- פריקינג – פריקינג

פריצה למרכזיות טלפון, בעיקר כדי להשיג שימוש חינם בהם על חשבון מישהו אחר.אתה יכול להיות מחובר לאינטרנט או לדבר בטלפון בלי לשלם על זה.

:הטכניקות שמשמשות את הפריקינגi.PBX – Private Branch eXchangeמערכות טלפוניות שיש -

לעסקים גדולים כמו בתי חולים ומלונות. הפורצים משיגים את קוד הגישה למערכות אלו ומתקשרים דרכן, וזוכים לשיחות חינם על חשבון אותם

ים )לוחות אלקטרוניות(. BBSעסקים. המידע עובר דרך ה-ii.Blue Box"2600 - קופסה שמפיקה טון בתדר "קופסה כחולה

הרץ כדי להשתלט על מרכזיות טלפון שמשתמשות במערכות איתות בתחום תדר מסוים והמשתמש יכול אח"כ להשיג גישה לתכונות מיוחדות של המתג

כשהכוונה המרכזית היא בד"כ לבצע שיחות מרוחקות בלי הצורך לשלם.

– Meyer & Thomas : 9 מאמר The Baudy world of the Byte Bandit: A postmodernist interpretation of

the computer underground

– זהו שם כולל להאקרים, פריקים של תקשורת,Computer Undergroundבספרם דמו סין )קבוצות שמייצרות דמואים של אנימציה מוזיקה וכו'( וכו'.

הטענה המרכזית: בתרבות עשירה* היא שהזהות הסימבולית של עברייני המחשבים היא כזו שמאופיינת

והיא כוללת נורמות, הצדקות, מיומנויות ספציפיות טכניות, רשתות מידעוייחודית משותפות, רשתות חברתיות, סמלי סטאטוס, שפה משל עצמם, ערכים, והם מדיינים

בינם לבין עצמם באשר לזהות שלהם. בין חברי הקהילה:יחסים היררכיים* תרבות האנדרגראונד מבוססת על

- Eliteלמעלה נמצאים ה.1 - משתמשים המשתמשים במיומנויות של Script Kiddiesבאמצע נמצאים ה-.2

אחרים לביצוע פעולות האקרינג. - לא מומחה במחשבים, "הדיוט". Lamerzלמטה ה-.3

- הטפילים ( ויש אתcodezטוענים שיש את הפריקים המוכשרים אשר משיגים את הפרצה )ה-

(. הפריקים כועסים על הטפילים משום שבעיניהם הם מוציאיםLeechezהטפילים ) שם רע, לא מוסריים ולא יכולים לשתף אותם בידע חדש. הפריקים דאגו לא להשתמש

יותר מדי באותו מספר או קוד על מנת שלא להיחשף ולא משום שהדבר אינו מוסרי.

- תרבות ההאקרים כהמשך של פריקינג * ההיסטוריה: ה"אבא" של הפריקים הוא "קפטן קראנץ'" - ג'ון דרייפר הוא נערץ על

שמאפשר להשתמש2600תרבות ההאקרים. הוא התחיל ממשרוקית ששורקת בתדר במרכזיות האמריקאיות.

Meyer Thomas* בהמשך הם פיתוח את ה"קופסה הכחולה". עם השנים, מתארים andעברו הפריקים מהמכשירים המכאניים להכיר את שיטות ההאקינג על מנת ,

להמשיך עם אותן פרקטיקות של שיחות חינם )דרך האינטרנט(. * תרבות חופפת: למרות שמדובר במיומנויות שונות, בעוד שההאקרים מנסים

לשלוט בטכנולוגיות המחשוב,הפריקים בטכנולוגיות הטלקומוניקציה, הם חברים ים ולמעשה שותפים באותה תרבות. הפריקים של התקשורת יודעיםBBSבאותם

שמה שהם עושים אינו חוקי אך הם מציגים את עצמם כמי שמשחקים משחק וזו הדרך

1

שלהם להמשיך אותו. בעיניים שלהם, בלי קשר ללגאליות של התופעה, הםמשתמשים בטכנולוגיה בחברה טכנולוגית באופן לגיטימי.

– שלוש מוטיבציות מוזכרות בהקשר לפריקיםהרצון בידע.1האמונה במטרה האידיאולוגית הגבוהה יותר של התנגדות לפיקוח טכנולוגי.2ההנאה מלקיחת הסיכון.3

- פיראטיות לעומת פריקינגיש הבדל באופן שבו עברות הפריקינג נתפסות לעומת הפיראטיות )שוני בעמדות( -

ההאקרים – החברה מאמינה שהעתקת תוכנה היא אינה גניבה ואף נחשב לדברלגיטימי

פריקינג – נתפס כעבירה חמורה יותר ולא לגיטימי, זאת עבירה מוחשית יותר מאשר .העתקת תוכנה

– קווין מיטניק היה פריקינג. רבים טוענים שקווין מיטניק היה שעיר לעזאזל. הוא ישב חמש שנים

במאסר )כאשר העונש על הריגה הוא שלוש שנים( למרות שלא פגע באנשים, מכר תוכנות או הרס נתונים. הוא דוגמה לדמוניזציה של ההאקרים. הוא שילם את המחיר

של כל תהליך הקרימינליזציה.

– וירוס מחשב

? מיתוס או מציאות – : פלג: וירוס המחשבים 10 מאמר

– הגדרה: וירוס - תוכנת מחשב קטנה שתכונתה העיקרית שהיא משכפלתההגדרה המקובלת היא

ומופצת ומשתלב במערכת הפעלה או בסבצים אחרים, את עצמה בתוכנות אחרות באופן מהיר על מנת לגרום נזק )מחיקת קבצים, שיבוש קבצים וכו'(. לוירוסים יש

מאפיינים של מערכות / תוכנות הפעלה שהן תקינות. יש וירוסים שהם חופשיים, איןבהם תכונות למעט ההפצה / השכפול העצמי =< מכאן הקושי בהגדרת וירוס.

? מדוע אנשים מפיצים ווירוסיםהנימוקים מזכירים את נימוקי ההאקרים –

אתגר – אנשים רוצים לראות עד כמה יצליחו לפתח וירוסים מבלי שיתגלו ע"י.1אנטי וירוס

סקרנות מחקרית ואינטלקטואלית – וירוסים כעוד תחום עיסוק.2 יוקרה וכבוד - ההאקרים מציגים הרבה פעמים גם בדברים הכי זדוניים שהם.3

עושים.התקדמות טכנית ושיפור מיומנות.4

– ומכנה אותם תוכניות זדוניות:פלג נותן דוגמאות לווירוסים מליון דולר. אותו100 נזק מוערך 1988(– הופצה ב-Moris Worm )התולעת של מוריס

מוריס היה בן של אחראי על אבטחת מידע במוסד אקדמי מכובד. התקשורת מאדבנושא אבטחה אהבה את הסיפור הזה. אח"כ התברר שהאב כתב עבודת מחקר

והילד יישם את העבודה התיאורטית של אביו.Love Bug ווירוס אי-מייל שהופץ מהפיליפינים ע"י סטודנטים2000 – הופץ בשנת .

,undergroundלמחשבים. הטענות של מומחי האבטחה הם שהם היו חברים בקבוצת היה תוצר של עבודה כזו.Love bugעשו עבודות מחקר במחשבים תמורת תשלום, וה

2

Anna Kornikova בחור שהשתמש בכינוי – On The Flyיצר ווירוס מייל שנוצר כאות וגם כאות אזהרה לכך שאנשים לא למדו לקח מה2001הערצה לאנה קורניקובה ב-

Love Bug.

