מאמרי חסידות

תולדות פרשת

על ענין ברכות יצחק אע"ה

והם י"א מאמרי דא"ח

כנגד י"א סממנים

לברר הי"א כתרין דמסאבותא

י עקיבא שבריק"נערך עמוגה ו

תשע"ו ב' דר"ח כסלו

aShavrick@gmail.com

1

Sponsored in honor of האשה החשובה

חנה בת הרבנית פריידע לרפואה שלימה

רפואת הנפש ורפואת הגוף

בתוך שאר חולי ישראל

בגשמיות וברוחניות שפע ברכה והצלחהו

Spreading the waters from the spring of the

Holy Baal Shem Tov requires much time, effort

and great detail. We need your support.

To sponsor Maamarei Chassidus,

please contact Akiva Shavrick via email:

aShavrick@gmail.com

2

פרשת תולדות - מאמרי חסידות

על ענין ברכות יצחק אע"ה

דף מאמרי חסידות

3 תקס"ה ,הנחת המהרי"ל ,כ"ק אדמו"ר הזקן -תורה אורא.

7 תקס"ה ,האמצעיאדמו"ר הנחת כ"ק ,כ"ק אדמו"ר הזקןב.

20 כ"ק אדמו"ר אהרן הלוי מסטראשעלע -עבודת הלוי ג.

28 מוגה מכת"י, תרכ"ג ,כ"ק אדמו"ר הצמח צדק -אור התורה ד.

37 תרל"ט ,כ"ק אדמו"ר המהר"ש -תורת שמואל ה.

45 תרנ"ד ,כ"ק אדמו"ר הרש"בו.

54 תש"ב ח"א ,הריי"ץ אדמו"ר כ"קז.

60 תש"ב ח"ב ,ח. כ"ק אדמו"ר הריי"ץ

66 תשכ"ח ,"שכ"ק אדמו"ר הרממט.

70 ב"תקס ,ר האמצעי"ק אדמו"הנחת כ ,ר הזקן"ק אדמו"כי.

82 ד"תקס ,ר האמצעי"ק אדמו"הנחת כ ,ר הזקן"ק אדמו"כי"א.

3

זקןמכ"ק אדמו"ר המאמר

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

אחיו ל"הנחת המהרי

פ' תולדות תקס"ה בעזר"ה ליל ש"ק

להבין, דהא יצחק הבין שהוא עשו, ואיך '. ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה 1ראהכי פעם אמר . גם באמת אינו מובן, איך היה עשו בעיני יצחק. כ"היה חשוב בעיניו כ

ופעם אמר ,'מרמהו בשאלות, איך מעשרין את התבן כו' בפיו, שהיהכתוב, כי ציד וידע שעשו אין ,'אלהיך כו' כי הקרה ה ,'הכתוב, הקל קול יעקב, והיינו לפי שאמ

. ש שגור בפיו"ש

מעלת ' דיצחק, שהוא בחי' אך הענין, כי הנה עשו, סוספיתא דדהבא, פסולת הגבוולהבין ענין . רישא דעשו בעטפוי דיצחקהזהב על הכסף, ומפסולת שלו, יצא עשו, ו

ד כתרין "והם כנגד יו ,'א סממני הקטרת, הצרי והצפורן כו"רישא, הנה יש יס, כך "ז, כמו שיש בקדושה י"את זלע' דמסאבותא, שהוא החיות שבקדושה המחי

א, "אך בקדושה, עשר ולא תשע ולא י. ס דקדושה"יש ממש בקליפה, הארה מיי החיות שנמשך בקדושה, הנה "והענין, כי ע. סממני הקטורתא "ובקליפה, הוא י

כתיב, וצבא השמים לך משתחוים, שהם בטלים, מחמת שמשיגים החיות שנמשך בחוצפה, והיינו ' ע כנשר כו"כ הקליפות, הם מגביהים א"משא ,'עליהם מקדושתו ית

הם לפי שהחיות הנמשך אליהם, הוא אצלם בסוד גלות, ולפיכך, הגם שנמשך אליוהחיות שנמשך ,'ע כנשר כו"מחיות דקדושה, אינם בטלים, ואדרבה, מגביהים א

. להם, הוא נבלע בתוכם

אך כיצד הם חיים וקיימים מקדושה, מאחר שהחיות נבלע בתוכם. הנה זהו ענין א סממני הקטורת, שהוא אור המקיף עליהם מלמעלה, ואינו נבלע "לבונה שבי

מלמעלה מן הדעת שלהם, ואינם מרגישים בו, ולפי שהוא אור המקיף . בתוכםע "ל, לפיכך הם מתגאים ומגביהים א"והחיות שנמשך להם בפנימית, נבלע כנ

ס דמסאבותא, "ס דקדושה, להאיר לע"לבונה, הוא המחבר י' ובחי. ל"בחוצפה כנהמקיף מלמעלה, הוא נכלל בעטפוי דיצחק ממש ' והוא רישא דעשו, דהיינו בחי

המאמר נדפס בתורה אור דף כ' ע"ב. 1

4

מצד בחינת המקיף, עשו שואל, איך מעשרין את התבן, ומצד בקדושה. ולכן, ש שגור בפיו."הפנימיות, אין ש

נודע, כי החיות בעשר כתרין דמסאבותא, הוא מפני כי חיל בלע ויקיאנו, ועת והנהאשר שלט האדם באדם לרע לו, והוא מפני הנצוצות שנפלו בהם בתחלת בריאת

הגלגולים, ' ש בס"ד, כמ"מחמת חטא עהוגם ,'כ, וימלך וימת כו"העולם בשבהל, לא גלו ישראל, אלא כדי "ולפיכך נמשך להם החיות בם, שהוא בסוד גלות, כמארז

ואבטליון ' מ ואונקלוס ושמעי"וכן בעשו היו ניצוצות, כמו ר .'להוסיף עליהם גרי י יעקב,"רוצה יצחק להוציא ממנו בעצמו, שלא ע' ציד בפיו, והי' ועובדיה, ומהם הי

א, שכל "ז' י יעקב, שהוא בחי"כי הרי גם עכשיו חיל בלע ויקיאנו, רק שהוא עעבדו זקן ביתו, ' ביומין דחול, בחי' האורות שלמעלה נכללים בו, והוא מתלבש ביצי

. ל"להעלות משם ולברר כנ

התגלות האורות העליונים בעשו ' א, רק שיהי"י ז"זה שלא ע' אך יצחק רצה שיהיורבוי האור, כי הרי לברר הטוב מן הרע, צריך להאיר שם אור ' תוס עצמו, והוא ענין

וזהו ויתן לך האלקים הנשפעים שמה,' ז יקלוט וילקט כל הניצוצועי"רב, כדי שומשמני הארץ, שמן הוא . שמים' א, בחי"מטל השמים, הוא טלא דעתיקא, דנטיף לז

השמן דלעילא, הטל ו' חכמה, ואבא יסד ברתא הנקרא ארץ, ורצה להמשיך בחימ, כשהשמש זורח על הארץ "העלאת הניצוצים. כמו שאנו רואים עד' ז יהי"שעי

כחום היום, שואב לחלוחית הארץ, ואד יעלה מן הארץ, וכן בנר לפני האבוקה ורבוי מלמעלה, ' י הארה עליונה הבאה בתוס"הגדולה, שואבת אור הנרות, כך ע

ורבוי ' הארה זו צריך להיות בתוסאך . שואב ולוקט כל הניצוצין שנפלו למטהברכה, שהיא למעלה מסדר ההשתלשלות. שלפי סדר ההשתלשלות, לא ' דייקא, בחי

ליצחק ' דוקא. והרצון שהי' לפני הוי ,'וזהו ואברככה לפני ה עשו כדאי לו,' היי "י יעקב, הוא מפני שראה אותו מלמעלה למטה, ע"להמשיך לעשו עצמו, שלא ע

ורבוי ' גלוי המקיף בתוס' כ רצה להמשיך בו בחי"המקיף, ע' בחי לבונה, שהוא' בחי . אור

החיות ' י יעקב. שלפי שאם הי"א ע"זו, כ' מ טעה בזה, שאין עשו כדאי בבחי"אך מעשו כלום. אבל שיהא ' ו כמקדם, או שלא יהיה מבחי"נמשך אל עשו, יבלע ח

י "א דקדושה, שע"ז י יעקב,"א ע"א כ"לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא, אכ, ולעשו "כ לברכת יעקב אח"יתברר מעשו, ויוכלל בקדושה. ולכן הסכים יצחק ג

' ומשמני, בתוס ,'וליעקב א)משמני, מקצת שמני, ,'אמר, הנה משמני הארץ כו' דהיינו מתמצית הנשאר משמן שנמשך אל הארץ, שם יהיה מושבך, בחי ,(ו"וא

' כ, אבל אינו אלא מעל, דהיינו בחי"יומשך לך גומטל השמים של יעקב, ,'פנימי

5

בטל אל ' ובתנאי, ואת אחיך תעבוד, שתהי ,(כ ביעקב, ויתן לך"משא)מקיף בלבד, ל."דוקא כנ' עליי' י יהי"יעקב, שע' בחי

מקיף ' כי הנה יצחק רצה להמשיך בחי'. יבואר הכתוב, ראה ריח בני כו ועתהד של "והנה להמשכת מ. ן, כנודע"את מי העל"ל, וכל המשכה הוא ע"ולבונה כנ

ל העלאת "ד של מקיף, צ"מ' פנימי', אבל להמשכ' ן בבחי"די בהעלאת מ ,'פנימיוהוא אור חוזר,' ן, שהוא בחי"והנה ריח, הוא העלאת מ. מקיף' כ בבחי"ן ג"מ

רק החמוץ וכל הדברים . מהגבורות, כמו שרואים, שתפוח מתוק, אין בו ריחן, הוא בירורים מניצוצות שנפלו "והוא לפי שהעלאת מ. ריח חזקהחריפים, יש בהם

י שמעלין "ולכן, בכל המצות, לא נאמר ריח ניחוח, כמו בקרבנות, שהוא ע כ,"בשבהוהנה הריח משיב את הנפש, . נפש הבהמה, ומתהפך ועולה ונכלל באש שלמעלה

שהוא נרדם, הסתלקות המוחין, חוזר ומאיר. כאדם ' דהיינו מה שהיה בתחלה בבחיכ כשניער "ואח. י השינה, היה השכל בהעלם"דהיינו, ע. י הריח, הוא חוזר ומקיץ"וע

י הריח, שהוא אור החוזר ממטה "משנתו, הנה השכל מאיר בו בגילוי. והכל נעשה ע' והנה עשו, לא היה בו בחי. ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני"וזהו ענין נח. למעלה

וזהו וירח המקיף ולבונה,' ל, רק שהוא בחי"לו נבלע כנש' כי הפנימי ,'גילוי פנימין להמשיך "המקיפים, שיהיה מזה ריח, הוא העלאת מ' את ריח בגדיו, הוא בחי

המקיף מטל השמים.

' כ בחי"שיש בה ג ,'דאצי' מל' הנה השדה, הוא בחי'. שדה אשר ברכו ה כריחומאליה וממילא, ן בטבעה"היא העלאת מ ,'הא .'בחי' ן, ויש בזה ב"העלאת מ

והוא ,'ש למען יזמרך כבוד ולא ידם, קארי תדיר לנהורא עלאה, ולא שכיך כו"כמן שצריך סיוע "ויש העלאת מ. דהיינו לעורר המשכת הקו ,'ן לפנימי"העלאת מ

גילוי אור ' מקיף, שהוא בחי' והוא בחי ן מעצמה,"מלמעלה, שאין כח בה להעלות מ' ן של בחי"והנה העלאת מ .(תוך מקום החלל עצמושהקו מאיר ל)ה בעצמו, "ס ב"א

ן "כ העלאת מ"בארה של מרים, שהוא מעיין הנובע מאליו, משא' הוא בחי ,'פנימיעבדי יצחק, הן . ויכרו שם עבדי יצחק באר של המקיף, כתיב, באר חפרוה שרים,

בוצינא דקרדוניתא, מקור ' יצחק, שהוא עיקר האבות, מבחי' המשכות מבחי' ולכן כתיב, ויריבו רעי גרר לאמר לנו המים, שבחי. ש כי אתה אבינו"הגבורות, כמ

וזהו ל,"שלהם כנ' פנימי' המקיף נמשך גם אליהם מלמעלה, שאינו נבלע כמו בחי .ל"י סיוע מלמעלה כנ"ה, שהוא ע"אשר ברכו הוי

אך . ז הוא הבנת הפסוק לפי דעתו של יצחק, שהבין שעשו היה לפניו"כ והנה .זו על יעקב' ואיך יבואר בחי. באמת, היה זה יעקב

6

' בעלי תשובה, שהוא בחי' בוגדיו, בחי. איתא במדרש, וירח את ריח בגדיו הנהזכאין ,'פ ואברהם זקן בא בימים כו"שבזוהר אמר ע. מקיף, דמשכין ליה בחילא יתיר

אין לו למעלה מכדי שתוכל הנפש שאת, ש' פי'. אינון מארי דתיובתא, דמשכין כו כ באברהם כתיב, בא בימים,"משא. א בן דורדייא"וכמעשה דר כלי להכיל,' בחימקיף, הוא מפני שמתבונן ' ן כזה, שהוא בחי"והעלאת מ'. כלי ולבוש כו' בחי

ה לא שניתי כתיב, רק הודו על ארץ "כי אני הוי ה בעצמו ובכבודו,"ס ב"בגדולת ארק צועק על ת, אף מי שאין עבירות בידו,"בע' בחי' ונק'. וירם קרן לעמו כו ושמים,

מקיף ' מקיף, להמשיך בחי 'ן לבחי"ריח, שהיא העלאת מ' והוא בחי ,'הפירוד כו '.דלעילא, מטל השמים כו

ה, נמשכים בו כל האורות "קדושה, ובלא' ז, והלא יעקב הוא בחי"להבין כ אךהמשכה מלמעלה מסדר ורבוי, ' אך הברכה, היא בתוס. ל"א כנ"א ואו"עליונים, א

כדי להיות ורב דגן ותירוש, אלו הלכות ,'שאינו לפי ערך ההשתלשלו ,'ההשתלשלווכן כל התורה ספורי מעשיות ,'ואגדות שנתלבשו בלבושים גשמיים, זרעים בחסד כו

וכן נביאים שופטים, מעשה דשמשון ופלגש בגבעה, וכן כל מעשה המלכים, ,'כוכ "ז ג"ועד, ח ודומיהן, הכל מרומז בהן סודות התורה"דרבב' וספורי מעשיות שבגמ

ס "י סוכה ולולב וציצית ותפילין גשמיים, יהיה המשכת אוא"מעשה המצות, שעהחיות ,'שלפי ערך וסדר השתלשלות בעשי .'מעלה מהשתלשלו' ה שלמע"ב

י יצחק "ה בעצמו ובכבודו, הוא ע"ס ב"מצומצם מאד, ובכדי שיאיר אור רב מאאהוא שרש הגבורות, בוצינא דקרדוניתא, שהוא קו המדה, שמודד להיות דייקא, ש

'. הגשמי' אור וגילוי גם בעשי' ומשם נמשך תוס ,'חכם כו

ה האמור למעלה "הוי' צמצום, וקאי ויתן, על בחי' וזהו ויתן לך האלקים, גם בבחי א"ואף גם זאת בלי דעתו של יצחק, רק בא אחיך במרמה, שא .'אשר ברכו ה' בפ

הדעת, וכענין שאמרו, לאו בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא תליא ' להתלבש בבחיכ במזלא, "ע ההשתלשלות, שכך ראוי לו, משא"מילתא, כי ענין בזכותא, הוא לפ

ד, שהיה "והיה צריך לזה, לתקן חטא עה .'ע, אף שאינו ראוי כו"הוא למעלה מלפונעשה עירוב גשמיות י נתגשמו העולמות,"כ במרמה ופתוי של נחש, שע"ג

ברוחניות. ולתקן זה, עשה מהפוך אל הפוך, והמשיך רוחניות ואורות העליונים, כ, אלו לא קבל יעקב הברכות, היה נמשך מן "משא. שיהיה נמשך גם לגשמיות

התורה רק ברוחניות לבד, כמו שהוא למעלה, וכדה על שכמה כו'.

7

זקןמכ"ק אדמו"ר המאמר

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

ר האמצעי"ק אדמו"כ בנו הנחת

פ' תולדות תקס"ה בעזר"ה ליל ש"ק

לך ויתן ה', ברכו אשר השדה כריח בני ריח ראה ויאמר כו' בגדיו ריח את 2וירח

כ"כ, שבחו איך וא"כ ,המתברך הי' הוא שעשו סבור הי' יצחק דהלא י"ל, וכו'. הנה שהי' הכתוב מן המשמעות דפעמים לכאורה, להפלא יש באמת כו'. וגם בני ריח האיך בשאלות מרמהו שהי' ואמרו, בפיו, ציד כי יצחק, בעיני באמת חשוב עשו

והוא כלל, בעיניו חשוב הי' שלא הכתוב משמעות ולפעמים כו', התבן את מעשרין כו', ךאלקי ה' הקרה כי שמים, שם שהזכיר מפני שהוא כו', יעקב קול הקול מ"ש .כו' כלל עשו בפי שגור שמים שם שאין הי' ויודע

כו', דיצחק בעטפוי דעשו רישא המאמר להבין אחת, הקדמה עפ"י יובן כ"ז אך א( סממני י"א דהנה. כו' דדהבא סוסיפתא ונק' דיצחק, הגבורו' פסולת בחי' הי' שעשו

י"ל, הנה אך כידוע. דמסאבותא כתרין יו"ד כנגד הן וכו', והציפורן הצרי הקטורת, וידוע כו', י"א ולא תשע, ולא עשר הן, י"ס ובקדושה כו', עשה לעו"ז זה את דהלא י"א ימצא איך א"כ דקדושה, די"ס אחוריי' ושפע מחיות רק החיצונים יניקות דאין

אך הענין כו'. ארורים י"א לנגד הקטורת, סממני י"א ענין שהוא בקליפות, מדריגות בהם ונעלמת מתלבשת היא בקליפות, הנמשכת האלקי' דשפע ידוע, להיות הוא, לאדום גלו כמו השכינה, גלות ענין שהוא בהם, גלות בבחי' שהיא עד מאד, מאד

. כו'

כו', הקדש וחיו' למלאכים הנמשכת השפע שבקדושה, ידוע, הנה הדברים, וביאור האור עליהם בבוא ממציאותם, מתבטלים שהן עד אור, גילוי בבחי' הוא

ומתבטלים, שמשתחווים פי', משתחווים. ךל השמים וצבא כמ"ש והשפע, שגם מהראוי, הי' וא"כ, אליהם. השופע האלקי והחיות האור שמשיגים מחמת שאינו רואים ואנו ממציאותם, ויתבטלו שישתחוו לחיצונים, אלקי' השפע בבוא

עד לגמרי, הפירוד' בבחי בפ"ע, נפרד ודבר יש בבחי' הם אדרבה, אלא כן,

המאמר נדפס במאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ה ח"א ע' יז, בנוסח השניה שם. 2

8

שיש דהיינו כו', כנשר תגביה אם עשו, של בשרו וכמ"ש כו', יאורי לי לומר שיוכל כו'. כנשר א"ע בהגבהה וההתנשאו', מבחי' החוצפא בו

פי', בהם. נבלע הוא אליהם, הבא האלקי אור ושפע שהחיות לפי הוא, הטעם אך במציאות אינו כאלו בהם, ונעלם שנבלע עד בתכלית, בהם מאד ונתלבש שנתעלם

בו ונכסה ונבלע שנתעלם ההעלם, עוצם מפני בבחי' יש, להיות יוכלו ולכך כו', בהם אשר אחר ליש, מאין מציאותם ומעמד קיום יהי' איך י"ל, א"כ אמנם, האלקי. האור האלקי, ושפע אור בלתי וקיים, חי דבר לך דאין בתכלית, האלקי האור בהם נעלם לחיצוני'. בשפע מדריגות ב' דיש הוא, הענין אלא משלה. בכל ומלכותו ע"פ כידוע דקדושה, ספי' מכל הקדושה שפע ממותרי שנמשך דהיינו פנימי, אור בחי' הא',

חיותם בהם להיות דקליפה, לי' כתרין ושפע חיות יניקות להיות פנימי', אורו' ניצוצי אבל כנ"ל. בהם ונתעלם שנבלע אור וזהו כידוע, א"פ בבחי' והיינו ממש, וקיומם דהיינו דקדושה, מי"ס מלמעלה עליהם, או"מ בחי' המשכות הוא השנית, מדריגה

על מאיר הוא אלא שלהם, ומוחין בדעת השגה גילוי בבחי' בהם נמשך האור שאין אותו משיגים שאינם הדעת, מן שלמעלה אור בבחי' אצלם והוא דעתם, השגת כלי נבלע לא פנימי', בבחי' בהם נכנס שלא המקיף וזה תוכם. פנימי' בבחי' כלל דקדושה, מי"ס שנמשך כמו בקדושתו, הוא אלא כלל, ומתלבש נעלם ולא

אורות י' כנגד הן סממנים, י' דהיינו סממנים, בי"א הנמנה בחי' לבונה והיינו הוא המקיף, בחי' הוא הי"א, והאור מי"ס דקדושה אליהם הנמשך פנימי', . וד"ל הלבונה

והיינו בחי', י"א הם ואעפ"כ האלקי', עשה זלעו"ז את שבקליפה, הטעם, יובן ובזה ובקדושתו העליונה, לקדושה מאד קרוב שיהי' עליהם, המקיף אור בחי' שצ"ל מפני לי' להאיר דקדושה, י"ס שפע אור המחבר הממוצע, בחי' הוא וע"כ כנ"ל, עומד יהי'

חוצפא בבחי' שהן אעפ"י וקיימים, חיין שהן ג"כ הטעם והיינו כו'. דקליפה כתרין בחי' אבל כו', שנבלע שבהם פנימי שהאור מסיבת באה החוצפא כי כנ"ל, והתנשאו'

. וד"ל ליש מאין מעמדם וקיום חיות סיבת עיקר ממנו נבלע, שאינו לבונה, הנק' א"מ

מבחי' הוא יצחק, שרש בחי' ידוע להיות דיצחק, בעטפוהי דעשו רישא פי' וזהו היוצא הוא עשו, דקליפת המקיף ובחי' דז"א, השמאל דקו עליונה הגבורה ספירת כנ"ל, דאו"מ ממוצע בבחי' להיות דקדושה, הגבורות שפע מותרי מבחי' ונמשך שהוא בפיו, שגור שמים שם אין מ"ש ג"כ יובן כו'. ובזה דיצחק בעטפוהי והיינו

בפיו, ציד כי ומ"ש כו'. בהם נבלע שהוא הנ"ל מטעם שבו, א"פ בחי' מצד לבונה הנק' א"מ בחי' מצד שהוא כו', התבן את לעשר בשאלות, מרמהו שהי'

9

השורה זה אור קדושת את והשיג ראה ויצחק עומד, עליונה שבקדושה כנ"ל, .וד"ל בעזר"ה וכמשי"ת כו', בני ריח ראה ג"כ, ואמר בעיניו, חשוב הי' לכך עשו, על

האלקי' ההשפעה דאותה הוא, כו', דהענין ויקיאנו בלע חיל ע"פ ידוע והנה ב( את ויוציא יקיאנו כנ"ל, בתוכו ונעלם שנבלע בלע, חיל נק' החיצוני', שמקבלין

ניצוצין מרפ"ח שבהם הטוב יתברר כאשר הבירורי', ענין והיינו כו', מפיו בלעו ותחלת הבריאה מתחלת שנפלו קדמאין מלכין ז' מבחי' הן בשבירה, בהם שנפלו

הרע מבחי' והן כו', וימלוך וימת כמ"ש שבה"כ, בבחי' שהוא ההשתלשלו', סדר הגלגולים בס' כמ"ש אח"כ, שנעשה טו"ר עה"ד בבחי' אדה"ר חטא סיבת ע"י שנפל . וד"ל

מהם יתברר שכאשר כלומר, לו, לרע באדם האדם שלט אשר עת כתיב, ע"ז והנה השכינה גלות בבחי' הלבשה בדרך בהם ונעלם הגנוז הטוב האור את ויקיאו הטוב, חלק רק בהם נשאר לא כי ויאבדו, וימותו כלל, חיות בלא ישארו ממילא אז כנ"ל, וכמ"ש כו', רעה רשע תמותת וכתיב, לו. לרע והיינו עוד, להתברר יוכל שלא הרע

חיות תוס' בהם להמשיך מתחלה, הכונה עיקר דוקא היתה לזאת ואמנם, במ"א. שיבורר בשביל רק כנ"ל, גלות בסוד והסתר העלם בדרך שיהי' גם ושפע,

ישראל גלו לא מארז"ל, והיינו כו', שבירה דרך בהם שנפל הטוב אח"כ מהם השפע המשכות כמו הוא דכנ"י, הגלות ענין כי כו', גרים עליהם להוסיף אלא כידוע בהם, שנפלו הקדושות ניצוצות מהאומות יוציאו ובזאת העלם, בדרך הנ"ל .וד"ל

יצחק שראה פי', בפיו. ציד כי עשיו, על מ"ש עד"ז ג"כ יובן זאת ובכל נשמת כמו והן כנ"ל, השבירה בדרך עשו בחלק שנפלו הגבוהות נשמות

וכדומה, הנביא עובדי' נשמת וכן ור"ע ואבטליון ושמעי' הגר ואונקלס ר"מ טעות הי' זה רק אך ממנו. ולברר מפיו בלעו את להוציא יצחק חפץ ע"כ

דאצי', ז"א בחי' ע"י שלא דהיינו יעקב, ע"י שלא ממנו, לברר שרצה יצחק, יומין הנק' המעשה בוי"מ היום גם ויורד מתלבש אשר והוא כידוע, יעקב הנק'

לברר כדי כו', ביתו זקן עבדו מט"ט, נק' ואז היצי', בעולם והיינו דחול, מ"ה דשם המברר כח זולת בירור שאין במ"א, וכמ"ש כו' ניצוצי' דרפ"ח בירורי'

העצמיי', המאציל אורות שכל לפי והיינו דחול. ביומין יעקב בחי' והוא דז"א, בחי' שהוא מפני דוקא, דאצי' ז"א ע"י כ"א למטה, יומשכו ולא ירדו לא

בעולמות, למטה הנמשכים השפע לאורות המאציל עצמו' בין והמחבר הממוצע אדמה אדם, נק' ולכך בו, כלולים שבמאציל עליונים האורות שכל בהיות

10

שלא מעשו, לברר שרצה במה יצחק, טעה בזאת כן, ולהיות. במ"א כמ"ש לעליון, ע"י שלא עצמו, בעשו שבמאציל עליונים אורות התגלות שיהי' רצה אלא יעקב, ע"י

כו'. ממוצע

מעתיקא, דנטיף טלא בחי' הוא כו', השמים מטל האלקי' לך ויתן שאמר והיינו כידוע, חכ' בחי' הוא שמן הארץ, ומשמני כידוע. דאצי' ז"א בחי' הוא לשמים,

אלה וכל כו'. ברתא יסד אבא כי הארץ, שמני שנק' דאו"א, המוחין מהארת דהיינו הי', וכוונתו עצמו, בעשו להמשיך רצה שבמאציל, ושמן טל דבחי' עליונים האורות מסדר מעלה שלמעלה כ"כ, וריבוי תוס' בבחי' הגדולה ההמשכה שבזאת

אלה לקבל עשו יוכל לא ההשתלשלו', סדר לפי כי הטוב, ממנו יבורר ההשתלשלות, תוס' ענין שהוא שבירכו, הברכה ע"י אך לכך, וראוי כדאי אינו כי עליונים, האורות

וזהו האור, לקבל יוכל עשו גם אז ההשתלשלות, מסדר למעלה השפע אור וריבוי . וד"ל כידוע השתלשלו' סדר עפ"י שהוא הוי', מבחי' למעלה פי', הוי', לפני ואברכך

אז הנה החמימות, בתגבורת היום, כחום בארץ זורח השמש כשאור עד"מ, זה ויובן והוא לחוץ, ויוציאנו שבארץ, הלחלוחי' גם השמש דאור המחומם זה כח ישאוב

והוא דוקא, החום בתגבורת השמש זריחת כח מחמת הארץ, מן העולין האידים הקטן כח את בו ויכלול יאסוף גדול, כח שכל לפי והיינו, במ"א. כמ"ש הטל

. וד"ל כו' הגדולה והמדורה האבוקה בפני הקטן הנר התכללות כענין ממנו,

למעלה המאציל ושפע אור והתוס' הריבוי שבהיות למעלה, למשכיל יובן וכמ"כ גם בו ויכלול ישאוב זה מחמת אזי ההשתלשלו', בראשי' הקצובה המדה מן

לקדושה ויהפכו כו', בשבירה שנפלו שבו הקטנים והניצוצות האורות בחי' ממנו יקלוטו כי כו', בו ונשקעו בעשו שנפלו קדושה ניצוצי גם אלקית, כנ"ל בתגבורת השמש חום מחמת הארץ, אידי ויציא' בקיעת כדוגמת ויצאו, גם לעשו יועיל לא שבאמת דהגם הוא, בזה דיצחק טעותו סיבת אך וד"ל. ביכולתו ואין כו', ונעלם אלקי החיות בו שנבלע מפני ותוס' השפע, האור ריבוי כנ"ל, לבונה הנק' שעליו המקיף אור בחי' מפני כו', אבל א"פ בבחי' לקבל כלל לקדושה מאד קרוב להיותו העליון, טוב רוב לקבל עשו גם יוכל ידו על

הרצון סיבת הי' וזה המקיף, אור גילוי בבחי' ידו על להמשיך ורצה העליונה, שהי' להיות טעה, מ"מ אך יעקב, ע"י שלא ולבררו, עשו את לברך ביצחק והחפץ

שהי' או ביותר, המקיף אור גילוי עליו בהיות לגמרי, במציאות בטל עשו מב' נמלט הי' ולא כלל, האור בו מתיישב הי' ולא בו, ונעלם נבלע השפע

ולא קצת, במציאות עשו ישאר ושמ"מ הטוב, ממנו שיבורר אבל הללו, אופנים זה ,בטוב למעלה יוכלל ולא ישאר שבו שהרע דהיינו לגמרי, ממהות יתבטל

11

גריעת מצד יעקב, ע"י שלא לו, נמשכת עליונ' ההמשכה היתה אם אפשר, בלתי יעקב, אמצעות ע"י שלא עליוני', אורו' לתוכו לקבל יכול שאינו עשו, של א"פ שבו הרע שגם )דהיינו ממש, הי' כלא והי' לגמרי, מתבטל הי' הי' מקבל, ואם צריך הרע כי להיו', מצטרך אין וזה האורו' הללו, וקדושת בטוב נכלל הי'

כל מהם שיבורר עד לגמרי, החיצוני' יתבטלו שלא להיות צריך ולכן שיודח', רוח ואת לע"ל, כמ"ש הרע, יאבד ממילא ואז בירור, דרך קדושה ניצוצי

כו'(. אעביר הטומא'

יברר ואח"כ הברכות, את תחלה יעקב שיקח הזאת, הסיבה ית' המאציל סיבב לכך ז"א לבחי' ית' המאציל מן תחלה השפע שנמשכ' שלפי פי', אחיו. עשו את הוא

לברר לעשו, ממנו אח"כ לירד השפע יכולה אזי יעקב, ומדרגת בחי' שהוא דאצילות,בבחי' השפע אין שאז לפי לגמרי, ממציאותו עשו יתבטל לא ואז שבו, הניצוצים

שאזי ז"א, בחי' יעקב ע"י נמשכ' לא אילו מאירה, שהיתה כמו כ"כ, גדול אור גילוי נתצמצמ' שכבר יעקב, בחי' ע"י שנמשכ' עכשיו, משא"כ לגמרי, מתבטל עשו הי'

אם כי לגמרי, יתבטל לא לכך לעשו, תרד וממנו יעקב, בבחי' תחלה להתלבש השפע שנמשכ' בהאר' והשפע' יוכללו שבו, קדושה וניצוצי שהטוב )דהיינו בלבד, יתברר

הניצוצי כל להתברר כשיוגמרו שהוא הימין, קץ עת עד ישאר הגמור והרע מיעקב, הטומא' רוח ואת וכמ"ש לגמרי, ויכלה הרע יתבטל שאזי בו, שנבלעו קדושה דאצילות ז"א מתלבש המעשה, ימי בששת שבחול, וכנודע, הארץ(. מן אעביר המושל ביתו זקן עבדו שנק' מט"ט בבחי' והיינו ויצי', דבריא' בז"א יעקב, שהוא

ראשון )יום כנ"ל, בהקליפות שנבלעו הניצוצי' הן בירורי', מברר ועי"ז לו, אשר בכל . כו'( הגבורה בחי' ב' יום דז"א, החסד בחי' ספי' מתלבש

אבי אני גם ברכני לאביו, עשו יעקב, ואמר את שבירך אחר לעשו, יצחק שאמר וזהו הארץ משמני הנה לעשו, ויאמר יצחק ויען, כו' אבי לך היא אחת הברכה כו', הארץ, ומשמני ולא הארץ, משמני לומר דקדק מעל. השמים ומטל מושבך יהי' ולא בויו, השמים, ומטל יעקב(, וכן את שבירך )בברכה תחלה, שאמר כמו

לשון תחלה נז' ולא, מעל השמים ומטל אמר וגם השמים. מטל תחלה, כמ"ש שכך הנ"ל, מטעם והיינו הברכות, לקח שיעקב יצחק שראה לפי והיינו, מעל. היינו ל' משמני, פי', יהי' מושבך. הארץ משמני לעשו, אמר כן על, דוקא צ"ל

מוכרח שהוא לו, שאמר והענין הארץ. שמני כל ולא תטול, הארץ משמני הקצת בחי' היינו הארץ, שמני פי' והנה יעקב. באמצעות עליונ' השפע בחי' לקבל שמני הנק' מלמעלה, שנמשכ' החכמ' שפע עיקר וכל דאצילות, שבמל' חכמה

12

זה של התמצית עשו גם יקבל ובאמצעיתו יעקב, בבחי' נמשכת היא הארץ, . כו' שמני כל ולא הארץ, משמני וזהו השמן,

לז"א, מעתיקא דנטיף טלא בחי' בזהר, הידוע ענין הוא הטל פי', מעל, השמי' ומטל ולפי עתיקא. מבחי' ונמשך שמים, הנק' ז"א בבחי' שמאיר השמי', הנק' טל והוא

)משא"כ בויו, ומטל לו, אמר ע"כ יעקב, באמצעות זו הארה לקבל צריך שעשו, הנק' וי"ו בבחי' ז"א תחלה שנתלבש על מורה זה ויו כי וי"ו, בלא מטל, אמר תחלה

לומר, הוסיף וגם דיעקב(. השמי' מטל קצת לעשו, שנמשך המשכ' הוא שהוי"ו או הגבה הוא העתיקא, בחי' ששפע לו, שאמר, דייקא מעל, מעל השמי' ומטל מטעם עצמו, ההוא המקור מן לך להאיר נמשך להיות וא"א נעלה, מאד

נעלה הוא עצמו, השמי' טל שבחי' מעל, וזהו אחיך. יעקב ע"י אא"כ שנת"ל, היא שההארה לפי אפשר, )וגם קצת. לך יאיר יעקב, ע"י רק ממך, מעלה מעלה ע"י לעשו שנמשכי' האורו' כל וגם הלבונה, בענין הנ"ל וע"ד מקיף, בבחי' מלמעלה( מקיף בחי' שהוא מע"ל, אמר זה, ע"כ מקיף דרך ג"כ נמשכי' יעקב, .וד"ל וכנ"ל

, אע"ה יצחק של ודעתו מחשבתו לפי, כו' בני ריח ראה הכתוב, להבין יש ועתהג( ברכו אשר שדה כריח ריח לו מניין, א"כ ,הגדול בנו עשו הי' המתברך שזה שחישב

בחי' הוא האחד, מ"ן. העלאת ב' בחי' שיש והוא, א' ענין בהקדים יובן והענין. ה' שלמעלה. מבחי' א"פ המ"ן אופן לפי בו, כיוצא מ"ד להמשיך דא"פ, מ"ן העלאת

המקיפים מבחי' בו כיוצא מ"ד שממשיך מקיף, דאור מ"ן העלאת בחי' הוא והב', המאציל שעצמות ידוע, בהיות כי הוא, א"מ או א"פ המשכת ענין וביאור, שלמעלה

שום בו שאין, שניתי לא ה' אני וכמ"ש, לבדו ונשגב, העולמות מכל ומתנשא רם ית', לפי, לאח"כ בהם ואשר העולמות, שנבראו מקודם בין והתפעלות, שינוי

אחת טפה וכמו, קמי' ית' חשיבי' ממש וכלא בעיניו, כלל מקום תופסים שאינן, שיעור לאין טיפין רבבות ריבוא בו שנמצא, עצמו אוקיינוס הים כללות נגד הים, מן

כל ביטול הוא כמ"כ עצמו. אוקיינוס הים נגד ההיא, א' הטפה נחשבת כלא שלכן עד במ"א, כמ"ש קץ אין עד מכן ויותר, ב"ה העליון המאציל לגבי וערכם, העולמות

