זרקור על תופעות בולטות בשוק המט"ח בישראל

שרייבר בנציולסטטיסטיקה למידע החטיבה

ישראל בנק

2010מרץ

גורמים מבנייםלעומת

קצרי גורמים טווח

גורמים גלובלייםלעומת מקומיים

שלטעמים השחקנים\

סקטורים חשיפותיהםו

" ח מט שוק

שוק מבנההמט"ח המקומי

(microstructure)

: " ח המט שוק - מ זוויות 4ניתוח

שונות

גורמים מבנייםלעומת

קצרי גורמים טווח

" ח מט שוק

סביבת שוק המט"ח בישראל - גורמים מבניים:השקעות ישירות החשבון הבסיסי )חשבון שוטף +

נטו(

חוב סביבת שוק המט"ח בישראל - גורמים מבניים:חיצוני נטו

סביבת שוק המט"ח בישראל - גורמים קצרי טווח:(100 = 2007פער ריביות וסיכון )ינואר

גורמים גלובלייםלעומת מקומיים

" ח מט שוק

בשער השינויים על הגלובליים המטבעות השפעתולרכיב\ - גלובלי לרכיב פירוק דולר השקל

מקומי הרכיב הגלובלי בשיעור השינוי של שער החליפין שקל\דולר הוגדר

המטבעות בעלי מחזורי 12כממוצע משוקלל של שיעור השינוי של המסחר הגדולים ביותר בעולם לעומת הדולר

הסיבה: ערכו של הדולר בעולם נקבע בעיקר מול מטבעות גלובליים אלו

לפיכך, הרכיב המקומי-שאריתי הוא ההפרש בין שיעור השינוי בשערהשקל\דולר לשיעור השינוי ברכיב הגלובלי

הרכיב הגלובלי הנו אקסוגני למשק הישראלי )משפיע על השקל אך לא מושפע ממנו( ואילו הרכיב המקומי הנו אנדוגני–שאריתי )משפיע

ומושפע(

הפירוק מתאים למשקים קטנים ופתוחים כדוגמת ישראל ובעזרתו ניתן לחשב את ממוצע השינויים בשער השקל\דולר ואת התנודתיות

)סטיית תקן של השינויים(

השפעת המטבעות הגלובליים על השינויים בשער השקל\דולר – הדגמת מתודולוגית הפירוק

המטבעות העיקריים לפי מחזורי מסחר מול 12משקלות ( :BIS 2007הדולר באחוזים )על פי

EURJPYGBPCHFAUDCADSKRNZLMEXSIGKORDKK

37.616.815.26.96.84.32.81.91.31.21.10.9

הפירוק נבדק על ידי הוספת רכיב גלובלי לשקילויות ( ובעזרת פרוצדורות UIP, ו- PPPהפופולאריות במט"ח )

וכדומה( לתקופה OLS, GARCHסטטיסטיות שונות )1/1993 – 12/2009

הרכיב הגלובלי היה מובהק בכל המבחנים הסטטיסטיים

התרומה הממוצעת לשינוי בשער השקל\דולר )מקדם0.3 ל- 0.2ברגרסיות( נעה בין

פירוק השינויים המצטברים בשער השקל\דולר לרכיב גלובלי ומקומי ונקודות מפנה בשער השקל\דולר:

20081/ - 12/2009( 1/08 = 100)

" ח מט שוק

שוק מבנההמט"ח המקומי

(microstructure)

: " ומכשירים סקטורים לפי פילוח ח מט שוק מבנהפיננסיים

העמוק והנזיל מבין השווקים הפיננסים שוק המט"ח הואבישראל

( כמו בעולם, רובו הגדול מתנהל מעבר לדלפקOTC)

סקטורים עיקריים הפועלים בשוק מעבר לדלפק :( גופים ממשלתיים 3( בנקים מסחריים, )2( משקי בית, )1)

( 4)בעיקר בנק ישראל בתקופות בהן התערב במסחר(, )( 7( משקיעים מוסדיים ו- )6( תו"ח, )5חברות פיננסיות, )

הסקטור הריאלי )יצואנים ויבואנים(

מכשירים פיננסיים עיקריים :( עסקאות forward( ,)3( עסקאות אקדמה )2( ספוט, )1)

( 5( ו- )put( ומכר )call( אופציות רכש )swap( ,)4החלף )אופציות אקזוטיות

)( ויורו 76%: דולר ) מטבעות עיקריים )מספר עסקאות(13%)

התקופה בכל הפיננסיים והמכשירים השחקנים משקל

אופציותסה"כ

עסקאות החלף

(swap)

עסקאות אקדמה

(forward)ספוט הסקטור\המכשיר

2 0.5 0.20.60.6משקי בית

14 2.0 4.13.54.7בנקים

13 1.54.32.34.6חברות פיננסיות

54 4.633.86.58.8תושבי חוץ

3 0.10.90.80.7משקיעים

מוסדיים

13 3.11.43.05.5חברות ריאליות

סה"כ9812451725

שלטעמים השחקנים\

סקטורים חשיפותיהםו

" ח מט שוק

" ח המט בשוק חריגה סקטוריאלית פעילות איתור לסקטורים השונים מוטיבציות שונות )השקעה לט"א, הגנות