DDS = DOS – Destributed denial of Serviceהתקפה של יעד ע"י מאות - מחשבים בנתונים שטותיים. אותם יעדים מוצפים במידע חסר תועלת שמונע

ממשתמשים לגיטימיים לגשת אליהם, האתרים נפלו ולא אפשרו גישה ללקוחות. הותקפו אתרים גדולים וחשובים הנותנים שירות דרך האינטרנט – יאהו,2000בשנת

אמאזון, אי-טרייד. יש קושי בלהבחין האם פעולה הזו בוצעה בידי האק-טיביסטיים, אושפעולה זו בוצעה ע"י סייברטרוריזם.

טוען שכל התופעה של ווירוסים וההאקרים היא בעיקרה מיתוס : פלג ההשערה של וכי אלו אינם מסוגלים לגרום לנזק – רובם חסרי מיומנויות שיאפשרו לגרום לנזק

משמעותי. הוא טוען שתופעת ווירוסי המחשב היא תופעה קיימת אך יש הפרזה גם בכמויות וגם בהיקפים של הדיווחים. התהליך של המיתולוגיזציה הוא תהליך המתהווה כשארוע או סדרת אירועים מקבלים תהודה בפובליציסטיקה ובתקשורת הכללית )ולא בעיתונות

המחשבים(.

: הממצאים מראים שחוסר ההבנה של תופעת הוירוס וחוסר הידיעה מוביל לדחיפה של.1

פרסום מסיבי ואינטנסיבי על וירוסים. הדיווחים העיתונאיים לא מצביעים על גידול בהיקף התופעה ובעוצמת הנזקים.2

אלא על גידול בחשיפה של תופעה קיימת. טוען כי יש מסע הפחדה תקשורתי, אשר גורם למפתחי הוירוסים לייצר עוד וירוסים. מסחרי ופרסומי

יש להשתמש בתוכנות ייעודיות לאבטחה ובתוכנות שירות שונות המאפשרות.3ניתן להפריז, צורך אין הממוחשבת. הסביבה של וביקורת סבירה בקרה להסתפק בבקורת זולה יחסית וידועה המכסה את מירב הסיכונים שבפוטנציה.

. פלג טוען שמאחורי מסע ההפחדה מסתתרים אינטרסים מסחריים וכלכליים.4

של גופים מסחריים יש להם אינטרס לפרסם ולשווק אמצעים נגד הוירוסים.

.נוצר מילון מונחים חדש סביב פיתוח הווירוסיםHoaxאזהרות על ווירוסים שמיועדות להטעות או להפחיד משתמשי מחשב. כמו –

בדיחות זדוניות, אי מיילים עם אזהרה: "זהירות יש וירוס חדש שמשתולל". הווירוסיםהללו מרגיזים מאוד, כי הם נשלחים כל הזמן.

: Mckeown – Computer Crime and Criminal : 11 מאמר : דיבר על שלוש סוגי עברות

אנשים מבחוץ – האקרים, אנשים מחוץ למערכת שפורצים אליה..1 עובדים מבפנים - עובדים בתוך המערכת, בעלי גישה נוחה ופועלים מתוך.2

מירמור )פיטורין(. זהו הסוג הכי שכיח, אלו בעלי הגישה הכי קלה הפשע המאורגן - הפשע המאורגן למד להשתמש ולנצל את הפוטנציאל.3

שטמון במחשב כדי לבצע עברות בצורה אפקטיבית יותר שהיו נעשות במילא – סוחרי סמים וכו משתמשים ברשתות מחשבים כדי להלבין כספים ולסחור

בסמים.

: 11 תיאר הם – מאמר McKeown (1992) הסוגים של עברות מחשב ש

3

ונכסים השימוש במחשב הוא על מנת לבצע מניפולציה או גניבה של נתונים.1 הונאה באופן כזה שהנתונים או הנכסים יגנבו או יישונו לדוגמה: יצירת קלט

שיקרי על מנת למשוך כספים וכו' – ווירוסים, נזק למחשב, גניבת תקיפה ישירה על מחשב, תוכנה או נתונים.2

מחשבים וציוד. – זיופים אלקטרוניים, אנשים שימוש במחשב לביצוע או לתכנון של פשע.3

משתמשים בציוד של שולחן העבודה כדי ליצור מניות פיקטיביות, צ'קיםפיקטיביים, תארים מזויפים וכו'

- לדוגמה: קבוצה של אנשים הונאה או איום על אנשים תוך שימוש במחשב.4 מיליארד דולר והשתמשה בהן כדי2הפיקה תוכניות ביטוח שקריות בערך של

למכור מניות פיקטיביות. - זהו הסוג הכי שכיח אך גם שימוש לא מורשה של המחשב לטובת רווח אישי.5

הכי פחות מדווח. שימוש במחשב בזמן העבודה לצורך דברים שאינם קשוריםלעבודה.

הקטגוריזציה הזו היא חיבור של עברות מסורתיות ועברות חדשות. יש אתה בעיה של חפיפה. הונאה יכולה להיכנס בכמה קטגוריות ולעיתים קשה לקטלג עברה לקטגוריה

אחת.

Tavani (2002) – בגלל שעבירות המחשב מעוררות דילמות מוסריות רבות, יש צורך לקטלג את עבירות

המחשב בתור קטגוריה נפרדת, מדובר על עבירות שלא היו יכולות להתבצע ללאהמחשב.

הוא מפרט שלושה סוגים:פיראטיות – העתקת תוכנות .1חדירות למערכות מחשב - האקינג.2חבלה - ווירוס.3

4

Sutherland (1939) Differential Association

? למה תיאוריה זו מצליחה זו אחת התיאוריות החשובות בחקר הסטייה. היא מצליחה להסביר את התופעה של

עבריינות המחשב ה"צרה" – פיראטיות, האקינג וכו'.

- טענות מרכזיות) 2 התיאוריה ( - הפרקטיקות שנרכשות באמצעות עבריינות, כמו סטייה, היא התנהגות נלמדת.1

תהליך של למידה וחיברות. אנשים לומדים להיות עבריינים ולא נולדים כאלה. לא מדובר בפגם באישיות או במערכת חילוף החומרים שלהם אלא מדובר

בתהליך של למידה. - אנשים לא ממציאים ההתנהגות העבריינית והסוטה נלמדת דרך אינטראקציה.2

בעצמם פרקטיקות עברייניות. אלו פרקטיקות הנלמדות מאדם לאדם בדרך התהליך. נורמלית בדרך של אינטראקציה ישירה בין אנשים שהם קרובים זה לזה

הזה מתרחש ככל שהאדם נחשף בגיל מוקדם יותר להגדרות שתומכות בהפרתחוק.

ככל שהוא נחשף אליהם בגיל מוקדם יותר ועל ידי אנשים קרובים יותר, הסיכוי שהוא יבצע התנהגות עבריינית גדול יותר. אדם יבצע עברות כאשר היחס בין ההגדרות התומכות בהפרות חוק לבין הגדרות המתנגדות להפרת חוק יותר

גדול. האדם לומד גם את הטכניקות לביצוע העברה וגם את הנציונליזציותלביצוען )ערכים ומניעים(.

: ביקורת לא בהכרח התנהגות עבריינית היא התנהגות נלמדת. הונאה או מעילה, לדוגמה,*

בד"כ אינה נלמדות הלכה למעשה. גם עברות כמו קלפטומניה אינן נלמדות )גם לאבתשתית הערכית(.