שינוי גורמי' להיות בעיניו, מקום תופסים אין ולכן, וכלל כלל ממש ערוך שאין נברא שלא עד הוא אתה כמאמ', אלא, כך לאחר שנבראו, קודם בין ח"ו, והתפעלות

ממש. בשוה כו', ומשנברא כו', העולם

ההארה להם נמשך להיות אפשר היו לא העולמות, ית' כשהאציל ולכן, לקבל יכולי' היו לא סוף, אין בחי' ג"כ שהוא ית', שמו מבחי' ואף ית', מעצמותו

לצמצם בע"ח, ומקו"פ הנק' חלל והוא עצום, צמצום בחי' הי' ולכן כלל,

13

הארת )לגבי מועטת, הארה רק אח"כ להם שיומשך עד האור, מהם ולהעלים העולמו' כל נתהוו שממנו בע"ח, וחוט קו' הנק הצמצום(, והוא שלפני הא"ס הקו מן פנימיי', נמשכים האורות שכל בע"ח, מבואר והנה בהם. ואשר כולן, הגדול העיגול מן שרשם מקיפים, והאורות ב"ה. מהא"ס הנמשך הנ"ל, וחוט

והשרש המקור הוא זה, סובב שבחי' והקו. המקו"פ את הסובב והוא הקו, שלפני כאשר והנה, הקו(. אמצעות בהעולמו' ע"י אח"כ )שנמשכו המקיפי', לכל

ההעלאת צ"ל כנ"ל, א"פ לכל המקור שהוא הקו, מן א"פ בחי' להמשיך מצטרך א"פ מבחי' בו כיוצא מ"ד עי"ז שיומשך בכדי א"פ, בבחי' ג"כ לשם מ"ן

המקיפים, כל ממקור ששרשו מקיף, בבחי' מ"ד להמשיך מצטרך וכאשר שלמעלה. מקיף, בבחי' מ"ן העלאת צ"ל והמקו"פ, הקו שלפני הגדול העיגול הוא המ"ד המקיפי', )כי כל ממקור או"מ בחי' ג"כ דוגמתו עי"ז שיומשך כדי

שמצד הגם וההעלא' שמלמטה, המ"ן ודוגמת מעין הוא שמלמעלה, וההמשכה . במ"א( וכמ"ש לזה זה ערוך אין מהותן, עצם

דרך הוא מלמעלה, והשפע החיות יניקתו עיקר שעשו, למעלה, נתבאר כבר והנה אור הוא זה, מקיף בחי' כי הקטרת, סממני שבי"א לבונה בחי' שהוא שלו, המקיף שבמקיף ונמצא, הקדושה. לבין ביניהם ממוצע והוא בתוכם, גלות בסוד נבלע שאינו

כתרין שרע שהם דעשו, בא"פ משא"כ בגלוי, דקדושה ואור טוב בחי' יש זה, הרי דקדושה, מע"ס וחיות יניקה יש שבתוכן ואף גמור. רע בחי' שהם דמסאבותא,

אין, מ"ן בענין העלאת הנה ולכן,. כנ"ל בהם ונבלע ומתעלם בתוכן, גלות בסוד הוא דקדושה, מא"פ מ"ד עי"ז שיומשך עד דקדושה, דא"פ מ"ן העלא' בחי' לעשו ונפרד, יש בחי' אם כי כלל, ביטול בבחי' )ואינן רע, הוא עשו, של שהא"פ מאחר מקיף דאור מ"ן העלאת בחי' בו ימצא אך כנודע(. העלא' מ"ן ענין היפוך שזהו כנגדו מ"ד יומשך דא"מ, מ"ן העלאת וע"י עדיין, הקדושה מבחי' שהוא שלו,

בחי' ימצא ביעקב, משא"כ כנ"ל. המקיפים ממקור ושרשו ג"כ, מקיף בבחי' .בעזרה"י פ"ה לקמן וכמשי"ת דא"מ, מ"ן העלא' גם ואף, דא"פ מ"ן העלאת

ריח כי , עשו הוא שהמתברך דעתו, לפי כו', בני ריח ראה יצחק, מאמר יובן ועפי"ז בני ריח ראה ויאמר כו', בגדיו ריח את וירח כמ"ש החמודות, עשו מבגדי הוא זה

יש שממנו נת', כבר דעשו, והמקיף מקיפים, ובחי' לבושי' בחי' הם בגדיו, ופי' כו'. העולה, מ"ן העלאת בחי' הוא הריח כי בגדיו, הריח ענין וזהו מ"ן, העלא' בחי'

שעיקר בגשמיות, רואים אנו מלמעלה. ולכן מ"ד עי"ז להמשיך למעלה, ממטה נודף ריחו אין מתוק, תפוח כמו והחמוצים, החריפים בדברים ביותר נמצא הריח הרבה יותר הלב, ולפקח נפש להשיב מהחמוץ, הריח שיעלה חמוצי, כתפוח כ"כ,

14

הריח בחי' יש שבהם החריפים, שרשי' בשאר וכ"ש המתוק. מן הריח שיהי' ממה בזה והטעם ע"ש(. היא, מילתא ריחא אם לענין ק"ח, סי' דעה ביורה )וכמ"ש ביותר,

לחוטם המריח, למעלה, ממטה העלאה בחי' הוא ענין הריח, שעיקר בהיות כי הוא, בחי' הגבורות ע"י הוא בחי' העלאה, וכל הנפש, את מעלה עד שמשיב מעלה ועולה

א"ח, שעולה ממטה בחי' שזהו למעלה, ממטה לעלות הגבו' שכך טבע קא,ייד והחיות שהכח והחמוצים, החריפי' בדברים ביותר הריח נמצא ולכן למעלה,

ממטה העלאה בחי' שהוא הריח, בהם יהי' וע"כ הגבורו', מבחי' הוא שבהם למעלה.

שעולה מ"ן, העלאת בחי' הוא למעלה, ריח בחי' ענין למעלה, הנמשל יובן כן וכמו ע"ש יומין, עתיק שנק' העליון, עונג לבחי' שמגיע עד למעלה, ממטה גבורות בבחי'

כלל, השתלשלות בגדר ואינו כלל, אליו ערוך שאין עולם, מימות ומתנשא שנעתק הוא הריח )והנה, מ"ד. ונק' למטה, מלמעלה והמשכה הארה בחי' משם וממשיך

של והממש הטעם העלאת שהוא לאכילה, דומה ואינו מקיף, דאור מ"ן העלאת בחי' יחסר לא שהרי מקיף, בחי' הוא ריחו, משא"כ פנימיותו, בחי' שהוא המאכל, בו, מקיף בחי' הוא הריח ונמצא בו, שמריחים ממה כלל, וכמותו וממהותו מחלקיו

הבושם, על גם כי הריח, מתוכו להוציא ולפררו, לחתכו כ"כ מצטרכים אין ולכן כו', ריח בני ריח ראה יצחק, אמר במ"א. ולכן וכמ"ש כו' ומקיף חופף הוא מבחוץ של רצונו הי' ושבזה כנ"ל, דייקא או"מ מבחי' הוא דעשו, מ"ן העלא' כי דוקא, . וכמשי"ת( מהשתלשלו' שלמעלה עליוני', מקיפי' מבחי' לו להמשיך יצחק,

בחי' הוא ענינם הקרבנות, כי כו'. ניחוחי ריח לאשי לחמי נאמר, בקרבנות, ועד"ז שריפת ע"י דבי"ע, לנוגה בשבירה שנפלו ניצוצים מרפ"ח שמתבררים בירורים,

פי', ניחוח. הריח ענין וזהו מ"ן, העלאת בחי' מהבירורים שנעשה המזבח, על הפרה נחית או והמשכה, נייחא ל' ניחוח, וזהו מ"ד, עי"ז שיומשך מ"ן, העלא' הוא הריח, מבשרי הוא ריח, הנק' המ"ן ע"י שנמשך המ"ד, עניו ולהבין כו'. והמשכה דרגא

התגברות בעת הטוב, בושם ממיני ערב ריח איזה האדם יריח דכאשר אחזה, על כי בהיות מעפעפיו, התנומה ויסור משנתו, יתעורר אזי כשמתנמנם, השינה

על נופלת השינה שכאשר פי', דעתו. וצללה עיניו נפקחו באפו, שעלה הערב ריח ידיבבחי' שורה להיות למעלה, המוח בכלי המאיר השכלי האור מסתלק אזי האדם,

שאז מפני כשמתנמנם, טוב בכי להשכיל יוכל לא המוחי', )ולכך על והעלם מקיף אזי באפיו, הריח יעלה כו'(. וכאשר גילוי בבחי' מלהאיר מסתלק הוא השכל כח

והיינו, דעתו ויוצלל עיניו יפקחו ולכן גילוי, בבחי' במוחו להאיר השכל אור יומשך

15

שלמעלה שבנפשו, התענוג בחי' עד למעלה ועולה החוזר אור שהוא שהריח, לפי . המוחין בכלי ויתגלה שישוב החכמה, אור את משם וממשיך מהחכמה,

שעולה הנ"ל, דמקיף מ"ן העלאת הוא בגדיו, ריח בחי' ענין למעלה, יובן ועד"ז וממשיך מקיף, ובחי' מהשתלשלו', למעלה שהוא עתיקא, בחי' עד למעלה ממטה לך ויתן כך, אחר יצחק שאמר וזהו דאצי'. במוחי' ומאיר ונמשך משם, הארה

ההעלא' אחר והמשיך שבירך וההמשכה, הברכה ענין הוא השמים, מטל האלקי' הוא שעתיקא מעתיקא, דנטיף טלא בחי' הוא זו, והמשכה וברכה הנ"ל, והריח מ"ן

במשל וכנ"ל דאצי', ז"א שהוא שמים, בבחי' להאיר נמשך ומשם כנ"ל, מקיפי' בחי' כ"א להיו', א"א דעשו, מ"ן שהעלא' )ולפי כו', הריח ע"י המוחי' וצחצוח חיזוק שלמעלה, מבחי' א"פ באמת, וגם מקיפי'. מבחי' היא ההמשכה גם לכך א"מ, מבחי'

ההשתלשלו', וסדר בהדרגה יורד הא"פ כי כלל, אליו להתמשך אפשר הי' לא המשיך לכן כאלו, גבוהי' אורות לו שיומשך ראוי אינו ההשתלשלו', סדר ועפ"י

כנ"ל(. ההשתלשלות הדרגת עפ"י שלא שלו, דא"מ העלא' ע"י המקיפים, ממקור לו

אשר ברכו שדה לריח הנ"ל, דעשו בגדיו ריח יצחק שדימה מה לבאר, יש ומעתהד( בחי' חקל הוא זו, שדה הענין, כי .ה' ברכו אשר שדה כריח בני ריח ה', ואמר, ראה

בחי' שונות, ב' ג"כ במדת מל', יש והנה דאצי'. מל' בחי' שהוא קדישין, תפוחין כנגדו באופן זה מ"ד להמשיךשלה, דא"פ מ"ן העלאת הא', שלה. מ"ן בהעלאת

מ"ד להמשיך שלה, מקיף דאור מ"ן העלאת בחי' והב', שלמעלה. א"פ מבחי' ממש, בגדיו כל המקיפים כנ"ל. ולכן אמר יצחק, שריח ממקור ששרשו מקיף, אור מבחי' דאו"מ מ"ן העלא' שהוא שד"ה, לריח דומ' דאו"מ, מ"ן בחי' העלא' שהוא דעשו,

דאו"מ מ"ן העלא' על סימן שנתן פי',, ה' ברכו אשר עוד,ואמר דאצי'. שבמל' והענין, תחלה. ה' ברכת ע"י הוא זה, מ"ן העלא' כי ה', ברכו אשר והיינו שבמל',

שהעלאת ההעלאה. בענין גדול בין ב' מיני המ"ן דמל' הנ"ל, והפרש חילוק שיש בבחינת סליק, ומגרמי' מנפשי' אינו מצטרך לסיוע שלמעלה, כ"א שלה, דא"פ מ"ן

לך דמי אל אלקי' דכתי', והיינו אש, ורשפי בגבורות למעלה, מלמטה מ"ן העלאת שכיך, ולא תדיר, קרי תתאה נהורא זה, פי' בזהר כו', )וכידוע תשקוט ואל תחרש אל

מצטרך שאינו שבמל', דא"פ מ"ן העלא' שזהו מפני ממש, כו', תדיר עילא' לנהורא כו' דמי אל ע"כ סליק, מגרמי' כ"א מ"ן, בבחי' לעוררו בתחלה, מלמעלה להמשכה

. כו'( תחרש אל

כריית בתורה נזכר שלא מרים, של בארה בחי' והוא בתורה, מצינו זה דוגמת והנה, ויצחק דאברהם בבארות כמו, הזה הבאר את שחפר א' כלל נז' ולא דמרים, בארה כי והיינו, מרים. של בבארה משא"כ כמשי"ת, הבארות חפרו שהם בתורה, שנז'

16

מיין תמיד שנובעת דאצילות, שבמל' דא"פ העלא' מ"ן בחי' הוא דמרים, בארה קודם אלי' נמשך ולא כו', דמי אל אלקי' כמ"ש למעלה, מלמטה להעלות נוקבין,

מעצמה נעשה זה, מ"ן העלא' כי, זה מ"ן בהעלא' לעוררה מלמעלה, סיוע בחי' שענין כריי', מרים של בבארה נז' לא ע"כ תחלה, לסיוע מצטרך ואינו וממילא, באר בבחי' כלל נצרך לא וזה המ"ן, את המעורר מלמעלה ההמשכ' הוא הכריי',

לה א"א דאצילות, שבמלכות מקיף דאור מ"ן העלאת בבחי' משא"כ זה. תחלה שפע אליה שיומשך בלתי זו, בבחי' מ"ן להעלות מעצמה להתעורר מ"ן להעלות הזה הכח בה שאין אותה, ולסייע מ"ן בהעלאת לעוררה מלמעלה,

אלי' נמשך להיות שמוכרח דלעילא, סייעתא זולתי לבדה, שלה א"מ מבחי' דאצילות, שבמל' הא"פ בהיות בזה, )והטעם בזה. ולעוררה לסייעה תחלה, שפע

דלעילא לסיוע א"צ ולכך למעלה, מלמטה מ"ן להעלות ממש וטבעו דרכו כך האו"מ אל לעלות תמיד ותשוקתו האו"מ, אל לעלות האו"פ שטבע וכנודע כלל, בזה ממטה העלאה בבחי' להיות בכך דרכו אין מקיף, האור משא"כ בע"ח, כמ"ש כו',

. כנ"ל( בזה ולעוזרו לסייעו דלעילא, לסיוע מצטרך לכך למעלה,

הגבורות, ומקור שרש בחי' הוא יצחק, דהנה יצחק. עבדי שחפרו הבארות ענין וזהו בחי' הוא יצחק, ועבדי דעתיק, גבורה בחי' הוא דקרדוניתא, בוצינא בחי' שהוא

לעורר היינו הבארות, חפרו והם הגבורות, כל מקור יצחק, מבחי' הנמשכי' האורות גבורות בבחי' מ"ן הוא שההעלאת שבמל' דאצילות, במקיף נוקבין מיין נביעת בחי'

העלאת בחי' המה אלו שבארות ולפי. כו' רי"ח בענין למעלה שנז' כמו אש, ורשפי דוקא, חפירה ע"י אלא, מרים של כבארה ממילא נעשו לא כן על שבמל', דמקיף מ"ן ויחפרו וז"ש, זה מ"ן העלא' לעורר יצחק, עבדי ע"י מלמעלה, ההמשכה בחי' הוא

לאמר יצחק רועי עם גרר רועי ויריבו, חיים מים באר שם וימצאו בנחל, יצחק עבדי בבחי' מ"ן העלאת לעורר הוא הזה, הבאר חפירת שענין מפני והיינו, ,כו' המים לנו

מרים של ובארה ולחפור, לעורר א"צ לא"פ, דאילו א"פ. בבחי' )ולא א"מ, והשפע החיות שכל מפני, ג"כ בו לאחוז לחיצונים מקום יש שכן, וכיון יוכיח(, ולכן. כנ"ל מא"פ ולא דוקא, השפע מקבלים שמשם שלהם, הא"מ ע"י הוא שלהם,

בחי' לעורר הנמשכת זו שהארה היה, שטענתם ור"ל, המים. לנו לאמר עליה רבו כנ"ל א"מ, בחי' נמצא בהם גם כי אליהם, ומתייחס ראוי דא"מ, נוקבין מיין העלא' בא"מ בחי' מ"ן לעורר להם, שיומשך זו, רצונם הארה וא"כ, כו', לבונה בחי' בענין

בחי' להיות כלל שא"א ואחיזה, מקום להם אין דא"פ, מ"ן בהעלא' )משא"כ שלהם, . פ"ג( וכמשנת"ל שלהם, בא"פ מ"ן העלא'

17

דאור מ"ן ההעלאת הוא שדה, פי', ריח ה'. ברכו אשר שדה כריח ענין וזהו המקיף, מבחי' והעלא' מ"ן ריח להיות שא"א כנ"ל, דאצילות שבמל' מקיף הוי', ברכו אשר וזהו המ"ן, לעורר מלמעלה, המשכה תחלה שיהי' מבלי

מ"ן, בהעלאת להתעורר שיוכל אותו, ולסייע לעזר הוי', מבחי' תחלה שנתברר בחי' הוא שלו, המ"ן וא"כ, עשו, הי' שהמתברך יצחק, כוונת ולפי הריח. הוא בחי' הרי א"כ, מ"ן, לו אין זה זולת כי דייקא, שלו המקיף מבחי' בגדיו, ריח ע"י עולה שהוא דמל', דא"מ מ"ן בחי' שהוא שדה, לריח ממש דומה שלו, מ"ן

בטל אותו ברך ולכן, לעוררו עליונה המשכה בחי' תחלה, ה' ברכו אשר מ"ד בחי' דא"מ, מ"ן העלא' שהוא בגדיו, הריח ע"י לו להמשיך השמים, כדאי הי' לא ההשתלשלות, וסדר גדר שעפ"י מפני כנ"ל, המקיפים ממקור

עפ"י שלא ההשתלשלות, מגדר שלמעלה מהמקיפים, לו המשיך לכן אלו, לברכות ואברככה כו', ציד לי הביאה לעשו, יצחק שאמר וזהו כו'. ההשתשלות סדר צמצום, יוד ההשתלשלות, והדרגת סדר על הוי', מורה שם כי פי', וגו'. הוי' לפני

להמשיך שרצה מה הוא הוי', לפני ואברככה במ"א. כמ"ש כו' התפשטות הא סדר עפ"י שלא ההשתלשלות, מבחי' שלמעלה המקיפי', ממקור לו

המשכת שע"י הוא לעשו, בברכתו כוונתו וכל וכנ"ל. כו' ההשתלשלות וגדר הניצוצי' יתבררו כו', הארץ ומשמני השמים מטל דקדושה, אלו אורות

שהיו הגבוהו' הנשמות ג"כ הן והן פא"ב(, )וכמש"ל בו, שמובלעים דקדושה תוספת גילוי שע"י כו', ואונקלס ואבטליון ושמעי' הנביא עובדי' כמו באדום,

הניצוצי' יתבטלו וכו', מעתיקא דנטיף טלא בחי' נעלה, מאד הגבוהי' אורו' ונכלל הנר שמשתאב האבוקה, בפני הנר והתכללות כביטול בהם, ויוכללו

.וכנ"ל בהאבוקה

שכן פ"ב, )וכמשנת"ל המתברך, הי' שיעקב האמת, לפי צ"ל, הנה אךה( בגדיו ריח את וירח מ"ש בו יתכן איך א"כ,, יעקב( ע"י יתברר שעשו בדוקא, צ"ל עקב, י' בחי' שהוא ליעקב, זה מניין ולכאורה, דא"מ, מ"ן העלאת בחי' )שהוא כו',

ע"פ לקמן וכמ"ש דקדושה, א"פ הכלי', בבחי' בתוך להתלבש המתצמצם אור בחי' והיינו, יעקב על אף זה מאמר יתכן שבאמת, הוא, הענין. כו'( מלאכים יעקב וישלח

כמו בגדיו, ודרש תשובה, בעלי הן בגדיו, דריח זה פסוק על במדרש מ"ש עפ"י בעלי בחי' דהיינו ג"כ, דא"מ מ"ן העלאת בחי' ימצא שביעקב ז"ל, וכוונתם בוגדיו.

)כי לעמוד, יכולי' גמורים צדיקי' אין עומדים, שבע"ת במקום שארז"ל, תשובה, בזהר, הטעם ומבואר כמשי"ת(. בבחי' א"פ, שלהם, העלא' מ"ן גמורי', צדיקי'

כו', יתיר דתיובתא בחילא לי' דמשכי' משום שהוא הצ"ג, על הבע"ת במעלת

18

באינון בימים, בא זקן ואברהם כמ"ש לדרגא, מדרגא הולך צדיקי', שהצדיק משא"כ . ע"ש כו' יומין

אשר התשובה, עיקר בהיות הצדיקי', על הבע"ת מעלת גדלה שלכן הדברים, וביאור שאין עד מהכלי, שלמעלה מאדך, בבחי' מאד, וחזק גדול בכח הוא ההיפוך, מן שב

ית', בו להתקשר והתשוקה רבה האהבה אור עוצם ולקבל לסבול יכולה שלו הכלי וכמו מהגוף, ממש הנפש תצא האהבה, תגבורת שמעוצם להיות, שיוכל עד

שיצתה עד בבכייה, שגעה דרודייא, בן אליעזר דר' במעשה בגמרא שמצינו היא לכך דוקא, ההיפוך מן בא שלו, שהצעקה שמפני הוא, והטעם ממש. נשמתו

הוא וזה הכלי. מהגבלת מעלה ולמעלה במס"נ, מ"ן להעלות מאד, גדול בכח להיות יכולה אינה והתשוקה, שהאהב' דהיינו מקיף, דאור מ"ן העלאת בחי'

כו', מקיף בבחי' שתהי' עד זו, רבה האהבה האור תוקף מעוצם בהלב, נגבלת בחי' משא"כ. דורדייא בן דר"א כמעשה מהגוף, לגמרי הנפש תצא ולפעמי' מדרגא וסדר בהדרגה הוא עבודתן,, הצדק מדרכי נטה לא שמעולם צדיקי', מ"ן העלאת בחי' וזהו הלב, בכלי ומתיישבת מלובשת היא והאהבה לדרגא, שהן עילאין, יומי' באינון בימי', בא זקן ואברהם ע"פ בזהר מ"ש והיינו דא"פ,

וכנודע. וכלים לבושי' בחי'

דוירח זה, פסוק האמת לפי נאמר שבישראל, הנ"ל דבע"ת העלא' מ"ן בחי' על והנה, רצונותיו כל לבטל רצון, וביטול אתכפיי' בבחי' התשוב' שע"י כו', בגדיו ריח את

בזה הנה למיתקא, ומרירו לנהורא מחשוכא אתהפכא ובבחי' ב"ה, העליון רצון מפני ומעורר דא"מ, העלא' מ"ן בחי' בגדיו, ריח ג"כ שהוא בוגדי"ו, ריח ונק' ריח"ם, יתנו

טל ונק' העליון, עונג בחי' הוא המקיפי', כל ממקור מ"ד המשכת מעלה למעלה שע"י רצוני, ונעשה שאמרתי לפני רוח נחת וכמאמרז"ל, כו', מעתיקא דנטיף השמים כו'. עליון העונג המשכת בחי' לפניו, נח"ר להיות יעלה דבע"ת, רצון ביטול אלקי' לך ויתן המתברך, הי' שהוא האמת לפי ליעקב, אח"כ יצחק מ"ש והיינו שהוא הצמצום, מדת הוא אלקי', פי' אלקי', לך ויתן ופי' וכנ"ל. כו' השמי' מטל משפעת והיא דאצילות, ההשפעות כל נמשכים שאליה דאצילות, מל' מדת

.כנודע לבי"ע

והמשכות בברכות אביו יצחק שיברכו נצרך הי' יעקב מה, בזה להבין יש ועדיין כו'. וע"י וא"א דאו"א עליוני' האורות אליו נמשכים היו נמי הכי, בלאו הלא הנ"ל,

עליונים, אורות המשכו' רבוי בו שיתוסף להברכות, צריך הי' עשו, )דבשלמא הוא הי' ההשתלשלות, לא וסדר דרך ועפ"י בו. המובלעי' הניצוצי' עי"ז ויתלקטו

כדרך שלא לו להמשיך אביו, לברכת נצרך לכך אורו' אלו, להמשכו' וראוי כדאי

19

לבחי' מרכבה הוא יעקב שהרי לזאת, צריך הי' מה יעקב, אבל כו', השתלשלות כדאיתא הוא, הענין אך. כנודע( עליוני' האורו' נמשכי' בלאה"נ ששם אצילות, זה דגן משנה, זו הארץ ומשמני מקרא, זה השמים מטל האלקי' לך ויתן במדרש, כי כך. הוא אביו, של הברכות אל יעקב שהצטרכות פי',. אגדה זה תירוש תלמוד,

וסדר דרך י"עפ נמשכים היו שלא מה אורות, תוספת להרבות הוא הברכה, ענין הנה, אבל ע"י הברכות, נמשך מלמעלה מהשתלשלות, להיות התלבשות השתלשלות

הברכות, ליקח הוצרך יעקב כ,"וכמ התורה בעשי', ולשם יהיה גילוי אוא"ס ב"ה. התורה שיתלבשו כדי, ההשתלשלות כדרך שלא המקיפי', ממקור לו להמשיך כדי

התורה' הי לא ההשתלשלות, סדר י"עפ כי לפנינו. עתה שהם כמו ,'בעשי ומצות ירדה התורה כל שהרי, ז"דעה גשמיים בענינים למטה כ"כ' מתלבשי ומצות

ומעשה ואחיו, דיוסף ומעשה ועשו, דלבן מעשה מעשיות סיפורי 'בבחי להתלבש מעשה כל וכן בגבעה, ופילגש דשמשון מעשה ,'שופטי' נביאי וכן ובלעם, דבלק

סודות בהן מרומז הכל ודומיהן, ח"דרבב מעשיות סיפורי כגון בגמרא, וכן המלכים, המצות, מעשה ז"ועד, מאד גשמיים' בלבושי ונתלבשו ורזין עילאין, התורה

ס"א אור המשכת יהיה גשמיים, ותפילין וציצית ולולב גשמיות סוכה י"שע החיות הרי ההשתלשלות, וסדר ערך שלפי מה, מעלה שלמעלה ה"ב

אור בהן שיאיר וכדי, מאד מצומצם הוא המצוה, נעשה שבהן' הגשמיי שבדברים בוצינא הגבורות, שרש שהוא דוקא, יצחק י"ע הוא ובעצמו, בכבודו ה"ב ס"מאא רב

ומשם ,'כו האור המשכת' יהי כמה להיות שמודד המדה, קו שהוא דקרדוניתא, .'הגשמי' בעשי גם וגלוי אור' תוס נמשך

ויתן, וקאי .'עליוני' האורו ויתגלה יומשך צמצום,' בבחי גם ,'האלקי לך ויתן וזהו יצחק, של' הברכו ענין וזהו .'הוי ברכו אשר בפסוק, שלמעלה ,'הוי' בחי על

של דעתו בלי היתה ולכן, ההשתלשלות מהדרגת שלמעלה 'מבחי ליעקב להמשיך שאמרו, וכענין דעת,' בבחי להתלבש א"שא מפני ,'כו במרמה אחיך בא רק יצחק,

בזכותא, ענין כי מילתא.' תלי במזלא אלא מילתא,' תלי בזכותא לאו ומזוני, חיי בני מלפי למעלה הוא מזלא, כ"משא לו, ראוי שכך ההשתלשלות, ערך לפי הוא

כ"ג' שהי ר,"אדה חטא לתקן לזה, צריך' והי .'כו ראוי שאינו למי אף הערך, ולתקן ברוחניות. גשמיות ועירב העולמות, נתגשמו י"שע נחש, של פיתוי במרמה,

למעלה במרמ' כ"וג ,'בגשמיו' רוחני )ועירב היפך, אל מהיפך עשה זה, וז"ש .'לגשמיו' נמשכי שיהיו ,'עליוני אורות יתירה, רוחניות והמשיך מהדעת(

נמשך' הי הברכות, יעקב קיבל לא אילו כ"משא .'כו מקרא זה' השמי מטל ל."וד' כו שכמה על וכדה למעלה, שהיא כמו לבד, ברוחניות רק התורה מן

20

גשה נה ושקה לי בני מאמר

רבי אהרן הלוי מסטראשעלע ר"ק אדמו"מכ

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

נא ושקה לי בני, ויגש וישק לו, וירח את ריח בגדיו, ויברכהו ויאמר, ראה ריח 3גשה דגן ורוב הארץ ומשמני השמים מטל האלקים לך ויתן ה', ברכו אשר שדה כריח בני

אמך לך בני וישתחוו לאחיך גביר היה לאומים, לך וישתחוו עמים יעבדוך ותירוש, כו'. שמניך טובים לריח מיין, דודיך טובים כי פיהו, מנשיקות ישקני כתיב, הנה וגו'. ישקני לשלמה, אשר השירים שיר הכתוב, כמאמר מהקב"ה, כנס"י בקשת והוא

מהקב"ה. מבקשת יתברך, מל' מדת כנס"י, שבחי' כו', פיהו מנשיקות

להחיות המתפשטת ב"ה מא"ס הכח כנס"י, הוא הנה מהו. כנס"י, ענין להבין וצריך שיתגלה הוא מההסתר, המכוון ותכלית בי"ע. עולמות בג' והעלם, הסתר בבחי'

אין באמת, בעצמו, ב"ה א"ס שמצד והגם כבי'. מלבדו עוד שאין איך ית', שלימותו נפרד ודבר ליש נראה למטה, שנשתלשל כמו הגלוי מצד אבל ח"ו, ונפרד נבדל שום

בעולמות, נמשך שאינו לבדו, ית' כחו שהוא בחי' סוכ"ע, נקרא וקוב"ה, בפ"ע.ית', בחי' שכינתו אפילו כבי', עצמו ומצד כלל. עלמין בגדר אינו יתברך שהוא מפני

אבל ית', הוא לבדו ג"כ ממכ"ע, בחי' שהוא בתחתונים, השוכן אלקי הכח שהוא שהוא בעצמו, שהוא כמו ית' כחו שהוא וקוב"ה, נבדל. נראה למהות הוא בגלוי, היא היורדת הבהמה רוח נקרא וכנס"י למעלה, הוא העולה האדם רוח נק' יחו"ע, שבאמת הגם בפ"ע, ודבר יש להיות נוטה היא הנגלה, שמצד דהיינו, לארץ, למטה

בגדרם. רחוקים הם בגלוי, מ"מ, אבל כן, אינו

שום אין סוכ"ע, בחי' שמצד כמו דהיינו, ושכינתי', קוב"ה יחוד שיהיה הוא, והעיקר נגלה שיהיה דהיינו בגלוי, יהיה כמ"כ ית', לפניו מסתיר היש שאין והסתר, העלם יהיה ולא לבד, כנס"י, בחינת שהוא ממכ"ע, בבחינת בהפרטים השוכן אלקי הכח ורוח האדם רוח הוא שבגלוי, מפני הנגלה, מצד הוא זה וכל כלל. הסתר שום

שהכל מפני כבי', ב"ה א"ס שמצד לכל, אחד רוח הוא באמת, אבל כנ"ל. הבהמה שיהיה דהיינו בחי', הב' יתמצעו לכן ההפכים, כל סובל ית' והוא ית', ממנו נמצא

ל"א ע"ב.המאמר נדפס בספר עבודת הלוי פ' תולדות דף 3

21

מפיק שהפה וכמו פיהו, מנשיקות ישקני ברוחא. וזהו רוחא אתדבקות נשיקין, בחי' מסתירים הגוף כלי ואין החיות, פנימית נגלה שאז הפנימי', שהוא רוחא,

הפנימי'. על

שיהיה בכדי דהיינו, מיין. דודיך טובים כי כמ"ש היין, ע"י הוא זה, להיות יכול ואיך בינה בחי' שהוא היין, ע"י הוא כנ"י, לגבי דודי שנקרא ושכינתיה, קוב"ה היחוד

איך ית', בעצמותו להתבונן המשכיל שצריך דהיינו, בינתו ית'. בחי' עילאה,בחי' והוא עלמין. מגדר נעתק שהוא ואיך עתה, שינוי גם שום בלי ית', לבדו שהוא

והוא הוא, ולבדו נעתק איך שהוא ית', עצמותו הבנת שהוא בבינה, התגלו' עתיק אתדבקות שהוא נשיקין, זווג בחי' נעשה זו, הבנה וע"י דעתיק. רוחא א', רוח בבחי' דוקא. יין מיין, דודיך טובים כי וזהו ברוחא. רוחא

שמניך, נעשה הריח, וע"י שיתבאר, כמו לריח, נעשה שאז טובים, שמניך לריח ביטול שהוא חכ', בחי' הוא שמן כי שמן. ואית שמן אית כי שמנים, מיני' ב שהם

הפרטי', בכל הנמשך אתברירו, בחכמה בחי' שהוא שמן יש כי בעצם. הביטול, כח הפרטים בכל וישנו הביטול, שהוא בחשאי, הוא ששמן וידוע להתברר.

חכמה נקרא וזה עשית, בחכמה שכולם מפני האמת, מצד בטל שהוא איך סתום, הוא אבל כבי', עצמותו בערך מאד, עמוק מכוון בזה יש ובאמת, הגלוי'. בגלוי, כן שיהא אבל העצם, מצד הוא וכ"ז סתימאה. חכ' בחי' ב', שמן ונקרא

היין. ע"י כ"א כן, להיות א"א

בפ"ע. בחי' בכל הגלוי' חכמה יש שבאמת, רואים, שאנו כמו העבודה, ע"ד זה ויובן בזה המצוה שיהי' עשיית נגלה טעם בפ"ע, טעם מצוה בכל ויש בתומ"צ, ד"מ

יהי' ואיך אצבעיי', על אצבעיי' יהי' תפילין דהיינו, המצוה. אופן יהי' ואיך האופן, חוטין ח' וציצית, פסולה, מכ', למעלה גבוה שהיא סוכה וכן פרשיות, בד' כתיבתם

נמשכה ומ"מ, ושתיה. באכילה אפילו וכן ומעשרות, תרומות המצות כל וכן דוקא, יהיה איך חכ', יש הפרטים שבכל דהיינו, דוקא, בחכ' אתברירו בחכ' כי ית', חכ'

נתגלה עי"ז אשר לנו, הנגלה בערך מאד, הרבה דקדוקים בזה ויש המצוה. אופן ולא דוקא, כך רצה למה דהיינו, ח"ס, ימצא אזי יותר, בזה וכשיעמיק ית'. רצונו

ית' עצמותו בערך מאד, עמוק מכוון בזה להיות מוכרח לכן, אחר. באופן לקיים, לו שאפשר המצות כל כשיקיים אפילו משא"כ, חכ' סתימאה. ונקרא בעצמו,

ימצא לא אזי לבד, מלומדה אנשים מצות אצלו, שהוא אלא בזה, דעתו נותן ואינו וד"ל. ב"ה, א"ס מצד הביטול שהוא ית', חכ' בזה

22

חשאי, בבחי' הביטול נתגלה שאז שמנים, מיני ב' שהם טובים, שמניך לריח וזהו ריח בדרך הוא שההתגלות אלא מהשגה, למעלה שהוא כמו הביטול, עצם היינו

שהוא כמו מתגלה הי' ואם דוקא, לעשותם היום הוא המכוון, שעיקר מפני בלבד, לבד, ריח בדרך נתגלה לכן אשר היה, כלא והיה במציאות, בטל הי' אז למעלה,

בבחי' החיות גלוי שהוא ושתיה, אכילה כמו ולא ואתבסים, בריחא דאריח כמאן בגלוי בפנימית נכנס הריח שאין הגם מ"מ, אבל ממש, חיותו עם שנתאחד פנימית, כבי', עוד אין הבחי' ונתגלה שנכנס הוא כמ"כ ונתבסם. ע"י מתחזק מ"מ בפו"מ,

לכן נכנס ונתגלה מלבדו, ומפני שהוא ית' אינו בערך החיות כלל, עוד שאין איך הנעשה דודיך, בחי' שהוא הנ"ל, נשיקין הזווג שאחר היינו, ריח בלבד. בערך

ויתבסם. מהשגתו, למעלה בחי' שהוא כבי', עוד אין ריח השומע ישמע אז היין, ע"י ההתבסמות והיא הפרטים, בכל כן ונמשך בחשאי, הביטול שהוא שמניך, לריח וזהו

וד"ל. נכפי', הדינים כל שם, מח"ס, אשר

עיקר להבין צריך ומתחלה בני כו'. לי ושקה נא הכתוב, גשה פי' ג"כ יובן ומעתה פי', יצחק, זקן כי ויהי כתיב, מזה למעלה הנה עשו. את לברך יצחק רצה למה הענין,

שיצחק כידוע והבנה, השגה מגדר שלמעלה הביטול שהוא זקנה, לבחי' שבא ולעלות הכלים, מגדרי לצאת אלא בכלים, להיות רוצה שאינו ח"י, קץ בבחינה שהוא היין, כטבע כנ"ל, היין בחינת שהוא גבורות דאימא, מצד אחר עילוי, בעילוי ית' שהוא איך עתיקא, לבחינת שבא עד עצמו, וטבע מגדר קלי', ולצאת לארמא

שורש היא שזו כלל. נפרד אינו שהוא, כמו היש ית', עלמין. ומצדו מגדר נעתק מפני השלימו', עיקר הוא בעצמו, ב"ה א"ס שמצד הגשמי. הכח שהוא עשו, לבחינת לכן, נפרד. בבחינת הוא שלמטה אלא כבי', ית' בעצמותו דוקא הוא היש, ששורש

השלמות גלוי שיהיה היש, שרש עצם מצד המשכה היינו, להמשיך לברכו, רצה מ"נ העלאת מתחלה שיהיה באופן אבל שרשו, מצד שהוא כמו בעצמו, בהיש

שעולין טפיים עד מלמעלה, יורד טפה שאין כמרז"ל, לעצם שרשו, שיגיע מעשו, נודע בבחינת ההבנה, השגת מצד הביטול להיות שצריך הוא, וטפיים כנגדה,

שהוא בעצמו, א"ס ב"ה בעצם ולהבטל השגה מגדר לצאת ואח"כ בעלה, בשערים צריך זו, למדרגה ולבא כלל. ביה תפיסא מח' לית כי והבנה, השגה מגדר למעלה נעשה ואח"כ מיין, דודיך טובים כי היין כמבו"ל, שהוא הבינה, ע"י תחלה לעבור וד"ל. טובים, שמניך לריח

הגדול, כי עיקר גלוי השלמות, הוא הוא שבשרשו, הגדול, בנו עשו שנאמר, וזהופי', שישא כליו, שהם בהיש דוקא. לכן אמר יצחק לעשו, שא נא כליך תליך וקשתך.

