבל זה בהחלט בא לידי ביטוי בסביבה. לגבי שיתוף הציבור והדמוקרטיזציה- אנחנו מנסים לא רק להגיד אלא

לעשות את זה אבל אני רואה שהמסמך לא בהכרח משקף אץ זה. החזון שכן מאוד מרכזי הוא של הפערים החבתריים בבריאות. המעמד הבינוני- מאבד אמון במערכת הציבור, המעמד הנמוך מאבד

אמון כי המערכת לא נגישה. אנחנו במסמך אמרנו החזרת האמון לציבור דרך הציבוריות של המערכת ונגד מסחור והפרטה, שלפעמים דווקא משרתים כביכול מעמד מסויים, אף כי בפועל מלכודת דבש. יש

כאן בחירה של לדבר על פערים ועוני כציר מרכזי ולא להתמודד עם שאלה סבוכה של ביטוחיםמשלימים. צריך כן לחדד

נקודה של הפרדה ברורה ציבורי פרטי. [זה נבלע ולא מופיע בתקציר]

אלי: קופ"ח מייצגות יותר מכל דבר את רפואת הקהילה ופחות רפואת בתי"ח. אם יאמצו מודל ייחודי לישראל שלא קיים למשל בבריטניה שם הממשלה מנהלת את העניין. החסרון- אם הקופות יהיו רק

מבטחות אז יוציאו מכרזים לגופים פרטיים שיתנו השירות. כבר היום זה קורה אף כי הלב של השירותים בייחוד הרפואה הראשונית- קופ"ח נותנות בעצמן ויש מודל של תחרות לא על מחירים אלה

קופ"ח. אם תעשו משאל מה דעת הציבור על קופ"ח אנשים מרוצים בהשוואה לפני4על שירותים בין . לכן לבוא ולעשות מהפכה כמו שהציע עמר שיהיו גופים מבטחים נפרדים זה בעיתי. 96

עמר: צריך לאפשר שאם אתה עם מכבי משלים ובא לכללית יקבלו אותך עם המשלים.

אלי: זה אפשר לחוקק חוק שהמשלים עובר איתך כשאתה עובר קופה.

גבי: קודם כל אנחנו אומרים דעתנו האישית אבל כל הדברים שלכם יועברו לכל חברי ועדה:

כל שירותי הבריאות צריכים להיות בסל אחד של קופות-

צריך בהחלט להוסיף את הנושא של המסחור, וגם של צדק חלוקתי-

מימון ציבורי זה מהפכני אבל75%שיפור/מהפכה- אני חושב שמה שהצענו משהו דרמטי- -כן נעדכן את השפה.

פריפריה בעולם- זה נכון, לא בכל מקום צריך להיות בדיוק אותו דבר. יש יתרון להתמחות- במקום מסויים ולא שיהי שירות בכל מקום. אבל פריפריה איננה בהכרח ג"ג- אלאסוציוכלכלית למשל ד.ת"א. אנחנו מתכוונים לסוג של אפליה שצריך לתקן אותה.

[רמי- המטה הציבורי לשוויון בבריאות מדבר על תוכנית לאומית לצמצום פערים- זה מודלגרמני, בריטי. ]. צמצופ פערים בכל מיני

בריאות זה לא רק חולימופיע המון אבל אם צריך נוסיף. תשפרי תנאי הדיור, סביבה,- הכנסה, שיפרת בריאות. אם תהיה תוצאה של כל הועדות זה יתרום לבריאות, שיפור

השכלה יותר חשוב לפעמים מעוד רופאים.

הסיפור של חוק הסדרים חותך ועדות ויש ועדה שחותכת את כל הועדות שתתייחס לזה.-

תסקירי הבריאות מופיע במסמך הרחב, לא בתקציר-

לגבי רופאים- זה לא רק רופאים, אלא אחית, מיטות, מרפאות, פרא-רפואיים- כל התשתיות- של מערכת הבריאות כמעט מוקפאות . באחיות המצב עוד יותר גרוע ברופאים. ברופאים

התחלנו גבוה שנים מסוימות גבוה מדי, עם האחיות- אין לנו לאיפה לרדת,

כבועים לקופה: רוב המומחים סוברים שהאפיון שהקופה גם מבטחת וגם מספקת2-שירותים יש יותר יתרונות מחסרונות אבל נעלה לועדה כאופצייה

הפרדה פרטי/ציבורי: התייחסנו די הרבה במסמך. רמי אומר- מי שרוצה לשלם שישלם אבל-מכיסו ובמערכת נפרדת. הנקודה של הערבוב- צריך לחדד נזק של הערבוב במסמך.

