[ 151 ]

¯Âˆ ÈÁÈ·‡

¢È‡Ã ‚ È˙·· ¯˙˙ÒÓ Í¯·˙È ‡Â‰¢™‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙

שבחרו ואל עם בין ואלים... רחמן דיאלוג... הינם הקודש ספרי כל —בזה... זה

קוך... אדם את בעמו ושילח עורו שהפך עד —מדוע תבין שלא כפי תבין, לא אתה הסיבות ואת סיבות לכך יש נכון... —מי שמאמין ומינות. רק לדבר דברי כפירה הוא לך הקדוש ברוך מתיראתאיזם, דת..., קורא לאמונה זו הוא אם שאינו מאמין, בין יהודי ואין —יכול על אמונתו... וכואב ... — מדע סיבתיות, סוציאליזם, טבע, צדק,על אנשים המדברים מאות שונא אביו... פיו חוסך בדברי בלע; לפרוץהיא אמונה, ואמונה מניפיסט אינם אלא הללו וכל הדיבורים שנאה...שום על באלוהים אבנים המיידה יהודי כל כמו מצחיק אתה ולכן אהבה.באותה סירה ושניכם שטים בו. ואתה בחר הוא בך קנאתו ואכזריותו, כי

יה...1 תקרא המיצר ומן ים־צלמוות מפכה וסביב־סביב

˙‡ȈÓÏ ‰È¯Â‡È˙‰ ÔÈ· ˘‚ÙÓ‰

ייסורים לבין ייסורים של הרע בעולם ומשמעותם של מציאותו בין הגות בדבר מפגשיכולים קלים ייסורים אופנים. בכמה הגות אותה ידי על להתפרש עלול ממשייםהמאפשרת נפילה ליניארי של מתהליך כחלק פשוט, הגות באופן באותה להשתלבכמו בשם ״משבר״, שבה, כזו תיאוריה מכנה גולדברג העלייה שאחריה. עמוס אתהלידה הוא התהליך — סופו של הקדום) (כסא הלידה המשבר על היושבת אישההמקבלים לו, לייסורים שקדמו משמעות המעניק הוא זה סוף טוב החדשים. והחייםעצמם, בפני מעמד להם אין בסופם. הצפון הטוב לנוכח אינסטרומנטלי מעמד בכך

כמאפשריה.2 — למצער או בגאולה כעיכוב אלא

ז״ל. רינגר הלוי אברהם בת וולנרמן, (יוכבד) יאכיד יטקא סבתי, נשמת לעילוי *.268-267 עמ׳ אחרונות (2005), ידיעות תל־אביב׃ כלב, בן קניוק, אדם יורם 1

יומנים כתיבת אונים": חסר "אני גולדברג, עמוס ראו׃ למשבר טראומה בין ההבדל על 2,(2004 העברית, האוניברסיטה לפילוסופיה, דוקטור תואר קבלת לשם (חיבור השואה בתקופת

.89-59 עמ׳

±µ≤¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±µ≥ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

בחובה צופנת משבר של תיאוריה יותר, גדולה בקטסטרופה מדובר כאשר אולםמן מתעלמת בלבד ״משבר״ כאל הייסורים אל המתייחסת הגות כזה, במקרה סכנה.הגות המתרחש. את במושגיה להכיל עצמה שלה היכולת ומחוסר הממשית המציאותהנעה למציאות, רגישות חוסר בכך מבטאת לייסורים, האפריורית בעמדתה הנשארתאינוס הוא המוקדמים. אינוס כזה מושגיה למצרי לבין אינוס המציאות הכחשה ביןולסובבים אותו, הנאלצים לסובל — לייסורים נוסף גורם דוגמטי,3 העלול להיותבשל תחושת נפשי, גם סבל כאבם הפיזי נוסף על הממשי. בכך להתנכר לקיומםעושה הייתי אילו רק לי? קורה זה (״מדוע גיסא מחד הייסורים המלווה את המקריותאידיאולוגיה לקבלתה של פנימי אינוס גיסא ומאידך היה נמנע...״) הכול וכך כךכוח להפעיל האדם עלול כזו, אידיאולוגיה לייצב כדי המציאות. על המכסה נוקשה,

וגופם. אותו הסובבים על נפש גם אלא נפשו על רק לאשהייסורים ככל שלה. בשבירתה תכיר זאת, לעומת למצבה, הרגישה הגותהתפרקות בשם גולדברג מכנה לרסיסים רבים יותר. תתפרק ההגות — קשים יותרחיובי תודעתי תוכן בעל אירוע בניגוד למשבר, אין הטראומה, ״במוקד ״טראומה״׃יש תמיד הטראומה במוקד ממנו. נשכר לצאת דבר של ובסופו עמו שניתן להתמודד

ממנה״.4 חומק ותמיד בתודעה להשתלב יכול שאינו הלםשבאמצעותו הנרטיב את לאדם, המוכרים המושגים את שוברת אפוא הטראומהבחיי כך הוא אם עצמם. גם לייסורים — האיכותי בעולם לקיום מעניק משמעות הואהרע בעולם שאלת להתמודד עם המבקשת בהגות וחומר קל חייו — אדם וסיפור כל

ז׳אן אמרי׃ כבר התבטא זה בעניין באופן כללי.

עצמי — את החשבתי שכן אחד, לרגע לא אף עצמי את לא השלתיממש... שמכיר את למומחה של — היום שברור לי שלא בצדק, כפיחדש משהו שאגלה האמנתי לא שיטותיה... ואת הזאת... המערכתבספר המתאים. כלא, מקום לו יימצא שיתרחש, כל מה בנושא הזה.כך תוארו המוות׃ הנראה, ככל ולבסוף, — עינויים חקירה. מכות,מה האדם יודע האם באמת ואולם, וכך יתרחשו... בכתובים הדבריםתואם אינו שהתרחש ממה דבר שום ואכן, דווקא... לאו לו? צפוישקורה שמה מפני אין זה אך חששותינו. ולא את תקוותינו את לאמפני שהוא אלא — של כמות עניין פה — אין דמיון״... ״חורג מכל

את דווקא תדגיש תורה משיחית בעוד כמובן למשיחיות שקר, ״משיחי״, כשהכוונה שיכנוהו שיש 381. על נוקשותה הערה ליד ומשבר״, טראומה ״גאולה, בפרק׃ להלן ראו הדינמיות של האמונה.תל־ עדית זרטל). (תרגום׃ הטוטליטריות יסודות ארנדט, חנה ראו של האידיאולוגיה, המהותית

.690-686 (2010), עמ׳ הקיבוץ המאוחד אביב׃וההיסטורית האוטוביוגרפית בכתיבה האדם דמות — האדם? טבע) של (הטבע ״הזהו גולדברג, עמוס 4גולדברג), (להלן׃ 342-305 (תשס״ה) לג מחקרים קובץ — ושם יד ואחריה״, השואה בתקופת

.317-316 עמ׳

±µ≤¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±µ≥ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

ואת הדמיוני את להעמיד ימיך כל תתאמץ אם גם דמיוני. ולא אמיתיהדבר לעולם.5 בידך יעלה לא זה, מול המציאותי זה

הכאבים שנגרמו את פה לתאר לנסות מצדי כלל נבון יהיה זה לאעצמנו את נמצא אחרת ולבסוף השוואה תבוא תחת אחת השוואה לי...השוואות. של חסרת־תועלת בסחרחרה והלאה הלאה שולל מולכיםתחושות של איכויותיהן לומר. אין מה לכך מעבר שהיה. מה היה הכאבאת מסמנות הן לתיאור. ניתנות שאינן כשם להשוואה ניתנות אינןכשמענים השפה... באמצעות הזולת עם במשהו לחלוק היכולת גבול

ותו לא.6 גוף אלא אינו הזה האיש לבשר... כולו הופך אותו, האדם

נמצאת לייסורים משמעות לתת המנסה הגות עקרונית׃ שאלה נשאלת זה במובןהקיומית, המשמעות חוסר את הייסורים עצמם מבטאים גיסא מחד עצמה׃ את סותרתמאידך האנושי; לקיום ״טוב״ — הוא שבמהותו — המעניק מובן הנרטיב שבירת אתבהפשטת לעסוק לכאורה, נידונה, לייסורים משמעות להעניק המנסה הגות גיסא,תיאוריה להיות ובכך וייסוריה, המציאות מן מנותקים מושגים לכדי הייסורים הרע משמעות בכלל לדבר על ניתן האם כן, ואם המנוכרת לסבל האנושי.7 קשוחה,השפה, לשאוף על ידי קיומו את ממשיג שמטבעו לאדם, אפשרי עוד בעולם? האםואם למציאות; מתנכר יימצא — אם ימשיגם ייסוריו? בהמשגת המתבטאת לגאולה,

הפיזיים! כאביו משמעות על חוסר של סבל יימצא מוסיף — ימשיגם לא

(תרגום׃ יונתן התבוסה על לגבור מובס ניסיונו של אדם ולכפרה: לאשמה מעבר ז׳אן אמרי, 5זו בעבודה מרובעים בסוגריים ההוספות כל .64-63 עמ׳ ,(2000) עובד עם תל־אביב׃ ניראד).הקלה העינויים מהות על האינטלקטואלית המוקדמת סובר שהידיעה בטלהיים ברונו אולם שלי. —“Individual and Mass Behavior in Extreme Situations”, in: במאמרו׃ ראו המעונים. עלשידיעה נראה .Surviving and Other Essays, New York: Vintage (1979), pp. 48-83נשברים כך מתעצמת, שהקטסטרופה ככל כאמור אך מסוימת, רמה עד הועילה אינטלקטואלית

שבר גוף. אלא נותר שלא עד עצמם, הייסורים בעניין אלה גם לה, שקדמו ההכרה יותר מושגי.80-79 עמ׳ אמרי, 6

שכן הייסורים), בתוך משמעות (המבקשת חילונית או דתית תאודיציאה, כל דחה לוינס עמנואל 7או צבע האנושית, כחוויית בחוויה נתון משמעות — מצב חוסר הייסורים׃ העצמית של מהותם זועל פני האתיקה בפילוסופיה האונטולוגיה מהעדפת נובע לטעמו, החיפוש אחר משמעות טעם.המוות לפחד מפני שבה האנושיים, האינדיווידואלים בעיית פני על ההיות״ את ״בעיית המערבית׃גדולה משמעות נודעת הנאצית) למפלגה שחבר היידגר, מרטין של לוינס, מורו שהדגיש (כפיEmmanel Levinas, “Useless Suffering”, (trans. ראו׃ רצח. מעשה מביצוע מהפחד יותרRichard Cohen), in: Robert Bernasconi and David wood (ed.), The Provocationof Levinas: Rethinking the Other, New York: Routledge, 1988, pp. 156-157;Don Seeman, “Ritual Efficacy, Hasidic Mysticism and ‘Useless Suffering’ inthe Warsaw Ghetto”, Harvard Theological Review 101, 3-4 (2008), pp. 465-505501. במקום ,467 בעמ׳ חסרי־התועלת״ ״הייסורים בנושא ובדיון ,142 בהערה סימן), (להלן׃ דוןהמבקשת המערבית, הפילוסופית ההכרה הפיתוי״׃ ״פיתוי מכנה שהוא מה את לוינס מבקר אחרולכן מפיתוייהם ומכישלונם, אך להימנע כאחד, טובים ורעים ממדיהם, על כל בחיים להתנסות

±µ¥¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±µµ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

— ‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙ø‰¯ÂÓ˙ ‡ ˙ÂÈ΢Ӊ

ורשה. שליד פיאסצ׳נה בקהילת חסידי אדמו״ר היה שפירא8 קלמן קלונימוס רביהתורה מושגי בתוך שרוי האדמו״ר היה חשובות, חסידים לשושלות נצר בהיותו ביטוי האדמו״ר נתן המציאות ייסורי עם במפגשיו ולרוחבה. לעומקה החסידיתהרדיקליות הרוחנית על לשמור שהצליחה מעמיקה, עצמית פרשנות זו מתוך לתורה

ותורותיה. זו תנועה התמסדו שבה בתקופה גם החסידות של

או אחר. במעשה זה הבחירה טרם האפשרויות בכל ואפריורי מופשט מתנסה באופן תיאורטי,ניכרת ובכך ילד, של אחריות וביקורת או חסרת מ״תמימות״ חד־ממדית התיאוריה נמנעת כךהקונקרטי לאחר ומתנכרת הסובייקט בעמדת מתרכזת זו שהפשטה טוען לוינס אולם חירותה.חירותו. לשם כינון האדם מן הנתבעים המוסרי לתיאוריה) (בניגוד לאתיקה ולמעשה ולסבלו,שהקדימה סיני, בהר האלוקית להתגלות ישראל עם תגובת עם לוינס מזהה הזו ה״תמימות״ אתאת המכוננת היא זו, מוסרית ישרות ברית, של זו התמסרות לטעמו, ל״נשמע״. ״נעשה״הכינון אם כי ״תיאוריה״ אינה התורה לשיטתו, שבאקט. הבגרות ומכאן והסובייקט, ההכרהקריאות תלמודיות (תרגום׃ תשע ראו׃ עמנואל לוינס, ההתגלות. על ידי של המוסר המעשי

.59-37 עמ׳ (תשס״א), שוקן ותל־אביב׃ ירושלים אפשטיין). דניאללרבי אלימלך בתרמ״ט נולד המאה העשרים, של מחשובי האדמו״רים האדמו״ר, להלן׃ האדמו״ר. 8מליז׳נסק, אלימלך רבי נמנים אבותיו עם אדמו״ריה. וזקן פולין חסידות לשושלת נצר מגרודז׳ינסק,— נקרא. הללו שמו שעל עפשטיין, הלוי קלמן קלונימוס והרב מקוזניץ ״המגיד״ ״החוזה״ מלובלין,הרב וחותנו, אחיינו גם כמו החסידית, תפיסתו על השפיעו — לצטט מרבה הוא שמספריהםכראש גם שימש חסידית חצר הנהגת מלבד אביו. מות לאחר שגידלו מקוז׳ניץ, משה ירחמיאלהפדגוגי ניכר כישרונו תורתו החינוכית. את יישם — שם חותנו שם על — משה״ ישיבת ״דעתהבחורים נפש להבנת חתירה מתוך הישיבתית, במערכת התלמיד התקדמות לפי הבנויים בספריו,ניכרת והיא עצמו, האדמו״ר על אף פסחה השפעה זו לא אותם. הסובב ההשכלה מעולם המושפעיםחובת לספר במבוא למשל (ראו הפדגוגית בתפיסתו השלובים המודרנית הפסיכולוגיה ביסודות

ז-כח). עמ׳ (תשנ״ח), פיאסצ׳נה חסידי ועד תל־אביב׃ התלמידים,החולים. לבית והועבר מפצצה בנו אנושות נפגע בספטמבר 1939, פולין, על הגרמנית בהתקפהולאחר בנו, נפטר בסוכות נהרגו. והן נוסף פגז התפוצץ לבקרו, האדמו״ר של וגיסתו כלתו כשבאוהגדול הגרמנים, בגירוש בידי שנחטפה ונהרגה עם בתו, נשאר האדמו״ר גם אמו. שבועות כמהריכוז ונרצח בד׳ למחנה האדמו״ר הועבר בתש״ג, המרד בסוף הגטו, חיסול בקיץ 1942. לאחררבי קלונימוס קלמיש שפירא הקדוש, מרן האדמו"ר אהרן סורסקי, מתולדות בחשוון תש״ד. ראופיאסצ׳נא חסיד ועד ירושלים׃ האדמו״ר), (מאת קודש אש ספר בסוף מודפס מפיאסצ'נה, זצ"לתולדות על מקיף מאמר בסוף חובת התלמידים. ובנוסח שונה מעט קודש); אש (להלן׃ (תש״ך)Nehemia Polen, The Holy Fire: פולן׃ נחמיה של בספרו הראשון בפרק נמצא האדמו״ר The Teachings of Rabbi Kalonymus Kalman Shapira, the Rebbe of the Warsawנרצח ,155-154 פולן, עמ׳ לפי .Ghetto, Northvale, New-Jersey: Jason Aronson (1994)כותב סורסקי .27 הערה ,185 עמ׳ שם, עיינו טרבלינקה. ליד טרווניקי העבודה במחנה האדמו״רהגות הלכה, — רעם בסתר פרבשטיין, לובלין״. לפי אסתר שבקרבת ריכוז ״במחנה 28׃ בעמ׳באש׃ 435 (בפרק׃ ״קול ה׳ עמ׳ (תשס״ב), קוק הרב מוסד ומנהיגות בימי השואה, ירושלים׃שבאזור בודזין העבודה במחנה הרב עמ׳ 448-429), נרצח וורשה״, בגטו מפיסצ׳נה הרבי דרשותרצחו אז — הקציר״ חג ב״אקציית בנובמבר 1943 האדמו״ר ב־3 נרצח אלו, דעות לפי לובלין.

שליד לובלין. מיידנק, רשת במחנות היהודים כל הגרמנים את

±µ¥¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±µµ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

קהילתו את לפקוד והמשיך לוורשה, משפחתו עם האדמו״ר עבר 1924 בשנתואל בוורשה הגטו חומות בין אל קהילתו עם עקר המלחמה בשנות בפיאסצ׳נה.חסידיו בקרב האדמו״ר זו, דרש בתקופה והחגים לאורך השבתות זה. שזימן הייסוריםרשם הדרשות את הרוחנית. ובמשמעותם בייסורים עסקו ככולן שרובן דרשות,ארכיון ״עונג עם שנמצאו חלב מהגטו הטמינן בכדי גירושו ולקראת במוצאי השבת,לאור הכתבים את הוציאו מחסידיו הפלטה שארית רינגלבלום.9 עמנואל של שבת״

קודש״. ״אש הכותרת את להם והעניקו״אש בספרו השואה במהלך האדמו״ר של הייסורים תורת בין אשווה זה במאמרהמלך״ ו״צו ״דרך בספריו בעיקר השואה, לפני שלו הייסורים תורת קודש״ לביןהייסורים בתורתו בתפישת המשכיות או תמורה הייתה אם לברר ניסיון וזרוז״, מתוךמייסורים חורג מידתם מול נוראות השואה, שקנה לעיל, אל כאמור האדמו״ר.10 שלשבר לפגוש מצפים היינו היומיום, מייסורי שכן כל קטסטרופה, עתות של אחריםבתפיסתה. רדיקלי שינוי למצער או התורה, פירוק כדי עד הייסורים תורת במושגי

כך. פני הדברים למרבה ההפתעה, אין אולםלבין אלה ייסורים בין והדמיון הרצף את האדמו״ר ראה עוד המלחמה במשךוכבר מוכרות ההתמודדות דרכי שאף ומכאן — הדורות במהלך ישראל עם רדיפות

רבותינו׃ ממסורת בידינו מצויות

שעברו היסורים מכל יותר כעת אלו מיסורים כזה איש נפגם זה ולמהעתה מאז ועד ישראל מצרות ושמע כשלמד... למה ישראל מאז, עלשאומרים שיסורים האנשים נפגמה? כי אלו ועתה נפגמה אמונתו לאכי בחורבן בית־המקדש, טועים הם, היו לישראל — עוד לא אלו כמו

אלו...11 כמו היו וכו׳ בביתר

רדיקלי שינוי חל אמנם וייסוריה המלחמה התקדמות שעם לטעון, אנסה בדברייומתודות פליאתו, שהמושגים למרבה מגלה, שהלומד — אולם האדמו״ר12 בעמדתהמלחמה — בתוך בעינם עמדו האדמו״ר השתמש שבהם עם הייסורים ההתמודדות

www.archiwa. פולין)׃ של הממשלתי שבת״ (בארכיב ״עונג ארכיון של האינטרנט באתר ראו 9gov.pl/memory/sub_ringelblum/index.php?va_lang=en&fileid=003_12

נוכח אל הייסורים בעניין הרב בתורת שחלה התמורה בשאלת יתרה בהרחבה עסק הרשקוביץ יצחק 10— מפיאסצ'נה האדמו"ר הי"ד, קלמיש שפירא ר' קלונימוס הרשקוביץ, יצחק בעבודתו׃ השואהאוניברסיטת שני, לתואר גמר (עבודת תמורה? או המשך שואה, טרום הגות מול השואה הגותהאדמו״ר על מחקר של נרחבת לביבליוגרפיה מסקנותיו. על אחלוק בהמשך [תשס״ה]). בר־אילן

להלן הערות 36-35. בתקופת השואה ראובערך). 21.12.1941) תש״ב חנוכה קלט, עמ׳ קודש, אש 11

״רק ישראל׃ רצף פרעות בדבר לדבריו הערה האדמו״ר הוסיף (27.11.1942) תש״ג כסלו בי״ח 12שחידשו ומשונות, רעות משונות ומיתות כהצרות אבל היו כבר, תש״ב שלהי עד שהיו כהצרותלישראל אשר ובדברי־הימים חז״ל בדברי ידיעתי לפי בית־ישראל, עלינו המשונים הרוצחים בשנת ונכתבו נאמרו הנ״ל ״דברים קיב׃ בעמ׳ דומה הערה וכן (שם). כמותם״ היו לא בכלל,

±µ∂¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±µ∑ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

החסידיים־ והיסודות המתודות המושגים, מכלול על כאן לעמוד אוכל לא כלפניה.הייסורים בתורת החוזרים ממדים אציג שלושה להלן אלה. נשענים שעליהם קבלייםאת הראשונים מבטאים הממדים שני במהלכה. והן השואה לפני האדמו״ר הן שלמאידך התיאוריה והתפרקות גיסא, מחד (לכאורה) תיאורטית נוקשות הקצוות׃ שנימה ואולם הממדים. שני שבין הדו־שיח את מבטא השלישי הממד ואילו גיסא,בסופו של חשבון, מלמדת, האין היא בשתי התקופות? הממדים משמעותה של חזרתעל אנסה לעמוד זה מאמר בהמשך המציאות? מן המתעלמת נוקשות תיאורטית על

מורכבות הדברים.

