דברי הכנסת, מספר 175, מתאריך...

דברי הכנסת, מספר 175, מתאריך 28/11/2007

תוכן העניינים

8שאילתות בעל-פה

8196. מצב שירותי הכבאות הארציים

8דוד אזולאי (ש"ס):

9שר הפנים מאיר שטרית:


12טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):

12שר הפנים מאיר שטרית:

13193. הברחת בשר

13שלמה בניזרי (ש"ס):

13שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:


14משה גפני (יהדות התורה):


15טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):


17194. שתיית אלכוהול בקרב צעירים

18סופה לנדבר (ישראל ביתנו):

18השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:

20195. עלייה במספר השוטרים הפורשים מהמשטרה

20יעקב מרגי (ש"ס):


22הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – תגמול לאחר פטירת נכה), התשס"ז–2007


27הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של הבעל), התשס"ח–2007

27אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל):

29הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת זמן המתנה ופיצוי לדוגמה), התשס"ח–2007

29דוד טל (קדימה):

30הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בסיעוד), התשס"ו–2006

31שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:

32הצעת חוק מס ערך מוסף (פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשס"ו–2006

33השרה רוחמה אברהם-בלילא:

34הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשס"ו–2006


35עמירה דותן (קדימה):


36רונית תירוש (קדימה):


38הצעת חוק מס ערך מוסף (פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשס"ו–2006

39הצעת חוק איסור אלימות בכדורגל, התשס"ח–2007

39אבשלום וילן (מרצ):

40השרה רוחמה אברהם-בלילא:

43רונית תירוש (קדימה):

44הצעת חוק עזרה ראשונה, התשס"ז–2007

45אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):

46הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – איסור עבודת יולדת במשמרות), התשס"ו–2006

46(הצעת חבר הכנסת דוד טל)


47הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום תאריך תפוגה למוצרי תמרוקים), התשס"ו–2006

47זהבה גלאון (מרצ):

48הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – עסקה לעניין רכישת רכב משומש), התשס"ו–2006

48אמנון כהן (ש"ס):

49הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור התארגנות ניאו-נאצית), התשס"ו–2006

50יואל חסון (קדימה):

52הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולי יתומי אלמנה שנישאה), התשס"ז–2007

52אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):

53הצעת חוק המועצה לביטחון חברתי וכלכלי, התשס"ו–2006

53חיים אורון (מרצ):

57הצעת חוק האזרחות (תיקון – מעמד של ילד), התשס"ו–2006

57רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):

58הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב שכר לימוד לצורך הנחה בארנונה), התשס"ז–2007

58חנא סוייד (חד"ש):

60מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת

60סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:

60הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – איסור מעקב של מעביד אחר עובדיו), התשס"ז–2007

61אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):

65הצעה לסדר-היום

65הצורך בהקמת מאגר מוח עצם


70שר הבריאות יעקב בן-יזרי:

73משה כחלון (הליכוד):


75מצוקת בתי-החולים הממשלתיים בכלל ובצפון בפרט





84אלימות נגד רופאים

85אבישי ברוורמן (העבודה-מימד):



91הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2007

91יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):

93עמיר פרץ (העבודה-מימד):

96רן כהן (מרצ):


98יורם מרציאנו (העבודה-מימד):

99ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

102דב חנין (חד"ש):

104משה כחלון (הליכוד):

106שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):

109מזכיר הכנסת איל ינון:

119אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):

119אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

122גדעון סער (הליכוד):

123שר האוצר רוני בר-און:



134הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 47) (הקמת בתי-משפט), התשס"ח–2007

135זהבה גלאון (מרצ):


137הצעות לסדר-היום

137פרשת השוטרים בנהרייה

137ראובן ריבלין (הליכוד):

138יצחק וקנין (ש"ס):

139עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):

140יוחנן פלסנר (קדימה):


145נסים זאב (ש"ס):


146הטענות בדבר פעילות משיחית של בני-הזוג הגואל ופגיעתם בצעירים

146חיים אמסלם (ש"ס):





149אסירים ביטחוניים ערבים אזרחי המדינה

150עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):




155מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת

155סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:


156הוויכוח הציבורי על הרפורמות המתוכננות של שר המשפטים

157יוסף ביילין (מרצ):



163ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):

165שר המשפטים דניאל פרידמן:

168דוד רותם (ישראל ביתנו):


169דירוג בתי-הספר לפי אחוזי הגיוס לצה"ל

169יואל חסון (קדימה):


174אבשלום וילן (מרצ):


179סגן שר הביטחון מתן וילנאי:

189יעקב מרגי (ש"ס):


190עשרות ניסיונות לדקור שוטרים ואזרחים במערת המכפלה


191סגן שר הביטחון מתן וילנאי:


192היערכות ישראל לרעידות אדמה

192אורית נוקד (העבודה-מימד):

193יעקב כהן (יהדות התורה):

194זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):

196מיכאל איתן (הליכוד):

197ג'מאל זחאלקה (בל"ד):

200השר משולם נהרי:


202הקצאת משאבים לא שוויונית במשרד הרווחה

203אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):



205הפרטת המעונות הממשלתיים לאנשים עם פיגור שכלי

206יוסף ביילין (מרצ):


210דב חנין (חד"ש):

211שאילתות ותשובות


2111522. משך ההמתנה לוועדות רפואיות

2141549. פנימיית "נתיבות לכיש"

2151573. מיליון וחצי ישראלים מתחת לקו העוני

2161628. מימון שהות ילדים בפנימיות

2171629. מסירת ילד לרשויות

21819. הוועדה הבין-משרדית למחירי הלחם

21942, 83. סגירת לשכת התעסוקה בסח'נין

22055. טיפול מחלקת ההסדרה והאכיפה בתלונות עובדים

222118. מפעלים ביש"ע המייצאים למדינות האיחוד האירופי

223119. עבודה בשבת בניגוד לחוק

225202. מעונות-יום לילדי נשים עובדות במרום-הגליל

226242. סבסוד מעונות-יום ביישובי קו העימות

227279. הפניית מובטלים שומרי מצוות לעבודה בתוכנית ויסקונסין

228370. אזורי תעשייה במגזר הערבי

229376. תקן הצעצועים לילדים

230467. הכללת המושב שתולה ברשימת יישובי אזור פיתוח א'

230493, 509. פיטורי עובדת הרה בארגון "נעמת"

232500, 511. מכירת שמן זית מזויף

234564. מפעלים בעלי היתר עבודה בשבת

235565. הלוואות מט"י לבעלי עסקים בצפון

236584. ניגוד אינטרסים ברשות להגבלים עסקיים

238656. הענקת שוברים של חברה המוכרת מוצרים לא-כשרים

239667. פיקוח על זיהום אוויר בארץ

240718. פיטורי נשים העוברות טיפולי הפריה

242770, 887. תמיכת מרכז ההשקעות באתר ההימורים " 65 Play"

243780. אישורי זכאות עבור ילדים במשפחתונים בירושלים

244859. התוכניות לתעסוקה ויזמות לאוכלוסיות הנכים והמבוגרים

245922. אכיפת חוק שעות עבודה ומנוחה במגזר הלא-יהודי

2471044. העברת כספי פיקדון לעובדים זרים

2481139. סבסוד שהות ילדים במעונות-יום

2491213. העסקה זמנית של עובדים זרים בסיעוד

2501238. עיכוב במבחני ההסמכה לקבלני שיפוצים

2511416. הקמת אזורי תעשייה במגזר הערבי

2521539. ידיעה על הימצאות שברי זכוכית בבקבוקי בירה

253982. אזורי תעשייה במגזר הערבי

2541046. מענק לחיילים עולים

255תשובת השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:

2551150. הכשרות מקצועיות לעולים מאתיופיה במרכזי הקליטה

2571527. ידיעה על העלאת שבטים שונים לישראל

2581632. פרויקט "בית חם"

259תשובת השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:

2591559. חלק המגזר הערבי בתקציב פיתוח תשתיות בגליל

260תשובת השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:

262394. ייצוג הולם לבני הקהילה האתיופית בשירות הציבורי

263534. תשלום פנסיה לגמלאי "הפתק הצהוב" שפרשו בשנים 1996-1987

264625. עמלת הפקדת מזומן

264651. מיסוי נכס מורש

265674. השעיית בכירים בבנק ישראל

266705. ייקור ביטוח האופנועים

268721. סיוע רפואי לניצולי השואה

269726. הטבות לשרידי השואה נזקקים

270727. הכרה בזכויות נרדפי הנאצים בתוניסיה

271745. תשלומי הצמדה ריאלית לקבלני תשתיות

273796. חילוץ נזקקים ממעגל העוני

279812. החלת שינוי תעריפי ביטוח רכב על אופנועי הצלה

280824. הטבות מס לעובדים ביישובי עוטף-עזה

282864. פינוי חייבים מדירותיהם

283925. עלות ההגנה על עמדת המדינה בתיק בג"ץ 2605/05

286940. נגישות לנכים בקריית הממשלה בתל-אביב

287965. טפסים רשמיים בשפה הערבית

2881057. חשב מלווה לוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה

2891075. עודפי תקציב

2891122. ועדות לקביעת דרגת הקצבה לניצולי השואה

2911184. החזר בלו על סולר למכונות חקלאיות ניידות

חוברת ח'

ישיבה קע"ה

הישיבה המאה-ושבעים-וחמש של הכנסת השבע-עשרה

יום רביעי, י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007)

ירושלים, הכנסת, שעה 11:04

שאילתות בעל-פה

היו"ר אחמד טיבי:

רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי, י"ח בכסלו התשס"ח, 28 בנובמבר 2007. יום לפני, למי שהבין.