הנמצא הבחי' יש, פי', ותליך, כנ"ל. עתיקא הכלים הגשמים, לשרשם, בחי'

23

קשת וקשתך, כמו ב"ה. אוא"ס בחי' עצמות בו שיתגלה פי', אותו, ותלה בגבול, השדה, וצא כנ"ל. עתיקא בבחי' מטו"ד, למעלה מאוד, למרחוק שיורה הגשמי

העלאת שיהיה דהיינו, וגבול, מקום בגדר נגדר ואינה פתוחה, היא שהשדה מפני מפני נפשי, תברכך בעבור וגבול. השגה בשום כלל מוגבל בלתי שלו, מ"ן הברכות. למקור לשרשם, תחלה, מ"נ העלאת בלתי הברכה, להמשיך אפשר שאי כמו היש, מבחי' מאד רחוק שהיה מותי, יום ידעתי לא זקנתי, נא הנה שאמר, וזהו

כמו ג"כ בהיש, להמשיך רצה לכן, מיתה. בבחינת הוא שהוא, כמו שהיש שהוא. תמיד שהוא ביעקב, שידע הגם עשו, את יצחק ויאהב ושרשו. וזהו במקורו שהוא

יעקב, בחינת של הביטול אצלו, נחשב היה לא באמת, אבל ביטול, בבחינתשהוא בחי' חכ' ית' עקב, יו"ד בחינת הוא שיעקב כידוע אתברירו, בחכ' רק שהוא

היה ועשו שהוא. כמו ישאר היש, עצם אבל ברורים, שבירר רק בעקביים, הנמשך וד"ל. היש, עצם שהוא התבן, את מעשרין איך כמארז"ל, בפיו ציד

בחינת היה ורבקה קשיא, דינא בחינת היה שיצחק מפני יעקב, את אוהבת ורבקה שיושלם גדול, בדקדוק הדבר על לעמוד דוקא הוא קשיא, דינא ומצד רפיא. דינא

דבר, איזה כשרוצה ד"מ, אחר. באופן ולא דוקא, האופן ובזה ומיד, הדבר תיכף הדבר ושיהיה דוקא, כן שיהיה מדקדק, הוא אזי כן, שיהיה אצלו שיחויב

רפיא, דינא מצד אבל חוט השערה. על ומדקדק תנועה, שום בו יחסר ולא בשלמות, או האופן, בזה יושלם אם ליה, אכפת לא אזי דבר, לאיזה כשצריך למשל, הוא

רק הזמן, בהמשך אפילו או פעמים, בכמה או א', בפעם זה שיהיה ואם אחר, באופן בחינת שהוא יעקב, את אוהבת ורבקה לכן, אשר המכוון. אופן לפי הדבר, שיושלם

והביטול הברור נעשה פעם אשר בעקביים, הנמשך יו"ד בחינת בחכ' אתברירו, בעלה. בשערים נודע בבחי' והזמן, העת לפי הכל כו', ופעם האופן, בזה

העלותו ע"י בגלוי, היש שרש להמשיך דהיינו דוקא, עשו את לברך יצחק רצה לכן העולם את לברא הקב"ה רצה וכמארז"ל, כן, להיות א"א שבאמת מה תחלה, לשרשו

זה אין לבד, אברהם מצד כי מדה"ר. עמו שיתף מתקיים, העולם שאין ראה במדה"ד, למטה הגלוי שיהיה ית', חסדו מצד לבד, המשכה בבחי' רק מדתו, כי שלמות,

כי ראוי, שאינו דבר לאהוב דהיינו היש, למקום אפילו המשכה ולהיות מוגבל. בלתי חד וגרמוהי איהו כי מדותי', ממש הם כן בעצמו, ית' לפניו שנוי שום שאין כמו

אמת, מדת שהיא בלבד, מדה"ד ומצד ישמעאל, ממנו יצא אברהם, לכן, אשר בהון, אמת נאמר, תתן ביעקב, אבל הבריאה, יתקיים איך באמת, ית' אליו ערוך שאין איך

הקצה מן מבריח הוא אבל יצחק, מדת גם בו שיהי' נכלל לבד, תתן שהוא ליעקב, א"א שבאמת, אלא עוד, ולא העולמות, קיום והוא מדה"ר, שהוא הקצה, אל

24

להאבידו שצריך אופן שיש מפני לשרשו, בשלמות, שהוא כמו היש, שיתעלה אתכפיא וכד אתכפיא, בבחי' שיהיה אופן ויש רנה, רשעים באבוד בבחי' לגמרי, ע"י לעילא, כי יש כמה אופנים שונים שנעשה לעילא דקוב"ה יקרא אסתלק סט"א,

סיגי נקרא וזהו בירור, שום להיות ממנו ומה שלא יתברר מצד שא"א הברורים, הארץ. מן אעביר הטומאה רוח ואה שעז"נ, נתבררו, שלא מלכים

כמה עדיין שיש מפני הברכות, שיקבל א"א בעצם, היש כח שהוא עשו, אשר לכן, שהוא, כמו השקר דוקא שהוא, כמו להיות ליבון, צריך בעצמו שהיש שונים, אופנים כמו שקר, שיהיה נצרך הוא השקר, שבריאת שבראת וכו', פי', שוא הא חז"ל, כמ"ש שיתעלה א"א לכן, דוקא, הוא מן החשך האור, גלוי שעיקר מפני קץ, עת עד שהוא

וד"ל. שהוא, כמו להקדושה, השקר נצרך כי בשרשו, ויוכלל

ביום אכלכם ממנו את חוה, באמור לה, כי להטעות הנחש, טעות ג"כ הי' וזה ומעץ נאמר, ובאמת שהוא. כמו כאלהים יודעי טו"ר, דהיינו, להעלות השקר, והיתם בשביל הוא הרע, בריאת שעיקר אלא ממנו. תאכל לא ורע טוב הדעת

כידוע אדה"ר, חטא של הי' התיקון ויעקב, יאבד. יתברר, שלא ומה בלבד, הברורים הקרבה לו שיהיה דהיינו לי, הגישה יצחק, שאמר וזהו האריז"ל. מכתבי לו ויבא נפשך, תברכני בעבור כמ"ש מלמעלה, המשכה י"ל אז יצחק, מדרגת לבחי'

ע"י הוא החדוה, עיקר בגשמיות, ד"מ בינה עילאה. בחי' הוא יין, כי וישת, יין השמחה המרגיש הוא ומי יצא סוד. נכנס יין כידוע, שמחה, לידי מביא שהיין היין,

אנו ומ"מ, השמחה. ירגיש איך דומם, בחי' הוא הגוף, כי הנפש. הוא והחדוה, והידים שהרגלים מרקדין דהיינו הנפש, משמחת משתנים הם הגוף שאברי רואים,

הפכים הם מהותם, שמצד הגם שמחברם, היין מצד והוא לנגן, קול ומרים מטפחים, לגמרי.

לא נאמר, שעליו שהוא, כמו בעצמו, יצחק בחי' להמשיך יעקב כשרצה וכמ"כ, דמנטר, יין לו והביא יין. לו להביא מוכרח היה לכן באריכות, כנ"ל מותי, יום ידעתי גמורה בהשואה בשוה, גבול, ובלי הגבול שקמי', איך בעצמו, ב"ה א"ס הבנת שהוא ית'. הוא שלבדו עצמו, אחר הרגשת שהוא עכומ"ז, ממגע משומר הוא לכן ממש,

הוא יין, כי החסד. התכללות בו שיהיה דהיינו, ביין, מיא בי' דארמו בזוה"ק, ומבואר מיא בי' ארמו לכן, עילוי. אחר בעלוי לעלות רק בחי' יצחק, שהוא גבורות, בחי' תרי בי' אית יין, לו תיבת שעל וכידוע, למטה. להתמשך ביכולתו שיהיה בכדי ביין,

הבנת שמצד הוא, כן הפכים. שני לחבר היין שטבע מפני כפולה, מרכא שהוא טעמי, הפכים. כל התחברות להיות יוכל בעצם, שהוא כמו א"ס ב"ה,

25

שהוא פיהו, מנשיקות ישקני בחינת וזהו בני. לי ושקה נא גשה לו, אמר ואח"כ והוא מיין, הוא דודיך טובים כי ברוחא, בחינת רוחא אתדבקות נשיקין, זווג בחינת לכל, אחד ורוח בחינת והוא בבינה, הוא עתיק התגלות דעתיקא, כי רוחא בחינת וכשנעשה לו, וישק ויגש נאמר, אז כנ"ל. מחבר הוא לכן בערך שניהם, אינו שהיא

שמתלבש התלבשות, בחינת שהוא בגדיו, ריח את וירח אז נשיקין, זווג הבחינת בחכ' אתברירו, וזהו שהוא עקב, יו"ד בחינת הוא שיעקב ברורי', כמבו"ל, לברר נשיקין, שאחר הזווג סתימא', חכ' החכ' הגלוי', בחינת שהוא טובים, שמניך לריח

בעצם, הביטול שהוא החכ', עצם מצד הביטול להיות יכול הרוח, ע"י ואז הריח. ע"י כ"א ב"ה, א"ס גלוי שהוא הברכות, המשכת להיות שא"א חשאי, בבחינת )בריחא דאריח כמאן בדרך ריח, עוד, אין הרגשת אצלו, יהי' שמתחלה דהיינו,

על שנעשה ההולדה( שהוא ה', ברכו אשר שדה כריח בני ריח ראה נא', אז ואתבסם, גבו' נקרא הבינה, שמצד אחר, ממקום כידוע בינה, בחינת הוא יצחק כי היין, ידי

שהוא הבינה, ע"י הנעשה ההולדה הוא יצחק. ויעקב, פחד נקרא ז"א, ומצד דאימא, שדה. ואית שדה אית כי השדה, בעל

שדה כמו ד"מ, יתברך. מלכותו מדת קדישין, תפוחין חקל שנקרא שדה אית אתבסמותא מיני וכל תענוגים, מיני כל מצמיח הוא אז בה, וזורעין שחורשין הגשמי

יתברך המשכתו שיהי' כבי', ההתעוררות הוא עי"ז דהיינו, למעלה, ממטה עולה אתי דעדן, דקוב"ה דגנתא בוסמין כריח דוכתין, בכמה בזה"ק כמבואר למטה,

זהו שדה התחתונים, מעשי ע"י הוא והכל צדיקיא, עם דעדן בגנתא לאשתעשע כנ"ל. יעקב בחינת ע"י הנעשה הברורי' ע"י בה, המוסתר הכח שנתגלה דקדושה,

בשדה כי וכמ"ש, שדה, איש ציד יודע איש בעשו, כמ"ש שדה, בחינת עוד ויש בו שיש הגם היש, כח עצם שמצד לה, מושיע ואין המאורסה הנערה צעקה מצאה ב"ה, לעצמותו תמיד צועקת הבחינה וזה בההפוך, להיות רוצה שאינו הכח, אבל השרש, מצד מאורסה בחינת והוא ממש, ממעל אלוה חלק הוא שבאמת, מפני היש בחי' שהוא עשו, מצד הוא בנפשי', אינש שידע כמו אודני', דירכין מאן לית

שדה כריח נאמר, ביעקב אבל וד"ל. שדה, איש ונקרא הכח, המסתיר שהוא הגשמי, הוי'. ברכו אשר

דנגיד עילאה טלא הוא השמים, מטל הארץ. ומשמני השמים מטל האלקים לך ויתן שיומשך דהיינו, אותה, הארץ ומרוה שמלחלח הטל וכמו קדישא, מעתיקא ונפיק

ורוב ית'. לאורו בטלים ממילא יהי' ואז שהוא, כמו ב"ה, א"ס למטה, הגלוי בהכלים המשכה בחינת היא פשוטה, ונו"ן מדות, ז' הוא שבו ג', ד' הוא דגן, כי ותירוש, דגן

לאחיך גביר הוה בינה עילאה כו'. בחינת שהוא יין, בחינת הוא ותירוש מטה. למטה

26

הוה לו, אמר לכן לעשו, שמברך הי' יצחק של ובדעתו אמך, בני לך וישתחוו הי', ורצונו נעלה, מאד גבוה הוא היש, ושרש הבכור, הוא עשו כי לאחיך, גביר

לא ולכן, השלמות. גלוי יהי' ואזי לשרשו, היש ויתבטל הגבוה, היש שרש שיתגלה בחכ' בחי' בלבד, עקב יו"ד בחינת שהוא יעקב, בחינת של הביטול אצלו נחשב הי'

דעתו. לפי העיקר שזה לאחיך, גביר הוה לו, אמר ולכן אתברירו.

שעיקר יעקב, בחינת הוא העיקר אבל גבוה, הוא היש ששורש הגם כן. אינו ובאמת, כמבואר הביטול, יתגלה שע"י צ"ל, והיש, דוקא. יעקב הוא הבריאה, של המכוון מה על עז"כ, השקר, עצם בחינת עשו, בחינת שהוא היש, עצם לבטל וגם במ"א.

שיהי' ברא', השוא היא בפ"ע, למהות שיתגלה היש, גלוי בחינת פי', וכו'. ברא' שוא האהבה עצם נתגלה דוקא שעי"ז הברורים, גמר עד הוא, לכל נצרך כי בגלוי, השקר

זה מאד, טוב מארז"ל, וגם והזונה, המלך בן ממשל בזה"ק, כמבואר ישראל, של המות. מלאך

יתגלה אז גלות, בחי' שהוא צואריך, מעל עולו ופרקת תריד כאשר בשביל, הוא וכן מפני להברכות, הי' צריך גופא, שלזה אלא ההסתרה. ע"י דוקא הביטול, עצם

יעקב צריך הי' לכן, אשר לו. יכול אינו עוזרו, הקב"ה ואלמלא מאד, גבוה ששרשו ואת יהי' שאז עשו, הר את לשפוט ציון בהר מושיעים יעלו עד שלע"ל להברכות,

אינו בעצמו, שהוא תועלת, איזה ממנו שיהי' ולא הארץ, מן אעביר הטומאה רוח בלבד. רנה רשעים באבוד אלא כלל, נצרך

כמו וכל, מכל להבטל שרוצה בנפשו, שמדמה מי שיש בעבודה. ממש הוא וכן הוא, המכוון ועיקר בטל. הכל ית', אלקותו שמצד איך שיבין ההבנה, מצד שהוא מאד, חזק הוא אשר בעצמו, היש כח וכשרואה באמת. שהוא כמו התגלותו, שיהי'

דינא נקרא וזהו לגמרי, יהי' שלא לבטלו, רוצה הוא לכן, אשר האמת, ומסתיר במדה"ד, העולם את לברוא הקבה רצה בחינת שהוא העולם, קיום זה שאין קשיא,

שהוא רפיא, דינא בחי' ע"י והוא מדה"ר, עמו ושיתף מתקיים, העולם שאין ראה קץ, עת עד וכל, מכל היש לבטל א"א באמת, כי יעקב. את אוהבת ורבקה בחי'

מעט אתברירו בחכ' בחי' עקב, יו"ד יעקב, בחי' הוא לנצח. והעיקר, המות שיבולע מאמיתת נמצא והכל לכולנו, אחד אב שבאמת, ליעקב. עשו אח הלא כמ"ש, מעט,

וד"ל. שנאתי, עשו ואת יעקב, את ואהב ומ"מ, מלבדו. עוד אין באמת, כי המצאו,

כבי', ב"ה בעצמותו התבוננות בחי' שהוא כו', יין לו ויבא בחי' צ"ל מתחל', ולכן, שעי"ז בעלה, בשערים נודע בבחי' הפרטים, בכל יתברך המשכתו י"ל העצם, שמצד

שמניך לריח מיין, ואח"כ דודיך טובים כי בחי' שהוא נשיקין, בחי' אח"כ יהיה

27

שהוא אתברירו, בחכ' בחי' שהוא דהיינו בגדיו, ריח את וירח בחי' שהוא טובים, חכ' בבחי' סתים, כבי' שהוא כמו הפרטים, בכל הביטול נעשה ואח"כ הגלוי', חכ'

וזהו מלמעלה. המשכה בחי' שהוא ויברכהו, י"ל אז הביטול, עצם שהוא סתימאה, שמתיו גביר הן כידוע, הברכות, על שהסכים יצחק, לו אמר עשו, כשבא שאח"כ,

מכל יתבטל שהיש לא לעבדים. לו נתתי אחיו כל ואת יעקב, בחי' הוא שהעיקר, לך. ואחר יעקב. בחי' של האהבה יתגלה העשו, שע"י לעבדים, לו שיהי' וכל, אלא

וזהו להקדושה. הנצרך הגשמי בהיש להשאר אתה מוכרח לכן לאדון, לך ששמתיו הוא הארץ, משמני מושבך, הארץ יהי' משמני הנה וגו', בני אעשה מה איפוא ולכה

המפריד הוא שחרב, כידוע, תחי', חרבך ועל הגשמי. והארץ כו', הגשמיים העניניםשיהי' תעבוד, אחיך ואת נפרד. בחי' דוקא יהיה שלו, החיות שעיקר לגוף, ראש בין

עד לעיל, כמבואר צוארך, מעל עולו ופרקת תריד כאשר והיה להקדושה. עובד ואז עשו, הר את לשפוט כו' מושיעים ועלו ע"י הארץ, מן הטומאה רוח את שיעבור

ידענו לא אברהם כי הכתוב, כמאמר הגבורות, מקור יתגלה ואז ה', כבוד נגלה יהיה שהוא, כמו והשקר, הגבורות בחי' שהוא אבינו אתה כי וכו', יכירנו לא וישראל

וד"ל. לנצח, יבולע

28

מכ"ק אדמו"ר הצמח צדקמאמר

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

בס"ד ש"ק פ' תולדות תרכ"ג

אמרו פעמים וגם כ,"כ בעיניו חשוב היה ואיך עשו, שהוא הבין יצחק בני. ריח 4ראה שגור ש"ש שאין שידע אמרו ופעם התבן, את מעשרים איך, בשאלות מרמהו' שהי

דעשו רישא הגבורות, פסולת דדהבא, סוספיתא עשו,, ה"פס תולדות במדרש בפיו.שהוא החיות דמסאבותא, כתרין ד"יו הקטרת. סממני א"י דיצחק. בעטפוי

בטלין, כי בקדושה הם א,"י הם בקליפה אך, זה לעומת זה את המחיה שבקדושה כנשר, ע"א הקליפות הם מגביהים כ"משא, משתחוים לך השמים וצבא כענין

שאינו ולפי מלמעלה, המקיף עליהם שהוא לבונה ע"זהו הנה בתוכם. נבלע והחיות כו'. מתגאים הם ולפיכך מקיף,' בבחי אלא עליהם מאיר

רישא והוא דמסאבותא, כתרין לעשר להאיר דקדושה ס"ע המחבר הוא לבונה' ובחי ש"ש הפנימי', אין ומצד התבן, את מעשרין איך שואל עשו המקיף, מצד ולכן דעשו, שם ז"הרמ' ובפי' ב ד"דכ פקודי ב"בזח דדהבא סוספיתא מענין 'וע) בפיו. שגור

נעשים למטה בהתפשטותו עצמו מצד השמאל אבל, סיגים ממנו אין הימין כי ל"וז שלח' פ ת"בלק' שנת חיות, של מזיעתן שיוצא דינור נהר כענין והוא, ל"עכ סיגים

עלמא בענין ב"ע א"די א"בת' נת ז"ועד, ג"פ מושבותיכם ארץ אל תבואו כי ה"ד שער ובפרדס כו'. לחוץ שדוחה ופסולת שפע מותרי' בחי ממנו שנעשה דאתגלייא,

אלא הוא, אדום שחור, ל"מארז זהו הסיגים, נמשך שמהגבורה בענין ג"פ הגוונים .(שלקה

ר"ל ויקיאנו, בלע חיל כי מפני הוא דמסאבותא, כתרין בעשר החיות כי נודע, והנה באיוב אל, יורישנו ומבטנו ויקיאנו בלע חיל להיות כדי הוא בהם החיות כי המשכות

, רחום וחנון אל בהם שנאמר ר,"יגמה גילוי י"שע דהיינו אל, יורישנו' ופי)', כ' סי' ה ויאמר ד"ע ויקיאנו,' ופי יורישנו אל. מבטנו להיות נמשך ז"עי כמוך, אל מי וכן ב"ספ תצא כי ה"ובד, ב"ספ כנשר ה"ד ת"בלק מזה ש"כמ' כו יונה את ויקיא לדג

עת ענין וזהו כו'. הצואים הבגדים בהסרת לטוב, הרע שנתהפך שביו, ושבית בענין

.1658המאמר נדפס באור התורה בראשית ח"ד ע' 4

29

'ובפ 'ב ה"צ ב"בזח ש"כמ 'ט 'ח 'סי בקהלת לו, לרע באדם האדם שלט אשרהעולם בריאת בתחילת בהם שנפלו הניצוצים מפני א', והוא ז"דל שמיני, הגלגולים 'בס ש"כמ ד"עה חטא מחמת כו', וגם וימת וימלוך ש"כמ כ,"בשבה

להוסיף כדי אלא גלו לא ל"כמארז הגלות, בסוד שהוא בם החיות להם נמשך ולפיכך י"שע פי', ל"ר ואולי בארץ. לי וזרעתיה בענין פרעה בשלח ה"זה נת' ד וכעין כו',

'הוי השמות ויחוד זיווגים בשם 'הנק והוא אור, 'תוס יומשך הניצוצים, העלאת אלה ה"ד ת"בלק 'וע, הניצוצות ן"מ העלאת י"ע דוקא נמשך זה שיחוד ואלקים,

בענין. ב"פ השלישי מסעי

כ"אח ושיצטרכו הקליפות, את לברוא מלפניו זאת היתה למה ל,"צ עדיין אך וכדלקמן היחוד, ע"שזהו בו, לשחק יצרת זה לויתן ע"שזהו שם, והתירוץ להכניעם,

ובפרדס, ל"עכ נ"דו המחבר יסוד נקרא , לויתן'ב סעיף ל' אות א"המא ל"וז 'ג סעיף ת"ת ויחוד הדעת, י"ע ב"חו יחוד יחודים, שני על מורה דלויתן פי' לויתן ערך סוף לאין, היש ביטול ע"זהו למטה ומלמעלה חיבור, לשון ולויתן היסוד, י"ע 'ומל

ס,"אוא 'גימט שחוק והתענוג, השחוק נמשך שמזה הניצוצות, בירור והיינו ה"וע' ד השמות. יחוד וזהו, למטה ומתגלה מאיר 'שיהי חיים, מקור וגימט'

בעשו וכן, (דוקא החושך מן הנמשך האור יתרון בענין נח, 'בפ רבים מים 'והי בפיו, ציד היה ומהם ועובדיה, ואבטליון 'שמעי ואונקלוס מ"ר כמו ניצוצים הי'

ויקיאנו בלע חיל עכשיו גם הרי כי, יעקב י"ע שלא בעצמו, ממנו להוציא יצחק רוצה יעקב י"ע שהוא רק טעמיה( לן יגלה ה"ד ל"כמש ז"ובה אכילה י"ע 'אפי )היינו על שם בבה"ז ש"כמ בו, נכללים שלמעלה האורות שכל א,"ז 'בחי שהוא דוקא

דחול, ביומין ביצירה מתלבש והוא ס,"סדכ עילאה, מאתר דאתכליל ה"קוב המאמר בחדשו, חדש מידי 'והי ה"בד ש"וכמ ולברר, משם להעלות ביתו, זקן עבדו 'בחי

להתלבש 'והשתל המשכה 'בבחי והם עליונות, מדות ששה הם המעשה ימי ששת 'ב ד"צ אמור ג"ועזח היש. וביטול עליה לצורך והירידה עשיתיו, אף ש"כמ ע,"בבי י"ע עלמא אתנהג השתא י,"אר החול, ימי ששת אקרון אמאי הכי, אי גבי

ק"ו ט,"מט שהוא ב"מ נ"במק 'ופי, ל"עכ איקרי חול יומא כך בגין דשליחותייהו, ג(."ע ה")דס המועדים שער בסידור זה על ש"מ החול. ועיין ימי ששת 'דיצי

את ואכלת ש"מ דהיינו כתוב, משפט בהם לעשות פסוק על בסידור עיין ועוד נקודים, 'מבחי ששרשם דתהו, הניצוצות מעלים האכילה, י"שע העמים, כל

נמשך והוא א,"מיס נמשך הוא יעקב כי ועוד דתיקון. ברורים' מבחי שלמעלה ד"יו יעקב, 'פי וזהו, המעשה ימי ששת כל נוגה, בירורי לברר ע"בבי ויורד

30

שם רלבר ע,"בי והיינו עקב, 'לבחי א,"יסו 'בחי שהוא ד,"היו שנמשך עקב, ת."בלק און הביט לא פ"ע בביאור מזה ש"כמ נוגה, בירורי

עליונים האורות התגלות 'רק שיהי א,"ז יעקב י"ע שלא זה 'שיהי רצה יצחק אך צריך הרע, מן הטוב את לברר הרי כי האור. וריבוי תוספת ענין והוא עצמו, בעשו

ויתן וזהו, שמה הנשפעים הניצוצים כל וילקט יקלוט ז"שעי כדי רב, אור שם להאיר' בחי והוא שמים, הנקרא א"לז דנטיף דעתיקא טלא הוא השמים, מטל האלקים לך

אתערותא שאין ע,"הסוכ ה"ב ס"באוא נעלה מאד ממדריגה דלעילא, אתערותא ומשם כאורה, וכחשיכה למאומה, שם נחשבת ואינה כלל, לשם מגעת דלתתא

כי ועון כלל, חטא מעכבו שאינו התחתונים, הטל. ולכן, אין לו מעצור ממעשה יורד רעייתי אחותי פתחי לי רישא דקרא, והנה כאורה. כחשיכה ולפניו ית' יעשה, ולמענ

, ת"אתעדל יומשך טל,' דבחי ע"אתעדל המשכת י"שע ל,"ור טל, נמלא שראשי כו' רצה ז", ועד'פ' ב בהביאור השלישי מסעי אלה ה"בד כנזכר המצות ברכת ענין וזהו

ישנה. אני ה"בד ש"ת בשה"בלק ועיין, השמים מטל לעשו להמשיך יצחק

נקרא השמן והנה ארץ. הנקרא ברתא יסד ואבא חכמה, הוא הארץ, שמן ומשמני והיינו הקדש, את דאצילות, והשמן מושח חכמה הוא קדש,' פי קדש, משחת שמןכתיתת י"ע נמשך והוא להתהוות החכמה, ושרש מקור שהוא ס,"מו שהוא לפי

פ"ע בביאור ש"כמ', מה ריחוקו על ויתמרמר לעפר עצמו שישפיל והיינו הזתים, הראשון. הנרות את בהעלותך

משנה. זה הארץ ומשמני מקרא, זהו השמים מטל אמרו, ו"פס תולדות ר"ובמד וזהו הניצוצים. העלאת' יהי ז"שעי דלעילא, והשמן הטל להמשיך יצחק ורצה מ,"עד וכמו למוטב. מחזירו שבה, המאור איכה, מדרש בתחלת ל"משארז כענין

, הארץ מן יעלה ואד הארץ, לחלוחית שואב היום, כחום הארץ על זורח כשהשמש העליונה הארה י"ע כך להמשיך, הנרות אור שואבת הגדולה, האבוקה לפני בנר וכן

לברך יצחק רצה ז"עד למטה. שנפלו הניצוצים כל ולוקט שואב וריבוי,' בתוס הבאה .עשו את

אשר שלט, ויקיאנו, עת בלע חיל להיות . כי החיות בע"ס דמסאבותא הוא כדיקיצור הפרדס ש"מ, בו לשחק יצרת לויתן זה יחוד העליון, הו"ע להוסיף, כדי אלא גלו לא

' והי ניצוצות,' הי בעשו והנה, היש ביטול ע"זהו למעלה מלמטה גם לויתן, בפי' הבירור, שבהם המעשה ימי ששת ובאמת, ז"א ע"י שלא בעצמו שיתברר רוצה יצחק

כמו יעקב לגבי שעשו חשב שיצחק ל"י גם, אבא יסוד יעקב גם א,"מז' נמשכי מטל לך ויתן וזהו לברר, כדי האור וריבוי' תוס להמשיך וצריך, יששכר לגבי זבולון

31

שמן הארץ, ומשמני וכן, כו' אחותי לי פתחי ז"שעי טל, נמלא שראשי ד"ע, השמים עשו. את לברך יצחק רצה ז"עד, שבה המאור באבוקה, נכלל הנר וכמו קדש, משחת

סליחות נמשך שמשם תטהרו,' הוי לפני ד"ע דווקא,' הוי לפני ואברכך וזהו ב( מפני הוא יעקב, י"ע שלא עצמו, לעשו להמשיך ליצחק' שהי והרצון העוונות.

בו להמשיך רצה כ"ע המקיף, שהוא לבונה' בחי י"ע למטה, מלמעלה אותו שראה לגבי זבולון כמו' שיהי רצה שיצחק' נת א"ובמ אור. וריבוי' בתוס המקיף' בחי

הר עמים נאמר זבולון דגבי בענין ישיר אז ה"סד חוקת' פ ת"בלק ש"כמ יששכר, עוממות, מלשון עמים,' אפי ובזבולון ,'ה בהר יעלה מי ש"מ כענין הר,' פי יקראו,

הרי על כו' דודי סוב פ"ע ש"ממ ,'הוי הר לענין להעיר יש ואולי כו'. יקראו הר בשמים.

נמשך הי' שאם שלפי א."ע"י ז אלא זו, בבחי' שאין עשו כדאי בזה, טעה מ"מ אך בתוהו כי ל"אפ ,')ה בבחי' עשו כלום,' יהי שלא או כמקדם, יבלע ח"ו עשו, אל נ,"חח תר תפארתכ הם אצבעות' ה ימין, יד ידים,' ב כמו שהם ל"ואפ קוין,' ב רק 'הי ק"ג במקום גם השפע נמשך השמאל מקו והנה ם,"י ה,"בג הם שמאל יד

ק "שג ,'פי אמור' פ ז"הרמ גם נ."בק א"כ נמשך הימין אינו מק"נ, אבל מקו שלמטהאשה שיקח אליעזר את אברהם ולכן שלח אצי', לגבי ע"בי כריחוק זהו לגבי ק"נ,

אם הי' כ,"וע ק."מג כנען שהם מבנות ולא נ,"מק ליצחק, דווקא ממשפחתו שהם נ,"מק שלמטה ק"ג עד נמשך' שהי השמאל, מקו נמשך' הי נמשך מעולם התוהו, אם

היתה אז נ,"ק עד רק נמשך' והי הימין, מקו נמשך' הי ואם כמקדם, נבלע' הי אבל ,(ושרפם הקטנה, אצבעו ה"הקב הושיט ד"ע זה, גילוי לגבי לגמרי נתבטלת

ע"י ז"א דאצי', שע"י א"כ א"א למיתקא, ומרירו לנהורא חשוכא לאהפכא' שיהידאצי' יש ג' קוין, אשר קו א"שבז לפי ל"י ,')ה בקדושה, א ויוכלל"יתברר מהסט

ביניהם(. שלום ועושה ג,"חו קוין' הב מחבר האמצעי

מסכימים בשרשם, הגבורות שגם ל,")ר כ"אח יעקב לברכות כ"ג יצחק הסכים ולכן דיעקב,' מסט מאד וגבה ש"מ וכענין דוקא, האמצעי קו י"ע ל"צ ההמשכה שעיקר

וליעקב שמני, מקצת ,'כו משמני אמר, ולעשו א(."דקפ המאמר על וישב ז"בבה' ב שמחבר ו,"וא' בתוס חשכי, יגיה' וה פ"ע ש")עמ ו,"וא' בתוס ומשמני, אמר,

קדש משחת שמן' מבחי ומחבר שממשיך ומשמני,' פי ל"י כ"כמו', הוי שמות שגבוהים סופרים, דברי נקרא פ"ותושבע משנה, זו הארץ ומשמני ל"וכמארז למטה, יותר סופרים דברי עלי ערבים מיין, דודייך טובים כי גם ספר, הנקרא כ"מתושב

(כמותח שארי היינו ל"ר משמני, כ"משא ו,"וא' בתוס ומשמני, וזהו תורה, של מיינה התמצית, מן שהוא מל', )העליונה, הארץ על הנמשך משמן הנשאר מתמצית דהיינו

32

לך יומשך א,"ז של השמים ומטל .'פנימי' בבחי מושביך 'יהי האחרונה(,' מבחי ל"ר לך. ויתן אמר, ביעקב כ"משא בלבד, מקיף' בחי דהיינו מעל, אלא אינו אבל כ,"ג

בטל אל תעבוד, שתהיו אחיך ואת ובתנאי שאמר, ויתן, ויחזור ויתן, במדרש ועיין ל."כנ דווקא ז יהי' עלייה"יעקב, שעי 'בחי

מקיף' בחי להמשיך רצה יצחק הנה כי וגו'. בני ריח ראה יבואר הכתוב, ועתה, דמסאבותא כתרין העשר של המקיף לבונה, ל"ר ולבונה, מקיף' ל, )פי"כנ ולבונה

' הוי לפני' ובחי השמים טל' בחי דקדושה, עליון מקיף כ"כמו לו להמשיך רצה אך די ,'פנימי של ד"מ להמשכת והנה, כנודע ן"מ העלאת י"ע ל"צ המשכה וכל ,(ל"כנ

ה,"להקב שאומר בלילה, אויתיך נפשי ש"מ )וכענין ,'פנימי' בחי של ן"מ בהעלאת ולכך והעלם, לילה' בבחי מוסתר הזה שהחיות ומפני אויתיך, ולכך אתה, נפשי הרי

ותשוקה אהבה שייך שלא וכנודע אויתיך, להיות והכוסף התשוקה תגדל ה"לקמן ד כ"כ עליו, שמתאווה הדבר לנפשו שחסר במי אלא תאווה, להתאוות

כ"ג נ"מ העלאת י"ע ל"צ המקיף, של ד"מ להמשכת אבל השני( ושמחי רני בצר לו,' ה לצעוק אל שאת, נפשו שתוכל מכדי מקיף, דהיינו )למעלה בבחי'

מן הבא ויקח ה"לקמן ד כ"כ עליון, מקיף בבחי' ביטול לגמרי, להמשיך למעלה, מנחה(. בידו

שרואים שתפוח כמו מהגבורות, והוא ח,"או בחי' שהוא נ"מ העלאת הוא ריח והנה, ריח חזק, והוא לפי בהם החריפים, יש דברים וכל החמוץ רק ריח, בו אין מתוק

נאמר לא המצות בכל ולכן כ,"בשבה שנפלו מניצוצים בירורים הוא נ"מ שהעלאת באש ונכלל ועולה ומתהפך ב"נה שמעלים י"ע שהוא בקרבנות, כמו ניחוח, ריח

המוחין, בהסתלקות בתחלה שהי' מה דהיינו הנפש, את משיב הריח והנה שלמעלה.הי' השינה, י"ע דהיינו, ומקיף, חוזר הוא הריח, י"וע, נרדם שהוא באדם ומאיר חוזר

י"ע נעשה והכל בגילוי, בו מאיר השכל הנה משנתו, כשניעור כ"ואח, בהעלם השכל, רצוני ונעשה שאמרתי, לפני, רוח נחת ענין וזהו, למעלה מלמטה ח"או שהוא הריח,

ר(."נח נקרא המוחין גילוי נמשך הריח י"שע מה מ"עד ל"ר)

בחי' שהוא רק ל,"כנ נבלע שלו הפנימי' כי פנימי', גילוי בחי' בו הי' לא עשו, והנה העלאת ריח, מזה שיהי' בחי' המקיפים, הוא בגדיו, ריח את וירח וזהו, ולבונה מקיף

באתי פ"ע בהביאור א"במ ש"ועמ )ה', השמים, מטל המקיף בחי' להמשיך ן,"מ וחיך, בפה הוא וטעם מהחוטם, הוא הריח הנה מורי עם בשמי, כי אריתי בענין לגני וגם לך. אחטם ותהילתי ש"וז נעלה, גבוה יותר במדריגה, שהחוטם הוא הריח והרי החיך טועם דייקא ואז המאכל, לעיסת י"ע הוא שהטעם בחוש, רואים אנו

מגיע י"שתומ בריח, ז"כ כ"משא, למאכל ראוי אינו שוב טועם, כשהחיך וגם והגרון,

33

פעמים. כמה ומריח שחוזר, כלה הדבר אין ולכן, שלם כשהוא וגם, הריח לוהאצי', ראשית שהוא, אותיות תגין נקודות טעמים גבי בחכמה, טעמים למעלה, ולכן ל."עכ ב"ע ל"דק ר"באד ש"כמ דעתי', חוטמא מאצי', למעלה הוא הריח, כ"משא לבושים, בגדיו, ריח זה נק' דלבונה, המקיף רק לו הי' שלא בעשו, כ"כמו ולכן, .מקיף שהוא

של ד"מ ולהמשכת, נ"מ העלאת ל"צ המקיף, להוסיף כי, בני ריח וזהו. קיצור של ד"מ להמשכת אבל אויתיך, נפשי ד"ע פנימי', של נ"מ להעלאת די פנימי', העלאת הוא ריח והנה לו. בצר ה' אל לצעוק מקיף, בבחי' כ"ג העלאת ל"צ המקיף,

בבחי' ן"מ והוא ניחוח, ריח נאמר בקרבנות רק לכן חריפים, מדברים ודוקא נ,"מ מקיף, והריח א,"טנת בחי' פנימי', טעם בפה, הוא וטעם מהחוטם הוא הריח מקיף.