הביקורת טוענת שיש בעיה אמפירית לבדוק הגדרות שתומכות בהפרת חוק.*

: התיאוריה מסבירה את העבירות המחשב בעברות "חדשות" הלמידה, למרות שהיא גם אוטודידקטית, היא למידה באמצעות

קשר עם אחרים. זוהי גם למידה טכנית וגם למידה של הרציונליזציה לביצוע העברות. אלו שרוצים להיות האקרים ואינם יכולים לבצע עברות כאלו הם אלו שהאחרים

המשמעותיים שלהם אינם האקרים.

5

Positive Deviance – חיובית סטייה : סטייה חיובית יכולה להיות כתכונה נעלה היוצאת מגדר הרגיל והיא יכולה להיות גם

במובן של סטייה שפורצת את הגבולות המוסריים ועוזרת להתרחשות שינוייםחברתיים.

Ben-Yehuda )1990( סטייה חיובית בתור תהליך של שינוי חברתי – : בן יהודה טוען שהמושג סטייה לא חייב להסתפק בפרשנות הצרה של סטייה שלילית

אלא יכול וצריך לכלול גם סטייה חיובית שהרי סטייה הוא מושג נטרלי שאינו מרמזבהכרח על התנהגות שלילית.

גישה פחות שכיחה היא גישה שרואה את האפשרות שסטייה יכולה להיות חיובית אפילו במובן של לעזור לתהליך של שינוי חברתי להתרחש. בעצם, לשנות את

הגבולות המוסריים הסימבוליים בחברה נתונה.

( 1989 ) Hecker : טוען שסטייה נתפסת ומתקבלת כהתנהגות לא טיפוסית או לא רגילה וכתוצאה מכך

פעולות או ייחוסים שחורגים מן ההגדרות מהוות סטייה. על המשקל הזה הוא מקטלג כסוטים גם את הגאון, כוכב הקולנוע, אישה יפה במיוחד וכן הלאה. הוא טוען שאלו צריכם להיבחן באופן דומה לסוטים שליליים. סטייה אינה קטגוריה דיכוטומית של

בין סנקציות חיוביות לשליליות.וסוטה או לא אלא קטגוריה על בסיס רצף בין טוב לרע סטייה נמצאת בקצוות הרצף.

המושג סטייה חיובית תקף רק במידה שאנו מתייחסים לסטייה לפי ההגדרההנורמטיבית.

Goode "טוען שאין "סטייה חיובית – – אין דבר כזה סטייה חיובית. רואה בסטייה מונח אקוויוולנטי למונח פשע.לפיו

)הגינוי הפורמלי(. פשע )הגינוי הבלתי פורמלי( = סטייה

כאשר סטייה עוברת תהליך שלקרימינליזציה אותה התנהגות מוגדרת כסוטה וראויה להענשה מטעם החברה. הוא מחזיר, בטיעון שלו להגדרה של סטייה, להגדרה

הנורמטיבית של הסטייה.

: סטייה חיובית והאקרים:ההאקרים תופסים את עצמם כסוטים חיוביים בשני מובנים

- ההאקרים רואים את עצמםהתנהגות או תכונה שהן יוצאות מגדר הרגילא.כפורצי גבולות וכחדשנים.

– רואים בעצמם כסוכנים של שינוי חברתי,אתגור הסדר החברתי הקייםב.כסוטים ההופכים למובילים חברתיים.

: היסטורית התפתחות תווית ההאקר התווית האקר היא תווית שהשתנתה על פני הזמן, כלומר כל הזמן נמצאת במשא

ומתן, וויכוח ושינוי. . באותם ימים60 האקרים החלו להוות כקבוצה בפני עצמה בשנות ה-האקרים בעבר:

המושג האקר היה ייחוס של כבוד ששמור למחוללי המהפכה הטכנולוגית. ווירטואוזים שמתגברים על מכשולים ההאקרים הראשונים הם אלו שבייתו את המחשב, הם

6

פיתחו את המחשב האישי והם אימצו את המילה האק במובן של עבודת מחשב כאומנות והנאה. המקור של הביטוי האקר הוא נגר שיוצר רהיטים עם גרזן. הביטוי הזה

רומז על יצירתיות שמצופה מהאקרים. : המושג ההאקר הוא מושג אקוויולנטי לעבריין, ונדליסט אלקטרוני,האקרים כיום

משיג גבול ומסוכן לציבור.

Taylor, 1999: Hackers : 12 מאמר

: מדבר על התפקיד של המדיה ביצירת הגישה החברתית לעברות המחשב.המדיה הוא טוען שברור שבמדיה )ספרים, סרטים ועיתונים( ירצו לייצג את תרבות ההאקרים

כתת-תרבות צעירה, אנרכיסטית המשתמשת בטכנולוגיה גבוהה. : הוא לא מבין למה ייצוג ההאקרים במדיה השפיע באופן שלילי על תגובתבתי משפט

המחוקק – ייצוג פיקטיבי הוא שהביא לרדיפת ההאקרים "ציד מכשפות".

- Chandler,1996 : 13 מאמר The changing definition and image of Hackers in

popular discourse

מדברת על השינוי שחל באופן שבו האקרים נתפסים ע"י החברה. היא בחנה את השינוי באמצעות, המדיה, הפרסומים העיתונאים והסרטים היא מנתחת מספר

דימויים חוזרים ונשנים במדיה שעזרו לתהליך הקרימינליזציה והדמוניזציה שלההאקרים:

- אלו הם נהגים הנוהגים במהירות מופרזת ומסכנים חייםJoy Ridersדימוי ה-.1

שלהם ושל אחרים. הדימוי בציבור הוא של אנשים חסרי אחריות היכולים לגרום לאסונות גדולים ומסכנים חיי אדם. הדימוי הוא בסכנה שיש לפריצות מחשב של

ארגונים כמו בתי חולים או מגדלי פיקוח )שדות תעופה( לכן הדימוי של ההאקריםהוא של רוצחים המסכנים חיי אדם.

: ההאקרים כאנשים שונים, אחרים, זרים, מחוסרי חייםדימוי ה – משוגע.2 חברתיים, מתקשים בתקשורת בין אישית, סובלים מחוסר יכולת להבחין בין

מציאות לבין דמיון, בעלי בעיות התמכרות, בעיות פסיכופתולוגיות: ההאקר עלול למכור מידע לסובייטים. דימוי ה-מרגל.3 : מייצג גבריות, חופש, מאצ'ו, אבל יש לו גם משמעויות שליליותדימוי ה-קאובוי.4

כמו הנטייה להתנהג עפ"י נורמות המנוגדות לחוק ולציבור. לכל אלו יש להם השפעה עצומה על דעת הקהל שהביאה לידי כך שהרשויות יגיבו

באותה עוצמה כפי שהן מגיבות.

: כל אלו היו דימויים שליליים היא מסכמת את המאמר בטענה שהייצוגים והדימויים של ההאקרים במדיה הם

. )לא כולם(באופן כללי שליליים

: היא טוענת שזה נכון בפרט לגבי בריטניה שבה הדיווחים מתארים )חמור(בבריטניה את הפעילויות של ההאקרים כמסוכנות וחתרניות. הדיווחים הללו לא רק מציגים את

ההאקרים כאיום על ההישרדות הכלכלית של המדינה אלא שבאמצעות שימוש בדימויים של הזר, האחר, הפסיכופטי, הפלילי, הם הפכו להיות סכנה לצבור ואפילו

לעצמם. כך, פעילות שבעבר יוחסה לה משמעות חיובית והיא נתקלה בהערצהמתוארת היום כרצחנית ובוגדנית.