˙ËÏÁÂÓ ‰ÂÓ‡ ∫˙ÂÙȈ¯Â ˙¢˜Â — Ô¢‡¯ ‰ˆ˜®¢¯·˘Ó¢©

הייסורים בין סיבתי רצף הרואים למציאות ניתוח כלי יוצרת אמונית השקפהשהייסורים ככל מידה״. אולם כנגד ״מידה להם, חטאים שקדמו לבין המתרחשיםמבחן לאמונה׃ בהם לראות עמם תהיה הדתית הבסיסית ההתמודדות מתעצמים, דרךהגורם חטא — סיבתי הוא והרצף חטאיו, בשל מתייסר ישראל עם בתחילה אםאמונתו, בשל מתייסר ישראל עם הרצף׃ הם הייסורים עצם שכעת הרי — לעונשמנוחות; מי על מתנהל הכול כאשר באמונה רבותא אין עצמה׃13 אותה מוכיח ובזהגם כאשר האמונה כוחות את בתוכו האם ימצא — המאמין נבחן המשבר דווקא ברגעי

אלוקיו מסתתר?

גם מאמין אותו, מושיע שד׳ ישועה או אות רואה שכאשר אמונה ישרואה כשאינו היא גם אבל אמונה שלימה שאינו רואה. הדברים עלואוהביו מצליחים את ההיפך, שאויבי ד׳ רואה הוא אדרבה׃ — מאומהאף אני עניתי מאד״,14 אדבר כי ״האמנתי אז מאמין. ח״ו, גם נרדפים

יכולים מ״מ עוד היו בחז״ל נראות מהן שקצת כפי מאוד ומרות רבות אף היו הצרות שאז תש״אשוב ייבנו איך העתיד על ולבכות הנשארים על לדאוג בדיבורים, מהם קומץ ולספר עליהם לקונןתש״ב שכמעט בשלהי ולעבודה. לא כן את הקיימים לתורה ולחזק וכו׳. אף לייסר החדרים הישיבותאין מצרים... ועבודת בשעבוד שנשארו דווים מספר ואף המתי הקודש קהילות כלו חרוץ בכיליוןה׳ אנא ותורה... לעבודה לעורר לב לייסר ולא מי צרותינו, אין על לקונן נוכל בהם אשר דברים

להושיענו״. תאחר ואל רחםלמציאות ולהשגחה אובייקטיבית הוכחה המאמינה גם כשאין זו — המוחלת האמונה במובן הזה, 13עולה לעונש, חטא בין סיבתי־אובייקטיבי רצף במקום האולטימטיבי׃ הרצף היא — אלוקיותאמונתם. הוכיחו את אף בשל אמונתם, ובזה ישראל את עם שתמיד רדפו עצם הייסורים של הרצףאת להבהיר כדי כביכול. לנוקשה, האמונה את הופכת האמוני המבט ועל הרצף על ההתעקשותראו אולם האמוני. של הרצף האולטימטיבי בפן דווקא כאן האדמו״ר, התמקדתי שבתורת הקצוותהסיבתי הרצף את האדמו״ר ובמהלכה, שבהם מבטא במקורות לפני השואה ואילך, 67 מהערה להלן

לחטא. הייסורים שביןקטז, י. תהלים, 14

±µ∂¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±µ∑ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

בייסורים, ח״ו עניתי״ ״אני ומכל־מקום ותפילה תורה דברי ש״אדבר״ופועל האמנתי בד׳. גם־כן מאד״, ״עניתי רק׃ — ״עניתי״ לבד ולאלעבוד, האיש עליו מקבל כשרק בו, יאמין יתברך הוא שגם בזה

ח״ו...15 בדרך מכשולים לו שעוד יש אף לעבודה, בדעתו ומחליט

— וכדומה שכלית הוכחה או נס — ונוכח מוכח מופת פי על היא ה׳ ידיעת בעודהכרוך בו. וההסתר בעת העינוי דווקא הידיעה׃ למעלה מן הוא האמונה כוחה שלבכל המסתתר בניצוץ האלוקי דרך החסידות, מאמין על האדמו״ר, האמון ועוד, זאתאשר אינה חשיפה אלו ולחושפם, ניצוצות ללקט של האדם תפקידו תופעה בעולם.16לאדם החסידות, תפיסת ההסתר. על פי האלוקות אף במקומות בהכרת רק מסתכמתלמונעו — — או ח״ו שפע אלוקי למשוך ובכך להשפיע על העולמות העליונים יש כוחעל כנגד מידה״ — ״מידה גומלין, פעולת נוצרת כך עצמו.17 לקיום העולם ולקיוםניכרת זו אמונה באדם. ה׳ באמונת העליונים העולמות ״יגיבו״ בה׳ האדם אמונתודווקא גם עליו, הקב״ה האדם בעולם ובהשגחת שמוצא המחודש האמון בתחושתמיניה היא הניצוצות כביכול. חשיפת את אי־השגחתו, המבטאים הייסורים ברגעי

בו. ה׳ של והאמונה האדם מצד בה׳ האמונה וביהאותו מוצאים אנו אולם השואה, ייסורי לפני האדמו״ר כתב הללו הדברים את

במהלכה׃ גם כך מתבטא

אלא עוד ולא עושים, היסורים אשר ד׳ בדת החורבות את כשרואיםהצרות אנחנו... וגם שטבעו וחקקו אבותינו ועבודה התורה חלקי שכלוהן הכשרות מאכלות בענייני הן שרשן, עם אותן ועוקרות מהרסותבד׳ באמונתך תפגום לא אז ח״ו והשמר שגם הזהר השבת... בעניניישנן ומעשים־טובים ובמצוות מעשים, הם היסורים כי השערה. כחוטתכליתן ואת אותן שמבינים משפטים יסורים ישנן ומשפטים׃ חוקיםתכליתן את מבינין שאין חקים, יסורים וישנן שמהן, והתועלת

ההיפך.18 את רואים — ואדרבה

זה ספר המלך). דרך (להלן׃ קעז עמ׳ (תשנ״ה), פיאסצ׳נה חסידי ועד ירושלים׃ המלך, דרך 15תרצ״ט תרפ״א-(ניסן) השנים בין השואה, מלפני האדמו״ר של ומכתבים דרושים אסופת הואבציטוטי הקריאה להקלת פיאסצ׳נה. חסידי שארית בידי השואה לאחר שנאספו ,(1939 (1921-מרץ

קיצורים. והשלמתי תיבות ראשי פתחתי האדמו״רתל־אביב׃ החסידות, של תורתה יעקובסון, יורם למשל׃ ראו, בחסידות הניצוצות״ ״העלאת על 16

.53-44 עמ׳ בעיקר (תשמ״ו), הבטחון משרדאולם (״תיאורגיה״), העליונים בעולמות האדם של ההשפעה יכולת על דיברו המקובלים כבר 17למשל׃ ראו, הזה. לעולם דווקא שפע במשיכת האדם מרכזיות את עליהם הוסיפו החסידיםהתשיעי העולמי הקונגרס דברי רציפות ותמורה״, לחסידות — קבלה שבין ״הזיקה אליאור, רחל

.114-107 עמ׳ ג (תשמ״ו), חטיבה היהדות, למדעישבו הביניים, זמן את לציין ראוי .(21.12.1940) תש״א וישב פרשת פד-פה, עמ׳ קודש, אש 18שלהן הרדיקלי בשוני לא הכירו החווים אותן כבר התרחשו, אולם השואה תחילת של הפרעות

±µ∏¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±µπ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

בחוץ מתבטאת הפנימית האמונה לחוץ׃ פנים בין זהות האדמו״ר יצר זו בפסקה עלולים ההלכה קיום את ומפרקים מבחוץ הנכפים ייסורים ואמנם, ההלכה. בקיוםעל האדמו״ר הסתמך סכנה זו עם להתמודד כדי האדם ואמונתו. נשמת את אף לפרקהמובנים לשכל והמעשים המצוות את מבטא הראשון לחוק׃ משפט בין חילוק מוכרולמעלה אמונה בגדר והם מובנים, שאינם המעשים את מבטא השני ואילו האדם,בשבר הפנימי ביטוים ועל הייסורים על האדמו״ר השליך הזה החילוק את מהשכל.ייסורים בהם ישנם ואף ״מעשה מצווה״, של עוד סוג הם לאמונה׃ הייסורים האורבוישנם ה׳; המיוחסים לידיעת והעונש, השכר — כחלק מההשגחה לאדם המובניםלא מובנים ייסורים דווקא לאמונה. מיוחסים ואלו לאדם, מובנים ייסורים שאינםכ״אביר האמונה״.19 האדמו״ר להביעה האדם יכול האמונה, שדרכם מבחנה של הםשכולן ישראל, גלויות לרצף השווה עדיין הוא עת באותה ייסוריו את בכך׃ סיים לא

אותו זעזעו בשרו, אף שהן על אותן חווה בהן אך לא שצפה האדמו״ר, ״שואה״, כל שכן ובהיותן— שובה לשבת ארוך דרוש נוסף מפנה) המלך (שאליה אני של דרך החדשה המהדורה בסוף ביותר׃דרשה השנה. ציון בלא — אוקטובר או ספטמבר בחודש כלומר כיפור, ליום השנה ראש שביןלתקן יש שאותן עברות על ותוכחה ביקורת היא גם מלאה שובה, לשבת דרשות של כדרכן זו,היהודית בלאומיות בעם; הפושה ובהתבוללות לגויים ביחס דן האדמו״ר והסליחות. הרחמים בימילפרטים, אך הוא גם נכנס החינם שבעם; ובשנאת להחליף את הדת היהודית; במפלגתיות המבקשת

הוא כתב׃ בסוף הדרשה וכדומה. ישראל בנות אצל המשפחה טהרת הלכות כגון אי־ההקפדה עלעל גלות קוננו נביאינו כאשר אבל גם בגרמניה. אחינו שפקד את האסון על היום ״אנו בוכיםמהאסון לוקחים מוסר הם אין מדוע ובנימין, יהודה שבטי את בזמן בו ייסרו השבטים, הם עשרתעתה, מצבנו מאשר בהרבה ובטוח בגרמניה טוב אחינו מצבם של היה שנים חמש לפני להם. שקרהיהודים, שרי־ממשלה בגרמניה היו כזה. ויבוא אסון שיתרחש לחשוב, בדעתם עלה לא שכלל כךגרמניה שם ופיארו את הגדילו הפרופיסורים, אשר המלומדים הגדולים, כל יהודים וכמעט פקידיםיתברך, ה' נא ירחם ה׳. מדרך שסרו על עליהם, בא העונש אולם יהודים. ברובם היו כולו, בעולםהמלך, (דרך כזה״. נגיע ח"ו למצב לבל נא ה', יעזור הישועה, וגם לנו עליהם תבוא שכבר

במקור). ממוספרים. ההדגשה שאינם הדרשה עמודי מתוך 28 27-26 עמ׳הדברים משתמע מתוכן האדמו״ר. כיוון אירועים לאילו לקבוע וקשה מתוארכת, אינה הדרשה של הראשונים אולי לפוגרומים ״שואה״׃ היום מכנים שאנו מה הראשונים של האירועים שאלו

.1938 שנת אירועי ושאר ל״ליל־הבדולח״ אולי או ב־1935; נירנברג לחוקי שמא ;1933 שנתמאליו מובן שהנו רצף — לקודמיהם אלה ייסורים בין הן ברור׃ רצף יוצר האדמו״ר מקום, מכלגרמניה לבין יהודי של בין התבוללותם רצף סיבתי והן כלל — אליו נדרש לא כך שהאדמו״ר כלהמיידית, אולם ישועתם ואת רחמים עליהם לבקש ממנו מונע הדבר אין אותם. הצרות שרודפותמסיבותיו, ובעיקר שאירע להם, האסון מן ללמוד לקח יש חורבנם הקינה על עם שיחד טוען הואהגלויה של והביקורת אלה, רצפים הפיזי. לעונשם לא גם וממילא הרוחני למצבם להגיע כדי לאברורה אמונה עולם של תפיסת מתוך השואה תחילת של האירועים הבנת מלמדים על האדמו״ר,לערער כדי הללו באירועים אין בגידה באמונתו. או בשל אמונתו בשל נרדף ישראל עם והרמונית׃

האמונה. עצם על לא ואף זו אמונה פי על המציאות ניתוח על(תרגום׃ ורעדה חיל בספרו העקידה, בעת אברהם על קירקגור, סרן שטבע הלשון כמטבע 19העריץ קירקגור .38-37 הלל לאברהם״, עמ׳ ״נאום מאגנס (תשנ״ז), בפרק ירושלים׃ לוין). איל

שבה. האבסורד בשל דווקא אמונה

±µ∏¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±µπ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

ללקט ניצוצות בגלות כדי וזאת זה, ב״חוק״ שרו במצרים גם ישראל בבחינת חוק.האמונה. על ידי דווקא זו

האמונה״,20 בזכות אלא ישראל נגאלו ״לא חז״ל שאמרו הענין זהויורדים... שיורדים ראו כי חקה, בחינת הגלות היתה אז גם כיחקה היה קדושות, היתה להעלות ניצוצות שתכליתה ולמה הגלות?וגם שכל, בלא היא החקה אמונה. צריכים חקה לכל אבל בעיניהם,באמונה שלימה עצמינו כשמקשרים לכן מהשכל. למעלה האמונה היא

נמתקות.21 גם הצרות החקיות השכל אז מן למעלה בד׳

וחוכמתו שידיעתו בה׳, האמון את ומבטאת האדם משכל למעלה היא האמונהשמעבר לזו ״טרנסצנדנטית״, אלוקית כחוכמה הגדרתן מעצם לאדם אינן מובנותמחוכמתו׃ הנובעת הקב״ה, של השגחתו את להבין לצפות לאדם אין האנושית.שיסורים אמת האמונה], הן [על ולשאלות חס־ושלום המקום לקושיות מה ״ובאמתואיך נרצה בדעתנו שנים... מאות אחת לכמה רק באות עתה אלו שאנו סובלים כמו

ומבין?״22 יודע ויתעלה יתברך שהוא מה להביןובכך באבסורד, דווקא להאמין המבקשת עיוורת אמונה לכאורה, זו, אין האםוייסוריה המציאות אינוס לכאורה, כאן, האין שהיא? כפי למציאות מתכחשתלשקר כולה התיאוריה ואת למציאות היחס את ההופכת מופשטת, תיאוריה לתוךשקדמו הייסורים עם בהתמודדות שהועילה ה״משבר״, התיאוריה של האם ציני?האין — מתפרקת אינה ואם שבמהלכה? הייסורים מול אל מתפרקת אינה לשואה,אותו, בהופכה ללעג הגוף הסובל את השמה ״סגורה״ ודוגמטית תורה לכאורה, זו,

האל? להשגת למכשיר ציני, באופן

‰˘˜ ÔÂ˘Ï ∫¯·˘Â ˙ÂÈ„ÂÁÈÈ ¨˙˜¯Ù˙‰ — È˘ ‰ˆ˜®¢‰Ó‡¯Ë¢©

שמיא, כלפי נוקבות התרסות של האדמו״ר בתורתו מוצאים אנו השני העבר מןייסוריו בעת האדם של גופו שחווה הפירוק בתיאור חוסכות שאינן אמוניות שאלות

לכך. המתלווה האמוני השבר את ואףבלשון ופנה העז האדמו״ר השואה, שלפני חייו הייסורים בתקופת עם בפגישתולמרות השמח הסובל, של העצמית התגברותו את הרואים השמים, צבא כלפי קשה״צו בספרו כתב לסבלו. כך הוא מחרישים הם זו לחזקו על גבורה ובמקום סבלו,

תרצ״ג (23.10.1932)׃ תורה במוצאי שמחת וזרוז״

רמ. יד, רמז שמות שמעוני, ילקוט ראו׃ 20.(21.12.1940) תש״א וישב פרשת פד-פה, עמ׳ קודש, אש 21

האדמו״ר בשנת העיר זו על פסקה אכן, בערך). 21.12.1941) חנוכה תש״ב קלט, עמ׳ אש קודש, 22שיש ומכאן — (12 הערה לעיל ישראל (ראו פרעות של באותו רצף אינן זמנו שהצרות של תש״ג,

להלן. ארחיב קושיות. על כך להעלות

±∂∞¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∂± ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

כבר ראיתם?... זו האם כבריה שרפי אל... מעלה פמליא של ואתםשטופה זיעה ולא לאלוקיו... נפשו את ומוסר שמחתו ביום הוא עומדלעיניכם דם רק הכל דמעות... רק ולא רואים התרגשותו אתם מן לבדהמקום לכבוד שמח כחו בכל והוא שוטף, שחוטה דם החודרות,בצרותינו ולמה זה שמחים בשמחתנו אתם גם תורתו רוקד. ולכבודרוח ולא כח לסבול לנו אין כבר תחשו?... ועד מתי מחשים? אתםכל את צעקו, רחמים דור! מדור עולם צדיקי קומו להתחזק!...קודש נהרי דמעות זה ולמה אספו... והשמחה של התשובה דמעותינוברגע לדממה זעיפתם את יעמיד אשר זה מי מחרישים?... בעצמם ואחרי הסערה אחרי עוד זה למה פעולותיהם? את מלבצע האחרונהאל צרותינו ישראל ואנחנו שבו, תענוגיהם בית אל המלחמות, כלםומדינות בעירות רובם בושים! ואנחנו — שמחים כלם דלותינו? ואל

ויגון!23 ואנחנו בעוני — נתעשרו

הקב״ה.24 כלפי להטחה שמים, יראת מתוך עקיפה, דרך היא השמים לצבא הפנייהדבקותו את מוסיף אלא לרחמים, הזועק הסבל בעצם מסתפק אינו האדמו״ר גם את האמונה מבטא ובכך למרות סבלו בשמחת תורה השמח של הסובל, האמוניתהשמים ועם זה, לעזרה. משמים תגובה מחייב אמונה של כזה ההסתר. ביטוי בעתמתעלם אינו ובכך הגוף, לייסורי המתלווה אמוני למשבר רומז האדמו״ר שותקים.להעמיק כדי הרוחני, הממד את מוסיף שהוא אלא בלבד זו ולא הפיזית, המציאות מן

המציאות! לבין התיאוריה־התורה שבין הפער על ולהתריס הקושיה אתאשר בעת שבמהלכה, וחומר קל זה, באופן האדמו״ר התבטא לשואה קודם אם

הקשה׃ חוסך מלשונו אין הוא הייסורים, של האדמו״ר ב״איכות״ החדשה הכיר

שאין בלבד שלא מלבדו״25... עוד ש״אין מאמין ישראלי איש כלהעולם וכל זולתו בכלל בעולם מציאות שאין רק זולתו, אלקיםבעולם דבר כל לתפוס צריכים לכן היא. אלקות הארת ומלואו שהאיש המעשים כל לכן יתברך... כהארתו רק לעצמו, כדבר לאנפשו כי ומדברת, עושה לד׳ נפשו פנימיות ומדבר, עושה הישראלילו הכל ומדברת ועושה אלקות והכל מלבדו״ עוד ש״אין יודעתותשוקתה נפשו קדושת כל שמסתרת האדם שגופניות רק יתברך,דברים רק שעושה ומדבר להאדם שדומה זאת מסתרת, גם כן — לה׳מחבירו, טובה מבקש ישראל שאיש הבקשות גם גופניים. וצרכים

וזרוז)׃ צו (להלן׃ 25-24 עמ׳ ל, פסקה (תשכ״ב), פיאסצ׳נה חסידי ועד ירושלים׃ וזרוז, צו 23תרצ״ג״. הרקודין מזמני ובפרט טובים מימים התרגשויות איזה ״ליקוט

או מתחרים״, ״דחפים אלא אינם המלאכים האדמו״ר שלפי (496 עמ׳ סימן, (דון טוען סימן 24האלוקית. הפרסונה בתוך כביכול, אמביוולנטיות

לה. ד, דברים, 25

±∂∞¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∂± ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

מבקשת הזה אשר ואיש לה, להיטיב ד׳ ביד שרק בקרבו יודעת נפשוהאיש הזה שמן נדמה להאדם הוא. לכן יתברך ממנו שליח ממנו רקשהוא מבקשת, יתברך ממנו בקרבו אשר נפשו אבל הטובה, מבקשוכששומעים ויושיענו. ירחם שהוא הרחמן אב יתברך והוא יכול הכלוהקטנים שצועקים ״ראטעוועט, הגדולים צעקת הענויים של קול אתנפש וצעקת נפשם צעקת שזהו יודעים הצילו] [הצילו, ראטעוועט״חיים רוח עוד כל ראטעוועט ״ראטעוועט, הרחמן׃ אב לד׳ כולנו

בNרבנו״.26

מגלה שבעולם, השונות בתופעות החבוי אלוקי ניצוץ המגלה החסידות, כדרךהסאב־טקסט הגטו. אנשי של ה״הצילו״ בצעקת הגלומה האמירה את האדמו״רנשמתם בקשת את הדעת בהיסח מגלה אדם — מבני הבקשה — הגלוי עיסוקם שלהפיזית שוברת שהמציאות השבר את לחזק התיאוריה באה כאן גם לישועה אלוקית.יהודי של העזרה בזעקת החבוי האלוקי הניצוץ את אמנם מצא האדמו״ר עצמה׃ בהמחרישה כלפי האלוקות כמובטח; מידה כנגד מידה הגיב לא ניצוץ אותו הגטו, אולם