רק הי' לו שלא עשו, בענין כ"כמו לכן מאצי', חוטמא, מבחי' שלמעלה ממשיך כו'. בגדיו ריח זה נקרא מעשרים, האיך שאל שמצד המקיף מקיף,

מלך נ")ה', ועז דאצי', מל' בחי' הוא השדה והנה הוי'. ברכו אשר שדה כריח ג( קיום זו ולשמרה, ע,"מ ח"רמ זו לעבדה, בבחי' נעבד פי', כשהשדה נעבד, לשדה

בה שיש והענין, (..א ב"קכ א"בזח פי' כן עמה, מתייחד עילאה מלך אזי ת,"ל ה"שס מאליה בטבעה ן"מ העלאת הוא האחד, בחי'. ב' בה ויש, נ"מ בחי' העלאת כ"ג

תדיר לנהורא עילאה, ולא שכיך, קארי ידום, ולא כבוד יזמרך למען ש"כמ וממילא, סיוע נ שצריך"מ העלאת ויש הקו. המשכת לעורר דהיינו ן לפנימי',"מ העלאת והוא

גילוי' בחי שהוא מקיף,' בחי והוא בעצמה, נ"מ להעלות כח בה שאין מלמעלה, של ן"מ העלאת והנה עצמו. החלל מקום בתוך מאיר שהקו בעצמו, ה"ב ס"אוא ן"מ העלאת כ"משא, מאליו הנובע מעיין שהוא מרים, של בארה הוא ,'פנימי' בחי יצחק, עבדי באר. יצחק עבדי שם ויכרו, שרים חפרוה באר כתיב המקיף,' בחי של מקור דקרדוניתא, בוצינא האבות,מבחי' יצחק, שהוא עיקר המשכות הם

המים, לנו לומר גרר רועי וירבו כתיב, ולכן אבינו. אתה כי ש"כמ הגבורות, ל."כנ שלהם' נבלע כמו פנימי שאינו מלמעלה, עליהם גם המקיף' בחי שנמשך

מלך ענין זהו ל"אפ ,')ה ל,"כנ מלמעלה סיוע י"ע שהוא ,'הוי ברכו אשר וזהו ן"מ להעלות שתוכל כח, בה גורמים אזי נעבד, כשהשדה והיינו, נעבד, לשדה

, לנהורא חשוכא ואתהפכא אתכפייא, ענין שזהו שרים, חפרוה באר ד"ע להמקיף, הטעם א,"ע ג"ד בראשית בזהר דאיתא והיינו עילאה, מלך עמה מתחבר ואזיאין לזה הבנה, למלך, צריך שהעולם מפני מלך, באותיות העולם נברא שלא

הנה ל"וז ה"בז' ופי, העולם בו שיברא ראוי' הי דאדרבה, מפני שהעולם צריך למלך,

34

פ,"ויוהכ ה"בר' במל בינה להארת וזמן עת להיות העליון, המאציל חכמות גזרה והמכוון ל."עכ , שהם ע"ס דבינה המאירים במל', ואזי נק' מלךמלך' נק ואזי

העולם נברא לא ולכן, מקיף' בבחי והתנשאות ברוממות ל"צ מלך,' בחי כי מדבריו, ולכן', בפנימי זו 'בחי רק בר"ה ויוה"כ מאיר שיומשך בבחי' פנימיות, ,בו

כשהשדה וזהו דדווקא כארץ, כי ה"ת ד"אומרים המלך הקדוש, שנת' בלק אנו עילאה מלך דווקא אז ולכן להמקיף, נ"מ להעלות תוכל דוקא אזי נעבד,

.ל"כנ' הוי לפני ואברכה ע"שזהו הקדוש, המלך' בבחי עמה, מתחבר

' בחי 'ב בה ויש ,'מל' בחי הוא השדה, הוי' ברכו אשר שדה כריח ענין. קיצור, הקו המשכת דהיינו ,'לפנימי ן"מ העלאת והוא ומאליה, בטבעה' הא ן,"מ העלאת

וזהו, בעצמו ה"ב ס"א אור המשכת לעורר והיינו סיוע, כח שצריכה ן"מ העלאת ויש י"ע נעבד, לשדה מלך )וזהו מרים, של מבארה שלמעלה שרים, באר חפרוה מעלת

בה מאיר אזי להמקיף, ן"מ מעלה הוא ז"שעי ולשמרה, לעבדה' בבחי נעבד שהשדה' שאומרי הקדוש המלך בענין ומקיף, רוממות ענין שהוא עילאה, מלך' בחי

.'כו תטהרו' הוי לפני שהוא ת,"בעשי

אבל לפניו. 'הי שעשיו שהבין יצחק, של דעתו לפי הפסוק הבנת הוא ז"כ והנה ד( פ"ס תולדות במדרש איתא הנה יעקב. על זו' בחי יתכן ואיך יעקב, זה היה באמת

מקיף,' בחי שהוא, כהונה המתנות 'בפי ש"ע ת,"בע' בחי בוגדיו, היינו בגדיו, ה,"ס בא זקן ואברהם פ"ע' א ט"דקכ חיי' בפ מבואר שבזהר יתיר, בחילא' לי דמשכין

ברגעא חדא ביומא חדא בשעתא דהא דתשובה, מאריהון אינון זכאין ,'כו בימים ענין ,'פי הגדולים. לצדיקים' אפי הכי הוה דלא מה ה,"קוב לגבי קריבין חדא,

להכיל, בנפשו כח שאין מפני שאת, נפשו שתוכל מכדי למעלה הוא התשובה, שהנפש מה שכל בלב, אלא זו צעקה אין ולכן המרירות, גודל ('ב' בפ תקעו ה")בד

עד בנפשו, המרירות כ כשתגדל"משא, פיו ורוח בשפתיו להוציא יוכל עדיין מכילה, שאין לו וגועה עד הולך וצועק הרוח, את הנפש להכיל, אזי א"א לכלוא כח שאין

עד שנוגע הלב, צעקת אלא לו ואין פיו, לדבר ולהוציא בשפתיו ורוח כח בבכיה שגעה א,"סע ז"די ז"דע ק"פ דייארדו בן א"דר וכמעשה, ממש הנפש מיצוי

אחת, בשעה עולמו קונה יש עליו, אמרו ולכן נשמתו, שיצאה עד וצעקה, ב."בעוה עולמו כל קונה תשובה, של אחת שבשעה

' א א"דמ שמיני ובזהר כו', ולבוש כלי' בבחי בימים, בא כתיב באברהם, כ"משא בימים ליכלל מדריגתם דצדיקים, משמע ימים, אוהב חיים החפץ האיש מי פ"ע

אבל א."בז המלובש ה"ב ס"א אור גילוי להם נמשך כ"וא דאצי', ק"ו שהם עליונים,

35

התגלות שם אשר א,"באו ב', שמדריגתם ז"דט ויקרא בזהר משמע תשובה, בעלי מפני הוא מקיף,' בחי שהוא כזה, נ"מ והעלת ממש. ס"א' בחי שהוא ,'עתי

רק כתיב, שניתי לא' הוי אני כי ובכבודו, בעצמו ה"ב ס"א בגדולת שמתבונן לו שאין מי אף ת,"בע בחי'' ונק כו'. לעמו קרן וירם ושמים ארץ על הודו

העלאת בחי' שהוא ריח, בחי' כו', והוא הפירוד על צועק רק בידו, עבירותתקעו ה"בד שביאר ד"ע והיינו כו'. השמים מטל דלעילא המקיף בחי' להמשיך נ,"מ

שהוא ראשית המלובש בחכ',, הא' בחי'. ב' לו יש ע"רצה הנ"ל שם וז"ל, והענין, כי בחכמה, המלובש ע"רצה הן צ, שהן"תומ י"ע נמשך זה רצון השתל', שבחי'

המקיימים גמורים, צדיקים ומדריגת מעלת י"ע נמשך והוא נפקת,' מחכ דאורייתא שלמעלה העליון, רצון בחי' הוא והב', ו."ח בהם פגמו ולא ימיהם, כל ומצות תורה

מעלה למעלה גלגלתא, והוא בחכמה, כלל מלובש ואינו ,'ההשתל מסדר מעלה כו'. ד"חב ממשכן

בחילא לי' דמשכין ת"בע בוגדיו, היינו בגדיו, ריח יעקב, על זו בחי' ביאור. קיצור יומין בימים בא, דייארדו בן א"דר כמעשה שאת, הנפש שתוכל מכדי למעלה יתיר,

לא הוי' אני מההתבוננות התשובה ונמשך, עתיק התגלות שבה בבינה, ת"בע א,"דז

.כו' רצון בחי' ב' יש כי השמים, מבחי' טל ממשיך ז"עי שניתי,

בל בו נמשכים ה"ובלא קדושה, בחי' הוא יעקב והלא ז,"כ להבין אך המשכה, וריבוי בתוספת היא הברכה אך ל."כנ א"ואו א"א עליונים, האורות

דגן רוב להיות כדי ,'ההשתל וסדר ערך לפי שאינה ההשתל', מסדר מלמעלה וכן בחסד, זרעים כו', גשמיי' בלבושי' שנתלבשו ואגדות הלכות אלו ותירוש,

ופילגש דשמשון מעשה שופטים, נביאים וכן מעשיות, סיפורי התורה כל הכל ודומיהן, ח"דרבב שבגמ' מעשיות וסיפורי המלכים מעשה כל וכן בגבעה, ציצית ולולב סוכה י"שע המצות, מעשה כ"ג ז"ועד התורה, סודות בהן מלובש ערך שלפי מהשתל'. מעלה שלמעלה ה,"ב ס"א אור המשכת יהי' גשמיי', ותפילין

ובכדי אליך, פניו ה' ישא גבי ע' מאד, מצומצם החיות בעשי',' ההשתל וסדר .מאד עליונה מבחי' לזה והמשכה ברכה ל"צ ה,"ב ס"מאוא רב אור שיאיר

ל"ב וז"פ הסלע בחגוי יונתי פ"ע ביאור ה"סד ש"בשה ת"בלק ש"ממ )ה', דוגמת דמלכא, אברים ח"רמ עליונים, המצות התלבשות שהוא תורה, מתן ענין והנה

וכן בצמר, ציצית ודיו, בקלף תפילין גשמיות, במצות כו', תפילין מניח ה"שהקב מה אור ממשיכים בגשמיות, המצות קיום י"שע היינו המצות, כל ושאר כו', ולולב סוכה

' יהי ואיך כו',' בעשי למטה שמתגלה דמלכא, אברים ח"ברמ המתגלה ה"ב ס"א

36

הקדומה, במחשבה עלו שהנשמות מפני הוא ממש,' העשי עם האצילות התקשרות לגבי שוין' ועשי אצילות ולכן ע,"דאבי הכללי כתר שהוא ק,"א' בחי שהוא ע,"סוכ .("כע בהנשמות, קא"מ זו והמשכה זו,' בחי

המדה קו שהוא דקרדוניתא, בוצינא הגבורות, דווקא, שהוא שרש יצחק י"ע הוא ,'הגשמי' בעשי וגם וגילוי, אור תוספת להיות חכמה, ומשם נמשך להיות שמודד

משם כ"ע ק,"בא מלובש והוא ס,"א דאור וחוט הקו זהו המדה, קודא, "במ עיין ,')ה יגדל ועתה פ"ע בהביאור המדה קו מענין ש"ועמ ועשי',' אצי התחברות להיות הכח

לך ויתן ,'פי ר"ובמד )ה', צמצום,' בבחי גם האלקים, לך ויתן וזהו (."כע ג"דתקס נא גילוי יומשך מעשיות, המצות י"שע אלקותו, לך שיתן ל,"ור אלקותו, אלקים, ,'הוי' בחי על ויתן וקאי (,"כע בעשי', גם יומשך דאצילות, ס"בע המלובש ואלקות לגבי אלקים, נקראת א"שז ד"ע דהיינו )ה', הוי', ברכו אשר בפסוק למעלה האמור

א"שא במרמה, אחיך בא רק יצחק, של דעתו בלי זאת, גם ואף (,'הוי שנקרא ק"ע הדעת.' בבחי להתלבש

קו י"ע כ"ג נמשך זו ברכהש אלא המדה, מקו למעלה ברכה ל"שצ לפי ל"י', )ה עד כזית עד בענין אליך, פניו' ד ישא גבי תברכו, כה פ"ע בביאור ש"כמ המדה, מילתא, תליא במזלא אלא מילתא, לאו בזכותא תליא שאמרו, (, וכענין"כע, כביצה

למעלה הוא במזלא, כ"משא לו, ראוי שכך ,'ההשתל ערך לפי בזכותא, הוא ענין כי נמשך ,'העשי עם' האצי קשר שכח ל,"מש לפי )ה', שאינו ראוי כו',ל אף ערך, מלפי

יש המדה, קו' בחי שזהו ס,"ח כ"ג יש ק"בע והנה כו', לך ויתן ענין שזהו ק,"ע י"ע' מסט מאד, וגבה וזהו ,כו' המדה בקו הברכה נמשך ומשם כתר,' בחי

של ופתוי במרמה כ"ג' שהי ד,"עה חטא לתקן לזה, צריך והיה (,"כע, ל"כמש דיעקב זה, ולתקן ברוחניות, גשמיות עירוב ונעשה העולמות, נתגשמו ידו שעל נחש,נמשך גם 'שיהי העליונים, עולמותו רוחניות והמשיך ההיפך, אל מההפך עשה

ועמ"ש ע"פ ויעש משה נחש נחשת. לגשמיות,

37

מכ"ק אדמו"ר המהר"שמאמר

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

ל"טתרתולדות בס"ד ש"פ

כריח שדה אשר ברכו ה', ויתן לך האלקי' מטל השמים כו'. הנה יש ריח בני 5ראהכאן עשרה ברכות, כנגד עשרה מאמרות. וזהו שהברכות אלו, הוא מעין עש"מ, מטל

שנא' השמים ומשמני הארץ, שהוא ענין יהי רקיע ותדשא הארץ כו'. ובזה יובן מה ויתן לך האלקי', ולא נא' שם הוי', כי כל הברכות נמשך משם הוי', וכמ"ש יברכך ה' מציון, יברכך ה' וישמרך, אלא לפי שהברכות אלו, הוא כנגד עש"מ, ובעש"מ נא' שם אלקים, וכמ"ש בראשית ברא אלקי', ולזה נא' כאן שם אלקים. והנה בעש"מ נא'

וי' אלקי' ארץ ושמים, ששיתף שם הוי' בשם אח"כ, ש' הוי', וכמ"ש ביום עשות ה אלקים, לכך גם בברכות אלו, נא' ג"כ שם הוי', וכמ"ש כריח שדה אשר ברכו ה'.

י"ל מתחלה מה שיצחק הי' סבור שהוא עשו, ורצה להבין ענין הברכות אלו, והנהויצחק לברך את עשו דוקא. וגם י"ל מה שפעם משמע שעשו הי' מרמה את יצחק,

הי' סבור שהוא צדיק, וכמ"ש כי ציד בפיו, ופרש"י שהי' צד ומרמה אותו, והי' שואל, איך מעשרין את המלח ואת התבן, והי' סבור יצחק שהוא מדקדק במצות, ופעם משמע להיפך, שיצחק הי' יודע שאין ש"ש שגור בפיו, וכמו שפרש"י ע"פ

היות ש"ש שגור בפיו. נמצא, גשה נא ואמושך, אמר יצחק בלבו, אין דרך עשו ל שיצחק ידע כו'.

אך הענין הוא, דהנה איתא בזהר, שרישי' דעשו בעטפי' דיצחק. דהנה יצחק הוא בחי' ומדרגת מעלת הזהב על הכסף. כסף, הוא בחי' אהבה, מלשון נכסוף נכספתי כו', שהוא מדריגת אברהם, שהוא בחי' חסד, גוון לבן, ויצחק הוא בחי' זהב, בחי' גבורות קדושות, שמעלת הזהב על הכסף. ועשו, הוא סוספיתא דדהבא, פסולת

.הגבורות דיצחק, שמפסולת שלו, יצא עשו, ורישא דעשו בעטפי' דיצחק

ענין רישא, הנה המשכן הי' מעשר יריעות, ועל המשכן הי' אחד עשר ולהביןמנים היו בה, יריעות עיזים, וכן הי' י"א סממני הקטרת, וכמשארז"ל, ואחד עשר סמ

ע' כו. ח"א המאמר נדפס בתורת שמואל תרל"ט 5

38

שהם כנגד י"א כתרין דמסאבותא. ולכאורה אינו מובן, שהרי בקדושה אינו כ"א ע"ס, וכמ"ש בת"ז, אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין, וכן איתא בס"י, ע"ס בלי מה, עשר ולא תשע, עשר ולא אחד עשר, שהם עשר דוקא. וזהו שבתורה נמצא הכל על

הכף, שהם כנגד ע"ס כו'. ולמה בקטרת חשבון עשר, עש"מ, עשה"ד, עשרה עשרה

.וביריעו' עיזים, הם אחד עשר

הענין הוא, דהנה איתא בת"ז, אנת הוא חד ולא בחושבן. ופי' ולא בחושבן, היינו אךשאינו בגדר חשבון כלל. כי חשבון, הוא כמו למשל, שא' לגבי אלף, הוא כמו אלף

וא חד ולא בחושבן, שאין לגבי אלף אלפי', שזהו הכל בגדר חשבון. אבל אנת הערוך אליו כלל. אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין. והנה איתא בזהר, הובא בעה"ק ח"א פ"ד, שהוא אינון, ואינון הוא, שכלא חד. ולכאורה אינו מובן, א"כ, האיך הם במנין עשר, שהרי אא"ס אחד ומיוחד. אך הענין הוא, דהנה אא"ס, הוא בחי' בלי

אנת הוא חד ולא בחושבן. וכדי שיהי' מקור לעולמות בע"ג, גבול ותכלית, וכמ"שהוצרך לצמצם בעצמו, שיהי' מקור לעולמות בע"ג. שזהו הכח של אא"ס, לצמצם בעצמו, שיהי' מקור לגבול, לפי שהוא כל יכול, ואנת שלימותא דכלא. וכמו שהוא

בלי גבול, כמ"כ יכול לצמצם א"ע, שיהי' מקור לגבול.

צמצום הזה, זהו ענין מה שנמשך בחי' ע"ס, שהם בחי' שרש ומקור, והנה, ענין הלהיות אח"כ בחי' עולמות בע"ג ותכלית. והנה, לפי שהם מקור לעולמות, שהם בחי' ציור אדם, ובאדם יש עשר בחי', ג' מוחין וז' מדות, לכך גם שרשן ומקורן נק' ג"כ

ן ע"ס. ומ"מ, הוא אינון, בחי' אדם, וכמ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם, שהוא עניואינון הוא, לפי שבאמת הוא כולא חד, לפי שזהו הכח מאא"ס עצמו, שצמצם א"ע בבחי' כמראה אדם כו'. והנה בחי' זו נק' בחי' שם, וכמ"ש, עד שלא נבה"ע, הי' הוא ושמו לבד. שמו, הוא בחי' הכח שיש באא"ס להתצמצם, להיות מקור לעולמות

מות, הגם שרק ז' שמות שאינן נמחקי', אעפ"כ, יש עשר בע"ג. וזהו שיש עשר ש

כו'. שמות, שהם בחי' ע"ס

כמו שיש ע"ס בקדושה, כמ"כ יש בלעו"ז בקליפה, אהבה רעה, וכמ"ש ולא ,והנהתתורו אחרי לבבכם כו' אשר אתם זונים אחריהם, וכן יש חכ' בלעו"ז, וכמ"ש

תענוג מדברים האסורי', שזהו חכמים המה להרע כו', וכן בתענוג יש ג"כ בלעו"ז, ענין חלב, שחלב הוא בחי' תענוג, רק שהוא בחי' תענוג מדברים האסורים, ולכן על חלב חייב כרת, שכרת הוא לעו"ז, נגד בחי' כתר ענג העליון. וזהו שברך יצחק, ומשמני הארץ, שהמ"ם מקטין הענין, דהיינו רק מקצת שמני ארץ, ששומן הוא ג"כ

ק שהוא בחי' תענוג מדברי' המותרי'. ולזה אמר משמני הארץ, ולא כל בחי' תענוג, ר

39

השמני, דהיינו למעט את בחי' חלב, שהוא ג"כ שומן, לפי שהוא תענוג מדברים האסורי', אלא משמני, דהיינו רק בחי' תענוג מדברי' המותרים יתענג, להיות אז

תתענג על הוי' וקראת לשבת ענג כו'.

לא תשע, עשר ולא אחד עשר, ובקליפה, הם י"א סממני בקדושה, הם עשר ו אךוהענין, כי ע"י החיות שנמשך בקדושה, הנה כתי', וצבא השמים לך הקטרת.

משתחוי', שהם בטלי', מחמת שמשיגי' החיות שנמשך עליהם מקדושתו ית'. משא"כ הקליפות, הם מגביהי' א"ע כנשר בחוצפא. והיינו לפי שהחיות הנמשך

וד גלות, לפיכך, הגם שנמשך עליהם חיות מקדושה, אינם בטלים, אצלם, הוא בס

.ואדרבה, מגביהי' א"ע כנשר כו', והחיות הנמשך להם, הוא נבלע בתוכם

כיצד הם חיים וקיימים מהקדושה, מאחר שהחיות נבלע בתוכם. הנה זהו ענין אךלבונה שבי"א סממני הקטרת, שהוא אור המקיף עליהם מלמעלה, ואינו נבלע בתוכם, וזהו לבונה זכה, זכה, הוא בחי' ך"ז אותיות, דהיינו שיש בחי' אותיות שהם מחיים רק בבחי' מקיף, ע"ד השבעת השמות כו', ולפי שהוא אור המקיף עליהם מלמעלה, הם מתגאי' ומגביהי' א"ע בחוצפא. ובחי' לבונה, היא המחבר י"ס

היינו בחי' המקיף מלמעלה, דקדושה, להאיר לע"ס דמסאבותא, והוא רישא דעשו, דהוא נכלל בעטפי דיצחק ממש. ולכן, מצד בחי' המקיף, עשו שואל, איך מעשרין את התבן, ומצד הפנימי', אין ש"ש שגור בפיו. והנה, ע"י סממני הקטרת, מבררין את בחי' י"א כתרין דמסאבותא, ועי"ז שמבררי' אותם, עי"ז ממשיכי' שיהי' נמשך בחי'

א בחושבן, בבחי' ע"ס כו'.אנת הוא חד ול

לכאורה, י"ל, מאחר שהקליפות, פנימיותם רע, והעבודה לברר אותם, למה אךנבראו כלל, ויותר הי' טוב שלא לבראותם כלל, ולא הי' צריכין לברר אותם כו'. ועד"ז י"ל מארז"ל, שהמלאכי' בקשו את התורה, תנה הודך על השמים, והשיב

, שמשמע מזה, שעיקר התורה הוא כדי לברר את יצה"ר להם, כלום יצה"ר יש ביניכם

.דוקא, וגם זה אינו מובן, למה נברא היצה"ר

הענין הוא, דהנה כתי', לויתן זה יצרת לשחק בו, וארז"ל, ג' שעות ראשונות, אךהקדב"ה יושב ועוסק בתורה, שניות, יושב ודן, שלישית, יושב וזן, רביעית, יושב

זמן תפלת המנחה, ויצחק תקן תפלת המנחה, וי"ל מהו ומשחק עם לויתן, שזהו בענין השחוק שמשחק כו'. אך הענין הוא, דהנה כתי', צחוק עשה לי אלקי'. שם אלקי', הוא בחי' מגן ונרתק, וכמ"ש שמש ומגן הוי' אלקי', ששם אלקי', הוא בחי'

נפרד העלם והסתר, שמעלים ומסתיר על גילוי ש' הוי', עד שנעשה בחי' יש ודבר

40

לגמרי, בחי' אלקי' אחרי'. אך אעפ"כ, עיקר הצחוק והתענוג, נמשך דוקא מבחי' שם אלקי', שנעשה בחי' יש ודבר נפרד, ואעפ"כ נעשה בחי' ביטול היש לאין, ומזה נמשך בחי' גילוי הצחוק והתענוג, לפי שזהו דבר חדש, שיהי' בחי' ביטול היש לאין,

לי, מיהב, הוא בחי' השתלשלות מאין ליש, כי משמיא, מיהב יהבי, משקל לא שקשאין זה דבר חדש, משקל לא שקלי, שזהו ענין בחי' ביטול היש לאין, שזהו דבר

חדש למעלה, ולפי שהוא דבר חדש, לכן עי"ז נמשך בחי' הצחוק והתענוג.

וכמו שאנו רואי' למטה, שהמשכת התענוג, נמשך דוקא מהתחדשות איזו דבר, כמו א שעושין לפני המלכים, שהוא דבר חדש, עי"ז נמשך הצחוק למשל, הקניגי

והתענוג, וגם כי יתרון האור הוא מתוך החשך דוקא, כד אתכפי' סט"א, אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין. וזהו לויתן זה כו', כי לויתן, הוא מל' הפעם ילוה אישי

ה' היא תתהלל, אלי, שהוא ל' התחברות. אשה, היא בחי' כנס"י, וכמ"ש אשה יראתואיש, זה הקוב"ה, וכמ"ש ה' איש מלחמה, ביום ההוא תקראי לי אישי, וע"י לויתן, נעשה התחברו' אלקי' עם ישראל, דהיינו ע"י בחי' ביטול ממטה למעלה ומלמעלה למטה, כי בחי' ביטול היש לאין, שהוא ממטלמ"ע, עי"ז נמשך אח"כ בחי' השחוק

כפל הלשון, מורה על בחי' ב' ההתחברות, ותענוג מלמעלמ"ט, ע"כ לויתן,מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט, וזהו שג' שעות רביעית, יושב ומשחק עם לויתן, כי בשעות ראשונות, עוסק בתורה ודן וזן, שהוא הכל המשכה מלמעלמ"ט, ואח"כ

.יושב ומשחק, שנמשך מבחי' ביטול היש לאין שמלמטלמ"ע

הוסיף עליהם גרים. ולכאורה אינו מובן, שארז"ל, לא גלו ישראל, אלא כדי ל וזהושהרי בזמן הזה, אינו בנמצא כלל גרים. וגם מה המעלה של גרים כ"כ, והרי ארז"ל, קשין גרים לישראל כספחת. אך הענין הוא, דהנה פי' גרים, קאי על בירורי נצוצות הנשמות שנפלו בשבירה, וכשמבררי' אותם ונתעלו לקדושה, נק' גרים. כמו למשל, הגר שהוא מארץ מרחק, והי' רחוק מהקדושה, ואח"כ נתקרב לקדושה, כך הוא ענין נצוצי הנשמות שנפלו בשבירה, והי' רחוקי' מהקדושה, וכשמבררי' אותם מהקליפות, נק' גרים. והנה, ע"י בירורי נצוצי הנשמות מהקליפה דוקא, עי"ז נמשך

"ז נמשך תוס' אורות כו'.תוס' אורות יותר, וזהו כדי להוסיף עליהם גרים, שעי

יתורץ הקושיא הנ"ל, למה הי' צריך לברוא את הקליפות, ושיהי' צריכין ובזהלבררן, יותר הי' טוב, אם לא הי' נבראים כלל. ולפמ"ש, יתורץ היטב, לפי שעי"ז שנתבררו מהקליפה, עי"ז נמשך תוס' אורות, לפי שזהו עיקר השחוק ותענוג עליון

ליפות, וכד אתכפי' סט"א, אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו למעלה, כשמבררין הק

.עלמין

41

יובן מה שרצה יצחק לברך את עשו, והיינו לפי שראה שבעשו מלובש נצוצי ולזהנשמות קדושות, ונפלו למטה בעשו, וצריכי' להתברר, ע"כ רצה לברך את עשו,

ו תוס' שיוכל להתברר מצד עצמו, שלא ע"י יעקב דוקא, והיינו שרצה להמשיך באורות. וזהו שבירך אותו מטל השמים, שהוא בחי' טלא דנטיף מע"י, טל תחי', טל דעתיד בו להחיות את המתים, מתים, הוא בחי' ז' מלכין קדמאין דתהו שנפלו בשבירה, שנק' מתים, ע"ש שנא' וימלוך וימת, וע"י טל דנטיף מע"י, עי"ז יחי'

אתה גבור, כי ענין גבורה, אינו פי' המתים. וזהו שאנו אומרי' ברכת הטל בברכתגבורות וצמצומים, אלא פי' גבורה, היינו בחי' תגבורת החיות, ע"ד גבור כארי, וע"ד מ"ש אל יתהלל כו' גבור בגבורתו כו', וכמו גבורות גשמים שיורדין בגבורה, שזה"ע תגבורת החסד. וכן כי הדם הוא הנפש, שהדם הוא חם בחי' גבורה, וזהו עיקר

חיות, כי המת הוא קר. ולכך, לפי שטל עתיד להחיות בו את המתים, לכך אומרי' ה אותו באתה גבור כו', לפי שזה"ע תגבורת החיות כו'.

ולכן, יצחק שהוא ג"כ בחי' גבורו', בחי' שרש קו המדה, בוצינא דקרדוניתא, בחי' ראה, בחי' זהב, כמעלת הזהב על הכסף, כי כסף הוא בחי' אהבה, וזהב הוא בחי' י

גבורה, תגבורת החיות, ולכן זהב הוא ביוקר מהכסף, ואעפ"כ, כסף הוא טבעא, וזהב קונה את הכסף, והיינו שהנהגת העולמות, צ"ל דוקא ע"י בחי' חסדים, כי באמת, בתורה כתי', הנחמדים מזהב ומפז, ותורה היא בחי' יעקב, וכמ"ש ויקם עדות ביעקב

בריח התיכון שמבריח מן הקצה כו'. ולכן, הנהגת ותורה שם בישראל, שהוא בחי' העולמות, צ"ל דוקא ע"י בחי' כסף, בחי' חסדים, מדריגת התורה, שהיא בחי' חסד, וכמ"ש ותורת חסד על לשונה. ורצה יצחק להמשיך בעשו בחי' טל, כדי שיוכלו נצוצי הנשמות שנבלעו בו, להתעלות לקדושה, שלא ע"י יעקב אחיו. והגם שעשו,

ין ש"ש שגור בפיו, והי' יודע מזה, אך זהו מצד פנימיות, שבפנימיותו הוא רע, אאבל מצד המקיף שלו, שז"ע רישא דעשו הוא בעטפי דיצחק, שיש לו התחברות עם הקדושה, שזה"ע לבונה זכה. ולזה, מצד המקיף שלו, רצה להמשיך לו תוס' אורות

כו', עד שאפי' הפנימית שלו יתבררו ג"כ.

אמת טעה בזה, כי אין עשו כדאי בבחי' זו, כ"א ע"י יעקב דוקא. שלפי שאם אכן בהי' החיות נמשך על עשו, יבלע ח"ו כמקדם, או שלא יהי' מבחי' עשו כלום, שיהי' בטל במציאות ממש, ע"ד הושיט אצבעו הקטנה ביניהם ושרפן. אבל שיהי' חשוכא

י' ביטול היש לאין, א"א כ"א לנהורא, ומרירו למיתקא, שיהי' יש, ואעפ"כ יהי' בחע"י יעקב, ז"א דקדושה, שע"י יתברר מעשו, ויוכלל בקדושה. לכן הסכים יצחק ג"כ לברכת יעקב אח"כ. ולעשו אמר, הנה משמני הארץ כו', מקצת שמני, )וליעקב אמר, ומשמני, בתוס' ואו(, דהיינו מתמצית הנשאר משמן שנמשך אל הארץ, שם יהי'

42

מי'. ומטל השמים של יעקב, יומשך ג"כ לך, אבל אינו אלא מעל, מושביך, בחי' פנידהיינו בחי' מקיף בלבד, משא"כ ביעקב, ויתן לך, ובתנאי, ואת אחיך תעבוד, שתהי'

.בטל אל בחי' יעקב, שע"י יהי' עלי' דוקא כנ"ל

לכאורה אינו מובן, למה הי' צריך יעקב לברכת יצחק, שהרי יעקב איש תם. אך אךא, דהנה האבות היו מרכבה, והיו מקיימין את התורה ברוחניות, אבל כדי הענין הו

שיומשך התורה למטה בגשמיות, וע"י תו"מ גשמי', יומשך המשכת עליונות למטה, זה דוקא ע"י הברכות שבירך אותו, שיומשך ג"כ למטה בתו"מ גשמיים. וזשארז"ל,

ותירוש זו הלכות שמטל השמים הוא מקרא, ומשמני הארץ זו משנה, ורוב דגןואגדות. והיינו, שהברכה הי', כדי שיומשך בחי' תו"מ בגשמיות, ואעפ"כ, ע"י מצוה

גשמי', יומשך ג"כ גילוי אא"ס למטה כו'.

יבואר הכתוב, ראה ריח בני כו'. כי ענין הריח, הוא דבר שהנשמה נהנית ועתה

ה ג"כ, שע"י ולא הגוף. ולכאורה אינו מובן, הלא ממאכל, נהנית הנשמ ממנו,המאכל נעשה התחברו' הנשמה עם הגוף, וכמ"כ מהריח, נהנה הגוף ג"כ. אמנם הענין הוא, שיש ב' בחי' בנשמה, א' המאירה בגוף, והוא בחי' שכל ומדות, והב', מה שמאיר רק בבחי' מקיף לבד. והנה, התחברות עשר בחי' הנפש עם הגוף, הוא

ו' והמשכו' המקיף של הנשמה, כמו כאשר ע"י המאכל כו'. אכן, כדי שיהי' התחברהאדם נתעלף ר"ל, או בשינה, שאז הסתלקות המוחין מן הגוף, וצריך להמשיך מבחי' המקיף כו', אז לא יפעול המאכל, חיבור הנפש עם הגוף. כי להמשכת מ"ד של מקיף, צריך להיות העלאת מ"ן ג"כ בבחי' מקיף. וזהו ענין הריח, כי הריח משיב

דהיינו מה שהי' בתחלה בבחי' הסתלקות המוחי', חוזר ומאיר, כאדם את הנפש,שהוא נרדם, וע"י הריח, חוזר ומקיץ, דהיינו, ע"י שינה, הי' השכל בהעלם, ואח"כ כשנעור משנתו, הנה השכל מאיר בו בגילוי. והכל נעשה ע"י הריח, שהוא אור

ולא הגוף, דהיינו החוזר ממטה למעלה, וז"ע בחי' הריח, שהנשמה נהנית ממנו, שהריח מגיע לבחי' עצמו' הנפש כו'.