הסעיף הראשון על סדר-היום הוא שאילתות בעל-פה. שר הפנים מאיר שטרית ישיב על שאילתא בעל-פה מס' 196 מאת חבר הכנסת דוד אזולאי בנושא: מצב שירותי הכבאות הארציים. בבקשה, אדוני.

196. מצב שירותי הכבאות הארציים

דוד אזולאי (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, פורסם כי מצבה של נציבות הכבאות וההצלה חמור בשל חוסר יכולת של הכבאים בישראל לעמוד במשימת הצלת חיים. לדוגמה, בישראל יש כבאי אחד ל-6,000 איש, לעומת כבאי אחד ל-1,000 איש באירופה ובארצות-הברית.

רצוני לשאול:

1. האם נכון הדבר?

2. האם נכונה טענת נציב הכבאות וההצלה שהנציבות קורסת?

3. האם זכתה הנציבות לסיוע בשנים האחרונות?

שר הפנים מאיר שטרית:

תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני מברך את היושב-ראש על שהוא מזכיר את כ"ט בנובמבר.


לא הזכרתי, אמרתי "יום לפני".


אנחנו מבינים לבד. זה היום שבו הוכרזה המדינה, ואני חושב שזה באמת יום חגיגי.

אדוני, אני מתכבד לענות על השאילתא של חבר הכנסת דוד אזולאי.

1–3. מספר הכבאים בישראל אכן נמוך מהממוצע העולמי, בשל קשיי תקציב. עם זאת, אין מקום לגייס בישראל מספר כבאים ביחס של 1 ל-1,000, בשל אופי הבנייה בישראל.

לגבי סיוע תקציבי, פניתי אל שר האוצר ואל ראש הממשלה וביקשתי סיוע, בעקבות דוח שהכין נציב הכבאות שמראה שבשעת-חירום אין כיסוי מלא למדינת ישראל מבחינת שירותי כיבוי והצלה. יכולנו להתמודד עם מה שקרה בלבנון, משום שהפגיעה היתה בעיקר באזור הצפון, ולכן איגדו שם את כל הכוחות. אבל על מלחמה שפוגעת בכל העורף אין היום לשירות הכבאות תשובה הולמת של כיסוי שטח המדינה בשעת-חירום. הכנו דוח ארוך שמסביר מה החוסרים. פניתי אל שר האוצר ואל ראש הממשלה במכתב שבו אני מבהיר שצריך תוספת של 425 מיליון שקלים כדי לתת מענה בתחום כוח-האדם, רכש כלי רכב וציוד, בינוי תחנות והיערכות לחירום, אם אנחנו רוצים לתת כיסוי אמיתי למדינה.

חבר הכנסת אזולאי, במצב הנוכחי אני חושב שהעניין הוא לא קריסה של הנציבות. הנציבות מתפקדת, עובדת, והאוצר מסייע לפעמים. בחודש שעבר הוא נתן 3 מיליוני שקלים לרכישת כמה רכבי כיבוי. אבל אני רחוק מאוד מלומר שאני שבע רצון מכל הטיפול של הכבאות בארץ היום. לכן אני מתכוון, חבר הכנסת אזולאי, אם ירצה השם, לבצע בשנת 2008 את הרפורמה בשירות הכבאות על-פי דוח-גינוסר. המגמה שלי היא לגרום לכך ששירות הכבאות יהיה שירות כיבוי ארצי, כמו המשטרה, ובעצם לא יהיו יותר איגודי כבאות. אני חושב שכל המערכת הפוליטית הזאת מיותרת. לא צריך איגודים, לא צריך משרדים, לא צריך עשרות ראשי איגודים. באיגוד אחד משלמים לעובד כבאות א', באיגוד אחר משלמים לו ב', וזה יוצר קנאה ושנאה ותחרות. אני רוצה להגיע למצב שבו השם יברך אתכם ויוסיף לכם כאשר דיבר לכם.


אלף פעמים.


בעניין הזה אני רוצה לשנות את הגישה וליצור איגוד כבאות ארצי – לא איגוד אלא רשות כבאות ארצית, על-פי המלצות דוח-גינוסר. אגב, דוח-גינוסר הוגש לממשלה לפני כמה וכמה שנים, אבל לצערי במשך השנים לא הצליחו ליישם את הרפורמה הזאת. כבר התחלתי במגעים עם ראשי האיגודים, עם הנציבות ועם האוצר במטרה ליישם את הרפורמה הזאת. אני חושב שזאת תהיה מהפכה בתחום השירות. ברגע שיש לנו איגוד אחד שכולם בו עובדי משרד הפנים, שכולם יהיו עובדיה של אותה רשות, בלי כל המערכת הקיימת היום, כל העסק יעבוד אחרת לחלוטין; בדיוק כמו שירותי חירום במדינות המתוקנות וכמו משטרה וכמו כל דבר אחר, שיש שירותי חירום והצלה בתחומים שהם אחראים להם. נוכל אז לקבוע את שכר העובדים באופן שווה לכולם, כעובדי מדינה; אם כי, בניגוד לעובדי המדינה הרגילים, הם יהיו מנועים מדבר אחד – הם לא יוכלו לשבות, כמו שמקובל במשטרה; הם לא יוכלו להתאגד ולא יוכלו לשבות. אני מאמין שאפשר יהיה לקבל את ההסכמה של העובדים ושל כולם לעבור להיות עובדים באיגוד החדש. אני חושב שזה לטובת האיגוד ולטובת העובדים, ואני בשלבים של עבודה לקראת יציאה לדרך של ביצוע הרפורמה ב-2008.

השאיפה שלי היא שב-2008 נשלים את הרפורמה, שהיא מורכבת, אדוני היושב-ראש, ואינה קלה לביצוע, משום שכדי להוציא אותה לפועל צריך להעביר למדינה את כל הנכסים ואת כל ההתחייבויות ששייכים היום לאיגודים. צריך להעביר למדינה את כל העובדים, עם כל הבעיות והאין-בעיות, וכן ליצור כלים חקיקתיים שיאפשרו את המעבר הזה. למשל, עובד שעובר מאיגוד ערים לשירות המדינה לא יקבל פיצויים על המעבר, אלא אם הוא ירצה להתפטר ואז הרשות תוכל להחליט אם היא לוקחת אותו או לא, זה כבר לשיקול דעתה. הרעיון הוא שאנשים יוכלו לקבל פיצויים, שהנכסים אכן יועברו לאחריות המדינה – אף שחלק מהנכסים הללו נרכשו בכספי הרשויות המקומיות, אבל בהינתן שחלק מכספי הרשויות המקומיות הם כספי מדינה, אין שום סיבה שזה לא יעבור לרשות המדינה, בעיקר כאשר מורידים מהרשויות המקומיות את הנטל; היום הן משלמות את כל ההוצאות, המשכורות והתחזוקה.

הרפורמה מורכבת, מסובכת, אבל לא בלתי אפשרית. זה בדיוק מה שאני אומר לגבי השלום, אדוני היושב-ראש. זה מורכב, זה מסובך, אבל זה לא בלתי אפשרי.


המחיר ידוע.