לילך: הפרדה בין ציבורי לפרטי: ועדת החינוך אמרו את זה מאוד ברור. כשמדבר על הפרדה בבריאות,הרי מערכת פרטית יושבת על תשתיות ציבוריות.

רמי: אותה אבחנה בחינוך נכונה גם לבריאות

גבי: אם נגדיל השתתפות מדינה ברפואה ציבורית ותהיה רפואה ציבורית טובה איכותית זמינה נגישהאתה מייתר את הרפואה פהטרית.

אלי: לא מספיק חיזוק רפואה ציבורית אלא רגולציה הרבה יותר תקיפה שתמנע שימוש בתשתיות ציבוריות וכל הדברים שזולגים לפרטיקה פרטית. לא מספיק רק גזר אלא גם מקל. למשל האם רופא

יקבל חולים פרטיים במשרדו בבית החולים הציבורי? צריך להיות יותר תקיפים.

ליל: לגבי תחלואה פנימית של מערכת רפואה לא בטוחה שקיבלתי תשובה. דיברתם על הפרטה, אבלמה עוד?

גבי: את בעצם מעלה סוגייה של יעילות המערכת. יש כ"כ הרבה בעיות שם שלא התייחסנו לכל הסוגיות ולא ירדנו לרמה פרטיקולרית של איך לארגן שירות רפואי לחולה. מה שצריך לדאוג זה כללי המשחק

שיבטיחו את הסוגיות הספציפיות יותר. מה שצריך לשפר זה את תפקיד משרד הבריאות כרגולטור עלשל המערכת. משרד הבריאות צריך לעשות רק את זה ולא לספק שירותים.

היה צורך90רמי: אני רוצה להציע קביעה. אני שמעתי את המוסכמה הבאה- שעד סוף שנות ה- האוצר בקביעות חונק את הקופות וכאשר הן מצווחות שהן98בהתיייעלות כלכלית של קופ"ח אבל מ-

חנוקות ונאלצות לגבות יותר כסף זה כלל נכון. האם זה נכון?

גבי: כן. צריך לחדד- יש כאן בסה"כ מערכת לא ראה. מה שנוצר כאן זה שכמות הכסף שהולכת לכל המערכת הולכת ומצטמצמת ואז הקופות צריכות להסתדר. להיות מאוזן זה לא בהכרח אומר יעילות. לא צריך לכסח קופות אבל לשנות את כללי המשחק. מה זה מנגנון עדכון בסעיף ד' בתקציר? שהאוכלוסיה

גדלה ומזדקנת צריך יותר כסף, כסף לשכר רופאים. צריך להזחיר חלק של מימון מדינה למה שהיה. הציבור בינתיים קונה מכיסו.OECDקודם ולממדי ה

אלי: זו בעיה כלל עולמית. הצעירים מקופחים במה שנוגע במשאבי בריאות. זה לא רק קשישים.ושתהליך הזה ימשך- שגם השיח הזה לא יסתיים כאן.

שלומית: רוצה להדגיש כמה נקודות שעלו כאן: לגבי התפיסה- התפיסה היא בהחלט של תנאי החיים ולא רק שירותי בריאות. פערים בבריאות יש בכל הועלם בין מדינות ובתוך מדינות אבל בעולם נעשים

דברים כמו תוכנית לאומית לצמצום פערים ומשם נובעת התפיסה שלנו- כן סביבה, ודמוקרטיזציה. השכלה, דיור וכו', ולא רק עוד רופא. כן יש דגש על רפואה מונעת, קהילתית ראשונית ולא עוד טיפולית

ורק זו שבקצה בבית החולים. לגבי הנושא של דמוקרטיזציה- זה כאילו אינטואטיבי לנו אבל לא נכנס למסמך, לדעתי דורש התייחסות לגבי איך משתפים אנשים בעיצוב, קביעהף ישום ואכיפה של מדיניות

בריאות. דבר אחרון- לא כל ההמלצות הן תקציביות. יש הפרדה בין ציבורי לרטי,ף דגש על רפואהמונעת וראשונית, חלוקת כספים קיימים אחרת (קפיטציה) שאינם בהכרח תקציביים.

ליל: התפלאתי שנרשמו כ"כ מעט אנשים לדיון של הבריאות

עינת: צריך להבהיר מבחינה הסברתית את הקשר בין בריאות לפערים חברתיים כלכליים אחרים, אז זהאולי יחבר עוד אנשים.