יובן ענין ריח בני כריח שדה. דהנה בעבודה, יש ג"כ ב' בחי' העלאת מ"ן. ועד"זדהנה פעם אמרו, מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו, וארז"ל, אליו ולא למדותיו, ופעם

ק במדותיו, מה אמרו, ובו תדבקון, וארז"ל, וכי אפשר להדבק בהקב"ה, אלא הדב

מפני שאין יודעין לכוין הוא רחום כו'. וארז"ל, מפני מה ישראל צועקין ואין נענין,בשם. ולע"ל כתי', כי ידע שמי יקראני ואענהו, שמשמע מזה שצריך שיכון בשם דוקא. אך הענין הוא, דהנה איתא, אנת הוא חד ולא בחושבן כו', אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין, והיינו כי יש ב' בחי', אהבה ומס"נ. לאהבה את ה' כי הוא חייך, הוא

43

' ע"ס, לפי שע"ס הוא בחי' מקור החיות לכל העולמות, שע"י בחי' העלאה לבחינמשך החיות מאא"ס כו', אך אהבה דכל מאדך, שהיא בחי' ק"ש, למסור נפשו באחד, ע"י בחי' אליו ולא למדותיו כו'. ואח"כ בשמ"ע, שהוא בחי' המשכה,

שנמשך ע"י בחי' עשר תיקונין ע"ס, לכן צריך לכוין בשם דוקא.

ח בני, הוא בחי' העבודה שבבחי' מקיף, שהוא בחי' ק"ש, כי ק"ש נק' וזהו ראה ריריח, וכמ"ש בזהר, חמינא בריחא דלבושייכו, דלא קריתו ק"ש, היא בחי' העלאה אליו ולא למדותיו, בחי' אנת חד כו'. וזהו כריח שדה, דהנה כתי', מלך לשדה נעבד,

"ש לעבדה ולשמרה, רמ"ח כעבד, שהשדה צריך שיהי' נעבד, וענין העבודה הוא כממ"ע ומל"ת. והנה, ע"י מ"ע, ממשיכי' אורו' בכלים, שהוא בחי' המשכת או"פ, אבל ע"י מל"ת, ממשיכי' מבחי' המקיף, כי שרש מל"ת גבוהים ממ"ע, לפי שמל"ת הוא בחי' אתכפיא, וכד אתכפי' סט"א, אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין כו'. וזהו

י' המקיף, הוא כריח שדה, דהיינו כריח שיש בבחי' עבודה ראה ריח בני, שהוא בחשבשדה, מלך לשדה נעבד, שהריח הוא מל"ת, שמגיע בבחי' מקיף כו', ועי"ז

ממשיכי' אשר ברכו הוי' כו'.

כ"ז הוא הבנת הפסוק, לפי דעתו של יצחק, שהי' סבור שעשו הי' לפניו, אך ,והנהל יעקב. הנה איתא במדרש, וירח את ריח באמת הי' זה יעקב, ואיך יבואר בחי' זו ע

דיש ג' בחי' לבושי', כתנות אור בא', ואח"כ כתנות עור בע', ואח"כ בגדיו בוגדיו,לבושי' דלע"ל. והענין הוא, דהנה בחי' ריח בוגדיו, הוא בחי' בע"ת, שהוא בחי' מקיף, דמשכין לי' בחילא יתיר. שבזהר אמר ע"פ ואברהם זקן בא בימים, זכאין

ינון מארי דתיובתא, דמשכין לי' בחילא יתיר, פי', למעלה מכדי שתוכל הנפש אשאת, שאין לו בחי' כלי להכיל, וכמעשה דר"א בן דורדיא, משא"כ באברהם כתי', בא בימים, בחי' כלי ולבוש, ולכן, מה שהי' אברהם בא בימים בבחי' העבודה כל

א כו', והיינו כי יתרון האור ימיו, הנה ע"י התשובה נמשך בשעתא חדא וברגעא חדהוא מתוך החשך. וזה"ע ריח בוגדיו, שהוא בחי' תשובה כו'. ואין פי' תשובה על העבירות דוקא, כי כל ימיו צריך להיות בתשובה, ואפי' בבחי' צדיקי', אלא פי' תשובה, שהיא בחי' צעקה על הפירוד כו'. וזהו משארז"ל, ראה ריח בני, בזמן

יח שדה בזמן הגלות, וכמ"ש ציון שדה תחרש, אשר ברכו ה' שבהמ"ק קיים, כרלע"ל, כמ"ש גדול יהי' כבוד הבית האחרון מן הראשון. והיינו, כי בזמן הבית, היו בחי' צדיקים, וזהו בחי' ריח בני, ובחורבן, הוא בחי' שדה, שהיא בחי' תפלה שכנגד

ריח בני כריח שדה אשר קרבנות. והנה ארז"ל, גדולה תפלה יותר מן הקרבנות, ולכן ברכו ה' כו' לע"ל.

44

ג"כ ענין ג' בחי' לבושים. כתנות אור בא', היא בחי' גילוי אלקי', וע"י חטא וזהועה"ד, נעשה כתנות עור בע', בחי' משכא דחויא, שהוא מעלים ומסתיר. אך הנה נא',

ת עבודים, מה יפו פעמיך בנעלים, והיינו ע"י בחי' עובד אלקי', שהוא ע"ד בחי' עורווהיינו ע"י שונה פרקו מאה פעמים וא', שהוא יותר מרגילותו, עי"ז נעשה עובד אלקי'. וזהו מה יפו פעמייך בנעלים, שע"י נעלים, שהיא בחי' כתנות עור בע', וכשהוא מעבד את הנעל, בחי' עובד אלקי', עי"ז נעשה מה יפו פעמייך כו', ועי"ז

י' דלע"ל כו', שהוא בחי' לבושי' אחרים, שהם נמשך לע"ל אשר ברכו ה' כו', לבוש

.באופן אחר ממש

ויתן לך האלקי', היינו, שברכו, שיהי' במדריגת אלקי', ע"ד מ"ש אני אמרתי וזהואלקים אתם, רק ע"י חטא העגל, נא' אכן כאדם תמותון, ויצחק ברכו, שיהי' במדרגת

שראל חיים וקיימים אלקים, שמקבל מכל ע"ס, וגם מה אלקי' קיים לעולם, כך ילעולם, מטל השמים, בחי' טלא דנטיף מע"י, שהוא בחי' אתעדל"ע. ויתן, פרש"י יתן, ויחזור ויתן, והיינו כי יש ב' בחי' אתדל"ע, בחי' אתדל"ע שמעורר אתעדל"ת, ואתעדל"ע שנמשך אח"כ ע"י אתעדל"ת כו', וזהו ב' בחי' טל כו', טל הוא בחי'

כו', אשר לא יקוה לאיש, וזהו ויתן לך, יתן, ויחזור אתדל"ע, וכמ"ש כטל השמים .ויתן, שהוא ב' בחי' אתדל"ע כנ"ל וד"ל

45

מאמר מכ"ק אדמו"ר הרש"ב

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

בס"ד ש"פ תולדות תרנ"ד

אלקים. שם כאן נא' למה וצ"ל, כו'. הארץ ומשמני השמים מטל האלקים לך 6ויתןנא' שם אלקים. ועוד, וכאן, מציון הוי' יברכך כמ"ש הוי', משם הוא ברכה דבכ"מ,

השמים ומטל משביך יהי' משמני הארץ הנה ג"כ, עשו כתי' שבירך את דבברכות האלו הברכות בין ההפרש ומהו, השמים וטל הארץ במשמני ג"כ ברכו הרי מעל.

זה ואין, אותו לברך ורצה עשו שהוא סבור הי' יצחק דהלא צ"ל, עוד. ההם לברכות לא מפני שהי' אם אותו, יצחק לברך שדה, איך רצה איש שהוא עשו והלא מובן,

ומשום זה המלח, ואת התבן את מעשרין איך שואל, שהי' בדברים אותו מרמה עשו ע"פ שפרש"י וכמו עשו, את שידע משמע דבמ"א מובן, אינו זה וגם. לצדיק חשבו כו', נא גשה אמר לפני, אלקיך ה' הקרה כי יעקב שאמר כיון בני, ואמושך נא גשה. לברכו רצה ואיך עשו, את ידע הרי א"כ,, שמים שם להזכיר עשו של דרכו אין . ש"ש מזכיר עשו דאין ידע ומ"מ צדיק, שהוא חושב הי' איך מובן, אינו זה וגם

סוספיתא הוא דעשו דיצחק. בעיטפא דעשו רישא בזהר, אי' דהנה הוא, הענין אךבחי' הוא כסף, הכסף. על הזהב כמעלת זהב, בחי' הוא דיצחק וכידוע דדהבא, אדום, הוא וזהב, לבן. גוון חסד, בחי' והוא, אביך לבית נכספת נכסף מל' אהבה,

דמפסולת הזהב, פסולת היינו דדהבא, וסוספיתא יצחק. פחד ויראה, גבורה בחי' . דיצחק בעיטפא דעשו ורישא עשו, יצא קדושות דגבורות

הוא דבקדושה, בכתהאריז"ל, הידוע הענין תחלה וצ"ל. דעשו רישא מהו וצ"לולא אחד עשר תשע, ולא עשר בלי מה, בס"י, ע"ס כמ"ש מספר עשר ספי' דוקא,

, עזים יריעות י״א במשכן הי' זה וכנגד, דמסאבותא כתרין י"א עשר. ובלוע"ז, הם נשכר, חוטא זה דלכאו' כתרין, י"א בסט"א למה וצ"ל,. סמנים י"א היו ובקטורת

מובן, אינו ג"כ הקטרת, סממני י"א מספר וכמו"כ. י"א ובלעו"ז ע"ס, רק דבקדושה בשקל הכף עשרה עשרה עה"ד,, מאמרות עשרה, עשר הם התורה מספרי דכל

. דוקא י"א מספר ובקטרת, הקדש

המאמר נדפס בספר המאמרים תרנ"ד ע' סה. 6

46

הוא אנת בחושבן, ולא חד הוא אנת אמר, בת"ז אלי' דפתח במא' דהנה הענין, אך מסדר שלמעלה אוא"ס עצמות על קאי חד, הוא פי', אנת תיקונין. עשר דאפיקת הוא דחשבן, אליו. ערוך השתל' סדר לכל שאין בחושבן, ולא אמר וע"ז השתל',

אלפים, אלף לגבי אלף כמו הוא אלף, לגבי אחד וכמו, זל"ז ערך שיש מה יש וממילא אלף, לגבי ערך לאחד יש אלפי', כמו"כ לאלף ערך לו יש שאלף כשם

ולא אבל .זל"ז ערך שיש מה חשבן, וזהו אלפים. אלף לגבי גם ערך אחד למספר דלגבי כלל. בערך אינו בע"ג, בלתי לגבי דגבול כלל. בערך שאינו היינו בחושבן,

כו'. רבבות וריבוי אלפים אלף ומספר אחד מספר שוה מספר, בלי

האצי', שם שייך דעולם השתל' בחי' סדר היינו, תיקונין עשר דאפיקת הוא אנת ואינון דאצי' הוא אינון, דע"ס בשם הזהר, פ"ד ח"א בעה"ק ואי' ספי'. מספר עשר

הוא הם במספר עשר, ואיך והספי' ומיוחד, יחיד הוא אוא"ס הלא ולכאו',. הוא הוא דאנת וכנ"ל בתכלית, בע"ג בלתי הוא אוא"ס דהנה הענין, אך. חד דכולא אינון,

כל בין ת"ק שנה, מהלך לרקיע מהארץ מוגבלים, הם והעולמות, בחושבן ולא חד הבלתי מאוא"ס מתהוה ואיך. כו' שנה ת"ק הרקיע עובי שנה, ת"ק ורקיע רקיע

להיות א"ע, מצמצם שאוא"ס הצמצום, ע"י שזהו אלא. מוגבלים עולמות בע"ג, בכוחו כמו"כ בע"ג, בלתי שהוא וכמו יכול, כל הוא דאוא"ס, בע"ג. לעולמות מקור

הא"ס, שלימות וזהו דכולא. שלימותא הוא דאנת לגבול, מקור להיות א"ע לצמצם . בע"ג לעולמות מקור להיות מצמצם, בע"ג הבלתי שהאור

כמ"ש קטן עולם בשם נק' האדם ולכן אדם, קומת ציור בבחי' הן דעולמות וידוע הוא העולמות במקור גם ולכן, וז"מ שכליים ג' כוחות, עשר יש ובאדם באדר"נ.

אדם, ציור' בחי ג"כ, מלמעלה עליו אדם כמראה דמות הכסא ועל וז"ש ע"ס. בבחי' דהרי הוא. ואינון אינון, הוא ומ"מ,. הע"ס וזהו, כו' מדות וז' בחי', חב"ד ג' דהיינו

כולא הרי א"כ לגבול, מקור בחי' להיות א"ע צמצם בבע"ג, שהוא שאוא"ס מה זה לגבול. מקור' מבחי למעלה שהוא כמו אוא"ס, בחי' הוא חד, הוא דאנת ונמצא,. חד

של שמותיו וז"ע. ע"ס בבחי' הוא לגבול, מקור להיות א"ע שמתצמצם וכמו ויש לעולמות, מקור להיות שנתצמצם אוא"ס התפשטות בחי' דהיינו, הקב"ה,

בלבד, דהיינו ושמו הוא הי' נברה"ע, שלא עד שמות נגד ע"ס. ועז"א, עשרה .כו' לגבול מקור להיות א"ע לצמצם ויכולתו שבכוחו מה

דנגד בלעו"ז. ע"ס יש כמו"כ בקדושה, ע"ס שיש וכמו אלקי'. עשה זלעו"ז את והנה בקדושה, אהבה בחי' הוא וחסד, חטאת לאומים חסד בלעו"ז יש דקדושה, חסד

לעו"ז וכן. כו' זונים אתם אשר כו' לבבכם אחרי תתורו ולא זרה, אהבה היא ובלעו"ז

47

נגד וגם. להרע חכם יש וכן. כו' הדמים רתיחת ורציחה וכעס זרה יראה הו"ע דיראה, תורה, שאסרה החלב והו"ע דעוה"ז, גשמיים תענוגים בלעו"ז יש דקדושה, תענוג . האסורי' מדברים תענוגים על ומורה התענוג, ע"י בא הוא דחלב

שומן דיש, שמני כל ולא משמני, הענין, להקטין בא דהמ"ם הארץ, ומשמני וז"ש הוא דחלב, שמני כל ולא וזהו, המותרים מדברים זהו אבל מהתענוג, ג"כ שבא

נכלל המותרים, דדברים תענוג שומן, אבל, כלל עלי' לו שאין האסורים, מדברים . כו' עונג לשבת וקראת ה' על תתענג אז לענגו, דמצוה שבת, וכמו בקדושה, ונתעלה

הוא, שההפרש אלא ג"כ, בלעו"ז יש כמו"כ בקדושה, ע"ס שיש דכמו ונמצא, כתרין י"א הם ובלעו"ז, עשר אחד ולא עשר תשע, ולא עשר ע"ס, הם דבקדושה

שמרגישים בפנימיותם, ומתלבש מאיר החיות דבקדושה, הוא, והטעם דמסאבותא. מרגיש שהגוף, בגוף שמתלבש הנפש וחיות אור וכמו שבתוכם, והאור החיות את בכלים הוא וכמו"כ, הנפש אל בטל והוא ממנו, חי שהוא הנפש אור את

וה"ה, ית' קדושתו מבחי' שבתוכם א"ס האור שמרגישים דקדושה, וגופים . כו' אותם ומחי' המהווה חיות אל בטלים

החיות את מרגישי' שאינם בתוכם, נבלע הוא בהם, הנמשך החיות בלעו"ז, משא"כ בחוצפה א"ע מגביהים אדרבה, כ"א, כלל הביטל בחי' בהם אין ולכן, האלקי והאור

לטובה, דבר בהם מוסיף אינו האלקי שהאור, כו' כנשר תגבי' אם כמ"ש והתנשאות,, קרבנה אל באו כי נדע ולא הטובות, פרות שבע שבלעו הרעות פרות בשבע וכמו איזה כשעושה גם לבו, בשרירות שהולך מי וכמו. טוב שום בהם הוסיפו שלא

הזה הטוב כי זה, משום טוב שיהי' בו פועל מעשה הטוב ההוא אין טוב, עשיית בהם נרגש שאינו בהם, נבלע הקדושה האור בלעו"ז, וכמו"כ. כו' בתוכו ונאבד נבלע ר"ל, בבע"ח מתגלגל האדם שנפש הגלגול ענין כמו ע"ד שזהו י"ל ואפשר. כלל

כו' האדם ומדות שכל להבע"ח גם שיהי' הבע"ח, את מחי' אינו האדם דהנפש בלעו"ז, אינו מוסיף שנמשך האלקי ואור בהחיות עד"ז הוא וכמו"כ. במ"א כמ"ש

. כו' בסוד גלות בהם הוא כ"א דבר, בהם

לבונה שהוא הי"א, מבחי' דזהו הענין, אך. ולעו"ז הסט"א חיות מאין וא"כ, לפי"ז, ויש אותיות, כ"ז הוא דזכה, מקיף. בדרך המחיים אותיות דהיינו זכה,

מקיף בדרך פועל דהשם השמות, השבעת ענין וכמו מקיף, בדרך שמחיים אותיות ומזה עמהם, מתערב ואינו מלמעלה, עליהם עומד זכה, דלבונה ומקיף כידוע.

שקבלת מפני שראו כו', הוא חזק כי המרגלים, הסט"א. וזהו שטענו חיות צלם סר אמר להם, וכלב, כידוע תוקף לו יש מהמקיף, והמקיףהוא חיותם

48

שאין מהמקיף, רק הוא שחיותם מאחר דאדרבה, שא"ל, והיינו, וה' אתנו מעליהם ה"ה מעליהם, צלם כשסר וא"כ, לבד, מהמקיף הוא חיותם כל כ"א מצ"ע, חיות להם

שהוא אלא עדיין, טוב שהוא עדיין, זכה ה"ה זה, כו'. ומקיף ממילא מתבטלים כו'. דמסאבותא כתרין להעשר להאיר דקדושה, מע"ס ומחבר ממוצע

נמשך החיות דבקדושה, י"א. ובלעו"ז ע"ס, שבקדושה מה מתורץ ובזה ג"כ הם ובלעו"ז,. וכלים אורות בחי' עשר ומתאחד עמהם כנ"ל, וה"ה בפנימיותם

בתוכם, לימשך א"א כי מהם, מובדל אלא שהם בלי חיות, והחיות שלהם עומד עשר,צריכים לחשוב והרי, עמהם מתערב ואינו מקיף, בדרך עומד כ"א בהם, נבלע שהי'

והרי צריכים לכלול חיות, בלי שה"ה עשר, לחשוב דא"א. י"א הם גם החיות, ולכן נחשב וה"ה עמהם, מתערב אינו שלהם והחיות בהמספר, שלהם החיות את גם

. כו' כתרין י"א הם לכן בפ"ע,

רישא ועז"נ,. כנ"ל כו' חיותו מקבל שמשם דעשו, רישא בחי' זהו הנ"ל, הי"א ובחי' שיש, דיצחק בעיטפא ה"ה עדיין, טוב שהוא דלבונה, דמקיף דיצחק. בעיטפא דעשו

. כו' הקדושה אל קירוב לו

לצדיק, זה חשבו דמשום מעשרין כו', איך עשו, ששאלו מה הנ"ל מובן ג"כ וע"פ עדיין, טוב שהוא הי"א, בחי' דהיינו המקיף, דמצד. בפיו שגור ש"ש שאין ידע ומ"מ בפיו שגור ש"ש אין ולכן רע, ה"ה ועצמו, פנימיותו מצד אבל, כו' מעשרין איך שאל

. כו'

הבירור, וע"י, דמסאבותא כתרין הי"א את לברר סממנים, י"א בקטרת הי' וע"ז בקדושה דיש כו'. חד אנת מבחי' בע"ס, שנמשך והיינו בקדושה, אור תוס' מתוסף

מקיף בבחי' כ"א בפנימיותן, להתלבש שא"א מהע"ס, שלמעלה ומדרי' בחי' ג"כ מתערב אינו שקדש קץ, אין הבדלות להבדיל קדה"ק. וכמו, בחי' והוא, מלמעלה

הפרוכת והבדילה וכמ"ש, בקדש מתערב אינו קדה"ק כו', להבדיל כו', בחול הם הכהנים שגם. קדה"ק להקדישו אהרן ויבדל וכמ"ש, קדה"ק ובין הקדש בין לכם קדה"ק, דבחי' למעלה, יובן וכמו"כ. קדה"ק בחי' שהוא מהם, מובדל ואהרן, קדש

. מקדש מובדל

הוא זה לא שהרי להע"ס, י"א בחי' זה אין להע"ס, מקיף בחי' שהוא אף ומ"מ, מה שז"ע, בתוכן מתלבש דקדושה בע"ס והחיות דהאור וכנ"ל,, דהע"ס החיות

גופין בחי' וכמה דהיינו, וכלים אורות הם והע"ס, כנ"ל כו' א"ע מצמצם שאוא"ס הוא שהאוא"ס לגופא, חיים דאיהו לגופא, כנשמתא איהו נביעא וההוא להון, תקינת

בגוף, הנפש כחיות ובפנימיותן, בתוכן שמתלבש וגופים, דהכלים החיות בחי'

49

ללעו"ז, דומה ואינו. כו' יחד והכלים האורות דהיינו, עשר במספר עמהם ומתחשב עומד כ"א, בהם נבלע שהי' מפני הטעם, כנ"ל בפנימיותם, נמשך החיות שאין

בקדושה, אבל. בפ"ע נחשב שהחיות י"א, מספר הם ולכן, מקיף בבחי' עליהם זה לא המקיף, ובחי', כו' עמהם ונחשב עמהם, ומתאחד בפנימיותם נמשך שהחיות

, במ"א כמ"ש כו' לאו"מ צריכין כמו"כ לאו"פ, שצריכין דכמו )רק כו', החיות הוא תחתונה בחי' זהו כו', חד הוא דאנת מבואר דבמ"א גם, אחר ענין וזהו

מובדל שהוא ומה ,כו'( הפנימי אל שייך שאינו בחי' מקיף שהוא שבמאציל, א"א ישר, אור בדרך ולזאת, העצמי. האור הספי' אל ערוך שאין מפני זהו מהם,

דמסאבותא, כתרין דהי"א למטה והבירור העבודה ע"י כ"א בפנימיותן, להתלבש .כו' בפנימיותן נמשך הנ"ל, מקיף שבחי' והוא, בהע"ס אור תוס' נמשך

חיות לשום שייכים שאינם מאחר הסט"א, נתהוו למה צ"ל, דלכאו' הענין, וביאור אין הרי פנימי, חיות לשום שייכים שאינם ומאחר, בתוכם נבלע שהחיות וכנ"ל, כלל

הי' לא וא"כ, אותם. שיבררו בשביל התהוותם כל כ"א עצמם, בשביל התהוותן יצרת זה לויתן כתי', דהנה הענין, אך. כו' לבררם צריכים הי' ולא כלל, מתהווים

ועוסק יושב הקב"ה הראשונות, שעות שלש ד"ג ע"ב, בגמ' ע"ז ואמרז"ל בו, לשחק עם ומשחק יושב רביעית העולם, את וזן יושב שלישית כו', ודן יושב שניות בתורה, שמשחק מה"ע וצ"ל. מנחה תפלת בזמן הן רביעיות, וג"ש כו'. זה לויתן שנא' לויתן,

וג"ז, פינו שחוק ימלא אז ג"כ, כתי' לע"ל, ועל. דוקא רביעיות ובג"ש לויתן, עם השחוק מה"ע, פינו שחוק שימלא כתי' עליונים, גילוים שיהיו דלע"ל, מובן, אינו כו'.

הוא העליון, והתענוג שהצחוק פי',, אלקים לי עשה צחוק כתי', דהנה הוא, והעניןעל אור ומסתיר מעלים שהמגן כמו, הוי' אלקים משם אלקים דוקא, דשמש ומגן

שיוכל בכדי הוי', אור על מעלים אלקים ש' כמו"כ אותו, השמש, שיוכלו לקבל כתי', וע"ז כו'. אחרים אלקים נעשה השתל', שבריבוי נפרד, ודבר יש מציאות להיות

מציאות שיהי' אלקים, שם ע"י שנברא דמה לתקן. הוא לעשות, אלקים ברא אשר שיהי' לתקן בשביל הוא, המכוון תכלית כ"א בישותו, כך שישאר הכוונה אין יש,

היש לאין,והתענוג למעלה, דענין ביטל הצחוק נעשה דוקא ומזה. לאין היש ביטל יהבי, היינו יהבי, משקל לא שקלי. פי' מיהב מיהב משמיא, כי, חדש דבר הוא

אינו לאין, היש דביטל שקלי, לא ומשקל ליש. מאין השתל' סדר בבחי' המשכה האלקי, להאין בטל היש שיהי' הביטל, כשנעשה דוקא, למטה כ"א, למעלה שייך לפני שעושין הקניגא וכמשל. למעלה התענוג מזה נעשה ולכן חדש, דבר ה"ז

50

ותענוג הצחוק נעשה ומזה זולתו, על מתגבר והא' זע"ז, נלחמים דב' חיות מלכים, המלך.

מזה לאין, היש ביטל שנעשה עד היש, על וכמו"כ יובן, דכשהאין מתגבר ל' חבור, הוא לויתן, בו. לשחק כו' לויתן נעשה הצחוק והתענוג למעלה. וזהו דוקא

ה' הקב"ה, זה ואיש, ה'. יראת אשה כנס"י, היא אשה, אלי. אישי ילווה הפעם מל'וביטל התחברות הו"ע ובעבודה,. להקב"ה כנס"י התחברות והו"ע מלחמה. איש

ונפלא כו'. עליון תענוג שהוא מלמעלה, השחוק גילוי נעשה ועי"ז האין, היש אל, בעה"כ בפרדס כמ"ש רבים,ל' והוא התחברות, ל' הוא לויתן, יצרת. זה לויתן וזהו

אל היש ההתחברות שע"י והוא ומלמטלמ"ע. מלמעלמ"ט התחברות, מיני ב' והיינו גימ' דשחוק,, השחוק גילוי והו"ע מלמעלמ"ט. ההתחברות נעשה מלמטלמ"ע, האין . דוקא מלמטלמ"ע ההעלאה ע"י ונמשך, חיים מקור וגימ' סוף, אין אור

ועוסק יושב הראשונות, דג"ש מלמעלה. המשכה הם קודם, שחשיב אלו דכל ה"ז כנים, ביצי עד ראמים מקרני וזן ויושב, במ"א כמ"ש כו', אתעדל"ע ה"ז בתורה,

על ויושב דין מכסא שעומד שם, אמר שהרי י"ל, ודן, ויושב מלמעלה. המשכה ג"כ ההמשכה היינו לויתן, עם ומשחק יושב רביעיות, ג"ש אמנם. כו' רחמים כסא

היש ביטל בבחי' הבירורים, בעבודת מלמטה, או"ח בבחי' העלאה, ע"י שנעשה הוא שחרית דתפלת יותר. היש הביטל דאז מנחה, תפלת בזמן הוא ולכן לאין.

ותפלת עבודתו, שכלה לאחר הוא ערבית ותפלת, העבודה זמן קודם היום, בתחלת זיך אפרייסן )דער ביותר, הוא והביטל הכפי' הרי, העבודה זמן באמצע הוא מנחה

העבודה וע"י היש, התגברות דאז ערב, צללי שינטו לזמן הוא וגם שטארקע(, איז בחי', והתענוג הצחוק מזה נעשה ולכן כנ"ל, כו' היש את מבררים מנחה, דתפלת

שמתחלה האו"י מבחי' מעלה למעלה הבירורים, מעבודת או"ח ע"י שנעשה גילוי . כו'

דלכו',. גרים עליהם להוסיף אלא ישראל, גלו לא משארז"ל, יובן הנ"ל וע"פ קשים אמרו, והלא גרים, בהוספת המעלה מה וגם, כ"כ גרים מתוספים אינו והלא וכמו הגר, הניצוצות. העלאת על קאי גרים, דפי' הענין, אך. כספחת לישראל גרים וע"י בלעו"ז, תחלה מרוחקים שהיו הנצוצות, כמו"כ ונתקרב, תחלה, מרוחק שהי'

במ"א, ומבו' כידוע מאד, גבוה הוא הנצוצות ושרש. הקדושה אל מתקרבים הבירור, מאד(, וזהו גבוהות נשמות שהיו כו', ואונקלס ור"מ ואבטליון שמעי' נשמת )וזהו"ע

כמ"ש )י"ל מלמעלה, אור תוס' מאיר הנצוצות, בירר ע"י וגם. עליהם להוסיף בכדי וזהו כו'(, ותיקון תהו וברודים, מנקודים שלמעלה עקודים, מבחי' שנמשך במ"א,

. כו' יותר עליון אור תוס' נמשך הנצוצים, שמבררים שעי"ז עליהם, להוסיף בכדי

51

יתהוו, לא ואם הבירור, בשביל רק שהן מאחר הסט"א, נתהווה למה מתורץ ועפי"ז תוס' נמשך עי"ז הסט"א, בירור דע"י, מתורץ הנ"ל ולפי כו'. צריכי' לבררם היו לא

אור תוס' נמשך ועי"ז כתרין, הי"א לברר הקטרת, סממני הי"א וזהו"ע. בקדושה אור כו'. חד הוא אנת מבחי' בקדושה,

בו יש שבעשו ראה, יצחק דהנה. עשו את לברך יצחק שרצה מה יובן ומעתה ע"י שלא עי"ז, שיתברר עליון, אור להמשיך ורצה, מאד גבוהים דקדושה נצוצות

בחי' והוא, בזהר כמ"ש מע"י, דנטיף טלא בחי' הוא השמים, מטל שא', וזהו. יעקב דתהו קדמאין מלכין ז' הן מתים, פי' המתים. את בו להחיות שעתיד טל תחי', טל

אומרים ולכן. מאד גבוה מדרי' הוא הטל המתים, כי את מחי' הוא והטל, דמיתו, גבורות פי' אין הגבורה, דענין כו'. גבור אתה בברכת המתים, בתחיית הטל ומוריד

בגבו', שיורדים גשמים, גבורת וכמו החסדים, תגבורת בחי' שהוא אלא וצמצומים, והוא, בחי' גבורה וחם, אדום שהוא הדם, וכמו כו'. והחסד ההשפעה עיקר שהוא כו'. הנפש הוא הדם כי החיות, עיקר

. כו' המתים את גם להחיות שיוכל החיות, תגבורת בחי' שהוא בהטל, יובן וכמו"כ הזמ"ל ולהחיות לברר נמשך שמשם מע"י, דנטיף טלא בחי' השמים, מטל וזהו

, הקדש את שמושח הוא בחי' שמן משחת קדש, שמן הארץ, ומשמני כו'. דתהו דכל ועושה, אומר ברוך בפי' בסדור )ועמ"ש במ"א, כמ"ש ח"ס בחי והיינו

כו'(. דוקא ח"ס מבחי' הוא הבירורים

מ"מ, כיון שהמקיף שלו הוא רע, שהוא שידע אף לעשו, להמשיך יצחק רצה וכ"ז ע"י שלא מעצמו, עי"ז יתברר אור עליון, עליו כשימשיך חשב, ולזאת טוב עדיין,

א' הי' נמשך אור העליון הנ"ל על עשו, הי' דאם בזה. טעה באמת, אמנם. כו' יעקב והענין. עשו של מציאות מתבטל שהי' או, כמקדם ח"ו בו שהי' נבלע או פנים. מב'

הימין קו כי, ק"נ נתהווה הימין הוא רק ב' קוין, חו"ג כידוע, ומקו בתהו, כי הוא, ומקו. מתעבה כו' אינו החסד, אור מענין וכידוע, גמור ברע נופל אינו

שהוא ק"נ, בבחי' הימין קו דרך נמשך הי' אם ולזאת,. גקה"ט נתהווה השמאל הקטנה אצבעו הקב"ה הושיט וע"ד הנוגה, מציאות מתבטל הי' טו"ר, מעורב שהן גקה"ט, עד יורד והי' השמאל, קו ושרפן כו'. ואם הי' נמשך דרך בניהם

גמור, הי' ח"ו נבלע בהם כמקדם. רע

שיתברר מעצמו, כ"א בכדי לאהפכא לעשו, האור המשכת להיות א"א ולזאת, ע"י צ"ל תוס' אורות כו' כנ"ל,יומשך בחי' שעי"ז למיתקא, ומרירא לנהורא חשוכא

במ"א, כמ"ש העליונים האורות כל בתוכו שכולל דאצי', ז"א בחי' הוא דיעקב יעקב,

52

קוי' הב' שמחבר האמצעי קו קוין, ג' בו יש כו', וגם אנפין זעיר בבחי' שהוא אלא זה וגם הקדושה, אור ע"י מתברר ומ"מ יש, מציאות שיהי' להיות יכול ואז חו"ג,

דחול, יומין בששת ש"ע, שרו שנק' שביצי', במט"ט ז"א התלבשות ע"י . כו' דתהו הנצוצות מתבררים עי"ז

ע"י צ"ל שהבירור הסכים יצחק שגם והיינו, דיעקב להברכות אח"כ הסכים ויצחק משמני, פי' מושבך, יהי' הארץ משמני רק הוא לעשו, שאמר ומה, דוקא האמצעי קו

. בפנימיות מושבך שם בעשי', בארץ שהוא כמו האחרונה, בחי' והיינו שמן, כל ולא ומשמני כתיב, ביעקב משא"כ. במ"א כמ"ש כו' ביותר צמצומים מריבוי דזהו וי"ל

הוי' בחי' שם שמחבר חשכי, יגי' והוי' כמו מחבר, הוא והוא"ו וא"ו, בתוס' הארץ, ומטל הנ"ל. קדש משחת שמן בחי' היינו ומשמני, וזהו. במ"א כמ"ש דלעילא משא"כ דלבונה, מקיף כענין מקיף, בבחי' מעל, עשו רק על יומשך דיעקב, השמים .כו' בפנימיות שנמשך השמים, מטל כו' לך ויתן אמר, ליעקב

בו ונכללים דקדושה, תם איש הי' הרי להברכות, יעקב צריך מה צ"ל, עדיין ,אמנם

מטל במד"ר, דאי' הענין, אך .להברכות צריך ומה וא"א, דאו"א עליונים האורות וא"כ, כו', ואגדות הלכות ותירוש דגן ורוב משנה, הארץ ומשמני מקרא, זה השמים

הי' יושב יעקב דהלא עדיין, מובן אינו זה וגם. התורה המשכת זהו הברכות, ענין עדות ויקם כמ"ש יעקב, נק' ע"ש התו' דהנה הענין, אך. כו' תורה של אהלי אהלים, בצמר ציצית גשמים, בדברי' נתלבשה למטה, התורה בישראל. אך שם ותו' ביעקב בטלית אוחזים שנים בגשמיות, הם ההלכות כל וכן כו', הגשמי בקלף תפילין גשמי,

יומשך גשמיות, ומצות הלכה שע"י הוא, והאיך. כו' בחמור פרה המחליף כו' ושם דא"ק, הקדומה במחשבה עלו שישראל מפני זהו אך העליונים. האורות

האורות כל יומשכו עשי', ע"י שגם הכח, משם ונמשך ועשי', אצי' שוין . כו' שם שוים שכולם מפני העליונים,

המדה, קו בחי' הוא דיצחק דיצחק, ברכה ע"י נמשך זהו א"ק, מבחי' זו והמשכה והמשכה. במ"א כמ"ש כו' השתל' דסדר הספי' מדידת שמודד דקרדוניתא, בוצינא בסדר נמשך להיות צריך ה"ז מ"מ כנ"ל, השתל' מסדר מלמעלה שהוא הגם הנ"ל,

בחי' ותמשיך תעורר הגשמיות, העשי' שע"י למטה, בנשמה כח ליתן בכדי השתל', המשכה שזהו אותו, דמשביעין השבועה לענין מבואר )במ"א כו'. העליונים האורות על להגבר שתוכל למטה, שהיא כמו להנשמה עקודים, מבחי' הנשמה, ומקור משרש

הבירורים. לעבודת ג"כ שייך ה"ז וא"כ כו', קדום יעקב דבשרש, הנה"ב,

53

כו'. תחי' טל בחי' שנת"ל הטל, לענין שייכות לזה שיש אפ"ל, ולפי"ז לטובת הן דהברכות הכוונה, י"ל ואפשר. משנת"ל עם זה לקשר צ"ע ולפמש"כ,

ברוחניות התו"מ הי' כ"א גשמיים, והל' מעשיות מצות הי' לא דאל"כ, יעקב, האורות שיומשכו הן הברכות, וענין כו'(, מעצמו שיתברר סבור הי' )ועשו, לבד,

הבירור נעשה ועי"ז כו'(, א"ק בחי' המשכת ע"י )וזה גשמיים, בתו"מ עליונים ענין לך, ויתן ד"ה ח"ב, א בראשית בס' ועמ"ש וד"ל. כו' גשמיים דהדברים

ובמ"א. כו' המדה קו ע"י צ"ל ה"ז וא"כ,. ע"ז( הטעם מקרא, זה השמים מטל א"ק בתוך מאיר הוא והקו מאוא"ס, הנמשך הקו בחי' הוא המדה דקו מבואר,דהקו הוא , רנ"ג עלמא, דמארי במ"א, )ועמ"ש מזה בד"ה תפלין כמ"ש

וזהו"ע. כו' בחי' הקו שהוא מיצחק, נמשך הנ"ל המשכה וא"כ, א"ק(, פנימיותבחי' והיינו השתל', מסדר מלמעלה אור תוס' המשכת בחי' אביו, שברכו הברכה

כל מעשיות, ומצות גשמיים בהלכות להמשיך שיוכל כח, שנותן א"ק, . כו' העליונים הגילוים

המשכת יומשכו בגשמיות, שגם היינו,, הצמצום בבחי' גם האלקים, לך ויתן וזהו מבחי' דההמשכה המדה. קו בחי' הוא דהאלקי', )עוי"ל, .במעהמ"צ עליונים אורות הוא המדה דקו ולפמשנת"ל, כו'. אלקים לך ויתן וזהו, כנ"ל המדה קו ע"י צ"ל א"ק, הגדול וככה בד"ה מזה עמ"ש שכינה, נק' דהקו במ"א, עפמ"ש י"ל הקו, בחי'

פכ"ז(.