בכל מקרה, תמיד יש תו מחיר. בעניין הזה אני חושב שאין דבר שהוא בלתי אפשרי. אני מקווה שנצליח בשנה הבאה לחולל את הרפורמה ותוך כדי הרפורמה גם לפתור את כל הסוגיות והבעיות שאתה מעלה. דיברת על חוסר בכבאים, זה ישתנה. המטרה שלנו היא להוסיף תקנים ולאייש את כל התקנים הדרושים. דיברת על חוסר בציוד לכיבוי אש – אתה צודק, וצריך לשנות את זה. אם תהיה רפורמה, נוכל להקציב כסף כדי שיתאפשר לרכוש את כל הציוד הדרוש, למלא את החסר וליצור כלי כיבוי אש.

לא רק זאת, העניין של בטיחות ומניעה של שרפות חשוב אף יותר. אם יש רשות אחת שעובדת לפי כללים אחידים, ברורים, חד-משמעיים, אז אפשר יהיה להשגיח שכשבונים בניין יהיו בו הכלים וכל האפשרויות להילחם בשרפה, כשהיא פורצת, ולמנוע שרפות. היום כל איגוד והתחום שלו, אין דבר מוסדר. למשל, מניעת אש ביערות או בשטחים: הרשות הזאת תהיה רשאית – וזה ייעשה בחקיקה – לתת הוראות לכל אגף היערות, הקרן הקיימת וכל מי שמחזיק יערות, לנקוט את כל האמצעים כדי למנוע שרפות, כמו שבילי גישה, שבילי אש, נקודות כיבוי – כפי שזה מוסדר בעולם. כלומר, צריך שיהיו כלי חקיקה שייתנו את הכלים והאמצעים לנציב הכבאות – שיהיה ראש הכבאות, כמו שמקובל במשטרה – כדי שיהיו לו כלי החקיקה וכלי האכיפה על אלה שלא יבצעו.

אדוני היושב-ראש, אני מאמין שחבר הכנסת דוד אזולאי העלה נושא מרכזי, חשוב, ואני מקווה שבשנת 2008 נצא לדרך חדשה, שתיתן תשובה על כל השאלות הללו.


תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת אזולאי.


אדוני השר, אני רוצה לברך אותך על היוזמה ומאחל שאכן היוזמה לשירות כבאות ממלכתי במדינת ישראל תתממש ב-2008. אדוני השר, אם הגשתי עכשיו שאילתא וקיבלתי הסבר כל כך רחב לקראת 2008, על כך שמתכוונים להקים שירות ממלכתי, והיה זה שכרי על השאילתא ואני מסתפק בכך. תודה רבה, אדוני השר.


תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת אלסאנע.

טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, במסגרת הביקורים שלי ביישובים הערביים סח'נין, עראבה ודיר-חנא – יישובים גדולים, ערים – נוכחתי לדעת שביישובים האלה אין מרכז לכבאות ולמתן שירותים במצב חירום. למשל, היתה שרפה באחד הבתים בעראבה, ועד שהגיעו מכבי-האש נגרם שם אסון כבד. מדוע לא עושים פריסה של שירותי החירום האלה בצורה סבירה, כך שהם יהיו זמינים, נגישים וסבירים וייתנו מענה במקרה חירום? תודה רבה.


תודה רבה. בבקשה, אדוני השר.


תודה לחבר הכנסת אזולאי. לחבר הכנסת אלסאנע, אין היום תחנת כיבוי בכל עיר ובכל יישוב, גם לא בערים יהודיות. ביישוב שאני גר בו, יבנה, אין תחנת כיבוי. יש איגוד ערים שנמצא ברחובות והוא משרת את רחובות, יבנה, נס-ציונה, מזכרת-בתיה, קריית-עקרון, גדרה, בני-עי"ש והמושבים באזור. אי-אפשר להקים תחנת כיבוי בכל עיר.


אני מדבר על מרכז ערים ולא על עיר אחת.


אני לא יודע ספציפית לגבי היישובים שהזכרת, אני מניח שגם באזור שלהם יש מרכז כיבוי אחד וכשקורה משהו הם יוצאים לדרך במהירות האפשרית.

כמו שאמרתי קודם, אני מקווה שכשנקים רשות כיבוי ארצית נוכל לעשות פריסה אחרת, להקים מחוזות של כיבוי בכל מקום שהם ייתנו תשובה ופריסה יותר טובה. בכלים שיש לנו היום אנחנו בקושי מכסים את השירותים הקיימים – גם בגלל קשיים תקציביים, שכן הרשויות לא מצליחות לשלם. אתה בוודאי יודע שהיום, כשמקימים איגוד לכיבוי אש, כל רשות שותפה באיגוד ומשלמת את חלקה. אחת הבעיות שמקשות על האיגודים היא שהרשויות לא משלמות, ואז אין להם כסף לשלם משכורות לעובדי האיגודים, מתחילות שביתות וכו'. אני מקווה שכל זה ייעלם עם הקמת הרשות הארצית לכיבוי: לא יהיו שביתות, לא יהיה מצב שאנשים יהיו תלויים בשירותי חירום, שהרשות יכולה לשלם או לא יכולה לשלם. תודה, אדוני.


אני מודה לאדוני. השאילתא הבאה היא של חבר הכנסת בניזרי לשר החקלאות ופיתוח הכפר, שאילתא מס' 193 בנושא: הברחת בשר.

193. הברחת בשר

שלמה בניזרי (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, רצוף בזה פרסום שלפיו בשבוע שעבר תפסו פקחי השירות הווטרינרי בשר בקר שהוברח מהשטחים ונמכר באטליז בשכונת פת בירושלים.


1. האומנם כן?

2. האם מצאו הפקחים את שבילי ההברחה והגיעו גם למקור הבשר?

3. האם בשר כזה נמכר גם ככשר?

4. כמה מקרים דומים נתפסו בשנת 2007 ומה נעשה באותם מקרים? תודה.


תודה רבה. בבקשה, אדוני.

שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:

1–4. חבר הכנסת בניזרי, בנוגע לשאלתך בעניין תפיסת בקר באטליז "עיסאוי" בשכונת פת בירושלים – משרד החקלאות אינו קשור לתפיסה זו. ככל הידוע לנו, על-פי הדיווחים בעיתונות, פעילות זו נעשתה על-ידי הפקחים של השירותים הווטרינריים בעיריית ירושלים. האחריות לתפיסה זו היא שלהם ואין ברשותנו פרטים הנוגעים למבצע זה.

ברצוני לציין כי יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות, האמונה על מניעת הברחות בשר שאינו ראוי למאכל, נמצאת בקשרי עבודה שוטפים עם וטרינר עיריית ירושלים ואנשי צוותו. בנוסף, יחידת הפיצו"ח פועלת בתיאום הדוק עם אגף הכשרות של הרבנות הראשית כדי להגביר את פעולות האכיפה תוך שימוש בסמכויות אגף הכשרות.

ללא קשר למקרה זה, ברצוני להציג נתוני פעילות של יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות בחצי השנה האחרונה: מיוני 2007 ועד היום פעלה יחידת הפיצו"ח באינטנסיביות רבה בתחומי ירושלים. פעילותה מסתכמת ב-54 מבצעים, שבהם נתפסו 40 טונות בשר, הכוללים טבחות צאן, בשר בקר, בשר כבש, שומן כבש, עופות שחוטים, נקניקים ובשר קפוא. על-פי הנהלים הנהוגים, בשר שאינו ראוי למאכל מושמד מייד, במטרה להבטיח את בריאות הציבור. נגד האטליזים המבריחים נפתחים הליכים משפטיים באחריות המחלקה המשפטית של משרד החקלאות.


שאלה נוספת לחבר הכנסת בניזרי, בבקשה.


תודה, אדוני השר. אני לא מצליח להבין את הפיצול הזה שקיים בינך לבין עיריית ירושלים, כך שהם מבצעים לבד ואתם מבצעים לבד. השאלה היא אם יש תיאום ביניכם.

דבר שני, הייתי רוצה לדעת מה היקף ההברחות. אני זוכר משנים עברו, כשכיהנתי כשר הבריאות, דובר על 40%–60% מהבשר בשווקים שמגיע משחיטה שחורה, בעיקר מהשטחים, בתוך בגאז'ים של רכבים. הייתי שמח אם תוכל לעדכן אותנו.

דבר שלישי, אני זוכר שבעבר היו למשרדך תלונות בדבר חוסר בכוח-אדם ובמפקחים, כדי שיוכל לצמצם את התופעה. כולנו מדברים כל הזמן על החמרה באכיפה ובעונשים. פה מדובר בבשר שיכול לגרום לתמותה – לא של בודד, אלא זה יכול לגרום להרעלות המוניות של אנשים. מה עושה משרדך כדי להגביר את האכיפה? לאור הנתונים החמורים, שאתה עצמך אמרת בנוגע לדברים שהצלחתם לעשות, ואני מתאר לעצמי שאפשר לעשות עוד, האם יש בעיות תקציביות וכדומה? תודה.