7

הדימוי השכיח באמריקה הוא הדימוי של ההאקר כקאובוי )אימביוולנטי(:בארה"ב שהוא דימוי שיש לו חלק מאוד משמעות בהיסטוריה ובתרבות של החברה

האמריקאית ולכן הוא פחות מאיים או אחר.. מאוד חיובי. ברוסיה

האקרים ישראליים – בעלי דימוי חיובי גם היום! החברה הישראלית )חיובי(: בישראל תופסת את אלו ש"דופקים את המערכת" באופן חיובי. בישראל יש גם הערכה רבה

לידע וטכנולוגיה. לא פעם ההאקרים הציגו את עצמם כאנשים בקדמת הטכנולוגיה.

:שני סיפורים ממחישים זאת. אחד משנות השמונים והשני מהשנים האחרונות שותל הכתבה בידיעות משתמש בסיפורו על מנת לזכות - הערכת שופט חיובי. 1

באהדה )היום הוא מומחה לאבטחת מידע( והון חברתי. הוא נשפט ויצא עם קנס ו"המלצה" מן השופט )השופט ציין בפסק הדין שמדובר בבחור מוכשר עם פוטנציאל

ועם ידע מרשים(. שהתפרסמו עליו כתבות בכל העיתונים לאחר שפרץ16בחור בן - פרסום חיובי. 2

לאתרים של ניאו-נאצים ושל החמאס והציג את עצמו כ"שומר של המדינה".

הדוגמה הזו מראה שבישראל לא הרבה השתנה ביחס לאופן שבו החברה מתייחסת לעברייני המחשב והיא אולי מדגימה שמדובר בחברה שניתן להבין מדוע הם מציגים

את עצמם כסוטים חיוביים.

Halbert, 1999 :"ומה בעתיד" ? מציגה תזה בנוגע למה יקרה בעתיד לאופן שבו החברה תופסת את עברות המחשב.

מה העתיד צופן בתחום של טכנולוגיות המידע?אם ההאקרים ימצאו את הדרך שלהם נראה ירידה בסודיות המידע - ?

ירידה משמעותית בסודיות של המידע, נזכה ליותר מאגרים פתוחיםלציבור.

אם הנטיות ימשיכו באותו כיוון עכשווי נצפה לראות עונשים חמורים יותר ? יותר מדינות לאומיות המנסות לשלוט בגבולות המידע. נראה חברות

שמחפשות עונשים חמורים יותר על גניבת מידע. נראה האקרים הולכים לכלא לתקופות ארוכות יותר. נראה את הגבולות של מה נחשב להתנהגות

לגיטימית ע"י דוגמאות. ההאקרים יהיו יותר כמו עבריינים ופחות כמוהשכנים ממול. זכויות האזרח יהיו מאוימות יותר ויותר ע"י ממשלות.

בשיח הזה היא מציגה את הפן החיובי של ההאקרים במובן הזה שהמוטו שלהם הוא לאפשר יותר גישה של אנשים למידע, פחות סודיות של מאגרי הנתונים, יותר

חופשיות של מידע. ככאלה שמובילים אג'נדה של חופש מידע הם מאיימים על הממסד ולכן הם נהפכו לסכנה הקיומית של היום כי הם אלו שמובילים את

ההתנגדות למרכוז ולפיקוח של התאגידים על הידע.

8

- : חוק המחשבים 14 מאמר האתר מכיל את חוקי המחשבים ואת פסקי הדין המבוססים על דיני המחשבים.

. נותן הגדרות ל- 1995 חוק המחשבים חוקק ב-": תוכנה או מידע חומר מחשב" ביצוע עיבוד ארטמתי או לוגי של נתונים וציוד היקפי לרבות מערכת–" מחשב"

מחשבים אך למעט מחשב עזר. לא נכנס להגדרה: מחשב כיס נכנסים להגדרה: פלאפון, מערכת מיחשוב של רמזורים, מכונת כביסה

:ה פסיק דוגמא ל – דיסקט מחשב המכיל תוכנה לקריאה של כרטיסי אשראי, מחיקת1999ינואר

הנתונים עליהם ורישום פעולות מזויפות אינו מחשב עפ"י החוק ואחזקתו אינה בלתיחוקית.

- המסקנה: דיני העונשין המסורתיים ראו לנגד עיניהם רק ישויות ממשיות נטילה רק לצורך החזקה. במקרה של מידע יש פה סוג חדש של אמצעים שאנשים לוקחים אבל לא נושאים את זה אתם. המידע במחשב אינו מוחשי, אנו לא יכולים

לקחת אותו.

–: הגדרות פרק א' של חוקי מחשב חוקי המחשב מתעלמים מנושא החומרה וזאת מתוך–אין התייחסות לחומרה .1

גישה שגניבת חומרה מעוגנת בחוקי הגניבה הרגילים. בנוסף, אין התייחסותלמחשב כמשהו חומרי.

אין התייחסות לנזל–אין התייחסות למחשב כמשהו שהוא בעל ערך כלכלי .2 הכלכלי שנגרם בעקבות הפגיעה במחשב / פריצה אליו. ההתייחסות היא למידע

שנגנב ולא לפגיעה הכלכלית שיספוג האדם שפרצו לו למחשב וגנבו לו מידע. כיום אנו יודעים שהמחשב הוא בראש–אין התייחסות למחשב כאמצעי תקשורת .3

ובראשונה אמצעי תקשורת.

:פרק ב' – שנים( 3 )מאסר שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב.1

/ DOSמשבש פעילות תקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו )למשל א.DDS)

מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבש בכל דרל אחרת או מפריעב.לשימוש בו.

– שנים( 5 )מאסר מידע כוזב או פלט כוזב.2

9

מעביר לאתר או מאכסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לדבי מידעא.כדי שלתוצאה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב

כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאתר או אמכסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאתב. השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי

שימוש בתוכנה כאמור. שנים(3 )מאסר חדירה לחומר מחשב שלא כדין.3 שנים(5 )מאסר חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת.4 לא צריך להפיץ כדי לקבל עונש. כתיבת תוכנת וירוס כשלעצמה– נגיף מחשב.5

היא עבירה. "דיני המחשב לא רואים בך עבריין בגלל מה שאתה עושה אלא בגלל(16 מאמר – Michalowskiמה שאתה עלול לעשות" )

* לפני המבחן : לחשוב אילו עבירות נכנסות לאילו פרמטרים וחוקים של החוק - האנלייזר : אוהד טננבאום

פרץ למספר גדול של מערכות מחשב, בהן של הכנסת, מדרשת שדה בוקר, נאסאוה-אפ.בי.אי.

בפסק הדין הראשון נפסק לו קנס כספי, מאסר על תנאי ועבודות שירות. המדינה חודשי18, בית המשפט קיבל את ערעור המדינה ודן אותו ל-2002ערערה בשנת

מאסר בפועל. בפסק הדין קבע בית המשפט את המושג וונדליזם אלקטרוני. טננבאוםערער לעליון והחלטת המשנה לנשיא בית המשפט העליון הייתה לדחות את הערעור.

בפסק הדין ניתן לראות כי הערכאה השנייה התייחסה למקרה של האנלייזר כמקרהלדוגמה למען יראו וייראו. כלומר בית המשפט תפקד כגורם הרתעה.

