נורית ואבנר נסעו במכונית לחיפה. בדרך היו עדים לתאונת דרכים. אחד הנוסעים נפגע

בזרועו. אבנר עצר את המכונית ושניהם ניגשו לפצוע. למזלו של הפצוע, נורית היתה חובשת

בצבא וידעה מה לעשות. לפי פריצת הדם החזקה הבינה שאחד מצינורות הדם בראשיים נפגע. היא

לחצה על צינור דם זה בנקודה מסוימת בזרוע, מעל לפצע. הדם נעצר.

אבנר , לפי הוראות אשתו, שם אבן קטנה במטפחת וחבש חזק את הזרוע, כשהאבן לוחצת על הפצע. כל אותו הזמן לא הרפתה נורית את

לחצה מצינור הדם. בינתיים הגיע האמבולנס של ,, מגן דוד אדום" , שהעביר את הפצוע לבית

החולים הקרוב. לאחר שקיבל את הטיפול הרפואי הדרוש

והתאושש , אמרו לו הרופאים שאלו שחבשו אותו הצילו את חייו. הפצוע רצה להודות להם , אך

הם כבר לא היו שם.

ליטר דם, אובדן שליש ממנו מסכן 5לאדם מבוגר את חייו.

מתוכה 92%בתוכה שטים התאים. נוזל צהבהב. נותרים הם שפע של חומרים החיוניים 8%מים \

לחיים בניהם חומרי מזון, גלוקוזה ) סוכר( שומנים וחומצות אמינו. וחומרים כמו סידן\ נתרן

אשלגן וחלבונים. האוכל שאנו אוכלים עובר תהליך של עיכול.

ראשית בפה, כאשר הוא נספג בכלי הדם הופך לאנרגיה. בנוסף לחומרי המזון זורמים גם

בפלסמה חומרי פסולת. חומרי הפסולת נוצרים בתאי הגוף\ תוך כדי שימוש במזון. בין חומרי הפסולת ישנם גם רעלים. ישנו בגופינו מנגנון

המסלק את הרעלים- השתן- דרך הכליות.

חומרי הפסולת הנמצאים בתאים ולמעשה , חומרים רעילים יש לסלק מהגוף וזה מוטל על הכליות, יציאת חומרי פסולת וסילוקם מהגוף.

לאדם שתי כליות משני צידי עמוד השדרה. הכליות מסננות את הדם המכיל חומרי פסולת.

הן מפרידות בין חומרי הפסולת לחומרים החשובים ) מים , ויטמינים( אלה נספגים לגוף

בחזרה. והחומרים הרעילים זורמים דרך שני צינורות השתן אל השלפוחית ושם נאגרים. מדי פעם מופרש השתן משלפוחית השתן דרך צינור

קצר- השופכה- החוצה.

תאים אלו זעירים , עגולים ופחוסים באמצע. מספר התאים הוא עצום, תאים אלו מכילים חומר הנקרא המוגלובין, שהתכונה העיקרית שלו הוא לקשור את

החמצן , לכן תאי הדם האדומים נושאים עימם חמצן ומשחררות אותו בעת הצורך.

תפקיד תאי הדם הוא להעביר את החמצן וחמרי המזון לכל חלקי הגוף ולתאים. ולסלק את חומרי הפסולת והפחמן הדו חמצני מתאי הגוף השונים.

תאי הדם האדומים מובילים , הם נקראים מובילי דם חרוצים, עבודתם רבה ונמרצת, ולכן אורח חייהם קצר \ הם חיים בין שלושה לארבעה חודשים ובכל

שניה נהרסים בגופינו כשלושה מליון תאים,

כמובן שמתים תאים ונוצרים תאים חדשים. אותו מספר תאים שמת נוצר מחדש.

מעט מהחמצן שעבר לדם מהריאות מומס בתוך נוזל הדם, אך מרביתו נספג לתוך תאי הדם האדומים. בתוכם נמצא חומר אדום הקרוי המוגלובין והוא

מכיל ברזל, מקורו של הברזל הוא במזון שאנו אוכלים. החמצן שבדם מתחבר אל ההמוגלובין וכך יכול הדם להוביל אתו חמצן בכמות מספקת

לצורכי התאים. כמות ההמוגלובין בדם גדולה כי מספר תאי הדם האדומים גדול מאוד.

תאי הדם האדומים נוצרים במוח העצמות ללא הרף. ועוברים לדם הזורם בכלי הדם. בכלי הדם ממלאים את תפקיד נושאי הדם לתאים.