תודה. חבר הכנסת גפני, בבקשה.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מנצל את השאילתא של הרב בניזרי. פנו אלי בעבר מהרבנות הראשית ואמרו שכאשר מגיע בשר לנמל אשדוד אין סמכות לנציג של הרבנות לבדוק מה מגיע ומה לא מגיע, ורק לאחר מכן מאפשרים לו לבדוק את זה מבחינת התקנות או מבחינת החוק, ולפעמים זה מאוחר מדי, והוא גם לא יכול לתת את ההכשר. האם הגיעה פנייה אל משרדך מהרבנות הראשית בעניין הזה?


לא הבנתי.


מגיע בשר לנמל אשדוד או מגיע אוכל לנמל אשדוד, אין אפשרות לנציג הרבנות לבדוק אותו ברגע שהוא מגיע, כדי שלא יחליפו אחרי זה, והיו תלונות מהסוג הזה. כשפנו אלי אמרתי להם לפנות אל משרדך. האם פנו? האם אתה מכיר פנייה כזאת על בעיה חוקית או מינהלית?


תודה רבה. חבר הכנסת אלסאנע.


אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, הבעיה של הברחות נוצרת גם כאשר אין מנגנון ברור וגם אין הקלות כדי לאפשר בקרה ופיקוח מצד אחד ומעבר של סחורות בצורה מסודרת מצד שני. עקב הקשיים מחפשים נתיבים חלופיים, וטמונות שם סכנות.


אמרת שאחת הבעיות היא שיש קושי במעבר של סחורות. מאיפה לאיפה?


בין הרשות לבין ישראל. יש יחידת הפיקוח על הצמחים והחי, ושם מטילים קנסות בצורה לא פרופורציונלית, כאשר גם אנשים שמובילים כבשים או טלאים בתוך היישובים הערביים, במיוחד לרגל החגים – יש חג אל-אדחא בקרוב. מי שמוביל כבש ממקום אחד לשני צפוי לעונש של עשרות אלפי שקלים, דבר שהוא חסר היגיון. יש לבצע את הפיקוח, אבל להכניס היגיון בדבר הזה.

והשאלה הנוספת, מעבר סחורות – – –


רק שאלה אחת מותר לאדוני.


באותו הקשר. החקלאים הפלסטינים תלויים תלות מוחלטת בכלכלה הישראלית כדי לגרום להם עונשים ועוול. האם יש הקלות שמשרדך עושה כדי לעזור להם?


תודה רבה. בבקשה, אדוני השר.


תשובה ראשונה, לחבר הכנסת בניזרי – אמרתי בתשובתי שיש לנו תיאום מלא עם השירותים הווטרינריים בעיריית ירושלים ועם משטרת ישראל. התפקיד של יחידת הפיצו"ח הוא למנוע את העברת התוצרת שאסור לה לעבור בין השטחים לבין ישראל. במקומות מסוימים הנתיבים בהחלט מובילים לתוך ירושלים, כמו לערים אחרות, ולכן היחידה מוסמכת לפעול בתוך ירושלים, אבל בשטח המוניציפלי של ירושלים האחריות לשירותים הווטרינריים היא של עיריית ירושלים, ויש מבצעים משותפים.

לגבי הנקודה השנייה, היקף הפעילות – הוא לא בעלייה, אבל גם לא בירידה. אני אעביר אליך דוח מאוד מסודר על כל שנת 2007. מאחר שרק הבוקר התקבלה במשרד שלי השאילתא שלך – – –


היא נדחתה מהשבוע שעבר.


לא הייתי בארץ בשבוע שעבר. אני לא בא אליך בטענות. הבהרתי את הנתונים רק לגבי עיריית ירושלים, ואני אעביר לך דוח נתונים מפורט לגבי כל שנת 2007, וגם ביחס לשנים קודמות. תקבל את זה בכתב. נכון לרגע זה, זה לא נמצא לפני. נתתי לך רק את הנתונים על ירושלים. לגבי ירושלים היו 54 מבצעים, נתפסו 40 טונות וכולן הושמדו.


האם זה נמכר כבשר כשר או נמכר בחנויות – – –


באטליז המדובר, אני מניח שהם לא מוכרים בשר כשר. לא בטוח שזה העניין, אבל אם זה נתפס כבשר כשר הוא מושמד בדיוק כמו בשר שנתפס כלא-כשר. בכל מקרה הוא מושמד. הוא לא מועבר הלאה למכירה, מאחר שמדובר פה בבריאות הציבור. כפי שאתה יודע מתקופת היותך שר הבריאות, יש שיתוף פעולה מלא בין משרד הבריאות לבין יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות, כמו גם בין היחידות האחרות. בכל מקרה, אנחנו עושים מאמצים גדולים. אין ספק שאין עלייה בהברחות, גם בשל העובדה שבינתיים הוקמה גדר והרצועה סגורה, ולכן הקשיים הרבה יותר גדולים.

חבר הכנסת גפני, לא התקבלה פנייה במשרדי מהסוג הזה, ואם היא תתקבל, אני אשמח לטפל בה ככל שהדבר בסמכותי.

לגבי הנושא של הסחר עם הרצועה – חבר הכנסת אלסאנע, כפי שידוע לך, אני עושה מאמצים גדולים כדי לשמור על מערכת הקשרים החקלאיים בינינו לבין רצועת-עזה, ובעניין הזה יש בסך הכול הצלחות די גדולות בימים האחרונים. נפגשתי פעמיים עם שר החקלאות הפלסטיני והגענו לסדרת תיאומים מלאה, גם על הכנסת הבקר, גם על כניסה של תוצרת חקלאית מישראל לשם, ואני שמח לבשר לך שממש בדקות האלה אמור להיות מופעל הייצוא הראשון של פרחים ותות שדה מהרצועה לאירופה, לראשונה מאז החלטת הממשלה לגבי הרצועה. אנחנו מחדשים הבוקר את ייצוא התוצרת החקלאית מהרצועה לאירופה. בסך הכול אנחנו עושים מאמצים גדולים במגבלות הקיימות. גם הבוקר – כשהמצב הביטחוני יותר בעייתי יש יותר בעיה לפעול, אבל בסך הכול מערכת התיאום בינינו לבין החקלאים הפלסטינים ושר החקלאות הפלסטיני די מלאה, היא שוטפת, היא כמעט יומיומית. תודה רבה.

היו"ר דליה איציק:

השר לביטחון פנים משיב על שאילתא בעל-פה מס' 194 של חברת הכנסת סופה לנדבר.

194. שתיית אלכוהול בקרב צעירים

סופה לנדבר (ישראל ביתנו):

תודה, גברתי.

אדוני השר, יושבת-ראש הכנסת, כבוד חברי הכנסת, בזמן האחרון אנו עדים לתופעה של שתיית אלכוהול בקרב בני-נוער.


1. האם תופעת שתיית האלכוהול מוכרת לאדוני?

2. מה בכוונת המשרד לעשות כדי למגר את התופעה?

השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:

גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, חברת הכנסת סופה לנדבר, ראשית, הנושא הזה של שתיית אלכוהול בקרב בני-הנוער מוכר היטב למשטרה. היחידות המטפלות בנוער במשטרת ישראל מרכזות מאמץ ניכר נגד הגורמים לפשיעה ולאלימות, ובין היתר נגד צריכת אלכוהול בקרב בני-הנוער.

העשייה הזאת באה לידי ביטוי בכמה מישורים. הראשון הוא, כמובן, מניעה והסברה. לצורך זה יש כמה פרויקטים שבהם משטרת ישראל לוקחת חלק, כמו יחידות משטרה בפריסה ארצית שעוסקות במה שנקרא אס"א – אלימות, סמים ואלכוהול – וכן פרויקט שהחל בחודשים האחרונים ב-11 ערים במדינת ישראל במסגרת "עיר ללא אלימות". הנושא הזה עתיד להיות מורחב לערים נוספות, אני מניח בהמשך לישיבה של ועדת השרים למאבק באלימות שבראשותי.