הזעקות׃

ואילו הרבה צעקות, כלײכך עומד אחר העולם הוא איך פלא ובאמתוזו שכרה תורה זו המלאכים שצעקו מלכות נאמר בעשרה הרוגיהעולם את אהפוך אחד קול אשמע אם מהשמים, קול בת וענתהקודשי גדולים אף טהורים, מלאכים תמימים, ילדים ועתה למים.יותר שהם ישראל שהם בשביל רק ונשחטים הנהרגים ישראל ואין העולם צעקות העולם חלל כל את ממלאים גדולים מהמלאכים

ח"ו.27 הדבר לו נגע לא כאילו עומדו על עומד רק למים, נהפך

הוא שכעת אולם נראה עקיפה; בלשון האדמו״ר מתריס מול הזוועה, אל כעת, גםהעולם, אל היא כעת פנייתו פונה! הוא אין אליהם ואף המלאכים מן מיואש כברהקב״ה ספק בלא הוא והנמען והמעורה של הקב״ה, התמידית ההשגחה לפי הפועלסבלו, צעקו — בלבד — עשרה מלכות הרוגי בעת שעשרה כפולה׃ עצמו. התרסתואז נענו המלאכים ועוד, הרי אדם; המון לסבל הם שותקים המלאכים, וכעת הנהמן הם שגדולים ישראל, צעקות כעת ואילו למים, העולם ייהפך צעקתם שעל שבייאושו נראה תלו׃ על חלל העולם — והכול עומד כל את ממלאות המלאכים,28

.(20.6.1942) תש״ב חוקת פרשת קפו־קפז, עמ׳ קודש, אש 26במקור). (ההדגשה שם 27

למשה התורה, נתינת על ע״ב) דף פח, שבת, (בבלי מקורה במדרש המלאכים על האדם העדפת 28המלאכים, פני על עדיפות לאדם מעניקים עמו וההתמודדות הרע היצר דווקא האשה״. ״ילודהעולמות על השפעת האדם בדבר חסידית יסוד בעמדת נוגע זה רעיון בלא בחירה. לקב״ה הנעניםמכון ברכה׃ הר השרת, מלאכי שיחת מלובלין, הכהן צדוק ר׳ למשל׃ ראו, והתחתונים. העליונים

ברכה (תש״ס). הר

±∂≤¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∂≥ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

בהפסקת מסתפק הוא כעת הקב״ה; של הגאולה ״דבש״ את עוד מבקש האדמו״ר איןוקץ העולם חורבן את מבקש הוא כן על הגאולה; אל שבדרך הייסורים ״עוקץ״

בו! הכרוכים הייסוריםוחוסר הפירוק על הזעקה קריאות את להחמיץ מתקשה קודש״ ״אש בספר הקורא

למשל׃ בו. ונשנות החוזרות האונים

ניכרים, אינם בחיצוניותם זה שעל־ידי ישראל זקני מספרים פשוטגם לתאר, שאי־אפשר מנשוא הקשים והייסורים הרדיפות ומרובואת את עצמו אובד בעצמו האיש שגם עד ניכרים, בפנימיותם אינםקודם בחול גם שנה בשבת לפני עצמו איך הרגיש מכיר אינו עצמועד שאינו מרגיש ונדרס נרמס עתה וכדומה התפילה ובשעת התפילה,מציאות שום לה בהמה שאין הוא אם אם אדם הוא ישראל איש אם

האובדים״30.29 ״ובאו אובד בבחינת והוא להרגיש

גולדברג׃ עמוס מעיר זו פסקה על

השפעתה לנוכח אלא הגזירה לנוכח מתפלץ אינו שהרבי דוק,עד בפנימיותם״ ״גם משפיע גילוח זקנם אשר ה׳, יראי על ההרסניתהרוחנית מצוקתם את זועק הטקסט... ניכרים... אינם כבר בכך שגםשהייסורים הרבי היא אנשי הגטו... תחושתו הנוראה של של הנוראהחורבן, שייתכן שבאדם ומביאים צלם אלוקים את מקעקעים לחלוטין

הפיך.31 בלתי יהיה כי

במושגים להכיל אי־אפשר המתרחש את ה״טראומה״׃ לפני עומדים אנו כן, ואםבכלל, ההמשגה ואפשרות האמונה אבדן כדי עד מתפרקת תורתו האם הישנים.של תורתו האם — אמרי? מאידך גיסא של בשר בלבד״ כתיאורו ״גוש אותו בבחינת

לעיל? מדבריו כפי שנראה המציאות מתעלמת מן אינה האדמו״רכלפי שמיא, בחריפות האדמו״ר התבטא השואה לפני שכבר ראינו ואולם, הנהאפילו אמונית, להתבטא בשפה האדמו״ר ממשיך גם בתוך השואה גיסא ומאידך

פירוק?! ולא עצמו רצף והמשכיות בפירוק ובכן, האם אין — ההתרסה ברגעי

יג. כז, ישעיהו, 29.(11.11.1939) ת״ש תולדות פרשת יא, עמ׳ קודש, אש 30

(תשנ״ז) 23-18, 20 הזכרון בשביל ואנטי־גיבור״, גיבור — מפיאסצ׳נה ״הרבי עמוס גולדברג, 31עמ׳ 21.

±∂≤¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∂≥ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

˙‡ȈÓÏ ‰È¯Â‡È˙‰ ÔÈ· ÁÈ˘–„ ∫®ø©˘‚ÙÓ

עוסק אותו מוצאים אנו שכן יותר, מורכבת נעשית האדמו״ר של תורתו תמונת שגם אלא עוד, ולא עצמה. המציאות לבין התורה־תיאוריה שבין הפער בשאלתגם היא — המציאותי יחדיו והפירוק התיאורטית ההמשכיות המכילה את שאלה זו,

ורציפות! המשכיות על שומרת ושוב במהלכה ונשנית השואה לפני עולההטיל וחשבון. הוא דין עליו לתת והשתדל זה בפער האדמו״ר השואה התלבט טרםשקועים וקהילתו כשהוא לשמוח ניתן כיצד תורה׃ בשמחת ששמח בשמחה ספק

בצרות?!

ב... ד׳ לפני לשמוח אבל נתון... ד׳... עבודת בעול ישראל האישבשמחה, להתלהב כשמתחיל עלתה לו... ועמל טורח כמה שמחת־תורהואתה, כל־כך ידידיך אף כשישראל, תשמח במה בו[׃] התמרמר ליבוהרם ונשא ד׳ עם... ויאמר[׃] ויתחזק עמוסים? ובדאגות בצרות שקועים,אין בטל עתה, הכל שמח. אני תורתו... ועם מכל העולמות... לעילאאל ותדבר הנפש ותתאונן צרות... ולא גוף לא דאגות, ולא עולםהאם תרקד? שלפניו אלוקיך עם שייכותך מה בליבו...[׃] האיש בי, גם סוף? והאם לאין כערך עבודה היתה לפניו יתברך עבודתךהאם ויקרא[׃] ויתחלחל האיש ויקום ונשמרת?... נזהרת נפש־ישראל,ריבונו־ תבוזי?! אליו... שייכותי ואת תרחיקי ממני אלוקי את ח״ווהן בשבילך נפשי למסור עת... בכל אני שמוכן יודע אתה של־עולם,אבל נתתי, לא לך מאומה גדולתך... ערך לפי עבודתי שבכל אמתאלוקי... אני בך שמח כוחי בכל פושט. אני לך... צוארי תמיד את הלאשמחה... יודעת שהיא מכפי ויותר משגת שאינה במה הנפש מתמלאהנופלת, ברזל של שהחומה בשעה היא הייחוד בחינת זו שמחה ואפשר

נתבטלה.32 כל פנים לשעה על חציצה וכל

התורה בשמחת שמח הוא גיסא מחד נשמתו׃ עם נוקב דו־שיח מנהל האדמו״רהמקיפה הייסורים למציאות מתנכרת זו ששמחה חש הוא גיסא ומאידך ובקב״ה, ה׳, לעבודת האדמו״ר עצמה רותם הזו ההתלבטות גם את להלן, שנראה כפי אותו.עולה לעת עתה עצמם. הייסורים מאשר יותר מהקב״ה כמרחיקו את הספק בזהותוהתיאוריה הקצוות׃ שני בין הריצוד על ידי דווקא הייסורים עם התמודדות לפנינו

המייסרת. במציאות פירוקה מול אל המוחלטת והאמונה

הרקודין מזמני טובים ובפרט מימים התרגשויות איזה ״ליקוט 24-23׃ ל, עמ׳ פסקה וזרוז, צו 32האדמו"ר עלײפי החסידות לנבואה: משיחיות בין לשם, צבי לפי .(23.10.1932) תרצ״ג״תשס״ז), בר־אילן, אוניברסיטת לפילוסופיה, דוקטור תואר קבלת לשם (חיבור מפיאסצ'נאעוני — גשמיות והן רוחניות הן ישראל, עם של כלליות בצרות מדובר ,784 הערה 231 עמ׳

העת. התגברו באותה שאולי ואנטישמיות —

±∂¥¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∂µ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

שבו הגדול, הגירוש ערב אפילו השואה, במהלך גם מוצאים אנו זהה התמודדותהמציאות לבין הייסורים על התיאוריה שבין לפער מודע האדמו״ר בתו. נחטפה

הוא וחסידיו׃ חווים הרדיקלית שאותה

מן ראית ויסורים, מצרות והדיבור השמיעה רחוקים כמה עכשיו רואיםבדברי כשלמדנו רחמנא־לצלן. לסבלם, ומכל־שכן והיסורים, הצרותהשגה איזה לנו שיש חשבנו החורבן, מצרות חז״ל ודברי הנביאיםרב כמה צרות רואים שלשמוע עכשיו בכינו לפעמים. אף אלו, בצרותלא שכמעט עד רחמנא־לצלן, לסבלם ומכל־שכן מלראותם המרחק

מקצתיה...33 ולא מיניה

ממשי, באופן סבלם חוויית לבין ראייתם, ואף ייסורים, על השמיעה שבין הפערולהתלבט׃ לחזור האדמו״ר את מביא

תמיד כמעט הלא אני נשבר ״הלא עצמו על תמה בעצמו שהאיש וישללמוד אני יכול ואיך בפעם, כפעם וגם בוכה בכיה של במצב אנישיך ליבו פעמים ויש וחסידות״. תורה לחדש מתחזק אני תורה, ובמהוללמוד להתחזק שיכול אני בקרבי הלב אבי\ת רק זו לאמור׃ ״האין״הלא לעצמו ישיב ושוב כל־כך?״ המרובים ישראל וצרות בצרותיאותו הוא נבוך וכהה״. נכאה חיי וכל בכיותיי רבו ומה אני נשברפנימיים] [בתים גואי בבתי נמצא יתברך הוא אבל... עצמו, על האישעם הקב״ה שם בוכה הוא אז בתורה, אליו שדוחק ומתקרב ובוכה, ומימצטער שהאדם והצער הבכיות החילוק׃ וזהו עמו. תורה לומד וגםלעשות יכול שאינו מהם עד ונופל שנשבר צרותיו יש על לבדו בעצמוומתחזק בוכה אותו, מחזיקים יחד, הקב״ה עם שבוכה והבכיות מאומה.

שבין הגטו ההבדל אף על האחרונה, 18.7.1942). תש״ב (הדרשה חזון שבת קצד, עמ׳ אש קודש, 33על הפער בין 43-42), המתקומם אמרי (עמ׳ לדברי בדברים דמיון ניתן למצוא ובין מחנה המוותאיש הושפע הכלל מן יוצאים במקרים ״רק הקשה׃ המציאות ובין האשלייתית האמונה־תיאוריהלוחם. על־פי רוב מרכסיסט או מאמין נוצרי ונהיה למחנה חבריו של הגדול הרוח הספקן מהמופתרק אשליה. ואף־על־פי־כן הערצה, מצילה, מעוררת זו אשליה בליבו׃ ואמר ערף פנה להם הואעל בדיבורים ראה ברגעים אלה המאמינים. חבריו של יומרת־הדעת בזעם נגד התמרד אף לפעמיםידעו שהכל ׳זקן המחנה׳... הקרוי האיש של קיומו לנוכח ממש האל שערוריה של האינסופי חסדו

כמשמעו...״. פשוטו למוות, אחדים אסירים רמס כיהמעניקה אמונה גורמים. בין המפרידה רציונלית, גישה על אמרי הקפיד חילוני כאינטלקטואלהמציאות את גווני להשטיח עלולה דתית גישה אכן, ציניות. בעיניו היא למציאות המפורקת אחידותשאי־נכונות ייתכן הצדדים יחדיו. שני מנסה להכיל את נראה שהאדמו״ר להלן אידיאת־על. בשםלהתאבדותו, כדברי אף לבסוף להשתקם, והביאה של אמרי יכולתו חוסר בבסיס היא שעמדה זוהובילה אותו שלו, אושויץ התקופה שלאחר במשך כל שהאריכה ימים זו, ״[עמדה] פרימו לוי׃אדרבה חדוה; בחיים למצוא מסוגל היה שלא עד פשרות, יודעת שאינה קשיחות של לעמדות

±∂¥¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∂µ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

ראשונה להתרומם פעם רק הוא קשה ולעבוד, ומתאמץ ללמוד נשברונוגע בתורה ראשו ומושיט את אבל כשמתאמץ הצרות, והשניה מןומילל ושם בוכה הקב"ה ששם גואי הבתי אל הוא אז נכנס ובעבודה,

יתברך.34 עבודתו ועובד תורה לומד מתחזק אף יחד, כביכול עמו

המופנית הנוקבת — בשאלה חזיתי אופן באותו עם הייסורים ומתמודד שב האדמו״רלמנוף עצמם הייסורים את ולהפוך תורה ללמוד לב קשיחות זו אין האם עצמו׃ אליו

ואינוסה? למציאות ניכור בכך אין האם לחסידות?וחוסר הפיזיים הייסורים — עצמה ההתייסרות את האדמו״ר מוצא כאן גם— התורה לבין בינה הפער בשל הספק ייסורי עם יחד אליהם, הנלווה המשמעותמכריע שהאדמו״ר לכאורה, להסיק, ניתן זה לפי בקב״ה. יותר גבוהה לדבקות כפתחהמציאות חשבון על הסגורות, והתיאוריה התורה המוחלטת, האמונה ל״טובת״ממשיך הוא שבכך אלא עוד ולא הדבקות, לשם נרתמים עצמם הייסורים המפרקת.דו־שיח האדמו״ר ניהל אז גם השואה׃ מלפני התמודדות של תיאוריה אותה אתלטובת הכרעה — התוצאה זהה הייתה אז וגם המציאות, התיאוריה לבין בין פנימי

והתיאוריה. האמונההמציאות של מקומה מה מחודשת׃ ובעוצמה השאלה כאן חוזרת כן, ואםעם קודש״, יחד והתיאוריה ״באש פירוק הצלם על העדויות הרבות המפרקת? האםמחודש לאינוס אלא כיסוי אינם לתיאוריה, המציאות בפער שבין הדו־שיח וההכרההאדמו״ר של בהכרתו שינוי כל אין האם הדוגמטית? האמונה לטובת המציאות

לבו? את מקשיח הוא האם שלו? הייסורים ובתורת

משלם הוא אבל כבודו, את שב ומוצא כולו העולם עם ׳שהולך מכות׳ מי לחיות׃ מסוגל היה לאהתקרית בדיעבד אבל הסברים; עננה של הותירה אמרי... ההתאבדות של מופלג... מחיר בעבורומרים שוסטרמן־פדובאנו]. [תרגום׃ והניצולים (השוקעים הסבר״ לה מכות׳...] מציעה ׳הלך [בהלכך מציע וחורחה סמפרון לבסוף, התאבד לוי גם כידוע, .(105 עמ׳ עובד [1991], עם תל־אביב׃הציעו ששניהם הסברה, את להעלות ניתן 320-319. לפי דרכי עמ׳ גולדברג, אצל ראו דומה. הסברמחיות את כך מילותיהם דווקא בשל אך בה. ״נבלעו״ ובכך לה שפה, שמטבעה אין שפה לטראומההלכה ב, פרק ב, טו ברכות, חיים״ (ירושלמי ״במיתתם קרויים ובכך אחריהם, החיים של השפה(בבלי בקבר״ דובבות שפתותיו בעולם־הזה מפיו שמועה דבר שאומרים חכם ״תלמיד בבחינת ג)

ע״ב). לא, דף בכורות,ב״בתי הבכייה על במקור. ההדגשות .(14.3.1942) תש״ב החודש פרשת קעח-קעט, עמ׳ קודש, אש 34(ירמיהו, גוה׳ מפני נפשי תבכה במסתרים תשמעוה לא ״׳ואם ע״ב׃ ה, דף חגיגה, בבלי ראו גואי״שמו... הוא ומסתרים להקדוש ברוך לו יש מקום דרב׃ משמיה בר איניא רב שמואל אמר יז). יג,פפא׃ [=והרי אמר] רב והאמר הוא? ברוך הקדוש לפני] בכייה יש [=וכי איכא בכיה קמיה ומיוחדוה לפניו עוז טז, כז)׃ ׳הוד והדר א, הימים (דברי הקדוש ברוך הוא, שנאמר עציבות לפני איןבכי] שיש [=זה, כלומר הא גואי בכי] בבתי שיש [=זה, כלומר הא קשה]׃ קשיא [=לא לא במקמו׳!ופירשה גוה״, ״מפני הפסוק מילות משמעות מה הגמרא שאלה לכן קודם [=חיצוניים]״. בראי בבתיובכך עונה גוה״, ״מפני הפסוק מילות את דורשת המדרש בסוף שהתשובה נראה מלשון גאווה.

זו. לשאלה נוספת תשובה

±∂∂¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∂∑ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

Ҙ„¯Ù ˙ÂÈÓÈ„ ¨˙ÂËÏÁÂÓ — ‰ÂÓ‡‰ ˙Ù˘

הביאה — השואה במהלך בהתבטאויותיו בעיקר — האדמו״ר בדברי זו סתירההאמונה את להבליט נוטים החוקרים. רובם ויכוח בקרב ועוררה המחקר את במבוכהשנטו להבליט שהיו אף 35 הקשה, ללשונו ממתנים הסברים ומוצאים המוחלטת שלו

הכפירה שבדברי האדמו״ר.36 ממד הפירוק ואף את דווקאשל אמונתו העניין. עצם את מחטיאה הצדדים מן לאחד שנטייה נראה אולםהנוקבות ובשאלות בהתרסה ודווקא שבה, בדינמיות דווקא מוחלטת הפכה האדמו״ראו פשטנית; האלוקי) הדין (צידוק בתיאודיצאה הסתפק לא האדמו״ר בה. שהיומסוים חטא על כמעידים לייסורים ברור מקום הקובעת שקר דוגמטית, במשיחיותאו, לחלופין, האבסורד; בשל באמונה בעקבותיהם; או מוכרחת גאולה או על דווקא,את מעלה בדבריו מדוקדק עיון אמונתו. על קשיים כשנערמים ובכפירה בייאוש

ממנה.37 הנגזרת תורת הייסורים ושל של האדמו״ר אמונתו של הפרדוקסליות

(Schindler Pesach) Hasidic Responses to the Holocaust] ״שינדלר עמ׳ 44׃ לשם, ראו 35,35 ,25 ,20 עמ׳ ,in the Light of Hasidic Thought, New-Jersey: Hoboken (1990)יצר של השואה... [ובכך] למרות הסבל האדמו״ר של אמונתו עמדה שהדגישה את 111...] נקט ,41כמו תידור־באומל בעקבותיו, שבאו מסורתיים היותר הפרשנים על רבות פרשנות, שהשפיע דפוסילקוט וארשה׳, הדתיים בגיטו החיים בהבנת ומקומו מפיאסצ׳נה של האדמו״ר ספרו קודש״, [׳״אשגם זו לעמדה קושר הוא בהמשך והרשקוביץ’״. ,(448 (עמ׳ פרבשטיין פולן, (תש״מ)], כ״ט מורשתעמ׳ (תשנ״ה), א השואה על 8 מחניים קונו״, עם שח מפיסצ׳נה קלונימוס (״רבי קיציס גרשון אתהכיבוש בארצות השואה, בתקופת שנדרשו רבנים של (דרשות לבנון עליזה ואת (139-132

תשנ״ב]). טורו קולג׳, לתואר שני, גמר 1939–1945 [עבודת בין השנים הנאציעיקריות אמירות מעלה שלוש פייקאז׳ שבייד. ואליעזר פייקאז׳ מנדל זו את בעמדה מונה לשם 36של אמונתם את וערערו הדת חיי של תשתיתם את הרסו ״הגזרות א) קודש׃ מאש העולות״התשובות ג) ומשמעותן״; הפורענויות של פשרן לשאלת חיובי מענה ״אין ב) מישראל״; אנשיםלנדנודי־מבוכה־ סימני־היכר הן הגזירות... של משמעותן את מסבירות משהן יותר בדרשותיו...ת"שײתש"ה ובגזירות המלחמות שתי בין רעיוניות מגמות פולין: (חסידות ותהיה״הספרותית החסידית ״התעודה בפרק׃ ,381 עמ׳ [תש״ן], ביאליק מוסד ירושלים׃ ['השואה'],

.(411-373 עמ׳ וארשא״, מפיאסצ׳נה בגיטו דברי הרבי פולין׃ אדמת על האחרונהבתוכן השואה לסבלות תיאולוגיות גם שביד מחפש תגובות פייקאז׳... ״כמו 47׃ בעמ׳ כותב לשםוכייאוש... באמונה כספקות להתפרש שיכולות האמירות את להדגיש נטייה לו וגם הדרשות,גם אמונה ספקותיו... את להעלים רצה שלא ברור נראה שני מצד אבל חדלה... לא אמונתו הנואשתעל העולה כמוהו כסבל לאדם שנראה למה ההצדקה את בתוכה למצוא יכלה כזאת... לא מוחלטתתל־ בזמנה, חרדית לשואה של הגות תגובות לישועה: בין חורבן (אליעזר שבייד, גבול...״את המדגיש את גולדברג, גם להוסיף זו ניתן 159). לעמדה עמ׳ המאוחד [1994], הקיבוץ אביב׃