ויתן אח"כ, עז"א הוי', ברכו אשר השדה כריח שא', לזה, שקודם הוי' שם על וקאי עתיקא, לגבי בעלותו דז"א, דיוה"כ, בעליות במ"א מ"ש ע"ד והוא האלקים. לך

בחי' נמשך ועי"ז, שקדם הוי' ש' לגבי אלקים, שנק' הוא כמו"כ, יחשב. כאלקים התורה, בחי' ליעקב, הברכות שייכי' דבאמת, הכל, מתורץ ונמצא כו'. הוי' שם גילוי, רע שהוא שידע הגם עשו, את לברך בתחלה רצה ויצחק. התהו את המברר והוא שיוכל חשב טוב, שהוא שלו, המקיף מצד היינו בפיו, ציד שהי' מפני מ"מ,

. כנ"ל דוקא יעקב ע"י צ"ל הבירור כ"א כן, אינו באמת אבל. בעצמו להתברר ומשמני השמים מטל דבחי', כו' האלקים לך ויתן לו, ואמר לזה, הסכים ויצחק כו'. מעשיות כו', יומשכו בסדר השתל', במצות הארץ

54

מאמר מכ"ק אדמו"ר הריי"צ

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

חלק א' לעניננו

בס"ד י"ט כסלו תש"ב

כל על עילאה הוא אנת, בחושבן ולא חד הוא אנת עלמין, רבון ואמר, אליהו 7פתח עשר דאפיקת הוא אנת כלל, בך תפיסא מחשבה לית, סתימין כל על סתימא, עילאין ס"אוא מעצמות ומדריגות, ה' בחינות כאן וחשיב ספירן. עשר לון וקרינן תיקונין

שבמאציל תחתונה 'בחי הוא חד, הוא דאנת דאצי'. ספירות העשר עד חד, שהוא סתימין, כל על סתימא אריך.' בחי עילאין, כל על עילאה הוא אנת עתיק.' בחי ה"ב

עשר דאפיקת הוא אנת החכמה. פנימיות כלל, בך תפיסא מחשבה לית דאריך.' חכ השתלשלות. סדר שהם' דאצי ס"הע הם תיקונין,

על עילאה' מבחי גם ונעלה, נשגב הוא דעצמות בחושבן, ולא חד הוא דאנת ואומר, בחושבן, ולא אומר ז"וע, העצמות בערך אינה זו' ומדרי' בחי דגם עילאין, כל

ערך שיש מה הוא דחושבן, אליו. ערוך' כבי ממנו שלמטה' ומדרי' הבחי כל דאין לו יש שאלף דכשם אלפים, אלף לגבי אלף כמו שהוא אלף, לגבי אחד וכמו ז,"זל

גם ערך אחד למספר יש וממילא אלף, לגבי ערך לאחד יש כן אלפים, אלף לגבי ערך בחושבן, ולא אבל, ז"זל שבערך מה חשבון, הוא ז"כ אמנם אלפים. אלף לגבי

בלי דלגבי כלל. בערך אינו ג,"בע בלתי לגבי דגבול, כלל. בערך שאינו הכוונה, שוה. רבבות וריבוא אלפים אלף ומספר אחד מספר הנה מספר,

' דד' השתל סדר על הכוונה ספירן. עשר לון וקרינן תיקונין עשר דאפיקת הוא אנת שם שייך ס,"א עולמות בכלל עדיין שהוא ,'האצי עולם דאפילו ע,"אבי עולמות

עם ,'הספי שגם הרי, סוף. להם שאין עשר מספרן מה, בלי ס"ע' וכמא ס,"ע מספר עולם דכללות להיות עשר, במספר ה"ה זה בכל סוף, להם ואין מה בלי שהן היות המספר. ענין שייך כבר' השתל דבסדר ,'ההשתל סדר בכלל הוא' האצי

הוא. ואינון אינון, הוא ,'דאצי ס"דע הזהר, בשם כתב ד"פ א"ח הקדש ובעבודת אינון, הוא ואיך עשר, במספר הן' והספי ומיוחד, יחיד הוא ס"אוא הלא ,'ולכאו

, והוא חלק א' של מאמר הנ"ל מכ"ק אדמו"ר הרש"ב.77המאמר נדפס בספר המאמרים תש"ב ע' 7

55

חד הוא אנת דזהו בתכלית, ג"בע הוא בלתי ס"דאוא והיינו, חד דכולא הוא, ואינון הרקיע עובי שנה, ק"ת מהלך לרקיע דמהארץ מוגבלים, הם והעולמות, בחושבן ולא

ס"מאוא מתהווה ואיך ,'וכו שנה ק"ת מהלך ורקיע רקיע כל בין, שנה ק"ת מהלך מצמצם' כבי ה"ב ס"דאוא הצמצום. י"ע שזהו אלא מוגבלים, עולמות ג,"הבבע

שהוא וכמו הנמנעות, ונמנע יכול כל הוא ס"דאוא ג."בע לעולמות מקור להיות ע,"א הוא ס"דא וכמאמר, לגבול. מקור להיות ע"א לצמצם בכחו כן הנה ג,"בע בלתי

לו שיש תאמר דאם בגבול. כח לו יש כך ג,"בבע כח לו שיש דכשם דכלא, שלימותא שהאור הוא ס,"הא דשלימות שלימותו. מחסר אתה בגבול, כח לו ואין ג,"בבע כח

ז,"עוה וגם בכלל, והעולמות ג."בע לעולמות מקור להיות מתצמצם, ג,"בע הבלתי אדם, של לגופו נדמה גדול, גוף הוא דהעולם נ,"באדר' וכדאי אדם, קומת בציור הם

גם הנה לכן,, מדות' וז' שכלי' ג כחות, עשר יש ובאדם, קטן. עולם האדם נקרא ולכן עליו אדם כמראה דמות הכסא דמות ועל ש"כמ ס,"ע ה"ה העולמות, במקור

העולמות. מקור ס,"הע שהם מדות,' וז ד"חב שהם מלמעלה,

ג,"בע בלתי שהוא ס"שאוא מה זהו דהנה, הוא. ואינון אינון, הוא הנה זה, ובכל' בחי הוא חד, הוא דאנת ונמצא, חד. כולא הרי כ"א לגבול, מקור להיות ע"א צמצם

שמתצמצם וכמו, לגבול מקור' מבחי למעלה שהוא כמו המעלות, רום עד ס"אוא' בחי שהוא ה,"הקב של שמותיו שהן ס,"ע' בבחי הוא לגבול, מקור להיות בעצמו

לעולמות. מקור להיות שנתצמצם ס,"אוא התפשטות

שמהן דקדושה, ס"ע שיש דכמו האלקים. עשה זה לעומת זה את והנה' וז ד,"חב' שכלי' ג הנפש, כחות עשר גם ובהם בכלל, הנפש כחות משתלשלות

נגד שהם רעים, הכחות נמשכים שמהן ז,"בלעו ס"ע שיש הוא כן ם,"נהי ת"חג מדות רום עד' ומדרי' בחי כמה בזה שיש דקדושה, תענוג דלנגד דקדושה. הכחות

וקראת בתענוגים, ובאהבה אלקות בהשגת ,'הוי על תתענג אז דכתיב המעלות, נקי בלבוש לענגו שמצוה ש,"באכו והן שבלב, ועבודה בתורה הן, עונג לשבת

' וכדאי מאד, גדול תענוג שהוא השבת, מנוחת הוא העיקר טובים, ובמאכלים י(,"ברש )הובא מלאכתך, כל ועשית תעבוד ימים ששת ('ט' כ )שמות פ"ע במכילתא

כל כאלו בשבת, שבות אלא ימים, בששת מלאכתו כל לעשות לאדם לו אפשר וכי מלאכותיו שכל שבת, בכל לאדם יראה פ,"ר' סי ק"בסמ וביאר', עשוי מלאכתך מתרבה שמהתענוג היות השבת. דעם מנוחת וזוהי מזה, גדול עונג לך ואין עשויות, המותרים, מדברים התענוג ע"שהו ,'להוי חלב כל נאמר, זה שומן על אבל השומן,

בלימוד הבורא, מעבודת הוא השומן כאשר ובפרט בעבודה, תועלת שמביאים

56

שמן' שהי מטשערנאביל, ע"נ נ"מוהרמ ק"דהרה וכהא המצות, ובקיום התירה ר."יהש אמן באמירת מהתענוג

הנאה בהם שמתענג ,'הגשמי בדברים התענוג והוא ז,"דלעו תענוג יש זה, ולנגד גופו, הנאת בשביל הגשמים מדברים שהתענוג כשית. עבית שמנת ש"וכמ מרובה,

בטבעי חילוקים שיש במוחש, רואים שאנו כמו לגס. אותו ועושה האדם את מעבה גשמים, בענינים התענוגים ריבוי י"דע גס. שטבעו ויש דק, שטבעו מי דיש א,"בנ

הוא שלו הענינים בכל אשר וגם עב. נעשה דק,' הי תולדתו שבטבע מי גם הנה כבהמה נמשך הנה ,'הגשמי והנאותיו תאותיו ובכל, מענש גראבער א, וגסות בעביות

תופסים שהם רק לא אינם ובית, ולבושים ש"באכו' הגשמי בהענינים אשר ממש. עבית, שמנת וזהו יתפאר, בהם ואשר חיותו, מהות כל שזה אלא אצלו, חשוב מקום

זו לא הנה עביותו, ומגודל בעביות. נעשה ,'גשמי תענוגים מריבוי השומן י"שע דלא כשית, וזהו גמור. בביטול זאת שמבטל אלא בשכל, מושג שום לו שאין בלבד

שמבטלו. שכלו, על מכסה גם אלא מעבה, התענוגים דשומן בלבד זו

בדברים וההנאה התענוג מריבוי לו בא זה דכל בעביות. הוא הביטול אופן וגם' וכתי תענוגים, די פון פארפעט ווערט הארץ די, לבם כחלב טפש' דכתי ,'הגשמי

החלל הלא והלב, דם. מלא הוא הכבד דהנה ככבד. לבו שנעשה פרעה, לב כבד ברתיחת הוא שלו חיים הרוח דכל ככבד, נעשה דהלב' ופי חיים. רוח מלא הימני, חיות. גאנצער זיין איז דעם אין וואס', גשמי ותענוגים בתאוות הדמים

דבקדושה, דקדושה. חכמה נגד שהיא דלעו"ז,' חכ דזהו להרע, המה חכמים וכתיב מה המאמר, ד"ע הוא, ענינו דמה, מה. כח חכמה, דזהו ביטול, הוא' החכ מהות

מה והוא דביטול, תוקף שהוא דמה, התוקף הוא מה, וכח מצאת. ומה פשפשת מה וכל בביטול. הם ודבוריו שמדותיו ודבור, במדות גם פועל דחכמה, שביטול

מכל ענו' הי ,'דאצי חכ'' מבחי שהוא ה,"דמרע יותר. ענו הוא יותר, חכם שהוא שמתגאה והגסות, הישות בתכלית היא ז,"דלעו וחכמה האדמה. פ"ע אשר האדם

הרוח. גס יותר הוא חכם, יותר שהוא מה וכל עוד, ואפסי אני לאמר בחכמתו

חיים מכלכל וכמאמר היום, כל אל חסד דכתיב דקדושה, חסד דנגד במדות הוא וכן הגבורה מדת ובקדושה, חטאת. לאומים וחסד דכתיב ז,"דלעו חסד יש הנה בחסד.

גבורה ז,"ובלעו ומלקוש. ביורה גשמים גבורות וכמו והחיות, האור תגבורת היא' לה אהבה הן שבקדושה, אהוי"ר הן וגבורה, וחסד ורציחה. הדמים רתיחת היא

.זרה ויראה זרה אהבה הן ז,"ובלעו .'ית מפניו ויראה

57

ורק א."דסט דרגות יש דקדושה, ס"הע דלעומת אלקים. עשה זה לעומת זה את וזהו עשר. אחד ולא עשר תשע, ולא עשר וכמאמר ס,"ע הן דבקדושה, הוא, ההפרש

מאיר החיות הנה דבקדושה, הוא, הדבר וטעם דמסאבותא. כתרין א"י הן ז,"ובלעו' וכמא שבתוכן, והאור החיות את מרגישים ס"דע שהכלים בפנימיותם, ומתלבש

דבוק האור להיות חד, וחיוהי דאיהו דכשם חד. וגרמוהי איהו חד, וחיוהי איהו וכמו אותם. ומרגישים בהאורות דבוקים שהכלים חד, וגרמוהי איהו כן בהמאור,

ממנו, חי שהוא הנפש, אור את מרגיש שהגוף בגוף, שמתלבש הנפש וחיות באור שבתוכם ס"האוא שמרגישים דקדושה, וגופים בהכלים הוא כן הנפש, אל ובטל אותם.' ומחי המהווה החיות אל בטלים ה"וה ,'ית קדושתו' מבחי

אנו דהנה בתוכם. נבלע' חיות, יהי איזה בהם יומשך אם הנה ז,"בלעו כ"משא אוכל האדם דכאשר בליעה. ובין אכילה בין הפרש דיש ,'בגשמי במוחש רואים ופועל ובשרו, כדמו ובשר דם ונעשה אותו, משביע המאכל הרי מאכל, איזה האדם כאשר אבל הגוף. באברי הנפש כחות וגילוי בנפש, הגוף התקשרות יותר התקשרות טוב פועל ואינו משביע, שאינו בלבד זו לא הנה מאכל, איזה בולע ,'ברוחני הוא וכן ל."ר חולאים כמה גורם עוד אלא הנפש, בחיות הגוף אברי

ש"כמ בליעה, בשם' נק ז,"ובלעו רעים. אכלו ש"כמ אכילה, בשם' נק דבקדושה, את מרגישים שאינם בהם, יובלע חיות, איזה להם יומשך דאם ויקיאנו. בלע חיל

ביטול להם שאין בלבד זו ולא כלל. ביטול בהם אין לכן האלקי, והאור החיות אם ש"כמ והתנשאות, בחוצפא עצמם מגביהים הם אדרבא, זאת, עוד אלא לאלקות,

להיותו לטובה, דבר שום בהם מוסיף אין האלקי, שהאור ומובן, כנשר. תגביה בליעה. בדרך

אל באו כי נודע לא הרי הטובות, פרות שבע שבלעו הרעות, פרות בשבע וכמו הטובות ושבע פרות בליעה. בדרך להיותם טוב, שום בהם הוסיפו שלא קרבינה, מ"הז את בולעות רעות, מ"הז וכאשר רעות. מדות' וז טובות מדות' ז הן והרעות, וכמו הטבה. שום פועלות בהן אינן בתוכן, הנבלעות טובות מדות' הז הנה טובות,

עשיות איזה כשעושים גם הנה לבם, בשרירות בההולכים במוחש, רואים שאנו ונאבד נבלע הטוב כי משום טוב,' שיהי בהם פועל ההוא, הטוב מעשה אין טובות, כלל. בהם נרגש שאינו בהם, נבלע הקדושה דאור ז,"בלעו הוא וכן בתוכם.

אותיות דהיינו זכה, לבונה שהיא א,"הי' ומדרי מהבחינה היא חיותם, קבלת וכל השם, אותיות י"ע נמשך שהחיות אותיות, הוא כ"ז דזכה, מקיף. בדרך המחיים

חיות נמשך שבהן בהאותיות העליונה, המרכבה סוד ידע ר"שאדה ה,"בשל' וכדאי שמחיים אותיות יש אבל .'מהאותי המצטרפים השמות לקרא ידע לכן הנבראים,

58

בהמקיף הוא וכן מקיף. בדרך פועל דהשם השמות, השבעת ענין וכמו מקיף, בדרך והוא ממש, בהתערבות עמהם מתערב ואינו מלמעלה, עליהם שעומד זכה, דלבונה

חזק כי וטענתם, המרגלים, טעות סבת וזוהי מהם. חיותה מקבלת א"שהסט מה רק כלב אבל תוקף. לו יש והמקיף מהמקיף, הוא חיותם קבלת אשר שראו מפני הוא, והסביר, שביאר, אתנו' והוי מעליהם צלם סר להם, ואמר הענין,' פנימי והבין ידע

ואיהו חד, וחיוהי דאיהו וכלים, אורות שהם ס,"הע מאירות י"שבנש ,'ה אתנו אשר' הוי היותו דעם אתנו.' והוי וזהו ומתאחד,' בפנימי נרגש והחיות והאור חד, וגרמוהי

מקבלים הם, אבל אתנו. הוא צ,"התומ קיום י"ע אבל ,'בפנימי מהתלבשות' שלמע זכה,' נק דלבונה והמקיף ממילא. בדרך מתבטלים הם צלם, וכשסר המקיף, מן רק

כתרין בעשר דקדושה, ס"מע להאיר ממוצע, שהוא אלא עדיין, טוב שהוא דמסאבותא.

א"ובסט ס,"ע הם דבקדושה א."הסט ולהבדיל, הקדושה, בין ההפרש יובן ובזהבחי' עשר ה"וה עמהם, ומתאחד בפנימיותם נמשך החיות הנה שבקדושה, לפי י"א.

מ"עד וכמו בהן. השוכן מהאור ובהירות,' ספי שהם ,'ספי' ונק, וכלים אורות' ומדרי הוא וכן ופעולתו, החיות שנראה ,ממש אחד הם והחיות האברים הרי האדם, באברי

א,"ובסט גמור. ביחוד בהאורות דבוקים והכלים בהכלים, מאירים שהאורות ס,"בהע דרגות, העשר אבל, דקדושה' הספי לעומת להיותם ז,"לעו' ונק דרגות, עשר כ"ג הן' הי דאז בתוכן, שיומשך א"א כי מהן, מובדל עומד שלהן החיות כי, חיות בלי הן

את גם לחשוב וצריכים עמהם, מתערב ואינו מקיף בדרך עומד ולכן בהן, נבלע בלי ה"שה עשר, רק לחשוב א"א הרי דרגות, עשר היותם דעם א."י הם ולכן, החיות מתערב אינו שלהם והחיות בהמספר, שלהם החיות את גם לכלול צריכים והרי חיות,

א. "י מספרן הנה ולכן ע,"בפ שנחשבת ובחינה דרגא ה"וה עמהם,

בהכלים מאירים והאורות כ,"או שהם דבקדושה, כתרין. בשם' נק טעמא, ומהאי בשם' נק מקיף,' מבחי רק הוא שהחיות ז,"בלעו אבל .'ספי בשם' נק בפנימיותם,

את ה"הקב שברא הדבר, וטעם מקיף. שהוא הראש, ג"ע עטרה הוא דכתר, כתרין. בשביל הוא בעולמו, ה"הקב שברא מה שכל לפי הבירור. בשביל הוא ז,"הלעו

היינו פנימי, בירור הוא דתקון ובירור התקון, דעולם בסדר הוא והבירור הבירור, הוצאת באופן או הטוב, מן הרע בהפרדת אם, בירור אופני בשני והדרגה, בסדר מן הסיגים הפרדת אם, אופנים' ב בזה שיש הכסף, בבירור כמו הרע, מן הטוב

לברר באפשר מסודר, בסדר בירור, אופני' דבב הסיגים. מן הכסף הוצאת או הכסף, ביותר. הגסים הסיגים את גם

59

דמסאבותא, כתרין א"הי את לברר סממנים, א"י בהם' שהי בקטרת, העבודה וזהו מאנת ס,"בהע שנמשך והיינו בקדושה, נעלים אורות מתוסף הרי זה, בירור י"שע ולא חד הוא מאנת נמשך הבירור, י"וע ,'השתל הן ס,"דע בחושבן. ולא חד הוא

,'בהשתל ,'מהשתל' מלמע גם ומגיע עילאין, כל על עילאה הוא באנת בחושבן, דהנה בהפנימי. ומתקבל בפנימי מאיר שהמקיף מה והוא ,'פנימי בהתלבשות

א"כ בפנימיותן, להתלבש א"שא מה ס,"מהע 'שלמע' ומדרי' בחי כ"ג יש בקדושה, קץ, אין הבדלות להבדיל וכמו ק,"קדה' ומדרי 'בחי והיא ,'מלמע מקיף' בבחי

בקדש, מתערב הקדשים קדש אין להבדיל, כן, הנה בחול, מתערב אינו שקדש הקדשים. קדש ובין הקדש בין לכם הפרוכת והבדילה ש"וכמ

העבודה י"שע הוא, וההפרש הקדשים. קדש שהם ויש קדש, שהם יש בנשמות, וכן' ומדרי' בחי וגילוי שבנשמה. הקדש' בחי ומתגלה נמשך שבלב, ובעבודה צ"בתומ י"ע בא זה שגם והיינו, השמים, מן הוראה בדרך רק מתגלה שבנשמה, הקדשים קדש

הגילוי אבל וכל, מכל לגמרי עצמותו והנחת נ,"במס העבודה ובעיקר ויגיעה, עבודה דבחינה, קדשים קדש להקדישו אהרן כג( ויבדל. א י")דה ש"וכמ מלמעלה, בא הוא

קדש, הם הכהנים דכל, מלמעלה להקדישו י"ע דוקא באה הקדשים, דקדש' ומדרי הקדשים. קדש שהוא מהם, מובדל ואהרן

והן קדש, הן ס,"דהע מקדש. למעלה הוא ק"דקדה למעלה, יובן מזה והדוגמא' למע זו ,'מדרי בזה ויש ק."קדה' בחי הוא ,'השתל מסדר' למע אבל ,'ההשתל בסדר הוא אנת ה."ב שבמאציל תחתונה' בחי שהוא בחושבן, ולא חד הוא אנת וזהו מזו,

לית סתימאה.' וחכ אריך' בחי סתימין, כל על סתימא עילאין, כל על עילאה שהם תיקונין, עשר דאפיקת הוא אנת .'החכמ' פנימי בחינת בך, תפיסא מחשבה

ק,"קדה שהם הנשמות בכח צ,"בתומ נ"במס העבודה י"ע הנה, בכלים. אורות ס"הע' שלמע הגילוי יומשך שבטבע, והיינו, ס."בע חד, הוא אנת' מבחי ממשיכים .המנוחה מתוך צ,"בתומ העבודה' שתהי בכדי הטבע, את לשמור מהטבע,

60

יי"צמאמר מכ"ק אדמו"ר הר

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

חלק ב' לעניננו

בס"ד ש"פ תולדות תש"ב

שם כאן נאמר למה וצ"ל, הארץ. ומשמני השמים מטל האלקים לך 8ויתן, הברכות מקור שהוא הוי', שם נאמר ולא והצמצום, הדין מדת שהוא אלקים,

שם נאמר וכאן ה' אלקיך, וברכך וכתיב הוי', שם נאמר כהנים, בברכת והלא יצחק בירך הנה הארץ, ומשמני השמים דטל הברכות ענין ועצם ובגוף אלקים.

וצ"ל, מעל. השמים ומטל מושבך יהי' הארץ משמני הנה דכתיב ג"כ, עשו את מחולקות שהן היות ועם דעשו. הברכה ובין יעקב ברכות בין ההפרש מהו

מקדים עשו, ובברכת הארץ, למשמני השמים טל מקדים יעקב, דבברכות בסדרן, ומשמני השמים דטל הברכות ועצם גוף השמים, אבל לטל הארץ משמני בשוה. בשניהם הארץ,

שהי' בפיו, דציד היות ועם עשו. של מהותו את ידע יצחק הלא צ"ל, הענין ובכללות יצחק, ידע הרי זה, בכל, המלח ואת התבן את מעשרים כיצד ושואל, יצחק את מרמה

יצחק אמר, בני ואמושך נא גשה ע"פ שפירש"י וכמו בלבד, בפיו אותו הוא צד כי ואיך עשו, של מהותו ידע הרי א"כ, בפיו. שגור שמים שם להיות עשו דרך אין בלבו,

הדבר וטעם, עשו את אהב שיצחק עשו, את יצחק ויאהב כי זאת, ועוד לברכו. רצה שמצידו כתרגומו, בפיו, שציד לפי נראה, ראשונה שבהשקפה, בפיו ציד כי לפי הוא, המלח, ואת התבן את מעשרין איך בשאלותיו, אותו מרמה שהי' וכפרש"י אכיל, הוה

עשו. את אוהב יצחק הי' זה משום אם במאד, שנפלא

סוספיתא הוא דעשו, דיצחק. בעיטפא דעשו רישא בזהר, אי' דהנה הוא, הענין אך היראה מדת מדתו דיצחק, יצחק. ופחד דכתיב, הזהב. פסולת היינו דדהבא,

מלשון אהבה, הוא דכסף הכסף, על הזהב וכמעלת כזהב, אדום שהוא והגבורה, לבן, בגוון הוא שהחסד, נפשי כלתה וגם נכספה וכתיב אביך, לבית נכספת נכסוף פסולת שהוא דדהבא, סוספיתא הוא ועשו, הגבורה. שהו"ע אדום, בגוון הוא וזהב

בעיטפא דעשו רישא וזהו, עשו יצא דקדושה, דגבורות שמפסולת והיינו, הזהב.

.66המאמר נדפס בספר המאמרים תש"ב ע' 8

61

יבואר, לא עוד זה, עם אבל, ליצחק דעשו השייכות טעם רק הוא כ"ז אמנם דיצחק. ענינים ב' הם ושייכות, וקירוב קירוב, ענינה דאהבה, עשו. את יצחק ויאהב מה מפני

שייכים שאינם דברים דשני במוחש, רואים שאנו וכמו זה. בלא זה שאפשר, שונים והיינו, ביניהם. קירוב שיהי' אפשר הנה זה, בכל מיוחדים, בנושאים גם או לזה, זה

לפי הוא, הדבר וטעם לזה. זה קירוב להם יש זה, בכל זמ"ז, מובדלים היותם דעם יש דעשו היות עם א"כ, זה. בלא זה ואפשר מובדלים, ענינים ב' הם וקירוב דשייכות

קדושות מהגבורות בא דדהבא, סוספיתא שהוא דעשו, דרישא ליצחק, שייכות לו יצחק ויאהב שיהי' הקירוב, את מכרחת אינה זה, שייכות הרי זה, עם אבל דיצחק,

הי' לא דאם והיינו, השייכות, מצד לא הי' הקירוב א"כ, הקירוב. שהו"ע עשו, את הציד, מהו"ע וצ"ל, הפירושים. כב' בפיו, שציד לפי מקרבו, ג"כ הי' שייכות, לו

לברכו. גם ורצה עשו, את יצחק אהב זה בשביל אשר

זה את גם דכתיב הסט"א, את הקב"ה ברא צורך לאיזה ולהבין, ילה"ת כ"ז, ולהבין ודרגות בחי' הקב"ה ברא דקדושה, ודרגות הבחי' דלעומת אלקים, עשה זה לעומת

הי' לא אם הנה לבררם, בכדי הבירור, מפני ואם להקדושה. מנגדים שהם דסט"א, ההתהוות תכלית הוא עצמו דזה לומר, בהכרח אלא לבררם. צריכים היו לא בוראם, תהי' ועי"ז אותם, יבררו ואשר דקדושה, ומדרי' הבחי' לעומת הקב"ה שברא דסט"א בבירור התכלית מהו"ע וצ"ל במאד. ונשאים רמים נעלים בגילוים מרובה תועלת

הסט"א.

הוי שעות עשרה שתים רב, אמר ע"ב( ד"ג זרה אמרז"ל )עבודה דהנה הוא, הענין אך העולם כל את ודן יושב שניות, בתורה ועוסק יושב הקב"ה הראשונות, שלש היום,, רחמים כסא על ויושב דין מכסא עומד כלי', עולם שנתחייב שרואה כיון כולו,

יושב רביעיות, כנים ביצי עד ראמים מקרני כולו, העולם כל את וזן יושב שלישיות הזה השחוק מהו"ע וצ"ל, בו. לשחק יצרת זה לויתן שנאמר לויתן, עם ומשחק הכללי' דעסק הענינים בין שחושבו מאד, ונעלה חשוב דבר שיהי' ובפרט, בכלל,)תהלים קכו, וכתיב רביעיות דוקא. ומהו"ע וכלכלתם. העולם ברואי ומשפט התורה

נעלים גילוים יהיו לע"ל הרי מובן, אינו זה דגם פינו. שחוק ימלא אז ב( שחוק ימלא אז אשר השבח, הפלאת מהו הנה מעולם. היו לא אשר ביותר, ומופלגים

היותר הגילוים בכל אשר עד כ"כ, ורמה גדולה היא השחוק מעלת ואם פינו. הרי ביותר, ונעלה רם להיותו השחוק, ענין מפרט בב"א, המשיח בביאת נעלים

מה ומפני ראשונות, שעות בשלש יהי' לויתן עם השחוק אשר הדבר ראוי הי' המנחה. זמן שהן הרביעיות, שעות בשלש הוא

62

הוא העליון, ותענוג שהצחוק פי', אלקים. לי עשה צחוק כתיב, דהנה הוא, הענין אך שהוא שהמגן, כמו אלקים, הוי' ומגן שמש כי כתיב, דהנה דוקא. אלקים משם

הנבראים שיוכלו בכדי והוא השמש, אור על ומסתיר מעלים השמש, של הנרתק הוי', אור על ומסתיר שמעלים אלקים, בשם הוא כן הנה ממנו, וליהנות אותו לקבל אחרים אלקים נעשה השתל', שבריבוי נפרד, ודבר יש מציאות להיות שיוכל בכדי

אלקים ברא אשר דכתיב, וזהו דקדושה. הגבורות מפסולת יניקה שמקבלים וסט"א, הכוונה אין הרי יש, מציאות שיהי' אלקים, שם ע"י שנברא דמה לתקן. לעשות, לאין, היש שיהי' ביטול לתקן, בשביל הוא, המכוון תכלית כ"א בישותו, כך שישאר

למעלה. והתענוג הצחוק נעשה דוקא ומזה

פי' שקלי. לא משקל יהבי, מיהב הוא דבר חדש, כי משמיא, לאין, היש ביטול דענין שקלי, לא ומשקל ליש. מאין ההשתלשלות סדר בבחי' המשכה היינו יהבי, מיהב

שיהי' היש, ביטול כשנעשה דוקא, למטה כ"א למעלה, שייך אינו לאין, היש דביטול וכמשל למעלה. התענוג מזה נעשה ולכן חדש, דבר ה"ז האלקי, להאין בטל היש

נעשה ומזה זולתה, על מתגברת והאחת זו, עם זו נלחמות חיות ב' אשר הקניגיא, היש ביטול שנעשה עד היש, על מתגבר כשהאין אשר יובן, וכמו"כ ותענוג. הצחוק

בו. לשחק יצרת זה לויתן וזהו למעלה. והתענוג הצחוק נעשה דוקא מזה לאין, יראת אשה כנס"י, היא אשה, אלי. אישי ילוה הפעם מלשון חיבור, לשון הוא לויתן,

להקב"ה. כנס"י התחברות הו"ע דבכללות, מלחמה. איש ה' הקב"ה, זה ואיש, ה'. השחוק גילוי נעשה ועי"ז האין, אל היש וביטול התחברות הו"ע ובעבודה, .ונפלא עליון תענוג שהוא מלמעלה,

נחלקות היום, של שעות עשרה ושתים היום, הוי שעות עשרה שתים רב, אמר וזהו אופני ד' והם חלוקים, זמנים לד' ונחלק גילוי, ענינו דיום, לארבע. והיינו, בד"פ

, בתורה ועוסק יושב הקב"ה הראשונות, שעות שלש שלמעלה. בההמשכות גילוים כולו, העולם כל את ודן יושב שניות עצמו. מצד אתעדל"ע באופן היא זו דהמשכה

רחמים, כסא על ויושב דין מכסא עומד כלי', העולם שנתחייב שרואה וכיון שהיא אלא ומשפט, דין ע"פ באה זה, עם אבל מלמעלמ"ט, ג"כ היא זו שהמשכה

מלמעלה, המשכה שהיא כולו, העולם כל את וזן יושב שלישיות הרחמים. במדת המשכה ג"כ שזוהי לויתן, עם ומשחק יושב רביעיות בחסד. חיים מכלכל כמאמר מלמטה, או"ח בדרך העלאה, ע"י שנעשה היא זו, המשכה אבל מלמעלה, שבאה

לאין. היש דביטול הבירורים, בעבודת

התחברות, אופני ב' והם התחברות, ל' הוא דלויתן, בו. לשחק יצרת זה לויתן וזהו היש, ביטול נעשה הבירורים, עבודת שע"י והוא, ומלמטלמ"ע. מלמעלמ"ט

63

ההתחברות נעשה עי"ז הנה למעלה, מלמטה בדרך האין, אל והתחברותו הבירורים עבודת ע"י שנמשך המשכה הוא אבל השחוק, גילוי והוא מלמעלמ"ט,

תפלת בזמן הוא העבודה, ע"י שנעשה השחוק זמן הנה ולכן, מלמטלמ"ע. בהעלאה זמן קודם היום, בתחלת היא שחרית דתפלת יותר. היש הביטול שאז המנחה,

באמצע היא מנחה, ותפלת עבודתו, היא לאחר שכלתה ערבית, ותפלת העבודה, זיך אפרייסען דער, ביותר חזק והרי הכפי' והביטול הוא במו"מ, העבודה זמן היום,

היש. התגברות שאז ערב, צללי וינטו לזמן הוא וגם שטארקער, איז ענינים זיינע פון והתענוג, הצחוק מזה נעשה ולכן היש, את מבררים המנחה, דתפלת העבודה וע"י האו"י מבחי' מעלה למעלה הבירורים, מעבודת או"ח ע"י שנעשה גילוי בחי'

שמתחלה.

אינם הלא דלכאו', גרים. עליהם להוסיף אלא ישראל גלו ובזה יובן משארז"ל, לא לישראל גרים קשים אמרו, הלא גרים, בהוספת המעלה וגם מהו מתוספים גרים כ"כ,

שהי' מרוחק הגר, וכמו הניצוצות, העלאת על קאי גרים, דפי' הענין, אך כספחת.וע"י הבירור, בלעו"ז, תחלה מרוחקים שהיו הניצוצות, כמו"כ, ונתקרב תחלה,

באורות המרובים נעלה, מאד גבוה הוא הניצוצות ושרש הקדושה. מתקרבים אל עליהם. להוסיף בכדי וזהו, עליון יותר עוד אור נמשך הרי הבירור, דתהו. וע"י

נתהווה טעמא, ומהאי יותר. עליון תוס' אור נמשך הניצוצות, שמבררים שעי"זבשביל הבירור, ואם לא רק שהן מאחר הסט"א, נתהווה למה להקשות, ואין הסט"א.