בעיתון "הארץ": "ראו מנהיגי ישראל בפורץ המקומי גיבור ישראלי בנימין נתניהו אמר שהוא מעולה. דליה איציק טענה הוא קוסם שאין להעמידו לדין משום שהידע שלו

יעזור למדיה. עו"ד של טננבאום, אמנון זיכרוני הידוע בקשריו עם הממסד הביטחוני צוטט כמי שאמר כי הציע לרמטכ"ל שטננבאום יעזור למודיעין לפרוץ למערכת המחשב של המודיעין הסורי.... בעיתונות הוא תואר כגאון והתייחסו לפעולותיו

כמשובת נעורים..."

כיום, טננבאום הוא בעל חברת אבטחת תוכנה.

: למרות שעברות המחשב במשך הזמן עוברות תהליךמסקנה: יחס אימביוולנטי קרימנליזציה והיחס כלפיהן נהייה פחות סלחני, עדיין יש יחס אמביוולנטי כלפי עברות

ועברייני המחשב.

יש לציין, שהאקרים שאורלי חקרה, נטו לזלזל ולכעוס על טננבאום משום שהוא נתפס )ולפיכך לא היה מוכשר מספיק( וכמו כן משום שהטענה היא שהוא השוויץ במעשיו גם

בפני אנשים שאינם האקרים.

תדמית ההאקר עדיין משתנה ונבנית, כיום היא מאוד אימביוולנטית. כל יצירה של טכנולוגיה חדשה מעלה שאלות חוקיות בנוגע לשימושים לא נכונים בה.

תמיד טכנולוגיה חדשה מזמינה לחשוב מחדש על מושגים ישנים. הטכנולוגיה החדשה יוצרת בעיות חוק בדיוק בגלל שהיא מאימת להפריע ליחסים חברתיים ממוסדים

מבוססים. חוקים נחקקים כתוצר של הבנייה חברתית, של מבנה חברתי. מי שמחוקק את החוקים הם אנשים, לפעמים החוקים מחוקקים בגלל אינטרס ספציפי של יחידים

או בגלל פעילות של קבוצות אינטרס )שתדלנות פוליטית( או )ויש האומרים בעיקר( ע"י וועדות של הרשות המחוקקות שאלו מייצגות השקפות ואינטרסים שלך החברים

בוועדות הללו.

- יש פיקוח כיום

10

להבדיל מהתפיסה הפופולרית הרווחת, האינטרנט הוא לא מקום שאין בו פיקוח. אנחנו לא נכנסים למקום שאין בו מגבלות ולכאורה אנו יכולים לצאת למעין חופשה

מוסרית. יחסית למספר משתמשי האינטרנט בעולם ניתן להגיד שיש חוק וסדר , המשתמשים )קבוצות של משתמשים(,ISPבאינטרנט. הגורמים המפקחים הם ה-

שוטרים המחפשים עברייני אינטרנט וכו'.

. לאחרונה נחקק חוק חדש "חוק ההגינות1986 נחקק ב-חוק פשעי המחשב האמריקאי ( חוק זה אפשר להגן עלCommunication Decency Act, 1996בתקשורת" )

גולשי האינטרנט מריבוי מקרים של חוסר הגינות, השפלה, פדופיליה והתקפות על החירות האישית. הוא החוק שמאפשר לשוטרי סייבר לעקוב וללכוד אנשים שמפירים

את החוק – פורנוגרפים, פדופילים, אנשים זדוניים וכו'.

שעבר על תופעת ההאקרים הצליח מבחינה פורמליתהתהליך של הקרימנליזציה חוקקו חוקים ספציפיים לעברות מחשב ו/או תיקנו חוקים קיימים(. עדיין יש50)יותר מ-

שאלה האם תהליך הקרימנליזציה הצליח מהבחינה הבלתי פורמלית של האופן שבוהחברה מתייחסת לעברות המחשב.

-האכיפה של עבירות המחשב מאמרים העוסקים בקרימנליזציה ותהליך החקיקה שעבר על פשעי מחשב.3נעסוק ב-

– )Hollinger & Lanza-Kaduce )1988 : 15 מאמר The Proccess of criminalization: The case of computer crime laws

המאמר מדבר על תהליך הקרימינליזציה של עבירות מחשב.

: התפקיד של המדיה בתהליך – 1 נקודה . תפקיד סימבולי המאפשר להעביר מסרים נורמטיביים1.המדיה כנותנת תחושה לגבי שכיחות התופעה ומידת האיום שהיא מעוררת. 2.העיתונאים נותנים דיווחים שווי פרסום ולא היו בעד / נגד הקרימינליזציה. 3.לאנשים במדיה היה רווח תעסוקתי וכלכלי.4

)קרימינולוג( שבדק את התפקיד של המדיהHagan מחקרם מבוסס על המחקר של בתהליך של קרימנליזציה בסוגים שונים של עבירות.

האגן מצא שלהבדיל מהאמונה הרווחת )שקבוצות אינטרס וקבוצות לחץ, הן אלו קרימנליזציה שלשמכתיבות ושולטות ומשפיעות על קרימניליזציה של התנהגויות(,

כשלה תפקיד קריטי בתהליך הזה. ולא רק זאת, אלאהתנהגויות מונעת ע"י המדיה, שיחידים, מספר של אנשים שמשמשים כרפורמאטורים )מתקנים( פועלים במאמץ

לבצע את החקיקה והם משתמשים כסוכנים מוסריים שאחר כך מתרגמים אתהפעולה הזאת כשלהם, לרווח אישי, כלכלי, או תעסוקתי.

מתבסס על כך. הם טענו שדעת הקהל לא דרשה וגםHollinger & Lanzaהמאמר של לא התנגדה לקרימניליזציה של פשעי המחשב. כלומר, הרפורמטרים לא פעלו על פי

דעת קהל שמבקשת לעשות שינוי. ובנוסף לכך, הם טוענים שלמעשה היה מעט מאודלחץ על המחוקקים מצד קבוצת אינטרס כלשהי.

: תהליך מעגלי- 2 נקודה לפיהם הקרימיניליזציה הייתה יוזמה פרטית של מספר יחידים במקביל להתעוררות

המדיה וגילוי ענין בנושא מצדה . כך נוצר מצב שהדיווחים הולכים ומתרבים. המחוקקים, לצורך הקידום בנושא זה, התבססו גם על המדיה וגם על מומחים טכנייםשביססו בעצמם את הנתונים שלהם על המדיה. כלומר, יש כאן תהליך כמעט מעגלי.

11

היחידים הם שקידמו את התהליך. היחידים הם: רפורמטורים )מתקנים מוסריים,אקטיביסטים( או מומחים טכנים. הם רצו הכרה בעצמם ובעבודתם.

גם המומחים הטכניים וגם המחוקקים התבססו ונשענו על המדיה כדי לקדם את.החקיקה

כלומר, למדיה היה תפקיד עקיף – זה לא שהמדיה היו בעד או נגד הקרימניליזציה, לא היה להם אידיאולוגיה, אלא אותם מומחים של המדיה שפטו על בסיס מומחיותם את

הנושא כנושא חם ששווה פרסום.

המומחים הטכניים היו בין השאר - Parker כדי להיות1976– כתב ספרים על פשעי המחשב. הספר הראשון שלו היה ב .

מומחה של עבירות מחשב, הוא אסף דיווחים מגוונים במדיה על כל התנהגות שהיא התנהגות שפוגעת או עושה שימוש לא נכון במחשב. כלומר, הוא לא חקר את

דיווחים שהיו במדיה. למרות שהוא נזהר ואמר1000העבריינים, אלא פשוט אסף שהמחקר שלו רק לפי איך שהיא מוצגת במדיה, הוא טען שהתופעה הזאת של פשעי

מחשב היא הולכת ומתרחבת, ותהפך לבעיה אמיתית בעידן החדש.