.309-306 בעמ׳ הצלם פירוקהאדמו״ר הנ״ל. לדעתו, המחלוקת מן שעולה ההחטאה את (482 עמ׳ סימן, (דון אף הוא מעלה סימן 37לעיל) (הערה 7 הגדרתם שמעצם הייסורים, בתוך אלוקית נוכחות או משמעות נמנע מחיפוש אכןרצף ואמונה האדמו״ר משמעות, במשנת המוצאים החוקרים על חולק בכך הוא להם משמעות. איןהאמוני את הפירוק המדגישים לחוקרים מתנגד אף הוא אולם לעיל). 35 הייסורים (הערה אף עלעל המחפים רעיונות, של אקלקטי אוסף המהוות דרשותיו, של בפרגמנטריות הניכר בתורתו,

±∂∂¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∂∑ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

נראה ושפתו, האדם ממחשבת שלמעלה הקב״ה, של כיוון שמדובר במחשבתוכן ועל — והשפה ההבנה מן שלמעלה אינטואיציה של תמלול הם שהדברים בהנהגת הקב״ה דרכי את מבינים שאיננו העובדה, את מדגיש האדמו״ר התפתלותם.״רצוא בבחינת חלקי, דבר־מה עליהם למדים אנו ייסורינו מתוך ורק העולם,38כופה שאיננה השגה בלבד, ושלילתה המיידית כחלקית — השגה כלומר׃ ושוב״,39

למציאות. מוחלט כהסבר עצמה אתאובייקטיבי לתוכן מתייחסת ש...״) (״אמונה המערבית האמונה תפיסתהאמונה לפני להוכיח יש נכונותו שאת ולאדם־סובייקט, למקום לזמן, מ״חוץ״— באינסוף היחיד של חווייתו נכללת לאובייקט, סובייקט שבין זו בדיכוטומיה בו.זו, בעמדה נתון לאיום. ככזה וקיומו של היחיד — ומתבטלת, המוחלט האובייקט

לציניות. הופכת אכן האל כייסורי האדם ייסורי ראיית

את נוטש 494-493), האדמו״ר (עמ׳ סימן לדעת לעיל). 36 (הערה וחסידיו חיזוק עצמו לשם הפירוקאלא ריטואלית־תיאורגית רעיונית־תיאולוגית אינה שבדרשותיו ואף השיטתיות במשמעות, הדיוןעם להתייחדות מביאים מיוחדת, בעולם התחתון בהתכוונות הנעשים ופיזיים רוחניים אדם (מעשישפע למשוך גם גיסא ומאידך העולמות העליונים להשפיע על ניתן מכאן העליונים; העולמותסימן מראה התחתון). בעולם גם המציאות לשינוי ולהביא העליונים, העולמות מן וברכה רוחנייםהרוחנית־ שיטתו ואת השואה מלפני האדמו״ר של השונים מושגיו את ממשיך זה עיסוק כיצד

בפרט. בכלל ונבואה ה׳ להשגת ככלי הנפשיים בדבר הרגשות ריטואליתבבסיס שעומד שהוא אלא בלבד זו ולא רעיוני־תיאולוגי, עיסוק למצוא שניתן נראה אולםכך על (466-465 סימן, עמ׳ (דון מצביע סימן ועוד, זאת .(78 הערה (ראו להלן התיאורגי המעשהבלא הזדקקות במהלך השואה, שנכתבו בדרשות התמקדו האדמו״ר שהעוסקים בתיאולוגיה שלסימן (שלפי רעיוני קוהרנטי רצף על מלמדת ביניהן שהשוואה אף השואה, וזאת טרם לדרשותיוהשואה, לפני עצמם הייסורים מעיסוק בשאלת נמנע סימן עצמו ואולם, התיאורגי). בממד מצויהאדמו״ר, בדברי הפירוק העולים ממדי שלמרות הדגשתו את אלא ולא עוד התיאורגי; בממדם גםלטעמו, ואף לא שננטש התיאולוגי בממד לא השואה — במהלך בתורתו לשינויים אין הוא נדרשואולם הייסורים. כמידת כמותית מתעצם ורק בעקרונותיו יותר או פחות שנותר התיאורגי, בממדהממשיכה תיאורגיה גם כך מחשבתית, הפשטה ידי על ולייסוריה למציאות המתנכרת תיאוריה כמולמגיה והופכת חוזרת ואף למציאות מתכחשת — רדיקליים ייסורים מול אל גם פרקסיס באותו

והתחתונים. העליונים לעולמות ביטול וללא כוונה חסרת מנוכרת,המוקדמת׃ בתורתו מוכלים כבר אף שהם בתורתו, שינויים משמעותיים להצביע על ניתן לשיטתי,לא בזמן בו הכלה מאפשר ,(57 הערה (ליד להלן נדון שבו וה״חלל־הפנוי״, ה״צמצום״ פרדוקסונפש, גוף של אף אלא הומנית־חילונית), או (תיאולוגית־דתית ואי־משמעות משמעות של רקשל שבירותה תיאור את באחת ניתן להבין כך ומשבר. וריטואל־תיאורגי, רצף רעיון־תיאולוגיתיאור ואת גיסא, מחד ([4.11.1939] פרשת חיי־שרה ת״ש י, עמ׳ קודש, (אש העקידה לאחר שרהפנים המלחמה, כשני בתחילת משפחתו עליו במות איתנותו את (12-11 עמ׳ פולן, (על פי חסידיו

.(487 עמ׳ סימן, (דון סימן כאמביוולנציה, כפי שפירש ולא מטבע, אותה שללהלן. 100 והערה ח-ט, נה, ישעיהו, ראו 38

מלדבר בלום פיך בלימה ספירות ״עשר משנה ח׃ א, יצירה, פרק ספר ועיינו׃ יד. יחזקאל, א, 39נכרת זה דבר ועל ושוב רצוא והחיות נאמר שלכך למקום שוב לבך רץ ואם מלהרהר ולבך

ברית״.

±∂∏¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∂π ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

אינה האמונה בעולמו, בתכלית. שונה האדמו״ר של האמונה השקפת אולםתוספת איננה היא עצמן. וההוויה המציאות אלא ולהזדהות, להוכחה אובייקטמובנות בעל מושגים עולם אלא העצמיות, על המולבשים מושגים של חיצונית מבטא חייו אורח וכל ״בתוכה״ האמונה,40 שהאדם שוהה עצמה שהיא שפה, פנימית;

אותה.שבהם ופרדוקס, משבר ברגעי אפילו ומתקיימת להכרה, מעל היא האמונהמציאות קבלת תנועה נפשית של זו מצליחים. סובלים ואילו הכופרים המאמיניםכהתגלות — והסבל המשמעות חוסר את ואפילו ייסוריה, על שהיא, כפי ההווהמסוים באופן להתנהג הקב״ה את המחייבת דוגמה איננה האמונה אלוהית.כשטוב, רק באלוקים המאמינה אמונה המאמין. מאמין לו הודות שרק ואובייקטיבי,הנחרצים מכאן ביטוייו לה. שמעבר באלוקים ולא עצמה אלא בה מאמינה איננהוטובתו נוכחותו כן ועל יעשה״, הטוב בעיניו הוא ״ה׳ האמונה׃41 על האדמו״ר של

האנושי הפשוט. יבוא הטוב, במובנו לא אם מצויים גםנוקשה׃ עבודה זרה סכנה של בה יש שכן אסורה, אמונה עיוורת גיסא, גם מאידךאת מגשימה האלוקות, מתבטאת בו דווקא שכביכול ספציפי, ברעיון היתפסותשמים, מלכות האמונה בעול שפת קבלת לאחר ומסכה ממשיים.42 פסל כמו האלבתנועת השפה, מתוך וחקירות בשאלות ספקותיו את לברר נדרש ואף יכול המאמיןהוויה היא שבו האמונה בעולם האבסורד. בשל דווקא ולא להאמין — ושוב״ ״רצואהמעניק הנרטיב היא כייסורים אלוהיים43 ייסורי האדם ראיית רק חיים, שבתוכה

לפי ״אמונה ולשון רוזנברג), גרשון שג״ר (שמעון ראו׃ הרב ״בתוכה״, והשהייה ״שפת האמונה״ על 40הלברטל, ויטגנשטיין״, בתוך׃ משה של פילוסופיית הלשון הזקן מחב״ד מפרספקטיבת האדמו״רבעיקר ,387-365 עמ׳ (תשס״ה), כתר ירושלים׃ האמונה, על (עורכים), שגיא ואבי קורצווייל דוד

מיוחדת. התעלות או מודעות מתממשת גם בלא זו בהדגשתו כי אמונה ,57 והערה 382-381 עמ׳פרשת קעה, בעמ׳ .(28.2.1942) זכור תש״ב קסו, שבת קודש, עמ׳ באש מובא יח. ג, א, שמואל 41דווקא פועלים חיוניים שאיברים זו׃ כשם לאמונה היבט מנוגד עולה ,(14.3.1942) תש״ב החודשכמורשת קנויה לישראל אלא מודעת, היא אין הכרחית, שהיא כיוון כך האמונה, מודעות, בלאמוסיף כשהאדם לחלוטין. נעלמת אינה אולם לעולם ומודחקת, נסתרת היא מצוקה בעת אבות.אור על מוסיפה הניצוצות העלאת ומתגברת. מתעוררת היא הקבועה, אמונתו יסוד על אמונה

מהקב״ה. נפרדות ברגעי אמונתו, גם את ומחזקת נשמתוצו, עמ׳ א, חלק (תשס״ה), מישור ברק׃ השילוח, בני מאיז׳ביצא, מי ליינער יוסף מרדכי ר׳ ראו׃ 42בינת לך שיהיה בעת הכללים... ״מסכה, היינו יז)״׃ (שמות, לד, לך תעשה לא מסכה ״אלוקי ד״ה׃איך פרט בכל תדע לבך, בבינת רק להתנהג על־פיהם, הכללים על תביט לא אז מפורשת, הלב

להתנהג״.שעליה ה״צמצום״, תפיסת מתוך הייסורים. עם האדמו״ר של ההתמודדות מדרכי אחת זו ואכן, 43ראו׃ השואה לפני (ולהפך). האדם ייסורי עם הקב״ה ייסורי את האדמו״ר מזהה להלן, ארחיב תש״א תולדות פרשת פא-פב, עמ׳ קודש, אש במהלכה׃ קכו־קכז. רנא-רנב, עמ׳ המלך, דרךעמ׳ (לשם, מודרך״ ״דמיון אותה מכנה שלשם עקרונית, הדרכה מציע האדמו״ר .(30.11.1940)הדמיון. בעזרת קיומי־ממשי הקשר מקבלים היומיום מחיי המנותקים רוחניים מושגים .(238-223— הרמב״ם ובראשם — רבים זרה. לעבודה ולהביא רוחניים מושגים להגשים להטעות, עלול הדמיוןשהדמיון סבר הרמב״ם גם אולם מט), ג, חלק הנבוכים, מורה (עיינו׃ בדמיון לשימוש התנגדו

±∂∏¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∂π ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

מייצגת אינה האלוקית המחשבה של למוחלטות הדרישה וממשות. משמעות להםבספירת מקורה המחשבה האלוקית דינמית. תיאוריה ודוגמטית, אלא סגורה מחשבהחוכמה ואיננו עת, בכל המתחדש האינסופי האלוקי הרצון שמשמעותה ״כתר״,

הווה. בזמן לטוב ולמוטב, והשתנותם עצמם החיים זו היא התחדשות מקובעת.היא הנכון׃ הוא ההפך — הייסורים לנוכח עין עוצמת איננה מוחלטת אמונהשאיננה לתקווה, כאן נפתח הפתח דווקא והכרת המצב לאשורו. דין קבלת יוצרתמוכרחה) להשתנות לא (אך עלולה זה, באופן שיושיע. לה׳ ותפילה נוקשה,44 לאמונההפעיל האדם רצון דינמי׃ יסוד בה אך נוצק קבועה, היא חומריותה שמצד המציאות,

האלוקי. הרצון את כנגדו ה״מפעיל״ בה,האלוקיים הניצוצות את האדמו״ר מגלה בייסורים, ה׳ מבקש מה הבירור בעצםוהעלאתם גילוים ובספקות. בייסורים ביותר׃ הנפרדים במקומות אפילו החבוייםהאלוקי. הייחוד כחלק מן הם גם כעת שנתבררו הפסקת הייסורים, את גם יאפשרועוד. נדרש איננו אף בייסורים, ולהכרתו להקב״ה, למצוותיו לשוב לעורר תפקידם,בהבנת עומק אותם, ממתקת לכל הפחות העלאתם — הייסורים ייפסקו אם לא גם

המסתפקים בשכל. האדמו״ר הפילוסופים השגת על עולה הוא וכי החוש המשמש לנבואה, הואהנלווה והדמיון בחומר בקיום תלויה הנבואית היכולת ״הסתר־פנים״. בתקופת אפילו לנבואה שאףהאדמו״ר טבעית. גאולה ומדרכי האנושית מההכרה ייאוש בעת דווקא להתרחש ויכולה אליו,של רדיקלי ממד לאלוקיו. המאמין בין המסך המבדיל לשבירת ולמצער נבואה, לשם בדמיון נעזרעמדתו עדיין .(20-19 עמ׳ וזרוז, גשמי (צו הקב״ה באופן את לדמיין בהדרכתו הדברים עולהאת רוזנברג), גרשון (שמעון שג״ר הרב של בתיאורו ראו, דתיים־רציונליסטיים׃ הוגים מסעירה(חורף יב הרוח משיב ודמיון״, אמנות אמונה, ״על האדמו״ר׃ ציטוט בעקבות התגובה שספג

.612 הערה ,181 עמ׳ לשם, וראו .57 עמ׳ ,62-57 תשס״ג)עצמו בבשר הרואה המודרך״, מ״הדמיון חלק לראות ניתן השכינה לייסורי האדם ייסורי בהשוואתידי איוב, על נאמר בכדי שלא כו), יט, (איוב, אלוק״ אחזה ״מבשרי בבחינת התגלות השכינה,העולמות על למדו וממנו אלוקי ייצוג בגוף ראו המקובלים בעוד והגוף. הנפש ייסורי שסבלבו. הנמצא הזה ובגוף בעולם החסידים התמקדו דווקא בגילוי האלוקי הרי והתרכזו בהם, העליונים

הערה 76. ליד להלן, ארחיב הגוף על ראו אליאור.(53 הערה (ליד להלן שנראה כפי (28.2.1942)׃ תש״ב זכור שבת קסו, עמ׳ קודש, אש ראו 44מנותקת, מסתלקת לרוחניות ואינה המציאות מן יונקת רק לא של האדמו״ר המוחלטת האמונהמתפתה שאינו האיום, הדין קבלת את לו ומאפשרת למציאות אותו המחברת היא שדווקא אלאהטבע, בדרך הצלה שתבוא וכמה לא כמה אחת ועל יושיע, שכביכול ה׳ לא — שווא לשמועותמביאה שאי־התממשותה ועיוורון, המציאות כפיית להיות עלולה זו לגמרי. הפוכה הריאליה שהריתחושת את לאלתר קבלת הדין מפסיקה חלילה. וחוזר ואחריהם לעוד נוקשות וסבל, כאב לעודמשמעות ״מה לשאלה׃ מקום ומפנה רק...״) אילו קורה? זה ״מדוע (השאלה׃ המשמעות חוסרשווא, פתי בשמועות הלב מאמונת תשומת את מפנה היא ברמה המעשית התחדש בכך?״ מה הדבר,,482 עמ׳ דון סימן, וראו .(52 הערה הנתון (ראו להלן המצב עם פרגמטיות המתמודדות לשאלות(הנמשלת זמנה טרם ממשיחיות — לפני השואה ובמהלכה — האדמו״ר של התרחקותו את המדגישרבנים של — כדרכם ולהיפצע) למעוד לו גורמת עצמה תשוקתו אך בתשוקה למבוקשו, הרץ לאדםהקודש בכתבי נסתרות אחר משמעויות חיפוש לספקולציות נומרולוגיות, או ומהידרשות — אחריםעוד הייאוש גבר כאלה, לאחר שנכזבו תחזיות שעשו יהודים מיואשים׃ כפי ההיסטוריה, ובאירועי

רינגנבלום. של יומנו פי על (72 סימן (בהערה שמעיר שם כפי להתאבדויות, הוביל ואף יותר

±∑∞¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∑± ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

מרכיב דינים״, ו״המתקת היש״45 ״ביטול כגון חסידיים מושגים בעזרת המציאות. שלאת ממתיקה רוזנברג), (שמעון גרשון שג״ר שמסביר הרב שכפי תמונה, האדמו״ר

בקבלתם׃ הייסורים

עצמו בזה ממתקם יסוריו את המקבל אותם... מבטלת אינה זו קבלהאלוקים זו מבחינה האלוה. מרצון לחלק והופכם אותם מעלה שהואבהיותם — יותר אף ואולי אחר, דבר מבכל פחות לא ביסורים מתגלהמתמתקים. הם ובכך האלוקי אותם למגע עם הופכת קבלתם מובנים. לאאלא הצדקתו, באמצעות לא מיתוקו, אלא הכאב, הסרת איננו... האפקטנוקב מדכא לריגוש מסבל הוא הופך ובכך על־אף שרירותיותו, בקבלתוהעולם, של דעתו האנושית שהיא ההבנה האדם מבטל את ואינסופי...הבנה שאיננה שלעתיד־לבא, ההבנה אלוקית, לדעת וזוכה ה״יש״, דעתלביטול המביא הוא שבייסורים, הפרדוקס העכשוית. הדעת כמו מושגית

היש.46 בבחינת עדיין הוא הסבר שכל משום היש,

אלא הייסורים, את תבטל המוחלטת שהאמונה טען לא שהאדמו״ר הסיבה זודברי אלה אין שמיא׃ כלפי להתרסה ואף הקשה לשפתו הפתח ומכאן שתמתיקם.47המשמעות עצמה, השפה ביטול את מבטאת כפירה האמונה בשפת שהרי — כפירההאפשרות נעלמת באל מלאה כפירה עם ויחד האלוקית, הנוכחות ידי על שניתנתבתיאודיצאה מסתפקת עצמה, שאינה לאמונה ביטוי ההתרסה הם דברי מולו; להתריסמשבחו48 הקב״ה מעלה, כלפי הטחותיו כל אחרי שדווקא לאיוב, בדומה עמומה. זאתולא לקב״ה למלאכים, הפנייה שונות. בדרכים הקב״ה על שסנגרו פני רעיו, עלגיסא, מאידך בהתרסה; לבטאה דווקא כדי האמונה, אך שפת את משמרת עצמו,השבר של הרדיקליות את מבטאת ההלכה,49 לפי האסורה למלאכים, הפנייה עצם

ההלכה. גבולות את לשבר המוכנה וההתרסה,

תש״ב יתרו פרשת קנח, עמ׳ ;(26.7.1941) תש״א מסעי פרשת קו־קז, עמ׳ קודש, אש למשל׃ ראו, 45ועוד. (7.3.1942) תש״ב פרשת פרה קעב, עמ׳ ;(7.2.1942)

שבורים, אפרת׃ כלים בתוך׃ השואה״, במבחן הגמול ״תורת רוזנברג), גרשון (שמעון הרב שג״ר 46(להלן׃ כלים שבורים). 138 עמ׳ ,125 שיח יצחק (תשס״ד), ישיבת

.21 הערה ליד הציטוט בסוף לעיל ראו 47אלי zYaDם kי א Vעי^ ובשני ב^ אtי חTה הzימני, אליפז אל וiאמר יהוה ״... מב, ז-ח׃ איוב, 48עולה והעליתם אiוב, עבcי אל ולכו אילים ושבעה פXים שבעה לכם אiוב. ועzה Oחו kעבcי נכונה,zYaDם נבלה־kי א עשות עnכם לבלzי אrא, tניו אם kי יתltל עליכם׃ ואiוב עבcי, aעEכם,

אiוב״. kעבcי נכונה, אליזרה, בעבודה א׃ ״עיקר הציווי הלכה ב, פרק עבודה־זרה, משנה תורה, הלכות רמב״ם, ראו׃ 49ולא היסודות מארבעה אחד ולא כוכב ולא גלגל ולא מלאך לא הברואים, מכל אחד לעבוד שלאהנברא הזה על עובד והוא האלוהים, הוא שה׳ יודע שהעובד פי על ואף מהם. אחד מכל הנבראים— א״צ] — הקב״ה אל ואמצעים כמתווכים לאלו עבודה [כלומר תחילה דורו ואנשי אנוש שעבד דרך

זרה״. עובד עבודה זה הרי

±∑∞¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∑± ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

של הפנימיים בדיאלוגים מכריע ביטוי לידי באה האמונה של הפרדוקסליותשניכרת גיסא) (מחד המוחלטות — האמונה צדדי שני שבין הפער על האדמו״ר,של צמוד ניתוח גיסא). (מאידך המייסרת המציאות של ובחקירה בדרישה דווקא

הייסורים. של תורת את הדינמיות יבהיר דבריויכול כיצד ראשית, כפולה׃ התלבטות האדמו״ר התלבט לשואה, שקדם בדיאלוגמעוות גיוס או צינית, התעלמות זו האין בייסורים? מסובב כשכולו לשמוח האדםהוא לתיאוריה המציאות בין הפער שקרית? מטפיזיקה אל הפשוטה המציאות של