המישור השני, שהוא יותר רלוונטי לשאלה, הוא מישור האכיפה. יחידות הטיפול בנוער במשטרת ישראל מונחות להגביר את פעילות אכיפת החוק בכל מה שקשור למכירת אלכוהול לקטינים. רק כדי לסבר את האוזן, בשנת 2002 נפתחו 17 תיקים בגין מכירת אלכוהול לקטינים, ובשנת 2007, עד לאחרונה – עד לסוף אוקטובר – נפתחו כ-460 תיקים על מכירת אלכוהול לקטינים. ללא ספק מדובר בעלייה משמעותית מאוד במספר התיקים, ואני מניח שזה פועל יוצא של עלייה משמעותית מאוד בצריכת האלכוהול ובמכירת האלכוהול לקטינים. נוסף על כך משטרת ישראל, באמצעות היחידות לרישוי עסקים, פועלת לסגירת אותם עסקים שעוברים על החוק האוסר מכירת אלכוהול לקטינים.

מעבר לכך, יש סיורים – גם של משטרת ישראל, גם בתיאום עם משטרת ישראל – של מה שנקרא "סיירות הורים", שקיימות בלא-מעט יישובים, במטרה להתמודד עם הבעיה הזאת. עד כאן, תודה רבה.


שאלה נוספת.


תודה, אדוני השר. אני מתכוונת להעביר חקיקה על איסור פרסום משקאות אלכוהול. האם אתה חושב שזה יכול לעזור, ואם כן – האם אתה מתכוון לתמוך בחקיקה כזאת?


אם נראה הצעה קונקרטית, נשמח מאוד – – –


שנייה, אדוני. בסיבוב השני אנחנו אוספים עוד שתי שאלות. יש עוד שואלים? לא. בבקשה, אדוני השר.


כמובן, חקיקה שעוסקת באיסור מכירת אלכוהול לקטינים היא חקיקה מבורכת. נתייחס מטבע הדברים להצעה קונקרטית שתגיע, אבל ברמה העקרונית אני בהחלט מסכים אתך.


תודה, אדוני השר. זה מספק אותי. תודה.


תודה. השר לביטחון פנים ישיב על שאילתא מס' 195 של חבר הכנסת מרגי. אדוני השר לביטחון פנים, אתה נשאר אתנו.


אני כל הזמן אתכם. אני הולך לקחת את התשובה.


בינתיים, עד שחבר הכנסת מרגי ישאל, אנחנו נברך קבוצה ממרכז-יום לקשיש בבאר-שבע שנמצאת כאן. ברוכים הבאים.

בבקשה, אדוני.

195. עלייה במספר השוטרים הפורשים מהמשטרה

יעקב מרגי (ש"ס):

גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, פורסם כי בשנה האחרונה חל גידול של עשרות אחוזים במספר השוטרים הבוחרים לעזוב את המשטרה, וכי לאחרונה הורעו תנאי השוטרים.


1. האם נכון הדבר?

2. אם כן – כמה שוטרים ביקשו לפרוש וכמה פרשו ב-2005, ב-2006 וב-2007?

3. מה ייעשה להטבת תנאיהם של השוטרים כדי שתופעה זו לא תימשך?


גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת מרגי, ראשית, התופעה של פרישת שוטרים לפני גיל הפרישה לגמלאות היא בוודאי דגל אדום שמונף בפני כולנו, בוודאי בפני כשר לביטחון פנים. זאת בוודאי אחת הנקודות הכואבות והבוערות ביותר כשעוסקים בארגון בסדר-גודל של משטרת ישראל.

1. אולי מבחינת הנתונים – הנתונים שציינת הם לא מדויקים, בלשון המעטה. אף שהמספרים הם גדולים, הגידול הוא לא גידול כזה.

2. בשנת 2005 פרשו מרצון בפרישה מוקדמת 441 שוטרים; ב-2006 – 353; ב-2007 – 465. כך שבוודאי יש גידול, כשאתה מסתכל ביחס ל-2006 – לא משמעותי, או זניח, ביחס ל-2005, אבל אני חושב שהשאלה היא במקומה, מפני שהמספרים האלה הם עדיין מספרים מדאיגים.

הבעיה בעיקרה נוגעת למה שקרוי במשטרה "שוטרי הקו הקדמי" – אותם שוטרי סיור, בלשים, אנשי עיקוב – שמהווים את הכוח הלוחם המרכזי של תחנות המשטרה ברחבי הארץ, קרוב ל-60 תחנות, והם בעצם השוטרים שפוגשים את האזרח שנמצא במצב מצוקה, או להבדיל פוגשים את העבריינים, יום-יום, שעה-שעה, בשטח, במקומות שבהם מבוצעות העבירות.

מתוך אותם שוטרים הפועלים להגברת הביטחון האישי של הציבור – אותם שוטרים שמסכנים פעמים רבות את חייהם לשם כך, ולצערי במקרים לא מעטים הם גם נפגעים, ולצערי הפגיעות בחלקן קשות מאוד – יש למעלה מ-2,000 שוטרים אשר השכר שהם מקבלים הוא שכר לא אטרקטיבי, והייתי אפילו אומר שכר משפיל. השוטרים הנשארים בתפקידי הסיור, הבילוש, העיקוב, נשארים בתפקידים אלה או מתגייסים לתפקידים אלה למרות השכר ובוודאי לא בגלל השכר. הם באים ונשארים כדי לשרת את כולנו כנגד העבריינים, כנגד העבריינות, כנגד האלימות שרבים מאתנו, תושבי מדינת ישראל, נתקלים בה פעמים כה רבות.

העיוות הזה קיים, לצערי, כבר שנים רבות מאוד, וצריך להודות – האשם אינו רק באנשי משרד האוצר, גם לנו יש חלק באשמה הזאת.

3. בכל מקרה, אנו פועלים בשנה האחרונה ללא ליאות – עם אנשי האוצר ומול אנשי האוצר – כדי לקבוע שכר הוגן לקבוצת שוטרים זו, שכפי שאמרתי מונה למעלה מ-2,000 שוטרים. אני מאמין שנצליח להסדיר זאת בחודשים הקרובים. הנושא נמצא על שולחני – כמו על שולחן המשרד לביטחון פנים וכמו על שולחן המפכ"ל – ואני אישית עוקב אחרי הדברים האלה.

גילוי נאות: אני גם הייתי זה שהציף את הסוגיה הזאת במלוא חומרתה, או אם אפשר לומר במלוא עליבותה, מבחינת השכר שמשולם במשטרת ישראל, וצריך לומר שהנתון הזה או התופעה הזאת קיימת – במספרים קטנים הרבה יותר אבל קיימת – גם בשירות בתי-הסוהר.

אבל אני רוצה להוסיף, כדי שהסיפור לא יישמע כל כך קשה. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני ביקרתי הבוקר בבקו"ם ועקבתי מקרוב אחרי גיוס שוטרים למשטרת ישראל, למשמר הגבול; כמובן, בצד חיילים שמתגייסים לצה"ל, זה אותו תהליך. ההתלהבות שבה מגיעים שוטרים לשרת במג"ב פשוט מדהימה – נשים וגברים כאחד. עשרות לוחמות התגייסו הבוקר למג"ב, ולשמוע אותם – את חדוות הגיוס שלהן ושלהם – באמת לבך מתחמם. אני מציע להסתפק בדברים האלה.


שאלה נוספת לשואל.

יעקב מרגי (ש"ס):

ברשותך, היושבת-ראש, ברצוני להצטרף לברכה שלך, ברכת ברוכים הבאים לתושבי עירי מבית-הקשיש, שאת חלקם אני אף מזהה; אז ברכת ברוכים הבאים.

מכובדי השר, אני שמח על התשובה המפורטת ועל המאמצים שנעשים בנושא, ושאלתי: לא דובר על ביטחונם ועל מעמדם של השוטרים, אבל בצוק העתים ואחרי הכתבות האחרונות אני מציע – אני לא שואל, אני מציע – אכן לחזק את תדמיתם, את חוסנם ואת ביטחונם, כדי שזה יוקרן לנו, ואנחנו כאזרחים נרגיש אכן כך.


תודה רבה.


בבקשה, אדוני. ובכן, חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקה פרטית. אני מציעה גם שתצלצלו כבר.

קריאה:

אבל אין הצבעה.


אבל עדיין, כדאי לצלצל ולקרוא לאנשים. אנחנו לא נמתין להם. מי שלא יהיה פה בזמן – נדלג על תורו.

הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – תגמול לאחר פטירת נכה), התשס"ז–2007

[הצעת חוק פ/2546/17; נספחות.]

(הצעת חבר הכנסת משה גפני)


חבר הכנסת משה גפני. איפה השר? נא לקרוא לשר משולם נהרי. הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – תגמול לאחר פטירת נכה) – בבקשה, אדוני.


תודה.

גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רק מבקש לומר – אולי אני אציג קודם את החוק ומה מבחינת הפרוצדורה.

המצב החוקי היום הוא שנכה רדיפות נאצים שנישא בשנית, ויש לו ילד או ילדים שזכאים לקבל – הוא זכאי לקבל גם עבורם את קצבת הנכות – ברגע שהוא נפטר, אותו ניצול רדיפות הנאצים שנהיה נכה, בניו היתומים זכאים לקבל את תשלום הקצבה במשך שלוש שנים. וזה לא חשוב, הם יכולים להיות בני שנתיים כאשר הוא נפטר, אחרי שלוש שנים – הם יכולים להיות בגיל חמש – זה לא משנה את מצבם, היותם קטינים. זה לא משנה.

אני לא יודע למה נחקק החוק הזה, למה הוא נעשה בצורה הזאת – אין לי מושג, אני לא יודע. אני רק יודע שאין בעניין הזה שום היגיון. זאת אומרת, הוא נכה רדיפות הנאצים, הוא נפטר, יש לו ילדים קטינים שצריך להמשיך לגדל אותם, ושלוש השנים האלה לא מוסיפות דבר וחצי דבר. הן מועילות לאותן שלוש שנים, אבל אם הוא נשאר קטין לאחר שלוש השנים – אם הוא בגר, אז בלאו הכי הוא לא מקבל, אבל אם הוא נשאר קטין – אז למה זה משנה אם היתום של נכה רדיפות הנאצים הוא בן שמונה או שהוא בן חמש. מה זה משנה לגבי הקצבה שלה הוא זכאי? ואני, בעקבות – – –

השר משולם נהרי:

בחוק – – – בת-זוג – – –


כן, כן. בת-הזוג, אבל היא זכאית לקצבה – אני בכוונה אומר את זה. היא זכאית לקצבה בגלל הילד היתום. זאת אומרת, זו הסיבה. נכון שהיא מקבלת. הרי לא יקבל זאת ילד בן שנתיים, כמו כל קצבת ילדים או כל קצבה אחרת שמיועדת עבור קטין. מי שמקבל את זה זה האפוטרופוס שלו או הוריו – אביו או אמו. כלומר, הכוונה היא שהקצבה משולמת עבור ילד שהוא יתום.

כשנתקלתי בתופעה הזאת, הנחתי הצעת חוק – זו הצעת החוק המונחת לפניכם – וביקשתי שבחוק נכי רדיפות הנאצים, חוק שנחקק בשנת התשי"ז-1957, בסופו יבוא: "היה לנכה ולבן-זוגו ילד משותף, שהוא קטין המצוי בחזקתו של בן-הזוג, ישולם התגמול כאמור בפסקה זו כל עוד לא נישא בן-הזוג", שזה התנאי הבסיסי, "עד הגיעו של הילד לגיל 18". כלומר, אני מבקש להפסיק את ההפסקה המלאכותית הזאת. ילד קטין עד גיל 18, אם הוא זכאי בגיל 10 אז הוא זכאי גם בגיל 13.

על פניו, הייתי בטוח שהצעת החוק תאושר. היא היתה בוועדת שרים לענייני חקיקה בשבוע שעבר, ובוועדת השרים היו ארבעה שרים בעד וארבעה שרים נגד. דרך אגב, לא כל ארבעת השרים היו נגד. חלק שלחו פתקאות. אני מאוד השתוממתי על ההחלטה הזאת. גברתי היושבת-ראש, כמה מקרים כאלה יש במדינה של נכה רדיפות נאצים שנישא בשנית ויש לו ילד יתום בן פחות מ-18? עשרה מקרים? חמישה מקרים? אבל ועדת השרים הצביעה נגד. ממשלה מעניינת הממשלה הזאת, ואין ספק בעניין. אני חושב שגם הערך ההצהרתי, גם חוסר ההיגיון – מה זה משנה בן כמה הילד? עד הגיעו לגיל בגרות, אם הוא זכאי – שיקבל את זה.

אני רוצה לשבח את השר נהרי, שקודם כול הצביע בעד, והוא לא היחיד, וגם הגיש ערעור על החלטת ועדת השרים – – –


עוד לא הגשתי.


עוד לא הגשת ערעור.

פנו אלי ואמרו לי: תביא מקרה, ואולי נפתור את הבעיה. אני כמובן לא אומר שמות, אבל אביא את המקרה. פנתה אלמנה שבעלה נכה רדיפות הנאצים נפטר, יש לה שמונה ילדים, והוא היה נשוי לה בשנית. מישהו פנה בשמה ואמר: בעלה ז"ל היה ניצול השואה נכה 25%, וקיבל דמי נכות עד פטירתו. כעת, שנתיים לאחר יום פטירתו עומד להיפסק התשלום החודשי בסך 1,000 שקל. יש לה שמונה יתומים, ובעלה היה נכה רדיפות הנאצים, וזה עומד להיפסק. למה אני צריך להגיד? אגיד לכם מה אומר הממונה על השיקום במשרד האוצר, בלשכה לשיקום נכים, מר פינטו, שכולנו מכירים: "בהתאם להוראות החוק, הזכות לתגמולים לאחר פטירתו של נכה אשר טרם פטירתו קיבל תגמול על-פי אחוזי נכותו הינה עד תום 36 חודשים מסוף החודש שאירעה הפטירה, ומשולמת לבן-זוגו בלבד. רק בהעדר בן-זוג קיימת אפשרות – – –. עם כל הבנתנו", אומר מר פינטו, "את מצבה הכלכלי הקשה של רעיית הנפטר, ולאור העובדה כי התגמול איננו עובר בירושה, איננו יכולים לחרוג מהוראות החוק המחייב אותנו כרשות מוסמכת". במכתב נוסף שהגיע אליו, הוא אומר במשפט אחד: "כפי שציינו במכתבנו הקודם, עם כל הבנתנו למצב המשפחה, לצערי הרב, אין חוק נכי רדיפות הנאצים מאפשר מתן סיוע כלשהו מעבר – – –".

רבותי חברי הכנסת, גברתי היושבת-ראש, הדבר הזה באמת זועק לשמים. אומרים במשרד האוצר, אלה המתנגדים לחוק: אין הרבה מקרים, ומכיוון שאין הרבה מקרים לא צריך להכניס זאת בחקיקה. נפתור את הבעיות. קיבלתי. בסדר, תפתרו את הבעיות. אני צריך דווקא את החוק כדי שיהיה רשום עוד חוק על שמי בסטטיסטיקה? הרי את גם לא מפרסמת את זה.

אביגדור יצחקי (קדימה):

– – – מקיימים מה שנותנים.


בדרך כלל מקיימים.

אז הבאתי לשר נהרי את המקרה הספציפי. לא אני פניתי בעניין הזה. הבאתי לו את שני המכתבים של משרד האוצר, של הלשכה לשיקום הנכים, שאומרת לנו, לחברי הכנסת: אם לא תתקנו את החוק, לא יוכלו לשלם לאלמנה וליתומים. אז הנה, אני מביא חוק – מה שאמר לי משרד האוצר. בא משרד האוצר לוועדת השרים ואומר: לא, אני מתנגד לחוק. בוא ונפתור את זה באופן חריג. אני לא יודע. התבלבלתי. אני כבר לא יודע איפה אנחנו עומדים בעולם. מה הם אומרים לנו – – –


– – –


כן. אבל אמרת לי להיות מתון, אז אני מתון. שמישהו יסביר לי את ההיגיון שעומד מאחורי העניין. כל הזמן אנשי האוצר אומרים לנו: אנחנו פועלים על-פי החוק. אומרים לנו: אתם המחוקקים. הנה המקרה הקלאסי, מקרה שלא עולה הרבה כסף. מדובר ממש במקרים בודדים, וגם ההיגיון אומר שמדובר במקרים בודדים. מדובר בהצעת חוק הגיונית לחלוטין. מדובר בהצעת חוק שמבחינה הצהרתית – חשוב שמדינת ישראל תאמר את זה. משרד האוצר אומר: נפתור את הבעיה. כשפונים אליו לפתור את הבעיה, הוא אומר: אי-אפשר לפתור את הבעיה, כי אתם המחוקקים לא נותנים. כשאני מביא את החוק, הוא הולך ומתנגד. זו ממשלה נורמלית?

קריאה:

כן.


מה כן? ממשלה לא נורמלית. ככה מתנהלים? איזו צורה זו?

שמואל הלפרט (יהדות התורה):

זה כל מה שמשרד האוצר – – –


לא, זה לא רק משרד האוצר.