המומחים הטכנים זכו להכרה ופרסום. גם המחוקקים זכו ברווח תעסוקתי וכלכלי –הכרה בעצמם ובעבודתם, וגם המדיה ללא ספק התחשבה ברווחיות של הנושא.

היו שני אירועים שינו את דעת הקהל ממצב של נייטרליות למצב של תפיסתפשעי המחשב כבעייה אמיתית

מערכות80 – הקבוצה הזאת פרצה ל Hackers 414 קבוצה של האקרים שנקראה .1

מחשב בארגונים. הם התגלו כקבוצת פריקים של מחשבים. הם נעצרו על בסיס השימוש במודם הטלפוני כדי לפרוץ למערכת המחשב. החוקרים טוענים שזה לא

שאותם צעירים פגעו במכוון בארגונים. אלא הם פגעו בטעות בארגון אחד ומחקו לו כמה קבצים. לטענת החוקרים ניתן לראות בפריצה הזאת פרקטיקה של "דפדוף"

במערכות מחשב. )להבדיל מפרקטיקות החמורות יותר כמו וירוסים(. הם רק פרצו ולאגרמו נזק מוחשי ומהותי.

– בו מראים מתבגר חובב מחשבים, שאוהב מאוד משחקי wargames הסרט . 2

מחשב, שפורץ מערכות מחשב )בין אם זה מערכת של מחשב בית הספר כדי לשנות ציונים, ובין אם זה להשיג משחק מחשב שאין לו גישה אליו(. הוא בטעות מגיע

למערכת מחשב שמשמשת לאבטחת המדינה ) מידע צבאי מסווג( חושב שזה משחק מחשב, ואז הוא עושה משהו מתוך נאיביות שמהווה טריגר לפריצה של התחלה של

מלחמת עולם השלישית – מלחמה גרעינית. זהו סרט בדיוני, אך עורר בציבור ובדעת הקהל פחד ורצון למצוא פתרון לבעיה זו. כלומר, זה מקנה אצל דעת הקהל שבכדי

שאסונות כאלו לא יתרחשו, יש לעשות משהו, לחוקק חוקים המתאימים.

אירועים הללו הדיווחים בעיתונאות התרבו – דיברו יותר על שכיחות והאימה2לאחר של עבריינות המחשב, ועל כך שהיא צפויה להתרחב ולהיות נפוצה.

: תזמון 3 נקודה החוקרים טוענים שצריכים לשים לב לטיימינג שבו התחילו לחוקק את חוקי המחשב.

בעוד שהיינו מצפים שהתזמון החקיקה יהיו קרובים לדיווחים על עדויות של פשעיהמחשב, זה לא מה שהתרחש, כי עדויות על פשעי מחשב היו עוד לפני כן.

אלמנט נוסף הוא שאפשר היה לחשוב שפשעי מחשב יהיו סמוכים לתקופה שבה יש הצגה של יכולת המחשבים כמעבדי נתונים ממוחשבים. גם זה לא היה.

.PCתזמון החקיקה היה קרוב ביותר לתקופה שבה הייתה זמינות רבה יותר ל כאשר השימוש במחשב היה זמין ושכיח יותר.

12

: הצורה של החוק – 4 נקודה החוקרים טוענים שמערכת אכיפת החוק יכלה הייתה להשתמש בחוקים הקיימים

ולעשות תיקונים בהם אך בחרו לחוקק חוקים חדשים ספציפיים לעבירות המחשב. התפיסה של החוקרים היא שעבריינות מחשב היא כחלק או סוג של עבריינות צווארון

לבן. כלומר, עבריינות המחשב מסווגת כפשע של צווארון לבן שמתבצע במהלך פעילות תעסוקתית כאשר המבצעים מפיקים רווחים ע"י פגיעה ביחידים או בארגונים.

הם הציגו את עבריינות כתת קטגוריה של עבריינות צווארון לבן.

: העמדה המבנית של ההאקרים: 5 נקודה אלו אנשים צעירים ממשפחות של צווארון לבן, שמוצאים את עצמם בעמדה מבנית

שהם יכולים להשתמש בטכנולוגיה, והם גם מעודדים ללמוד ולשלוט בה, והם מוצאים את עצמם פתאום כעבריינים. כל הנושא של עבירות מחשב נוגע בעיקר לנושא של

ההאקרים. כלומר, המסר הוא לאותם צעירים שזאת לא התנהגות נאותה בעידן החדש. כשאנו מחוקקים חוק חדש זה יוצר אפקט הרבה יותר חזק. צורתו של החוק החדש היא כזאת שמעבירה מסרים נורמטיביים שמחנכת את אותם הצעירים שיש

להם עידוד להשתמש בטכנולוגיה החדשה אך שיידעו מהי התנהגות לא נכונה.

:מבחן התוצאה: 6 נקודה החוקרים טוענים שבאופן מפתיע מספר התביעות על בסיס החוקים שנחקקו הוא

נמוך. הכמות לאומדן של ההיקף של פשעי המחשב לא ידועה משום שהרבה חברות לא

מדווחים על פריצות אליהם משום שחוששים מהמוניטין שלהם. לפי החוקרים, כשהמדיה נתנה פרסום לתופעה היא לא בדקה את השכיחות ונכונות של דיווחים, היא

נתנה תחושת איום מבלי לבדוק לעומק כמה האיום באמת גדול.

החוקרים מסיימים את המאמר כך- "נראה כי חוקי המחשב הועברו בחלקם כדי להוקיע את ההאקינג אך לא את ההאקר". כלומר, לא להפוך את ההאקרים לעבריינים,

אלא להפוך את הפרקטיקה שלהם כלא חוקית ולא מוסרית. כלומר, לא הוקיעו אתהצעירים מהמעמד הבינוני גבוה, בני הצווארון הלבן, אלא את המעשים שלהם.

הולינג וולנזה אחרי קביעה זו הזכירו את הקטגוריזציה שהציע פארקר לעבריינות מחשב. פארקר אסף ומיין את כל הדיווחים העיתונאים על סוגים שונים של שימושים

לרעה במחשב. על בסיס זה בנה קטגוריזציה שבכל אחת מהן למחשב היה תפקידאחר.

)המוכרת והמקובלת(:Parkerהקטגוריזציה השנייה היא של – הציוד של עיבוד הנתונים האלקטרוני משמש לביצוע של גניבה המחשב ככלי.1

והשגת גבול שבעבר לא ניתן היה לבצע אותן ללא תזוזה פיזית או כניסהלמשרדי הקורבן.

– המחשב עצמו מהווה מטרה ישירה לפעילות העבריינית. המחשב כאובייקט.2חבלה וונדליזם ישירים כלפי חומרת המחשב. לדוגמא - וירוס.

– השימוש במחשב הוא שימוש סמלי בלבד, למשל לצורך המחשב כסמל.3איום, סחיטה או הונאה של קורבנות. דוגמת יצירת חשבונות שקריים.

– בעזרת המחשב נוצר סוג חדש של רכוש, רכוש לא מוחשי המחשב כסובייקט.4 )מידע(. המדיום האלקטרוני מאפשר גישה שינוי או חבלה ללא צורך בנוכחות

פיזית של העבריין. פארקר לא עשה הבחנה בין עבירות ישנות לחדשות. הוא מציג את המחשב שככזה*

שבכל עבירה מקיים תפקיד אחר.

13

הקטגוריות של פארקר אלו סוגי עבירות שאין בהם שום4הולינגר וולנזה אומרים ש * דבר חדש. כל הקטגוריות הללו משקפות למעשה עבירות מסורתיות. המחשב כאובייקט, כסימבול והמחשב ככלי – איום וגניבה תמיד היו...