אינסופי!ואילו האדם הלא הקב״ה אינסופי, — הקב״ה האדם לשמוח עם יכול שנית, כיצדהיה לא בטהרה שלמה, ה׳ חייו את שגם לו עבד כל בלבד אלא זו ולא הוא חוטא,לנפשו לומר יוכל אם כן כיצד וסופי. מוגבל הוא מטבעו הנדרש, שכן את למלא יכול

הקב״ה?! בשמחת לשמוח ראויה שהיאהאדמו״ר, מטפיזי. אולם קיומי והשני נפרדים׃ הראשון שני ספקות אלה לכאורהתרגום הוא החסידות עניינה של שכן יחד, אותם החסידות, מעלה דרך על האמוןהדרך האנושית. הפסיכולוגיה אל האלוקית האונטולוגיה בדבר הקבלית התורה של הקיומית ובעמדתו בנפשו דווקא עוברת בעולם האלוקיים הניצוצות לליקוטהחוצץ הרע, היצר את למצוא החסידות אדמו״רי את הביא זה חסידי יסוד האדם.50תשומת את מסיטים אלה כשלעצמם׃ החטא במעשי רק לא לאלוקיו, האדם ביןבעצבות דווקא שוכן הרע היצר החולפים; ופיתוייו החומר אל החטא ממהות הלביותר החטא, ממעשה דרך לשוב לאדם שאין לחטא, במחשבה המתלווים ובייאושמקבל מעשי, הניתן לתיקון זה אף החומרי, החטא עצמו.51 מעשה במעשה מאשריכולתו מסרסת את כשזו הרוחנית־קיומית, במהותו דווקא משמעותו הבעייתית אתכעונש הנלווה (כאב) פיזי אפקט רק אינם הייסורים גם כך, התיקון. את לבצעוחוסר המקריות ובתחושת טמונה בספק חטא) (כעונש על משמעותם החומרי; לחטא

(סבל).52 הכאב את ומעמיקים להם הנלווים המשמעות,

ראו לקיומיות׃ תיאוריה בין הרשקוביץ חלוקתו של חולק על אני בכך .40 עמ׳ יעקובסון, ראו׃ 50.66 הערה להלן

ע״ב׃ קכא דף (תשס״ב), הנחל משך תורה רפב, ירושלים׃ (קמא), מוהר"ן ליקוטי למשל׃ ראו, 51כשמתחיל ואפילו מאד... העצבות ולהרחיק תמיד בשמחה להיות מאד לזהר האדם ״שצריךהרע, דבר [=היצר הבעל ורוצה חטאים, מלא והוא טוב, שום בו שאין בעצמו ורואה להסתכלחטאים רואה בעצמו הוא ודוק׃ ליפול מזה״. לו ומרה־שחורה... אסור להפילו בעצבות השטן]החסידים טענו כך הייאוש, לגבי לעצבות. כמו אותו ליפול המפתה הוא הרע היצר אך במעשה,שהסטת ניתן לומר ואמנם היצר. מעשה החטא הן עיקר פיתוי בבסיס העומדות תכונות נפש שעודהתשובה את למנוע הרוצה היצר, מפיתויי היא גם — למהותו במקום למעשה הלב תשומת

והתיקון.המנעול, על כפות רוזנברג) בספרו (שמעון גרשון הרב שג״ר מדברי לכאב עולה בין סבל החילוק 52במישור קיים העונש התוודה לא שהאדם זמן ״כל 37׃ עמ׳ (תשס״ד), יצחק שיח ישיבת אפרת׃עונש איננו שוב מיקומו, את משנה והצדקתו הדין קבלת מבחוץ. עליו הנוחתת כמכה המשפטי־חברתי,— מעונש לחמוק שרוצה כמי — שלו האינטרס את מכפיף האדם הדין... בצידוק לכפרה. מדיום אלא

±∑≤¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∑≥ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

כשלעצמם בייסורים לא הרע היצר את האדמו״ר מוצא שלפנינו בפסקה כך,— עצמם בספקות שוכן הרע היצר (הספק השני); כשלעצמו בחטא או הראשון) (הספקשבין בספק שבפער בעיקר אך האדם, של מסופיותו הייסורים, הנובעים מן אלה— ה׳ לעבודת נרתם הרע היצר גם החסידות, של כדרכה המציאות. לבין התיאוריהעצמה זו התלבטות והרי מחיצות״. ״ללא לדבקות מעוררים עצמם הספקות גם וכך

האדמו״ר. של מתורותיו להיות הופכתעמה; וההתאחדות האלוקית האחדות בשם הייסורים את ביטלה לא זו דבקות האפשרות את את השפה, לייסורים היא שנתנה האלוקות עם ההתאחדות להפך,לרתום בוחר זה אולם יצור מן האחדות. סופי ונפרד יצור פירוק של שהם׃ מה להיותהייסורים זה קיבלו במובן האלוקות. פנים עם אל פנים ככזו ולהיפגש נפרדותו אתמפורקת כנפרדות ככאלה. משמעותם משמעותם — את משמעות חוסר של כתופעההמפגש עם מן חלק גם היא אך — האדמו״ר שנוקט בלשון הקשה ביטוי באה לידי

בה. והדבקות האלוקותהמתייסר האדם במהלך השואה׃ הפנימי הדיאלוג לפרש את נוכל אופן באותואיננה זו אלוקיו. עם להתייחד ושם פנימיים) (בתים גואי״ לבתי ״להיכנס מסוגלמנותקת, מציאות אל פנימיים־״ניטרליים״ למקומות גואי״, ל״בתי מגופו בריחהגואי״ ב״בתי והיא מתעלמת מהמציאות הממשית והמייסרת. ונעים טוב הכול שבהבו המקום הם גואי״ ״בתי המיוסר׃ והרוחני הפיזי הקיום על בכי של היא המציאותשל מההשגחה הגלויה נפרדים מקומות — עצמם הייסורים מקום משום שהם בוכיםשל הקב״ה לפי מצבו.53 מציאותו אחד כל עם הוא מצוי, גם בהם זאת הקב״ה, ועם

אותו, זאת רציית העונש מבטלת מקבל. הוא אותו המוסרי הצדק גדול ממנו, בפני בפני אינטרסהסבל לא כן אך נעלם, לא הכאב רוצה אותו, איננו עונש. ואפילו לו מסכים שמה שאני משוםשל העיקרית משום שהמועקה זאת היחס והתגובה אליו. אלא הכאב עצמו, שאינם והמועקה,׳לא מגיע לי׳. אותי׳, של ׳סידרו התחושה שבו, המקריות והשרירותיות של העונש הינה התחושהולימדו כ׳מיתוק הדינים׳, זאת כינו הכאב. בחסידות את ממתיקה העונש לקבל את הנכונות עצםאחד עם בקנה הדברים עולים היסורים״. מתמתקים זו ובידיעה האלוקי, האין סוף שרוי שגם בדין

.46 הערה ליד לעיל דבריוהישראלי פנימיים], איש בבתי גואי [=בתים כשהוא יתברך מסתתר כלומר שבשעת הסתר ״יש 53תורה־שבעל־ איך דברנו וכבר תורה ועבודה. לו ושם מתגלה מצבו, לפי אחד כל שם עמו מתיחדעמ׳ קודש, אש אז״, המלכות פחד מפני לרשב״י... יתירה בצרה הקדוש וזוהר בגלות, נתגלה פהובחסידות, ראו ושימושו בקבלה גואי״ ״בתי המושג על תש״ב (14.3.1942). החודש קעח, פרשת

שם. ובהערות ,498-497 עמ׳ סימן, דוןויקטור טוען ,(1970) דביר תל־אביב׃ איזק). חיים (תרגום׃ משמעות מחפש האדם בספרובשאלת תלויה הייתה לשרוד האסיר של שיכולתו באושוויץ, כאסיר חוויותיו סמך על פראנקל,האדמו״ר אולם עמדת במחנה. מהמתרחש המנותקת הפנימית המשמעות הפנימי, ביצירת העולםהאלוקית בנוכחות הכרה אלא משמעות, בעל פנימי לעולם בריחה אינם גואי״ ״בתי בתכלית׃ שונהלעולם מעניקה ״משמעות״ האלוקית הנוכחות פרדוקסלי, באופן נעדרת. שבהם היא במקומות גם(החיצוני!), הזה העולם המיוסר בייסורי היהודי של עולמו הפנימי הוא העולם ככזה. המשמעות חסרלו היא המעניקה זו תודעה ועוד, העולם הקיומי־חסידי. זאת של המושגים לתוך מערכת המופנםלאתי 63, בהשוואה הערה עוד להלן, וראו .(44 הערה (ראו לעיל, בו מחודשת למתרחש רגישות

±∑≤¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∑≥ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

מהותם את מעצימים54 האלוקית, באחדות אותם גם הכולל הייחוד או גואי״, ב״בתיבהם. הנכרך ומכאן הבכי הייסורים מעצימים את כנפרדים,

זה ייחוד ונכרכה בספר לימוד.55 היא לתורה עצמה הפכה גם זו התלבטות כךשהיה. השבר את מעלים הטוב של משבר״, שסופה כ״תורה הייסורים את מבטל אינושהם בכך דווקא — הנפרדים למקומות אפילו האלוקית האחדות את מרחיב הייחודלא אלוקית, נוכחות חוסר המבטאים בייסורים שנחשף הניצוץ, בנפרדותם. נשאריםקיומם את להם המעניק הוא ניצוץ זה הנכון׃ ההפך הוא נוכחות; למלאי אותם הפךמוצאת טראומה״, היא של ״תורה אכן שזו אף אלוקית. נוכחות האונטולוגי כחסרי

הקב״ה והתורה׃ את ככזו, בטראומה הנפרדת,

מהתגובה ההפוך [האדמו״ר], העיקרי שלו המאמץ את כאן לאתר נוכללסבל והצדקה נימוק למצוא הינו הרגיל המאמץ לסבל. השגרתיתכוזבת, תיאודיצאה זוהי לשואה שביחס חש קלונימוס ר׳ לרככו. ובכךואמונתו. וממילא מממשות קיומו האדם מממשות הסבל את המרחיקההרעיונית־ ההצדקה למצוא את דווקא הוא חותר פרדוקסאלי באופןהסבל מעוניין למתן את איננו והוא לסבול, לכך שהוא רשאי דתיתהצדק האלוקי על המבוססת כזו גם דתית, משמעות באמצעות הענקתמורדת ואף המוחה אקסיסטנציאליסטית תגובה זוהי ועונש. שכר ועל

נחמות מופשטות.56 הסבל באמצעות בשחיקת

ולטענתו מעשה, דיווח שלאחר נותן פראנקל הפרספקטיבה׃ הוא משמעותי נוסף הבדל הילסום.לחיים, וטעם משמעות להצלה׃ מזל) הרבה עם (יחד הועיל שקיומו בסיסי מאפיין לגבש ניתןקטסטרופה בעייתי לאפיין זה האין לתהות׃ יש כך על למוות; בוודאות הייאוש, הביא שהיעדרם,עלולה כזו מחשבה משמעות? הניצולים שמרו על כל תיאורטי אחד? האם בסיס על כזו רדיקליתזה מתבקש מחשבה קו לפי ואכן בשל ייאושם; ככזה שנגרם במותם, הנספים את להאשים במובלעהמאורעות, מתוך מדווח לעומתו, האדמו״ר, המציאות. מן המנותק פנימי, עולם אל לברוח גםמשמעות פרדוקסלית, אחר המשמעות, והוא תר התרחשותם גרמו לאיבוד בחלק מזמן שלפחותגם לפיכך מוחלטת. משמעות חוסר רגעי גם לאותם ו״משמעות״ קיום מעניקה להלן שנראה שכפי

בתיאוריה הדינמית של האדמו״ר. ״מקומו״ את שאיבד את המשמעות מוצא מיאותו והופך הכאב את מגביר המוסתר הבכי של התיאורגי שהריטואל (498 (עמ׳ טוען סימן 54הכלים״), (״שבירת קריסה מפני העולם על שומר ובכך הבכי התגלות את מונע בעת ובה לאותנטי,

ישראל. ייסורי בשל האלוקיים הייסורים אינסופיות בפני לעמוד יוכל שלא״תורה״ ,(498 (עמ׳ סימן לדעת תורה; ידי לימוד גואי״ על ל״בתי לגשת אפשרות מתאר האדמו״ר 55

עצמו. האדמו״ר דברי את אף כוללת כאן.136-135 עמ׳ שבורים, כלים 56

±∑¥¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∑µ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

̈ӈ‰

מגבלות הקצוות. שני בין הנעה דיאלקטיקה רק אינה האדמו״ר של תורתו אולםשל לאמיתו אך זו. את זו כסותרות הנתפסות שונות הדגשות הדורשות הן השפההאדמו״ר של תורתו זו. את זה ומחייבים מתאחדים ו״הטראומה״ ה״משבר״ דבר,שהיא־היא אלוקית, נוכחות ישנה בפירוק שאף ומתגלה שלה, פירוקה את מכילה

ככזה. קיומו את המאפשרתבקבלה יסוד במונחי ניעזר פירוק, של בעולם הקיים הייחוד את להבין כדיאת מתארים אלו מונחים האר״י57 בקבלת ו״החלל־הפנוי״. ״הצמצום״ ובחסידות׃האינסוף, דווקא הקבלי העולם בתפיסת האלוקית. האינסופיות מתוך העולם התהוותכיוון ולא ממשי. מקרי קיומו כן ועל סופי הוא ה״יש״ ואילו נתפס כממשות, ה״אין״,

בקרבו. אלוקית נוכחות בלא קיום דבר לשום אין הרי הממשות, היא שהאלוקותאלוקית לנוכחות כאמור, זקוק, העולם קיומו לצורך — בעיה עולה כאן אולם— גבול כל במהותה הנוגדת אינסופיות נוכחות היא אלוקית נוכחות אולם בקרבו;הנוכחות בשל הנברא העולם של הסופיים גבולותיו יישברו לא כיצד כן, אם

אותו?! המחיה האינסופיתהסתלקות. ישנה האינסופי, של האור האלוקי התפשטות כל שלפני מסביר האר״ישבו מאלוקות, פנוי חלל בקרבה ויצרה לצדדים״ עצמה את ״צמצמה האינסופיותבו אין גיסא מחד פרדוקסלי׃ הוא זה חלל להיבנות. להתחיל לעולם התאפשרמאידך גיסא, העולם; הכלים המוגבלים של תשבור את שזו לא כדי נוכחות אלוקית,״רשימו״), המכונה רושם (משאירה בהיעדרה ונוכחת החלל את מקיפה האלוקות

ולהתקיים. לחיות אפשרות דבר לשום אין אלוקית נוכחות בלא שכןצמצום קיומית.58 אינטרפרטציה זה פרדוקס קיבל החסידות מגדולי כמה אצלמשמעות המעניקה ונוכחותו הקב״ה שבו מצב פנים״, ״הסתר הוא האלוקות של האמת האלוקית המלאה נוכחותה הייתה זו, הסתתרות מסתתרים. אולם אלמלאהאל של הסתתרותו רק בחירתו. את כלומר האדם, של הפרטי קיומו את שוללתבעצמאות פרשנותו. את למציאות לתת יכולתו ואת עצמאותו את לאדם מאפשרתהייסורים׃ וביה מיניה חייו טמונים משמעות מעשיו ואת את לקבוע האדם של המלאהחוסר של הקיומיים הייסורים והן (המוות), סופי פיזי לקיום האימננטיים הייסורים הןהדין בצמצום, במידת אפוא מקורם אלו ייסורים וההיעלם. של הבלבול המשמעות,

גבולות. השמההאינסופיות לצמצום׃ שקודם בשלב גם הייסורים את מוצאים אנו אחר מצדמים, כשטף הוא גבול בלא כזה שפע אולם ואהבה. חסד של שפע היא האלוקית

מיד, נדון בו הרשימו״ ״אור פרק ב. המושג א, שער לוריא), עץ חיים, יצחק ר׳ (האלוקי האר״י 57ראש נדפס בתוך ע״ד. חפציײבה, א, דרוש בספרו אבן־טבול, יוסף האר״י, ר׳ אצל תלמיד מקורותורת תשבי, ישעיהו אצל׃ במקורם אלה מושגים הבהרת וראו (תרפ״א). ירושלים כהן, שמחת

נב־סא. עמ׳ (תש״ב), השכפול מפעל ירושלים׃ האר"י, והקליפה בקבלת הרעע״א. ע״א-פ עח דפים סד, תורה (קמא), ליקוטי מוהר"ן למשל׃ ראו 58

±∑¥¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∑µ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

להוות עלולה החסד מידת גם שייJרה בדרכו. כל את ולהרוס לשטוף עלול סכר שבלאהאינסופי מהאור נמשך הצמצום שלאחר בשלב ואכן, הסופי. היצור עבור קטסטרופהכלים בתוך מאפשר בנייה של זה חסד; אור (מצומצם) של החלל הפנוי חוט המקיף אתמוכל מלהיות גדול האינסופי בתוכם; אולם מקורו לשרות אמור ואף הפנוי החלל

הכלים״. ״שבירת המכונה נוספת, קטסטרופה מתרחשת כן ועל בכלים,לגמרי, חשופה משמעות החיים הייתה שלו כך, הדברים מתפרשים הקיומי במובןלקבל מוכרח האדם היה חייו. במשמעות הבוחר האדם של מקום לקיומו עוד היה לאהיה יחד, גם והפיזי הרוחני העצמאי, וקיומו כגיגית, עליו הנכפית המשמעות את

בטל.הסופיות. מול אל העומדת זו אינה האלוקית שהאינסופיות למדים נמצאנו— ההפכים שני ובנשיאת בפרדוקסליות דווקא ניכרת שאינסופיות מלמד האר״יאת והן ה״יש״ את ה״אין״, הן את בהיותה מקיפה הן יחד; והסופיות — האינסופיות(ומכאן כאחד מצויים בתוכו שניהם אך ל״יש״, ה״אין״ המפריד בין הפנוי, החללהאלוקי המערך מן כחלק ובוחר, נפרד עולם של לקיומו האפשרות במתן חשיבותו);

ויודע־כול. הכולל־כוללשיאה תגיע והנפרד הסופי האדם של בחירתו המעשה״. ״סוף כאן לא אולםולפיכך מבחירתו הנובעים במעשיו אפילו האלוקית בנוכחות יכיר כשבבחירתושל תחילה״ הייתה ה״מחשבה זו ה׳. שם את מייחד הוא האלוקות. בכך מן נפרדים

בו. יכיר הוא בנפרדותו שגם — עולם נפרד בבוראו הקב״ה

¯¢ÂÓ„‡‰ ψ‡ ̈ӈ‰

ובמהלכה.60 השואה59 לפני הייסורים להצדקת זה במושג משתמש האדמו״ר גםעל ה״צמצום״ ללמוד מן ניתן עם ייסורים, להתמודדות ממושג ספציפי יותר אולם

האדמו״ר׃ של בתורתו העקרונית הפרדוקסליות

להמשיך אלא — האור וצמצומו — ירידת הראשון במבט להסתפק רק רלד׃ אין עמ׳ המלך, דרך 59בהמשך ההסתתרות. בשל כאלה שהפכו הנפרדים, במקומות גם בסתר נוכח שהאור ולהכיר הלאהמצוי במקומות שבחטאו הוא כיוון ה׳, יותר לעבודת גבוה פוטנציאל החוטא כבעל מוצא את הואמתאר הוא מג-מד בעמ׳ הנ״ל. לייחוד את נפרדותם אף למשוך יכול והוא מהקב״ה, יותר נפרדיםלדבר מתאפשרת והופכת היא הצמצום ידי שעל ישראל, של לתפילתם של הקב״ה תאוותו את

לשם הייחוד המחודש. נצרךהיא הדין שמידת האדמו״ר, מראה ,(28.2.1942) תש״ב זכור פרשת קסח-קסט, עמ׳ קודש, באש 60עצמו ועל על (=לצמצם) להתגבר על המיטיב טובה לאחר, לעשות כדי שהרי אלוקי, בעצם חסדמקורם הוא פוגש, שבהם הייסורים כלומר בעולם, המתפשט שהדין לחשוף על היהודי גבולותיו.תש״ב; פרשת זכור בעמ׳ קסה, לצמצום נוספות פרשנויות וראו על עצמו. האלוקי המתגבר בחסדגבוה פוטנציאל כבעל החוטא את בשואה מוצא האדמו״ר גם תש״ב. חקת פרשת קפד-קפה, עמ׳499) אמנם נדרש (עמ׳ סימן .(14.3.1942) תש״ב החודש פרשת קעח, עמ׳ קודש, יותר. ראו׃ אשלניתוח ופונה הניתוח הרעיוני־משמעותי את הנוטשת מתוך עמדתו אך האדמו״ר, אצל זה למושגההפכים ונשיאת הפרדוקסליות עומד על דברי האדמו״ר, אין הוא של הריטואלי־תיאורגי הממד

סבל רדיקלי. לגבי גם עצמה באי־המשמעות משמעות להכיל יכולתו ועל מושג זה של

±∑∂¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∑∑ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

את מבטלת לגמרי, חשופות והאמת המשמעות שבה מוחלטת, אינסופיות בדרך חולף וחסר משמעות, ״משבר״ מקרי והייסורים הממשיים כעיכוב המציאותלעומתה, ה״טראומה״, ונוקשה; מוחלטת אמונה או תיאוריה זו האידיאה. למימושזה בעולם משמעות. המעניק האינסוף מן הנפרד והמתכלה, הסופי בעולם ממוקדתהמשמעות תאבדנה רדיקלית שבקטסטרופה עד מלאות, האדם ועצמאות הבחירה