שמואל הלפרט (יהדות התורה):

זו הנורמה – – –


במקרה הזה זה משרד האוצר. יש עוד כמה משרדים שהתנהגותם לא נורמלית.

על כל פנים, גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, השר נהרי, אני מבקש ממך: הצגתי לך את המקרה הספציפי. אם אפשר לפתור את זה בחריג – יש עוד כמה מקרים, ואם יפתרו גם את המקרים החריגים הנוספים אני לא אמשיך את החקיקה, אם אפשר לפתור את זה. אם אי-אפשר לפתור את זה, אני מביא את זה להצבעה. אני מבקש ממך שתגיש ערעור ואני אמתין לערעור – אם אי-אפשר לפתור את זה. תשנה את החלטת הממשלה. אם לא תשנה – ואני מקווה שתצליח – אביא את זה להצבעה וניפול. הקואליציה תפיל את אותם שמונה, עשרה או 15 יתומים במדינת ישראל של נכי רדיפות נאצים.


מוטב שתסיים במשפט – – –


בסדר. אז, אני מקווה שתצליח ונעביר את זה בהסכמה. תודה רבה.


אדוני השר נהרי, תודה רבה לך. אתה רוצה להשיב? תשובה והצבעה במועד אחר.

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של הבעל), התשס"ח–2007


(הצעת חבר הכנסת אפי איתם)


אנחנו עוברים להצעה של חבר הכנסת אפי איתם. תשובה והצבעה במועד אחר. זו הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של הבעל). לאחר מכן – חבר הכנסת משה כחלון, ואני מבינה שאז תהיה הצבעה. אני מציעה לקרוא למציע ולמשיב. אדוני, בבקשה.

אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל):

גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ההתעוררות שהתעוררה החברה הישראלית אחרי מלחמת לבנון לטפל בנושא מערך המילואים – גם בתחום ההצטיידות אבל יותר מהכול בתחום ההכרה וההוקרה לאלו שנושאים בנטל השירות – היא אכן דבר מבורך. הצעת החוק הזאת באה, בעצם, להשלים את הפעילות ולהכיר גם באשת חייל המילואים כנושאת בנטל ולאפשר לה הקלה בשעות העבודה בזמן שירותו של הבעל במילואים.

כיוון שחבר הכנסת רן כהן העלה הצעת חוק דומה, וכיוון שכל נושא חוק המילואים עומד לעלות באופן שלם או באופן כולל, באתי בדברים עם הקואליציה, ואני אשתדל או אנסה לשלב את הצעת החוק הזאת בהצעת חוק המילואים הכוללת, וכך אני מבקש שיהיה בהמשך – הצבעה והתייחסויות הן במכלול שיבוא עם הצעת חוק המילואים. תודה רבה.


אדוני, תודה לך. אנחנו עוברים להצעת חוק הגנת הצרכן של חבר הכנסת משה כחלון.

ראובן ריבלין (הליכוד):

תשובת השר.


תשובת השר במועד אחר.

קריאה:

אימצו את הצעת החוק – – – אחרי שהשר אומר.


עכשיו, של חבר הכנסת כחלון? חשבתי שהוא רוצה בכל זאת להגיד כמה מלים. איפה הוא?

נסים זאב (ש"ס):

הוא לא יכול לומר.


הוא יכול לומר. אם אני ארצה שהוא יאמר, הוא יאמר. מה יקרה?

ראובן ריבלין (הליכוד):

הוא יכול לומר אחרי השר.


אדוני, בבקשה. מי משיב?

נסים זאב (ש"ס):

– – –

גדעון סער (הליכוד):

אני מבקש למשוך את ההצעה. היא על מכסת הליכוד.


חבר הכנסת גלעד ארדן – עליו אתה מדבר?

קריאה:

כחלון.


דנים בהצעה של חבר הכנסת כחלון. אותה אני מבקש למשוך.


אוקיי.

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת זמן המתנה ופיצוי לדוגמה), התשס"ח–2007


(הצעת קבוצת חברי הכנסת)


הצעת חוק של חברי הכנסת גלעד ארדן ודוד טל. ינמק חבר הכנסת דוד טל. אני מבינה שיש הצבעה עכשיו, נכון? בבקשה לצלצל.

דוד טל (קדימה):

גברתי היושבת בראש, עמיתי חברי הכנסת, הצעה זו באה לתקן את חוק הגנת הצרכן. פעמים רבות כאשר אני מבקש איזה שירות תיקונים במסגרת אחריות – ולפעמים גם לא – נועלים אותי בבית: היום אנחנו נגיע – בדרך כלל זה מהשעה 08:00 עד 16:00, ואני צריך להיות תקוע בבית פרק זמן ארוך מאוד. הצעת החוק באה לצמצם את פרק הזמן שהאזרח בישראל יצטרך להמתין לנותני השירותים הללו, והיא גם מטילה סנקציות על מי שלא מגיע. בעצם, היא באה למנוע את הניסיונות של יצרנים לעכב את הצרכנים על חשבונם במשך שעות רבות בהמתנה לטכנאי, ואם היא תתקבל, היא תביא למצב רצוי והוגן שבו אם נמכר מוצר והתקלקל, ההוצאות יושתו על המרוויח, ולא על הלקוח התמים.

הסנקציות – כפי שאמרתי, מדובר במקרים של איחור העולה על חצי שעה, מעבר לשעתיים שתואמו עם הצרכן, וכך אומרת הצעת החוק – פרק זמן של שעתיים, ואפשר לתאם את זה עם הצרכן. הסנקציות הללו יהיו בצורה של תשלום של 600 ש"ח, והפיצוי ישולם לצרכן ללא תלות בנזק.

אני חושב שאם תתקבל הצעת החוק הזאת – אנחנו פתוחים לכל רעיון טוב אחר. אני רוצה לומר שאנחנו מוכנים בהצעת החוק, על-פי הצעתו-בקשתו של שר התמ"ת, להכניס סעיף ששר התמ"ת יוכל להתקין תקנות. אין לנו בעיה עם זה ונאפשר לשר להתקין תקנות בנושא.

אני מבקש מחברי הכנסת להצביע עבור הצעת החוק. תודה.


יש שר משיב? השר לא נמצא.

אם אין שר משיב, אנחנו עוברים להצבעה.

הצבעה מס' 1

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 28

נגד – 2

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת זמן המתנה ופיצוי לדוגמה), התשס"ח–2007, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.


הצעת החוק עוברת לוועדת הכלכלה. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בסיעוד), התשס"ו–2006

["דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' .]

(הצעת חברת הכנסת אורית נוקד)


איפה חברת הכנסת אורית נוקד? לא נמצאת. נדלג על ההצעה שלה ונעבור להצעה הבאה, של חבר הכנסת דוד אזולאי. תשובה והצבעה – איפה שר הרווחה? גברתי השרה, השרים לא נמצאים כאן. אני אפסיק את הדיון.

גלעד ארדן (הליכוד):

למה? מצביעים.


אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בסיעוד). אנחנו עוברים להצבעה מחודשת.

שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:

היה כתוב חוק אחר.


לא היית כאן, אדוני. היה כתוב, היית צריך להיות כאן, יש סדר-יום. אני לא יכולה לנהל את הדיון בצורה הזאת. אתה רוצה להשיב? אני לא אמתין עוד לשרים.

שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:

גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, חייל משוחרר העובד בעבודה מועדפת ועומד בתנאים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי זכאי למענק בסכום של 7,200 ש"ח. העבודות המועדפות המזכות חייל משוחרר במענק כוללות עבודה בתחנות דלק, בבתי-מלון בחקלאות, באבטחת בתי-ספר, וכל העבודות נמצאות בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי. הצעת החוק מבקשת להוסיף גם את שירותי הסיעוד הניתנים במעונות.

מטרת התיקון המוצע היא לעודד את החיילים המשוחררים לפנות לעבודה חשובה זו. נוסף על כך הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בן משפחה הנותן את שירותי הסיעוד לא יהיה זכאי למענק, וכי עבודות בניהול משק-בית לא ייחשבו לשירותי סיעוד לעניין החוק.

כיום יש לנו בעיות של כוח-אדם בתחום הסיעוד. השוק סובל מחוסר בכוח-אדם בתחום הסיעוד. זאת האמת, וזה תחום ענק. רק שנבין: בתחום חוק הסיעוד – היום 123,000 אזרחיות ואזרחים מטופלים על-פי חוק הסיעוד, ואנחנו עוד לא מדברים על המצב בבתי-האבות ובמוסדות הסיעודיים. אלו עבודות לא קלות. הן בכל שעות היממה. הן נוגעות גם לאנשים עם מוגבלויות.