, זה האלמנט החדש. שבו בעצם אנו מדברים עלהמחשב כסובייקט זה הדבר החדש אבל זאת גם העבירה הכי פחות חמורהרכוש מסוג חדש שהוא רכוש לא מוחשי.

זו ההתקדמות של מייקלובסקי ופאבל על הסוג החדש הזה.)המאמר הבא(.לדעתם. הולינגר וולנזה טענו שחוקי המחשב החדשים היו מיותרים וניתן היה לתבוע אנשים *

על בסיס החוקים הקיימים.

: Michalowski & Pful (1991) : 16 מאמר – Technology, Property, and law "טכנולוגיה, רכוש וחוק"

טענתם: הטכנולוגיות החדשות תמיד מעוררות שאלות חוקיות משום שהן נוהגותלשבש ולערער חוקים קיימים ויחסים חברתיים קיימים.

הם דיברו על שני תחומים:

– הם מדברים על כך שהטכנולוגיה תפריע לתבניות.כוח וסמכות דומיננטיים1 מבוססות של סמכות ודומיננטיות. לפיהם, הסכנה שבהאקרים טמונה במה שיעשו

עם הנתונים. למשל – לפרסם אותם וזה בעצם ערעור על הסמכות. אנו כל הזמן חושבים שבעלי הסמכות בפוליטיקה מחליטים על סמך נתונים שיש להם ולנו אין.

פרסום הנתונים יפגע בהם ובכוח שלהם. דאף וגארדינר אומרים שכאשר אנו עושים קרימינליזציה של חוקי המחשב, בעצם

אנחנו עושים הגבלה של המידע. עצם הפיכת החדירה למערכות מידע לא מורשית והפיכתה לפלילית בעיני החוק, בעצם התוצאה של זה זה הגבלת המידע )הם לא אמרו

שלא צריך להעניש את ההאקרים אלא אמרו מה התוצאות של מעשיהם(. וזה משליםאת הטיעון של מיקילובסיקי ופאף.

– הפוטנציאל הוא שהטכנולוגיה תפריע או תשבש יחסים כלכליים. יחסים כלכליים2

קיימים.

ההתייחסות שלהם לקרימינליזציה בכמה מישורים –

הטיעון שלהם עולה בקנה אחד עם המאמר הקודם – החקיקה לא הייתה תוצאה של חוסר יכולת של מערכת האכיפה לקבוע על בסיס חוקים קיימים, וגם לא הייתה

כתוצאה של זעקה ציבורית. הם טוענים כי מחשב הוא סוג של מכונה, רכוש, וככזה הוא זוכה להגנה על בסיס חוקי הרכוש. הדבר היחידי שחדש הוא כל העניין של הרכוש

הלא מוחשי )מידע(. מידע כסוג חדש של רכוש ווירטואלי.

בדיקת הקרימינליזציה :

14

. שיעור התביעות מרגע חקיקת החוקים היה נמוך בצורה מפתיעה.1.שיעור ההרשאות – גם הוא היה נמוך.2 .אומר שאולי הקרימיניליזציה באה כתגובה לפחד שלעבירות המחשב יש אובדן3

כלכלי נרחב. והוא מוצא שהתשובה היא לא. אין עדויות על אודן כלכלי נרחב. כלומר, יש כאן משהו מעבר למטרה אינסטרומנטאלית.

המסקנה: במקום שהחקיקה )הקרימינליזציה( תהיה תפקיד אינסטרומנטאלי של הגנהעל הציבור, במקום זה זה תפקיד אידיאולוגי.

: Gardiner and Duff : 17 מאמר Computer crime in the global village -

המאמר מנסה לתאר את התפתחות הקרימינליזציה של עברות המחשב. כמו האחרים הם מציגים את פשעי המחשב כסוג של עברות צווארון לבן. אודות לפשעי המחשב

עבריינות הצווארון הלבן הפכה להיות הרבה יותר ויזיאבילית ונתפסה יותר במודעותהפופולרית של הציבור.

פשעי המחשב והחקיקה שנלוותה אליהם באמצעות המדיה הפכה להיות משהו שהוגדר כבעיה חברתית ממשית של העידן החדש. הם מדברים על התפקיד

הסימבולי של החוקים נגד עברות המחשב. הטענה שלהם שהחקיקה נגד ההאקינג היא צעד אחד בתהליך הזה שהחברה הצליחה ליצור פיקוח ולרכז שליטה. הם טענו שאם החברה רוצה לקדם קידמה והתפתחות טכנולוגית היא חייבת ליצור מחסומים

בגישה. מצד שני, הם טוענים, שעצם החקיקה וקרימינליזציה יוצרת הגבלה של חופשהמידע.

אנו חיים בעידן שבו תאגידים גדולים וביורוקרטים שולטים על המידע וההאקרים הם אלו שמתנגדים לפיקוח ולשליטה על מקורות המידע ומסיטים את תשומת הלב מההתנהגות שלהם לעבר הביורוקרטיות הרודניות שהם,שעפ"י ההאקרים,הם

)דה צנטרליזציה(העבריינים האמיתיים המגבילים את חופש הפרט.

: - חילקו לשני סוגיםDuff and Gardinerהקטגוריזציה של המחשב הוא כלי - פשעים בהם משתמשים יחידים במחשב כדי לבצע.2

עברות שמן הסתם היו מתבצעות גם ללא מחשב )עברות מסורתיות(.המחשב נותן הזדמנות קלה יותר לביצוע העברות.

המחשב הוא המטרה - קטגוריה זו כוללת גישה לא מורשית למערכות.3 מחשב, מערכות נתונים, מידע, שינוי נתונים או הכנסה של סוכן חיצוני. עבירות אלו לא היו מתבצעות ללא מחשב. ההאקינג הוא למעשה מגוון

ביותר )האקר יכול להיות גם אדם ללא כוונת נזק שמטרתו היא רקלהפגין יכולת ויכול להיות גם בעל כוונת זדון שמעשיו גורמים נזק(.

שיעור התביעה ושיעור ההרשעה הם נמוכים ביחס לכמות העברות המתבצעות ולכןהחקיקה היא יותר סימבולית מאפקטיבית.

15

בנוסף הם טוענים שהמדיה יצרה הן דמוניזציה והן מיתולוגיזציה ע"י הצגת שני צדדים ההאקרים – ההאקרים הטובים – הסקרנים והחקרנים, וההאקרים הרעים – של

". ההבחנה העיתונאיתסייבר פאנקוזדוניים שרוצים להרוס, להם קראה המדיה "הייתה על בסיס מוטיבציה כאשר ההנחה הייתה שלהאקרים אין מניע כלכלי.

הקרימינליזציה של פשעי המחשב לא הפרידה בין ההאקרים ה"טובים"לעומת זאת, ל"רעים" ובעצם הפכה להתנהגות פלילית גם את אלו וגם את אלו ללא הבחנה לבסיס

=< נותן יותר כוח ושליטה למדינה. המוטיבציוני. הפיקוח האפקטיבי יותר לטענתם הוא לא פיקוח שמבוסס על חוקים אלא פיקוח בלתי פורמלי. לפיו,בימים אלו הצורך הבוער הוא לא לחוקק חוקים נוספים אלא לייצר פיקוח

בלתי פורמלי של מה מותר ומה אסור כבר אצל אנשים צעירים.