והתכלותו. עם התפרקות הגוף יחד והאמונהויכלה יתפרק עצמאי שלא ״מקום״ לטראומה לתת הצמצום מאפשרת תורת אולםשל עודף המשמעות מול אל ויתכלה יתאפס לא גיסא ומאידך מחד גיסא, עצמו אתנשיאת ההפכים׃ מוחלטות דווקא אלא המוחלטת, המשמעות האינסוף. האינסוף אינו

ופירוק. סופיות המכילהעצמה משמעות לטראומה דורש מתפרק, עולם של השרוי בטראומה האדמו״רתהיה — קשה בלשון אף — המשמעות בקשת עצם ככזה.61 הפירוק על שיעיד בכךלשם (נעדרת) זקוק לנוכחות אלוקית הנפרד שגם העולם ביטוי לכך לאמונה, ביטוישל חוסר ״משמעות״ בעל לעולם להיות האלוקות מאפשרת נוכחות קיומו כנפרד.חדשים המסוגלים כלים בייסורים, שנשברו הכלים, משברי בונה משמעות.62 האדם

״היסורים הם הסתרת פנים. (23.8.1941)׃ תש״א ראה פרשת קטו, עמ׳ אש קודש, ראו למשל׃ 61יתברך אותו ההסתרה ומגלה את בזה מעביר — אז ואמיתותו צדקתו ד׳ בהם יד גם כשרואה לכןפניו אור חסד והתגלות נעשה אז עובר, כשההסתר וממילא הדינים. וגם מתוך ההסתר מתוך גםבמצרים ועדיין עוד כשישבו מרור לאכול ישראל נצטוו מדוע בתשובתו לשאלה, גם יתברך״. כךואיך הצרה, בעת האיום את מצבנו ובקרבנו בזכרוננו לקבוע ״צריכים אנו הגלות׃ ממרירות סבלושיצאנו במצרים קודם שעוד ואעבדהו... ד׳ ויושיענו הלואי — לאמור בקרבנו משתוקקים עתה אנולאחר גם תמיד שיזכרו כדי אז, קרבם את המרירות של לאכול אל מרור... לאכול נצטוינו משםהפרקטיקה ת״ש). בהר מה-מו, פרשת (עמ׳ אז״ וקבלת עול־מלכות־שמים המרירות את שיגאלו,בישועה יתבטלו שלא העבר, צרות זיכרון את בעתיד תאפשר בהווה כבר העתיד זיכרון שלהמשמעות את מאבד האדם את ההכרה והופכת לחלום בלהות. שוברת הקשה המציאות שתבוא׃עלול בבואה הוא הגאולה. ממשות, ומתייאש מן הופכים בתחושתו לחסרי ואלו של חייו המוכרתבעת כעת, כבר הייסורים וזיכרון האלוקות אל הייסורים העלאת דמיון. רק זה שהיה לחשובאין מחד גיסא — חדש נרטיב ובניית ככאלה לייסורים משמעות הענקת התרחשותם, מאפשריםאותו כהתגשמות ההווה ייחווה תבוא, וכאשר אם גיסא, מאידך הגאולה; מן לחלוטין מתייאש הואלעצתו היפוך הגאולה. זהו הייסורים בתוך יתבטלו לא המיוסר, וממילא ייחלו בעבר שאליו עתידבשמחה... מאחר תמיד להיות ״צריך משבר׃ ברגעי הטובים הזמנים את לזכור מברסלב, ר׳ נחמן שלמזה נפל אף שעכשו להשם־יתברך, לבו ומתעורר מתחזק והיה קצת לו הקודמים הזריח שבימיםשהיה והזריחה ההתעוררות וילך... אחר הקודמים בימים שיאחז זה ראוי כל עם ולבו, עיניו ונסתמו(ליקוטי אורו יתברך״ לו ויחזר ויזרח יעזרו ה׳ בקצת ימים עד אשר מזה... שעכשו נפל אף אז, לואת המטרים והעתיד המטרים את העבר, על ההווה ע״א). רכב, דף קיד תורה (קמא), מוהר"ן;87-86 (תש״ע), עמ׳ שג״ר כתבי הרב מכון אלון־שבות׃ חרות, זמן של שג״ר, הרב ראו׃ ההווה,

זה. לנושא בכתביו נוספים 149, למקורות בעמ׳ העורך ובהערת ;156-154זה באופן שכן והשלמה, חיסרון של עולם כביכול, לקיום נזקקת, האלוקות הצמצום, תורת לפי 62אך אינסופית אחת חוכמה האלוקות הייתה כן לולא האלוקית; וההתהוות הדינמיות מתבטאותראו האלוקות. ״חיסרון״ לגבי הוא גם שהיה מצב — תנועה בלא חיסרון וממילא בלא מקובעת,

±∑∂¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∑∑ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

שינוי ישועה פיזית אלא רק אינה הגאולה בהקשר זה יותר מהאור האינסופי. להכילגיסא, מאידך ויתייסר; שיישבר בלא האינסוף את להכיל הסופי יכולת תודעתי׃ותבטל המציאות את תאנוס האוטופית לא הסופי, האידיאה את יבטל לא האינסופי

ככזה. משמעות לו אלא תיתן וייסוריו, הפרט אתזו משמעות לפריצה הסופי. הממד אל לעתים, האינסוף, פורץ אותה גאולה עדההווה׃ שבירת אל המתפרץ העתיד אוטופיית את מבטאת היא גיסא כפולה׃ מחדגיסא, מאידך שבירה. בלא האינסוף ההכלה של אפשרות עד מחדש ובנייתו ההווהלהתנהל לו המוכרים בכלים להסתפק שמריו, על לקפוא נוטה הסופי העולםהגורמת שהיא ומכאן בחיים, הטמונה הדינמיות את מונעת זו קפיאה אך במציאות.ישנות מהיאחזות בדוגמות כתוצאה הכרוך בה — לסבל — ולמצער לצורך בשבירההסבל את למנוע עשויה בדינמיות ובצורך הפנוי״ ב״חלל הכרה החדש. מן ופחדהאינסוף הכלת ניכרת ובכך עצמה), השבירה את — (ולעתים השבירה בכאב הכרוך

הסופי. בכלילפני ״נורמליים״. אכן, בזמן ייסורים הניתנת להיאמר תיאוריה זו ״רק״ גם אולםוהטראומה ומצא הייסורים מקום את דרש אלו, במובנים האדמו״ר השואה התבטאכעת מפרקת לגמרי׃ המציאות השואה במהלך אך האלוקית. את הדבקות עצמם בהםממשות הוא כעת עצמה; את התיאוריה תיאורטי המפרק מושג רק אינו ״אינסוף״ודווקא הזה במובן דווקא כאחד. אולם עם המציאות התיאוריה את ומפרקת החודרתבאופן לא עצמה, המציאות את בתוכה להכיל שהתיימרה התיאוריה, כעת מתאמתתתועיל לא הפנוי״ מראש ב״חלל שלה, כשהכרה עם פירוקה בהתמודדותה תיאורטי׃

סבל. שום למניעת עודהתיאוריה שבין גם זה אלא והסופי האינסוף שבין זה רק הפנוי אינו החלל פרדוקסמהאדם דורשת והיא בדינמיות שבה, דווקא מתגלה כמוחלטת האמונה והמציאות׃שמציאת אלא עוד ולא מתבטאת חירותו.63 הפירוק, ובכך על ועדות נוקבות שאלות

(תשנ״ד), ירושלים ב, חלק של הראי״ה קוק באורות הקודש וההשתלמות״, ״השלמות בפסקאותתקכח-תקלג. עמ׳

דנית (תרגום׃ זה שם הוא הנושא גם בספרו אושוויץ״, אחרי ״מושג האלוהים במאמרו, יונס האנס 63פילוסופית־ הפנוי״ אינטרפרטציה ל״חלל 85-65, מעניק עמ׳ רסלינג (2004), תל־אביב׃ דותן).לטענתו השואה. לנוכח האל של קיומו/היעדרו שאלת עם להתמודד בניסיון ספקולטיבית,ניתן טוב מוחלט; התארים׃ כל־יכול; אחת בשלושת ובעונה להחזיק בעת אינה יכולה האלוהותלאדם. במובן העניקה בחירה ויכולת ובכך כל־יכולתה על העולם ויתרה האלוהות להבנה. בבריאתהאדם שמעשי אלא בטל, שמושגו הכוונה אין אך עצמו, אלוהים אכן הוא באושוויץ שנשרף מי הזהלדברי יונס זאת משווה (עמ׳ 129) הספר בהמשך בעולם. הנוכחות האלוהית אופי את הקובעים הםשקרה כפי קרה שהכול אלוהים אשמת זאת ״אין באמסטרדם׃ השואה מזמן ביומנה הילסום אתישבתוכי: (השמיים לו״ לעזור מוכרחה אני בדרכי, לי עוזר אינו אלוהים ואם אשמתנו. אלא,[2002] כתר ירושלים׃ במברגר). שולמית (תרגום׃ 1943–1941 הילסום אתי של יומנהבינה עקרונית תהום נפערת ובכך הנוצרית, מהתיאולוגיה מושפע יומנה אופי אולם ,(105 עמ׳כחסד אותם בתפיסתה שמיא, כלפי להתריס באי־מוכנותה בעיקר ניכרים הדברים האדמו״ר. לביןואף בנכונותה כאלו), גישות מצויות היהודית במחשבה שגם (אף ופורענות דין ובלא מידת גמור

±∑∏¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∑π ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

בכך משמעות.64 כחסרי משמעות להם המעניקה היא בייסורים ה)אלוקי ה(היעדרמתוך היעדרותו, ודווקא אפילו בקב״ה דבקות ויוצר הקצוות שני מייחד את האדםעל האדמו״ר של העוצמתית קריאתו גם כך, התודעתי. בהקשר לגאולה ומתקרב

ל״תורה״.65 והופכת חסידות בספר נכרכת הצלם פירוקייסורים מול עקרוני אל באופן הזאת הדינמיות את ביטא האדמו״ר השואה לפניבפירוק גם ה׳ להכרת מחודשת, ולבנייה לפירוק אותו עוררו הם שגם ״קלים״, שפת מתוך הנדרש הפירוק, של קולו השואה, של הרדיקלית במציאות אולם עצמו.

הגיבור ההרואי דמות או המרטיר הנוצרי כדמות ולהתנדב לקראתו, מלכתחילה את הסבל לשאתמצד שמתבקש המיתה במעשה דבר להוכיח מבקש אינו היהודי השם מקדש היוונית. הטרגדיה שלקודש, עמ׳ (אש טוען שהאדמו״ר אלא עוד משהו), ולא מכך יוכח אכן מכן לאחר אם עצמו (גםהשלמה מעשית רק מודע, אלא קידוש בגטו במציאות שאין תש״א [18.10.1940]) תשרי עב-עג, טזהשבירות בעצם הוא כאן ה׳ קידוש למעשה׃ אז הושלמה שלא יצחק בעקידת אברהם של לכוונתוחיי־שרה פרשת י, עמ׳ (שם מתיאורו גם שעולה כפי במוות, לבחור אפילו האנושי האונים וחוסרבמוות בחרה מעמד, שלמרות יכולתה להחזיק העקידה, שרה לאחר מותה של את ([4.11.1939] ת״ש

ושבירותם. הדורות הבאים בנה למען על לב משברוןממסגרת חורגת עצמם) לבין בינם (וכן זו השוואה מושגים. לכמה להשוות ניתן הפנוי״ ה״חלל את 64השוקעים (בתוך׃ לוי פרימו של האפור״ ה״אזור כיוון׃ כקריאת בהזכרתם אסתפק ולכן זובעצמו לוי שפרימו (כפי מאוד מבחינות רבות 52-27), שהוא ״שטח... מסוכן והניצולים, עמ׳במישורים שהיא תהומית כמה כל לקרבן ההפרדה בין הרוצח ובו השואה, הכרחי להבנת אך הזהיר),של ובלשונו הפנימי בעולמו אפילו אחרים, במישורים חד־משמעי לביצוע קשה היא מסוימיםה״חור את הם אף מבטאים התיאוריה והביקורת מתחום 331). מושגים עמ׳ (גולדברג, עצמו״ הקרבן.(Lyotard) ליוטאר ז׳אן־פרנסואה של “différend”ה־ ותנועה׃ יצירה למקור שהופך השחור״״עוולה 150-139׃ עמ׳ ,(1996) 8 אזולאי). תיאוריה וביקורת אריאלה (תרגום׃ ״הדיפרנד״ ראו׃להיות שלא קורבן של 140); ״[מטבעו] עמ׳ (שם, הנזק״ אמצעים להוכחת באובדן מלווה נזק היא׃טיעון מחוסר אמצעי הקובלנה בעל שבו המקרה [הוא] דיפרנד עוולה... לו להוכיח שנגרמה מסוגלהאפשרות חוסר באמצעות נוכחותו על מאותת ״הדיפרנד ;(141 עמ׳ (שם, לקורבן״ לפיכך והופךDylan Evans, An ראו׃ .(Lacan) לאקאן ז׳אק של ה״מיטונימיה״ ;(142 (שם, עמ׳ הזה להוכיח״Introductory Dictionary of Lacanian Psychoanalysis. London: Brunner-Routledgeתוך (Agamben) אגמבן ג׳ של ובעד) במוזלמן (והתגלמותו סאקר״ ה״הומו ;(1996), p. 114[III סאקר [הומו והעד הארכיון מאושויץ: שנותר (מה לוי פרימו בכתבי צמודה קריאה של לאור ה״רשימו״ יותר (המקביל ה״עקיבה״ ;([2007] רסלינג תל־אביב׃ מאיה קציר]. [תרגום׃

ועוד. (Derrida, La voix et le phénomène, Paris: PUF (1967)) דרידה) ז׳אקהמביא מצב להכיל, שעל האדם הריק והממד הפירוק את להבליט אלו נוטות שתיאוריות רק אעירשהוא ריק ומתפרק, אלא אמנם הפנוי״ ה״חלל לעומתם, לניהיליזם. עלול להידרדר ליצירתיות אךההכרה החלל. את המקיפה האלוקית המלאות גם ישנה שכן האלוקי, הייחוד מן אחד חלק רקהאנושית, והחירות הבחירה של האינסופי כוחן על האדם את מלמדת הדין, קבלת בריקנות,העולם לתיקון האדם את מדרבנת זו חירות נסתרת. האלוקות שבו בעולם לעתים, המהפכניותנסתרת האלוקות שבו האנושית עולם החירות בין את הייחוד לממש לניסיון יצירתי, וחוק בסדר

האלוקית. המלאות עולם לבין.55 הערה לעיל ראו 65

±∑∏¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∑π ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

האמונה, ההתרסה בדבר העקרוניים לביטויים מעבר ערוך. לאין האמונה, מתגברהתמורה את המבטאים ספציפיים, ביטויים כמה מקבל הפירוק קול והדו־שיח,

השואה׃66 במהלך התורה) בתוך (המוכלתייסורים בין קשרים על להצביע האדמו״ר חשש לא ובתחילתה השואה לפני .1בתוכחה מיעט תמיד אך הדת, עזיבת או חטאים מצוות, בקיום התרשלות לביןתליית ונפסקת הביקורת68 שהפרעות מתקדמות מתמעטת ככל חסידיו.67 של ישירהלקיים בלבד, מינורית עולה דרישה המצוות בעניין שמירת גם בחטאים. הייסורים

3-1 סעיפים גרשון רוזנברג) בכלים שבורים; (שמעון הרב שג״ר פי דברי פותחו על 6-3 סעיפים 66מייחס אינו שהוא בלבד, ואף חיצוניים ספורים, אלו שינויים שלטענתו אלא הרשקוביץ, פי עלעל חולק אני .(128-127 עמ׳ (ראו האדמו״ר של הגותו יסודות מבחינת מהותית חשיבות להם

הרשקוביץ בכמה עניינים׃משמעותית, אינה התמורה שבשתיהן ומראה ל״קיומיות״ ״הגות״ בין מתודית מחלק הרשקוביץ א.דעתי לעניות אולם התפיסות, בין הקשר על מצביע אמנם הוא קיומיים. נושאים בכמה למעטניצוצות. ניתן ידי העלאת על חיבורן ששאיפתה חסידית, להגות במקומה בנוגע אינה חלוקה זוהן שעליה הקרקע נשמטת בכך אך ״יבשות״, תיאורטיות מסקנות אלה מהגיונות להסיק אמנםוהוא שתיהן, בין מוצא שהוא הקשר הישיר לבין זו בין חלוקה סתירה עולה בדבריו אף עומדות.נותן דו״ח למשמעות איננו הוא מקום, מכל האדמו״ר. להשקפת חלחל מוסיף שלחץ התקופה אףנראה הרשקוביץ, לטענת בניגוד האדמו״ר. ועוד, בהגותו של שחלו השינויים מבחינת החלוקהקיומי כדרכו באופן תיאורטיים ללמוד עקרונות קבליים האדמו״ר הפסיק שבמהלך השואה לאהקיומי ותרגומו ורדל״א ומלכות בינה בספירות בעיסוקו קפ-קצ, עמ׳ קודש, אש למשל (עיינו

האקטואליות). לצרותהמפעמת האמונה את ניסיון ליישב על חוסר אמונה, אלא ״על אין לדבר הרשקוביץ, לטענת ב.הרשקוביץ אך זועקות, האדמו״ר של קושיותיו .(125 עמ׳ (הרשקוביץ, האדמו״ר״ של בליבו עמוקברגעים כירא להכיר נראה הרשקוביץ בהגותו. כתמורה מהותן על מדו״ח בסקירתן ונמנע מסתפקערעור חסרת אמונה של ובמסווה בהילה אותן עוטף הוא כן ועל האדמו״ר, של באמונתו הקשיםזעקות קורא את הוא שלפיה עמ׳ קלט, קודש, מאש ידי פסקה על קושיות״, ״מאמין בעל של— האדמו״ר ייסורי של הממשית של השאלות וה״נפרדות״ הנוקב טיבן ממנו שנעלמו נראה הייאוש..(73 הערה ,56 (ראו למשל עמ׳ ההתערערות רגעי את נזעק למתן והוא לפניה, הן בשואה הןהוא שעליו האמוני, השבר בהכלת דווקא ועצומה חזקה האדמו״ר של המורכבת אמונתו לדעתי,אמונה אלא העומדת לפני הצרות ולאחריהן, אחת, אמונתו איננה מקשה נוקשה מלא. בפה מעיד

מוחלטותה. מכאן ודווקא ממשיים, וכפירה שבר המכילה דינמיתהבאה. בהערה ראו ג.

רק אינו התוכחה מיעוט תס-תסב. עמ׳ המלך, דרך ראו העדה. למנהיגי בעיקר הופנתה זו וגם 67כהצעת החסידים, יברחו שמא המפחדת בוודאי) שקל כפדגוג (שהאדמו״ר ופוליטיקה טקטיקה בו שדווקא והנמוך, הסבוך בהבנת מקומו מקורה החסיד הפנייה אל .(128 ,38 (עמ׳ הרשקוביץהנמצאת האלוקות להכרת הדרישה מובן שבתוך .(59 הערה לעיל (ראו גבוה עלייה פוטנציאל

והלכתית. רוחנית להתחזקות ודרישה ביקורת גם מצויות הנמוך במקום;(14.9.1939) ת״ש ראש־השנה עמ׳ ד, קודש, אש ראו חסידיו. מוכיח את עוד הוא השואה בתחילת 68קמא, עמ׳ ;(16.8.1941) תש״א עקב פרשת עמ׳ קיב, ;(25.5.1940) ת״ש בחוקותי פרשת מח, עמ׳היו, לא עוד כאלה שייסורים ,(12 הערה ליד (לעיל הערתו בערך); 20.12.1941) חנוכה תש״ב

לייסורים. חטאים שבין הסיבתיות את מנתקת

±∏∞¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∏± ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

ייסורים מול אל עומד שהוא מבין האדמו״ר בלבד.69 האפשרי ואת מרע״ ״סורהקשר מקבלים והייסורים החטאים המצוות, בפנקסנות. עמם להתמודד שאי־אפשר

היעדר. מתוך דבקות של — הפרעות בתוך לגמרי אחרוייסורי ישראל, ייסורי הקב״ה בין זהות יוצר ובמהלכה האדמו״ר לפני השואה .2אינו מפחית וייסוריו הקב״ה עם זיהוים המשמעות. את מפרקים ולהפך. הייסוריםמשמעות להם מעניק הוא להפך׃ מופשטת; אידיאה לטובת ו״מגייסם״ מערכםמשתתף שבהם הקב״ה ייסורי השואה, לפני אולם משמעות. כמפרקי — ככאלהלמוטב. לשוב כדי לעוררו ישראל עם את לייסר הצורך ייסורים על הם ישראל עםהשואה, במהלך זאת, לעומת הנדרש להתעוררות. בעם מחיסרון נובע השיתוף כלומרבכל ישראל עם והבנתו. האדם מהשפעת שלמעלה שלו, ייסוריו הם הקב״ה ייסוריועוד, האדמו״ר זאת זו כמעלתם.70 נראית השתתפות וכאן חלק, לוקח בהם זאתלשמוע כיצד בדבריו ניתן אלוקי. כחטא האנושי החטא כדי זיהוי עד הרחיק לכתמקבלים התיאוריה והתפרקות המשמעות חוסר אלוקי(!).71 חטא הם השואה נוראות

אלוקי. מעשה בהיותם דווקא ככאלו משמעותם מלוא אתאולם ישראל,72 עם של מעשיהם הייתה לייסורים האחריות השואה לפני .3הקב״ה. אל ממילא עוברת וזו מישראל האחריות את מסיר האדמו״ר השואה במהלךלאחר ישראל עם את שיושיע הקב״ה מן הציפייה כגון רבות, השלכות זו להעברהמעשה במעט לראות למצער ממש, או מעשה — בלא בלבד הטוב ברצונם שיסתפקובא האנושית, האחריות לשאלת חדשה פרדיגמה יוצר הפנימי הפירוק כולו.73 אתהתרסה והן נוקבת אמונה הן מבטאת זו דרישה הקב״ה. כלפי נוקבת בדרישה