הכוונה העליונה בסוד נשלמת היתה לא שאז לבררם, צריכים היו לא יתהוו, הסט"א, את הקב"ה ברא כאשר יותר. אבל עליון אור יומשך הבירורים, ואשר ע"י

בקדושה. אורות תוס' נמשך עי"ז הבירורים, ע"י הנה דקדושה, זה הלעומת שהם

דמסאבותא, כתרין י"א שהם הסט"א, בירור שהוא הקטרת, עבודת ענין כללות וזהו נמשך ועי"ז דמסאבותא, כתרין הי"א את לברר הקטרת, סממני י"א היו זה ולנגד

הם בחושבן, שהוא דמה בחושבן. ולא חד הוא אנת מבחי' בקדושה, אור תוספות אנת אבל בחושבן, הוא דכ"ז עשר. אחד ולא עשר תשע, ולא עשר וכמאמר הע"ס,

וכמ"ש בקדש, גם מתערב שאינו הקדשים, קדש בחי' שהוא בחושבן, ולא חד, הוא בירור שהוא הקטרת, ועבודת הקדשים. קדש ובין הקדש בין לכם הפרוכת והבדילה ולא חד הוא דאנת א"ס, מעצמות בקדושה אור תוס' נמשך עי"ז הנה הסט"א, .בחושבן

שבעשו ראה, יצחק דהנה עשו. את לברך יצחק שרצה מה הטעם זהו והנה שלא עי"ז, שיתברר עליון, אור להמשיך ורצה מאד, גבוהים דקדושה ניצוצות יש

בזהר, כמ"ש מעתיקא, דנטיף טלא בחי' הוא השמים, מטל שאמר וזהו, יעקב ע"י

64

קדמאין מלכין ז' הם מתים, פי' המתים. את בו להחיות שעתיד תחי' טל בחי' והוא ולכן, מאד גבוה ממדרי' הוא הטל כי, המתים מחי' את הוא והטל, דמיתו דתהו

פירושה אין הגבורה, דענין גבור. אתה בברכת המתים, בתחית הטל מוריד אומרים שיורדים גשמים גבורות וכמו החסדים, תגבורת בחי' אלא וצמצומים, גבורות

, גבורה בחי' וחם, אדום שהוא הדם, וכמו, והחסד ההשפעה עיקר שהוא בגבורה, החיות, תגבורת שהוא, בטל גם הוא וכן הנפש. הוא הדם כי החיות, עיקר והוא

שמשם מע"י, דנטיף טלא בחי' השמים, מטל וזהו, המתים את גם להחיות שיוכל דתהו. קדמאין מלכין הז' ולהחיות לברר נמשך

בחי' ח"ס, והיינו הקדש, את שמושח קדש, משחת שמן בחי' הוא הארץ, ומשמני אף לעשו, להמשיך יצחק רצה וכ"ז דוקא. ח"ס מבחי' הם הבירורים דכל להיות אור כשימשיך חשב, לזאת טוב, הוא שלו שהמקיף להיות אבל רע, שהוא שידעהי' דאם בזה. טעה באמת, אמנם יעקב. ע"י שלא מעצמו, עי"ז יתברר עליון, בז' כמקודם ח"ו בו שהי' נבלע או פנים. מב' א' הי' עשו, על העליון אור נמשך הדבר וכל. וטעם מכל לגמרי נאבד והי' מציאותו, מתבטל שהי' או דמיתו, מלכין הימין קו כי ק"נ, נתהווה הימין ומקו חו"ג, קוין ב' רק הן שבתהו, לפי הוא, נתהוו השמאל ומקו מתעבה, אינו החסד אור וכמאמר גמור, ברע נופל אינו

הי' טו"ר, מעורב שהוא ק"נ, בבחי' הימין, קו דרך נמשך הי' אם ולזאת, גקה"ט, ואם ושרפן. ביניהם, הקטנה אצבעו הקב"ה הושיט וע"ד הנוגה, מציאות מתבטל

ח"ו נבלע הי' גמור, רע שהן גקה"ט, עד יורד והי' השמאל, קו דרך נמשך הי' כ"א מעצמו, שיתברר לעשו, האור המשכת להיות א"א ולזאת, כמקודם. בהם צ"ל אורות, תוס' יומשכו שעי"ז למיתקא, ומרירו לנהורא חשוכא לאהפכא בכדי

אלא העליונים, האורות כל את בתוכו שכולל דאצי', ז"א בחי' הוא דיעקב, יעקב ע"י ואז, חו"ג הקוין ב' שמחבר האמצעי וקו קוין, ג' בו יש וגם, אנפין זעיר בבחי' שהוא

הקדושה. אור ע"י יתברר ומ"מ יש, מציאות שיהי' להיות יכול

ע"י צ"ל שהבירור הסכים, יצחק שגם והיינו, דיעקב. להברכות אח"כ הסכים ויצחק משמני, פי', מושבך. יהי' הארץ משמני רק הוא לעשו, שאמר ומה דוקא. האמצעי קו

,'בפנימי מושבך בעשי', שם בארץ שהיא כמו בחי' האחרונה, והיינו שמן, כל ולא כענין מקיף, בחי' מעל, רק עשו, על יומשך השמים ומטל ביותר. צמצומים ריבוי ע"י

הם עשו, דברכת הארץ. ומשמני השמים מטל האלקים לך ויתן וזהו דלבונה. מקיף ברכת משא"כ בלבד. מקיף בבחי' מעל, רק הוא והטל, שמני. כל ולא הארץ, משמניבבחי' שהם הארץ, משמני ומכש"כ נתינה, בבחי' הוא השמים, טל גם הנה יעקב, המקיף. מעלת מצד עצמו, בכח להתברר יוכל שעשו יצחק, חשב דבתחילה נתינה.

65

הגבו' ותגבורת בכלל, הגבורה מדת כי אליו. וקירובו לעשו, אהבתו טעם וזהו שהוא הפנימי, אל מכמו יותר, ונעלה רב אור שהוא המקיף, אל נטי' לה יש דקדושה,

הגבורה והטיית קירוב היינו אכיל, הוה מצידו אשר בפיו, ציד כי וזהו מוגבל. אור טל אשר אור, דתורה האמצעי קו ע"י צ"ל הבירור הנה באמת, אבל המקיף. אל

מעשיות. מצות ע"י השתל', בסדר יומשכו הארץ, ומשמני השמים

66

"שהרמממכ"ק אדמו"ר מאמר

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

ח"תשכ'ה כסלו וער"ח ח"מבהתולדות בס"ד ש"פ

כל הרי, בזה הדיוק וידוע .'וגו הארץ ומשמני השמים מטל האלקים לך 9ויתן הוא שענינם והברכות, והצמצום, הדין מדת הוא אלקים דשם', הוי משם הם הברכות שם נזכר הפסוקים' ג שבכל כהנים, ברכת וכמו .'הוי משם הם והשפעה, המשכה

נזכר ברכה שגבי) זה שדיוק, להוסיף ויש. האלקים לך ויתן אומר, זו ובברכה .'הוי בה, דכתיב אברהם, מות אחרי יצחק שנתברך הראשונה בברכה גם הוא( אלקים שם

בהברכות וגם] אברהם, את ה"הקב שברך הברכות דבכל. בנו יצחק את אלקים ויברך את שברך הראשונה דברכה, משמע ומזה', הוי שם נאמר ,[ז"שלאח יצחק את שברך שייכות האלקים, לך ויתן יצחק שברך והברכה אלקים, ויברך בה שנאמר יצחק,

.ז"זל

התקיעות. שער( ח"דא עם) בסידור המבואר פ"ע בזה, הביאור נקודת לומר ויש( ב כי. מהחסדים הנמשכת מההשפעה יותר גדולה היא מהגבורות, הנמשכת שההשפעה

הגבורות, כ"משא בהגבלה. היא מהם ההשפעה ולכן הקרירות, בטבע הם חסדים,. גבול בלי לריבוי, ועד, תגבורת של באופן היא מהם ההשפעה, בחמימות שהם ומשמני השמים מטל) כאלו, נעלות ברכות ברך יצחק שדוקא שם, מבאר ז"ועפ

, גבורה הוא יצחק כי, ביעקב ולא באברהם לא כאלה, ברכות מצינו שלא'(, וגו הארץ . גדול בריבוי הם דיצחק, הברכות ולכן

בנו. יצחק את אלקים ויברך אברהם מות אחרי ויהי הכתוב, פירוש לומר יש ז"ועפ שאז, אברהם מות ולאחרי, דלמעלה החסד בחינת האיר( חסד בחינת) אברהם דבחיי נמשכו, גבורה, יצחק של מדתו פ"ע( דלמעלה ההנהגה כולל) ההנהגה היתה

הנמשכות מהברכות יותר נעלות ברכות שהם אלקים, דשם מהגבורות הברכות' תהי שההשפעה, האלקים לך ויתן כתיב, ליעקב יצחק שבברכת גם וזהו. מהחסדים

ובתגבורת. בריבוי

. וגם נדפס בספר המאמרים תשכ"ח ע' 339המאמר נדפס במאמרים מלוקטים )מהדורה חדשה( ח"א ע' 9 סה.

67

מהברכה יותר נעלית ברכה היא האלקים, לך ויתן יצחק, שברך הברכה והנה( ג נמשכת היתה מאלקים, יצחק שנתברך הברכה שהרי. בנו יצחק את אלקים דויברך, בנו יצחק את אלקים ויברך פ"עה י"רש וכפירוש, מברכם' הי לא אם גם לבניו,

בעל יבוא אמר, ממנו. יוצא עשו את שצפה מפני יצחק, את לברך נתיירא שאברהם שבאם דכמו, מובן דמזה. וברכו ה"הקב ובא בעיניו, ייטב אשר את ויברך הברכות,

, מברכו' הי לא אם גם לעשו, גם הברכה נמשכת היתה, יצחק את מברך אברהם' הי מעצמה נמשכה זו דברכה, יצחק את אלקים שברך להברכה בנוגע גם הוא כ"כמו

היא ,'וגו השמים מטל האלקים לך ויתן יצחק, שברך והברכה. לעשו גם, בניו לשני שלא ענינים כמה ועשה ביותר, השתדל שיעקב מה גם וזהו. יותר נעלית ברכה

נמשכת היתה יצחק את אלקים דויברך שהברכה אף, הברכות לקבל בכדי כדרכו, יותר נעלית היא ,'וגו השמים מטל האלקים לך ויתן הברכה כי, מעצמה אליו

.יצחק את אלקים דויברך מהברכה

יצחק שרצה דזה דרושים, ובכמה פרשתנו א"בתו המבואר בהקדים זה ויובן( ד יש שבעשו ראה יצחק כי, בפיו שגור שמים שם שאין שידע אף עשו, את לברך

ז"שעי, עליון אור עליו להמשיך, לברכו רצה ולכן, מאד גבוהים דקדושה ניצוצות' הי ,(יעקב י"ע שלא) עשו, על זה אור נמשך' הי שבאם, אלא. שבו הניצוצות יתבררו' שיהי ובכדי. מציאותו מתבטלת שהיתה או בו, נבלע' שהי או, פנים משני באחד

יעקב, את יברך שיצחק ה,"הקב סיבב ולכן. דוקא יעקב י"ע הוא דעשו, הבירור את יברר ז"שעי, ליעקב' תהי( הארץ ומשמני השמים טל) העליונים אורות והמשכת שבעשו. הניצוצות

זה יובן, הניצוצות מתבררים ידם שעל העליונים, דאורות הבחינה מהי ולהבין( ה הוא דבקדושה. א"י במספר הם שהקליפות, ל"הנ ובדרושים שם א"בתו מהמבואר

כתרין א"י יש א,"בסט כ"משא, עשר אחד ולא עשר תשע, ולא עשר, עשר מספר כתרין א"את הי לברר בכדי, סממנים א"י היו שבקטורת גם וזהו. דמסאבותא' שמחי החיות את גם מונים כי הוא, א"י במספר היא א"שהסט וזה. דמסאבותא

הוא ענין שכל, שבקדושה ענין כל ז"ועד] ס,"הע של החיות דבקדושה,. אותם. עצמו בפני נמנה אינו ולכן, עמהם ומתאחד בפנימיותם נמשך ,[עשר במספר

בתוכם נמשך' הי דאם] מהם. מובדל אותם,' שמחי החיות, א"בסט כ"משא .עצמו בפני נחשב הוא ולכן .[חיות בחינת' הי ולא בהם, מובלע' הי בפנימיותם,

א,"הי בחינה יש ז"שבלעו דזה, מובן ומזה. דקדושה זה לעומת היא א,"הסט והנה ס,"מהע שלמעלה מדריגה שישנה, ז"לעו בקדושה גם יש, מהעשר שמובדלת

68

של דהחיות] ס,"הע של החיות אינה זו בחינה, שבקדושה אלא] .מהם ומובדלת הוא ס,"מהע שלמעלה המקיף ובחינת ל,"כנ עמהם ומתאחד בתוכם מתלבש ס"הע

, א"בסט כ"משא בחושבן. ולא חד הוא אנת, עמהם נמנית אינה ולכן ,[לעצמו ענין בלי כי) במספרם, המקיף את גם לכלול צריך, שלהם החיות הוא המקיף שבחינת כתרין א"די שהבירור, מובן ז"ועפ[. א"י במספר הם ולכן(, חיות להם אין המקיף,

בחינת) עמהם, נמנה שאינו, ס"מע שלמעלה המקיף המשכת י"ע הוא דמסאבותא, לך ויתן וזהו. ל"כנ מהם מובדלת שהיא א,"שבסט א"הי בחינה דוגמת(, עתיק

כי דעתיקא. טלא, טל הוא יצחק, שבברכת הראשון דענין השמים. מטל האלקים ל."כנ, עתיק בחינת המשכת י"ע הוא שבעשו, הניצוצות לברר בכדי

הניצוצות בירור' יהי ז"שעי ועד למטה, עתיק המשכת' שתהי בכדי ,והנה( ו מצד דעתיק. מעתיק גם שלמעלה ס"אוא עצמות המשכת י"ע דוקא הוא, א"שבסט(, נעתק מלשון עתיק) מהשתלשלות, ומובדל נעתק שהוא הוא, שענינו מכיון, עצמו

שאינו ס,"אוא עצמות י"ע דוקא הוא למטה, שיומשך ובכדי למטה. שיומשך פ"אא ,'גו האלקים לך ויתן יצחק, דברכת והחידוש העילוי יובן ז"ועפ. גדר בשום מוגדר

ההמשכה' שתהי היא האלקים, לך ויתן הברכה כי יצחק. את אלקים ויברך על וזהו. ל"כנ, ס"אוא מעצמות היא זו והמשכה, שבעשו הניצוצות את לברר למטה,

הוא שמשם, ס"דא העצמי העלם בחינת(, הידיעה' בה האלקים) האלקים, לך ויתן .הבירורים כח

זה דגן משנה, זו הארץ ומשמני מקרא, זו השמים מטל במדרש, דאיתא מה וזהו התורה ניתנת היתה יצחק, ברכת לולי גם הרי, מובן אינו דלכאורה .'וכו תלמוד

התנה ותנאי התורה, את יקבלו שישראל בשביל היתה הבריאה כוונת שהרי, לישראל שברכו ומהו .'כו התורה מקבלים ישראל אם ,'כו בראשית מעשה עם ה"הקב

ז"שעי בתורה, היגיעה ענין על היתה יצחק דברכת, בזה הביאור וידוע. בתורה היא עצמה, מצד דהתורה. עצמה מצד שהיא כמו התורה, מבחינת למעלה מגיעים בדרך יגיעה, בתורה היגיעה י"וע סתימאה. חכמה יותר, ולמעלה, ה"הקב של חכמתו

זולתך. אלקים ראתה לא עין(, דתורה) העצמי להעלם מגיעים, חוזר אור

, בהמספר נכלל המקיף שגם היינו, א"י במספר הוא א"שבסט דמכיון, להוסיף ויש( ז נעשה, דמסאבותא כתרין א"הי בירור י"ע, לכן, ל"כנ אותם' שמחי החיות שהוא לפי ס"בהע נמשכת ,(הספירות בחושבן לא שהיא) עתיק, בחינת שגם, בקדושה גם ז"עד

בירורים, לברר דעתיק מההמשכה יותר גדול, חידוש הוא זה וענין. בפנימיותם עתיק המשך) זה, שבענין, מובן ומזה(. כח נתינת רק היא למטה, שההמשכה)

69

שאינו) העצמות, גם מתגלה ,(הבירורים עבודת י"ע שנעשה, בפנימיותם ס"בהע היא הראשונה, דנתינה ויתן. ויחזור יתן,, לך ויתן וזהו. יותר עוד ,(גדר בשום מוגדר

, ויתן שיחזור וזה בירורים. לברר בכדי ,(האלקים לך ויתן) העצמי, העלם המשכת הבירורים. עבודת י"ע שנעשה העצמי, וגילוי המשכת הוא

(, ויתן ויחזור יתן,) ל,"הנ אופנים בשני העצמי העלם המשכת, האלקים לך ויתן י"וע השמים מטל וגם', וכו משנה מקרא', וגו הארץ ומשמני השמים מטל גם נמשך

וכן(, ו"ח לעכב דעתך סלקא אין שמלכתחילה, ובפרט,) מיעצר, לא דטל, כפשוטו המקדש בית לבנין ועד, ההרחבה ובתכלית, כפשוטם ותירוש דגן ורוב הארץ משמני

כל את שעושים, כולו העולם לכל יוצאת אורה ומשם, בית שקראו יעקב, השלישי .יתברך לו דירה העולם

70

זקןמכ"ק אדמו"ר המאמר

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

וביאוריו ר האמצעי"ק אדמו"כ בנו הנחת

בעזר"ה שבת פ' וישלח תקס"ב

שם אלו בברכות כתיב למה להבין. כו' השמים האלקים מטל לך 10ויתן כאשר א"כ יעקב, נתברך שלא ענין להבין כידוע, וגם מ"בכ הצמצום שהוא אלקים,

נעמת ומה יפית מה כתיב הנה. כו' ויברכהו אז דוקא, עשו כידי שעירות ידיו היו שהתענוג אף כי רבים, תענוגים לשון למעלה יתכן איך להבין, יש. בתענוגים אהבה

ובציור ערב וקול בחמיצות או תפוח במתיקות כמו אופנים, לרבבות מתחלק הגשמי ,'אצי' בבחי ממקורו נפרד הוא שכבר וקצבה, גבול בבחי' הוא הלא וכדומה, נאה ריבוי שם יתכן איך ממש, אלקות' בחי שהוא ,'אצי' בבחי הוא שהתענוג כמו אבל

. כו' פשוט אחדות הוא שם שהרי ההתחלקות,

התענוג שיכול דהיינו פ,"או 'מבחי ,'הא. אופנים' ב בתענוג יש דהנה הוא, הענין אך בהם שיתענג וכדומה, והטיול והמתיקות הריח כמו ולבבו, מוחו בכלי להתיישב

כמו מאד, רב' שיהי אף התענוג, להכיל והלב המוח שביכולת ולבבו, במוחו בעיניו, נפלאת מאד היא הטובה הבשורה אם אמנם,. כו' טובה מבשורה שיבשרוהו

פתאום ובפתע גדול, בתגבורת הוא התענוג אז ,'כו גדול אוצר כשימצא או התענוג' שיהי עד מאד, שנתפעל מפני והלב, המוח יכילנו שלא עד ולבבו, במוחו בענין א"במ ש"כמ שבתענוג, ש"הרו ע"והו בלבד. מקיף 'בבחי עליו חופף

מפני הוא מקיף,' בבחי להיות והלב המוח מן זה תענוג שהסתלקות ,'כו שעשועים והוא מקיף,' בבחי ישאר ולכך הזה, הנפלא התענוג מהכיל הם קטנים ולב שהמוח

התענוג כן ,כו' ויורדת תמיד שעולה השלהבת כמשל שהוא שבתענוג, גבורות' בחי הוא פ,"א' שמבחי התענוג אבל .כנ"ל וד"ל ולב במוח ויורד עולה הוא מאד, הנפלא' כו ולב במוח במנוחה ונח מתיישב הוא כן בכלי, םחיונ כו' שיורדים כמים נמשך

. ל"וד

מן שנולדים במדות שגם רואים ואנו השכל, מן למעלה הוא שהתענוג ידוע והנה' בבחי הוא אש, ברשפי שבלב שההתלהבות כידוע, אלו אופנים' ב' דוגמ יש השכל,

.322. וגם נדפס באור התורה בראשית ח"א ע' ההמאמר נדפס במאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב ח"א ע' צ 10

71

מדות' ב' ונק .'כו כמים המשכה' בבחי היא' והאה ,'כו כלל נח שאינו ויורד, עולה גם שיש רואים אנו הרי ל,"צ אך. כנודע הכסף על הזהב ומעלת וכסף, זהב בשם אלו, לך צמאה ש"כמ ,'כו' האה כשמתגברת והתשוקה הצמאון' בחי כמים,' הנמשכ' באה ההתלהבות אש לרשפי זו,' אה של התשוקה אש רשפי בין ההפרש ומהו ,'כו נפשי

המדה מוליד והשכל התענוג, מן נולד שהשכל ידוע, דהלא הוא, הענין אבל. כו' דבר, איזה אוהב אינו שהרי התענוג, הארת קצת שבלב באהבה גם יש כ"וע בלב,

' שבאה והצמאון התשוקה לכך ,'כו הדבר באותו שמתענג תענוג לו יש כ"אא את הוליד שהוא הדבר באותו שמתענג התענוג אותו אל הוא התגבורת, בשעת הוליד כ"ע לסובלו, המוח כלי שיכול פ,"א' מבחי' הי זה שתענוג ולהיות. כו' השכל אלא ,גבורות' מבחי אינה זו ותשוקה כמים, שנמשכה אהבה כדוגמתו, כ"ג השכל שבלב, ההתלהבות אש רשפי אבל .וד"ל ל"כנ חיםנ שהם שבתענוג, חסדים' מבחי

ויורד עולה שהוא ,'כו השכל שהוליד שבתענוג, גבו'' מבחי הוא השכל, מן שנולד העונג, (הסתלקות)' בחי אל אוה שבלב, הסתלקות דהיינו וההתלהבות, ל,"כנ

. ל"וד' כו שרשו שרש מהשכל, שלמעלה

מרכבה שהיו ,'אצי' בבחי שרשם בשרש יצחק,ו אברהם מדריגת ענין יובן ז"ועפ התלהבות' בחי הרי העליון. מעונג המדות דשרש ושרש כידוע, ג"חו' דאצי למדות' פנימי חסדים 'מבחי ,'דאצי דאברהם וחסד' ואה י,"דעת גבורות' מבחי הוא דיצחק,

שרש דאריך, ס"במו י,"דעת' גבו' מבחי הוא והחיות, ההמשכה שעיקר וידוע י."דעת השומע, כל ,'פי יצחק. אותו קרא כ"ע לי, יצחק השומע כל וזהו .'כו הנאצלים כל

התענוג' בחי שהוא המאציל, של גבורה 'מבחי שמקבלת ס,"שבמו בינה' בחי היא במדת פירוש, יצחק, אותו ע"כ קרא כו', לקבלו ס"הח לכלי א"שא מקיף,' שבבחי זקנתי נא הנה יצחק, שאמר ל. וזהו"וד כידוע ההתלהבות' בחי שהוא ,'דאצי גבורה

כ"ע וסוף, ראש בו ואין ארוך, שכולו יום' נק א"שא ידוע כי ,'פי מותי. יום ידעתי לא שיש במקום אלא אחיזתן עיקר שאין וכליון, קץ שהיא שם, מיתה ליום אחיזה אין

שבמו"ס, גבו'' ה שהוא מרחפת, אלקים ורוח פ"ע )כידוע החכמה, שהוא התחלה, מרחפת, וזהו בדיקנא, נמשכים האלו, הגבו' וממותרי בזהר, עילאה אלקים הנק'

כו'(. קדמאין המלכין של השבירה דשרש שרש פי', מ"ת, רפ"ח

להקדים וצריך. כו' בשערות א"כ הברכות יעקב קבל שלא ענין ל"צ ועתה הבר, ושור לויתן עם ל"לע ה"הקב שיעשה' הקניגי ענין על א"במ המבואר

זה, את זה שיכו נמר, עם ארי להעמיד השרים, שיעשו השחוק מן מ,"עד והיינו אינן והנמר, הארי והנה. מאד השרים יתענגו אז חבירו, את' הא וינצח ,'כו וילחמו הם שהעמידו השרים, לתענוג א"כ ,'אמיתי השאינ ,שלהם המלחמה ענין משיגים

72

מפעולות הוא הנמר, את כשינצח והארי,. באמת' לחמימת אלא ,'כו למלחמה אותם .'כו הנמר בנצחון בהיפך וכן ינצח, שהוא באופן אותו, שהעמידו השרים ותחבולות

כחם, מצד ומנצחים הגבורים, שהם להם נדמה אלא זאת, משיגים אינם והנמר והארי . כו' וד"ל ולהרגו לזולתו להכות ע,"מצ' אמיתי המלחמה יוכ

להפוך הצדיקים, שעושים ר,"טו ד"עה מן הבירורים בענין למעלה כ"ג יובן ז"מועדדשרש השבירה של מלכין שרש שגם עד ,'כו למתיקו ומרירו לנהורא חשוכא זהב' הנק פ,"באח נכללים להיות ונתבררו, נתקנו ,'כו ס"דמו' הגבו ממותרי קדמאין

שעשה י,"דעת' גבור' בחי שהוא העליון, צחוק' מבחי הוא ז"וכ. מכולא סגור סגור, לעמים על ידי עבודת הצדיקים, ולחזור ושיבוררו קדמאין, מלכין להמית השבירה

לאור, החשך להפוך ע,"מצ' אמיתי שהמלחמה סוברים והצדיקים. ברורה שפה שזהו להם נדמה ,החשך להפוך שבהם הכח וגם .'כו בעיניהם מקום תופס כי להיות

והוא ממש, כאורה כחשיכה עצמו, המאציל 'קמי באמת, אבל ,'כו וגבורתם כחם השרים,' שעושי הצחוק כמשל אלא זאת ואין ,'כו הבירורים כל סוף עד ומביט צופה

ושיברר האור את החשך כו' וד"ל. וחשך, אור האציל כן ,'כו נמר עם הארי שיעמידו

כדי מוחין, שנמשכו מותרי ,ו"סשבמ עילאה אלקים ,'פי אלקים. לי עשה וזהו צחוקצחוק העליון, שהיא בחי' 'מבחי רק נמשך לא ,'כו למטה החשך דשרש שרש להיות

. אך עכ"ז, לא וד"ל מטי ולא מטי ש,"רצו' בבחי התענוג השפלת ,'פי י."גבו' דעת וליתן ו,"ח לרע טוב המהפך לענוש ,'במדת מל ועונש השכר נתבטל מפני זה ענין

עד ,'דאצי במדות העליון זה צחוק נשתלשל שכבר מאחר ,'כו לטוב רע למהפך שכר לפי כ,"וא .'כו רע ובורא אור יוצר ש"כמ בנפעל, הפועל כח ,'מל במדת שנעשה

ולהמשיך ולהיטיב משרשו, הרשע נפש להכרית העונש יומשך ,'ית מלכותו מדת האיר או פגם והרי ,'מל במדת הבחירה נתהוה כבר שהרי ,'כו לצדיק השכינה זיו

. ל"וד כידוע בהון חד וגרמוהי דאיהו ממדותיו, אחת שהיא ,במדת מל'

הענין , כי אברהם לא ידענו כו',אבינו אתה כי ליצחק, הצדיקים יאמרו ל"לע והנה' העליון, מבחי צחוק' בחי מתגלה ארוך, שכולו יום השביעי, שביום ל,"כנ הוא

ה"לו, כי את כ יאמרו"וע א."במ ש"וכמ ,'לצדיקים קניגי ויעשה י,"דעת ותגבור חשוכא ט, להפך"וע מ"בסו שלנו, האמיתי לעבודה המקור אתה ,'פי ו."אבינ

,'פי ידענו, לא אברהם כי. ל"וד ל"כנ זאת הוא ידינו פועל ולא לנהורא, חסד, ונוצר. כו' חסד' חכ הימין שבקו כידוע,' החכ כלי הוא ה,"מ ר"אב אברהם,

הוא חסד, ורב' הנק י"דע פנימיים' וחסדי ,'ותלי אבא אחיד' דבי עילאה, חסד הוא לא לכך לסובלו, הכלי שיכול התענוג שהוא ל,"כנ אברהם 'למדרג המקור תאמיתי

73

י"ע אלא שאינו ,'כו לאור החשך את להפוך הוא העיקר כי אברהם, את ידעו . ל"וד יצחק' בחי שהוא התלהבותה

דוקא, השעירות עשו בבגדי נתלבש מיצחק, הברכות לקבל יעקב שכשרצה וזהו שהוא מצד ואמנם,. תפארת' בחי שהוא אברהם, ממדרגת למטה הוא יעקב כי להיות

מאברהם למעלה שרשו שרש הרי הקצה, אל הקצה מן מבריח שהוא האמצעי, מקו מן ,'פי חלק, איש ע"א קרא ולכן. שבתענוג ג"חו' בחי מן למעלה דהיינו ויצחק,

להמשיך כשרצה ולכך,. ל"וד' כו שערות י"ע מותרות שיומשך יבל ,השפע עצמיות השערות' בחי דרך א"כ להיות א"שא ,'כו דיצחק 'גבו' מבחי ,'דאצי במדות השפע

מצד אך. דוקא שעירות ידיו ולהיות עשו, בבגדי להתלבש הוצרך ת,"כמשי הדיקנא דדיקנא שערות' בבחי להתלבש כ"כ הלכשע לכך ת,"ת למדת מרכבה' הי שבמדות

שפרחה עד מאד, גדול ביטול במדריגת 'הי י,"דעת ותמגבור השפע לקבל דהיינו ,'כו . ל"וד הכתר עד עולה להיות ,ליאה גדולה מאדבע שעלה ,'פי ,'כו נשמתו

' יוצאי שמשם ס,"ח בכורך, ,'פי בכורך, עשו אנכי ואמר, כ"כ ע"א שהגביה וזהו כמו י,"לבנ מלך מלוך לפני ש"כמ לפרי, קדמה קליפה כי שערות,' בבחי המותרות

סתימין, דכל סתימו ,'במח ראשון נכנס יעקב כ"כמ ,'כו ראשון הנכנס שפופרת, משל בכורי בני כי ,'כו חלק איש' שהי וזהו מותרות, בלי המאציל, עצמות' בבחי

' הז דשרש שרש שזהו ס,"ח מותרי' בחי הוא בכורך, אבל .'כו ח"שעבמ ישראל, הכעס כמשל שהוא ממש, עשו' בחי להיות ע"בבי שנשתלשל עד שמתו, מלכים

בו' יהי לא כמים, אהבה' בבחי קר שהוא ומי שבהתלהבותו, האש מדת מסיבת שבא . ל"וד' כו הכעס

' בחי והוא יצחק,' מבחי השפע מותרי המשכת ,'פי זקנתי, אנכי יצחק, ל"ואמ בזקנה שתלה מה אך. ל"כנ ארוך שכולו יום שהוא מותי, יום ידעתי לא ,'כו הדיקנא

להבין, צריך הארץ, ומשמני השמים מטל לו ליתן והשפע, הברכה סיבת עיקר זו, יתכן איך השערות, ענין תחלה ל"דצ הענין, אך. המוחין מותרי' מבחי הוא דהלא דרך א"כ משם, והברכה השפע' תהי שלא מה וגם שערות, ענין ע,"כ' בבחי לומר

מדבר,' בחי שהוא התחתון, באדם רואים שאנו מה פ"ע יובן. ל"כנ דוקא שערות בו יש הרי מאד, רוחני שהוא י"אעפ שבאדם, השכל שהרי כ,"ג ח"מדצ כלול והוא

' הי לא כ"שאל חיות, באיזה חי הוא שהרי והבהמה, הגוף חיות ממהות כ"גבחיים, נראים שאינו כמו חי הוא שהשכל אומרים שאנו זה, וחיות כלל, במציאות

' בחי הוא ז"עכ אבל מאד, דק חיות הוא אלא ,כו' היד בשר של החיות גשמי ,'הגשמי והאילנות העשבים כצמיחת הצומח,' בחי ג"כ בהשכל יש וכן. ממש חיות

74

השכל, צמיחת ענין אך. עמו צומח השכלכח גם הרי וגדל, צומח האדם שגוף מאחר וד"ל. הגוף צמיחת כמו אינו

בו, הגילוי שעיקר העלם,' בבחי בו שכולם אלא בהשכל, כ"ג דומם' בחי' אפי יש וכן בוש והשכל החיות, מהות הוא בו, הגלוי עיקר בהחי, ובהיפך ,'כו עצמו השכל הוא בהעלם, וכולם וחי, וצומח שכל יש בדומם,' שאפי עד ,'כו הבהמה כמו בהעלם, הוא האברים חיות היינו בשכל, חי' בחי שיש זה ענין ועיקר. בארוכה א"במ ש"וכמ

להפוך השכל ביכולת יש ולכך כידוע, מקורם שהוא השכל, מן חיים שהם ממש, וכבר מאד, גשמי המעשה שכח פ"ואע שירצה, אופן לאיזה ,'בעשי ורגל היד תנועת

החי' מבחי שהוא מאחר ז"עכ שבמוח, השכל כח מן' הצמצומי בריבוי נשתלשל ורגל, ביד איזה דבר לעשות' במח שיפול מיד לכך בערך, אליו קרוב הוא שבשכל,

'. כו השכל אל שייכות להם שיש מפני מעצמם, יתנענעו מיד

שמחמתו כידוע, מוחין ממותרי יניקה קצת שלהם בחלל שיש אף השערות, אבל שיעשו עליהם, שיחשוב' המח מחמת כלל, יתנענעו לא אותן, בהמשיך לאדם, יכאב השכל עם כלל שייכות להם ואין לעצמם, נפרד מהות בחי' שהם מפני וכדומה, דבר

שבשכל, הצומח' מבחי רק הוא שבחללם, החיות שביניקת מפני והוא. והמחשבה מפני הם, גם עוינו בעצמו, ראשו את כשינענע רק החי, ממדריגת למטה שהוא

מן השערה, שבחלל הצומח מדרגת ירידת הטעם ועיקר. שבחללם' ביניק אחיזתם המותרות' בחי מן השערות שיניקת מפני אלא אינו שברגל, ההילוך כח שהוא החי,

חי כ"ג שהוא שבשכל, החי' בחי מן ההילוך וכח השכל, כלי שהוא לבד, שבמוח . וד"ל ל"כנ בחיים

יוכל לא שבו, החי' בחי ומן השכל, מן בלמעלה מ"דצח' בחי כ"ג שיש יובן ז"ועד ,'כו ותליא אחיד' ובי ,'הח ממזל יונק דאבא בזהר, ש"כמ ,'החכ יניקת להיות עדיין ובי' דדיקנא, השערה חללבבחי' שופעים כשכבר' נק המזלות ,'פי'. כו ונוצר והיינו השכל שמהות לפי לגמרי, נפרד מהות שהיא עצמה, השערה שהוא אבא, אחיד

שבמוח השכל לגבי בעצמה השערה כמהות הוא השכל, מן למעלה לגבי והסברא, שלמעלה חי' בבחי עדיין הם השערות, בחללי המזלות שיושפעו קודם ואמנם, .'כו' שנק וחנון רחום והיינו כידוע, חי 'בבחי שהן המדות וזהו הצומח, כח מן

רחמן כי רחמן, ולא רחום' נק ולכך השכל, מן שלמעלה המדות' בחי ,'פי ר."מדה להחיותו השפל, על שבלבבו, ברחמנות כשמתפעל התחתון, באדם כמו' פי הוא

ביש מקום איזה המתרחם שתופס והיינו עליו, חםתרמש מי יש הרי ,'כו נדבה באיזה הרי וגם. בתויבנד להעלותו ירחמנו לכך ותו,תופחי בזלזולו לבבו שיירע עד בעיניו, שאותה בטבעו, שבלבו הרחמנות מדת עצם מן שבלבבו, זו ברחמנות בלבבו נתפעל

75

פעולת בגילוי אינו עדיין שהוא רחמן, לשון' נק אינו בלבבו, שבכח ר"מדה התפשטות פעולת ש"שע חכם, כמו רחום, לשוןב תקרא אלא זולתו, על הרחמנות

לפי כידוע, חכם בשם בהעלם, לזה שבו הכח' נק גלויים, בשכליות חכמתו כח .'כו בפעולה אינו שעדיין

בשערות, צומח' בבחי שיהיו קודם השכל, מן בלמעלה בעודם המזלות, נקראו ז"ועד להיות ראשית היא שהחכמה ידוע להיותש מפני רחום, כמו דהיינו העצם, בשם

הפעולה, ש"ע רחמן שיקרא לרחם, מי על אין עדיין שתומשך, וקודם מה, דבר מהות מ"ועד. וד"ל בזלזולו הרחמנות התפעלות' שתהי ויש, מקום עדיין תתפוס לא וגם דאריך, ס"במו שמתפשט שבמאציל, התחתונה' בחי מן' הנאצלי ס,"בע יובן זה,

' בבחי המותרות שיומשך שקודם כידוע, המזלות שפע מוחין מותרימ ולהיות מציאות אין שעדיין מפני הפעולה, ולא העצם פי' ,ר"מדה יקראו ,'כו השערה חלל

שמהם ונקה, ונוצר שהם ג,"הי ומזל' הח מזל גם ז"ועד. וד"ל כלל מקום תופס ס"הי ר"יגמה' נק כולם כי המדות,' מבחי העצם המה ב,"חו מוחין תרין יניקת יומשך

זה ויובן. וד"ל ד"ות מזלות' הנק הם אבא, אחיד שבו מצומצמת, כידועה, והיניקה הרי השכל, ממנו יובן ז"שעכ השכל, לגבי הגשמי המשל מן הידוע, משל פ"ע ביותר כמו השכל, מן שלמעלה הארה קצת ז"ה שכל,ה שיובן ומה ,'חכה מהות הוא המשל ל."וד' כו שבשערה החלל

ממותרי השערות התהוות שרש להקדים צריך. הדברים הנ"ל שרשן של כללהבין כשיחזור, המסתלק, האור כי דוקא, ח"או מסבת אלא באים שאינם כו', דאריך ס"מו' ב ,'פי. ח"ואו י"דאו מקיפים, מיני' ב יש כי להיות המותרות אלא ממנו יחזור לא

כשימצא כמו הגוף, בכלי להיות כלל עצמו להשפיל יוכל שלא ,'הא. יש תענוג מיני שאינו אלא קצת, נכנס התענוג הרי נפלאה, בשורה שיבשרוהו או גדול, אוצר

ח"או' נק זה יחידה,' שבבחי התענוג למקור ומסתלק יוצא אלא כלל, מתיישב ואינו האדם, על ממש מקיף' בבחי שורה הוא עצמו, התענוג מקור אבל. למקורו

נרגש לא אבל יחד, בכללות שבאדם הנפש כל את הוא' מחי ז"ועכ בכלי, כלל נכנס אור שהוא י"אעפ י,"או' נק ולכך הנפש, בכחות זה חיות התפשטות כלל ונראה