על תזרימי מזומנים, ספקולציה וכו'( ולכן מאפייני השקעה שונים

בדקנו האם סקטור מסוים שינה התנהגות בימי מסחרחריגים )למשל, תנודות חדות בשער( בהשוואה לשאר הימים

)ימים נורמאליים(

:ראשית, עקבנו אחר משתני השוק הבאים השינוי היומי בשער השקל\דולר )בערך מוחלט(, ( 1)( סטיית התקן הגלומה )סת"ג(2)( הפער בין שער ספוט גבוה לשער ספוט נמוך ביום מסחר3)

2 יום מסחר הוגדר כחריג לפי משתני השוק דלעיל אם השוק הצביעו על חריגותו משתני 3מתוך

פי על חריגים ימים שוק 3איתור משתני

: שהוגדרו בימים נטו רכישות חריגה סקטוריאלית פעילות איתור ) , דולרים ) מיליוני יומי ממוצע נורמאליים ימים לעומת כחריגים

כל התקופה ימים497

ימים 30חריגים

ימים 467 נורמאליים

יצואנים-58-76-58

יבואנים46 4651

חברות פיננסיות-1114 *-12

תושבי חוץ 77-4**-2

מוסדיים-7-8-7

משקי בית-11-13-11

99%; ** מובהק ברמת מובהקות של 95%* מובהק ברמת מובהקות של

רכישות נטו של הסקטורים העיקריים בשוק בימי ייסוף)ממוצע יומי, מיליוני דולרים( - המט"ח

סך כל 497התקופה ימים

ימים 30חריגים

ימים 467 נורמאליים

מספר ימי ייסוף20417187

יצואנים-46-64-44

יבואנים 57 74 58

חברות פיננסיות -19 15-26

תושבי חוץ-13935-- 43

מוסדיים -2716-- 17

משקי בית -7 -5- 7

" במאזן והשתקפותן ישראל בנק של ח מט רכישותהתשלומים

31 גדלו הרזרבות של בנק ישראל בכ- 2008-2009 במהלך מיליארדי דולר

ההשתקפות של השינוי ביתרת הרזרבות )בקירוב = רכישות המט"ח מצטברשל בנק ישראל( במאזן התשלומים תראה כך )מיליארדי דולרים(:

2008-200920092008 

ברזרבות" 31.016.814.2 השינוי כ סהבסיסי 15.29.55.7 חשבון

) נטו) + ישירות השקעות שוטף חשבון

שוטף 9.37.22.1 חשבוןנטו 5.92.33.6 ישירות השקעות

15.87.38.5טווח ) ואחרות פיננסיות השקעות

קצר(

בנקים - 11.84.77.1 מזה

מוסדיים - 9.9-8.6-1.3- מזה

רכישות המט"ח של בנק ישראל והשתקפותן במאז"ת

" הבנקים מול בוצעו ישראל בנק של ח המט רכישות " , חוץ פעילות בשל ח למט חשיפותיהם את הגדילו לא הבנקים זאת עם

התשלומים במאזן נתפסת שאינה מאזנית

רכישות המט"ח של בנק ישראל והשתקפותן במאז"ת - המשך

המוסדיים מגדילים בשנים האחרונות את השקעותיהם בחו"ל בעקביות

-קצב הגידול פחת בעקבות משבר הסאב-פריים2008 ב לאחרונה החלו המשקיעים המוסדיים לגדר את השקעותיהם מסיכון

שע"ח

0%

2%

4%

6%

8%

10%

12%

14%

2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 12/2009

נכסים זרים בחו"ל

שיעור חשיפה למט"ח

שיעור ההשקעה בחו"ל והחשיפה למט"ח של המשקיעים המוסדיים

" ח מט שוק

מבנה שוק המט"ח המקומי:תו"ח הגדולים ביותר והם

מרבים להשתמש בעסקאות ( ללא השפעה swapהחלף )

ישירה על השער. המקומיים משתמשים בעיקר בספוט

ועסקאות אקדמה

-2008סיכום בשוק 2009

ח" המט

חשיפות וטעמים של שחקנים תו"ח וחברות פיננסיות עיקריים:

שינו התנהגות בימים חריגים. תו"ח פעלו בעיקר עם מגמת

הייסוף וחברות פיננסיות כנגד מגמת הייסוף. הבנקים

והמוסדיים שמרו על חשיפה נמוכה למרות פעילותם המאזנית המשמעותית

גלובליים לעומת מקומיים:

התפתחות הדולר בעולם השפיעה משמעותית על

שער השקל\דולר

מבניים לעומת גורמים קצרי טווח:

חשבון בסיסי וחוב חיצוני נטו היו מתואמים עם

מגמת שע"ח. התנהלות שע"ח בטווח הקצר היתה

מתואמת עם פער הריביות אך פחות עם הסת"ג

תודה רבה