חודשים הם מתפרקים ואל הדם מגיעים תאי דם חדשים.4לאחר כ- כאשר מספר תאי הדם האדומים נמוך וכמות ההמוגלובין קטנה, נפגעת הובלת החמצן בגוף. –זהו מצב של חוסר דם- אנמיה. בדיקה הנקראת

ספירת דם תסייע לרופא לקבוע מהי כמות ההמוגלובין בדם. כאשר מספר תאי הדם האדומים וכמות ההמוגלובין תקינים בגופנו כאשר מערכת הנשימה

וההובלה פועלת היטב – נקלט מספיק חמצן בגוף והוא מובל אל התאים. אחד החומרים הנמצאים באוויר יכול לפגוע בהובלת החמצן בגוף – הפחמן

החד חמצני. זהו גז שקוף וחסר ריח הנקשר להמוגלובין שבתאי הדם האדומים ותופס את המקום של החמצן. שאיפה של כמות גדולה מגז זה

עלולה לסכן את בריאות הדם. מקורו של הגז הוא במפלטי מכוניות, תנורי נפט, ארובות תחנות הכוח, עישון. כדי לשמור על בריאות יש להשתדל לנשום

אוויר באיכות גבוהה ולאכול נכון.

משימותא. מה תפקיד התאים האדומים? ב. מהו ההמוגלובין ומה תפקידו?

ג. היכן נוצרים תאי דם אדומים ומה הוא אורך חייהם?

ד. מה יקרה לאדם שיתגלו אצלו מחסור בתאי דם אדומים?

ה. מהו הפחמן החד חמצני ומהי הסכנה הטמונה בשאיפתו?

מכנים אותם - ,,חיילי גופינו" – תפקיד החייל לשמור ולהגן , כמו כן תפקיד התאים.

כשאנו חולים במחלות שונות, כמו אנגינה \ שפעת ועוד... יש לנו חיידקים בגוף, כשאנו חולים , תאי

הדם הלבנים יוצאים ,, למלחמה". החיידקים החודרים לגופינו עשויים להתרבות במהירות. הם

ניזונים מתאי גוף ומפרישים חומרי רעל לתוך הגוף ובכך הם מזיקים. תאי הדם הלבנים , מגיעים למקום

הפצע ומתקיפים את החיידקים ובולעים אותם.

לא במקרה הם נקראים פגוציטים או תאים בולעניים. החיידקים שנבלעים

מתפוררים בתוך הפגוציטים. תאי דם לבנים , משנים צורתם ובעלי

צורות שונות ומרובות . הם יכולים לזרום נגד כיוון זרימת הדם ולצאת מן

התאים. חייו של תא דם לבן קצר מאלה של תא דם אדום. הם חיים

כשבועיים. הגוף מפיק במקומם ללא ?http://www.youtube.com/watchהפסק תאי דם חדשים.v=JnlULOjUhSQ

תאי הדם הלבנים אינם ניצבים לבד. נוצרים בפלסמה בזמן תקיפת חיידקים חומרים הנקראים נוגדנים.

הנוגדנים מתנגדים למתקיפים ) חיידקים , נגיפים...(. הם יכולים לגרום להתפוררותם או לביטול השפעת חומרי

הרעל שהם מפרישים. נגד כל סוג של חיידק או נגיף מפתח הגוף נוגדן מיוחד. כך שבדם שלנו יכולים להיות אלפי סוגים של נוגדנים.

לוחיות הדם נמצאות בפלסמה, הן יוצרות רשת של סיבים הנקראת פיברין. הרשת הנוצרת בזמן פציעה לוכדת את תאי הדם האדומים ותאי הדם הלבנים

ומונעת את המשך זרימת הדם.לוחיות הדם – תפקידם חשוב בעת קרישת הדם. סיבי פיברין מתקצרים ,

קריש הדם מתקשה , חוסם את המקום בו יש פצע ומונע את המשך זרימת הדם.

חשוב לדעת! הפיברין אינו נמצא בדם כל הזמן הוא נוצר בזמן פציעה.

בתוך הדם ישנם גופים קטנטנים )שברי תאים(, שנקראים "לוחיות דם" או "טסיות דם" )בלועזית – טרומבוציטים(, והם האחראים לתיקון דליפות בכלי

הדם. כאשר נזק נגרם לדופן של כלי דם, מצטופפות לוחיות הדם באזור הפגיעה, חומרים משתחררים מהן וביחד עם חומרים נוספים הנמצאים בנוזל

הדם, גורמים ליצירת קריש דם. קריש הדם הוא כעין "פקק", שסותם את החור בכלי הדם. ה"פקק" מורכב מלוחיות דם, תאי דם אדומים ותאי דם לבנים שדבוקים ביחד על ידי חומר דביק הנקרא פיברין. תהליך זה נקרא

"קרישת דם". לאחר שכלי הדם מחלים וחוזר להיות שלם, קריש הדם מתמוסס ונעלם.

קיימות מספר מחלות של קרישת דם, המתבטאות בקרישת-יתר, מצב בו תרומבוסים נוצרים בצורה מוגברת ועלולים לחסום כלי דם, או קרישת-חסר, מצב בו דימומים פנימיים וחיצוניים אינם מופסקים עקב פגם בתהליך קרישת

הדם. מחלת קרישת הדם הידועה ביותר היא ללא ספק המופיליה.