אחד. ששורשן מובלעת,ישראל.74 ייסורי כלל לייסורי בנוגע כללית לשון האדמו״ר נקט לפני השואה .4אחר וחוקר דורש במהלך השואה האדמו״ר הכלל. לעומת זאת, לדרגת הועלו היחיד

.(3.10.1940) תש״א ראש־השנה סט, עמ׳ קודש, אש 69קצא, קודש, עמ׳ באש מופיע השינוי 43 לעיל. מקורות בהערה ראו וישראל האל לזיהוי ייסורי 70.(14.3.1942) תש״ב החודש פרשת קעט-קס, בעמ׳ דומה ובאופן ,(11.7.1942) תש״ב מטות פרשתוחוסר השרירותיות את בעומקם המבטאים — והחטא הסבל תש״א. נחמו שבת קט, עמ׳ שם, 71לדבקות... חוסר חיים של ממצב האדם את המחלץ ״אלוקי... לממד מועלים הקיומית — המשמעות

עמ׳ 139). שבורים, (כלים בכאב״ וענוג עמוק ריגוש יוצרת זו... העלאה״וכל... אנטישמים(!)׃ של שנאה בביטויי אפילו האלוקות את האדמו״ר מוצא מנוגדת, בדרךהם שגם כיון לקול־תורה, הכל נתהפך ישראל, על שונאי־ישראל שמדברים רעות [ה]דרשותהתוכחה שדברי פשוט רעים. לדיבורים שנסתעפו שבתורה ד׳ מקול וחיותם נמצאים בעולםוכשמאחדים ח״ו. בפועל ישראל את מדבר להכות וליסר ששונא־ישראל... עד נתגשמו שבתורהתש״ב משפטים פרשת קסג, עמ׳ קודש, (אש נמתק״ רע וכל לקול־תורה, הם עולים לתורה, הכל

.([14.2.1942]רלד. עמ׳ המלך, עמ׳ מד; דרך 72

קדושים ת״ש (4.5.1940). פרשת קודש, עמ׳ מב, אש 73רלד. המלך, עמ׳ דרך למשל עיינו 74

±∏∞¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∏± ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

חולפים, ייסורים מבטל במציאות כללי מבט ככאלה.75 הפרט ייסורי של מקומםלאדם דווקא הקורה לפירוק להתייחס מהאדמו״ר דורשת הקיצונית המציאות אולם

לפרטי פרטים. האמונה את מרחיבה הפרטי. חקירתואף הרוח.76 ייסורי של כביטוי כלל בדרך הגוף ייסורי נתפסו השואה לפני .5על צורכי ולא השכינה״ ״גלות על בתפילה להתמקד האדמו״ר דרש בתחילת השואהשאפשר, אלא רק שלא האדמו״ר מדגיש הפרעות זאת, בהמשך לעומת עצמו וגופו.77ותיאוריה, שפה אותו ״גוש־בשר״ חסר ייסורי הגוף.78 דווקא על להתפלל שצריךביותר בהיותו הרחוק ביותר הגדולה לדבקות להביא העלול הוא בהיותו כזה, דווקא

האלוקית. מהאחדות״נחמה כך כינה אחר שאותן בישועות להתנחם מוכן האדמו״ר השואה היה לפני .6האדמו״ר את סיפקו המשבר, לאחר שבא והטוב החסר, השלמת עצם חסד״׃79 שלהוא במהלכה אולם המייסרת. הדין ממידת חשבון, של בסופו להתעלם, לו ואפשרוהדבר השבת — עצמו ה״דין״ של היא בעיניו היחידה הנחמה בכך. להתנחם מסרב

.(30.11.1940) תש״א תולדות פרשת פא-פב, עמ׳ קודש, אש 75דווקא מהעולם של אדם חסרונו האדמו״ר על של באבלו לפני השואה דופן משמעותי ישנו יוצא 76הן מתמרמר האדמו״ר אשתו מות אולם לאחר הבא, לנשמה בעולם טוב אמנם מקיומו בגוף. הזה,את יוחנן בודאי ראה ״ר׳ הזה׃ ובעולם בגוף דווקא עצמה, וקיומה עליה והן עצמו שחסרה לו, עלבעפרא׳ דבלי שופרא האי ׳על בכה ומכל־מקום מהגוף יציאתן אחר גם שמתו] בניו [של הנשמותמרירותי לבדה היא לא אבל מר, לי הן מר אני, אומר הגוף]. ומה בעפר. שמתבלה [=על אותו יופידרכיו וחסיד ה׳ בכל צדיק העדינה ואיה הצדקת? רק היא, איפה כל־כך, את ליבי שמעיקה ולוחצתהמעיד הכלל מן יוצא זהו אך בערך]). 1937] מתרצ״ז מכתב תמו, עמ׳ המלך, (דרך מעשיו״ בכלבעת השואה, מדבריו בשונה וזאת הרוח, לייסורי מתורגמים הייסורים על דבריו רוב הכלל — עלהשכינה, ובכך לייסורי עצמו ייסורי הגוף מושווים לרבים, שבה דרשה אלא פרטי שאינם מכתב

ככאלה. קיום להם מוענקכאלה מצוקה שבעתות מוסיף האדמו״ר .(22.9.1941) תש״ב ראש־השנה קכה, עמ׳ אש קודש, 77גם קורא להתפלל הוא לכן צרכיו. על אלא עליונים, דברים על להתפלל יוכל שהאדם לא מובןיוצרת תפילתו על צרכיו גם בכך החומר. הרוח אלא על על להתפלל זו׃ על שאי־אפשר מצוקה עלהאלוקית המידה היא ה״שכינה״ ועוד, זאת מהקב״ה. ביותר הרחוקים מהמקומות אף דבקות שובשמים, צורכי הם־הם צורכיהם כן ועל ישראל. עם ידי על בעולם הקב״ה של התגלותו התחתונה,

אלו. צרכים על להתפלל רצונם על כשמתפללים בעיקר37 (הערה סימן דון של טיעוניו תש״ב (19.3.1942). ניסן ראש־חודש קפ-קפא, עמ׳ קודש, אש 78את הגוף מייחד התיאורגי הייחוד מעשה אל הגוף, שכן הפנייה בדבר הטענה את אף לעיל) מחזקיםאת ובזה דווקא מאפשר העליונים, הרוחניים העולמות עם התחתון את העולם החומרי והנפש,תיאורגית־ריטואלית. אלא גם הומנית, ראות מנקודת רק אינה הגוף הפנייה אל במציאות. השינוישל האדמו״ר, הרעיונית־תיאולוגית השקפתו של מעשית השלכה הוא התיאורגי זה, המעשה במובן

ו״החלל הפנוי״. ״הצמצום״ של ההפכים נושא המושג המבוססת עלהדין בקבלת דווקא. הזה מהעולם אשתו חסרון האדמו״ר על של בהתמרמרותו ,76 הערה לעיל וראו 79בקיומה ומתנחם הצער את אין הוא מבטל על שפת האמונה. בכך האדמו״ר שומר דבריו שבסוףהפיזי חסרונה על להתמרמרותו גם ״מקום״ מעניקה האמונה שפת — להפך אלא הבא, בעולםיוצא זהו עצמה. כאמור, מידת הדין לתחיית המתים ולתיקון בדבריו דרישה אולם אין הזה. מהעולם

הכלל. על המעיד הכלל מן

±∏≤¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∏≥ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

בחובו שטומן ההיסטוריה, וקץ המתים, בתחיית לגוף הנשמה השבת שאבד, עצמולראות דורש האדמו״ר ככזה. ברוע הטמונה ב״טובה״ להכיר המסוגל תודעתי, שינויובייסורים בצמצום שבדין, החסד את המילים; חסרת בטראומה דווקא הטובה את

עצמם.80

¯·˘Ó ‰Ó‡¯Ë ¨‰Ï‡‚

בשם גולדברג שכינה מה מחדש׃ המושגים את לטבוע שיש נראה אלו, דברים לפיבגאולה שבסוף מתמקדת כזו תיאוריה גאולה.81 של תיאוריה אלא אינו ״משבר״ הגאולה זה באופן וסיבוכים. עיכובים אלא שבדרך בייסורים רואה ואינה הדרך,עודף הקונקרטית. הטראומה את מבטלת ונוכחותה ההווה את אונסת העתיד שלאת ומגביר משמעות מכל ההווה את מרוקן העתידית שבאוטופיה המשמעותששוברת היא פרגמטית, לאידיאולוגיה ההופכת עצמה, האוטופיה לעתים הייסורים.תהפוך תדגיש את האמונה וזו כזו תיאוריה עצמם. המציאות ויוצרת את הייסורים את

תנועה. וחסרת לנוקשההעולם את האנושי, הפירוק את מבליטה זאת, לעומת טראומה, של תיאוריהשל ממד כל חסר זו בעמדה קוהרנטי. נרטיב ומכל מהמשמעות מהאלוהות, הנפרד

שחווה האדם. הקונקרטי הפירוק על מוסיף הפירוק גאולה ותיאורהעומד האדם״82 טבע של ״טבעו את לדלות מצליחה אינה זו דיכוטומיהבתוך בהיעלמותו כאן אובד האדם שכן השואה, כמו רדיקלית קטסטרופה מולהתיאוריות שתי הטראומה. של המוחלט בפירוק או האוטופית, האידיאולוגיההפרט מן מתעלמת תיאוריית גאולה כאחד. האמונה האדם ואת את להפסיד עלולותלבטא הקרבן של האפשרות ומחוסר לתבנית נכנסות שאינן המילים מן וייסוריו,

מההכרה נובעת חסד עצמו בדין הדרישה לראות תש״א (9.8.1941). נחמו שבת קח, עמ׳ קודש, אש 80מסביר כך סכר. מים חיים בלא המוגבלת, כשטף את המציאות גבולות עלול לשבור בלא חסד שגםהר מכון אל׃ הצדיק, בית של הקב״ה בצדקת כתוצאה מעודף אהבה חורבן המקדש את צדוק ר׳בהם, רוצים שאנו כפי את הרחמים נחמן ר׳ דורש זו ברוח עמ׳ 82-81. קעא, פסקה (תשנ״ח), ברכההינו לכם דיקא. — יד) מג, (בראשית, לכם רחמים׳ יתן שדי ׳ואל ״ אותם׃ שה׳ רואה כפי ולאהם היסורין כל שגם... להיות יכול יתברך אצלו כי בידינו, הרחמנות את ימסר שה׳־יתברך...מחמת רק הכל הוא קשים, יסורין אפילו עושה להאדם, שה׳־יתברך מה כל בודאי שלו, כי הרחמנותוגם שלו, הרחמנות מבינים אנו אין כי הרחמנות, את בידינו וימסר שיתן מבקשים אנו אבל רחמנות,עלינו, ואצלנו הרחמים נרחם בעצמנו שאנחנו רק... הנ״ל, שלו הרחמנות אותו אנו יכולין לקבל אין

ע״ב). כט דף סב, תורה (תנינא), מוהר"ן (ליקוטי בזה״ וכיוצא החולי מן להתרפא בפשיטות,השחר שבקע איילת ראו ״... א׃ הלכה פרק א, ב, ד, מירושלמי ברכות במדרש זו תפיסה יש התולים 81היא הולכת שהיא מה קימאה כל קימאה בתחילה ישראל של גאולתן היא חייא... כך רבי אמר אורה.מדגיש את מדרש זה גם עיכובים. אולם ישנם ובדרך לאט לאט הגאולה באה רבה והולכת״. כלומר

הגאולה. שממנו פורץ אור החושךגואלת. כתיבה האנושי בתוך הפירוק ממד את להעלים שלא ודרישתו של גולדברג מאמרו ככותרת 82

מוחלט. בפירוק את האדם להעלים עלולה כתיבת הטראומה גם כאמור, אך

±∏≤¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∏≥ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

ולהתנגד הקרבן וייסוריו עם לחלוטין להזדהות עלולה של טראומה תיאוריה מילים;זהו ״הפגן״ או אולם וייסוריו. הפרט את מעלים שהוא כיוון בר הבנה, לכל שיחהטראומתי, הפירוק על כפייתית חזרה כלומר פוסט־טראומטית״, חזרה ״כפייתכך כלשהו.83 ובנרטיב ברצף הטראומה את להכליל ניסיון שום מאפשר שאינו

האדם. של הקצוות להמשיך את העלמתו וייסוריו שני עלוליםסינתזה בלא הקצוות, בשני פרדוקסלית אוחזת האדמו״ר של התיאוריה אולםשל פירושו פי על משבר, וזאת לקרוא תיאוריה של זו יש לעמדה דווקא ופשרה.גולדברג׃ של שונה מפירושו פירושו אך הלידה, העוסק במשבר למדרש האדמו״ר

קודם... ביאת משיח. אבל העונות את למרק חבלי משיח, פשוט הואשעברו? דורות של בעד העונות גם משיח לסבול של זה דור צריך למהבנים״,84 תלדי ״בעצב ד׳׃ אמר אדם־הראשון של החטא אחרי אבללכוחות מיתה וצער — מיתה ענין [אלא] היא... נקמה מין רק לאלהתבטל עצמה כחות צריכים חדשה בריאה ממנה שנולד שקודם אלוואחת למיתה פעיות שצ״ט המשבר על ביושבת במדרש שאיתא וכמואלוקית התגלות היא הגאולה כי משיח... חבלי הן זה וכעין לחיים...85ידם, על כל־כך אור שיתגלה ישראל שיזכו כדי ישראל... על־ידיאמר׃ יתברך ד׳ משיח... חבלי והם מהם כחות להתבטלות צריכיםעל־ידי המשביר והמוליד יתברך שהוא ולא אוליד״,86 אשביר ״האניובזה מתבטלים, מהם וכחות הלידה חבלי סובלים ישראל לכן ישראל.בכאב — על המשבר ביושבת וכמו משיח. של את אורו מולידים הםגם כן ונתגלה. יצא הנולד מן גדול יותר שחלק יודעים קשה יותרידו שעל נדע משיח, של בחבלו יותר שמצטער ישראל איש כשרואים

נתגלה.87 המשיח אור של גדול יותר חלק

הלידה, חבלי ובין המשיח, בוא לקראת (=חבלי) הייסורים בין משווה האדמו״ר לא בא כנקמה וכקנס זה מדגיש שעונש עדן. האדמו״ר גן שמקורם בעונש על חטאהתרחש שהחטא וכיוון האישה, של מידה לחטאה כנגד מידה תיקון בו יש החטא. עלבבריאה. הכלולה להתרחשות כביטוי העונש את מוצא האדמו״ר לבריאה, תכףשלפניה. והכוחות הבריאה של ושבירה ביטול דורשת בריאה חדשה כל לטענתו,

קפרה לה דומיניק ראו ״עיבודו״, לעומת הפוסט־טראומטי״ (acting out) ״ההפגן בעניין 83רסלינג תל־אביב׃ פרקש). יניב (תרגום׃ טראומה לכתוב היסטוריה, לכתוב ,(LaCapra)וכלים שפה לייצר לא לקבעה, אלא ואף הטראומה את לבטל 170-165. לטענתו אין עמ׳ ,(2006)את השוברת אמפתית״, ״טלטלה אותה יצירה הנובעת מתוך העתיד, לקראת העבר לניתוח חדשים

.(93 (עמ׳ בשיח השימוש עצם מוחלט של ריסוק בלא הישנים הכליםטז. ג, בראשית, 84

תנחומא פרשת תזריע, סימן ד. מדרש 85סו, ט. ישעיה, 86

.(26.7.1941) תש״א קו-קז, פרשת מסעי עמ׳ קודש, אש 87

±∏¥¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∏µ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

כך הוא חדש. צמח ממנו שיצמח כדי להירקב הצריך הזרע של הוא המשל הידועהצריכה ״חיה״), (המכונה היולדת בעניין הוא כך חדשים׃ חיים של לידה בענייןבעניין הוא כך חיים חדשים; לעולם להוציא שתוכל פעמים כדי ותשע תשעים למותעצמו, את לצמצם נזקק האינסוף לעיל, שהרחבתי שכפי עצמה, העולם בריאתהגאולה בעניין הוא וכך ממנו; נפרדת לאחרות מקום לתת כדי משהו, בתוכו להמיתלמות ולהתבטל צריכה — כאחת והרוחנית הגשמית — המוכרת העתידית׃ המציאות

חדש. לאפשר קיום של עולם מסוג כדיאת שוב ושוב כמשחזרת המציאות שהאדמו״ר מבין את נראה נקמה? אין זו מדועוכן לשלב לצמצום, מקביל ואשתו האדם חטא הזה, במובן והצמצום. תהליך הבריאהלקיום לחירות, האור האינסופי. הרצון לשאת את כשלא יכלו הכלים נשברו שבוכדי עצמה שוברת האלוקות הקודמת׃ המציאות של שבירה מחייב ואחר, נפרד ואשתו חטאו אדם ממנה; נפרד ילד הולדת לשם נשברת היולדת נפרד; לקיים עולםכאלוקים להיות רצו באל, תלוי באופן אינפנטילי שאיננו עצמאי קיום שרצו כיווןחטא את המשיח, שיתקן וכך גם בוא פנים; אל לפגוש בו פנים ורע ומשם טוב יודעיהמציאות של שבירה הדורשת כזו לחירות האנושי המין של בהגעתו תלוי עדן, גןאימננטי הוא אולם ונפרדות, לחירות יציאה של תהליך הוא זה תהליך העכשווית.וביה מיניה כולל בחירות האדם של רצונו דטרמיניסטי׃ ממד בו יש ובכך למציאותמידה זו הדדית. עצמאות מתוך מחודש מפגש יהיה בסופם שרק והשבירה, המרד אתוהתיקון, העונש וכן בכלל, והחטא עדן גן חטא הזה במובן נקמה. ולא מידה, כנגד

מלאה.88 חירות סופם אך המציאות מחויבי הםהחדשה, הבריאה לבין הקודמת המציאות בין המשכיות ישנה זאת בכל אולםלא שהיולדת כשם בדרגה. אותו מעלה אלא הישן את לחלוטין מבטל אינו שגילויה

שבין בסתירה העוסק א, (ח, רבה בראשית לפי מדרש ״הנסירה״. הוא ל״צמצום״ מקביל תהליך 88ושני זכר פני אחד (=צלע) פנים׃ צד שני שלה אחת כישות נברא האדם האדם) בריאת תיאורי שניזו ישות ניסר פנימית. הקב״ה הכרה ״אחור באחור״, החסר מפגש הוא הרמוני, אך בצירוף נקבהוהפכים, סתירות מלא ושוויוני, מחודש מפגש סופה ייסורים, מלאת שהיא שאף נסירה לשניים,איש לאשתו בין מתקיים זה תהליך בפנים״. ״פנים אך — כנגדו״ ״עזר לנקבה׃ זכר כהיפוך שביןהיחס אינפנטילי׃ היה בתחילה ישראל. לעם מכן ולאחר עדן בגן לאדם הקב״ה בין אך גם חברו, אועצמאות. חסרי היו והאדם העם אך כגון נסים ונבואה — ישירות — שפע ישראל לעם העניק הקב״המבייש הנותן וחסד זכות, בלא מקבל לחם בושה שהעני דכיסופא״׃ ״נהמא זה מצב מכונה בקבלהר׳ של ג, לפי הסברו הלכה א, פרק ערלה, ירושלמי (ראו בפניו להסתכל שאין הוא מסוגל עד אותותבונות, דעת רמח״ל, בראשית, עמ׳ 12; [תש״ן], בר־לב מישרים, פתח תקוה׃ מגיד קארו, יוסףקשר מבקש האדם, כמו הקב״ה, גם ד-ה). עמ׳ יח, סימן [תשנ״ח], [ספרייתי] פרידלנדר ברק׃ בניאת מצדו מסתיר הקב״ה עבודה זרה. בשדות ורועה מורד ישראל בפנים״. עם ״פנים ״שוויוני״ —עצמאות. המבקש להתרחקות העם אימננטי באופן אלא חיצוני, כקנס לא רק — הגלויה השגחתוהצדדים; בין והתבטלות ייחוד יתקיימו גיסא מחד פנים׃ אל פנים במפגש בגאולה, התהליך סוףזה תהליך פירשה כדרכה החסידות בייסורים. שנקנתה עצמאותו, על צד כל ישמור גיסא מאידך

אלוקיו. את המבקש האדם נפש של הפרטי בהקשר

±∏¥¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∏µ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

העולם בריאת גם — כך ההולדה לשם המהות מיתות את אלא רק ממש, מתה בהכרחלפניהם׃ קיים שהיה את לחלוטין הרגו לא הגאולה וכן

לד׳ בטלים כולם היו עדן] [בגן החטא קודם ד׳... שברא העולמותלעצמו... בישות לא היתה לעצמו, לכל אחד שהיתה העצמות וגםבישות ולא לעצמה יתגלה עצמות שבכל אחד הפלא בדרך ברא שד׳מה־שאין־ לעתיד... גם יהיה] [וכך בעולם־הזה... גם היה וכן לעצמהלכן לעצמו. ישות יש אחד ובכל העולם נתגשם החטא אחרי כןאור ממנו ויתגלה ידו על שימשך היינו שיולד, דבר לכל אי־אפשרלכל אי־אפשר כי לידי ביטול, עצמו האור של חלק שיבא בלתי חדשוהגרעין כנודע היש ביטול על־ידי אם בלתי ד׳ אור בו שיתגלה דבראלו ענפים... שכל עץ, ידו בריאה חדשה, על שיתגלה שזורעים, קודםישות צריך ידו על הזאת ממרום קודם ההתגלות בו... נראים היו לאוהיא באדמה, להרקב הגרעין כל מוכרח לכן מקודם, להתבטל הגרעין