אלמנט נוסף הוא השאלה מיהם האנשים שעברו תהליך של קרימינליזציה? למעשה, האנשים שעברו את תהליך הקרימינליזציה הם בני המעמד הבינוני הגבוה. הם לא משתייכים לפשע המאורגן וגם לא עובדים פנימיים שמנצלים את ההזדמנות

להשתמש במחשב לצורך הונאה או נקמה .Hollinger ) )1991גם טוען שהמקרה של ההאקרים מייצג פרדוקס. דווקא ההאקרים

שהנזק שהם גורמים הוא הכי פחות משמעותי הם האוכלוסייה הנרדפת ביותר ע"יסוכני אכיפת החוק.

Gottfredson and Hirschi )1990,1994(

זוהי תיאוריה כללית, יומרנית, המנסה להסביר הבדלים אינדיבידואלים בביצוע פשע והיא כוללת את כל סוגי הפשע, כל סוגי הסטייה, כל הנסיבות, כל הגילאים וכל

(.Self Control )השליטה העצמיתהתנאים.הם מסבירים הכל באמצעות שאנשים בעלי שליטה עצמית גבוהה יטו פחות להיות מעורביםהם טוענים

. סטייה יכולה להיותבפשיעה וסטייה לעומת יחידים בעלי שליטה עצמית נמוכההתמכרות חולנית לטלוויזיה או סיגריות, מהתנהגות פרועה ועד פשיעה.

לתהליך מתפתחת אצל אנשים שבתקופת הילדות שלהם זכו שליטה עצמית נמוכה- . הורים שלא נתנו להם מספיק חום וחיבה, הורים שלא היוו עקבייםחיברות לקוי

בהתנהגות שלהם כלפי הילדים, הורים שלא פיקחו על ההתנהגות של הילדים שלהם,לא הבחינו בהתנהגות הסוטה שלהם וכתוצאה מכך הם נהפכים לעבריינים.

שליטה עצמית נמוכה יש לאנשים בעלי :קושי בהתמדה, בנחישות לאנשים המעונינים בסיפוקים מידיים וחוסר יכולת להתאפק. אנשים שאין להם בעיה לגרום סבל ואי נוחות

לאחרים. אנשים שמוצאים בפשע ריגוש, רטט, נהנים מהסכנה. הפשע לא דורש הכשרה ותכנון מדויק ומוקדם. אנשים של ה"כאן ועכשיו". למרות האטימות שלהם

לסבל של האחרים לעיתים הם יכולים להפגין קסם שמזכה אותם בשכר מיידי. התועלת שלהם מההתנהגות העבריינית והסוטה שלהם הוא סיפוק קל ומיידי של רצונות. אותו אדם זוכה בכסף בלי לעבוד, במין ללא חיזורים בנקמה ללא עיכובים

משפטיים ולכן הם אנשים שיטו יותר לבצע עברות.

הדגש הוא על נטייה, לא בהכרח כל מי שיש לו שליטה עצמית נמוכה יהיה עבריין, זהורק סיכוי סטטיסטי.

משום שאנחנו לא יכוליםעבריינות הצווארון הלבן מאתגרת את התיאוריה הזו לומר על עברייני הצווארון הלבן שהם אנשים שלא יכולים להתמיד, שאינם דוחים

16

סיפוקים וכו'. אולם החוקרים טוענים שהם יכולים להסביר כל סוג של פשיעהבאמצעות התיאוריה הזו.

ועבריינות מחשב מתאפיינים גם כן בכושר התמדה וכו', היא חלק מעצ"ל, ולכןתיאוריה זו לא מסבירה גם עבריינות מחשב.

: הגדרותBequai )1988( עבריינות המחשב היא חלק מעבריינות הצווארון הלבן היות -

ועבריינות הצווארון הלבן היא פעילות לא חוקית המאופיינת בהונאה והסתרהואינה תלויה בהפעלת כוח פיזי ישיר.

קשיי האכיפה של עבריינות המחשב רלוונטיים גם לעבריינות הצווארון הלבן.

Sutherland – White collar criminality : 18 מאמר . החידוש במאמר היה)Sutherland )1941המושג "עבריינות צווארון לבן" נטבע ע"י

יצירת איזון בחקר הפשיעה בטענה שעבריינות היא לא רק משהו שמאפיין את בניהמעמד הנמוך. עבריינות נמצאת בכל מקום, גם בעסקים.

לעבריינות צווארון לבן היא – פשע המבוצע ע"י אדם בעל סטטוסההגדרה שלו גבוה ומכובד במהלך פעילותו התעסוקתית.

סאתרלנד הראשון שהתייחס לפשעים שמתרחשים בפוליטיקה ובעסקים )זה לא אומר שלפני שהוא דיבר על זה ,זה לא היה קיים( ושלל את הטענות הסטטיסטיות הקודמות.

פשיעה קיימת בעסקים, בבורסה, בפוליטיקה, בתעשיית הנפט. זוהי פשיעה אמיתיתהמהווה הרבה פעמים הפרה של חוק פלילי.

בעיות עם ההגדרה: האם מדובר באדם שמועל בעבודתו, במסגרת תפקידו או אדם המבצע עברות.1

מחוץ לארגון.

מהו סטטוס גבוה? כיצד זה נבדק אמפירית?.2

ההגדרה הזו יוצרת בלבול וערפול גם לגבי העבריינים וגם לגבי העבירות הקשורותבהגדרה "עבריינות צווארון לבן".

17

אין היום הבחנה משפטית לעבריינות צווארון לבן. זוהי הבחנה חברתית המאתגרת תפיסות מסורתיות לגבי פשיעה ועבריינות. יש חילוקי דעות של החוקרים ביחס

להגדרה של עבריינות צווארון לבן. ההבחנה המקובלת כיום היא בין עברות שבוצעו נגד ארגונים לבין עבירות שמבוצעות ע"י ארגונים. היו פיתוחים שונים של ההגדרה

לעצ"ל. לא ניכנס להגדרות אלו אך יש לא מעט חוקרים, עד היום, המתמקדים הביניים. בסטטוס הגבוה ולא בעבריינות

– מושגים סטייה.1קרימיניליזציה.2סוגי קטגוריזציה.3

Gardiner & Duffלפי א.

(Hollinger & Lanza-Kaduce )במאמר של Parkerלפי ב.

Mckeownלפי ג.דה צנטריליזציה .4

Gardiner & Duffלפי א.

Hollingerלפי ב.

Denningלפי ג.5.accountsחוק זכויות יוצרים.67.warez8.BSAטריידרים.9

10.PBX11. Blue Boxפריקינג.12קפטן קראנץ.13וירוס.14התולעת של מוריס.1516.DDS / DOS17.HOAXסטייה חיובית .18

לפי בן יהודהא.

heckerלפי ב.דמוניזציה .19

לפי לויא.

18

chandlerלפי ב.חוק מחשבים .2021. hacker 41422. wargames23.cyber pank –סייבר פאנק עבריינות צווארון לבן.24

–התיאוריות המרכזיות שם

התיאוריה מסבירההאקרים

?

?מהו סוטה לפי התיאוריה

ככל שהקשרים יותר חלשים -<–כולנו סוטים פוטנציאלים לא פיקוח חברתיהפיקוח חלש יותר -< סיכוי גדול לעבריינות

התחברותדיפרנציאלית

סטייה היא התנהגות נלמדת ונעשית דרך אינטראקציהכן

שליטהעצמית

תהליך חיברות לקוי -< שליטה עצמית נמוכה -< עבריינותלא

מנסיםנייטרליזציה להסביר?

רק מסבירים שיש טכניקות להפחתת–לא ממש מגדירים רגשות אשם הסוטה )נכון?????(

19