האמיתי מקיף והואוד"ל. הנפש מכללות צד כלל בהשוואה הוא אבל ,'מחי' בבחי ישאר שאז הכלי, מן הסתלקותו י"ע רק נעשה החוזר, מ"או אבל ,בתמידות

אבל. הכלי להתהוות שרש הוא כ"וע ,וד"ל פ"או' בבחי' ויהי יחזור ומיד ,'כו מקיף מעולם שלמעלה אוזן, 'בחי והיינו הכלים, התהוות משרש למעלה הוא י,"או

. הכלים התהוות שורש ששם העקודים,

76

שמתלבש יומין, דעתיק' גבו' בחי והיינו ,הוא רחוקמ שמיעה יצחק. השומע כל וזהו נא הנה יצחק, שאמר וזהו. י"או' מבחי יצחק,' בחי שהוא א,"דא סתימאה במוחא

' נק , שהםמאצילד כלים התהוות שרש מן ידעתי לא ,'פי מותי. יום ידעתי לא זקנתי כ"וע ,כו' הנר אור כמו הכלי, בשביל אלא הנאצל, אור שאין כידוע ,'פי. מותי יום הגבלה שהיא ע,"בבי הגבלה דשרש שרש להיות המאציל, אור המגבילים עיקר הם

תחתונה' מבחי עדיין שהוא דעתיק, י"או' בחי אבל ,'כו תמו אלהקר ממש,' בחי כי מותי, יום ידעתי לא אמר, לכך הכלים, התהוות משרש יודע אינו שבמאציל,

שהם מיומין, שנעתק יומין, עתיק )ולכך נק'. ארוך שכולו יום' בחי הוא ,'דילי' יומי כו'(. כלים' בחי

,'כו פה חוטם' מבחי שלמעלה אוזן,' בחי הוא השמיעה, כל מקור השומע, כל וזהו העליון, הצחוק בענין למעלה, מבואר כי ,'פי. אלקים לי עשה צחוק כי לי, יצחק שבאדם שהבחירה הבחירה. מן שלמעלה הידיעה ע"ה ,'הבירורי מסוף ל"לע' שיהי

' הכלי מצד הוא הגיהנם, כח ולהמשיך ברע לבחור או ע,"לג ולילך בטוב לבחור להמשיך בכחו יש כ"ע בנפעל, אלוקי הפועל כח נמשך וכבר אלקות, אור המגבילים

ויודע ומביט, צופה ה"ה הכלים, 'מבחי שלמעלה האור מצד אבל. רע ולהמשיך טוב שמוכרח ,'הקושי וכידוע ר,"טו האדם המשכת להיות שעתיד מה עצמו בידיעת

רק כלל, וכחו עצמו מצד ז"א הטוב, ועשייתו ,'כו רע או טוב לעשות זה מפני האדם מלמעלה, כלל יורד ואינו רע, יגורך לא כי עצמו, האדם כח מצד הוא רע, שיעשה מה' בחי שהוא ולמטה, מהחזה שמתחיל ר,"טו ד"מעה רק הרע, התהוות שרש אין כי

א"דז מהחזה שבכלים' אצי' מבחי נתהווה הבחירה, וגם. המגולים מחסדים הכלים מצדש ובחירה ידיעה' בחי יש ,'כו ריעין תרין א,"או דאורות' בכלי גם ז"ועד. ולמטה

. כ"האו

כידוע, האור, לגבי גדול, ביטולבחי' ב הם א"דאו דהכלים הוא, ההפרש אך שאינה ,'החכ לגבי ביטול' בחי היא מאין, יש' הנק החכמה, כלי שהיא שהבינה,

וזהו א,"במ ש"כמ' החכ כמו אין, במדריגת' תהי שלפעמים עד כלל, מקום תופסת מה, דבר ע"בפ להיות לעולם, נפרדים הכלים שאין ,'פי תדיר. דזווגייהו ב,"חו זווג' כו מהחזה למטה ע"בבי כמו דבר האותו הוא כאלו דשם, הבחירה' בחי' שתהי עד ל."וד

להפוך ומופתים, אותות עשה כ"ע ,'כו ר"ת ב,"חו זווג' שהי ה,"ע משה בזמן' הי וזה' דאצי הכלים' מבחי הכל ויבשה, ים להיות שנשתלשלו הצירופים כי. ליבשה מים

ד,"בעשה ת,"מ בזמן אבל. שלהם האור לגבי כ,"כ ביטול בבחי' אינם והם כידוע, שהיא השמיעה, שגם הנשמע, את רואים ,'פי הקולות, את רואים היו העם שכל

77

כ"וכמ הנבראים, של האותיות צירופי כלל הסתירו לא כ"ע ,'ראי' בבחי' הי בינה, א."או יחוד' הי אז כי במצרים, משה שעשה האותות וכל ליבשה, ים להפוך בקל

מוסתר כי ראינו, לא אותותינו ממש, הפכו הוא הגלות, בזמן עכשיו, כ"משא וד"ל. ולמטה שמהחזה' דכלי האורות' אפי הטבע, באותיות

הכלים, התהוות שרש' אפי עדיין שם אין ל,"כנ השומע כל שהוא אוזן,' בחי ואמנם, מקור הוא לכך ,'כו המאציל עצמות של הידיעה רק כלל, הבחירה ענין שם אין כ"ע

ע"שה לטוב, רע ךולהפ ,'כו הבר ושור לויתן עם' קניגי אלקים שיעשה הצחוק, שעושה א"בנ על עלילה, נורא המדרש, . ובזה יובןוד"ל שנעשה מעה"ד 'הבירורי משתלשלת התורה היתה לא ד,"עה' הי עה"ד טו"ר, ואם לא עשה את שהרי עלילה,

השרת, למלאכי תורה נתנה לא דלכך ,'כו תרצח לא כמו ועשה, ת"ל כ להיות"כ להיות שיוכל כדי ד,"דעה ר"הטו לבריאת מההכרח היה כ"וא. בכם יש קנאה דכלום

העונש עיקר שכל ,'פי עלילה, שמוצא אלאומדוע יענש העושה רע. התורה, התגלות דומה ולכך כך, להיות אמיתי' מצד עצמן, כ"א שנשתלשלו 'אינם עניני והשכר,

שלמעלה האורות שמצד ל,"נה עליוןה הצחוק מענין שנשתלשל והיינו לעלילה, ל."וד ל"כנ מהבחירה

' בחי שהוא שיצחק להיות בכורך. עשו אנכי יעקב, שאמר מה ענין ל"צ ועתה שערות,' בחי שהוא השפע, ותמותר' בחי להמשיך לו א"א ל,"כנ י"עד גבורות שלא י,"דע גבו'' בחי הוא שהרי ל,"כנ' הכלי התהוות משרש למעלה שהוא מאחר מסוף והוא המאציל, עצמות של תחתונה' בחי הוא אלא הנאצלים, ס"י במנין נמנה

. א"במ המבואר יובלות אלפים' נ של עליות ענין' אפי בו יתכן ולא ס,"הא עולמות ס"בח שנתלבש לאחר אבל. ל"כנ כלל בכלי נכנס שאינו התענוג, מקור כמשל והיינו

שלתענוג ' בחי' גורמי והם החכמה, מצד נתבררו כברש ,'הבירורי ששם א,"דא . השערות שהוא השפע, מותרי' בחי ממנו נמשכו אז ,הנ"ל ח"או

ת"שבע לפי הוא, הטעם ג,"מצ' גדולי ת"בעש עניןעל מבואר הנה זה, ולהבין הנה שמתענג על ה' בתענוג נפלא, פ"אע ג,"צ כי ,'פי .'כו יתיר בחילא' לי משכין

' ממש, זהו הוראה שהוא בחי נפשו כלתה ולא ומדותיו, בדעתו מתיישב התענוג מתיישב והוא ג,"בצ הארה ממנו שנשפע בכלי כלל, נכנס שאינו י,"או של תענוג יכול י"או' שבחי לפי ,'כו ומתקיימים ע,"בג העליון עונג מזיו שנהנין כמו בהם,

איש יעקב מדרגת )וזהו יורדין, כמים הוא כי כלי, בהגבלת' אפי המשכתו להיות על בהתענגו והרע, החשך שהוא בהיפוך, מאד שנשתקע מפני ת,"הבע אבל חלק(.

שאותו למקורו, ח"או' בבחי הוא אזי אחד,' בה לדבקה נשמתו חפץ להיות' ה ממש, הנפש בכליון להיות חפץ אלא וכחותיה, בנפשו יתיישב לא התענוג,

78

,'הגשמיי בחיים יגעל כ"ע בהיפוך, שנשתקע מפני זה, וסיבת .'הגשמיי בחייו וימאס היא ברע, שנשתקע מה והרי .וד"ל למקורו ח"או' בבחי' יהי ,'לה גם בתשוקתו כ"וע

ורוצה ,'ה על בהתענגו לטוב, כבר נתהפך ואותו הרעהתענוג של או"ח, גרמה סיבת מענג מעלה ביתרון הוא ,תאלקי לענג כשנתהפך הרע, שאותו ונמצא, נפשו. לכלות

ובא ממש, נפשו כלתה אלא מתיישב, זה תענוג אין ת"בבע שהרי ג,"שבצ אלקי העליון עונג מן למעלה הגבה שהוא למקורו, או"ח' בבחי 'דאצי העליון עונג' לבחי

. וד"ל המוגבלת נשמתו אופן לפי בהצדיק, המתיישב

שרש העליון, עונג של ח"או' בחי ת"בע של נ"כלוה גרמה המעלות, רום עד כ"וכמ תומחמ הכלי'(, התהוות נעשה מ"מול' שמבחי )כידוע א,"דא ס"מו' בבחי ההמשכה

המאציל, עצמות אל ההסתלקות ע"שה ל,"הנ אוזן' בחי התענוג למקור ח"האו לבד, מותרות' בחי להיות יכול ס,"במו' הנאצלי שרש להיות בירידתו כ"אח' בבחי למעלה הגבה כ"כ שמסתלק מאחר ל,"כנ ונקה ונוצר מו"ס מותרי ע"שה

יתיר. בחילא' לי דמשכין וזהו. ל"וד ל"וכנ גדול בצמצום אלא ירידתו אין העצמות, בירידת גם מצדיקים, הם גדולים כ"ע הכלי, מנרתק לצאת הכח, בתגבורת ,'פי

. ל"כנ' מוחי ממותרי שהם השערות, ענין סיבת' שגורמי למטה, מלמעלה ההמשכה

כמו מאד,' הגבוהו נשמות אותן בפיו ציד' הי כי ,'פי שעיר. איש עשו' שהי וזהו י,"לבנ מלך מלוך לפני היו ותחלה ,'ניצוצי ח"מרפ שנפלו ואבטליון,' ושמעי ק"רע

שנפלו עד הכלים, ונשתברו למקורו, חוזר האור' הי במו"ס, שנתבררו קודם והיינו' גבו' בחי שנתלבש התיקון, נעשה ואח"כ כו'. למטה עשו שרש שזה כידוע, למטה

כי ס,"שבמו' החכ י"ע והיינו כו', ולתקנם שנפלו, ח"או' דבחי' בירורי לברר י,"דעת שהן כמו הנשמות, אותן ראה יומין, דעתיק ישר אור שהוא ויצחק,. אתברירו' בחכ

. ת"הבע בענין ל"כנ במקורו, ח"או' בבחי שהם סתימאה, חכמה של הבירור לאחר השערות,' המשכ שרש ,'פי שעיר. איש שהוא דוקא, עשו את לברך רצה לכך

. וד"ל ל"כנ ח"הא שפע ממותרי

כבר שהוא ס,"במו עשו שרש את המברר שהוא יצחק, של ההתלבשות זאת ולהבין הלומד צדיק אדם משל פ"ע יובן'. כו לברכו עוד צורך מה דוקא, הבירור לאחר דבר הרי ש,"לש ,'ית חכמתו מהות שהיא ההלכה, דבר דברו שבעת לשמה, תורה

וכשהוא זה, צדיק של פיו בהבל' מתגלי ,'ית חכמתו בעצמיות שהיא כמו ההלכה לגמרי נפרד' בחי ,םהגוי' מחכמ שהיא וכדומה, תכונה חכמת של אנושי שכל לומד

' חכ קליפת מברר ה"ה וכדומה, החדש קידוש' בהל הלכה הבנת לצורך מהקדושה,ומביאה לקדושה ההלכה של ק"ה, מאיר שלומד לש"ש, והרי נכללת התכונה,

והבנת שכל עם ממש, לאחדים והיתה ומתבטלת טומאת החכמה תכונה,

79

בלמודו יחד וכוללם וכדומה, התכונה' חכמ י"ע רק הבינה לא כי ה,"דק ההלכה המברר, הצדיק שכל עם המתברר, שכל נעשה הבירור, לאחר ונמצא,. ש"לש

דבר מהות המברר הצדיק' הי דנוגה, החכ' זו שלמד קודם אבל. ממש לאחדים התורה כשלמד ,'אצי' בבחי למעלה שהוא כמו דקדושה,' החכ מהות שהוא ע,"בפ לאחדים, ולהיות דנוגה, השכל עם להתחבר ע"א השפיל כ"שאח אלא ,'כו ש"לש

. וד"ל כו' מברר ולהקרות

במה מברר נק' אינו ל,"כנ יצחק' בחי שהוא י,"עד' גבו' שבחי למעלה, יובן ז"ועד ל"כנ ח,"או' בבחי להיות נתבררו, כבר דעשו' הבירורי שם שהרי ס,"במו שמתלבש

שלה, הבירור לאחר דנוגה' חכ כמשל לבד, התלבשות בשם' נק אלא ת,"בע בענין אלא בירור,' בחי שם שאין ל,"כנ ה"ק' בהל הצדיק 'שאומ הלכה בדבר כשנכללת

והלבשה. וד"ל נתבררה שכבר דנוגה' בחכ מלובש להיות' ית חכמתו מהות השפלת שהריח החמודות, עשו בגדי ענין' הי זה המברר, את להלביש המתברר שמן זו,

י"או' מבחי' הי יעקב ולהיות כי וד"ל. ל"כנ התענוג מקור' מבחי אותו, ובירך יצחק, ולקבל ס,"במו נתבררו שכבר 'הבירורי שהם עשו, בבגדי להתלבש הוצרך כ"ע ל,"כנ

.השערות שהם השפע מותרי להיות מיצחק, הברכות

ענין במציאות' הי לא מדריגתו, שלפי לבניו, יעקב שהוריש עצמה התשובה ע"וז יגור ולא ממש,' ה חלק שהם יעקב, בבני ההיפוך, מצד ח"או לגרום התשובה,

בכורך, עשו אנכי ,'שא זו, בהתלבשות ואמנם,. כלל לטוב מרע ההיפוך ענין בחלקם. ל"וד השמים מטל דיצחק הברכות יקבלו הם שגם כדי לישראל, 'התשו המשיך

דלבר, רישא לההוא ואנער ,'כו מעתיקא דנטיף טלא' בחי שהוא השמים, מטל ע"וזה י"או' דבחי עונג השפלת הוא מטל,' ופי. כו' יעקב' בחי שהוא א,"דז מוחין שהוא ס"במו שלו התלבשות' בחי עם הוא אך ל,"כנ י"דע' גבו' בחי שהוא התענוג, מקור

שניהם, אמצעות מבין ומצורף מחובר והוא ל,"כנ נתבררו שכבר' בהבירורי א"דא כו'. והמתברר המברר' בחי

שלומד מי וכן דנוגה, שכל ש"לש הלומד בענין ל,"הנ משל פ"ע יובן ענינו, ולהבין שלמדו אותו שחידש השכל את לומד ש,"לש והלומד .'כו בנוגה כ"ג והוא לקנתר, לזכות או לחייב דין, חידוש איזה עמו שפלפל הפלפול מן ויצא עמו, ומפלפל לקנתר

נמצא, ,'כו' ההפכי סברתו ושומע עמו לומד' הי כשלא כן, הדין היה שלא מה ,'כו המברר שניהם, אמצעות מבין קנתר,ש פלפול י"ע שנתהוה הדין בפסק שיש

. וד"ל כו' והמתברר

80

להיות כשבא ס,"במו התלבשות ידי על העליון, עונג של הטל שנוטף מה יובן ז"ועפ והוא שניהם, אמצעות מבין הוא ה,"ב ת"כמשי א,"דז' מוחי על מקיף,' בבחי

הדין פסק של והטעם השכל משל כמו דקין, טיפין דנטיף וזהו מאד, מאד מצומצם ל."וד' כו הפלפול של העמוק לשכל ערוך לו שאין הפלפול, ידי על שיצא חדש, לאחר ח"וא י"או' בבחי בו, התענוג ,'פי דקוב"ה חדי בי',הפלפול ענין יובן )ובזה

והיינו. א"במ ש"וכמ' כו מים ויצא משה שהכה האבן לע ההכאה' הי שזה הבירור, היפך זו שקושיא ,'כו מזנבו ואימא הצואר, מן שחיטה על' בגמ' שמקשי מה כמו

לאחר אך דוקא, הצואר מן שחיטה ל"שצ ,תאלקי חכמה אור ומסתרת התורה, דין בפרטי חדש ד"פס שניהם מבין יצא הרי ומתבררת, זו קושיא שמתפרקת

. ל("וד וכדומה השחיטה

ומה. כו' השמים מטל ונקה, ונוצר מזלות תרין' בחי שהן ,'האלקי לך ויתן וזהו הלבשת עיקר וכל צואריו, וחלקת ידיו על העזים 'גדיי הלבשת ליעקב יעצה שרבקה

י"בעת וגם כידוע, נ"דו' בחי יש פרצוף בכל כי להיות גופו, לכל החמודות עשו בגדי רבקה ל,"כנ י"עד' גבו' בחי הוא שיצחק ומאחר ח,"בע ש"כמ ן"וב ה"מ' בחי יש

ס,"במו י"דע' גבו ההתלבשות של התגלות' בחי והיינו י,"דעת' נוק' בחי היא אשתו מסתתרת שהיא להיות ,'דאצי' במל הוא השערות ענין שעיקר שידוע וכמו שמשם לצירוף, צירוף שבין הזיעה, נקבי' בחי יש הרי ,'וצירופי באותיות ע,"בבי

י,"דעת דכר' בחי בענין למעלה, למשכיל יובן ז"ועד א."במ ש"כמ השערות יניקת אלא ,'כו בירידתו ח"הא מן השפע מותרי' בחי שהוא השערות,' בחי אין עדיין ולהקרות ס"במו שלו בהתלבשות ההתגלות' בחי שהוא שבו, ן"ב ושם' נוק' מבחי

בגדי של השערות שהלבישה רבקה,' בחי' הי וזה כו', המברר הוא ן"ב שם כי מברר, צואריו, חלקת ועל ידיו על העצה וענין. ל"וד' כו חלק איש הקטן בנה יעקב על עשו

' ושעירי ש"כמ והגדי, השעיר הוא עשו ששרש ידוע דוקא,' העזי גדיי בהתלבשות והלבשת שעיר, איש' נק דקליפה ודכר לחטאת, א' עזים ושעיר' כתי ולכך שם, ירקדו עיזי ט"מ ענין יובן )ובזה דקליפה,' נוק' בחי שעירות,' נק ידיו על העזים גדיי עורות שעירות ידיו שהיו וזהו (,והדר נהורא כאוחש ברישא ע,"ש כברייתו ברישא, מסגי ל."וד ויברכהו לכך עשו, כידי

כי דוקא, מקיף' בבחי ,'כו רישא על ומליא דנטיף טלא ןעני להבין צריך ועתה שלומד אדם מ"עד ,'פי ,'כו ברישא דמכה דשערי אקוצ בענין א"במ מבואר להיות מעט הארה אפס אבל תבונתו, במוח בוריו על להשיגו א"וא מאד, עמוק שכל איזה

בהסתר שהוא רק במוחו, בהשגה בגילוי ההבנה אותה שאין רק ממנו, מבין מזעיר מוחו את ודוחק מוחו, על ומרחפת מכה ההבנה אותה כל וכאלו גדול, והעלם

81

הקטן כמשל שזהו בארוכה, א"במ ש"וכמ המשכיל, כח מן ט"מלמעלמ מבחוץ, האהבה תומד שיש רואים, אנו כ"וכמ .'כו מאחוריו עליו הגדול דחיפת י"ע שהולך

נמשך ותחלתה ב,"חו שהן ,םאות יםהמוליד ואם אב מן יותר גדול, בתגבורת בלב תמכמו למעלה שהוא עד גדול, בהתלהבות מתגברת ולבסוף שהולידה, השכל מן

והטעם השכל התלהבות, בשעת הרי כ,"וא. יאהב למה והדעת הטעם משיג שהשכל למעלה הוא ההתגברות, זאת שסיבת א"במ ומבואר ,'האה תגבורת ע"לפ מצומצם

.'כו ר"אה שהוא שברצון, המדות והיינו השכל, מן

ומצד כזו, ר"אה תומשך לא השכל, מצד שהרי ,'כא' הפכי' ב' יהי איך ל,"צ כ"וא שנולדה שבלב לאהבה השכל, מן מלמעלה תומשך ואם תומשך, השכל מן למעלה

,'כו בהשכל מצומצם להיות תחלה, בהשכל פ,"או' בבחי השכל דרך השכל, מן האהבה אותה שעברה הענין, אלא ,'כו בתגבורת שבלב האהבה היתה לא כ"שא

המוח על בחוץ המכה דשערי קוצא וכענין מ,"או בדרך המוליד, השכל על שברצון, דחקה ר"האה ואותה מצומצמת, אהבה א"כ השכל הוליד לא ולכך ט,"מלמעלמ

למעלה יובן ז"ועד. ל"וד' כו המצומצמת 'באה ונתגלית שהוליד, השכל על ועברה ל"כנ א"דז המוחין על מבחוץ בהארה מכה' פי ברישא, ומליא דנטיף טלא בענין מן מאד שיתמרמר ת,"בבע שיש הדעת, מן שלמעלה ר"אה ע"ה לזה, והסיבה .וד"ל

י"והאו האו"ח ענין וגורם ,'כו והשגתו דעתו ערך לפי כלל' יהי שלא עד ההיפך, זה טל ביכולת' יהי ולכך ,וד"ל 'כו אורות טל כי ש"כמ הזה, הטל יומשך שמהם יחד,

ל."וד ,'כו' ניצוצי ח"רפ הדשביר המתים להחיות

82

זקןאדמו"ר ה מכ"קמאמר

ע"מ זי"ה נבג"זצוקללה

ר האמצעי"ק אדמו"כ בנו הנחת

בעזר"ה ליל פ' תולדות תקס"ד

ומשמני מקרא, זה השמים מטל במדרש, כו'. איתא השמים מטל האלקים לך 11ויתן

לדקדק יש תחלה והנה .ע"ש כו' סוד זה ותירוש תלמוד, זה דגן ורוב משנה, הארץ דהנה האריז"ל. כתבי שעפ"י הפי' יובן ומתוכו הזאת, הברכה בענין הפשוט בפי'

שהוצרך עד יעקב, את ולא דוקא עשו את לברך יצחק שחפץ מה על יפלא זה באמת ברכת שעיקר יצחק ידע שהרי ועוד, כו'. לשכינה הי' מרכבה יעקב והרי כו', להתנכר .כו' יצחק כל ולא ביצחק, כי כמ"ש לעשו, ולא ליעקב ניתנה אברהם

וכמו ניתנה, ה' ליעקב מאת הברכה שעיקר יצחק יודע הי' דבאמת, הוא, הענין אךכו' האל הארצות כל את אתן ולזרעך לך כי כו' הזאת בארץ גור כבר, לו שנאמר ארץ על היא הזאת הברכה עיקר אמנם דוקא. יעקב לזרע כו', והיינו זרעך את והרבתי לאברהם ניתנה אשר והיא, כידוע כו' בה ה' ועיני השמים, שער שנקראת ישראל

דקדושה דרגין דכל מריש דקדושה דאבי"ע ההשתלשלות שכל לפי, דוקא וזרעו אבל. וד"ל כו' בה ונמשך שורה העליון שכל עד כו', בתחלתן סופן ונעוץ העליונה,

כן, ולהיות. כידוע מאחדותו הפרידן כי בהם, חלק ליעקב אין לה, הסובבים שרים ע' אומות הע' כל וישתעבדו עליהם, גביר שיהי' הגדול בנו עשו את לעשות יצחק רצה

כו', עמים שיעבדוהו רצה לבד, דקדושה ואחוריים חיצוניות בחי' שהן מפני תחתיו, ולכך כידוע, הי' מרכבה יצחק כו', כי עמים יעבדוך באמרו השרים, כל על ונשאו

בה חלק לו ואין ניתנה, לעשו לא כי כלל, ישראל ארץ ברכת לו הזכיר לא .וד"ל כו' ניתנה ליעקב אברהם שברכת כבר, לו נאמר כאשר כלל,

השמים מטל שבברכת מה והוא, אלו בפסוקים לדקדק שיש מה ג"כ יובן ובזה יו"ד שכל כן, יהי' שממילא עתיד, לשון אלא ציווי, לשון אמר לא כו', עמים ויעבדוך

לשון לאחיך, גביר הוי אבל כידוע. ציווי לשון ולא יעבדוך, כמו הוא, עתיד לשון ושרים, שבעמים הוא, והטעם כו'. יהי' ממילא ולא גביר, הוי שמצווהו, הוא, ציווי גביר שיהי' אבל, כנ"ל יעבדוך באמרו תחתיו, נשתעבדו מאליהם כי ציווי, א"צ

המאמר נדפס במאמרי אדמו"ר הזקן פרשיות ח"א ע' קסא. 11

83

ישראל בארץ הוא חלקם וזרעו, שיעקב לפי ציווי, צריך לזה יעקב, שהוא לאחיו מטבע כי, כו' תריד כאשר והי' וכמ"ש, ממעלתם ירדו לפעמים אך, העילוי בתכלית מהל"ך, בחי' הם כי ויורדין, עולין אלא א', במעמד עומדים שאינן ישראל נשמות שיהי' יצחק ציוה לזאת, במ"א. וכמ"ש כו' העומדים בין מהלכים לך ונתתי כמ"ש להם גביר יהי' אם כו'. אויב מכל עליהם ולהגין צדקם, לימין עומד כלומר גבי"ר,

יחפוץ לא ואם האומות, כל על בממשלתו עומד עשו יהי' כו', עליהם להגן ,זה ציווי וא"כ, וד"ל. כו' ממשלתו כו', יפול לאחיו גבי"ר ולהיות עליהם להג"ן

וד"ל. כו' ציווי צריך לכך טובתו, בשביל ולא הוא, יעקב טובת בשביל כו', גביר הוי

דשרש ידוע בהיות, האריז"ל כתבי עפ"י הענין כל יובן הפשוט, ע"ד הנ"ל מכל והנה התיקון שלפני ס"ג, משם בשבירה שנפל דב"ן, קשות גבורות בחי' הוא למעלה עשיו

ז' הם שם ,הנקודים ובחי' התיקון.ו התהו 'יבחהם וברודים נקודים כי, דאצילות כמ"ש דמלכות ב"ן משם וכולם כו', וימלוך וימת בהו דכתיב דתוהו, קדמאין מלכין

האצילות, עולם בעל מיעקב גבוה הוא השבירה, קודם עשו שרש וא"כ, כו'. וימלוך יצחק רצה כן, ולהיות בארוכה. במ"א וכמ"ש כו' ישראל לבני מלך מלוך לפני כמ"ש עשו שהי' לפי, כו' נקודיםב לשרשו השבירה, מן עשו את להעלות מאד וחשק

וכידוע כו', דדהבא סוספיתא כמו הגבורות, בבחי' יצחק הקדושה דמדרגת מפסולת מאחוריים דאצילות, עשו קליפת כתר פי',, דיצחק בעיטפי דעשו דרישא כו'. עשו את יצחק ויאהב וזהו, כו' דבוק הוא דקדושה דיצחק

ונרג"ש נרא"ה הביטו"ל, להיות הדבר, התגשמות שהוא ידוע דאצי', קליפת וענין ממנו ונמשך, במ"א כמ"ש ראומ"ה ושמה ופלגשו כענין, מ"ה ודבר יש בבחי' וכאשר למטה. עשו שרש שהוא עד כו', ממש הרוח גסות שהיא דבריאה, קליפת

בבחי' בשרשם להמתיק דאצי', דקליפה קשות גבורות להעלות יצחק חפץ קדמאין מלכיןהז' שהיו כמו היינו יצחק, דמדרג' הגבורות דקדושה אלקות

מצידו, ציד לו להביא יצחק לו ציוה כו', לכך השבירה לפני דתוהו דב"ן עקיבא ר' נשמות והן, באצילות צי"ד בציד"ו שנפלו הנשמות להעלות פי',

ולקשרם כו', עיבור בבחי' בו שהיו הגרים כו', ואונקלס ואבטליון ושמעי' הברכה ע"י והוא, כו' האצי' שלפני דתוהו דב"ן לי'עה בקדושה במקורםהוי' מקום, שבכל ואעפ"י דייקא. האלקים כו', האלקים לך ויתן באמרו שבירכו,

דתוהו בב"ן ששרשו עשו, ברכת אבל, כו' הוי' יברכך כמ"ש המברך, עיקר הוא . דוקא באלקים בירכו לכך בחי' אלקים, שהן כו',

הימנו הוי' לתחתון בחי' נעשה שבעליון, ואדנ"י אלקי' בחי' שכל ידוע, הטעם ועיקר וכמו, כו' לתחתון מקור נעשה העליון מדרגת שסוף לפי בארוכה, במ"א כמ"ש

84

אדנ"י פי' יעמוד, מי אדנ"י י"ה תשמר עונות אם ע"פ האריז"ל, בכתבי שידוע די"ג אדנ"י דהיינו, כו' יעמוד מי י"ה, הנק' ובינה, החכמה שבמקור שבכתר, תיקוני הי"ג דצמצומי וכידוע כו', דין כל וממתיקין עון כל שמכפרין תיקונין,

וד"ל. כו' הוי"ו בחי' נעשים ובחו"ב הם, ואדנ"י אלקים בבחי' הם דא"א, דיקנא וזהו, כידוע עליון דכתר ב"ן שם הוא התוהו, י'חדב מלכי' דז' בהיות כאן, ועד"ז

והמשכה ברכה ענין כי והמשכה. ברכה בדרך ולא האלקי', ממילא, לך ויתן הוי' שאותיות לפי כו', התיקון בחי' שהוא דאצי' דז"א הוי' בבחי' אלא אינו לכלול התיקון, ענין שהוא כו', והתפשטות והמשכה צמצום בחי' שהן ידוע אבל כו'. דהוי' אותיות ע"י והשפע הברכה שם ושייך כו', שונים אופנים כמה

שייך שם כו', לא הכתר בחי' שהוא ברכה, כל מתברך שממנו הברכה, מקור אדנ"י שם אלא אינו תיקונין שבי"ג כמו ואדנ"י, אלקים דשם צמצומי' אלא הוי',

הידוע, מטעם כו', נפש בבחי' אלא אינו דתוהו, העגולים כמו או, וד"ל כו'. וד"ל במ"א וכמ"ש כו' צמצומים לידי לבוא צריכים מעלתם, עוצם שלפי כל יהיו כנ"ל, במקורו עשו יתברר כי להיותכו', עמים יעבדוך שאמר, וזהו

מבחי' שהיא להיות ישראל, בארץ בירכו ולא כו', תחתיו נכנעים העמים כמ"ש כו' שערות בלתי חלק, איש שהוא כו', מ"ה שם דיעקב דישראל התיקון .וד"ל במ"א

ס"ג בבחי' דהיינו כו', לאחיך גביר הוי בציווי, הנ"ל ענין יובן בזה וגם יצחק שיברך בזאת, ה' חפץ לא ואמנם,. וד"ל כו' דתיקון מ"ה שלפני הבירור, לאחר

שמדרגת לפי הוא, והטעם. כידוע רבקה ע"י במרמה יעקב התנכר ולכך עשו, את מן שלמעלה כו', הגבורות מקור דע"י, בבחי' גבורות מאד, מאד גבוה יצחק

שבירת מענין כלל ידעתי לא פי', מותי, יום ידעתי לא זקנתי שאמר, וכמו השבירה. הי' ואם באריכות. במ"א וכמ"ש כו' וימות וימלוך כמ"ש מותי, נק' יום שהם הכלים,

ומקור שרש עד דהיינו למדרגתו, הי' מעלהו כו', לבדו יצחק ע"י עשו ובירור תיקון ליעקב תקומה הי' ולא נצחיית, עשו ממשלת והית', כו' יצחק דמדרגת הגבורות כל

כי ליצחק, יאמרו לבוא שלעתיד עד כו', הכסף על הזהב מעלת ידוע כי, כו' מפניו שבחלקו אברהם ברכת גם וא"כ, במ"א. וכמ"ש כו' ידענו לא ואברהם אבינו אתה

. וד"ל כו' יצח"ק במדרגת שהוא לפי ח"ו, עשו ממשלת תחת נופלת היתה יעקב, של תהא שלא הענין, ועיקר יצחק. את יעקב שירמה רבקה, ע"י ה' ציוה ולזאת,

שקיבל ע"י והוא, ב"ן המברר מ"ה שם יעקב, ע"י כ"א עשו ובירור תיקון. כנ"ל כ"כ יתעלה שלא כדי לבדו, יצחק ע"י ולא כו', הללו הברכות יעקב

ממקור הברכות יעקב וקיבל עשו, בבגדי יעקב שהתלבש אחר ואמנם,

85

והיינו לבררו, דעשו לגבורות השפע יושפע ידו ועל כו', שבע"י דאלקי' הגבורות בירור לו אין כי כ"כ, נצחיית עשו ממשלת יהי' לא אז כו', ב"ן שמברר מ"ה שם ע"י

לך שמתיו גביר הן לעשו, שאמר וזהו. כו' מ"ה שם יעקב אמצעות ע"י כ"א ותיקון, מ"ה, שם יעקב קיבל כו', הכל עמים יעבדוך הללו, בברכות שאמר מה כל כי כו',

וד"ל. כו' אותם לברר

תלמוד משנה מקרא דהנה כו', מקרא זה השמים מטל הנ"ל, המדרש ענין יובן ועתה מחכמה אורייתא כי מ"ה, דשם תיקון מבחי' והוא הוי"ה, אותיות ד' כנגד הן קבלה, ומשנה מקרא כו', השמים מטל לעשו להמשיך יצחק רצה ובתחלה, כידוע. נפקת

הבירור בשביל כנ"ל, עליון שבכתר האלקי' בחי' שהוא החכמה, מן שלמעלה כו', ומשנה מקרא אליו נמשכה יעקב, מרמת ע"י אך כו'. למו משעיר וזרח וכמ"ש שלו,. וד"ל כו' אתברירו בחכמה כי עשו, יבורר וממנו הוי', דשם דתיקון שם בבחי' כו',

עשו, של מחלקו שהם כו', ור"ע שמעי' ואבטליון כמו הגרים, מן לזה, והאות ר"א מפי למד שר"ע מה והוא דוקא, יעקב בני מפי שלמדו בתורה נשמתם ונתברר

שקדמו הזקנים לפני ואבטליון שמעי' וכן כו', הגר אונקלוס וכן דוקא, יהושע ור' להם אין דעשו, הקליפה מן יצאו שכבר הגרים נשמות שגם מפני והוא להן,

והטעם דוקא. ישראל חכמי מפי שילמדו מה כ"א בעצמם, שילמדו בתורה תיקון הכוונה שאין מובן, וא"כ. וד"ל כנ"ל עשו ברורי ניתן שליעקב מפני הוא,

ברכת היא עצמו ברכת שהרי עצמו, בשביל הללו הברכות ליקח יעקב במרמת כי כנ"ל, ידו תחת עשו ברורי שיהא כדי אך כנ"ל, ישראל ארץ שהיא אברהם

וד"ל. במ"א וכמ"ש כו' חלק איש הוא כי בירור, א"צ עצמו הוא

תחלה, שאמר מה אל כו', לך ויתן מאמר שסמך הסמיכות, ענין יובן הנ"ל כל ועם נדחק ובפרש"י לזה, זה ושייכות ענין דמה ה'. ברכו אשר השדה כריח בני ריח ראה

הענין אמנם. כו' תפוחים שדה זה שדה, א', ובמדרש ע"ש. הללו, הדברים בקשר קודם שהי' כמו בשרשו, עשו ויתקן שיברור כוונתו שהי' יצחק, בכוונת כנ"ל הוא

השמים דטל התורה גם בשבילו להמשיך ורצה כו', יצחק ומדרג' בבחי' השבירה, כריח השבירה, קודם בשרשם שהן כמו החמודות, עשו בגדי דריח שאמר, וזהו כו'.

שניתקנה ב"ן שם שהוא תפוחים, דחק"ל הריח אותו כמו פי', ה'. ברכו אשר שדה אחר וא"כ, מ"ה. דשם התיקון שהוא דייקא, הוי' בירכו אשר שדה וזהו מ"ה, שם ע"י

משם הבירור שאחר ב"ן שם במדרגת שיהי' עד בשרשו, בירור לידי לבא עשו שיוכל בחי' שהוא מ"ה, שם יעקב אמצעות ע"י בירור לידי לבא צריך אינו כו', מ"ה

.וד"ל כו' האלקים לך ויתן אלא כו', דאצילות הוי"ה