מיתה.89 בחינת

נפרדו שבבריאתם העולמות הנבראים — בין ״עצמות״ ל״ישות״. מפריד האדמו״רכלומר מישותם. אלא רק מעצמותם, להתבטל אמורים אינם האלוקית — האחדות מןקיומם התבטלות משום בכך אין אך כלפיו, ולהתבטל האלוקי במקורם להכיר עליהםפרדוקסלי, באופן מוות לישותם, אך אמנם כלפי האלוקות הוא ביטולם העצמאי.לעצמותם משמעות המעניקים הם אותם המחיה באלוקות וההכרה זה ביטול דווקא

המשכיותם. את ומאפשריםברצון הגאווה הוא החטא הבסיסי, חטא ״יש״ בפני עצמו קיום של הקבלה, פי עלהרי ישות סופית, הוא שה״יש״ כיוון אימננטי׃ הוא זה לחטא אולם העונש למלוך.יביא לאחרות פתח בלא גבולותיו בתוך ונוקשותו היקבעותו עצמו, בפני קיומו עם למפגש גבולותיה את פותח הישות של זה מוות ולמותו. לקצו דבר של בסופוהשפע לקבלת נפתחים הסופיים והכלים העולמות הבריאה, של ובמקרה אחרות,קיום מקבלים עצמם הם אותם. בכך שמחיה שהוא ומכירים בכך האינסופי, האלוקיישותה לאלוקות. אחרי ביטול עצמותם הסופית, הנשארת בקיומה גם אינסופי. זוהישל (תיאוריה לעולם הפורצת האינסופית שהנוכחות לומר ניתן שלנו בהקשרהיא זו שבירה אכן, האדם. של הסופי הקיום את השוברת טראומה יוצרת גאולה)שבירת משבר׃ של תורה האדמו״ר מציע אולם כדי מוות, עד מוחלט, פירוק לעתיםאת ופותחת בתוך עצמו, הסגור הקיום את הישות, את בייסורים מבטלת הגבולותהחדשה הבריאה חדשה. ובריאה יצירה לקראת האינסופי, האור הכלת לקראת האדםאלא לחלוטין, מתפרקים אינם וייסוריו האדם שלה׃ שבירתה את בתוכה מכילהבהכלתם דווקא כסופיים, ככאלה, משמעותם את ומקבלים עצמותם על שומרים

עולמות בריאה של כמה כללה העולם בריאת הקבלה, תפיסת לפי שלי). קודש, שם (ההדגשות אש 89הזה, החומרי. העולם עד מזה זה רוחניים המשתלשלים

±∏∂¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∏∑ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

הקונקרטית; המציאות את המכלה האוטופית האידיאה אינו האינסוף האינסוף. בתוךאת המציאות האינסופי, בתוך ככזה הסופי של הפרדוקסלית ההכלה האוטופיה היאבתוך הכפירה ואת הגאולה בתוך ככזו הטראומה את התיאוריה, בתוך ככזו

האמונה.90

∫˜ÓÂÚ ÍÂ˙· ˜ÓÂÚ — ÌÂÎÈÒ ‰Ó‚„‰·ÏÒ¯·Ó ÔÓÁ ߯ ¯¢ÂÓ„‡‰

מדרשותיו׃ קטע נוסף הפרדוקס אנתח להמחשת

תהינה תפילות ישראל אז ראש־השנה כשיבוא שבצרות כאלו, חשבתישפעלו בד׳ אנו בטוחים הן אבל מים, כזרם הלב ושפיכת ברעשיותר המלחמה עיננו, אז קודם ראו מכל־מקום את אשר התפילות,ראש־השנה התפללו תפילות הלב שפיכת גם ביותר והתלהבו, רעשוכח לישראל, אבל שאין הגוף חולשת מפני הוא זו, פשוט מאשר שנהבהיראה אינו רואים שבכלל... הראש־השנה... מזה חוץ גם מכל־מקוםישראל כשאיש א)... לזה? ישנן סיבות ואיזה מאז... כמו וההתלהבותתפילותיו, בשאר אח״כ ומתלהב מתחזק אז בתפילתו ונענה מתפללעוד רק נענים שלא די ולא שמתפללים, כשרואים מה־שאין־כןמתעורר ואינו לב־האדם נופל רחמנא־לצלן, מתרבות יותר הצרותאיש צריכים לשמחה וגם לאמונה גם דבר שלכל ב)... בתפילותיו...ונרמס, אין נרצץ כשכל האיש ישמח, מהײשאיןײכן והוא שהוא יאמיןהישראלי איש בתפילה, התעוררות בעניין גם הדבר וזה שישמח. מי

בתפילה.91 שיתעורר מי ואין ונרמס שוכב נופל עתה

אלא בתפילה, נענים שאין רק שלא משום האמונה נפילת את מתאר האדמו״רלהתפלל כדי הצלם׃ ה״איש״. התפרקות מתוארת כך מתגברות. בתוך עוד שהצרותכתב בטרם הסתם מן חשב (שבה האדמו״ר האם של שפת ״איש״. צריך ולשמוחמעבר היא היידי בדיאלקט משמעותו ״מענטש״, המילה תרגום יידיש. היא בעברית)עצמי וכבוד ערך בעל עצמו, אדם העומד בזכות ומבטאת כ״איש״, הפשוט לשימושאני ׳ואם אמר׃ אנשים, בדמות המלאכים את כשראה אבינו ״אברהם (dignity)׃זהו כלל מהוגנים׳... בני־אדם שהם אני יודע לאלו אלו כבוד חולקין רואה אותם

״יוניו־ המכונה תנועה האלוקי, באינסוף ועצמותן ישותן את מבטלות מסוימות חסידיות גישות 90של איון דורשת אינה המסכים שהחסידות ,75-65 ;40-37 יעקובסון, עמ׳ למשל ראו מיסטיקה״.של תודעתו מוחלט שמשמעו ביטול תודעתי״, ״א־קוסמיזם על הוא מדבר אך המציאות הפיזית,

התודעה. העולם מבחינה מציאות של האדם, ואף של העצמיתשלי. ההדגשות .(27.9.1941) תש״ב שובה שבת קכח, עמ׳ אש קודש, 91

±∏∂¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∏∑ ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

אינו חברו את גם אנושיות בקרבו מרגיש ואינו איש שאינו מי בעולם פשוט הן גדולומכבדו...״92 לאיש מחזיק

מתפללי בכל ״איש״ אותו היה ראש השנה לא שבתפילות מדגיש האדמו״ר אךהייסורים ואחד, אך אחד שבכל ה״איש״ את לעורר כדי מספיק היה אולי אחד המניין.במקום אפילו הקב״ה את למצוא מבקש האדמו״ר ואולם כולם. של הצלם את פירקו״אבל הרדיקליים׃93 דבריו המשך הנוקבות, ומכאן גם שאלותיו מקור זה חסרונו׃— ממעמקים רק גם בלבד אחד מעומק לא ד׳׳,94 ׳ממעמקים קראתיך אמר׃ דוד המלךנענתי שלא בלבד קראתיך, ולא הראשון בעומק שלאחר נפילתי שאף עמקים, ב׳מתחזק מכל־מקום הנני עומק עומק בתוך לעומק ב׳, נפלתי עוד נושעתי, רק ולא

קורא אותך״.95 ושובהייסורים מעומק רק לא התפילה׃ בוקעת שמהם עומקים שני מתאר האדמו״רשלמרות מענה,96 ייסורים אין שעליהם הייסורים מעומק גם מענה, אלא יש שעליהם

נחמן׃ ר׳ של תורתו עם מתכתבים דבריו מתגברים. רק התפילה

גם־כן אחת, בהסתרה נסתר וכשהשם־יתברך הסתרות. שני יש כישימצא עד ולחתר ליגע אפשר אף־על־פי־כן... אך למצאו. מאד קשהכשהשם־ אבל נסתר ממנו. שהשם יתברך מאחר שיודע יתברך, אותונסתרת בעצמה שההסתרה דהינו הסתרה, תוך בהסתרה נסתר יתברךאי־אפשר אזי ממנו, נסתר שהשם־יתברך כלל יודע שאינו ממנו...בחינת׃ וזה מהשם־יתברך. כלל יודע שאינו מאחר אותו, למצא כללכלל יודע שאינו ההסתרה... שאסתיר דהינו אסתיר״,97 הסתר ״ואנכיואפילו ההסתרות, בכל אפילו באמת אבל יתברך... אותו לבקש שצריךבודאי כי הסתרה, בודאי גם שם מלובש השם־יתברך. שבתוך בההסתרהחיותו לא כי בלעדי השם־יתברך, חיות בו יהיה שלא דבר אין שוםובכל המעשים, ובכל הדברים, בכל בודאי ועל־כן כלל. קיום לו היהחס־ושלום, כביכול. ואפילו אם, השם יתברך מלובש שם המחשבות,יש עם־כל־זה בודאי השם־יתברך, כרצון שלא שהוא דבר עברה, עושין

גדול.98 ובצמצום בהעלם שהוא אך השם־יתברך, חיות שם

הוא שופטים תש״א), (פרשת קטז בעמ׳ .(14.3.1942) תש״ב החודש פרשת קעז, קודש, עמ׳ אש 92איש אשר כבר ״אין כי הגאולה, באה כשכבר אפילו השמחה לאיבוד גורמות הצרות מתאר כיצדלמלנכוליה ומכניסה חוזרת הטראומה שבו הפוסט־טראומטי, ההפגן את כאן לאתר ניתן ישמח״.

לשגרה. חזרה ומונעת אינסופית,ואינו האדמו״ר בדברי הצלם פירוק מסתפק בתיאור הקטע, אך את מנתח ,309-306 עמ׳ גולדברג, 93

השבורים. הכלים לבניית נדרשקל, א. תהלים, 94

.(27.9.1941) תש״ב שובה שבת קכח, עמ׳ קודש, אש 95עליהם תנחומים. שיש ושאין ייסורים בין ,(79 הערה לעיל (ליד בדומה לחילוק 96

יח. לא, דברים, 97ע״ב. סה דף ג, פסקה נו, תורה (קמא), מוהר"ן ליקוטי 98

±∏∏¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∏π ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

אלא בלבד את הקב״ה במציאות, ולא זו האדם איננו מוצא מתאר מצב שבו נחמן ר׳תיאור, זהו שעליו לחפש. כלל יודע אינו האדם ממנו. מוצא נסתר שאינו זה שגםהמחבר בעיניו, בלא כל נרטיב משמעות כל חסרי חייו חסידית, של אדם אשר בשפה

סיפור קוהרנטי. לכלל חייו את אירועי ומלכדאין בודאי ״כי — דבריו הקב״ה. מסתתר הכפול בהסתר שגם טוען נחמן ר׳— קיום כלל״ לו לא היה בלעדי חיותו כי השם יתברך, בו חיות יהיה דבר שלא שוםהמכיל כ״מקום״ שכאמור, מתואר הפנוי״, ״החלל פרשנותו99 לסוד על מבוססיםהאר״י של האונטולוגיה להתקיים. את יכול היה העולם לא שבלעדיהם פרדוקסיםורע ״צדיק שאלת או והבחירה, הידיעה כשאלת קיומיות, לשאלות מתרגם נחמן ר׳

לו״.אחד הסתר כמו — להשיב בשבירת הכלים, שעליהן ניתן שמקורן קושיות לעומתהסתר, בתוך הסתר הפנוי — מהחלל קושיות שאלו נחמן טוען ר׳ — הקב״ה שלהאינסופיות העולם. קיים בזכותן שרק — יחד ורע טוב של פרדוקסלית מציאותקיום דווקא זו המאפשרת אלא סופית, מציאות כל המאיינת איננה רק זו האלוקית

בתוכה. סופית מציאות של פרדוקסליייסורי מול אל משה הוא השתיקה, כשתיקת לקושיות אלו נחמן ר׳ של הפתרוןשלעומת כיוון השפה, מן שלמעלה השגה היא הפנוי החלל השגת עקיבא.100 ר׳

.58 הערה לעיל ראו 99לבראתו במחשבה ״... בתחילה עלה העולם׃ בריאת בדבר הקב״ה את מחשבתו של מבטא הצמצום 100בראשית, הדין״ (רש״י, ושתפה למדת רחמים מידת הקדים העולם מתקיים, ראה שאין במידת־הדין,צמצום אינסופיותו היא הקב״ה של הראשונה מחשבתו טו) יב, רבה, בראשית פי מדרש על א, א,

הדין. מידת הם האל התגלות של הגבוהים החלקים דווקא הדין. מידת —מקשר ,(107-105 עמ׳ מה, אות [תשס״ג], ברכה הר מכון ברכה׃ (הר לילה ברסיסי צדוק ר׳משה רואה כט, ע״ב). דף (בבלי מנחות, עקיבא ר׳ על ייסורי במדרש למחשבת הדין מחשבה זודרגת לפני״. במחשבה כך עלה ״שתוק! עונה׃ הקב״ה שכרה?!״ וזו תורה ״זו ושואל בייסוריושכלי כיוון ובייסורים, בדין דווקא בעולם מתבטאת הקב״ה, מידות משאר הגבוהה המחשבה,את ו״מקלקלת שוטפת האהבה הגבוה. האלוקי השפע את להכיל מסוגלים אינם המוגבלים האנושמצווה עליה — בשתיקה דווקא אלא ובהכרה, בדיבור נקלטת איננה האלוקית המחשבה השורה״.״מדותיו של לעשות שאין הדגישו ב) לג, (ברכות חז״ל גם להכרה. שמעל ובאינטואיציה משה —מתרחשות מתוך אינן כ)רחמיו, בעינינו (הנתפסות פעולות גם גזרות״. אלא ואינן הקב״ה רחמיםניתן מתוך אינו טובו האדם. לפעילות סביל הוא אין שהרי האינסופית, בעצמותו שינוי והתפעלותעל מידה — ״המרחם כנגד מידה דין, מתוך אלא — במקבל גם אשמה אשמה — המעוררת תחושתולאהבה, לרחמים קודם הדין זו לפי השקפה ב). (שבת קנא, השמים״ מן עליו מרחמים הבריות,סופה — אך והמצוות את הדין ומבטלת — והחסד האהבה את הנוצרית, המקדימה שלא כעמדה וזאתעמ׳ כא (תשנ״ג), קוק הרב מוסד ירושלים׃ אורות, קוק, הראי״ה ראו׃ דמים. ושפיכות דין מופרז

טו). (שם לג ושם, עמ׳ ותחייתו״ ג), (״ישראלשמידת צדוק) (כר׳ האדמו״ר כותב ,(24.10.1940) תש״א שמיני־עצרת עה-עו, עמ׳ קודש, באשלעתיד) הצופים הנביאים (למעט בה לעמוד יכול העולם אין וכעת הרחמים, ממידת גבוהה הדיןהמחמירים, שמאי בית הלכת לפי הדין הנהגת תשוב לבוא לעתיד הרחמים. מידת ומשותפתקלז) (עמ׳ עקיבא ר׳ על אחר למדרש הדין. אולם בפירוש בלויים, אנשי תהיה במקדש והעבודה

±∏∏¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙±∏π ≤∞±±≠‡¢Ú˘˙‰Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

ההיגיון מן הרי מדובר בהשגה פרדוקסלית שלמעלה לוגי, באופן הבנויה השפה,של נוכחותו נמצאת ככזה, הנפרד במקום גם כיצד להשיג מאפשרת השתיקה הישר.הכפול, בהסתר החבויים הניצוצות האלוקיים ללקט את האדם יכול זו בצורה הקב״ה.את האדם מרחיב המילים.101 בכך מן שלמעלה צליל של — השגה ניגון מהם וליצור

עצמו. הפנוי — לחלל הנפרדים גם למקומות האלוקי הייחודמעשה בכל נמצאת יתברך שנוכחותו ואומר נחמן ר׳ מתעקש שלעיל בפסקה גםהכפול, בהסתר אפילו האלוקות נמצאת ממילא בחטא! אפילו — בעולם ומחשבהבתוך השרוי תוכן מסוים להיות חייב אינו החבוי הניצוץ אותו ככזה. ומקיימת מחיההניצוץ חשיפת היא־היא אלוקי, ניצוץ כאן שיש זו, הכרה עצם הכפול׃ ההסתר— דבר בכל יתברך מציאותו המלמדת על הדרוש כ״תורה״ כתיבת זה. בהסתר החבוימשמעות בעל נרטיב מכל כפול בריחוק רחוק מרגיש האדם שבה במציאות גם

בעולם. האלוקי הייחוד והרחבת הניצוץ חשיפת עצמה היא — בחייואפילו דבר, האלוקית בכל מחפש את הנוכחות האדמו״ר נחמן, גם לר׳ בדומהובכפירה. בהתרסה שיש החטא בממד אליו׃ הנלווה בסבל ואף הכואב הגוף בייסוריאינה שהתפילה רק לא כאשר ביותר, עומק בתוך עומק, הגדולים הפירוק ברגעי גםהניצוץ למצוא את מתעקש האדמו״ר עוד מתגברים, גם שם אלא שהייסורים גואלת,בכלים להחזיק ניסיונותיו כל שכשלו לאחר וגם שהיא, כפי בנפרדות האלוקי,זועקת והפירוק ההתרסה אלו נשברו — וקינת השבר, כשכל דווקא הישנה. ובשפהבגבולות נחסמו שעד כה חדשים,102 ולכלים חדשה הפתח להשראה נפתח — לשמים

המשיג. של והאגו הישנים הכלים

נמשך אינו החסד השתיקה ובשל החסד, עולם הוא המחשבה עולם מנוגדת׃ טענה האדמו״ר טוען״לכן הזה. — העולם הדיבור לעולם הורידו המחשבה ולא בעולם השאירו ר׳ עקיבא הזה׃ העולם אל

ודין״. הסתר ונשאר למטה החסד נתגלה לאלאחוז המבקש פרדוקס, על שדיבור שוללות. מכאן עוקבים ובהגדרות בשלבים הדיבור בנוי מטבעו 101את ולחלופין השתיקה, מציע ראשית את נחמן לכן ר׳ כאחד, נידון לכישלון. סותרים צדדים בשניהפנוי, משום שהאדם מתייחד החלל דבריו להבנת פרדוקס את מרחיב הניגון. מאידך גיסא הואהאדם ״ויהי ז׃ ב, אונקלוס לבראשית, (תרגום ממללא״ (הגדרת אריסטו), כ״רוח מדבר״ כ״חיהשתיקה באינסוף תיבלע שלא האנושית והעצמאות הדיבור את מאפשר הפנוי החלל חיה״). לנפשהגדרה או מיסטיפיקציה כדי פורנוגרפיה, עד בדיבורה והגדרותיה תגזים לא אך לבריאה, שקדמהמכנה (גולדברג בחייו אותו ״הורגת״ ובכך אחרות אפשרויות למוגדר מותירה שאינה נחרצת Amos Goldberg, “Trauma, Narrative, במאמרו׃ ראו למסומן״. המסמן ״הצמדת זאתand Two Forms of Death”, Literature and Medicine [25], no. 1 [Spring 2006],כהגדרת הדיבור״, כ״גלות לכנות ניתן אלו הקצנות .(124-122 עמודים בעיקר ,pp. 122–140

.38 הערה ליד לעיל מצרים. וראו את גלות א) ה, א, (חלק הזוהראבל לו. גנאי הוא בכלים שבורים, הוא משמש אם הזה, ״ההדיוט ז, ב׃ רבה מדרש ויקרא ראו 102לשבורי ׳הרופא יט); לד, לב׳. (תהלים, לנשברי ה׳ שנאמר׃ ׳קרוב שבורים, תשמישו כלי הקב״ה

טו)״. (ישעיה, נז, לב נשבר׳ אלהים רוח נשברה ושפל רוח זבחי ׳ואת דכא ג); (שם, קמז, לב׳.

±π∞¯Âˆ ÈÁÈ·‡‰ßˆÒ‡ÈÙÓ ¯¢ÂÓ„‡‰ Ï˘ ÌȯÂÒÈȉ ˙¯Â˙

את להרחיב האדמו״ר מצליח אלוקית בייסורים, נוכחות של מסוים תוכן בלא גם(ומתריס) מתפלל הקב״ה. הוא נוכח גם כאן שוודאי בעצם ההכרה האלוקי, הייחודדורש הוא עצמם הללו שאת הדברים בכך את הניצוץ ומוצא העומקים, שני מתוךהופכים עצמם אלה אך — נשארת בפירוד ובייסורים מציאותו תורה. כדברי וכותבכל והגאולה, הטראומה את פרדוקסלית הנושאת משבר של תורה זוהי ה׳. לתורת

יחדיו. כשלעצמה, אחת— ועמוק משמעותי שינוי האדמו״ר עובר תורתו של על השואה פרעות בעקבות

מאז ומעולם.103 מוכל ביסודותיה חדשות, אך המביא להשגות שינוי

מתאר ליבס את שם ,103-91 (תש״ס), עמ׳ 45 דעת נחמן״, ר׳ ״החידוש של ליבס, 103 ראו׃ יהודהאדם הלך לא שעדיין חדש בדרך הולך ״אני נחמן׃ ר׳ אומר שעליו נחמן, ר׳ של המתמיד החידושורדי, מוהר"ן, ירושלים׃ (שבחי לגמרי״ חדש הוא אעפ״כ מאוד ישן דרך אעפ״י שהוא מעולם, בוהרב של להגותו מבוא דקדושה׃ ״דקונסטרוקציה צור, אביחי טא); ה, ז, השגתו גדולת תשכ״ב,

.139-110 עמ׳ תשס״ח), (אלול כא אקדמות שג״ר״,