הוספת תחום זה לעבודות המועדפות תיתן תמריץ לצעירים להתנסות בעבודה זו, שיש בה גם תרומה לחברה ותרומה לזולת ועשיית הטוב, ולכן העבודה מתאימה לסטנדרטים, ומאחר שהיא במשמרות, היא יכולה להתאים לסטודנטים.

אשר על כן, אנחנו תומכים בהצעת החוק. אני מברך את המציעה על היוזמה, ואנחנו מציעים להעביר את הצעת החוק לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה ראשונה.


נא לשבת.

אנחנו עוברים להצבעה.

הצבעה מס' 3


נגד – אין


ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בסיעוד),

התשס"ו–2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.


הצעת החוק עוברת לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

הצעת חוק מס ערך מוסף (פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשס"ו–2006

["דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ט"ו, עמ' .]

(הצעת חבר הכנסת דוד אזולאי)


אנחנו עוברים להצעת החוק של חבר הכנסת דוד אזולאי. הצעת החוק של חבר הכנסת דוד אזולאי – תשובה והצבעה. השר משולם נהרי, אתה משיב? ללא תשובת שר, אנחנו עוברים להצבעה. גברתי השרה המתאמת, את הסדר תעשו קודם. את מוכנה לעלות? הם לא כאן ולכן הם לא ידברו, האם זה ברור?

השרה רוחמה אברהם-בלילא:

גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, לגבי הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), וכל ההצעות אשר מוצמדות לה, יושב-ראש הקואליציה הגיע להסכמה עם כל חברי הכנסת אשר הציעו את הצעות החוק המדוברות שהמשך החקיקה לא יקודם, אלא אם כן יהיה תיאום מלא עם משרד האוצר, עם משרד הבריאות ועם משרדים אחרים. היה וחברי הכנסת מסכימים לתנאי הזה – כמובן זו הצבעה בתנאי.


עוברים להצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת דוד אזולאי, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות). הצבעה.

הצבעה מס' 4


נגד – 1


ההצעה להעביר את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשס"ו–2006, לדיון מוקדם בוועדת הכספים נתקבלה.


הצעת החוק עוברת לדיון בוועדת הכספים.

נא לתקן את זה, אדוני המזכיר. זו לא בדיחה. עוד יגידו שראש הממשלה גנב הצבעה. נעבור להצעת החוק הבאה.

הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשס"ו–2006




נעבור להצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), של חברי הכנסת קולט אביטל וגדעון סער וקבוצת חברי הכנסת. יש תשובה והצבעה. מי משיב?

קריאות:

אותה תשובה.



השרה רוחמה אברהם-בלילא:

אני רוצה לשמוע שחבר הכנסת מסכים – – –


כל מה שהוא הודיע, גם אני מודיע.

הצבעה מס' 5


נגד – אין


ההצעה להעביר את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשס"ו–2006, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.


ההצעה התקבלה והיא מועברת על-פי תקנון הכנסת לוועדת הכספים.

קריאות:

– – –



(הצעת חברת הכנסת עמירה דותן)


חברת הכנסת עמירה דותן, את לא היית כאן ולא נימקת, לכן אי-אפשר – את רוצה לנמק? בבקשה.


כמו את קודמתה, גם אותה צריך להעביר לוועדת הכנסת.


בסדר, נרשם.

עמירה דותן (קדימה):

גברתי היושבת-ראש, תענוג שאת כאן, אפשר לדבר בשקט וגם שומעים אותי. חברי חברי הכנסת, חברי השרים, אני נמצאת בחברה טובה מאוד, גם של מחוקקים נוספים שחושבים שהגיע הזמן לפטור ממס ערך מוסף תרופות מצילות חיים, וגם בחברה טובה של אלה שהיו חולים במחלה הזיפתית הזאת, שנקראת סרטן, ואני יודעת מה המשמעות שלה לחולים ולבני משפחותיהם – העול הנפשי, הפיזי והרפואי, שעליו אין צורך להוסיף גם את העול הכספי. לכן, אני מבקשת להצביע בעד ההצעה ולהצטרף לחברי.


תודה, גברתי.

חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.

הצבעה מס' 6


נגד – אין




אני מבינה שהצעת החוק מועברת לוועדת הכנסת לדיון ולהחלטה באיזו ועדה היא תידון.



(הצעת חברת הכנסת רונית תירוש)


אנחנו עוברים להצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), של חברת הכנסת רונית תירוש. בבקשה, גברתי.

רונית תירוש (קדימה):

גברתי יושבת-ראש הכנסת, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, רק רשימת המציעים של החוק הדומה הזה, שחוזר פעם אחר פעם, מעידה על החשיבות שלו ועל הנחיצות בו, ואני רוצה להוסיף נחיצות נוספת: דווקא משום שבמסגרת חוק ההסדרים האחרון לא התירו במסגרת שב"ן – שירותי בריאות נוספים, דהיינו דרך ה"מושלם" של קופות-החולים השונות – לרכוש את המוצרים הללו, את התרופות האלה – –


חברת הכנסת נאדיה חילו, כשאת מדברת כאן אני שומרת עלייך. חבר הכנסת אלקין, אתם לא מקשיבים זה לזה, מה קרה לכם היום?

רונית תירוש (קדימה):

– – כשהממשלה מכבידה עוד יותר את העול על האזרחים בהקשר הזה של רכישת תרופות, גם אם הם רוצים לרכוש בעצמם לא מאפשרים את זה, חשוב לפחות שלא לאלץ אותם להתמודד עם עלויות כל כך גבוהות, ולאפשר פטור ממע"מ. תודה.


חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה; ונוסיף את קולו של חבר הכנסת אמנון כהן.

הצבעה מס' 7


נגד – אין



היו"ר אמנון כהן:

בעד – 49, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק הזאת מועברת לוועדת הכנסת להכרעה לאיזו ועדה היא תועבר לשם הכנתה לקריאה ראשונה.





אנחנו עוברים להצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשס"ו–2006, ההצעה של חברת הכנסת סופה לנדבר שהוצמדה לאחרות. אם תרצי לנמק – דקה. אמרו לי שכבר נימקת.


הצבעה מס' 8


נגד – אין




בעד – 41, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק מועברת להכרעה בוועדת הכנסת לאיזו ועדה היא תועבר לשם הכנה לקריאה ראשונה.

הצעת חוק מס ערך מוסף (פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשס"ו–2006


(הצעת חברת הכנסת אורית נוקד)


הצעת חוק נוספת, של חברת הכנסת אורית נוקד, שהוצמדה להצעות החוק הקודמות. אנחנו נצביע גם עליה. חברי הכנסת, אפשר להצביע על הצעת החוק הדומה של חברת הכנסת אורית נוקד.

הצבעה מס' 9


נגד – אין

נמנעים – 3

ההצעה להעביר את הצעת חוק מס ערך מוסף (פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשס"ו–2006, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.


בעד – 31, אין מתנגדים, שלושה נמנעים. הצעת החוק מועברת לוועדת הכנסת להכרעה לאיזו ועדה היא תועבר לשם הכנתה לקריאה ראשונה.

הצעת חוק איסור אלימות בכדורגל, התשס"ח–2007




אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק איסור אלימות בכדורגל, התשס"ח–2007 – יעלה וינמק חבר הכנסת אבשלום וילן. בבקשה.

אבשלום וילן (מרצ):

אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אנחנו, עם חוק איסור אלימות בכדורגל, נמצאים במצב מאוד מוזר. בעקבות אירועי האלימות לפני כמה חודשים יזמה ההתאחדות לכדורגל ניסיון לאגם את כל החוקים שעוסקים באלימות בספורט לתוך חוק אחד, שיאפשר גם לבנות, או יותר נכון להעתיק לתוך החוק הישראלי את המודל האנגלי – המודל שפיתחו האנגלים להתמודדות עם התופעה של אלימות בכדורגל. היתה הסכמה כללית לזה, ושרי הממשלה שיושבים פה – השר יצחק הרצוג, השר גאלב מג'אדלה ושרת החינוך יזמו דיון במכון וינגייט, שבו הם הציעו, לעידוד הכדורגל, להוביל מהלך כולל של איגום החקיקה בנושא הכדורגל. אני הוזמנתי לאותו כנס בווינגייט על תקן של מומחה, מי שהעביר פעמיים – שתי הצעות חוק.

ביום ראשון הגיעה הצעת החוק

דברי הכנסת, מספר 175, מתאריך...

Documents